חומר רקע
ילדים
בתקופת מלחמת חרבות ברזל
תוצאות סקר
נובמבר 2024
מבנה המדגם
•
הסקר כלל504
הורים לילדים בגילאי6-17
.
•
ההורההתבקש להשיב לשאלותבהתייחס לילד שלתחושתוחווהאת המצוקה הגדולה
ביותר בעקבות המלחמה.
• תוצאותהסקר נותחו לפיפילוחים דמוגרפיים שונים.
דרום,
ערבים או
12%
14-17
דרוזים
חיפה
(
61
)
26%
20%
והצפון,
(132)
6-9
(
100
)
35%
47%
(
173
)
(237)
מרכז
10-13
יהודים
וירושלים,
80%
27%
53%
(
404
)
(135)
(
259
)
פילוחים נוספים
15%
אחד ההורים של15%
מהילדיםהיה במילואיםאו צפוי להיותבמילואים.
19% מהילדיםמכירים אישית/מקרובמישהושנרצח,נפצעאונפגעבמהלךהמלחמה.
המצבהרגשי של הילדים בעקבותהמצבהבטחוני
58%
שינוי לרעה במצב
24%
מההוריםמעידיםשמצבו הרגשישל ילדם
24%
הרגשי של ילדים
הורע מאוד*
.
13%
הורע במעט ללא שינוי לרעה*
הורע מאוד
32%
32%
מההורים לילדיםשאחדמהוריהם משרת
22%
במילואיםהעידוכי
מצבו הרגשי ילדם הורע מאוד,
וזאתלעומת22%
אצל אלושאינםמשרתים
מצבם שלילדי
במילואים.
מילואימניקים וילדים
שאר האוכלוסיה
ילדי מילואמיניקים
המכירים באופן אישי
35%
אדם שנפגע במלחמה
35%
מההורים לילדיםהמכיריםבאופןאישי אדם
21%
שנפגעבמלחמה העידוכי מצבו הרגשי של ילדם
הורע במיוחד
הורע מאוד,
וזאתלעומת21%
בקרב אלושילדם
אינומכיר באופן אישיאדם שנפגעבמלחמה.
ילדים המכירים באופן אישי שאר האוכלוסיה
אדם שנפגע במלחמה
*
5%
מהמשיביםהשיבו 'לא יודע או לא בטוח'
לחץ ופחד בקרב ילדים בעקבותהמלחמה
חווים לחץופחד
לפחותפעם
26%
בשבועיים
42%
כ-
42%
מהילדים חוויםמצביםשל לחץ ופחדלפחות
16%
54%
פעם בשבועייםבעקבותהמצב הבטחוני;כ-
16%
לחץ ופחד באופן תדיר חוויםלחץופחדבאופןיומיומי. 42%
חווים לחץ
ופחד באופן
יומיומי
כמעטכל הילדיםחוו
כ-
90%
מהילדים חוומצבים של לחץ אופחד במהלך
סיטואציה של לחץאו
השנה בעקבותהמצב הבטחוני בתדירותכלשהי.
פחד
44%
42%
44%
מכלל הילדיםבגילאי9-6
חוומצביםשל לחץ
36%
ילדים צעירים חווים יותר
ופחדבעקבותהמצב הבטחונילפחות פעם
בשבועיים,
וזאתלעומת42%
בגילאי13-10
ו-
36%
לחץופחד
בגילאי17-14
.
6-9
10-13
14-17
השפעת האזעקותעל ילדים
חווים לחץ ופחדאך
מצליחים לחזור
לשגרה
כ-
54%
מהילדים חוויםלחץ ופחדבעקבות
46%
54%
רוב הילדיםחווים לחץ
האזעקות:כ-
46%
מצליחיםלחזורלשגרה, וכ-
8%
ופחד לאחר האזעקות
מתקשיםלחזורלתפקדשעות ארוכותלאחר
54%
אזעקה.
8%
מתקשים
לחזור לתפקד
65%
52%
ילדימילואימניקיםחווים
כ-
65%
מהילדים שאחדמהוריהם משרת במילואים
יותר לחץופחד לאחר
חוויםלחץ ופחדסביב אזעקות,לעומתכ-
52%
משאר הילדים.
האזעקות
ילדי מילואימניקים
שאר האוכלוסיה
67%
ילדים בחברה הערבית
51%
כ-
67%
מהילדיםבחברה הערבית*
חוויםלחץ ופחד
חווים יותר לחץ ופחד
סביב אזעקות,
לעומת 51%
מהילדיםבחברה
לאחר האזעקות מאשר
היהודית.
ילדים בחברה היהודית
חברה ערבית
חברה יהודית
* הרוב המוחלט של המשיביםמהחברה הערבית מתגורריםבחיפה והצפון.
יציאהמהבית מאזפרוץ המלחמה
בהשוואה למצב שלפני המלחמה,
כשנישליש
נמנע
ללא שינוי
ירידה בתדירות היציאה
(
66%
)
מהילדיםנמנעיםמיציאהמהבית או
לעיתים
34%
קרובות
מפחיתיםאת תדירותהיציאהמהבית בגלל המצב
מהבית
לצאת
הבטחוני.
מהבית
31%
7%
מהילדיםכמעט אינםיוצאיםמהבית בהשוואה
נמנעבאופן
ישנם ילדים אשר כמעט
לתקופה שלפניהמלחמה.
המצב חמור יותרבחברה
מועטלצאת
אינם יוצאים מהבית
הערבית*
,
שם18%
מהילדיםכמעט אינםיוצאים
מהבית
בעקבות המלחמה
מביתם.
35%
41%
37%
41%
מהילדים שנמנעיםמיציאהמהבית או
הירידה בתדירות היציאה
22%
מפחיתיםאת תדירותה עושיםזאתביוזמתם,
ולא
מהבית היא בעיקר ביוזמת
ביוזמתההורים(
22%
.)
37%
עושיםזאת ביוזמה
הילדים
משותפת.
ביוזמת הילד
יוזמה משותפת
יוזמת ההורים
* הרוב המוחלט של המשיביםמהחברה הערבית מתגורריםבחיפה והצפון.
אינטראקציותחברתיותמאזהמלחמה
52%
בהשוואהלתקופה שלפני המלחמה, כמחצית
48%
ממעטים באינטראקציות חברתיות
(כ-
50%
)
מהילדיםממעטים באינטראקציות
31%
חברתיותבעקבותהמצב הבטחוני.
ירידה באינטראקציות
13%
החברתיות 5%
כ-
13%
מהילדים נמנעים לעיתיםקרובות
כמעט לא מקיים
נמנע לעיתים
נמנע מעט
אין שינוי מבעבר
מאינטראקציותחברתיות, וכ-
5%
כמעט ולא
אינטראקציות
קרובות
מאינטראקציות
מקיימים אינטראקציותחברתיותכלל.
חברתיות
חברתיות
62%
62%
מהילדים שנמנעיםאו מפחיתים את
27%
הירידה ביוזמתהילדים
האינטראקציותהחברתיות שלהם עושיםזאת
12%
ביוזמתם, ולאביוזמתההורים אוביוזמה משותפת.
ביוזמת הילד
יוזמה משותפת
יוזמת ההורים
57%
39%
38%
קרובל-
60%
מההוריםהצביעו על פעילויותכיתתיות
25%
פעילויותחברתיות
חברתיותמטעם ביתהספר כפעילותמסייעתבקיום
קשריםחברתיים.
38%
הצביעועל חוגיםותנועות
ותמיכהאישית
פעילות יזומה
חוגים ותנועות טיפול רגשי
תמיכה אישית
נוער.
מצד בית הספר
נוער חינמיים
מצד צוות בית
הספר
תסמינים רגשיים, פיזיים והתנהגותיים בקרב ילדים בעקבות המלחמה
אחוז גבוהמהילדים
כ-
85%
מההורים דיווחועל תסמיניםפיזיים,
נפשיים
סובליםמתסמינים
והתנהגותייםשחלה בהם עלייהאצל ילדם
בהשפעת המצב הביטחוני.
בעקבות המצב
40%
39%
37%
28%
26%
עצבנות,
הפרעות
קרובל-
40%
מהילדים סובליםמעצבנות,
הפרעות
בשינה וחוסר שקט בעקבותהמצב הבטחוני.
בשינה וחוסר שקט
הפרעה עצבנות
תוקפנות או חוסר שקט
עצבות
בשינה
התפרצויות
זעם
22%
10%
כ-
41%
מההוריםציינועלייהבתסמיניםפיזיים
9%
תסמינים פיזיים
בהשפעתהמצבהבטחוני.
התסמין הבולט ביותרהינו
כאביבטןשצויןלגבי כחמישית(
22%
)מהילדים.
דפיקות לב מוגברות
כאבי ראש
כאבי בטן
או הזעת יתר
25%
רבע (
25%
)
מההורים ציינושבעקבותהמצב
שינויים
שינויים בתזונה
הבטחוניהופיעו שינוייםבתזונה כגון אכילה יתר,
בתזונה
אכילה רגשית אוהימנעות מאכילה אצל ילדם.
תסמינים רגשיים,
פיזיים והתנהגותיים בקרב ילדים בעקבות המלחמה
(המשך)
94%
יותר ילדים שמכירים
83%
אישית אדם שנפגע
94%
מהילדיםהמכירים אישיתאדם שנפגע
במלחמהחווים
במלחמה סובליםמתסמין כלשהו.
תסמינים
ילדים המכירים באופן אישי
שאר האוכלוסיה
אדם שנפגע במלחמה
36%
30%
36%
מהורים לילדיםבגילאי6-9
ציינועליה
ילדיםצעירים סובלים
12%
בתוקפנותאוהתפרצויותזעם אצלילדם בעקבות
יותר מהתפרצויות זעם
המצב הבטחוני.
6-9
10-13
14-17
היחשפות ילדים לתכני אלימותקשה או טרור ברשת
שנייםמכל חמישה ילדים(
40%
)
נחשפו לתכני
ילדים רבים חשופים
אלימות קשה או טרור ברשת אוברשתות
לתכניםקשים ברשת
החברתיות.
63%
40%
החשיפה גבוההיותר
החשיפה לתכניםקשיםעולה עםהגיל, ובגילאי
26%
בגילאים הבוגרים
17-14
63%
מהילדים נחשפו לתכניםאלו.
14-17
10-13
6-9
33%
רוב ההורים חושבים
הילדיםלא
רק שליש (
33%
)
מההורים סבורים שילדיהםקיבלו
קיבלו מענה
שילדיהםלא קיבלו
מענה כלשהוממערכת החינוךבנושא חשיפה
כלשהו
לתכניאלימות וטרורהקשוריםלמלחמה.
מענה ממערכתהחינוך
ממערכת
החינוך
טיפול רגשי: צורך ומענה
29%
מההוריםציינושילדם היהזקוקלטיפול
כמחצית מהילדים
ילדים
29%
1
רגשי נפשיבשל קשייםהקשוריםלמלחמה.
הזקוקים
48%
הזקוקים לטיפול לא
לטיפול ולא
כמחצית מהם (
48%
)
לא קיבלואתהטיפול
2
קיבלו אותו
קיבלו אותו
הנחוץ,
וזאתמסיבות כגוןמחסורבתורים
זמיניםאוחוסר יכולתלשלם עבור הטיפול.
ילדים
ילדים למילואימניקים
35%
מההוריםלילדי מילואימניקיםציינו
60%
35%
הזקוקים
זקוקים יותר לטיפול
שילדם זקוקלטיפול.
60%
מהםלא קיבלואת
לטיפול ולא
ורובם לאמקבלים אותו
הטיפול הנחוץ.
קיבלו אותו
60%
ילדים המכירים באופן
41%
כ-
41%
מההוריםלילדים שמכיריםאישיתאדם
26%
אישיאדם שנפגע
שנפגעבמלחמה ציינושילדם זקוקלטיפול.
כמחצית מהם (כ-
49%
)
לא קיבלו את הטיפול
זקוקים יותר לטיפול
ילדים המכירים באופן אישי
שאר האוכלוסיה
הנחוץ.
אדם שנפגע במלחמה
גורמים מקצועייםהמסייעים לילדים בעתמלחמה
לא הייתה
15%
מההורים ציינו שלא הייתה דמותמקצועית
דמות
ישנם ילדים שאינם
שיכלה לסייע לילדם עם קושירגשי,
חברתי או לימודי
15%
דמות
מסייעת
הקשורלמצב הביטחוני, למרות שהיה לו צורךבכך.
57% היתה
מקבליםמענה מקצועי
מקצועית
57%
אחוזמההורים ציינוכי היוגורמיםמקצועיים
מסייעת
עלאף הצורך
שסייעולילדם.
28%
ציינוכי לילדםלא היה קושי
28%
לאהיה
משמעותישהצריך סיועמקצועי.
צורך
15%
36%
18%
מחנכ/
ת הכיתה
כשהתבקשו לסמן שלוש דמויותשסייעולילדם,
11%
10%
השיעורהגבוה ביותרשל הוריםציינו אתמחנכת
משמעותי/
תבסיוע
הכיתה כדמותמשמעותית שסייעה לילדםבקשיים
מחנכ/ת
יועצ/ת חינוכי/ת פסיכולוג או
פסיכולוג או
בקשיים
רגשיים, חברתייםאולימודיים.
מטפל אחר
מטפל אחר
מהמערכת
פרטי
הציבורית
גורמים מקצועיים טיפולייםהמסייעים לילדים בעתמלחמה
מטפל
כ-
20%
מההורים ציינופסיכולוג אומטפל אחר
10%
60%
פרטי
מביןהמטפלים
כאחדמבין שלוש הדמויותהמקצועיותשסייעוהכי
52%
20%
הנפשיים,
מחצית
הרבה לילדם*
,
מתוכםמחצית ציינוכי מטפל זה היה
גורם פרטי (ולא מהמערכת הציבורית*.)
פרטיים
19%
17%
ילדימילואימניקים
10%
10%
הוריםלילדימילואימניקים ולילדים המכירים באופן
וילדיםהמכירים אדם
אישיאדם שנפגע ציינומטפלים פרטייםכדמויות
שנפגע מקבליםמענה
מסייעותמשמעותיותפי 1.9
ו-
1.7
(בהתאמה)
יותר
פסיכולוג או מטפל אחר מהמערכת פסיכולוג או מטפל אחר פרטי
ממטפליםפרטייםיותר
מאשר מטפלים מהמערכת הציבורית.
הציבורית
מאשר ציבוריים
ילדי מילואימניקים
ילדי המכירים אדם שנפגע
*
משיבים שבמענהלשאלה 'כאשרלילדך היו קשיים רגשיים, חברתיים, או לימודייםשקשוריםלמצב הביטחוני, מיהן שלוש הדמויות המקצועיותשסייעוהכי הרב, להבנתך, לילדך עםקשיים אלו'
ציינו '
פסיכולוג או
מטפל רגשי מהמערכתהציבורית'
או 'סיוענפשי שנשכר באופן פרטי' ולא ציינו את שתי האפשרויות.
סדר עדיפויותתקציבי
78%
חיזוק המענההרגשי
כ-
70%
מההוריםממקמים את חיזוקהמענים
70%
במעלה סדר
נפשי במעלה סדר
הרגשיים-
נפשייםוהטיפול הרגשי נפשי לנוער
העדיפויות
במעלה סדר העדיפויותהתקציבי.
78%
העדיפויות התקציבי
50%