חומר רקע
י"ח תמוז, תשפ"ה
14.7.2025
לכבוד:
ח"כ
יונתן מישרקי
יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת
הנדון:
נייר מדיניות בנושא המחסור ביוד באוכלוסייה בישראל ועידוד השימוש במלח מועשר ביוד
אנו
פונ
יםאליךבנושאחיונילבריאותהציבור,
המחסורביודבאוכלוסייההישראליתוהצורךהדחוףלקביעה
ויישוםמדיניותמקיפהלפתרוןהבעי
הבטווחהקצרוהטווחהארוך.
אנומצרפיםלמכתבזהמסמךעםסקירה
מקיפה בנושא וחלופות אפשריות לפתרון הבעיה.
יוד הוא מינרל הכרחי לבריאות האדם, החיוני לתפקוד בלוטת התריס ולהתפתחות מערכת העצבים והמוח.
בישראל קיים מחסור משמעותי ביוד באוכלוסייה, כאשר רק 5.3%
מהילדים ו-
5.4%
מהמבוגרים
משתמשים במלח מועשר ביוד,
בעוד שהממוצע העולמי עומדעל 88%
.
הנתונים העדכניים מראים כי רמת היוד החציונית בישראל נמוכה משמעותית מהמומלץ:
80
מק"ג/ליטר
בילדים ו-
64.5
מק"ג/ליטר במבוגרים,
בעוד שארגון הבריאות העולמי ממליץ על 100-199
מק"ג/ליטר
לילדים.
הבעיה החמירה
במיוחד עקב השימוש הנרחב במים מותפלים: כ-
70%
מהאוכלוסייה צורכת מים
מותפלים, שבתהליך הייצור שלהם היוד מוצא מהמים.
המחסור ביוד משפיע קשות על בריאות הציבור, במיוחד בקרב נשים בהריון וילדים, ועלול לגרום לפגיעה
בהתפתחות הקוגניטיבית, ירידה במנת המשכל, והגדלת בלוטת התריס.
אם
לא
מטפלים במחסור ביוד בגיל
מוקדם, קרי
בתקופת ההתפתחות ה
עוברית
ובשנות הינקות והילדות המוקדמת, הפגיעות הקוגניטיביות
עלולות
להישאר לאורך החיים.
בעודש-
126
מדינותבעולם,
הטילוחובהלהוסיףיודלמלח,ישראלנמצאתבין19
המדינותהיחידותשבהן
קיים מחסור ביוד באוכלוסייה.
מלח מועשר ביוד עולה עד פי 5 ממלח רגיל מה שמונע צריכה נרחבת
של
האוכלוסייהבישראל.משרדהבריאותהגדיראתהמחסורביודכ"בעיהבריאותיתמשמעותית"
אךטרםנקט
בצעדים רגולטוריים נדרשים.
הפתרון הרצוי הינו
הפתרון המומל
ץ ע"י ארגון הבריאות העולמי והוא אימוץ
מדיניות מחייבת להעשרת
מלח ביוד, כפי שעשו 126
מדינות בעולם.
במידהופתרוןזהאינומעשי,
ניתןל
שקולאימוץשלהצעתהחוקשכברהוגשהלכנסת
להכללתמלחמועשר
ביודברשימתהמוצריםתחתפיקוחמחירים.פתרוןזהיבטיחשמחירהמלחהמועשרביודלאיעלהעלמחיר
המלח הרגיל.
בנוסף, יש לחזק את מערכת הניטור הביולוגי ולהוסיף יוד לסקר מצב בריאות ותזונה הלאומי
מב"ת)(, שכיום אינו כולל מדידת יוד.
התערבות הכנסת בנושא היוד הינה חיונית לבריאות האוכלוסייה בישראל ואנחנו תומכים ביישום חלופות
מדיניות שיביאו לשיפור צריכת היוד בקרב התושבים בישראל. אנו קוראים לוועדת הבריאות לפעול
בדחיפות לפתרון הבעיה ולאמץ את ההמלצות שפורטו במכתב זה. בריאות הציבור אינה יכולה להמתין.
בכבוד רב,
ד"ר מאיה שדה, ראש יוזמת בריאות וסביבה, מרכז טאוב
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תוכנית מדיניות בריאות, מרכז טאוב
המחסור ביוד באוכלוסייה בישראל ועידוד השימוש במלח מועשר ביוד
כתבו –
ד"ר מאיה שדה ופרופ' נדב דוידוביץ', מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
יוד הינו מינרל הכרחי לבריאות האדם כי הוא דרוש לתפקוד בלוטת התריס ולהתפתחות מערכת העצבים
והמוח. מחסור ביוד, בעיקר בילדות המוקדמת, עלול לגרום לתפקוד לקוי של בלוטת התריס, ירידה במנת
המשכל, ומחלות קשות כגון הגדלת בלוטת התריס (goiter), תת תפקוד של בלוטת התריס ותת-
תריסיות
מולדת 2022) al., et (Barnett-Itzhaki
. בלוטת התריס אחראית על ייצור ההורמונים T3
ו T4
להם
תפקידמרכזיבוויסותחילוףהחומריםבגוף,בשמירהעלמשקלגוףתקין,התפתחותהמוח,הגדילההפיסית
והתפתחות העצמות, וויסות מצבי רוח ויכולות קוגניטיביות, תפקוד הלב וכלי הדם, תפקוד מערכת העיכול
ומערכת החיסון. צריכת יוד היא בעיקר דרך המזון. מזונות עשירים ביוד כוללים מאכלי ים, מוצרי חלב,
דגנים וביצים וההמלצה היא צריכה יומית מינימלית של 150
מק"ג ליום לנשים ו 95
מק"ג ליום לגברים.
סקר מצב בריאות ותזונה לאומי (מב"ת) כולל כימות של הצריכה היומית של מספר מינרלים (סידן, ברזל,
מגנזיום, אשלגן, נתרן ואבץ), אך אינו כולל יוד.
ההנחה הרווחת היתה שבשל הקרבה של ישראל לים התיכון אין בישראל בעיה של מחסור בצריכת יוד
(Ovadia et al., 2018)
בפועל, מדידת יוד בשתן בישראל מצביעה על מחסור בצריכת יוד בישראל..
תרשים 1
משווה בין מדינות שונות בהן נמדד ריכוז היוד בשתן בקרב ילדים. מדינות ההשוואה כוללות
מדינותבהןקיימתצריכהגבוההשלמיםמותפלים
הענייםמאודבמינרליםכולליוד(ישראל,ערבהסעודית
וכווית),מדינותבהןישצריכהגבוההשלמאכליםשמקורםמהים(יפן),ומדינותהשוכנותלחוףהיםהתיכון
(לבנון, ספרד ואיטליה). בישראל רמת היוד החציונית שנמדדה היא 80
מק"ג לליטר, כאשר הריכוז גבוה
יותר בבנים לעומת בנות, ובילדים הצורכים יותר חלב 2022) al., et (Barnett-Itzhaki
. בקרב מבוגרים
הריכוז החציוני היה נמוך יותר מבילדים ועמד על 64.5
מק"גלליטר.
תרשים 1: ריכוז יוד בשתן לפי מדינה
. הקו האדום מייצג אתהריכוז המינימלי המומלץ
Data:The Iodine Global Network. Global scorecard of iodine nutrition in 2022 in the
general population based on school-age children (SAC). IGN: Ottawa, Canada. 2022.
סקר קודם שנערך בישראל בקרב 1023
ילדים ו 1074
נשים בהריון מצא שבקרב 62%
מהילדים ו 85%
מהנשים ההריוניות ריכוזי היוד היו נמוכים מהרמה המינימלית המומלצת ע"י ארגון הבריאות העולמי
(Ovadia et al., 2017)
. רמות יוד תקינות קריטיות במיוחד לנשים בהריון כדי להבטיח התפתחות תקינה
של מערכת העצבים והמוח כולל מנת משכל 2019) al., et (Levie
. נתונים מישראל מצביעים על עלייה
בעיכובבהתפתחותהשפהבקרבתינוקותופעוטותעדגיל3
ביןהשנים2016-2022
.
עלייהתלולהבמיוחד
נרשמה בקרב ילדים לאימהות עם השכלה יסודית בלבד, אך עלייה נצפית ב
קרב ילדים בכל רמות השכלת
האם.
הסתכלותעל נתוניםאילו,מעברלהיותם מטרידיםמאודבשלהחשיבותהאדירהשל מינרלזהלבריאותנו,
מעלה את השאלה מה הסיבה להבדלים בריכוזי היוד בשתן בין המדינות השונות?
כבר ב 1922
שמו לב להימצאות גבוהה של בלוטת תריס מוגדלת בקרב אוכלוסייה בקנטון השווייצרי
Appenzell
כתוצאה מקרקעות עניות ביוד שהובילו לצריכת יוד מופחתת באוכלוסייה, והוחלט לבחון
אפשרות להוסיף יוד למלח. הצלחת ההתערבות הובילה להוספת מלח ליוד בכל המדינה (Zimmermann,
2008)
. בעיותדומות במישיגן,ארה"ב,הובילולשיתוףפעולה ביןרשויות בריאותהציבורותעשייתהמלח
ולהתחלה של הוספת יוד למלח בארה"ב. מדינות רבות החלו להעשיר מלח ביוד וב
שנת
1990
ארגון
הבריאותהעולמיוסוכנותהאו"םלמעןילדים(UNICEF
),החלובקמפייןגלובליבנושאובכךנוספומדינות
מתפתחות רבות לרשימת המדינות המעשירות את המלח ביוד. בישראל הנושא נמצא בדיונים ב 20
השנים
האחרונות ותקנות מחייבות להוספת יוד למלח נמצאות על שולחנו של שר הבריאות. לאורך השנים היו
ניסיונות לעודד צריכת מלח מיודד בצ
ורה וולונטרית אך נתוני הניטור הביולוג
י מ
השנים
2017
ו-
2022
מצביעיםעלכךשמדיניותזואינה מביאהלתוצאותהרצויות2022)al.,et(Barnett-Itzhaki
.דוחשלה
IodineGlobalNetwork
משנת2022
מצביעעלעלייהעקבית במספרהמדינות בהןצריכתהיודתקינה
(תרשים 2
), והדו"ח מייחס את השינויים הללו לעלייה בצריכה של מלח מיודד. ניתן לראות גם עלייה
בצריכתיודבעודף.מחקריםגםמצביעיםעלירידהעקביתבנטלהתחלואההמיוחסלמחסורביודמשנותה-
90
ועד היום 2024) al., et (Gong
תרשים 2
: מספר המדינות בהן הריכוז החציוני של יוד בשתן (100-299
מק"ג/ליטר) תקין
ב 126
מדינות בעולם קיימת החובה להוסיף יוד למלח. בגרמניה אין חובה להוסיף יוד למלח אך הרשויות
ממליצות על הוספתו. רמות היוד באוכלוסייה הגרמנית נמוכות מהרצוי ובספרד מלח מיודד נמצא בשווקים
אךאיןחובתהוספה,ורמותהיודשםבטווחהמומלץ.עםזאת,30%
מהמזוןהקנויבגרמניהמיוצרעםמלח
מיודד ונמצא שבגרמניה הצריכה החציונית של מזון עם מלח מיודד היא 42%
(Esche et al.,
2020)(Iodine Intake in Germany on the Decline Again - Tips for a Good Iodine Intake,
2021)
. חוץ מגרמניה, רוב המדינות בהן חובה זו לא קיימת הן מדינות בקבוצת המדינות החלשות ביותר
מבחינה סוציו-
אקונומית כגון אפגניסטן, קמרון, לוב והאיטי ( fortificationdata.org
). חשוב לציין
שבגרמניה, למרות שאחוז היבשה שקרוב לים נמוך יחסית לישראל, רמות היוד באוכלוסייה גבוהות
מבישראל.
כיוםכ-
70%
מהאוכלוסייהבישראלצורכתמיםמותפליםשחלקםמעורבביםעםמיבארות.מחקרשפורסם
לאחרונהבישראלמצביעעלהבדליםמשמעותייםבריכוזהיודבמיהברזבאזוריםשוניםבארץ.כךלדוגמא
ברחובות,בהאחוזהמיםהמותפליםעולהעל80%
ריכוזהיודבמיהשתייההיהפחותמ1
מק"ג/ליטרבעוד
בחיפה, בה צריכת המים המותפלים נמוכה, ריכוז היוד במי השתייה היה גבוה הרבה יותר al., et (Rosen
2023)
.
חשובלזכורשמחסורביודבמיהשתייהגורמתלמחסורביודבכללשרשרתהמזוןבכלהנוגעלמזון
המיוצר בישראל.
חלופות מדיניות
לוועדת הבריאות
צעדי מדיניות עם יישום מיידי
1.
חתימה של שר הבריאות
על התקנות המחייבות הוספת יוד למלח.
2.
אםמבחינהמעשיתלאניתןליישםאתהפתרוןהזהניתןלשקולאפשרותשלהכללתמלחמועשרביוד
בפיקוח מחירים.
3.
הקמת צוות מעקב לניטור יישום המלצות הוועדה.
צעדי מדיניות לטווח הארוך
1.
חקיקת חוק המחייב העשרת מלח ביוד בישראל
2.
קמפיין הסברה להעלאת המודעות לחשיבות יוד
3.
שיפור מערכת הניטור הביולוגילכלול מדידת יוד באוכלוסייה
סיכום
המחסור ביוד בישראל מהווה איום ממשי על בריאות הציבור, במיוחד על נשים בהריון וילדים.
אנוממליציםשמלחמועשרביודיהפוךלמעשהלמלחהבסיסילשימוששלהאוכלוסייההישראלית,ומחירו
ייכנסלפיקוחממשלתי.זהוהפתרוןהפשוטוהיעילביותרלפתרוןבעייתהמחסורביוד,כפישהוכחבעשרות
מדינות ברחבי העולם.
פתרון זה לא רק יפתור את בעיית המחסור ביוד אלא גם יבטיח שכל אזרחי ישראל
יוכלוליהנותמהיתרונותהבריאותייםשליודללאנטלכלכלינוסף.כךנוכללצמצםאתמקריהמחסורביוד
ולמנוע בעיות בריאות חמורות בקרב האוכלוסייה.
מקורות:
Barnett-Itzhaki, Z., Ehrlich, D., Troen, A. M., Rorman, E., Groismann, L., Blaychfeld-
Magnazi, M., Endevelt, R., & Berman, T. (2022). Results of the national
biomonitoring program show persistent iodine deficiency in Israel. Israel Journal
of Health Policy Research, 11(1), 1–8. https://doi.org/10.1186/s13584-022-
00526-9
Esche, J., Thamm, M., & Remer, T. (2020). Contribution of iodized salt to total iodine
and total salt intake in Germany. European Journal of Nutrition, 59(7), 3163–
3169. https://doi.org/10.1007/s00394-019-02154-7
Gong, B., Wang, C., Yang, W., & Shan, Z. (2024). Changing trends in the global,
regional, and national burden of iodine deficiency among adolescents and young
adults: population-based study. European Journal of Pediatrics, 155, 2855–2863.
https://doi.org/10.1007/s00431-024-05545-z
Iodine intake in Germany on the decline again - tips for a good iodine intake (Vol.
2020, Issue February). (2021).
Levie, D., Korevaar, T. I. M., Bath, S. C., Murcia, M., Dineva, M., Llop, S., Espada,
M., Van Herwaarden, A. E., De Rijke, Y. B., Ibarluzea, J. M., Sunyer, J.,
Tiemeier, H., Rayman, M. P., Guxens, M., & Peeters, R. P. (2019). Association
of Maternal Iodine Status with Child IQ: A Meta-Analysis of Individual
Participant Data. Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, 104(12),
5957–5967. https://doi.org/10.1210/jc.2018-02559
Ovadia, Y. S., Arbelle, J. E., Gefel, D., Brik, H., Wolf, T., Nadler, V., Hunziker, S.,
Zimmermann, M. B., & Troen, A. M. (2017). First Israeli National Iodine Survey
Demonstrates Iodine Deficiency among School-Aged Children and Pregnant
Women. Thyroid, 27(8), 1083–1091. https://doi.org/10.1089/thy.2017.0251
Ovadia, Y. S., Gefel, D., Weizmann, N., Raizman, M., Goldsmith, R., Mabjeesh, S. J.,
Dahl, L., & Troen, A. M. (2018). Low Iodine Intake from Dairy Foods Despite
High Milk Iodine Content in Israel. Thyroid, 28(8), 1042–1051.
https://doi.org/10.1089/thy.2017.0654
Rosen, V. V., Garber, O. G., Andrushchenko, Y., & Chen, Y. (2023). Examining the
influence of desalinated water on iodine concentration in tap water in Israel.
Journal of Trace Elements and Minerals, 6(September), 100094.
https://doi.org/10.1016/j.jtemin.2023.100094
Zimmermann, M. B. (2008). Research on iodine deficiency and goiter in the 19th and
early 20th centuries. Journal of Nutrition, 138(11), 2060–2063.
https://doi.org/10.1093/jn/138.11.2060