חומר רקע
תאריך:
13.7.2025
הðדון:
עמדתאיגוד רופאי בריאותהציבורבישראל בעðיין העשרתמלחביוד
תקציר
איגוד רופאיבריאותהציבור בישראלתומך בקידוםלאלתר רגולציה המחייבתהעשרת מלחביוד –
זוהי
פעולההכרחית, ישימה, מבוססת מדעית, ומקובלתעל הקהילההרפואית, הבריאותית והביðלאומית.
העיכוב המתמשך בקבלת החלטה בðושא זה,למרותקוðצðזוסרחבהיקף במשךכמעט שלושהעשורים,
מהווה כשלמערכתי שפוגע בבריאות הציבור, בהון האðושי, ובמימושהפוטðציאלהקוגðיטיבישל הדור
הבא.
ישראל סובלתממחסור מוכח ומתמשך ביוד, במיוחד בקרבðשיםהרות וילדים.ðתוðיםמסקרלאומי
שפורסם ב2017
מעידיםכי צריכת היוד שלאוכלוסיית ישראלðמצאתהרחק מתחת לסףהתקיןע"פ
קריטריון ארגון הבריאותהעולמי.חרףהמלצותמשרד הבריאות מאז, שיעורי השימושבמלחמועשר ביוד
ðמוכים במיוחד
–
פחות מ-
5%
מהאוכלוסייה,ולא חלכל שיפור מאז בðיטור צריכת יוד באוכלוסייה.
מאז 1996
המליצו שלושועדות מקצועיות, ובהןועדתברי, תכðית "ישראל בריאה2020
",וועדת
המיקרוðוטרייðטיםשל משרדהבריאות )2015
–
2017
לקדםחובתידוד מלח בישראל. מð(,כ"למשרד
הבריאות ב-
2018
וב-
2023
קיבלאת ההמלצות, אךיישומן עוכבבשל התðגדות מגזרית, סדריום שלדה-
ר
גולציה,מגיפה,מלחמה,ואי-
יציבות ממשלתית. בשðת 2023
ðציגיישראל בוועד המðהלשל ארגון
הבריאותהעולמי קידמו את הצהרתהפורום העולמי לבריאות של WHO
הקוראת למדיð,ותהעולםלפעול
למען העשרת מזוןבמיקרוðוטרייðטים חיוðיים כדילמðוע תחלואה ברת מðיעהולהבטיחבריאות ושגשוג –
אך ישראל עצמהלא תיעדפה ולא קידמה תקðות העשרהשהוכðוע"יאגףהתזוðה.
הðזקהמצטבר מכשלזה הואמהותי: מחסור ביוד בהריוןעלול לגרום לפגיעות קוגðיטיביות בילדים, כפי
שðמצא במחקרים רבים.לפי חישוב כלכלי גסðיתן להעריךשמðיעת ירידה באיðטליגðציה באמצעות יידוד
מלח לתיקון צריכת היוד של האוכלוסייהתחסוך למשק הישראלי קרוב למיליארד₪ לשðתון. בðיגוד לכל
הגיון, קידוםתקðותההעשרהמדשדש,והפיקוחעל מחיר המלח בישראלמקדם תחלואה:מלח רגיל,
שמשרד הבריאות ממליץ על צמצום צריכתו ðמצאבפיקוח,ומלח מיודד שמשרדהבריאותממליץ על
צריכתוðמכר כמותרותבמחיר לאמפוקח גבוהפי כמה.
לפיכך,איגוד רופאי בריאות הציבור בישראלמצטרף לקולות ברורים וðחרצים של משרדהבריאות,איגוד
האðדוקריðולוגים,ארגוðי רופאים, מוסדותאקדמיים וארגוðים ביðלאומיים )UNICEF IGN, WHO,
(
–
קורא לממשלה לאמץרגולציהמחייבת להעשרתמלח ביוד, כחלק בלתיðפרדממדיðיות מðיעת חסרים
תזוðתיים.קיימות תשתיות, היתכðות מסחרית, הסכמה עקרוðית של יצרðי המלח, ואמצעיðיטור
ואכיפה –אין עודמקוםלדחייה.
עמדתהאיגוד
ישראל מתמודדת עם בעיית מחסור ביודהמתועדת היטב במחקרים אפידמיולוגייםעדכðיים.
בסקר
הלאומי הראשון )2016
שð(ערך
ב
מדגםארצי של התפלגות ריכוז יוד בדגימות שתן של ילדיםוðשיםהרות ,
שמשקףאת צריכת היוד באוכלוסייה,ðמצא כי
62%
מילדי בית הספר ו-
85%
מהðשיםבהריוןðפלומתחת
לערךהתקין ע"פ
ארגוןהבריאותהעולמי לפיו ערך החציוð,י של אוכלוסיה בעלת צריכתיודתקיðה היðו
100
מק"גלליטר לילדים בגיל בית ספר, ו-
150
מק"גלליטר לðשים הרות.
לעומת זאתחציון ריכוז יוד
בשתן שלðשיםהרות היה 61
מק״ג/ליטר בלבד. כך שצריכת יוד בקרב ðשים הרות בישראל הוארחוק מן
הצורך ומהðמוכותשתועדו בעולם. תוצאות אלומעידות בבירור עלחסר יוד ðרחב באוכלוסייה בישראל
)1
בעקבות המחקר משרד הבריאות חידד המלצות לצריכת יוד ולð(.טילת תוסף מולטיויטמין
מכיל יוד
ע"יðשים הרות,וכןפרסום מידע באתר המשרד, והעלאתמודעות באיגודיםהרפואיים. אולם מחקרי
המשך אישרו שכלאלו לא שיðואתהמגמהוצריכתהיוד בארץלא השתפרה כלל: בסקרðיטורביולוגי
ארצי שפורסם ב-
2022
ðמצאו רובהילדיםוהמבוגריםעם רמות יודתת
-תקיðות, כאשר
חציון ריכוז היוד
בילדים היה ~80
מק״ג/ליטר ובמבוגרים ~65
מק״ג/ליטר –
ðמוךמן הרף המומלץ,וכך במגדםמזדמן של
ðשיםהרות שפורסם השðה
. ðתון מדאיג במיוחדהוא ששיעור צריכתהמלחהמועשר ביוד בישראל זעום:
רק כ-
5%
מהמבוגרים וכ-
5.3%
מהילדים במדגם דיווחו שמשתמשים במלח מיודד, ובקרבðשים הרות
ðמצא בסקראחד כי רק כ
-
4%
השתמשו במלחמועשר )2
–
5
הממצאהקליð(.י שלתת-תריסיותתת-
קליðית
מתגלה גם הוא:במחקר על ðשים הרותבאזוריםהתלויים במי-ים מותפלים )דלים ביוד( עלה כי לכ־67%
מהðבדקות רמות תירוגלובולין )Tg
( גבוהות מה cutoff
)
13
מק״ג/ל׳(, ממצאהמצביע עלמחסור ביוד
שפוגע בתפקודבלוטת התריס. השלכותתת-תפקוד בלוטתהתריסכוללות עייפות וחולשה השמð,ה,
הפרעות במחזור החודשי,כאבי מפרקים,דיכאון,ירידה קוגðיטיבית,הפרעותזיכרון וחשיבה איטית,
-1-
ו
פגיעה בלב .חסר ביוד, במיוחד בהריון וביðקות, ידוע כגורם לעיכוב בהתפתחות הðוירו-
קוגðיטיבית של
ילדים;אףחסר קל עלול להפחית בכ-
10%
אתהיכולת השכלית.אכן, ממצאי הסקר הלאומימתריעיםעל
סיכון גבוה בישראל לתת-פעילות של בלוטתהתריס באם וביילוד ולפגיעה בלתי הפיכהבהתפתחותמוח
העובר, עד כדיפגיעה בפוטðציאלהאיðטלקטואלי של רוב האוכלוסייההצעירה במדיðה. גורמי הסיכון
למחסור בישראלכוללים את הדלות היחסית ביוד במקורותהמזוןהמקומיים,הרגלי תזוðה מודרðיים,
ובהדגשה מיוחדת – ההסתמכותהגוברת על מים מותפלים שאיבדואתהיוד הטבעי שבהם.המסקðה
החד-
משמעיתמהעדויות היא שקיים מצבבריאותי מדאיגוברמðיעה,הדורשהתערבותלמðיעת המשך
ה“רעב הðסתר”ליוד בישראל )
1-6
.(
לðוכחממצאים חמורים אלו, גורמימקצוע ורשויות שוðותהתריעובמשך העשורים האחרוðים ודרשו
לחייבהעשרתמלח ביוד
בתקðות. כברבאמצע שðותה-
90
הוקמה ועדה מקצועית במשרד הבריאות
ועדת בארי,")"1996
שבחð(ה את סוגיית היוד והמליצה פה אחד עליישוםהעשרהאוðיברסלית שלמלח
ביוד בישראל. המלצה זו ðיתðה בעקבותהכרזת ארגוןהבריאותהעולמי באותה עת, כי מחסור ביודהוא
הסיבה העיקרית הðיתðתלמðיעה לðזק מוחיבילדים, עם קריאה ל-
יודיזציהאוð“יברסלית של מלח” בכל
המדיðותעד שðת2000
מאז חזרווð.שðו הקריאות לðקוט ברגולציה: במסגרתתכðית "ישראל בריאה
2020
" )גובשה ע"י משרד הבריאותסביב2010
( שהמליצה עלהעשרתמלח ביוד כאסטרטגיה לאומית
לשיפור מצבהמיקרוðוטרייðטים באוכלוסייה. ועדהבין-
משרדיתðוספת –
ועדתהמיקרוðוטרייðטים של
משרד הבריאות בשðים 2015
–
2017
– בחðה באופן מקיף את היקף החסריםהתזוðתיים בישראל,ובהם
מחסור ביוד,והגישה שורת המלצות ישימות. המלצתההמרכזית הייתה להðהיג העשרהחובה שלמלח
ביוד, לצד העשרתמוצרייסודðוספים )כמו ויטמין D
בחלב, חומצה פולית וקבוצת ויטמין B
בקמח(–
תוךיישום מודל הפיקוחהקðדי והתאמתולישראל.
חשוב לציין כיועדת המיקרוðוטרייðטיםלא פעלה
בחלל ריק–
היאאימצהלמעשהאתאותןהמלצות בסיס שהושמעוע״י מומחיםמשðת1996
ואילך, אך
שלא יושמו. ההמלצות עודכðווהתחדדו, והודגש בהן כיהתשתיתלוגיסטית והטכðולוגית ליישוםקיימת
בישראלושהמהלך ðדרשבדחיפות (7-10)
.
משרד הבריאות תמכה רשמיתבהמלצות אלה, אך יישומןמתמהמה. בסוף2018
אימץמðכ״למשרד
הבריאות דאז )מרמשה בר סימן-טוב(אתמסקðות ועדתהמיקרוðוטרייðטים,ו
הורה
להתחילבקידום
תקðות וצעדים רגולטורייםליישום העשרת המזון )כולל מלחביוד( בהיקףארצי.אגף התזוðהושירותי
המזון הכיðו טיוטת תקðותוחקיקה, בשיתוף גורמימדעותעשייה בארץ ובעולם. במקביל, ועדת המחירים
הבין-משרדית )אוצר וכלכלה( דðהב-
2017
–
2018
בסוגיית פיקוחמחיריםעל מלח מיודד על מðת להבטיח
שיוðגש לציבורללאהתייקרות משמעותית. ב2018
בפגישהעםהועדה על פיקוחהמחירים במשרד האוצר
והוחלט על דרישה ממלחהארץ לדווח עלרווחים מייצור מלחמיודד לעומת מלח רגיללפיסעיףז'
של
הפיקוח אבל מעולם לא יצאהסיכום והחלטהכתובה בðושא.
חרףתמימותהדעים
המקצועית, הרגולציה לא הבשילה לכדי אישור סופי עדהיום.עם זאת, בשðים
האחרוðות ðיכרת התגברות המאמץ:מדיðתישראלהצטרפה בתחילת2023
להצהרה בין-
לאומית בהובלת
ארגון הבריאותהעולמיהקוראתלהאצתהמאמציםלמðיעתחסרים תזוðתיים באמצעותהעשרהחובה של
מזוðות בסיסיים –
יוזמה שðתמכהע״י עשרותמדיðותואושרה בהחלטת אספת הבריאות העולמית במאי
2023
למעשה, ישראל הייתה שותפה לגיבושההחלטה )כמדיð.ה יוזמת( ואף הצביעה בעדה,ובכך הביעה
מחויבות בין-לאומיתלðקוט במדיðיותהעשרה)
11
.(
בתוך משרד הבריאות עצמו, הðהלת המשרדהðוכחית
ממשיכהלהביע תמיכה פומבית במהלך: בשðת2023
שב מðכ״למשרד הבריאות והדגישאת הצורך לקדם
אתיישוםהמלצותההעשרה לאורההצהרה הגלובלית והðתוðיםהמדאיגים מן השðים האחרוðות.
הקהילה הרפואית והמדעית בישראל תומכתבאופןðרחב במהלךההעשרה ביוד, ומזה שðיםקוראת
ליישמוללא דיחוי.
איגודרופאי בריאות הציבורבישראל –
כמי שמציג ðייר עמדהזה –
כברהתריע בעבר,
יחדעםאיגוד רופאיהילדים ואיגוד האðדוקריðולוגים,עלממדי התופעה והצורך הדחוף בפתרון מערכתי.
ממצאי הסקר הלאומי הוצגו בכðסהשðתישל האיגודהישראלילאðדוקריðולוגיהבמרץ 2017, שםðקראו
גורמי המקצוע לגבש הðחיות קליðיות לðשים הרות ולפעוללהכðסתמלחמיודד לשימושðרחב.איגוד
האðדוקריðולוגיםאכןפרסם בעקבותזאת המלצות להשלמת יוד באמצעות תזוðהותוספים, אך הדגיש
שצעדימדיðיות דרושים כדילהבטיח שכיסוי האוכלוסייה יהיהמלא. בשðת2019
יזם משרדהבריאות,
יחדעם איגוד רופאי בריאות הציבור, כðס מקצועי ארצי בðושא חסריםתזוðתייםומדיðיות ההעשרה. בכðס
זה –
בהשתתפותðציגיממשלה, רופאי ציבור,תזוðאים, אðדוקריðולוגים,ðציגי תעשייהוארגוðי בריאות–
ðסקרו הראיות למצבהחסרים )יוד, ברזל, ויטמיðיםועוד( והוצגהמ
תווה המתגבש להעשרתמזון בישראל.
דיוðיהשולחןהעגול בסיום הכðס העידו עלתמיכהגורפת מצדכלל הגורמים במהלך שלהעשרה מðדטורית
של מלחביוד ומזוðות בסיס ðוספים. גם המועצה הלאומית לתזוðהוכן עמותות מקצועיות שלדיאטðים
ותזוðאיםהביעו תמיכהבמהלך,הרואותבו כלי חיוðי לצמצום פערים בריאותיים. ðיתן לומר שיש כיום
קוðצðזוס ברור בקרב הקהילה הרפואית והתזוðתית בארץ שמדיðיות העשרהכזוðחוצה, בטוחה ותביא
תועלתרבה לציבור)
7,10
.(
-2-
בשðת2024
הוקמה ועדה מדעיתרב מקצועית שהכילהרופאים אðדוקריðולוגים,גðיקולוגים ותזוðאים
בכירים ברשות ד"ר יðיב עובדיהוההסתדרות הרפואית בישראלועמותת עתיד על חשיבות היוד בהריון
שהגישה המלצותיהלמשרד הבריאותעל חשיבות הבטחת צריכת יוד מספקת שלðשים בגילהפריון
ובהריון כולל עלידי צריכת מלחמועשרביוד )12
.(
הקוðצðזוסהביðלאומי אף הואחד-
משמעי בעד העשרת מלח ביוד, ומחזקאתעמדת המומחים בישראל.
ארגון הבריאותהעולמי )WHO ויוð(י
סף מוביליםמאז שðות ה-
90
את המאבק העולמי בהפרעות מחסור
ביוד )IDDs והגדירו העשרהאוð(,יברסלית של מלח ככלי היעיל, הזול והבר-
ביצוע ביותרלמיגור הבעיה.
למעלה מ-
120
מדיðותבעולם כברמחייבות כיום העשרת מלח ביוד בחקיקה, וכ-
88%
מאוכלוסיית העולם
מכוסה בתכðיות יודיזציה כלשהן(13)
ארגון הבריאותהעולמי קבע בהð.חיותיו שצריכת מלח מועשר היא
הדרךהמועדפת להבטיחצריכה מספקת שליוד באוכלוסייה הכללית, והוכיח בסקירותמדעיות
שהתערבותזו יעילה במðיעת תחלואה ללאסיכוðים משמעותיים. גם הðיסיון האירופיתומך בצעדזה:
הצהרת קרקוב”„)
14
(שגובשה ב-
2018
בהשתתפותמומחי בלוטתהתריסמאירופהקראה למדיðות
האיחוד האירופילחייב הוספת יוד למלחמאכל, על מðת למðוע מצב שבומחצית מהילדים הðולדים
באירופהאיðםמממשיםאת פוטðציאלה-
IQ
שלהם עקב חסריוד )15-17
(.הצהרת קרקוב מדגישה
שהאחריותלהבטחתמצבהיוד באוכלוסייההיא עלהממשלותוהרשויות, ולאðיתן להסתפק ביוזמות
וולוðטריות של התעשייה אוהחברההאזרחית. ארגוðים בין-
לאומיים כדוגמת רשת היודהעולמית
)
GlobalIodineNetwork
תומכים באופן פעיל במדיð(ות המיישמותתוכðיות העשרה,ואףסייעולישראל
בביצועהסקר הלאומי ובהמלצותמעקב. מומחי הרשתמצייðים שיודיזציית מלח היא "
הדרךהיחידה
למגראת הפרעות החסר ביוד באוכלוסייה"' והם מעמידיםלרשותממשלת ישראלידעðצברשל עשרות
שðים ליישום והערכהשלתוכðיות
העשרתמלח ביוד ומיגורתחלואה בשל מחסור ביוד.(14)
לאור כל זאת,
איןספק שהמדיðיות המוצעת –
העשרה חובה של מלח ביוד –
זוכה לתמיכה מדעית ומעשית רחבה ברחבי
העולם, ומיושמת בהצלחה במדיðות בעלותמאפייðים ותשתיות מגווðות.
למרותההסכמההמקצועית והיתכðות המהלך, ישראלðיצבת בפðיכשל מתמשך ביישוםההמלצות –
הðמשך כמעטשלושה עשורים– הגורם לðזקים בריאותיים, חברתיים וכלכליים.
הכישלון איðוðובע
משאלות מדעיות אוטכðיות:העשרתמלח ביוד היאפעולהפשוטה, בעלות זðיחהליצרן ולצרכן,
וטכðולוגיית היישוםזמיðה וקיימתמזה שðים בישראל )למעשהחברת המלח הישראליתכברמייצרת מלח
מיודדלשיווק בשטחיהרשות הפלסטיðית(. מבðה שוק המלח המקומי אף מקל על הצלחת הפרויקט–
יצרן
מלח עיקרי אחד יוכללספק מלח מועשרלכללהמשק בצורהאחידה.בהיבטהכלכלי-
בריאותי,הספרות
קובעת כי יחסהעלות-
תועלת שלהעשרת מלחביודהוא מהגבוהים בהתערבויות בריאותהציבור: לפי
הערכות הבðק העולמי וקוðצðזוס קופðהגן, עבור כל דולר המושקע בהעשרת מזון במיקרוðוטרייðטים ðיתן
להחזיר 27
דולרלמשק דרך תחלואהðמוכה יותר, שיפור בהישגים ובהכðסה והגברת הפריוןהכלכלי )9
.(
חישובי עלות-
תועלת מראים שהעשרת מלח ביוד לבדהיכולהלהðיב יחסתועלת של כ-
28:1
במðיעת ðזק
מוחי בילדים –
ðתון הגבוה אף מזה שלחיסוðים בסיסיים )כ-
16:1
(.כלומר,ההשקעה בהעשרההיא
מזעריתלעומת הרווח לחברה.
הבעיה טמוðה, אם כן, במימוש במשך שð:יםארוכות הðושא לאתועדף
רגולטורית, ביןהשאר עקב חשש מהתערבותבשוק המזוןותקדימים של התðגדויות באירופה, ועקב ðטייה
לסמוך עלגישת החיðוך התזוðתי )אשר הוכחה כמוגבלת בהשפעתה על שיðויהרגלי הציבור(. דו״חות
מעלים כי העיכוב בישראל ðגרםמ"היעדר דחף פוליטי" אלמול אתגרים בירוקרטיים ומאבקים עלתשומת
לב ומשאבים)למשל, התפרצות מגפת הקורוðה ב-
2020
הסיטהמשאביםוקשב מיישוםתוכðיתההעשרה.(
למרבההצער, משך העיכוב המצטבר –
כמעט30
שðה מאז ההמלצות הראשוðות –
גבהוימשיךלגבות
מחיר כבד: עודועוד דורות של תיðוקות וילדים בישראל ðחשפיםלמחסורביודהפוגע בהתפתחותם
הקוגðיטיבית,וייתכן שמפסידים בממוצע מספרðקודותIQ
משמעותי לכל ילד. הפגיעההמצטברת בכושר
הלימוד, בבריאות)למשל עלייה בהיארעות תת-
תריסיות, סיבוכי הריון וייתכן שאף סרטןתריס(
ובהשתכרותהעתידית של האוכלוסייה–
מהווה ðטל חברתי וכלכלי אדיר וð”זקסמוי” לשגשוגהמדיðה.
לאור כל האמור, עמדתðו המקצועיתחד-
משמעית:הגיעה העת ליישם ללא דיחוי את מדיðיותהעשרת
המלח ביוד בישראל, בהתאםלהמלצותשהתגבשו, ובכךלמðועðזק עכשווי
ולהבטיחבהווה ובעתידאת
בריאותהדורות
הבאים
שוויון בבריאות, והגð,ה עלההוןהאðושישלישראל.
פרופ' אהרוןטרואן,המכון לביכימיה,מדעי המזון והתזוðה,האוðיברסיטה העברית בירושלים;ðציג
ישראל ברשת היוד העולמית IGN
פרופ' רוðית אðדוולט,ביה"ס לבריאותהציבור, אוðיברסיטת חיפה; לשעברמðהלת אגףהתזוðה,משרד
הבריאות
פרופ' חגי לוין, יו"ראיגוד רופאי בריאותהציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל; ביה"ס לבריאות הציבור
ורפואהקהילתית שלהדסה והאוðיברסיטה העברי
-3-
מקורות:
1. OvadiaYS, Arbelle JE, Gefel D, Brik H, Wolf T, NadlerV, HunzikerS, Zimmermann
MB, TroenAM. First Israeli National Iodine Survey Demonstrates Iodine Deficiency
Among School-Aged ChildrenandPregnant Women.Thyroid.2017Aug;27(8):1083-
1091. doi: 10.1089/thy.2017.0251.
2. Barnett-Itzhaki Z, Ehrlich D, Troen AM, Rorman E,GroismannL, Blaychfeld-
Magnazi M, Endevelt R, BermanT.Results of the national biomonitoring program
showpersistent iodinedeficiency in Israel. IsrJ HealthPolicy Res. 2022Mar
28;11(1):18.doi: 10.1186/s13584-022-00526-9.
3. Rosen SR, Ovadia YS, AntebyEY, FytlovichS, Aharoni D, Zamir D,Gefel D,
Shenhav S. Low intakeofiodizedsalt and iodine containing supplements among
pregnant women with apparently insufficient iodinestatus - time to change policy? Isr
J Health PolicyRes. 2020 Mar30;9(1):9. doi: 10.1186/s13584-020-00367-4.
4. Shenhav S, Benbassat C, Gefel D, ZangenS, Rosen SR, Avrahami-Benyounes Y,
AlmashanuS, Groisman L, Rorman E, FytlovichS, et al. CanMild-to-Moderate
IodineDeficiencyduring Pregnancy AlterThyroid Function? Lessonsfrom a Mother–
NewbornCohort. Nutrients. 2022;14(24):5336.https://doi.org/10.3390/nu14245336
5. Shenhav S, Tsur Shenhav L,Gefel D, Rosen SR, Shenhav A, Shapin R, Anteby EY,
OvadiaYS. The Association BetweenMaternalUrinaryIodine Concentration and
NeonatalAnthropometry. Nutrients. 2025 May 9;17(10):1624. doi: 10.3390/nu17101624.
6. Lazarus JH. Iodine deficiencyinIsraeli pregnant women -atime for action. Isr J
Health PolicyRes. 2020 May 1;9(1):20.doi: 10.1186/s13584-020-00382-5.
7. Endevelt R, Tulchinsky TH,Stahl Z, Mor Z,Davidovitch N, Levine H, TroenAM.
Challenges and obstacles implementing evidence-based food fortificationpolicy in a
high-incomecountry. Front PublicHealth. 2023 Mar16;11:1052314. doi:
10.3389/fpubh.2023.1052314.
8. Israeli A, Shemer J. It is timetofortify basic foods inIsrael according to the Canadian
model. Isr MedAssocJ. 2004
9. Tulchinsky TH, Kaluski DN, BerryEM. Food fortification and risk group
supplementation arevital parts of a comprehensive nutritionpolicy forprevention of
chronicdiseases. EurJ Public Health.2004Sep;14(3):226-8.
doi:10.1093/eurpub/14.3.226.
10. Ministry of Healthand Israel Association of PublicHealth Physicians. Proceedings:
NationalConferenceonFortificationofFoodinIsrael. Tel Aviv, February 19,2019.
https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/food/fortification/Documents/ACC-
MN-Conference-Proceedings-2019.pdf
11. WHO, 2023. EXECUTIVEBOARD 152nd session Agendaitem18 EB152/CONF./5
31January2023. Accelerating efforts for preventing micronutrient deficiencies and
their consequences, including spina bifida and other neural tubedefects, through safe
and effective food fortificationDraftdecisionproposed by Australia, Brazil, Canada,
Chile,Colombia, Ecuador, European Unionandits 27Member States, Israel, Malaysia
and Paraguay. https://apps.who.int/gb/ebwha/pdf_files/EB152/B152_CONF5-en.pdf
עמותת עתיד,האיגוד הישראלי למיילדות וגיðקולוגיהוהאגודה הישראלית לאðדוקריðולוגיה : 12.
1.2024 המלצות תזוðתיות לצריכת יוד בתקופת ההריון
www.atid-
pd המלצות%20.תזוðתיות%20לצריכת%20יוד%20בתקופת%20ההריוןeatright.org.il/prdFiles/
f
13. WHO, 2014. Guideline: Fortification of food-grade salt with iodine for the prevention
and control ofiodinedeficiency disorders. Geneva: World Health Organization. 2014.
https://www.who.int/publications/i/item/9789241507929
-4-
14. EUthyroidConsortium. KrakowDeclarationonIodine:EUthyroidInitiative. March
2018. https://www.ign.org/krakow-declaration
15. IodineGlobal Network. GlobalIodineNutritionScorecard2025. IGN; 2025.
https://ign.org/scorecard/
16. WHORegional Office forEurope. PeopleintheWHOEuropeanRegionatGreater
RiskofIodineDeficiencyDuetoChangingDiets. Copenhagen: WHORegional
Office for Europe; 2019 https://www.who.int/europe/news/item/28-06-2024-people-
in-the-who-european-region-at-greater-risk-of-iodine-deficiency-due-to-changing-
diets
17. WHORegional Office forEurope. Preventionandcontrolofiodinedeficiencyinthe
WHOEuropeanRegion:adaptingtochangesindietandlifestyle.Copenhagen: WHO
Regional Officefor Europe; 2024
https://ign.org/app/uploads/2024/07/WHO_IGN_Iodine-Deficiency-Report.pdf
-5-