חומר רקע
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2025-052619
סיכום דיון
מיוםשני, י"ב בשבט התשפ"ה,
10.2.2025
בנושא:,
תכנון משקהמים וניהולו, דוחשנתי69א
חה
"כמיקילוי-יו"רהוועדה–
ניהולמשקהמיםבמדינתישראלנועדלהבטיחאספקתמיםומתן
שירותי ביוב לצרכנים השונים לפי אמות מידה מאושרות באיכות, כמות נאותה וביעילות כלכלית.
בנוסף טיפול בשפכים, ניצול מיהקולחיםוהגדלתהרווחה של כלל צרכני המים.
חוקהמיםקובעכימקורותהמיםהםקנייןהציבור,נתוניםלשליטתהשלהמדינהומיועדיםלצ
ורכי
התושבים ופיתוח הארץ.
במאי2024
דנובאריכותבדיוןבנושאהשימושבמיקולחיםועסקבטיפולבהםבהיבטיםשלהעשרה
ואיכות השימוש בפועלולמרות שישראלנמצאת במקום גבוה בעולם במספרפרמטרים –
בשפכים,
היקף המים המותפלים, השימוש בקולחים בחקלאות ועדיין נמצא כי יש הרבה מה לשפר-
העלאת
רמת הטיפול בשפכים אשר עומד על 55%, הרחבת השימוש, תכנון המט
"שים ואם לסכם הרי
שבבסיס כל הנושא מבוזר ביןמאסדרים מה שמונע ניצול מיטבי.
הסיבה כי החלטתי לקיים דיון המשך נבעה מפרסומים מטרידים על כך כי מועצת
רשות המים
קיבלה בדצמבר החלטות אשרעלולות להסבנזק לציבור ובהן צמצום ההתפלה.
ההערכה היא כי תעריפי המים לציבור יעלו ב כ-
2%
וההחלטה על כך התקבלה חרף הערכות
מקצועיותכיעלמנתלשמורעלאספקתמיםרציפהולאלפגועבתשתיות–
עלהתעריףלעלותביותר
מ-
3%. בפועל ההחלטה לא להעלות את התעריפים תפגע בהקמת יחידות דיור חדשות והקטנת
ההתפלה דווקא בשנה שצפויהלהיות שחונה.
ביקשתי לכנס היום את כל הגורמים האמונים על הנושא על מנת לקבל תמונת מצב ולשמוע חוות
דעת מקצועיות כיצד ניתן לצמצם ככל הניתן פגיעה בציבור אשר כורע תחת נטל ההתייקרויות
במשק מחדומאידךלאלפגוע בתשתיותחיוניות מאידך.
משרדמבקרהמדינה–
צחיסעד-החטיבהלביקור
תתחומיכלכלהותשתיות–
היוםעלהפרקדוח
ביקורת משנת 2018
שעסק בתכנון משק המים וניהולו. חלפו מס' שנים מאז כתיבת הדוח והוא
מתייחס לתמונת מצב בעת ההיא. מכיוון שהדוח עסק בתכנון ארוך טווח ישנם דברים שהם עדיין
רלוונטיי
ם
, ובנוסף נציג מס' דברים מעודכנים מדוחות ביקורת שנעשו בתקופה שחלפה ונתייחס
לנושאיםהאקטואליי
ם
על הפרק .
האלה אבוחלה –
מנהלת ביקורת-
תקופת הביקורת:יוני2017
–
ינואר 2018
.
מטרתהביקורת:לבחוןאתתפקודהשלרשותהמיםואתפעולותיהלתכנוןוניהולמשקהמיםנוכח
משבר מתמשך בו נמצא משק המים, זה יותר
מארבעה עשורים
אתגרים בפניהם ניצב משק זה:
משבר אקלים ומיעוט משקעים לצד
עליה בתדירות וברצף שנים שחונות; גידול בביקוש למים
למטר
ותהשונות;
איומיםביטחונייםועוד. ניהוללקוישלהמשקבידירשותהמים,שהביאלהקמת
ועדות חקירה ממלכתיות, שהאחרונה שבהן הייתהועדת
ביין מ-
2010
.
הביקורות שנעשו בנושא בשנים קודמות:
2012
-
תעריפי המים, דוח שנתי 62
א, 2018
-
תכנון משק
המים וניהולו, דוח שנתי 69
א, 2023
- השבת קולחים, איכותם והשימוש בהם, דוח מבקר המדינה
2023
,
2024
- אסדרה של מתקנים להתפלת מי יםוהפיקוחעליהם, דוחמבקרהמדינה2024
.
1
הנושאיםהעיקריים שנבדקו:
קידום תוכניות במשק המים -
בחינת מידת תיקון הלקויים עליהם הצביע מבקר המדינה
במספר דוחות בדבר ההכנה והאישור של תוכניות אב ותוכניותפיתוח למשקהמים.
הביקושלמים-
בחינתמגמותבצריכתהמיםבמגזריםהשוניםוהשלכותיהםעלמצבהמים
באוגר.בחינתהצעדיםשנקטהרשותהמיםלייעולצריכתהמים,ולגישורעלהפערביןהיצע
המיםלביקוש למים.
שמירה על מקורות המים הטבעיים -
להם תפקיד מרכזי בהגברת ביטחון המים בעתות
חירום ובחינת תפקודה של
הרשות
בשמירה עליהםגם
נוכח משברהאקלים.
הקמת מתקני התפלה.
פיתו
ח כלים להפקתמים.
תכנוןופיתוח משקהקולחים-
פיתוח
ותחזוקה של תשתיות הטיפול בשפכים.
נתוניהמפתח:בשנת2016
סיפקמשקהמיםהישראלי2.2
מיליארדמ"ק,ובשנת 2023
גדלההכמות
ל2.4
מיליארד מ"ק.
35%
מצריכת המים השנתית סופקו בשנת 2016
ו39%
סופקו
בשנת 2023
בהתאמה ממקורות
טבעיים. בשנים אלו24%
סופקו ממים מותפלים. היתר סופקו ממי קולחיםואחרים.
מינוס149
מלמ"ק-נפחהאוגרהניתןלניצולביחסלקוהאדוםבתחילתשנת2018
.בסוףשנת2023
נפח המיםהזמיניםלניצול ביחסלקוהאדום היה930
+
.
596.4
מלמ"ק כושר ההתפלה במשק המי
ם. כושר זה צפוי לגדול לכ-
782
מלמ"ק עם כניסת מתקן
שורקב'לפעולה (צפי 2025
).
55%
מהקולחים בשנת 2016
טוהרו לרמה שלישונית כנדרש בתקנות. ב-
2021
,
67%
מהקולחים
טוהרו לרמה שלישונית.
72.08
מלמ"ק
מיקולחיםהוזרמולסביבהבשנת2016
.בשנת2020
הוזרמולסביבה115.45
מלמ"ק,
87%
מהםלא עמדו באיכות הנדרשת להזרמת קולחים לסביבה.
התקיימו דיונים בנושאים הללו בוועדה ל
ביקורת
המדינה
ב-
27.11.2018, וב-
10.7.2020
, ובדיון
הנוכחי נתמקד בהיבטים רלוונטיים להחלטה שהתקבלה במועצת רשות המים בדצמבר 2024
על
בסיס דוח ביקורת זה ודוח
הביקורת
ה
נוסף בנושא השבת קולחים, שהוצג אף הוא בו
ועדה במאי
2024
.
עיקרי הדוח: ליקויים והמלצות-
שר האנרגיה ורשות המים לא קידמו תכניות חיוניות במשק המים, לרבות ת
וכנית אב,
תוכנית לפיתוח המערכת הארצית, ותוכנית אב למשק הביוב והקולחים. בהיעדר תוכנית
אב מאושרת, ניהול משק המים מּונע מאילוצי ההתמודדות עם המשבר המתפתח, במקום
לתכנן תוכניתלטווחהארוך שתאפשרלנקוט פעולות שקולות בעת הצורך.
על רשות המים ועל שר האנרגיה להגיש לאישור הממשלה תוכנית אב כוללת ארוכת טווח
מעודכנת, שתתווה את המדיניות במשקהמיםלשניםהבאות.
עלאףמגמתעלייהבצריכתהמיםלנפש משנת2015
,רשותהמיםלאנקטהצעדיםלעידוד
החיסכוןבמיםולצמצוםהגידולבצריכה.רשותהמיםגםנחפזהלהגדילאתמכסותהמים
לחקלאותלפני שהביאה את האוגר למצבההידרולוגיהנדרש בגבולותהקווים הירוקים.
שותהמיםלאאישרהתוכניתלטווחהארוךובהניתוחשלהחלופותלגישורעלהפערהצפוי
בין הביקוש למים לבין היצע המים, הן בהיבט של ניהול ביקושים והן בהיבט של הגדלת
היצע המים, לרבות באמצעות הקמת מתקני התפלה נוספים, ובאמצעות טיוב וחידוש
קידוחים.
על רשות המים, בעת ניהול הביקוש למים, להביא בחשבון את מכלול הנתונים במשק על
מנתלגשרעלהפערביןהיצעהמיםלביקושלמים,ועליהלנהלאתהמשקבצורהמושכלת.
בשנים 2013
עד 2017
אפשרה רשות המים את ניצול מאגרי המים הטבעיים, והביאה
להתדלדלות מאגרים אלה עד כדי סיכון לגרימת נזק בלתי הפיך להם. הרשות גם אפשרה
ירידה של מפלסהכינרת אף מתחתלקוהאדוםהתחתון.
רשות המים לא קבעה קווי תפעול (קווים אדומים ואחרים) לכל אחד ממאגרי המים
הטבעיים של מדינת ישראל, למעטהכינרת.
עלרשותהמיםלשמורעלמקורותהמיםהטבעייםכמקורותמיםבני-
קַיָימה,ולמנוע מצב
שלנזק בלתי הפיך להם. בכלל זהעליהלקבוע קווי תפעוללכל אחד ממאגריהמים,לפעול
2
לשיקומם, להקפיד על תפעולם בגבולות הקווים המומלצים ולמנוע את ירידת מפלסיהם
מתחתלקווים האדומים.
עלשרהאנרגיה,כממונהעלחוקהמים,היהלוודאשרשותהמיםפועלתבהתאםלהחלטות
הממשלהלשמירה על מקורותהמים הטבעיים.
רשות המים נקטה דפוס פעולה של תפעול משק המים בראייה קצרת טווח, שהתבטאה
בריקון מאגרי המים הטבעיים כל אימת שהתמלאו, מבלי שפעלה לשומרם לטווח הארוך,
ולעיתים מבלי לנצל את מלוא פוטנציאל ההתפלה הקיים. כך למשל, רשות המים קיצצה
אתהיקף ההתפלה בכלאחתמהשנים 2013
ו-
2015
.
בעקבות הדוח התקבלה
החלטת ממשלה, יוני 2018
–
תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופת
בצורת במשק המים בשנים 2018
–
2030
.
עיקריההחלטה:הגדלתהיצעהמ
יםהמותפלים,
צמצום
הביקוש ועידוד החיסכון במים, ייעול וזירוז הליכים בפיתוח משק המים,
חיבור אזורים מנותקים
למערכת הארצית, ות
כנית הפיתוח התלת שנתית של "מקורות" של חברת המים בע"מ,
תגבור אגן
הכנרת, שיקום נחלים
, ו
עדכוןהממשלה במצב משקהמים.
טיהור שפכים-
33%
ממי
הקולחים בשנת 2021
טוהרו לרמה שניונית או בסיסית נמוכה מהרמה
השניונית הדרושה בתקנות. כמעט 40%
ממי הקולחים מטוהרים במט"שים
שמיצו את יכולת
הספיקה שלהםומגיעה אליהם כמות מעברלמה שהם יכוליםלטהר.עלפינתוניהרשותלמקרקעי
ישראלאםלאנפתחונשדרגאתהמט"שיםלאנוכללחברסדרגודלשל116
אלףיחידותדיורבשנים
2024-2028
. בנוסף ישנו גידול בהזרמה לסביבה, גידול זה הוא גם בשפכים, בביוב ובקולחים, רוב
ההזרמה היא ללא קבלת צוויםובניגודלתקנות.
החלטות מועצת רשות המים -
בדצמבר 2024
התקבלה החלטה במועצת רשות המים בעניין עדכון
תעריףהמיםשעי
קרהצמצוםעלייתהתעריףמ-
3.47%
ל-
2%
(ללאמע"מ),זאתביןהיתרבאמצעות
הצעדיםהבאים:
עדכון תחזית הצריכה מעל הכמות המוכרת לשנת 2025
, בגידול של 1%
ביחס לאומדן
שנלקחבחשבון.משמעותכספית–הגדלתהכנסותשתביאלצמצוםעלייתתעריףהמיםב-
0.5
נקודות
אחוז.
לתקן את החלטת המועצה לעניין כמות המים המיועדת לרכישה ממתקני התפלת מי ים
לשנת 2025
, כך שתעמוד על סך של 700
מלמ"ק במקום 725
מלמ"ק. משמעות כספית –
הפחתת עליית תעריףהמים ב-
0.2
נקודות האחוז
לדחות את המלצות הצוות המקצועי לעניין המשך ההפרשות לקרן הבטוחות לפיתוח
מט"שים לשנת 2025
(קרן זו משמשת להשקעות לפיתוח מט"שים). משמעות ההחלטה –
הפחתת עליית תעריףהמים ב-
0.5
נקודותהאחוז.
החלטת מועצת רשות המים מביאה להפחתת העלייה בתעריף המים. החלטה זו חוסכות
כ-
2.55
₪
ללא מע"מ (3.01
כולל מע"מ) בחודש למשפחה בת 4 נפשות. ראוי לבחון את
המשמעויות שלהחלטה זו על משקהמיםוהביוב.
משרד האנרגיה והתשתיות –
יוסי דיין –
מנכ"ל משרד האנרגיה –
חלק מהתפקיד של משרד
האנרגיה הוא לאתגר את הקונספציה
בנוגע לקביעת תעריפי המים. תעריף המים מחולל אינפלציה
ובסופו של יום אני לא במקום לשפוט את
המשפחות ש-
5-10
₪
לחודש הם משמעותיי
ם
עבורם.
כהסתכלות אנו צריכים למצוא את הדרך בין התפקיד המסורתי של משק המים לבין עלות משק
המים ולייעל אותו עד כמה שניתן.
משרד המבקר מדבר על צמצום
הצריכה ורכישת המים
המותפלים. בתחילת שנת 2024
גבו מהאזרח מראש 150
מלש"ח, ולימים
גילו שלא לצורך,ונעשתה
גביית יתר. הסכום הוחזר לתעריף המים. אין לנו את הזכות לעשות את זה על בסיס נבואה או
הערכות, הדרך צריכה להיות הפוכה, האזרח צריך לשלם על מוצר שהוא באמת מקבל ואף גוף
כלשהו
לא צריך לי
ה
נות מהכסף אצלו בכיס בין אם זה בריביות או בדרך אחרת.
תעריףהמיםמעודכןפעמייםבשנה,בתחילתהשנהלאחרדיוןענייניעלצורכימשקהמים,
ובאמצע
השנהבשלעלייתסלמדדים–
גםזהלאמקובל.
בדקנוגם
אתהתזמוןמתינכוןלבואלומרלמתקני
ההתפלה מתי להתפיל יותר מים זאתעל מנת שלאיפגע משקהמים אפשר להודיע להם גם באמצע
החודש.
חלוקת דיבידנדי
ם -
מדובר על עשרות רבות של מלש"ח. לא הגיוני שחברה מתוערפת תעביר את
הדיבידנדים לרשויות המקומיות, כלומר הם מרוויחים ממשק המים ומעבירים זאת לצרכים
אחרים.הרצוןשלנוהואלצמצםאתרווחיותתאגידיהמים.יו"ררשותהמיםמכיראתהנושאהזה
היטבואףהעלוזאתמיוזמתם,היוםבוניםמודלאחרבעזרתושלפרופ'יוג'יןקנדל,לניהולתאגידי
3
המים שבתוכו שוקלים את נושאהדיבידנדי
ם
שמצד אחדלא ראוי לחלק אותם לרשויותומצד שני
צריך בסופו של יום תאגיד מאוזן יעילושירוויח גם לטובתהתשתיות.
פחת מים וגבייה בתאגידים – נושא זה לא מעודכן. אני נגד פחת מים וגבייה מופקע
ת, צריך לעודד
את התאגידים לצמצם את פחת המים. תעריף המים לא צריך לממן מי שלא משלם מים. למי שיש
קשייםישמנגנוניםוהנחותלסייעלו.תודותלמאמציםשעשורשותהמיםהגענולהסכמותוהחזרנו
מעל200
מלש"חלתעריף המים.
חשובלציין שאנחנועושים אתהתהליכיםהללו באופן שוטף, מאתגריםומבקרים את רשותהמים
בהבנה הדדית.
משרד מבקר המדינה –
צחי סעד - החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות –
בנוגע לנושא
הדיבידנדי
ם
של תאגידי המים, התייחסנו לזה בדוח המבקר שנידון בוועדה בעבר,
הם מחולקים
אחרי ההשקעות בתשתיות אך עדיין המבקר העיר כי תופעת חלוקת הדיבידנדי
ם אינה תופעה
חיובית, צויןלזכות תאגיד מים אחד, מי אונו, שהחזיר אתהרווחים לתושבים.
הרשות הממשלתית למים וביוב –
יחזקאל ליפשיץ –
מנכ"
ל הרשות ויו"ר המועצה–
רשות המים
הש
כילה לתקן א
ת הר
וב המוחלט מ
הדברים שהועלו בדוח. אנו עמלים בשנתיים האחרונות על
תוכנית אב לשנת 2075
, מעודכנת מהתוכנית הקודמת שנכתבה ב-
1975
. המורכבויות שלה כוללות
הנחות מרחיקות לכת
לפי גידול האוכלוסייה
, בהסתכלות ל-
50
שנה, כאשר מדובר בהבדלים של
במיליוני אנשים. בנו
סף בודקים את כמות פחיתת המשקעים. דצמבר וינואר
השנה היו שחונים
לחלוטין., וזהו החורף הכי שחון במאה השנים האחרונות. מערכות הגשמים בחורף הזה נחשבות
לאירועיםאלימיםואנולאמצליחיםלנצלבאופןמיטביאתהגשמיםהללו.אנובתקווהשבפברואר
יפצה, אך האידיאל הוא שהגשם יתפרס לאורך שבועות.
אחד הדברים שאנו רואים בשל שינוי
האקלים ולוקחים בחשבון הוא שתהיה פחיתה בכמות המשקעים ובמילוי החוזר ל
אקו
ויפרים
ולכינרת. אנו מבינים את החשיבות שללא מים –
לא ניתן יהיה להתקיים, ולכן אנו לוקחים הנחות
מחמירות.
מתקני התפלה – אנחנו הולכים להתקין עוד מתקני התפלה. היום יש כושר התפלה של 600
מיליון
קוב. מתקן התפלה גדול מאוד שהיה אמור להיכנס לפעילות לפני כשנתיים אך בעקבות מלחמות
אוקראינה וחרבות ברזל, הוא יכנס לפעילו
ת בחודשיים הקרובים בפעילות חלקית
ולא מלאה
שיגדילאתכושרההתפלהל-
800
מיליוןקוב.בצפוןישמתקןהתפלהבשלביהקמהובנוסףבאשדוד
מתקן ההתפלה יצא לשיפוץ נרחב לאחר שהיה מושבת זמן ארוך. מתקן ה-
BOT
הראשון במדינת
ישראל נמצא באשקלון, הוא ישופץ ויורחב להיקף יצור של 220
מיליון קוב.
עובדים על מתקן
התפלה ה-8 בעמק חפר שא
מורלייצר200
מיליון קובנוספים ו
יוקם ב-
2031
.
אנחנו
מדבריםעלכךשבשנת2050
יהיהכושר
התפלה
של1.7
מיליארדקובמיםמותפלים,וב-
2075
2.7
מיליארד.
מועדים תוכנית אב -
על פי החלטת הממשלה אנו צריכים לאשר התוכנית במועצת המים ולאחר
הצגהואישורושל שרהאנרגיה הואיביא אותהלאישור הממשלה, בתקווה בסוף רבעון שני.
תוכנית אבלקולחים –
בנייתהתוכנית הסתיימה.
תוכנית אבלביוב –
עשינו הליכי שיתוף ציבור טובים מאודואנחנו נביא אותהלאישורולביצוע.
קווי תפעול נקבעו לכל ה
אקו
ויפרים, מסמכי מדיניות אושרו, תוכנית אב למשק המים גם היא
אושרה ברשות המים.
משקהמים הוא המשקהמוביל
במדינה ישראל ואחד המובילים בעולםלפי דוחות ה-
OECD
.
תעריפיםבהשוואהלמדינותה-
OECD
–
לפימחקרשערךמרכזמחקרוהמידעבכנסתהואהרביעי
הנמוך במדינות ה-
OECD
בתעריפימים לבית.
אישרנו לפני מספרחודשים קרן שתסייעלתאגידיהמים להקים מט"שים, נושאשיש בו מצוקה.
כמות הביוב גדלה עם קצת גדילת האוכלוסייה. אנחנו לא רוצים להעלות את התעריף אך מצד שני
לארוציםליצורחסמידיור.עירשרוצהלהגדילאת השכונותשלהכדילתתפתרונותדיור,אםאין
לה פיתרון ביוב לא תוכל לעשות זאת. לאחר שרשות המים ייסדה את קרן המט"שים, המועצה
דורשת
שגופים אחרים יממנו זאת. אנחנו בדיונים עם משרד האנרגיה למציאת מקורות אחרים
למימון.
4
מיקי
זיידה –
מנהל אגף בכיר לתכנון- אחת
הבעיות בתוכניות אב הייתה הסכמה על קביעת
התעריפים
. לגביי תקופות הביקורת, סיימנו בתקופה זאת את ה-5
שנים הכי קשות שהיו במשק
המים. הפער
בין הממוצע בגשמים
למה שיורד בדר"כ לבין מה שקיבלנו בפועל היה תוצאה של
מחזורגדולמאוד.התוכניתאבשאישרנוכבר
ב-
2012
לאופקתכנוןל-
2050
כברהביאהבחשבוןאת
ניהולהסיכונים
ואת שינוי האקלים
לפני שהוקמההמנהלת לצורך כך.
האתגר
הכיגדולהיוםהואנושאמ
שקהביובוההסדרההממוניתשלו.
כמותהביובגדלהבהתאמה
לקצב גידול האוכלוסייה. משק המים הוא כרטיס הביקור שלנו בזכות הידע
שיש למדינת ישראל
שידועה שניהול משאבים בעת מחסור.
מים לישראל אגודה שיתופית –
חכ"ל איתן ברושי - יו"ר מים לישראל -
אין לרשות המים את
הכלים להתמודד עם האתגר של משק המים בכללתו. אנחנו לא עומדים במקום נכון ולא יודעים
אם מדובר במשבר המים או במשבר ניהולי. זה לא הכ
ו
ל בגלל איתני הטבע
אלא גם בגלל האדם.
הפיגור בקצב ההתפלהלא התחיל מהיום, אלא שנים רבותקודם.
במים יש שלושה דברים- כמות איכות ומחיר. בכמות ובאיכות עוסקים רבות. אבל במחיר יש
פשיטת רגל של הרשות. המים זה אמצעי ולא מטרה. המדינה אומרת שבטיפול בקולחים הדבר
הראשוןזההגדלתהבנייה,הדברהשניזהמיםלטבעוהמיםלחקלאותרקבמקוםהשלישי.זהשיש
גידול באוכלוסייה זאתלא סיבה להקמתמאגר.
אין גורם מתכלל למשק המים, אין עבודה אמיתית ממשלתית. צריך לבנות מבנה אחר, אנחנו
ביעדים של המחר שלאחר המלחמה וביטחון המזון. לרשות המים נוח שאין לה גוף שמבקר אותה,
אין להם את הכלים להתמודד עם החקלאות ולכן הם קובעים מחירים שמחסלים אותה. האוצר
מודאג יותר מיכולת הבנייה וקליטת האוכלוסיי
ה
הגדלה בישראל מאשר שאלת החקלאות.
מבחינתם החקלאות זה הייבוא, זה אחד תלוי בשני. בלי פתרון לקולחים, אין בנייה והרחבה של
היישובים,וזו בעיית העיר יותר משלהכפר.
משרד האנרגיה והתשתיות – יוסי דיין – מנכ"ל משרד האנרגיה הטענות המוכרות והידועות של
מחיר מים
לחקלאות נמצאות
בדיונים. אין עוררין על חשיבות החקלאות וביטחון המזון. ניסינו
לתת מענה ללא הצלחה לצרכים העתידיים של החקלאות הן באמצעות מי קולחים
והן במים
שפירים. צריך להבין שאם נוריד את המחירים מישהו צריך לממן את זה, וזה יהיה צרכן המים
הביתי, לכן צריךלמצוא את האיזון הנכון.
משרד האוצר –
ליהי צלאל –
רפרנטית מים והגנ"ס באג"ת –
משק המים על פי חוק הוא משק
כספיםסגור.התעריפיםנקבעים
לאחרועדותחקירהממלכתיותשהוקמולצורךזה.
משרדהאוצר
ומועצת הרשות אינם מפקחיםעל
מחירי הקולחים,למעטהקולחים
שמספקתחברת מקורות.
המש
רד להגנת הסביבה –
שרית כספי אורון-
מנהלת אגף מים ונחלים –
חייבים למצוא פתרון
לנושא המשך מימון שדרוג והרחבה של מט"שים,
לא רק כחסם דיור אלא כמקור זיהום כבד
לסביבה.
משרד הבריאות –דוד ויינברג מנהל תחום ארצי תכנון וקולחים –
מחזק את דברי מנכ"ל רשות
המים בנושא המצוקה הכלכלית, אם מסתכלים על השפדן, מילוני מטר
קוב של קולחים מוזרמים
ל
נחל ומגיעים לסביבת יניקת מתקני ההתפלה, זה לא תקין ופוגע בסביבה ובבריאות.
הפתרון הוא
הזרמה לנגבושימוש לחקלאות.
חברתמקורות–
איילבןדוד–
סמנכ"לפיתוח–
היקפיפיתוחמשקהמיםעומדיםעלמיליארדוחצי
₪
בשנה.חלקלא מבוטל מכךהואלטיפול בשפדן, תשתיותוחקלאות כדי שנוכל להוליך אתהמים
מאזור מרכז המים דרומה לנגב מערבי. אחד האתגרים הקשים ביותר הוא הסטטוטוריקה,
משקיעים המון תשומות כדי לקדם פרויקטים ל
פיתוח משק המים ל-
2030-2040
.
חברת מקורות
צריכה להיות ערוכה מול כל מתקני ההתפלה. מתקני התפלה אשקלון, גליל מערבי ועמק חפר –
ו
נצטרך לקלוט
את המים האלה בתשתית גדולת קוטר, ועיקר העשייה בהולכה ובאנרגיה ירוקה.
אנו
מטפלים באירועהזה כדי שנוכללהשלים אותו ולהיותערוכים ומוכנים לקליטת נפחהמים.
משרד החקלאות
וביטחון המזון -
ד"ר אסף לוי –
מנהל אגף בכיר
גורמי
ייצור המזון –
אנחנו
מבקשים שנהיה חלק מתוכניתהאב. התקבלה לאחרונה החלטת ממשלה להגדלת הייצורהחקלאי
ב30%
. לצורך קידום החקלאות והפיקוח צריך לדאוג לשלושת הדברים שהועלו פה -
כמות איכות
ומחיר.
5
החברה להגנת הטבע –
דנה טבצ'ניק –
ראש תחום נחלים –
זיהום הסביבה –
ניכר גם מהדוח
שהנחלים הם פתרון הקצה לכל בעיה או תקלה במערכות הביוב ובמט"שים. אנחנו חווים תקלות
חוזרותונשנות,מתקניםישניםוחדשיםקורסים.נחליםחוליםזהאנשיםחולים. תושביעוטףעזה
חשופים למחלות ב
גלל שאין השקעה מספקה במשק הביוב ו
המט"שים. למשק המים הורידו
בחוק
ההסדריםהאחרון200
מלש"ח
שאמור
יםהיולהגיעלתוכניתהאבלקולחים
וביוב.אםמט"שמזהם
אתהיםהואמשלםעלכך,זהלאקורהכשזהמוזרםזיהוםלנחלים.משרדהאוצריכוללקדםזאת
ביחדעם רשותהמים.
מרכז השלטון המקומי –
מירה סלומון –
ראש מינהל משפט וכנסת –
יש קושי גדול באופן שבו
הוסדרמשקהמיםבישראל.משקהמיםהיהמטופלע"יהרשויותהמקומיותעדלשנת2001
,ולאחר
חשיבה מחודשת של המדינה לנושא,
הוחלט כי הטיפול במשק המים יועבר לטיפולו של רגולטור
שהוקם לשם כך – רשות המים. החוק איפשר הקמת תאגידי מים במספר תצורות, וכיום תאגידי
מהיםהם בבעלות מלאה של הרשויותהמקומיות.
השלטון המרכזי לא מפקח ומנהל את נושא הטיפול במים כמו שצריך. אנו סבורים שיש לתת
לרשויותהמקומיותולתאגידיםאשר
תשתיותהמיםוהביובשלהםפועליםכהלכה,לפעולעצמאית.
סוגייתהתיאגודהאזורי–סוגיהששנויהבמחלוקתביןהשלטוןהמקומילמרכזי.לארואיםבהכרח
יתרון בגודל ולא סבורים שנכון לאחד תאגידי מים. מקיימים שיח עם רשות המים ומשרדי
הממשלה. בשניםהאחרונות חל שינוי לטובה בגישת משרדיהממשלהלנושא.
סוגיית הדיבידנדי
ם – בעלי המניות הם הרשויות המקומיות. הכסף הוא ציבורי ומשמש למטרות
ציבוריותבלבד.אנחנועובדיםכלהעתעלכךשהכספיםיגיעובמלואםלרשויותכדיהרשויותיוכלו
לעשות שימוש בתקציבים אלו לטובת התושבים. הארכנו פעמים רבות את הפטור ממס על חלוקת
דיבידנ
ד כדי שהציבור ולא הגורםהפרטייהנ
ה
מכך.
הרשותהממשלתיתלמיםוביוב–
יחזקאלליפשיץ–
מנכ"להרשות–בהמשךלדבריושלמרברושי,
שאין גוף מתכלל
לנושא משק המים הם לא נכונים. בחקלאות המחירים אמנם יקרים, אבל עשינו
פהפלא
בטיפול המי הקולחים,ובכלל ישהישגים אדירים לרשותהמים.
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מודה לכלהמשתתפים בדיון.
2.
הוועדה מקבלת את דברי מנכ"ל משרד האנרגיה ומברכת על כך
שכספים עודפים
הוחזרו
לאזרח.
3.
הוועדה מבקשת
ממשרד מבקר המדינה לבחון את נושא הדיבידנדי
ם
מתאגידי המים
לרשויות. הוועדה סבורה כי כל הדיבידנדי
ם
צריכים לחזור למשק המים ולכיסם של
הצרכנים.
4.
הוועדה מברכת על כך שתוכנית
האב נמצאת בשלבים סופיים ומבקשת כי
רשות המים
תעדכן את הו
ו
עדה לאחר אישור מועצת רשות המים, שר האנרגיה,
והגשתה לאישור
הממשלה.
5.
הוועדהמבקשת
ממשרדהאנרגיהומרשותהמים
לקייםבהקדםשולחןעגוליחדעםמשרד
מבקרהמדינה ולטייב
את הנתונים שהוצגו בדוחהמבקר .
6.
הוועדה מבקשת מחכ"ל איתן ברושי - יו"ר מים לישראל לכתוב דו
ח מנהלים ולשלוח
למשרדמבקרהמדינהולמנכ"למשרדהאנרגיה
ולאחרמכןלשבתיחדלשולחןעגולולעדכן
אתהוועדה בהתקדמות.
7.
הוועדהמבקשת
מה
חברהלה
גנתה
טבע
לשלוחדוחמנהלים
למשרד
מבקרהמדינה
ולמשרד
להגנת הסביבה עלנושא זיהוםהנחלים.
6