חומר רקע
החברההממשלתיתלהגנות
מצוקיחוףהיםהתיכוןבע״מ
מדריךניהולילעבודותהגנהעלהמצוקהחופי
החברההממשלתיתלהגנות
מצוקיחוףהיםהתיכוןבע״מ
מדריךניהולילעבודותהגנהעלהמצוקהחופי
הוכןע"י:
סיארק – ייעוץ אקולוגי ימי
ד"ר עדו סלע
ד"ר שמרית פינקל
תומר הדרי
ד"ר רון פרומקין
יעוץמדעיומקצועי:
ניבה לונדון - החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ
לי שטיינברג - החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ
אלון רוטשילד - החברה להגנת הטבע
ד"ר דרור צוראל – המשרד להגנת הסביבה
ד"ר רותי יהל – רשות הטבע והגנים
ד"ר גיל רילוב – חקר ימים ואגמים לישראל
מיכל טוכלר-אהרוני – חברת נמלי ישראל
עיצוב: מיטל מנחם ariel&amorbywe:
אפריל 2017
כל הזכויות שמורות להחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ, החברה להגנת טבע (ע"ר),
והמשרד להגנת הסביבה.
המסמך נכתב במסגרת פרויקט הטמעת שיקולי המגוון הביולוגי במגזר העסקי, במימון החברה להגנת הטבע,
המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ.
www.teva.org.il/business
תוכןעניינים
1.מבוא
8
1.1 מטרת המדריך
9
1.2 מבנה המדריך
9
חזוןסביבתילחברה
11
12
2.התנהלותטרםתחילתעבודות
15
2.1 דוח נלווה לבקשת ההיתר
15
2.1.1 תיאור מילולי של הפרויקט
15
2.1.2 תיאור המצב הקיים
15
2.1.3 פרשה טכנית
16
2.1.4 חפירה ימית או ניוד חול מאתר אחסון
20
2.1.5 צמצום מפגעים
20
2.1.6 שיקום
2.1.7 שימוש בבנטונייט )Bentonite(
20
21
2.2 טיפול בפסולת בניין
22
3.תנאיםטרםתחילתהביצועותיאוםביןגורמים
23
3.1 תיאום תשתיות
23
3.2 סקר צלילה
23
3.3 הבטחת השיקום
23
3.4 גרף כיול לניטור חומר חלקיקי מרחף
24
3.5 השבת סלעי כורכר
24
3.6 תיאום תאורה
26
3.7 מניעת זיהום ים בשמן
26
3.8 דיווח למשרד להגנת הסביבה
28
4.תנאיםלעתביצועהעבודה
29
4.1 ניהול העבודה
29
4.1.1 מרכיבים דקים
29
4.1.2 מניעת שפיכת בטון
29
4.1.3 בנטונייט
29
4.1.4 שימוש במצע רך
30
4.1.5 מעבר חופשי
30
4.1.6 ציוד מכני כבד
30
4.1.7 מניעת פליטות אבק
30
4.1.8 בטיחות
30
4.1.9 פסולת
30
4.2 ניטור ימי
30
4.2.1 מדידות
31
4.2.2 חריגה מערך הסף
31
4.2.3 משך הניטור
31
4.3 נקיטת אמצעים למניעת זיהום ים ויבשה בשמן
תוכןעניינים
5.תנאיםלגמרעבודהביםאובחוף
32
5.1 לוח זמנים לשיקום אתר העבודות
33
5.2 דיווח
33
5.3 סקר יבשתי ויזואלי
33
5.4 סקר צלילה ויזואלי
34
5.5 דו"ח Made As
34
5.6 סיור שיקום
35
5.7 דוח סיכום כולל ממצאי ניטור
35
6.שטחיהתארגנותוגישהלאתר
36
6.1 הוראות להקמה, תפעול ושיקום מחנות קבלן
37
6.1.1 איתור
37
6.1.2 הקמה
39
6.1.3 תפעול
40
6.2 שיקום
44
7.נספחשיטות
46
7.1 הנחיות להגשת מפה בתימטרית בשלב הגשת הבקשה להיתר בנייה
47
7.2 הנחיות לדיגום סדימנט
47
7.2.1 דיגום גרנולומטרי
48
7.2.2 איכות סדימנט
48
7.3 הנחיות לדיגום חי בחול
49
7.3.1 חול מיובא
49
7.4 נוהל סילוק פסולת בנייה
50
7.5 הנחיות לביצוע סקר צלילה ויזואלי
50
7.6 הנחיות למיפוי made As
51
8.נספחפיקוחסביבתי
52
9.מטריצתהטמעתרגישויות
57
10.מקורות
59
רשימתהאיורים
איור1: דוגמה למיפוי הנדרש לתא השטח
14
איור 2: דוגמה לצורת הצגת נתוני גודל גרגר. [א] הצגה לפי עומקים שונים לאורך אותו
17
חתך, הופק באמצעות תוכנת (ODV) View Data Ocean; [ב] הצגת כל תחנות הדיגום
(במקרה זה חתכים) לפי האחוזים של גדלי הגרגר השונים, הופק באמצעות תוכנת
Grapher. 3[ האיור צריך להכיל את נתוני גודל הגרגר של הסדימנט בקרקעית ובתת-]
קרקעית הים, לאורך תוואי החפירה ובחתכים עד לעומק החפירה המתוכנן
איור 3: מיקום אתרי חפירה, אחסנה והטלת החול בתא שטח, בהתייחס לבתי הגידול
18
ומפת הרגישות כפי שזוהו בדוחות האקולוגיים
איור4: חפירת חול בתעלות מקבילות כאשר מרווח בין תעלה לתעלה הינו לפחות ברוחב
19
התעלה עצמה
25
איור 5: דוגמה לנתונים הרשומים על גבי אריזות של נורות CFL. מימין נורה בצבע
המתאים להנחיות (אור לבן חם, 2700K), משמאל נורה בצבע שאינו מתאים להנחיות
אור יום,( )6500K
איור6:דוגמה להצבה נכונה של תאורה במחנה הקבלן ואתר העבודות מתוך תקנות אור
25
מכוון
איור 7: דוגמה לצילום קו החוף מאותה נקודה במהלך עונות השנה. תמונה באדיבות
34
סיארק ייעוץ אקולוגי ימי
38
איור 8: מיקום מותר להקמת מחנה קבלן ושטחי התארגנות. יש להתמקם במרחק של
לפחות 50 מטרים מאזורים שהוגדרו כבעלי רגישות גבוהה או בינונית
איור 9: דוגמאות סכמתיות לסוגי הגדרות האסורים ומותרים בשימוש
39
איור 10: תרשים סכמתי של אתר העבודות על החוף
42
איור11:סימוןצירתנועתרכביםכבדיםבאתרהעבודות.ככלל,ישלנועעלציריםקיימים
43
בלבד
44
איור 12: פח פתוח מסוג "צפרדע" – אסור לשימוש ללא גידור מונע כניסת בעלי חיים
איור 13: סכמת דיגום שכבת החי העליונה
49
1.מבוא
רצועת החוף של ישראל הנמשכת לאורכם של כ- 190 ק"מ, מכילה כ- 45 ק"מ של מצוקים המצויים בגובה
שמעל ל- 10 מ' הנישאים מעל רצועת החוף בקטע שבין חדרה לאשקלון. מתוכם, כשליש ממקטעי המצוק
כולליםשטחיבנייהעירונית,בנייהצמודתקרקע,אתריעתיקות,ושטחיםהמיועדיםלהסבהעבורבינויעירוני
ומלונאות, ואילו שני שליש מהשטחים הנותרים הינם קטעי מצוק אשר בעורפם מצויים שמורות טבע, שטחי
אש, שטחים פתוחים ושטחים חקלאיים. מצוק החוף הכורכרי נמצא בהלכי בלייה, בחלקם מואצים, וקיימת
סכנת התמוטטות.
תופעת התמוטטות זו נובעת בעיקרה מתהליך טבעי של בליה הנגרם כתוצאה משילוב של מספר גורמים,
ביניהם: תנועת גלי הים בבסיס המצוק, אי היציבות של מדרון המצוק ובליה כתוצאה מפעילות נגר עילי.
מדובר בין השאר במצוקי חוף אשקלון, מצוקי חוף תל אביב, מצוקי חוף הרצליה, מצוקי חוף נתניה, מצוקי
חוף השרון, מצוקי חדרה , מצוקי בת ים וכו'.
בכדי להתמודד עם הבעיה, התקבלה החלטת הממשלה 3097 מיום אשר עיקרי המלצותיה:3.4.2011.
. אימוץ המלצות צוות היישום.1
2 הקמת חברה ממשלתית שתטפל בנושא ההגנות על המצוק בתחום הימי..
3 הוראה למועצה הארצית על הכנת תכני מתאר ארצית ברוח מסמך המדיניות..
4 הקצאת מימון..
בהמשך להמלצות ובהתאם להחלטת ממשלה 5053 מיום 09.08.2012, הוקמה בסוף שנת 2013 החברה
הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ אשר מהווה זרוע ביצועית תחת בעלות המדינה לטיפול
בהתמוטטות מצוק חוף הים התיכון.
מטרתה העיקרית של החברה, הנה לתכנן, לבצע ולתחזק את הקמת ההגנות הימיות וכן מתן שירותי ניהול,
תיאום וייעוץ למדינה בכל הנוגע להגנות היבשתיות לעניין התמוטטות המצוק החופי.
בהתאם להוראת המועצה הארצית מיוני 2011, ובהתבסס על המלצות מסמך המדיניות והמלצות צוות היישום
שבאו בעקבותיו ואושרו על ידי הממשלה, הוכנה תכנית מתאר ארצית חלקית ברמה מפורטת - תכנית תמ"א
13 9 א להגנות דחופות למקטעים ברמת סיכון גבוהה ודחופה. וכן תכנית מתאר ארצית כוללת למרחב המצוק
תמ"א 13 שינוי 9 קובעת הנחיות להכנת תכניות מפורטות להגנות על המצוק, לרבות קביעת הנחיות להכנת
מסמכים סביבתיים נדרשים, וכן קובעת הנחיות לאופן אישור תכניות בשטח רצועת הסיכון (שטח המצוי
בסיכון ממזרח לגג המצוק).
התכנית מסווגת את מרחב המצוק החופי ל:
. שטחים בהם ניתן לבצע הגנות ימיות והגנות יבשתיות.1
2 שטחים בהם ניתן לבצע הגנות יבשתיות בלבד..
3 שטחים בהם יש לשמור ככל הניתן על המצוק במופעו הטבעי ללא התערבות בתהליכי התמוטטותו..
במקומות בהם נדרשת הגנה אקטיבית על המצוק החופי, למרות ההשלכות הסביבתיות, הכלכליות והנופיות
הכרוכות בכך, על פי רוב נדרשת התערבות הנדסית, כאשר בכל תא שטח רמת ההתערבות שונה בהתאם
לדחיפות ומידיות האיום על המצוק.
התערבות הנדסית בסביבה החופית והימית, בכל רמה שהיא, מהווה הפרעה לבתי הגידול ולבעלי החיים
9
התערבות הנדסית בסביבה החופית והימית, בכל רמה שהיא, מהווה הפרעה לבתי הגידול ולבעלי החיים
השונים המאכלסים אותם, ועלולות להיות לה גם השלכות מרחיקות לכת על אופי ומבנה החופים הסמוכים
למרחב ההתערבות. הכנסת אספקטים סביבתיים למערכת השיקולים בשלב תכנון הפרויקט, מבטיחה
שהאמצעים הנדרשים למניעה וצמצום של מפגעים שונים יוטמעו בלוח הזמנים ובהנחיות הפרויקט.
1.1.מטרתהמדריך
מדריך זה מפרט הנחיות אקולוגיות ליישום באתרי העבודה, שטחי ההתארגנות והאחסנה, צירי הגישה לאתר
(ביםוביבשה),ומתייחסלהיבטיםהסביבתייםואקולוגיםכגון:שעותהעבודה,זיהומיסביבה,אורורעש,הרחפת
סדימנט עקב עבודות ימיות, למניעת החדרת מינים פולשים (ימיים ויבשתיים) לשטח ותזמון העבודה מבחינת
עונות השנה (רבייה, הטלה, צמחייה עונתית וכו').
1.2.מבנההמדריך
מדריך זה מתבסס על שני מסמכים עיקריים [1,2]ומחולק לחמישה פרקים מרכזיים. בכל פרק מפורטות הוראות
המתבססות על מסמכי המקור ולאחריהן פירוט הנחיות אקולוגיות משלימות:
פרק –התנהלותטרםתחילתהעבודות.2
פרק – תנאים טרם תחילת ביצוע ותיאום בין גורמים.3
פרק –תנאיםלעתביצועהעבודה.4
פרק – תנאים לגמר עבודה בים או בחוף.5
פרקים 2-5 מפרטים את סעיפים 2-5 (בהתאמה) במסמך תנאי מסגרת להיתרי בנייה ימיות וחופיות ].1[
פרק – שטחי התארגנות וגישה לאתר.6
פרק זה מתבסס על מסמך של רט"ג הוראות להקמה, תפעול ושיקום מחנות קבלן ].2[
חזוןסביבתילחברה
מצוקחופייציב,בטוח,ונגישלמשתמשיםבסביבה
החופיתאשרתומךבמערכתאקולוגיתבריאה
ומשגשגת,תוךשימור,שיקוםוצמצוםהפגיעה
במגווןהביולוגי,בנוףובערכימורשתהמאפייניםאת
מצוקיהחוףוהחופיםבישראלביםוביבשה.
2.התנהלותטרםתחילתעבודות
צילום: אלבטרוס
13
2.התנהלותטרםתחילתעבודות
טרם תחילת הביצוע נדרשת הגשת היתר בהתאם לחוק (היתר בנייה או היתר הטלה1[)]. כחלק מהתנאים
להגשת בקשה להיתר בנייה, ובהתאם להוראות התמ"א נדרשת הגשת מסמך סביבתי מלווה לבקשת ההיתר.
להלן מפורטים הסעיפים שכלולים בו, עפ"י המספור מתוך סעיף 2 במסמך, תנאי מסגרת להיתרי בנייה ימיות
וחופיות1[] תוך התייחסות לשמירת הסביבה הימית והיבשתית, בדגש על הטמעת שיקולים אקולוגיים לפי תאי
שטח ספציפיים.
הנחיותכלליותלהתנהלותאקולוגיתבתכנוןפעילותבתאהשטח:
· בעת תכנון והקמה של מחנה קבלן, שטחי התארגנות וגישה לאתר העבודה יש להימנע באופן מוחלט
מתכנון/בנייה/סימון ו/או הקמת צירי תנועה/אזורי אחסון והתארגנות על:
- מצעים טבעיים קשים (כגון סלעי חוף rock{ } טבלאות גידוד, כורכר, ומסלע חופי אחר).Beach
- אזורים חופיים/חוליים שהוגדרו כבעלי רגישות אקולוגית בינונית או גבוהה בסקרים המקדימים.
- אתרי מורשת ועתיקות.
- אזורים בעלי רגישות בינונית/גבוהה בעורף המצוק לפי הסקרים האקולוגיים המקדימים, לרבות שמורות
טבע, גנים לאומיים, שטחי יער וייעור, מסדרונות אקולוגיים ושטחים טבעיים עשירים בערכי טבע מוגנים
ובמיני צמחים נדירים.
· בהתאם להנחיות וסקר רגישות מצב קיים ופרשה טכנית (סעיפים 2.1.2 , 2.1.3 במסמך זה), יש להכין מיפוי
על פני 1 תצלום אווירי באיכות גבוהה,: : על פני מפה בתימטרית הכולל התייחסות ל:2
- בתי הגידול הימיים והיבשתיים כפי שמופו בסקרים האקולוגיים המקדימים תוך סימון ברור של בתי גידול
בעלי רגישות בינונית וגבוהה.
- סימון מערך עבודות ומתקנים, מחנה קבלן, דרכי גישה, שטחי ארגון ואחסון בתא השטח וכן מיפוי אזורים
רגישים בהם לא ניתן להקים מחנות/מתקנים/סימונים כלשהם.
איור 1 מפרט דוגמה למיפוי הנדרש לתא השטח וכן מזהיר מפני התנהלות לא נכונה. על המפות לעקוב אחרי
דוגמה זו.
התנהלותטרםתחילתעבודות
איור1:דוגמהלמיפויהנדרשלתאהשטח
טבלת
גידוד
מיקום מותר
לחפירה/ הטלה/
אחסנה של חול
(ראה איור )3
מיקום מותר
למחנה קבלן
שונית
צירי תנועה
(ראה איור )8
סלעית
(ראה איור )10
מקרא:
רגישותאקולוגיתימית
רגישותאקולוגיתיבשתית
גבוהה
גבוהה
תאשטח
בינונית
בינונית
מיקוםמותרלמחנהקבלן
נמוכה
נמוכה
עתיקות
15
2.1.דוחנלווהלבקשתההיתר
כמסמך נלווה לבקשת ההיתר, יש להגיש דוח מפורט בדבר אופן ביצוע העבודות בתחום הסביבה החופית
והימית,תוךהתייחסותלשמירתהסביבהבעתהעבודותולשיקוםהשטחלאחרגמרהעבודה.ישלכלולבדו"ח
באופן מפורט את הנושאים שלהלן:
2.1.1תיאורמילולישלהפרויקט
· יש לכלול בתיאור הפרויקט התייחסות לאופי האקולוגי של תא השטח כפי שעלה מן הסקרים האקולוגיים
המקדימים בדגש על הימצאות בתי גידול רגישים, נוכחות מינים בעלי חשיבות מיוחדת, מיקום ביחס לרצף
שטחים פתוחים ומסדרונות אקולוגיים וכדומה.
· ישלתארקונפליקטים/השפעותאפשריות(במידהוקיימים)שלהעבודותהצפויותעלערכיטבע(מסיכומי
הסקרים האקולוגיים המקדימים).
2.1.2תיאורמצבהפרויקט
על רקע תצלום פנורמי ואווירי של הסביבה לסמן את אזור העבודה המתוכנן בחוף, דרכי הגישה ושטחי
התארגנות (במידה ויש):
· ישלסמןבאופןברורעלגביתצלוםאווירי:1(2500)שלאזורהעבודהבחוףאתרמתהרגישותשלאתרמחנה
הקבלןודרכיהגישהאליווממנו.בנוסף,סימוןבאותואופןשלרגישותהאזוריםהנמצאיםבסמיכות.
· סימון בתי גידול ספציפיים שזוהו בתא השטח.
· הטמעתתוצאותהסקריםהאקולוגייםשבוצעובתאהשטח(ימיויבשתי)כחלקמתיאורהמצבהקיים(איור).1
תיאור מילולי מלווה: המבנה המורפולוגי של החוף והים באזור הפרויקט, התכסית הקיימת, אופי החוף
וההרכב הגרנולומטרי ומאפייניו של הסדימנט. יש לציין את ממצאי סקר החי בחול.
2.1.3פרשהטכנית
מסבירה את אופן ביצוע העבודות המתוכננות הימיות ועבודות השיקום בחוף ובים, כולל תכנית עבודה
(גאנט),אבנידרךולוחותזמניםלביצועובצרוףמפהבתימטריתעליהיסומנותוואיהעבודות(הנחיותמלאות
למאפייני המפה הבתימטרית נמצאות בסעיף 7.1). יש לכלול בפרשה הטכנית, בין היתר: מיקום שטחי
התארגנות ומעבר הציבור, מיקום דרכי הגישה כולל חומר המצע, שיטות הביצוע, חומרי הגלם ותווי איכות
שלהם, נתונים פיסיים של המתקנים שיוקמו (קוטר, אורך, חומרים), מיקום מדויק (נ"צ) של המתקנים, עומק
קרקעיתהיםומרחקניצבמהחוףבמיקוםהמתוכנןלהקמתהמתקניםהימיים.ככלשקיימיםתקניםרלוונטיים
לעבודות(כגוןתקניתכנון,תחזוקה,סימון,הגנהמקורוזיה,בקרהוכיו"ב)בהםמתכווןהיזםלעמוד,יצייןזאת
בפרשה הטכנית.
· יש לכלול בתכנית העבודה הכוללת התייחסות ברורה ללוח זמנים לפינוי אתר העבודות ולשיקומו, כולל
התייחסות לניטור הצלחת שיקום האתר כולל ניטור אתרי חפירה והזנת חול, ככל שרלוונטי.
התנהלותטרםתחילתעבודות
יש להתאים את זמני העבודה בתא השטח על מנת למזער הפרעות לרבייה, קינון והטלות של עופות,·
זוחלים ובעלי חיים ימיים. לשם כך יש להתבסס על תוצאות הסקרים האקולוגיים המקדימים, ולתזמן ככל
האפשר את העבודות בהתאם לפעילות מינים רגישים בתא השטח. לדוגמא: לא יבוצעו עבודות בלילה
(בשעות החשיכה) בחודשים המועדפים להטלה של צבות ים (חודשים מאי –יולי).
· יש להוסיף על גבי המפה הבתימטרית את מפות הרגישות.
· ישלצייןעלגביהמפהאתמיקומיהמתקניםהימייםוהיבשתיים,שטחיההתארגנותוהצירים,ביחסלאזורי
הרגישות השונים בתא השטח (איור ).1
ישלדאוגלכךשלאימוקמומתקניםו/אוציריתנועהכלשהםבתוךאזוריםשהוגדרוכבעלירגישותבינונית-·
גבוהה, או במרחק מטרים מהם.50
יש לסמן באופן ברור על מפת האתר את האזורים אשר הוגדרו כ'אזורי אל-·געת' ולציין מה הפעולות
שננקטות על מנת לוודא שאזורים אלה אכן נשמרים (גידור, שילוט, תדריך וכדומה; איור ).1
2.1.4חפירהימיתאוניודחולמאתראחסון
יש לפרט את סוג המחפר הימי, תיאור מילולי וסימון במפה של אתר מיקום ערמת אחסון זמנית בים או מילוי
ישיר כמו בגיאוטיוב, אליה יועבר כל חומר החפירה מהחפירה הימית וממתקן ההשקה הזמני (אם אושר), וכן
התייחסותלמצבאפשרישהחולשייחפרויאוחסןבאזורשיסומןמראש,לאיספקמענהמלאלכמותהנדרשת
למילוי החפירה (עקב פיזור בים). יש לפרט מקורות חול נוספים במקרה זה. חפירה ימית עתידית להזנת
חופים - יש לספק נתוני גודל הגרגר של הסדימנט בקרקעית ובתת- קרקעית הים, לאורך תוואי החפירה
ובחתכים לעומק החפירה המתוכנן (איור 2). לקבלת המאפיינים הגרנולומטריים, בליווי הסבר היכן נדגם,
ע"י מי, באיזה אופן נדגם ומתי (פירוט מלא של שיטות איסוף נתוני גודל גרגר מופיע בסעיף 7.2). יש להציג
את המידע הגרנולומטרי גם על גבי תרשים סכמתי (מבט צד) של התעלה, ובתרשים מוגדל בכל חתך עומק
(איור3).במקרהבוניתוחהנתוניםיראהעלתכולתסדימנטיםדקיםגבוהה,העלולהלגרוםלהתפשטותכתם
של חומר מרחף בעמודת המים (כדוגמת טין, חרסית ומשקעי נמל), יש להציג את האמצעים שיינקטו לצורך
מניעת / צמצום התפשטות הכתם, ובכלל זה סוג החסמים, התאמתם למטרה, כמותם ומקום אחסונם, לרבות
חומר חלקיקי מרחף בעמודת המים. יש לקבל מהמשרד להגנת הסביבה אישור מראש על אמצעים אלה.
יש לפרט חתך ליתולוגי של מבנה הסלע בתת קרקעית הים, מפני השטח ועד עומק של כ- 1 מטר מתחת
לתחתית של תעלת החפירה המתוכננת. החתך יציג את שכבות הסלע השונות (לדוגמא משקעי נמל, חול,
חרסית, כורכר וכדומה) ועוביין.
17
איור2:דוגמהלצורתהצגתנתוניגודלגרגר
לאורך
שונים
עומקים
לפי
הצגה
[א]
תוכנת
באמצעות
הופק
חתך,
אותו
;OceanDataView(ODV)
ב] הצגת כל תחנות הדיגום (במקרה זה חתכים)[
לפי האחוזים של גדלי הגרגר השונים, הופק
באמצעות תוכנת ].3[Grapher
האיור צריך להכיל את נתוני גודל הגרגר של
הסדימנט בקרקעית ובתת-קרקעית הים,
לאורך תוואי החפירה ובחתכים עד לעומק
החפירההמתוכנן.
· ישלצייןעלגבימפהאתמיקוםאתריחפירתהחול,אתריההטלהואתריהאחסנההזמניים,בהתייחסלבתי
הגידול שאופיינו בדוח תא השטח (איור ).3
· אין לבצע חפירה ו/או הטלה באזורים בעלי רגישות בינונית או גבוהה.
במידה שאתר החפירה נמצא במרחק הקטן מ-· 500 מטרים מאזור שהוגדר כבעל רגישות בינונית-גבוהה,
ובנוסף, ניתוח הנתונים הגרנולומטרים מצביע על תכולה גבוהה של סדימנטים דקים, יש להימנע מחפירה
באזור זה ולבחון אתרים חלופיים.
· כל כריית או הטלת חול במרחק הקטן מ 500 מ' לאזורי מצע קשה על קרקעית הים והחוף, תיבדק ערכיות
המצע הקשה ורגישותו להרחפה ובהתאם תחויב בתכנית ניטור למדידת הרחפת חול, טין וחרסית, כולל
נקיטת אמצעים לצמצום ההרחפה, עד כדי עצירת עבודות החפירה ואף ביטולן במקרה הצורך.
· לא ייעשה שימוש בחול ימי (מכל עומק שהוא) לעבודות יבשתיות כלשהן, הנמצאות מחוץ לתחום חוף הים
ביבשה.
· יש לכרות את החול בתעלות מקבילות במרווחים ברוחב תעלה על מנת לאפשר לאוכלוסיות בעלי חיים
מהשטחים הלא פגועים לאכלס את השטחים שנכרו (איור ).4
· בתכנית העבודה יש לכלול תכנית ניטור לאתרי החפירה הימית, כולל אתרי אחסנה זמניים, אשר תעקוב
אחר התאוששות אתרי החפירה וההטלה.
· חולמייבוא:במידהויהיהצורךבשימושבחולמיובאישלדאוגלכךשהחוליהיהנקיממיניםשאינםמקומיים
עפ"יהנחיותהמשרדלהגנתהסביבה4[](פירוטמלאשלשיטותהאיסוףואנליזותאיכותהחולמופיעבסעיף
).7.3
בכל מקרה אין להשתמש בחול מזוהם לצורך הטלה/מילוי בחוף או בים.·
· יש לוודא שהחול המוטל הינו בעל הרכב מתאים מבחינה מינרלית ומבחינת גודל גרגר ע"י ביצוע בדיקה
גרנולומטרית (להזנת חול דרוש גודל גרגר גדול יותר מהקיים בחוף). במידה והחול המוטל הינו בעל
מאפיינים שונים מבחינה מינרלית וסדימנטולוגית, יש לבחון את ההשפעות האקולוגיות הצפויות. בנוסף,
במידה שבתא השטח אושרה הזנת חול, יש להתייחס להנחיות המפורטות בארגז הכלים (הפניה לסעיף
הרלוונטי בארגז לאחר שיאושר המסמך הסופי).
התנהלותטרםתחילתעבודות
איור3:מיקוםאתריחפירה,אחסנהוהטלתהחולבתאשטח,בהתייחסלבתיהגידולומפתהרגישות
כפישזוהובדוחותהאקולוגיים.
מיקום מותר
לחפירה/ הטלה/
אחסנה של חול
לפחות 500 מטרים מאזורים
רגישים בתוך ומחוץ לקו
הכחול של תא השטח.
19
איור4:חפירתחולבתעלותמקבילותכאשרמרווחביןתעלהלתעלההינולפחותברוחבהתעלה
עצמה.
תעלה
תעלה
תעלה
מרחק בין
מרחק בין
תעלה לתעלה
תעלה לתעלה
(לפחות כרוחב התעלה עצמה)
(לפחות כרוחב התעלה עצמה)
התנהלותטרםתחילתעבודות
2.1.5צמצוםמפגעים
יש לפרט אמצעים לצמצום מפגעים, בכלל זה צמצום פגיעות בערכי טבע ובסביבה הימית והחופית בעת
העבודות.
· ככלל,ישלהעדיףהקמהשלשטחיעבודהומחנותקבלןבשטחיםמופריםאוחקלאיים,ולהשתמשבדרכים
קיימות.
· יש לפרט אמצעים למניעת פגיעה באזורים שזוהו כבתי גידול רגישים בסקר תא השטח הספציפי (מיקום
שבילים באזורים לא רגישים, הסבר על תזמון פעילות שממזער פגיעה בפעילות בעלי חיים, גידור, העתקת
גאופיטים ומיני צמחים מוגנים או נדירים, איסוף זרעים, וכדומה).
· יש להימנע מפגיעה באזורי מצע סלעי קשה (בים וביבשה), ואזורים חוליים בעלי רגישות בינונית או גבוהה
במידה שקיימים גם בהקמת מבנים וגם בסלילת דרכים.
· מכלי תדלוק יוצבו בתוך מאצרות בנפח מתאים למניעת זרימת דלקים ושמנים על פני השטח.
· אין למקם חומרים מזהמים בטווח ההצפה של גלי הים, ויש לקחת טווח ביטחון המתייחס גם לאירועים
חריגים, כגון סערות.
· איןלהעביראדמהאוחומרימילוילאזורהעבודהמשטחיםעםריכוזיצמחייהפולשנית(טיוניתהחולות,שיטה
כחלחלה,צלקניתנאכלת,צלקניתהחרבות,קיקיוןמצויוכו').עםזאת,במידהשאיןחלופהאחרת,ניתןיהיה
להשתמש באדמת עומק בלבד, לאחר הסרת שכבת הקרקע העליונה עד לעומק ס"מ.20
2.1.6שיקום
בעבודות בתחום המצוק ביבשה יש להציג את עבודות השיקום המתוכננות והחזרת המצב לקדמותו בסיום
העבודות. חזרה למצב קודם תיעשה עפ"י ממצאי דוח תא השטח הספציפי, בדגש על השטחת ריכוזי חול
שפוזרו באופן לא אחיד, שיקום אזורי צמחייה שנרמסו, פינוי פסולת לכל סוגיה וכדומה. במסגרת השיקום
יבוצעניטורשלצמחייהפולשניתבמשךשנהמתוםהעבודה.מיניםפולשיםשיאותרוייעקרואויודברונקודתית
מוקדם ככל האפשר בטרם יגיעו לכלל פריחה או הפצת זרעים.
2.1.7שימושבבנטונייט )Bentonite(
יוצג האם ייעשה שימוש כזה. אם כן, יובטח כי ריכוז הכספית בבנטונייט לא יעלה על 1 מ"ג/ק"ג חומר יבש,
וריכוזהקדמיוםלאיעלהעל3מ"ג/ק"גחומריבש.ישלמזערשימושבחומריםמסוכניםולנקוטבכלהאמצעים
למניעת זליגה בדגש על אזורים ברגישות אקולוגית גבוהה.
21
2.2.טיפולבפסולתבניין
בהנחהוהעבודותבשטחצפויותליצורפסולתבניין,ישלצרףנוהלהמבטיחסילוקמוסדרשלפסולתהבנייה
בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (היתר, תנאיו ואגרות, טיפול בפסולת בניין, התשס"ה- 2005). פירוט הנוהל
נמצא בסעיף .7.4
אין להניח פסולת כלשהי על או בקרבת מטר) בתי גידול המוגדרים כבעלי רגישות בינונית או גבוהה.50(
במהלך שינוע פסולת יש לנוע אך ורק בצירים המיועדים שמוקמו בהתאם להנחיות בריחוק מבתי גידול
רגישים.ישלהקפידעלשינועחומריםהעלוליםלהתפזרבאופןשאינומזהם/זולגעלבתיגידולרגישים(כיסוי
מתאים לחומר המובל וכדומה).
3.תנאיםטרםתחילתהביצועותיאוםביןגורמים
חולון החוף - סרטן המאפיין את החופים החוליים של ישראל. רגיש לנסיעת כלים כבדיםולשינוי פני החול
בקו המים וסביבתו. צילום: אלון רוטשילד
23
3.תנאיםטרםתחילתהביצועותיאוםביןגורמים
3.1.תיאוםתשתיות
יבוצע תיאום עם רט"ג בכל הנוגע לשמורות טבע ימיות, חופיות ויבשתיות, גנים לאומיים, ערכי טבע מוגנים,
ואתרי הטלה של צבות-ים באזורי העבודות ובסמוך להן. במידה וקיימים בתא השטח אתרי עתיקות, יש
לתאם פעילות מול רשות העתיקות.
בהתאם לרגישות בתי הגידול בתא השטח יש לתאם פעילות למועדים ובאופן שתמזער פגיעה בחי וצומח
ימי (למשל מזעור פעילות המפחיתה את איכות המים בעונות רבייה). בנוסף, במידה וקיימים בתא השטח
מתקנים ציבוריים (מקורות, חשמל, תאגידי מים וכדומה) יש לתאם מול הגוף הרלוונטי.
3.2.סקרצלילה
לפניתחילתהעבודותהימיות,יוצגולאישורהמשרדלהגנתהסביבהתוצאותסקרצלילהויזואלי,בתוךשבוע
ממועד ביצועו. הנחיות מפורטות לאופן ביצוע הסקר נמצאות בסעיף 7.5. הסקר הוויזואלי יכלול התייחסות
מיוחדת – כולל צילום מקיף – של בתי גידול בעלי רגישות בינונית וגבוהה (לפי ההגדרה בדוח האקולוגי
בניתוח תא השטח) ותיעוד ערכי טבע מיוחדים במידה שכאלו צוינו בדוח האקולוגי לעיל.
3.3.הבטחתהשיקום
תנאי בהיתר יהיה הגשת סקר ויזואלי יבשתי, סקר צלילה ויזואלי ותכנית עדות Made(As) בתום העבודות,
כמפורט בסעיף .5.5
3.4.גרףכיוללניטורחומרחלקיקימרחף
בכל מקרה של חפירה, בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה יקבע מהן הדרישות לגבי ניטור חומר חלקיקי
מרחף. אם המעקב אחר ריכוז החומר החלקיקי המרחף נעשה באופן עקיף דרך עכירות, יש להציג לאישור
המשרד להגנת הסביבה גרף כיול לניטור חומר חלקיקי מרחף דרך עכירות, בטרם תחילת עבודות החפירה.
במקרה בו מדידת העכירות תתבצע על ידי הצבת מדי עכירות קבועים, יש לתאם את מיקומם מראש עם
המשרד להגנת הסביבה. במידה שקיימים בתא השטח בתי גידול בעלי רגישות בינונית/גבוהה יש לדאוג
למיקום מדידות הרגישות בסמוך לבתי הגידול הרגישים.
תנאיםטרםתחילתהביצועותיאוםביןגורמים
3.5.השבתסלעיכורכר
ככלל,איןלעקורסלעיכורכרוסלעיחוף rocks( Beach) כחלקמפעילותמיגוןהמצוקאלאבמידה
שוועדה מלווה התכנסה בנושא והכריע כי אין מנוס מכך בתא השטח הספציפי (ראה הנחיות בארגז
הכלים האקולוגי ותרשים הזרימה הנלווה {הפנייה מסודרת לכשיאושר המסמך הסופי}).
במידהשהתקבלאישורלעקירתמצעיםטבעייםישלדאוגלתכניתשימורלסלעים(הנחתםבאתרזמניבאזור
תחת תנאים דומים לאלו שחוו במיקומם המקורי מבחינת כיסוי מים, חשיפה למפץ גלים וזרמים וכדומה).
יש לקבל את הנחיות רשות הטבע והגנים הלאומיים לגבי החזרת הסלעים שנעקרו מחוף הים או מהמצוק
בזמן העבודות, למקומם המקורי, במסגרת עבודות השיקום בסיום העבודות. יש לפעול לפי ההנחיות ולדווח
בהתאם(כוללהעברתהנחיותרשותהטבעוהגניםהלאומייםבכתב)למשרדלהגנתהסביבה.מיקוםהמצעים
חזרה במקומם המקורי ייעשה בהתאם לסקרים הוויזואליים המקדימים, תצלומי האוויר והפנורמה.
3.6.תיאוםתאורה
הקרנת אור מלאכותי לכיוון הים בפרט ובאזור החופי בכלל, משנה את משטרי התאורה הטבעיים בבתי גידול
חופיים וימיים ומהווה מפגע סביבתי לבעלי חיים כמו צבי ים, דיונונים ודגים הנחשפים לאותה תאורה. לפיכך,
בתקופת העבודה יש להימנע מתאורה לילית חזקה ("זיהום אור") לכיוון הים ורצועת החוף החולית ולפעול
בהתאם להנחיות רשות הטבע והגנים הלאומיים.
על מנת לצמצם ככל שניתן את השפעת התאורה על חברת החי בקו החוף ובמים באזור העבודות מומלץ:
· יש להימנע ככל הניתן מביצוע עבודות בשעות החשיכה.
באופן כללי, ובייחוד בחודשי פעילות הרבייה של צבי הים (מאי-·אוגוסט), יש לצמצם כמה שניתן את
הפעלת התאורה.
· תאורה באתר תוקם על פי ההנחיות המפורטות להלן:
CFL
(Compact
Fluorescent
Light(
נורות
או
מסוג
בנורות
להשתמש
- יש
. LED(Light-EmittingDiode(
- יש להשתמש בנורות המוגדרות בטמפרטורה של 2700 עד 3,000K (קלווין). נורות אלו יוגדרו לרוב
כבעלות צבע לבן חם או צהוב (איור .)5
- יש להשתמש בגופי תאורה המגבילים את כיוון האור cut-off( Full) כך שלא יאירו מעבר לאזור הנדרש
להארה, ולהקפיד שגוף התאורה יותקן בצורה שהתאורה מופנית רק כלפי מטה (איור .)6
בכל מקרה אין להאיר ישירות לכיוון המים.-
· תאורה באתרים בהם קיימים בתי גידול בעלי רגישות בינונית / גבוהה תוקם לאחר התייעצות עם יועץ
תאורה. ניתן להתייעץ ללא עלות עם עמותת "אור מכוון" שעוסקת בצמצום זיהום אור :
www.ormekuvan.co.il
25
איור5:דוגמהלנתוניםהרשומיםעלגביאריזותשלנורותCFL.מימיןנורהבצבעהמתאיםלהנחיות
(אורלבןחםK2700),משמאלנורהבצבעשאינומתאיםלהנחיות(אוריוםk6500).
איור6:דוגמהלהצבהנכונה
שלתאורהבמחנההקבלןואתר
העבודותמתוךתקנותאורמכוון.
תנאיםטרםתחילתהביצועותיאוםביןגורמים
3.7.מניעתזיהוםיםבשמן
בהיתר תעוגן הימצאות ציוד למניעת זיהום ים בשמן, כמפורט בסעיף .4.3
3.8.דיווחלמשרדלהגנתהסביבה
יש להודיע בכתב למשרד להגנת הסביבה שבועיים מראש על תחילת העבודות, ובכל שלב מהותי בפרויקט
(גמרהעבודה,גמרשיקוםהחוףוקרקעיתהיםוכו')ולקבלאישורעלהדיווח.ישלהודיעמידיתעלכלאירוע
בו מתרחשת פגיעה בבתי גידול בעלי רגישות בינונית או גבוהה. בנוסף, יש לדווח במידה שבעת העבודות
באתר נצפית פעילות של צבי ים ו/או יונקים ימיים.
27
חבצלת החוף - מין אופייני לרצועת החוף בקו הראשון למים, ולכן עמיד לרסס הגלים המלוח.
צילום: אלון רוטשילד
4.תנאיםלעתביצועהעבודה
חוף סלעי. השטחים הסלעיים הם המגוונים והעשירים ביותר ביולוגית מכל בתי הגידול בסביבה החופית
בים התיכון. צילום: אלון רוטשילד
29
4.תנאיםלעתביצועהעבודה
4.1.ניהולהעבודה
4.1.1מרכיביםדקים
במקרה בו יזוהו מרכיבים דקים (חרסית) בעת ביצוע החפירה הימית, יינקטו באופן מידי האמצעים שאושרו
לפני תחילת העבודות, יועבר דיווח מידי למוקד הסביבה ויבוצע מעקב שוטף – על ידי תצלום אוויר או
באמצעות מצלמה נייחת על תורן - אחר התפשטות כתם החומר המרחף. הצילום יהיה בתדירות של פעם
בשבוע, אלא אם ייקבע אחרת על-ידי המשרד להגנת הסביבה. צילום ראשון יבוצע בתוך שבוע מתחילת
העבודות. תצלומי האוויר יוגשו ליחידה באופן מידי.
במידה שקיימים בתא השטח בתי גידול בעלי רגישות בינונית/גבוהה תדירות הצילום תהיה פעם ביום.
4.1.2מניעתשפיכתבטון
בעת יציקת בטון, יינקטו כל האמצעים הדרושים למניעת שפיכת בטון או בנטונייט בחוף. כל מקרה של
שפיכת בטון או בנטונייט ידווח למפקח/ת המשרד להגנת הסביבה, ותינקטנה מידית כל הפעולות הדרושות
לסילוק החומר מהחוף לאתר מוסדר על פי כל דין.
במידה שקיימים בתא השטח בתי גידול בעלי רגישות בינונית/גבוהה יש לדאוג למיגון/אמצעי מניעה מפני
שפיכת בטון או בנטונייט על בתי גידול אלו (במידת הצורך גידור ברור של האזורים הרגישים בזמן פעילות
עם בטון או בנטונייט בתא השטח).
4.1.3בנטונייט
היזם יוודא שלא ישוחרר בנטונייט לסביבה כתוצאה מהשימוש בו בפיר הקידוח. הדבר נכון גם לכל חומר
חרסיתי אחר, תואם בנטונייט, אשר ייבחר. מעבר להנחיה שלא לשחרר בנטונייט לסביבה, יש לדאוג לאמצעי
מניעה מפני שפיכות לפי סעיף .4.1.2
4.1.4שימושבמצערך
בדרכי הגישה ובמרחב העבודה ייעשה שימוש במצע רך בלבד, אשר יונח על יריעות בד גיאוטכני. אין להניח
מצע רך כלשהו על גבי בתי גידול בעלי רגישות בינונית/גבוהה, ויש לדאוג לכך שמצעים רכים לא יזלגו לבתי
גידול שכאלו (שימור אזור חייץ של מטר לפחות מבתי גדול רגישים).30
דרכי הגישה ומרחב העבודה יסומנו ויגודרו בגדר אטומה וקשיחה על מנת למנוע מקרי זליגה של מצעים או
תנועת רכבים אל מחוץ לאזורים המוגדרים (הנחיות נוספות לגידור וסימון מפורטות בסעיף ).6.1
תנאיםלעתביצועהעבודה
4.1.5מעברחופשי
יובטח מעבר חופשי, ככל האפשר, של הציבור לאורך החוף בזמן ביצוע העבודות. ככל והעבודות מבוצעות
מהחוף יחסם המעבר לתקופת העבודה וזאת בהתאם לכללי הבטיחות הנדרשים. יש להימנע מחסימת מעבר
מהים לחוף ולהפך ככל שבחוף שבתא השטח עשויה להיות פעילות של צבי ים.
4.1.6ציודמכניכבד
ירוכז באתר אחד בשעות שאינו עובד.
אין למקם ציוד מכני כבד כלשהו על גבי בתי גידול בעלי רגישות בינונית/גבוהה.
4.1.7מניעתפליטותאבק
יש לנקוט בכל האמצעים למניעת פליטות אבק בשלבי ההקמה של המתקנים. במידה שיש סיכון לפליטות
אבקעלגביבתיגידולשלמצעקשהבעלירגישותגבוהה,ישלדאוגלמיגוןמתאיםככלשניתןעלמנתלמזער
פגיעה בזמן העבודה. לדוגמא: הצבת קיר מגן/יריעה זמנית סביב האזור הרגיש.
4.1.8בטיחות
במרחבהעבודה תהיה שמירהבמשך כל שעות היממה,ולכל הפחות השטח יגודרויוצבשלט עם שם החברה
המבצעת, תיאור תמציתי של העבודה המתבצעת ומספר הטלפון של איש הקשר במקרה חרום. איןלעשות
שימושבכלבישמירהואיןלהחזיקחיותבמתחםהעבודותומחנההקבלן.
4.1.9פסולת
במרחב העבודה ועל כלי השיט שיבצעו את העבודה יימצאו כלי אצירה בנפח מתאים לפינוי פסולת, אשר
תפונה לאתר פסולת מורשה על פי כל דין בעת הצורך. חל איסור לשרוף פסולת. הנחיות נוספות בסעיף 2.2
4.2.ניטורימי
4.2.1מדידות
במהלך העבודות יש לבצע מדידות למעקב אחר ריכוז החומר החלקיקי המרחף, על פי תכנית הניטור
שאושרה במשרד להגנת הסביבה טרם מתן היתר הבנייה ו/או היתר ההטלה.
31
4.2.2חריגהמערךהסף
במקרה של מדידת ריכוזי חומר חלקיקי מרחף החורגים מערך הסף שנקבע בתכנית הניטור המאושרת, יבחנו
צעדים מידיים להפסקה זמנית של פעילות החפירה עד שהריכוזים יחזרו להיות מתחת לערכי הריכוזים
המותרים. יש לדווח למשרד להגנת הסביבה בכל מקרה של חריגה מערכי הסף, עד 7 שעות מגילוי החריגה,
ולפרט מהן הפעולות שננקטו על מנת לעצור את החריגה.
4.2.3משךהניטור
משך הניטור יקבע בתכנית הניטור עפ"י דרישות המשרד להגנת הסביבה ויבוצע בכל זמן העבודות וכשבוע
לאחר סיומן. במקרים מסוימים יידרש ניטור מתמשך גם בגמר העבודות, על מנת לבחון את שיקום הסביבה
הימית.
במקרים בהם העבודות בוצעו בקרבת אזורים בעלי רגישות אקולוגית בינונית וגבוהה יבוצע ניטור מתמשך
יומי למשך חודש או עד לקבלת התייצבות של ערכים לרמת ערכי הבסיס (מסקרי הרקע).
4.3.נקיטתאמצעיםלמניעתזיהוםיםויבשהבשמן
כלהאמצעיםהמפורטיםלהלןיוצגולמפקח/תשימונהע"יהמשרדלהגנתהסביבה.
· כל הציוד ההידראולי יונח על משטחים מונעי חלחול.
· שמןמשומשמציוד מכני ייאסף, יאוחסן במיכל סגור ויפונה למפעל מחזור שמנים מאושר.
· מאצרות–כלמכליהדלקוהשמניםיוצבובתוךמאצרותתקניות,בעלותנפחאצירהשל110%מנפחהמכל,
למניעתחלחולוטפטוףשלשמניםליםו/אולקרקע,וייקורולמניעתכניסתמיגשם.מילויהמכליםוהתדלוק
יהיה בתוך המאצרה.
· בכלי השייט שיבצעו את העבודה יינקטו האמצעים המתאימים למניעת זיהום הים על פי כל דין.
· ציודלחסימתוספיגתדלקבים– באתר יימצא ציוד לפחות בכמויות הבאות:
שרוול חוסם סופג: באורך המקיף לפחות פעם וחצי את כלי השיט הגדול ביותר.-
- מארז של כריות ספוג.
- מארז של מטליות ספיגה.
·אירועזיהוםים– במקרה של תקלה או אירוע שפיכת שמן לים ולחוף, יש לחסום ולספוג את השמן באופן
מידי, ולהימנע מנקיטה באמצעים אחרים (כגון שימוש בכימיקלים) ללא אישור המשרד להגנת הסביבה.
במקרה של אירועי זיהום בים או בחוף יש לרכז מאמצי מיגון מידיים סביב בתי גידול רגישים במידה שאלו
קיימים בתא השטח.
·דיווח–עלכלתקלהשהיא(זיהום,צביםאויונקיםימייםבמצוקה,נסיעהבשמורתטבעועוד),ניתן
לדווחישירותלכללהגורמיםהרלוונטייםבאמצעותאפליקצייתwatchsea:
mafish.org.il/reports-application/main
- במקרה של תקלה או אירוע שפיכת שמן לים, יש לדווח מיד למפקח/ת המשרד להגנת הסביבה ולמוקד
הסביבה.
- במקרה של פגיעת שמנים בבעלי חיים יש לדווח מיד למפקח/ת המשרד להגנת הסביבה ולמוקד הסביבה.
במקרהשלפגיעהבצבייםאויונקיםימייםישלדווחמידיתלמרכזהארצילהצלתצבייםשלרט"ג.)*3639(
בנוסף,במקרהשלפגיעהכלשהיבדולפיניםאויונקיםימייםישלפנותליו"רמחמל"י(מרכזחקרמידעוסיוע
ליונקים ימיים – ד"ר אביעד שיינין: ).052-3571193
5.תנאיםלגמרעבודהביםאובחוף
33
5.תנאיםלגמרעבודהביםאובחוף
5.1.לוחזמניםלשיקוםאתרהעבודות
היזם ישיב את מצב חוף הים וקרקעית הים לקדמותו, כולל פירוק כל המתקנים והדרכים, שיקום החלקים
שנפגעווהחזרתתצורתהקרקעיתלקדמותה,בתוךחודשלכלהיותרממועדסיוםהעבודותביםובחוף,כךשלא
תיוותר פסולת כלשהי על קרקעית הים וברצועת החוף. כמו כן, תבוצענה הפעולות הדרושות לשיקום רצועת
החוף בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה ותינקטנה הפעולות הדרושות לשיקום החוף (טשטוש סימני חפירה,
ניקוי ויישור החול ופעולות נוספות אם תידרשנה).
יש להשתמש בסקרים האקולוגיים המקדימים ובתצלומי האוויר כנקודת ייחוס להשבת המצב לקדמותו.
יש להתייחס בין היתר לשימור קרקע עליונה ומאגר זרעים, מיקום מסלע מוחזר ומורכבותו.
5.2.דיווח
ישלהודיעלמשרדלהגנתהסביבהעלגמרביצועהעבודותהימיותועבודותהשיקוםלאיאוחרמיומייםלאחר
תום העבודות.
5.3.סקריבשתיויזואלי
תוך חודש מסיום העבודות, יש להגיש סקר וידאו ותצלום פנוראמי (סטילס) של אזור העבודה בחוף, כולל
דרכי הגישה, למשרד להגנת הסביבה. יש לשים דגש על צילום אזורים בעלי רגישות בינונית וגבוהה. יש
לשאוף לצילום מאותן נקודות מבט בהן צולמו בתי הגידול בסקרים המקדימים על מנת להקל על הערכת
שלמות הנוף ובית הגידול (איור ).7
תנאיםלגמרעבודהביםאובחוף
איור7:דוגמהלצילוםקוהחוףמאותהנקודהבמהלךעונותהשנה.תמונהבאדיבותסיארקייעוץ
אקולוגיימי.
5.4.סקרצלילהויזואלי
תוך חודש מסיום עבודות ימיות, יבוצע סקר צלילה ויזואלי, כולל צילום )וידאו וסטילס( תת ימי של קרקעית
הים באתר העבודה ובשטח אחסון חומר החפירה, אשר יוגש לאישור המשרד להגנת הסביבה בתוך שבועיים
ממועד ביצועו. הנחיות מפורטות לאופן ביצוע הסקר נמצאות בסעיף .7.5
·יש לשים דגש על צילום אזורים בעלי רגישות בינונית וגבוהה. יש לשאוף לצילום מאותן נקודות מבט בהן
צולמו בתי הגידול בסקרים המקדימים על מנת להקל על הערכת שלמות הנוף ובית הגידול.
·יש לציין במלל הנלווה לסקר את עונת הדיגום, האם תאמה או הייתה שונה מעונת דיגום הרקע.
5.5.דו"חMadeAs
תוך חודש ימים מסיום העבודות הימיות (כולל עבודות השיקום בים ובחוף), יוגש דו"ח made As שיכלול:
מיפוי בתימטרי made As, חוות דעת מקצועית המתייחסת למיפוי, ומסמך מסכם, שיפרט את כל פעולות
הפירוק והשיקום שננקטו וישווה בין המצב טרם העבודות למצב בסופן.
35
הנחיות מפורטות למיפוי made As נמצאות בסעיף 7.6. במקרה בו הדו"ח יצביע על אי עמידה בתנאי
השיקום שנקבעו, תוגש יחד אתו תכנית עם לוחות זמנים להחזרת המצב לקדמותו במהירות האפשרית.
·יש לסמן על המפה הבתימטרית את מיקום בתי הגידול המקוריים, ולציין היכן נמצאים ביחס לתשתיות
שנבנו.
·ישלצייןהאםהוחלפובתיגידולבתאהשטח(סלעייםבחולייםאולהיפך).במידהשהוחלפו,לצייןבאיזה
יחס לעומת המקור (למשל – משטח בתי הגידול החוליים בתא השטח הוחלפו בבתי גידול סלעיים).10%
5.6.סיורשיקום
תוך חודש מסיום העבודות הימיות ועבודות השיקום, ובמקביל להגשת דוח made As, ייערך עם המשרד
להגנת הסביבה סיור לאימות סיום השיקום אל מול התיעוד שנערך לפני תחילת העבודות.
5.7.דו״חסיכוםכוללממצאיניטור
תוצאות ניטור החומר החלקיקי המרחף יוגשו למשרד להגנת הסביבה, תוך שישה חודשים לכל היותר
ממועד סיום העבודות הימיות.
6.שטחיהתארגנותוגישהלאתר
באדיבות סיארק
37
6.שטחיהתארגנותוגישהלאתר
ההנחיות לשטחי התארגנות וגישה מבוססות על מסמך הוראות להקמה, תפעול ושיקום מחנות קבלן 2[], כאשר
לכל סעיף ניתנת התייחסות אקולוגית. ההנחיות הניתנות להלן משלימות להנחיות שניתנו מתחילת מסמך זה.
6.1.הוראותלהקמה,תפעולושיקוםמחנותקבלן
6.1.1איתור
·מחנות הקבלן יאושרו בתחום קווי הדיקור העתידיים בלבד (איור .)8
·המחנה לא יגרום לחסימה של דרכי טיול, ברגל וברכב המצויים במקום.
·אין למקם מחנות בערוצי ניקוז ונחלים.
·מחנה הקבלן ימוקם בעורף המצוק (ממזרח לו) ככל שניתן.
איןלהקיםמבניםכלשהםבאזוריחוללחים,בקרבתהמיםאובאזוריםאשרהוגדרוכבעלירגישותבינונית-·
גבוהה.
·יש להקפיד על מיקום המחנה כך שיפגע כמה שפחות בנוף הקיים, בדגש על יובלי נחלים, צמחייה, מחילות
בעלי חיים וכדומה.
·יש למקם ככל הניתן צמוד או בקרבה לתשתיות אחרות.
במידה שישנו אילוץ לקרבה לאזור ברגישות בינונית-·גבוהה, יופנו כל גורמי הרעש כגון גנרטור ואלמנטים
הדורשים תאורה כגון מקלחות ושירותים לצד הנגדי לאזור הרגיש.
שטחיהתארגנותוגישהלאתר
איור8:מיקוםמותרלהקמתמחנהקבלןושטחיהתארגנות.ישלהתמקםבמרחקשללפחות50
מטריםמאזוריםשהוגדרוכבעלירגישותגבוההאובינונית.
מיקום
מותר
למחנה קבלן
לפחות 50 מטרים מאזורים
רגישים בתוך ומחוץ לקו
הכחול של תא השטח.
39
6.1.2הקמה
גידור
שטח המחנה יהיה מגודר למעט כניסה אחת, כל מרכיבי המחנה והציוד כולל מכלי
תדלוק, פחי אשפה וערימות פסולת לסילוק יהיו בתוך השטח המגודר. הקבלן אחראי
על תחזוקתם השוטפת של הגידור ושער המחנה (איור ).9
גידור אתר העבודות ומחנה הקבלן יבוצע בגדר אטומה על מנת למנוע זליגת הפרעות
וגרימת נזקים באזורים סמוכים. ניתן להשתמש בגדר כוורת מברזל ועליה לפרוש יריעת
ברזנט אטומה.
גידור האזור יבוצע ככל האפשר כך שלא יחסום מעבר חופשי לכיוון חוף הים, של בני
אדם ובעלי חיים כאחד, בהתאם לתנאי בטיחות נדרשים.
מתקנידלק
כלמכליהדלקוהשמניםיוצבובתוךמאצרותאטומות,גםאםמוצביםעלגבימבנים.יש
לפעול עפ"י ההנחיות למניעת זיהום ים בשמן בסעיף .4.3
ושמנים
שילוט
באחריות הקבלן להציב שלט (שיפורק בסיום העבודות) ובו יהיה מפורט שם הפרויקט
והגורמים הרלוונטיים – לרבות המפקח, דרכי ההתקשרות ומועד סיום משוער.
סימון האזורים הרגישים האסורים למעבר/ עבודה בשטח האתר בעזרת גדר ברורה
ועמידה (איור ).9
פעולות
סימון השטח וגידורו בתיאום עם המפקח, חישוף האדמה והנחתה בצד בערימות לצורך
נדרשותבטרם
השיקום בגמר העבודות.
הכנסתכלים
לשטח
ערכיטבע
במידה שבתחום המחנה יש ערכי טבע מוגנים או מיני צמחים נדירים, יש להגן עליהם
או להעתיקם בטרם התחלת העבודה. כל פגיעה בערכי טבע מוגנים או במינים נדירים
תיעשה בתיאום עם רשות הטבע והגנים ובכפוף לקבלת היתר בכתב.
איור9 דוגמאותסכמתיותלסוגיהגדרותהאסוריםומותריםבשימוש.:
גדר מעויינים עם ברזנט
פח גלי אטום
בזנטים עם חוט
דגלים
שטחיהתארגנותוגישהלאתר
שטחיהתארגנותוגישהלאתר
6.1.3תפעול
כללי
במחנותהקבלןלאיאושרומגורים,למעטשומר,אלאבאישורהמוסדהתכנוניהרלוונטי,
באחריות החברה הממשלתית/ הרשות המקומית (בהתאם לסוג הפתרון ימי/ יבשתי).
מגורי השומר יהיו במבנה יביל (למנוע כל מיני חושות). שומר הלילה ישהה בתחומי
המחנה בלבד. לא תותר החזקת כלבים.
חניית כלי רכב וציוד הנדסי שלא בשעות העבודה תהיה בתחום מגודר בלבד
תדלוק כלי רכב יתבצע אך ורק מחוץ לשטח החוף
ניקוז
יש לדאוג לניקוז נאות של שטח המחנה באופן שימנע יצירת שלוליות מים עומדים
ומפגעי יתושים. הקבלן אחראי על מניעת מפגעי יתושים מתחום המחנה.
שמנים
במקרים בהם עוסקים בתיקונים של כלי רכב כבדים למיניהם, השמנים ייאספו למכלים
משומשים
ייעודיים ויסולקו למפעל או לאתר מורשה לטיפול בשמנים משומשים. הטיפול בשמנים
משומשים יהיה לפי תקנות למניעת מפגעים (שמן משומש) התשנ"ג .1993
אבק
באחריות הקבלן למנוע באופן שוטף יצירת מטרדי אבק מדרכי הגישה ומהמתקנים
באתר (מגרסות, מערומי עפר וכו').
חומריבנייה
סלעים/ צינורות/ חומרי בנייה יאוכסנו באופן מסודר ובבטיחות מרבית. יש למנוע מטרדי
אבקוריחותמשטחיהאכסון.איןלאכסןחומריםשאינםשייכיםישירותלעבודהבמקום.
במקרה של שימוש בסלעים לבנית שוברי גלים או הוספת סלעים על החוף, יש לערום
אתהסלעים(אתראיגוםאבן)הרחקמקוהמיםולוודאכיהםנקייםמאדמהאוכלחומר
רך אחר לפני הכנסתם למים.
מניעתשריפות
בתחום המחנה ובסמוך לו תהיה באחריות הקבלן. תיאסר הדלקת מדורות.
ובטיחותאש
פסולת
תיאסףבמכולותותפונהלאתרמורשהבלבד(ישלהציגהסכםעםקבלןלפינוי).פסולת
למחזור תופרד ותופנה לאתר/מפעל מחזור. לא תאושר הטמנה בקרקע של פסולת או
עודפים מכל סוג. פסולת תיאסף במשך כל היום בתחום המחנה על מנת למנוע סחיפה
של פסולת על ידי רוח. הגדר סביב המחנה תנוקה במהלך העבודות מפסולת שנאספה
עליה.
מבנישירותים
יחוברו לקו ביוב קיים (בתאום עם הרשות המקומית) או למיכל איסוף. סילוק הביוב
ייעשה לאתר מורשה בלבד. לחליפין ייעשה שימוש בשירותים כימיים או ביולוגיים. אין
לסלק ביוב לבורות ספיגה בשום תנאי. אין לסלק ביוב ו/או תשטיפים מכל סוג שהוא
לנחלים וערוצי ניקוז.
תאורה
התאורה תהיה כלפי פנים בלבד, לא תהיה הארה מעבר ל90- מעלות לאופק (כלומר
אסורהתאורההמייצרתאורכלפימעלהאוהצידהאלארקלמטה),אסורהתאורהבגוון
העולה על 3000 קלווין (הנחיות נוספות בסעיף ).3.6
לא תאושר כל פגיעה בסביבה מחוץ לגבולות המגודרים של המחנה.
תנועה
תנועה אל מחנות הקבלן ומהם תהיה בצירים קיימים. ככלל, יש להימנע מנסיעה על
גבי מחשופי כורכר. פריצת צירים חדשים תיעשה באישור בכתב, בליווי תשריט, של
המוסד התכנוני הרלוונטי, באחריות החברה הממשלתית/ הרשות המקומית (בהתאם
לסוג הפתרון ימי / יבשתי) והמפקח על הפרויקט. באם המחנה נמצא סמוך לדרכים
פעילות יש לקבל אישור יועץ בטיחות להגנה על עוברי הדרך.
פגיעהבסביבה
כל פגיעה בסביבה תחייב את הקבלן בשיקום נופי מוקפד על פי הנחיות המפקח מטעם
המוסד התכנוני הרלוונטי, באחריות החברה הממשלתית/ הרשות המקומית (בהתאם
לסוג הפתרון ימי/ יבשתי). השיקום יבוצע מידית וכתנאי להמשך עבודה.
פעילותשל
בתאישטחבהםתועדהבעברפעילותשלצביים,אובמידהשבמהלךהעבודותנצפתה
צבייםבתאי
פעילות של צבי ים בתא השטח, עבודות בקו החוף (ברצועת החולית שבין קו המים
שטח
לביןהמצוק)וכןעבודותבמיםהרדודים(מקוהמיםועדעומקשל10מטרים)יבוצעובין
נובמבר לאפריל בלבד (עקב פעילות הטלה של נקבות צבי הים בחודשי האביב והקיץ).
פעילות מחוץ לזמנים אלה תתואם מול רט"ג.
41
צמצוםפגיעה
על מנת לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בחי בחול בקרבת המים בזמן העבודה (איור
בבעליחיים
10, איור ):11
- יוגדרצירתנועתרכבעלהחוףברוחבשלנתיבוחצי,במרחקרבככלהניתןמקוהמים,
אשר עליו בלבד תאושר תנועה, ציר זה יסומן באופן ברור בעזרת דגלים אדומים.
המעבר אל קו המים לצורך שפיכת חומרים יבוצע בציר מוגדר.-
- יוגדר אזור ספציפי לסיבוב כלים על הציר.
חצץואבן
איןלאחסןחצץאואבןיבשתיתמכלסוגשהוא(פרטלחולימימקומי)באזוראשרעלול
יבשתית
להישטף ע"י גלי הים ולסחוף את האבנים למים.
אשפה
עלמנתלמנועגישהשלבעליחייםאלהאשפה,איןלהשאיראשפהחשופהבשטחואין
להשתמש בפחים או מכולות אשפה פתוחות "צפרדע" (איור ).12
עלכלהפחיםבאתר,ללאקשרלגודלם,להיותבעלימכסהאשרנטרקבצורהאוטומטית
ללא תלות במשתמש ואינו מאפשר פתיחה ע"י בעלי חיים.
פסולת תפונה בתדירות כזו אשר תבטיח כי לא נוצרות ערימות פסולת סביב הפחים.
ישלשמורעלהניקיוןבאתרלאורךכלתקופתהעבודהבו,בדגשעלשחרורפסולתכגון
שקיות ניילון וכבלים העלולים להיסחף לים ולגרום לנזק לבעלי חיים.
תאורה
תאורה באתר - ראה סעיף 3.6 במסמך זה
מים
אין להזרים מים על פני השטח על מנת שלא לעודד נביטה והתרבות של מיני צמחים
פולשים או מתפרצים.
צמחים
אין להביא אדמה משטח נגוע במיני צמחים פולשים.
פולשים
אם לשטח האתר הגיעו מיני צמחים פולשים (טיונית החולות, שיטה כחלחלה, מיני
צלקנית,כנפוןזהוב,טבקהשיח,קיקיוןמצויוכו׳),באחריותהקבלןלעקרםאולהדבירם
מוקדםככלהאפשרבטרםייצרוזרעים.הטיפולבצמחיםהפולשיםייעשהלפיהמפורט
במסמך ההנחיות למניעת התבססות וטיפול בצמחים פולשים ].5[
שטחיהתארגנותוגישהלאתר
שטחיהתארגנותוגישהלאתר
איור10 תרשיםסכמתישלאתרהעבודותעלהחוף.:
מצוק
אזוראלגעת
חוליבש
אזור מוגדר ומאושר
10מ׳
לאיסוף סלעים
ועודפי עפר
ציר נסיעה ברוחב משאית וחצי
10מ׳
משפך
כניסה מוגדר
לקו המים
אזוראלגעת
חול רטוב, השפעת גלי הים
ים
43
איור11 סימוןצירתנועתרכביםכבדיםבאתרהעבודות.ככלל,ישלנועעלציריםקיימיםבלבד.:
מקום ייעודי
לסיבוב
רוחב הציר:
רוחב של משאית וחצי
מרווח הדגלים
המסמנים את הציר:
10 מטרים בין דגל לדגל
שטחיהתארגנותוגישהלאתר
איור12:פחפתוחמסוג"צפרדע"–אסורלשימושללאגידורמונעכניסתבעליחיים|
צילום:אלוןרוטשילד.
6.2.שיקום
בגמר העבודה יפונה המחנה באופן מושלם כולל כל שאריות הפסולת והגידור. אתר המחנה ישוקם באופן
מושלם בהתאם להנחיות המפקח מטעם החברה לרבות החזרת הטופוגרפיה, הקרקע, המסלע ונטיעות.
במקרים בהם הוקמו מחנות קבלן מחוץ לגבול התכנית יש לקבל אישור מהנדס הרשות המקומית שבשטחה
נמצא המחנה לשיקום השטח.
חזרה למצב קודם תיעשה עפ"י ממצאי דוח תא השטח הספציפי, בדגש על סלעי חוף שכוסו, פיזור ערימות
חול וסילוק כל חומר שאינו שייך לחוף מהאתר, שיקום אזורי צמחייה שנרמסו וכדומה.
יש לפעול עפ"י ההנחיות לגמר עבודה בים או בחוף בסעיף .5
45
באדיבות סיארק
7.נספחשיטות
47
7.נספחשיטות
7.1.הנחיותלהגשתמפהבתימטריתבשלבהגשתהבקשהלהיתרבנייה
יש להגיש מפה בתימטרית-טופוגרפית משולבת (מפה מצבית) של אזור העבודה המורחב,
המתבססת על מיפוי עומקים מפורט, רציף ועדכני של קרקעית הים ורצועת החוף. שימוש שיטות
מדידה ימיות מאושרות בקנ"מ ובפירוט שיוגדר.
כלל המיפוי הימי יבוצע על פי התקן ההידרוגרפי המאושר על ידי ה- IHO . כלל המידע הגולמי
שייאסף במדידות השונות, בכלל זה נקודות העומק, נתיבי המיפוי, נקודות הבקרה, הכיולים
השונים שבוצעו וכיו"ב, יצורפו כאסופת קבצים למפה המשולבת.
המפה תוגש בקנה מידה נדרש והפרשי הגובה בין קווי העומק במפה יהיו 0.5 מ'. המיפוי הימי
יתבצע בכל תא השטח ועד מרחק של מטרים מסביבו. על גבי המפה יצוינו סלעים גדולים בים,50
מבנים ימיים ותשתיות על ותת ימיות, בכלל זה מיקום המבנים הימיים המתוכננים. המיפוי
הבתימטרי יבוצע בתנאי ים שקט (גובה גלים עד 30 ס"מ) ויוצג תוך חיבורו ברצף למפה טופוגרפית
של תחום התכנית (כולל שטחי התארגנות). על המפה יופיע תאריך המדידה היבשתית והימית,
תאריך הכנת המפה, הגורם שביצע בפועל את המיפוי והגורם המקצועי שבדק את נתוני המיפוי
ואישר את תוכן המפה. המפה תוגש בעותק נייר וכן בקובץ ספרתי בפורמט DWG , ובקבצים
הניתנים לקריאת נתוני המפה במערכת מידע גיאוגרפי, GIS, המתאימים לשכבת תצלום אוויר
מקבילה שתוגש לחברה.
7.2.הנחיותלדיגוםסדימנט
ההנחיותלדיגוםניתנותבהנחהשמקורהחולהואלאבמבנהימי,וכןלאסמוךלשפךנהר
ליםאולמוצאשלשפכיםתעשייתיים.אםהמקרהשונה,ישלפנותלמשרדלהגנת
הסביבה.
מספר נקודות הדיגום תלוי בנפח החול הנחפר (ראה עמ' 7 במסמך הנחיות ניהול חומר חפירה ]).6[
לדוגמא, עבור נפח חפירה של 250,000 מ"ק יש לדגום בין 7 ל 15 נקודות. פיזור הנקודות צריך
להתפרש על פני השטח הנחפר במרווחים שווים ככל הניתן.
בכל תחנה יידגם סדימנט מפני שטח קרקעית הים ומעומק 20 ס"מ בעזרת מחפר Van-Veen
בנפח ליטר.20
נספחשיטות
7.2.1דיגוםגרנולומטרי
הסדימנט שיידגם (יבש או רטוב) בקרקעית או תת קרקעית הים, בהתאם לעומק החפירה המתוכנן, יוכנס
בשלמותו לקופסאות פלסטיק אטומות ויילקח לביצוע ניתוח גודל גרגר במעבדה.
משקל הסדימנט שיידגם בשטח יהיה של לפחות 500 גר' ותכולתו המלאה תיובש בתנור במשך 48 שעות
בטמפרטורה של 42°C. מתוך הדגימה היבשה הכוללת, תילקח דגימת סדימנט אקראית במשקל 200 גרם.
השקילה תבוצע במאזניים דיגיטאליים בעלי דיוק של 0.01 גרם. דגימת הסדימנט היבש, תנופה בטלטל
Shaker( בנפות עם שמונה קבוצות גודל:) ,0.062 ,0.075 ,0.125 ,0.18 ,0.25 ,0.5 1 ו- 2 מ"מ. כמות הסדימנט
שהצטברה בכל נפה תישקל ויחושב האחוז המשקלי המצטבר שלה. לאחר רישום נתוני גודל הגרגר, תיבנה
עקומת התפלגות לכל דגימה, ויחושב החציון d50[mm])(. בעזרת המידע ניתן יהיה לאפיין את גודל הגרגר
לאורך הפרופיל ולבחון שינויים בעונות השונות. במידה ויהיו טכנולוגיות חדשות ניתן יהיה להשתמש בהן,
באישור המשרד להגנת הסביבה.
7.2.2איכותסדימנט
על כל דגימה יבוצעו האנליזות הבאות – מתכות כבדות, פחמן אורגני כללי TOC(), סך פחמימנים ארומטיים
רב-טבעתיים TPH(); במידה ו – TOC גבוה מ- 5%, יש לבדוק גם חיידקי ביוב; פירוט נוסף מופיע בטבלה 1.
בניתוח התוצאות יש להתייחס לכל נקודת דיגום באופן ספציפי ולא לממוצע בין הנקודות.
קריטריון ה- ERL-ERMMedium)RangeEffects–LowRangeEffects( מגדיר תחומי ריכוזים
בהם צפויות השפעות על הביוטה השוכנת בקרקעית. הקריטריון פותח ונמצא בשימוש במנהל האוקיאנוסים
והאטמוספירה של ארה"ב (NOAA)7][. ה – ERL-ERM מפרידים בין שלושה תחומים של ריכוזים לגבי
מזהם ספציפי – אם הריכוז בסדימנט הוא מתחת לערך הנמוך ERL() השפעה ביוטית צפויה רק לעתים
נדירות; אם הריכוז בסדימנט הוא בין שני הערכים, צפויה השפעה ביוטית לעתים; וכאשר הריכוז גבוה מה-
ERM, צפויות השפעות ביוטיות לעתים קרובות. קריטריון זה נפוץ ומשמש כבסיס לקביעת תקנים והנחיות
סביבתיות בעולם בנושא של מזהמים בסדימנט.
טבלה1 פרמטרים,שיטותורגישויותלאנליזותסדימנטלפניחפירה.:
דגימה
שיטה
רגישות
מתכות כבדות –CdCr,Cu,,
ICP-MS*Byatomic
Cd,Cu,Pb–0.1ppm
fluorescence
Cr,Ni–1ppm
Pb,Hg,Ni,Zn
Zn–5ppm
כספית – Hg CVAFS
0.05mg/Kg
פחמן אורגני כללי – TOC test sell TOC
50ppm
GC-MSEPA8270
50-500ppb
פחמימנים ארומטיים רב-
לכל פחמימן רגישות שונה)(
טבעתיים – PAH’s
49
7.3.הנחיותלדיגוםחיבחול
7.3.1חולמיובא
עפ"י הנחיות המשרד להגנת הסביבה שניתנו לחברת המצוקים 4[], על שכבת החול המיובאת אשר תשמש
להזנת חול בחופים לעמוד במספר קריטריונים:
· אנליזות כימיות כפי שנדרשות ע"י המשרד להגנת הסביבה יראו כי אין זיהומים באתר המיועד לחפירה.
· אנליזות גרנולומטריות כפי שנדרשות ע"י המשרד להגנת הסביבה יראו כי החול מתאים להזנה בחופי
ישראל.
· דגימות חי בחול יראו מאסף חי מקומי ולא מושפע מזיהומים.
· שכבת החול העליונה 30( ס"מ) אינה מכילה מקרו-אצות מהסוג קאולרפה sp( ).Caulerpa
· שכבת החול העליונה 30( ס"מ) אינה מכילה נבגים של מיקרו-אצות רעילות אשר עשויים לשרוד תקופות
יובש.
· יש לדגום חול מ 5 נקודות באזור המיועד לחפירה. פיזור הנקודות יהיה כזה אשר ישקף היטב את השטח
הנחפר.
· הדיגום יבוצע עפ"י הנחיות המשרד להגנת הסביבה כמפורט בסעיף .7.2
· בכל נקודת דיגום יילקחו 2 דגימות (סה"כ ):10
. דגימה לבדיקת עומק שכבת החי.1
2 דגימה לגילוי נבגים של אצות רעילות..
עומק שכבת החי העליונה יקבע עפ"י השיטה הבאה:·
1. מכל דגימה יילקחו 3 דגימות-משנה – 10 ס"מ עליונים; 10-20 ס"מ; 20-30 ס"מ. דגימות המשנה יילקחו
בעזרת מכשיר בקוטר של 10 ס"מ (איור .)13
איור13 סכמתדיגוםשכבתהחיהעליונה.:
Subsample1
Sediment
Subsample2
sample
Subsample3
2. כל דגימת משנה תסונן דרך מסננת של 250 מיקרון μm( לאיתור מאקרו-)פאונה. קיבוע וצביעה יבוצעו
עפ"י הנחיות המשרד להגנת הסביבה לדיגום אינפאונה.
3. אנליזת נוכחות presence/absence() תבוצע על מנת לקבוע מה עומק השכבה אשר יש לייבש לפני
שימוש בחול.
4. זיהוי טקסונומי יבוצע לרמת מחלקה ).class(
נספחשיטות
· גילוי נבגים של מיקרו-אצות רעילות:
10 ס"מ עליונים של כל הדגימה יילקחו לסריקה תחת מיקרוסקופ לבדיקת נוכחות נבגים. הסריקה תבוצע
ע"י ביולוג/ית ימי/ת אשר יש לו/לה ניסיון בזיהוי נבגים של אצות.
גילוימאקרו-·אצותקאולרפהsp(Caulerpa):
האזור המיועד לחפירה ייסרק לאיתור מאקרו-אצות מהסוג קאולרפה. הסריקה תבוצע בצלילה בקווי סקר
או כסקר וידאו, כאשר האנליזה תבוצע ע"י ביולוג/ית ימי/ת אשר יש לו/לה מומחיות בזיהוי אצות מהסוג
קאולרפה, או זיהוי טקסונומי של אצות.
אין שיטה ידועה להעריך את משך זמן ייבוש ערימת החול על מנת שכלל הביוטה יומת4[]. על כן, במידה
ועומדים בתנאים המוזכרים למעלה, ניתן להשתמש בחול לאחר שיובש לחלוטין. באחריות חברת המצוקים
וחברת החפירה להציע דרכים אשר יסייעו בייבוש החול.
7.4.נוהלסילוקפסולתבנייה
הנוהל יכלול:
7.4.1קבלת הערכה של כמות פסולת הבניין המשוערת מביצוע הפרויקט (בנייה והריסה) מבעל ההיתר, לפני
הוצאת ההיתר.
7.4.2 הצבת דרישה בהיתר הבנייה לפינוי פסולת הבניין בכמות שהוערכה (בהפחתת הכמות שתמוחזר או
שייעשה בה שימוש חוזר באתר), לאתר סילוק מוסדר.
7.4.3 בדיקת קיום קבלות כניסה של פסולת יבשה בכמות שהוערכה (פחות או יותר) לאתר מוסדר על שם
בעל ההיתר, תוך ציון פרטי ההיתר, וזאת לפני מתן תעודת גמר וטופס חיבור לתשתיות.
7.5.הנחיותלביצועסקרצלילהויזואלי
הנוהל יכלול:
7.5.1 צילום (וידאו וסטילס) תת ימי של קרקעית הים, באתר העבודה ולפחות 5 מטרים סביב אזור העבודה
עצמה וכן בשטח אחסון חומר החפירה ככל שהפרויקט כלל אחסון תת ימי של חומר כזה.
תיאור מילולי (בגוף הסרטון או בנפרד) המתאר את הנצפה בו.7.5.2
51
7.5.3 תיאור מילולי נפרד של פרטי הסקר: מועד ביצוע, שם המבצע, מיקום, עומק, פירוט של פרטים
מיוחדים, אם נצפו.
חוות דעת מקצועית של ביולוג/ית ימי/ת לממצאי הסקר, בדגש על האוכלוסייה הבנטונית.7.5.4
7.6.הנחיותלמיפויmadeAs
מיפוי made As יכלול מפה בתימטרית עדכנית ברזולוציה גבוהה בכל שטח העבודה וברצועה של 50 מטרים
לפחות מסביבה, כולל שטחי אחסון החול (אם ישנם). כלל המיפוי הימי יבוצע על פי התקן ההידרוגרפי
המאושר על ידי ה- IHO. המדידה הימית תושלם על ידי מיפוי גיאודטי באזור "מצח החוף" ורצועת החוף
והיבשה, מעומק 1.5 מטרים מתחת לאפס האיזון הארצי ועד גובה 3 + מעל אפס איזון ארצי, שיבוצע על ידי
מודד מוסמך. כלל המידע הגולמי שייאסף במדידות השונות, בכלל זה נקודות העומק, נתיבי המיפוי, נקודות
הבקרה, הכיולים השונים שבוצעו וכיו"ב, יצורפו כאסופת קבצים למפה המשולבת. המפה תוגש בקנ"מ
מתאים ותשמש כמפת ייחוס לצורך בחינת השינויים המורפולוגיים שיתפתחו עם הזמן בקרקעית הים באזור
העבודות. כמו כן, תוגש מפת הפרשי גובה המתארת בצורה כמותית את השינויים הבתימטריים לפני ואחרי
העבודות, וכן מפת תבליט והצללה המציגה באופן תלת ממדי את המבנה הנוכחי של הקרקעית באזור
העבודות. על בסיס המפות לעיל, תוכן חוות דעת של גורם מקצועי מוסמך המתארת את המצב המורפולוגי
של קרקעית הים לאחר גמר העבודות בהשוואה למצב טרם תחילתן, והמשמעויות הנגזרות מכך לגבי יציבות
המתקנים הימיים.
נספחפיקוחסביבתי
8.נספחפיקוחסביבתי
נספחזהמיועדלשימושמפקחשימונהעלידיהחברההממשלתיתלהגנותמצוקיחוףהיםהתיכון("החברה,)"
אשר בסמכותו לעצור עבודות במקום במקרה של הפרה של נהלי העבודה כפי שמפורטים בהמשך ומופיעים
במדריך הניהולי. בנוסף, הקבלן יפקיד ערבויות ייעודיות לנושאים סביבתיים, אשר ניתן יהיה לחלט במקרה
של אי עמידה בתנאים הסביבתיים.
באחריות הקבלן לבצע ניהול ופיקוח סביבתי ונופי על מנת לעמוד בכל ההנחיות והדרישות הסביבתיות
של היזם, של הוראות התוכנית, של מוסד התכנון ושל גורמים ורשויות הפועלים בהתאם לסמכותם על פי
חוק (כגון: רט"ג, משרד הבריאות, משרד להגנת הסביבה וכיו"ב). ניהול ופיקוח זה ייערך בכל שלבי התכנון
והביצוע של הפרויקט – שלבי התארגנות, עבודות מוקדמות, עבודות עפר סלילה ובנייה, פינוי ושיקום עד
למסירת הפרויקט למזמין, הכול בהתאם לדרישות המפורטות להלן.
אירועזיהוםים – במקרה של תקלה או אירוע שפיכת שמן לים ולחוף, יש לחסום ולספוג את השמן באופן
מידי, ולהימנע מנקיטה באמצעים אחרים (כגון שימוש בכימיקלים) ללא אישור המשרד להגנת הסביבה.
במקרה של אירועי זיהום בים או בחוף יש לרכז מאמצי מיגון מידיים, כמפורט במדריך הניהולי, סביב בתי
גידול רגישים.
דיווח – על כל תקלה שהיא (זיהום, צבים או יונקים ימיים במצוקה, נסיעה בשמורת טבע ועוד), ניתן
לדווחישירותלכללהגורמיםהרלוונטייםבאמצעותאפליקצייתwatch:sea
mafish.org.il/reports-application/main
· במקרה של תקלה או אירוע שפיכת שמן לים, יש לדווח מיד למפקח/ת המשרד להגנת הסביבה ולמוקד
הסביבה.
· במקרה של פגיעת שמנים בבעלי חיים יש לדווח מיד למפקח/ת המשרד להגנת הסביבה ולמוקד הסביבה.
במקרהשלפגיעהבצבייםאויונקיםימייםישלדווחמידיתלמרכזהארצילהצלתצבייםשלרט"ג3639*().
בנוסף,במקרהשלפגיעהכלשהיבדולפיניםאויונקיםימייםישלפנותליו"רמחמל"י(מרכזחקרמידעוסיוע
ליונקים ימיים – ד"ר אביעד שיינין: ).052-3571193
53
ניהולהעבודה
במידה וסומנה תשובה אדומה יש לדווח לחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ, ולפעול
בשטח לפי דרכי הטיפול הנוספות במידה ומצורפות.
.אתרהעבודה:1
כן
לא
סימון וגידור אתר העבודה בגדר קשיחה ואטומה
סימון וגידור כלל צירי התנועה – אל האתר, מהאתר, אל שטחי התארגנות
סימון וגידור מסדרונות אקולוגיים בהתאם לדוחות האקולוגיים
קיים מעבר חופשי למטיילים ובעלי חיים
סימון וגידור של אזורים בעלי רגישות אקולוגית בינונית/ גבוהה, ככל שזוהו בדוח תא
השטח
יצירת אזור חייץ של 30 מטרים לפחות בין אתר עבודות לאזורים בעלי רגישות אקולוגית
בינונית/ גבוהה
צירי התנועה על החוף מסומנים ולא חורגים מהרוחב המאושר
נמצאו סימני נסיעה על החוף מחוץ לצירים מסומנים
צירי התנועה עשויים מצע רך בלבד (לא חצץ), אשר מונח על יריעות בד גיאוטכני
מיקום מחנה הקבלן באזור בעל רגישות בינונית/ גבוהה
אחסון חומרי הבניה במקום מוסדר ומגודר המרוחק 50 מטרים לפחות מקו המים
מבני שירותים מחוברים לקו ביוב קיים או נעשה שימוש בשירותים כימיים
נעשה שימוש בכלבי שמירה ו/או מוחזקות חיות במתחם העבודות ומחנה הקבלן
דרכיטיפול:
א. במידה וזוהו מבני שירותים לא תקניים או שנעשה שימוש בכלבי שמירה יש להעביר דיווח למפקחי
המשרד להגנת הסביבה.
ב. במידה ונמצאו סימני נסיעה על שטחים שהוגדרו כ"אל-געת" יש לעצור עבודות ולהביא את הקבלן
לבירור – ישנה עילה לחילוט ערבויות.
.מרכיביםדקים:2
כן
לא
זוהו מרכיבים דקים (חרסית) בעת ביצוע חפירה ימית
דרכיטיפול:
א. הפעלת האמצעים שאושרו לפני תחילת העבודות.
ב. העברת דיווח מידי למוקד הסביבה וביצוע מעקב שוטף אחר התפשטות כתם החומר המרחף.
נספחפיקוחסביבתי
3 מניעתשפיכתבטון/בנטונייט:.
כן
לא
קיימים וזמינים באתר אמצעים למניעת שפיכות בטון/ בנטונייט
זוהו אתרי שפיכת בטון או בנטונייט בחוף ושטחי התפעול
דרכיטיפול:
א. במידה וזוהו אתרי שפיכת בטון או בנטונייט יש להעביר דיווח למפקחי המשרד להגנת הסביבה.
ב. הפעלה מידית של הפעולות הדרושות לסילוק החומר מהחוף לאתר מוסדר על פי כל דין.
ג. מיגון בתי גידול ברגישות גבוהה ובינונית (לפי מפת רגישות) מפני השפעת שפיכת הבטון/בנטונייט.
.ציודמכניכבד:4
כן
לא
הציוד מרוכז באתר אחד בשעות שאינו עובד
קיים ציוד מכני כבד כלשהו על גבי או בסמיכות לבתי גידול בעלי רגישות בינונית/ גבוהה
כל הציוד ההידראולי מונח על משטחים מונעי חלחול
דרכיטיפול:
א. העברת דיווח לאחראי סביבה בחברת המצוק.
.פסולת:5
כן
לא
קיימים כלי אצירה בנפח מתאים לפינוי פסולת במרחב העבודה ועל כ"ש בשימוש
זוהתה שרפת פסולת באתר
שמן משומש מאוחסן במכלים סגורים
כל מכלי הדלק והשמנים מוצבים בתוך מאצרות תקניות ובאזור מקורה
מילוי מכלים ותדלוק מתבצע בתוך המאצרה
נעשה שימוש בפחי "צפרדע" פתוחים באתר, או שקיימת פסולת אורגנית שאינה בפח
סגור
אזורי/ מתקני איסוף פסולת הונחו בקרבת 50( מטרים) בתי גידול המוגדרים כבעלי רגישות
בינונית/ גבוהה
דרכיטיפול:
א. יש לעבוד עפ"י נוהל המבטיח סילוק מוסדר של פסולת הבנייה בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (היתר,
תנאיו ואגרות, טיפול בפסולת בניין, התשס"ה).2005-
55
6 מניעתזיהוםים:.
כן
לא
בכלי השייט ננקטו האמצעים המתאימים למניעת זיהום הים על פי כל דין
קיים וזמין באתר העבודה שרוול חוסם סופג באורך המקיף לפחות פעם וחצי את כלי
השיט הגדול ביותר
קיים וזמין באתר העבודה מארז של כריות ספוג
קיים וזמין באתר העבודה מארז של מטליות ספיגה
דרכיטיפול:
א. במקרה של תקלה או אירוע שפיכת שמן לים, יש לדווח מיד למפקח/ת המשרד להגנת הסביבה.
ב. במקרה של תקלה או אירוע שפיכת שמן לים ולחוף, יש לחסום ולספוג את השמן באופן מידי ולהימנע
מנקיטה באמצעים אחרים (כגון שימוש בכימיקלים) ללא אישור המשרד להגנת הסביבה.
ג. במקרה של אירועי זיהום בים או בחוף יש לרכז מאמצי מיגון מידיים סביב בתי גידול רגישים במידה
שאלו קיימים בתא השטח.
.מניעתפליטותאבק:7
כן
לא
הכנת תכנית למניעה וצמצום של מפגעי אבק ע"י הקבלן
הגנה על מערומי חומר דק מפני רוח
הרטבת צירים ומשטחי עבודה/ התארגנות למניעת הרחפת אבק
סיכון לפליטת אבק בקרבת בתי גידול בעלי רגישות בינונית/ גבוהה
קיימים אמצעים למניעת פליטות אבק במהלך העבודות
דרכיטיפול:
א. מיצוב קיר מגן/יריעה זמנית סביב אזורים רגישים.
ב. באחריות הקבלן למנוע באופן שוטף יצירת מטרדי אבק מדרכי הגישה ומהמתקנים באתר (מגרסות,
מערומי עפר וכו').
.תאורה:8
כן
לא
כיוון פנסים ואמצעי תאורה אל פנים אתר העבודות
שימוש באמצעי תאורה המייצרים אלומת אור מעבר ל90 מעלות לאופק
שימוש בגוון תאורה העולה על 3000 קלווין
· הארה ישירות כלפי המים
· שימוש בפנסי "הצפה"
· עבודות בשעות הלילה
דרכיטיפול:
א. תאורה באתרים בהם קיימים בתי גידול בעלי רגישות בינונית/ גבוהה תוקם לאחר התייעצות עם יועץ
תאורה ועפ"י ההנחיות המופיעות במדריך הניהולי. ניתן להתייעץ ללא עלות עם עמותת "אור מכוון"
שעוסקת בצמצום זיהום אור - .www.ormekuvan.co.il
נספחפיקוחסביבתי
9 מניעתהגעתמיניםפולשים:.
כן
לא
· הבאת אדמה או חול משטח נגוע במיני צמחים פולשים
· נוכחות צמחים פולשים
דרכיטיפול:
א. אם לשטח האתר הגיעו מיני צמחים פולשים (טיונית החולות, שיטה כחלחלה, מיני צלקנית, כנפון זהוב,
טבק השיח, קיקיון מצוי וכו'), באחריות הקבלן לעקרם או להדבירם מוקדם ככל האפשר בטרם ייצרו
זרעים. הטיפול בצמחים הפולשים ייעשה לפי המפורט במסמך ההנחיות למניעת התבססות וטיפול
בצמחים פולשים (דופור-דרור , מדריך כיס מצורף כנספח).2016
ב. בקרהופיקוחכימתבצע טיפול שוטףבצמחיהפולשניתומניעתהתפשטותהבשטחהפרויקטבהתאם
למסמכי הביצוע המאושרים ולמסמכי המכרז.
ג. תיאומים וסיורי פיקוח עם פקח רט"ג בנושא זה.
57
9.מטריצתהטמעתרגישויות
הטמעתרגישויותתאיהשטחבבחירתויישוםפתרונותההגנהעלמצוק
תרשים זרימה נלווה לארגז הכלים האקולוגי
דבריהסבר:
• תרשים זרימה זה נועד לשימוש ע"י החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון.
• מטרתו להנחות את החברה כיצד ליישם את הפתרונות שהוצעו בתמ"א בהתאם לתוצאות ניתוח תאי
השטח, ולזהות מקרים בהם אזורים בעלי רגישות סביבתית דורשים התנהלות מיוחדת, למשל הנפת דגל
אדום שימנע התערבות הנדסית באזור עם מצע קשה טבעי (דוגמה מצורפת).
• תהליך זה משתלב בהליך הסטטוטורי הקיים טרם הוצאת היתר הבניה כהכנה להצגה ואישור מול הוועדה
המקומית והולחו"ף, ונועד לסייע לחברה ולוועדות בבחירת החלופה המתאימה ביותר לפתרון.
מה הם הפתרונות המוצעים בתמ"א לתא השטח?
מתוךהוראותהתמ"א
מה הן הרגישויות הימיות/ היבשתיות שזוהו בתא השטח?
מתוךמפותהרגישותבסקריהשטח
הפתרון המוצע נמצא באזור
הפתרון המוצע נמצא באזור
הפתרון המוצע נמצא באזור
בעל רגישות גבוהה )1(
בעל רגישות נמוכה )3(
בעל רגישות בינונית )2(
כל פעילות תתבצע
•דיוןבצוותתכנון
ניתן להשתמש בסל
לאחר דיון בצוות
(פירוט לפי רגישות בינונית).
הפתרונות הקיים תוך
תכנון*בנושאים
• יש לשאוף להימנעות מהתערבות
הטמעת הנחיות מארגז
הבאים:
פיזית בתא השטח.
הכלים.
- בחינת פתרון זמני
• במידה ואושרו עבודות הנדסיות,
(שקי חול/גיאוטיוב) מול
יש לשקול החלפת פתרון מוצע
קבוע (מסלע ובטון).
בטכנולוגיה הקיימת הטובה ביותר
- דרכים לצמצום
) בהתאם לתנאי השטח.BAT(
טביעת הרגל של
• יש לנקוט אמצעים על מנת למנוע
הפתרון המוצע באזור
זליגת השפעות מפעילות באתרים
הרגיש.
סמוכים (הזנת חול מבוקרת עם אמצעי
הגבלה, הגנה על האזור הרגיש בזמן
עבודות סמוכות, תדרוך וכד').
• כל פיתוח באזור זה מחייב קבלת
אישור מיוחד מהג"ס/רט"ג.
הוצאתהיתרבנייה
במידה והפתרון נמצא באזור בעל רגישות מסוימת אך עלול להשפיע על אזורים סמוכים
רגישים יותר באותו תא שטח, יש לפעול עפ"י הנחיות הרגישות הגבוהה יותר.
מטריצתהטמעתרגישויות
לכל תא שטח ישנו צוות תכנון הכולל – אדריכלים ואדריכלי נוף, יועצי ניקוז, יועצי קרקע, מהנדסים ימיים/*
חופיים, יועצים אקולוגיים ימיים ויבשתיים ונציגי הרשויות המקומיות.
בנוסף,עלמנתלהבטיחבחירתחלופותהמוסכמותעלכולםולמנועאתתקיעתהתהליךבוועדותהשונות,יש
לשלב בתהליך קבלת ההחלטות לקראת הוצאת היתרי בניה ומכרזים לביצוע, נציגים מגופים רגולטורים
וסביבתיים (הג"ס, רט"ג, חלה"ט).
• תפקיד הצוות יהיה לייעץ לחברת המצוקים ולסייע בבחירת פתרון אופטימלי.
• בצוותיבחנוהחלופותהשונותלפתרוןתוךשקילתאפשרויותשלפתרוןזמני(שקיחול/גיאוטיוב)מולקבוע
(מסלע ובטון). בנוסף, יבחנו דרכים לצמצום טביעת הרגל של הפתרון המוצע באזור הרגיש.
• שילובםשלנציגיהג"סורט"גבתהליךקבלתההחלטותהינוקריטיכאשראחדהפתרונותהמוצעיםלתא
השטח נמצא באזור בעל רגישות בינונית או גבוהה, וכן במקרים בהם הפתרון נמצא באזור בעל רגישות
נמוכה אך עלול להשפיע על אזורים סמוכים רגישים יותר, בתוך אותו תא שטח.
• הצוותיסייעבפיתוחפתרוןחלופיאופטימלילפניהצגתהתכנוןשלהחלופההנבחרתבולחו"ף,לאישורביתר
קלות, מאחר ונציגי הג"ס, רט"ג וחלה"ט (השותפים בוועדות השונות) כבר היו שותפים לתהליך הבחירה.
דוגמהלשימושבתרשיםהזרימהעלבסיסתאשטח39–אשקלוןגןלאומי
• עפ"י סל הפתרונות המוצעים לתא שטח זה - "נדרש פתרון משולב יבשתי וימי כולל למקטע עם שוברי
גליםמנותקים(אופתרוןדומהוייצובשלהמדרון)–הנחתגיאוטיובימימשולבעםהזנתחול,בחינתשילוב
הגיאוטיוב הימי עם פתרון המיגון הימי ארוך הטווח".
• עפ"י מפת הרגישות והדוח האקולוגי הראשוני, ישנם מספר אזורים ברגישות בינונית בתא השטח – אזור D
סלע טבול דרומי ואזור המצוק החופי.F
בהתאםלתרשיםהזרימהבתאשטח
זה יש סכנה שהפתרון ישפיע על
אזור בעל רגישות בינונית הדורשת
התייחסותמיוחדתשלצוותהתכנון.
• הצוות יבחן גודל מינימלי ומיקום
אופטימלי לגיאוטיוב למניעת/מזעור
השפעה על אזור .D
• הצוות יעריך האם הזנת חול עלולה
לסכן את אזור D בהתחשב בתנועות
סדימנטים צפויות. במידה ויש סכנה
לפגיעה, הצוות יגבש חלופות/
פתרונות בהתאם.
• ככל שפתרון יבשתי עלול לסכן את
אזור הצוות ידון במזעור הפגיעה.F
אשקלון39-מפתרגישותאקולוגית
59
10.מקורות
1 . ברסלר, ג., תנאי מסגרת להיתרי בניה לעבודות ימיות וחופיות. 2014 אגף ים וחופים.,
2 . רט"ג. הוראות להקמה, תפעול ושיקום מחנות קבלן. .2007
3 . אלמוגי-לבין,א,.alet.,מאפייניהסדימנטשלמדףהיבשתהיםתיכוניהרדודשלישראל10-100(מ.)',2012
המכון הגיאולוגי, ירושלים; חקר ימים ואגמים לישראל, חיפה: ירושלים. .43 .p
Zurel, D., Infauna Layer and Spore Detection Tests for Imported Sand, N. London, .4
Editor. 2016, Israel Ministry of Environmental Protection Marine and Coastal
.Division
5 . דופור-דרור, ז.א.מ., הנחיות למניעת התבססות וטיפול בצמחים פולשים בתכנון והקמת מתקנים וקווים
של חברת מקורות, ה.ל. הטבע, ר.ה. והגנים, and מקורות, 72 p. 2016. .Editors.
https://www.teva.org.il/mekorot
UNEP/MED_POL, Guidelines for the Management of Dredged Material. MAP .6
Technical Reports Series No. 129, in MAP Technical Reports Series. 2000, UNEP:
.Athens
Long,E.R.,etal.,Incidenceofadversebiologicaleffectswithinrangesofchemical.7
concentrations in marine and estuarine sediments. Environmental management,
1995.19(1):p.81-97