חומר רקע
י"ב תמוז
, תשפ"ב
11
ביולי 2022
לכבוד
עו"ד גלעד קריב
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
שלום רב,
הנדון: הערות הסניגוריההציבורית
תלקנות המידע הפלילי ותקנת השבים(סייגיםלמסירת
מידע-
הגבלת מידע על תיקים תלויים ועומדיםשלא הוגשבהם כתבאישום,)
התשפ"
ב-
2
202
1.
סעיף 30
ל
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-
2019
להלן: "חוק המידע הפלילי)"(,
העתיד להיכנס
לתוקף ביום 12
ביולי 2022
,
קובע כי בכל עת שתמסור המשטרה נתוני רישום
פלילי על אדם לגופים ולבעלי תפקידים מורשים, תעביר היא גם מידע על תיקים פליליים
תלוייםועומדים(תיקימב"ד)שלאהוגשובהםכתביאישום,לפרקזמןמוגבל.התקנותשבנדון
מבקשות לצקת תכן להוראת החוק ולהגדיר את משכי התקופות האמורות, את הכללים
לחישובןואתהחריגים להן.
2.
העברתמידעפליליאודותאדםשעומדתלוחזקתהחפות
לצדדיםשלישיים,
חיצונייםלמערכת
אכיפת החוק –
במצב שבו לא הוגש נגדו כתב אישום –
מהווה פגיעה ממשית בכבודו ובשמו
הטוב. יתרה מזאת, בחינה של רשימת הגופים המורשים לקבל מידע פרטי על אודות תיקים
תלוייםועומדיםאלה,מעלהחששלפגיעהבזכויותיסודנוספות,דוגמתחופשהעיסוק,1
הזכות
לפרטיות, הזכות לשוויון, זכות הקניין,2
הזכות לחיי משפחה,3
ובאינטרסים מוגנים אחרים,
4
דוגמת
מעמד בארץ,
גיוס לשירות בכוחות הביטחון ועוד. הוצאת מידע בדבר חשד תלוי ועומד
כנגד אדם, שטרם בורר, טרם הבשיל לכדי אישום וודאי שטרם הוכרע כאמת מרשיעה, עלולה
במקרים רב
ים מאד להכתים את שמו של אותו האדם, בבחינת את הנעשה לא ניתן להשיב.
בצמתים שונים בחיי הפרט, תיוג פלילי זה של אדם חף מפשע עלול להסב לו נזק בלתי הפיך,
אפילו
יתבדוהחשדותוייסגרהתיקכנגדו.ואכן,נתוניםעלהגשתכתביאישוםמלמדיםכירוב
התיקים הפתוחים נסגרים ללא הגשת כתבי אישום, ומכאן שהעברת המידע לגבי תיקים
פתוחים מובילה להטי
ה בלתי מוצדקת כנגד החשוד
(שכן לו היה התיק נסגר, לא היה מועבר
המידע כאמורלרובםהמוחלט שלהגופים הזכאים להיחשף אליו כיום).
3.
על רקע האמור, אנו סבורים כי
פרקי הזמן המנויים ב
הצעת
התקנות, לצורך העברת המידע
לגופים ובעלי תפקידים חיצוניים למערכת החוק, ארוכים יתר על המידה ומהווים פגיעה
בזכויות יסוד של חשודים.
לעניין זה יוזכר, כי במהלך הדיונים בכנסת בחוק המידע הפלילי
1סעיפים 3(2
,)
3(3
,)
4
,
5
לתוספת הראשונה לחוק המידע הפלילי.,
2
שם,סעיפים5(
13
,)
5(
15
,)
5(
16
.)
3
שם,סעיפים12
ז)(-
ח,)(19
.
4
שם,סעיף5(5
.)
ותקנתהשבים,דוברעלפרקיזמןקצריםבהרבה,הנעים סביב18
חודשים
(ולשיטתנוזהופרק
הזמן הסבירלהעברת מידע בגיןהרובהגדול שלהעבירותהרלוונטיות)
. אף
בהינתן שהמחוקק
כבר
הכריעשניתןלהעבירמידעעלמב"
דים
לגופיםמסוימים,הרישהעברתמידעמסוגזהצריך
להיעשות בפרק הזמן
המינימאלי
האפשרי לחקירה והגשת כתב אישום. פרקי הזמן המוצעים
מאפשריםלמסוראתהמידעאףלאחרחודשיםארוכיםואףשנים.ואולם
ככלשהליכיהחקירה
והפעלת שיקול הדעת להגיש כ
תב אישום מתארכים
לפרקי זמן
ממים אלה –
אין זה
ראוי
שהדבר
ישפיעעלההזדמנויות של
האדם במישורים תעסוקתיים
וחברתיים.
4.
בהקשרזה,
לדעתנואיןמקוםלהקבלהביןהתקופותהמוצעותלהעברתמידעעלמב"דיםלבין
תקופות ההתיישנות שהוסדרו בתיקון 87
לחסד"פ. הוראות
הדין
המוצעות בתקנות אלה אינן
מהוות
צעדמשלים""
להוראותדיניההתיישנות
במובןהמהותי,היותש
הוראותאלו
משרתות
תכליות שונות.
תיקון 87
לחסד"פ עוסק
בהתיישנות עבירות, ובפרט בשאלה כמה זמן מוצאת
החברה לנכון להחזיק זרקור מואר על עבירה קונקרטית שנעברה, ולנסות ולהביא
ל
מימוש
אחריות
וה
פליליתש
למבצע
ה.לעומתזאת,התקנותהנדונותעוסקותבשאלהשלהעברתמידע
פלילי על אדם שעומדת לו חזקת
החפות,
בדבר חשדות שהועלו כנגדו ו
טרם
הבשילו לכדי
אישומים, ולאור הנתונים הקיימים במקרים רבים הם גם לא יבשילו לכדי כך בעתיד. משכך,
לדעתנו
אין לגזור את תקופות המסירה של מידע פלילי בעניין תיקים תלויים ועומדים כנגזרת
מדיניההתיישנות.
5.
מנגנון אישור יועמ"ש –
על פי תקנה 1
ב)(
להסדר המוצע, יורשה היועץ המשפטי לממשלה או
מי מטעמו
לאשר מסירת מידע על תיק תלוי ועומד לגוף שיבקש זאת, אף בחלוף התקופה
הנקובה התקנות
, אם סבר כי בשל נסיבות מיוחדות קיים אינטרס ציבורי לכך. סייג זה מבטל
הלכה למעשה את ההגבלה הממשית על העברת מידע בדבר חשדות, ומעורר חשש כבד
לאפשרותהעברתהמידעל
פרקיזמןממושכיםביותר.
נשאלתהשאלהבאילומקרים אכןיהיה
מוצדק למסור את המידע על אף שחלפה התקופה המרבית המוצעת בתקנות, וככל שישנם
מקריםכאלה–
האםהחריגהמוצעמנוסחבצורהזהירהודקדקניתדיהעלמנתלהבטיחשהוא
לאיהפוךלכלל.
6.
עבירות מוחרגות בהן לא תחול הגבלה כלשהי על מסירת המידע –
אנו סבורים כי הוראה
מוצעת זו היא בעייתית ביותר ומנוגדת לכוונת המחוקק.
הדעת אינה נותנת שחשדות בוסריים
יחסית, שלא התגבשו לכדי אישום פלילי, יוסיפו לרחף לעד מעל ראשיהם של אנשים ונשים,
ונתונים ל
בקשותיהם של גופים ציבוריים שונים
, ללאהגבלהכלשהי.
7.
העברתהמידעבענייןאוכלוסייתהקטינים–הסניגוריה
הציבוריתמתנגדתעקרוניתלהעברת
מידע פלילי על תיקי מב"ד בהם נחשדו קטינים. הוראה מוצעת
זו חוטאת לעיקרון המנחה
בסעיף 1א(א) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי
טיפול), תשל"א-
1971
,
הקובע כי בענייני
קטיניםישליתןמשקלמוגברלשי
קוליםשלשיקו
ם
,טיפול,שילובבחברהותקנתהשבים.תיוג
פליליבגילצעירעלוללחזקואףלקבעתדמיתעברייניתשלנעראונערהבעיניהסובביםאותם,
כמו גם דימוי עצמי עברייני בקרב הקטינים עצמם. בנוסף ל
כך, העברת רישום פלילי –
גם אם
תלוי ועומד –
על קטין או קטינה,עלוללפגוע בסיכוייהםלהתגייסלשירות בצה"ל, בפרטלאור
העובדהשהצבאאינו
נוהגל
גייסקטינ
יםעםתיקיםפתוחיםמכלסוגשהוא.
חשיפתפרטימידע
שכאלה, העשויים להתגלות כחשדות בעלמא
ובמקרים רבים מאד כלל אינם מניבים כתב
אישום, עלולה להסב לקטינים נזק בלתי הפיך.
אף לגופו של עניין, לדעתנו אין
הצדקה
לגזור
את התקופה
שבה יימסר המידע על קטינים מהתקופות שיוכרעו לגבי הבגירים, שכן
עסקינן
באיזונים שונים לגמרי שגם המחוקק היה ער להם. על כן, במישור העקרוני אנו סבורים שיש
לשקול את החרגתה
קטינים ו
הקטינות מהוראות תקנות אלה.
ב
כבוד רבוב
ברכה,
עו"ד ישי שרון
מנהל תחום בכיר(חקיקה, תכנון ומדיניות)
הסניגוריה הציבורית הארצית