חומר רקע
20
יולי
2025
לכבוד
חברי ועדת הכלכלה
הכðסת
הðדון: בלימתיוקר המחיהוהעליותהבלתי פוסקות במחירי המזון
בשם לובי
99
)חל
צ( אð"ו מתכבד
ות להגיש את
עמדתðו בעðיין העליות הבלתי פוסקות במחירי המזון.
הðתוðים
מצביעים על פערים מדאיגים בין מגמות המחירים בשוק המזון לבין המדד הכללי.
בחודש יוðי 2025
, לדוגמה, עלו
מחירי המזון ב־0.7%
, לעומת עלייה של 0.3%
בלבד במדד המחירים לצרכן. הממשלה טרם ðקטה צעדים
אפקטיבייםלבלימתההתייקרויותאולטיפולבכשליםהמבðייםבעðף
ולהכבדההðיכרתבðטליוקרהמחיההמוטל
על הציבור.
1.
לא
ðיתן
י
ותר להתכחש לבעיה - את כל מה שכל אחד מאיתðו
מרגיש
בסופר, ðיתן לראות
גם בðתוð
ים:
הגרף המצורף ממחיש את הפער ההולך
ומתרחבביןמחיריהמזוןלביןהמדדהכלליבמשק.בחודשיוðי2025
,עלו
מחירי המזון ב־0.7%
, לעומת 0.3%
בלבד במדד המחירים לצרכן. בחיðה
מצטברת של השðתיים האחרוðות מעלה כי מחירי המזון עלו בכ20%
,
לעומת עלייה של כ־16.2%
בלבד במדד הכללי. פערעקבי זה מצביע על כך
ששוק המזון מתðהל במðותק מהמגמות הכלליות במשק –
מצב המחייב
בחיðהרגולטורית ממוקדת והתערבות אפקטיבית מצד המדיðה.
2.
כוח הקðייה של הציבור בישראל – ðשחק
מחירי המוצרים והשירותים,.
ובראשם מחירי המזון,
עולים בקצב
גבוה יותר מקצב עליית השכר.
המשמעות
היא אחת –
היכולת של הציבור
בישראל, ובמיוחד
של השכבות
החלשות, להשיג מוצרי צריכה בסיסיים,
ðפגעת.
3.
ואולם,הממשלהלאðוקטת שוםצעדים,והציבורðותר חסראוðים, אףעל
פי שמאז
הושבעה הממשלה ביום -
29.12.2022
, חלו עליות מחירים
חוזרותוðשðותעלידיספקיהמזוןהגדולים–
תוךשאלומðומקותבטעðות
כמו עליות במחירי חומרי הגלם; עליות במחירי התשומות בכלל; ועוד
טעðותמןהיקבומןהגורן-פעמיםרבותמדוברבטעðותשווא,ובהעלאותמחיריםשאיðןמוצדקות.
ðיתןלראות
כי
במקריםרבים ההפך הוא הðכון –
גם כשמחירי חומרי הגלם יורדים, מחירי המוצרים, ממשיכיםלעלות.
4.
לפי
ðתוðי
הלמ
"ס,
בשðתיים
וחצי האחרוðות
לא
חל כל שיðוי במחירי יבוא
מוצרי
המזון ובמחירי יבוא חומרי הגלם לייצור מזון.
לעומת זאת מחירי
המזון)ללא פירות וירקות( השלימו
עלייהשל 10%
באותההתקופה.
5.
על
מðתל
פתוראתבעייתיוקרהמחייהבשוקהמזון,ישלבצערפורמהבכ
לל
המקטעים של שרשרת הערך, החל מהספקים
יצרð)ים
ויבואðים,(
דרך
מקטע השיווק והה
פצה וכלה ברשתות השיווק,
לרבות פירוק
מוðופולים
ב
מקטע הייצור; איסור הפצת מ
תחרים;
מðיעת ייבוא
בלעדי של
מוצרי
מוðופול ועוד. בין היתר, ישðם צעדים
תחת תחום
האחריות של
משרד
הכלכלה ורשות התחרות, שðיתןלקדם באופןמיידי:
א.
פרסום דוחות כספיים של מוðופולים בתחום המזון – יש
לקבוע כי ספק מזון גדול כהגדרתו בחוק קידום
התחרות בעðף המזון והפארם, תשע"ד –
2014, שהוא גם בעל
מוðופולין
לפי חוק התחרות הכלכלית,
התשמ"ח–
1988
,
יחויב
לפרסם את הדוחות הכספיים של
ו
לציבור. חובת פרסום הדוחות תוכל לשמש כלי
מרסן כלפי העלאות מחירים שאיðן מוצדקות, ולספק לציבור, לגורמי הפיקוח ולמקבלי ההחלטות בסיס
ðתוðים אמין לבחיðת הקשר בין רווחיות החברה לבין מדיðיות התמחור שלה. כך תיווצר שקיפות שתאפשר
דיון ציבוריומקצועי מבוסס על
הוגðות המחירים בעðף המזון.
ב.
הגבלת ðתחי שוק של רשת
ות קמעוðאיות
ברמה גאוגרפית –
יש להגביל את הריכוזיות הגיאוגרפית של
רשתותהשיווקבאמצעותקביעהבחוקהמזוןכיקמעוðאיגדוללאיחזיקבðתחשוקשלמעל30%
בכלאיזור
ביקוש.כך,
רשתותשיווקששולטותבאיזורי
מכירהיתפרקומכוחם,ייפתחוסðיפיםשלרשתותקמעוðאיות
שוðות,
ותיווצר תחרות אפקטיבית בכל אזוריהביקוש.
ג.
איסור הפצה בלעדית של מוצרים דומיððטיים – יש
לאסור על קיומם שלהסדרי בלעדיות
)רשמיים ובלתי-
רשמיים(
בין ספקים לבין מפיצים,
בכל הðוגע ל
הפצת מוצרים בהם לאותם הספקים יש ðתחי
שוק
דומיððטיים.
6.
להלן מספר דוגמאות להתðהלות הציðית של ספקי המזון –
שמעלים מחירים גם כאשר חומרי הגלם יורדים.
לעðיין זה,
בחðו
את
מדדי מחירי
הסחורות
כפי שמפרסם הבðק
העולמי1, אל
מול העלייהבמחירלצרכן,כפי
שזו
משתקפת במאגר המחירים של לובי
99
, אשר דוגם את מחירי המחירון במאות סðיפים מרשתות הסופרמרקט
המובילות,
באופן חודשי, מזה כשלוש שðים.ההשוואהבוצעה
בין
03.07.2024
,לבין
04.07.2025
.
א.
אורז:
מחיר האורז בעולם ðמצא בשðים האחרוðות במגמה מעורבת אך שלילית. בתקופה האמורה, ðצפתה
ירידת מחירים במדד הסחורותהגלובלי של25.5%
.
כך לדוגמא,
המותג
הפרטי של רמי לוי העלה מחירים
ה
אורז "יסמין" בכ-
17.1%
; "סוגת" הספק המוביל
בקטגוריית האורז העלתה מחירים באורז
בסמטי הודי בכ-
5.5%
;
מחיר אורז
יסמין של
חברת
Daawat"
"
המשווק על ידי חברת
וילי פוד
עלה בכ-
8.2%
; המותג הפרטי של שופרסל העלה מחיריםבאורז
בסמטי
בכ-
17.6%
.
ב.
סוכר:הסוכרמהווה
חומרגלם
מרכזיבמוצרימזון
רבים
ומחירובירידה
בשðההאחרוðה,
על
פיðתוðי
הבðק
העולמי ðרשמה
ירידה של כ-
19.03%
במחירי
הסוכר בעולם התקופה האמורה. לעומת זאת המחיר
לצרכן
במוצרים
מבוססי
סוכר דווקא עלו
בשðתיים האחרוðות, כך לדוגמא, מוצר שוקולד לבן
מהמותג
"שוקולד
פרה" של שטראוס
עלה בכ-
20.6%
;
חטיף
של
מילקי
של
שטראוס עלה בכ-
19.2%
;
מוצר "פתי-
בר שוקו"
של אסםעלה בכ-
13%
, מוצר "הקליקðוגט
לבן"
של
יוðיליוורעלה בכ-
6.7%
.
מדובר בדוגמאות בלבד –
ישðן קטגוריות רבות ðוספות שהתייקרו על אף שחומרי הגלם דווקא הוזלו –
ומשרד
הכלכלה מושך ידיו מטיפול בðושא.
לסיכום, ðדרשת פעולה מיידית מצד
משרדי הממשלה הרלווðטיים
לקידום צעדים רגולטוריים שיטפלו בריכוזיות
ובמחיריהמזוןהגואים הממשלהלאיכולהלהמשיךלמשוךאתידיהמעיסוקבð.ושא.הציבורמשוועלצעדיםשיובילו
להקלה ביוקר המחיה –
והאחריות על כך היא על הממשלה.
בברכה,
עו"ד מלי טופצ'יאשוילי
לוביסטית ציבורית
1
markets
-
https://www.worldbank.org/en/research/commodity