חומר רקע

המכון הגיאולוגי משרד האנרגיה התמוטטות וסחיפת המצוק החופי בין השנים 2022 ו- 2023 עמית מושקין, אלון קליימן, נגה רוזן, עודד כץ, און כרובי מוגש לחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון דוח מס' GSI/08/2024 ירושלים, יוני 2024 תקציר דוח זה מציג איתור, מיפוי ואפיון של השינויים בתוואי המצוק החופי (ים התיכון) שהתרחשו בין אוקטובר 2022 לבין אוגוסט 2023 (סה"ככ- 10 חודשים).הניתוחנעשהעלבסיסהשוואהביןשני שריגיםטופוגרפיים ברזולוציה של 0.5 מטר/פיקסל, תוצרי גיחות LiDAR מוטס ממועדים אלו. המיפוי נערך באופן ידני בעזרת ממ"ג (ARC-GIS ועבר אימות בשטח במקרים בהם עלה צורך. נפח החומר שהעתיק את מקומו בתקופת ) המחקר חושב בנפרד עבור כל אחד משבעת מקטעי המצוק הרציפים המרכיבים ביחד את עיקר מצוק החוף של ישראל: מקטע עין ים (אולגה– מכמורת), מקטע נעורים (בית ינאי – נתניה), מקטע נתניה העיר, מקטע נתניה דרום (נתניה - פולג), מקטע געש (ווינגייט – הרצליה), מקטע אשקלון צפון (מצפון למרינת אשקלון,) ומקטע אשקלון דרום (תל אשקלון – תחנת הכ וח רוטנברג.) בנוסף ובנפרד נבחנה הפעילות גם במקטעים המצוקיים המצויים בתאי השטח של תמ"א 13/9 . בתקופת המחקר (2023 - 2022) נרשמו ב 7 מקטעיהמצוק הרציפים שמופו 396 אירועי כשל מצוקבנפח כולל של כ- 18,748 מ"ק. ב- 177 אתרים נערמו טאלוסים על החוף בנפח כולל של כ- 7,426 מ"ק, וב- 119 אתרים התרחשה סחיפה של טאלוסים (תוצרי כשל מצוק מלפני אוקטובר 2022 ) על ידי הגלים בנפח כולל שלכ- 7,434 מ"ק.נמצאכי בתקופ ההאמורה(10/2022-8/2023 )נגרעמהמצוקו מבסיסו ב 7 מקטעיהמצוק הרציפים שמופו נפח של 18,756 מ"ק הגורם למגמה של נסיגת המצוק כלפי מזרח וסחיפת חומר מהמערכת בקצב ממוצע של כ- 588 מ"ק עבור ק"מ מצוק. קצב ממוצע מדוד זה עבור 2022-23 נמצא טבווח הנמוך של קצבי הנסיגה הממוצעים שנמדדו לאורך המצוק של ישראל מאז 2015, כלומר בין 323 ל 1,614 מ"ק/ק"מ/חורף. עםזאת, בדומהלשניםקודמותנמדדהגםב2022-2023 שונותמרחביתמשמעותיתבקצבי הסחיפה בין מקטעי המצוק השונים: במקטעי עין ים, נתניה העיר ונתניה דרום שטף הגריעה (נפח החומר שנגרע עבור יחידת אורך מצוק בתקופת המחקר) היה נמוך מהשטף הממוצע של כלל המצוק ואילו במקטע י אשקלון צפון ואשקלון דרום השטף היה גבוה ממוצע כלל המצוק. במקטע י געש ונעורים שטף הגריעה היה דומה לממוצע כלל המצוק ב 2022-2023 . השוואה בין פעילות המצוק בשנת המעקב הנוכחית (2022-23) לשנה הקודמת לה ( 2021-22 ) מראה כי במקטע עין ים קצב הפעילות בשנה הנוכחית היה נמוך מאשר בשנה הקודמת. במקטעי נתניה העיר, נתניה דרום, געש ו אשקלון צפון היה קצב הסחיפה מהמצוק בשנה הנוכחית דומה לקצב הסחיפה בשנה הקודמת. במקטעי נעורים ואשקלון דרום שטף הגריעה היה גבוה מזה שנמדד בשנה שעברה. יצוין כי שטף הגריעה החריגשנמדדבמקטעאשקלוןצפוןבמהלך2018-19 לאחזרעלעצמובמהלך2022-2023 וכיקצבהגריעה מהמצוקבמקטעאשקלוןצפוןבשנההנוכחיתדומהלקצבהסחיפההשנתיהממוצעשנמדדלאור ך כללהמצוק מאז 2015 . בחלוקת פעילות המצוק לפי תאי השטח של תמ"א 13/9 מתקבל ששטף הגריעה הממוצע בתאי השטח ה "עירוניים" היה גבוה משטף הגריעה הממוצע בתאי השטח ה טבעיים/חקלאיים"" (484 מול 198 מ"ק/ק"מ/חורף, בהתאמה.) 1 תוכן העניינים: עמוד 1 . הקדמה 3 1.1 אזור העבודה 3 1.2 הגיאולוגיה של המצוק החופי 4 2 . שיטות העבודה 7 3 . תוצאות 11 3.1 מפת שינויים 23 20 - 202 2 11 3.1.1 מקטע עין הים 13 3.1.2 מקטע נעורים 13 3.1.3 מקטע נתניה העיר 13 3.1.4 מקטע נתניה דרום 13 3.1.5 מקטע געש 13 3.1.6 מקטע אשקלון צפון 14 3.1.7 מקטע אשקלון דרום 14 4 . דיון 14 4.1 נפחים והערכת נסיגה 14 4.2 השוואה בין המקטעים השונים 14 4.3 השוואה של פעילות המצוק בין שנת המעקב הנוכחית לקודמ ות 16 5 . מסקנות 19 6 . רשימת מקורות 20 נספחים 23 נספח 1 23 נספח 2 26 2 1. הקדמה לאורך כ- 50 קילומטר של רצועת החוף הישראלי קיים מצוק חוף המפריד בין אזור חוף הים למרגלותיו, הנתון להשפעת הגלים, לבין מישור החוף מעל, בו מצויים מבניםוממוקמות תשתיות רבות (ניר, 1992 ) . גובה המצוק מגיע עד חמישים מטרים ובסיסו מצוי במרחק של בין מטרים עד עשרות מטרים מזרחה מקו המים. בעקבות פגיעת הגלים החוזרת בבסיס המצוק, מתרחשות מעת לעת התמוטטויות אשר במשך הזמן מסיגות את גג המצוק מזרחה לכיוון היבשה (כץ וחובריו, 2007 ; כץ וחובריו, 2016 ; Arkin and Michaeli, 1985; ) . Zvieli et al., 2004; Katz et al., 2013; Mushkin et al., 2016; Barkai et al., 2017; Mushkin et al., 2019 נסיגה זו נחשבת כמאיימת על מבנים ותשתיות הבנויים על גג המצוק. במסגרתמחקרלגביהתפתחותהמצוקהחופיוכמעקבאחרישינוייםטבעייםאומלאכותייםבקצביהנסיגה אנחנו עורכים טיסות מיפוי שנתיות (תוך שימוש ב- מוטס,) מאז שנת 2011 , המאפשרות מיפוי של LiDAR אירועי כשל ה מצוק שהתרחשו למשל, כץ וחוב,'( 2016 , 2017 ו- 2018 ) . הדוח הנוכחי מציג איתור, מיפוי ואפיוןשלהשינויי םבתוואיהמצוקהחופי שהתרחשובין אוקטובר 2022 לאוגוסט2023 (סה"ככ- 10 חודשים) לאורך כלל המצוק. דוח זההוא חלק מהמחקר השו טף במכון הגיאולוגי והוא נערך גם כחלק מהפעילות לאורך החופים של החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון ובהזמנתה. 1.1 אזור העבודה המצוק החופי של ישראל הוא למעשה חזית גידוד, תוצר של פעולת הגלים, לאורך בסיסם של רכסי חוף מאורכים פרת ואלמגור,( 1996; אלמגור ופרת, 2016 ומקורות נוספים שם,) הבנויים בעיקר מסלעי כורכר (גרגרי חול מנהר הנילוס המלוכדים על ידי חומר גירי) ואופקים של קרקעות קבורות מסוף תקופת הקרח האחרונה (כ- 60,000 שנים לפני ההווה) ועד אמצע תקופת ההולוקן, כ- 5,000 שנה לפני ההווה ( Porat et al., 2004 ; Frenchen et al., 2001, 2002 ; Engelmann et al., 2001 ; Gvirtzman et al., 1984 ; Yaalon, 1967 ) . המקטע העיקרי של המצוק החופי מתמשך מהרצליה עד חדרה בכיוון צפון-צפון- מזרח ונקרא 'מצוק השרון' (איור 1 ). אורכו כ- 32 קילומטר וגובהו הממוצע 26 מטר. המצוק במקטע זה הוא רציף, למעט מוצאי הנחלים פולג ואלכסנדר לים, שם קיימות פתחות במצוק ברוחב של כקילומטר. בנוסף, באופן מקומי קיימים ערוצים חתורים במצוק ברוחב של עד עשרות מטרים, ברובם כתוצאה מפעילות האדם. מקטעי מצוק חופי נוספים גובלים ממערב את אזור גוש דן (הרצליה עד בת ים) וכן את אזור אשקלון. כפי שיתואר בהמשך הגורם העיקרי ליצירת תוואי הנוף של המצוק החופי ולהמשך התפתחותו הוא גלי הים. במהלך תקופת הקרח האחרונה פני הים היו נמוכים מהיום, וקו החוף (המפגש בין הים ורכסי הכורכר) היה 7 עד 10 קילומטרים מערבית למיקום קו החוף הנוכחי (במקום בו עומק המים כיום הינו כ- 100 מטר). עם המעבר לתקופה הבי ן-קרחונית הנוכחית פני הים עלו והתייצבו בגובהם הנוכחי לפני כ- 4,000 שנה ( ) . רק בהגיע פני הים למיקום זה, החל המצוק החופי הנוכחי להיווצר, ולפיכך גילו המ רבי Sivan et al., 2001 של המצוק הוא כ- 4,000 שנה. מצוקי חוף נוספים, כיום טבועים, ש נוצרו מול מפלסי ים נמוכים יותר בזמן המעברלתקופההבינקרחונית קיימיםמערביתלמצוקהחוףהנוכחי(2016Katz,andGoodman-Tchernov .) 3 איור 1 . אזור העבודה לאורך חוף הים התיכון. מקטעי המצוק החופי לאורכם התבצעה העבודה מסומנים בקו מקווקוו. מצוק השרון הוא חלק המצוק החופי הנמשך מחלקו הדרומי של מקטע געש עד חלקו הצפוני של מקטע עין הים. 1.2 הגיאולוגיה של המצוק החופי באזור העבודה בנוי המצוק בעיקר חילופין של כורכר (Eolianite ), קרקעות קבורות ( Paleosols ) וחול מנושב, המונחים באי התאמה זה על גבי זה ניר,( 1988 ; ניר 1992; פרת ואלמגור, 1996 זילברמן וחוב,'; 4 2006 ; ). להלן מובא תיאור קצר של היחידות הסטרטיגרפיות החשופות באזור העבודה Harel et al., 2016 (איור 2), כאשר שמות היחידות הן בעקבות al. et Gvirtzman ( 1984 :) כורכר רמת-גן : מורכב בעיקר מגרגירי קוורץ (40% עד 60%) ושברי-קונכיות בליכוד גירי אשר משנה את דרגתו במידה רבה על פני מרחקים לא קבועים. כורכר רמת- גן מציג ריבוד צולב האופייני לדיונה, ויוצר למינות בעובי עד סנטימטרים שביניהן רבדים דקים וכיסים של חול לא מלוכד. בסיס היחידה אינו חשוף. כלפי מעלה עובר הכורכר בהדרגה לקרקע קבורה (חמרת נחשולים). עובי היחידה כ- 30 מטר, כאשר לגגה הופעה גלית בעלת משרעת של 30 מטר ואורך גל של 100 מטר. גיל היחידה 60,000 שנה לפני ההווה ( al., et Porat .) 2004 חמרת נחשולים: מורכבת מחול דק, בעיקרו קוורצי (10% - 90% ) ומיעוטו גירי (שברי- קונכיות), וחרסית ממקור לא ימי (10% עד 20%). חמרת נחשולים מונחת על כורכר רמת- גן במעבר הדרגתי, בעוד שהמגע העליון של החמרה עם כורכר דור הוא חד. עובי החמרה מגיע עד מספר מטרים בשקעים של כורכר רמת- גן ובמקומות בהם הכורכר עבה היא דקה ואף חסרה. במקומות חמרת נחשולים מפוצלת לשתיים-שלוש תת- יחידות. כורכר דור: מורכב בעיקר גרגירי קוורץ (30% - 90% ) ושברי-קונכיות בליכוד גירי בדרגה משתנה. כורכר דור מציג ריבוד צולב וכיסי חול בלתי מלוכד, בדומה לכורכר רמת-גן. כורכר דור ממלא שקעים בכורכר רמת- גן (עם חמרת נחשולים בגגו) ומגיע לעובי מרבי של 40 מטר. המגע העליון עם חמרת נתניה הוא גלי. גיל היחידה 53,000 - 51,000 שנה לפני ההווה (2004 al., et Porat .) חמרת נתניה : מורכבת בעיקר מגרגירי קוורץ בגודל סילטי- חולי דק (65% - 93% ,) וחרסית (בעיקר מונטמורילוניט) ועובייה מסנטימטרים עד מטרים. תחמוצות ברזל שעוטפות את גרגרי הקוורץ נותנות לחמרה את צבעה האדום. במקומות רבי ם יש לחמרת נתניה פרופיל של קרקע. המגע התחתון שלה גלי (משרעת מספר מטרים) והמגע העליון עם כורכר תל אביב יוצר טופוגרפיה של מרזבות. כורכר תל אביב (קלקארניט): מורכב בעיקר מחול גירי ( 60% - 90% ) וגרגירי קוורץ (10% - 40% ) בליכוד גירי . במקומות ניתן להבחין בחלק תחתון עם ריבוד צולב (ללא כיסי חול בלתי מלוכד) וחלק עליון למינרי. עובי הקלקארניטעדמספרמטרים(עבהיותרבשקעים).המגעהתחתוןעםחמרתנתניהגליעםהתיתדותלקראת פסגות גבוהות בכורכרים. גג הקלקארניט חשוף במקומות או מכוסה בחול רבוד במגע גלי. מחשופי הקלקארניט בד"כ יוצרים את שפת המצוק כדרגש מעל הצניר בחמרת נתניה. גילו 6,700-10,000 שנים לפני ההווה (2004 al., et Porat .) חולותתערוכה :חוללמינרילאמלוכד,זההבהרכבולכורכררמת- גןודור(70% - 90% גרגיריקוורץדקים.) לחולות אין ליכוד גירי אך הם מיוצבים הודות לנוכחות חומר אורגני. עוביים המרבי של החולות מגיע למספר מטרים. מגע תחתון, עם כורכר תל אביב, כמעט אופקי. בגג חולות התערוכה קיים מעבר לא סדור לחולות חדרה או לקרקע. גיל החולות 3,000-6,000 שנים לפני ההווה (מקור הגילים מפורט בפרת ואלמגור, 1996 .) חול ות חדרה: מכילים בעיקר חול קוורצי דק (85% - 95% ) ושברי-קונכיות. חולות חדרה הם דיונות אשר מתעבות כלפי דרום עד לעובי של מספר מטרים. מקור החול הוא בלייה של חולות התערוכה או חול המגיע 5 מרצועתהחוף.בסיסהחתךתוארךל- 3,200-3,700 שניםלפניההווה(מקורהגיליםמפורטבפרתואלמגור, 1996 וחלקים אחרים בחתך מכסים מבנים מהתקופה הרומית עד היום.) איור 2 . (א) חתך גיאולוגי סכמתי של יחידות הסלע החשופות לאורך מצוק החוף. החתך מוצג על גבי תמונה של החתך מאזור נתניה; (ב) חתך גיאולוגי לאורך מצוק השרון (הגזמה אנכית 40 x ) המציג את יחידות הסלע החשופות (מתוך אלמגור ופרת, 2016 .) המצוק החופי של ישראל נסוג מזרחה על ידי מחזורים של אירועי אי יציבות וכשל 'רגעיים' המופרדים על ידיתקופות ממושכותשליציבותיחסית(למשל,ויסמןוחיטי,1971 ; ; ArkinandMichaeli,1985 Perathand Almagor, 2000; Katz and Mushkin, 2013 ). סכימה בזמן ובמרחב של מחזורי הכשל והיציבות הללו היא 6 המניע העיקרי לנסיגת מצוק החוף של ישראל בסדרי זמן גיאולוגים. ניתן לתאר את גריעת הנפח מהמצוק כתהליך ר ב- שלבי הכולל (אלמגור ופרת, 2016 ; מושקין וחובריו, 2016 ; Perath and Almagor, 2000; Mushkin et al., 2019 :) (I) סחיפת בסיס המצוק על ידי הגלים, יצירת צניר הגורם לאי יציבות במצוק מעל; ( II) קר יסה של המצוק והערמות של חומר המצוק כטאלוס (או גושי סלע) בבסיס המצוק; (III ) סחיפה של חומר הטאלוס על ידי גלי הים הנעשית מיד לאחר הקריסה או במשך הזמן לאחריה (איור 3 .) איור 3 מחזורי היציבות והכשל לאורך המצוק החופי.. (I ) שלב הסחיפה בבסיס המצוק: פגיעה מתמשכת של גלים בבסיס המצוק גורמת ליצירה של צניר (מסומן אדום) הגדל עם הזמן וגורם לאי יציבות גרביטציונית של חלק המצוק מעליו; (II ) שלב אי יציבות וכשל: התרחשות אירוע כשל מעל הצניר (מסומן אדום), תוצרי הכשל נערמים בבסיס המצוק (מסומן כחול;) (III ) שלב היציבות: תוצרי הכשל למעשה מגינים על בסיס המצוק מפני פגיעת הגלים ויצירה של צניר חדש. עם הזמן תוצרי הכשל נסחפים (מסומן אדום) וחושפים את בסיס המצוק ליצירת צניר חדש. 2 . ש יטת העבודה איתור,מיפויוניתוחכמותישל השינוייםשהתרחשובכללתוואיהמצוקהחופיביןאוקטובר2022 לאוגוסט 2023 נעשה בעזרת השוואה בין שני שריגים טופוגרפיים ממועדים אילו. השריגים הטופוגרפיים מבוססים על מידע שנאסף תוך שימוש ב- מוטס בשתי גיחות מיפוי מהתאריכים: LiDAR גיחת 2022 : 10/2022 גיחת 2023 : 8/2022 7 ביצוע הטיסה: חברת אופק תצלומי אוויר; פיקוח ובקרת איכות: המכון הגיאולוגי. בנוסף במסגרת הדוח הנוכחי התבצע ה גם השוואה לשינויים שהתרחשו במצוק החופי מאז 2015 , תוך שימוש בעבוד ת המכון הגיאולוגי שנעשתה בשנה הקודמת ( מושקין וחוב', 2022 .) להלן שלבי התהליך שבוצע לצורך איתור, מיפוי ומדידת נפח השינויים לאורך המצוק החופי: 1 . ביצוע טיסות LiDAR חוזרות (ברזולוציה של לפחות 4 נקודות למ"ר) ובנייה של שריג טופוגרפי (DEM ) ברזולוציה גבוהה של 0.5 מטר/פיקסל עבור שני המועדים הגובליםאת תקופת המחקר. זאת תוך הערכה של דיוק העיגון המרחבי של הנתונים מהגיחות השונות ומזעור של השגיאה האנכית ( 0.05± ס"מ דיוק אבסולוטי עבור גיחות 202 2 , 2023 ). 2 . י יצור מפת הפרשים (ההפרש בגובה הטופוגרפי בין שני השריגים עבו ר כל פיקסל) במערכת ממ"ג על מנת לזהות שינויים טופוגרפיים בין שני מועדי הטיסה. 3 . מיפוי של האזורים בהם קיים שינוי בטופוגרפיה בסביבת המצוק, בין שני מועדי טיסה, בעזרת מפת ההפרשים (איור 4 ) . הזיהוי נעשה בשני שלבים: (א) ממוחשב, כאשר פיקסל עם ערך שלילי או חיובי במפת ההפרשים מציין אזור שהתרחשה בו גריעה או תוספת של חומר בין שני מועדי הטיסה, בהתאמה; (ב) בקרה פרטנית של אזורי השינוי ואימות "ידני" שאכן מדובר בפעילות מצוק ולא בבעייה בנתונים. לדוגמא הפרש טופוגרפיה המתקבל ומראה נסיגת מצוק רציפה של 1 מטר לאורך מספר ק"מ מקורו בשגיאת עיגון בין השריגים הטופוגרפיים, שכן התמוטטויות מצוק טבעיות בד"כ לא עולות על אורך של עשרות מטרים ויש להן גיאומטריה קעורה אופיינית . באזורים נבחרים לפי הצורך,, התבצע גם אימות בשדה. 4 . ייצו ר שכבות ממ"ג של פוליגונים המציינים אתרים בהם זוהו שינויים טופוגרפיים. המיפוי נעשה לפי חלוקה לשלוש קטגוריות המציינות שלבים שונים בתהליך נסיגת המצוק (איור 3 ): גריע ה של חומר מהמצוק עצמו (שינוי שלילי בטופוגרפיה במימד האנכי) המבטאת התמוטטות מצוק א. ( Cliff Collapse – ‘CC’ ) (איור 4א) . נציין כי התמוטטות מצוק לא בהכרח מביאה לנסיגה של גג המצוק אם מתרחשת בחלקו התחתון. גריעה של חומר מטאלוס קיים בבסיס המצוק (שינוי שלילי בטופוגרפיה במימד האנכי) המבטאת ב. סחיפת חומר על ידי פעילות הגלים (‘TE’ – Erosion Talus ) תוספת חומר על החוף בבסיס המצוק (שינוי חיובי בטופוגרפיה ב מימד האנכי) המבטא הערמות ג. טאלוס חדש בבסיס המצוק ( Talus Deposition – ‘TE’ ) כתוצאה מקריסת מצוק (CC) מעל(איור 4 א). 8 איור4 . (א)דוגמאלאירועכשלמצוק.למעלהמשמאל,מפתהצללה 2016 הכוללתטאלוסבבסיסהמצוק (מסומן בחץ); למעלה מימין מפת הצללה 2017 של אותו תא-שטח עליה מסומן בחץ אירוע כשל בו נסוג קו המצוק מזרחה ותוצרי הכשל נערמו כטאלוס בבסיס המצוק (מסומן בחץ). למטה, מפת הפרשים (בין 2017 ו- 2016 ) על גבי מפת הצללה 2017 . צבע צהבהב מציין ערך הפרש אפס (ללא שינוי), צבע אדום מסמן ערך הפרש שלילי (חוסר חומר), צבע כחול מציין ערך הפרש חיובי (עודף חומר.) הנתונים המרחביים והפיזיים של כלל הפוליגונים מהטיפוסים השונים חושבו ו נשמרו בטבל אות עם עיגון גיאוגרפי לרשת ישראל החדשה. שטח כל פוליגון חושב באמצעות הממ"ג ונפח החומר שמייצג הפוליגון חושב על ידי הכפלת שטחו בהפרש הטופוגרפי במימד האנכי בין שני מועדי הטיסה. הפרש זה לכלל הפוליגוןנקבעכממוצעשל ההפרשש מחושבעלידיהממ"ג עבורכלפיקסלבתחוםהפוליגון באופןהבא:, V = A x <ti> כאשר V הוא נפח הפוליגן ( ). הוא שטח הפוליגון ( ), < > הוא ממוצע הפרש הגבהים (ההפרש 3 m A 2 m ti הטופוגרפי, ) עבור ה פיקסל ים בפוליגון. m 9 הערכת שגיאת המדידה: זיהוי ומיפוי הפוליגונים נעשה באופן ידני ומבוקר וזאת בכדי לצמצם למינימום את ההשפעה של אי הדיוקים בעיגון המרחבי של השריגים מ- 2022 ו- 2023 . בהתאם, המקור העיקרי לשגיאתהמדידהנותרהדיוקהאבסולוטי( accuracy ) שלערכיהגבהיםבכלאחדמהשריגיםהטופוגרפים. הדיוק האנכי האבסולוטי של השריגים הטופוגרפיים בהם נעשה שימוש בעבודה זו הינו 0.05± מטר. עבור פיקסל בודד השגיאה (e ) מהפחתת שריג 2022 משריג 2023 חושבה כמקובל בהערכה של טעות מצטברת עבור חיבור/חיסור של שתי מדידות בלתי תלויות: 𝑒𝑖= √0.052 +0.052 = 0.07𝑚 עבור כל פוליגון (הכולל מספר פיקסלים) בעל שטח A חושב המקרה המחמיר ביותר בו כל השגיאות הן באותו כיוון ועל כן השגיאה המצטברת המתקבלת באומדן הנפח ( 3 m ) של כל פוליגון <(ie > ( חושבה לפי: > = 0.07*A ie < 5 . חלוקה למקטעי מצוק - לטובת ה מיפוי, חישובי הנפח ים והשוואה לשנים קודמות חולק אזור העבודה ל- 7 מקטעים ראשיים הכוללים מצוק רציף ( איור1 ו- טבלה 1 .) מקטע 'עין ים' (חוף אולגה – מכמורת, אורך 3.0 ק"מ, גובה ממוצע 14 מטר); מקטע 'נעורים' (בית ינאי – נתניה, אורך 5.3 ק"מ, גובה ממוצע 26 מטר); מקטע 'נתניה העיר' (אורך 3.1 ק"מ), המקטע כולל את החוף למרגלות העיר ובכלל זה את האזור המוגן על ידי שוברי הגלים; מקטע 'נתניה דרום' (נתניה - פולג, אורך 4.0 ק"מ, גובה ממוצע 30 מטר;) מקטע 'געש' (ווינגייט – הרצליה, אורך 10.0 ק"מ, גובה ממוצע 29 מטר); מקטע 'אשקלון צפון' (מצפון למרינה, אורך 3.0 ק"מ); מקטע 'אשקלון דרום' (מצפון לתחנת הכוח – עד תל-אשקלון, אורך 3.5 ק"מ). בהמשך, מוצג מיקום כל פוליגון כמרחק צפונה של מרכז הפוליגון ביחס לנקודת ראשית קבועה. עבור מקטעי עין ים, נעורים, נתניה העיר, נתניה דרום והרצליה נקודת הייחוס נמצאת במרינה של הרצליה ב נ.צ. 181070/674645 . ועבור מקטעי אשקלון צפון ואשקלון דרום נמצאת נקודת הייחוס באזור תחנת הכוח ב נ.צ. 154776/615988 . יתאור פעילות המצוק 2022-2023 לפי תאי ה שטח 1-39 שנקבעו במסגרת תמ"א 13/9 מופיע בנספח 1 . 6 . חישוב מאזן הסדימנט כאומדן לקצב נסיגת המצוק. עקרונות המעקב אחר קצב נסיגת המצוק בעזרת חישובי מאזן הסדימנט המיושם כאן מתואר ים בפירוט ב כץ וחוב' (2016) וב Mushkin et al. (2019) . בעבודה הנוכחית מאזן הסדימנט מבוטא בעזרת ה (EE) Erosion Effective שמחושב לפי: 10 EE = CC + TE- TD כאשר נעשה שימוש בערכים המוחלטים של CC , TE ו TD כך שערכי EE חיוביים מציינים איבוד חומר ממערכת המצוק-טאלוס. חלוקה של EE (הנפח שנגרע) בשטח הפנים של המצוק הנבחן מאפשר לתרגם את חישובי הנפחים המתוארים לעיל לאומדן חד מימדי ש ל קצב נסיגת המצוק במימד האופקי לכוון היבשה. טבלה 1 . חלוקה למקטעי התייחסות ראשיים לאורך המצוק החופי אורך/גובה1 קצה דרומי קצה צפוני מקטע מרחק צפונה מרחק צפונה ק"מ)(/ מ)'( נ.צ. (ITM ) (ק"מ) נ.צ. (ITM ) (ק"מ) מהרצליה/אשקלון2 מהרצליה/אשקלון2 עין הים 3.0 / 14 187891/701802 28 188678/704712 31 נעורים 5.3 / 26 185942/694043 20 187233/699183 25.3 נתניה 3.1 / 34 16.9 20 185187/691036 185942/694043 העיר נתניה 4.0 / 30 12.9 16.9 184212/687157 185187/691036 דרום געש 10.0 / 29 1.9 11.9 181580/676462 183963/686163 אשקלון 3.0 / 16 158381/621477 6.5 159941/624100 9.5 צפון אשקלון 3.5 / 10 155306/616831 1 157199/619736 4.5 דרום 1 . גובה ממוצע של המקטע 2 . נקודות ייחוס: הרצליה: נ.צ. 181070/674645 אשקלון: נ.צ.; 154776/615988 . 3 . תוצאות 3.1 מפת שינויים 2022-2023 השינויים לאורך כל מצוק החוף סווגו להתמוטטות מצוק (CC , נפח מחושב בסימן שלילי), לסחיפת חומר מטאלוס (TE , נפח מחושב בסימן שלילי) ולתוספת חומר לטאלוס ( TD , נפח מחושב בסימן חיובי) (איור 4 ) . סכום כלל הנפחים הללו מציין את אובדן החומר שמקורו במצוק בתקופת המחקר ( EE ) . סיכום הממצאים 11 מופיע בטבל אות 2 ו- 3 בחלוקה לפי שבעת מקטעי החוף השונים. בנספח 1 מופיע סיכום של הפעילות ב 2022-2023 לפי תאי השטח של תמ"א 13/9 . טבלה 2 . סיכום הפעילות לאורך המצוק החופי (2023 - 2022 ) סה"כ סחיפת טאלוס טאלוסים שנוספו גריעה1 אורך כשל מצוק ( CC ) ( TE ) ( TD ) מקטע ( EE ) מספר נפח כולל מספר נפח כולל מספר נפח כולל ק"מ)( ( 3 m ) קריסות ( 3 m ) פוליגונים ( 3 m ) טאלוסים ( 3 m ) -371 -64 134 עין הים 3.0 26 4 6 -301 ±52 ±9 ±26 -2,973 -448 866 נעורים 5.3 137 38 46 -2,555 ±293 ±67 ±130 -732 -159 582 נתניה העיר 3.1 27 4 16 -309 ±98 ±30 ±75 -2,924 -16 2,549 נתניה דרום 4.0 47 3 34 -391 ±205 ±4 ±287 -5,162 -3,631 3,123 געש 10.0 133 60 63 -5,670 ±408 ±447 ±276 -2,375 -3,039 100 אשקלון צפון -5,314 3.0 12 7 5 ±64 ±169 ±12 -4,211 -77 72 אשקלון דרום 3.5 14 3 7 -4,216 ±167 ±5 ±18 סיכום 31.9 396 -18,748 119 -7,434 177 7,426 -18,756 1 . סה"כ גריעת חומר מצוק מהמע רכת החופית (כשל מצוק + טאלוסים שנוספו + סחיפת טאלוסים.) טבלה 3 . סיכום מאפייני נפח הפעילות לאורך המצוק החופי ( 2023 - 2022 ) כשל מצוק ( CC ( ) 3 m ) סחיפת טאלוס ( TE ) ( 3 m ) טאלוסים שנוספו ( TD ( ) 3 m ) מקטע טווח חציון טווח חציון טווח חציון עין הים <-69 -6 <-49 -6 <61 14 נעורים <-487 -8 <-41 -9 <109 9 נתניה העיר <-97 -20 <-70 -40 <184 18 נתניה דרום <-1,473 -18 <-10 -4 <1759 7 געש <-513 -22 <-348 -26 <594 18 אשקלון צפון >-846 -63 <-1492 -201 <40 17 אשקלון דרום <-1830 -71 <-41 -22 <22 10 12 3.1.1 מקטע עין הים במהלך תקופת המחקר התרחשו במקטע זה 26 אירועי כשל מצוק בטווח נפחים של עד 69 מ"ק (חציון: 6 מ"ק) ובנפח כולל של 371 מ"ק. תועדו 4 אתרים של סחיפת טאלוס בנפח כולל של 64 מ"ק ו- 6 אתר ים של הערמות טאלוסבנפח כוללשל 134 מ"ק (טבלאות 2 , 3 ). בתקופת המחקר נגרע מהמערכת החופית במקטע זה בסה"כ 301 מ" ק של חומר שמקורו במצוק. 2 3.1. מקטע נעורים במהלךתקופתהמחקר התרחשובמקטעזה137 אירועיכשלמצוקבטווחנפחיםשלעד487 מ"ק(חציון: 8 מ"ק) בנפח כולל של 2,973 מ"ק. תועדו 38 אתרים של סחיפת טאלוס בנפח כולל של 448 מ"ק ו- 46 אתרים של הערמות טאלוס שהגיעו בסה"כ ל- 866 מ"ק (טבלאות 2 , 3 ). בתקופת המחקר נגרע מהמערכת החופית במקטע זה בסה"כ 2,555 מ"ק של חומר שמקורו במצוק. 3.1.3 מקטע נתניה העיר מקטע זה כולל את חופי העיר נתניה ובכלל זה הקטע המוגן על ידי שוברי גלים אשר אורכו כ- 700 מטר. בתקופת המחקר, במקטע זה, מופו 27 אירועי כשל מצוק בטווח נפחים של עד 97 מ"ק (חציון: 20 מ"ק) שגרעו מהמצוק החופי בסה"כ 732 מ"ק חומר. תועדו 4 אתרים של סחיפת טאלוס בנפח כולל של 159 מ"ק ו- 16 אתרים של הערמות טאלוס שהגיעו בסה"כ ל- 582 מ"ק (טבלה 2 ). בתקופת המחקר נגרע מהמערכת החופית במקטע זה בסה"כ 309 מ"ק של חומר שמקורו במצוק. 4 3.1. מקטע נתניה דרום במהלךתקופתהמחקרהתרחשובמקטעזה47 אירועיכשלמצוקבטווחנפחיםשלעד1,473 מ"ק(חציון: 18 מ"ק) שגרעו מהמצוק החופי בסה"כ 2,924 מ"ק חומר. תועדו 3 אתרים של סחיפת טאלוס בנפח כולל של 16 מ"ק ו- 34 אתרים של הערמות טאלוס שהגיעו בסה"כ ל- 2549 מ"ק (טבלאות 2 , 3 ). בתקופת המחקר נגרע מהמערכת החופית במקטע זה בסה"כ 391 מ"ק של חומר שמקורו במצוק. 5 3.1. מקטע געש במהלךתקופתהמחקר התרחשובמקטעזה133 אירועיכשלמצוקבטווחנפחיםשלעד513 מ"ק(חציון: 22 מ"ק) שגרעו מהמצוק החופי בסה"כ 5,162 מ"ק חומר. תועדו 60 אתרים של סחיפת טאלוס בנפח כולל של 3,631 מ"ק ו- 63 אתרים של הערמות טאלוס שהגיעו בסה"כ ל- 3,123 מ"ק (טבלאות 2 , 3 ). בתקופת המחקר נגרע מהמערכת החופית במקטע זה בסה"כ 5,670 מ"ק של חומר שמקורו במצוק. 13 6 3.1. מקטע אשקלון צפון במהלך תקופת המחקר התרחשו במקטע זה 12 אירועי כשל מצוק בטווח נפחים של עד 846 מ"ק (חציון: 63 מ"ק) שגרעו מהמצוק החופי בסה"כ 2,375 מ"ק חומר. תועדו 7 אתרים של סחיפת טאלוס בנפח כולל של 3,039 מ"ק ו- 5 אתרים של הערמות טאלוס שהגיעו בסה"כ ל- 100 מ"ק (טבלאות 2 , 3 ). בתקופת המחקר נגרע מהמערכת החופית במקטע זה בסה"כ 5,314 מ"ק של חומר שמקורו במצוק. 3.1.7 מקטע אשקלון דרום במהלךתקופתהמחקר התרחשובמקטעזה14 אירועי כשלמצוקבטווחנפחיםשלעד 1830 מ"ק(חציון: 71 מ"ק) שגרעו מהמצוק החופי בסה"כ 4,211 מ"ק חומר. תועדו 3 אתרים של סחיפת טאלוס בנפח כולל של 77 מ"ק ו- 7 אתרים של הערמות טאלוס שהגיעו בסה"כ ל- 72 מ"ק (טבלאות 2 , 3 ). בתקופת המחקר נגרע מהמערכת החופית במקטע זה בסה"כ 4,216 מ"ק של חומר שמקורו במצוק. 4 . דיון 4.1 נפחים והערכת ה נסיגה בתקופת המחקר (כ- 10 חודשים בין אוקטובר 2022 לאוגוסט 2023 ) תועדו לאורך 7 מקטעי המצוק הרציף 396 אירועי כשל מצוק ( CC ) בנפח כולל של 18,748 מ"ק, 119 אתרים של סחיפת טאלוסים TE) ) בנפח כולל של 7,434 מ"ק ו- 177 אתרים בהם נ ערם חומר שקרס מהמצוק על ה חוף ( TD ) בנפח כולל של 7,426 מ"ק (טבלה 2 ) . בהתאם נמדד מאזן-נפח שלילי ( EE ) עבור כלל המצוק החופי , המסתכם ב- 18,756 מ"ק. בהתחשב באורך המצטבר של מקטעי המצוק שנבחנו ( 31.9 ק"מ) מתקבל שטף גריעה ממוצע של 588 מ"ק עבור כל ק"מ מצוק לתקופה המחקר 2022-2023 . בהתחשב בכך ששטח הפנים של כלל מקטעי המצוק שנבחנו (כלומר : סה"כ אורך X גובה ממוצע) הוא ~747,000 מ2 (טבלה 1 ) הנפח שנגרע מהמערכת במהלך 3 202 - 2 2 20 מתרגם לנסיגה מזרחה לכוון היבשה ממוצעת של כ 5 2 0.0 מ' עבור כלל מצוק ( 5 2. ס"מ). 4.2 השוואה בין מקטעי המצוק השונים התפלגות האירועים השונים וקצב הפעילות לאורך מקטעי המצוק השונים במהלך תקופת המחקר 2022 - 2023 לא הייתה אחידה (טבלה 4 :) התמוטטות מצוק ( CC ) : שטף גריעת הסדימנט כתוצאה מהתמ וטטות מצוק ( CC ) במקטעים עין הים ונתניה העיר( 124 ו 236 מ"ק/ק"ממצוק,בהתאמה) היהנמוך משטףקריסותמצוק הממוצעשל כלל המצוק(511.8 מ"ק/ק"מ.) במקטעי נעורים, נתניה דרום, געש ואשקלון צפון שטף גריעת הסדימנט כתוצאה מהתמוטטות מצוק (561 , 676 , 516 ו 791 מ"ק/ק"מ , בהתאמה) היה דומה לקצב הגריעה הממוצע לאורך כל ל המצוק ואילו במקטע אשקלון דרום שטף גריעת הסדימנט כתוצאה מהתמוטטות מצוק (1,203 מ"ק/ק"מ מצוק) היה גבוה ~פי 2 ממוצע כלל המצוק. 14 סחיפת טאלוסים ( TE ) : שטף סחיפת הטאלוסים ( TE) הממוצע לאורך כלל המצוק בתקופת המחקר - 2 202 2023 היה 233.0 מ"ק/ק"מ (טבלה 4 ). ערכי TE גבוהים ממוצע זה נמדדו במקטע אשקלון צפון ( 1,013 מ"ק/ק"מ) . ערכי TE דומים לממוצע כלל המצוק נמדדו במקטע געש (363 מ"ק/ק"מ) וערכי TE נמוכים מהממוצע נמדדו ב מקטעי עין הים, נעורים , נתניה העיר, נתניה דרום, ואשקלון דרום ( 21 , 85 , 51 , 4 , ו 22 מ"ק/ק"מ, בהתאמה.) הערמות טאלוסים (TD :) שטף הערמות הטאלוסים (TD ) הממוצע לאורך כלל המצוק בתקופת המחקר 2022-2023 היה 232.8 מ"ק/ק"מ (טבלה 4 .) ערכי TD גבוהים ממוצע זה נמדדו במקטע נתניה דרום ( 637 מ"ק/ק" מ) בעוד ערכי TD נמוכים מהממוצע נמדדו במקטעי עין הים, אשקלון צפון ואשקלון דרום ( 45 , 33, ו- 21 מ"ק/ק"מ, בהתאמה). במקטע י נעורים, נתניה העיר וגעש נמדד ו ערכי TD הקרובים לממוצע של כלל המצוק ( 163 , 188 ו 312 מ"ק/ק"מ , בהתאמה) . טבלה 4 . צפיפות האירועים ושטף הסדימנט (עבור 10 חודשים; 10/2022-8/2023 ) סה"כ אורך כשל מצוק ( CC ) סחיפת טאלוס ( TE ) טאלוסים שנוספו ( TD ) גריעה f f f ( EE ) f מקטע מספר מספר מספר נפח כולל מ"ק/ נפח כולל מ"ק/ נפח כולל מ"ק/ מ"ק/ ק"מ קריסות #/ק"מ אתרים #/ק"מ טאלוסים #/ק"מ ( 3 m ) ק"מ ( 3 m ) ק"מ ( 3 m ) ק"מ ק"מ )#( )#( )#( עין הים 3 26 8.7 -371 -82.0 4 1.3 -64 -21.3 6 2.0 134 44.7 -100.3 נעורים 5.3 137 25.8 -2,973 -560.9 38 7.2 -448 -84.5 46 8.7 866 163.4 -482.1 נתניה -99.7 3.1 27 8.7 -732 -236.1 4 1.3 -159 -51.3 16 5.2 582 187.7 העיר נתניה -97.8 4.0 47 11.8 -2,924 -676.0 3 0.8 -16 -4.0 34 8.5 2,549 637.3 דרום געש 10.0 133 13.3 -5,162 -308.7 60 6.0 -3,631 -363.1 63 6.3 3,123 312.3 -567.0 אשקלון - -1,771.3 3.0 12 4.0 -2,375 -791.7 7 2.3 -3,039 5 1.7 100 33.3 צפון 1,013.0 אשקלון 14 4.0 -1,203.1 3 0.9 -22.0 7 2.0 20.6 -1,204.6 3.5 -4,211 -77 72 דרום סה"כ / 31.9 396 12.4 -18,748 -588.0 119 3.7 -7,434 -233.0 177 5.5 7,426 232.8 588.0 ממוצע שטף גריעת חומר מהמצוק ובסיסו ( EE ) : שטף הגריעה f EE מ"ק/ק"מ)( הממוצע לכלל המצוק חושב על f ידי חלוקהשלנפחEE הכולל(מ"ק) בכלל אורךהמצוק(ק"מ) (טבלה4 .)שטף גריעתהחומרהממוצע לאורך כל מצוק החוף בתקופה 2022-2023 עומד על 588 מ"ק/ק"מ. במקטעי עין הים, נתניה העיר ונתניה דרום נמדדו שטפי f EE נמוכים ממוצע זה (100 , 100 , ו 98 מ"ק/ק"מ, בהתאמה) . במקטעי נעורים ו געש נמדד 15 שטף f EE דומ ים לממוצע ( 2 48 ו 567 מ"ק/ק"מ , בהתאמה) ואילו במקטעי אשקלון צפון ואשקלון דרום נמדד שטף f EE ( 1,771 ו 1,205 מ "ק/ק"מ , בהתאמה) הגבוה משמעותית מהממוצע של כלל המצוק. 4.3 השוואה של פעילות המצוק בין שנת המעקב הנוכחית (2022-23) לשנ ים הקודמ ות (2015-16 , 2016-17 , 2017-18 , 2018-19 , 2019-2020 , 2020-2021 , ו 2021-2022 ) טבלה 5 מציגה השוו אה בין פעילות המצוק בשנת המ עקב הנוכחית ( 2022-23 ) ל שבע תקופות המחקר הקודמות מאז 2015 . מסיבות של אילוצים טכנים גיחות הליידאר החוזרות עליהן מתבסס המיפוי במהלך שנים אלו לא בוצעו באותה עונה כל שנה (2/2015 , 3/2016 , 4/2017 , 10/2018 , 7/2019 , 7/2020 , 12/2021 , 10/2022 ו 8/2023 ) ולכן בפועל אורך תקופות המחקר של 2015-16 , 2016-17 , 2017-18 , 2018-19 2019-2020 , 2020-2021 , 2021-2022 ו 2022-2023 הוא 13 , 13 , 18 10 , 12 , 17 , 10 ו 10 חודשים, בהתאמה. ואולם משום שרוב פעילות קריסת המצוק ופינוי החומר מבסיסו מתרחשת במהלך עונת החורף והאביב המוקדם (2013 Mushkin, and Katz ) וכל אחת מ תקופות המחקר תוחמת חורף בודד, מושווים כאן נפחי פעילות המ צוק שנמדדו בכל תקופת מחקר ללא נ רמול למספר החודשים של תקופת המדידה. פעילות כלל המצוק - ממוצע שטף הגריעה (f EE ) של חומר מכלל המצוק החופי כפי שנמדד בשנת המחקר הנוכחית (2022-23 ) , כלומר 588 מ"ק/ק"מ/חורף, היה בין הנמוכים שנמדד ו במיפויים הקודמים מאז 2015 : 323 , 1193 , 1,145 , 1,614 , 612 ו 895 מ"ק/ק"מ/חורף עבור 2021/22 , 2020/21 , 2019/20 , 2018/19 , 2017/18 , 016/17 ו 2015/16 ,בהתאמה(טבלה5 .) במחקרשל Mushkinetal.(2016) נמדדנפחגריעה כולל של כ 3 10 * 282 מ"ק ממצוק השרון שאורכו המצטבר הוא 18.8 ק"מ בין 3/2006 ל 2/2015 . בהתחשב בכך שתקופה זו תוחמת תשעה חורפים מתקבל קצב גריעה ממוצע של כ 1,670 מ"ק/ק"מ/חורף ממצוק השרון בין2006-2015 . בהינתן טווח שגיאהשל ±20-30% במדידות אלו מתקבל שבדומהלתקופת המחקר הקודמת (2021-2021 ) גם קצב הגריעה מכלל המצוק החופי במהלך 2022-23 ( 588 מ"ק/ק"מ/חורף) היה נמוך משמעותית מקצב הנסיגה הרב שנתי הממוצע שנמדד עבור מצוק השרון מאז 2006 . פעילות המקטעים השונים - בשנת המחקר הנוכחית (3 2 - 2 2 20 בדומה לתקופות המחקר הקודמות,), נמדדה שונות משמעותית ב שטף הגריעה (f EE ) בין מקטעי המצוק השונים (טבל ה 5 , סעיף 4.2 .) בחינת השונות בערכי f EE של מקטעי המצוק השונים לאורך הזמן מגלה שערכי ה f EE שנמדדו עבור מקטע עין הים ב 2022/23 ( 100 מ"ק/ק"מ/חורף) נמצאים בתוך טווח הערכים שנמדד ו למקטע זה במרוצת השנים מ 2015 ( 23 - 1,162 מ"ק/ק"מ/חורף). במקטע נעורים שטף הגריעה ממערכת המצוק ב 2022/23 עמד על 482 מ"ק/ק"מ/חורף ונמצא גםהוא בטווח ערכי f EE שנמדדו למקטע זה מאז 2015 ( 98 - 021 , 1 מ"ק/ק"מ/חורף). במקטע י נתניה העיר ונתניה דרום שט פי הגריעה ממערכת המצוק ב 2022/23 עמד ו על 100 ו 98 מ"ק/ק"מ/חורף, בהתאמה, והיו נמוכים מרוב ערכי f EE שנמדדו למקטעים אלה מאז 2016 ( 60 - 091 , 1 ו 16 55 - 1,484 מ"ק/ק"מ/חורף, בהתאמה.) במקטע געש שטף הגריעה ממערכת המצוק ב 2022/23 עמד על 567 מ"ק/ק"מ/חורף. ערך זה בדומה לערך f EE שנמדד בגעש בשנה שעברה (293 מ"ק/ק"מ/חורף) נמוך משמעותיתמטווחערכיf EE שנמדדו למקטעזהמאז2015 ( 522 , 2 - 238 , 1 מ"ק/ק"מ/חורף.) במקטעאשקלון צפון שטף הגריעה ממערכת המצוק ב 3 2 / 2 202 עמד על 771 , 1 מ"ק/ק"מ/חורף ונמצא בטווח ערכי f EE ה"רגיל ים " שנמדדו למקטע זה מאז 2015 ( 716-2,368 מ"ק/ק"מ/חורף.) במקטע אשקלון דרום היה שטף הגריעה ממערכת המצוק ב 3 2 / 2 202 ( 1205 מ"ק/ק"מ/חורף) קרוב לקצה הגבוה של טווח ערכי f EE שנמדדו במקטע זה מאז 2015 ( 84-1,558 מ"ק/ק"מ/חורף.) 17 טבלה 5 . השוואה של פעילות המצוק בין השנים: 2015-16 , 2016-17 ו- 2017-18 , 2018-19 , 2019-2020 , 2020-2021 , 2021-2022 ו 2022-2023 כשל מצוק (f CC ) סחיפת טאלוס (f TE ) טאלוסים שנוספו (f TD ) סה"כ גריעה (f EE ) מ"ק/ק"מ/חורף)( מ"ק/ק"מ/חורף)( מ"ק/ק"מ/חורף)( מ"ק/ק"מ/חורף)( מקטע 20 20 - 2015- 2016- 2017- 2018- 2019- 2021- 2022- 2015- 2016- 2017- 2018- 2019- 20 20 - 2021- 2022- 2015- 2016- 2017- 2018- 2019- 20 20 - 2021- 2022- 2015- 2016- 2017- 2018- 2019- 20 20 - 2021- 2022- ** 202 2016 2017 2018 * 2019 2020 2022 2023 2016 2017 2018 * 2019 2020 ** 2021 2022 2023 2016 2017 2018 * 2019 2020 ** 2021 2022 2023 2016 2017 2018 * 2019 2020 ** 2021 2022 2023 1 124 עין הים 591 14 179 649 696 440 1254 117 10 33 180 603 29 20 21 145 1 107 291 137 82 954 45 563 23 104 538 1,162 487 320 100 נעורים 874 163 176 311 771 424 170 561 273 46 197 154 59 192 68 85 126 112 162 154 232 105 128 163 1021 98 210 311 598 511 109 482 נתניה 667 908 361 633 757 184 236 46 515 303 148 189 34 51 545 332 178 489 362 158 188 168 1,091 486 290 582 60 100 העיר נתניה 361 715 801 1,158 840 386 119 731 88 16 840 606 218 80 19 4 243 526 665 280 406 301 82 637 206 205 977 1,484 625 165 55 98 דרום געש 1,456 1,654 2,603 1,863 2,175 2,106 387 516 366 196 611 1,364 608 638 113 363 500 611 872 705 1,025 822 207 312 1,322 1,238 2,342 2,522 1,757 1,922 293 567 אשקלון 1,970 710 1,247 3,447 1,660 803 271 792 683 128 141 1,152 233 781 1169 1013 285 122 480 529 782 330 46 33 2,368 716 908 4,070 1,111 1,253 1394 1771 צפון אשקלון 193 841 851 226 1,514 1,427 340 1203 54 46 125 760 54 217 98 22 163 15 488 21 10 146 78 21 84 872 489 965 1,558 1,497 359 1205 דרום ממוצע כל המצוק 895 612 1,146 1,614 1,145 1193 323 588 * נתוני 2017-2018 מכסים תקופה של 18 חודשים בין 4/2017 – 10/2018 . בטבלה זו נתוני 2017-2018 אינם מנ ורמלים למספר החודשים משום שתקופה זו כללה עונת חורף אחת בלבד. רוב פעילות קריסת המצוק ופינוי החומר מבסיסו מתרחשת החורף. ** נתוני 2020-2021 מכסים תקופה של 17 חודשים בין 7/2020 – 12/2021. בטבלה זו נתוני 2020-2021 אינם מנ ורמלים למספר החודשים בהנחה מקורבת שתקופה זו כללה עונת חורף אחת. - תאריכי גיחות הליידאר ותקופות המחקר מאז 2015 : o 2015-2016 , 13 חודשים בין 2/2015-3/2016 o 2016-2017 , 13 חודשים בין 3/2016-4/2017 2017-2018 , 18 חודשים בין 4/2017-10/2018 o 2018-2019 , 10 חודשים בין 10/2018-7/2019 o 2019-2020 , 12 חודשים בין 7/2019-7/2020 o o 2020-2021 , 17 חודשים בין 7/2020-12/2021 o 2021-2022 , 10 חודשים בין 12/2021-10/2022 2022-2023 , 10 חודשים בין 8/2023-10/2022 o 5 . מסקנות בכל מקטעי המצוק שנבדקו במסגרת הדוח הנוכחי, נרשמה בסיכום שנת המעקב 2022-23 גריעה של חומר מהמערכת החופית. במהלך התקופה נגרע סה"כ נפח של כ 18,748 מ"ק מסך 31.9 הק"מ של המצוק. ממוצעגריעתחומרשל588 מ"ק/ק "מ/חורף מתרגםלקצבנסיגהממוצעשל0.025 מ'/שנהעבורכלל המצוק בתקופה 10/2022-8/2023 . קצב סחיפה ממוצע זה עבור 2022-23 נמוך משמעותית מקצב סחיפת החומר השנתי מהמצוק החופי ( 1,670 מ"ק/ק"מ/שנה) שנמדד בעזרת מדידות ליידאר אווירי מאז 2006 ( Mushkin et al., 2016; 2019 ). כלומר, קצב נסיגת כלל המצוק במהלך 2022-23 היה נמוך בהשוואה ל קצב הנסיגה הרב שנתי של המצוק מאז 2006 . קצב גריעת החומר במקטע אשקלון צפון במהלך 23 - 2022 שעמד על 1,771 מ"ק/ק"מ/חורף לעומת קצב ממוצע של כלל המצוק שהיה 588 מ"ק/ק"מ/חורף באותה תקופה מצביע על כך שמקטע אשקלון צפון נותר ב 2022-23 כ"מוקד" של קצב גריעה גבוה יחסית לממוצע כלל המצוק. 6 . רשימת מקורות אלמגור,ג.,פרת,א,.2016 .חוףהיםהתיכוןשלישראל– מהדורהרביעית.המכוןהגיאולוגידוחGSI/13/02 , 470 עמ.' זילברמן, ע., אילני, ש,. נצר- כהן, ח., קלבו, ר,. 2006. מיפוי גיאומורפולוגי- ליתולוגי של רצועת החוף של ישראל (עד כ- 1 ק"מ ממזרח לחוף) הערות ודברי הסבר למפה. המכון הגיאולוגי, דוח GSI/23/06 . כץ, ע., הכט, ה., פטרנקר, ג., אלמוג, ע,. 2007 . אומדן קצב הנסיגה של המצוק החופי בישראל והערכת מיקום המצוק בשנת 2100 . המכון הגיאולוגי דוח GSI/21/07 , 34 עמ.' כץ, ע. מושקין, ע., כרובי, א., שמש, ר,., 2016 . קצבי הרקע והקצב הנוכחי של נסיגת המצוק החופי של ישראל והמלצה לשיטה חדשה לניטור, זיהוי וכימות שינויים בקצב הנסיגה. המכון הגיאולוגי, דוח GSI/26/2016 , 35 עמ.' כץ, ע., מושקין, ע., בוסטן, ע., כרובי, א., שמש, ר,. 2017 . התמוטטות וסחיפת המצוק החופי בין השנים 2015 ו- 2016 . המכון הגיאולוגי, דוח GSI/01/2017 , 29 עמ.' כץ, ע., מושקין, ע., בוסטן, ע., כרובי, א., עופרי, ע., בוסתן, ע., שמש, ר,. 2018 . התמוטטות וסחיפת המצוק החופי בין השנים 2016 ו- 2017 . המכון הגיאולוגי, דוח GSI/01/2018 , 41 עמ.' כץ, ע., מושקין, ע., כרובי, א., סגל, ע,. עפרי, ע,. 2019 . התמוטטות וסחיפת המצוק החופי בין השנים 2017 ו- 2018 . המכון הגיאולוגי, דוח GSI/13/2019 , 41 עמ.' מושקין, ע., כץ, ע., כרובי, א., קוטליארוב, מ., סגל, ע,. 2020 . התמוטטות וסחיפת המצוק החופי בין השנים 2018 ו- 2019 . המכון הגיאולוגי, דוח GSI/11/2020 , 31 עמ.' מושקין, ע., כץ, ע., כרובי, א., אשקר, ל., נבון, נ., קוטליארוב, מ,. 2021 . התמוטטות וסחיפת המצוק החופי בין השנים 2019 ו- 2020 . המכון הגיאולוגי, דוח GSI/15/2021 , 30 עמ.' מושקין, ע., רוזן, נ., כץ, ע., כרובי, א,. 202 2 . התמוטטות וסחיפת המצוק החופי בין השנים 2020 ו- 2021 . המכון הגיאולוגי, דוח GSI/09/2022 , 28 עמ.' מושקין, ע., רוזן, נ., פלג, א., כץ, ע., כרובי, א,. 2023 . התמוטטות וסחיפת המצוק החופי בין השנים 2021 ו- 2022 . המכון הגיאולוגי, דוח GSI/16/2023 , 31 עמ.' ניר, י,. 1988 . חופי הים התיכון של ישראל וצפון סיני, היבטים סדימנטולוגיים. המכון הגיאולוגי, דוח GSI/39/88 , 130 עמ.' ניר, י,. 1992 . מצוקי הכורכר בחופי הים התיכון של ישראל. המכון הגיאולוגי, דוח GSI/28/92 , 75 עמ.' פרת, א., אלמגור, ג,. 1996 . סיכונים לאורך מצוק השרון. המכון הגיאולוגי GSI/5/96 , 80 עמ.' Arkin,Y.,Michaeli.L.,1985.Short-andlong-termerosionalprocessesaffectingthestability of Mediterranean coastal cliffs of Israel. Engineering Geology 21, 153-174. Barkai,O.,Katz,O.,Mushkin,A.,Goodman-Tchernov,B.N.,2017.Erosionofarchaeological sites along the Israeli Mediterranean coastline and its application for assessing long- term retreat rates of the sea cliff. Geoarchaeology 2017, 1-14. 20 Engelmann, A., Neber, A., Frenchen, M., Boenigk, W., Ronen., A., 2001. Luminescence chronology of Upper Pleistocene and Holocene aeolianites from Netanya South Sharon Coastal Plain, Israel. Quaternary Science Reviews 20, 799-804. Frenchen, M., Dermann, B., Boenigk, W., Ronen., A., 2001. Luminescence chronology of aeolianites from the section at Givat Olga Coastal Plain of Israel. Quaternary Science Reviews 20, 805-809. Frenchen, M., Neber, A., Dermann, B., Tsatskin, A., Boenigk, W., Ronen., A., 2002. Chronostratigraphy of aeolianites from the Sharon Coastal Plain of Israel. Quaternary International 89, 31-44. Goodman-Tchernov, B., Katz, O., 2016. Holocene-era submerged notches along the southernLevantinecoastline:Punctuatedsealevelrise?QuaternaryInternational401, 17-27. Gvirtzman, G., Shachnai, E., Bakler, N., Ilani, S., 1984. Stratigraphy of the Kurkar Group (Quarternary) of the coastal plain of Israel. Geological Survey of Israel, Current Research 1983-4, 70-82.Goldreich, Y., 2003, The Climate of Israel: Observation, Research, and Application. Kluwer Academic/Plenum Publishers, New York. Harel, M., Amit, R., Porat, N. Enzel, Y., in press. Evolution in of the southeastern Mediterranean coastal plain. In: Enzel, Y., and Bar-Yosef, O., Quaternary of the Levant: Environments, Climate Change, and Humans. Cambridge University Press. Katz, O., and Mushkin, A., 2013. Characteristics of sea-cliff erosion induced by a strong winter storm in the eastern Mediterranean: Quaternary Research, v. 80, no. 1, p. 20- 32. MushkinA.,Katz,O.,Crouvi,O.,Alter,S.R.,Shemesh,R.,2016.Sedimentcontributionfrom Israel's coastal cliffs into the Nile's littoral cell and its significance to cliff-retreat mitigation efforts. Engineering Geology 215, 91-94. Mushkin A., Katz, O., Porat, N., 2019. Overestimation of short-term coastal cliff retreat rates intheeasternMediterraneanresolvedwithasedimentbudgetapproach.EarthSurface Processes Landforms, 44, 177-190DOI: 10.1002/esp.4490. Perath, I., Almagor, G., 2000. The Sharon Escarpment (Mediterranean Coast, Israel): Stability, Dynamics, Risks and Environmental Management. Journal of Coastal Research 16, 207-224. Porat, N., Wintle, A.G., Rite, M., 2004. Mode and timing of kurkar and hamra formation, central coastal plain, Israel. Isr. J. Earth Sci. 53, 13-25. 21 Shemesh, R., 2018. The sediment budget along Israel's eastern Mediterranean cliff dominated beaches, during single storm to annual time scales. Master thesis, Hebrew University. Sivan, D., Wdowinski, S., Lambeck, K., Galili, E., and Raban, A., 2001. Holocene sea-level changes along the Mediterranean coast of Israel, based on archaeological observations and numerical model: Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology, v. 167, no. 1, p. 101-117. Yaalon, D. H., 1967. Factors affecting the lithification of eolianite and interpretation of its environmental significance in the coastal plain of Israel. Journal of Sedimentary Petrology 37, 1189-1199. Zviely,D.,Klein,M.,2004.CoastalcliffretreatratesatBeit-Yannay,Israelinthe20thcentury. Earth Surface Processes and Landforms 29, 175-184. 22 נספח 1 פעילות המצוק במהלך 2022-2023 לפי תאי השטח של תמ"א 13/9 תוצאותהמיפויהמתוארותבדו"חזהנבחנוגםבמסגרתחלוקהגיאוגרפיתשלהמצוקהחופיל50 תאיהשטח שלתמ"א13/9 המשתרעיםלאורךמצוקמצטברשלכ21.3 ק"מ(טבלה6 .) במהלך10 החודשיםשלתקופת המחקר (10/2022-8/2023 ) נמדדו בכלל תאי השטח של תמ"א 13/9 נפחי CC , TE ו TD של 8,827 - , 4,589 -ו 4,017 מ"ק, בהתאמה. נפח הגריעה האפקטיבי (EE , כמתואר בסעיף 2.6 ) בכלל המצוקיםשל תאי השטח היה 9,399 - מ"ק. בחלוקה של סה"כ הגריעה לאורך המצטבר של המצוקים בתאי השטח (21.3 ק"מ) מתקבל שטף גריעה ממוצע (f EE) של 442 - מ"ק/ק"מ/חורף עבור כלל תאי השטח של תמ"א 13/9 . ערך זה דומה לשט ף ה f EE הממוצע שחושב עבור כל המצוק החופי ב 23 - 2022 ( 88 5 - מ"ק/ק"מ/חורף.) נספח2 מתאר סיווג של50 תאיהשטחשלתמ"א 13/9 לתאיםבעלי אופיעירוני/מפותח)כוללחניות, דרכים ושטחים שבוצעו בהם עבודות עפר( , ולתאים בעלי אופי טבעי/חקלאי. אורכם המצטבר של 39 תאי השטח שסווגוכ עירוניים""הוא18.2 ק"מובמהלך2022-23 נגרעמהםכ 8,832 מ"קשלחומר בשטףממוצע של 484 - מ"ק/ק"מ/חורף (איור 5 ) . גריעת חומר מהמצוק במהלך 2022-23 תועדה רק ב 59% מתאי השטח ה"עירוניים" (23 מתוך 39 ), ושטף הגריעה הממוצע עבור 23 התאים ה" עירוניים הפעילים" היה 736 - מ"ק/ק"מ/חורף. אורכם המצטבר של 11 התאים שסווגו כ"טבעיים" הוא 2.9 ק"מ ובמהלך 2022-23 נגרע מהם567 מ"קשלחומר בשטףממוצעשל198 -מ"ק/ק"מ/חורף. גריעתחומרמהמצוקתועדהב73% מתאי השטח ה"טבעיים" (8 מתוך 11 ,) ושטף הגריעה הממוצע המתקבל עבור 8 התאים ה" טבעיים הפעילים" האלה בלבד היה 257 - מ"ק/ק"מ/חורף. בהשוואה לשטף הגריעה הממוצע של המצוק ב 2022-23 ( 588 מ"ק/ק"מ/חורף)מתקבלששט ף הגריעההממוצע בתאיםהעירוניים( 484 - מ"ק/ק"מ/חורף)היה דומהלממוצע כלל המצוק בעוד שטף הגריעה בתאים הטבעיים (198 - מ"ק/ק"מ/חורף) היה נמוך ממוצע כלל המצוק. שטפי גריעהגבוהיםבמיוחדנמדד ו בתאישטח4 , 5ו38 (ביתינאי[2,885 - מ"ק/ק"מ/חורף],ביתינאיצפון[3,340 - מ"ק/ק"מ/חורף] ו אשקלון צפון [4,675 - מ"ק/ק"מ/חורף], בהתאמה) , שלושתם מסווגים כתאים עירוניים. 23 טבלה 6 - סיכוםהפעילותלאורךהמצוקהחופי(2022-2023 )במקטעיהעבודהשלתמ"א13/9 . טאלוסים סווג סה"כ גריעה שטפים סחיפת טאלוס TE כשל מצוק CC אורך EE TD שנוספו מקטע* מקטע מספר מספר –1 EEf CCf נפח כולל נפח כולל מספר מופר/עירוני נפח כולל (m3) טאלוס פוליגוני (m) –4 (m3/km) (m3/km) (m3) (m3) (m3) קריסות טבעי/חקלאי ים ם 1 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 4 תל עפר 188 -2200.0 -1030.8 -143 0 0 -76 2 -67 1 1 2 בית חנקין 65 -79.2 -79.2 -24 0 0 0 0 -24 1 1 3 אולגה כפר נופש 303 -276 4 -2885.2 -2262.3 -352 0 0 -76 6 5 1 בית ינאי 122 -3340.1 -3253.8 -658 0 0 -17 2 -641 6 1 5 בית ינאי צפון 197 6 -1175.4 -1455.4 -764 218 10 -36 6 -946 41 1 בית ינאי דרום 650 -780.4 -1308.6 -263 178 8 0 0 -441 15 1 7 נעורים 337 -608.1 -642.9 -315 144 5 -126 8 -333 30 1 8 כפר נוער נעורים 518 9A 0.0 -113.6 0 10 2 0 0 -10 2 4 חוף נעורים 88 -395.7 -309.4 -55 0 0 -12 1 -43 7 1 9B חוף נעורים דרומי 139 -411.8 -411.8 -91 0 0 0 0 -91 1 1 10 בלו ביי 221 11 -81.8 0.0 -26 17 3 -43 3 0 4 1 נתניה צפון 318 -118.2 -118.2 -26 0 0 0 0 -26 3 1 החוףהנפרד 220 12 -30.2 -30.2 -7 0 0 0 0 -7 1 1 13 שדרות ניצה 232 20.1 -234.0 27 432 4 -91 3 -314 7 1 האמפי/חוףהעונות 1342 14 157 -685.0 444 2471 29 -83 2 -1944 1 14 15Aנתניה סירונית וארגמן 2,837 -214.0 -450.9 -122 135 8 0 0 -257 8 1 570 15B -238.1 -404.8 -50 35 2 0 0 -85 5 1 16 דרום נתניה 210 17 -199.0 -326.5 -39 25 1 0 0 -64 2 4 196 חוף געש -433.5 -60.1 -137 5 1 -123 1 -19 2 4 אפולוניהצפון 316 18 -1791.9 -1161.8 -310 45 2 -154 3 -201 3 4 אפולוניהדרום 173 19 -113.8 0.0 -33 23 1 -56 1 0 0 1 290 19.1 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 20 חוף נוף ים 187 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 92 20.1 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 4 278 20.2 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 170 21 -117.9 -117.9 -31 0 0 0 0 -31 2 1 גלי תכלת 263 21.1 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 175 21.2 -379.6 -389.3 -156 4 2 0 0 -160 2 1 22 חוף השרון הרצליה 411 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 חוף אכדיה 894 23 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 24 חוף נפרד הרצליה 216 -58.6 -58.6 -17 0 0 0 0 -17 1 4 290 24.1 -13.2 -345.4 -4 101 5 0 0 -105 5 4 304 24.2 הצוק תל אביב 25 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 620 6.9 -134.5 2 41 2 0 0 -39 3 4 290 25.1 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 סי אנדסאן 26 345 27 -273.2 -310.8 -247 34 2 0 0 -281 8 1 תל אביב מרכז 904 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 28A תל ברוך 261 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 28B תל ברוך 262 29 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 הילטון תל אביב 734 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 30 חוף נחום גולדמן 635 -1188.6 0.0 -649 0 0 -649 1 0 0 1 31 יפו חוף עליה 546 32 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 בת ים צפון 250 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 33 בת ים מרכז 850 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 34 בת ים דרום 375 35 -45.2 0.0 -8 0 0 -8 1 0 0 1 פלמחים 177 0.0 0.0 0 0 0 0 0 0 0 1 36 בית קברות פלמחים 170 -21.1 -21.1 -6 0 0 00 0 -6 1 4 37 תל יבנה ים 284 38 -4675.2 -2066.4 -5283 91 4 -3039 7 -2335 9 1 אשקלון צפון 1,130 -87.2 -99.7 -56 8 2 0 0 -64 2 4 39 אשקלון גן לאומי 642 442 415 -9,399 4,017 93 -4,589 47 -8,827 218 סה"כ 21,287 -- EEf אורך EE TD TE CC ) 3 (m ) 3 (m TD(#) ) 3 (m TE(#) ) 3 (m CC(#) m (m3/km) CCf(m3/km) ( ) *סווג מקטע כמתואר בנספח2 : – 1 תאשטח בן מתקיים פיתוח עירוניכולל חניות דרכיםושטחים שבוצעובהם עבודות עפר – 4 תא שטח טבעי/ חקלאי פתוח 24 איור 5 . שטף גריעת הסדימנטים מהמצוק החופי בין 10/2022 ל 8/2023 לפי חלוקה לתאי השטח של תמ"א 13/9 . מספור אנכי לפי שמות תאי השטח (טבלה 6 ). אופן החלוקה לתאי שטח עירוניים/טבעיים מתואר בנספח 2 . 25 נספח 2 מתודולוגיה לחלוקת תאי השטח לשתי קבוצות: פתוח/ מפותח הוכן על ידי: - אורית ניר, הוועדה לשמירת הסובב החופי (ולחו"ף) - חן שדה-חיים, החברה להגנת מצוקי החוף ביצירת באפר של 1 ק"מ סביב תאי השטח, על פי החלטת הולחוף, כל תאי השטח הוגדרו כשטח מפותח. גם ביצירת באפר מצומצם יותר של 300 מטר סביב התאי שטח כל תאי השטח הוגדרו כמפותחים. נעשתה בדיקה עם באפרים ברדיוס מצומצם יותר אך היה קיים קושי להגדיר האם תא השטח מפותח או פתוח. הוחלט להתבונן על תאי שטח בלבד (ללא באפר:) במידה ויש לצד המצוק פעילות עירונית, מגורים, חניות, דרכים, או כל פיתוח אחר כולל עבודות עפר שיצרו משטחים נרחבים ללא צמחייה, תא השטח מוגדר בתא שטח עם פיתוח. במידה ואין אזורים מפותחים בתא שטח, והשטח הוא טבעי נסתכל על מודל גבהים ונבחן מהו השטח המתנקז אל המצוק. אם מתנקזים אל המצוק שטחים עורפיים עירוניים, מחוץ לתא השטח אזי תא השטח יוגדר גם הוא מפותח (לדוגמה תא שטח 7 בו כפר הנוער נמצא מחוץ לגבולות תא השטח אך ממתנקז אל המצוק). במידה והמצוק מנקז שטחים טבעיים תא השטח מוגדר פתוח. האם התא שטח פתוח או מפותח? אם בנוי לפחות 20% אם אין פיתוח איזה שטח מתנ קז אל המצוק מפותח אזי התא שטח מתנקז שטח מפותח- מתנקז שטח פתוח- אזי אזי תא השטח מפותח תא השטח פתוח 26 Abstract This report presents quantitative mapping of sea-cliff collapse and erosion activity along Israel’s Mediterranean sea cliffs during a 10 month period between October 2022 and August 2023. Results are based on topographic changes measured by differencing two high-resolution (0.5 m/pixel) DEMs derived from airborne LiDAR data acquired at 4 pts/m2. Cliff activity is described in terms of volumetric erosion/deposition along the seven primary segments that comprise Israel’s sea cliff: Ein Yam, Ne’urim, Natanya, Natanya South, Ga’ash, Ashkelon North, and Ashkelon South. The mapping efforts were conducted manually using GIS and were verified in the field. Forthestudiedperiodwefound 396cliff collapseeventsthatamounttoatotalof ~18,748 m3. Talus deposition occurred at 177 sites and amounted to a total of ~7,426 m3. Talus erosion (of pre-existing talus piles) due to wave scouring was documented at 119 sites and amounted to a total of ~7,434 m3. Our results indicate that erosion and landwards retreat of Israel’s sea cliff between 2022-2023 occurred at an average rate of ~588 m3 per km of cliff per year, which translates to a cliff-scale retreat rate of ~0.025 m/yr. This erosion rate is lowerthanthecliff’saverageannualerosionratespreviouslymeasuredwithairborneLiDAR since2006.Asinpreviousyears,significantspatialvariabilityincliffactivitywasdocumented during 2022-2023: Erosion rates along the Ein Yam, Natanya city and Natanya South segments were lower than the entire cliff average, whereas erosion rates higher than the entirecliffaverageweremeasuredalongtheAshkelonNorthandAshkelonSouthsegments. Erosion rates comparable to the entire cliff average were measured along the Ne’urim and Ga’ash segments. A comparison of the cliff activity between 2022-23 and the previous year revealed lower erosion rates along the Ein Yam segment that contrast the higher esoion rates measured along the Ne’urim and Ashkelon South segments. Comparable erosion rates to 2021-2022 were measured along the Natanya, Natanya South, Gaash and Ashkelon North segments. The exceptionallyhigh erosion rates documented alongthe AshkelonNorth segment during the 2018-2019 period did not carry into the 2022-2023 period. The 2022-2023 erosion rates alongtheAshekelonNorthsegmentswerecomparabletothe9-yearaverageratemeasured for this segments since 2015. 27 המכון הגיאול MinistryofEnergy Geological Survey of Israel Failure and erosion along Israel’s coastal cliffs between 2022 and 2023 Amit Mushkin, Alon Klaiman, Noga Rozen, Oded Katz, Onn Crouvi Submitted to The Mediterranean Coastal Cliff Preservation Government Company GSI Report: GSI/ 8 0 /2024 Jerusalem, June 2024 28