חומר רקע
תכנון משק המים וניהולו
תכנון משק המים וניהולו
|
5
תקציר
רקע כללי
ניהול משק המים
ב
מדינת ישראל
נועד
להבטיח אספקת מים ומתן ש
ירותי
ביוב לצרכנים השונים לפי אמות מידה מאושרות באיכות, כמות ואמינות
נאותים וביעילות כלכלית; ולטפל ב
שפכים,
לנצל את
הקולחים1
ולהגדיל את
הרווחה של כלל צרכני המים.
חוק המים,
התשי"ט-
1959
(להלן -
חוק המים),
קובע כי מקורות המים
שבמדינה הם קנ
יין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצורכי
תושביה ולפיתוח הארץ. מקורות המים הם המעי
ינות, הנחלים, הנהרות,
האגמים ושאר
הזרמים ומקווי
המים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין. מי ים
מותפלים הם מקור מים נוסף למשק.
בהתאם להוראות חוק המים, הוקמה ב-
2007
הרשות הממשלתית למים ולביוב
(להלן -
רשות המים),
והופקדה על ניהול משק המים, בהתאם למדיניות
הממשלה וכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות
הממשלתית. בחוק המים נקבע כי
רשות המים
תפעל בהתאם למדיניות
הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק המים
וכל דין אחר. עוד נקבע בחוק המים כי לרשות המים תהיה מועצה (מועצת
רשות המים) שבין תפקידיה הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו, וביצוע
מדיניות הממשלה. שר ה
אנרגייה2
ממונה על ביצוע חוק המים, ועל פי הצעתו
הממשלה ממנה את מנהל רשות המים.
ברשות המים פועל השירות ההידרולוגי,
שהוא זרוע מרכזית בפעילות הליבה
של רשות המים לניהול מקורות המים הטבעיים בישראל,
והוא אמון על ריכוז
ואספק
ה של המידע ההידרולוגי הדרוש לקביעת מדיניות התפעול המיטבית
של מקורות המים במדינה. השירות ההידרולוגי אחראי
למעקב אחר מצב
מקורות המים באגנים השונים
ול
מתן תחזיות של המילוי החוזר,
ואחראי
למעקב אחר
כמויות המים הזמינים לניצול באגני מי התהום. חוֹות הדעת
ההידרולוגיות
הן גורם מכריע ב
אישור הת
ו
כניות ברמות שונות,
החל
בניצול
באר מסוימת או השקיה בקולחים באזור כלשהו
, וכלה ותבכניות אב לאזורים
נרחבים.
משק המים הישראלי מספק מים באיכויות שונות לכלל צורכי המדינה בהיקף
שנתי של כ-
2.2
מיליארד מטר מעוקב (להלן -
מ"ק) מים. מקורות המים
הטבעיים3
סיפקו בשנת 2016
כ-
39%
מצריכת המים השנתית של מדינת
1
מי שפכים שעברו טיהור ומשמשים בעיקר להשקיה חקלאית.
2
ב-
11.6.17
החליטה הממשלה לשנות את שם משרד התשתיות הלאומיות, האנרגייה והמים
למשרד האנרגייה (החלטה 2732
.)
3
לרבות מי התהום ומים ממקורות עיליים, כגון הכינרת, המעיינות והנחלים.
6
| דוח שנתי
69א
ישראל. מקורות מים נוספים הם מים מותפלים (כ-
24%) וקולחים (כ-
26%
,)
ו
היתר (כ-
11%
סופקו ממקורות אחרים כגון מי שיטפונות ומים מליחים.) היקף
הפעילות הכספית במשק המים נאמד בכ-
10
מיליארד ש"ח בשנה.
במועד סיום
משק המים בישראל נמצא זה יותר מארבעה עשורים בתהליך של משבר
הביקורת בינואר
מתמשך4.
במרץ 2010
לאחר רצף שנות בצורת, פרסמה ועדת חקירה ממלכתית
2018
היה משק
בנושא ניהול משק המים בישראל (להלן -
ועדת ביין)5
דוח, ולפיו "עקב נקיטת
המים במשבר,
מדיניות של 'הליכה על הסף'
בעבר בכל הנוגע למדיניות ההפקה, נתונים
שהתבטא, בין
המקורות הטבעיים...
בסכנה של השחתה עקב ניצול יתר". עוד צוין בדוח כי
היתר, בכך שלא
"
כל עוד יופקו
מהמאגרים
כמויות גדולות יותר מאלה המוספות לו באופן טבעי
על ידי משקעים, ימשיך מצבם להתדרדר. לפיכך,
יש לנקוט
במדיניות של
ניתן לספק את
ניהול חירום גם בעתיד הנראה לעין ולקדם פעולה עקבית ורצופה של יצירת
מלוא צורכי משק
מקורות מים ח
ילו
פיים למקורות הטבעיים."
המים בלי להביא
המלצותיה העיקריות של הוועדה היו שמירה על
מקורות המים הטבעיים;
להתדלדלות
ייעול הקמת תשתיות והגדלת היצע המים;
השלמת תוכנית אב למשק המים
מקורות המים
לטווח הארוך לאלתר. באוקטובר 2010
החליטה הממשל
ה6
לאמץ את עיקרי
הטבעיים של מדינת
המלצות ועדת ביין, ובכלל זה עקרונות לניהול מאוזן של משק המים בישראל
ישראל
ו"שמירה על מקורות המים הטבעיים מפני השחתה וזיהום."
ועדת ביין הגדירה משבר כ"מצב שבו קיימת רמה גבוהה של סיכון לאובדן
שליטה על האיזון הנדרש בין הצריכה הנוכחית של המים לכל המטרות
הקבועות בחוק המים לבין היכולת לספק את כמות הצריכה באיכות הנדרשת
לכל אחת מהמטרות מבלי לפגוע במקורות המים הטבעיים, ותוך התחשבות
באיכות הסביבה ובעלות כלכלית סבירה."
במועד סיום הביקורת בינואר 2018
, כשמונה שנים לאחר פרסום המלצות
ועדת ביין והחלטת הממשלה, שוב נ
מצא משק המים במשבר,
המתבטא, בין
היתר, בכך שלא ניתן לספק את מלוא צורכי משק המים מבלי להביא
להתדלדלות מקורות המים הטבעיים של מדינת ישראל.
פעולות הביקורת
בחודשים יוני 2017
עד ינואר 2018
בדק משרד מבקר המדינה את תכנון משק
המים ואת מימושו.
הבדיקות נעשו ברשות המים, במקורות חברת מים בע"מ
4
ראו מבקר המדינה,
דוח שנתי
62ב (
2012
"הקמה וחיבור של מתקנים להתפלת מי ים", עמ'),
1257
.
5
הוועדה הוקמה ביולי 2008
, על יסוד החלטת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת
ובהתאם לסעיף 14ב לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
(נוסח משולב). בראש הוועדה עמד
השופט בדימוס פרופ' דן ביין וחבריה היו פרופ' יואב כסלו ז"ל ופרופ' יורם אבנימלך. תפקידה
היה, בין היתר, "מתן מענה הולם למשבר במשק המים בישראל באמצעות פתרונות."
6
החלטת ממשלה 2348
מ-
24.10.10
"עקרונות לניהול משק המים.",
תכנון משק המים וניהולו
|
7
(להלן -
מקורות,)
במשרד הבריאות,
ב
משרד החקלאות
ופיתוח הכפר (להלן -
משרד החקלאות), באגף התקציבים שבמשרד האוצר (להלן -
אגף התקציבים,)
ובמשרד האנרג
ייה. הדוח עוסק ב
תקופות שבהן כיהנו כשרי
ה
אנרגייה
ד"ר עוזי
בהיעדר תוכנית אב
לנדאו, מ-
31.3.09
עד 18.3.13; מר סילבן שלום, מ-
18.3.13
עד 14.5.15; וד"ר
מאושרת ניהול משק
יובל שטייניץ,
המכהן בתפקיד מאז
14.5.15
. באותן
תקופות כיהנו כמנהלי
המים מּונע מאילוצי
רשות המים מר אלכסנדר קושניר,
מ-
31.8.11
עד
31.8.16
; מר משה גראזי
ההתמודדות עם
מנהל בפועל,)( מ-
31.8.16
עד 19.6.17
;
ומאז 19.6.17
- מר גיורא שחם.
המשבר המתפתח,
במקום לתכנן
הליקויים העיקריים
תוכנית לטווח
הארוך
אי-קידום תוכניות במשק המים
שר האנרגייה ורשות המים לא פעלו להגשת תוכנית אב למשק המים לאישור
הממשלה כנדרש בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010
. בהיעדר תוכנית אב
מאושרת, ניהול משק המים מּונע מאילוצי ההתמודדות עם המשבר המתפתח,
במקום לתכנן תוכנית לטווח הארוך שתאפשר לנקוט פעולות שקולות בעת
הצורך. תוכנית כאמור תאפשר לנהל את משק המים כמשק בר קַיָימה, תסייע
להימנע ממצבי משבר בעתיד, תתווה את המדיניות ותקבע את סדרי
העדיפויות במשק המים לשנים הבאות.
בשנת 2012
אישרה מועצת רשות המים מסמך מדיניות לגבי משק המים, אך
מאז לא אישרה עדכונים מהותיים במסמך בהתאם לשינויים שחלו במשק
המים.
רשות המים לא סיימה להכין ולאשר תוכניות חיוניות למשק המים כגון תוכנית
אב למערכת הארצית7 ותוכנית אב לביוב והשבה, אשר אמורות להבטיח את
ניהולו של משק המים כבר קַיָימה ולהיערך למצב של רצף שנים שחונות ושל
שינויי אקלים.
רשות המים לא הגדירה סדר עדיפויות למשק המים כנדרש בהחלטת
הממשלה מאוקטובר 2010
, ולא קבעה יעדים לטווח הארוך לביצוע מיזמים
שיאפשרו את תכנון משק המים ואת פיתוחו
באופן מיטבי. הרשות גם לא
הכינה תוכניות עבודה שנתיות ותוכניות פיתוח רב-
שנתיות למשק המים ולא
העבירה אותן לאישור מועצת רשות המים, וממילא לא דנה המועצה בתוכניות
הפיתוח. כתוצאה מכך משק המים אינו מנוהל באופן מיטבי ומתהווים בו מצבי
משבר.
7
מערכת אספקת המים המרכזית הנשענת ברובה על מפעל המים הארצי (המפא"ר) והיא מערכת
המים המרכזית הקושרת את מקורות המים העיקריים עם מערכת ההולכה הראשית.
8
| דוח שנתי
69א
אי-ביצוע פעולות מספיקות לצמצום הביקוש למים
אף שמשנת 2015
שבה מגמת העלייה בצריכת המים לנפש, רשות המים לא
רשות המים
נקטה עד שנת 2018
צעדים לעידוד החיסכון במים ולצמצום הגידול בצריכת
איפשרה את ניצול
המים שנרשם מאז שנה זו.
מאגרי המים
רשות המים נחפזה להגדיל את מכסות המים לחקלאות לפני שהביאה את
הטבעיים בדרך
האוגר8 למצב ההידרולוגי הנדרש, ולפני שהביאה את האקוויפרים למצב תפעול
שהביאה
בגבולות הקווים הירוקים9.
להתדלדלות
בעת תכנון משאבי המים והקצאתם לחקלאות בשנים 2013
עד 2016
רשות
מאגרים אלה עד
המים לא הביאה בחשבון את נתוני הצריכה בפועל ואת הביקוש למים
כדי סיכון לגרימת
לחקלאות.
נזק בלתי הפיך להם
אי-שמירה על מקורות המים הטבעיים
בשנים
2013
עד 2017
איפשרה רשות המים את ניצול מאגרי המים הטבעיים -
האקוֹות (להלן -
האקוויפרים)10
לעיתים אף בניגוד להמלצת השירות ההידרולוגי.,
בכך הביאה להתדלדלות מאגרים אלה עד כדי סיכון לגרימת נזק בלתי הפיך
להם. רשות המים לא שיקמה את מאגרי המים הטבעיים ולא פעלה לשימורם
כמקורות מים בני קַיָימה לטווח הארוך.
רשות המים אף פעלה בניגוד לצו המים11
ואיפשרהלמפלסהכינרתלרדתמתחת
לקו האדום12
התחתון בשנים 2016
ו-
2017
-
ירידה העלולה לגרום למקור מים
זה לנזק הידרולוגי חמור וייתכן שאף בלתי הפיך.
זאת מבלי לקבל את אישור
הממשלה לכך.
רשות המים לא קבעה קווי תפעול (קווים אדומים ואחרים) לכל אחד ממאגרי
המים הטבעיים של מדינת ישראל, למעט הכינרת -
זאת בניגוד
להחלטת
הממשלה מאוקטובר 2010
, להמלצות השירות ההידרולוגי ולהערות מבקר
המדינה בדוחות קודמים. אי-קביעת קווי תפעול כאמור ואי-
הקפדה על
העמידה בהם מביאות לפגיעה באקוויפרים ועלולות לגרום להם נזק בלתי
הפיך ואף לסכן את קיומם.
8
אוגר" הוא כינוי לכל מקורות המים העיליים והתחתיים בישראל."
9
קו ירוק הוא המפלס ההידרולוגי התפעולי הממוצע המומלץ לסוף שנה הידרולוגית כדי שהאגן
ינוהל באופן סביר. ראו להלן.
10
אקוויפר"" - מיוונית, "נושא מים". זוהי שכבת סלע נקבובית המכילה מים. את המים
האלה אפשר
להפיק בעזרת בארות. המונח העברי: ַאקְוָה.
11
צו המים (קביעת המפלס המותר), התשכ"ח-
1968
.
12
קו אדום מבטא את מפלס הסף התחתון שירידת מפלס המים מתחתיו עלולה לגרום לנזק
הידרולוגי חמור וייתכן שאף בלתי הפיך למקור המים.
תכנון משק המים וניהולו
|
9
היעדר פיתוח כלים להפקת מים
ואי-שימורם של הכלים הקיימים
רשות המים שינתה
רשות המים טרם החלה בביצוע קידוחים חדשים ובשיקום קידוחים ישנים
בפועל את יעד
לשם שימור יכולת ההפקה בהיקף הנדרש. השתהות זו עלולה לפגוע
בשימור
היקף ההתפלה
יכולת ההפקה מהקידוחים ובאספקת המים הסדירה מהם, ולגרום להשקעת
שקבעה הממשלה
משאבים מיותרים לשם אספקה זמנית של מים.
ללא קבלת אישור
ועדת היגוי ב
ין-משרדי
ת13
שמינה מנהל רשות המים
הקודם ב-
2015
לבחינת
הממשלה. רשות
מתודולוגיות חדשניות לקביעת רדיוס מגן לקידוחים, שהייתה אמורה להביא
המים גם לא אישרה
להסרת חסמים לקדיחת קידוחים חדשים ולשימור כושר ההפקה באמצעות
תוכנית עבודה
קידוחים, טרם סיימה את עבודתה.
ההשתהות בעבודת הוועדה לא איפשרה
סדורה להקמתם
לצמצם את המגבלות בביצוע
קידוחים חלופיים.
של מתקני התפלה
רשות המים לא יזמה תוכנית כוללת לטיפול בקידוחים המזוהמים באמצעות
בטווח הארוך
קידוחי טיוב. רשות המים הותירה את היוזמה באילו קידוחים מזוהמים יבוצעו
קידוחי טיוב בידי המפיקים הפרטיים ובידי תאגידי המים, ובכך לא הבטיחה
שהטיוב ייעשה בהתאם לשיקולי
עלות-
תועלת כלל משקִיִים.
היעדר תכנון והיערכות להקמת מתקני התפלה
רשות המים שינתה בפועל את יעד היקף ההתפלה שקבעה הממשלה ללא
קבלת אישור הממשלה, בניגוד לסדרי הממשל התקינים. רשות המים אף לא
הביאה את שינוי היעד לאישור מועצת הרשות. שינוי היעד באופן זה הביא
לאי-
פיתוחם של מתקני התפלה במועד ובהתאם לצורכי משק המים. בהתאם
לכך רשות המים לא פעלה מאז שנת 2013
להגדלת כושר ההתפלה ל-
750
מיליון מ"ק (להלן - מלמ"ק) ב-
2020
.
רשות המים לא אישרה תוכנית עבודה סדורה להקמתם של מתקני התפלה
בטווח הארוך, ובכלל זה לא קבעה את סדר הקמת המתקנים ואת מועד
תחילת הקמתו של כל מתקן ומתקן, כך שיבטיחו את אספקת המים בהתאם
לתחזיות הביקוש.
רשות המים לא פעלה למציאת חלופות לאספקת מים כנדרש במהלך
התקופה שבה לא פעל מתקן ההתפלה באשדוד במלוא התפוקה המתוכננת.
רשות המים טרם מימשה פתרונות חלופיים לאספקת מים לאזור הצפון,
למרות העיכוב בהקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי, שהיה אמור להתחיל
לפעול ב-
2015. הרשות
גם לא קידמה בנחישות מספקת את תגבור אספקת
13
בראשות מנהלת אגף איכות המים דאז
ברשות המים, ובהשתתפות נציגי רשות המים -
מנהל
השירות ההידרולוגי, מנהלי האגפים של התכנון והתפעול, ממונה תכנון משאבי המים ומנהלי
התחומים לבקרת המים ולניטור ולהידרוגיאולוגיה; ממשרד הבריאות -
המהנדסים הארציים
לבריאות הסביבה ולמי השתייה; וממקורות - ההידרולוג הראשי ומנהל היחידה לאיכות המים.
10
| דוח שנתי
69א
המים המותפלים באמצעות המערכת הארצית לאזור הצפון, שבו גירעון
מצטבר של כ-
200
מלמ"ק, זאת בהתחשב במשך הזמן שנדרש להוציא אל
הפועל תוכניות כאלה. אי-
קידומם של פתרונות כאמור עלול לסכן את מאגרי
המים העיקריים באזור זה, ולפגוע באספקת המים התקינה.
אי-טיפול בשפכים באיכות הנדרשת
נכון ליולי 2016, רק כ-
55%
מכלל השפכים שטופלו במתקני טיהור טופלו
באיכות שלישונית14, כ-
37%
טופלו רק באיכות שניונית15
וכ-
8%
לא
טופלו כלל,
זאת בניגוד לתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור
שפכים), התש"ע-
2010
שנקבע בהן שכל מכוני טיהור השפכים (להלן -
המט"שים) צריכים לעבור לטיפול ברמה של "השקיה חקלאית בלא מגבלות"
(להלן -
טיפול שלישוני) עד 2015
.
רשות המים טרם סיימה לפתח מתודולוגיה
כלכלית לבחינת התועלת משימוש
בקולחים ולהערכה כלכלית כוללת של מערכת טיהור השפכים ושל מערכת
הולכת הקולחים. הבדיקות והניתוחים הכלכליים שערכה רשות המים בנושא
זה עד למועד סיום הביקורת נותרו ברמה של מיזם בודד ולא נעשו ברמה
כוללת, ועסקו באופן חלקי בלבד בנושא התועלת וההשפעות החיצוניות.
ההמלצות העיקריות
על רשות המים לשמור על מקורות המים הטבעיים כמקורות מים בני-
קַיָימה,
ולמנוע מצב של נזק בלתי הפיך להם. בכלל זה עליה לקבוע קווי תפעול לכל
אחד ממאגרי המים, לפעול לשיקומם, להקפיד על תפעולם בגבולות הקווים
המומלצים ולמנוע את ירידת מפלסיהם מתחת לקווים האדומים.
על רשות המים ועל שר האנרגייה להגיש לאישור הממשלה תוכנית אב
ארוכת טווח מעודכנת, שתתווה את המדיניות במשק המים לשנים הבאות; על
רשות המים להגיש למועצת הרשות תוכניות פיתוח ותוכניות עבודה שייקבעו
בהן סדרי העדיפויות, ולפיהן יהיה ניתן לקבל החלטות בצורה מושכלת.
על רשות המים, בעת ניהול הביקוש למים, להביא בחשבון את מכלול
הנתונים במשק על מנת לגשר על הפער בין היצע המים לביקוש למים, ועליה
לנהל את המשק בצורה מושכלת.
14
טיפול במים שיכול לכלול אחד או יותר מהתהליכים הבאים: סילוק חנקן בתהליך ביולוגי; סילוק
זרחן בתהליך ביולוגי או על ידי כימיקלים; סינון נוסף של מוצקים מרחפים; חיטוי.
15
טיפול ביולוגי שבו מתבצע תהליך של פירוק החומר האורגני בשפכים, הרחקת המוצקים
המרחפים, שיקוע של הבוצה וחיטוי הקולחים לשם סילוק מעבירי מחלות.
תכנון משק המים וניהולו
|
11
על רשות המים להתחיל בהקדם בביצוע קידוחים חדשים ושיקום קידוחים
קיימים בהיקף הנדרש, על מנת להבטיח את שימור יכולת ההפקה.
על רשות המים לאמץ מדיניות כוללת שתעודד ביצוע טיוב לקידוחים
המזוהמים במקום שבו טיוב כזה נחוץ, ועליה לקדם תוכנית כזו שתתבסס על
ראייה כוללת של צורכי משק המים.
על רשות המים להתאים את קצב הקמת מתקני התפלה להתפתחות החזויה
בביקוש למים ולתחזית היצע המים הטבעיים, ובהתחשב במשך הזמן להקמת
מתקן התפלה. בכלל זה על הרשות להכין ולאשר תוכנית סדורה להקמתם
של מתקני ההתפלה.
על רשות המים לפעול בדחיפות למימוש פתרונות חלופיים לאספקת המים
בטווח הארוך לאזור הצפון בכלל ולאזור הגליל המערבי בפרט, זאת בהתחשב
במשך הזמן שנדרש להוציא אל הפועל פתרונות כאלה. אי-
קידומם של
פתרונות כאמור עלול לסכן את מאגרי המים העיקריים באזור זה, ולפגוע
באספקת המים התקינה.
על
רשות המים, על משרד הבריאות ועל משרד האוצר להחיש את הקמת
מתקן החלוץ, ולהחליט בדבר הוספת המגנזיום למים ללא דיחוי, כדי
למנוע
נזק חמור לבריאות הציבור.
על רשות המים לוודא שאיכות השפכים בכל המטש"ים עומדת באיכות
השלישונית, הנדרשת על פי התקנות, על מנת לשומרם כמקור מים זמין חלופי
למים השפירים16
לחקלאות.
על רשות המים לתכנן את משק המים באופן שיימנע מצב של משבר והמשך
פגיעה במקורות המים הטבעיים. בין היתר עליה למצוא פתרונות לאספקת
מים העונים על כלל הביקוש ובכלל זה לשמר כלי הפקה קיימים ולפתח כלי
הפקה חדשים; לטפל במקורות המים המזוהמים; למצוא חלופות לאספקת
המים לאזור הצפון; ולתכנן הקמת מתקני התפלה בהיקף התואם את תחזיות
הביקוש למים בטווח הארוך.
אחריותו
מתוקף
בראשו,
העומד
השר
ועל
האנרגייה
משרד
על
המיניסטריאלית על משק המים, לפעול לתיקון הכשלים העולים מדוח זה.
על
מועצת רשות המים לעקוב אחר עבודת רשות המים ולפקח עליה, ולוודא
שהיא מיישמת את מדיניות הממשלה ומנהלת את
משק המים כבר קַיָימה.
סיכום
משק המים בישראל נמצא זה יותר מארבעה עשורים במשבר מתמשך. ניהולו
הלקוי בעבר אף הביא להקמת ועדות חקירה ממלכתיות, שהאחרונה שבהן
16
מים באיכות גבוהה ונקיים מרעלים, אשר ראויים לשתייה על ידי אדם.
12
| דוח שנתי
69א
הייתה ועדת ביין, שעיקרי מסקנותיה עוגנו בהחלטת ממשלה מאוקטובר
2010. ממצאי דוח זה מעלים כי רשות המים לא
יישמה את החלטת הממשלה,
ולא מנעה את המשך הפגיעה במשק המים.
היעדר תכנון בר
רשות המים נקטה פעם אחר פעם מדיניות של הליכה על הסף שהתבטאה
קַיָימה שלמשק
בהתרת הרסן מיד בסיומה של שנת גשמים ברוכה אחת, תוך התעלמות
המים וניהולו הכושל
מהשפעותיהם ארוכות הטווח של השינויים האקלימיים באזור. היעדר תכנון
על ידי רשות המים
בר קַיָימה של משק המים וניהולו הכושל על ידי הרשות הציבו שוב את משק
הציבו שוב אתמשק
המים במשבר.
המים במשבר
המשבר בא לידי ביטוי בכך שמפלסיהם של כמעט כל מאגרי המים הטבעיים
נמוכים מקוויהם האדומים ובוודאי נמוכים מהקווים הירוקים; נפחי מים ניכרים
מזוהמים או נמצאים בסכנת זיהום חמורה ואינם מטופלים; כלי הפקה רבים
הולכים ומתיישנים ויוצאים מכלל שימוש; חלק ניכר ממי הקולחים אינם
מטופלים באיכות הנדרשת.
תכנון בר קַיָימה של משק המים אמור, בין היתר, להתוות דרך פעולה לשימור
מקורות המים הטבעיים ולשיקומם עד כדי הגעתם לקווי התפעול הנדרשים.
רשות המים לא השכילה לפעול במועד לגישור על הפער שבין הביקוש הצפוי
לבין היצע המים, וכבר בסוף שנת 2017, במועד סיום הביקורת, כמות המים
השפירים לא הספיקה כדי לעמוד באספקה סדירה לכל הצרכים של משק
המים. לפיכך נדרשה רשות המים לנקוט צעדי חירום על מנת לספק את מלוא
הביקוש למים. רשות המים לא נקטה פעולות מספיקות לשימוש בפוטנציאל
המים הטבעיים הזמינים באמצעות טיוב מים מזוהמים ובאמצעות פיתוח כלי
הפקה נוספים, וכן לא פעלה במועד לקידום הקמת מתקני התפלה נוספים
שיספקו את הביקוש הצפוי בטווח הארוך, ובכלל זה יאפשרו לשקם את מאגרי
המים הטבעיים.
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקודה של רשות המים, שהביאה
את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר - זאת בתקופה שבה
משק המים הישראלי ניצב בפני אתגרים רבים: היצע מים טבעיים מוגבל; רצף
של אירועי בצורת קשה שפקדו את הארץ בשנים האחרונות; ועלייה בביקוש
למים. לשם התמודדות עם האתגרים השונים במשק, על רשות המים לנקוט
מדיניות תכנון בת קַיָימה שתאפשר אספקת מים באיכות הנדרשת, באמינות
ובזמינות מחד גיסא, ותשמר את מלאי היצע המים הטבעיים כמשאב חיוני של
המדינה מאידך גיסא.
רשות המים מופקדת על אוצר הטבע החשוב ביותר במדינה. מממצאי
הביקורת הנוכחית עולה כי במשך שנים ניהלה רשות המים את משק המים
באופן שאינו עולה בקנה אחד עם גודל הא
חריות הכרוכה בכך17
. על רשות
המים לפעול ללא דיחוי להבטחת ניהול יעיל של משק המים, ולפעול באופן
17
ראו מבקר המדינה, דוח מיוחד (
1990
)
, "ניהול משק המים בישראל,"
עמ' 53
.
תכנון משק המים וניהולו
|
13
תכליתי לתיקון נזקי העבר. ככל שרשות המים תקדים לנקוט את הצעדים
הדרושים כן ייטב18
.
אחריותו
מתוקף
בראשו,
העומד
השר
ועל
האנרגייה
משרד
על
המיניסטריאלית על משק המים, לפעול לתיקון הכשלים העולים מדוח זה. על
מועצת רשות המים לוודא שרשות המים תיישם את מדיניות הממשלה בניהולו
של משק המים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה באוקטובר 2010
, ותפעל
לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה.
18
ראו לעניין זה מבקר המדינה, דוח שנתי 37
(
1987
), "המים בישראל מקורותיהם והקצאתם
לשימושים השונים", עמ' 250
.
14
| דוח שנתי
69א
מבוא
ניהול משק המים
ב
מדינת ישראל
נועד
להבטיח אספקת מים ומתן ש
ירותי ביוב
לצרכנים השונים לפי אמות מידה מאושרות באיכות, כמות ואמינות נאותים
וביעילות כלכלית
; ול
טפל בשפכים,
לנצל את
הקולחים19
ולהגדיל את הרווחה
של כלל צרכני המים.
חוק המים, התשי"ט-
1959
(להלן -
חוק המים), קובע כי
מקורות המים שבמדינה הם קני
ין הציבור,
נתונים לשליטתה של המדינה
ומיועדים לצ
ו
רכי תושביה ולפיתוח הארץ.
מקורות המים הם
המעי
ינות, הנחלים,
הנהרות, האגמים ושאר
ה
זרמים ומקווי המים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.
מי ים
מותפלים הם מקור מים נוסף למשק.
בהתאם להוראות חוק המים,
בשנת 2007
הוקמה
הרשות הממשלתית למים
ולביוב
(להלן -
רשות המים), שהופקדה על ניהול משק המים. עוד נקבע בחוק
המים כי לרשות המים תהיה מועצה (
מועצת רשות המים) ובה שמונה נציגים20
,
ומנהל רשות המים הוא יושב ראש המועצה. על רשות המים לפעול בהתאם
למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת רשות
המים ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק המים וכל דין
אחר. שר האנרגייה21
ממונה על ביצוע חוק המים, ועל פי הצעתו הממשלה ממנה
את מנהל רשות המים.
בין תפקידי מועצת רשות המים: הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו; ביצוע
מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים; קביעת כללים למתן
רישיונות לפי חוק זה; קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים; קביעת
כללים בדבר הפקת המים, אספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם
במסגרת מטרות המים ובעת אירוע פגיעה במים; קביעת תקנים לטיפול במי
שפכים.
ברשות המים פועל השירות ההידרולוגי, שהוא זרוע מרכזית בפעילות הליבה של
רשות המים לניהול מקורות המים הטבעיים בישראל22
, והוא אמון על ריכוז ואספקה
של המידע ההידרולוגי הדרוש לקביעת מדיניות התפעול המיטבית של מקורות
המים במדינה. השירות ההידרולוגי אחראי למעקב אחר מצב מקורות המים באגנים
השונים ולמתן תחזיותשל המילוי החוזר, ואחראי למעקב אחר כמויות המים הזמינים
לניצול באגנימיהתהום.חוֹות הדעתההידרולוגיותהןגורםמכריע באישורהתוכניות
ברמות שונות, החל בניצול באר מסוימת או השקיה בקולחים באזור כלשהו, וכלה
בתוכניותאב לאזוריםנרחבים.
19
מי שפכים שעברו טיהור ומשמשים בעיקר להשקיה חקלאית.
20
חברי המועצה הם מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה,
מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל משרד האנרגייה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ושני נציגי
ציבור הממונים על פי המלצת שר התשתיות ובהיוועצות עמו.
21
ב-
11.6.17
החליטה הממשלה לשנות את שם משרד התשתיות הלאומיות, האנרגייה והמים
למשרד האנרגייה. החלטה 2732
.
22
לרבות מי התהום ומים ממקורות עיליים, כגון הכינרת, המעיינות והנחלים.
תכנון משק המים וניהולו
|
15
23
בהתאם לנתוני רשות המים, סיפק משק המים הישראלי בשנת 2016
מים
באיכויות שונות לכלל צורכי המדינה בהיקף שנתי של כ-
2.2
מיליארד מטר
מעוקב (להלן - מ"ק), לצורכי משק הבית, לחקלאות ולתעשייה. מקורות המים
הטבעיים סיפקו בשנת 2016
כ-
39%
מצריכת המים השנתית של מדינת ישראל.
מקורות המים הנוספים הם מים מותפלים (כ-
24%) וקולחים (כ-
26%), היתר (כ-
11%) סופקו ממקורות אחרים כגון מי שיטפונות ומים מליחים24
, כמוצג בתרשים
1
להלן.
תרשים
1
: מקורות
אספקת המים (
2016
)
המקור:
על פי נתוני רשות המים.
בהתאם לנתוני רשות המים, היקף הפעילות הכספית במשק המים נאמד בכ-
10
מיליארד ש"ח בשנה, הכוללים: הוצאות תפעול, פיתוח ורכישת מים מותפלים.
משק המים מופעל על ידי ספקי שירותי מים וביוב כמו מקורות חברת מים בע"מ
(להלן -
מקורות,) 56
תאגידי מים וביוב המאגדים 147
רשויות מקומיות, 7
איגודי
ערים לביוב, יותר מ-
1,000
ספקי מים מקומיים וכ-
30
רשויות מקומיות25
ומתקני
התפלה המופעלים בין היתר על ידי גורמים פרטיים.
23
במועד סיום הביקורת, לרשות המים אין נתונים עדכניים יותר.
24
אלה מים מלוחים שריכוז המלחים בהם אינו עולה על 10,000
מ"ג מלחים לליטר מים, לעומת מי
ים שריכוז המלחים בהם מגיע ל-
40,000
מ"ג לליטר מים. כ-
80%
ממים אלה מיועדים לחקלאות,
והשאר לתעשייה.
25
שבהן טרם הוקמו תאגידי מים, והן מספקות את המים בעצמן.
16
| דוח שנתי
69א
משק המים בישראל נמצא זה יותר מארבעה עשורים בתהליך של משבר
מתמשך26
.על
רקעמשברחמורנוסף במשק המיםהחליטההוועדהלענייניביקורת
המדינה בסוף יולי 2008
על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא ניהול משק
המים בישראל (להלן -
ועדת ביין)27. בהחלטה נקבע, בין היתר, כי "הועדה תחקור
ותקבע ממצאים ומסקנות... [ל]מתן מענה הולם למשבר משק המים בישראל
באמצעות פתרונות כגון: התפלת מי ים, השבת קולחים ולרבות אמצעים אחרים
להגדלת היצע המים במדינה."
במרץ 2010
פרסמה הוועדה דוח, ולפיו "עקב נקיטת מדיניות של 'הליכה על הסף'
בעבר בכל הנוגע למדיניות ההפקה, נתונים המקורות הטבעיים -
הכינרת
והאקוויפרים - בסכנה של השח
תה עקב ניצול יתר"
.
עוד צוין בדוח כי "כל עוד יופקו
מהמאגרים כמויות גדולות יותר מאלה המוספות לו באופן טבעי על ידי משקעים,
ימשיך מצבם להתדרדר. לפיכך,
יש לנקוט מדיניות של ניהול חירום גם בעתיד
הנראה לעין ולקדם פעולה עקבית ורצופה של יצירת מקורות מים ח
ילופיים
למק
ורות הטבעיים."
בין ההמלצות העיקריות שנכתבו בדוח -
שמירה על מקורות
המים הטבעיים; ייעול הקמת תשתיות והגדלת היצע המים; השלמת תוכנית אב
למשק המים לטווח הארוך לאלתר. באוקטובר 2010
החליטה הממשלה28
(להלן -
החלטת הממשלה מאוקטובר 2010
) לאמץ את עיקרי המלצות ועדת ביין, ובכלל זה
עקרונות לניהול מאוזן של משק המים בישראל, לרבות "שמירה על מקורות המים
הטבעייםמפניהשחתהוזיהום."
כאשר גובה המפלס של המאגר נמצא
בין קו הסף התחתון האדו
ם29
לבין קו
31
המשבר השחור30
,
או א
ף למטה
ממנו, המדובר במצב של "
יתרות מים משבריות"
.
ועדת ביין הגדירה משבר כ"מצב שבו קיימת רמה גבוהה של סיכון לאובדן שליטה
על האיזון הנדרש בין הצריכה הנוכחית של המים לכל המטרות הקבועות בחוק
המים לבין היכולת לספק את כמות הצריכה באיכות הנדרשת לכל אחת מהמטרות
מבלי לפגוע במקורות המים הטבעיים, ותוך התחשבות באיכות הסביבה ובעלות
כלכליתסבירה."
במועד סיום הביקורת בינואר 2018
, כשמונה שנים לאחר פרסום המלצות ועדת
ביין, ולאחר שהמחסור החמור במים מהשנים 2004
עד 2009
שוקם כמעט
במלואו במהלך השנים 2010
עד 2013
-
שוב נמצא משק ה
מים במשבר,
המתבטא בין היתר בכך שלא ניתן לספק את מלוא צורכי משק המים מבלי
26
ראו מבקר המדינה,
דוח שנתי
62
(
2012
"הקמה וחיבור של מתקנים להתפלת מי ים", עמ'),
1257
.
27
הוועדה הוקמה בסוף יולי 2008
, על יסוד החלטת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת
ובהתאם לסעיף 14ב לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
(נוסח משולב). בראש הוועדה עמד
השופט בדימוס פרופ' דן ביין וחבריה היו פרופ' יואב כסלו ז"ל ופרופ' יורם אבנימלך.
28
החלטת ממשלה 2348
מ-
24.10.10
"עקרונות לניהול משק המים.",
29
קו אדום מבטא את מפלס הסף התחתון שירידת מפלס המים מתחתיו עלולה לגרום לנזק
הידרולוגי חמור וייתכן שאף בלתי הפיך למקור המים.
30
קו שחור הוא המפלס שקבע השירות ההידרולוגי שירידה מתחת לו מביאה לפגיעה וודאית
במקור המים, דהיינו לפגיעה בלתי הפיכה במאגר המים או לאובדן כושר השאיבה ממנו.
31
דוח השירות ההידרולוגי מ-
2008
.
תכנון משק המים וניהולו
|
17
להביא להתדלדלות מקורות המים הטבעיים של מדינת ישראל ומבלי לגרום
להמשך ירידתם מתחת לקווים האדומים.
בחודשים יוני 2017
עד ינואר 2018
בדק משרד מבקר המדינה את תכנון משק
המים ואת מימושו. הבדיקות נעשו ברשות המים, במקורות חברת מים בע"מ,
משרד הבריאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן -
משרד החקלאות,)
באגף התקציבים שבמשרד האוצר (להלן -
אגף התקציבים), ובמשרד
האנרגייה. הדוח עוסק בתקופות שבהן כיהנו כשרי האנרגייה ד"ר עוזי לנדאו,
מ-
31.3.09
עד 18.3.13; מר סילבן שלום, מ-
18.3.13
עד 14.5.15
; וד"ר יובל
שטייניץ, המכהן בתפקיד מאז 14.5.15
. באותן תקופות כיהנו כמנהלי רשות
המים מר אלכסנדר קושניר, בין 31.8.11
עד 31.8.16
; מר משה גראזי (מנהל
בפועל), מ-
31.8.16
עד 19.6.17
; ומאז 19.6.17, מר גיורא שחם.
18
| דוח שנתי
69א
משק המים, תמונת מצב
בתכנון משק המים צריך להימנע מגישה של "הליכה על
הסף" ולא להסתמך
על מגמות קצרות מועד הנשענות על מצבי קיצון בתחום ההיצע
והביקוש.
התכנון אמור להביא בחשבון שימור מקורות המים הטבעיים, ויתירות מסוימת
בתכנון ובביצוע התשתיות לשם היערכות לפעילות בתנאי אי-ודאות32
. רשות המים
מסרה למשרד מבקר המדינה במאי
2018
כי מדיניות זו מנחה אותה בתכנון
משק המים.
השירות ההידרולוגי "מצביע מזה מספר שנים על שינוי מובהק במשטר ההידרו-
אקלימי, בעיקר באגנים הצפוניים. שינוי זה כבר גורם לירידה בנפחי וזמינות המים
33
] והתדלדלות חמורה באוגר[
34
]
במערכת הארצית[
של מקורות המים הטבעיים."
בתרשים 2
להלן מוצגים השינויים בכמות השנתית של הגשם ביחס לממוצע
הרב-
שנתי.
תרשים
2
: שיעור הגשם המשוקלל ביחס לממוצע הרב-
שנתי (1985
עד
2016
)
המקור: רשות המים.
32
תוכנית אב ארצית ארוכת טווח למשק המים, חלק א -
מסמך מדיניות, מהדורה 4
, אוגוסט 2012
.
33
מערכת אספקת המים המרכזית, הנשענת ברובה על מפעל המים הארצי (המפא"ר), והיא
מערכת המים המרכזית הקושרת את מקורות המים העיקריים עם מערכת ההולכה הראשית.
34
"אוגר" הוא כינוי לכל מקורות המים הטבעיים העיליים והתחתיים בישראל.
תכנון משק המים וניהולו
|
19
מתרשים 2
עולה כי קיימת מגמת
ירידה בכמות המשקעים ביחס לממוצע הרב-
שנתי. לוח 1
מתאר תחזיות שערכה רשות המים ביחס להיצע המים הטבעיים עד
לשנת 2050
במיליון מ"ק (להלן -
מלמ"ק.)
לוח
1
: תחזיות* היצע המים הטבעיים, במלמ"ק (2018
עד 2050
)
שנה
היצע מים טבעיים - תחזית
2018
960
2020
1,080
2030
1,010
2050
970
המקור רשות המים.:
*
התחזית היא מפברואר 2018
.
מהלוח עולה כי היצע המים הטבעיים ילך ויפחת עד לשנת 2050
. מקורות המים
כוללים נוסף על המים הטבעיים -
מים מותפלים (להלן יחד - מים שפירים35
), מי
קולחים ומים מליחים. הצריכה הביתית וצריכת המים בתעשייה נשענות על מים
שפירים בעיקר, והצריכה החקלאית מתבססת על מים שפירים וגם על קולחים.
מקורות אלה אמורים לספק את מלוא הביקוש למים.
באוגוסט 2012
אישרה מועצת רשות המים "תוכנית אב ארצית ארוכת טווח
למשק המי
ם, חלק א -
מסמך מדיניות" (להלן -
מסמך המדיניות). על פי מסמך
המדיניות, שאף הועבר לאישור שר האנרגייה, תוכנית האב אמורה לכלול שני
רבדים: מסמך מדיניות ותוכנית יישום (ראו להלן.) מסמך המדיניות דן, בין
היתר, בצורך בשיקום האוגר הטבעי, כך שיעמוד על 2
מיליארד מ"ק מעל
הקווים האדומים בתוך עשור.
כפי שיפורט להלן, רשות המים לא פעלה לעמידה ביעד התפלה בהיקף של
750
מלמ"ק המיועד לשנת 2020
שקבעה הממשלה בהחלטתה מנובמבר
36, וכושר ההתפלה כיום הוא כ-
2008
600
מלמ"ק בלבד. נוסף על כך החליטה
רשות המים בכל אחת מהשנים 2013
ו-
2015
על צמצום ההפקה ממתקני
ההתפלה הקיימים (ראו להלן). בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי במשך
שש שנים, מאז שנת 2012
ועד מועד סיום הביקורת, ינואר 2018
לא דנה מועצת
רשות המים בנושא יעד ההתפלה ולא אישרה עדכון לתוכנית האב שבמסגרתו
יעודכן יעד ההתפלה.
35
מים באיכות גבוהה, אשר ראויים לשתייה על ידי האדם ונקיים מרעלים.
36
החלטה 3533
מ-
1.6.08
.
20
| דוח שנתי
69א
כדי להבטיח אספקת מלוא הביקוש החזוי למים ובאמינות האספקה37
שקבעה
רשות המים וכדי להבטיח את שיקומו של האוגר כפי שנקבע במסמך המדיניות
מ-
2012
, הכרחי לגשר על הפער בין הכמות המבוקשת לבין היצע המים. דבר
רשות המים נקטה
זה ניתן לביצוע על ידי הגדלת היצע המים או על ידי צמצום הביקוש למים.
דפוס פעולה של
תכנון מושכל והיע
רכות מראש המביאים בחשבון שיקולי עלות-
תועלת יסייעו
תפעול משק המים
לגשר באופן מיטבי על פער זה תוך שמירה על מאגרי המים הטבעיים.
בראייה קצרת טווח,
משרד מבקר המדינה העלה כי במועד סיום הביקורת רשות המים לא אישרה
שהתבטאה בריקון
תוכנית פעולה מפורטת לטווח הארוך ובה ניתוח של כלל החלופות לגישור על
מאגרי המים הטבעיים
הפער הצפוי, הן בהיבט של ניהול ביקושים והן בהיבט של הגדלת היצע המים,
לרבות באמצעות הקמת מתקני התפלה נוספים, ובאמצעות טיוב וחידוש
כל אימת שהתמלאו,
קידוחים.
בלי שפעלה לשומרם
החלטת הממשלה מאוקטובר 2010
אימצה את עיקרי המלצות ועדת ביין, ובכלל
לטווח הארוך
זה עקרונות לניהול מאוזן של משק המים בישראל ו"שמירה על מקורות המים
הטבעיים מפני השחתה וזיהום". ממצאי הביקורת כפי שיפורטו להלן הראו
שרשות המים לא יישמה את מדיניות הממשלה שבאה לידי ביטוי בהחלטה
כאמור, ונקטה דפוס פעולה של תפעול משק המים בראייה קצרת טווח,
שהתבטאה בריקון מאגרי המים הטבעיים כל אימת שהתמלאו, מבלי שפעלה
לשומרם לטווח הארוך, ולעיתים מבלי לנצל את מלוא פוטנציאל ההתפלה
הקיים. מדיניות זו הובילה שוב את משק המים למשבר.
מדוח סיכום השנה ההידרולוגית 2016/17
עולה כי מפלס הכינרת היה ברום של
214.11
- מטר ונמוך מהקו האדום ב-
183
מלמ"ק; אקוויפר ירקון תנינים (להלן -
הירת"ן) היה נמוך בכ-
18
מלמ"ק מהקו האדום, והוא חסר כ-
283
מלמ"ק עד
לקווי התפעול המומלצים; אקוויפר החוף היה גבוה בכ-
618
מלמ"ק מעל הקו
האדום, אך עקב מגבלות הפקה, בעיקר בחלקו הצפוני, ניתן לנצל מתוכו רק
כ-
63
מלמ"ק; אגני הגליל המערבי היו נמוכים בכ-
11
מלמ"ק מהקו האדום, והיו
הנמוכים ביותר שנמדדו.
במועד סיום הביקורת בינואר 2018
נמצא משק המים במשבר ומקורות המים
הטבעיים התדלדלו. כמתואר בתרשים 3
להלן, בתחילת השנה ההידרולוגית
38
2017/18
נמצאו מרבית מאגרי המים הטבעיים מתחת לקוויהם האדומים,
ובספטמבר 2017
היו חסרים כמיליארד מ"ק עד לרצועת התפעול המומלצת
(הקווים הירוקים, ראו להלן). לפי תחזית השירות ההידרולוגי לשנה 2017/18
, גם
אם שנה זו תהיה ממוצעת מבחינת המשקעים, מרבית מקורות המים הטבעיים
ימשיכו להיות מתחת לקוויהם האדומים. במצב דברים זה, החליטה מועצת רשות
המים בספטמבר 2017
לקצץ בהקצאת המים לחקלאות וכן להגדיל את רכישת
המים ממתקני ההתפלה הקיימים (ראו להלן בפרק על הביקוש למים, צריכת
37
לפי מסמכי רשות המים, "אמינות האספקה הינה תוצאתית ועומדת על כ-
95%
ומעלה (כלומר,
ההסתברות למחסור כלשהו עומדת על 5%
ומטה) כשהקריטריון המכתיב אותה הנו מחסור
מרבי בהיקף של עד כ-
400
מלמ"ק."
38
לפי הגדרת השירות ההידרולוגי שנה הידרולוגית היא שנה המתחילה ב-
1
באוקטובר ומסתיימת
ב-
30
בספטמבר של השנה העוקבת.
תכנון משק המים וניהולו
|
21
מים במגזר החקלאות ובפרק על תכנון והקמה של מתקני התפלה, תוכנית
להקמת מתקני התפלה.)
תרשים
3
: מצב מקורות המים הטבעיים ביחס לקווי
הם האדומים במלמ"ק
(בתחילת השנה ההידרולוגית
2017/18
*)
*
בפברואר 2018
עדכנה רשות המים את הנתונים והטמיעה במודלים את המצב ההידרולוגי של
שנת 2018, כך שהיקף האוגר ירד ל-
200
-
מלמ"ק.
רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
כי תפקיד מאגרי המים
הטבעיים הוא לאזן בין השנים השחונות לשנים הברוכות, וכי מפלסים נמוכים
במקורות המים הטבעיים אינם מצב חריג בניהול מושכל של משק מים באזור
צחיח ואינו מעיד על משבר.
יצוין כי אומנם תפקיד מאגרי המים הטבעיים לאזן בין שנים ברוכות לשנים
שחונות, אך הימצאותם של המאגרים במצבי מחסור קיצוניים ביחס לקווי
התפעול ההידרולוגיים המומלצים בלא שיקומם לאורך זמן עלול להביא לפגיעה
בלתי הפיכה בהם. עוד יצוין כי במסמך המדיניות מ-
2012
נקבע כי "המדיניות
היא כי קווים אדומים לא יחצו עוד בעתיד. מפלסי המים באוגר ישוקמו על ציר
הזמן."
22
| דוח שנתי
69א
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי פעולותיה אלה מנוגדות
להחלטת הממשלה, לא נשענו על תכנון בר קַיָימה של משק המים, נעשו
בחוסר אחריות, היו בלתי תקינות, והוליכו את המשק ואת מאגרי המים
הטבעיים שלו פעם אחר פעם אל משבר. תכנון כאמור של משק המים
היה אמור למנוע מחסור במים ואת המשך הפגיעה במאגרי המים
הטבעיים, גם בהינתן רצף השנים השחונות שפקדו את הארץ בארבע
השנים האחרונות.
על
רשות
המים ליישם את
מדיניות הממשלה
ול
נהל
את
משק המים
כמשק בר קַיָימה.
תכנון משק המים וניהולו
|
23
תכנון משק המים
תוכנית אב למשק המים
בדוח ביין נכתב כי "
הוועדה רואה חשיבות בהשלמת תכנית האב לטווח הארו
ך
לאלתר...
ללא תכנית אב נדחק משק המים בעבר ואף יש חשש שיידחק
בעתיד, להחלטות חפוזות, אמנם אין ערובה לכך שגם אם תהיה תכנית אב
יופעל משק
המים בצורה עקבית, א
ך
נראה שקיומה של תכנית כזו יצמצם
החלטות חפוזות או שינויים תכופים ביעדי מדיניות הממשלה".
הממשלה קבעה בהחלטתה מאוקטובר 2010
כי "ניהול פיתוח משק המים
יתבצע בהתאם לתכנית אב ארוכת טווח שתיערך על ידי רשות המים. התכנית
האמורה תתייחס, בין השאר, לסדרי עדיפויות של משק המים, לקביעת מגבלות
הפקה ממקורות המים השונים, להשקעות מהותיות הנדרשות למשק המים
ולתכנית היערכות למצב של שנים שחונות ולשינויי אקלים גלובליים
והשלכותיהם על ישראל. תכנית האב למשק המים טעונה אישור המועצה
[מועצת רשות המים] ואישור שר התשתיות הלאומיות אשר יגיש את התכנית
לאישור הממשלה."
על פי מסמך המדיניות, שאישרה מועצת הרשות באוגוסט 2012
, תוכנית האב
אמורה לכלול שני רבדים: מסמך מדיניות ותוכנית יישום (ראו להלן.)
מסמך המדיניות, שהיה אמור להיות מוגש לאישור הממשלה באמצעות שר
האנרגייה, תמצת את החזון, את היעדים ואת המטרות של משק המים, ואת
המדיניות של משק המים בסוגיות המרכזיות.
מסמך המדיניות
כלל בין היתר,,
את מאזן המים, את
מגבלות ההפקה, ניתוח מצבי אי-
ודאות והמלצות ראשוניות
ליישום. נוסף
על
כך נערך אומדן למסגרת תוכנית הפיתוח הדרושה,
למיפוי
חסמים ניהוליים,
להגדרת קריטריונים לסדרי עדיפויות לפיתוח,
ליעדי פיתוח,
לתקציבים
ועוד.
במסמך המדיניות נכתב כי הטיפול המלא
בכמה
סוגיות נוספות
כגון מבנה משק המים, רגולציה אסדרה)(
ואחרות, יושלם בהמשך.
39
במרץ 2013
העבירמנהלרשותהמים
הקודם מר אלכסנדרקושניר40
לשרהאנרגייה
והמים דאז ד"ר עוזי לנדאו את מסמך המדיניות, וכתב כי לדעתו "יש הכרח
להבאת תוכנית האב למשק המים לדיון ואישור הממשלה בדחיפות עוד בפני
הממשלה הנוכחית"41
.
39
הפנייה הייתה ב-
5.3.13, לאחר הבחירות לכנסת ה-
19, אך טרם מינוי הממשלה ה-
33
,
ב-
18.3.13
.
40
מר אלכסנדר קושניר כיהן בתפקיד מנהל רשות המים מ-
31.8.11
(החלטת ממשלה 3555
מ-
31.7.11
) עד 31.8.16, ומ-
31.8.16
עד 19.6.17
כיהן עובד רשות המים מר משה גראזי כמנהל
הרשות בפועל. החל מ-
19.6.17
(החלטת ממשלה 2747
מ-
18.6.17
) וגם במועד סיום הביקורת
כיהן בתפקיד מר גיורא שחם.
41
מבקר המדינה, דוח שנתי 66
א (
2015
,)
"היבטים
במניעת זיהום של מקורות המים", עמ'
644-643
.
24
| דוח שנתי
69א
בדיון שקיים שר האנרגייה הקודם מר סילבן שלום באוגוסט 2013
הציגה לו
רשות המים את נושא תוכנית האב. למשרד האנרגייה ולרשות המים אין
מסמכים המתעדים את המשך השתלשלות העניינים לאחר דיון זה.
רשות המים לא שבה
יצוין כי מאז שנת 2012
עדכן אגף התכנון ברשות המים מעת לעת את מסמך
ופנתה בכתב לשרי
המדיניות, אולם מועצת רשות המים טרם דנה באישורו, וממילא לא אישרה
האנרגייה שכיהנו
עדכונים מהותיים במסמך המדיניות בהתאם לשינויים שחלו במשק המים מאז
משנת
2013
כדי
2012
ועד מועד סיום הביקורת.
לאשר את תוכנית
הביקורת העלתה גם כי רשות המים לא פנתה בכתב לשר האנרגייה הנוכחי
האב, ובכך לא פעלה
לאישור מסמך מדיניות כלשהו מאז תחילת כהונתו ועד מועד סיום הביקורת,
ליישם את החלטת
והשר לא דרש ממנה עד למועד סיום הביקורת להציג לאישורו מסמכים אלה,
הממשלה מאוקטובר
וממילא לא הביאם כמו את כל תוכנית האב לאישור הממשלה.
2010
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי היא לא שבה ופנתה בכתב
לכל אחד מהשרים שכיהנו באותה העת, משנת 2013
ועד למועד סיום
הביקורת, כדי שמי מהם יאשר את תוכנית האב, ובכך לא פעלה ליישם
את החלטת הממשלה מאוקטובר 2010. משרד מבקר המדינה מעיר לשר
האנרגייה הנוכחי כי לא פעל בהתאם להחלטת הממשלה מאוקטובר
2010
ולא הגיש את תוכנית האב למשק המים לאישור הממשלה.,
42
מבקר המדינה העיר בדצמבר 2009
כי "אי-
קיומה של תוכנית אב למשק המים,
מונע את הגדרת הצרכים הכוללים של משק המים בראייה כוללת לטווח ארוך,
את ההוצאות הכרוכות בפיתוחו, ואת התעדוף הנדרש בקביעת אילו יעדים
בתוכנית יוקדמו לראש סדר העדיפויות". עוד העיר מבקר המדינה בדוח קודם43
(להלן -
הדוח הקודם) למשרד האנרגייה ולרשות המים כי עליהם לפעול
במשותף כדי להשלים את הכנת תוכנית האב למשק המים ולהביאה בהקדם
לדיון ולאישור בממשלה.
רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
, כי מסמך המדיניות
מהווה תוכנית אב, ועבודות התכנון והיישום מבוצעות מתוקף תוכנית זו. עוד
מ
סרה הרשות, כי אי-
הבאת תוכנית האב לאישור הממשלה אינה פוגעת בתכנון
ארוך הטווח ובפיתוח מיטבי של משק המים. יצוין כי מסמך המדיניות אינו בגדר
תוכנית אב מאחר שאיננו כולל תוכנית יישום כפי שנקבע בו.
42
מבקר המדינה, חוות דעת בנושא
קביעת מחיר המים, דצמבר 2009
.
43
מבקר המדינה, דוח שנתי 66
א (
2015
,)
"היבטים
במניעת זיהום של מקורות המים", עמ' 644
.
תכנון משק המים וניהולו
|
25
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי אישור תוכנית האב בידי
הממשלה היה מעניק לה מעמד ותוקף מחייבים והיה עשוי למנוע שינוים
תכופים ביעדי המדיניות של הממשלה ובאופן יישומם. יתרה מכך, רשות
המים לא פעלה כאמור לאשר עדכונים לתוכנית בהתאם לשינויים שחלו
במשק המים במהלך השנים. בהיעדר תוכנית אב מעודכנת ומאושרת
ניהול משק המים מּונע משיקולים קצרי טווח, כגון הקטנת היקף שיקום
האוגר, הקטנת היקף ההתפלה וצמצום ההפקה ממתקני ההתפלה
הקיימים (ראו להלן), וזאת במקום לתכנן תוכנית לטווח הארוך שתאפשר
לנקוט פעולות שקולות בעת הצורך.
שר האנרגייה השיב למשרד מבקר המדינה במאי 2018
כי רשות המים אמורה
להגיש לאישורו תוכנית אב למשק המים, אולם טרם עשתה זאת, וכי בכוונת
משרד האנרגייה לקדם עם רשות המים תוכנית אב למשק המים.
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה כי רשות המים לא
תיקנה את הליקויים שהעיר עליהם משרד מבקר המדינה בדוחות
קודמים44
בעניין אי-
השלמת תוכנית האב
למשק המים, ואת אי-הבאתה של
תוכנית כזו לאישור הממשלה.
1
.
במסמך המדיניות שאישרה מועצת רשות המים הגדירה
רשות המים תוכנית
יישום כתוכנית שאמורה לממש את המדיניות ולגשר על הפער בין המצוי
לרצוי.
רשות המים חילקה את ה
תוכנית לשני מרכיבים נפרדים -
רכיב
התכנון
ורכיב הפיתוח.
רכיב התכנון הוא מכלול הפעולות הנדרשות למימוש
המדיניות וההמלצות שאושרו במסמך המדיניות,
בכלל זה
עבודת
תכנון
עקרוני:
תוכניות אב,
תוכניות אזוריות,
דוחות
הידרולוגיים. רכיב הפיתוח
כולל תוכניות לטווחי זמן שונים ש
מוצגים בהן המשאבים;
ההשקעות
והתקציב
הנדרשים על פי סדרי העדיפויות;
מקור המימון;
ההשפעה על
התעריפים; ניתוח עלות-תועלת של חלופות הנדסיות ושל חלופות מדיניות.
רשות המים מסרה בעבר45
למשרד מבקר המדינה כי היא הובילה סידרה
של עבודות מרכזיות ותוכניות חיוניות למשק המים, שלעמדתה הן מהוות
כשלעצמן תוכנית יישום והנחיות מעשיות לפעולה, ובהן תוכנית אב לפיתוח
המערכת הארצית46
; תוכנית אב לביוב והשבה, שתושלם במחצית השנייה
של 2015; וקביעת "מדדים למטרות תוכנית אב."
44
מבקר המדינה, "חוות דעת בנושא קביעת מחיר המים", דצמבר 2009
מבקר המדינה,; דוח שנתי
63א (
2012
"תעריפי המים", עמ'), 282-281
מבקר המדינה,;
דוח שנתי 66
א (
2015
,)
"היבטים
במניעת זיהום של מקורות המים", עמ' 644
.
45
ראו דוח שנתי 66
א (
2015
,)
"היבטים
במניעת זיהום של מקורות המים", עמ' 643
ו-
644
.
46
מערכת אספקת המים המרכזית הנשענת ברובה על מפעל המים הארצי (המפא"ר), והיא
מערכת המים המרכזית הקושרת את מקורות המים העיקריים באמצעות מערכת ההולכה
הראשית עם מוקדי הביקוש.
26
| דוח שנתי
69א
במאי 2018
מסרה רשות המים למשרד מבקר המדינה כי רכיב התכנון
בתוכנית היישום הוא אוסף כל עבודות התכנון שיוזם ומוביל אגף התכנון
ברשות המים.
רשות המים טרם
הביקורת העלתה כי עד למועד סיום הביקורת רשות המים טרם השלימה
השלימה את הכנתן
את העבודות ואת הכנת התוכניות שמנתה בתשובתה משנת 2014
, כמפורט
של עבודות מרכזיות
להלן:
ותוכניות חיוניות
א.
תוכנית אב לפיתוח המערכת הארצית:
ובכלל זה היקף מתקני
למשק המים
ההתפלה ופריסתם; תגבור הקווים הראשיים והתחנות, ואיגום מערכתי;
צורכי פיתוח, כושר הפקה והחדרה. רשות המים מסרה למשרד מבקר
המדינה במאי 2018
כי היא מעריכה "שהליך זה [הכנת התוכנית]
יסתיים תוך תקופה לא ארוכה ואז תובא התוכנית לשיפוט", וכי
אי-השלמת התוכנית אינה פוגעת בניהול התקין של משק המים, וכבר
נגזרו מתכנית האב תוכניות פיתוח מיידיות, לרבות אישור הקמת מתקני
התפלה נוספים.
ב.
תוכנית אב למשק הביוב והקולחים:
רשות המים מסרה למשרד
מבקר המדינה בדצמבר 2017
כי תוכנית אב לקולחים נמצאת בתהליך
עבודה.
ג.
קביעת מ
דדים למטרות תוכנית האב:
המדדים נועדו לשם פיתוח
כלי ניהול המגדיר
באופן כמותי את ההתקדמות על ציר הזמן ביחס
למטרות משק המים. תוצר המדדים הוא מתן "ציונים" למצב משק
המים בתחומי ניהול נבחרים ביחס ליעדי הניהול שהוצבו, והצבעה על
כיווני פעולה נדרשים. רשות המים מסרה
למשרד מבקר המדינה
בדצמבר 2017
כי "המדדים נקבעו, דוח בנושא ייצא בקרוב". הביקורת
העלתה כי מדדים אלה לא קיבלו אישור של מועצת רשות המים,
ולפיכך אין להם תוקף מחייב. רשות המים מסרה למשרד מבקר
המדינה במאי 2018
כי דיון מסכם במדדים ואישורם "יעשה בחודשים
הקרובים."
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עד מאי 2018
היא לא
סיימה את העבודות המרכזיות ואת הכנת התוכניות החיוניות למשק
המים ולא הביאה אותן לאישור מועצת רשות המים, אף שכבר בשנת
2014
הצהירה על הובלתן ועל כך שהן מהוות את תוכנית היישום.
אי-אישורן ואי-הוצאתן לפועל של עבודות ותוכניות אלה משמעם
אי-
השלמת רכיב התכנון בתוכנית היישום כחלק מתוכנית האב של
משק המים, בין השאר בהיבט של תכנון בר קַיָימה, שעליו מופקדת
רשות המים.
בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010
נקבע, בין היתר, כי "תכנית האב
תתייחס בין השאר 'לתכנית היערכות למצב של שנים שחונות ולשינויי
אקלים גלובליים והשלכותיהם על ישראל'". ממסמכי רשות המים
מספטמבר 2017
עולה כי "המיעוט בנפח המילוי החוזר של אגני המים
תכנון משק המים וניהולו
|
27
בשנים האחרונות אינו תנודה סטטיסטית שצפויה להתיישר, אלא שינוי
מגמה ברור עקב שינויי האקלים."
רשות המים מסרה למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2017
ובמאי 2018
כי
עבודות התכנון שהיא מבצעת ומסמך המדיניות שאישרה מועצת רשות
המים באוגוסט 2012
"מכיל ים][
חלק גדול מההיערכות לרצף שנים שחונות
והיער
כות לשינוי אקלים בצד ההיצע" וכי רשות המים נערכה לירידת היצע
של כ-
15%
בממוצע. ההיערכות לשינוי אקלים מוטמעת
בתוכנית הפיתוח
של מתקני ההתפלה,
ובתוכניות העוסקות ב
הולכת המים ובפיתוח כושר
ה
הפקה.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עד למועד סיום הביקורת
בינואר 2018
היא לא השלימה את תוכנית האב ואת התוכניות
המפורטות, אשר לפי תשובתה אמורות היו להכיל תוכנית היערכות
לשנים שחונות.
2
.
החלטת הממשלה מאוקטובר 2010
קבעה כי תוכנית האב תעסוק בין
השאר בסדר העדיפויות של משק המים. רשות המים מסרה למשרד מבקר
המדינה בספטמבר 2017
כי בתוכנית האב נמנעה מקביעת סדר עדיפויות
של הסוגיות השונות במשק המים וננקטה מדיניות של המלצות ליישום בכל
אחד מהנושאים. רשות המים הוסיפה כי העיסוק המרכזי בניתוח מאזני
המים בתרחישים שונים מציב את הסוגיות של הגדלת היצע המים, של
הסתמכות על מתקני התפלה ושל השבת מים נרחבת לחקלאות -
במקום
מרכזי ביותר.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי היא לא פעלה על פי
החלטת הממשלה ולא הגדירה סדר עדיפויות למשק המים, ובכך היא
לא קבעה יעדים לטווח הארוך לביצוע מיזמים שיאפשרו את תכנון
משק המים ואת פיתוחו באופן מיטבי.
3
.
במסמך המדיניות נכתב שהחקלאות היא צרכן מרכזי וגדול של משק המים
ופיתוחה משולב בפיתוח משק המים; הנושאים המרכזיים בתכנון ובניהול
של ממשקי המים המשותפים למשק המים ולמשק החקלאות הם סוג
המים, איכות המים, תשתית פיזית ורגולציה (אסדרה). עיקרי ההמלצות
בעניין זה היו שמשרד החקלאות יהיה אחראי להכנת תוכנית אב ארוכת
טווח לפיתוח החקלאות כיעד לאומי. התוכנית תכלול, בין היתר, הגדרת
היקף שטחי החקלאות ופילוגם, דרישות לקביעת איכות המים, דרישות
לקביעת כמויות המים והתפלגותן במהלך השנה ומגמות שינוי ייעוד של
קרקעות חקלאיות.
בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי משרד החקלאות הציג בדיון עם
רשות המים באוגוסט 2017
תוכנית אב של מים לחקלאות. באותו דיון סיכמו
משרד החקלאות ורשות המים שיפעלו במשותף להגשמת תוכנית זו עד סוף
28
| דוח שנתי
69א
שנת 2017
. משרד החקלאות מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2017
כי
הוא עושה "מאמץ רב
לפרסם גרסה ראשונה להע
רות של התכנית,
עד סוף
השנה (יתכן וימשך לתחילת 2018
)".
באפריל 2018
עדכן משרד החקלאות
את משרד מבקר המדינה כי הנושא נמצא בשלבים האחרונים לבחינת
החלופות ולהגשת ההמלצות.
משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות ולרשות המים כי מאז
הכנת מסמך המדיניות בשנת 2012
ועד לאפריל 2018
הם טרם סיימו
להכין תוכנית אב של מים לחקלאות, שבין היתר בהתאם לתוצריה
היו אמורים לתכנן את תוכנית האב למשק המים. על רשות המים ועל
משרד החקלאות לסיים להכין את תוכנית האב של מים לחקלאות
ללא דיחוי. על רשות המים ועל שר האנרגייה להגיש לאישור
הממשלה בהקדם
תוכנית אב ארוכת טווח שתתווה את המדיניות
במשק המים לשנים הבאות.
תוכניות פיתוח ו
תוכניות
עבודה שנתיות
למשק המים
בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010
נקבע כי "רשות המים תכין תוכניות עבודה
שנתיות בהתאם לתוכנית האב המאושרת. תוכניות העבודה יובאו מדי שנה
לאישור המועצה [מועצת רשות המים]. תוכנית העבודה השנתית תכלול בנפרד
תוכנית פיתוח והשקעות רב-
שנתיות במשק המים לרבות ניתוח ההשלכות על
תעריפי המים של ביצוע כל פרויקט משמעותי."
1
.
במסמך המדיניות שאישרה מועצת רשות המים
באוגוסט 2012
נכתב כי
כחלק אינטגרלי של תוכנית
האב למשק המים
והבנת משמעויות מימוש
המדיניות,
נערך תהליך של ריכוז ומיפוי של
המיזמים הנכללים בתוכנית
הפיתוח של משק המים
. המיזמים חולקו לטווחי זמן שונים, תוך התמקדות
בתוכנית פיתוח לשנים 2012
עד 2016
.
במסגרת אישור מסמך המדיניות, הורתה מועצת רשות המים באוגוסט 2012
לרשות המים להציג לפניה את "תוכנית הפיתוח לחמש השנים הקרובות
(
2012
עד 2016
) תוך 60
יום ולהביאה לאישור סופי במועצה עד ליום 31
בדצמבר 2012
. התוכנית תכלול, בין היתר, את עיקרי ההשקעות במשק
המים והכמויות הצפויות להתווסף למאזן, במהלך תקופת החומש."
תכנון משק המים וניהולו
|
29
הביקורת העלתה כי עד למועד סיום הביקורת בינואר 2018
לא הכינה
ולא העבירה רשות המים תוכניות עבודה שנתיות ותוכניות פיתוח רב-
רשות המים לא הכינה
שנתיות למשק המים לאישור המועצה, ומועצת רשות המים לא דנה
בתוכניות הפיתוח כפי שקבעה בהחלטתה מאוגוסט 2012
. רשות
ולא העבירה לאישור
המים לא הגישה לאישור מועצת הרשות תוכניות פיתוח למשק המים
המועצה תוכניות
גם לשנים שלאחר מכן.
עבודה שנתיות
ותוכניות פיתוח רב-
רשות המים מסרה למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2017
כי תוכניות
שנתיות למשק המים
הפיתוח של משק המים לא נידונ
ות בפורום מרכזי אל
א מחולק
ות
לפי
נושאים: אגף
הסיוע דן בתוכניות
הפיתוח של מפעלי
ההשבה,
המינהל
לפיתוח תשתיות הביוב (להלן -
מילת"ב)
דן בתוכניות לפיתוח מערכות
ה
ביוב,
אגף
הפיתוח דן בתוכנית של חברת
מקורות47
, ו
הממונה על התאגידים
עוסק בפיתוח משק המים העירוני. כיוון שתוכניות הפיתוח בכל תחום ברובן
לא מתחרות זו בזו -
לא נוצר צורך לדון בהן כמקשה אחת. רשות המים
הסבירה כי בשל כך
היא
לא עדכנ
ה את תוכנית הפיתוח של תוכנית האב
במסגרת תוכנית האב למשק המים.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי באי-
הכנת תוכניות
הפיתוח הכוללות הרב-
שנתיות היא לא יישמה את החלטת מועצת
רשות המים.
עוד העיר משרד מבקר המדינה לרשות המים שהסבריה מספטמבר
2017
אינם מתיישבים עם העובדה
שמשק המים הוא משק כספים
סגור שמרבית פעילותו, לרבות פיתוחם של מקטעיו השונים לפי סדר
העדיפויות שנקבע, ממומנת מתעריף המים48. משק המים אמור לפעול
ביעילות, במועילות ובראייה כוללת בת קַיָימה של כלל המקטעים בו
השלובים זה בזה, תוך תיעדוף כלל הפעילויות בראייה כלל-
משקית.
רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
כי, "מנהל הרשות
פועל במסגרת מבנה ושיפור הליכים מיטבי להקמת מערך שיפוט אחד
שידון בכלל הפרויקטים במשק המים."
47
מקורות היא חברה ממשלתית, ומתוקף סעיף 46
לחוק המים מוגדרת חברת מקורות כרשות
המים הארצית, אשר בין תפקידיה, לפי סעיף 48
(א) לחוק המים, להקים את המפעל הארצי
(מערכת המים הארצית), לנהלו ולספק ממנו מים.
48
למעט הסיוע למפעלי השבת קולחים ולהקמת תשתיות ביוב, המתוקצבים על ידי משרד האוצר;
בעניין תעריפי המים ראו מבקר המדינה, דוח שנתי 63א (
2012
עמ'), 246
-
247
בעניין "תעריפי
המים."
30
| דוח שנתי
69א
משרד מבקר המדינה מעיר גם למועצת רשות המים כי היא לא אכפה
על רשות המים לממש את החלטותיה ולהביא לאישורה עד סוף שנת
2012
את תוכנית הפיתוח לחומש 2012
עד 2016
. מועצת הרשות גם
לא דרשה מרשות המים בכל אחת מהשנים שלאחר מכן, להגיש
תוכניות פיתוח ותוכניות עבודה שנתיות למשק המים, כמתחייב
מהחלטת הממשלה. על רשות המים להגיש למועצת הרשות תוכניות
פיתוח ותוכניות עבודה שייקבע בהן סדר העדיפויות, ושלפיהן יהיה
ניתן לקבל החלטות בצורה מושכלת.
2
.
בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010
נקבע גם כי "רשות המים, לאחר
התייעצות עם משרדי הממשלה הנוגעים
בדבר, תגבש מודל לניתוח עלות-
תועלת של פרויקטים בתחום משק המים והביוב. המודל יבחן את הכדאיות
הכלכלית, הסביבתית והחברתית של
הפרויקטים. המועצה תתבקש לאשר
את המודל כמתכונת לאישור ביצוע
פרויקטים. במסגרת זו ייבחנו
האפשרויות לחיסכון
במים, ובמידת הצורך להגדלת היצע
המים."
רשות המים הודיעה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
כי העבודה לקביעת
נוהל עלות-
תועלת הסתיימה בתחילת 2018
, והנוהל מופעל בוועדת שיפוט
ברשות המים כנוהל ניסיוני. עם סיום הרצת המודל, יעודכן נוהל עלות-
תועלת ככל שיידרש ויובא לאישור מועצת הרשות.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי בחלוף שמונה שנים מהחלטת
הממשלה, עליה להשלים בהקדם את הכנת נוהל עלות-
תועלת ואת
המודל ולהביאם לאישור מועצת רשות המים כנדרש בהחלטה. נוהל זה
חשוב כדי לבחון את מכלול ההשלכות של כל מיזם על משק המים
ולקבוע את סדר העדיפויות בהתאם.
התנהלותה של רשות המים, שטרם יישמה במלואה את החלטת
הממשלה, היא בלתי תקינה והביאה את משק המים אל סיפו של משבר.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי כדי לנהל משק מים בר קַיָימה
ולהימנע ממשברים בעתיד, עליה להכין תוכניות לניהולו מבעוד מועד,
באופן שיבטיח שמשאבי המים הטבעיים לא ייפגעו. על רשות המים ועל
שר האנרגייה להגיש לאישור הממשלה תוכנית אב ארוכת טווח שתתווה
את המדיניות במשק המים לשנים הבאות; על מנהל רשות המים להגיש
למועצת הרשות תוכניות פיתוח ותוכניות עבודה שייקבעו בהן בין היתר
סדר העדיפויות לביצוע מיזמים, העלויות הנדרשות למימושם, לוחות
הזמנים, אבני הדרך ומדדי ההצלחה לביצועם, ושלפיהן יהיה ניתן לקבל
החלטות בצורה מושכלת.
תכנון משק המים וניהולו
|
31
ה
ביקוש למים
הביקוש למים גדל כל הזמן, הן בגלל הגידול המתמיד באוכלוסייה והן בגלל
העלייה המתמדת ברמת החיים49. בחוק המים נקבע כי בין תפקידי מועצת רשות
המים, קביעת "כללים בדבר הפקת מים, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם
במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים."
הביקוש למים במגזר הביתי
בין עיקרי המדיניות וההמלצות במסמך המדיניות שאישרה מועצת רשות המים
באוגוסט 2012
נקבע כי יש להציב יעדי צריכה שנתית לנפש נמוכים יותר לעומת
העבר ולנקוט אמצעי התייעלות לחיסכון במים בכל מגזרי הצריכה (אמצעים
טכניים, כלכליים, חוקיים והסברתיים.)
להלן בתרשים 4
התפלגות צריכת מים שפירים לפי מגזרי הצריכה.
49
מתוך דוח ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא משק המים משנת 2002, בראשות ח"כ דאז דוד
מגן, עמ' 20
.
32
| דוח שנתי
69א
תרשים
4
: צריכת
מים שפירים לפי מגזרי הצריכה, במלמ
"ק (
2009
עד
2016
)
על פי נתוני רשות המים.
תרשים 4
מצביע על מגמת גידול בביקוש למים שפירים בשנים 2009
עד 2016
,
לרבות במגזר הביתי. רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
כי
הגידול בביקוש במגזר הביתי עד 2015
נבע מגידול באוכלוסייה.
להלן בתרשים 5
צריכת המים במגזר הביתי במ"ק לנפש בשנה.
תכנון משק המים וניהולו
|
33
תרשים
5
: צריכת המים ב
מגזר הביתי במ"ק
לנפש
בשנה (2009
עד 2016
)
על פי נתוני רשות המים.
כפי שמתואר בתרשים 5
, המבוסס על נתוני רשות המים מספטמבר 2017
,
בשנים 2009
עד 2011
צריכת המים לנפש במגזר הביתי הייתה בירידה, בין היתר
בשל צעדי אסדרה שנקטה רשות המים50
, אך מאז שנת 2015
צריכת המים לנפש
במגמת עלייה. ממסמכי רשות המים מספטמבר 2017
עולה כי להערכת רשות
המים צריכת המים לנפש בשנה זו צפויה להגיע לכ-
93
עד 94
מ"ק, ול-
102
מ"ק
כולל התעשייה. זהו גידול של כ-
8%
בצריכת המים לנפש לעומת שנת 2015
.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי מאז שנת 2015
, שֶּבה שָבָה
מגמת העלייה בצריכת המים לנפש, ובהינתן שהרשות לא סיפקה את
מלוא הביקוש הצפוי למים, כפי שתואר לעיל -
היא לא נקטה צעדים
כנדרש לעידוד החיסכון במים ולצמצום הגידול בצריכת המים שנרשם מאז
שנה זו ועד שנת 2018
.
50
ראו מבקר המדינה,
דוח שנתי
63
א (2012
"תעריפי המים", עמ'), 245-244
.
34
| דוח שנתי
69א
צריכת מים במגזר החקלא
ות
סעיף 25
א לחוק המים קובע כי "שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה
אף שמאז שנת
2015
להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרות
שָבָה מגמת העלייה
חקלאות". כלומר רשות המים היא בעלת הסמכות לקבוע את הכמות הכוללת
בצריכת המים לנפש,
הארצית שתוקצה למטרות חקלאות עבור כל סוגי המים51; שר החקלאות הוא בעל
רשות המים לא נקטה
הסמכות לקביעת אמות המידה לחלוקת הכמות הכוללת הארצית בין צרכני
המים לחקלאות. בהתאם להקצאות אלה, מנפיק מנהל רשות המים רישיונות
צעדים כנדרש לעידוד
לצריכה למטרת חקלאות.
החיסכון במים
ממסמכי משרד החקלאות מדצמבר 2013
עולה כי בכל אחת מהשנים 1996
עד
ולצמצום הגידול
2011
השימוש במים שפירים לחקלאות היה נמוך מההקצאה. להלן בלוח 2
בצריכתם
נתוני השימוש במים שפירים לחקלאות בשנים 2011
עד 2016
.
לוח
2
: הקצאת
מים שפירים לחקלאות
לעומת הצריכה
בפועל (
2011
עד
2017
*)
הקצאה (מלמ"ק) צריכה בפועל (מלמ"ק) שיעור ניצול ההקצאה
2011
510
414
81%
2012
540
430
80%
2013
556
461
83%
2014
716
468
65%
2015
753
458
61%
2016
747
510
68%
2017
707
על פי נתוני אתר האינטרנט של רשות המים, בעיבוד משרד מבקר המדינה.
*
כולל הקצאת מים לטבע: שמורות טבע, נחלים, בתי גידול לחים ואחרים.
כפי שמתואר בלוח 2
, גם בשנים 2011
עד 2016
השימוש במים שפירים
לחקלאות היה נמוך מההקצאה52
.
משרד החקלאות השיב למשרד מבקר המדינה באפריל 2018
כי השימוש במים
שפירים נמוך מההקצאה הן בשל מחירם הגבוה של המים השפירים, שמספקת
51
מים שפירים ומים שוליים (קולחים ואחרים). יצוין כי מרבית מי הקולחים המטוהרים, מנוצלים
ראו להלן.)(
52
יצוין כי באוקטובר 2017
הוציא שר החקלאות נוהל שלפיו "לאור המשבר העמוק במשק המים
בישראל והמחסור החריף במים שפירים באזורים המנותקים מהמערכת הארצית בפרט, החליטה
מועצת [רשות המים] ... בהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק המים... על
קיצוץ כמויות המים המוקצות לחקלאות באזור מעלה כינרת (הגליל העליון) לשנת 2017
,
בהשוואה
לכמויות שהוקצו לשנת 2015
, בכמות של 22
[מלמ"ק] ... דהיינו, הפחתה של כ-
25%
."
תכנון משק המים וניהולו
|
35
המערכת הארצית, והן בשל היכולת לנצל מקורות מים זולים ובראשם -
הקולחים, לפני ניצול המים השפירים.
באוקטובר 2013
אישרה מועצת רשות המים את כללי המים (הסדר מפורט למים
שפירים באזור המערכת הארצית) (הוראת שעה), התשע"ד-
2013
(להלן -
כללי
הפקת מים מהמערכת הארצית), שבמסגרתם נכללה הקצאת מים שפירים
לחקלאות מהמערכת הארצית לתקופה של שלוש שנים בהיקף של 1,800
מלמ"ק;
ההקצאה השנתית לא תעלה על 640
מלמ"ק53
ולא תפחת מ-
570
מלמ"ק54
.
מועצת רשות המים נימקה הקצאה זאת בשיפור שחל במצב מקורות המים
הטבעיים. לפי נימוקיה, "המעבר להסדר מפורט במתווה תלת שנתי, נועד ליצור
ודאות גבוה[ה] יותר בקרב הצרכנים הרלוונטיים באשר לצפי בשנים הבאות."
כעולה מלוח 2
, משנת 2014
חלה עלייה בהקצאת המים השפירים לחקלאות,
אף שהצריכה בפועל הייתה בין 468
ל-
510
מלמ"ק לשנה.
רשות המים מסרה למשרד מבקר המדינה בינואר 2017
כי הקביעה על הקצאת
עד 1,800
מלמ"ק לשלוש שנים, דומה בכמותה להקצאות המים שהיו נהוגות
טרם משבר המים בשנים 2008
עד 2010. רשות המים לא הציגה
למשרד מבקר
המדינה מסמכים ותחשיבים התומכים בהחלטתה להעלות את מכסת המים
שהוקצתה לחקלאות, למרות תת-
הניצול של מכסות המים השפירים לחקלאות
המוצג בלוח 2
.
בדוח שהכין השירות ההידרולוגי ברשות המים בנובמבר 2013
וכותרתו "סיכום
ראשוני של השנה ההידרולוגית 2012/13
במערכת התלת אגנית ובגליל
המערבי" נכתב כי השנה ההידרולוגית 2012/13
עמדה בסימן סגירת הגירעון
התפעולי שהצטבר במהלך שנות המחסור (2004/5
עד 2008/9
) ובסימן שיפור
המצב ההידרולוגי במערכת הארצית. עם זאת, קיים עדיין פער של כ-
500
מלמ"ק בין המצב ההידרולוגי הנוכחי לבין המצב
ההידרולוגי הרצוי, ופער גדול
עוד יותר של כ-
1,750
מלמ"ק ביחס לאוגר המרבי (על מצב מאגרי המים ראו
להלן). עוד עולה מנתוני השירות ההידרולוגי כי משנת 2013/14
ועד למועד סיום
הביקורת, למעט בשנת 2014/15
, נגרעו כמויות מהאוגר (ראו גם תרשים 6
להלן). הביקורת העלתה שביחס לשנת 2013
, רשות המים הגדילה את הקצאת
המים השפירים לחקלאות בכ-
30%
בממוצע בכל אחת מהשנים 2014
עד 2017
,
ללא תחשיבים וללא תימוכין מבססים להם.
53
הכמויות המופיעות בלוח 2
מתייחסות לכל כמות המים השפירים שהוקצתה ונצרכה הן
מהמערכת הארצית והן מאזורים אחרים.
54
כמות זו אינה כוללת הפקת מים לצורכי טבע ונוף, והפקת מים באזורים מנותקים שהמערכת
הארצית אינה מגיעה אליהם. מכאן נובע ההפרש לעומת ההקצאות לשנים 2014
עד 2016
, לבין
ההחלטה האמורה.
36
| דוח שנתי
69א
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי היא הזדרזה להגדיל את
המכסות לחקלאות, וזאת לפני שהביאה את האוגר למצב ההידרולוגי
רשות המים הזדרזה
הנדרש ואת תפעול האקוויפרים בגבולות הקווים הירוקים55
, ובלא שווידאה
שלמשק המים יהיו המקורות המספיקים לכך. בהחלטותיה אלה התעלמה
להגדיל את מכסות
רשות המים מהצורך בתכנון בר קַיָימה של משק המים.
המים לחקלאות לפני
שהביאה את האוגר
מפרוטוקול ועדת התפעול56
של רשות המים מספטמבר 2013
עולה כי רשות
למצב ההידרולוגי
המים חזתה שהביקוש למים שפירים לצורכי חקלאות לשנת 2014
יהיה 584
הנדרש, ובלא
מלמ"ק, בנמקה זאת כי "בד"כ החקלאים לא מנצלים את כל ההקצאה
שווידאה שלמשק
החקלאית, אלא רק 80%
ממנה". בהתאם לתחזית זו אישר מנהל רשות המים
המים יהיו המקורות
הקודם את תוכנית הפקת המים השפירים לאותה שנה, על אף תת-
הניצול של
מכסות המים השפירים לחקלאות בשנים קודמות כמתואר בלוח 2
.
המספיקים לכך
מכאן שמנהל רשות המים הקודם אישר את הגדלת הקצאת המים לחקלאות
לשנת 2014
ל-
716
מלמ"ק, אבל תוכנית ההפקה שאישר הייתה בהיקף של 584
מלמ"ק בלבד. לּו היו צורכים החקלאים את מלוא ההקצאה, היה נוצר באותה
שנה מחסור של 132
מלמ"ק, וקיצוץ במכסות המים לחקלאות לאחר
שמנהל
רשות המים כבר הגדילן, עלול היה לחשוף את המדינה לתשלום פיצויים
לחקלאים: בשנת 2017
למשל הקצה משרד החקלאות תקציב של 10
מיליון
ש"ח כפיצוי לחקלאים באזור הגליל המערבי בשל קיצוץ ש
ל כ-
25%
במכסות
המים שהוקצו להם.
עוד עולה מפרוטוקול ועדת התפעול מאוקטובר 2015
כי אילו החקלאים היו
מנצלים את מלוא ההקצאות בשנים 2016-2015
, גם אז לא יכלה רשות המים
לספק את מלוא הביקוש לכלל הצרכים, והיה נרשם מחסור של כ-
220
וכ-
184
מלמ"ק בכל אחת מהשנים האלה
בהתאמה57
. יצוין כי משנת 2016
ואילך הפחיתה
רשות המים את הקצאות המים לחקלאות בחלק מהאזורים שאליהם לא מגיעה
המערכת הארצית (להלן -
האזורים המנותקים), ובשנת 2018
היא הפחיתה את
ההקצאות למים המסופקים לחקלאות מהמערכת הארצית58
.
55
קו ירוק הוא המפלס ההידרולוגי התפעולי הממוצע המומלץ לסוף שנה הידרולוגית כדי שהאגן
ינוהל באופן סביר. ראו להלן.
56
ועדה מקצועית המורכבת מנציגים של
אגפי רשות המים, המתכנסת פעמיים בשנה (בסתיו
ובאביב) ומייעצת למנהל הרשות על תוכנית אופטימלית לניהול משאבי המים, על פי מצב
מקורות המים ותחזיות הגשם.
57
בפרוטוקול ישיבת ועדת התפעול מספטמבר 2015
(ובו תחזיות ביקוש לשנת 2016
) פירטה רשות
המים את תחזיות הביקוש למים שפירים לחקלאות מחברת מקורות בלבד. לצורך חישוב
המחסור הצפוי, הניח משרד מבקר המדינה כי תחזית הביקוש למים ממפיקים פרטיים זהה
להקצאת המים לחקלאות מאותם מפיקים כפי שנקבעה בספר ההקצאה לשנת 2016
.
58
כללי המים (הסדר מפורט למים שפירים באזור המערכת הארצית) (הוראת שעה), תשע"ה-
2015
;
כללי המים (הסדר מפורט לאיזור קיצוב) (המערכת הארצית ואזורים מנותקים) (הוראת
שעה) (תיקון), התשע"ז-
2016
-
ק"ת 7751
מ-
29.12.16
עמ', 451
, סעיפים 2
,
3
; כללי המים
(הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשע"ח-
2018
ק"ת התשע"ח מס', 7921
מ-
4.1.18
עמ', 764, סעיף
2
א -
לא כולל אזורים מנותקים (שם, סעיף 11
) ולא כולל הקצאת מים לטבע ולנוף (
שם, סעיפים
8
,
2
ב.)
תכנון משק המים וניהולו
|
37
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים ולמנהל רשות המים הקודם כי
בעת תכנון משאבי המים והקצאתם לחקלאות בשנים 2013
עד 2016
הם
לא הביאו בחשבון את נתוני הצריכה בפועל ואת הביקוש למים לחקלאות.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי בעת ניהול הביקוש למים,
עליה
להביא בחשבון את מכלול הנתונים במשק על מנת לגשר על הפער
בין היצע המים לביקוש למים, ועליה לנהל את המשק בצורה מושכלת.
תכנון משק המים כמשק בר קַיָימה היה מצמצם את אי-
הוודאות אצל
החקלאים בנוגע לכמויות המים שיוקצו להם בשנים הבאות.
38
| דוח שנתי
69א
ניהול מקורות המים הטבעיים, תפעולם
וה
שמי
רה עליהם
מצב מקורות המים הטבעיים
מקורות המים הטבעיים העיקריים במדינת ישראל הם האקוֹות (להלן -
האקוויפרים)59
של מי התהום60
ואגן ההיקוּות של הכינרת. שני האקוויפרים
הראשיים המספקים את עיקר מי התהום הם אקוויפר ירת"ן ואקוויפר החוף (יחד
עם ימת הכינרת ייקראו להלן - המערכת התלת-
אגנית), ראו גם מפה 1
להלן.
59
אקוויפר"" -
מיוונית, "נושא מים". המונח העברי: ַאקְוָה. זוהי שכבת סלע נקבובית המכילה מים,
שתחתיה שכבה אטומה. מים אלה מפיקים בעזרת בארות. בישראל: אקוויפר החוף; אקוויפר
ההר, המחולק לאקוויפר ירקון-
תנינים (האקוויפר המערבי של אקוויפר ההר) והאקוויפרים של
ההר המזרחי; אקוויפר הגליל המערבי; אקוויפר הכרמל; והאקוויפרים של הנגב והערבה. יצוין כי
כל אקוויפר מחולק לתת-
אקוויפרים.
60
מי התהום נאגרים בשבעה אגנים: חוף, ירקון-תנינים, גליל מערבי, כרמל, ההר המזרחי, נגב
וערבה ואגן ההיקוות של הכינרת.
תכנון משק המים וניהולו
|
39
מפה 1
:
סיכום עונת המשקעים ביחס לממוצע, בחלוקה לפי אגנים
(בשנה ההידרולוגית 2016/17
)
המקור: רשות המים.
מהמפה עולה כי בשנה ההידרולוגית 2016/17
רמת המשקעים הייתה נמוכה
ביחס לממוצע.
בדוח ביין, שעליו התבססה החלטת הממשלה מאוקטובר 2010
, נכתב כי
המחסור שהיה במשק המים בישראל הביא ל"חשש ממשי ביכולת לספק את
כמות המים הנדרשת לכלל צורכי האוכלוסייה, מבלי לפגוע באופן בלתי הפיך
במאגרים" ו"במקורות המים הטבעיים, תוך התחשבות באיכות הסביבה ובעלות
כלכלית סבירה". עוד נכתב בדוח ביין
שהמאפיינים הבולטים של המשבר היו
ירידה במפלסי המים של המאגרים הטבעיים עקב הפקת יתר, עד כדי סיכון
המשך אפשרויות ההפקה ממאגרים אלה, לצד עיכוב בקצב הרצוי של פיתוח
מקורות חלופיים להעשרת היצע המים, כגון טיהור קולחים והשבתם לשימוש,
והתפלת מים.
ממסמך המדיניות שאישרה מועצת רשות המים באוגוסט 2012
עולה כי רשות
המים תכננה לשקם את האוגר כדי שמפלסו יגיע ליעד של לפחות כ-
1,500
מלמ"ק מעל הקווים האדומים, ה
מבטא
ים
את מפלס הסף התחתון שירידת
מפלס המים מתחתי
הם
עלולה לגרום לנזק הידרולוגי חמור וייתכן שאף בלתי
הפיך למקור המים. ביוני 2013
המליץ צוות שמינה מנהל רשות המים בנובמבר
40
| דוח שנתי
69א
61
2011
על שיקום האוגר (להלן -
צוות לשיקום האוגר), וזאת בין היתר על ידי
החדרת מים, צמצום ההפקה הפרטית ומניעת התפשטות זיהומים ועצירתם.
רשות
המים הסבירה למשרד מבקר המדינה כי "היא פועלת כל העת ליישום
המלצות לשיקום האוגר תוך חתירה להגעה לקווים ירוקים
בירת
"ן ובכ
ינרת
מיידית ובאקוויפר החוף בהליך מדורג יותר באמצעות צמצום הפקה"62
. במאי 2018
השיבה רשות המים למשרד מבקר המדינה כי היא פועלת כל העת ליישום
המלצות הצוות, אך כפי שיפורט להלן לא פעלה רשות המים ליישום ההמלצות
במלואן.
ממסמכי רשות המים מנובמבר 2013
עולה שהמחסור במים משנים קודמות
שוקם אמנם כמעט במלואו בשנים 2009
עד 2013
בשל עלייה ברמת המשקעים
ביחס לממוצע הארצי, אך באוגר עדיין חסרו כ-
500
מלמ"ק עד לרצועת התפעול
המומלצת (קווים ירוקים, ראו להלן בפרק על קביעת קווי תפעול). מנתוני רשות
המים ממרץ ומנובמבר 2017
עולה כי בשנים 2016
ו-
2017
קטנה כמות
המשקעים באופן ניכר ביחס לתחזית, ובספטמבר 2017
חסרו במערכת התלת-
אגנית כמיליארד מ"ק עד הקווים הירוקים, מהם כ-
440
מלמ"ק בכינרת; בצפון
הארץ המחסור במים בארבע השנים האחרונות (2013
עד 2017) היה
הגדול
ביותר שתועד ב-
100
השנים האחרונות; עוד עלה ממסמכי רשות המים כי
מחסור זה אינו "תנודה סטטיסטית שצפויה להתיישר, אלא שינוי מגמה ברור
עקב שינויי אקלים."
ממסמכי רשות המים עולה כי לתפעול מאגרי המים הטבעיים במפלסים נמוכים
לאורך זמן יש השלכות על תפקודם בעתיד כמקור מים זמין; הימצאות במצבי
מחסור קיצוניים לאורך זמן (מצב אי-
שימור) ביחס לקווי התפעול ההידרולוגיים
המומלצים, מתבטא בעוצמות פגיעה שונות באיכות המים ובעצם
קיומם של
מקורות המים. נזקים אלה עלולים להיות הרעה באיכות המים ביחס לתקן
המותר כמו הרעה ביחס ריכוז המלחים (בכינרת, בירת"ן ואקוויפר החוף), או
ביחס לריכוז הניטרט (חַנְקָה) וחומרים אורגניים שונים באקוויפר החוף, או שינוי
לרעה בפרמטרים ביולוגיים (בכינרת). תפעול
באופן כזה עלול להביא לאובדן
האוגר התפעולי63
עקב השחתת גופי מים שפירים, זאת בשל תהליכי המלחה בלתי
הפיכים ועד כדי אובדן מלא או כמעט מלא של האגן ההידרולוגי. עוצמת
הפגיעה משתנה בין אגן לאגן והיא תלויה בתנאי ההתחלה בהם החל המחסור,
בעומק המחסור, במשך הזמן שמתרחש
המחסור ובקצב השינויים שבהם עובר
האגן מעודף למחסור ולהפך.
רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
כי "החשש לפגיעה
במאגרי המים הטבעיים הינו מזערי, מעצם היותם במפלסים נמוכים וזאת לאור
העובדה שהמאגרים היו כבר בעבר במפלסים נמוכים יותר מהנוכחיים ולא נצפו
בהם תופעות בלתי הפיכות". יצוין כי על פי דוח הסיכום הראשוני של הרשות
לשנה ההידרולוגית 2016/17
, מפלסיהם של חלק מהאקוויפרים נמצאים ברמתם
ההיסטורית הנמוכה ביותר, ולא הגיעו למפלסים נמוכים מהם בעבר. לפי דוח זה
61
ראו מבקר המדינה, דוח שנתי 66
א (
2015
היבטים במניעת זיהום של מקורות המים, עמ'), 653
.
62
שם עמ', 654
.
63
אוגר תפעולי: נפח המים הכולל שנמצא מעל הקווים האדומים.
תכנון משק המים וניהולו
|
41
המפלס של הירת"ן הגיע באותה שנה לרמה הנמוכה ביותר בהיסט
וריי
ת
המדידות, והמפלס באגן הגליל המערבי ירד אף הוא לרמה הנמוכה ביותר.
ממסמכי רשות המים ממאי 2008
ומיוני 2013
עולה כי אי-
גרימת נזק למאגרים
בעבר אינה ערובה שלא ייגרם להם נזק עתידי מהמשך הפקת היתר. הקו
האדום כאמור מוגדר כמפלס הסף התחתון שירידת מפלס המים מתחתיו
עלולה לגרום לנזק הידרולוגי חמור וייתכן שאף בלתי הפיך למקור המים.
הגדרה זו מצביעה על הסיכון בתפעול מקורות המים הטבעיים מתחת לקו זה.
בתרשים 6
להלן מוצגים שינויי האוגר64
השנתיים במערכת התלת-
אגנית.
תרשים
6
: שינויי
האוגר השנתיים במערכת
התלת-
אגנית (2006
עד
2017
)
המקור: רשות
המים, סיכום השנה ההידרולוגית 2016/17
.
בספטמבר 2017
התקיימה ישיבה של ועדת התפעול ברשות המים ובה ציין
מנהל השירות ההידרולוגי כי "מהגרף [תרשים 6
] ניתן ללמוד על דפוס
ההתנהלות-
הקבוע שלנו [רשות המים] -
לאחר שמצבורי המים
מתמלאים אנו מרוקנים אותם בשל הגידול בצריכה. ללא מתקני
ההתפלה מצבנו היה בכי רע" (ההדגשה אינה במקור); עוד צוין כי בפתיחת
השנה ההידרולוגית 2017/18
מפלסיהם של "מרבית האגנים" היו מתחת לקווים
64
מאזן המים הזמינים באוגר בסוף
השנה הכולל את המים הנכנסים לאוגר בניכוי המים היוצאים
ממנו.
42
| דוח שנתי
69א
האדומים; וכי גם אם באותה שנה יֵרדו גשמים בכמות הזהה לממוצע, המפלסים
של שלושת האגנים יהיו מתחת לקווי התפעול האדומים, כאשר "אופן
ניהול
משק המים לא תמיד עובד בהתאם למדדים שאמורים למנוע מצב של
תפק
ודה הלקוי של
הגעה מתחת לקווים האדומים ולכן זה המצב"
ההדגשה אינה במקור.)(
רשות המים הביא
על מנת לשמור על מאגרי המים הטבעיים כבני קַיָימה, כמות המים הנשאבת
לירידת מפלסיהם של
מהם בכל שנה צריכה להיות מותאמת
ככל האפשר לנפח המילוי החוזר65
כך
מאגרי המים הטבעיים
שלא ייווצר במאגרים גירעון העלול להביא לירידת מפלסיהם אל מתחת לקווים
אל מתחת לקוויהם
האדומים, למעט בשנים שחונות שנדרש לעיתים להפיק בהן מעבר למילוי
האדומים, והדבר
החוזר. מבקר המדינה העיר לרשות המים66
כי חלה עליה חובה לשמור על מקורות
המים הטבעיים ולשקם אותם, ולקיים את החלטות הממשלה; וכי על רשות
עלול להביא
המים לקבוע בהקדם לוח זמנים לשיקום האוגר הטבעי כדי שמפלסיו יגיעו
להמלחתם ולפגיעה
לקווים הירוקים, ובוודאי שלא יהיו מתחת לקווים האדומים, ולשם כך להביא
בלתי הפיכה בהם
בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים.
רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
כי מצב זה של מקורות
המים הטבעיים נובע מהמיעוט החריג בגשם ומהמילוי החוזר בחמש השנים
האחרונות שהיה הנמוך ביותר שנמדד. משרד מבקר המדינה העלה בבדיקתו כי
קיום החלטת הממשלה בדבר היקף ההתפלה כלשונה, ויישום העקרונות
שנקבעו במסמך המדיניות באשר לשיקום האוגר -
הימנעות מקיצוץ היקף
ההתפלה בכל אחת מהשנים 2013
ו-
2015
(ראו להלן) והתאמת ההקצאה
לחקלאות לנפח המים באקוויפרים -
היו עשויים למנוע את ירידת מפלסי
האקוויפרים אל מתחת לקווים האדומים גם בשנים שחונות.
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקודה הלקוי של רשות המים
שלא בהתאם להחלטת הממשלה ולמסמך המדיניות, שלא פעלה בשנים
2013
עד 2017
לשיקום האקוויפרים ולשימור מקורות המים הטבעיים, דבר
שהיה הגורם המרכזי לירידת מפלסיהם אל מתחת לקוויהם האדומים,
ועלול להביא להמלחתם ולפגיעה בלתי הפיכה בהם. על רשות המים
מוטלת האחריות לשמר את מקורות המים הטבעיים, ועליה לפעול
לשיקום האקוויפרים כפי שהמליץ הצוות לשיקום האוגר, זאת על מנת
לשמר את מקורות המים הטבעיים שהם משאבים החיוניים של המדינה.
על שר האנרגייה, כממונה על חוק המים, היה לוודא שרשות המים פועלת
בהתאם להחלטות הממשלה.
שר האנרגייה מסר למשרד מבקר המדינה באפריל 2018
כי חוק המים מסמיך
אותו להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, למעט בעניינים שבהם מוסמכת
מועצת רשות המים לפי חוק זה, וכי במצב הנוכחי מוטלת עליו האחריות על
משק המים והביוב, ללא סמכות אי לכך יכולת ההשפעה שלו ושל משרדו על
65
מילוי חוזר מגשם בניכוי התאדות וזרימות מים מהמאגרים לים ולנחלים, ראו מבקר המדינה, דוח
שנתי 37
(
1987
"המים בישראל מקורותיהם והקצאתם לשימושים השונים", עמ'),
547-546
.
66
ראו מבקר המדינה, דוח שנתי 66
א (
2015
היבטים במניעת זיהום של מקורות המים, עמ'), 656
.
תכנון משק המים וניהולו
|
43
ניהול משק המים מוגבלת. עוד הוסיף שר האנרגייה כי הוא "מרגיש מחויבות
אישית למציאת פתרון מהיר והולם למשבר במשק המים."
על משרד האנרגייה ועל השר העומד בראשו, מתוקף אחריותו
המיניסטריאלית על משק המים ועל מועצת רשות המים, לוודא שרשות
המים תיישם את מדיניות הממשלה בנוגע לשימור מקורות המים הטבעיים
ושיקומם.
הקטנת היקף שיקום האוגר בשנת 2018
רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
כי במבחן התוצאה,
לאחר רצף של חמש שנות בצורת, ניתן להצביע על הישג יוצא דופן, על סמך
המציאות המתקיימת כיום שבו אין שיבוש ואין איום לשיבוש לאספקת מים
רצופה ותקינה לצרכי הבית והתעשייה בישראל. משרד מבקר המדינה מציין כי
הבטחת אספקת המים כאמור, נעשתה תוך פגיעה במאגרי המים הטבעיים
וצמצום שיקום האוגר כפי שיפורט להלן. בלוח 3
להלן ניתוח מאזן המים על פי
67, לעומת תחזיות רשות המים מפברואר
תחזיות רשות המים מאוקטובר 2017
2018
.
לוח
3
:
תחזיות רשות המים מאוקטובר 2017
ומפברואר 2018
בדבר היקף
האוגר והמחסור הצפוי בשנת 2018
*
אוקטובר 2017
פברואר 2018
ה
הפרש
היצע
ה
מים
1,140
960
180
שיקום
ה
אוגר
330
50
280
אוגר מעל
הקו ה
אדום
0
200
-
200
התפלה
590
660
70
פער בין היקף הצריכה החזוי
210
40
170
ובין מקורות המים (מחסור)
המקור: נתוני רשות המים.
*
יצוין כי היקף האוגר, המחסור הצפוי ושיקום האוגר, מבוססים על מודל אופטימיזציה שבוחן
כ-
12,500
תרחישים שונים. התוצאות המוצגות בדוח מתייחסות לתרחיש החציוני. תרחיש זה
יקרה בהסתברות של
50%
.
כלומר, ב-
50%
מהמצבים שהוצגו במודל, צפוי מחסור של עד
ההיקף האמור, וב-
50%
מהמצבים הנותרים יהיה מחסור של לפחות ההיקף האמור.
67
ניתוח מאזן מים במסגרת עדכון תוכנית אב ארצית למשק המים, מאוקטובר 2017
.
44
| דוח שנתי
69א
משרד מבקר המדינה העלה בבדיקתו כי מועצת רשות המים החליטה בפברואר
68
2018
(להלן -
החלטה 170) לצמצם את היקף שיקום האוגר ל-
50
מלמ"ק
בשנה זו, ובהתאמה המחסור הצפוי צומצם ל-
40
מלמ"ק, והיקף האוגר הצפוי
בסוף השנה בעקבות כך הוא 200
- מלמ"ק69
, כמתואר בלוח 3
לעיל.
יצוין כי היצע המים הטבעיים באותה שנה היה נמוך בכ-
180
מלמ"ק מזה שחזתה
רשות המים באוקטובר 2017, אך מנגד היקף ההתפלה עלה ב-
70
מלמ"ק.
לפיכך היה לכאורה צריך לשקם את האוגר בהיקף הקטן בכ-
110
מלמ"ק בלבד
ביחס לנתוני אוקטובר 2017
ולא להקטין את שיקומו ב-
280
מלמ"ק כפי
שמתואר בלוח לעיל. על פי תחזיות רשות המים שהיוו בסיס להחלטת הרשות
מפברואר 2018
, בשנת 2022
יהיה היקף האוגר 28
מלמ"ק בלבד. יצוין כי,
בהחלטת מועצת הרשות מפברואר 2018
לא ניתן כל ביטוי לכך שההחלטה
נוגדת את העקרונות שנקבעו במסמך המדיניות משנת 2012
, זאת על אף
שמדובר בשינוי מהותי של נושא עקרוני וקריטי למשק המים, אשר עוגן באותו
מסמך.
שינוי כה מהותי בעקרונות שנקבעו במסמך המדיניות משנת 2012
היה
צריך להיעשות במסגרת שינוי ועדכון של מסמך המדיניות עצמו, שיאושר
על ידי מועצת הרשות לאחר שקילת כל השיקולים הרלבנטיים ותוך
התייחסות ברורה לשינוי המדיניות הנגזר מהחלטתה, על השלכותיו של
שינוי זה על מצב מקורות המים הטבעיים. תהליך קבלת ההחלטות
כמתואר לעיל, עלול להביא לפגיעה קשה במקורות המים הטבעיים.
רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
כי "לירידה לכשעצמה
מתחת לקווים האדומים (עד לקווים השחורים)
אין נזק... וללא מתן ערך כמותי
לתופעה לא ניתן להכילה במודל אופטימיזציה. בפועל, במצבי קיצון, אין אנו
מגיעים להיקפי המחסור התוצאתיים המוצגים במאזנים או בתוצאות הרצות של
המודלים אלא מתירים ירידה מתחת לקווים אדומים, וזאת מתוך שיקולים רחבים
יותר של התועלת למשק הלאומי". יצוין כי תשובת רשות המים אינה עולה בקנה
אחד עם הגדרת הקו האדום, המוגדר70
כקו ה"
מבטא את מפלס הסף התחתון
שירידת מפלס המים מתחתי
ו
עלולה לגרום לנזק הידרולוגי חמור וייתכן שאף
בלתי הפיך למקור המים".
68
ישיבת מועצת רשות המים מ-
27.2.18
.
69
בנתונים מפברואר 2018
הטמיעה רשות המים במודלים את המצב ההידרולוגי של שנת 2018
,
כך
שהיקף האוגר ירד ל-
200
-
מלמ"ק, לעומת האוגר בסוף השנה הידרולוגית 2017/18
המתואר
בתרשים 3
.
70
הוגדר במסמך תוכנית אב ארצית ארוכת טווח למשק המים חלק א -
מסמך מדיניות מהדורה 4
,
אוגוסט 2012
שאושר בידי מועצת רשות המים בשנה זו (ראו להלן), וכן בדוח הצוות לשיקום
האוגר מינוי 2013
ראו להלן.)(
תכנון משק המים וניהולו
|
45
מתשובת רשות המים עולה כי היא לא הביאה בחשבון את העלות של
הנזק הנוצר מירידה מתחת לקווים האדומים. היעדר חישוב הנזק הנובע
רשות המים לא
מירידת האקוויפרים אל מתחת לקווים האדומים פוגם בתהליך קבלת
ההחלטות של רשות המים ומועצתה, גורם להקצאת משאבים לא נכונה
הביאה בחשבון את
ומסכן את קיומם של מאגרי המים הטבעיים.
עלות הנזק הנובע
בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי במשך שש שנים, מאז שנת 2012
מירידת האקוויפרים
ועד מועד סיום הביקורת, ינואר 2018
, לא דנה מועצת רשות המים בעדכון
אל מתחת לקווים
לתוכנית האב שבמסגרתו שינוי יעד ההתפלה, ולא אישרה עדכון כזה. כל
האדומים, ודבר זה
עדכוני התחזית שנעשו -
על השלכותיהם מבחינת היקף ההתפלה והיקף
פגם בתהליך קבלת
שיקום האוגר כמתואר לעיל, פרט לעדכון האחרון מפברואר 2018
-
ההחלטות, גרם
מעולם לא נדונו ולא אושרו על ידי מועצת רשות המים.
להקצאת משאבים
לא נכונה וסיכן את
קיומם של
קביעת קווי תפעול
האקוויפרים
בהחלטתה מאוקטובר 2010
הנחתה הממשלה את רשות המים לקבוע בתוכנית
האב "מגבלות הפקה ממקורות המים
השונים". תוכנית האב ובכללה מגבלות
ההפקה טעונות אישור הממשלה. הממשלה גם קבעה כי חריגה ממגבלות
ההפקה השנתית (ירידת המפלס מתחת לקווים האדומים) של מקורות המים
הטבעיים תהיה טעונה אישור הממשלה או הקבינט החברתי-
כלכלי.
במסמך המדיניות שאישרה מועצת רשות המים באוגוסט 2012
נכתב כי השירות
ההידרולוגי הציע קווי תפעול
(המהווים בפועל מגבלות הפקה) לכל אחד
ממקורות המים הטבעיים הראשיים; קווים אלה היו אמורים להידון באופן
מקצועי בפורום רחב של קבלת החלטות ולהיבחן בשלב היישום של תוכנית
האב. תוכנית האב הייתה אמורה לכלול הגדרות ומתודולוגיה של קביעת הקווים
האדומים. עוד נכתב באותו מסמך כי
"מקורות
המים הטבעיים ישוקמו וישומרו
כערך
אסטרטגי.
בהתאם
לכך יוגדרו אזורי שיקום לצד הגדרת אזורים בהם לא
תהיה כדאיות לכך. יוגדרו קווי תפעול לכל אחד ממקורות המים הטבעיים. ניהול
ההקצאות השנתיות וההפקה ממקורות המים הטבעיים המתחדשים יהיו ברי-
קיימא תוך הימנעות מכריית יתר ואי ירידה מקווים אדומים."
ביוני 2013
המליץ הצוות לשיקום האוגר בין היתר על קביעת מגבלות הפקה
לכל אחד ממאגרי המים הטבעיים. עוד המליץ הצוות לשיקום האוגר כי מאחר
שירידת מפלסים מתחת לקו האדום התחתון עלולה לגרום נזק הידרולוגי חמור
ואף בלתי הפיך למקור המים, יש לנקוט משנה זהירות ולתפעל את מקור המים
מעל הקו האדום; והשאיפה היא להתייצב בתום השנה ההידרולוגית על הקו
הירוק, המבטא את המפלס ההידרולוגי התפעולי הממוצע המומלץ לניהול
האגן.
מבקר המדינה העיר71
בדוח קודם
כי על מועצת רשות המים לקבוע בהקדם את
גבולות ההפקה מהמאגרים, ובהם קווים אדומים ואחרים עבור כל מאגרי המים
71
דוח שנתי 66
א (
2015
,)
"היבטים
במניעת זיהום של מקורות המים" עמ' 639
.
46
| דוח שנתי
69א
של מדינת ישראל,
כנדרש בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010
. אולם עד
למועד סיום הביקורת הנוכחית מועצת רשות המים לא קבעה קווי תפעול
כאמור, ולא הביאה אותם לאישור הממשלה כנדרש בהחלטה מאוקטובר 2010
.
רשות המים לא קבעה
רשות
המים הסבירה בתשובתה
ב
דוח הקודם
כי קווי תפעול מומלצים נקבעו
קווי התפעול לכל
במסגרת עבודת הצוות לשיקום האוגר
וכי
היא "פועלת כל העת ליישום המלצות
אחד ממאגרי המים
הצוות [לשיקום האוגר] תוך חתירה להגעה לקווים ירוקים
בירת ן (ירקון תנינים)"
הטבעיים של מדינת
ובכ
י
נרת מי
י
דית ובאקוויפר החוף בהליך מדורג יותר באמצעות צמצום הפקה"72
.
ישראל, למעט
אולם בביקורת נמצא כי למרות טענת רשות המים כי היא אימצה בפועל את
הכינרת
המלצות הצוות, הרי שהיא לא אימצה אותן הלכה למעשה, לא עיגנה את קווי
התפעול שעליהם המליץ הצוות ואף לא פעלה לשמירה עליהם.
משרד מבקר המדינה
רואה
בחומרה את אי-
קביעת קווי התפעול לכל אחד
ממאגרי המים הטבעיים של מדינת ישראל, למעט בכינרת, בידי מועצת
רשות המים, ואת אי-הבאתם לאישור
הממשלה, זאת בניגוד להחלטת
הממשלה, להערות מבקר המדינה ולהמלצות הצוות לשיקום האוגר.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי
בשנים 2013
עד 2017
היא
המשיכה לתפעל את מקורות המים הטבעיים על סף הקווים
האדומים
שעליהם המליץ הצוות לשיקום האוגר. כמו כן לא חתרה רשות המים
לתפעול מאגרי המים בגבולות קוויהם
הירוקים, תוך סיכון לפגיעה בלתי
הפיכה בהם.
להלן סקירה על מצב מקורות המים הטבעיים העיקריים:
אגן ההיקוות של
הכינרת
אגן ההיקוות של הכינרת הינו מכלול של תת-אגנים אשר הניקוז הטבעי
המשותף שלהם הוא ימת הכינרת.
72
שם עמ', 654
.
תכנון משק המים וניהולו
|
47
מפה 2
: אגן הכינרת
המקור: רשות המים.
במפה לעיל, תיאור גיאוגרפי של אגן ההיקוות של הכינרת הכולל את אגם
הכינרת ואת מעלה אגן הכינרת73
(להלן -
מעלה הכינרת). אגם הכינרת משמש
כמאגר תפעולי וכמקור אספקת מים למערכת הארצית, לצרכנים מקומיים
ולממלכת
ירדן74
. בשנת 2017
סופקו מאגם הכינרת 135
מלמ"ק75
, מתוכם 25
מלמ"ק שהפיקה חברת מקורות למערכת הארצית. רשות המים השיבה למשרד
מבקר המדינה במאי 2018
כי כמות זו עומדת כנגד ממוצע אספקה של כ-
250
עד 300
מלמ"ק שסופקו מאגם הכינרת בעבר.
מקורות המים הזמינים לאגם
73
מעלה אגן הכינרת כולל את האזורים האלה: ירדן עליון, ירדן תחתון, מורד גשר הפקק, כינרת
מערב וכינרת מזרח. עיקר ההפקה היא לצורכי חקלאות.
74
בהתאם
להסכם השלום עם ירדן שנחתם באוקטובר 1994
. הדוח אינו עוסק באספקת מים
למדינות שכנות.
75
נוסף על כמויות אלה, הופקו כמויות נוספות במעלה האגם, ראו להלן.
48
| דוח שנתי
69א
הכינרת (
סך הכול נפח המים הנכנסים בניכוי ההתאדות76
)
הם
נהר הירדן העליון,
הגשם הישיר על
פני האג
ם,
נחלים המתנקזים לאגם מרמת הגולן ומהגליל
המזרחי ומעיינות.
נוסף על המים שמפיקים מקורות וגורמים פרטיים באופן ישיר
מאגם הכינרת, מופקות כמויות מים נוספות במעלה הכינרת, מים הנמנעים
מהאגם.
ב-
2015
התריע השירות ההידרולוגי על התדרדרות במצב אגם הכינרת:
"השירות ההידרולוגי פרסם בשנים האחרונות מספר עבודות המצביעות על
מגמת פחיתה במשקעים באגן ההיקוות של הכינרת וכתוצאה מכך פחיתה
בשפיעת המעיינות, נפחי הזרימה בנהר הירדן ולבסוף נפחי המים הזמינים
המתקבלים בימת הכינרת. למגמות אלה יש להוסיף את הצפי העתידי להמשך
פחיתה בכמויות המשקעים במעלה אגן ההיקוות של הכינרת, כפי שמשתקף
במודלים האקלימיים ארוכי הטווח. מגמה זו צפויה להשפיע באופן ישיר על נפחי
המים הזמינים בכינרת ועל ריכוזי המליחות באגם ועלולות אף להחריף את חוסר
היציבות האקולוגי באגם"77. לנוכח תופעת פחיתת נפח המים באגם הכינרת, על
רשות המים היה לנקוט צעדים לשיקומה.
בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי רק במהלך הביקורת בדצמבר 2017
אישרה רשות המים למקורות להקים מתקן שיאפשר להעביר עודפי מים בהיקף
של 60
מלמ"ק בשנה לאגם הכינרת (ראו להלן). להערכת מקורות פתרון זה
ימומש תוך לא פחות משנתיים.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי על
אף התרעות השירות
ההידרולוגי משנת 2015
בעניין השלכות התדרדרות מצב אגם הכינרת,
היא השתהתה בנקיטת הצעדים הנדרשים עקב כך. לפיכך רק ב-
2019
לכל הפחות יצא הפתרון אל הפועל.
על פי תקנות המים (ויסות מפלס הכנרת), התשכ"ח-
1967
, יו"ר רשות המים הוא
המוסמך לקבוע בצו את הרום המרבי והמזערי של פני המים באגם הכינרת
(להלן - המפלס המותר). בצו המים (קביעת המפלס המותר), התשכ"ח-
1968
(להלן -
צו המים), נקבע כי הרום המזערי של אגם הכינרת יהיה 213
מטרים
מתחת לפני הים (הקו האדום התחתון.)
ממסמכי רשות המים ממרץ 2016
עולה כי הצוות לשיקום האוגר המליץ לשאוף
לתפעל את אגם הכינרת סביב ה"קו הירוק" (211.50
-) כמפלס מזערי שנתי78
האמור לשמור על
מצב הידרולוגי יציב באגם והמצב האקולוגי הנגזר מכך,
ומותיר אוגר
פנוי של כ-
450
מלמ"ק עד לרום של כינרת מלאה.
76
ההתאדות השנתית הממוצעת מהאגם מסתכמת בכ-
230
מלמ"ק.
77
היצע וביקוש למים באגן הכינרת, תמונת מצב עדכנית והמלצות הפקה, אוגוסט 2015
.
78
המפלס הממוצע הרצוי נמצא בקו האמצע שבין הקו האדום התחתון לקו האדום העליון.
תכנון משק המים וניהולו
|
49
להלן בתרשים 7
ההפקה הישירה מאגם הכינרת ביחס לנפחי המים הזמינים
שהם תוצאה של המילוי החוזר הטבעי79
.
תרשים
7
: ההפקה הישירה מאגם הכינרת לעומת נפח המים הזמינים
באגם (2012/13
עד
2016/17
)
המקור רשות המים.:
כעולה מהתרשים לעיל, בכל אחת מהשנים ההידרולוגיות 2013/14
עד 2016/17
רשות המים איפשרה לשאוב מאגם הכינרת כמויות מים בהיקף העולה על נפחי
המים הזמינים בה. כתוצאה מכך נרשם גירעון שהצטבר עד שנת 2017/18
לכ-
377
מלמ"ק, ובהתאם לכך ירד מפלס אגם הכינרת עד לסוף התקופה אל
מתחת לקו האדום, כפי שיתואר להלן.
בתרשים 8
להלן מוצגות כמויות המים שהופקו במעלה הכינרת.
79
סכום זרימת הנחלים והמעיינות, הגשם הישיר על פני הכינרת, בניכוי ההתאדות ממנה.
50
| דוח שנתי
69א
תרשים
8
: ההפקה השנתית במעלה הכינרת במלמ
"ק* (
2004/05
עד
2017/18
)
המקור: רשות המים.
*
לא כולל הפקת מים ישירה מהאגם.
יוצא אפוא כי אף שנרשמה ירידה בהפקת המים הישירה מאגם הכינרת,
כמתואר בתרשים 7
לעיל, כמות המים שהופקה במעלה הכינרת בחמש השנים
האחרונות, שהיו שנים שחונות, הייתה גבוהה מהשנים שקדמו להן כמתואר
בתרשים 8
. מים אלה נמנעו מאגם הכינרת, ונפח המים שבו הולך ויורד. סך
ההפקה בכל אחת מהשנים 2014/15
,
2015/16
ו-
2016/17
באגם ובמעלה
הכינרת הייתה 369
,
346
ו-
339
מלמ"ק בהתאמה.
בתרשים 9
להלן מוצג מפלס אגם הכינרת ביחס לשני קוויה האדומים לאורך
השנים האחרונות.
תכנון משק המים וניהולו
|
51
תרשים
9
: מפלס אגם הכינרת ביחס לקווים האדומים
במטרים)(
המקור: רשות המים.
כעולה מהתרשים, בשנים ההידרולוגיות 2010/2011
ו-
2016/2017
ירד מפלס
אגם הכינרת אל מתחת לקו האדום התחתון.
כאמור הממשלה קבעה גם כי חריגה ממגבלות ההפקה השנתית (ירידת
המפלס מתחת לקווים האדומים) של מקורות המים הטבעיים תהיה טעונה
אישור הממשלה או הקבינט החברתי-כלכלי.
רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
כי "מאחר שלמרות
מאמצי רשות המים, תוכנית האב למשק המים [במסגרתה היו אמורים להיקבע
הקווים האדומים] לא הגיעה לדיון ואישור הממשלה, לא היה מקום להביא
לאישורה את הסטייה מהקו האדום בכנרת". יצוין כי אי-
הבאת תכנית האב
לאישור הממשלה אינה מהווה צידוק לאי-
הבאת הסטייה מהקו האדום באגם
הכינרת לאישור הממשלה, וכי הרום המרבי והמזערי של הקו האדום בכינרת
נקבע בצו המים כאמור לעיל.
52
| דוח שנתי
69א
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים על שאיפשרה להגדיל את
השאיבה ממעלה הכינרת ומנעה מים אלה מאגם הכינרת, כל זאת
רשות המים איפשרה
בתקופה של שנים שחונות. פעולה זו העצימה את התדלדלות כמויות
המים באגם וחשפה אותו לנזק בלתי הפיך באופן שאינו עולה בקנה אחד
להגדיל את השאיבה
עם צו המים.
ממעלה הכינרת
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שרשות המים פעלה
ומנעה מים אלה
בניגוד לצו המים ואיפשרה למפלס אגם הכינרת לרדת מתחת לקו האדום
מהאגם, בכך הגבירה
התחתון בתחילת כל אחת מהשנים 2016/17
ו-
2017/18
מבלי לקבל את
את התדלדלות כמויות
אישור הממשלה לכך - ירידה העלולה לגרום לנזק הידרולוגי חמור
וייתכן
המים באגם וחשפה
שאף בלתי הפיך למקור מים זה. על רשות המים לפעול לשיקום אגם
אותו לנזק בלתי הפיך
הכינרת ולתפעולו סביב הקו הירוק, כפי שהמליץ הצוות לשיקום האוגר,
ועל מועצת רשות המים לפקח על כך.
אקוויפר החוף
אקוויפר החוף (ראו מפה 3) הוא מאגר מי תהום המשתרע בתת-
הקרקע לאורך
מישור החוף
בישראל, מהכרמל בצפון ועד חבל עזה בדרום,
ולרוחב רצועה
הנמשכת מקו החוף במערב ועד
7
-
20
ק"מ מזרחה.
בשנת 2017
הפיקו חברת
מקורות ומפיקים פרטיים מהאקוויפר כ-
245
מלמ"ק.
תכנון משק המים וניהולו
|
53
מפה 3
: אקוויפר החוף*
המקור: רשות המים.
*
אקוויפר החוף השטח מסומן בצבע ירוק במפה.
מנתוני השירות ההידרולוגי מנובמבר 2017
עולה כי אקוויפר החוף היה באותה
עת נמוך ב-
341
מלמ"ק מקווי התפעול המומלצים (הקווים הירוקים), וכי במהלך
השנה ההידרולוגית 2016/17
מפלסי מי התהום ירדו בכל חלקי אגן החוף.
בסיום שנה זו מפלסי מי התהום היו מתחת לקווים האדומים במרבית אזורי
אקוויפר החוף שקיימים בהם אמצעי הפקה כגון קידוחים (בחלק הדרומי, בחלק
המרכזי ובאזור נחלי מנשה), כמתואר בתרשים 10
להלן.
54
| דוח שנתי
69א
תרשים
10
:
המפלס ביחס לקווי התפעול בקידוחים מייצגים באקוויפר
החוף (2016/17
)
המקור: דוח סיכום ראשוני של השנה ההידרולוגית 2016/17
במערכת הארצית, נובמבר 2017
.
רק בחלקו הצפוני של האגן, שאין בו די אמצעי הפקה (להלן -
כלי הפקה)80
,
התקרבו המפלסים לקווי התפעול המומלצים (הקווים הירוקים), ופוטנציאל
ההפקה נמצא במגמת ירידה, כמפורט בלוח 4
להלן.
80
על הסיבה לאי-יכולת הניצול של מים אלה, ראו להלן בפרק על פיתוח כלי הפקה בחלק
הצפוני
של אקוויפר
החוף.
תכנון משק המים וניהולו
|
55
לוח
4
: מצב אקוויפר החוף ו
פוטנציאל
המים בו, במלמ"ק (
2012/13
עד
2016/17
)
נפח מים שנתי
נפח המים
נפח האוגר
נפח האוגר
שלא ניתן לניצול
הניתנים לניצול
ביחס לקו
ביחס לקו
בשל היעדר כלי
בסוף השנה
הירוק
האדום
הפקה
ההידרולוגית*
2012/13
350
-
609
400
209
2013/14
369
-
590
420
170
2014/15
260
-
699
557
142
2015/16
224
-
735
599
136
2016/17
341
-
618
555
63
*
נפח האוגר ביחס לקו האדום פחות נפח המים שלא ניתנים לניצול. נפח זה נובע מכמות המים
הנמצאת מעל הקווים האדומים בתאים המרכזיים והדרומיים של האוגר, שכאמור בהם קיימים
כלים להפקת מים.
הפקת מים באקוויפר החוף
מדוח הצוות
לשיקום האוגר עולה כי "שיקום אקוויפר החוף ללא צמצום ההפקה
הפרטית יהיה בלתי אפשרי למימוש". הצוות המליץ, בין היתר, על צמצום
משמעותי של ההפקה הפרטית, בעיקר בחלקו המרכזי של האקוויפר, ועל
פיתוח מערכת לאספקת מים, שתאפשר אספקה לצרכנים מהמערכת הארצית.
במסמך המדיניות נקבע כי "המדיניות היא כי קווים אדומים לא ייחצו עוד בעתיד.
מפלסי המים באוגר ישוקמו על ציר הזמן."
מפרוטוקול ועדת התפעול מספטמבר 2017
עולה כי "בועדות התפעול שמים
דגש על הפקה מים למפא"ר [מערכת הארצית], אולם מהנתונים של השנה
החולפת [השנה ההידרולוגית 2016/17
]
עולה כי ההפקה הפרטית בהרבה
אגנים אף עלתה על ההפקה למפא"ר [למערכת הארצית."]
בלוח 5
להלן נתוני רשות המים על ההפקה מאקוויפר החוף.
56
| דוח שנתי
69א
לוח
5
: הפקה שנתית באקוויפר
החוף
הדרומי והמרכזי, במלמ"ק
(
2012/13
עד 2016/17
)
רשות המים אישרה
הפקה פרטית
הפקת מקורות
סך הכול הפקה
הפקת מים מאקוויפר
החוף, כך שמפלסי
2012/13
139
55
194
המים בתאים
2013/14
136
68
204
המרכזיים והדרומיים
2014/15
114
68
182
באקוויפר ירדו אל
מתחת לקוויהם
2015/16
131
80
211
האדומים
2016/17
137
108
245
המקור: רשות המים.
מלוחות 4
ו-
5
עולה כי החל בשנת 2013/14
ההפקה מהתאים המרכזיים
והדרומיים של אקוויפר החוף הייתה גבוהה מנפח המים שמעל לקווים האדומים,
כך שמפלסי המים ירדו באותם תאים מתחת לקוויהם האדומים. עוד עולה מלוח
5
כי משנת 2014
כמויות ההפקה הפרטית באקוויפר החוף כמו גם סך ההפקה
הכוללת מהאקוויפר לא הצטמצמו. רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה
כי בכוונתה לחבר כמה שיותר קידוחים באזור זה למערכות המים האזוריות
ולמערכת הארצית על מנת לשפר את כושר הוויסות.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים על שאישרה הפקת מים
מאקוויפר החוף, כך שמפלסי המים בתאים המרכזיים והדרומיים באקוויפר
ירדו מתחת לקוויהם האדומים תוך סיכון לגרימת נזק הידרולוגי בלתי הפיך
להם, וזאת בניגוד לקבוע במסמך המדיניות.
אגן ירקון-
תנינים
אגן ירת"ן (ראו מפה 4
הוא אחד המקורות הראשיים לניצול מי תהום בישראל,)
והוא משתרע בין רכס הרי יהודה ושומרון במזרח ובין חוף הים התיכון במערב
(מתחת לאגן החוף ומופרד ממנו על ידי סלעים אטימים), ומעמק יזרעאל ומשולי
המורדות הדרומיים של הכרמל בצפון, ועד חצי האי סיני בדרום.
תכנון משק המים וניהולו
|
57
מפה 4
: אקוויפר ירת"ן*
המקור: רשות המים.
*
הירת"ן מסומן בצבע צהוב במפה.
להלן בתרשים 11
נתוני השירות ההידרולוגי שברשות המים לגבי מצב הירת"ן
ביחס לקווי התפעול שעליהם המליץ השירות ההידרולוגי.
58
| דוח שנתי
69א
תרשים 11
: נפח המים הזמינים בירת
"ן,
במלמ"ק (2013/14
עד 2017/18
)
המקור: רשות המים.
מתרשים 11
לעיל עולה כי נפח המים באוגר, ביחס לקווים האדומים והירוקים
בירת"ן, היה במגמת ירידה, ובתחילת השנה ההידרולוגית 2017/18
ירד מפלס
האקוויפר מתחת לקו האדום.
על פי דוח הפעילות של הרשות הממשלתית למים וביוב לשנת 2015, ממאי
2016
חוֹות דעת הידרולוגיות הן גורם מכריע באישור תוכניות ברמות שונות.,
בספטמבר 2013
המליץ השירות ההידרולוגי להפיק בשנת 2013/14
127
מלמ"ק
מהירת"ן בעבור המערכת הארצית. על אף המלצה זו החליטה ועדת התפעול כי
תופק מהירת"ן למערכת הארצית כמות גדולה יותר, של כ-
216
מלמ"ק. יצוין כי
באותה שנה החליטה רשות המים לצמצם את רכישתם של מי הים המותפלים
לשנת 2014
בכ-
150
מלמ"ק (מ-
510
מלמ"ק ל-
360
מלמ"ק.)
במרץ 2017
המליץ השירות ההידרולוגי להפיק מהירת"ן 190
מלמ"ק. ממסמכי
השירות ההידרולוגי עולה כי במהלך השנה ההידרולוגית 2016/2017
הופקו
למערכת הארצית כ-
224
מלמ"ק מהירת"ן.
תכנון משק המים וניהולו
|
59
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי ההפקה מהירת"ן, שלעיתים
הייתה בניגוד להמלצות השירות ההידרולוגי, ומיעוט המשקעים בשנים
רשות המים איפשרה
האחרונות גרמו לדילול האקוויפר עד לירידת המפלס מתחת לקווים
האדומים. על רשות המים לשקם את הירת"ן ולתפעלו בגבולות הקווים
הפקה מאקוויפר ירקון
הירוקים כדי להבטיח את קיומו כמקור מים בר קַיָימה.
תנינים, לעיתים בניגוד
להמלצותהשירות
ההידרולוגי. עובדה זו
בצירוף מיעוט
האגנים הצפוניים
המשקעים בשנים
האחרונות גרמו
האגנים הצפוניים הם: אגני הגליל המערבי (אגן כברי-
צור ואגן נעמן), אגן
לדילול האקוויפר עד
הגליל המזרחי ואגן עינן. אגני הגליל המערבי מנקזים את הרי הגליל אל עבר
לירידת המפלס
הים התיכון. האגנים משתרעים מחוף הים במערב ועד קו פרשת המים במזרח,
מתחת לקווים
ומעמק יזרעאל בדרום ועד
גבול ישראל-
לבנון בצפון. אגנים אלה מספקים מים
לצפון, המנותק ממערכת אספקת המים הארצית, והם מקור עיקרי למים
האדומים
שפירים לצורכי המגזר הביתי ולצורכי החקלאות בצפון הארץ. מנתוני רשות
המים עולה כי בשנה ההידרולוגית 2016/17
היא הפיקה מארבעת האגנים הללו
כ-
110
מלמ"ק.
60
| דוח שנתי
69א
מפה
5
: האגנים
הצפוניים*
המקור: רשות המים.
*
האגנים הצפוניים מסומנים בצבע כחול במפה.
לוח 6
להלן מתאר את כמויות המים שהופקו מאגני הגליל המערבי.
לוח 6
: הפקה מהאגנים
הצפוניים, במלמ
"ק (
2012/13
עד 2016/17
)
שנה אגן כברי-צור אגן נעמן
2012/13
34
29
2013/14
32
29
2014/15
31
32
2015/16
37
32
2016/17
33
24
תכנון משק המים וניהולו
|
61
תרשים 12
: נפח האוגר באגן כברי-
צור
ובאגן נעמן ביחס לקו האדום,
במלמ
"ק (
2012/13
עד 2016/17
)
מלוח 6
ומתרשים 12
עולה כי בשנים 2015
עד 2017
איפשרה רשות המים
להפיק מהאגנים הצפוניים כמויות מים באופן שהביא לירידת מפלסיהם מתחת
לקוויהם האדומים, כל זאת מבלי לפתח מקורות מים חלופיים, כפי שיובא להלן.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי ההפקה מאגני הגליל
המערבי במשך השנים ומיעוט המשקעים בשנים האחרונות גרמו לדלדול
האגנים עד לירידת מפלסיהם מתחת לקווים האדומים. על רשות המים
לפעול לשיקום האגנים הצפוניים ולהימנע מהבאתם אל מתחת לקוויהם
האדומים. השתהותה בפיתוח מקורות אספקת מים חלופיים לצפון המדינה
(ראו להלן) תרמה גם
היא להתדלדלותם של אגנים אלה.
62
| דוח שנתי
69א
לשם שמירה על מקורות המים הטבעיים כבני קַיָימה מן ההכרח שבמאזן
הרב-
שנתי כמות המים הנשאבת מהמאגרים תתאזן עם כמות המים
רשות המים איפשרה
הנוספת אליהם, וזאת כדי שמפלסי המאגרים לא ירדו מתחת לקוויהם
האדומים ולא יושחתו81
.
הפקה מאגני הגליל
המערבי באופו שגרם
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את פעולותיה של רשות המים
שאיפשרה לנצל את מאגרי המים הטבעיים שלא בהתאם לעמדת השירות
לדלדול האגנים עד
ההידרולוגי, הגורם המקצועי בנושא. הדבר הביא להתדלדלות כמות המים
לירידת מפלסיהם אל
בהם ולירידת מפלסיהם אל הקווים האדומים ואף מתחת להם, ועלול
מתחת לקווים
לגרום נזק בלתי הפיך למאגרים אלה. רשות המים לא הביאה לשיקום
האדומים
מאגרי המים הטבעיים ולשימורם כמקור מים בר קַיָימה, ובכך לא מימשה
את ייעודה כאחראית לניהול מושכל של משק המים. על רשות המים
לפעול לשיקום מאגרי המים הטבעיים ולתפעולם בגבולות קוויהם
הירוקים, ולאפשר הפקה בת קַיָימה מהם. על מועצת רשות המים לוודא
שרשות המים תיישם את מדיניות הממשלה בניהול משק המים, כפי
שנקבע בהחלטת הממשלה באוקטובר 2010
. על משרד האנרגייה ועל
השר העומד בראשו, מתוקף אחריותו המיניסטריאלית למשק המים,
לפעול לתיקון הכשלים העולים מדוח זה.
81
ראו גם מבקר המדינה, דוח שנתי 37
(
1987
), "המים בישראל מקורותיהם והקצאתם לשימושים
השונים", עמ' 250
.
תכנון משק המים וניהולו
|
63
שימור כלי הפקה
מי האקוויפרים נשאבים באמצעות קידוחים והם מהווים חלק מרכזי באספקת
המים בישראל. לפי נתוני רשות המים ההיקף הממוצע של ההפקה השנתית
מקידוחים הוא כ-
1.07
מיליארד מ"ק בשנה, המהווים כמחצית מהמים המסופקים
למשק. מספר הקידוחים הכולל כיום עומד על כ-
1550
קידוחים, כ-
900
מתופעלים בידי מקורות, וכ-
650
מתופעלים בידי גורמים פרטיים.
בעיקרי הצעת התקציב לשנת 2015
נקבע כי שימור פוטנציאל ההפקה
מקידוחים ממקורות מים טבעיים במדינת ישראל (להלן -
שימור יכולת ההפקה)
הוא יעד חיוני. עוד צוין בעיקרי הצעת התקציב כי יוקצו משאבים מתאימים
לשימור ולפיתוח כושר ההפקה מהמקורות הטבעיים; וכי אם לא יינקטו צעדים
אקטיביים לשימור ולפיתוח כושר ההפקה, לא יעמוד למשק המים כושר הפקה
מתאים לצרכים המַאֲזָנִיִים השנתיים ולצרכים התפעוליים היומיים ובוודאי לא
למצבי קיצון.
בשנת 2015
החלה רשות המים לקדם מיזם של שימור יכולת ההפקה ובמסגרתו
ערכה בחינה מדגמית של כ-
200
קידוחי מי שתייה שהושבתו, על מנת לבחון את
הסיבות להשבתתם וללמוד מכך על מצבם המשוער של כלל קידוחי המים ועל
הצפי להשבתתם.
בדוח עיבוד וניתוח של מיזם שימור יכולת ההפקה שסיכמה רשות המים במאי
2016
(להלן -
הדוח,)
היא ציינה בין השאר כי משך החיים הממוצע -
ה"קיים" -
של מרבית הקידוחים בישראל - הוא כ-
60
שנה מיום קדיחתם, ובסוף תקופה זו
צפוי שהקידוח יושבת82. עוד ציינה הרשות בדוח כי מרבית הפקת מי התהום במדינת
ישראל היא מקידוחים שנקדחו בשנות ה-
50
וה-
60, ולכן ברבים מהם התפתחו
כבר תהליכי השבתה שונים.
הרשות הסיקה בדוח כי עד 2030
(להלן -
התקופה הראשונה) ייגרעו באופן
מצטבר כ-
800
קידוחים שסך אספקתם כ-
540
מלמ"ק בשנה, ועיקר הגריעה
צפוי להיות באקוויפר החוף, בירת"ן ובגליל המערבי, שם יש ריכוז גבוה במיוחד
של קידוחים ישנים. עוד הסיקה הרשות כי בין השנים 2030
ל-
2050
(להלן -
התקופה השנייה) צפויים להיגרע כ-
280
קידוחים נוספים בעלי כושר הפקה של
כ-
300
מלמ"ק בשנה.
82
קידוח יכול להיות מושבת עקב סיבות שונות הגורמות לכשל טכני בקידוח, כגון היאטמות
וקורוזיה.
64
| דוח שנתי
69א
תכנון כולל לביצוע קידוחים חדשים ולשיקום
הישנים לטווח הארוך
רשות המים לא
מסקנת הרשות בדוח ממאי 2016
הייתה שעל מנת להבטיח כי יכולת ההפקה
השלימה תכניות
הקיימת מהקידוחים תישמר עד שנת 2030
, נדרש ביצועם של 345
עד 517
הדרושות לביצוע
קידוחים, בהתאם לתרחישי הפעלה שונים83
. שתי החלופות לשימור פוטנציאל
קידוחים חדשים או
ההפקה מקידוח מושבת או כזה הצפוי להיות מושבת הן ביצוע קידוח חדש, או
לשיקום קידוחים
שיקום הקידוח הקיים. הרשות ציינה בדוח כי אין בישראל יכולת ביצוע מספקת
במקרים המתאימים
כדי לקדוח קידוחים חדשים או כדי לשקם קידוחים ישנים בהיקף כה גבוה.
יכולת ביצוע כזו דורשת היערכות מיוחדת, לרבות גיוס כוח אדם מיוחד והשגת
ציוד מכני כבד מתאים, כמו גם הכנת תוכניות סטטוטוריות בהתאם לחוק
התכנון והבנייה, התשכ"ה-
1965
, ותוכניות קדיחה שנתיות מפורטות בכל
אקוויפר, עם הגדרת סדר העדיפויות לקדיחה בו ופירוט המשאבים הדרושים
למימוש התוכניות.
מהדוח עולה כי בשנת 2020
צפויה ירידה של 267
מלמ"ק בכושר ההפקה עקב
התיישנות הקידוחים ושל 44
מלמ"ק נוספים עקב ירידה בספיקתם, סך הכול
הפחתה של 311
מלמ"ק. עוד עולה מהדוח שקצב השבתת הקידוחים בתקופה
הראשונה גבוה יותר מזה שבהמשכה, כיוון שמרבית הקידוחים נקדחו בשנות ה-
50
וה-
60
ואורך החיים של קידוח הוא כאמור כ-
60
שנה.
ביולי 2016
החליט מנהל הרשות הקודם, מר אלכסנדר קושניר (להלן -
מנהל
הרשות הקודם), בהמשך לדוח ממאי 2016, לגבש תוכנית פעולה משולבת
להבטחת השימור. מנהל הרשות הקודם החליט כי תוכנית הפעולה תתבסס על
השוואת חלופות לשיקום ולשיפור של כושר ההפקה, ועל ניתוח עלות-
תועלת
למשק המים של החלופות השונות. מנהל הרשות הקודם גם החליט להקים
מינהלה ייעודית, לבצע הערכת תקציב, למנות בעלי תפקידים וליצור מנגנוני
תמרוץ והסדרה לביצוע קידוחים חדשים. עוד החליט מנהל הרשות הקודם
להקים צוותי עבודה להכנת המתווה המקצועי והמינהלי לפעילות רשות המים
בנושא זה, וכי על הרשות להגיש את התוכנית עד 1.1.2017
לאישור מועצת
הרשות.
הביקורת העלתה כי אף על פי שבדוח הרשות ממאי 2016
עלה שיש להגביר
כבר בטווח המיידי את קצב ביצוע הקידוחים החדשים, ולמרות החלטות מנהל
רשות המים הקודם להשלים את התוכנית עד ינואר 2017
, לא השלימה רשות
המים עד למועד סיום הביקורת את התוכניות הדרושות, לרבות תוכנית ייעודית
לביצוע קידוחים חדשים או לשיקום קידוחים במקרים המתאימים, בהיקף
הנדרש.
ב
נובמבר
2016
ציינה רשות המים בהערכה כלכלית של מיזם שימור כלי ההפקה
כי עד שנת
2020
צריך לשקם
כ-
100
קידוחים ולבצע
כ-
200
קידוחים חדשים -
פעילות שחייבה תוכנית המשקללת
מגבלות אילוצים שונים
ושמוגדר בה
סדר
ה
עדיפויות לחלוקת המשאבים בין האזורים
השונים.
83
ככל ששעות ההפעלה של הקידוח יהיו רבות יותר, כך נדרשים פחות קידוחים.
תכנון משק המים וניהולו
|
65
הרשות אמדה את
העלות הכוללת של שיקום וחידוש הקידוחים
עד שנת 2050
בכ-
3.2
עד 4.46
מיליארד ש"ח, כתלות במספר השעות השנתיות ש
בהן
יפעלו
הקידוחים.
יצוין כי
בתקופה הראשונה יש צורך בקצב מוגבר של ביצוע קידוחים -
שילך ויפחת
עם השנים
. הרשות העריכה ש
עלות השיקום וביצוע קידוחים
חדשים עד שנת
2026
תסתכם ב-
330
מיליון ש"ח בשנה
בממוצע. ב
דצמבר
2016
סיכמה הרשות
כי כל דחייה של ההשקעות
בתוכנית הקדיחה
תגרור ייקור
משמעותי ב
עלויות בגלל צורך בתוספת של מים מותפלים
למערכת המים
הארצית, ופיתוח מערכות אספקה שלא לצורך.
עוד ציינה רשות המים
כי יישום
מסקנותיה
מחייב תכנון מפורט של כל אחד
מהאק
וו
יפרים,
לרבות
בדיקה טכנית
של מצב הקידוחים והגדרת סדרי עדיפויות לחידושם לו
שיקו
מם.
יצוין שרק ביולי 2017
, במהלך הביקורת, יותר משנה לאחר הדוח ממאי 2016
,
הורתה רשות המים למקורות84, המתפעלת כ-
65%
מהקידוחים המצריכים החלפה
או שיקום, להכין תוכנית רב-
שנתית הכוללת אומדן עלויות ביצוע של קידוחים
חדשים ושיקום קידוחים ישנים לשם שימור יכולת ההפקה. עוד יצוין שעד למועד
סיום הביקורת טרם הכינה מקורות תוכנית רב-
שנתית לטווח הארוך לשימור
יכולת ההפקה. יצוין גם שרשות המים טרם גיבשה תוכנית הנוגעת לשימור
יכולת ההפקה של הקידוחים הפרטיים, המהווים כ-
35%
מהקידוחים שנדרש
להחליפם או לשקמם.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים על כי לא קידמה את התוכניות
מאז יולי 2016
, ובכך עיכבה את קידום המיזם להבטחת שימור כלי
ההפקה, שהוא בעל השלכות רוחב לעניין העמדת כושר הפקת מים
מתאים לצרכים השנתיים והיומיים, ובמיוחד למצבי קיצון של משק המים.
הרשות השיבה
במאי 2018
, כי בנובמבר 2017
היא בחנה את כושר ההפקה
הנוכחי ואת כושר ההפקה העתידי הנדרש, וכי מסקנות מעבודה זו היו שעד שנת
2030
צריך לבצע כ-
330
קידוחים חלופיים בלבד, כ-
130
קידוחים נוספים עד
שנת 2040, וכ-
40
קידוחים נוספים עד שנת 2050
. יצוין כי בהמשך לעבודה זו
גיבש אגף התכנון ברשות המים מתווה שטרם אושר לביצועם של הקידוחים,
ובמסגרתו הומלץ בין היתר על הכנת תוכנית לטווח המיידי -
חמש השנים
הקרובות - לביצוע מרבית הקידוחים, בהתאם לסדר העדיפויות ולמלאי התכנוני
הקיים, עוד הומלץ במסמך על הנחיית מקורות להקצות תקציב שנתי קבוע מתוך
תוכנית הפיתוח לביצוע קידוחים חדשים וחידוש קידוחים ישנים. על פי הערכת
הרשות, עלות ביצועם של קידוחים אלה נותרה זהה לעלות שהיא העריכה
בנובמבר 2016
- כ-
4.5
מיליארד ש"ח עד לשנת 2050
. יצוין כי במועד התשובה
עדיין לא התקבלה החלטה של מנהל הרשות לאישור תוצאות הבחינה מנובמבר
2017
על מסקנותיה, כמו גם תוכנית עבודה הנגזרת ממנה.
מתשובת מקורות לדוח ממאי 2018
עולה כי מנכ"ל החברה מינה צוות שנועד
לקדם את כלל הפעילויות הנדרשות והניתנות לביצוע על מנת לשפר את היצע
84
בסמכות רשות המים להורות למקורות, ראו להלן בפרק "הכללת ביצוע קידוחים בתוכנית
הפיתוח של מקורות."
66
| דוח שנתי
69א
המים הזמינים ועל מנת להימנע מתקלות באספקת המים כתוצאה מהמחסור
במקורות מים זמינים. אחת מהמלצות הצוות שהופצו גם לרשות המים בינואר
ובפברואר 2018
הייתה כי נדרשת הגדלת הפקה נוסף על שמירת יכולת ההפקה
הקיימת של המים הטבעיים, באמצעות העמקת קידוחים, ביצוע קידוחים חדשים
וחלופיים, ותיקון קידוחים מזוהמים או מושבתים. לפיכך היא גיבשה רשימת
קידוחים הנדרשים לדעתה לעשור הקרוב (קרי עד 2028), ולפיה נדרש בתקופה
זו לבצע כ-
500
קידוחים, מתוכם כ-
450
קידוחים חלופיים. עוד ציינה מקורות כי
במרץ 2018
, בעקבות דרישה של רשות המים להתמקד בקידוחים הנדרשים
לשלוש השנים הקרובות, הועברה רשימה של 120
קידוחים שיש לבצעם
בתקופה זו.
עוד הדגישה מקורות בתשובתה כי תקציבה אינו מאפשר את השלמת כלל
המשימות הנדרשות לשם ביצוע הקידוחים.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, על כך שעד מועד תשובתה
טרם החליטה על התוכנית לביצוע קידוחים חדשים ולשיקום קידוחים
ישנים לשם שימור יכולת ההפקה בהיקף הנדרש, וממילא טרם הוחל
בביצועם של קידוחים חלופיים כנדרש. זאת למרות שגם על פי תחשיביה
החדשים אין מחלוקת בדבר הצורך בביצועם של עשרות קידוחים מדי
שנה. השתהות זו עלולה לפגוע
בשימור יכולת ההפקה מהקידוחים
ובאספקת המים הסדירה מהם, ולגרום להשקעות מיותרות לשם אספקה
זמנית של מים. על רשות המים להאיץ את קידום התוכניות הדרושות
לביצוע הקידוחים בהיקף הנדרש.
היעדר מידע על מצב הקידוחים
בדוח ממאי 2016
ציינה רשות המים, בין השאר, שמימוש תוכנית שימור מערך
הקידוחים מחייב הכנה של תוכניות סטטוטוריות מפורטות, והכנת תוכניות
קדיחה שנתיות מפורטות לכל אגן. במסגרת תוכנית הפעולה ייבח
נו לעומק כל
אחד
מהקידוחים הצפויים לצאת מכלל
פעולה והחלופה המיטבית לגבי כל
קידוח, ויוגדר בה סדר העדיפויות הפנימי בכל אקוויפר ויפורטו המשאבים
הנדרשים למימושה. זאת כמהלך הכרחי מקדים, בטרם ביצוע הקידוחים
החלופיים או שיקומם של קידוחים.
משרד מבקר המדינה מצא כי עד למועד סיום הביקורת לא ביצעה רשות המים
בדיקה מקיפה של מצב כלל הקידוחים, ואין לה נתונים ומידע מפורט על מצבם
המשוער של 1,550
הקידוחים הפעילים -
כמו שיטת ביצוע הקידוח, המבנה
הטכני שלו, משטר תפעולו ואופן תחזוקתו השוטפת -
ולפיכך היא גם לא קבעה
סדר עדיפויות לחידושם.
תכנון משק המים וניהולו
|
67
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי היא לא אספה מידע בסיסי
על מצבם של הקידוחים, מידע שהוא תנאי הכרחי לתכנון ולקביעה של
רשות המים לא
סדר העדיפויות לשיקומם של הקידוחים ולחידושם. על רשות המים לקדם
לאלתר את איסוף המידע ואת עיבודו כאמור.
אספה מידע בסיסי
על מצבם של
הקידוחים, מידע
שהוא תנאי הכרחי
הכללת הקידוחים ב
תוכנית
הפיתוח
לתכנון ולקביעה של
סדר העדיפויות
התלת-
שנתית של מקורות
לשיקומם של
הקידוחים ולחידושם
בהתאם לחוק המים85
מקורות משמשת כרשות המים הארצית, ומתפקידה לנהל
את מפעל המים הארצי86
,
להחזיקו במצב תקין ולשפרו, להרחיבו ולעשות כל
פעולה אחרת הדרושה לאספקת מים ממנו. בהתאם לכללי המים (חישוב
עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי המים וחובות דיווח החלות על מקורות,)
התשע"א-
2011
(להלן -
כללי המים), רשות המים מוסמכת לקבוע למקורות
תוכנית פיתוח שנתית ו
תלת-
שנתית לפי סדרי העדיפויות ובהתאם למדיניות
משק המים. על מועצת רשות המים לקבוע למקורות הנחיות להכנת תוכנית
פיתוח לשלוש השנים הבאות ולאשרה, תוך קביעת סדרי עדיפויות במיזמיה
באותן שלוש השנים, לפי תוכניות אב ארציות ואזוריות.
הביקורת העלתה כי למרות שכבר במאי 2016
היה ברור שיש להגביר בטווח
המיידי את קצב ביצוע הקידוחים, כלומר היה צריך לקדוח כ-
200
קידוחים
חדשים ולשקם 100
נוספים עד שנת 2020
, כשגם מתשובות הרשות ומקורות
ממאי 2018
עולה הצורך בביצוע קידוחים חדשים כבר בטווח המיידי, מועצת
רשות המים לא הנחתה את מקורות לכל
ול בתוכנית הפיתוח התלת-
שנתית
לשנים 2017
עד 2020
ביצוע קידוחים בהיקף זה, וגם לא פנתה לגורם אחר
לביצועם. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי עד למועד סיום הביקורת
מקורות לא כללה בתוכנית הפיתוח שלה תוכנית לשימור הקידוחים.
בפועל ביצעה מקורות בשנת 2017
כ-
10
קידוחים חדשים ושיקמה 10
נוספים
בלבד, לרבות ביצוע קידוחים חלופיים בחצר של קידוח קיים. ביצוע קידוחים
אלה נעשה כחלק מתוכנית העבודה השנתית של מקורות לשיקום הקידוחים
שאותם היא מפעילה ולתחלופתם, ולא כמענה ישיר לצורך שעולה מהדוח ממאי
2016
.
85
סעיף 48
לחוק המים, התשי"ט-
1959
.
86
מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים בקנה מידה ארצי.
68
| דוח שנתי
69א
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי היא השתהתה במתן הוראות
בעניין זה למקורות ולא קבעה למקורות הנחיות להכנת התוכנית, ומקורות
מִצִדה, נכון למועד סיום הביקורת בינואר 2018, טרם השלימה
את עריכת
התוכנית
לקידוחים אלה וממילא היא לא כללה אותה בתוכנית הפיתוח
שלה
לשנים 2017
עד 2020
.
רק בסוף פברואר 2018
לאחר מועד סיום הביקורת, פנתה מקורות לרשות המים
בהצעה לתוכנית היערכות לביצוע קידוחים בעשור הקרוב. תוכנית זו טרם נדונה
ברשות המים וממילא טרם הוחל בביצועה.
שינוי נוסחת רדיוסי המגן
בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ"ה-
1995
(להלן -
תקנות הקידוחים), נקבעה נוסחה שלפיה יש לחשב אזור מגן לקידוחים,
שבו אסור שיימצאו מפגעים מסוגים שונים כגון קווי ביוב, בנייה ואחרים. מדוח
רשות המים מנובמבר 2016
עולה שהנוסחה הגבילה ביצוע מספר רב של
קידוחים חלופיים בפרק זמן קצר יחסית, הנדרשים על פי הדוח. על יישום
התקנות ואכיפתן אמון משרד הבריאות.
בספטמבר 2015
מינה מנהל הרשות הקודם ועדת היגוי בין-משרדית87
"לבחינת
מתודולוגיות חדשניות לקביעת רדיוס מגן לקידוחים". לדברי יו"ר הוועדה ממרץ
2016
, מטרת הוועדה הייתה "לנסות לבחון קריטריונים מתקדמים שיאפשרו מחד
להבטיח את איכותם הראויה של מי השתייה, ומאידך להסיר חסמים לקדיחת
קידוחים חדשים ולשימור כושר ההפקה באמצעות, קידוחים, של מקורות המים
בישראל". משרד מבקר המדינה מצא כי עד למועד סיום הביקורת קיימה
הוועדה שתי ישיבות בלבד (במרץ ובאוגוסט 2016
) והיא טרם סיכמה את
המלצותיה.
משרד
מבקר המדינה מעיר לרשות המים ולמשרד הבריאות כי ההשתהות
בעבודת הוועדה לא איפשרה לצמצם את המגבלות בביצוע הקידוחים
החלופיים. על רשות המים ועל משרד הבריאות לזרז את עבודת הוועדה
ולקדם את בחינת נוסחת רדיוס המגן, ובכך לאפשר ביצועם של קידוחים
חלופיים במקום שבו אין
הדבר מסכן את בריאות הציבור.
87
בראשות מנהלת אגף איכות המים דאז ברשות המים, ובהשתתפות נציגי רשות המים -
מנהל
השירות ההידרולוגי, מנהלי האגפים של התכנון והתפעול, ממונה תכנון משאבי המים ומנהלי
התחומים לבקרת המים ולניטור ולהידרוגיאולוגיה; ממשרד הבריאות -
המהנדסים הארציים
לבריאות הסביבה ולמי השתייה; וממקורות -
ההידרולוג הראשי ומנהל היחידה לאיכות המים.
תכנון משק המים וניהולו
|
69
פיתוח כלי הפקה בחלק הצפוני של אקוויפר
החוף
רשות המים השתהתה
כבר בדוח לשנה ההידרולוגית 2012/13
ציין השירות ההידרולוגי כי האוגר
לאורך שנים בביצוע
באקוויפר החוף מכ
יל כ-
609
מלמ"ק מעל לקווים האדומים,
מתוכם כ-
400
קידוחים להפקת מים
מלמ"ק בחלקו הצפוני של האקוויפר שאינם ניתנים לניצול מ
יידי
בשל היעדר כלי
מחלקו הצפוני של
הפקה (כאמור בפרק על ניהול מקורות המים הטבעיים, תפעולם ושמירה
אקוויפר החוף
עליהם
) וניתן לנצלם באופן חד פעמי88
. גם מדוח השירות ההידרולוגי לשנה
ההידרולוגית 2016/17
עולה כי "האוגר באקוויפר החוף מסתכם בכ-
618
מלמ"ק
מעל לקווים
האדומים" ואולם "עקב אילוצים תפעול
יים האוגר שניתן לניצול מידי
למערכת הארצית באקוויפר החוף מוערך בכ-
63
מלמ"ק בלבד מתוכם כ-
30
מלמ"ק מים מליחים המופקים בנקז
המזרחי."
יצוין שכבר בספטמבר 2011
מצאה רשות המים, בין השאר, כי באקוויפר החוף
דרושים כלי הפקה חדשים, וכי יש צורך בחידוש כלים קיימים וכן בהקמת
מערכות הובלה חדשות. צעדים אלה נדרשים כדי לאפשר כושר הפקה נוסף
ואמין יותר החיוני לשנים שחונות, כאשר מקורות המים האחרים של המערכת
הארצית מגיעים לשפל. כושר נוסף זה אף יאפשר ייצוא מים למערכת הארצית.
הביקורת העלתה כי למרות פוטנציאל ההפקה הקיים כאמור באקוויפר החוף,
עד למועד סיום הביקורת טרם פעלה רשות המים לביצוע קידוחים באזור זה.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי השתהותה לאורך שנים
בביצוע קידוחים להפקת מים מחלקו הצפוני של אקוויפר החוף, מנעה את
ניצול מלוא כמות המים מאקוויפר זה ומנעה את האפשרות לווסת את
שאיבת המים מהאקוויפרים האחרים.
טיוב קידוחים
על פי פקודת בריאות העם, 1940
(להלן -
פקודת בריאות העם או הפקודה) שר
הבריאות מוסמך להתקין תקנות בדבר איכותם התברואית של מי השתייה
ולקבוע את תנאי התברואה של מקור למי שתייה.
תקנות בריאות העם (איכותם
התברואית של מי-שתיה ומיתקני מי שתיה), התשע"ג-
2013
(להלן -
תקנות
איכות מי השתייה)
מגדירות את איכות מי השתייה הנדרשת.
בתוקף סמכותו לפי
הפקודה ולפי
תקנות איכות מי השתייה, משרד הבריאות רשאי לפסול מים
מלשמש מי שתייה כאשר איכות המים אינה עומדת בדרישות תקנות הקידוחים
ותקנות איכות מי השתייה, וכאשר יש חשש סביר שהמים עלולים לסכן את
בריאות הציבור.
88
מים אלה ניתנים לניצול באופן חד פעמי, ובהמשך קיים פוטנציאל של שאיבת כ-
34
מלמ"ק
בשנה באמצעות 56
קידוחי הפקה.
70
| דוח שנתי
69א
מאז שנת 2000
פסל משרד הבריאות כ-
200
קידוחים לאספקה ישירה של מי
שתייה, בשל חריגות מהאיכות הנדרשת בת
קנות האמורות; החריגות נבעו
משילוב של דעיכה מתמשכת באיכות מי התהום, מגילוי מוקדי זיהום חדשים
באקוויפר או מהחמרת תקן מי השתייה. משרד הבריאות
הודיע למשרד מבקר
המדינה באפריל 2018
כי הוא מאפשר להחזיר לפעולה בארות של קידוחים
שנפסלו בשל חריגות באיכות
המים, לאחר ש
הוצג טיפול הולם להרחקת
המזהם, העומד
בדרישות שבהנחיותיו מאפריל 2017
.
החלטת הממשלה מאוקטובר 2010
, שאימצה את עיקרי דוח ועדת ביין, קבעה
כי רשות המים תפעל לטיפול בקידוחים מזוהמים במגמה למנוע התפשטות
הזיהום ולהשיב את הקידוחים כמקור מים. גם בדוח ועדת ביין נקבע כי
על רשות
המים לפעול לזירוז טיוב קידוחים מזוהמים לשימוש, וכי אסור להשאיר בארות
מזוהמות כבארות מושבתות לזמן ארוך.
עד לכניסתו של תיקון 27
לחוק המים89
נדרש כל מפיק מים לשלם היטל הפקה
בגין המים שהפיק לרשות המים. כדי לשמר את יכולת ההפקה מהאקוויפר ואת
האפשרות לנצל את המים, רשות המים הפעילה מנגנון תמריץ כלכלי לעידוד
מפיק המים להמשיך להפיק מהקידוחים שראויים לשימור. טיבו של מנגנון זה
שהוא מופעל רק על ידי המבקש להפיק את הפקת הטיוב.
בעקבות התיקון, בוטל היטל ההפקה, ותחתיו נקבע מנגנון שלפיו משולם
למפיק תשלום בגין פעולת
ההפקה והטיוב90
. כפועל יוצא, הן של המנגנון
הקודם והן של המנגנון הקיים, טיוב הקידוח נעשה בהתאם לצורכי מפעיל
הקידוח הפרטני ושיקוליו, ולא בהתאם לצורכי משק המים בכללותו, הן מבחינת
עצם ביצועו של הטיוב, והן מבחינת שיקולי בחירת הקידוח המטויב -
מיקומו
והיקף ההפקה ממנו. כבר בדיון
שקיימה רשות המים בנושא בנובמבר 2013
עלה
כי מרבית הפקת הטיוב היא הפקה פרטית, ויכולת רשות המים להשפיע עליה
מוגבלת. עוד צוין בדיון כי הכלים האסדרתיים שהרשות מייצרת אינם נותנים
מענה למקרים פרטניים.
בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי מנגנון הפטור מהיטל ההפקה אומנם
הביא לחידוש ההפקה בבארות המפיקות בסך הכל כ-
50
מלמ"ק בשנה
באקוויפר החוף, אך לא הביא לחידוש ההפקה בחלק ניכר מהקידוחים שנפסלו,
ונכון למועד סיום הביקורת בינואר 2018, כ-
150
קידוחים מתוך 200
הקידוחים
שנפסלו לשתייה בעשור האחרון -
עדיין פסולים לשתייה.
עוד העלתה הביקורת
כי עד
ל
מועד סיום הביקורת לא יזמה רשות המים תוכנית
כוללת לתיקון הקידוחים המזוהמים, המשקללת שיקולי עלות-
תועלת של משק
המים בכללותו כך שתצביע על הקידוחים שטיובם יהיה המועיל ביותר. הרשות
הותירה את היוזמה לתהליך הטיוב (לאחר אישור רשות המים) ואת ההחלטה על
עצם ביצוע הטיוב לשיקול דעתם של מפעילי הקידוחים, זאת בהתעלם
מתפקידה של רשות המים לנהל בראייה כוללת את צורכי משק המים, ולמרות
89
ס"ח תשע"ז מס' 2604
מיום 13.2.17
עמ' 394
)
החלטת ממשלה תשע"ו מס' 1008
עמ' 442
)
-
תיקון מס' 27
; תחילתו ביום 30.4.17
.
90
כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע"ז-
2017
.
תכנון משק המים וניהולו
|
71
האמור בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010
. רשות המים גם לא שיפרה מספיק
את המנגנון הקיים, כך שיתאים למקרים רבים יותר שיש בהם פוטנציאל לטיוב
קידוח.
רשות המים לא יזמה
משרד מבקר המדינה העיר לרשות המים שאין היא יכולה להותיר את שיקול
תוכנית כוללת לטיפול
הדעת בדבר טיובו של קידוח זה או אחר למפעיל הקידוח91
.
בקידוחים המזוהמים
והותירה לשיקול
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עד למועד סיום הביקורת
דעתם של המפיקים
בינואר 2018
היא לא יישמה את החלטת הממשלה מאוקטובר 2010
-
הפרטיים את היוזמה
לטפל בקידוחים המזוהמים ולהשיב את הקידוחים הפסולים לשמש כמקור
באילו מהקידוחים
מים. רשות המים לא יזמה תוכנית כוללת לטיפול בקידוחים המזוהמים
המזוהמים לבצע טיוב
באמצעות קידוחי טיוב. כמו כן הותירה רשות המים לשיקול דעתם של
המפיקים הפרטיים את היוזמה באילו מהקידוחים המזוהמים להתחיל
בתהליך ביצוע הטיוב, ובכך לא הבטיחה שהטיוב ייעשה בהתאם לשיקולי
עלות-
תועלת כלל משקִיִים.
פסילת הקידוחים בהיקף הקיים, מחייבת בחינה מקיפה של הטיפול בהם.
על רשות המים לאמץ מדיניות כוללת שתעודד ביצוע טיוב בקידוחים
במקום שבו טיוב כזה נחוץ ולקדם תוכנית כזו שתישען על ראייה
כוללת
של צורכי משק המים. במסגרת תוכנית זו עליה להביא בחשבון את
מכלול השיקולים הרלוונטיים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. על רשות
המים לבחון את המנגנון המיטבי לתמרוץ הקמת מתקני הטיוב, על מנת
להבטיח את חידוש פעולתם של הקידוחים המושבתים, את הטיפול
בזיהום ואת שימור
כלי ההפקה.
91
ראו מבקר המדינה
, דוח שנתי 68א (
2017
"סוגיות בניהול תאגידי מים", עמ'), 755
.
72
| דוח שנתי
69א
תכנון והקמ
ה של מתקני התפלה
על פי התחזיות המעודכנות שהכינה רשות המים92
היצע המים הטבעיים ילך
ויפחת עד לשנת 2050
, בעוד הביקוש למים צפוי לעלות, בהתאם לגידול החזוי
באוכלוסייה.
אחת הדרכים להגדלת היצע המים היא התפלת מי ים, המתבצעת על ידי
הפרדה בין המים למלחים המומסים בהם, על מנת לקבל מים הראויים לשתייה,
לחקלאות ולכל שימוש אחר במים באיכות מי שתייה93
. במדינת ישראל פעלו
במועד סיום הביקורת 5
מתקני
ם ל
התפלת מי ים,
שיכולת ההפקה שלהם בשנת
2017
הייתה כ-
585
מיליון מלמ"
ק לשנה94
. בלוח 7
להלן נתוני רשות המים על
כמ
ויות המים המותפלים שנצרכו מ-
2011
ועד 2017
.
לוח
7
: נפח
המים המותפלים שנצרך,
במלמ"
ק (
2011
עד 2017
)
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
מי ים מותפלים
292
310
349
361
503
543
586
מים מליחים מותפלים
14
16
18
17
17
17
סך הכול 306
326
367
378
520
560
מנתוני רשות המים עולה כי עד שנת 2050
תידרש הקמתם של מתקני התפלה
נוספים, והיקף ההתפלה הכולל הנדרש צריך לעמוד על כ-
1.6
מיליארד מ"ק
לשנה.
מימוש החלטת הממשלה מ-
2008
בדבר
היקף ההתפלה ב-
2020
95
בהחלטת הממשלה מיוני 2008
נקבע כי היקף ההתפלה יהיה 600
מלמ"ק עד
שנת 2013
, וכי "ההיקף הכולל של מי ים מותפלים יעמוד על
לפחות
[ההדגשה
92
במסגרת "תכנית אב ארצית ארוכת טווח למשק המים -
מסמך מדיניות" מיוני 2017
-
מסמך
שמועצת רשות המים טרם אישרה.
93
התפלה מתבצעת על ידי טכנולוגיה המרחיקה מלחים משני סוגים של תמיסות: מים מליחים,
שריכוז המלחים בהם אינו עולה על 10,000
מ"ג מלחים לליטר מים; מי ים, שריכוז המלחים בהם
מגיע ל-
40,000
מ"ג מלחים לליטר מים.
94
בשנת 2016
סיפקו המתקנים את הכמויות (במלמ"ק) כמפורט להלן: אשקלון -
104
, חדרה -
127
, פלמחים -
80
, שורק -
149
, אשדוד -
81
.
95
החלטה 3533
מ-
1.6.08
.
תכנון משק המים וניהולו
|
73
לא במקור] 750
מלמ"ק בשנה לא יאוחר משנת 2020
" (להלן -
יעד ההתפלה.)
הביקורת העלתה כי במסמך המדיניות שאישרה מועצת רשות המים באוגוסט
2012
נקבע שההשלמה ל-
750
מלמ"ק עד שנת 2020
תיבחן לקראת שנת 2015
רשות המים שינתה
בהתאם למצב משק המים. בנובמבר 2014
עדכן אגף התכנון שברשות המים
את יעד ההתפלה
את ההמלצה וקבע שאין צורך להגדיל את היקף ההפקה עד שנת 2020
, ואפשר
ללא קבלת אישור
להסתפק ב-
600
מלמ"ק בשנה -
עדכון שלא אושר על ידי מועצת רשות המים,
הממשלה ובלי
והיה בניגוד להחלטת הממשלה. במועד סיום הביקורת, היקף יכולת ההתפלה
היה כ-
585
מלמ"ק לשנה, בהתאם להמלצה המעודכנת, שלא אושרה.
שהובהרה הסיבה
לשינוי היעד
רשות המים מסרה למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2017
כי כמי שיזמה וניסחה
את החלטת הממשלה בדבר היקף ההפקה הנדרש, פרשנותה להחלטת
הממשלה היא כי הכוונה הייתה להקים מתקני התפלה בהיקף של
עד
750
מלמ"ק ולא
לפחות
750
מלמ"ק, ולכן הייתה מוסמכת לפעול כפי שפעלה.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי טענתה בדבר פרשנותה
להחלטת הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם לשון ההחלטה. הצעד
שנקטה, שינוי היעד ללא קבלת אישור הממשלה ומבלי שהובהרה הסיבה
לשינוי הכמויות, נעשה בניגוד להחלטת הממשלה ולסדרי הממשל
התקינים. שינוי היעד אף לא הובא לאישור מועצת רשות המים. דבר זה הביא
לאי-
פיתוחםשלמתקני התפלה במועדובהתאםלצורכימשקהמים.
תוכנית להקמת מתקני התפלה
הקמת מתקני ההתפלה בקצב הנדרש כדי לעמוד בצורכי משק המים מחייבת
היערכות מבעוד מועד, הכוללת תכנון מוקדם של הגדלת היקף ההתפלה
הנדרש בעתיד, איתור האתרים המתאימים להקמת המתקנים, הכנת התוכניות
הסטטוטוריות המתאימות, ופרסום מכרזים לבחירת היזמים שיקימו ויפעילו את
אותם המתקנים. מנתוני רשות המים עולה כי ההליך הסטטוטורי לעריכת
תוכנית מפורטת להקמת מתקן התפלה אורך כשנתיים, ופרסום המכרז והקמת
מתקן ההתפלה אורכים בממוצע כ-
5
שנים, כלומר סך הכול כ-
7
שנים מיום
ההחלטה על הקמתו ועד ההקמה בפועל. מכאן שכדי לענות על צורכי משק
המים באופן מיטבי, יש לקבל את ההחלטה על הקמת מתקן ההתפלה הנדרש
לפחות 7
שנים לפני המועד שבו לפי תחשיבי רשות המים יהיה צורך במים
שאותם הוא יפיק. ממסמכי רשות המים מאוקטובר 2017
עולה כי על מנת
לעמוד בתחזיות הביקוש יש להוסיף כל שלוש שנים מתקן התפלה בהיקף של
100
מלמ"ק בשנה.
74
| דוח שנתי
69א
במרץ 2009
הציג אגף התכנון ברשות המים את
תוכנית ההתפלה הבסיסית96
וציין בה באופן כללי את המתקנים שהיו עתידים לקום עד 2013
. על פי תוכנית
זו הוקמו המתקנים הפועלים כיום. עוד
ציין האגף, בין היתר, כי "משק המים
איבד את גמישותו בהתמודדות עם שנות מחסור" וכי "הדיוק בחישוב, קבלת
ההחלטות ויישומן במועד, חשובים מאי פעם"
ההדגשה לא במקור.)(
הביקורת העלתה כי עד למועד סיום הביקורת לא אישרה רשות המים תוכנית
עבודה סדורה להקמה עתידית של מתקנים נוספים על אלה שכבר הוקמו, אף
97
לא בדומה לתוכנית הבסיסית שנעשתה בשנת 2009
. לפיכך אף לא קבעה את
סדר הקמת המתקנים ואת מועד תחילת הקמתו של כל מתקן ומתקן, כך
שיבטיחו את אספקת המים בהתאם לתחזיות הביקוש.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי
עליה ועל מועצתה לאשר
ולקדם תוכנית סדורה להקמתם של מתקני ההתפלה.
עליה להתאים את
קצב הקמת המתקנים להתפתחות החזויה בביקוש למים, לתחזית היצע
המים הטבעיים ובהתחשב במשך הזמן להקמת מתקן התפלה,,
וזאת כדי
להבטיח את הקמת מתקני ההתפלה כך שתתאפשר אספקת מלוא
הביקוש הצפוי למים, וכדי להימנע ממצב של מחסור במים המחייב קיצוץ.
בשנים 2015
ו-
2016
, שהיו שחונות במיוחד, התדלדלו האקוויפרים כמתואר
לעיל. ממסמכי רשות המים מאוגוסט 2017
עולה כי צפוי מחסור של כ-
100
מלמ"ק כבר בשנת 2018, ומחסור של כ-
40
מלמ"ק בשנת 2020
. כאמור רשות
המים לא פעלה לעמידה ביעד ההתפלה בהיקף של 750
מלמ"ק המיועד לשנת
2020
שקבעה הממשלה בהחלטתה מנובמבר 2008
, וכושר ההתפלה כיום הוא
כ-
600
מלמ"ק בלבד. נוסף על כך החליטה רשות המים בכל אחת מהשנים
2013
ו-
2015
על צמצום ההפקה ממתקני ההתפלה הקיימים. כל אלה הביאו
לכך שעל פי תחזיות רשות המים מאוקטובר 2017
היה המחסור בשנת 2018
צפוי להיות 210
מלמ"ק. על מנת להתמודד עם מחסור זה, צמצמה מועצת רשות
המים בהחלטתה מפברואר 2018
את היקף שיקום האוגר ל-
50
מלמ"ק בשנת
2018
בלבד. באופן זה המחסור הצפוי יצומצם ל-
40
מלמ"ק בשנה זו, ובשנת
2020
צפוי מחסור של כ-
82
מלמ"ק. לפיכך, במקום שהאוגר ישוקם ויעמוד על
2,000
מלמ"ק מעל הקווים האדומים כפי שנקבע במסמך המדיניות מ-
2012
, הרי
שלפי החלטת מועצת הרשות מפברואר 2018
, בשנת 2025
יעמוד היקף האוגר
על 680
מלמ"ק בלבד.
על פי נתוני רשות המים
מספטמבר 2017
,
הנזק
הכספי הנגרם
למשק
בשל
אי-אספקת מלוא
כמות
המים הדר
שוה היא
בין כ-
3
ש"ח
למ"ק
במקרה של
מחסור בהיקף
25
מלמ"ק
לשנה, ועד כ-
8
ש"ח
למ"ק
במקרה של מחסור בהיקף
450
מ
למ"ק. במקרה של מחסור בהיקף של
40
מלמ"ק, הנזק שהוערך היה ב
סך
96
במסמך "מדיניות תכנון ההתפלה בישראל", שפורטו בו הערכת צורכי ההתפלה הדרושים, ניתוח
תרחישי שינוי היצע המים הטבעיים, והמלצות ביחס לתכנון ההתפלה וניהול משק המים.
97
רשות המים איתרה אתרים מתאימים במסגרת תמ"א 34
ב//2/2
, שאישרה הממשלה בהחלטה
1486
פש/(36) מ-
20.3.14
.
תכנון משק המים וניהולו
|
75
של כ-
150
מיליון ש"ח (כ-
3.5
ש"ח למ"ק לא מסופק), במקרה של מחסור
בהיקף של 82
מלמ ק,"
הנזק
מוערך
בכ-
370
מיליון ש"ח, ובמקרה של מחסור
בהיקף של 210
מלמ"ק, הנזק המוערך הוא כ-
1.1
מיליארד ש"ח. יודגש כי
במקרה של הקמת מתקן התפלה בהיקף של 100
מלמ"ק אשר לא יידרש
להפיק מים בפועל, המחיר שישולם למפעיל המתקן כהוצאות קבועות הוא
כ-
150
מיליון ש"ח בשנה.
הביקורת העלתה כי במסגרת עדכון מסמך המדיניות מנובמבר 2016
, בחן אגף
התכנון ברשות המים את הצורך בתוספת התפלה. מסקנות הבחינה היו כי "עם
הפעלת קריטריונים אמינות אספקה סבירים (95%
) נדרש להתפיל בשנת 2027
כ-
700
מלמ"ק" אך בהמשך צוין כי "בהינתן מגבלות רבות שלא הובאו
בחשבון... במיוחד בטווח הקצר היקף ההתפלה הנדרש עשוי להיות גבוה
יותר..." מנגד צוין כי "יש להביא בחשבון שאף פעם אין אמינות של 100%
, יש
לציין כי גם ההיערכות למצבים אלה מייצרת עלות לא סבירה ברמת קבלת
ההחלטות." יחד עם זאת בהמשך צוין כי "יש לזכור כי המערכת מתחילה כיום
באוגר נמוך ולכן נוצר צורך דחוף ומידי בהרחבת היקף ההתפלה ובשיקום
האוגר". יצוין כי בשלב זה רשות המים לא פעלה בהתאם לאמירות אלה, ולא
קידמה באופן מיידי ודחוף את הרחבת היקף ההתפלה, ועד אמצע שנת 2017
,
אף לא בחנה את הצורך לעשות כן -
על אף הדחיפות שהוצגה לעיל.
ממסמכי רשות המים מאוקטובר 2017
ומתשובתה לטיוטת הדוח ממאי 2018
,
עולה כי ערכה בדיקות נוספות באמצע שנת 2017
, ומהן עלה כי יש צורך
בהקמת מתקני התפלה בהיקף של כ-
250
מלמ"ק עד שנת 2023
. למרות האמור
לעיל עד למועד סיום הביקורת טרם החליטה מועצת הרשות על הקמת מתקני
התפלה נוספים, למעט המתקן בגליל המערבי שהקמתו מתעכבת (ראו להלן.)
כפועל יוצא מאי-
החלטת מועצת רשות המים, עד למועד סיום הביקורת היא
טרם החלה בייזום תוכניות מתאר מפורטות מתאימות (מעבר לאלה שאישרה
הממשלה במרץ 2014
), לא פרסמה מכרזים להקמתם של מתקני התפלה
נוספים, וממילא טרם החלה בהקמתו של מתקן התפלה נוסף. כאמור, על מנת
להבטיח את הקמתם של מתקני ההתפלה באופן שיביא למימוש החלטת
הממשלה במלואה וימנע את המחסור הצפוי בשנת 2018
, היה על רשות המים
לרבות מועצתה להחליט על הקמתם כבר בשנת 2011
, לכל המאוחר. על מנת
להבטיח הקמת מתקני התפלה כנדרש עד 2023
כאמור היה צורך בהחלטה על
הקמתם כבר בשנת 2016
אך רשות המים לא עשתה כן.,
רשות המים מסרה למשרד מבקר המדינה בינואר 2018
, כי היא נתנה מענה
למחסור הצפוי בשנת 2018
באמצעות הגדלת כמויות המים המותפלים
הנרכשים מהמתפילים הקיימים, בהיקף של כ-
55
מלמ"ק, בעלות של כ-
150
מיליון ש"ח.
רק לאחר מועד סיום הביקורת, בסוף פברואר 2018
, החליטה מועצת רשות
המים לאשר את המלצת רשות המים לעניין הצורך בהגדלת כושר הייצור
המותקן באופן מיידי ולעדכנו ליעד של 885
עד 1,000
מלמ"ק לשנה בהקדם
האפשרי. בעקבות זאת החליטה הממשלה ב-
10.6.18
לאשר לפי הצעת שר
76
| דוח שנתי
69א
האנרגייה תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופות הבצורת במשק המים,
כפי שיפורט להלן98
.
הרשות השיבה במאי 2018
כי היא השתהתה בקבלת ההחלטה בשל חילופי
מנהלים ברשות המים וכי קבלת החלטה מסוג זה כמה חודשים מוקדם יותר או
מאוחר יותר אינה מעלה או מורידה דבר.
יצוין כי מנהל הרשות הנוכחי נכנס לתפקידו כבר ביוני 2017
כך שהיה סיפֵק
בידו לפעול בכל הנושאים המפורטים לעיל ולקבל החלטות קריטיות למשק
המים. עוד יצוין כי בכל אותה תקופה עד לכניסת מנהל רשות המים הנוכחי
לתפקידו, היה לו ממלא מקום שהיה יכול להביא את הנושא להחלטתה של
מועצת רשות המים.
יצוין
כי
משמעות
העיכוב
בקבלת
ההחלטה
היא
המשך פגיעה במאגרים
הטבעיים
עד להשלמת הקמת מתקני ההתפלה, או לחלופין מחסור באספקת
המים למשק
, שמשמעותו
נזק כלכלי ניכר
כמתואר לעיל. יצוין כי
עלות אי-
אספקתם של
כ-
250
מלמ
"ק למשק המים, כתוצאה מעיכוב של שנה, היא
יותר
ממיליארד
ש ח."
לפיכך השתהות הרשות
בקבלת ההחלטה על הקמת מתקני
ההתפלה,
היא מהותית ביותר מבחינה משקית.
הרשות השיבה במאי 2018
, כי "רמת האמינות התוצאתית המתקבלת לשימושים
חקלאיים עומדת על כ-
95%
עם מחסורים מירביים של עד 400
מלמ"ק לשנה
(הסתברות למחסורים - פעם ב-
20
שנה), וכי אין הגיון כלכלי בהגדלת אמינות
האספקה לסקטור החקלאי ומעבר לכך, אין מי שיממן את ההשקעות וההוצאות
השוטפות הנדרשות לצורך כך -
לא החקלאים ולא המדינה".
יצוין כי על פי מאזני משק המים שהרשות עצמה הכינה בנובמבר 2017
, היה
צפוי מחסור של 210
מלמ"ק כבר בשנת 2018
, ושל 70
מלמ"ק בשנת 2020
.
כלומר, היה כבר צפוי שבשלוש השנים הקרובות יהיו שנתיים שיהיה בהן
מחסור, ומחסור זה צומצם ל-
40
מלמ"ק על חשבון שיקום האוגר. עוד יצוין
כי
הרשות לא הראתה כל תחשיב מצידה, ה
מביא
בחשבון את עלות המחסור
לחקלאות, אל מול עלות הגדלת אמינות האספקה לחקלאים, אף
על פי
שנתבקשה לעשות כן
על ידי משרד מבקר המדינה.
ויתרה
מכך,
על
פי הנתונים
שאותם
כן העבירה
רשות המים למבקר המדינה
המצוטטים
לעיל,
מחיר
המחסור נע בין
3
ל-
8
ש"ח למ"ק
לא מסופק, זאת אל מול עלות הפקה שולית -
ממתקני ההתפלה - שהיא נמוכה יותר, ולפיכך
אין לה לטענת הרשות על מה
להיסמך.
רשות המים אף לא הציגה חישוב המראה את המחיר של הירידה
מתחת לקווים האדומים באוגר, אל מול עלות המחסור במים לחקלאות.
98
החלטה מס' 3866
של הממשלה מיום 10.06.18
.
תכנון משק המים וניהולו
|
77
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי
בעת התכנון והניהול
של
משק המים
יש
להתחשב במכלול העלוי
ות,
לרבות עלויות הנזק העלול
היעדר היערכותה של
להיגרם לאוגר כתוצאה מירידה מתחת לקווים האדומים,
ובעלויות
המחסור אל מול עלויות התפלת המים. בנוסף היה עליה להביא בחשבון
רשות המים להקמת
את קצב הקמת מתקני ההתפלה הנוספים הנדרשים, אך הדבר לא בא
מתקני התפלה במועד
לידי ביטוי בתוכניות ובהחלטות רשות המים ומועצתה. היעדר היערכותה
ואי-מימוש החלטת
בשנים עברו להקמת מתקני התפלה במועד, ואי-
מימוש החלטת הממשלה
הממשלה בדבר
בדבר הקמת מתקני התפלה בהיקף של לפחות 750
מלמ"ק עד 2020
,
הקמת מתקני התפלה
מסכנים את יכולתה לעמוד באחריותה לספק את מלוא הביקוש למים
בהתאם לתחזיותיה.
בהיקף הנדרש
מסכנים את יכולתה
לעמוד באחריותה
לספק את מלוא
מתקן
ההתפלה באשדוד
הביקוש למים
ב-
2001
החליטה הממשלה להטיל על חברת מקורות לפעול להקמת מתקן
להתפלת מי ים באשדוד במימון המדינה ולהקימו עד למרס 2003
. התוכנית לא
יצאה אל הפועל, וב-
2007
החליטה הממשלה כי מתקן ההתפלה באשדוד יוקם
ללא סיוע או תמיכה מהמדינה. רק באוגוסט 2011
נחתם בין
המדינה לבין
חברת
אשדוד התפלה בע"מ הסכם זיכיון להקמת מתקן התפלה באשדוד בהיקף כולל
של 100
מלמ"ק לשנה. לפי הסכם הזיכיון לוחות הזמנים להפעלת המתקן היו
כמפורט להלן: סיום השלב הראשון כך שהמתקן יספק 50
מלמ"ק מים
מותפלים -
עד ליום 15.9.2013, סיום השלב השני כך שהמתקן יספק 100
מלמ"ק מים מותפלים -
עד ליום 15.12.13
. אולם בפועל חלו עיכובים בהקמת
99
המתקן; השלב הראשון הסתיים באוקטובר 2015
והשלב השני בדצמבר 2015
,
וחלו ליקויים בפעולתו של המתקן ולפיכך לא עמד ביעדי האספקה שנקבעו לו.
יצוין
כי מבקר המדינה
נדרש כבר ב-
2012
לעיכובי
ם בהקמת המתקן והעיר
כי
אי-הקמת המתקן באשדוד במשך עשר שנים מעידה על כשל מתמשך אשר
פוגע באינטרס הציבורי100
.
בלוח 8
להלן כמויות המים שסופקו ממתקן ההתפלה באשדוד לעומת הכמויות
שתוכננו.
99
משרד מבקר המדינה לא בדק בביקורת זו את ניהול מתקן אשדוד, מאחר שהסוגיות הכרוכות בו
מצויות בהליכי בוררות.
100
מבקר המדינה, דוח שנתי 62
(
2012
בנושא "הקמה וחיבור של מתקנים להתפלת מי ים", עמ'),
1258
.
78
| דוח שנתי
69א
לוח
8
: נפח המים שסיפק מתקן
ההתפלה באשדוד לעומת
הנפח
שתוכנן,
במלמ"ק (2014
עד 2017
)
העיכוב של כשנתיים
תכנון
ביצוע
הפרש
בהקמת מתקן
ההתפלה באשדוד
2014
100
0
100
-
ותפקודו הלקוי הביאו
2015
100
19
81
-
למניעת כמויות מים
2016
100
81
19
-
ניכרות ממשק המים
2017
100
85
15
-
המקור: רשות המים.
כמויות המים שלא יוצרו במתקן באשדוד, המסתכמות לכדי 215
מלמ"ק
בארבע השנים 2014
עד 2017
, היו יכולות לתרום לשיפור מצב מקורות
המים הטבעיים ולמנוע ניצול יתר שלהם, כפי שתואר לעיל. יצוין כי
במהלך התקופה שלא פעל מתקן ההתפלה באשדוד בתפוקה המתוכננת,
רשות המים לא פעלה
למציאת חלופות לאספקת המים כנדרש.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי נוכח העיכוב של כשנתיים
בהקמת המתקן באשדוד ולנוכח תפקודו הלקוי, שהביאו למניעת כמויות
מים ניכרות ממשק המים, היה עליה לפעול לקידום חלופות לאספקת
כמויות מים אלה, בין אם על ידי קידום הקמתו של מתקן התפלה חלופי,
ובין אם בכל דרך אחרת.
אספקת מים לאזור הצפון
מתקן
ה
התפלה בגליל המערבי
כאמור מצבם של אגני המים בצפון הארץ ובכללם הכינרת הוא מהחמורים אי
פעם, ומפלסיהם הגיעו מתחת לקוויהם האדומים (ראו לעיל). באגנים הצפוניים
מסתכם הגירעון בכ-
200
מלמ"ק מתחת לקווים האדומים. בביקורת נמצא כי
בפניית מקורות לרשות המים מספטמבר 2017
אף צוין כי פחיתת יכולת ההפקה
של הקידוחים בגליל המערבי עלולה לסכן את יכולת המערכת לספק מים.
ממסמכי רשות המים עולה כי במרץ 2016
ציין מנהל רשות המים כי "מאזן מים
שנעשה לאחרונה, במסגרת הכנת תכנית אב למים לגליל המערבי, מציג את
הצורך בהשלמת מתקן התפלה באזור זה בטווח השנים שבין 2025-2020
. מדובר
על תרחיש בסיסי המניח שימור ואף פיתוח כושר הפקה נוסף ממקורות המים
הטבעיים (קידוחים מקומיים) וייבוא כמויות מים משמעותיות מהכינרת. כיום,
נוכח החמרת תופעות שינויי האקלים וירידה חדה בכמויות המשקעים בצפון
תכנון משק המים וניהולו
|
79
המדינה, קיימת סבירות גבוהה להתממשות תרחיש חמור יותר לפיו לא נצליח
לפתח כושר הפקה מקומי נוסף ואך לא לשמר את הקיים כתוצאה מתהליכי
עיור מתקדמים, זיהום מקורות מים ואילוצים סטטוטורים הנעשים קשים יותר
מיום ליום, בנוסף נוכח מגמת הפחיתה המובהקת בכמות המשקעים בצפון
הארץ (כחלק מתופעת שינויי האקלים או מסיבות אחרות) ייתכן ולא נוכל
להבטיח את אספקת המים הנדרשת לתכניות הפיתוח והבניה באזור.
101
]
יתר על כן עם קבלת רשימה מעודכנת של תכניות הותמ"ל[
נעשתה השוואה
פרטנית לתחזית תכנית האב לשנת 2020. נמצא כי ביחס לתמל"ים102
של
טורעאן, נהריה, חיפה הצפונית, ביר אל-
מכסור, קריית אתא, אכסאל,
טמרה, מזרעה ושפרעם (כ-
36270
יחידות דיור) -
תחזית הצריכה הינה
בח
סר. מתוך דברים אלה עולה חשש רציני להיווצרות מחסורים בטווח
הקצר, שעלולים ליצור בעיות אספקת מים קשות עד כדי סיכון האכלוס
של מתחמי הדיור הנ"ל ופגיעה בפעילות העסקית בכלל האזור"
[ההדגשות
במקור.]
מתקן להתפלת מי ים בגליל המערבי
הוא
המתקן השישי המתוכנן במערך
ההתפל
ה של מדינת ישראל,
והוא נועד לספק את ביקוש המים,
ולשפר את
אמינות אספקת המים לאזור הגליל המערבי, חיפה ואזור הגליל העליון. כמן כן
המתקן
צפוי להיטיב את איכות מי השתייה המסופקים לתושבים ולשפר את
איכות הקולחים המסופקים לאזור, תוך שמירה על מקורות המים הטבעיים
במדינה ו
ב
פיתוח בר קַיָימה. כפועל יוצא, הקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי
תשפר את מצבם של האגנים הצפוניים.
כמתואר לעיל, רשות המים פעלה לאיתור שטחים מתאימים להקמת מתקני
התפלה נוספים במסגרת תמ"א 34
ב//2/2
. מזה כעשור מנסה רשות המים לקדם
את הקמתו של מתקן ההתפלה באזו
ר הגליל המערבי103. ב-
1.1.13
החליטה
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להפריד את קידום מציאת האתר להקמתו של
מתקן ההתפלה בגליל המערבי מזה של יתר המתקנים, זאת בשל הצורך הדחוף
שבהקמתו, עקב סגירת בארות, פגיעה באיכות מי התהום וכן בשל מיעוט
משקעים באזור הצפון. בהתאם להחלטה זו קודמה התוכנית תמ"א 34
ב//2/3
,
אשר מטרתה העיקרית היא יצירת תשתית תכנונית להקמת מתקן ההתפלה
בגליל המערבי על כל מרכיביו. על פי מכתב רשות המים ממאי 2009
היה צריך
מתקן ההתפלה לספק מי שתיה לא יאוחר משנת 2013
, ועל פי תוכניות רשות
המים ממרץ 2010
הקמת המתקן הי
יתה אמורה להסתיים ב-
2015
.
ביוני 2015
אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את החלופה להקמת
המתקן, הנשענת על השטח הימי שמול שבי ציון -
נהריה, אך נגד מימושה של
חלופה זו הוגשו התנגדויות רבות, אשר עיכבו את ההקמה. באפריל 2017
פנה
מנהל הרשות בפועל דאז מר משה גראזי למינהל התכנון במשרד האוצר
101
הוועדה
הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור.
102
תוכנית מועדפת לדיור.
103
ראו מבקר המדינה, דוח שנתי 62א (
2013
"הקמה וחיבור של מתקנים להתפלת מי ים", עמ'),
1269
-
1270
.
80
| דוח שנתי
69א
בבקשה להעביר את הטיפול בתמ"א לוועדה לתכנון תשתיות לאומיות (להלן -
ות"ל), על מנת לנסות ולזרז את קידום המתקן, הנחוץ למשק המים הלאומי.
הקמת מתקן
מינהל התכנון השיב למשרד מבקר המדינה באפריל 2018
כי במרץ באותה שנה
החליטה מליאת הוות"ל על פרסום הודעה על הכנת התוכנית למתקן ההתפלה
ההתפלה בגליל
בגליל המערבי על פי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-
1965
, וכי הוא פועל במרץ
המערבי טרם החלה,
בשיתוף עם רשות המים ותוך השקעת מאמץ לקידום התוכנית. יצוין כי
בהתאם
ורשות המים לא
לפרוטוקול ועדת ההיגוי של ות"ל מפברואר 2018
, קבע מנהל רשות המים כי
פעלה לקדם חלופות
"המצב בגליל המערבי הוא דרמטי בהיבט של משק המים ויש ספק בנוגע
לאספקת מים לצפון
ליכולת לספק את הצרכים באזור ללא הקמת מתקן התפלה באופן מידי."
מכל האמור לעיל עולה כי במאי 2018
הקמת מתקן ההתפלה בגליל
המערבי טרם החלה, ומימוש הקמת המתקן בהתאם לתמ"א אינו נראה
באופק. בה בעת אספקת המים לאזור הצפון בכלל
ולאזור הגליל המערבי
בפרט נתקלת בקשיים הולכים וגוברים עקב הידלדלות מקורות המים.
מצב זה מחייב את כל הגורמים המעורבים לרבות רשות המים ומועצתה
לפעול בדחיפות להאצת הקמת מתקן ההתפלה ובמקביל לקדם חלופות
לאספקת מים לצפון.
קידום חלופות לאספקת מים לאזור הצפון
אספקת המים לאזור הצפון נשענת בעיקר על אגן הכינרת ועל אגני הגליל
המערבי, שמצבם העגום מתואר לעיל. המשך הפקת המים מאגנים אלה עלול
לגרום להם נזקים בלתי הפיכים, במיוחד לנוכח העובדה כי נכון למועד סיום
הביקורת בינואר 2018
מפלס המים שנמדד בהם היה נמוך אף מקוויהם
האדומים.
הביקורת העלתה כי בשל העיכוב בהקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי,
רשות המים החלה לבחון פתרונות לאספקת המים לאזור זה, אך במועד סיום
הביקורת טרם מומשו פתרונות חלופיים אלה. בכלל זה הרשות לא קידמה די את
תגבור אספקת המים מהמערכת הארצית לאזור. נכון למועד סיום
הביקורת
אספקת המים לאזורים נרחבים בצפון הארץ ממשיכה להישען על ניצולם של
המאגרים הנמצאים מתחת לקווים האדומים, כמתואר לעיל.
רשות המים ציינה
במאי 2018
כי היא וחברת מקורות פועלות באופן נמרץ
להבטחת אספקת מים אמינה לאזור הצפון בכלל ולאזור הגליל המערבי בפרט,
וכי היא מקדמת תוכניות שמטרתן תגבור מערכות ההולכה בין האזור למערכת
הארצית. עוד ציינה כי אספקת ביקושי המים לאזור הצפון ולגליל המערבי,
מובטחת עד להקמת מתקן ההתפלה המערבי ולאחריו.
ממסמכי מקורות עולה כי רק במהלך הביקורת בדצמבר 2017
אישרה לה רשות
המים לקדם מיזם שיאפשר העברת עודפי מים בהיקף של 60
מלמ"ק בשנה
לכינרת; וכן לקדם מיזם לתגבור העברת מים מותפלים במוביל הארצי צפונה
תכנון משק המים וניהולו
|
81
לגליל המערבי. בינואר 2018
מסרה מקורות למשרד מבקר המדינה כי מימוש
הפתרונות יימשך בין שנתיים לשלוש שנים.
מקורות השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
כי "עד כה רשות המים
אישרה לקדם פרויקט שיאפשר להעביר מים לכינרת אך זאת בהיקף מצומצם
בלבד. בשל מגבלות הלחצים במוביל הארצי לא ניתן להעביר מים בלחץ
שיאפשר זרימה בכמויות הנדרשות ולפיכך יש צורך באישור רשות המים לתקציב
נוסף של כ 400
מיליון ש"ח בכדי לחזקו וכן להוסיף עוד מתקנים אשר יאפשרו
העברת מים בספיקות או בלחצים גבוהים. כמו כן, רשות המים טרם אישרה
תקציב להנחת קו בסך מוערך של כ-
300
מיליון ש"ח אשר יאפשר העברת מים
לגליל המערבי. ללא אישור תקציבי זה לא ניתן יהיה להעביר תוספת מים לגליל
המערבי."
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי בשל הימשכות ההליכים
להקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי, ונוכח ההתדרדרות המואצת
במצבם של מקורות המים באזורים אלה בארבע השנים האחרונות, היה
עליה לפעול בנחישות רבה יותר למציאה ולמימוש של פתרונות חלופיים
לאספקת המים בטווח הקצר ובטווח והארוך לאזור הצפון
בכלל ולאזור
הגליל המערבי בפרט, זאת בהתחשב במשך הזמן שנדרש לשם קידום
פתרונות אלה. אי-
קידומם של פתרונות כאמור עלול לסכן את מאגרי
המים העיקריים באזור זה, ולפגוע באספקת המים התקינה.
הוספת מגנזיום למים המותפלים
המגנזיום הוא מינרל חיוני ההכרחי לתפקודו התקין
של הגוף104
. בדוח ועדת ביין
נקבע כי מחסור בסידן ובמגנזיום במים המותפלים המשמשים לשתייה גורם
לנזקי בריאות ולנזקים לגידולים חקלאיים. היקף המים המותפלים שבהם ריכוזים
אפסיים של מינרלים צפוי להגיע בשנת 2020
לשיעור של כ-
40%
מהמים
שיסופקו לצריכה, ובשנת 2050
לכ-
60%
.
בשל כך עולה החשש שתהיה הפחתה
ניכרת בריכוז המגנזיום במי השתייה, מה שעלול לגרום לעלייה בתחלואה
הקשורה להפרעות בקצב הלב ובתמותה כתוצאה מאוטם שריר הלב105
.
בתקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי שתיה ומתקני מי-
שתיה,)
התשע"ג-
2013
מאוגוסט 2013
(להלן - תקנות איכות מי השתייה)106
נקבעה הוראת
שעה, שלפיה ייבחנו מספטמבר 2012
ועד ספטמבר 2015
המשמעויות והעלויות
104
מאתר משרד הבריאות.
105
ד"ר דיקלה דהן שריקי, רופאה מתמחה בבריאות הציבור במשרד הבריאות; גב' רבקה
גולדשמיט, מחלקת התזונה במשרד הבריאות; וגב' עירית הן, מהנדסת ארצית למי שתייה
במשרד הבריאות -
צריכת חסר של מגנזיום והצורך בהוספתו למי השתיה,""
מים והשקיה
גיליון 524, יולי-
אוגוסט 2012
עמ', 10-8
.
106
ק"ת 7653
, התשע"ו (5.5.16
עמ'), 1102
, סעיף 39
.
82
| דוח שנתי
69א
של הוספת מגנזיום למים מותפלים, כדי לבחון את מידת הישימות של
הטכנולוגיות השונות להוספת המגנזיום למים מותפלים, זאת באמצעות הקמת
מתקן חלוץ (פיילוט.)
רשות המים, משרד
על פי הוראת השעה הוקם צוות מקצועי107
שיהיה אחראי לקביעת מתקן החלוץ,
הבריאות ומשרד
לתכולתו ולהיקפו וייתן את המלצתו עד יוני 2015
לעניין הוספת מגנזיום למים
האוצר השתהו
המותפלים. במאי 2016
תוקנו תקנות איכות מי השתייה ונדחו מועדי סיום עבודת
בקידוםהקמת מתקן
מתקן החלוץ, ובהתאם לזאת נדחו גם מועדי הדיווח הסופיים עד ספטמבר 2018
.
חלוץ להוספת
הביקורת העלתה כי פרסום מכרז לבחירת חברה לליווי הקמת מתקן החלוץ
המגנזיום למים במשך
התעכב בשל היעדר תקציב. יצוין כי בנובמבר 2015
אישרה ועדת המכרזים
יותרמשש שנים
להתפלת מי ים108
לפרסם את המכרז -
יותר משנתיים ממועד חקיקת הוראת
השעה. בדצמבר 2017
הודיעה רשות המים למשרד מבקר המדינה כי "כרגע
נבחרה רק חברה ליי
עוץ לפיילוט,
עדין לא לפיילוט עצמו."
בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי עד למועד סיום הביקורת בינואר 2018
הקמתו של מתקן החלוץ טרם החלה, וממילא הצוות המקצועי טרם החל לבחון
את העלויות ואת הישימּות שבהוספת מגנזיום למי השתייה, זאת על אף הנזקים
הבריאותיים שעלולים כ
אמור להיגרם לציבור עקב אי-
הוספה. רשות המים
השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
כי נכון לאפריל 2018
, החברה
המייעצת לקראת הקמת מתקן החלוץ החלה בעבודתה.
בתשובת
אגף התקציבים
ממרץ 2018
לטיוטת הדוח צוין כי לא הוכח שהחדרת
המגנזיום דרך מי השתייה היא הדרך היעילה ביות
ר להעברתו לציבור. עם זאת
מציין משרד מבקר המדינה כי ההחלטה על הקמת מתקן החלוץ נעשתה, בין
היתר, על מנת לפתור את חילוקי הדעות בנושא, ולפיכך קידום הקמת מתקן
החלוץ והסקת המסקנות מ
כך
תביא ממילא להכרעה בדבר הדרך היעילה
אלספקת המגנזיום לציבור.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, למשרד הבריאות ולמשרד
האוצר, כי השתהותם בקידום הקמת מתקן החלוץ להוספת המגנזיום
למים במשך יותר משש שנים אינה סבירה. כפי שקבע משרד הבריאות
מחסור במגנזיום עלול לגרום נזק חמור לבריאות הציבור, לפיכך
על רשות
המים, על משרד הבריאות ועל משרד האוצר להחיש את הקמת מתקן
החלוץ, ולקבל החלטה בהתחשב בהמלצות הצוות האם להוסיף
המגנזיום
למים ללא דיחוי.
107
הצוות כלל שני נציגים של מנכ"ל משרד הבריאות, נציג של מנכ"ל משרד האנרגייה, נציג של
מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב, נציג של מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר ושני
נציגים של משרד האוצר.
108
שכלל
ה
את נציגי משרד האוצר ומנהלת אגף ההתפלה ברשות המים.
תכנון משק המים וניהולו
|
83
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי האפשרות להקים מתקני
התפלה ולהגדיל את היצע המים, מעניקה יכולת להישמר מירידת מפלס
האקוויפרים אל מתחת לקווים האדומים. בכוחם של תכנון והיערכות
נכונים הנעשים מראש בטרם הקמת מתקני התפלה למנוע מצבי מחסור
ופגיעה באקוויפרים, ולהרחיק את משק המים ממצבי משבר. על רשות
המים להכין תוכנית להקמת מתקני התפלה לטווח הארוך, אשר תישען
על תחזיות הביקוש של משק המים, כל זאת
כפוף לשיקולי עלות-
תועלת
וכדאיות כלכלית.
שר האנרגייה הודיע למשרד מבקר המדינה בסוף אפריל 2018
, כי בכוונתו
להגיש לאישור הממשלה "הצעת מחליטים" "במהלך השבועות הקרובים,"
שנועדה לתת מענה הולם למשבר במשק המים ואשר תכלול בין היתר
התייחסות לנושאים האלה: הקמה מיידית של שני מתקני התפלה וקביעת יעד
של הכפלת ההתפלה בישראל עד לשנת 2030
; חיבור אזורים מנותקים למערכת
המים הארצית, ובפרט אזור צפון מזרח המדינה; הסרת חסמים סטטוטוריים
ושמירה על קרקעות לטובת הקמת תשתיות מים חדשות; תוכנית לשיקום נחלים
ולהצלת הכינרת.
כאמור לעיל רק ב-
10.6.18
ולאחר מועד סיום הביקורת,,
אישרה
הממשלה את הצעת שר האנרגי
יה לתכנית אסטרטגית להתמודדות עם
תקופות הבצורת במשק המים,
שבמסגרתה הוחלט בין היתר לפעול באופן מיידי
להגדלת כושר הייצור של מתקני ההתפלה באמצעות הקמת שני מתקני התפלה
נוספים; ככל שמפלסי המים בכל המקורות הטבעיים לא יגיעו לקווים הירוקים
עד ליום 31.3.2023
, להגדיל את יעד ההתפלה לשנת 2030
להיקף של 1,200
מלמ"ק לפחות, לזרז את הקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי, לפעול לצמצום
הביקוש ועידוד החיסכון במים, לפעול לחיבור אזורים מנותקים למערכת
הארצית, לקדם את אספקת המים מהמערכת הארצית לימת הכ
י
נרת ל
שם
שמירת
הכי
נרת כמקור מים אסטרטגי במשק המים, ולעדכן את ת
וכנית הפיתוח
התלת שנתית של מקורות בהתאם.
84
| דוח שנתי
69א
הטיפול בשפכים והשימוש בקולחים
לאחר השימוש במים השפירים לצרכים השונים (כגון שתייה ורחצה) מופנים מי
השפכים למערכת הביוב, וזו מוליכה אותם לטיפול במתקן לטיהור השפכים
(להלן -
מט"ש)109
. מנתוני רשות המים מיולי 2016
עולה כי בישראל מטופלים
כ-
550
מלמ"ק שפכים במתקני טיהור השפכים.
מרבית השפכים עוברים טיהור
והופכים לקולחים, שהם מקור מים חיוני להשקיה חקלאית, לתעשייה ולגינון
עירוני. השבת הקולחים פותרת את בעיית סילוק השפכים ותורמת לשמירה על
איכות הסביבה ועל איכות מקורות המים הטבעיים (השפירים) והיא גם חלופה
זולה וזמינה להרחבת היצע המים
במדינה110. משק
הקולחים הוא גורם חשוב
בהיצע המים
בישראל בכלל, ובהיצע המים
למגזר החקלאי בפרט. בשנת 2015
נוצלו כ-
512
מלמ"ק קולחים, שהם כ-
93%
מהקולחים המיוצרים. להלן בלוח 9
היקף השימוש בקולחים.
לוח
9
: השימוש בקולחים לפי
מקור, במלמ"ק (
2011
עד 2015
*)
2011
2012
2013
2014
2015
שפד"ן**
131.9
134
135.4
139.2
132.4
שיעור המים המטופלים בשפד"ן
28%
27%
26%
27%
26%
מסך כל המים המטופלים
אחרים
341.4
369.8
377.9
371.1
379.8
שיעור המים המטופלים במתקנים אחרים
72%
73%
74%
73%
74%
מסך כל המים המטופלים
סך כל המים המטופלים 473.3
503.8
513.3
510.3
512.2
המקור: רשות המים
*
הכמות כוללת את כל המים המחויבים בהיתר כולל מאגרים משולבים קולחים ושיטפונות, ומים
המהולים בקולחים. עד למועד סיום הביקורת בינואר 2018
, אין לרשות המים נתונים עדכניים
יותר.
**
שפכי גוש דן.
109
בדצמבר 2016
במסגרת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית
לשנת התקציב 2018-2017), התשע"ז-
2016
, התקבל תיקון לחוק תאגידי המים והביוב
שבמסגרתו הוחלט על ייעול משק הביוב, ובדצמבר 2017
פרסמה רשות המים כללים בעניין
"תאגידי מים וביוב (חברות ביוב), התשע"ז-
2017
,"
באמצעות הקמת חברות ביוב מרחביות.
מסיבה זו, הדוח הנוכחי אינו עוסק בתכנון משק הביוב.
110
ראו מבקר המדינה, דוח שנתי 64א (
2013
), "היבטים בהקמה ותפעול של מפעלים להשבת
קולחים", עמ' 739
.
תכנון משק המים וניהולו
|
85
מלוח 9
עולה כי כ-
27%
מכמות הקולחים ששימשו להשקיה בכל אחת מהשנים
2011
עד 2015
סופקה ממפעל אחד, השפד"ן, ויתר הקולחים סופקו מעשרות
מפעלים קטנים.
ממסמכי רשות המים ממרץ 2017
עולה כי הקידום העיקרי של מפעלי ההשבה
בישראל נעשה בתקופת בצורת
קשה, כדי להגדיל את היצע הקולחים
לחקלאות ולהפנות מים שפירים לצריכה במגזר
הביתי. הדחיפות בהגדלת היצע
המים הביאה להקמת מפעלי השבת קולחים בהליך מהיר וללא ראייה
מערכתית של כלל המשק, ולכך שבמשק הקולחים קיימים עשרות
ספקים,
אשר אינם רואים את ניהול המשק בראייה רחבה.
עוד עולה ממסמכי הרשות
ממרץ 2017
כי קיים חשש כי במצב הקיים לא נעשה
ניצול מיטבי של הקולחים ושל ההשקעות במערכת; וכי קיומם של ספקים
קטנים רבים המספקים לעיתים כמויות קולחים נמוכות
מאוד, אינו מאפשר
ניצול
מיטבי של יתרונות לגודל.
בעיות אלה מונעות גישה שווה של אוכלוסיית היעד
למשאב הקולחים, מייקרות את עלות ההקמה והתפעול של מפעלי ההשבה,
מקשות על ניצול מלא של משאב הקולחים, ומסכנות את המשך פעילות מפעלי
ההשבה כספק מים בר קַיָימה.
מאותם מסמכים גם עולה כי רבים מספקי הקולחים לא עומדים בחו
בת הדיווח
לרשות המים
, לכן במועד סיום הביקורת לא היה
בידי רשות המים מידע בסיסי
והכרחי על
אודות מצב משק הקולחי
ם ביזמות הפרטית. עוד עולה מאותם
מסמכים כי ריבוי הספקים הקטנים הקשה על רשות המים לערוך מעקב ובקרה
הנדרשים לדיווח.
יצוין שכבר בספטמבר 2012, במהלך ביקורת קודמת של משרד מבקר המדינה
בנושא111
, מינה מנהל רשות המים
הקודם
צוות בין משרדי משותף למשרד
האוצר ולרשות המים לאסדרת משק הקולחים, על מנת לייעלו. ראש מינהלת
הביוב ורכז מים וחקלאות באגף התקציבים כיהנו בצוות כיושבי ראש משותפים.
באפריל 2013
הגיש הצוות דוח ביניים לאסדרת משק הקולחים בישראל. הצוות
המליץ על הגדרת מרחבים גיאוגרפיים, שבכל אחד מהם יידרשו ספקי הקולחים
הקיימים להתאחד לצורך הקמת גוף חדש, אשר בבעלותו יהיו הנכסים שיוקמו
במועד ההתארגנות והוא ינהל את משק הקולחים במרחב (להלן -
ספק
מרחבי). על כל אחד מהספקים המרחביים תושת אסדרה שתכלול תכנון,
הקמה ותפעול מרחביים, הקמת קרן שיקום על כלל המים המסופקים, האחדת
תעריפים ועוד. בדצמבר 2013
אישר מנהל רשות המים הקודם את העיקרון של
ניהול מרחבי של משק הקולחים, כפי שהמליץ הצוות.
ממסמכי רשות המים ממרץ 2017
עולה כי במהלך שנת 2015
החלה התארגנות
מרחבית של כמה ספקים, וכי במהלך 2016
החלה רשות המים לנסח כללים
לאישור ספקי הקולחים. הביקורת העלתה כי רק בדצמבר 2017
פרסמה רשות
המים את כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (תיקון), התשע"ז -
2017
, שקבעו
מהם התנאים למתן רישיון לספק
קולחים מרחבי ומהי האסדרה החלה עליו.
111
ראו מבקר המדינה, דוח שנתי 64
א (
2013), "היבטים בהקמה ותפעול של מפעלים להשבת
קולחים", עמ' 745-744
.
86
| דוח שנתי
69א
רשות
המים מסרה למשרד מבקר המדינה באוקטובר 2017
כי
באותה עת היא
טיפלה בבקשות להקמת התארגנויות שהתקבלו מארבע התארגנ
ויות שונות
מתוך
שמונה
פוטנציאליות.
רק כ-
55%
מכלל
השפכים שטופלו
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים על השיהוי בפרסום הכללים
במכונים לטיהור
במשך כארבע שנים, מאז שאישר מנהל הרשות הקודם את המלצות
שפכים טופלו באיכות
הצוות לאסדרת משק הקולחים. כתוצאה מהשתהות זו המשיך המשק
שלישונית, כ-
37%
להתנהל כל אותה העת באופן לא מיטבי, ללא ראייה מערכתית רחבה
טופלו באיכות
ושלא על פי שיקולי עלות-
תועלת וכדאיות כלכלית.
שניונית, וכ-
8%
לא
טופלו כלל
שדרוג מטש"ים לטיפול שלישוני
בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010
נקבע כי "רשות המים תפעל להסדרת
איסוף השפכים וטיפולם הראוי", וכי הדבר יתבצע "בשים לב לחלופות
הכלכליות השונות ותוך בחירת הפתרון היעיל והכדאי ביותר במגמה להפסיק
באופן מוחלט הזרמת ביוב לבורות סופגים ולנחלים."
תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-
2010
קבעו כי על כל המט"שים בישראל לטפל בשפכים המוזרמים אליהם
ברמה של "השקיה חקלאית בלא מגבלות" (להלן -
טיפול
שלישוני)112
,
וקבעו גם לוחות זמנים
לשדרוג המט"שים, שלפיהם שדרוג המט"שים היה אמור
להסתיים בינואר
2015
.
ביולי 2016
צוות מקצועי שמינה מנהל רשות המים לבחינת ההשלכות העתידיות
וכיווני הפעולה של משק
הקולחים (להלן -
צוות הקולחים) הגיש את המלצותיו
שלפיהן יש להמשיך לשדרג את כל הקולחים לאיכות שלישונית, ולהסדיר
מעקב קבוע אחר השפעת השימוש בקולחים
בהתאם.
מדוח צוות הקולחים מיולי 2016
עולה כי רק כ-
55%
מכלל השפכים
שטופלו
במט"שים טופלו באיכות שלישונית, כולל
אלה שטופלו בשפד"ן; כ-
37%
טופלו
באיכות שניונית113
(מתוכם כ-
60%
נמצאו בשדרוג לאיכות שלישונית); וכ-
8%
112
המשרד להגנת הסביבה מגדיר את סוגי הטיפול בשפכים:
טיפול ראשוני:
טיפול מכני הכולל
סינון גס של השפכים, שיקוע גרוסת (שיקוע של חלקיקים כבדים) ושיקוע ראשוני הכולל
הרחקת חלק מהמוצקים המרחפים והחומר האורגני;
טיפול שניוני: טיפול ביולוגי שבו
מתבצע
תהליך של פירוק החומר האורגני בשפכים, הרחקת המוצקים המרחפים, שיקוע של הבוצה
(המכילה בעיקר את החיידקים המפרקים) וחיטוי הקולחים לצורך סילוק מיקרואורגניזמים
פתוגניים (מעבירי מחלות). בתהליך מתקבלים קולחים צלולים בעלי ריכוז חומר אורגני נמוך
המתבטא בריכוז
צח"ב (צריכת חמצן ביולוגי) הנמוך מ-
20
מ"ג/ל' וריכוז מוצקים מרחפים הנמוך
מ-
30
מ"ג/ל';
טיפול שלישוני: טיפול שלישוני יכול לכלול אחד או יותר מהתהליכים הבאים:
סילוק חנקן בתהליך ביולוגי; סילוק זרחן בתהליך ביולוגי או על ידי כימיקלים; סינון נוסף של
מוצקים מרחפים; חיטוי.
113
טיפול ביולוגי שבו מתבצע תהליך של פירוק החומר האורגני בשפכים, הרחקת המוצקים
המרחפים, שיקוע של הבוצה וחיטוי הקולחים לשם סילוק מעבירי מחלות.
תכנון משק המים וניהולו
|
87
לא טופלו כלל114
.
רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
כי
בשנת 2017
עמד שיעור הקולחים המטופלים ברמה שלישונית על 62%
.
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה לפעול להגדלת היקף
המים המטופלים באיכות שלישונית, הנדרשת בתקנות בריאות העם, על
מנת להרחיב את היצע הקולחים כמקור זמין חלופי למים השפירים
לחקלאות.
עוד עולה מדוח צוות הקולחים כי עד יולי 2016
לא הייתה מתודולוגיה כלכלית
לבחינת התועלת משימוש בקולחים ולהערכה כלכלית כוללת של מערכת
הטיפול בשפכים ושל מערכת הולכת הקולחים; וכי בהיעדר מתודולוגיה כזו
(לרבות בדיקת ההשפעות החיצוניות), הבדיקות והניתוחים הכלכליים שנערכו
עד אותה עת היו ברמה של מיזם בודד ולא ברמה כוללת, תוך התייחסות חלקית
לנושא התועלות וההשפעות החיצוניות.
רשות המים השיבה למשרד מבקר המדינה במאי 2018
, כי פיתוח מתודולוגיה
כלכלית ייחודית לתועלת מהשימוש בקולחים "אינו נדרש" מאחר שמדובר בסוג
בדיקות מקובל המבוצע כל העת ברשות המים. עוד הוסיפה רשות המים
בתשובתה כי בינואר 2014
היא עשתה עבודה העוסקת ב-
"בדיקת כדאיות
כלכלית משקית לשימוש במים מושבים", ובה חישבה את העלות הממוצעת של
הספקת מים מושבים ומצאה כי עלות זו נמוכה משמעותית מחלופת המים
השפירים ממתקני התפלת מי ים. יצוין כי בדיקתה של רשות המים בהיבט זה
התייחסה לעלויות הישירות בלבד, ללא התחשבות בתועלות ובעלויות החיצוניות
של השבת קולחים והתפלת מי ים.
משרד מבקר
המדינה מעיר לרשות המים כי עד למועד תשובתה היא לא
בחנה את התועלות של השימוש בקולחים בטיהור ברמה הקיימת,
בהשוואה לעלויות ולנזקים שהם עלולים לגרום, ולא השלימה את פיתוח
המתודולוגיה לבחינה כאמור. פיתוח מתודולוגיה זו ויישום השימוש בה
הכרחיים להמשך תכנון מועיל של משאבי המים במדינה, ועל רשות המים
לפעול לקידומה.
הזרמת עודפי קולחים לסביבה
טיפול יעיל בשפכים והפיכתם למי השקיה מגדיל מאוד את היצע מקורות המים
הזמינים והזולים, מאפשר את קיום ענף החקלאות והפניית כמות גדולה יותר של
מים שפירים לשימוש המגזר
הביתי. נוסף על כך שימוש זה בקולחים
מפחית
עלויות
חלופיות, הנובעות מהצורך לטפל בנזקים סביבתיים ותברואתיים
שהם
114
עד למועד סיום הביקורת בינואר 2018
אין לרשות המים נתונים עדכניים יותר.,
88
| דוח שנתי
69א
תוצאה של זליגת מי
שפכים, כגון זיהום הנחלים ומי התהום, על המטרדים
והמחלות הנלווים אליהם115
.
רשות המים לא פעלה
בחוק המים נקבע כי הזרמת מים לנחלים, לרבות קולחים, אסורה, אלא אם נתן
מנהל רשות המים צו הרשאה להזרמה כאמור, לתקופה קצובה בתנאים שהוא
למצוא פתרון חלופי
יקבע בצו, זאת לאחר קבלת המלצה מהוועדה המייעצת116
לעניין צווי הרשאה
מלא להזרמת
להזרמה לנחלים (להלן -
הוועדה.)
הקולחים לנחלים
בכל שנה מזרימים לנחלים קולחים שהיה ניתן להשתמש בהם להשקיה
חקלאית. כך למשל מסרה רשות המים למשרד מבקר המדינה בפברואר 2018
כי בשנת 2017
הוזרמו 15.2
מלמ"ק קולחים מהשפד"ן לנחל שורק, ב-
2016
-
7.4
מלמ"ק וב-
2015
-
4.6
מלמ"ק. עלותם האלטרנטיבית של מים אלה היא כ-
64
מיליון ש"ח117
. בביקורת נמצא כי חברת מקורות נערכת להגדלת כושר החדרת
מי הקולחים שיטופלו בשפד"ן118
בשנת 2020
.
במאי 2017
החליטה מועצת רשות המים לאשר את המלצת ועדת המשנה למים
ולביוב לענייני השפד"ן119
כפי שהוצגה בדוח שהצוות הגיש לה בפברואר באותה
השנה, בדבר אופן הטיפול בעודפי קולחי השפד"ן, כך שיהיה ניתן להביאם לאיכות
המתאימה להזרמה לנחלים120
.אך גם לאחר הגדלת כושר ההחדרה
כאמור, צפויים
בשנת 2020
עודפי קולחים שלא יהיה ניתן להחדירם בהיקף של כ-
25,000
מ"ק
ליום (כ-
9
מלמ"ק בשנה), ב-
2030
- כ-
65,000
מ"ק ליום (כ-
24
מלמ"ק בשנה,)
וב-
2050
- כ-
200,000
מ"ק ליום (כ-
73
מלמ"ק בשנה.)
משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עד למועד סיום הביקורת
לא
פעלה למצוא פתרון חלופי מלא להזרמת הקולחים לנחלים. בכך מנעה
אספקת מים זולים לחקלאים, שיכלו לשמש חלופה למים השפירים,
ונמנעה הגדלה של היצע המים הזמינים השפירים במשק. על רשות המים
לפעול להרחבת התשתיות על מנת לאפשר ניצול מלא של מי הקולחים.
115
ראו מבקר המדינה, דוח שנתי 64א (
2013
), "היבטים בהקמה ותפעול מפעלים להשבת מי
קולחים", עמ' 741
.
116
ועדה בראשות סגן מנהל רשות המים, וחברים בה נציגים ממשרד הבריאות, המשרד להגנת
הסביבה, רשות הטבע והגנים ורשות המים.
117
החישוב נעשה לפי עלות ממוצעת של מ"ק מים מותפלים, כ-
2.5
ש"ח. יצוין כי ניתן להזרים
קולחים לנחלים רק לאחר טיהורם לרמת הזרמה לנחל, שהיא מחמירה אף מרמת טיהור
שלישוני, כך שמחיר הטיפול משולם בכל מקרה.
118
לאחר הטיפול השניוני, מוחדרים מי הקולחים לתת הקרקע, על מנת לשפר את איכותם
ולשדרגם לקולחים באיכות שלישונית. יצוין כי קולחי השפד"ן מוזרמים
לנחל, בין היתר, בשל
המחסור באתרי החדרה.
119
מועצת רשות המים מינתה את הוועדה בנובמבר 2015
, וזו הגישה את המלצותיה בפברואר 2017
.
120
ניתן להזרים קולחים לנחל רק אם הם עומדים בתנאי הסף שנקבעו בתקנות בריאות העם
להזרמת קולחים לנחל.
תכנון משק המים וניהולו
|
89
מועצת המים
על פי סעיף 159
(א) לחוק המים, "שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע
חוק זה [חוק המים] והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו". בתיקון 22
לחוק המים משנת 2006
נקבע כי תוקם מועצת המים. על פי חוק המים,
הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר האנרגייה בשאלות של מדיניות
מים, והיא תכלול לא פחות מ-
27
חברים ולא יותר מ-
39
ובהם, בין היתר, שר
האנרגייה, שיהיה יו"ר המועצה, מנהל רשות המים, שיהיה סגן יו"ר המועצה,
ונציגי ציבור. מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני
שלישים מחברי המועצה, ובהם נציגי הצרכנים, שיהיו לא פחות ממחצית חברי
המועצה.
בסעיף 132
לחוק המים נקבע כי "מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות
הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים
לחקלאות שתדון בעניינים הקשורים לאספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים
במטרה זו. וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון באספקת מים
והשימוש בהם למטרות האחרות"
מאז התיקון לחוק המים ועד למועד סיום הביקורת, יותר מעשור, לא מינתה
הממשלה מועצת מים וממילא לא מונו ועדות לאספקת מים למטרות שצוינו
בחוק המים, לרבות חקלאות.
שר האנרגייה השיב למשרד מבקר המדינה בסוף אפריל 2018
כי "החוק לא
קובע סמכות ותקציבים למועצה הארצית למים והיא בגדר מועצת מייעצת
בלבד. אי לכך, נראה כי המועצה תתקשה לתפקד ולבצע כראוי את תפקידה
כאמור. אינני סבור שהקמת מועצת מים בנוסף למועצת רשות המים תועיל
מבחינה מהותית או תייעל תהליכים קיימים, ולכן אני שוקל להגיש תיקון לחוק
כך שתבוטל החובה בחוק למנות מועצה כאמור."
משרד מבקר המדינה מעיר לשר האנרגייה על כך שלא הביא לפני
הממשלה הצעת החלטה על הקמת מועצת מים כנדרש בחוק המים
במתכונתו הנוכחית, ולא וידא שתמלא את תפקידיה על פי המוגדר בחוק.
יודגש כי הֶרכבה של מועצת המים, כפי
שנקבע בחוק, אמור לתת ביטוי
למגוון מגזרים ובמיוחד לצרכנים. אי-
הקמת המועצה עד כה, במשך שנים,
פגעה בהבאת עמדותיהם בחשבון במסגרת תהליכי קבלת ההחלטות.
ככל שתמומש הכוונה לשנות את החוק, יש למצוא דרך לתת ביטוי
לעמדות של המגזרים השונים, ובמיוחד לשמירה על האינטרס הציבורי
והצרכני בעת קבלת ההחלטות במשק המים.
90
| דוח שנתי
69א
סיכום
משק המים בישראל נמצא זה יותר מארבעה עשורים במשבר מתמשך.
ניהולו הלקוי בעבר אף הביא להקמת ועדות חקירה ממלכתיות,
שהאחרונה שבהן הייתה ועדת ביין, שעיקרי מסקנותיה עוגנו בהחלטת
ממשלה מאוקטובר 2010
. ממצאי דוח זה מעלים כי רשות המים לא יישמה
את החלטת הממשלה, ולא מנעה את המשך הפגיעה במשק המים.
רשות המים נקטה פעם אחר פעם מדיניות של הליכה על הסף
שהתבטאה בהתרת הרסן מיד בסיומה של שנת גשמים ברוכה אחת, תוך
התעלמות מהשפעותיהם ארוכות הטווח של השינויים האקלימיים באזור.
היעדר
תכנון בר קַיָימה של משק המים וניהולו הכושל על ידי הרשות
הציבו שוב את משק המים במשבר.
המשבר בא לידי ביטוי בכך שמפלסיהם של כמעט כל מאגרי המים
הטבעיים נמוכים מקוויהם האדומים ובוודאי נמוכים מהקווים הירוקים; נפחי
מים ניכרים מזוהמים או נמצאים בסכנת זיהום חמורה ואינם מטופלים; כלי
הפקה רבים הולכים ומתיישנים ויוצאים מכלל שימוש; חלק ניכר ממי
הקולחים אינם מטופלים באיכות הנדרשת.
תכנון בר קַיָימה של משק המים אמור, בין היתר, להתוות דרך פעולה
לשימור מקורות המים הטבעיים ולשיקומם עד כדי הגעתם לקווי התפעול
הנדרשים. רשות המים לא השכילה לפעול במועד לגישור על הפער שבין
הביקוש הצפוי לבין היצע המים, וכבר בסוף שנת 2017
, במועד סיום
הביקורת, כמות המים השפירים לא הספיקה כדי לעמוד באספקה סדירה
לכל הצרכים של משק המים. לפיכך נדרשה רשות המים לנקוט צעדי
חירום על מנת לספק את מלוא הביקוש למים. רשות המים לא נקטה
פעולות מספיקות לשימוש בפוטנציאל המים הטבעיים הזמינים באמצעות
טיוב מים מזוהמים ובאמצעות פיתוח כלי הפקה נוספים, וכן לא פעלה
במועד לקידום הקמת מתקני התפלה נוספים שיספקו את הביקוש הצפוי
בטווח הארוך, ובכלל זה יאפשרו לשקם את מאגרי המים הטבעיים.
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקודה של רשות המים,
שהביאה את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר -
זאת
בתקופה שבה משק המים הישראלי ניצב בפני אתגרים רבים: היצע מים
טבעיים מוגבל; רצף של אירועי בצורת קשה שפקדו את הארץ בשנים
האחרונות; ועלייה בביקוש למים. לשם התמודדות עם האתגרים השונים
במשק, על רשות המים לנקוט מדיניות תכנון בת קַיָימה שתאפשר אספקת
מים באיכות הנדרשת, באמינות ובזמינות מחד גיסא, ותשמר את מלאי
היצע המים הטבעיים כמשאב חיוני של המדינה מאידך גיסא.
תכנון משק המים וניהולו
|
91
רשות המים מופקדת על אוצר הטבע החשוב ביותר במדינה. מממצאי
הביקורת הנוכחית עולה כי במשך שנים ניהלה רשות המים את משק
המים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם גודל האחריות הכרוכה בכך121
.
על רשות המים לפעול ללא דיחוי להבטחת ניהול יעיל של משק המים,
ולפעול באופן תכליתי לתיקון נזקי העבר. ככל שרשות המים תקדים
לנק
וט את הצעדים הדרושים כן ייטב122
.
על משרד האנרגייה ועל השר העומד בראשו, מתוקף אחריותו
המיניסטריאלית על משק המים, לפעול לתיקון הכשלים העולים מדוח זה.
על מועצת רשות המים לוודא שרשות המים תיישם את מדיניות הממשלה
בניהולו של משק המים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה באוקטובר 2010
,
ותפעל לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה.
121
ראו מבקר המדינה, דוח מיוחד (
1990
,)
"ניהול משק המים בישראל,"
עמ' 53
.
122
ראו לעניין זה מבקר המדינה, דוח שנתי 37
(
1987
), "המים בישראל מקורותיהם והקצאתם
לשימושים השונים", עמ' 250
.