חומר רקע
ארגזכלים
להטמעתשיקוליםאקולוגיים
בתכנוןוביצועמיגוניםימייםויבשתיים
להגנהעלהמצוקהחופי
הוכןע"י:
סיארק – ייעוץ אקולוגי ימי
ד"ר עדו סלע
ד"ר שמרית פינקל
תומר הדרי
ד"ר רון פרומקין
יעוץמדעיומקצועי:
ניבה לונדון - החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון
לי שטיינברג - החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון
ארגזכלים
אלון רוטשילד - החברה להגנת הטבע
ד"ר דרור צוראל – המשרד להגנת הסביבה
להטמעתשיקוליםאקולוגייםבתכנוןוביצוע
ד"ר רותי יהל – רשות הטבע והגנים
ד"ר גיל רילוב – חקר ימים ואגמים לישראל
מיגוניםימייםויבשתייםלהגנהעלהמצוקהחופי
מיכל טוכלר-אהרוני – חברת נמלי ישראל
עיצוב: מיטל מנחם |ariel & amor by we:
יוני2017
כל הזכויות שמורות לחברה הממשלתית להגנות מצוקי הים התיכון בע"מ, החברה להגנת טבע
(ע"ר), והמשרד להגנת הסביבה.
המסמך נכתב במסגרת פרויקט הטמעת שיקולי המגוון הביולוגי במגזר העסקי, במימון החברה
להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית להגנות מצוקי הים התיכון.
www.teva.org.il/business
לחיצהעלכלשורהמובילהלעמודהמבוקש
תוכןעניינים
1.מבוא
5
71
3.4מדרוןבשיפועחריףמעל40°
71
3.4.1 מערכת של מסמרי קרקע + ציפוי בבטון מזויין; מותז או יצוק
1.1כללי
5
3.4.2 מוצאי ניקוז לדופן המצוק - מוצאי ניקוז ממערכת האיסוף התת-קרקעית
1.2הטמעתשיקוליםאקולוגייםבהגנתהמצוקהחופי
8
העירונית שבמוצאם משוחרר נגר אל דופן המדרון
72
1.2.1 רקע
8
73
3.4.3 מוצאיניקוזבדופןהמדרוןהתקנתמגלש(כמפורטלעיל)בתחתיתמוצאהניקוז
12
1.2.2 שימוש בארגז הכלים האקולוגי
3.4.4 מבנה תומך כמו: קיר כובד, קיר בשיטת הקרקע המשוריינת, קיר כלונסאות
74
14
2.הנחיותאקולוגיותלסלהפתרונות
3.4.5 הסרת גושי סלע רופפים
75
3.5גגהמצוק
3.מיגוןבוהןהמצוק
76
23
3.5.1 הסדרת רצועת השטח הצמודה לראש המצוק - לצורך מניעת הגעת נגר עילי
3.1הגנותבאזורללאפעילותגלייםעלבוהןהמצוק
23
למצוק עצמו
76
3.1.1 מדרון מתון בשיפוע30° עד38°, המגיע עד מפלס החוף
23
עבודות עפר להסדרת המשטח שבראש המצוק (באזור הסמוך לשפתו)3.5.2
77
25
3.1.2 הגנה כנגד גושי סלע נופלים כמו: גדר רשת להרחקת קהל, גדר בטון
3.5.3 עבודות עפר להסדרת המשטח שבראש המצוק - בשילוב עם קיר במקומות
3.1.3 מבנים תומכים רגילים כמו: קירות כובד, קירות מבטון מזויין, קירות בשיטת
שבהם מתוכנן קיר בחלקו העילי של המדרון
תוכןעניינים
79
25
הקרקע המשוריינת, מסלעות
3.5.4 התקנת תלולית עפר בשילוב עם תעלה לאורכה - בראש המצוק
80
26
3.2מיגוןבוהןכאשרישפעילותגליםעלבוהןהמצוק
4.הטמעת רגישויות תאי השטח בבחירת ויישום פתרונות
3.2.1 מבניםתומכיםכגון:קירותכובד,קירותמבטוןמזויין,קירותבשיטתהקרקע
82
ההגנהעלמצוק
המשוריינת, מסלעות
27
35
3.2.2 מבנה תומך מבטון מזויין - ביסוס עומק
5.רשימתספרות
84
3.2.3 מבנים תומכים זמניים ופריקים כגון שקי חול, ערימות חול, מבנים טרומיים
39
יבילים כדוגמת ניו ג׳רזי. חומר גס ימי, גושי סלע גדולים
42
3.2.4 העברת חול יבשתית
44
3.2.5 הזנת חול
48
3.2.6 הוספת סלעים בים
53
3.2.7 גיאוטיוב מטובע
55
3.2.8 שוברי גלים
65
3.3מדרוןמתוןבשיפועשל30°עד38°
65
3.3.1 מדרון לא מיוצב
66
3.3.2 ייצוב המדרון בעזרת צמחייה
3.3.3 ייצוב המדרון עם צמחייה ורשתות ייצוב כמו: רשתות פולימריות קבועות/
שילוב כוורת גאוקו/קוקוס וכדומה או רשתות מתכלות
68
3.3.4 התקנת מגלשים בנקודות שונות לאורכו של המדרון (שיהיה עשוי מאחד
מאותםאמצעיייצובהקיימיםבשוק,אומגלשקשיחעשויבטון/אבןוכדומה)
69
לחיצהעלכלשורהמובילהלעמודהמבוקש
רשימתהאיורים
איור1: דוגמה לקיר ים שנבנה כדי להגן על מבנים בראש המצוק
5
איור18: שילוב מבנים דמויי בריכות גאות ושפל במסלעת הגנה חופית בהולנד
51
איור2: דוגמה למבנים בקרבת גג המצוק
6
איור19: דוגמאות לפתרונות של הגנה חופית באזור שפכי נחלים, בגישת Living
Shorelines שיושמה בצפון קרולינה, ארה״ב
52
איור3: דוגמה לבניית מסלעה אשר מהווה הפרעה לבית הגידול בבוהן המצוק
7
איור20: דוגמה לחברת חי שהתפתחה על גיאוטיוב בים תיכון
54
איור4: חתך אופייני במצוק החופי (מתוך נספח4 לתמ"א 13 א')9
8
איור21 חתךבשוברגליםטיפוסי]24[:
56
איור5: שימור המצב הטבעי בשטח לפי גישתRealignment Managed
9
איור22: דוגמה להשפעת שוברי גלים מנותקים על משטר זרימת הסדימנטים בחוף
57
איור6: דוגמאות להגנות חופיות רכות – הזנת חול בפרויקט פיילוט שלwith Building
Nature בסקלה רחבה ביותר – Motor Sand בהולנד (ימין) ודוגמא של Living
איור23: קדיחתחוריםבשוברגליםמאנגליה-באדיבותלואיזפירת'-פרוייקטתזאוס
59
Shorelines מארה"ב
9
איור24:שילובבריכותגאותושפלמבטוןאקולוגיבמסלעהימיתבפארקגשרברוקלין
איור7: דוגמאות מרחבי העולם לשילוב חשיבה אקולוגית בתכנון ובבנייה של אזורים
בניו יורק. תמונה באדיבות אקונקריט-טק בע"מ
60
חופיים.[א]שילובבריכותגאותבקירהיםהקייםבסידני,אוסטרליה;[ב]שילוב
איור25: מתוך מצגת של החברה להגנת הטבע - טבע בטיילת נמל יפו
61
בריכות גאות בחזית נהר הארלם, ניו יורק1[]; [ג] פרויקט חזית הים בסיאטל.
תוכןעניינים
איור26: דוגמה לתכנון "שוברי גלים חיים" בפרויקט Breakwaters Living בניו יורק,
עיצוב קיר ים בעל מורכבות גבוהה; [ד] פרויקט הגנה על עמודי מזחים בפארק
תמונה באדיבותArchitects Landscape SCAPE
63
גשרברוקלין,ניויורק.שימושבECOncrete®,בטוןאקולוגיהמעודדהתיישבות
בע"ח ימיים10[]; [ה] שינוי מורכבות פני השטח של סלעים רגילים ע"י קדיחת
איור27: דוגמה לתכנון איונים כחלק ממערך הגנה חופית בניו יורק. תמונה באדיבות
חורים האוגרים מים ויוצרים נישות אקולוגיות]11[
11
WXYWEST8
64
איור8:תהליך התכנון והעבודה בתא שטח
13
איור9: קדיחת חורים בשובר גלים מאנגליה - באדיבות לואיז פירת' - פרוייקט תזאוס
29
איור10: שילוב מבנים דמויי בריכות גאות ושפל במסלעת הגנה חופית בהולנד
30
איור11: שילוב בריכות גאות ושפל מבטון אקולוגי במסלעה ימית בפארק גשר ברוקלין
בניו יורק. תמונה באדיבות אקונקריט-טק בע"מ
31
איור12: שילוב טרסות סלעיות מדורגות ליצירת שיפועים משתנים בדופן נהר הארלם
בניו יורק]1[
32
איור13 דוגמה להגנות חופיות טבעיות, מלאכותיות והשילוב ביניהן]20[:
34
איור14: פרויקט חזית הים בסיאטל. עיצוב קיר ים בעל מורכבות גבוהה
36
איור15 דוגמה להגנות חופיות טבעיות, מלאכותיות והשילוב ביניהן]20[:
39
איור16 שימוש בשסתום מיוחד למניעת ערבול בספינות]21[:
47
איור17: קדיחת חורים בשובר גלים מאנגליה - באדיבות לואיז פירת' - פרוייקט תזאוס
49
< חזרה לתוכן העניינים
1.מבוא
1.1.כללי
המצוקהחופימהווהחלקאינטגרלימקוהחוףהישראלי.היותוהמצוקבנויברובוממסלעכורכררך
המתפורר בקלות המושפע מפעילות מכנית הן מגלי הים הן מנגר עלי, וכן מפעילות האדם, רצועת
המצוק החופי הנה בעלת רגישות רבה.
עלמנתלתתמענהברמהארציתלטיפולבהגנהעלהמצוקהוקמההחברההממשלתיתלהגנתמצוקי
חוף הים התיכון. חזון החברה הנו מצוק חופי יציב, בטוח, ונגיש למשתמשים בסביבה החופית
אשרתומךבמערכתאקולוגיתבריאהומשגשגת,תוךשימור,שיקוםוצמצוםהפגיעהבמגוון
הביולוגי,בנוףובערכימורשתהמאפייניםאתמצוקיהחוףוהחופיםבישראלביםוביבשה.
מבנים חופיים ואמצעי הגנה למצוק החופי כמו קירות ים, דורבנות, ושוברי גלים מהווים התערבות
מלאכותיתבסביבתהחוףוהיםהטבעית(איור1).להתערבותזו,במקריםרבים,השלכותסביבתיות
נרחבות הן בזמן והן במרחב. במקרים רבים תהליכים אלו משפיעים על המשטר המורפו-דינמי
בסביבתםמהשגורםפעמיםרבותלשינויברוחברצועותהחופיםהממוקמיםבסמיכותלהם.נוצרת
מבוא
5
סחיפה/צבירה מואצת אשר חוסמות את הסעת הסדימנטים לאורך החוף. שינויים אלו יכולים לגרום
לפגיעה ישירה ו/או עקיפה (זמנית או קבועה) בבתי גידול חופיים וימיים ].2[
איור 1
< חזרה לתוכן העניינים
לאורך45ק"משלקוהחוףביםהתיכון(מתוך190ק"מחוף),בתחוםשביןחדרהלאשקלון,קייםמצוק
כורכרהמהווהחייץפיזיטבעיביןרצועתהחוףלשטחיםהנמצאיםמזרחהלו.מצוקהכורכרהחופי
נמצא בתהליך התמוטטות ונסיגה מזרחה, כתוצאה משילוב של גורמים טבעיים ומעשה ידי אדם,
שהמרכזייםבהםהינם:פעולתגליהיםעלבוהןהמצוק,כרייתחולבעברושינוייםבזרימותנגרעילי.
המצוק נמצא בתהליך מתמיד של נסיגה ב100- השנים האחרונות, כאשר שיעור הנסיגה הממוצע
הוא כ20- ס"מ בשנה2[]. כאשר בסופה אחת גדולה נצפתה התמוטטות של 8 מ'. ההתמודדות עם
התמוטטותהמצוקנחוצהבעיקרבאזוריםעירונייםבהםישנהפעילותרבהבחופיםשלמשתמשים
וכן בינוי קיים בסמוך לגג המצוק, בהם קיימת סכנה לפגיעה בבני אדם וברכוש (איור).2
מבוא
6
>
קו המצוק
>
>
בוהן
>
חוףהים
קוהחוף
איור 2
רגישותהסביבההחופיתוהתחרותההולכתוגוברתביןשימושיהקרקעהשוניםבמרחבזה,בשילוב
שינויי אקלים גלובליים כמו עליית מפלס פני הים, מחייבים חשיבה מושכלת למציאת פתרונות
להגנה על המצוק שיתנו מענה ליציבות המצוק ומניעת ההתמוטטות שלו תוך שמירה על בטיחות
המשתמשים ושימושי הקרקע, התייחסות למעבר חופשי לציבור לאורך רצועת החוף ושמירה על
תפקוד המערכת האקולוגית ושימור ערכי הטבע הייחודים של המצוק וסביבתו.
בהתאם להוראת המועצה הארצית מיוני 2011, ובהתבסס על המלצות מסמך המדיניות והמלצות
צוות היישום שבאו בעקבותיו ואושרו על ידי הממשלה, הוכנה תכנית מתאר ארצית חלקית ברמה
מפורטת. תכנית תמ"א 13 9 א להגנות דחופות למקטעים ברמת סיכון גבוהה ודחופה, וכן תכנית
מתאר ארצית כוללת למרחב המצוק תמ"א 13 שינוי 9 קובעות הנחיות להכנת תכניות מפורטות
< חזרה לתוכן העניינים
להגנותעלהמצוק,לרבותקביעתהנחיותלהכנתמסמכיםסביבתייםנדרשים,והנחיותלאופןאישור
תכניות בשטח רצועת הסיכון (שטח המצוי בסיכון ממזרח לגג המצוק).
התכנית מסווגת את מרחב המצוק החופי ל:
. שטחים בהם ניתן לבצע הגנות ימיות והגנות יבשתיות.1
2 שטחים בהם ניתן לבצע הגנות יבשתיות בלבד..
3 שטחיםבהםישלשמורככלהניתןעלהמצוקבמופעוהטבעיללאהתערבותבתהליכיהתמוטטותו..
תמ"א13שינוי9א,חולקמרחבהמצוקל39-תאישטחול33-מהםהותאםסלפתרונותהגנה,כאשר
בכל תא שטח רמת ההתערבות שונה בהתאם לאופי המצוק וסביבתו. התערבות הנדסית בסביבה
החופית והימית, בכל רמה שהיא, מהווה הפרעה לבתי הגידול ולבעלי החיים השונים המאכלסים
אותם,ועלולותלהיותלהגםהשלכותעלאופיומבנההחופיםהסמוכיםלמרחבההתערבות(איור).3
מבוא
7
איור 3
כחלק מהתמ"א הוכן מסמך המפרט שיטות אפשריות למיגון המצוק וטיפול בנגר עילי (נספח 4
לתמ"א13 שינוי9א'). סל הפתרונות המוצע בתמ"א ומפורט בנספח4 מתייחס להיבטים השונים של
יציבות המצוק בהתאם לחלוקה של פרופיל המצוק:
1. בוהןהמצוק–החלקהתחתוןשלהמצוקשבבסיסונמצאתרצועתהחוף,לעיתיםחשוףלפעולת
הגלים שגורמת לשחיקה וליצירת צניר.
. מדרון – השטח הנטוי מעל בוהן המצוק עד גג המצוק הכולל גם את ראש המצוק.2
3. גג המצוק – שטח המשתרע מראש המצוק עד50 מ' מזרחה (איור.)4
< חזרה לתוכן העניינים
איור 4: חתך אופייני במצוק החופי (מתוך נספח 4 לתמ"א 13 א').9
1.2.הטמעתשיקוליםאקולוגייםבהגנתהמצוקהחופי
מבוא
8
1.2.1רקע
נספח 4 לתמ"א מציג הסבר הנדסי לייצוב המצוק בהתאם לסל הפתרונות המוצע בתכנית. הנספח
מפרט את השיטות והעקרונות ההנדסיים למיגון המצוק החופי של ישראל, ולטיפול בנגר העילי.
הפתרונות מתבססים בעיקר על שיקולים הנדסיים ותפעוליים, ולמרות שקיימת התייחסות מסוימת
לנושאים אקולוגיים בתוכנית המאושרת, היא ברובה כללית ולא מפורטת.
ככלשמתעוררקונפליקטביןצרכיםהנדסייםו/אותכנונייםלשמירתערכיטבעוסביבה,תהיה
העדפה למניעת נזק סביבתי כלשהו ורק לאחר מכן, ובמידה ולא ניתן, מזעור הנזק הסביבתי
באמצעותהתערבותמושכלת.
ככל שהמצב בשטח מאפשר זאת, יש להעדיף גישה המשמרת את המצב הטבעי בתא השטח.
דוגמא לכך היא גישת הRetreat Managed אוRealignment Managed (איור5) בה אזור החשוף
לאנרגיית ים שבעבר כלל הגנה חופית קשה, מוחזר למצבו המקורי על ידי הסרת ההגנות, כאשר
האוכלוסייהבאזורמתאימהאתעצמהונסוגהלעורףעלמנתלאפשרלים"לעשותאתשלו"במקום
להילחם בשחיקה].3[
< חזרה לתוכן העניינים
איור 5: שימור המצב הטבעי בשטח לפי גישת Realignment .Managed
מבוא
9
בהמשך לגישה זו, ככל שניתן (בהתחשב ברוחב רצועת החוף, עצמות גלים ושימושי קרקע באזור)
ישנהנטייהבמדינותרבותכמוהולנד,אנגליהוארה"בלשלבהגנותרכותוכאלוהמשלבותאלמנטים
חייםכמוצמחייתגדהכגוןShorelinesLivingוNaturewithBuildingובכךלשמרפעילותביולוגית
ותווים טבעיים של קווי החוף (איור).6
איור 6: דוגמאות להגנות חופיות רכות - הזנת חול בפרויקט פיילוט של Nature with Building
בסקלה רחבה ביותר -Motor Sand בהולנד (ימין) ודוגמא שלShorelines מארה״ב.Living
< חזרה לתוכן העניינים
בהקשר של פתרונות הגנה חופית ותשתיות בקו החוף ובים, בנייה אקולוגית יכולה לבוא לידי ביטוי הן
בחומרהתשתית,הןבעיצוב,והןבאופןהבנייה/יישוםהפתרון.לדוגמא,שימושבחומריםשמחדגיסאאינם
פוגעים בסביבה הימית (ללא שחיקה לחלקיקים או זליגה של חומרים מזהמים) ומאידך גיסא מאפשרים
תנאים דומים ככל האפשר לאלו של מצע הבסיס בבתי הגידול טבעיים באזור. זאת, על מנת לעודד
התפתחותחברתחידומהככלהניתןלזוהטיפוסיתבבתיגידולטבעיים.נושאזהחשובבמיוחדבמקרים
בהם התערבות הנדסית כוללת מבנים מלאכותיים הנדסיים, אשר על פי רוב, עקב שילוב של עיצוב
הומוגני ולא מורכב וחומרי תשתית הזרים לסביבה החופית מאוכלסים בעיקר על ידי מיני מטרד ומינים
פולשים6[]. בהקשר זה ניתן להתייחס לפרמטרים כמו רעילות , ערך ההגבה pH() ושחיקת המצע, מידת
החספוס והנקבוביות שלו. מבחינת עיצוב ותכנון לעומת זאת, בנייה אקולוגית מתייחסת למשל להגברת
המורכבות המבנית של התשתית, כך שתוכל להציע נישות ביולוגיות שונות ותקנה שירותי מערכת כמו
מחסה,מרעהאואזוריקינון/רבייה.לדוגמא,בנייההמשלבתשיפועיםשונים(לארקאלמנטיםורטיקליים
המאוד אופייניים לתשתיות חופיות וימיות) המגדילים את שטח המגע בין המבנה למים בתנאי גאות
ושפל וגלים, מגדילה את מגוון בתי הגידול הזמינים להתיישבות ומקלה על אורגניזמים שונים להתיישב 7[],
מעודדת התיישבות של מינים מקומיים ומפחיתה את הדומיננטיות של מינים פולשים.
דוגמאות להטמעת שיקולים אקולוגיים בתכנון תשתיות ים וחוף ניתן למצוא ברחבי העולם (איור 7),
מבוא
למשל: קיר הים המחודש בחוף סיאטל בארה"ב, הכולל פאנלים מעוצבים בעלי מורכבות גבוהה שהוכחו
10
כיעילים בהרחבת מגוון המינים באזור 8[]; או מיזם Edge the Designing בהארלם 1[], שם שולבו ברכות
סלע המהוות בית גידול עשיר בתכנון רום קיר הים; ובבריטניה, שם נבחנו שיטות בנייה המדמות באופן
קרוב יותר את מורכבות בתי הגידול הטבעיים5[] על תשתיות שוברי גלים מאבן ובטון. בנוסף, ניתן לראות
כי בשנים האחרונות ניתן יותר משקל ומחשבה לשימוש בחומרים אשר מפחיתים השפעות שליליות על
הסביבה ומעודדים התפתחות חברות חי וצומח עשירות ,4[].9
< חזרה לתוכן העניינים
ג
א
ב
ד
ה
איור : דוגמאות מרחבי העולם לשילוב חשיבה אקולוגית בתכנון ובבנייה של אזורים חופיים.7
[א] שילוב בריכות גאות בקיר הים הקיים בסידני, אוסטרליה;
מבוא
ב] שילוב בריכות גאות בחזית נהר הארלם, ניו יורק];1[[
11
[ג] פרויקט חזית הים בסיאטל. עיצוב קיר ים בעל מורכבות גבוהה;
ד] פרויקט הגנה על עמודי מזחים בפארק גשר ברוקלין, ניו יורק. שימוש בECOncrete[®,
בטון אקולוגי המעודד התיישבות בע"ח ימיים];10[
[ה] שינוי מורכבות פני השטח של סלעים רגילים ע"י קדיחת חורים האוגרים מים ויוצרים
נישות אקולוגיות].11[
חברות חי חופיות וימיות הכוללות מינים מהנדסים engineers( ecosystem) ומינים היוצרים בתי
גידול species( forming habitat) כמו צדפות, בלוטי ים, תולעי צינור ועוד, אשר משקיעים שלד
גירני על המצע, פרט לערכם האקולוגי אף תורמים לחוזק ועמידות המבנה,12[13]. מחקרים חדשים
מראים שהגנה ביולוגית Bioprotection() של חי וצומח חופי וימי מהוה דבק ביולוגי המעגן את
יחידות המבנה של התשתית זו לזו, מגן מפני שחיקה של גלים וחול ואף ממתנת שינויים קיצונים
בטמפרטורה(יום/לילה)וחשיפהלקרינהאשרעלוליםלגרוםלסדיקהמבניתעםהזמן,9[,1415].הגדילה
הביולוגיתשלבעליחייםוצמחיםהמשקיעיםשלדגירניאףמגדילהאתהיכולתשלהמבנהלהסתגל
לשינוייאקליםגלובלייםכגוןעלייהבעוצמת/תדירותסערותועלייתמפלספניהים.עלכן,ההגברה
הביולוגית של תשתיות, מציעה הן יתרונות אקולוגיים והן יתרונות מבניים, ולכך עשויות גם להיות
השלכות כלכליות חיוביות בהקשר של הקטנת הצורך בתחזוקה מבנית לאורך זמן.
< חזרה לתוכן העניינים
1.2.2שימושבארגזהכליםהאקולוגי
הטמעת רגישות אקולוגית בפרויקטים של פיתוח והגנה חופית דורשת הן בחינה של בחירת שיטת
ההתערבות, האופי ההנדסי של הפתרונות (במידה שנדרשת התערבות הנדסית) והן התייחסות
לאופןהביצועשלההגנהשנבחרה.עלמנתלתתמענהכולללנושא,ישלעקובאחרהנחיותבמסמך
זה וכן בשני מסמכים משלימים (איור):8
.מטריצתניהולאקולוגילתאיהשטח:A
על מנת להגיע לתוצאות מיטביות, ולמזער השפעות סביבתיות, חייבת להיות הלימה בין המצב
בתאהשטח(אופיהסביבההחופית,מגווןופיזורבתיהגידולהשוניםבתאהשטח,רמתהרגישות
שלהם וכדומה) לבין אופן הפעילות הנדרשת בגזרה. לדוגמא, במידה שבאפיון תא השטח מופו
בתי גידול רגישים בעלי ערכיות גבוהה, יש לפעול על מנת לשמר את בתי הגידול הללו ולמצוא
במידת הצורך פתרונות חלופיים לפעילות/בנייה באתר. מטריצת ניהול תאי השטח (נספח א)
מתווה הנחיות בהקשר זה.
.ארגזהכליםהאקולוגי(מסמךזה):B
מבוא
12
במידה שהוחלט, לאחר השימוש במטריצת הניהול האקולוגי, כי נדרשת התערבות הנדסית
כלשהי למתן פתרון לבעיית יציבות המצוק בתא השטח, השלב הבא הוא "מה עושים?". באם
ההתערבות ההנדסית כוללת בניית הגנות חופיות (כמו קירות ים או מסלעות) או התערבות
שאינה כוללת בנייה "קשיחה" (כגון מיתון מדרון, או הזנת חול), יש לפעול להקטנת טביעת
הרגלהאקולוגיתשלההתערבותהנדרשתבאתר.במידתהאפשר,ובהתחשבבתנאיביתהגידול
המקוריים באתר, יש לשאוף להגברה אקולוגית של תשתיות כחלק מתכנון וביצוע הפרויקט
וכן לפעול ככל הניתן לשיפור יכולת השיקום של המערכת האקולוגית מההפרעה. ארגז הכלים
האקולוגינועדלתתקוויםמנחיםלנושאיםאלו,באופןספציפילכלפתרוןמסלהפתרונותהמוצע
בנספח4לתמ"א.ההנחיות,כמונספח4,מאורגנותבהתאםלחלוקהשלפרופילהמצוקומציגות
אתעקרונותהתכנוןהסטנדרטיים,בעיותאקולוגיותומרכזתפתרונותאקולוגייםבהתייחסלאופן
בניית ההגנות, חומרי בנייה, טכנולוגיות חדשניות, עיצוב אקולוגי וכן פתרונות משלימים/חלופיים
במידה שקיימים. הפתרונות האקולוגיים, החלופות, הדגשים לתכנון מפורט וביצוע, המפרטים,
וההנחיות הסביבתיות הניתנים במסמך זה לחלופות השונות מתבססים על סקירה ספרותית
מהארץ והעולם (מאמרים אקדמיים, דוחות רשמיים וטכנולוגיות סביבתיות קיימות) ונסמכים על
התייעצותעםמהנדסיםימייםמהארץומחו"ל.כמוכן,תוקףהעקרונותוהטכנולוגיותהמפורטים,
הינול5-שניםמיוםפרסוםמסמךזהוישלעדכנןבצמודלעדכוןהתמ"א.ההנחיותמתבססותבין
השארעלדוחמצבקייםבמסגרתתמ"א13שינוי9א-הגנותהמצוקהחופי-ביולוגיהימית-בתי
גידול בחוף הים הישראלי].16[
< חזרה לתוכן העניינים
.המדריךהניהולי:C
השלב האחרון הינו "איך עושים?" באופן בלתי תלוי לסוג הפתרון הנבחר/המתאים לתא השטח,
יש להטמיע שיקולים אקולוגיים בהתנהלות באתר, הן במהלך, והן בתום ביצוע עבודות בשטח.
בהקשר זה יש לפעול למזעור נזקים במהלך העבודות, התייחסות למיקום ואופן הקמת מחנה
קבלן, דרכי גישה, תזמון פעילות, קווים אדומים להתערבות בתא השטח, מניעת זיהומים ועוד.
נושאים אלו מפורטים במדריך הניהולי אשר מהווה מסמך משלים לארגז הכלים. לפיכך בעת
הפקתהנחיות/מכרזלתאשטחמסויםאולצרכימיגוןשלאתרכלשהובמצוקהחופיישלהטמיע
הןהנחיותספציפיותלפתרונותרלוונטייםמארגזהכלים,והןהנחיותהתנהלותמהמדריךהניהולי.
מטריצתניהולאקולוגי
סנכרון בין הפתרונות המוצעים לרגישות האקולוגית בתא השטח
>
מבוא
13
ארגזהכליםהאקולוגי-״מהעושים?״
באילו צעדים עלי לנקוט בשלב התכנון על מנת לצמצם עד כמה שניתן את ההשפעות
האקולוגיות של הפיתרון המיושם
>
מדריךניהולי-״איךעושים?״
כיצד ניתן להטמיע שיקולים אקולוגיים בעבודות עצמן ובהתנהלות באתר העבודות
איור : תהליך התכנון והעבודה בתא שטח.8
< חזרה לתוכן העניינים
2.הנחיותאקולוגיותלסלהפתרונות
מעבר להנחיות הפרטניות לכל פתרון מוצע המפורטות בהמשך, ישנן מספר הנחיות כלליות
המתייחסות לכלל מקטעי המצוק והפתרונות המוצעים:
א.תזמוןהעבודות–ישלהימנעככלהניתןמביצועעבודותבאזורבוהןהמצוקבזמןעונתההטלה
שלצבותהים(מאי–אוגוסט)ובקיעתהצביםהצעירים(אבקועים;אוגוסט–אמצעאוקטובר);
ובאזור גג ועורף המצוק במהלך החורף והאביב (תחילת דצמבר – סוף אפריל) במטרה לצמצם
את הפגיעה בערכי טבע בעונת הפריחה והרבייה.
הנחיותאקולוגיותלסלהפתרונות
ב.מסגרתהזמןשלהפתרון–בעתתכנוןשלפתרונותהגנהכמושובריגליםוקירותיםהמהונדסים
לאורך חיים של50 ואף שנה, יש לכלול בתכנון את נושא עליית מפלס הים.100
ג.ניטורוהיזוןחוזר–כלסוגהגנה(זמניתאוקבועה),ישלנטרבאופןקבועלמשך10שניםלפחות
(אלא אם הוסרה ההגנה לפני כן) וכן לאחר אירועי קיצון. הניטור ישמש ללמידה והפקת לקחים.
ניטור זה יבוצע בנפרד מתכנית הניטור של החברה הממשלתית.
14
ד. הדרגתיות ביישום הפתרונות – בעיקר בתאי שטח בהם ישנם מספר פתרונות משולבים, או
תאי שטח שונים בעלי סל פתרונות זהה. יש צורך בשלביות בביצוע ההגנות על מנת לאפשר איסוף
נתונים, למידה והפקת לקחים להמשך (בהסתמך ובשילוב תכנית הניטור).
עיקריההנחיותהאקולוגיותלכלפתרוןבסלהפתרונותשבנספח4לתמ"אמרוכזיםבטבלה1.הטבלה
מכילה הפנייה פעילה לעמוד המתאים במסמך זה, בו מפורטים לגבי כל פתרון:
א. עקרונות התכנון.
ב. בעיות אקולוגיות עיקריות.
ג. הנחיות אקולוגיות לפתרון.
ד. פתרונות חלופיים/ משלימים.
היות והמסמך בנוי כך שניתן יהיה לפנות לפתרון נדרש מסוים ולקבל מענה מלא להנחיות
אקולוגיות,קיימתחזרתיותבמסמך.לפיכך,איןצורךלעבורעלהמסמךבאופןרציףאלאלפנות
לפרקהמתאיםלפתרוןהרלוונטי.
< חזרה לתוכן העניינים
טבלה1: עיקרי ההנחיות האקולוגיות לכלל הפתרונות שאושרו בתמ"א 13 תיקון 9א' בהתייחס הן
לרמת החומרים שישמשו לבנית הפתרון, והן לעיצוב / מיקום הפתרון. פירוט ההנחיות לפתרונות
בסעיפים הרלוונטיים במסמך.
שימולב!הטבלהמקושרת–נגיעהבכותרתהפתרון(מימין,בכחול)מובילהלסעיףהמתאים
במסמך.
פתרון מוצע
דגשים אקולוגיים
בתמ"א
בוהןהמצוקללאפעילותגלים
הנחיותאקולוגיותלסלהפתרונות
• בשטחים טבעיים שרגישותם האקולוגית בינונית עד גבוהה, הטיפול במדרון
מיתון מדרון
בשיפוע30° עד
ייעשה בין ראשית הקיץ לחורף (מאי עד נובמבר), במטרה לצמצם את הפגיעה
38°, המגיע עד
בערכי טבע בעונת הפריחה והרבייה;
מפלס החוף
•באזורים חוליים בבוהן המצוק המשמשים כאזורי הטלה לנקבות צבי ים יש
לבצע את העבודות בחודשים נובמבר עד אפריל בלבד, בתיאום עם רט"ג.
•יש לבצע ניטור של צמחייה פולשנית במשך5-3 שנים מתום עבודות השיקום,
ולסלקה.
15
•יש לוודא כי אין פגיעה בערכי טבע ובמינים נדירים בשטח שבו מתבצע מיתון
המדרון;
•במידה שיש במדרון ערכי טבע מוגנים, יש לתאם זאת עם רשות הטבע והגנים,
על-פי חוק, ובמידת האפשר, לאסוף זרעים או להעתיק גאופיטים אל המדרון
החדש במסגרת שיקומו האקולוגי והנופי.
•לייצוב המדרון לאחר מיתונו מומלץ להשתמש בצמחייה מקומית ע"י זריעה או
שתילה.
הגנה כנגד גושי
ככלל, יש להעדיף גדר רשת המאפשרת מעבר של בעלי-•חיים קטנים, על-פני
סלע נופלים
גדר בטון היוצרת חסימה וקיטוע ניכרים.
כמו: גדר רשת
•באזורים חוליים המשמשים כאזורי הטלה לנקבות צבי ים יש לבצע את
להרחקת קהל,
גדר בטון
העבודות בחודשים נובמבר עד אפריל בלבד, בתיאום עם רט"ג.
•בגדר בטון, יש להימנע מקירות אנכיים לחלוטין, ובמקום זאת יש לשלב
שיפועים או מדרגות.
< חזרה לתוכן העניינים
•באזורים חוליים המשמשים כאזורי הטלה לנקבות צבי ים יש לבצע את
מבנים תומכים
רגילים כמו:
העבודות בחודשים נובמבר עד אפריל בלבד, בתיאום עם רט"ג.
קירות כובד,
•יש להימנע מקירות אנכיים לחלוטין, ובמקום זאת יש לשלב שיפועים או
קירות מבטון
מדרגות.
מזויין, קירות
בשיטתהקרקע
•יש לבחור בעיצוב ובחומרים התומכים בהתיישבות של בעלי חיים חופיים.
המשוריינת,
מסלעות
בוהןהמצוקכאשרישנהפעילותגלים
•הימנעות מוחלטת מהנחת מבנים תומכים כלשהם על גבי מצעים טבעיים
מבנים תומכים
כגון: קירות
קשים או על מצעים רכים בעלי חשיבות אקולוגית.
כובד, קירות
הנחיותאקולוגיותלסלהפתרונות
•שימוש ו/או שילוב חומרים המעודדים התיישבות חי וצומח ימי וחופי טיפוסי
מבטון מזויין,
לאזורנו: כורכר, ביץ' רוק, בטון אקולוגי.
קירות בשיטת
הקרקע
•הימנעות מבנייה אנכית לחלוטין. שילוב שיפועים / מדרגים.
המשוריינת,
•עיצוב המאפשר ומעודד התיישבות של מגוון בעלי חיים וצמחים ימיים וחופיים
מסלעות
(מצעים עם פני שטח מורכבים, שילוב חורים, ואלמנטים אוגרי מים המחקים
בריכות סלע טבעיות).
•שימוש בסלעים בגדלים שונים במסלעות.
16
•הימנעות מוחלטת מהנחת מבנים תומכים כלשהם על גבי מצעים טבעיים
מבנה תומך
מבטון מזויין –
קשים או על מצעים רכים בעלי חשיבות אקולוגית.
ביסוס עמוק
•עיצוב המאפשר ומעודד התיישבות של מגוון בעלי חיים וצמחים ימיים וחופיים
(מצעים עם פני שטח מורכבים, שילוב חורים, ואלמנטים אוגרי מים המחקים
בריכות סלע טבעיות).
•הימנעות מבנייה אנכית לחלוטין. שילוב שיפועים / מדרגים.
•שימוש ו/או שילוב חומרים המעודדים התיישבות חי וצומח ימי (בטון אקולוגי).
•הימנעות מוחלטת מהנחת מבנים תומכים כלשהם על גבי מצעים טבעיים
מבנים תומכים
זמניים ופריקים
קשים או על מצעים רכים בעלי חשיבות אקולוגית.
כגון: שקי חול,
•יצירת מערום שקי חול / ערימות חול קטנות ככל הניתן.
ערימות חול,
•שימוש בחול / חומר נקי הדומה, ככל האפשר, מבחינה מינרלית ומבחינת גודל
מבנים טרומיים
יבילים כדוגמת
הגרגר לנמצא בתא השטח.
ניו ג'רזי, חומר
•שימוש בסלעים בגדלים שונים במסלעות.
גס ימי, גושי
•שימוש ו/או שילוב חומרים המעודדים התיישבות חי וצומח ימי (בטון אקולוגי).
סלע גדולים
< חזרה לתוכן העניינים
•הימנעות מוחלטת מהנחת חול על גבי מצעים טבעיים קשים או על מצעים
העברת חול
יבשתית
רכים בעלי חשיבות אקולוגית וכן בטווח הקטן מ מטר מבתי גידול כאלו.50-
•שימוש בחול / חומר נקי הדומה, ככל האפשר, מבחינה מינרלית ומבחינת גודל
הגרגר לנמצא בתא השטח.
•אין להשתמש בחול / חומר גס המכיל מינים פולשים.
•ככל הניתן יש להימנע מהעברת חול יבשתית בתדירות גבוהה.
•הימנעות מוחלטת מהנחת חול על גבי מצעים טבעיים קשים או על מצעים
הזנת חול
רכים בעלי חשיבות אקולוגית וכן בטווח הקטן מ מטר מבתי גידול כאלו.50-
•שימוש בחול / חומר נקי הדומה או עבה יותר מבחינה מינרלית ומבחינת גודל
הגרגר לנמצא בתא השטח.
הנחיותאקולוגיותלסלהפתרונות
•אין להשתמש בחול המכיל מינים פולשים.
•ככל הניתן, וזאת בהתאם להתייעצות עם מהנדסים, יש עדיפות לביצוע הזנת
חול שתאפשר יציבות לאורך זמן ומניעה של הזנות חוזרות.
•יש לדאוג למזעור נזקים בתהליך שאיבת החול בהקשר של מניעת פגיעה
בצבי ים, הגנה על דולפינים, ציפורים, מזעור הרחפת חול והשארת אזורים לא
מופרים בשטח החפירה לעידוד התאוששות החי בחול.
•הימנעות מוחלטת מהנחת מבנים תומכים כלשהם על גבי מצעים טבעיים
הוספת סלעים
17
בים
קשים או על מצעים רכים בעלי חשיבות אקולוגית.
•שימוש ו/או שילוב חומרים המעודדים התיישבות חי וצומח ימי וחופי טיפוסי
לאזורנו: כורכר, ביץ' רוק, בטון אקולוגי.
•שילוב שיפועים / מדרגים במערך הסלעים.
•עיצוב המאפשר ומעודד התיישבות של מגוון בעלי חיים וצמחים ימיים וחופיים
(מצעים עם פני שטח מורכבים, שילוב חורים, ואלמנטים אוגרי מים המחקים
בריכות סלע טבעיות).
•שימוש בסלעים בגדלים שונים.
•הימנעות מוחלטת מהנחת גיאוטיוב על גבי מצעים טבעיים קשים או על
גיאוטיוב
מטובע
מצעים רכים בעלי חשיבות אקולוגית.
•שימוש במודלים לקביעת מיקום הגיאוטיוב להגנה מיטבית תוך שמירה על
החול והגנה על רצועת חוף יציבה תוך הימנעות מכיסוי/קבירה של מצעים
קשים סמוכים.
•יש לוודא שפעולת חפירת החול למילוי הגיאוטיוב לא תפגע בערכי טבע.
•שימוש בחול נקי עדיף ממקור מקומי.
•עיצוב המאפשר ומעודד התיישבות של מגוון בעלי חיים וצמחים ימיים וחופיים
– הגברת מורכבות מבנית של המבנה.
< חזרה לתוכן העניינים
•הימנעות מוחלטת מהנחת שוברי גלים על גבי מצעים טבעיים קשים או על
שוברי גלים
מצעים רכים בעלי חשיבות אקולוגית.
•שימוש במודלים לקביעת מיקום הגיאוטיוב להגנה מיטבית תוך שמירה על
החול והגנה על רצועת חוף יציבה תוך הימנעות מכיסוי/קבירה של מצעים
קשים סמוכים.
•שימוש ו/או שילוב חומרים המעודדים התיישבות חי וצומח ימי וחופי טיפוסי
לאזורנו: כורכר, ביץ' רוק, בטון אקולוגי.
•שילוב שיפועים / מדרגים שונים בשוברים.
•עיצוב המאפשר ומעודד התיישבות של מגוון בעלי חיים וצמחים ימיים וחופיים
(מצעים עם פני שטח מורכבים, שילוב חורים, ואלמנטים אוגרי מים המחקים
הנחיותאקולוגיותלסלהפתרונות
בריכות סלע טבעיות).
•שימוש בסלעים בגדלים שונים.
•שילוב בתי גידול לעופות ים במבנה.
מדרוןמתוןבשיפועשל30°עד38°
מדרון לא
ככלל, אין לטפל במדרון מיוצב ששיפועו מתון מ30º-• אלא אם יש בו בעיות
מיוצב
בטיחות נקודתיות, שיטופלו בנפרד, לפי המפורט בהמשך.
• השימוש בצמחייה ייעשה מתוך רשימת מפתח של צמחיית בר האופיינית
ייצוב המדרון
18
באמצעות
לאזור בהתאם לממצאי הסקרים האקולוגיים ברצועת החוף ובתיאום עם
צמחייה
אקולוג המלווה את התכנית.
•יש להעדיף מינים עמידים למליחות גבוהה בשטחים המושפעים מרסס הים.
בבחירת הצמחייה יושם דגש על מינים רב-•שנתיים הכוללים עשבוניים,
גאופיטים, בני-שיח ושיחים, ששורשיהם תורמים ליציבות המדרון. ניתן לשלב
מינים חד-שנתיים מקומיים בעלי פריחה אטרקטיבית המחזקים את המופע
הנופי ומזרזים את ייצוב המדרון.
•איסוף זרעים של מיני צמחים מוגנים לצורך זריעתם או שתילתם מחייבת
קבלת היתר מרשות הטבע והגנים.
•יש להימנע משימוש במיני צמחים גרים או פולשים.
•פתרון זה מחייב השקיה עד להתייצבות המדרון.
•יש לעקור או להדביר מיני צמחים גרים או פולשים הגדלים כיום בשטחים
שרגישותם האקולוגית בינונית עד גבוהה. פעולה זו תיעשה לפני הזריעה
והשתילה, וכן בהמשך, כחלק מהתחזוקה השוטפת של המדרון.
להאצת תהליך ייצוב המדרון באמצעות צמחייה, מומלץ לזרוע בהתזה בשילוב
עם שתילת פלגים של המינים הרב שנתיים.-
ההשקיה תיעשה באמצעות טפטפות ו/או מתזים, בשעות הלילה או מוקדם
בבוקר, לצמצום איבוד מים באידוי.
< חזרה לתוכן העניינים
• השימוש בצמחייה ייעשה מתוך רשימת מפתח של צמחיית בר האופיינית
ייצוב המדרון
עם צמחיה
לאזור בהתאם לממצאי הסקרים האקולוגיים ברצועת החוף ובתיאום עם
ורשתות ייצוב
אקולוג המלווה את התכנית.
כמו: רשתות
•יש להעדיף מינים עמידים למליחות גבוהה בשטחים המושפעים מרסס הים.
פולימריות
קבועות/ שילוב
בבחירת הצמחייה יושם דגש על מינים רב-•שנתיים הכוללים עשבוניים,
כוורות גאוקו/
גאופיטים, בני-שיח ושיחים, ששורשיהם תורמים ליציבות המדרון. ניתן לשלב
קוקוס וכדומה
מינים חד-שנתיים מקומיים בעלי פריחה אטרקטיבית המחזקים את המופע
או רשתות
מתכלות
הנופי ומזרזים את ייצוב המדרון.
•איסוף זרעים של מיני צמחים מוגנים לצורך זריעתם או שתילתם מחייבת
קבלת היתר מרשות הטבע והגנים.
הנחיותאקולוגיותלסלהפתרונות
•יש להימנע משימוש במיני צמחים גרים או פולשים.
•יש לעקור או להדביר מיני צמחים גרים או פולשים הגדלים כיום בשטחים
שרגישותם האקולוגית בינונית עד גבוהה. פעולה זו תיעשה לפני הזריעה
והשתילה, וכן בהמשך, כחלק מהתחזוקה השוטפת של המדרון.
•להאצת תהליך ייצוב המדרון באמצעות צמחייה, מומלץ לזרוע בהתזה בשילוב
עם שתילת פלגים של המינים הרב שנתיים.-
•ההשקיה תיעשה באמצעות טפטפות ו/או מתזים, בשעות הלילה או מוקדם
19
בבוקר, לצמצום איבוד מים באידוי.
•ככל האפשר כל נגר יופנה מזרחה ולא למדרון.
התקנת
מגלשים
•ייעשה שימוש במצעים עם פני שטח מורכבים: חומר תשתית המדמה רמת
בנקודות שונות
מורכבות המאפיינת מצע טבעי כמו כורכר מהודק ואבן. העדפת חומרים עם
לאורכו של
פני שטח שאינם חלקים ואחידים אלא משלבים חריצים/חורים/חספוס ושילוב
המדרון (שיהיה
עשוי מאחד
בלטים ומגרעות ליצירת בתי גידול חשופים ומוצלים לסירוגין. לדוגמא, בטון
מאותם אמצעי
עם פיגמנטים בגוון הסלע המקומי עם טקסטורה/פני שטח מעוצבים.
ייצוב הקיימים
•מורכבות פני השטח צריכה לכלול חריצים/חספוס בטווח עומקים של0.5 עד2
בשוק, או
מגלש קשיח
ס"מ.
עשוי בטון/ אבן
•השיטה דורשת איתור שקעים מקומיים בראש המצוק והתקנת המגלשים
וכדומה).
לאורך המדרון באופן שתהיה קליטת מי הנגר מראש המצוק והולכה מרוכזת
שלהם על גבי משטח יציב.
•יש להימנע משימוש בגביונים לצורך הסדרת מגלשים וערוצי ניקוז מאחר שהם
יוצרים חיץ לתנועת בעלי חיים קטנים.
< חזרה לתוכן העניינים
מדרוןבשיפועחריףמעל40°
מערכת של
•הימנעות מכיסוי רצוף של כל המדרון - השארת רצועות אופקיות עם קרקע
מסמרי קרקע
מקומית (ברמות/טראסות) בשיפוע מתון עם ייצוב צמחי;
+ ציפוי בבטון
שילוב חורים לשתילת צמחייה מקומית רב-•שנתית (שיחים, בני-שיח, עשבונים
מזויין; מותז או
וכו');
יצוק
•הוספת פיגמנט צבע לבטון בגוון דומה לקרקע ולמסלע המקומיים.
•יש להימנע מביצוע של מובלים היוצאים בדופן המצוק.
מוצאי ניקוז
לדופן המצוק
•ביטול מוצאים קיימים, תוך הפניית הנגר המוזרם בהם כיום אל יעד אחר.
– מוצאי ניקוז
ממערכת
האיסוף התת-
הנחיותאקולוגיותלסלהפתרונות
קרקעית
העירונית
שבמוצאם
משוחרר
נגר אל דופן
המדרון
•חיפוי הבטון בשברי אבן מקומית או במשטחים תעשייתיים דמויי כורכר
מוצאי ניקוז
בדופן המדרון -
המוטבעים בבטון.
20
התקנת מגלש
•הוספת פיגמנט צבע לבטון בגוון דומה לקרקע ולמסלע המקומיים.
(כמפורט לעיל)
יצירת חספוס גס המאפשר תנועת בעלי חיים על גבי המגלש.-•
בתחתית מוצא
הניקוז
•חיפוי הבטון בשברי אבן מקומית או במשטחים תעשייתיים דמויי כורכר
מבנה תומך
כמו: קיר כובד,
המוטבעים בבטון.
קיר בשיטת
•הוספת פיגמנט צבע לבטון בגוון דומה לקרקע ולמסלע המקומיים.
הקרקע
יצירת חספוס גס המאפשר תנועת בעלי חיים על גבי המגלש.-•
המשוריינת,
קיר כלונסאות
הוספת חורים אופקיים בקוטר כ12-• ס"מ, בדומה לחורי ניקוז, על מנת לעודד
קינון שרקרקים או מיני עופות וזוחלים נוספים. החורים יגיעו עד הקרקע
הטבעית. החורים יהיו בצפיפות של5 חורים ל10- מ' אורך קיר, בגבהים
משתנים.
•אין לבצע זאת בחופים שאינם מיועדים לקליטת קהל. במידת הצורך, ניתן
הסרת גושי
סלע רופפים
להציב שלטי אזהרה האוסרים על התקרבות למדרון, ו/או להציב גדר על החוף
בסמוך לבסיס המדרון.
•אין לסלק את גושי הסלע לאחר הפלתם לחוף, כדי שניתן יהיה לנצלם כשוברי
אנרגיית הגלים, ובכך לצמצם את המשך הפגיעה בבוהן המצוק.
< חזרה לתוכן העניינים
גגהמצוק
•בשטחים טבעיים וברמת הפרה נמוכה עד בינונית, הטיפול בגג המצוק ייעשה
הסדרת רצועת
השטחהצמודה
בין סוף האביב לחורף (אפריל עד נובמבר), במטרה לצמצם את הפגיעה
לראש המצוק
בערכי טבע בעונת הפריחה והרבייה.
– לצורך מניעת
•בתום ההסדרה יש לבצע שיקום נופי ואקולוגי של השטח על מנת להשיבו
הגעת נגר עילי
למצוק עצמו
למצבו הטבעי.
•יש לבצע ניטור של צמחייה פולשנית במשך5-3 שנים מתום עבודות השיקום,
ולסלקה.
•בשטחים טבעיים שרגישותם האקולוגית בינונית או גבוהה, הטיפול בגג
עבודות עפר
להסדרת
המצוק ייעשה בין סוף האביב לחורף (אפריל עד נובמבר), במטרה לצמצם את
הנחיותאקולוגיותלסלהפתרונות
המשטח
הפגיעה בערכי טבע בעונת הפריחה והרבייה.
שבראש
•יש לוודא כי אין פגיעה בערכי טבע ובמינים נדירים בשטח שבו מתבצע
המצוק (באזור
הסמוך לשפתו)
המילוי.
•במידה שיש בגג המצוק ערכי טבע מוגנים, יש לתאם זאת עם רשות הטבע
והגנים, על-פי חוק, ובמידת האפשר, לאסוף זרעים או להעתיק גאופיטים אל
המשטח החדש במסגרת שיקומו האקולוגי והנופי.
•יש להקפיד כי האדמה המובאת אל ראש המצוק דומה במאפייניה לאדמת גג
21
המצוק, וכי היא נקייה מזרעים של צמחים פולשים.
•בתום ההסדרה יש לבצע שיקום נופי ואקולוגי של השטח על מנת להשיבו
למצבו הטבעי.
•יש לבצע ניטור של צמחייה פולשנית במשך5-3 שנים מתום עבודות השיקום,
ולסלקה.
< חזרה לתוכן העניינים
•פתרון זה אינו מומלץ בשטחים טבעיים, ומוצע ליישמו רק בשטח עירוני
עבודות עפר
להסדרת
שרגישותו האקולוגית נמוכה.
המשטח
•בשטחים טבעיים שרגישותם האקולוגית בינונית או גבוהה, הטיפול בגג
שבראש
המצוק ייעשה בין סוף האביב לחורף (אפריל עד נובמבר), במטרה לצמצם את
המצוק –
בשילוב עם
הפגיעה בערכי טבע בעונת הפריחה והרבייה.
קיר במקומות
•יש לוודא כי אין פגיעה בערכי טבע ובמינים נדירים בשטח שבו מתבצע
שבהם מתוכנן
המילוי.
קיר בחלקו
העילי של
•במידה שיש בגג המצוק ערכי טבע מוגנים, יש לתאם זאת עם רשות הטבע
המדרון
והגנים, על-פי חוק, ובמידת האפשר, לאסוף זרעים או להעתיק גאופיטים אל
הנחיותאקולוגיותלסלהפתרונות
המשטח החדש במסגרת שיקומו האקולוגי והנופי.
•יש להקפיד כי האדמה המובאת אל ראש המצוק דומה במאפייניה לאדמת גג
המצוק, וכי היא נקייה מזרעים של צמחים פולשים.
•בתום ההסדרה יש לבצע שיקום נופי ואקולוגי של השטח על מנת להשיבו
למצבו הטבעי.
•יש לבצע ניטור של צמחייה פולשנית במשך5-3 שנים מתום עבודות השיקום,
ולסלקה.
22
•פתרון זה אינו מומלץ בשטחים טבעיים, ומומלץ ליישמו רק בשטח עירוני
התקנת תלולית
עפר בשילוב
שרגישותו האקולוגית נמוכה ורצועת גג המצוק צרה מכדי לאפשר פתרון אחר.
עם תעלה
•בשטחים טבעיים שרגישותם האקולוגית בינונית או גבוהה, הטיפול בגג
לאורכה –
בראש המצוק
המצוק ייעשה בין סוף האביב לחורף (אפריל עד נובמבר), במטרה לצמצם את
הפגיעה בערכי טבע בעונת הפריחה והרבייה.
•יש לוודא כי אין פגיעה בערכי טבע ובמינים נדירים בשטח שבו מתבצע
המילוי.
•במידה שיש בגג המצוק ערכי טבע מוגנים, יש לתאם זאת עם רשות הטבע
והגנים, על-פי חוק, ובמידת האפשר, לאסוף זרעים או להעתיק גאופיטים אל
המשטח החדש במסגרת שיקומו האקולוגי והנופי.
•יש להקפיד כי האדמה המובאת אל ראש המצוק דומה במאפייניה לאדמת גג
המצוק, וכי היא נקייה מזרעים של צמחים פולשים.
•בתום ההסדרה יש לבצע שיקום נופי ואקולוגי של השטח על מנת להשיבו
למצבו הטבעי.
•יש לבצע ניטור של צמחייה פולשנית במשך5-3 שנים מתום עבודות השיקום,
ולסלקה.
< חזרה לתוכן העניינים
3.מיגוןבוהןהמצוק
החלקהתחתוןשלהמצוקשבבסיסונמצאבקורצועתהחוף,לעיתיםחשוףלפעולתהגליםשגורמת
ליצירת צניר שגורם להתמוטטות החלק של המדרון שמעליו, מה שמגביר את הבליה של המצוק.
אזור זה מהווה את התפר בין המצוק לחוף / ים.
תזמוןפעילות:היותושטחיבוהןהמצוקנושקיםאוכולליםאזוריםחולייםהעשוייםלשמשכאזורי
הטלהלנקבותצבייםישלתכנןככלהאפשראתביצועהעבודות(מכלסוגשהוא)בחודשיםנובמבר
עד אפריל בלבד, כאשר ביצוע הגנה כלשהי תתואם מול רט"ג.
! לפני יישום פתרון קשה (קבוע) יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע סופית כי אין חלופה
זמנית שוות ערך.
מיגוןבוהןהמצוק
מיגוןבוהןהמצוק
3.1.הגנותבאזורללאפעילותגלייםעלבוהןהמצוק
23
3.1.1מדרוןמתוןבשיפוע30°עד38°,המגיעעדמפלסהחוף
עקרונותתכנון:
נדרשייצובשלפניהמדרוןלאחרמיתונועלמנתלמנועארוזיה.למיתוןהמדרוןנדרששטחברצועת
החוף ו/או בראש המדרון.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
אבדןבית-•גידולבחוף:הצרתרצועתהחולגורמתלאבדןביתהגידולהחוליבחוף,המאכלסמינים
בעלי חשיבות אקולוגית כמו הסרטן חולון החוף, וכן מהווה אזור הטלה לצבות הים.
•פגיעהבביתגידולבמדרוןובראשו:בשלעבודותהעפרהכרוכותבשינוישיפועהמדרוןוראשו.
•פגיעהבצמחייהמקומית:עלגביהמדרוןגדלהצמחייהאופייניתלחוףיםולחגורתהרסס.עבודות
למיתון המדרון ולייצובו עלולות לפגוע בצמחייה זו.
•החלפתצמחייתברבמיניםגריםופולשים: עבודות עפר גורמות להפרה של פני השטח ויוצרות
תנאים נוחים לחדירת מיני צמחים פולשים תוך גרימת נזקים אקולוגיים ניכרים.
< חזרה לתוכן העניינים
•הקטנתמגווןהמיניםבשלפגיעהבבתיגידולשונים:לדוגמא, פגיעה אפשרית באתרי קינון של
שרקרקיםבשלמיתוןמדרונותתלוליםבהםהםמקננים.יצירתמדרוןהומוגניבאופיותומךבעושר
מינים מצומצם יחסית.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•בשטחים טבעיים שרגישותם האקולוגית בינונית עד גבוהה, הטיפול במדרון ייעשה בין ראשית
הקיץלחורף(מאיעדנובמבר),במטרהלצמצםאתהפגיעהבערכיטבעבעונתהפריחהוהרבייה.
•באזורים חוליים בבוהןהמצוקהמשמשים כאזורי הטלה לנקבות צבי ים יש לבצע את העבודות
בחודשים נובמבר עד אפריל בלבד, בתיאום עם רט"ג.
•ככלל, יש לפעול בהתאם להנחיות למניעת התבססות וטיפול במינים הפולשים בתכנון והקמת
מתקנים וקווים של חברת מקורות].24[
מיגוןבוהןהמצוק
•יש להימנע מהבאת אדמה מבית גידול שונה, או מבית גידול דומה אם תועדו בו צמחים פולשים
כטיונית החולות, צלקנית (נאכלת/החרבות), שיטה כחלחלה, כנפון זהוב וכו'). יש לקבל אישור
אקולוג שבדק כי האדמה נלקחה מתא שטח שאינו נגוע במינים פולשים או מתפרצים.
24
•במידהשבשטחהמיועדלטיפולישצמחיםפולשים,ישלהדבירםאולעקוראותםבשלימותםלפני
תחילת העבודות.
•יש לבצע ניטור של צמחייה פולשנית במשך שלוש שנים לפחות מתום עבודות השיקום, ולסלקה.
במידה שעדיין ייוותרו צמחים פולשים, יש להמשיך את הניטור והטיפול במשך שנתיים נוספות,
בכפוף לחוות דעת אקולוג.
•יש לוודא כי אין פגיעה בערכי טבע ובמינים נדירים בשטח שבו מתבצע מיתון המדרון;
במידהשישבמדרוןערכיטבעמוגנים,ישלתאםזאתעםרשותהטבעוהגנים,על-•פיחוק,ובמידת
האפשר, לאסוף זרעים של מינים מקומיים או להעתיק גאופיטים אל המדרון החדש במסגרת
שיקומו האקולוגי והנופי.
•לייצוב המדרון לאחר מיתונו מומלץ להשתמש בצמחייה מקומית ע"י זריעה או שתילה. רשימת
הצמחייהתורכבמתוךרשימתהצמחייההמקומיתהמאפיינתביתגידולזה,על-פיממצאיהסקרים
האקולוגיים בתא שטח זה ובתאי שטח סמוכים בעלי מאפיינים פיזיים דומים.
חזור לטבלה1
< חזרה לתוכן העניינים
3.1.2.הגנהכנגדגושיסלענופליםכמו:גדררשתלהרחקתקהל,גדרבטון
עקרונותתכנון:
מיקום הגדר ייקבע בהתאם לחישוב המרחק בו צפויים הסלעים להגיע בעת מפולת.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
קיטוע בית-•גידול: הוספת מבנים קשיחים על קו החוף (גדר בטון) עלולה לגרום לקיטוע רצף
תנועה לבעלי חיים בניצב למדרון.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
ככלל, יש להעדיף גדר רשת המאפשרת מעבר של בעלי-•חיים קטנים, על-פני גדר בטון היוצרת
חסימה וקיטוע ניכרים.
מיגוןבוהןהמצוק
•באזוריםחולייםהמשמשיםכאזוריהטלהלנקבותצבייםישלבצעאתהעבודותבחודשיםנובמבר
עד אפריל בלבד, בתיאום עם רט"ג.
25
•בגדר בטון, יש להימנע מקירות אנכיים לחלוטין, ובמקום זאת יש לשלב שיפועים או מדרגות.
במידה שייבחר פתרון של גדר בטון, יש להשאיר פתחים ברוחב כ60-• ס"מ אחת ל50- מ', ומולם
למקם גדר בטון מקבילה באורך כ120- ס"מ, במרחק כ100-80- ס"מ מהפתח. כך יתאפשר מעבר
בעלי חיים בין גדרות הבטון. (אין להשאיר פתחים בתחתית גדר הבטון מאחר שאלה עלולים
להיסתם בחול).
חזור לטבלה1
3.1.3.מבניםתומכיםרגיליםכמו:קירותכובד,קירותמבטוןמזויין,קירותבשיטתהקרקעהמשוריינת,
מסלעות
עקרונותתכנון:
מבנים אלה יתוכננו בשטחים שרגישותם האקולוגית נמוכה, בשטחים הקולטים קהל בשל שיקולי
בטיחות (חוף רחצה מוסדר, חשש להתמוטטות מבנים בגג המצוק וכו'). בשטחים שרגישותם
< חזרה לתוכן העניינים
האקולוגיתבינוניתעדגבוהה,ישלהעדיףפתרונותרכיםיותרהשומריםעלהחזותהטבעיתשלתא
השטח. המבנים התומכים יתוכננו כך שיוכלו לקבל את לחץ העפר הצדי מהמדרון.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
קיטועבית-•גידול: הוספת מבנים קשיחים על קו החוף עלולה לגרום לקיטוע רצף תנועה לבעלי
חיים בניצב למדרון.
אבדןבית-•גידול:הצרתרצועתהחולגורמתלאובדןביתהגידולהחוליבחוף,המאכלסמיניםבעלי
חשיבות אקולוגית כמו הסרטן חולון החוף, וכן מהווה אזור הטלה לצבות הים.
•הוספתביתגידולמלאכותילחוף:בנייתסוללתאבנים/מסלעהלהגנהעלבוהןהמצוקמשמעותה
שינוי של בית הגידול של החוף החולי במצע סלעי מלאכותי. השינוי יהיה דרמטי במידה שהמבנה
מחליףמצעחולי,ועלאחתכמהוכמהבמידהשהמבנהבאעלחשבוןביתגידולסלעיטבעישהנו
לרוב בעל ערכיות סביבתית גבוהה.
מיגוןבוהןהמצוק
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•באזוריםחולייםהמשמשיםכאזוריהטלהלנקבותצבייםישלבצעאתהעבודותבחודשיםנובמבר
26
עד אפריל בלבד, בתיאום עם רט"ג.
•יש להימנע מקירות אנכיים לחלוטין, ובמקום זאת יש לשלב שיפועים או מדרגות.
•יש לבחור בעיצוב ובחומרים התומכים בהתיישבות של בעלי חיים חופיים, כדוגמת חיפוי באבן
מחוספסת דמויית כורכר, ושילוב חורים בגדלים שונים בתוך המבנה.-
חזור לטבלה1
3.2.מיגוןבוהןכאשרישפעילותגליםעלבוהןהמצוק
ככלל,מיגוןבאמצעיםהנדסייםכבדיםכגוןקירותיםעםזיוןעמוק,גדרותבטון,ומסלעותמאסיביות
אינן פתרון מתאים בשטחים בעלי רגישות גבוהה. פתרונות מיגון אלה יתוכננו בשטחים שרגישותם
האקולוגיתנמוכה,בשטחיםהקולטיםקהלבשלשיקוליבטיחות(חוףרחצהמוסדר,חששלהתמוטטות
מבנים בגג המצוק וכו'). בשטחים שרגישותם האקולוגית בינונית עד גבוהה, יש להעדיף פתרונות
רכיםיותרהשומריםעלהחזותהטבעיתשלתאהשטח.המבניםהתומכיםיתוכננוכךשיוכלולקבל
את לחץ העפר הצדי מהמדרון.
< חזרה לתוכן העניינים
3.2.1.מבניםתומכיםכגון:קירותכובד,קירותמבטוןמזויין,קירותבשיטתהקרקעהמשוריינת,
מסלעות
עקרונותתכנון:
המבנים התומכים יתוכננו כך שיוכלו לקבל את לחץ העפר הצדי מהמדרון, ובנוסף את העומסים
הפועלים מפעולת גלי הים. בגב המבנים נדרש בד"כ פילטר או אמצעים אחרים למניעת גריפת
חלקיקיקרקעכתוצאהמזרימותמים.התכנוןצריךלהביאבחשבוןגריפה/ארוזיהשלהקרקעבחזית
המבנים התומכים.
נדרשת תחזוקה לאחר סערות חזקות. רצוי לתכנן את המבנים התומכים כך שיספגו את אנרגית גלי
הים ולא יחזירו אותה אל החוף.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
•אבדןבתיגידול:הוספתמבניםקשיחיםעלקוהחוף,באזורמפץהגלים,מובילהעלפירובלהצרת
מיגוןבוהןהמצוק
רצועת החוף החולי עקב חזרת גלי הים באנרגיה גבוהה וגריפת החול לעומק הים,17[18]. הצרת
רצועת החול גורמת לאובדן בית הגידול החולי בחוף, המאכלס מינים בעלי חשיבות אקולוגית כמו
הסרטן חולון החוף, וכן מהווה אזור הטלה לצבות הים.
27
•פרט להשפעות אקולוגיות, סחיפת החול מובילה, במקרים רבים, לחשיפה של יסודות המבנה
שנועד להגן על המצוק, מה שמערער את יציבות המבנה ופוגע בתפקודו בהגנת המצוק.
•סחיפת החול אף עלולה לגרוע חומר במורד הזרם בחופים סמוכים ובכך לפגוע ביציבותם.
•הוספתביתגידולמלאכותילחוף: בניית סוללת אבנים / מסלעה להגנה על בוהן המצוק ממפץ
הגליםמשמעותהשינוישלביתהגידולשלהחוףהחוליבמצעסלעימלאכותי.השינוייהיהדרמטי
הן במידה שהמבנה מחליף מצע חולי, ועל אחת כמה וכמה במידה שהמבנה בא על חשבון בית
גידול סלעי טבעי שהנו לרוב בעל ערכיות סביבתית גבוהה.
•הקטנת מגוון המינים ושינוי אופי חברת החי והצומח באזור: ככלל, מבנים מלאכותיים ימיים
וחופיים,מסלעותומבניבטוןכאחד,תומכיםבהתפתחותחברותחיוצומחפחותמגוונותבהשוואה
לבתיגידולטבעיים.חומרהתשתיתהזרלסביבהובעיותשנוצרותעקבעיצובהתשתיותמעודדות
חברה לא יצרנית אשר במקרים רבים מאופיינים בדומיננטיות של מינים פולשים ומיני מטרד].6[
•הפרעהלנגישות: מבנים והגנות חופיות יוצרות מחסום / מקשות על תנועת בעלי חיים ובני אדם
כאחד מהחוף, לאורך החוף, אל החוף.
< חזרה לתוכן העניינים
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•מזעורטביעתרגלאקולוגיתשלהפתרון:
- הימנעות מוחלטת מהנחת מבנים תומכים כלשהם על גבי מצעים טבעיים קשים (כגון ביץ' רוק,
סלעים טבולים טבעיים או טבלאות גידוד) וכן על אזורים חוליים במידה שאלו הוגדרו כבעלי
רגישות בינונית או גבוהה (ע"פ הסקרים המקדימים).
הקפדה על עבודה בשטח בהתאם להנחיות המדריך הניהולי.-
עיצובהמאפשרומעודדהתיישבותשלמגווןבעליחייםוצמחיםימייםוחופיים:•
מיגוןבוהןהמצוק
-שימוש במצעים עם פני שטח מורכבים: שימוש בחומר תשתית המדמה רמת מורכבות
המאפיינת מצע טבעי כמו כורכר או טבלאות גידוד. העדפת חומרים עם פנישטחשאינםחלקים
ואחידים אלא משלבים חריצים/חורים/חספוס ושילוב בלטים ומגרעות ליצירת בתי גידול חשופים
28
ומוצליםלסירוגיןוכדומה.לדוגמאסלעימחצבהשעברוחירוץו/אונקדחובהםחורים,אובטוןעם
טקסטורה/פנישטחמעוצבים(איור).9
- מורכבות פני השטח צריכה לכלול חריצים/חספוס בטווח עומקים של 0.5 עד 2 ס"מ. במידת
האפשר כל פני השטח החשופים להתיישבות חי וצומח ימי יהיו מורכבים, כאשר מומלץ שלא
פחות מ50% מפני השטח החשוף יהיה מורכב.
- ככל הניתן יש לשלב שקעים בקטרים שונים הנעים בין בקוטר של 2 ס"מ ועד 10 ס"מ ובטווח
עומק של2 עד8 ס"מ. במידת האפשר כל פני השטח החשופים להתיישבות חי וצומח ימי יכללו
שקעים, ובכל מקרה יש לשאוף לצפיפות מינימלית של שקעים למ"ר.4
- ככל הניתן מורכבות פני השטח תכלול גם פני שטח מעוצבים הכוללים בלטים בגובה 0.5 עד
3 ס"מ. במידת האפשר כל פני השטח החשופים להתיישבות חי וצומח ימי יכללו בלטים, ובכל
מקרה יש לשאוף לצפיפות מינימלית של4 בלטים למ"ר.
!ישלהיוועץבמהנדסחופיבעתהגדרתעיצובפניהשטח,בעיקרבמקריםבהםיששימושבבטוןמזויין.
< חזרה לתוכן העניינים
מיגוןבוהןהמצוק
29
איור 9: קדיחת חורים בשובר גלים מאנגליה - באדיבות לואיז פירת׳ - פרויקט תזאוס.
- שימושבסלעיםבגדליםשוניםבמסלעות:בכדילייצרמגווןנישותאקולוגיותומקומותמסתור
יש לשלב גדלי מסלע שונים. ככל שיהיה שימוש בטווח רחב יותר של גדלים, כך יתכן שמגוון
המינים יעלה.
- גודל הסלע הנדרש להגנה חופית ישתנה מחוף לחוף לפי עוצמת הגלים. בכל מקרה מומלץ
להשתמשבלפחות4גדליםשוניםשלסלע–בגודל25%ו50%מתחתומעללגודלההנדסיהנדרש
באזור.
- בהינתן הנחיות הנדסיות לגודל סלע דרוש למיגון באתר, יש לשלב לפחות %25 אבנים בגדלים
שונים מהגודל המומלץ לאתר ולשלבם באופן אחיד בכל המבנה.
! גודל הסלע הטיפוסי הנחוץ למבנה/למסלעה ייקבע על ידי מהנדס חופי. באישור המהנדס יש
להוסיף סלעים קטנים יותר ואף גדולים יותר כחלק מהמבנה.
< חזרה לתוכן העניינים
- שילובאלמנטיםאוגרימיםהמחקיםבריכותסלע:באזוריםהמכילים/אשרהכילובעברבתי
גידול סלעיים חופיים יש לשלב במבנה אלמנטים אוגרי מים המחקים בריכות סלע.
- במקרה של מסלעה ניתן: ליצור מבנים דמויי בריכת שפל ממסלע בשילוב בד גיאוטכני אטום
בנפח של0.1-0.5 קוב (איור.)10
מיגוןבוהןהמצוק
30
איור : שילוב מבנים דמויי בריכות גאות ושפל במסלעת הגנה חופית בהולנד.10
- לשלב סלע בו יש חורים (טבעיים/ קדוחים – איור 9). על החורים להיות בקוטר של 6-20 ס"מ
לפחות ובצפיפות של לפחות4 חורים למ"ר.
< חזרה לתוכן העניינים
מיגוןבוהןהמצוק
31
- לשלב אלמנטים מבטון טרומי המכילים אגני היקוות בנפח של2-200 ליטר (איור.)11
איור 11 שילוב בריכות גאות ושפל מבטון אקולוגי במסלעה ימית בפארק גשר ברוקלין בניו יורק.:
תמונה באדיבות אקונקריט טק בע"מ.-
! ישלהיוועץבמהנדסחופיבנושאיצירתבריכותשפלכחלקמהמסלעהובשילובאלמנטיםטרומיים
במסלעה.
- שילוב שיפועים במבנה: יש להימנע מבנייה אנכית לחלוטין ולשלב שיפועים משתנים במבנה.
בניגוד למבנה אנכי וחלק שאינו מציע מאחז ונישות ביולוגיות לחי וצומח ועל כן מאופיין, על פי
רוב,במגווןביולוגינמוך,קירעםשיפועמתון/המשלבמגווןשיפועיםמשרהחיגורחופימשמעותי
יותר ממצע אנכי ולכן מעודד חברות חי הדומות יותר למצעים טבעיים. פרט לחשיבות מדרג
ושיפועיםבהקשרשליצירתבתיגידול,קירמדורג/משופעיכוללהקטיןאתעצמתהגלהחוזר
ובכךלמתןאתההשפעותעלחיוצומחבאזור,ואףבתכנוןנכוןלהקטיןאתגריעתהחולמהחוף.
< חזרה לתוכן העניינים
* יש לשאוף לשיפוע של33° ויותר, התואם שיפוע טבעי של חוף סלעי, בקירות או במסלעות.
*ככלהניתןישלשלבאזוריםבעלישיפועשלילי–המהוויםביתגידולייחודיבדומהלצניריםטבעיים.
* במידה שנדרש שיפוע חד יותר למבנה יש לשלב מדרג בדומה לטרסות. דוגמא לכך היא קיר
EVERGREEN כולל יחידות טרומיות מבטון שיכולות לקבל מילוי של מסלע (איור).12
מיגוןבוהןהמצוק
32
איור 12 שילוב טרסות סלעיות מדורגות ליצירת שיפועים משתנים בדופן נהר הארלם בניו יורק.]1[:
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע איזה שיפוע ניתן ליישם באתר. במידה שיש בעיה
הנדסיתבשילובשיפועניתןלכלהפחותלשלבפנישטחמורכביםושילובאלמנטיםהיוצריםבתי
גידול לחים.
- במידהשישצורךהנדסילשימושבשכבתפילטר,ישלהימנעמשימושבשכבתפילטרהמורכבת
מאבניםקטנותשעלולותלהישטףלמיםולגרוםלפגיעהושחיקהשלסלעיחוףטבעיים,עלהחי
והצומח בהם (צמל, מידע שלא פורסם). פרט לבעיה אקולוגית, גריעת האבנים הקטנות עלולה
לערער את החוזק המבני של הסוללה.
! יש להיוועץ במהנדס חופי לפי כל תא שטח לגבי שימוש בשכבת פילטר.
< חזרה לתוכן העניינים
•שימושבחומריםידידותייםלחיוצומחימי:
על מנת להפחית את טביעת הרגל האקולוגית של המבנה/הגנה חופית, יש להעדיף, ככל הניתן,
שימושו/אושילובחומריםוטכנולוגיותהמעודדותהתיישבותבעליחייםוצמחיםימייםוחופיים,על
פני מצעים סטנדרטיים. לדוגמא:
-שילוב מצעים טבעיים ממקור חופי/ימי – כגון סלעי כורכר, מצוק, או ביץ' רוק ממקור מקומי
בלבד.
! אסור בתכלית האיסור לכרות מצעים אלו מהטבע לצורך הפרויקט! רק במידה שקיים מקור זמין
מחפירות ימיות/חופיות מאושרות או מעבודות מאושרות למיתון המדרון, ניתן לנצל את המצעים
הנ"ל לבנייה אקולוגית.
! אין להשתמש במצעים טבעיים (ימיים ויבשתיים) שאינם מקומיים מחשש למינים פולשים על/
בתוך המצע.
מיגוןבוהןהמצוק
-בטון תומך ביולוגיה – כגון מוצרים שלECOncrete® אוBall ™.Reef
33
יש להשתמש רק בחומרים שיעילותם הביולוגית בעידוד חברת חי וצומח ימי הוכחה מדעית,!
עדיפות לחומרים שיעילותם הודגמה באזור.
! ישלהיוועץבמהנדסחופיעלמנתלקבועמהןהדרישותהמבניותשלהבטוןולהקפידשהיכולות
הביולוגיות לא יבואו על חשבון חוזק ועמידות מבנית.
-גביונים–בדומהלגביוניםסטנדרטייםהמשמשיםלעיתיםבדרכיםיבשתיותלביסוסעפר,גביונים
המכיליםגודלסלעמשתנהיוצריםמבניםבעלימורכבותגבוההעםמקומותמסתורמגוונים.מפרט
טכנימלאלבנייתומילויהגביוניםנמצאבמדריךלאמצעיייצובגדותנחליםותעלותניקוז19[].על
מנת לקבל יעילות ביולוגית מקסימלית יש למלא את הגביונים באבנים בגדלים שונים
! ישלהיוועץבמהנדסחופיעלמנתלקבועשהרשתשלהגביוניםתחזיקמעמדלאורךזמןבסביבה
החופית/ימית ולגבי דרישות משקל/נפח של גביון בודד.
•פתרונותחלופיים/משלימים:
-שילוב פתרונות רכים בחזית המבנה, על מנת להוריד את אנרגית הגלים עוד לפני הפגיעה בקיר
ובכךלמתןאתההגנההנדרשת.כגוןהזנתחול,יצירתדיונהמלאכותית(ברמה),גיאוטיוב,מסלע
שקוע וכו'.
< חזרה לתוכן העניינים
-איור 13 מדגים מנעד של גישות חלופיות החל מהתערבות מינימלית, דרך שילוב פתרונות רכים
מבוססי ביולוגיה, מבנים היברידים המשלבים פתרונות "קשים" ו"רכים" וכדומה. יש לציין שבים
תיכון מרבית הפתרונות הרכים אינם ישימים עקב עוצמות גלים חזקות וחוף צר שאינו מאפשר
חייץ רחב של צמחייה, אך יתכן וישנם תאי שטח בהם ניתן לתכנן חלופות ברוח האיור.
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע איזה פתרון משלים ניתן ליישם באתר.
מיגוןבוהןהמצוק
34
איור 13 דוגמה להגנות חופיות טבעיות, מלאכותיות והשילוב ביניהן].20[:
חזור לטבלה1
< חזרה לתוכן העניינים
3.2.2.מבנהתומךמבטוןמזויין–ביסוסעמוק
עקרונותתכנון:
המבנים התומכים יתוכננו כך שיוכלו לקבל את לחץ העפר הצדי מהמדרון, ובנוסף את העומסים
הפועלים מפעולת גלי הים. בגב המבנים נדרש בד"כ פילטר או אמצעים אחרים למניעת גריפת
חלקיקיקרקעכתוצאהמזרימותמים.התכנוןצריךלהביאבחשבוןגריפה/ארוזיהשלהקרקעבחזית
המבנים התומכים. אפשר לחזק את המבנה אל המדרון ע"י ברגי סלע או עוגנים. ביסוס המבנה יכול
להיעשות ע"י אלמנטים עמוקים (כלונסאות וכדומה).
בעיותאקולוגיותעיקריות:
אבדן בית-•גידול: הוספת מבנים קשיחים על קו החוף, באזור מפץ הגלים, מובילה על פי רוב
להצרת רצועת החוף החולי עקב חזרת גלי הים באנרגיה גבוהה וגריפת החול לעומק הים,17[18].
הצרתרצועתהחולגורמתלאובדןביתהגידולהחוליבחוף,המאכלסמיניםבעליחשיבותאקולוגית
מיגוןבוהןהמצוק
כמו הסרטן חולון החוף, וכן מהווה אזור הטלה לצבות הים.
•פרט להשפעות אקולוגיות, סחיפת החול מובילה, במקרים רבים, לחשיפה של יסודות המבנה
שנועד להגן על המצוק, מה שמערער את יציבות המבנה ופוגע בתפקודו בהגנת המצוק.
35
•סחיפת החול אף עלולה לגרוע חומר במורד הזרם מאזורי מצוק אחרים ובכך לפגוע ביציבותם.
•הוספתביתגידולמלאכותילחוף:בנייתקיריםלהגנהעלבוהןהמצוקממפץהגליםמשמעותה
שינוישלביתהגידולשלהחוףהחוליבמצעקשהמלאכותי.השינוייהיהדרמטיהןבמידהשהמבנה
מחליףמצעחולי,ועלאחתכמהוכמהבמידהשהמבנהבאעלחשבוןביתגידולסלעיטבעישהנו
לרוב בעל ערכיות סביבתית גבוהה.
•הקטנת מגוון המינים ושינוי אופי חברת החי והצומח באזור: ככלל, מבנים מלאכותיים ימיים
וחופיים מבטון מזויין תומכים בהתפתחות חברות חי וצומח פחות מגוונות בהשוואה לבתי גידול
טבעיים. חומר התשתית הזר לסביבה ובעיות שנוצרות עקב עיצוב התשתיות מעודדות חברה לא
יצרניתאשרבמקריםרביםמאופייניםבדומיננטיותשלמיניםפולשיםומינימטרד6[].כיווןשקירות
היםהנםעלפירובאנכיים,ביתהגידולהמלאכותיעלפירובמציעתנאיםסביבתייםשוניםמאלו
המאפיינים בתי גידול חופיים טבעיים, מה שמשפיע על אופי ומגוון חברת החי והצומח באזור.
•הפרעהלנגישות: מבנים והגנות חופיות יוצרות מחסום / מקשות על תנועת בעלי חיים ובני אדם
כאחד מהחוף, לאורך החוף ואל החוף.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•מזעורטביעתרגלאקולוגיתשלהפתרון
-הימנעות מוחלטת מהנחת מבנים תומכים כלשהם על גבי מצעים טבעיים קשים (כגון ביץ' רוק,
< חזרה לתוכן העניינים
סלעים טבולים טבעיים או טבלאות גידוד) וכן על אזורים חוליים במידה שאלו הוגדרו כבעלי
רגישות בינונית או גבוהה (ע"פ הסקרים המקדימים).
הקפדה על עבודה בשטח בהתאם להנחיות המדריך הניהולי.-
עיצובהמאפשרומעודדהתיישבותשלמגווןבעליחייםוצמחיםימייםוחופיים:•
-בניית קיר בטון עם פני שטח מורכבים: עיצוב קיר ים מבטון עם מורכבות פני שטח גבוהה
המציעה נישות ביולוגיות המאפיינות מצע טבעי כמו כורכר או טבלאות גידוד. יצירת פני שטח
שאינםחלקיםואחידיםאלאמשלביםחריצים/חורים/חספוסושילובבלטיםומגרעותליצירתבתי
גידול חשופים ומוצלים לסירוגין וכדומה.
- מורכבות פני השטח צריכה לכלול חריצים/חספוס בטווח עומקים של 0.5 עד 2 ס"מ. במידת
האפשר כל פני השטח החשופים להתיישבות חי וצומח ימי יהיו מורכבים, כאשר מומלץ שלא
פחות מ50% מפני השטח החשוף יהיה מורכב (איור).14
מיגוןבוהןהמצוק
36
איור : פרויקט חזית הים בסיאטל. עיצוב קיר ים בעל מורכבות גבוהה.14
< חזרה לתוכן העניינים
- ככל הניתן יש לשלב שקעים בקטרים שונים הנעים בין בקוטר של 2 ס"מ ועד 10 ס"מ ובטווח
עומק של2 עד8 ס"מ. במידת האפשר כל פני השטח החשופים להתיישבות חי וצומח ימי יכללו
שקעים, ובכל מקרה יש לשאוף לצפיפות מינימלית של שקעים למ"ר.4
- ככל הניתן מורכבות פני השטח תכלול גם פני שטח מעוצבים הכוללים בלטים בגובה 0.5 עד
3 ס"מ. במידת האפשר כל פני השטח החשופים להתיישבות חי וצומח ימי יכללו בלטים, ובכל
מקרה יש לשאוף לצפיפות מינימלית של4 בלטים למ"ר.
! יש להיוועץ במהנדס חופי בעת הגדרת עיצוב פני השטח.
- שילובאלמנטיםאוגרימיםהמחקיםבריכותסלע:באזוריםהמכילים/אשרהכילובעברבתי
גידולסלעייםחופייםישלשלבבמבנהאלמנטיםאוגרימיםהמחקיםבריכותסלע.בקיריםמבטון
מזויין ניתן לשלב כיסים המהווים אגני היקוות קטנים (בנפח של 1-5 ליטר). ככל הניתן לשלב
כיסים בנפחים שונים למגוון מכסימלי של בתי גידול. את הכיסים ניתן לשלב כחלק מהמבנה
מיגוןבוהןהמצוק
(לדוגמא בשיטת ברנוביץ') או בחיבור בדיעבד לקיר המוכן כ add-ons (על מנת למנוע קידוח
בקיר ניתן לשלב עוגני פלסטיק מותאמים להרכבת יחידות לקיר).
37
! יש להיוועץ במהנדס חופי בנושא שילוב כיסים בקיר הים.
- שילובשיפועיםבמבנה: יש להימנע מבנייה אנכית לחלוטין ולשלב שיפועים משתנים במבנה.
בניגוד למבנה אנכי וחלק שאינו מציע מאחז ונישות ביולוגיות לחי וצומח ועל כן מאופיין, על פי
רוב,במגווןביולוגינמוך,קירעםשיפועמתון/המשלבמגווןשיפועיםמשרהחיגורחופימשמעותי
יותר ממצע אנכי ולכן מעודד חברות חי הדומות יותר למצעים טבעיים. פרט לחשיבות מדרג
ושיפועים בהקשר של יצירת בתי גידול, קיר מדורג / משופע יכול להקטין את עצמת הגל החוזר
ובכךלמתןאתההשפעותעלחיוצומחבאזור,ואךבתכנוןנכוןלהקטיןאתגריעתהחולמהחוף.
* יש לשאוף לשיפוע של o33 ויותר, התואם שיפוע טבעי של חוף סלעי. ככל הניתן יש לשלב
אזורים בעלי שיפוע שלילי – המהווים בית גידול ייחודי בדומה לצנירים טבעיים.
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע איזה שיפוע ניתן ליישם באתר. במידה שיש בעיה
הנדסית בשילוב שיפוע ניתן לכל הפחות לשלב פני שטח מורכבים ושילוב אלמנטים היוצרים
בתי גידול אוגרי מים.
•שימושבחומריםידידותייםלחיוצומחימי:
על מנת להפחית את טביעת הרגל האקולוגית של המבנה/הגנה חופית, יש להעדיף, ככל הניתן,
שימושו/אושילובחומריםוטכנולוגיותהמעודדותהתיישבותבעליחייםוצמחיםימייםוחופיים,על
< חזרה לתוכן העניינים
פני מצעים סטנדרטיים. לדוגמא:
* בטון תומך ביולוגיה – כגון מוצרים שלECOncrete® אוBall ™.Reef
! יש להשתמש רק בחומרים שיעילותם הביולוגית בעידוד חברת חי וצומח ימי הוכחה מדעית,
עדיפות לחומרים שיעילותם הודגמה באזור.
! ישלהיוועץבמהנדסחופיעלמנתלקבועמהןהדרישותהמבניותשלהבטוןולהקפידשהיכולות
הביולוגיות לא יבואו על חשבון חוזק ועמידות מבנית.
- במידהשישצורךהנדסילשימושבשכבתפילטר,ישלהימנעמשימושבשכבתפילטרהמורכבת
מאבנים קטנות שעלולות להישטף למים ולגרום לפגיעה ושחיקה של סלעי חוף טבעיים, על החי
והצומח בהם (צמל, מידע שלא פורסם). פרט לבעיה אקולוגית, גריעת האבנים הקטנות עלולה
לערער את החוזק המבני של הסוללה.
מיגוןבוהןהמצוק
! יש להיוועץ במהנדס חופי לפי כל תא שטח לגבי שימוש בשכבת פילטר.
•פתרונותחלופיים/משלימים:
38
- שילוב פתרונות רכים בחזית המבנה, על מנת להוריד את אנרגית הגלים עוד לפני הפגיעה בקיר
ובכך למתן את ההגנה הנדרשת. לדוגמא הזנת חול, יצירת דיונה מלאכותית (ברמה), גיאוטיוב,
וכו'.
- איור 15 מדגים מנעד של גישות חלופיות החל מהתערבות מינימלית, דרך שילוב פתרונות רכים
מבוססי ביולוגיה, מבנים היברידים המשלבים פתרונות "קשים" ו"רכים" וכדומה. יש לציין שבים
תיכון מרבית הפתרונות הרכים אינם מאד ישימים עקב עצמות גלים חזקות וחוף צר שאינו
מאפשר חייץ רחב של צמחייה, אך יתכן וישנם תאי שטח בהם ניתן לתכנן חלופות ברוח האיור.
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע איזה פתרון משלים ניתן ליישם באתר.
< חזרה לתוכן העניינים
מיגוןבוהןהמצוק
39
איור 15 דוגמה להגנות חופיות טבעיות, מלאכותיות והשילוב ביניהן.]20[:
חזור לטבלה1
3.2.3.מבניםתומכיםזמנייםופריקיםכגוןשקיחול,ערימותחול,מבניםטרומייםיביליםכדוגמתניו
ג'רזי.חומרגסימי,גושיסלעגדולים
עקרונותתכנון:
אמצעי הגנה זמניים יבילים שמטרתם למנוע את פעילות גלי הים בבוהן המצוק לעונה קצובה או
< חזרה לתוכן העניינים
פרק זמן מוגדר, וניתנים להסרה בזמן קצוב בלבד. חשוב שיתוכננו כך שיוכלו לספוג את אנרגיית
הגלים תוך הפרעה מינימלית להסעת החול.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
אבדן בית-•גידול: הוספת מבנים תומכים זמניים על קו החוף, באזור מפץ הגלים, מחליפה בתי
גידול טבעיים (אם חוליים ואם סלעיים) באלמנטים מעשי ידי אדם או בחול / סלע שאינו ממקור
חופי/ימי. גם במידה שההפרעה הנה זמנית, ותוסר בעתיד, ייתכן נזק קבוע לבית הגידול הטבעי
(בעיקר כשמדובר בבתי גידול קשים). בנוסף לנזק ישיר, הוספת מבנים או חומרים לחוף עלולה
להוביל להצרת רצועת החוף עקב חזרת גלי הים באנרגיה גבוהה וגריפת החול לעומק הים,17[18].
הצרתרצועתהחולגורמתלאובדןביתהגידולהחוליבחוף,המאכלסמיניםבעליחשיבותאקולוגית
כמו הסרטן חולון החוף, וכן מהווה אזור הטלה לצבות הים.
•הוספתביתגידולמלאכותילחוף: גם אם לחודשים/שנים ספורות, הוספת מבנים זמניים מהווה
שינוי של בית הגידול החופי במצע זר לתוואי השטח. השינוי יהיה דרמטי הן במידה שהמבנה
מיגוןבוהןהמצוק
מחליףמצעחולי,ועלאחתכמהוכמהבמידהשהמבנהבאעלחשבוןביתגידולסלעיטבעישהנו
לרוב בעל ערכיות סביבתית גבוהה. גם במקרים של הוספת ערימות חול לחוף חולי, תיתכן פגיעה
במחילות של סרטנים וחלילה בקינים של צבות ים.
40
•הקטנת מגוון המינים ושינוי אופי חברת החי והצומח באזור: ככלל, מבנים מלאכותיים ימיים
וחופיים, מסלעות ועל אחת כמה וכמה שקי חול או מבני בטון, תומכים בהתפתחות חברות חי
וצומחפחותמגוונותבהשוואהלבתיגידולטבעיים.חומרהתשתיתהזרלסביבהובעיותשנוצרות
עקבעיצוב התשתיות מעודדות חברה לא יצרנית אשרבמקרים רבים מאופייניםבדומיננטיות של
מינים פולשים ומיני מטרד].6[
•הפרעהלנגישות: מבנים והגנות חופיות יוצרות מחסום / מקשות על תנועת בעלי חיים ובני אדם
כאחד מהחוף, לאורך החוף, ואל החוף.
•זליגתחומרים:הנחתערימותחולבשקיםועלאחתכמהוכמהבערימות,אוחומרימיגס,עלולה
לזלוג עם הזמן מנקודת ההנחה לאזורים אחרים בתא השטח ומחוץ לו ובכך לגרום לכיסוי/נזק של
בתי גידול טבעיים.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
ככל שהפתרון המוצע, גם באם זמני, עלול להיות מוצב בחוף לתקופה של שנה או יותר, יש ליישם
את ההנחיות המוצעות:
•מזעורטביעתרגלאקולוגיתשלהפתרון
< חזרה לתוכן העניינים
-הימנעות מוחלטת מהנחת חומר כלשהו על גבי מצעים טבעיים קשים (כגון ביץ' רוק או טבלאות גידוד)
וכן על מצעים רכים במידה שאלו בעלי חשיבות אקולוגית (בייחוד אתרי הטלה של צבות ים, ואזורים
עשירים במחילות של הסרטן חולן החוף).
יצירת מערום שקי חול / ערימות חול קטנות ככל הניתן.-
-אין להניח ערימות חול/חומר גס ימי בקרבת (טווח קטן מ50- מטר) בתי גידול בעלי רגישות בינונית או
גבוהה (כפי שהוגדרו בסקרים האקולוגיים שבוצעו), במידה שמי הים יכולים להגיע לערימות ולגרום
לסחיפתן/תזוזתן.
-על החול בשקים / ערימות להיות בעל הרכב דומה מבחינה מינרלית ומבחינת גודל הגרגר לחול בתא
השטח.
יש לוודא כי החול בשקים / בערימות חול ו/או חומר ימי גס אינו מזוהם.-
-אין להשתמש בחול / חומר גס המכיל מינים פולשים. ככל שמקור החול אינו מקרבת תא השטח (טווח
של10 ק"מ),חולממקוריבשתייהיהחולעומק(לפחות20 ס"מ),ובחולימיניתןלעשותשימושבשכבה
מיגוןבוהןהמצוק
עליונה כל עוד החול התייבש ביבשה לפחות חודש (עד פחות מ 5% מים), או להשתמש בחול עומק
(לפחות20 ס"מ).
41
הקפדה על עבודה בשטח בהתאם להנחיות המדריך הניהולי.-
•עיצובהמאפשרומעודדהתיישבותשלמגווןבעליחייםוצמחיםימייםוחופיים
-שימושבסלעיםבגדליםשוניםבמסלעות:במידהשנעשיתהנחהשלגושיסלעגדוליםבכדילייצרמגוון
נישות אקולוגיות ומקומות מסתור יש לשלב גדלי מסלע שונים. ככל שיהיה שימוש בטווח רחב יותר של
גדלים, כך יתכן שמגוון המינים יעלה.
-גודל הסלע הנדרש להגנה חופית ישתנה מחוף לחוף לפי עוצמת הגלים. בכל מקרה מומלץ להשתמש
בלפחות4 גדלים שונים של סלע – בגודל 25% ו50% מתחת ומעל לגודל ההנדסי הנדרש באזור.
-בהינתן הנחיות הנדסיות לגודל סלע דרוש למיגון באתר, יש לשלב לפחות 25% אבנים בגדלים שונים
מהגודל המומלץ לאתר ולשלבם באופן אחיד בכל המבנה.
! גודל הסלע הטיפוסי הנחוץ למבנה/למסלעה ייקבע על ידי מהנדס חופי. באישור המהנדס יש להוסיף
סלעים קטנים יותר ואף גדולים יותר כחלק מהמבנה.
•שימושבחומריםידידותייםלחיוצומחימי
במידה שהפתרון הזמני כולל מבנים טרומיים מבטון, ואלו צפויים להיוותר בשטח יותר משנה, על מנת
< חזרה לתוכן העניינים
להפחיתאתטביעתהרגלהאקולוגיתשלהמבנה/הגנהחופית,ישלהעדיף,ככלהניתן,שימושו/אושילוב
חומרים וטכנולוגיות המעודדות התיישבות בעלי חיים וצמחים ימיים וחופיים, על פני מצעים סטנדרטיים.
לדוגמא:
* בטון תומך ביולוגיה – כגון מוצרים שלECOncrete® אוBall ™.Reef
! יש להשתמש רק בחומרים שיעילותם הביולוגית בעידוד חברת חי וצומח ימי הוכחה מדעית, עדיפות
לחומרים שיעילותם הודגמה באזור.
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע מהן הדרישות המבניות של הבטון ולהקפיד שהיכולות
הביולוגיות לא יבואו על חשבון חוזק ועמידות מבנית.
•פתרונותחלופיים/משלימים:
-במידהשקיימיםבתיגידולרגישיםבקוהחוף,וככלשניתן,לסגור/לחסום/לגדראתהחוףלרחצהלתקופה
זמנית עד לתכנון וביצוע פתרון קבוע.
מיגוןבוהןהמצוק
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע איזה פתרון משלים ניתן ליישם באתר.
חזור לטבלה1
42
3.2.4.העברתחוליבשתית
עקרונותתכנון:
מערכת העברת חול יבשתית – העברת חול שנצבר מהיכן שיש צבירת יתר והעברתו לאזורים שיש
בהם מחסור. חזרת הפעולה תיקבע בהתאם לניטור.
יש לבצע בדיקה של התאמת סדימנטים.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
אבדן בית-•גידול: הוספת חול בקו החוף, באזור מפץ הגלים, מחליפה בתי גידול טבעיים (אם
חוליים ואם סלעיים) באזור חולי שאינו בתצורה טבעית. גם במידה שההפרעה הנה זמנית, ותוסר
בעתיד, ייתכן נזק קבוע לבית הגידול הטבעי במקרים בהם הכיסוי הוא של אזור חולי המאכלס
מינים בעלי חשיבות אקולוגית כמו הסרטן חולון החוף, וכן מהווה אזור הטלה לצבות הים.
•הקטנתמגווןהמיניםושינויאופיחברתהחיוהצומחבאזור:במידהשישכוונהלהעבירחוללאזור
המאופייןבמצעקשה,החוליתמוךבחברותחיוצומחפחותמגוונותבהשוואהלבתיגידולקשיםטבעיים.
< חזרה לתוכן העניינים
•שינויהרכבחול: ככל שיש שינוע חולות מאזור לאזור, קיימת סכנה לשינוי הרכב החול ו/או שינוי
גודל גרגר מה שעלול להשפיע על אופי חברת החי שבו.
•הפרעהלנגישות:בתלותבכמותופיזורהחול,הואעלוללהוותמחסום/להקשותעלתנועתבעלי
חיים ובני אדם כאחד מהחוף ואליו.
•זליגתחומרים: הנחת ערימות חול עלולה לזלוג עם הזמן מנקודת ההנחה לאזורים אחרים בתא
השטח ומחוץ לו ובכך לגרום לכיסוי/נזק של בתי גידול טבעיים.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•מזעורטביעתרגלאקולוגיתשלהפתרון:
-הימנעות מוחלטת מהנחת חול על גבי מצעים טבעיים קשים (כגון ביץ' רוק או טבלאות גידוד) וכן
על מצעים רכים במידה שאלו בעלי חשיבות אקולוגית (בייחוד אתרי הטלה של צבות ים, ואזורים
עשירים במחילות של סרטני חול).
מיגוןבוהןהמצוק
-אין להניח חול בקרבת (טווח קטן מ50- מטר) בתי גידול בעלי רגישות בינונית או גבוהה (כפי
שהוגדרו בסקרים האקולוגיים שבוצעו), במידה שמי הים יכולים להגיע לחול ולגרום לסחיפה/
תזוזה.
43
-על החול להיות בעל הרכב דומה מבחינה מינרלית ומבחינת גודל הגרגר לחול באתר ההזנה – יש
לבחון את הרכב החול לפני חפירתו כמפורט במדריך הניהולי (רפרנס.)
-יש לוודא כי החול אינו מזוהם – אין להשתמש בחול אשר נחפר משפכי נחלים, מעגנות או אזורי
מפעלים, אשר נחשד בזיהום. בטרם חפירת החול יש לבצע בדיקות כמפורט במדריך הניהולי
רפרנס.)(
-אין להשתמש בחול / חומר גס המכיל מינים פולשים. ככל שמקור החול אינו מקרבת תא השטח
(טווח של 10 ק"מ), חול ממקור יבשתי יהיה חול עומק (לפחות 20 ס"מ), ובחול ימי ניתן לעשות
שימוש בשכבה עליונה כל עוד החול התייבש ביבשה לפחות חודש (עד פחות מ 5% מים), או
להשתמש בחול עומק (לפחות20 ס"מ).
-ככלהניתןישלהימנעמהעברתחוליבשתיתבתדירותגבוההשליותרמאחתלשנה-שנתייםבתא
השטח על מנת לאפשר למערכת האקולוגית זמן להתאוששות.
הקפדה על עבודה בשטח בהתאם להנחיות המדריך הניהולי.-
פתרונותחלופיים/משלימים:•
-במידהשקיימיםבתיגידולרגישיםבקוהחוף,וככלשניתן,לסגור/לחסום/לגדראתהחוףלרחצהלתקופה
< חזרה לתוכן העניינים
זמנית עד לתכנון וביצוע פתרון קבוע.
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע איזה פתרון משלים ניתן ליישם באתר.
חזור לטבלה1
3.2.5.הזנתחול
עקרונותתכנון:
הזנתחולללאמבנהימיקייםאוכפעולהמשלימהלמבנהימירךאוקשיח.הזנתחוליכולהלהיעשות
בסמוך לקו החוף או על החוף עצמו ע"י פיזור חול והרחבת רצועת החוף ובכך להרחיק את פעולת
מיגוןבוהןהמצוק
הגלים מבוהן המצוק. אפשרות נוספת ליצור מעין שרטון חול בים בסמוך לחוף וע"י כך להקטין את
אנרגית הגלים.
הערכת כמויות: תקבע במודלים שבוחנים את הסעת החול עוצמת וכיוון הגלים, קרקעית הים וגודל
44
הגרגר הקיים והמתוכנן. ככל שגודל הגרגר עבה יותר כך יציבותו בחוף גדולה ותידרש פעולת חזרה
בטווחים גדולים יותר. נדרשת אחזקה כל 5-10 שנים (תלוי בכמות החול שהוטלה ובגודל הגרגר).
הביצוע צריך להיעשות ע"פ מודל סדימנטולוגי.
! יש להימנע מביצוע הזנת חול במהלך עונות רבייה / הטלה של בעלי חיים ימיים, ככל שזוהו בדוח
האקולוגי של תא השטח.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
אבדן בתי-•גידול: הוספת חול בקו החוף, באזור מפץ הגלים, מחליפה בתי גידול טבעיים (אם
חוליים ואם סלעיים) באזור חולי שאינו בתצורה טבעית. גם במידה שההפרעה הנה זמנית, ותוסר
בעתיד, ייתכן נזק קבוע לבית הגידול הטבעי בעיקר כשמדובר בבתי גידול קשים ובמקרים בהם
הכיסוי הוא של אזור חולי המאכלס מינים בעלי חשיבות אקולוגית כמו הסרטן חולון החוף, וכן
מהווה אזור הטלה לצבות הים.
•הקטנתמגווןהמיניםושינויאופיחברתהחיוהצומחבאזור: במידה שיש כוונה להזין חול לאזור
המאופייןבמצעקשה,החוליתמוךבחברותחיוצומחפחותמגוונותבהשוואהלבתיגידולקשיםטבעיים.
•הפרעהלנגישותבעתהביצוע: בתלות בכמות ופיזור החול, הוא עלול להוות מחסום / להקשות
על תנועת בעלי חיים ובני אדם כאחד מהחוף ואליו.
< חזרה לתוכן העניינים
•זליגת חומרים: הזנת חול עלולה לזלוג עם הזמן מנקודת ההנחה לאזורים אחרים בתא השטח
ומחוץ לו ובכך לגרום לכיסוי/נזק של בתי גידול טבעיים.
•שינוייםבתנועתסדימנט: תיתכן השפעה של ההזנה על רוחב רצועת החול במורד/מעלה אזור
ההגנהעקבשינוייםבדפוסהסעתחולבאזור,אלועלוליםלהשפיעעלחיוצומחבחופיםהשכנים.
•השפעהשליליתעלאתרהשאיבה:ההשפעההמידיתהיאהסרהשלהקרקעיתהחוליתופגיעה
בבעלי החיים המאכלסים אותה.
•השפעהשליליתבתהליךהשאיבה:תיתכןפגיעהפיזיתבבעליחייםכתוצאהמהישאבותלמתקן
השאיבה וזיהום רעש מפעולה בלתי פוסקת המשאבות.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•מזעורטביעתרגלאקולוגיתשלהפתרון
-הימנעות מוחלטת מהזנת חול על גבי מצעים טבעיים קשים בחוף או במים רדודים (כגון ביץ' רוק
מיגוןבוהןהמצוק
או טבלאות גידוד.)
-במידה שנדרשת הזנת חול על אזור חולי שבו מופו אתרי הטלה של צבות ים, יש לתאם באופן
45
פרטני עם רט"ג.
-אין להניח חול בקרבת (טווח קטן מ50- מטר) בתי גידול בעלי רגישות בינונית או גבוהה (כפי
שהוגדרו בסקרים האקולוגיים שבוצעו), במידה שמי הים יכולים להגיע לחול ולגרום לסחיפה/
תזוזה.
- ישנהשיטהשלהזנתחולבאמצעותהתזה(ריינבו)ליצירתשכבתכיסוידקה,ככלשהחולהמוזן
נערם מעל בית גידול חולי קיים, על מנת למנוע יצירת שכבת כיסוי על בעלי החיים המאכלסים
אותו ופגיעה בשרידותם וכושר ההתאוששות/שיקום שלהם.
-אין לבצע הזנת חול במידה שע"פ המודל חול מהאזור שקיבל הזנה יזלוג לאזור בו קיימים בתי
גידול קשים בעלי רגישות בינונית או גבוהה או למצוא אמצעים שלא יאפשרו לחול לזלוג לאזור
הרגיש בשום מקרה (כפי שהוגדרו בסקרים האקולוגיים שבוצעו).
- ישלבחוןאתמאפייניהחולוהתאמתומבחינהמינרליתוכןשגודלהגרגרגדולאוזההלגודלהגרגר
המקומי(רפרנס).ישלהתייעץעםמהנדסימי/חופיכיווןשלצורכיהזנתחולדרושגודלגרגרגדול
יותר מהקיים בחוף
-יש לוודא כי החול אינו מזוהם – אין להשתמש בחול אשר נחפר משפכי נחלים, מעגנות או אזורי
מפעלים, אשר נחשד בזיהום. בטרם חפירת החול יש לבצע בדיקות כמפורט במדריך הניהולי
(רפרנס) עפ"י סטנדרט המשרד להגנת הסביבה ובאישורם.
< חזרה לתוכן העניינים
-אין להשתמש בחול / חומר גס המכיל מינים פולשים. ככל שמקור החול אינו מקרבת תא השטח
(טווח של 10 ק"מ), חול ממקור יבשתי יהיה חול עומק (לפחות 20 ס"מ), ובחול ימי ניתן לעשות
שימוש בשכבה עליונה כל עוד החול התייבש ביבשה לפחות חודש (עד פחות מ 5% מים), או
להשתמש בחול עומק (לפחות20 ס"מ).
-ככלהניתןישלהימנעמהזנתחולבתדירותגבוהה(יותרמאחתלשנתיים-שלוש)עלמנתלאפשר
לחברת החי בחול להתאושש.
-הקפדה על עבודה בשטח בהתאם להנחיות המדריך הניהולי (רפרנס).
מזעורנזקיםבתהליךשאיבתהחולמאתרהמקור,21[:•]22
מניעתפגיעהבצביים:-
+ מניעת חפירה בעונות בהן ידוע שצבים נמצאים באזור.
+ הצבת תצפיתנים מנוסים והפסקת העבודה במקרה של נוכחות צבים באזור המחפרון.
מיגוןבוהןהמצוק
+ שימוש באמצעים דוחי צבים: מיגון פיזי על הראש השואב שמונע מצבים להתקרב לראש.
+ הפעלת המחפרון בצורה שיישאר על הקרקעית מירב הזמן.
+ שימוש ברשת סינון גודל עין10 ס"מ לבחינת הזרם הנכנס לאנייה.
46
+ מילוי דו"ח על האמצעים והעבודה ועל היתקלות בצבים ושליחתו לרגולטור המתאים.
-הגנהעלדולפינים:עלידיניטורנוכחותםבמהלךהכרייהבאמצעותתצפיתניםודיווחעלתצפיות
לרגולטור. בכלל זה עגינת חיישנים (למשל C-POD, כתלות בעומק אתר החפירה) חיישני Pod-C
סמוך לאזור הכרייה ובנקודות ביקורת ספציפיות לכל אתר לפני הכרייה, במהלכה ואחריה, עד
לחזרת דולפינים למקום אם נכחו בו קודם לכן.
-הימנעות מפגיעה באזורי הטלה של דגים ובאזורים החיוניים לקיום ולהישרדות דגים: דגים
צעירים נמצאים בדרך כלל באזורים חופיים והם רגישים ביותר לשינויים בסביבה. חובה להימנע
מפגיעהברוחבושלרכסחולישיכוללהיותביתגידולחשובלדגים,ולאלשטחאותויתרעלהמידה.
-ציודמפחיתהרחפתסדימנטים:מומלץלהשתמשבאניותהמצוידותבשסתוםנגדערבולהיוצרות
פחות הרחפה של סדימנטים.]23[
-מחפרוני-יניקה מתקדמים מצוידים בצינורות גדולים מעוטי חיכוך. את החול העודף דק הגרגר
משחררים דרך פתח בתחתית הספינה. כמו כן קיים שימוש בשסתומים נוגדי ערבול בשחרור
הסדימנט בכדי להפחית את השפעת שובל החומר החלקיקי המרחף (איור).16
< חזרה לתוכן העניינים
איור 16 שימוש בשסתום מיוחד למניעת ערבול בספינות.]21[:
-במידה שיש חשש שהחפירה הנה באזור בעל רגישות אקולוגית בינונית או גבוהה, יש לדרוש שלאניית
המחפרון תהיה סירת ליווי לסקר הקרקעית עם מולטי-בים. יש להעביר את נתוני הסקר לחברה
מיגוןבוהןהמצוק
הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון וליחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת
הסביבה.
-השארתאזוריםלאמופריםבשטחהחפירה: במידה שיש חשש שהחפירה הנה באזור בעל רגישות
47
אקולוגיתבינוניתאוגבוהה,אוישנומידעמקדיםשבאזורישנוכחותאוסףבעליחייםייחודי,אוקיימים
בעלי חיים עם משמעות מסחרית מיוחדת, יש להשאיר אזורים ללא חפירה - סכיני חול - מרווחים בין
תעלות החפירה של לפחות 10 ס"מ כך שיישאר חול עליון מקורי באתר גם בסיום החפירות לעידוד
התיישבות מחודשת. באזורים אלו יש לנטר את הסביבה לפני, במשך ולאחר הכרייה בהתאם להנחיות
של הרגולטור, גם מבחינה ביולוגית וגם פיזית בכדי ללמוד ולהסיק מסקנות לגבי עבודות עתידיות.
•פתרונותחלופיים/משלימים
שימוש בחול עודף ממרינות/נמלים (כל עוד אינו מזוהם)-
-שימוש במאגרי חול יעודיים שעברו ביקורת מקדימה (למינים פולשים, מזהמים וכו)'
-במקרים בהם הומלצה הזנת חול בשטח עם בתי גידול סלעיים רגישים יש לשקול אמצעי מיגון אחרים
כמו קיר ים בעורף בית הגידול או שוברי גלים בחזית (במרחק מספק על מנת להימנע מיצירת טומבולו/
קבירת בית הגידול הרגיש.
-שימוש בחול מיובא: לאחר שעבר בדיקות בהתאם להנחיות של המשרד להגנת הסביבה ולאחר ייבוש
החול או שימוש בחול עמוק (החל מעומק של לפחות20 ס"מ)
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע איזה פתרון משלים ניתן ליישם באתר.
חזור לטבלה1
< חזרה לתוכן העניינים
3.2.6.הוספתסלעיםבים
עקרונותתכנון:
התאמת סוג הסלע, גודל הסלע, כמות הסלעים, התאמה חזותית וחומרית למסלע הקיים במקטע,
בחינת אופן הצבת הסלע, הערכה הנדסית לעמידות הסלעים במיקומם.
!ישלהימנעמהוספתסלעיםביםבמהלךעונותרבייה/הטלהשלבעליחייםימיים,ככלשזוהובדוח
האקולוגי של תא השטח.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
אבדן בתי-•גידול: הוספת מבנים קשיחים כמו מסלעה על קו החוף, באזור מפץ הגלים, ובים
מובילה על פי רוב להצרת רצועת החוף החולי עקב חזרת גלי הים באנרגיה גבוהה וגריפת החול
לעומק הים,17[].18
מיגוןבוהןהמצוק
•הוספתסלעיםביםעלולהלפגועבביתגידולסלעיטבעי(כמוביץ'רוקוטבלאותגידוד)אולהחליף
בית גידול חולי טבול בבית גידול מלאכותי.
48
•הוספתביתגידולמלאכותי: בניית סוללת אבנים / מסלעה בים משמעותה שינוי של בית הגידול
של החוף החולי במצע סלעי מלאכותי. השינוי יהיה דרמטי הן במידה שהמבנה מחליף מצע חולי,
ועלאחתכמהוכמהבמידהשהמבנהבאעלחשבוןביתגידולסלעיטבעישהנולרובבעלערכיות
סביבתית גבוהה.
•הקטנת מגוון המינים ושינוי אופי חברת החי והצומח באזור: ככלל, מבנים מלאכותיים ימיים
וחופיים תומכים בהתפתחות חברות חי וצומח פחות מגוונות בהשוואה לבתי גידול טבעיים. חומר
התשתית הזר לסביבה, גם באם סלע מחצבה ולא בטון, אינו מהווה תחליף הולם למסלע ימי.
בשילובעםבעיותשנוצרותעקבעיצובהתשתיות(שיפוע,הומוגניות,היעדראזוריםהאוגריםמים),
מסלעות מעשה ידי אדם מעודדות חברה לא יצרנית אשר במקרים רבים מאופיינים בדומיננטיות
של מינים פולשים ומיני מטרד].6[
•הפרעה לנגישות: הגנות ימיות יוצרות מחסום / מקשות על תנועת בעלי חיים ובני אדם כאחד
מהחוף לים, לאורך החוף, ומהים לחוף.
< חזרה לתוכן העניינים
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•מזעורטביעתרגלאקולוגיתשלהפתרון
-הימנעותמוחלטתמהנחתסלעיםביםעלגבימצעיםטבעייםקשים(כגוןביץ'רוק,סלעיםטבולים
טבעיים או טבלאות גידוד) וכן על אזורים חוליים במידה שאלו הוגדרו כבעלי רגישות בינונית או
גבוהה (ע"פ הסקרים המקדימים).
הקפדה על עבודה בשטח בהתאם להנחיות המדריך הניהולי.-
עיצובהמאפשרומעודדהתיישבותשלמגווןבעליחייםוצמחיםימייםוחופיים:•
-שימושבמצעיםעםפנישטחמורכבים:שימושבחומרתשתיתהמדמהרמתמורכבותהמאפיינת
מצע טבעי כמו כורכר או טבלאות גידוד. העדפת חומרים עם פני שטח שאינם חלקים ואחידים
אלא משלבים חריצים/חורים/חספוס ושילוב בלטים ומגרעות ליצירת בתי גידול חשופים ומוצלים
לסירוגין וכדומה. לדוגמא סלעי מחצבה שעברו חירוץ ו/או נקדחו בהם (איור).17
מיגוןבוהןהמצוק
49
איור 17: קדיחת חורים בשובר גלים מאנגליה - באדיבות לואיז פירת' פרויקט תזאוס.-
< חזרה לתוכן העניינים
-מורכבותפניהשטחצריכהלכלולחריצים/חספוסבטווחעומקיםשל0.5עד2ס"מ.במידתהאפשר
כלפניהשטחהחשופיםלהתיישבותחיוצומחימייהיומורכבים,כאשרמומלץשלאפחותמ50%
מפני השטח החשוף יהיה מורכב.
-ככלהניתןישלשלבשקעיםבקטריםשוניםהנעיםביןבקוטרשל2ס"מועד10ס"מובטווחעומק
של2עד8ס"מ.במידתהאפשרכלפניהשטחהחשופיםלהתיישבותחיוצומחימייכללושקעים,
ובכל מקרה יש לשאוף לצפיפות מינימלית של שקעים למ"ר.4
-ככלהניתןמורכבותפניהשטחתכלולגםפנישטחמעוצביםהכולליםבלטיםבגובה0.5עד3ס"מ.
במידת האפשר כל פני השטח החשופים להתיישבות חי וצומח ימי יכללו בלטים, ובכל מקרה יש
לשאוף לצפיפות מינימלית של בלטים למ"ר.4
! יש להיוועץ במהנדס חופי בעת הגדרת עיצוב פני השטח.
-שימוש בסלעים בגדלים שונים: בכדי לייצר מגוון נישות אקולוגיות ומקומות מסתור יש לשלב
גדלי מסלע שונים. ככל שיהיה שימוש בטווח רחב יותר של גדלים, כך ייתכן שמגוון המינים יעלה.
מיגוןבוהןהמצוק
-גודלהסלעהנדרשלהגנהחופיתישתנהמחוףלחוףלפיעוצמתהגלים.בכלמקרהמומלץלהשתמש
בלפחות4 גדלים שונים של סלע – בגודל25% ו50% מתחת ומעל לגודל ההנדסי הנדרש באזור.
50
-בהינתן הנחיות הנדסיות לגודל סלע דרוש למיגון באתר, יש לשלב לפחות %25 אבנים בגדלים
שונים מהגודל המומלץ לאתר ולשלבם באופן אחיד בכל המבנה.
! גודל הסלע הטיפוסי הנחוץ למבנה/למסלעה ייקבע על ידי מהנדס חופי. באישור המהנדס יש
להוסיף סלעים קטנים יותר ואף גדולים יותר כחלק מהמבנה.
-שילובאלמנטיםאוגרימיםהמחקיםבריכותסלע: באזורים המכילים / אשר הכילו בעבר בתי
גידול סלעיים חופיים יש לשלב במבנה אלמנטים אוגרי מים המחקים בריכות סלע.
במקרה של מסלעה ניתן:-
* ליצור מבנים דמויי בריכת שפל ממסלע בשילוב בד גאוטכני בנפח של0.1-0.5 קוב (איור.)18
* לשלבסלעבוישחורים(טבעיים/קדוחים).עלהחוריםלהיותבקוטרשל6-20ס"מלפחותובצפיפות
של לפחות חורים למ"ר.4
!ישלהיוועץבמהנדסחופיבנושאיצירתבריכותשפלכחלקמהמסלעהובשילובאלמנטיםטרומיים
במסלעה.
< חזרה לתוכן העניינים
מיגוןבוהןהמצוק
איור 18 שילוב מבנים דמויי בריכות גאות ושפל במסלעת הגנה חופית בהולנד.:
51
-שילובשיפועיםבשוניםבמסלע:ישלהימנעמהנחתסלעיםבשיפועאחיד,אלאלשלבשיפועים
משתניםבעתהנחתהסלעים.בניגודלמבנהעםשיפועהומוגני,שאינומציעמגווןונישותביולוגיות
לחיוצומח,מסלעההמשלבתמגווןשיפועיםמשרהחיגורחופימשמעותייותרולכןמעודדתחברות
חי הדומות יותר למצעים טבעיים. ככל הניתן יש לשלב בסלעים המונחים אזורים בעלי שיפוע
שלילי – המהווים בית גידול ייחודי בדומה לצנירים טבעיים.
שימושבחומריםידידותייםלחיוצומחימי:-
על מנת להפחית את טביעת הרגל האקולוגית של המבנה/הגנה חופית, יש להעדיף, ככל הניתן,
שימושו/אושילובחומריםוטכנולוגיותהמעודדותהתיישבותבעליחייםוצמחיםימייםוחופיים,על
פני מצעים סטנדרטיים. לדוגמא:
*שילובמצעיםטבעייםממקורחופי/ימי–כגוןסלעיכורכר,מצוק,אוביץ'רוקממקורמקומיבלבד.
! אסור בתכלית האיסור לכרות מצעים אלו מהטבע לצורך הפרויקט! רק במידה שקיים מקור זמין
מחפירות ימיות/חופיות מאושרות או מעבודות מאושרות למיתון המדרון, ניתן לנצל את המצעים
הנ"ל לבנייה אקולוגית.
!איןלהשתמשבמצעיםטבעיים(ימייםויבשתיים)שאינםמקומייםמחששלמיניםפולשיםעל/בתוך
המצע.
< חזרה לתוכן העניינים
בטון תומך ביולוגיה – כגון מוצרים שלECOncrete® אוBall .™Reef
! יש להשתמש רק בחומרים שיעילותם הביולוגית בעידוד חברת חי וצומח ימי הוכחה מדעית,
עדיפות לחומרים שיעילותם הודגמה באזור.
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע מהן הדרישות המבניות של הבטון ולהקפיד שהיכולות
הביולוגיות לא יבואו על חשבון חוזק ועמידות מבנית.
•פתרונותחלופיים/משלימים:
במקרה של מסלעה באזור שפכי נחלים ניתן לשלב צמחיית גדה כחלק מאמצעי שיכוך השחיקה
באזור בדומה לגישתshorelines Living (איור).19
מיגוןבוהןהמצוק
52
איור 19: דוגמאות לפתרונות של הגנה חופית באזור שפכי נחלים, בגישת Shorelines Living
שיושמה בצפון קרולינה, ארה״ב.
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע איזה פתרון משלים ניתן ליישם באתר.
חזור לטבלה1
< חזרה לתוכן העניינים
3.2.7.גיאוטיובמטובע
עקרונותתכנון:
שרוולגיאוטכניבמילוישלחולהמשמשבדומהלשובריגליםמוטבעיםלהפחתהשלאנרגייתהגלים.
הגיאוטיובמיוצבלקרקעיתהים.אורךומימדיםיקבעובהתאםלמודלנומריוחישובייציבות.עמידות
הפתרוןהיאלטווחשל7-10שנים,הפתרוןיכוללשמשגםכבסיסלשוברגליםקבועבמידהשיחופה
ע"י אבן. עבודות ההתקנה הינן מהים בלבד.
רצוישיהיהמשולבעםהזנתחולכפעולהמשלימהשתיתןהתייצבותמהירהשלהמערכתהחופית.
! יש להימנע מהנחת גיאוטיוב מטובע במהלך עונות רבייה / הטלה של בעלי חיים ימיים, ככל שזוהו
בדוח האקולוגי של תא השטח
בעיותאקולוגיותעיקריות:
מיגוןבוהןהמצוק
אבדןבתי-•גידול: הוספת גאוטיוב ימי עלולה לפגוע בבית גידול סלעי טבעי (כמו ריף סלעי טבול
או טבלאות גידוד) או להחליף בית גידול חולי טבול בבית גידול מלאכותי.
•הוספתביתגידולמלאכותי:הבניית גאוטיוב ימי משמעותה החלפת בית הגידול הטבעי הקיים
53
במבנה מעשה ידי אדם. השינוי יהיה דרמטי הן במידה שהמבנה מחליף מצע חולי, ועל אחת כמה
וכמה במידה שהמבנה בא על חשבון בית גידול סלעי טבעי שהנו לרוב בעל ערכיות סביבתית
גבוהה.
•הקטנת מגוון המינים ושינוי אופי חברת החי והצומח באזור: ככלל, מבנים מלאכותיים ימיים
וחופיים תומכים בהתפתחות חברות חי וצומח פחות מגוונות בהשוואה לבתי גידול טבעיים. חומר
התשתית הזר לסביבה, אינו מהווה תחליף הולם למסלע ימי. בשילוב עם בעיות שנוצרות עקב
עיצובהתשתיות,כמוהומוגניותשלהמבנהומורכבותמבניתנמוכהבמקרהשלגאוטיוב,התשתית
מעודדת חברה לא יצרנית אשר במקרים רבים מאופיינים בדומיננטיות של מינים פולשים ומיני
מטרד].6[
•שינוימשטרסדימנטוזרםסביבהמבנה:המבנה המונח על קרקעית הים בעומק לא רב עשוי
לשנות את משטר הזרמים והסדימנטים באזור באופן שעלול לגרום להרבדת חול בחזית המבנה
(בדומה לטומבולו) או בסביבתו ובכך לסכן בתי גידול רגישים בסמיכות למבנה.
< חזרה לתוכן העניינים
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
כיווןשהגיאוטיובהנומוצרמוגמרולאניתןלשנותאתהעיצובשלואואתשטחהפניםהלאמורכבים
או את ההומוגניות של המבנה, ההנחיות האקולוגיות מתמקדות בהקטנת נזקים סביבתיים של
הגיאוטיוב על הסביבה. יש לציין כי ישנן עדויות להתיישבות ביולוגיות על גיאוטיוב אך קיים מחסור
בתיעוד ומעקב מדעי על יכולות מבנים אלו לתמוך בחברת חי יציבה ובריאה.
מיגוןבוהןהמצוק
54
איור : דוגמה לחברת חי שהתפתחה על גיאוטיוב בים תיכון.20
•מזעורטביעתרגלאקולוגיתשלהפתרון
-הימנעות מוחלטת מהנחת גיאוטיוב על גבי מצעים טבעיים קשים (כגון ביץ' רוק, סלעים טבולים
טבעיים או טבלאות גידוד) וכן על אזורים חוליים במידה שאלו הוגדרו כבעלי רגישות בינונית או
גבוהה (ע"פ הסקרים המקדימים).
-שימוש במודלים לקביעת מיקום הגיאוטיוב להגנה מיטבית תוך שמירה על החול והגנה עלרצועת
חוף יציבה ומניעת כיסוי/קבירה של מצעים קשים סמוכים. (כמו במקרה של כיסוי ביץ' רוק עקב
היוצרות טומבולו).
יש לוודא שפעולת חפירת החול למילוי הגיאוטיוב לא תפגע בערכי טבע:-
+ שאיבה מבוקרת ועם רשת בגודל עיין10 ס"מ מחשש ללכידת צבי ים.
+ שימוש בתצפיתנים למניעת פגיעה בצבי ים/דולפינים במהלך השאיבה.
-יש לוודא כי החול בתוך הגיאוטיוב אינו מזוהם.
-עדיפות למילוי החול בגיאטיובים מחול מקומי.
< חזרה לתוכן העניינים
-יש להשתמש ככל שניתן (וכל עוד אינו מזוהם) בחול אשר מקורו מעבודות תחזוקה מקומיות.
-הקפדה על עבודה בשטח בהתאם להנחיות המדריך הניהולי.
•פתרונותחלופיים/משלימים
- הגברת מורכבות מבנית של המבנה: היות ולא ניתן לשנות את מורכבות פני השטח של הגיאוטיוב
שהנה חלקה והומוגנית בצורה שאינה מעודדת מגוון מינים גבוה, יש לשאוף לפתרונות אשר
מגבירים את המורכבות המבנית של הגיאוטיוב. אין דוגמאות לכך ולכן המוצע להלן דורש בחינה
ניסויית וניטור על מנת להעריך יעילות:
+ עיטוף/שזירת המבנה בחבלים. יש להשתמש בחבלים בעלי עמידות גבוהה לתנאים של מלח
וקרינה. יש לשלב טווח עוביים של חבל20-60 מ"מ על מנת לייצר אפקט מורכבות.
! יש לדאוג לשזירה הדוקה ועיגון מלא של החבלים על מנת למנוע סכנת השתחררות של החבל.
מיגוןבוהןהמצוק
- ככלהניתן-באישורמהנדסחופי-לשלבסלעיםבגדליםשונים(בטווחשייקבעע"ימהנדס)ובעלי
מורכבות מבנית גבוהה (לא סלעי מחצבה חלקים, אלא סלעים עם חריצים/חספוס/חורים) בשולי
הגיאוטיוב. תוספת שכזו יכולה להגביר את המורכבות של בית הגידול המלאכותי שייווצר ולפיכך
להגדיל את מגוון המינים והיצרנות באזור.
55
! אין לעקור/לפגוע בסלעי כורכר/בי'ץ רוק לצורך שילוב מסלע בגיאוטיוב אלא להשתמש בסלעים
ממקור מאושר.
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע איזה פתרון משלים ניתן ליישם באתר.
חזור לטבלה1
3.2.8.שובריגלים
שוברי גלים נמצאים בשימוש נרחב בארץ ובעולם כאמצעי הגנה חופית, בעיקר בחופים החשופים
לפעילות גלים אינטנסיבית. במרכז הארץ הם כבר שנים רבות חלק בלתי נפרד מהנוף בחופים
רבים. שוברי גלים מהווים חלק ממערך הפתרונות ההנדסיים ארוכי הטווח (קבועים) להגנת המצוק
החופי בישראל. כיוון שאין מפרט אחיד וכללי לשוברי גלים, שתכנונם תלוי בגורמים רבים בקו
החוף הספציפי עליו הם יבנו ויגנו (עומק, סוג קרקעית, משטר גלים, סדימנטים וכדומה), ההנחיות
< חזרה לתוכן העניינים
האקולוגיות בפרק זה אינן מתייחסות לסוג מסוים של שוברים אלא מתוות קווים תכנוניים עקרוניים
המקטינים את טביעת הרגל האקולוגית של שוברי גלים ואף מגבירים את יכולתם לספק שירותי
מערכת לסביבה.
! ישלהימנעמביצועעבודותימיותלהקמתשובריגליםבמהלךעונותרבייה/הטלהשלבעליחיים
ימיים, ככל שזוהו בדוח האקולוגי של תא השטח, או לנקוט באמצעים בהתאם למדריך הניהולי.
עקרונותתכנון:
כאמור, אין בסל הפתרונות עקרונות תכנון לשוברי גלים, אשר דורשים תכנון בהתאם למודלים
ספציפייםלתאהשטח.כרפרנסנתייחסלמפרטכללישלשובריגליםמתוךמסמךשלהFAOלתכנון
וניהולנמלידייג24[].בארץמרביתשובריהגליםהנםמבניםזקורים(אשרנישאיםמקרקעיתהיםועד
מעללאזורהגאותהמכסימלית)המורכביםמליבהשלחומרדקגרגרהמחופהבבדגיאוטכני,ועליה
ערומים סלעי מחצבה או יחידות בטון (איור 21). גודל הסלע/יחידות הבטון משתנה בהתאם לגובה
מיגוןבוהןהמצוק
הגל המכסימלי בתא השטח ובגורמים רבים נוספים. ליבת השובר מורכבת לרוב ממסלע של 1-500
ק"ג, מעל הליבה שכבה של מסלע במשקל של 500-1000 ק"ג, ויחידות ההגנה החופית החיצוניות
מגיעות למשקל של 1000-3000 ק"ג (כאשר בשוברי גלים מאסיביים כמו של נמל חיפה/אשדוד אף
56
להרבה מעבר לכך].24[)
איור 21 חתך בשובר גלים טיפוסי].24[:
בעיותאקולוגיותעיקריות:
אבדןבתי-•גידול: בניית שובר גלים עלולה לפגוע בבית גידול סלעי טבעי (כמו ריף סלעי טבול או
טבלאות גידוד) או להחליף בית גידול חולי טבול בבית גידול מלאכותי.
< חזרה לתוכן העניינים
•הוספת בית גידול מלאכותי: בניית שובר גלים משמעותה החלפת בית הגידול הטבעי הקיים
במבנה מעשה ידי אדם. השינוי יהיה דרמטי הן במידה שהמבנה מחליף מצע חולי, ועל אחת כמה
וכמה במידה שהמבנה בא על חשבון בית גידול סלעי טבעי שהנו לרוב בעל ערכיות סביבתית
גבוהה.
•הקטנת מגוון המינים ושינוי אופי חברת החי והצומח באזור: ככלל, מבנים מלאכותיים ימיים
וחופיים תומכים בהתפתחות חברות חי וצומח פחות מגוונות בהשוואה לבתי גידול טבעיים. חומר
התשתית הזר לסביבה, אינו מהווה תחליף הולם למסלע ימי. בשילוב עם בעיות שנוצרות עקב
עיצוב התשתיות, כמו הומוגניות של המבנה ומורכבות מבנית נמוכה ביחס לבתי גידול סלעיים
טבעיים,התשתיתמעודדתחברהלאיצרניתאשרבמקריםרביםמאופייניםבדומיננטיותשלמינים
פולשים ומיני מטרד6[]. בהקשר זה, שוברי גלים הממוקמים במקרים רבים סביב נמלים ומרינות –
אתריםהידועיםכמוקדיםלהתפשטותוביסוסמיניםפולשים–תועדובספרותהמדעיתכאבנידרך
בהתפשטות של מינים פולשים לאורך קווי חוף].6[
•שינוימשטרסדימנטוזרםסביבהמבנה:המבנה המונח על קרקעית הים בעומק לא רב עשוי
מיגוןבוהןהמצוק
לשנות את משטר הזרמים והסדימנטים באזור באופן שעלול לגרום להרבדת חול בחזית המבנה
(בדומה לטומבולו) או בסביבתו ובכך לסכן בתי גידול רגישים בסמיכות למבנה (איור).22
•הפרעה לנגישות: שוברי גלים, בייחוד כשאלו באים בצברים לאורך קו החוף יוצרים מחסום/
57
מקשים על תנועת בעלי חיים ובני אדם מהים הפתוח לחוף ובחזרה לים.
איור 22: דוגמה להשפעת שוברי גלים מנותקים על משטר זרימת הסדימנטים בחוף
< חזרה לתוכן העניינים
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•מזעורטביעתרגלאקולוגיתשלהפתרון
-הימנעותמוחלטתמהקמתשובריגליםעלגבימצעיםטבעייםקשים(כגוןסלעיםטבוליםטבעיים,
שוניות סלעיות ורכסים תת ימיים או טבלאות גידוד) וכן על אזורים חוליים במידה שאלו הוגדרו
כבעלי רגישות בינונית או גבוהה (ע"פ הסקרים המקדימים).
-הימנעותמוחלטתמהקמתשובריגליםבמידהוהמודליםהראוכיתיווצרגריעתחולופגיעהבחופים
הסמוכים לשטח התכנית.
-שימוש במודלים לקביעת מיקום השוברים להגנה מיטבית תוך שמירה על החול והגנה על רצועת
חוף יציבה ומניעת כיסוי/קבירה של מצעים קשים סמוכים (כמו במקרה של כיסוי ביץ' רוק עקב
היוצרות טומבולו). בנוסף, המודלים צריכים לקחת בחשבון גם את ההשפעות של שלב ההקמה,
במידה ונבנים מבנים תומכים כמו דורבן.
הקפדה על עבודה בשטח בהתאם להנחיות המדריך הניהולי.-
מיגוןבוהןהמצוק
-ככלששובריהגליםיתוכננולעמידותואורךחייםרביותר,כוללשילובעקרונותשלהנדסהאקולוגית
המעודדיםBioprotection(ראהפרק1.2.1במסמךזה)תידרשפחותתחזוקהמבניתאושזותידרש
בתכיפותנמוכהיותר,מהשייצרהפרעותבתדירותועצימותנמוכהיותר.הפחתהשכזובתדירות/
58
עצמה של תחזוקה מבנית תאפשר התפתחות חברת חי בוגרת, בריאה ויציבה יותר.
•עיצובהמאפשרומעודדהתיישבותשלמגווןבעליחייםוצמחיםימייםוחופיים
-שימושבמצעיםעםפנישטחמורכבים:שימושבחומרתשתיתהמדמהרמתמורכבותהמאפיינת
מצע טבעי כמו כורכר או טבלאות גידוד. העדפת חומרים עם פני שטח שאינם חלקים ואחידים
אלא משלבים חריצים/חורים/חספוס ושילוב בלטים ומגרעות ליצירת בתי גידול חשופים ומוצלים
לסירוגיןוכדומה.לדוגמאסלעימחצבהשעברוחירוץו/אונקדחובהםחורים,אובטוןעםטקסטורה/
פני שטח מעוצבים (איור).9
-מורכבותפניהשטחצריכהלכלולחריצים/חספוסבטווחעומקיםשל0.5עד2ס"מ.במידתהאפשר
כלפניהשטחהחשופיםלהתיישבותחיוצומחימייהיומורכבים,כאשרמומלץשלאפחותמ50%
מפני השטח החשוף יהיה מורכב.
-ככלהניתןישלשלבשקעיםבקטריםשוניםהנעיםביןבקוטרשל2 ס"מועד10 ס"מובטווחעומק
של2עד8ס"מ.במידתהאפשרכלפניהשטחהחשופיםלהתיישבותחיוצומחימייכללושקעים,
ובכל מקרה יש לשאוף לצפיפות מינימלית של4 שקעים למ"ר (איור).23
-ככלהניתןמורכבותפניהשטחתכלולגםפנישטחמעוצביםהכולליםבלטיםבגובה0.5עד3ס"מ.
< חזרה לתוכן העניינים
במידת האפשר כל פני השטח החשופים להתיישבות חי וצומח ימי יכללו בלטים, ובכל מקרה יש
לשאוף לצפיפות מינימלית של בלטים למ"ר.4
!יש להיוועץ במהנדס חופי בעת הגדרת עיצוב פני השטח, בעיקר במקרים בהם יש שימוש בבטון
מזויין.
מיגוןבוהןהמצוק
59
איור 23: קדיחת חורים בשובר גלים מאנגליה - באדיבות לואיז פירת' פרויקט תזאוס.-
-שימוש בסלעים בגדלים שונים ביחידות ההגנה החופית: בכדי לייצר מגוון נישות אקולוגיות
ומקומות מסתור יש לשלב גדלי מסלע שונים. ככל שיהיה שימוש בטווח רחב יותר של גדלים, כך
יתכן שמגוון המינים יעלה.
-גודלהסלעהנדרשלהגנהחופיתישתנהמחוףלחוףלפיעוצמתהגלים.בכלמקרהמומלץלהשתמש
בלפחות4 גדלים שונים של סלע – בגודל25% ו50% מתחת ומעל לגודל ההנדסי הנדרש באזור.
< חזרה לתוכן העניינים
-בהינתן הנחיות הנדסיות לגודל סלע דרוש למיגון באתר, יש לשלב לפחות %25 אבנים בגדלים
שונים מהגודל המומלץ לאתר ולשלבם באופן אחיד בכל המבנה.
!גודל הסלע הטיפוסי הנחוץ למבנה/למסלעה ייקבע על ידי מהנדס חופי. באישור המהנדס יש
להוסיף סלעים קטנים יותר ואף גדולים יותר כחלק מהמבנה.
-שילובאלמנטיםאוגרימיםהמחקיםבריכותסלע: באזורים המכילים / אשר הכילו בעבר בתי
גידול סלעיים יש לשלב במבנה אלמנטים אוגרי מים המחקים בריכות סלע.
במקרה של שובר גלים ניתן:-
+ לשלב סלע בו יש חורים (טבעיים/ קדוחים – איור 9). על החורים להיות בקוטר של 6-20 ס"מ
לפחות ובצפיפות של לפחות4 חורים למ"ר.
+ לשלב אלמנטים מבטון טרומי המכילים אגני היקוות בנפח של2-200 ליטר (איור).24
!ישלהיוועץבמהנדסחופיבנושאיצירתבריכותשפלכחלקמהמסלעהובשילובאלמנטיםטרומיים
מיגוןבוהןהמצוק
במסלעה.
60
איור 24
< חזרה לתוכן העניינים
-שילובשיפועיםבמבנה:ישלשלבשיפועיםמשתניםבמבנה.מבנהעםשיפועמתון/המשלבמגוון
שיפועים משרה חיגור חופי משמעותי יותר ממצע עם שיפוע אחיד (ותלול) ולכן מעודד חברות חי
הדומות יותר למצעים טבעיים. פרט לחשיבות מדרג ושיפועים בהקשר של יצירת בתי גידול, קיר
מדורג/משופעיכוללהקטיןאתעצמתהגלהחוזרובכךלמתןאתההשפעותעלחיוצומחבאזור,
ואך בתכנון נכון להקטין את גריעת החול מהחוף.
+ יש לשאוף לשיפוע של פחות מ1:3- ויותר מ1:5-, או לשיפוע התואם שיפוע טבעי של חוף סלעי
באזור.
+ ככל הניתן יש לשלב אזורים בעלי שיפוע שלילי – המהווים בית גידול ייחודי בדומה לצנירים
טבעיים.
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע איזה שיפוע ניתן ליישם באתר. במידה שיש בעיה
הנדסיתבשילובמגווןשיפועיםבשוברניתןלכלהפחותלשלבפנישטחמורכביםושילובאלמנטים
היוצרים בריכות שפל.
מיגוןבוהןהמצוק
-שילובבתיגידוללעופותיםבמבנה: ניתן לתכנן כחלק מאזורי השובר הזקורים בתי גידול/אזורי
מנוחה לציפורים כדוגמת שילוב מתקני עץ או ברזל למנוחה ומסתור של ציפורים.
61
-במידה שיש צורך הנדסי לשימוש בשכבת פילטר, יש להימנע משימוש בשכבת פילטר המורכבת
מאבנים קטנות שעלולות להישטף למים ולגרום לפגיעה ושחיקה של סלעי חוף טבעיים, על החי
והצומח בהם (צמל, מידע שלא פורסם). פרט לבעיה אקולוגית, גריעת האבנים הקטנות עלולה
לערער את החוזק המבני של הסוללה.
! יש להיוועץ במהנדס חופי לפי כל תא שטח לגבי שימוש בשכבת פילטר.
איור 25: מתוך מצגת של החברה להגנת הטבע טבע בטיילת נמל יפו.-
< חזרה לתוכן העניינים
•שימושבחומריםידידותייםלחיוצומחימי:
על מנת להפחית את טביעת הרגל האקולוגית של המבנה/הגנה חופית, יש להעדיף, ככל הניתן,
שימוש ו/או שילוב חומרים וטכנולוגיות המעודדות התיישבות בעלי חיים וצמחים ימיים וחופיים, על
פני מצעים סטנדרטיים. לדוגמא:
שילובמצעיםטבעייםממקורחופי/ימי–כגוןסלעיכורכר,מצוק,אוביץ'רוקממקורמקומיבלבד.-
! אסור בתכלית האיסור לכרות מצעים אלו מהטבע לצורך הפרויקט! רק במידה שקיים מקור זמין
מחפירות ימיות/חופיות מאושרות או מעבודות מאושרות למיתון המדרון, ניתן לנצל את המצעים
הנ"ל לבנייה אקולוגית.
!איןלהשתמשבמצעיםטבעיים(ימייםויבשתיים)שאינםמקומייםמחששלמיניםפולשיםעל/בתוך
המצע.
- בטון תומך ביולוגיה – כגון מוצרים שלECOncrete® אוBall ™.Reef
יש להשתמש רק בחומרים שיעילותם הביולוגית בעידוד חברת חי וצומח ימי הוכחה מדעית,!
מיגוןבוהןהמצוק
עדיפות לחומרים שיעילותם הודגמה באזור.
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע מהן הדרישות המבניות של הבטון ולהקפיד שהיכולות
הביולוגיות לא יבואו על חשבון חוזק ועמידות מבנית.
62
•פתרונותחלופיים/משלימים:
-תכנון "שוברי גלים חיים" Breakwaters( Living, איור 26) המשלבים גישה תכנונית אקולוגית
הכוללת יצירת מגוון בתי גידול כחלק אינטגרלי משובר הגלים. החל במבנה שאינו ליניארי הכולל
שלוחותלכיווןהיםהפתוחהמדמותרכסיםטבעייםשקועים,דרךשילובבתיגידולמעוצביםבמערך
יחידות ההגנה החופית, יצירת מערך "כתרים" כחלק מהשובר המאפשרים מעבר מבוקר של גלים
ויוצרים בתי גידול טבולים. דוגמא לכך ניתן למצוא במערך שוברי גלים חיים הנמצא בשלבי תכנון
מתקדמיםבחוףהמזרחיבארה״ב.
< חזרה לתוכן העניינים
מיגוןבוהןהמצוק
איור 26: דוגמה לתכנון "שוברי גלים חיים" בפרויקט Breakwaters Living בניו יורק. תמונה
באדיבות Architects Landscape .SCAPE
63
- תכנון של איונים מלאכותיים המחקים איונים טבעיים, כדוגמת האיונים הטבעיים בדור, כחלופה
לשוברי גלים. הפתרון אמנם כרוך בהנדסה משמעותית אך בתכנון נכון יכול לחקות בתי גידול
טבעיים. תכנון מסוג זה אף הוצע כחלק ממערך ההגנה על אזורים בארה״ב שנפגעו מסופת סנדי
(איור).27
< חזרה לתוכן העניינים
מיגוןבוהןהמצוק
איור27:דוגמהלתכנוןאיוניםכחלקממערךהגנהחופיתבניויורק.תמונהבאדיבות8WEST.WXY
64
! יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע איזה פתרון משלים ניתן ליישם באתר.
חזור לטבלה1
< חזרה לתוכן העניינים
3.3.מדרוןמתוןבשיפועשל30°עד38°
השטח בין בוהן המצוק לבין ראש המצוק. המדרון בנוי משכבות של כורכר וחמרה חולית, ושיפועו
נקבע לפי ההרכב, החוזק והעובי של השכבות השונות ממנו הוא בנוי, והשפעות חיצוניות מכיוון
בוהןהמצוקאומגגהמצוקהגורמותלסחף,לקריסהולהתחתרות.ככלשהמדרוןמתוןיותר,יציבותו
עולה. ככלל, השאיפה היא ששיפוע המדרון לא יעלה על.30º
תזמוןפעילות:הטיפולבמדרוןייעשהלאחרהחורףבמטרהלאתראתהנזקיםשנגרמולוע"יהנגר
העילי, וכדי לשקמו ולייצבו לפני החורף הבא.
! לפני יישום פתרון קשה (קבוע) יש להיוועץ במהנדס חופי על מנת לקבוע סופית כי אין חלופה
זמנית שוות ערך.
מיגוןבוהןהמצוק
3.3.1.מדרוןלאמיוצב
65
עקרונותתכנון:
כמיתוןהשיפועיםומילויערוציםאורכייםבקרקעבשילובעםמניעתארוזיהבאמצעיםהנדסיים,או
ע"י ייצוב צמחי, תוך שימוש ברשתות קבועות או מתכלות לצד השקיה. טיפול מונע יכול להיעשות
ע"י הכוונת הנגר למגלשים אורכיים על גבי המדרון, או ע"י ניקוז מי נגר מגג המצוק והרחקתם
מהמדרון. ככלל, אין לטפל במדרון מיוצב ששיפועו מתון מ30º- אלא אם יש בו בעיות בטיחות
נקודתיות, שיטופלו בנפרד, לפי המפורט בהמשך.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
•פגיעהבצמחייהמקומית:עלגביהמדרוןגדלהצמחייהאופייניתלחוףיםולחגורתהרסס.עבודות
למיתון המדרון ולייצובו עלולות לפגוע בצמחייה זו.
•החלפתצמחייתברבמיניםגריםופולשים:בשיקום צמחי נעשה לעתים שימוש במיני צמחים
גרים, חלקם אף ידועים כמינים פולשים. תוספת השקיה מאיצה את הייצוב הצמחי, אך מעודדת
מינים גרים ופולשים תוך גרימת נזקים אקולוגיים ניכרים.
•הקטנתמגווןהמיניםבשלפגיעהבבתיגידולשונים:לדוגמא,פגיעהאפשריתבאתריקינוןשל
שרקרקים בשל מיתון מדרונות תלולים בהם הם מקננים. יצירת מדרון הומוגני באופיו.
< חזרה לתוכן העניינים
•הוספתמבניםמלאכותייםלמדרון:בנייתמגלשים,רשתותקוקוסאומתכת,כוורותוחיפויבבטון
מזויין. המבנים באים על חשבון בית גידול טבעי שהנו לרוב בעל ערכיות אקולוגית גבוהה.
עקרונותאקולוגייםלפתרון:
-מידתההתערבותצריכהלאזןביןהרגישותהאקולוגיתשלתאהשטחהנדון,כפישנקבעהבסקר
האקולוגי, לבין חומרת הנזק הקיים או הצפוי להיגרם עקב אי-נקיטת אמצעי מניעה.
-בשטחיםבעלירגישותאקולוגיתגבוההישלבחוןבראשובראשונהאמצעיםלטיפולמניעתימחוץ
לשטח המדרון, למשל, הסטת נגר עילי מגג המצוק או הגנה על בוהן המצוק, בשילוב עם תיקוני
תחזוקהמינורייםשלנזקיםבמדרוןעצמווטיפולבסכנותבטיחותדחופות.הדגשבטיפוליהיהעל
הגנת הערכים הקיימים ועל שיקום אקולוגי של המדרון.
-בשטחים בעלי רגישות אקולוגית בינונית, הטיפול ייעשה בדגש על עצירת התהליכים הגורמים
להפרת השטח (הפסקת כרייה, חסימת נגישות ל רכבי שטח, למשל, ע"י גדר בטיחות מפלדה,)
טיפול בסכנות דחופות ושיקום השטח הפגוע על מנת להשיבו למצבו הטבעי, ככל האפשר.
מיגוןבוהןהמצוק
-בשטחיםבעלירגישותאקולוגיתנמוכה,הפתרונותישלבוביןאמצעיםהנדסייםלגינון,תוךהקפדה
על סילוק צמחים פולשים, כדוגמת מיני צלקנית, טיונית החולות ושיטה כחלחלה, ושיקום נופי.
הגינון ייעשה בעזרת צמחייה מקומית המותאמת לבתי הגידול בתא השטח הנדון.-
66
-ככלל, יש לפעול בהתאם להנחיות למניעת התבססות וטיפול במינים הפולשים בתכנון והקמת
מתקנים וקווים של חברת מקורות.]25[
חזור לטבלה1
3.3.2.ייצובהמדרוןבעזרתצמחייה
עקרונותתכנון:
נוסף על הטיפול בערוצים אורכיים והסדרת מגלשים במידת הצורך. פתרון זה מחייב השקיה עד
להתייצבות המדרון.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
•פגיעהבצמחייהמקומית:עלגביהמדרוןגדלהצמחייהאופייניתלחוףיםולחגורתהרסס.עבודות
< חזרה לתוכן העניינים
למיתון המדרון ולייצובו עלולות לפגוע בצמחייה זו.
•החלפתצמחייתברבמיניםגריםופולשים: בשיקום צמחי נעשה לעתים שימוש במיני צמחים
גרים, חלקם אף ידועים כמינים פולשים. תוספת השקיה מאיצה את הייצוב הצמחי, אך מעודדת
מינים גרים ופולשים תוך גרימת נזקים אקולוגיים ניכרים.
•הקטנתמגווןהמיניםבשלפגיעהבבתיגידולשונים:לדוגמא,פגיעהאפשריתבאתריקינוןשל
שרקרקים בשל מיתון מדרונות תלולים בהם הם מקננים. יצירת מדרון הומוגני באופיו.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
-השימוש בצמחייה ייעשה מתוך רשימת מפתח של צמחיית בר האופיינית לאזור בהתאם לממצאי
הסקרים האקולוגיים ברצועת החוף ובתיאום עם אקולוג המלווה את התכנית.
יש להעדיף מינים עמידים למליחות גבוהה בשטחים המושפעים מרסס הים.-
-בבחירת הצמחייה יושם דגש על מינים רב-שנתיים הכוללים עשבוניים, גאופיטים, בני-שיח
מיגוןבוהןהמצוק
ושיחים,ששורשיהםתורמיםליציבותהמדרון.ניתןלשלבמיניםחד-שנתייםמקומייםבעליפריחה
אטרקטיבית המחזקים את המופע הנופי ומזרזים את ייצוב המדרון.
-איסוף זרעים של מיני צמחים מוגנים לצורך זריעתם או שתילתם מחייבת קבלת היתר מרשות
67
הטבע והגנים.
יש להימנע משימוש במיני צמחים גרים או פולשים.-
-יש לעקור או להדביר מיני צמחים גרים או פולשים הגדלים כיום בשטחים שרגישותם האקולוגית
בינונית עד גבוהה. פעולה זו תיעשה לפני הזריעה והשתילה, וכן בהמשך, כחלק מהתחזוקה
השוטפת של המדרון.
-להאצת תהליך ייצוב המדרון באמצעות צמחייה, מומלץ לזרוע בהתזה בשילוב עם שתילת פלגים
של המינים הרב-שנתיים.
-ההשקיהתיעשהבאמצעותטפטפותו/אומתזים,בשעותהלילהאומוקדםבבוקר,לצמצוםאיבוד
מים באידוי.
חזור לטבלה1
< חזרה לתוכן העניינים
3.3.3.ייצובהמדרוןעםצמחיהורשתותייצובכמו:רשתותפולימריותקבועות/שילובכוורותגאוקו/
קוקוסוכדומהאורשתותמתכלות
עקרונותתכנון:
במקומותשלאניתןלייצבבאמצעותצמחייהבלבד.בנוסףעלהטיפולבערוציםאורכייםוהסדרת
מגלשים במידת הצורך. נדרשת השקיה עד להתייצבות הצמחיה. רשתות הייצוב צריכות להיות
גמישות ובעלות פתחים קטנים יחסית. הכוורות/הרשתות יוצמדו אל המדרון ע"י יתדות/נעצים כדי
להבטיח מגע מלא.
!יש להיוועץ במהנדס מומחה על מנת לקבוע איזה שיפוע ניתן ליישם באתר. במידה שיש בעיה
הנדסית בשילוב שיפוע ניתן לשלב פני שטח מורכבים.
מיגוןבוהןהמצוק
בעיותאקולוגיותעיקריות:
68
•פגיעהבצמחייהמקומית:עלגביהמדרוןגדלהצמחייהאופייניתלחוףיםולחגורתהרסס.עבודות
לייצוב המדרון עלולות לפגוע בצמחייה זו.
•החלפתצמחייתברבמיניםגריםופולשים: בשיקום צמחי נעשה לעתים שימוש במיני צמחים
גרים, חלקם אף ידועים כמינים פולשים. תוספת השקיה מאיצה את הייצוב הצמחי, אך מעודדת
מינים גרים ופולשים תוך גרימת נזקים אקולוגיים ניכרים.
•הקטנתמגווןהמיניםבשלפגיעהבבתיגידולשונים:לדוגמא,פגיעהאפשריתבאתריקינוןשל
שרקרקים בשל מיתון מדרונות תלולים בהם הם מקננים. יצירת מדרון הומוגני באופיו.
•הוספתמבניםמלאכותייםלמדרון: רשתות קוקוס, כוורות וכו' באים על חשבון בית גידול טבעי
שהנו לרוב בעל ערכיות אקולוגית גבוהה.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
-השימוש בצמחייה ייעשה מתוך רשימת מפתח של צמחיית בר האופיינית לאזור בהתאם לממצאי
הסקרים האקולוגיים ברצועת החוף ובתיאום עם אקולוג המלווה את התכנית.
יש להעדיף מינים עמידים למליחות גבוהה בשטחים המושפעים מרסס הים.-
-בבחירת הצמחייה יושם דגש על מינים רב-שנתיים הכוללים עשבוניים, גאופיטים, בני-שיח
< חזרה לתוכן העניינים
ושיחים,ששורשיהםתורמיםליציבותהמדרון.ניתןלשלבמיניםחד-שנתייםמקומייםבעליפריחה
אטרקטיבית המחזקים את המופע הנופי ומזרזים את ייצוב המדרון.
-איסוף זרעים של מיני צמחים מוגנים לצורך זריעתם או שתילתם מחייבת קבלת היתר מרשות
הטבע והגנים.
-יש להימנע משימוש במיני צמחים גרים או פולשים כדוגמת אלה המופיעים ברשימת "צמחי נוי
זרים לא רצויים"
-יש לעקור או להדביר מיני צמחים גרים או פולשים הגדלים כיום בשטחים שרגישותם האקולוגית
בינונית עד גבוהה. פעולה זו תיעשה לפני הזריעה והשתילה, וכן בהמשך, כחלק מהתחזוקה
השוטפת של המדרון].24[
-להאצת תהליך ייצוב המדרון באמצעות צמחייה, מומלץ לזרוע בהתזה בשילוב עם שתילת פלגים
של המינים הרב-שנתיים.
-ההשקיהתיעשהבאמצעותטפטפותו/אומתזים,בשעותהלילהאומוקדםבבוקר,לצמצוםאיבוד
מיגוןבוהןהמצוק
מים באידוי.
חזור לטבלה1
69
3.3.4.התקנתמגלשיםבנקודותשונותלאורכושלהמדרון(שיהיהעשוימאחדמאותםאמצעיייצוב
הקיימיםבשוק,אומגלשקשיחעשויבטון/אבןוכדומה.)
עקרונותתכנון:
דורשאיתורשקעיםמקומייםבראשהמצוקוהתקנתהמגלשיםלאורךהמדרוןבאופןשתהיהקליטת
מי הנגר מראש המצוק והולכה מרוכזת שלהם ע"ג משטח יציב.-
בעיותאקולוגיותעיקריות:
•פגיעה בצמחייה מקומית: על גבי המדרון גדלה צמחייה אופיינית לחוף ים ולחגורת הרסס.
העבודות עלולות לפגוע בצמחייה זו.
•חשש להתפשטות מיני צמחים פולשים בשל הפרת פני השטח והבאת אדמה המכילה זרעים של
מינים זרים.
•הוספתמבניםמלאכותייםלמדרון:בניית מגלשים באה על חשבון בית גידול טבעי שהנו לרוב
< חזרה לתוכן העניינים
בעל ערכיות אקולוגית גבוהה.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•טיפולבערוציםאורכיים:פתיחהומילויבקרקעמקומיתשלערוציםאורכייםקיימיםבמדרון.
מחייב תחזוקה שוטפת לאורך זמן.+
+ אין להשתמש באדמה מעומק של 20-0 ס"מ למילוי ערוצים אם מקורה בשטח עם צמחים
פולשים, מחשש להפצת זרעים לא רצויים. יש לקבל אישור אקולוג למקור האדמה המשמשת
למילוי.
+ הסדרת מגלשים אורכיים מול אזורים מקומיים נמוכים בראש המדרון למניעת ארוזיה.-
•ייעשהשימושבמצעיםעםפנישטחמורכבים:חומרתשתיתהמדמהרמתמורכבותהמאפיינת
מצע טבעי כמו כורכר מהודק ואבן.
+ העדפת חומרים עם פני שטח שאינם חלקים ואחידים אלא משלבים חריצים/חורים/חספוס
ושילובבלטיםומגרעותליצירתבתיגידולחשופיםומוצליםלסירוגין.לדוגמא,בטוןעםפיגמנטים
מיגוןבוהןהמצוק
בגוון הסלע המקומי עם טקסטורה/פני שטח מעוצבים.
+ מורכבות פני השטח צריכה לכלול חריצים/חספוס בטווח עומקים של0.5 עד ס"מ.2
70
- השיטה דורשת איתור שקעים מקומיים בראש המצוק והתקנת המגלשים לאורך המדרון באופן
שתהיה קליטת מי הנגר מראש המצוק והולכה מרוכזת שלהם על גבי משטח יציב.
- יש להימנע משימוש בגביונים לצורך הסדרת מגלשים וערוצי ניקוז מאחר שהם יוצרים חיץ
לתנועת בעלי חיים קטנים.
חזור לטבלה1
< חזרה לתוכן העניינים
3.4.מדרוןבשיפועחריףמעל40°
! לפני יישום פתרון קשה (קבוע) יש להיוועץ במהנדס מומחה על מנת לקבוע סופית כי אין חלופה
זמנית שוות ערך.
3.4.1.מערכתשלמסמריקרקע+ציפויבבטוןמזויין;מותזאויצוק
עקרונותתכנון:
במדרונות בהם שכבות החול והכורכר המרכיבות את המצוק לא מאפשרות למדרון בשיפוע חריף
פתרון המתבסס רק על ייצוב באמצעות צמחייה. פתרון זה אינו מומלץ מבחינה אקולוגית מאחר
שהוא משנה לחלוטין את אופיו הטבעי של המצוק. השימוש בו מוצע במקרים של סכנה בטיחותית
מיגוןבוהןהמצוק
לציבור הנמצא למרגלותיו או בראש המצוק, ולפיכך השימוש בו ייעשה בעיקר בסביבה העירונית,
בשטחים שרגישותם האקולוגית נמוכה. בכל מקרה, מומלץ לבחון שילוב של פתרונות שיאפשרו
הוספת צמחייה מקומית למיתון האופי ההנדסי של הבטון.
- הקיר צריך לקבל לחצי עפר צדיים, כולל ניקוז גב הקיר.
71
- יש לתכנן את ברגי הסלע או מסמרי הקרקע בהתאם לתקנים.
יש להיוועץ במהנדס מומחה לנושא על מנת לקבוע את מאפייני ההגנה על המצוק.!
בעיותאקולוגיותעיקריות:
•פגיעהבצמחייהמקומית:עלגביהמדרוןגדלהצמחייהאופייניתלחוףיםולחגורתהרסס.חיפוי
המדרון בבטון פוגע בצמחייה זו.
•הקטנתמגווןהמיניםבשלפגיעהבבתיגידולשונים:לדוגמא,פגיעהאפשריתבאתריקינוןשל
שרקרקים.
•הוספת מבנים מלאכותיים למדרון: באה על חשבון בית גידול טבעי שהנו לרוב בעל ערכיות
אקולוגית גבוהה.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•הימנעות מכיסוי רצוף של כל המדרון והשארת רצועות אופקיות עם קרקע מקומית (ברמות/
טראסות) בשיפוע מתון עם ייצוב צמחי;
שילוב חורים לשתילת צמחייה מקומית רב-•שנתית (שיחים, בני-שיח, עשבונים וכו') או לעופות
< חזרה לתוכן העניינים
מקנני חורים.
•הוספת פיגמנט צבע לבטון בגוון דומה לקרקע ולמסלע המקומיים.
חזור לטבלה1
3.4.2 מוצאיניקוזלדופןהמצוק–מוצאיניקוזממערכתהאיסוףהתת-.קרקעיתהעירוניתשבמוצאם
משוחררנגראלדופןהמדרון
עקרונותתכנון:
יש להימנע מתכנון/ביצוע פתרון הכולל מוצא מובלים בדופן המצוק. טיפול במוצאי ניקוז קיימים
שמהםמשוחררנגראלדופןהמדרון:סגירהשלהמוצאיםוהפנייתהנגרהמוזרםבהםאליעדאחר.
מיגוןבוהןהמצוק
מומלץ לחבר את מערכת הניקוז אל ערוצי זרימה קיימים בכיוונים צפון-דרום או מזרח, באופן
שמוצאם של אלו יהיה במקומות שבהם הסכנה לפגיעה במצוק החופי קטנה יותר או לא קיימת.
מדובר במוצאי ניקוז ממערכת האיסוף העירונית התת-קרקעית, שבמוצאם משוחרר נגר אל דופן
72
המדרון. פתרון זה פוגע ביציבות המדרון ואינו מומלץ.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
מוצאי הניקוז גורמים להתחתרות ערוצים, לסחף קרקע ולנסיגת המצוק והמדרון תוך פגיעה בצומח
ובחי המתקיימים על גבי המדרון.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•להימנע מביצוע של מובלים היוצאים בדופן המצוק.
•לבטל מוצאים קיימים, תוך הפניית הנגר המוזרם בהם כיום אל יעד אחר.
חזור לטבלה1
< חזרה לתוכן העניינים
3.4.3.מוצאיניקוזבדופןהמדרוןהתקנתמגלש(כמפורטלעיל)בתחתיתמוצאהניקוז
עקרונותתכנון:
פתרון זה מוצע רק במקרה שלא ניתן לערוך שינוי במערכת הניקוז העירונית הקיימת.
צינור מובל הניקוז הקיים יוארך אל מחוץ למדרון, תוך כדי תמיכה בו, באופן שמי הנגר המתנקזים
ממנו לא יוזרמו ישירות על גבי המדרון אלא ינוקזו אל משטח מוגן בתחתיתו, כדוגמת מגלש.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
•מוצאיהניקוזגורמיםלהתחתרותערוצים,לסחףקרקעולנסיגתהמצוקוהמדרוןתוךפגיעהבצומח
ובחי המתקיימים על גבי המדרון.
•ביצוע העבודות כרוך בהפרה של השטח ובחשש לחדירת צמחים פולשים.
מיגוןבוהןהמצוק
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•חיפוי הבטון בשברי אבן מקומית או במשטחים תעשייתיים דמויי כורכר המוטבעים בבטון.
73
•הוספת פיגמנט צבע לבטון בגוון דומה לקרקע ולמסלע המקומיים.
יצירת חספוס גס המאפשר תנועת בעלי חיים על גבי המגלש.-•
•איןלהשתמשבאדמהמעומקשל20-0ס"מלביצועהמגלשאםמקורהבשטחעםצמחיםפולשים,
מחשש להפצת זרעים לא רצויים.
חזור לטבלה1
< חזרה לתוכן העניינים
3.4.4.מבנהתומךכמו:קירכובד,קירבשיטתהקרקעהמשוריינת,קירכלונסאות
עקרונותתכנון:
פתרון זה כולל אמצעים כמו קיר כובד, קיר בשיטת הקרקע המשוריינת או קיר כלונסאות. המבנה
דומה למיגון בבוהן המצוק, אך ממוקם בחלק העליון של המדרון לתימוך ראש המצוק. פתרון זה
אינו מומלץ מבחינה אקולוגית מאחר שהוא משנה לחלוטין את אופיו הטבעי של המצוק. השימוש
בו מוצע במקרים של סכנה בטיחותית לציבור המשתמש בראש המצוק או בגג המצוק. השימוש בו
ייעשה בעיקר בסביבה העירונית, בשטחים שרגישותם האקולוגית נמוכה.
המבנים התומכים יתוכננו כך שיוכלו לקבל את לחץ העפר הצדי מהמדרון, ובנוסף, את העומסים
הקיימים מפני השטח.
נדרש תכנון לניקוז המבנה התומך.
המבנה דומה למיגון בבוהן המצוק, אך ממוקם בחלק העליון של המדרון לתימוך ראש המצוק.
מיגוןבוהןהמצוק
בעיותאקולוגיותעיקריות:
•פגיעהבצמחייהמקומית:עלגביהמדרוןגדלהצמחייהאופייניתלחוףיםולחגורתהרסס.חיפוי
המדרון בבטון פוגע בצמחייה זו.
74
•הקטנתמגווןהמיניםבשלפגיעהבבתיגידולשונים:לדוגמא,פגיעהאפשריתבאתריקינוןשל
שרקרקים.
•הוספת מבנים מלאכותיים למדרון: למדרון באה על חשבון בית גידול טבעי שהנו לרוב בעל
ערכיות אקולוגית גבוהה.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•חיפוי הבטון בשברי אבן מקומית או במשטחים תעשייתיים דמויי כורכר המוטבעים בבטון.
•הוספת פיגמנט צבע לבטון בגוון דומה לקרקע ולמסלע המקומיים.
יצירת חספוס גס המאפשר תנועת בעלי חיים על גבי המגלש.-•
הוספת חורים אופקיים בקוטר כ12-• ס"מ, בדומה לחורי ניקוז, על מנת לעודד קינון שרקרקים או
מיניעופותוזוחליםנוספים.החוריםיגיעועדהקרקעהטבעית.החוריםיהיובצפיפותשל5חורים
ל מ' אורך קיר, בגבהים משתנים.10-
חזור לטבלה1
< חזרה לתוכן העניינים
3.4.5.הסרתגושיסלערופפים
עקרונותתכנון:
פתרון זה מוצע בחופים קולטי-קהל, במידה שניתן להוריד גושי סלע רופפים בלי לסכן אנשים או
רכוש בסביבה הקרובה למרגלות המדרון.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
פגיעה בבתי גידול של בעלי-•חיים שונים הזקוקים לסלעים כמחסה או כעמדת תצפית (עופות,
זוחלים, יונקים קטנים).
•ביצוע העבודה כרוך בפגיעה בפני השטח של המצוק או המדרון ובצמחייתו.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
מיגוןבוהןהמצוק
•אין לבצע זאת בשטחים שאינם מיועדים לקליטת קהל. במידת הצורך ניתן להציב שלטי אזהרה
האוסרים על התקרבות למדרון, ו/או להציב גדר על החוף בסמוך לבסיס המדרון.
75
•איןלסלקאתגושיהסלעלאחרהפלתםלחוף,כדישניתןיהיהלנצלםכשובריאנרגייתהגלים,ובכך
לצמצם את המשך הפגיעה בבוהן המצוק.
חזור לטבלה1
< חזרה לתוכן העניינים
3.5.גגהמצוק
רצועה ברוחב 50 מ' ממזרח לראש המצוק. יחסית למדרון, גג המצוק מוגן מהרוחות המערביות
ומרסס המלח והרכב הצמחייה שונה מזה שבמדרון או בבוהן המצוק, החשופים יותר למלח הים.
ככלל, השיפוע של גג המצוק מתון מאוד וכיוונו מזרחה, לעבר המרזבה, בניצב לציר רכס הכורכר.
לעתים, בשל הפרות, קו פרשת המים הקובע את ראש המצוק, מוסט מזרחה.
תזמון פעילות: הטיפול בגג המצוק ראוי שייעשה בין סוף האביב לחורף (אפריל עד נובמבר),
במטרה לצמצם את הפגיעה בשטח בעונת הפריחה והרבייה.
! לפני יישום פתרון קשה (קבוע) יש להיוועץ במהנדס מומחה על מנת לקבוע סופית כי אין חלופה
זמנית שוות ערך.
מיגוןבוהןהמצוק
עקרונותתכנון:
בגגהמצוקייעשהטיפולרקאםישבוכדילהגןעלהמדרוןועלבהונותהמצוקמפניארוזיה.הטיפול
76
ייעשה בשטחים שעברו הפרה בשל עבודות עפר, כריית חומר, תנועת רכבי שטח וכו', שבגינן זורם
נגר עילי מערבה במקום מזרחה.
העבודות בתא שטח זה יבוצעו בדגש על הסדרת הניקוז ושיקום נופי ואקולוגי של השטח על מנת
להשיבולמצבוהמקוריככלהאפשרלפניביצועההפרות.מערכותהניקוזיתוכננוכךשיימנעשחרור
נגר עילי לעבר ראש המצוק והמדרון.
ככלל,פעולותאלהיבוצעובמרחבהעירוניבלבד,בשטחיםשרגישותםהאקולוגיתעל פירובנמוכה.-
3.5.1.הסדרתרצועתהשטחהצמודהלראשהמצוק–לצורךמניעתהגעתנגרעילילמצוקעצמו
עקרונותתכנון:
מערכות הניקוז העירוני יוסדרו ע"י שינויים בצנרת ובמובלים או ע"י הארכת מובלים והפנייתם אל
ערוצים קיימים או אל אזורים בעלי רגישות נמוכה.
בשטחים עירוניים, הרגישות האקולוגית של גג המצוק על-פי רוב נמוכה, ולפיכך השפעת ההסדרה
עלערכיטבעבגגהמצוקצפויהלהיותמינורית.עםזאת,ישבהמבחינתשיפורבהגנהעלהמדרון,
אשר בשל מיקומו הפחות נגיש, גדלים בו מינים אופייניים לכורכר ולחגורת הרסס.
< חזרה לתוכן העניינים
בעיותאקולוגיותעיקריות:
•פגיעהבצמחייהמקומית:בגגהמצוקגדלהצמחייהאופייניתלרכסיכורכרולקרקעותחולוחמרה.
בשטחים טבעיים שאינם עירוניים, עבודות להסדרת ניקוז עלולות לפגוע בצמחייה זו.
•החלפתצמחייתברבמיניםגריםופולשים: הפרה של פני השטח עקב פעילות אדם בעבר או
בשל עבודות הסדרה לצורך שינוי הניקוז מעודדת התבססות מיני צמחים פולשים.
•הקטנתמגווןהמיניםבשלפגיעהבבתיגידולשונים:לדוגמא,פגיעהאפשריתבאתריקינוןשל
שרקרקים בשל מילוי ערוצים עם מצוקי חמרה בהם הם מקננים.
•הוספתמבניםמלאכותייםבגגהמצוק:בנייתקירותתמך,תעלותניקוזוסוללותעפרמשניםאת
הרכב הצמחייה. המבנים באים לעתים על חשבון בית גידול טבעי ברגישות אקולוגית גבוהה.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
מיגוןבוהןהמצוק
•בשטחים טבעיים וברמת הפרה נמוכה עד בינונית, הטיפול בגג המצוק ייעשה בין סוף האביב
לחורף (אפריל עד נובמבר), במטרה לצמצם את הפגיעה בערכי טבע בעונת הפריחה והרבייה.
77
•בתום ההסדרה יש לבצע שיקום נופי ואקולוגי של השטח על מנת להשיבו למצבו הטבעי.
•ישלבצעניטורשלצמחייהפולשניתבמשך5-3שניםמתוםעבודותהשיקום,ולסלקה.משךהזמן
המרבי ייקבע בהתאם לניקיון השטח ממינים פולשים, לפי חוות דעת אקולוג.
חזור לטבלה1
.עבודותעפרלהסדרתהמשטחשבראשהמצוק(באזורהסמוךלשפתו)3.5.2
עקרונותתכנון:
ביצוע עבודות עפר ליצירת שיפוע של פני הקרקע לכיוון מזרח, כך שמי נגר עילי יורחקו מראש
המצוק,אומילויוהגבההשלשקעיםואזוריםנמוכיםלמניעתהיקוותואיגוםשלמינגרבסמוךלראש
המצוק. פתרון זה מומלץ בשטחים עירוניים שרגישותם האקולוגית נמוכה.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
•פגיעהבצמחייהמקומית:בגגהמצוקגדלהצמחייהאופייניתלרכסיכורכרולקרקעותחולוחמרה.
< חזרה לתוכן העניינים
בשטחים טבעיים שאינם עירוניים, עבודות להסדרת ניקוז עלולות לפגוע בצמחייה זו.
•החלפתצמחייתברבמיניםגריםופולשים: הפרה של פני השטח עקב פעילות אדם בעבר או
בשל עבודות הסדרה לצורך שינוי הניקוז מעודדת התבססות מיני צמחים פולשים.
•הקטנתמגווןהמיניםבשלפגיעהבבתיגידולשונים:לדוגמא,פגיעהאפשריתבאתריקינוןשל
שרקרקים בשל מילוי ערוצים עם מצוקי חמרה בהם הם מקננים.
•הוספתתעלותניקוזוסוללותעפרמשנהאתהרכבהצמחייה.המבניםבאיםלעתיםעלחשבון
בית גידול טבעי ברגישות אקולוגית גבוהה.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•בשטחים טבעיים שרגישותם האקולוגית בינונית או גבוהה, הטיפול בגג המצוק ייעשה בין סוף
האביב לחורף (אפריל עד נובמבר), במטרה לצמצם את הפגיעה בערכי טבע בעונת הפריחה
והרבייה.
מיגוןבוהןהמצוק
•יש לוודא כי אין פגיעה בערכי טבע ובמינים נדירים בשטח שבו מתבצע המילוי.
במידה שיש בגג המצוק ערכי טבע מוגנים, יש לתאם זאת עם רשות הטבע והגנים, על-•פי חוק,
ובמידתהאפשר,לאסוףזרעיםאולהעתיקגאופיטיםאלהמשטחהחדשבמסגרתשיקומוהאקולוגי
78
והנופי.
•יש להקפיד כי האדמה המובאת אל ראש המצוק דומה במאפייניה לאדמת גג המצוק, וכי היא
נקייה מזרעים של צמחים פולשים.
•בתום ההסדרה יש לבצע שיקום נופי ואקולוגי של השטח על מנת להשיבו למצבו הטבעי.
•יש לבצע ניטור של צמחייה פולשנית במשך 5-3 שנים מתום עבודות השיקום, ולטפל בה עפ"י
המפורטבנספחג'שלההנחיותלמניעתהתבססותוטיפולבצמחיםפולשיםבתכנוןוהקמתמתקנים
וקווים של חברת מקורות25[]. משך הזמן המרבי ייקבע בהתאם לניקיון השטח ממינים פולשים, לפי
חוות דעת אקולוג.
חזור לטבלה1
< חזרה לתוכן העניינים
3.5.3.עבודותעפרלהסדרתהמשטחשבראשהמצוק–בשילובעםקירבמקומותשבהםמתוכנןקיר
בחלקוהעילישלהמדרון
עקרונותתכנון:
במקומות שבהם מתוכנן מבנה תומך בחלקו העילי של המדרון ניתן לבצע את הפעולות שתוארו
לעיל ע"י הגבהה מינימלית של קיר מבנה התומך והסתייעות בו לתמיכת מילוי/הגבהת הקרקע על
פי השיפועים שהוצעו לעיל. בדומה לסעיף הקודם, אך בתוספת קיר תומך ומילוי באדמה ליצירת
שיפוע של פני הקרקע לכיוון מזרח. ככלל, פתרון זה אינו מומלץ בשטחים טבעיים, ומוצע ליישמו
רק בשטח עירוני שרגישותו האקולוגית נמוכה.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
מיגוןבוהןהמצוק
•פגיעהבצמחייהמקומית:בגגהמצוקגדלהצמחייהאופייניתלרכסיכורכרולקרקעותחולוחמרה.
בשטחים טבעיים שאינם עירוניים, עבודות להסדרת ניקוז עלולות לפגוע בצמחייה זו.
•החלפתצמחייתברבמיניםגריםופולשים: הפרה של פני השטח עקב פעילות אדם בעבר או
79
בשל עבודות הסדרה לצורך שינוי הניקוז מעודדת התבססות מיני צמחים פולשים.
•הקטנתמגווןהמיניםבשלפגיעהבבתיגידולשונים:לדוגמא,פגיעהאפשריתבאתריקינוןשל
שרקרקים בשל מילוי ערוצים עם מצוקי חמרה בהם הם מקננים.
•הוספתמבניםמלאכותייםבגגהמצוק:בנייתקירותתמך,תעלותניקוזוסוללותעפרמשניםאת
הרכב הצמחייה. המבנים באים לעתים על חשבון בית גידול טבעי ברגישות אקולוגית גבוהה.
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•בשטחים טבעיים שרגישותם האקולוגית בינונית או גבוהה, הטיפול בגג המצוק ייעשה בין סוף
האביב לחורף (אפריל עד נובמבר), במטרה לצמצם את הפגיעה בערכי טבע בעונת הפריחה
והרבייה.
•יש לוודא כי אין פגיעה בערכי טבע ובמינים נדירים בשטח שבו מתבצע המילוי.
במידה שיש בגג המצוק ערכי טבע מוגנים, יש לתאם זאת עם רשות הטבע והגנים, על-•פי חוק,
ובמידתהאפשר,לאסוףזרעיםאולהעתיקגאופיטיםאלהמשטחהחדשבמסגרתשיקומוהאקולוגי
והנופי.
•יש להקפיד כי האדמה המובאת אל ראש המצוק דומה במאפייניה לאדמת גג המצוק, וכי היא
< חזרה לתוכן העניינים
נקייה מזרעים של צמחים פולשים.
•בתום ההסדרה יש לבצע שיקום נופי ואקולוגי של השטח על מנת להשיבו למצבו הטבעי.
•ישלבצעניטורשלצמחייהפולשניתבמשך5-3שניםמתוםעבודותהשיקום,ולסלקה.משךהזמן
המרבי ייקבע בהתאם לניקיון השטח ממינים פולשים, לפי חוות דעת אקולוג.
חזור לטבלה1
3.5.4.התקנתתלוליתעפרבשילובעםתעלהלאורכה–בראשהמצוק
עקרונותתכנון:
תכנוןשיאפשרתפיסתהנגרהעיליהמגיעמצדמזרח-במקומותשבהםזרימתהנגרהעילימשטחית
מיגוןבוהןהמצוק
לכיוון המצוק, והפנייתו צפונה /דרומה אל מוצאי ניקוז מוסדרים קיימים – כגון ערוצים, מדרגות,
קטעים מדושאים וכד', או מתוכננים- שבהם יותקנו האמצעים המפורטים בהסדרת ניקוז במדרון,
דוגמת מגלשים, מדרון מיוצב וכדומה.
80
התעלה המוצעת מדופנת בגאו-ווב Geoweb() ממולא בבטון, להפחתת חלחול מים שעשויים
להגיע לעבר המדרון. פתרון זה אינו מומלץ בשטחים טבעיים, וניתן ליישמו בשטח עירוני שרגישותו
האקולוגית נמוכה ורוחב רצועת גג המצוק צר יחסית.
בעיותאקולוגיותעיקריות:
•פגיעהבצמחייהמקומית:בגגהמצוקגדלהצמחייהאופייניתלרכסיכורכרולקרקעותחולוחמרה.
בשטחים טבעיים שאינם עירוניים, עבודות להסדרת ניקוז עלולות לפגוע בצמחייה זו.
•החלפתצמחייתברבמיניםגריםופולשים: הפרה של פני השטח עקב פעילות אדם בעבר או
בשל עבודות הסדרה לצורך שינוי הניקוז מעודדת התבססות מיני צמחים פולשים.
•הקטנתמגווןהמיניםבשלפגיעהבבתיגידולשונים:לדוגמא,פגיעהאפשריתבאתריקינוןשל
שרקרקים בשל מילוי ערוצים עם מצוקי חמרה בהם הם מקננים.
•הוספת מבנים מלאכותיים בגג המצוק: עלות ניקוז וסוללות עפר משנים את הרכב הצמחייה.
המבנים באים לעתים על חשבון בית גידול טבעי ברגישות אקולוגית גבוהה.
< חזרה לתוכן העניינים
הנחיותאקולוגיותלפתרון:
•בשטחיםטבעייםשרגישותםהאקולוגיתבינוניתאוגבוהה,הטיפולבגגהמצוקייעשהביןסוףהאביב
לחורף (אפריל עד נובמבר), במטרה לצמצם את הפגיעה בערכי טבע בעונת הפריחה והרבייה.
• יש לוודא כי אין פגיעה בערכי טבע ובמינים נדירים בשטח שבו מתבצע המילוי.
במידה שיש בגג המצוק ערכי טבע מוגנים, יש לתאם זאת עם רשות הטבע והגנים, על-•פי חוק,
ובמידתהאפשר,לאסוףזרעיםאולהעתיקגאופיטיםאלהמשטחהחדשבמסגרתשיקומוהאקולוגי
והנופי.
• יש להקפיד כי האדמה המובאת אל ראש המצוק דומה במאפייניה לאדמת גג המצוק, וכי היא
נקייה מזרעים של צמחים פולשים.
• בתום ההסדרה יש לבצע שיקום נופי ואקולוגי של השטח על מנת להשיבו למצבו הטבעי.
• ישלבצעניטורשלצמחייהפולשניתבמשך5-3שניםמתוםעבודותהשיקום,ולסלקה.משךהזמן
מיגוןבוהןהמצוק
המרבי ייקבע בהתאם לניקיון השטח ממינים פולשים, לפי חוות דעת אקולוג.
חזור לטבלה1
81
< חזרה לתוכן העניינים
4.הטמעתרגישויותתאיהשטחבבחירתויישוםפתרונותההגנהעלמצוק
תרשים זרימה זה נועד לשימוש ע"י החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון.•
• מטרתו להנחות את החברה כיצד ליישם את הפתרונות שהוצעו בתמ"א בהתאם לתוצאות ניתוח
תאיהשטח,ולזהותמקריםבהםאזוריםבעלירגישותסביבתיתדורשיםהתנהלותמיוחדת,למשל
הנפת דגל אדום שימנע התערבות הנדסית באזור עם מצע קשה טבעי (דוגמה מצורפת).
• תהליך זה משתלב בהליך הסטטוטורי הקיים טרם הוצאת היתר הבניה כהכנה להצגה ואישור
מול הוועדה המקומית והולחו"ף, ונועד לסייע לחברה ולוועדות בבחירת החלופה המתאימה ביותר
לפתרון.
מה הם הפתרונות המוצעים בתמ"א לתא השטח?
מתוךהוראותהתמ"א
מה הן הרגישויות הימיות/ היבשתיות שזוהו בתא השטח?
מיגוןבוהןהמצוק
מתוךמפותהרגישותבסקריהשטח
הפתרון המוצע נמצא באזור
הפתרון המוצע נמצא באזור
הפתרון המוצע נמצא באזור
82
בעל רגישות גבוהה )1(
בעל רגישות נמוכה )3(
בעל רגישות בינונית )2(
כל פעילות תתבצע
•דיוןבצוותתכנון
ניתן להשתמש בסל
לאחר דיון בצוות
(פירוט לפי רגישות בינונית).
הפתרונות הקיים תוך
תכנון*בנושאים
• יש לשאוף להימנעות מהתערבות
הטמעת הנחיות מארגז
הבאים:
פיזית בתא השטח.
הכלים.
- בחינת פתרון זמני
• במידה ואושרו עבודות הנדסיות,
(שקי חול/גיאוטיוב) מול
יש לשקול החלפת פתרון מוצע
קבוע (מסלע ובטון).
בטכנולוגיה הקיימת הטובה ביותר
- דרכים לצמצום
) בהתאם לתנאי השטח.BAT(
טביעת הרגל של
• יש לנקוט אמצעים על מנת למנוע
הפתרון המוצע באזור
זליגת השפעות מפעילות באתרים
הרגיש.
סמוכים (הזנת חול מבוקרת עם אמצעי
הגבלה, הגנה על האזור הרגיש בזמן
עבודות סמוכות, תדרוך וכד').
הוצאתהיתרבנייה
במידה והפתרון נמצא באזור בעל רגישות מסוימת אך עלול להשפיע על אזורים סמוכים
רגישים יותר באותו תא שטח, יש לפעול עפ"י הנחיות הרגישות הגבוהה יותר.
< חזרה לתוכן העניינים
* לכל תא שטח ישנו צוות תכנון הכולל – אדריכלים ואדריכלי נוף, יועצי ניקוז, יועצי קרקע,
מהנדסים ימיים/ חופיים, יועצים אקולוגיים ימיים ויבשתיים ונציגי הרשויות המקומיות. בנוסף, על
מנת להבטיח בחירת חלופות המוסכמות על כולם ולמנוע את תקיעת התהליך בוועדות השונות,
יש לשלב בתהליך קבלת ההחלטות לקראת הוצאת היתרי בניה ומכרזים לביצוע, נציגים מגופים
רגולטורים וסביבתיים (הג"ס, רט"ג, חלה"ט).
• תפקיד הצוות יהיה לייעץ לחברת המצוקים ולסייע בבחירת פתרון אופטימלי.
• בצוותיבחנוהחלופותהשונותלפתרוןתוךשקילתאפשרויותשלפתרוןזמני(שקיחול/גיאוטיוב)
מול קבוע (מסלע ובטון). בנוסף, יבחנו דרכים לצמצום טביעת הרגל של הפתרון המוצע באזור
הרגיש.
•שילובם של נציגי הג"ס ורט"ג בתהליך קבלת ההחלטות הינו קריטי כאשר אחד הפתרונות
המוצעיםלתאהשטחנמצאבאזורבעלרגישותבינוניתאוגבוהה,וכןבמקריםבהםהפתרוןנמצא
באזורבעלרגישותנמוכהאךעלוללהשפיעעלאזוריםסמוכיםרגישיםיותר,בתוךאותותאשטח.
• הצוות יסייע בפיתוח פתרון חלופי אופטימלי לפני הצגת התכנון של החלופה הנבחרת בולחו"ף,
מיגוןבוהןהמצוק
לאישורביתרקלות,מאחרונציגיהג"ס,רט"גוחלה"ט(השותפיםבוועדותהשונות)כברהיושותפים
לתהליך הבחירה.
83
דוגמהלשימושבתרשיםהזרימהעלבסיסתאשטח39–אשקלוןגןלאומי
• עפ"י סל הפתרונות המוצעים לתא שטח זה - "נדרש פתרון משולב יבשתי וימי כולל למקטע עם
שוברי גלים מנותקים (או פתרון דומה וייצוב של המדרון) – הנחת גיאוטיוב ימי משולב עם הזנת
חול, בחינת שילוב הגיאוטיוב הימי עם פתרון המיגון הימי ארוך הטווח".
• עפ"י מפת הרגישות והדוח האקולוגי הראשוני, ישנם מספר אזורים ברגישות בינונית בתא השטח
אזורD סלע טבול דרומי ואזור המצוק החופי.F
בהתאם לתרשים הזרימה בתא שטח זה יש סכנה שהפתרון ישפיע על אזור בעל רגישות בינונית
הדורשת התייחסות מיוחדת של צוות התכנון.
המתכנןיתבקשלבדוקחלופותמידולשיבחנואתצמצוםההשפעותעלאזוריםבעלירגישותבינונית,
לרבות התייחסות לגודל מינימלי ומיקום אופטימלי לגיאוטיוב למניעת/מזעור השפעה על אזור D,
ובחינה האם הזנת חול עלולה לסכן את אזור D בהתחשב בתנועות סדימנטים צפויות. במידה ויש
סכנהלפגיעה,המתכנןיגבשחלופות/פתרונותבהתאם.ככלשפתרוןיבשתיעלוללסכןאתאזורF,
הצוות ידון בדרכים למזעור הפגיעה.
< חזרה לתוכן העניינים
5.רשימתספרות
1
Johnson, M., Designing the Edge. Creating a Living Urban Shore at Harlem River Park.
2010, NYC Parks & Recreation, Metropolitan Waterfront Alliance, NYS DOS, Division of
Coastal Resources, Harlem River Park Task Force. p. 52.
2
סטמבלר, נ., הוד הים: יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל.ed ed, 2nd נ. סטמבלר,.al. et
: העמותה הישראלית למדעי הימים.2014
3
רשימתספרות
French, P.W., Managed realignment–the developing story of a comparatively new
approach to soft engineering. Estuarine, Coastal and Shelf Science, 2006. 67(3): p. 409-
423.
84
4
Firth, L., et al., Between a rock and a hard place: Environmental and engineering
considerations when designing coastal defence structures. Coastal Engineering, 2014.
87: p. 122-135.
5
Dafforn, K.A., et al., Application of management tools to integrate ecological principles
with the design of marine infrastructure. Journal of environmental management, 2015.
158: p. 61-73.
6
Airoldi, L., et al., Corridors for aliens but not for natives: effects of marine urban sprawl
at a regional scale. Diversity and Distributions. doi: 10.1111/ddi.12301, 2015.
< חזרה לתוכן העניינים
7
סלע, ע.and ש. פרקול-פינקל חושבים ירוק בונים כחול- השבחה אקולוגית של תשתיות ים וחוף.
אקולוגיה וסביבה,.2014,1.10-13
8
Goff, M., Evaluating Habitat Enhancements of an Urban Intertidal Seawall: Ecological
Responses and Management Implications, in School of Aquatic and Fishery Sciences.
2010, University of Washington.
9
Coombs, D.W., et al., Bioprotection and disturbance: Seaweed, microclimatic stability
and conditions for mechanical weathering in the intertidal zone. Geomorphology, 2013.
202: p. 4-14.
רשימתספרות
10
Perkol-Finkel, S. and I. Sella. Harnessing urban coastal infrastructure for ecological
enhancement. in Proceedings of the Institution of Civil Engineers-Maritime
85
Engineering. 2015. Thomas Telford Ltd.
11
Firth, L.B., et al., Facing the future: the importance of substratum features for
ecological engineering of artificial habitats in the rocky intertidal. Marine and
Freshwater Research, 2016. 67(1): p. 131-143.
12
Iwanami, M., et al., Can Marine Fouling Organisms Extend the Life of Concrete
Structures? IABSE Symposium Report, 2002. 86(6): p. 84-91.
13
Kawabata, Y., E. Kato, and M. Iwanami, Enhanced Long-Term Resistance of Concrete
with Marine Sessile Organisms to Chloride Ion Penetration. Journal of Advanced
Concrete Technology, 2012. 10(4): p. 151-159.
< חזרה לתוכן העניינים
14
Naylor, L.A. and H.A. Viles, A new technique for evaluating short-term rates of coastal
bioerosion and bioprotection. Geomorphology, 2002. 47(1): p. 31-44.
15
Moura, D., et al., Integrated assessment of bioerosion, biocover and downwearing rates
of carbonate rock shore platforms in southern Portugal. Continental Shelf Research,
2012. 38: p. 79-88.
16
ברנע, א.and ע. צמל, ביולוגיה ימית - בתי גידול בחוף הים הישראלי. דוח מצב קיים במסגרת
תמ"א13 שינוי9 - הגנות המצוק החופי..2015
17
רשימתספרות
Nordstrom, K.F., Living with shore protection structures: a review. Estuarine, Coastal
and Shelf Science, 2014. 150: p. 11-23.
86
18
Anfuso, G., J.Á. Martínez-del-Pozo, and N. Rangel-Buitrago, Bad practice in erosion
management: the southern Sicily case study, in Pitfalls of Shoreline Stabilization. 2012,
Springer. p. 215-233.
19
סיני, ג,.al et המדריך לייצוב גדות נחלים ותעלות ניקוז, ה.ל.ק. וניקוז,.,116 p. .Editor.
20
Sutton-Grier, A.E., K. Wowk, and H. Bamford, Future of our coasts: the potential for
natural and hybrid infrastructure to enhance the resilience of our coastal communities,
economies and ecosystems. Environmental Science & Policy, 2015. 51: p. 137-148.
21
ברוקוביץ', ע.and ע. צמל, כריית חול ימי והשפעתה על מערכות אקולוגיות ועל הסביבה החופית,
ע. ברוקוביץ,'2013 Editor. האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.,61 .p.
< חזרה לתוכן העניינים
22
ברוקוביץ', ע.and מ. סימוביץ', כריית חול ימי בישראל תמונת מצב, השלכות סביבתיות והמלצות.
, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.2015
23
Baird, W.F., Review of Existing and Emerging Environmentally Friendly Offshore
Dredging Technologies. 2004. p. 441.
24
Sciortino, J.A., Fishing harbour planning, construction and management. 2010: Food
and Agriculture Organization of the United Nations (FAO).
25
דופור-דרור, ז.א.מ., הנחיות למניעת התבססות וטיפול בצמחים פולשים בתכנון והקמת מתקנים
רשימתספרות
וקווים של חברת מקורות, ה.ל. הטבע, ר.ה. והגנים,and מקורות,72 p. 2016. .Editors.
87
< חזרה לתוכן העניינים