חומר רקע
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורך
המלחמה
דנהשי,יעלנבון,כרמלבלנקויוסישביט
המחקרנערךבתמיכתןהנדיבהשלקרןברכה,קרןברנרדוןליר,ידהנדיב
וקרןמשפחתשעשוע
מאמרזהפורסםבמסגרתדוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
סדרתמחקריהגילהרךשלמרכזטאוב
מחקרמס'19,ירושלים,כסלותשפ"ה,דצמבר2024
מרכזטאובלחקרהמדיניותהחברתיתבישראל
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נוסד ב1982- ביוזמתם של הרברט מ' סינגר,
הנרי טאוב וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על ידי
קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'יין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר-סקסון-
הלוק,קרןמשפחתמילטוןא'ורוזליןז'וולףוארגוןהג'וינטהאמריקאי.המרכזמקבלגםתמיכה
שנתיתנדיבהמתורמיםפרטיים,מקרנותומפדרציותיהודיות.
מרכז טאוב הוא מכון מחקר על-מפלגתי ובלתי תלוי העורך מחקרים איכותיים בנושאי חברה
וכלכלה בישראל. המרכז מציג בפני מקבלי ההחלטות המובילים ובפני כלל הציבור בישראל
תמונהרחבההמשלבתביןהממדיםהחברתייםוהכלכלייםבהתווייתמדיניותציבורית.הצוות
המקצועי של המרכז ועמיתי המדיניות הבין-תחומיים, הכוללים חוקרים וחוקרות בולטים
בתחומםבאקדמיהומומחיםומומחיותמוביליםבתחומיהמדיניות,עורכיםמחקריםמבוססי
נתונים בנושאים חברתיים-כלכליים מרכזיים שעל סדר היום במדינה. המרכז מציג ניתוחים
אסטרטגייםלטווחארוךוחלופותמדיניותבפניהציבורובפנימקבליההחלטותעלידיכתבות
בתקשורת,תוכניתפרסומיםפעילה,כנסיםופעילויותאחרותבישראלובחו"ל.
הפרסומים של מרכז טאוב הם על דעתם ועל אחריותם של מחבריהם בלבד. אין בהם כדי
לחייבאתהמרכז,אתחברהנאמניםשלו,אתעובדיוהאחריםואתהתומכיםבפעולותיו.
היוזמהלחקרההתפתחותואיהשוויוןבגילהרך
היוזמהלחקרההתפתחותואיהשוויוןבגילהרךשלמרכזטאובנועדהלקדםמחקרעלהשפעת
סביבתם של ילדים בגיל הרך על הישגיהם בעתיד ולהפיץ ידע עדכני בנושא. מטרתה לסייע
בקידום מדיניות אפקטיבית לשיפור התנאים הסביבתיים שבהם ילדים בישראל מבלים את
שנות חייהם הראשונות, כדי לשפר את הישגיהם ולצמצם פערים חברתיים-כלכליים בקרבם.
חוקריהיוזמהכותביםדוחותמחקרעדכניים,סקירותספרותוניירותעמדהומדיניות.במסגרת
מאמציה להפיץ ידע עדכני, היוזמה מקיימת סמינר עיוני לביסוס ידע בין-תחומי – תיאורטי
ואמפירי–בחקרהגילהרך.אתפעילותהיוזמהמלווהועדהמייעצתהמורכבתמאנשיונשות
אקדמיה מובילים, קובעי וקובעות מדיניות ופעילים ופעילות של ארגוני החברה האזרחית,
המחויבים לקידום ויישום מדיניות אפקטיבית בתחום הגיל הרך בישראל. פעילות היוזמה
נתמכתעלידיקרןברכה,קרןברנרדוןליר,ידהנדיבוקרןמשפחתשעשוע.
בראש היוזמה עומד פרופ' יוסי שביט, חוקר ראשי במרכז טאוב ופרופסור אמריטוס
באוניברסיטתתלאביב.
צוותהחוקרות:ד"רכרמלבלנק,ד"ריעלנבון,דנהשי.
אנאצטטומחקרזהכך:
Shay,D.,Navon,Y.,Blank,C.,&Shavit,Y.(2024).YoungChildrenandTheir
ParentsDuringtheWar.TaubCenterforSocialPolicyStudiesinIsrael.
https://doi.org/10.5281/zenodo.14568433
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורך
המלחמה
דנהשי,יעלנבון,כרמלבלנקויוסישביט
מבוא
אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם הותירו את מדינת ישראל כולה
פצועהוכואבת,והשפעתםלאפסחהגםעלילדים.לכאורההיהאפשרלחשובכיילדים
בגילהרךאינםמביניםאתהמצבלאשורוולכןאינםמושפעיםמןהאירועים,אךמחקרים
מראים שחשיפה לאירועי מלחמה בגיל הרך פוגעת ברווחתם של ילדים ובהתפתחותם
הכללית 2015( Shwed, & Torche 2008; al., et Sadeh). הגיל הרך הוא תקופה של
התפתחות מואצת, שבה הילדים רגישים במיוחד להשפעות סביבתיות. לפיכך פגיעות
שנגרמותעקבחשיפהלמצביחירוםוסטרס,ובפרטבתנאיםשלחוסריציבותבמשפחה,
עלולות להוביל להשלכות שליליות ארוכות טווח &( Phillips 2001; al., et Bailey
2000Shonkoff,).פרקזהמתמקדבמצבםהרגשי,ההתנהגותיוההתפתחותישלילדים
ישראליםבגילהרךבתקופתהמלחמה,במצבםהרגשיובתפקודםשלהוריהםובגורמים
שעשוייםלהסביראתמצבהילדיםואתמצבההורים.
דנהשי,חוקרתבמרכזטאובודוקטורנטיתבחוגלסוציולוגיהואנתרופולוגיהבאוניברסיטתתלאביב;ד"ריעל
*
נבון,חוקרתבכירהבמרכזטאוב;ד"רכרמלבלנק,חוקרתבכירהבמרכזטאובוהמחלקהלמדעיההתנהגות,
המרכז האקדמי רופין; פרופ' יוסי שביט, ראש יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך
ופרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. המחקר נערך במסגרת יוזמת מרכז טאוב לחקר
ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, שפעילותה נתמכת על ידי קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר, יד הנדיב וקרן
משפחתשעשוע.
פרקזההואחלקמפרויקטמחקרשנערךבשיתוףKI –המכוןהישראלילמחקריישומיבבריאותחישובית.
אנחנומודיםלד"ריאירצדקהממכוןKIעלהערותוייעוץבמהלךהעבודה.חלקיםמפרקזהפורסמובפברואר
2024ובספטמבר2024 ראובלנקואחרים,.2024 שיואחרים,;2024.
152
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
סקירתספרות
חשיפהממושכתלאירועילחימהמהווהגורםסטרסמשמעותיוישלההשפעותשליליות
נרחבותעלרווחתםשלילדיםועלבריאותםהפיזיתוהנפשיתGreene(2018;Catani,
2015 Shwed, & Torche 2018; al., et). אחת ההשלכות המרכזיות היא עלייה חדה
ברמות המצוקה הנפשית בקרב האוכלוסיות הנחשפות לאירועים אלו al.,( et Besser
2022Deb,&Dar2003;al.,etBleich2009;).כפישיתוארבהמשך,רמותגבוהותשל
סטרס בקרב הורים עלולות לגרום לדפוסי הורות לקויים ולתוצאות שליליות אצל ילדים
בגילהרך2021(al.,etImran).
סטרסומצוקהבקרבהוריםוהשלכותיהםעלחייהמשפחה
רמותגבוהותשלסטרסבעקבותמצבילחץעלולותלהוביללתוצאותשליליותכמודיכאון
2015(al.,etYang),חרדה2019(al.,etDaviu),השמנתיתר2019(Tomiyama,)ועוד.
מצב ממושך של סטרס עשוי להתפתח למצוקה. אצל הורים, רמות גבוהות של סטרס
יכולותלהשפיעלרעהעלדפוסיההורותועלסביבתהמשפחה.מחקריםמראיםשהורים
שחוויםרמותגבוהותשלסטרסאומצוקההוריתמביעיםפחותחוםויותרנוקשותכלפי
ילדיהם 2021( al., et McRae 2021; al., et Eltanamly), מפגינים פחות נוכחות רגשית
באינטראקציה עם ילדיהם 2019( Shulman, & Cohen), מתקשים לספק את התמיכה
הדרושה לילדיהם 2020( al., et Spinelli), ומדווחים על מקרים רבים יותר של צעקות
ואלימותבמשפחה2021(al.,et).Imran
משוםכךסטרסברמהגבוההגובהמחירכבדמילדיםצעירים.הדברנכוןבמיוחדבנוגע
לילדים בגיל הרך: בתקופה זו המוח מתפתח במהירות רבה ורגיש במיוחד לגורמי דחק
סביבתיים(שביטואחרים,20182009;al.,etLupien2014;Boyce,).מחקריםבתחום
האפיגנטיקה הסביבתית מראים שילדים שהוריהם נחשפים לרמות קיצוניות של סטרס
עשוייםלסבולמתוצאותפיזיות,התנהגותיותוקוגניטיביותשליליותYehuda,(&Bowers
2021Hein,Jeffries&Lappé2016;).הוכחשרמותגבוהותשלסטרסאומצוקהאצל
הורים קשורות לבעיות שונות של ילדים כגון קשיים רגשיים והיפראקטיביּוּת Romero(
2018Neece,&Sanner2020;al.,et),הפרעותשינה2019(al.,etMartin)והשמנת
יתר2019(al.,etJang).לרמותגבוהותשלסטרסאומצוקהשלהוריםישאפואהשפעה
שליליתנרחבתעלילדיהםהצעירים.
153
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
חשיפהלאירועימלחמהוהשפעתהעלילדים
כפי שצוין, חשיפה לאירועי מלחמה היא גורם סטרס משמעותי. לפיכך אין זה מפתיע
שמחקרים מגלים מספר תוצאות שליליות אצל ילדים הגדלים בתקופות של מלחמה.
לדוגמה,מחקריםהראוכיחשיפהלאירועימלחמה,אשרכרוכהבחשיפהלסטרס,גורמת
למשקל לידה נמוך. תופעה זו נמצאה בישראל בזמן מלחמת לבנון השנייה &( Torche
2015 Shwed,), בספרד בשנות השמונים והתשעים, בשיאה של פעילות ארגון הטרור
הבאסקי 2017( Ródenas-Serrano, & Quintana-Domeque וב53-), מדינות
מתפתחות שהיו מעורבות בעימותים מזוינים 2020( Nguyen, & Le). מחקר שנערך
בישראל מצא כי חשיפה מוגברת של אימהות וילדים בגיל שנה עד שלוש לאירועי לחץ
כגון מלחמות ואירועי טרור קשורה לירידה בזמינות הרגשית של האימהות לילדיהן. עוד
נמצא כי ככל שהאם זמינה פחות מבחינה רגשית או חווה לחץ רב יותר, כך גדל הסיכוי
תדווח על בעיות התנהגות אצלּשהיאילדּה 2019( Shulman, & Cohen). בישראל,
בלבנוןובארצותהבריתנמצאכיחשיפהלטרורולאירועימלחמהגורמתלהגברתהחרדה,
להתנהגותתלותיתולבעיותשינהאצלילדיםצעיריםal.,(etKlein2016;Finklestein,
1996 Zahr, 2009;). לבסוף, נמצא קשר שלילי בין חשיפת ילדים לאירועי מלחמה ובין
הישגיםלימודיים2003(O’Donnell,&Joshi2008;al.,et.)Husain
נוסף על ההשפעות השליליות הישירות של מלחמה על הורים ועל ילדיהם, שגרת היום-
יום של ילדים ושל והוריהם מופרת לעיתים בשל סגירת מסגרות החינוך והטיפול בגיל
הרך. החשיבות שההורים מייחסים למסגרות אלו, שמאפשרות להם לשמור הן על
שגרת העבודה היום-יומית שלהם והן על שגרת הילדים ורווחתם הכללית, כבר הודגמה
במחקריםרבים(למשל2022al.,etBuchanan2021;al.,etBlanden).כאשרמערכת
החינוךמושבתת,הוריםנוטיםלדווחעלרמותגבוהותיותרשלמצוקהועלעלייהבמספר
האינטראקציותהשליליותעםילדיהם2024(Shchory,&Blank).נוסףעלכך,בעקבות
סגירת מסגרות החינוך הילדים עשויים להציג קשיים מוגברים המתבטאים בהתפרצויות
זעם,פחד,חרדה,בכיותלותיות2021(al.,etEgan2024;Shchory,&Blank).
154
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
ילדיםבגילהרךבמלחמתאוקטובר2023:תמונתמצב
המלחמה נמשכת זה למעלה משנה וכבר ברור שהיא איננה אירוע נקודתי, אלא אירוע
מתמשך בעל השלכות מרחיקות לכת על מדינת ישראל ותושביה, ובכלל זה על ילדים
בגיל הרך ועל התפתחותם התקינה. המלחמה משפיעה כמובן על מהלך חייהם של
ילדים שהם או משפחתם הגרעינית נפגעו פיזית באופן ישיר במהלכה. אולם השלכותיה
בתחום התפתחות הילד מקיפות אוכלוסייה רחבה יותר של ילדים צעירים. אלו קשורות
בגורמיםסביבתייםהמייצריםרמותסטרסגבוהותבקרבילדיםוהוריםומתוךכךפוגעים
בגירויים החיוביים הנדרשים להתפתחות תקינה בתקופה המעצבת ביותר בחיי האדם.
להלןנתייחסלחלקמהגורמיםהללוולשינוייםשחלובהםבמהלךהחודשיםשחלפומאז
תחילתהמלחמה.
במתקפה של 7 באוקטובר ובמלחמה שפרצה בעקבותיה עשרות ילדים התייתמו
מהוריהם, ועד סוף פברואר 2024 הכיר המוסד לביטוח לאומי ביותר מ7,000- ילדים
מתחת לגיל 7 כנפגעי פעולות איבה (המועצה לשלום הילד, 1.)2023 נוסף על אירועי
קיצון, במהלך חודשי המלחמה נחשפו מרבית ילדי ישראל להתרעות, אזעקות והדי
פיצוצים(מרכזטאוב,2023).יישוביםבקרבתהגבולותפונומתושביהם,אךישיישובים
באזורי עימות שלא פונו ואוכלוסייתם, על ילדיה, חשופה להתרעות, אזעקות וקולות
פיצוץתכופים.
בתחילת המלחמה פונו יישובי עוטף עזה ויישובי קו העימות בצפון. בחודש פברואר
הכריזו צה"ל ומשרד הביטחון שאין מניעה לחזור למרבית יישובי העוטף. אולם בשל
התמשכות המלחמה וההרס הרב בכמה מהיישובים, משפחות רבות לא שבו לבתיהן גם
ביישובים שהותר לחזור אליהם. בגבול הצפון התגברה המתיחות לאורך התקופה, ו43-
יישוביקוהעימותבצפוןהמרוחקים3.5–0ק"ממהגבולנותרומפוניםעודחודשיםרבים
עלפיהחלטתממשלה.יישוביםאלומוניםכ67,000-תושבים,מהםכמעט5,000ילדים
עדגיל6.
בסך הכול יותר מ13,000- ילדים בגילי לידה עד 6 רשומים במרשם האוכלוסין כתושבי
היישוביםשפונומאז7באוקטובר.כ62%-מהילדיםהללורשומיםביישוביםבעוטףעזה
וכ38%-(כ )הםילדיםמיישוביהצפוןשפונו.5,000-
בימישגרהתהליךההכרהמצריךהגשתבקשהדרךמשרדהביטחון,אולםמאז7באוקטוברבוטלהדרישה
1
זו,וההכרהבמישאושפזבעקבותפיגועאואירועטרורמתבצעתעלידיהביטוחהלאומיבאופןיזום(הביטוח
הלאומי,).2024
155
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
במהלך המלחמה נדרש גיוס נרחב של אנשי מילואים. עד ינואר 2024 גויסו כ300,000-
אנשי מילואים, מהם כ120,000- הורים לילדים2. כ12%- מהמגויסים הם הורים לילדים
מתחתלגיל9.לפיכךהשפעתהגיוסעלמשפחותהיאמשמעותית,וילדיםרביםנאלצים
להסתגללמצבשבואחדמהוריהםנמצאבשירותמילואים.
נראהאפואכימעברלהשפעותהמאקרושישלמלחמהעלהחברההישראלית,רווחתה
וכלכלתה,המלחמההמתמשכתמשפיעהעלשגרתחייהןשלמשפחותרבותובכללןגםעל
ילדיםבגילהרך.מאותילדיםהתייתמו,אלפיםנפצעובגופםאובנפשם,נעקרומבתיהם
או נתונים לאיום מתמשך. נוסף על כך, עשרות אלפי ילדים נאלצים להסתגל למציאות
שבה אחד ההורים נמצא בשירות מילואים, נוכחותו הפיזית בבית מצטמצמת, ולעיתים
נגרמים בשל כך שינויים ניכרים בשגרת חייהם. מעבר לפגיעות הפיזיות והפסיכולוגיות
הישירות,ההשפעהניכרתגםבקרבאוכלוסיותרחבותיותרשנחשפותלסטרסמתמשך,
כולל מתחים סביבתיים עקב התרעות, אזעקות ופיצוצים. מצב זה מדגיש את הצורך
בתשומתלבמיוחדתלילדיםובמאמצישיקוםממוקדיםלהתמודדותעםהשלכותהמצב
הנוכחיעלהתפתחותםועלרווחתם.
ממצאיםמסקרהאורךשלמרכזטאוב
כדי ללמוד על מצבם של ילדים בגיל הרך בישראל והוריהם במהלך המלחמה ערכה
יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך סקר אינטרנטי בקרב הורים
לילדיםבגילילידהעד6.הסקרנערךבשניגלים:הגלהראשון,בינואר2024,כלל1,199
הורים(אםאואב)יהודים;הגלהשני,ביולי2024,כלל804משיביםיהודיםשנסקרובגל
הראשון (כ67%- מהמשיבים בגל הראשון) ו151- הורים ערבים3. בסך הכול השיבו על
הסקר1,350הוריםלילדיםבגילהרך.הסקרמתבססעלדיווחעצמישלהוריםעלמצבם
ועל מצב ילדיהם הרכים בזמן המלחמה. מטרת הסקר הייתה לבחון את מצבם הרגשי,
ההתנהגותיוההתפתחותישלילדיםבגילהרךבתקופהזוואתמצבםהרגשישלהוריהם
ולבחון גורמים שונים היכולים להסביר אותם. במסמך זה מתוארים ממצאים ראשוניים
מן הגל השני של הסקר בהשוואה לנתונים שנאספו בגל הראשון, כדי לעמוד על שינויים
שחלו במצב הילדים והוריהם בתקופה שבין ינואר ליולי 2024. סקירה זו תתמקד בשתי
תופעות ייחודיות למלחמה – שירות מילואים של אחד מהורי הילד או הילדה ועזיבת
משפחות את בתיהן (פינוי). לעיון בממצאים מתוך הגל הראשון של הסקר ראו בלנק
ואחרים).2024(
ראובאתרדוברצה"ל.
2
בגל הראשון של הסקר לא נאספו נתונים מהאוכלוסייה הערבית בישראל בשל קשיים מתודולוגיים, מה
3
שמגבילאתהיכולתלהכלילאתהממצאיםהללועלכללקבוצותהאוכלוסייהבמדינה.בגלהשנישלהסקר,
שנערך בחודש יולי 2024, נאספו נתונים גם מהורים לילדים בגיל הרך באוכלוסייה הערבית. בחודש ינואר
ייערךגלאיסוףנתוניםשלישיבקרבמדגםזה,לרבותהוריםמהאוכלוסייההערבית.2025
156
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
הנתונים נאספו בסקר אינטרנטי שביצעה עבורנו חברת "הגל החדש" באמצעות חברת
iPanel. במדגם בוצעה דגימת יתר של הורים מיישובי עוטף עזה וקו העימות בצפון (על
פי הגדרת אזורי פיקוד העורף), ובסך הכול נכללו בגל הראשון 117 הורים מיישובים
אלו. משאר אזורי הארץ נדגמו הורים לפי מכסות שנקבעו בהתאם להתפלגות רמת
ההשכלה והדתיּוּת באוכלוסייה הכללית, כפי שהיא משתקפת בסקרי הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה. חשוב להדגיש כי המדגם אינו מייצג כלל את האוכלוסייה החרדית משום
ששיעורההשתתפותשלחרדיםבפאנלהאינטרנטינמוךמאוד.
בגל הראשון נשאלו משתתפי הסקר על מידת החשיפה שלהם לאירועים הקשורים
למלחמה,כגוןפינויממקוםהמגורים,גיוסשלאחדההוריםלמילואיםלכלפרקזמןשהוא
מאז תחילת המלחמה, פציעה פיזית או נפשית של קרוב משפחה או חלילה אובדן של
אדםקרובבמשפחההגרעינית,במשפחההמורחבתאובמעגלהחבריםהקרוב.
קשיי הילדים, אשר עומדים בלב מחקר זה, נמדדו במספר דרכים, שחזרו על עצמן
בשני הגלים, וזאת כדי לאפשר בחינה מקיפה ומעמיקה של סוגיה זו. הקשיים הרגשיים
וההתנהגותיים של הילדים נמדדו באמצעות "שאלון חוזקות וקשיים" and( Strengths
SDQ – Questionnaire Difficulties). זהו שאלון מתוקף ומהימן, המקובל בספרות
המחקרית למדידת קשיים רגשיים והתנהגותיים של ילדים 1997;( Goodman,
2000 al., et Goodman מדד הSDQ-). מורכב מ25- היגדים שנועדו לבחון חוזקות
וקשיים של ילדים בני שנתיים ומעלה ובו חמישה תתי-מדדים: 1() תסמינים רגשיים
למשל,דאגותאועצב;)(2( בעיותהתנהגות(למשל,זעםאומריבות;))3()היפראקטיביות
וקשייקשבוריכוז(למשל,תזזיתיּוּתאוהסחותדעת;)4()בעיותחברתיותעםבניגילם
למשל, בדידות או בריונות;)( 5( התנהגות פרו-)חברתית (למשל, עזרה לחבר במצוקה).
כלהיגדנמדדבסולםשל0עד2,כאשר0משמעותו"לאנכון,"1משמעותו"נכוןחלקית"
ו2- משמעותו "נכון מאוד". הציונים בכל תת-מדד מחושבים על פי סכום התשובות על
ההיגדים הרלוונטיים, וטווח הציונים לכל תת-מדד נע בין 0 ל10-. במסמך זה אנחנו
משתמשיםבמדדהמבוססעלארבעתתתי-המדדיםהראשוניםשצוינולעיל.ציוןהקשיים
הכללי נגזר מסכימת הציונים של ארבעת תתי-המדדים; סכום זה נע בין 0 ל40-, וציונים
גבוהיםיותרמעידיםעלקשייםחמוריםיותר.
נוסף על המדידה הכללית של קשיים רגשיים והתנהגותיים מדדנו גם שינוי בקשיים
נקודתיים בתקופת המלחמה באמצעות שאלות ישירות בנוגע לנסיגה רגשית
והתנהגותיתשלילדיםבתקופהשקרובהלזמןהמענהעלהסקר.בגלהראשוןשלהסקר
נשאלוההוריםאםתופעותכמוהרטבהבמיטה,בהלהמרעשיפתע,התפרצויותזעםאו
קושי להירדם אצל ילדיהם נעשו תדירות יותר או פחות מאז תחילת המלחמה, שפרצה
שלושה חודשים קודם לכן. הקטגוריות שהוצעו להורים היו: "הרבה פחות", "פחות",
157
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
"אותו הדבר", "יותר" ו"הרבה יותר". בגל השני נשאלו ההורים אותן שאלות והתבקשו
להשוות בין תדירות התופעות בזמן המענה על הסקר ובין תדירותן שלושה חודשים
קודם לכן. מדד זה מאפשר לבחון שינויים בהתנהגותם של הילדים בהשוואה לתקופה
שקדמה למלחמה ולזהות אם מצבם הרגשי החמיר או השתפר. סולם התשובות נע בין
1 ל5-; הציון גבוה יותר ככל שההורים מדווחים על עלייה בתדירות התופעות הרגשיות
וההתנהגותיות השליליות מאז תחילת המלחמה, וככל שהוא גבוה יותר הוא מעיד על
נסיגהרגשיתוהתנהגותיתחמורהיותר.
כדי להבין את השפעת המלחמה על שגרת יומם של ילדים צעירים, בגל הראשון של
הסקר נשאלו ההורים גם כמה זמן היו מסגרות החינוך של ילדיהם סגורות. כאמור,
הפסקתהפעילותשלמסגרותהחינוךיכולהלהוותגורםמרכזיבשיבושחייהםשלילדים,
שכןלרביםמהםהןמספקותיציבות,סדריוםקבועותמיכהרגשית.
כפישצויןלעיל,מצבםהרגשישלההוריםבזמןמלחמהיכוללהשפיעישירותעלמצבם
הנפשי של ילדיהם, ולכן גם הוא נבדק במחקר. בגל הראשון הוערך מצבם הרגשי של
ההוריםבאמצעותשאלוןלדיווחעצמיהכולל21היגדיםהמודדיםקושינפשיומחולקים
לשלושה תתי-מדדים: דיכאון, חרדה וסטרס Scale( Stress and Anxiety Depression,
DASS –), בכל אחד מהם שבעה היגדים. שאלון זה הוא כלי מחקרי מוכר, תקף ומהימן
(למשל 2007 Norton, ההורים נשאלו על מצבם הרגשי במהלך החודש שלפני הסקר,).
והניקודעלכלהיגדנעבין0ל3-,כאשר0מציין"בכלללא,"1מציין"לפעמים,"2מציין
רובהזמן",ו3-"מציין"תמיד".הניקודהכולללכלתת-מדדהואסכוםהציוןשניתןלשבעת
ההיגדיםכפול2,כךשהטווחהכוללנעבין0ל42- והטווחהכללילשלושתתתי-,המדדים
יחדנעבין0ל126-.
כדי שלא להכביד על המשיבים בשאלון ארוך מדי, בגל השני של הסקר (יולי 2024)
השתמשנובנוסחמקוצרשלהשאלון:משבעתהפריטיםהמודדיםכלסוגשלקושינבחרו
שלושתהפריטיםבעליהטעינותloading(factor)הגבוההביותרבניתוחגורמים.נמצא
מתאם של 0.68 = r בין הציונים הכוללים של מדד DASS-21 בגל הראשון לבין הציונים
במדד DASS המקוצר בגל השני. ממצא זה מעיד על קשר בינוני-חזק, התומך בשימוש
במדד המקוצר לצורך השוואות בין שני הגלים תוך שמירה על דמיון מסוים למבנה
המקורי. הטווח של כל תת-מדד בגל השני נע בין 0 ל18- (כאשר הניקוד לכל תת-מדד
מחושב כסכום של שלושת ההיגדים ומוכפל ב2- והטווח הכללי לשלושת תתי-),המדדים
יחדנעבין0ל54-.משוםכך,במקומותבמחקרהנוכחישבהםנערכההשוואהשלמדד
DASS-21 בשני הגלים, היא מתבססת על שימוש במדד המקוצר, כלומר תוך הסתמכות
עלתשעההיגדיםבסךהכול,גםעבורהגלהראשון.
158
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
נוסף על כך, ההורים התבקשו להשוות את מצבם לפני 7 באוקטובר למצבם בעת
המענהעלהסקרולהעריךאםהתפקודשלהםבהיבטיםשוניםבחייהיום-יוםהשתפר
או הידרדר. ההורים התבקשו להעריך את תפקודם הנוכחי בכל היבט על סולם של 1
עד 5, כאשר 1 מציין "הרבה פחות טוב" ו5- מציין "הרבה יותר טוב". הציון 3 משקף
הערכהעצמיתשלההוריםשלאחלשינויבתפקודם.היבטיהתפקודשהתבקשולדרגהיו:
התפקוד בעבודה או בלימודים, רמת הסבלנות לילדים, היכולת להתרכז והשקט הנפשי.
מדד זה נועד לבחון, לפי הערכתם של ההורים את עצמם, אם התפקוד היום-יומי של
הוריםלילדיםבגילהרךהשתפראוהידרדרבעקבותהמלחמה.
לבסוף נאסף מידע סוציו-דמוגרפי על מאפייני המשפחות, כולל השכלת ההורים, המצב
הכלכלי של המשפחה לפני פרוץ המלחמה ולאחר מכן, יישוב המגורים, גודל המשפחה,
מצבמשפחתיועוד.
סגירהממושכתשלמסגרותחינוךמעצימהקשייםבקרבילדים
מעבר לחשיפה לאזעקות, התרעות והדי פיצוצים, שגרת היום-יום של משפחות וילדים
צעירים רבים נפגעה עקב סגירת מסגרות החינוך לתקופה לא מבוטלת. ביום ראשון,
8 באוקטובר 2023, הפסיקה מערכת החינוך לפעול בשל המלחמה שפרצה, החשש
הביטחוני וההגבלות שהוטלו על האוכלוסייה. הלימודים הפיזיים במוסדות החינוך החלו
לחזוראטאטלפעילותבמהלךאותוחודש,בהדרגהובהתאםלאזוריההתגוננותולהנחיות
פיקודהעורףבכלאחדמןהאזורים(וייסבלאי,2023).בתרשים1רואיםאתמשךהזמן
שבו היו מסגרות החינוך של ילדים בגילי לידה עד 6 סגורות מאז תחילת המלחמה, כפי
שדיווחו הורי הילדים בינואר 2024. מן הנתונים עולה שמסגרות החינוך של ילדי הרוב
הגדול של המשפחות (כ75%- היו סגורות עד חודש ימים:) 22% מהמשפחות דיווחו על
סגירה של עד שבועיים; כ27%- מהמשפחות דיווחו על סגירה של בין שבועיים לשלושה
שבועות; וכ26%- מהמשפחות דיווחו על סגירה של שלושה עד ארבעה שבועות. רבע
מהמשפחות דיווחו על סגירה ממושכת יותר של מסגרות החינוך: 18% דיווחו על סגירה
שבין חודש לחודשיים, וכ7%- דיווחו על סגירה של יותר מחודשיים או על מסגרת חינוך
שעדייןהייתהסגורהבעתהסקר.כאמור,סגירהשלמסגרותהחינוךלפרקיזמןממושכים
עשויה להעמיד בפני משפחות עם ילדים בגיל הרך אתגרים משמעותיים &( Blank
2024 Shchory,). כאשר מסגרות החינוך סגורות לתקופות ממושכות, ההורים נדרשים
למצואפתרונותחלופייםלטיפולבילדים,אושהםאינםיכוליםלהמשיךלעבוד,דברשיכול
להטילמעמסהנוספתעלההוריםולפגועעודיותרבשגרתהיום-יום.סגירהממושכתשל
מסגרות החינוך עלולה להקשות על ההורים לשלב בין עבודה לטיפול בילדים בייחוד
כאשראיןלהםמסגרותטיפולחלופיות,עזרהמשפחתיתאוסיועאחר.
159
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
תרשים1 משךהזמןשבומסגרותהחינוךהיוסגורותבתחילתהמלחמה,.
ינואר2024
2.6%
עדיין
סגורות
4.4%
יותר
מחודשיים
1
‒
2
חודשים
18.3%
3
‒
4
שבועות
25.8%
2
‒
3
26.9%
שבועות
22.0%
עד
שבועיים
הערה:לפידיווחיההוריםבסקר.
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
שגרה יציבה מספקת לילדים ביטחון וסדר יום ומאפשרת זאת גם להוריהם, ומחקרים
מראים שסגירת מסגרות חינוך לגיל הרך נקשרת לבעיות התנהגות שונות בקרב ילדים
ולנסיגה התנהגותית (למשל, 2024 Shchory, & Blank). הממצאים בתרשים 2 מראים
את הקשר בין משך סגירת מסגרות החינוך בתחילת המלחמה לבין רמת הקשיים
הממוצעת שחוו ילדים, כפי שנמדדה על ידי דיווח הוריהם בשאלון SDQ בגל הראשון
של הסקר4. בסך הכול ניתן לראות מגמה של עלייה ברמת הקשיים הממוצעת של
ילדים עם התארכות פרק הזמן של סגירת מסגרות החינוך. הקשיים הגדולים ביותר
נצפו אצל ילדים שמסגרות החינוך שלהם היו סגורות בין שלושה שבועות לחודשיים.
עם זאת, בקרב ילדים שמסגרות החינוך שלהם היו סגורות יותר מחודשיים ניתן
לזהות שינוי קל במגמה, המתבטא בתחילתה של ירידה מתונה בממוצע הקשיים.
שינוי זה עשוי להעיד על תהליך של הסתגלות הילדים למצב החדש שנקלעו אליו.
הקוהמקווקובתרשימים2ו3-מייצגאתהמגמההפולינומיאליתבדרגה2 המתארתאתהקשרביןהמשתנים.,
4
קוזהמציגאתהשינוייםבנתוניםבצורהריבועית,מהשמאפשרלזהותמגמותמורכבותכגוןעלייהאוירידה
בקצבמשתנה.בתרשיםזה,כמוגםבתרשימיםהבאים,הקוויםהאנכייםבראשיהעמודותמייצגיםרווחבר-
סמך ברמת ביטחון של 95% עבור כל קבוצה, כלומר הם מספקים מדד לכמה הממוצע של הקבוצה עלול
לסטותמהממוצעהאמיתישלהאוכלוסייה.קוויםשאינםחופפיםמעידיםעלהבדלברורומובהקסטטיסטית
ביןהקבוצות.
160
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
עלכלפנים,הקשרהחיוביהמובהקסטטיסטית0.05(≥p)ביןמשךהסגירהשלמסגרות
החינוך לבין הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים של הילדים עשוי לשקף את הבעייתיות
של שיבוש השגרה והיעדר היציבות, הביטחון והתמיכה החינוכית והחברתית שמסגרות
החינוךמספקות,במיוחדבמצביחירום.
ממצאים דומים למדי נמצאו גם כשבחנו את הקשר בין משך הזמן שבו מסגרות החינוך
היוסגורותלביןהנסיגההרגשיתוההתנהגותיתשלילדים.כאמור,ההוריםנשאלואםמאז
תחילת המלחמה יש אצל ילדיהם הבדלים בתדירות של התופעות האלה: בהלה מרעשי
פתע,קושילהיפרד,קושילהירדםאולהישארישן,חוסרשקט,דריכותיתר,חוסרסבלנות
או התפרצויות זעם ללא סיבה ברורה. הממצאים בתרשים 3 דומים למדי לממצאים
המוצגים בתרשים 2 ומראים מגמה ברורה ומובהקת (ברמה של 0.01 ≥ p) של החמרה
בנסיגה הרגשית וההתנהגותית של הילדים ככל שהתארך פרק הזמן של סגירת מסגרות
החינוך. ממצאים אלו מעידים שסגירה ממושכת של מסגרות חינוך לא רק מגבירה את
הקשיים הכלליים של הילדים (מדד SDQ), אלא גם גורמת נסיגה ניכרת בהתנהגותם
וביכולתםלהתמודדעםמצביםיום יומיים.-
תרשים2.ממוצעמדדSDQלקשייםוהתנהגויותבעייתיותשלילדים,
לפימשךהזמןשבומסגרותהחינוךהיוסגורותבתחילתהמלחמה,ינואר2024
14
12
10
8
6
SDQממוצעמדד
4
2
0
עד
שבועיים
2
‒
3
שבועות
3
‒
4
שבועות
1
‒
2
חודשים
יותר
מחודשיים
הערות:לפידיווחיההוריםבסקר.הקוויםהאנכייםבראשיהעמודותמייצגיםרווחבר-סמךברמתביטחוןשל.95%
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
161
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
תרשים3.ממוצעהנסיגההרגשיתוההתנהגותיתשלילדים,לפימשךהזמןשבו
מסגרותהחינוךהיוסגורותבתחילתהמלחמה,ינואר2024
4.0
ממוצענסיגהרגשיתוהתנהגותית
3.5
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
עד
שבועיים
2
–
3
שבועות
3
–
4
שבועות
1
–
2
חודשים
יותר
מחודשיים
הערות:לפידיווחיההוריםבסקר.הקוויםהאנכייםבראשיהעמודותמייצגיםרווחבר-סמךברמתביטחוןשל.95%
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
ילדיםשפונומבתיהםחוויםבממוצעקשייםרגשייםוהתנהגותיים
רביםיותר,גםכעבורזמן
בעקבות המלחמה נאלצו רבות מהמשפחות בעוטף עזה ובגבול הצפון לעזוב את בתיהן
ולעבורלמגוריםזמניים.תהליךהפינוייצרחוויותחדשותשלחוסריציבותוביטחוןוהטיל
אתהמשפחותלסביבהלאמוכרת.השינוייםהללולארקהשפיעועלשגרתהיום-יוםשל
המשפחות, אלא גם גרמו לילדים תחושות של סטרס וחוויות רגשיות שלא היו מוכרות
להם (רבינוביץ,' 2024). תרשים 4 מתאר את הקשר בין פינוי ממקום המגורים בעקבות
המלחמהלביןמדדSDQלקשייםרגשייםוהתנהגותייםשלילדיםשנמדדובינואר2024
וביולי 2024. הנתונים המוצגים בתרשים מתייחסים לילדים שהוריהם השיבו על הסקר
בשני הגלים 804( = N). כפי שניתן לראות, ילדים שפונו ממקום מגוריהם בעקבות
המלחמהחווקשייםרגשייםוהתנהגותייםבשיעוריםגבוהיםיותרמילדיםשלאפונו,
הןבינואר2024והןביולי5.2024עםזאת,נצפתהירידהמובהקתבציונימדדSDQבין
שניגליאיסוףהנתונים;הדברמרמזכיייתכןשלאורךזמןחלהאצלהילדיםהתאוששות
מסוימתוהקשייםהרגשייםוההתנהגותייםשלהםפחתו.אךגםלאחרירידהזוההבדלים
כאמור, הסקר מבוסס על דיווח עצמי של הורים על מצבם ומצב ילדיהם. דיווח עצמי משמעותו שהמידע
5
מבוססעלהערכותאישיותשלההוריםבנוגעלמצבםומצבילדיהם.הערכותכאלועלולותלהיותמושפעות
ממצבםהנפשי,שעשוילגרוםלהטיהבאופןשבוההוריםמדווחיםעלמצבםומצבילדיהםולגרוםלהערכת
יתראולהערכתחסרשלהיקףההשפעותהנפשיותוהפיזיות.
162
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
בין קבוצת המפונים לקבוצת הלא-מפונים במדד SDQ לקשיים רגשיים והתנהגותיים
עדיין היו מובהקים סטטיסטית. במילים אחרות, למרות שיפור מסוים במצב הרגשי של
הילדים, תוצאות אלו מצביעות על קשר בין פינוי ממקום המגורים ובין הרעה במצב
הרגשיוההתנהגותישלהילדיםלאורךזמן.תובנהזומדגישהאתהצורךבתוכניותשיקום
ותמיכהרגשיתשיסייעולילדיםלהתמודדעםההשפעותהמתמשכותשלהפינוי6.
תרשים4.ממוצעמדדSDQלקשייםרגשייםוהתנהגותייםשלילדים,
לפיפינויממקוםהמגוריםבעקבותהמלחמה,ינוארויולי2024
פונו
מבתיהם
לא
פונו
מבתיהם
16
14
12
10
8
6
SDQממוצעמדד
4
2
0
גל
ראשון
,
ינואר
2024
גל
שני
,
יולי
2024
הערות:לפידיווחיההוריםבסקר.הקוויםהאנכייםבראשיהעמודותמייצגיםרווחבר-סמךברמתביטחוןשל.95%
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
בחנו גם את ההבדלים בין מפונים שעד יולי 2024 כבר חזרו לביתם לבין אלה שעדיין לא חזרו. נמצא כי
6
ילדיםשביולי2024עודהיומפוניםחוובממוצעקשייםרביםיותרמשחווילדיםשפונובתחילתהמלחמהאך
שבולביתםבמהלךהחודשיםינוארעדיולי2024.ישלציין,עםזאת,כיההבדלביןשתיהקבוצותלאנמצא
מובהקסטטיסטית,ככלהנראהבגללמיעוטמקריםשלמפוניםשחזרולביתםבמדגם מקרים).22(
163
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
הוריםשפונומבתיהםסובליםיותרמתסמיניםחמוריםשל
דיכאון,חרדהוסטרס
הממצאים בתרשים 5 מתארים את מדד DASS-21 לתסמינים של דיכאון, חרדה
וסטרס בקרב הורים לילדים בגיל הרך בינואר 2024, תוך התמקדות ברמות החומרה
הגבוהותביותרשלתסמיניםאלו(חמורהאוחמורהמאוד).כאמור,מדדDASS-21כולל
21 היגדים שמודדים דיכאון, חרדה וסטרס עם סיּפּים מוגדרים המצביעים על טווחים
נורמליים וטווחים חמורים עבור כל מצב. רמות החומרה מחולקות לקטגוריות רגילה,
קלה, בינונית, חמורה וחמורה מאוד. סיּפּים אלו מאפשרים להבחין בין רמות שונות של
חומרהומסייעיםבזיהוימצביםחמוריםבמיוחד.בקרבההוריםשפונומבתיהםבעקבות
המלחמה, 38% דיווחו על רמת חרדה חמורה או חמורה מאוד, לעומת 21% מההורים
שלא פונו מבתיהם; 28% מההורים המפונים דיווחו על רמת סטרס חמורה או חמורה
מאוד לעומת 16% בקרב ההורים שלא פונו; ו25%- מההורים המפונים דיווחו על רמת
דיכאון חמורה או חמורה מאוד לעומת 17% מההורים שלא פונו. נתונים אלו מדגישים
את הפגיעה הניכרת של הפינוי ברווחה הנפשית של ההורים ומראים כי המפונים חווים
תסמיניםרגשייםחמוריםיותרמהוריםשלאפונומבתיהם.
תרשים5.התפלגותתסמינידיכאון,חרדהוסטרס(לפימדדDASS-21)בדרגה
חמורהאוחמורהמאודבקרבהוריםלילדיםבגילהרך,לפיפינויממקוםהמגורים
בעקבותהמלחמה,ינואר2024
פונו
מבתיהם
לא
פונו
מבתיהם
38%
28%
25%
21%
16%
17%
חרדה
סטרס
דיכאון
הערות:לפידיווחיההוריםבסקר.הקוויםהאנכייםבראשיהעמודותמייצגיםרווחבר-סמךברמתביטחוןשל.95%
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
164
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
הממצאים בתרשים 6 מתארים את ממוצע מדד DASS המקוצר המתייחס לתסמיני
דיכאון,חרדהוסטרסיחדיושלהוריםלילדיםבגילהרך,כפישנמדדובינואר2024וביולי
2024 לפי הפינוי ממקום המגורים בעקבות המלחמה7., התרשים כולל רק את ההורים
שהשתתפו בשני גלי הסקר כדי שנוכל לבחון את מצבם לאורך זמן. ניתן לראות כי הן
בחודשינוארוהןבחודשיולי,הוריםשפונוממקוםמגוריהםדיווחועלממוצעגבוהיותר
שלתסמינישלדיכאון,חרדהוסטרסבהשוואהלהוריםשלאפונוממקוםמגוריהם;ההבדל
הממוצע בין הקבוצות הוא מובהק סטטיסטית 0.01( ≤ p). בדומה לתוצאות הניתוח
שהראינובקשרלמדדSDQ(תרשים4לעיל),ההשוואהביןמדידותינואר2024למדידות
יולי2024מעידהעלירידהמובהקתברמותהDASS-הכולל,הןבקרבהמפוניםוהןבקרב
מי שלא פונו מבתיהם. הדבר עשוי להעיד על ירידה מסוימת ברמות הסטרס של הורים
לילדיםבגילהרךלאורךהזמן.עלכלפנים,גםלאחרירידהזו,רמותהסטרסשלההורים
שפונומבתיהםנותרוגבוהותבאופןמשמעותימאלושלההוריםשלאפונו.ממצאיםאלו
מדגישיםאתהקשרביןפינויממקוםהמגוריםוביןרמותהסטרסשלההוריםלאורךהזמן.
למרותהירידההמובהקתברמותהסטרסבגלהשנילעומתהגלהראשון,הפערביןהורים
שפונווביןהוריםשלאפונונשארמובהקסטטיסטית8.
תרשים6.ממוצעמדדDASSלתסמינידיכאון,חרדהוסטרסבקרבהוריםלילדים
בגילהרך,לפיפינויממקוםהמגוריםבעקבותהמלחמה,ינוארויולי2024
פונו
מבתיהם
לא
פונו
מבתיהם
25
20
15
10
DASSממוצעמדד
5
0
2024
2024
גלראשון,ינואר
גלשני,יולי
הערות:לפידיווחיההוריםבסקר.הקוויםהאנכייםבראשיהעמודותמייצגיםרווחבר-סמךברמתביטחוןשל.95%
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
כאמור,בגלהשנישלהסקר,כדישלאלהכבידעלהמשיביםבשאלוןארוךמדי,השתמשנובנוסחמקוצרשל
7
שאלוןDASS:מתוךשבעתהפריטיםהמודדיםכלסוגשלקושי(דיכאון,חרדהוסטרס)נבחרושלושהפריטים
בעלי הטעינות הגבוהה ביותר בניתוח גורמים. משום כך, בתרשים 7 אנחנו משווים את מדד DASS בין שני
הגליםשלהסקרתוךשימושבמדדהמקוצרלשניהגלים.
בחנוגםאתההבדליםביןמפוניםשעדיולי2024כברחזרולביתםלביןאלהשעדייןלאחזרו.נמצאכיהורים
8
שביולי2024עדייןהיומפוניםחוובממוצעתסמינידיכאון,חרדהוסטרסרביםיותרמכפישחוומפוניםששבו
לביתםבמהלךהחודשיםינוארעדיולי2024.עםזאת,ישלצייןכיההבדלביןשתיהקבוצותלאנמצאמובהק
סטטיסטית,ככלהנראהבגללמיעוטהמקריםשלמפוניםשחזרולביתםבמדגם מקרים).22(
165
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
הוריםשפונומבתיהםמדווחיםעלהרעהבתפקודהיום-יומי
פינויממקוםהמגורים,במיוחדאםהואנמשךלאורךזמן,עשוילהשפיעגםעלהתפקוד
היום-יומי של הורים. ההורים שהשתתפו בסקר התבקשו להשוות את מצבם לפני 7
באוקטוברלמצבםבעתהמענהעלהסקרולהעריךאםתפקודםבתחומיםשוניםהשתנה
לרעה או לטובה. התחומים שנבדקו הם רמת הסבלנות כלפי ילדיהם, התפקוד בעבודה
או בלימודים, היכולת להתרכז והשקט הנפשי. סולם התשובות נע בין 1 – "הרבה פחות
טוב",ל5-–"הרבהיותרטוב",כאשרהערך3פירושושאיןשינויבתפקוד.בתרשים7ניתן
לראותכיהוריםשפונוממקוםמגוריהםבעקבותהמלחמהדיווחועלהרעהמשמעותית
בתפקודםבחייהיום-יוםבכלהתחומיםשנבדקוהרבהיותרמכפישדיווחועלכךהורים
שלא פונו. בארבעת התחומים שנבדקו נמצא כי רמת התפקוד הממוצעת של הורים
מפונים בפעילויות יום-יומיות נמוך באופן מובהק סטטיסטית 0.05( ≤ p) מזו של הורים
שלא פונו מבתיהם. הפגיעה בתפקוד מראה שהפינוי אינו פוגע רק ברווחה הנפשית של
ההוריםאלאגםביכולתםלהתמודדעםדרישותהיום-יום,לרבותדרישותההורּוּת9.
תרשים7 ממוצעהשינויברמתהתפקודבחייהיום-.יוםשלהוריםלילדיםבגילהרך,
לפיפינויממקוםהמגוריםבעקבותהמלחמה,ינואר2024
פונו
מבתיהם
לא
פונו
מבתיהם
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
השקט
הנפשי
שלי
היכולת
שלי
התפקוד
שלי
בעבודה
רמת
הסבלנות
שלי
יום-ממוצעהשינויברמתהתפקודבחייהיום
להתרכז
או
בלימודים
לילדים
שלי
הערות:סולםהתשובותנעבין1–"הרבהפחותטוב",ל5-–"הרבהיותרטוב",כאשרהערך3משמעותו"ללא
שינוי".כלומר,ערכיםנמוכיםמ3-מעידיםעלהרעהבתפקודוערכיםגבוהיםמ3-מעידיםעלשיפורבתפקוד.לפי
דיווחיההוריםבסקר.הקוויםהאנכייםבראשיהעמודותמייצגיםרווחבר-סמךברמתביטחוןשל.95%
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
תרשים זה מוצג רק עבור מדידות שנערכו בגל הראשון, בינואר 2024. בשל מגבלות מקום לא חזרנו על
9
שאלותאלובגלהשני.
166
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
זרקור
ילדיםמפוניםומשפחותיהם:
מסגרותהחינוךשהוקמובמלון
שלמפוניקיבוץבארי
יערהשילה,יוליחרומצ'נקוויאןסרדצה
בבוקר של 8 באוקטובר, כשהתקבלו הידיעות על האסון ועל התחזית
לפינוי המוני, הבנו מייד שעלינו לפעול במהירות. נסענו לים המלח
כדי לסייע בהקמת מרחב בטוח לילדים ולמשפחות שפונו מקיבוץ
בארי. כשהגענו למלון דיוויד, קיבל את פנינו לובי רועש וצפוף. ילדים
והורים, עייפים ומבולבלים, ישבו בין ערימות של חפצים אישיים. ראינו
ילדים מפוחדים, כמה מהם נצמדים להוריהם, אחרים בוכים בשקט.
במקוםשררהאווירהשלחוסרודאות.מתנדביםבעלילברחבניסולעודד
את הילדים בעזרת פנקייקים, גלידה ושוקולד שיצרו רגעים קטנים של
שמחה, אך גם תרמו לאי-שקט ולהיפראקטיביות. בשביל חלק מהילדים
המוזיקההרועשתממערכותההגברההייתהחזקהמדיומטרידה.מניסיון
העבר של ארגון Starters 10Early בהקמת מרחבים בטוחים לילדים,
10 International Starters Early היא עמותה הומניטרית המתמחה בהענקת סיוע
לילדיםבגילהרךבאזורימשבר.הארגוןפועלשניםרבותעםילדיםבמצביחירום.
הואעוסקביןהשארבפיתוחתוכניותייחודיותלהתמודדותעםטראומההמיועדות
להוריםולילדיםובהכשרתצוותים,ופועלבשיתוףפעולהעםגורמיםמקומייםובין-
לאומיים. מאז אירועי 7 באוקטובר הקים הארגון בישראל 17 מרחבים בטוחים
עבורילדיםשנפגעומהלחימהוסייעלהםלהתמודדעםהטראומהולחזורלשגרת
חייהם.
167
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
למשל במהלך המלחמה באוקראינה, ידענו שהמיקום והאווירה הם
גורמיםקריטיים.התחלנולאסוףאתהילדיםמהלובילחללשקטומאורגן,
מותאם לצרכים הרגשיים שלהם. הילדים הגיעו בזמנים שונים – חלקם
מייד לאחר הפינוי, אחרים מאוחר יותר, לפי צורכי משפחותיהם. ככל
שהתייצב המרחב כך החלו הילדים להיפתח. הם התחילו לשחק, ליצור
קשריםולמצוארגעיםשלרגיעהאמיתית.ההורים,שהיובהלםמהאירועים
הקשים ומהפינוי, מצאו במרחב שהקמנו מקור לרוגע, תמיכה ונחמה.
המרחבנעשהלארקמקוםבטוח,אלאגםמרחבמשותףשבויכלוהילדים
וההוריםלעבדיחדאתהחוויותהקשותוליצורשגרהחדשהמתוךהכאוס.
זכור לי במיוחד ילד קטן שנמנע מלדבר ביומיים הראשונים והתחיל
פתאום לשחק עם ילדים אחרים. זה היה רגע מרגש שבו ראינו איך
הילדיםמתחיליםלהחליםדרךהמשחקוהשגרההחינוכיתשכוננועבורם.
בהמשךהקמנומרחביםנוספיםבמלונותאחריםבאזור,והניסיוןשצברנו
הקלעלינואתתהליךהקמתם.גייסנוצוותמקצועיומתנדבים,כשהתנאי
החשוב ביותר לגיוס היה יציבות: הצוות נדרש להישאר לאורך זמן כדי
להעניק לילדים והוריהם את תחושת הביטחון שהיו זקוקים לה כל כך.
המשובים מהמשפחות היו מרגשים וחיזקו את ההבנה שמה שיצרנו היה
בדיוקמהשהילדיםוההוריםנזקקולו:מקוםבטוח,שישבופניםמוכרות,
צוותמקצועיומינוןמדויקשלגירויים.
עקרונותלהפעלתמרחבבטוחלגילהרך
יצירת מרחבים בטוחים לילדים spaces( friendly child) היא שיטה
הומניטרית מקובלת בעולם לטיפול בילדים צעירים בתקופות משבר.
במרחביםאלומספקיםלילדיםצעיריםמענהרגשיוחברתיתומךשחיוני
להתפתחותם התקינה. ההפעלה של המרחבים הבטוחים מבוססת על
כמהעקרונות:
168
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
1 .
מרחב פיזי בטוח: חלל נגיש וקבוע, מקום מוכר שהילדים יכולים
לחזור אליו יום אחר יום והוא מספק להם שגרה ותחושת ביטחון.
סביבהיציבהזומעניקהלילדיםאתהיכולתלבחורבפעילויותשונות,
והבחירהתורמתלתחושתהמסוגלותוהשליטהבחייהם(להד,1999;
).Grotberg,1995
2 .
התאמה לגיל הרך: המרחבכוללפינותמוגדרותלפעילויותמגוונות–
בנייה,יצירה,קריאה,משחקידמיוןומנוחה–המתאימותלגילומעודדות
התפתחות קוגניטיבית, מוטורית וחברתית. תכנון המרחב בהתאמה
לצורכי הילדים מאפשר להם להרגיש מוגנים וחופשיים לחקור את
העולם.
3 .
נוכחות מבוגר משמעותי: מבוגר מודע טראומה שנוכחותו קבועה
מספק לילדים ביטחון רגשי ותמיכה במצבים מאתגרים Bowlby,(
1979). יצירת קשר מיטיב עם המבוגר תומכת בפיתוח כישורים
לוויסותרגשיומסייעתבהתמודדותעםחרדה.
4 .
קבוצת שייכות: המרחב מספק לילדים הזדמנות לפתח קשרים
חברתיים משמעותיים תוך התאגדות בקבוצה תומכת. כך הילדים
מתמודדיםיחדעםהחוויההמשבריתומפתחיםחוסןרגשי.
ד"ר יערה שילה היא מייסדת ומנהלת תוכנית הלימודים לתואר ראשון למנהלות
*
מעון, מנהלת היחידה "גירסא דינקותא" במכללת אפרתה ומומחית לגיל הרך
במצביחירום.היאמתנדבתפעילהבמרחביםהבטוחיםשלארגוןStartersEarly.
יולי חרומצ'נקו מנהלת את פעילותו של ארגון International Starters Early
במזרח אירופה, שם היא אחראית לפיתוח והטמעה של תוכניות חדשניות לקידום
ההתפתחות של ילדים בגיל הרך. נוסף על כך, בתפקידה כמנהלת מחלקת תוכן
והכשרות, היא מובילה את עבודת הפיתוח של חומרים חינוכיים ומכשירה אנשי
מקצועבתחום.
ד"ר יאן סרדצה הוא פסיכולוג קליני של הילד המתמחה בפסיכולוגיה חינוכית
בשער הנגב, מרצה וחוקר עמית באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללה
האקדמית ספיר ומייסד ומנהל של מרכז החדשנות, המחקר והפיתוח של ארגון
.EarlyStartersInternational
169
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
הוריםשבןאובתהזוגשלהםגויסולמילואיםבמהלךהמלחמה
מדווחיםעלרמותגבוהותיותרשלדיכאון,חרדהוסטרס
שירותמילואיםשלבןאובתהזוגיכוללהיותגורםמשמעותילסטרסאצלהורים,במיוחד
בתקופות חירום כמו מלחמה. הבנת ההשפעה של מצב זה על רווחת ההורים חשובה
לצורך התאמת התמיכה הנדרשת להם ולמשפחותיהם. הממצאים בתרשים 8 מתארים
אתרמותהסטרסהכוללשלהוריםלילדיםבגילהרך(עלפימדדDASS),בהתפלגותלפי
שירותמילואיםשלבןאובתהזוגשלההורההמשיבעלהסקר.כאמור,ההוריםשהשיבו
עלהסקרנשאלואםבןאובתזוגםגויסולשירותמילואיםמאזתחילתהמלחמה.הנתונים
בתרשיםמוצגיםעבוראותםמשיביםשהשיבועלהשאלוןהןבגלהראשוןשלהסקרוהן
בגלהשני804(=N).בניתוחהגלהראשון(ינואר2024)נמצאכיהוריםשבןאובתזוגם
היובשירותמילואיםלפרקזמןכלשהומתחילתהמלחמהדיווחועלממוצעגבוהיותרשל
תסמינידיכאון,חרדהוסטרסלעומתהוריםשבןאובתזוגםלאהיובשירותמילואיםכלל
(הבדל מובהק סטטיסטית ברמה של 0.01 ≤ p). כעבור חצי שנה (יולי 2024), התוצאה
הייתה דומה למדי: הורים שבן או בת זוגם היו בשירות מילואים דיווחו על ממוצע גבוה
יותרשלתסמיניםאלהלעומתהוריםשבןאובתזוגםלאהיובשירותמילואים,וגםכאן
ההבדלנמצאמובהקסטטיסטית0.01(≤p).
עלפניהדבריםנראהכיישירידהמסוימתבמידתהמצוקההנפשיתהכלליתשלהורים
בין שני גלי הסקר. כדי לבדוק אם ירידה זו מובהקת סטטיסטית בוצעו מבחני t נפרדים
עבור הורים שבן או בת זוגם היו בשירות מילואים ועבור אלו שבן או בת זוגם לא היו
בשירותמילואיםבשניגליהסקר.עבורהוריםשבןאובתזוגםלאהיובשירותמילואים
במהלך המלחמה, נמצאה ירידה מובהקת בציוני מדד DASS בין הגל הראשון לגל השני
(פערממוצעשל1.88במדד,0.01≤p).ממצאזהמעידעלשיפורמובהקבמצבהנפשי
של הורים שבן או בת זוגם לא היו במילואים. לעומת זאת, אצל הורים שבן או בת זוגם
היו במילואים בזמן כלשהו מתחילת המלחמה לא הייתה ירידה מובהקת בציוני מדד
DASSביןשניהגלים(פערממוצעשל1.78במדד,0.05>p).נתוןזהעשוילהצביעעל
קשר שלילי מתמשך של שירות המילואים על רווחת בן או בת הזוג שנשארו בבית, גם
לאחר שהשירות הסתיים, ויש בכך כדי להדגיש את הצורך במתן תמיכה רגשית להורים
במצביםאלו.
170
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
תרשים8.ממוצעמדדDASSלתסמינידיכאון,חרדהוסטרסבקרבהוריםלילדים
בגילהרך,לפישירותמילואיםשלבןאובתהזוג,ינוארויולי2024
בן/בת
הזוג
גויס
/ה
לשירות
מילואים
בן/בת
הזוג
לא
גויס
/ה
לשירות
מילואים
25
20
15
10
DASSממוצעמדד
5
0
,
2024
,
2024
גל
ראשון
ינואר
גל
שני
יולי
הערות:לפידיווחיההוריםבסקר.הקוויםהאנכייםבראשיהעמודותמייצגיםרווחבר-סמךברמתביטחוןשל.95%
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
שירותמילואיםשלאחדההוריםקשורלירידהבתפקודהיום-יומי
שלההורהשנשארבבית
כדי להבין את השפעת שירות המילואים של אחד מההורים על התפקוד של בן או בת
הזוגנמדדובגלהראשוןשלהסקרארבעהמדדים:רמתהסבלנותכלפיילדיהם,התפקוד
בעבודה או בלימודים, היכולת להתרכז והשקט הנפשי. התשובות נעו בין 1 – "הרבה
פחות טוב", ל5- – "הרבה יותר טוב", כאשר הערך 3 משמעו "ללא שינוי". הממצאים
בתרשים9מראיםכיהוריםשבןאובתהזוגשלהםהיובשירותמילואיםדיווחועלירידה
בתפקודבכלהמדדיםשנמדדובהשוואהלהוריםשבןאובתהזוגשלהםלאגויסולשירות
מילואים,ובייחודבמדדיהתפקודבעבודהאובלימודים,בסבלנותלילדיםוביכולתהריכוז.
ההבדל שנמצא בין שתי הקבוצות מובהק סטטיסטית 0.05( ≤ p). כמו כן נמצא הבדל
מובהק בתחושת השקט הנפשי, כאשר הורים שבן או בת הזוג שלהם גויסו למילואים
דיווחו על רמה נמוכה יותר של שקט נפשי 0.05( ≤ p). ממצאים אלו מעידים על קשר
שלילי בין שירות המילואים של אחד ההורים ובין תפקוד ההורה שנשאר בבית, כאשר
בכלהמדדיםשנבדקוחלההרעה.ירידהבתפקודבתחומיםכמוסבלנותלילדיםויכולת
ריכוזמצביעהעלהרעהאפשריתבאיכותהחייםשלההורהוירידהביכולתולנהלאתחיי
היום-יוםבצורהאפקטיבית,והיאעשויהלהשפיעעלהתקשורתבמשפחה.נוסףעלכך,
171
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
ירידה ברמת הסבלנות וביכולת להתמודד עם ילדים עשויה להוביל לבעיות התנהגותיות
ולרמותגבוהותיותרשלסטרסאצלהילדים.
תרשים9 ממוצעהשינויברמתהתפקודבחייהיום-.יוםשלהוריםלילדים
בגילהרך,לפישירותמילואיםשלבןאובתהזוג,ינואר2024
בן/בת
הזוג
גויס
/ה
לשירות
מילואים
בן/בת
הזוג
לא
גויס
/ה
לשירות
מילואים
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
השקט
הנפשי
שלי
היכולת
שלי
התפקוד
שלי
בעבודה
רמת
הסבלנות
שלי
יום-ממוצעהשינויברמתהתפקודבחייהיום
להתרכז
או
בלימודים
לילדים
שלי
הערות:סולםהתשובותנעבין1–"הרבהפחותטוב",ל5-–"הרבהיותרטוב",כאשרהערך3משמעותו"ללא
שינוי".כלומר,ערכיםנמוכיםמ3-מעידיםעלהרעהבתפקודוערכיםגבוהיםמ3-מעידיםעלשיפורבתפקוד.לפי
דיווחיההוריםבסקר.הקוויםהאנכייםבראשיהעמודותמייצגיםרווחבר-סמךברמתביטחוןשל.95%
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
שירותמילואיםשלהורהקשורלנסיגהרגשיתוהתנהגותית
שלילדים
לנוכח הקשר שנמצא בין שירות מילואים של הורה אחד למצוקה הנפשית של ההורה
השני, חשוב לבחון אם שירות המילואים משפיע גם על מצבם הרגשי של הילדים.
זאת מכיוון שהסטרס שחווים ההורים בעקבות השירות עלול להשפיע על התנהגותם
ורגשותיהם של ילדיהם. לפיכך בדקנו את הקשר בין שירות המילואים של אחד ההורים
לבין מידת הנסיגה הרגשית וההתנהגותית של הילדים, כפי שנמדדה בשני גלי הסקר.
כאמור,הנסיגהההתנהגותיתוהרגשיתשלהילדיםכללהתופעותכמובהלהמרעשיפתע,
התפרצויות זעם או קושי להירדם (ראו פירוט לעיל). תרשים 10 מראה כי בקרב ילדים
שאחד מהוריהם גויס למילואים במהלך המלחמה חלה נסיגה רגשית והתנהגותית
חמורה יותר בממוצע, בהשוואה לילדים שהוריהם לא שירתו במילואים. הבדל זה
נמצאמובהקסטטיסטיתבשניגליהסקר,הןבינוארוהןביולי20240.01(=).p
172
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
בתקופהשביןינוארליולינצפתהירידהבנסיגההרגשיתוההתנהגותיתבקרבכללהילדים.
עם זאת, בעוד שבקרב ילדים להורים שלא גויסו למילואים הירידה הייתה מובהקת
סטטיסטית,בקרבילדימשרתיהמילואיםלאנמצאשיפורמובהק.
חשובלצייןשאיןבידינונתוניםעלסטטוסשירותהמילואיםשלההוריםבזמןהמענהעל
השאלון. כלומר, איננו יודעים אם בעת המענה השירות עדיין נמשך או שכבר הסתיים.
סביר להניח שבינואר 2024 היה שיעור גדול יותר של הורים שעדיין שירתו במילואים,
בעודשביולי2024רביםמהםכברסיימואתהשירות.העובדהשלאנמצאשיפורמובהק
במדד הנסיגה של ילדי משרתי המילואים אף כי יש לשער שביולי רבים מההורים כבר
שבולמשפחותיהםמדגישהאתהקשייםהמתמשכיםשלילדיםאלו.ממצאזהמרמזשגם
לאחרשההורהחוזרהביתה,תהליךההתאוששותעשוילהיותאיטי.
תרשים10.ממוצענסיגהרגשיתוהתנהגותיתבקרבילדיםבגילהרך,
לפישירותמילואיםשלאחדמהוריהם,ינוארויולי2024
הורה
גויס
לשירות
מילואים
הורה
לא
גויס
לשירות
מילואים
ממוצענסיגהרגשיתוהתנהגותית
3.5
3.0
2.5
2.0
1.5
1.0
גל
ראשון
,
ינואר
2024
גל
שני
,
יולי
2024
הערות:לפידיווחיההוריםבסקר.הקוויםהאנכייםבראשיהעמודותמייצגיםרווחבר-סמךברמתביטחוןשל.95%
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
173
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
הנסיגההרגשיתוההתנהגותיתהממוצעתשלילדיםשפונו
מבתיהםחמורהיותר
כדילבחוןאתהקשרביןפינוימשפחותמבתיהןושירותהמילואיםשלאחדההוריםלבין
המצבהרגשישלילדיםבגילהרךבזמןהמלחמה,ביצענושלושרגרסיותליניאריותOLS()
המוצגותבלוח1.הרגרסיותהללומנבאותאתמידתהנסיגההרגשיתוההתנהגותיתשל
ילדים, כפי שזו נמדדה בחודש ינואר 2024. במודל הרגרסיה הראשון (מודל 1) אנחנו
מפקחים על פינוי המשפחה ממקום המגורים בעקבות המלחמה ועל שירות המילואים
של אחד ההורים, וכן על משתני רקע של המשפחה כגון רמת ההכנסה שלה, רמת
ההשכלה של ההורים, מגדר ההורה המשיב, מגדר וגיל הילדים, המצב המשפחתי של
ההורים (גרושים/נשואים) ושינוי ברמת התפקוד ההורי בחיי היום-יום. ערך נמוך מ3-
מעיד על הרעה במצב ההורה בהשוואה לשלושה חודשים קודם לכן, ולהפך. התוצאות
מראות כי פינוי ממקום המגורים קשור באופן חיובי ומובהק סטטיסטית למידת הנסיגה
הרגשית וההתנהגותית של הילדים 0.05( ≤ p 0.12, =b). במילים אחרות, אצל ילדים
בגילהרךשפונומביתםבעקבותהמלחמההנסיגההרגשיתוההתנהגותיתהממוצעת
חמורהיותרמזושלילדיםשלאפונומבתיהם,גםבפיקוחעלהמשתניםהבלתיתלויים
שצוינולעיל.כמוכןניתןלראותכישיפורברמתהתפקודשלההוריםקשורבאופןמובהק
לירידהבמדדהנסיגהשלהילדים.
174
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
לוח1.מודלרגרסיהליניאריתOLSלניבוינסיגהרגשיתוהתנהגותיתשלילדים
בגילהרך,ינואר2024
מודל1 מודל2 מודל3
פינויממקוםהמגורים 0.12*
0.13*
0.08*
(0.04)
(0.04)
(0.04)
שירותמילואיםשלאחדההורים 0.03
0.21*
0.16
(0.03)
(0.09)
(0.09)
הכנסהמשפחתית -0.02
-0.01
-0.00
(0.01)
(0.01)
(0.01)
השכלתהורים 0.03*
0.03*
0.04*
(0.01)
(0.01)
(0.01)
מגדרההורההמשיב(אישה=)1 0.02
0.03
-0.02
(0.03)
(0.03)
(0.03)
מגדרהילד/ה(בת=)1 0.00
0.00
0.00
(0.03)
(0.03)
(0.03)
גילהילד 0.05*
0.05*
0.05*
(0.01)
(0.01)
(0.01)
הוריםגרושים/פרודים/יחידנים(נשואים=)0 0.05
0.05
0.05
(0.05)
(0.05)
(0.05)
שינויברמתהתפקודההורי -0.24*
-0.24*
-0.14*
(0.02)
(0.02)
(0.02)
שירותמילואיםשלאחדההורים*הכנסה
-0.06*
-0.05
משפחתית
(0.03)
(0.03)
מצוקהנפשיתשלההורים)DASS-21( 0.01*
(0.00)
קבוע 3.62*
3.63*
3.11
(0.09)
(0.08)
(0.10)
מספרהמקרים 1,133
1,133
1,133
R2
0.15
0.16
0.22
הערה:טעויותהתקןבסוגריים.
רמתמובהקות:0.05≤*.p
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
175
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
הנסיגההרגשיתוההתנהגותיתחמורהיותרבקרבילדיםשל
משרתימילואיםבמשפחותמעוטותהכנסה
במודל הרגרסיה השני בלוח 1 הוספנו משתנה אינטראקציה בין רמת ההכנסה
המשפחתית לבין שירות המילואים של אחד ההורים. אינטראקציה זו מצביעה על כך
שהקשר בין שירות מילואים לנסיגה רגשית והתנהגותית של הילדים משתנה בהתאם
לרמתההכנסההמשפחתית0.05(≤p-0.06,=b).תרשים11מתאראתהקשריםבין
מידת הנסיגה הרגשית וההתנהגותית של ילדים לבין רמת ההכנסה המשפחתית, תוך
הבחנה בין ילדים שהוריהם שירתו במילואים לבין ילדים שהוריהם לא שירתו. הקשרים
מבוססים על האומדנים של מודל 2 בלוח. התרשים מלמד שמידת הנסיגה הרגשית של
ילדיםשלמשרתימילואיםפוחתתככלשרמתההכנסהשלהמשפחהגבוההיותר.בקרב
ילדים שהוריהם לא שירתו במילואים אין קשר סטטיסטי מובהק בין רמת ההכנסה של
המשפחה לבין מידת הנסיגה הרגשית שלהם. בקרב משפחות בעלות הכנסה נמוכה
מהממוצע נראה כי הנסיגה הרגשית של ילדים שהוריהם משרתים במילואים חמורה
יחסיתלזושלילדיםשהוריהםלאשירתובמילואים.לעומתזאת,בקרבילדיםלמשפחות
בעלותהכנסהממוצעתומעלהההבדלבמידתהנסיגההרגשיתוההתנהגותיתביןילדים
שהוריהם שירתו במילואים ובין ילדים שהוריהם לא שירתו אינו מובהק סטטיסטית.
ממצאיםאלהמלמדיםכישירותמילואיםשלאחדמההוריםפוגעיותרבמצבהרגשי
שלילדיםממשפחותבעלותהכנסהנמוכה.ממצאזהמדגישאתהחשיבותשלתמיכה
במשפחות שאחד מהוריהן משרת במילואים, בפרט במשפחות ממעמד חברתי-כלכלי
נמוך.ייתכןכילמשפחותאלוישפחותמשאביםלהתמודדעםהשפעותהמלחמה,והדבר
יכוללגרוםלהחמרהבמצבהרגשיוההתנהגותישלהילדים.
176
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
תרשים11.הקשרביןשירותמילואיםשלאחדההוריםלביןמידתהנסיגה
הרגשיתוההתנהגותיתשלילדים,לפירמתההכנסההמשפחתית,ינואר2024
3.6
3.5
ממוצענסיגהרגשיתוהתנהגותית
3.4
הורה
לא
גויס
לשירות
מילואים
3.3
3.2
הורה
גויס
לשירות
מילואים
3.1
3.0
הרבה
מתחת
מתחת
דומה
מעל
הרבה
מעל
לממוצע
לממוצע
לממוצע
הממוצע
הממוצע
רמתההכנסה
הערות:לפידיווחיההוריםבסקר.הקוויםהאנכייםבתרשיםמייצגיםרווחבר-סמךברמתביטחוןשל.95%
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
רמתהמצוקההנפשיתשלההורים–משתנהשמתווךאתהקשר
שביןפינויממקוםהמגוריםוביןנסיגהרגשיתשלילדים
במודל הרגרסיה השלישי בלוח 1 הוספנו לרגרסיה את מדד DASS-21 לתסמיני דיכאון,
חרדה וסטרס של ההורה המשיב. כפי שניתן לראות, הוספת הפיקוח על משתנה זה
מצמצמתבמידהמסוימתאתהמקדםשלפינויממקוםהמגוריםומצמצמתמאוד(עדכדי
אי-מובהקות)אתהמקדםשלשירותמילואיםשלאחדההורים.לעומתזאת,ביןהמצוקה
הנפשית של ההורה (על פי מדד DASS-21) ובין הקשיים הרגשיים של הילדים נמצא
קשרחיובימובהק0.01(≤p0.10,=b).במיליםאחרות,הקשייםהרגשייםשלהילדים
גובריםככלשרמתהמצוקההנפשיתשלההוריםגבוההיותר.אםכן,נראהכימצוקתם
הנפשית של ההורים משמשת משתנה מתווך, שמסביר את הקשר בין פינוי ממקום
המגורים או שירות מילואים של אחד ההורים לבין הנסיגה הרגשית של הילדים. נראה
ששני הגורמים הללו (פינוי ושירות מילואים) תורמים להרעת המצב הנפשי של ההורים,
וההרעה במצבם תורמת בתורה להרעת המצב הרגשי של הילדים. חשוב לציין גם כי
המקדםשלשינויברמתהתפקודההורינותרמובהקגםבמודלהשלישי,אםכיפיקוחעל
רמתהמצוקההנפשיתשלההוריםצמצםאותוכמעטבחצי.מכאןעולהשהיבטיםשונים
177
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
של קשיי ההורים – הן קשיי תפקוד והן קשיים נפשיים – תורמים יחדיו לקשיי הילדים.
כאשר מוסיפים למודל את משתנה המצוקה הנפשית של ההורים, הR²- עולה מ0.15-
במודל 1 ל0.22- במודל 3 כלומר עלייה של כ47%-, – מה שמעיד על שיפור משמעותי
ביכולת המודל החדש להסביר את השונּוּת במידת הנסיגה של ילדים. המשמעות היא
שהמצוקה הנפשית של ההורים מסבירה חלק ניכר מהשונּוּת במידת הנסיגה הרגשית
וההתנהגותית של הילדים מעבר לשאר המשתנים שבמודל. ממצאים אלו ממחישים את
הצורך בהתערבויות שמסייעות להורים להתמודד עם המצוקה הנפשית שלהם, ועל ידי
כךמניחותאתהבסיסלשיפוררווחתםהרגשיתשלהילדים.
הוריםערביםחווהרעהמשמעותיתיותרבמצבהכלכליבעקבות
המלחמהבהשוואהלהוריםיהודים
כדילספקתמונהרחבהשלהשפעותהמלחמהעלחייהןשלמשפחותעםילדיםצעירים
בישראל בחנו גם את מצבן הכלכלי. הממצאים מראים בבירור כי השפעות המלחמה
אינן מוגבלות רק לפינוי ממקום המגורים או לשירות מילואים, אלא כוללות גם פגיעות
כלכליותלאמבוטלות.בסקרשנערךביולי2024נשאלוהמשיביםעלהשינוייםבהכנסות
המשפחהמאזינואר2024.נתוניתרשים12מראיםכיאצלמשפחותרבותחלהירידה
ניכרת בהכנסות המשפחה. 9% מהמשפחות בכלל המדגם דיווחו על ירידה משמעותית
בהכנסה, ו19%- דיווחו על ירידה מעטה. עם זאת, הפגיעה הכלכלית במשפחות ערביות
הייתהחמורהיותרביחסלמשפחותיהודיות.מ804-משפחותיהודיותשהשתתפובסקר,
7% דיווחו על ירידה ניכרת בהכנסה ו17%- דיווחו על ירידה מעטה; השיעור הכולל של
משפחותיהודיותשדיווחועלירידהכלשהיבהכנסההסתכםב24%- לעומתזאת,.16%
מ151-המשפחותהערביותשהשתתפובסקרדיווחועלירידהניכרתבהכנסה,ו31%-–
עלירידהמעטה–כלומרהשיעורהכוללשלמשפחותערביותשדיווחועלירידהכלשהי
בהכנסה הסתכם ב47%-. הפערים בין הקבוצות מדגישים את הפגיעּוּת הייחודית של
משפחות ערביות במהלך המלחמה, ומעידים כי ההשפעות הכלכליות על המשפחות
הערביותהיוחמורותהרבהומעברלהשפעההישירהשלהמצבהביטחוניבמדינה.
178
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
תרשים12.השינויבמצבההכנסההמשפחתיתמאזחודשינואר2024,לפילאום
הכנסהמשפחתית
ירדה
במידה
רבה
ירדה
במידה
מעטה
לא
השתנתה
עלתה
במידה
מעטה
עלתה
במידה
רבה
16%
31%
46%
6%
1%
ערבים
יהודים
7%
17%
60%
13%
3%
9%
19%
58%
12%
3%
סך
הכול
0%
20%
40%
60%
80%
100%
הערה:לפידיווחיההוריםבסקר.
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
רמתהמצוקההנפשיתשלהוריםערביםגבוההיותרמזושל
הוריםיהודים
הסקרבחןגםאתבריאותםהנפשיתשלהוריםלילדיםצעיריםבמהלךהמלחמהבהשוואה
ביןהוריםיהודיםלהוריםערבים.כפישמוצגבתרשים13,הוריםערביםדיווחועלתסמיני
דיכאון, חרדה וסטרס (על פי מדד DASS) ברמות גבוהות יותר בממוצע מהורים יהודים.
ההבדליםביןהקבוצותנמצאומובהקיםסטטיסטית0.01(≤p).ממצאיםאלועוליםבקנה
אחדעםמחקרשלקופתחוליםכללית,שבונצפתהעלייהמשמעותיתבצריכתתרופות
נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה, כדורי שינה ומשככי כאבים נרקוטיים בששת החודשים
הראשונים של המלחמה, כאשר באוכלוסייה הערבית עלתה צריכת משככי הכאבים פי
ארבעה,לעומתעלייהפישלושהבאוכלוסייההכללית(מרכזמידעוידע,2024).עםזאת,
ייתכןשגורמיםנוספים,כמוהעלייההמתמשכתבשיעורמקריהרצחבאוכלוסייההערבית
וינרב ואחרים,( 2024 והתנודות בשיעורי התעסוקה (דבאוי ואחרים,) 2023), תרמו
למצבםהנפשיהמורכבשלהוריםערבים,ולארקהמלחמהעצמה.האוכלוסייההערבית
בישראל מתמודדת מראש עם אתגרים כלכליים וחברתיים גדולים יותר, כולל רמת
אלימותגבוההיותרותחושתביטחוןאישינמוכהיותר.לכן,ישלהיזהרמלטעוןלסיבתיות
ישירה בין המלחמה לבין הרמות הגבוהות של מצוקה נפשית שנצפו אצל הורים ערבים.
179
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
כך או כך, הרמות הגבוהות של דיכאון, חרדה וסטרס שעליהן דיווחו הורים לילדים בגיל
הרך בחברה הערבית בישראל מצביעות על הצורך בהתאמת התמיכה הנפשית לצרכים
הייחודייםשלאוכלוסייהזו.
תרשים13.ממוצעמדדDASSלתסמינידיכאון,חרדהוסטרסבקרבהוריםלילדים
בגילהרך,לפילאום,יולי2024
יהודים
ערבים
10
8
6
4
DASSממוצעמדד
2
0
חרדה
דיכאון
סטרס
הערות:לפידיווחיההוריםבסקר.הקוויםהאנכייםבראשיהעמודותמייצגיםרווחבר-סמךברמתביטחוןשל.95%
מקור:שי,נבון,בלנקושביט,מרכזטאוב|נתונים:סקרהאורךשלהיוזמהלחקרהגילהרךבמרכזטאוב
180
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
סיכוםומסקנות
לאירועי7באוקטובר2023ולמלחמהשפרצהבעקבותיהםישהשפעותרבותעלהחברה
הישראלית, כולל על ילדים בגיל הרך. במסגרת סקר שנערך על ידי יוזמת מרכז טאוב
לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך נבחנו השפעות המלחמה על ילדים בגיל הרך
ועל הוריהם. הסקר בדק את מצבם הרגשי, ההתנהגותי וההתפתחותי של הילדים ואת
מצבםהרגשישלההורים,וכיצדהשפיעועליהםהפינויממקוםהמגורים,סגירתמסגרות
החינוךושירותמילואיםשלבןאובתהזוג.
ממצאיםעיקריים
1
.
סגירת מסגרות החינוך והשפעתה על ילדים. ממצאי הסקר מראים שמסגרות
החינוךשלמרביתהילדיםהיוסגורותלפרקזמןשלעדחודשימים.ככלשהיוסגורות
זמןרביותר,כךנרשמהעלייהבקשייםובהתנהגויותהבעייתיותשלהילדים.בהקשר
זה יש לשקול צעדים להבטחת המשך פעילותן של מסגרות חינוך גם בתקופות
חירום,אולספקתוכניותחינוךחלופיותכדילמזעראתהפגיעההרגשיתבילדים.
2
.
השפעת הפינוי על ילדים והורים. ילדים והורים שפונו מבתיהם עקב המלחמה
חוו קשיים גדולים יותר ממי שלא פונו, והמשיכו לחוות אותם גם יותר מחצי שנה
מתחילת המלחמה. רבות מהמשפחות המפונות, בייחוד מהצפון, נמצאות גם כיום
במצב של חוסר ודאות, ומצב זה עלול לגבות מהן ומילדיהן מחיר כבד יותר ככל
שמתארכתהתקופהשבההםרחוקיםמבתיהם.חשובמאודלהמשיךולהפעילבכל
מרכזיהמפוניםמערכיתמיכהרגשיתשיכללוגםהדרכותהורים,ולספקאתהתמיכה
הזאת גם למשפחות מפונות אשר אינן חלק מקהילות שהתפנו יחד אלא מפוזרות
ביישובים ברחבי הארץ. חשוב לספק את הכלים המתאימים גם למערכי התמיכה
ולמדריכות החינוכיות במעונות לגיל הרך ברשויות שאליהן פונו משפחות, כדי שגם
הצוותהחינוכייוכללהמשיךולתתמעטפתתומכת.
3
.
השפעת שירות המילואים של בן או בת הזוג. הורים שבן או בת הזוג שלהם היו
בשירותמילואיםבמהלךהמלחמהסובליםמקשייםרגשייםרביםיותר,ובהתאםגם
בילדיהםניכרתמצוקהגדולהיותר.זאתככלהנראהגםלאחרתקופהשבהלפחות
חלק מההורים חזרו הביתה ואינם מגויסים עוד. ממצאים אלו מדגישים עד כמה
מערכי התמיכה – הן המערכים הממוסדים והן הקהילתיים – חשובים למשפחות
המשרתים והמשרתות במילואים. מומלץ לאפשר סיוע פסיכולוגי וליווי ותמיכה
למשפחות אלוולעקובאחר מצבןלאורךזמן, בפרטברמת הרשות המקומית, אשר
הקשר שלה עם התושבים הדוק יותר בהשוואה למשרד הביטחון או גופים אחרים
ברמתהמדינה.
181
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
4
.
האוכלוסייה הערבית בישראל. מצבם של הורים מהאוכלוסייה הערבית בזמן
המלחמה חמור מאוד. ממצאי הסקר מעידים על רמות גבוהות יותר של תסמיני
דיכאון,חרדהוסטרסבקרבםבהשוואהלהוריםיהודים,וגםעלפגיעהחמורהיותר
במצבם הכלכלי במחצית הראשונה של 2024. יש לשקול תוכניות תמיכה ייעודיות
לאוכלוסייה זו, בדגש על סיוע כלכלי ושירותי ייעוץ פסיכולוגי, כדי להקל עליה את
הקשייםהייחודייםשהיאחווהולהבטיחשוויוןבמעניםהניתניםלה.
לסיכום, אנחנו סבורים כי ממצאי המחקר מבהירים שלאירועי 7 באוקטובר 2023
ולמלחמה שפרצה בעקבותיהם הייתה השפעה משמעותית על ילדים בגיל הרך ועל
הוריהם.ממצאיםאלומדגישיםאתהצורךבמתןמענהמקיףורגישלהשפעותאלו,מתוך
התמקדות בתמיכה פסיכולוגית, חינוכית וחברתית שתמזער את ההשלכות השליליות
ותסייעלאוכלוסיותהפגיעותביותר.
נצייןכיבמחקרהנוכחילאעמדולרשותנונתוניבסיסבנוגעלמצבםהרגשיוההתנהגותי
שלהילדיםוההוריםלפניפרוץהמלחמה.נתוניםכאלוחיונייםלהשוואהטובהביןהמצב
טרוםהמלחמהלביןהמצבהנוכחי.בשלמגבלהזוומשמעויותיהאנחנוממליציםלאסוף
באופן סדיר ושיטתי נתונים ממדגם של ילדים והוריהם, שיכללו בין היתר גם מידע על
המצבהרגשיוהחברתישלהמשיבים.מאגרינתוניםכאלויאפשרולבצעהשוואותמדויקות
יותר במצבי חירום ולהעריך טוב יותר את ההשפעות ארוכות הטווח של מצבי משבר.
182
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
מקורות
בלנק, כ', שי, ד', נבון, י', סילברמן, ש', ושביט, י' 2024(). קשיים רגשיים והתנהגותיים בקרב
ילדים בגיל הרך והוריהם: תמונת מצב עדכנית בעקבות המלחמה. מרכז טאוב לחקר
המדיניותהחברתיתבישראל.
דבאוי,מ',אפשטיין,ג',ווייס,א'2023().שוקהעבודהההדוקבישראל:ינוארעדספטמבר2023.
בתוך: א' וייס (עורך), דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2023 (עמ' 137–111).
מרכזטאובלחקרהמדיניותהחברתיתבישראל.
הביטוחהלאומי ).מידעלנפגעיאיבהבנוגעלהכרהוקבלתתגמולים.2024(
המועצהלשלוםהילד2023().ילדיםבמלחמתחרבותברזל.פרקמתוךילדיםבישראל.2023
וייסבלאי,א'2023().פעילותמערכתהחינוךבמלחמת'חרבותברזל'–תמונתמצב.הכנסת,
מרכזהמחקרוהמידע.
וינרב, א', וייס, א', שאמי, ל', וקידר, נ' 2024(). שיעור מקרי הרצח בישראל: מגמות עכשוויות
והשוואהבין לאומית.מרכזטאובלחקרהמדיניותהחברתיתבישראל.-
להד,מ'1999( מודלהחוסןהרב-).ממדיBASIC-Phושימושיוברמתהפרט,הקבוצהוהארגון.
המרכזלפיתוחמשאביהתמודדות.
מרכז טאוב 2023(). מלחמת 7 באוקטובר 2023 והשפעותיה על החברה והכלכלה בישראל.
בתוך:א'וייס(עורך),דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2023(עמ'62–19).מרכז
טאובלחקרהמדיניותהחברתיתבישראל.
מרכז מידע וידע ,2024( 16 בספטמבר). זרקור – סטטוס מצב בריאות הנפש לאור המלחמה.
זרקורמידעוידעמספר .מרכזמידעוידעלתמיכהבעורףבמצבהחירוםהמיוחד.9
רבינוביץ',מ'2024().מצבםשלהילדיםובניהנוערהמפוניםוהמתפנים.הכנסת,מרכזהמחקר
והמידע.
שביט, י', פרידמן, י', גל, ג', ווקנין, ד' 2018(). אי שוויון מתהווה בגיל הרך: על הקשר בין עוני,
עקהוגירוייםחושייםלהתפתחותהילדולהישגים.מרכזטאובלחקרהמדיניותהחברתית
בישראל.
שי,ד',בלנק,כ',נבון,י',ושביט,י'2024().ילדיםבגילהרךוהוריהםבמלחמת"חרבותברזל":
ממצאיסקראורךלאחר באוקטובר.מרכזטאובלחקרהמדיניותהחברתיתבישראל.7
Bailey,D.B.Jr.,Bruer,J.T.,Symons,F.J.,&LichtmanJ.W.(Eds.)(2001).Criticalthinking
aboutcriticalperiods.PaulH.Brookes.
Besser, A., Neria, Y., & Haynes, M. (2009). Adult attachment, perceived stress, and
PTSD among civilians exposed to ongoing terrorist attacks in Southern Israel.
PersonalityandIndividualDifferences,47(8),851–857.
183
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
Blanden, J., Crawford, C., Fumagalli, L., & Rabe, B. (2021). School closures and
children’s emotional and behavioural difficulties. Institute for Social and
EconomicResearch.
Blank, C., & Shchory, S. I. (2024). Home or away? The relation between open or
closed educational frameworks, parental distress, and child difficulties in the
contextofarmedconflict.EarlyChildDevelopmentandCare,194(5–6),796–809.
Bleich, A., Gelkopf, M., & Solomon, Z. (2003). Exposure to terrorism, stress-
related mental health symptoms, and coping behaviors among a nationally
representativesampleinIsrael.JAMA,290(5),612–620.
Bowers, M. E., & Yehuda, R. (2016). Intergenerational transmission of stress in
humans.Neuropsychopharmacology,41(1),232–244.
Bowlby,J.(1979).Themakingandbreakingofaffectionalbonds.Tavistock.
Boyce,W.T.(2014).Thelifelongeffectsofearlychildhoodadversityandtoxicstress.
PediatricDentistry,36(2),102–108.
Buchanan, D., Hargreaves, E., & Quick, L. (2022). Schools closed during the
pandemic:Revelationsaboutthewell-beingof“lower-attaining”primary-school
children.Education3-13,51(7),1077–1090.
Catani,C.(2018).Mentalhealthofchildrenlivinginwarzones:Ariskandprotection
perspective.WorldPsychiatry,17(1),104–105.
Cohen,E.,&Shulman,C.(2019).Mothersandtoddlersexposedtopoliticalviolence:
Severity of exposure, emotional availability, parenting stress, and toddlers’
behaviorproblems.JournalofChild&AdolescentTrauma,12(1),131–140.
Dar, A. A., & Deb, S. (2022). Prevalence of trauma among young adults exposed
to stressful events of armed conflicts in South Asia: Experiences from Kashmir.
PsychologicalTrauma:Theory,Research,Practice,andPolicy,14(4),633–641.
Daviu, N., Bruchas, M. R., Moghaddam, B., Sandi, C., & Beyeler, A. (2019).
Neurobiological links between stress and anxiety. Neurobiology of Stress, 11,
100191.
Egan, S. M., Pope, J., Moloney, M., Hoyne, C., & Beatty, C. (2021). Missing early
education and care during the pandemic: The socio-emotional impact of the
COVID-19 crisis on young children. Early Childhood Education Journal, 49(5),
925–934.
Eltanamly, H., Leijten, P., Jak, S., & Overbeek, G. (2021). Parenting in times of war:
Ameta-analysisandqualitativesynthesisofwarexposure,parenting,andchild
adjustment.Trauma,Violence,&Abuse,22(1),147–160.
184
דוחמצבהמדינה:חברה,כלכלהומדיניות2024
Finklestein, M. (2016). Risk and resilience factors in families under ongoing terror
alongthelifecycle.ContemporaryFamilyTherapy,38(2),129–139.
Goodman,R.(1997).TheStrengthsandDifficultiesQuestionnaire:Aresearchnote.
JournalofChildPsychologyandPsychiatry,38(5),581–586.
Goodman, R., Ford, T., Simmons, H., Gatward, R., & Meltzer, H. (2000). Using the
Strengths and Difficulties Questionnaire (SDQ) to screen for child psychiatric
disordersinacommunitysample.TheBritishJournalofPsychiatry,177(6),534–
539.
Greene,T.,Itzhaky,L.,Bronstein,I.,&Solomon,Z.(2018).Psychopathology,risk,and
resilience under exposure to continuous traumatic stress: A systematic review
ofstudiesamongadultslivinginsouthernIsrael.Traumatology,24(2),83–103.
Grotberg, E. H. (1995). A guide to promoting resilience in children: Strengthening
thehumanspirit.EarlyChildhoodDevelopment:PracticeandReflections(Vol.8).
BernardvanLeerFoundation.
Husain, S. A., Allwood, M. A., & Bell, D. J. (2008). The relationship between PTSD
symptoms and attention problems in children exposed to the Bosnian war.
JournalofEmotionalandBehavioralDisorders,16(1),52–62.
Imran, N., Sharif, M. I., Iqtadar, S., Javed, A., & Azeem, M. W. (2021). Parental stress
and parenting during COVID-19 pandemic in Pakistan. World Social Psychiatry,
3(1),30–35.
Jang, M., Owen, B., & Lauver, D. R. (2019). Different types of parental stress and
childhoodobesity:Asystematicreviewofobservationalstudies.ObesityReviews,
20(12),1740–1758.
Joshi, P. T., & O’Donnell, D. A. (2003). Consequences of child exposure to war and
terrorism.ClinicalChildandFamilyPsychologyReview,6(4),275–292.
Klein, T. P., Devoe, E. R., Miranda‐Julian, C., & Linas, K. (2009). Young children’s
responses to September 11th: The New York City experience. Infant Mental
HealthJournal,30(1),1–22.
Lappé, M., & Jeffries Hein, R. (2021). You are what your mother endured:
Intergenerationalepigenetics,earlycaregiving,andthetemporalembeddingof
adversity.MedicalAnthropologyQuarterly,35(4),458–475.
Le,K.,&Nguyen,M. (2020).Armedconflictandbirthweight.Economics&Human
Biology,39,100921.
Lupien, S. J., McEwen, B. S., Gunnar, M. R., & Heim, C. (2009). Effects of stress
throughout the lifespan on the brain, behaviour and cognition. NatureReviews
Neuroscience,10(6),434–445
185
ילדיםבגילהרךוהוריהםלאורךהמלחמה
Martin, C. A., Papadopoulos, N., Chellew, T., Rinehart, N. J., & Sciberras, E. (2019).
Associations between parenting stress, parent mental health and child sleep
problems for children with ADHD and ASD: Systematic review. Research in
DevelopmentalDisabilities,93,103463.
McRae,C.S.,Overall,N.C.,Henderson,A.M.,Low,R.S.,&Chang,V.T.(2021).Parents’
distressandpoorparentingduringaCOVID-19lockdown:Thebufferingeffects
of partner support and cooperative coparenting. Developmental Psychology,
57(10),1623–1632.
Norton,P.J.(2007).DepressionAnxietyandStressScales(DASS-21):Psychometric
analysisacrossfourracialgroups.Anxiety,Stress,andCoping,20(3),253–265.
Phillips, D. A., & Shonkoff, J. P. (Eds.). (2000). From neurons to neighborhoods: The
scienceofearlychildhooddevelopment.NationalAcademiesPress.
Quintana-Domeque, C., & Ródenas-Serrano, P. (2017). The hidden costs of
terrorism:Theeffectsonhealthatbirth.JournalofHealthEconomics,56,47–60.
Romero, E., López-Romero, L., Domínguez-Álvarez, B., Villar, P., & Gómez-Fraguela,
J. A. (2020). Testing the effects of COVID-19 confinement in Spanish children:
The role of parents’ distress, emotional problems and specific parenting.
InternationalJournalofEnvironmentalResearchandPublicHealth,17(19),6975.
Sadeh,A.,Hen-Gal,S.,&Tikotzky,L.(2008).Youngchildren’sreactionstowar-related
stress:Asurveyandassessmentofaninnovativeintervention.Pediatrics,121(1),
46–53.
Sanner,C.M.,&Neece,C.L.(2018).Parentaldistressandchildbehaviorproblems:
Parenting behaviors as mediators. Journal of Child and Family Studies, 27(2),
591–601.
Spinelli, M., Lionetti, F., Pastore, M., & Fasolo, M. (2020). Parents’ stress and
children’s psychological problems in families facing the COVID-19 outbreak in
Italy.FrontiersinPsychology,11,1713.
Tomiyama,A.J.(2019).Stressandobesity.AnnualReviewofPsychology,70(1),703–
718.
Torche,F.,&Shwed,U.(2015).Thehiddencostsofwar:Exposuretoarmedconflict
andbirthoutcomes.SociologicalScience,2,558–581.
Yang, L., Zhao, Y., Wang, Y., Liu, L., Zhang, X., Li, B., & Cui, R. (2015). The effects
ofpsychologicalstressondepression.CurrentNeuropharmacology,13(4),494–
504.
Zahr, L. K. (1996). Effects of war on the behavior of Lebanese preschool children:
Influence of home environment and family functioning. American Journal of
Orthopsychiatry,66(3),401–408.