חומר רקע

החרםהאקדמיעלישראל דו"חבנושא המאבקבחרםעלהאקדמיהבישראל פרופ'בועזגולני פרופ'רבקהכרמי ד"רציפיבוכניק אלהברזני אשרתכץשחם גולןתמיר החרםהאקדמי| 06/25 החרםהאקדמיעלישראל דו"ח בנושא המאבקבחרםעל ה אקדמיהבישראל פרופ'בועזגולני פרופ'רבקהכרמי ד"רציפיבוכניק אלהברזני אשרתכץשחם גולןתמיר https://www.neaman.org.il/project/scholar-shield/ יוני 2025 1 איןלשכפלכלחלקמפרסוםזהללארשותמראשובכתבממוסדשמואלנאמןמלבדלצורךציטוטשל קטעיםקצרים במאמריסקירהופרסומיםדומיםתוךציוןמפורששלהמקור. הדעותוהמסקנותהמובאותבפרסוםזההןעלדעתהמחבר ים ואינןמשקפותבהכרחאתדעת מוסד שמואלנאמן דוחזהנערךונכתבבסיועמערכ ו תבינהמלאכותיתמתקדמ ות )כגון:ChatGPTgrok,,claude.ai ( ,אשר שימש ו לשיפור ניסוח,עריכה,סיכוםוהנגשתהמידע.השימושבטכנולוגיהזונועדלייעלאתתהליךהכתיבה, לשפראתבהירותהתוכןולסייעבארגוןהנתונים,תוךשמירהעלדיוק,מהימנותוהתאמהלקהלהיעד. עםזאת,האחריותהמלאהעלהמידע,הנתוניםוהמסקנותהמופיעיםבדוחמוטלתעלמחבריו,ונעשו בדיקותקפדניותלהבטחתאיכותותקפותהתוכן. 2 תוכן ה עניינים 1 תקציר מנהלים ................................ ................................ .............. 6 2 הקדמה ................................ ................................ ......................... 9 2.1 מעמדה של האקדמיה הישראלית בעולם ושיתופי פעולה איתה ..................... 9 2.2 המצוינות המדעית והטכנולוגית של האקדמיה הישראלית ...........................12 2.3 רקע על תנועת ה- BDS ................................ ................................ .......... 17 2.4 פעילות BDS במישור האקדמי עדה- 6.10.23 ................................ .......... 26 2.5 פעילות כנגד ה- BDS האקדמי עדה- 6.10.23 ................................ ........... 29 2.6 פעילויות BDS במישור האקדמי מאז 7.10.23 ................................ .......... 35 2.7 סוגיות משפטיות ואתיות בהקשר של חרם אקדמי על ישראל ...................... 50 2.8 פעילות כנגד ה- BDS האקדמי מאז 7.10.23 ................................ ............ 52 2.9 סקירה של הארגונים הפעילים במסגרת ה- BDS ובפרט במישור האקדמי ...... 62 3 מתודולוגיה ................................ ................................ ...................69 3.1 שיטת העבודה של צוות הפרויקט ................................ ........................... 69 3.2 איסוף נתונים ................................ ................................ ..................... 70 3.3 שיטות מחקר ................................ ................................ ...................... 75 4 ממצאים ................................ ................................ ......................76 4.1 ממצאים מראיונות עם סגני נשיא לבינלאומיות ולמחקר באוניברסיטאות ...... 76 4.2 תמונת מצב המבוססת על דיווחי חרם אקדמי ................................ .......... 79 4.3 פרסומים מדעיים ................................ ................................ ................ 92 4.4 ממצאים מהסקר של האקדמיה הצעירה הישראלית ................................ ..96 4.5 ממצאים מניתוח מידת הידידותיות של האתרים ומערכת הרישום והקבלה לסטודנטים בינלאומיים באוניברסיטאות בישראל ................................ ..... 97 3 5 המלצות למקבלי החלטות ................................ ............................ 100 5.1 המלצות ברמה הלאומית ................................ ................................ ..... 100 5.2 המלצות ברמת האוניברסיטאות ................................ ........................... 104 5.3 המלצות לרמת חבר הסגל הבודד ................................ ......................... 107 6 תוצרי המחקר -יצירת כלים לסיוע ................................ .................. 109 7 סיכום ................................ ................................ ........................ 109 7.1 משמעות הממצאים ................................ ................................ ........... 109 7.2 מגבלות המחקר ................................ ................................ ................ 111 תודות ................................ ................................ ............................. 113 8 מקורות ................................ ................................ ...................... 115 9 נספחים ................................ ................................ ..................... 120 9.1 צוות הפרויקט ................................ ................................ .................... 120 9.2 רשימת מרואיינים ................................ ................................ .............. 120 9.3 טופס דיווח על מקרה חרם אקדמי ................................ ......................... 122 9.4 נספח טכני ................................ ................................ ........................ 127 9.5 נספח : תופעת האנטישמיות באוניברסיטאות באוסטרליה | סקר ארגון 5 A .... 129 4 רשימתאיורים איור 1 :מיפוי האוניברסיטאות המובילות בארה "ב המעורבות בחרם אקדמי ישראל והקשר לחקיקה מדינתית נגד BDS והגדרת IHRA לאנטישמיות ................................ ................................ ................................ 34. איור 2 :אירועים אנטי ישראלים במכללות ואוניברסיטאות בארה "ב2022-2023 ................................ ..... 36 איור 3 :הפגנות פרו פלסטינאיות בארה "ב לפי ימים 7.10.2023-21.10.2023, ................................ ........ 37 איור 4 :הפגנות אנטי ישראליות באוניברסיטאות ומכללות ארה "בQ3/2023-Q3/ 2024 .......................... 38 איור 5 :דיווחים על פגיעה קיימת ועל פגיעה צפוי בפרמטרים שונים ................................ ....................... 40 איור 6 :הפיזור הגיאוגרפי של ארגונים אנטי-ציוניים שפועלים בקמפוסים בארה "ב ................................ 63. איור 7 :התפלגות הארגונים בקמפוסים האמריקאים לפי סיווג ADL ................................ ....................... 64 איור 8 :הפעילות של ארגוני FJP בקמפוסים נבחרים * בארה "ב ................................ ............................ 67 איור 9 :הפיזור הגיאוגרפי של ידיעות בנושאי החרם האקדמי ................................ ................................ 72 איור 10 :התפלגות הידיעות לפיסוג האירוע ................................ ................................ ........................ 73 איור 11 :הארגונים איתם נערכו שיחות במהלך המחקר ................................ ................................ ........ 75 איור 12 :התפלגות הדיווחים עלפי זירת האירוע ................................ ................................ .................. 80 איור 13 :דיווח מיקרי חרם בזירת קשרים ושיתופי פעולה במחקר לפי קטגוריות עיקריות ......................... 80 איור 14 :דיווח מיקרי חרם בזירת מאמרים ופרסומים אקדמיים לפי קטגוריות עיקריות ............................ 81 איור 15 :דיווח מיקרי חרם בזירת כינוסים לפי קטגוריות עיקריות ................................ ........................... 81 איור 16 :דיווח מיקרי חרם אקדמי לפי תחומים וזירות אירוע באחוזים מתוך כלל המדווחים ..................... 82 איור 17 :סוג החרם והאם יש דמות מובילה של החרם ................................ ................................ ........... 83 איור 18 :דיווח מיקרי חרם אקדמי לפי חרם סמוי וגלוי וזירות עיקריות )N = 86 ( ................................ ........ 83 איור 19 :סוג מחקר שנפגע מהחרם ................................ ................................ ................................ ....84 איור 20 :דיווח מקרי חרם לפי מידת הפגיעה בקידום האקדמי או במחקר בערכים מוחלטים ובאחוזים ..... 84 איור 21 :דיווח מיקרי חרם אקדמי לפי יבשות ומדינות עיקריות )97 N=2 ( ................................ ............... 85 איור 22 :חמש הזירות שבהן דווחו מרבית הדיווחים על חרם אקדמי לפי יבשת באחוזים מתוך כלל המדווחים על אירוע חרם ביבשת ................................ ................................ ................................ ....................... 86 איור 23 :התפלגות דיווחי מקרי חרם לפי שיוך לאוניברסיטה )n=310 ( ................................ ................... 90 איור 24 :דיווח מקרי חרם לפי תחומים אקדמיים )N=279 ( ................................ ................................ .... 91 איור 25 :מספר הפרסומים השנתי של ישראל ומדינות בנות השוואה 2010-2024, ................................ .. 92 5 איור 26 :מספר הפרסומים השנתי של בדירוג NatureIndex , 2010-2024 ................................ ........... 93 איור 27 :מספר הפרסומים בכנסים של ישראל ומדינות בנות השוואה 2010-2024, ................................ 94 איור 28 :שיעור השת "פ הבינלאומי בפרסומים מדעיים – ישראל ומדינות בנות השוואה 2010-2024, ....... 95 רשימתטבלאות טבלה 1 :מספר האוניברסיטאות המדורגות בין מאה האוניברסיטאות המובילות לפי מדינה 2019-2024, .. 11 טבלה 2 :דוגמאות לאירועים אנטי ישראלים משמעותיים בקמפוסים בארה "ב בחודשים אפריל ומאי 2024 ................................ ................................ ................................ ................................ ....................... 37 טבלה 3 : דוגמאות לאירועים אנטי ישראלים בקמפוסים במדינות שונות בעולם בחודשים הראשונים של מלחמת " חרבות ברזל " ................................ ................................ ................................ ..................... 39 טבלה 4: דוגמאות לחרם כנגד ישראל של אוניברסיטאות ואגודות בעולם בעקבות מאורעות השבעה באוקטובר ................................ ................................ ................................ ................................ ........ 41 טבלה 5 :אירועי BDS באוסטרליה במחצית הראשונה של שנת 2025 -דוגמאות ................................ ....43 טבלה 6 :אירועי BDS בקנדה במחצית הראשונה של שנת 2025 - דוגמאות ................................ ......... 44 טבלה 7 :אירועי BDS באירופה במחצית הראשונה של שנת 2025 -דוגמאות ................................ ......... 46 טבלה 8 :ריכוז הצעות להתמודדות עם חרם מתוך טפסי הדיווח על מקרי חרם )N=32 ( .......................... 88 טבלה 9 :צוות הפרויקט ................................ ................................ ................................ ................... 120 טבלה 10 :סגני נשיא לבינלאומיות שרואיינו ................................ ................................ ....................... 120 טבלה 11 :סגני נשיא למחקר שרואיינו ................................ ................................ ............................... 121 6 1 תקציר מנהלים מדינתישראל,כמרכזשלחדשנותטכנולוגיתומדעית,נדרשתלשמראתחוסנההכלכלי,החברתיוהביטחוני על- ידיחיזוק התשתית האקדמיתוהמחקריתשלה. לאורך77 שנותקיומה, הצליחהישראל להפוךאתגרי קיוםלהזדמנויותפורצותדרך,ובכךמיצבהאתעצמהכמעצמתהייטקעולמית. האקדמיההישראליתמילאהתפקידמכריעביצירתהתשתיתהאנושיתוהטכנולוגיתשמיצבהאתישראללא רקכמעצמתהייטקאלאגםכמדינהמפותחתבעלתמערכות מתקדמותבשורהארוכהשלתחומיםובהם ביטחון,בריאות,חינוך,רווחהועוד. עםזאת,אירועי ה-7 באוקטובר2023 והמלחמהשפרצהבעקבותיהם הביאו לשינוי הדרגתי בדעת הקהל העולמית וחשפו את ישראל לאיומים חדשים, ובכלל זה ניסיונות חוזרים ונשנים להטיל חרם אקדמי על מוסדותוחוקריםישראלים.דו"חזה,פריעבודתושלמוסדשמואלנאמן,בוחןאתהיקףהחרםהאקדמיעל ישראל,השפעותיוהמגוונות,ואתהדרכיםהאפשריותלהתמודדעמוביעילו ת. ממצאיםעיקריים : האקדמיה בישראל נהנית ממוניטין גבוה בעולם, ומדורגת  מעמדה של האקדמיה הישראליתבעולם במקומות מכובדים ב דירוגים בינלאומיים מובילים כמו דירוג שנחאי ודירוג QS , המבוססים על מצוינות מדעיתופרסומים.אוניברסיטאותישראליותרבותמשתפותפעולהעםמוסדותמחקרבעולםוכמעטכל החוקריםבישראלמקיימיםשת"פיםברמההאישיתעםעמיתיהםבחו"ל,דברהמעידעלאמוןהקהילה המדעיתהעולמיתבעשייההאקדמיתהישראלית. BDS והחרםהאקדמי :תנועתהחרםהאקדמי)BDS (רואהבאקדמיההישראליתיעדמרכזי  תנועתה- במאבקהכנגדמדינתישראל,אותההיאקוראתלמעשהלהחליףבישותמדיניתאחרתשתיקראפלסטין שגבולותיה יהיו מנהר הירדן ועד לים התיכון. התנועה , שהחלה לפעול לפני כ-3 עשורים, הגבירה את פעילותה באופן משמעותי מאז אירועי 7 באוקטובר 2023 . פעילי ה- BDS משתמש ים ברטוריקה אנטי - י שראלית,המכילהלעיתיםקרובותגםרטוריקהאנטישמית, ומנס ים להפעיללחץעלמוסדותאקדמיים וחוקריםברחביהעולםלהימנעמשיתוףפעולהעםעמיתיהםהישראלים,לעצורהשקעותבישראלועוד . : אף שהמחקר מצא שהחרם האקדמי טרם השפיע באופן  השפעות החרם על האקדמיה הישראלית מהותיעליכולתהמוסדותהישראלייםלקייםמחקראיכותיולשתףפעולהברמההגלובלית,החששהוא מיצירתתהליךשיובילבסופושלדברלהשפעותשליליותמשמעותיות החל ברמתהפרט וכלהברמתכלל המוסדותהאקדמיים . חוקריםרביםמדווחיםעלסירובלפרסםמאמרים,הזמנותשהתבטלולכנסים,עיכוב בהליכיקידום,וכןחששלפגיעהבמוניטיןהאקדמיובקשריםעםעמיתיםבחו"ל.ישנוגםקושיהולךוגובר עליכולתםשלמוסדותלהשכלהגבוההבישראללמשוךסטודנטיםבינלאומייםוכןעלהשתתפותםשל חוקר יםוסטודנטיםבכנסים אוהשתלמויותבחו"ל. בקמפוסים ברחבי העולם : ארגונים פרו- פלסטיניים הפועלים בקמפוסים אוניברסיטאיים  יוזמות חרם ברחביהעולם,במיוחדבארה"בובאירופה,ממלאיםתפקידמרכזיבקידוםהחרםהאקדמי.ארגוניםאלה פועלים באמצעות מחאות, הפגנות, קריאה להשקעות נגדיות ולחרם על ישראל, וגם פועלים לקידום תודעהאנטי-ישראליתבקרבהסטו דנטיםוחבריהסגל. 7 :גורמיםרביםבישראלומחוצהלההגיבובמגווןדרכיםכנגדהחרם,כולל  תגובותנגדופעולותנגדהחרם מאמציםדיפלומטיים,משפטייםוציבוריים.המוסדותהאקדמייםבישראלעצמםנוקטיםפעולותלמניעת החרםהאקדמי,כולליצירתשיתופיפעולהחדשיםוחיזוקהקשריםהקיימים,והעלאתהמודעותלהשלכות השליליותשלה חרםעלחופשהמחקרהאקדמיועלשיתוףהפעולההבינלאומי. : כמעט מחצית ממקרי החרם האקדמי המדווחים מתבצעים באופן סמוי, דבר  החרם הגלוי והסמוי המקשהעודיותרעלזיהויהתופעהומציאתפתרונותמעשיים.פעמיםרבותמתבטאהחרםהסמויבכך שהגורםשנוקטבחרםלאמצייןבאופןמפורשאתהסיבהלסירובולשתףפעולה,אלאמנסהלהסוותאת מניעיוהאמיתיים. מגמות הפרסומים המדעיים – המדדים של מספר הפרסומים השנתי, שיעור ההשתתפות בכנסים  מדעיים, ורמת שיתופי הפעולה הבי נ לאומיים מלמדים כי נכון לשנת 2024 , לא ניכרת ירידה מובהקת בתפוקההמדעיתשלישראל.עםזאת,כאשרבוחניםאתהקצבהיחסישלגידולבפרסומיםלעומתמדינות בנות השוואה, ניכרת האטה מסוימת. ירידה במספר המאמרים שהתקבלו לכנסים והפער המתמשך בשיתופיפעולהבינלאומייםעלוליםלשקףסימניםר אשונייםלהשפעותשלמדיניותהדרה,סינוןפוליטי, או הסתגרות מוסדית. מגמות אלו מחייבות מעקב שיטתי ורב־שכבתי לאורך זמן, על מנת להבחין בין תנודותמקריותלביןשינוייםמבנייםהנובעיםמהחרםהאקדמי. : עליה במודעותהציבוריתלחרםהאקדמי,בעיקרבעקבותאירועי7  הגברתהמודעותוהתגובהלחרם באוקטובר,ומאמציההסברה,גרמוגםלכך ש גורמיםשוניםובהם אנשיאקדמיה ועמותותשונות התארגנו באופניםשוניםכדילמצואפתרונותאפקטיבייםלהתמודדעםסוגיותהחרם. המלצותעיקריותלמקבליהחלטות שיפור מערך ההסברה : יש לפתח אסטרטגיית הסברה מקיפה ואפקטיבית, הפועלת במספר מישורים  ובמספרשפות.אסטרטגיהזוצריכהלהתמקדבהצגתהתרומההייחודיתשלהאקדמיההישראליתלמדע ולמחקרהגלובלי,וכןבהדגשתהחשיבותשלשיתוףפעולהבינלאומיביןחוקריםומוסדות. שיתופי פעולה : יש להגביר את מאמצי הממשלה וגורמים אקדמיים לחיזוק שיתופי הפעולה  הגברת הבינלאומיים,תוךדגשעליצירתקשריםחדשיםעםמוסדותמחקרואוניברסיטאותמובילותבעולם. כדאי לשיםדגשעלמדינותבהןאין עדין השפעהמשמעותיתלפעילותה- BDS . :עלמנתלמנועמצבבוהצלחהעתידיתשלתנועתהחרם  הקצאתמשאביםלתשתיותמחקרקריטיות בחסימת האפשרות של חוקרים ישראלים להשתמש בתשתיות מחקר קריטיות הנמצאות בחו"ל, יש לתעדףכמהתשתיותכאלו,להעריךמהםהסיכוייםלתרחיששלילישלחסימהולהקצותמשאביםסבירים כדילהבטיחרציפותשלהמחקר"כחוללבן"באו תםתחומים. :הקמתמוקדמרכזילניטורומעקבאחרפעולותהחרםהאקדמי,שישמש  הקמת"חדרמצב"וירטואלי כפלטפורמהלהחלפתמידע,לייעוץלחוקרים,ולסיועבגיבושפתרונות והפעלתמנגנוניםסיועשונים . :ישלעודדמנהיגיםאקדמייםבעלי  רתימתמנהיגותאקדמיתגלובליתלתמיכהבאקדמיההישראלית שםעולמילבקרבישראלולקייםהרצאותאושיתופיפעולה. 8 :ישלפתחתוכניותהכשרהלחוקריםוסטודנטיםישראליםכדישיוכלו  טיפוח"שגרירים"מקרבהאקדמיה לייצג בכבוד את האקדמיהה ישראל ית בעולם,להעבירמסריםפרו- ישראלים,ולבנותקשריםעםעמיתים בחו"ל. :ישלעודדארגוניםיהודייםולאיהודיםבעליאג'נדה  הגברתהמעורבותשלעמותותוארגונימגזרשלישי חיובית כלפי מדינת ישראל והעם היהודי להגביר את פעילותם למען האקדמיה ה ישראל ית בקמפוסים ברחביהעולם,תוךשיתוףפעולהעםסטודנטיםוחבריסגל. :ישלספקסיועמשפטילמוסדותאקדמייםבישראלולאנשיאקדמיהישראליםשחוופגיעה  סיועמשפטי בשלחרם. :ישלהמשיךלעקובאחרהתפתחויותבתחוםהחרםהאקדמי,לבחוןאתיעילותהמאמצים  מעקבשוטף השוניםהננקטיםולהתאיםאתהאסטרטגיהבהתאםלצרכיםהמשתנים. מוסדנאמןמחויבלהמשיךלתחזקאתמסדהנתוניםשנבנהבמסגרתהפרויקטהנוכחי,לוודאשהואמעודכן, נוחונגישלכלמקבליההחלטותהרלבנטיים.צוותהמוסדימשיךלפתחכליםשיעזרולמוסדותואנשיאקדמיה ישראלים להתמודד עם תופעות החרם, תוך שיתוף פעולה מתמשך עם גורמי ממשל, עמותות וארגונים אחריםבארץובעולםהפועליםאףהםכנגדמהלכיהחרםהאקדמינגדישראל. אתרהפרויקטבומוצגיםנתוניםשונים שנאספו עדכה,אנליזותשלהנתוניםוכליםשכברפותחוזמיןבקישור : https://www.neaman.org.il/project/scholar-shield/ מסקנה החרםהאקדמיעלישראלמהווהזירת מאבק משמעותיתהנוספתלזירותהצבאיות, המדיניות,הכלכליות,המשפטיותוהאחרות בהן מתמודדתהמדינהמאזה- 7.10 . מדובר באתגררב- מימדיהדורשמענהמקיףומתמשך. ה דו"ח מציגתמונהמפורטתומבוססת נתוניםשלהתופעה,ומספקהמלצותמעשיותוישימותלמקבליהחלטות.עםזאת,על מנתלהבטיחאתעתידההמדעישלישראלישלהמשיךלעקובאחרהתפתחויות,לנתח אתהממצאים,לשפרולעדכןללאהרףאתהכליםוהאסטרטגיותלהתמודדותעםהחרם. 9 2 הקדמה 2.1 מעמדהשלהאקדמיההישראליתבעולםושיתופיפעולהאיתה מדינתישראל,בשלמיקומההגיאופוליטיהייחודיואתגריההמתמשכים,נדרשתלבססאתחוסנההכלכלי, החברתיוהביטחוניעליסודותאיתניםשלחדשנותמדעיתוטכנולוגית.לאורך77 שנותקיומה,הוכיחהישראל את יכולתה להפוך אתגרים להזדמנויות, תוך ה געה ל הישגים מרשימים ומיצוב עצמה כמעצמת הייטק עולמית. יכולתהשלישראללצלוחמשברים כלכלייםוביטחונייםמורכביםבעשוריםהאחרוניםמדגישהלא רק את היתרונות הטמונים בכלכלה מבוססת ידע, אלא גם את החשיבות הקריטית של מדיניות לאומית התומכת ביצירתיות מדעית- טכנולוגית ובטיפוח הון אנושי איכותי. תשתית זו הוכחה כחיונית לחוסנה ולשגשוגהשלהמדינה. עםזאת,האתגריםהעכשוויים,ובפרטאירועיה-7 באוקטובר2023 והמלחמהשפרצהבעקבותיהם,מציבים את ישראל בפני מציאות מורכבת חדשה. השינויים בדעת הקהל העולמית, המושפעת מתעמולה אנטי - ישראלית חריפההמשולבתלעיתיםרבותעםתעמולהאנטישמית ומפעילותתנועתה - BDS ,יחדעםניסיונות להטיל חרם אקדמי על מוסדות וחוקרים ישראליים, מעלים חששות לגבי יכולתה של ישראל לשמר את מעמדההמובילבזירההמדעיתוהטכנולוגיתהעולמית. אתגריםאלומדגישיםאתהצורךהדחוףבגיבושאסטרטגיהלאומיתמקיפה,שתבטיחאתהמשךצמיחתה של ישראל כמובילה עולמית בחדשנות ובפיתוח טכנולוגי, תוך התמודדות עם המכשולים הגיאופוליטיים והתדמיתיים הניצבים בפניה. יכולתה של ישראל להתאים את עצמה למציאות המשתנה ולהמשיך ל קדם מצוינות מדעית וטכנולוגית תהיה מכרעת בשמירה על עוצמתה הכלכלית, החברתית והביטחונית בשנים הבאות. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל אחראית ליצור ההון האנושי והידע העומד לרשות העשייה המדעית טכנולוגית בכל מגזרי המשק. מערכת זו עברה התפתחות מרשימה במהלך השנים, כשהאוניברסיטאות והקמפוסיםשהוקמולפניואחריקוםהמדינההיוואתהבסיסלהתקדמותמדעיתוטכנולוגיתמרשימה. האוניברסיטאותהראשונותבישראלהוקמועודלפניקוםהמדינה,כאשרהטכניון החלאתפעילותו ב- 1924 , האוניברסיטה העברית ב- 1925 ומכון וויצמן )שנקרא בתחילת דרכו מכוןזיו( ב- 1934 . לאחרקום המדינה, הוקמו מוסדות נוספים -- אוניברסיטת בר- אילן )1955 (, אוניברסיטת תל אביב )1956 (, אוניברסיטת חיפה )1963(ואוניברסיטתבן- גוריוןבנגב)1969 .( כיום פועלות בישראל10 אוניברסיטאות,29 מכללותאקדמיותו- 22 מכללותלחינוך.בעשורהאחרוןמכללת אריאל )2012 ( והמרכז הבינתחומי )2021 ( הוכרו כאוניברסיטאות ובמאי 2024 המועצה להשכלה גבוהה אישרההקמתועדתהיגוילמהלךשלהפיכתמכללתתלחילאוניברסיטה. 10 עלפינתוניהלמ"ס בשנתתשפ"ג)2022/23 (למדולתואר אקדמי 345.3 אלףסטודנטים ) כולל46.3 אלף סטודנטיםשלמדולתוארראשוןבאוניברסיטההפתוחה (. מתוך כ- 300 אלףסטודנטיםשלמדולתואראקדמי בשנתתשפ"גבמוסדותלהשכלהגבוההבישראל)לא כוללתוארראשוןבאוניברסיטההפתוחה(: 72% למדו לקראתתוארראשון 22%; ) 65.5 אלף( למדולקראתתוארשני ;ו-כ- 4% למדולקראתתוארשלישי. מעמדהשלהאקדמיההישראליתבעולםנבחןבאמצעותמדדים בינלאומיים המשוויםביןמוסדותלהשכלה גבוהה.בהמשךהפרקיוצגומדדיםמקובליםבספרות,המשקפיםאתדירוגהשלהאקדמיההישראליתואת היקףשיתופיהפעולהה בינלאומיים שלה. דירוגשנחאי /ARWU ShanghaiRanking מדד זה פורסם לראשונה בשנת 2003 כמיזם פנימי להשוואת הישגי המחקר של אוניברסיטאות סין עם אוניברסיטאות אחרות . הדירוג מתפרסם אחת לשנה ו נחשב לאחד הדירוגים המובילים בעולם. בשנותיו הראשונות ערכה את הדירוג אוניברסיטת ג'יאו טונג שנחאי , ומאז 2009 נערך הדירוג בידי ארגון עצמאי, ShanghaiRankingConsultancy .הדירוגמשווהבין1,800 מוסדותלהשכלהגבוההברחבי העולם ומדרג את1,000 המוביליםשבהם1. דירוגזה מתמקדבנתוניםשלמדעניםמובילים2)חתניפרסנובלוחוקריםמצוטטיםביותר - HighlyCited Researchers ופרסומיםמדעיים.( ששת האינדיקטוריםכוללים:מספר בוגריםואנשיסגל שזכובפרסינובל 3 ופרסים נבחרים אחרים ב תחומי מחקר שונים 30%) ;( מספר חוקרים מצוטטים ביות ר )20% ;( מספר המאמריםשפורסמו בכתבי- העת Nature ו- Science ) 20% ;( מספרהמאמריםשנכלליםבמאגרים SCIE ו- SSCI ) 20% ;( ביצועאקדמיפרחוקרהמחושבבאמצעותנרמול5 המדדיםהראשוניםלפימספרהחוקרים באוניברסיטה)10% .( הטבלההבאהמציגהאתמספר האוניברסיטאותהמ דורגותב ין מאההאוניברסיטאותהמובילותלפימדד שנחאי לשנים2019-2024 .מהנתוניםעולהכילישראלהייתה קפיצהמשמעותיתבין2020 ל- 2021 :ישראל הכפילהאתמספרהאוניברסיטאות שלההמדורגות במאההמובילותמ-1ל-3 משנת2021 ישראלשומרת .4 על יציבות של 3 אוניברסיטאות ברשימה מכובדת זו ) מכון ויצמן למדע , האוניברסיטה העברית, הטכניון(. בהתחשבבגודלהמדינה,נוכחותשל3אוניברסיטאותבמאההמובילותהיאהישגמשמעותי . בהקשרזה, ישראלמ מוקמתטוביותרמ מדינותבגודלדומהכמודנמרק)2 (,בלגיה)2 (,סינגפור)2(.ו משתווהאו עולה עלמדינותגדולותיותרכמוהולנד)2 (ושוודיה)2( ברמהאזורית,. עד2024 ישראל הי יתה המדינההיחידה מהמזרחהתיכוןשמופיעה ברשימה . בשנת2024 אוניברסיטה אחת מ ערבהסעודית נכנסה למאיההראשונה . 1https://www.shanghairanking.com/index.html 2 הדירוגספגביקורתעלהמשקלהגבוה)30% (המיוחסלפרסנובלולמדלייתפילדס,חרףהעובדהשהזוכיםבהםמייצגיםרקמקטעמצומצם מפעילותהמוסדהאקדמי.חולשהנוספתשזוהתההיאההתעלמותמפקולטותשאינןמועמדותלפרסיםאלו,דוגמתמדעיהרוח,משפטיםורוב תחומימדעיהחברה . 3HighlyCitedResearchers(website) ישלצייןכי המתודולוגיהשל דירוגשנחאי עברהשינוייםבתקופהזו 4 11 טבלה1 :מספר האוניברסיטאות המדורגותב ין מאההאוניברסיטאותהמובילות לפימדינה 2019-2024, 2019 2020 2021 2022 2023 2024 ארצותהברית 44 43 41 39 38 38 סין 5 6 7 8 11 13 בריטניה 8 8 8 8 8 8 אוסטרליה 7 6 7 7 6 5 צרפת 4 6 5 4 5 6 שווייץ 5 5 5 4 5 5 קנדה 4 4 4 5 5 3 גרמניה 4 4 4 4 4 4 הולנד 4 4 3 4 4 2 שוודיה 3 3 3 3 3 2 יפן 3 3 3 3 3 2 ישראל 1 1 3 3 3 3 דנמרק 2 2 2 2 2 2 בלגיה 2 2 2 2 2 2 סינגפור 2 2 2 2 2 2 נורבגיה 1 1 1 1 1 1 פינלנד 1 1 1 1 1 הונגקונג 1 1 1 ערבהסעודית 1 פרסומיםושי תופי פעולה האוניברסיטאות בישראל מאופיינות בשיעור גבוה למדי של פרסומים עליהם חתומים מחברים מישראל וממדינותאחרות. שיעורזה משתנה מ אוניברסיטה ל אוניברסיטה וכמובןגםבהתאםלתחומיהדעתהשונים )למשל,הואנוטהלהיותגבוהיותרבהנדסהומדעיםמדויקיםמאשרבמדעיהחברהוהרוח( .עובדהזונובעת ביןהשארמכךשחלקגדולשלחבריהסגל במוסדות להשכלהגבוההבישראלעשואתלימודיהדוקטורטאו השתלמות הפוסטדוקטורט שלהם בחו"ל . כמעט כל חברי הסגל בישראל מעדיפים לעשותאת השבתונים שלהםבחו"לואחוזגבוהמאודמאותםחוקריםמשתתפיםבאחדאוכמהכנסיםמקצועייםבחו"למדישנה. כל אלו יוצרים עבורם רשת ענפה של עמיתים איתם נוח יחסית לשתף פעולה. תמונת מצב זו מעידה על החשיבותהעצומהשלשת"פבינלאומ ילעתידושלהמחקרבישראל. תרחישבוחוקריםזריםמסרביםלשתף פעולהעםישראליםינחיתמכהקשהעלהיקףואיכותהמחקרבישראל. לכל אוניברסיטה בישראלישרשימהמכובדתשלהסכמיםעליהםה יא חתמהעם אוניברסיטאות ומוסדות מחקר בחו"ל. בחלק מן המקרים מדובר בהסכמים ארוכי טווח הנפרשים על פני שנים ארוכות, במקרים אחריםמדוברעלהסכמיםעםאופקקצובשלמספרשניםבודדותובמקצתהמקריםמדוברעלהסכמים קצריטווחשנועדו להשגת מטרה ספציפית . ההילהשנקשרה לישראלכ"אומת הסטארטאפ" הביאה לכאן משלחות רבות של נציגים מ אוניברסיטאות ברחבי העולם שביקשו ללמוד מהו "המתכון הסודי" העומד 12 מאחוריתופעתהח דשנותוהיזמותבישראלומהוחלקןשל ה אוניברסיטאות ביצירתהמתכוןהזה. תופעהזו הביאהלמאותרבותשלהסכמי שת"פבינלאומיאלאשברובהמקריםהאלוהיהמדוברעל נייר ות שהונח ו על המדףולא באמת תר מו לשת"פ של ממש. שת"פים משמעותייםויציבים מלווים בדרךכללגם במשאבים תומכיםואלומגיעיםמכספיתורמיםאומתמיכה ממשלתיתאומוסדיתבמדינותשונות. הטכניוןיצררףחדששלשת"פיםע"יהקמתשלוחותבחו"ל. הראשונההיא תולדהשלשת"פעם אוניברסיטה קורנל להקמת מיזםאוניברסיטאיחדש הנקרא קורנלטק באירוזוולד בניו יורק בשנת2013 והשנייה היא ה מיזם ה משותףעם אוניברסיטה שאנטובמחוזגוואנגדונגבסין שהושקב- 2017 . כלאחדמשניהמיזמים לווה בתמיכהכספיתשלמעללמאה מיליוןדולרמתרומותשלנדבניםבארה"בובסין. בהקשרלנושאהדו"חהנוכחי,ראוילצייןכי הניסיונותלפגוע ב מיזם המשותף שלהטכניון ואונ'קורנל בניויורק החלומידעםהשקתו. בתחילתדרכושלהמיזםהואקבלמעוןזמניבבנייןגוגל ב עיר ניו יורק. מדייוםשלישי אחה"צהייתהמתייצבתעלהמדרכהממוללבנייןגוגל משמרתמחאהשלנשים)רובןיהודיות( עםשלטים בגנותהשת"פהזהוקריאה ל אוניברסיט ת קורנללהתנערמןהמיזם. 2.2 המצוינותהמדעית והטכנולוגיתשלהאקדמיההישראלית המחקרהאקדמיבישראלמתאפייןבהישגיםמשמעותייםביחסלגודלהשלהמדינה.הישגיםאלובאיםלידי ביטוי ב מגוון תחומים ובהם טכנולוגיותדיגיטליות)בינהמלאכותית,סייבר,חישוביותקוואנטיתוכיו"ב( ; מדעי החיים)תרופות,מכ שור רפואי ,ביולוגיהסינטטית , ועוד(; קיימות)אנרגיהמתחדשת ,טכנולוגיותמים חקלאות, ועוד(.כלאלויצרו תרומהייחודית שלהאקדמיההישראלית לקי דמה העולמיתולפיתוחהכלכליוהחברתישל מדינתישראל . המוסדותהאקדמייםבישראל מדורגיםבעקביותביןהמוביליםבמדדיםעולמיים,ומשמשיםמצעלפעילות מחקריתרחבתהיקףבעלתהשפעהגלובלית . בנוסףלדירוגהגבוהשלהאונ יברסיטאות בישראלעפ"ימדד שנגחאישכברהוזכרמקודם,ישראל ממוקמתבמקוםהשלישיבעולםבדירוג המדינותלפימספרהזכיות ב פרס טיורינג במדעי המחשב5 עם שישה זוכים בין השנים 2023 - 1966 )לצורך השוואה, במקום השני – בריטניהעם7 זוכים(.הישגיהחוקריםהישראלים מדגישיםאתתרומתםלקידוםהידעהאנושי . ה אוניברסיטאות ה ישראליות מככבות במדד הבוגריםיזמי ההייטקשל Pitchbook . אוניברסיטת תלאביב במקום ה-7 בעולם במדד היזמות של 2024 - האוניברסיטה היחידה מחוץ לארה"ב שמדורגת בעשירייה הפותחת . ארבע אוניברסיטאות ישראליות נוספות נכנסו לרשימת 50 הראשונות ב דירוג היוקרתי: הטכניון במקוםה- 16,האוניברסיטההעבריתבמקוםה- 30,אוניברסיטתרייכמןבמקוםה- 42 ,ואוניברסיטתבןגוריון במקוםה- 47. 6 המוסדות האקדמיים בישראל מצליחים לזכות במענקי מחקר תחרותיים בינלאומיים בשיעור גבוה יחס ית לגודלהמדינה.בת ו כניתהמסגרתהאירופיתלמחקרוחדשנות 2020)Horizon (,ישראל היאאחת המדינות 5ACMTuringAwardsByNation[website] 7 בעולםבמדדהיזמותשלבוגרותובוגריהמוסדותהטובים בעולם .אוניברסיטתת"א.ספטמבר2024 6אוניברסיטתתלאביבבמקוםה- ] מקור[ 13 הלא-אירופיות המובילות בזכייה במענקים אלו7 )מדורגת במקום השלישי8 לפי Participations Rank .( ישראל מדורגת במקום הראשון לפי excellence of seal Rank של הורייזן 2020 - תו איכות שמוענק 8 להצעותמחקרשהגיעולציוןגבוה במיוחד )לרובמעברלסףהמימון(. מועצתהמחקרהאירופית)CouncilResearchEuropean (מעניקהמענקיםיוקרתייםלחוקריםמצטיינים ; מאז כינונה של תוכנית HORIZON בשנת 2020 ועד מאי 2022 , 472 חוקרים ישראלים זכו במענקי ERC למחקרפורץדרךבהיקףכוללשל661 מיליוניאיירו9.היקףזהמציבאתישראל)יחדעםשווי י ץ(בקבוצת המדינותהמובילותבזכיותאלו . מענקיםאלהמאפשריםלחוקריםלפתחמחקריםפורצידרךבתחומים רבים , ותורמיםלחיזוקמעמדהשלישראלכחלקבלתינפרדמקהילתהמחקרהגלובלית . תחומימצוינות מערכת ההשכלההגבוההבישראל מהווה מוקדחדשנותמחקריתויישומית,אשר הובילה במרוצת השנים לפיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בתחומי המדע, הרפואה, ההנדסה והחקלאות. להלן סקירה של מספר המצאותבולטותשפותחובאוניברסיטאותהשונותברחביהארץ,המשקפותאתהשפעתוהמשמעותיתש ל המחקרהאקדמיהישראליעלהקידמההטכנולוגיתברמההבין- לאומית. » מדעיהמחשבומדעיהנתונים ישראל מדורגת בין המובילות בעולם בתחומים אלו, עם תרומות משמעותיות לאלגוריתמיקה, בינה מלאכותית, אבטחת מידע וקריפטוגרפיה. מחקרים פורצי דרך בתחומים אלו הובילו ליישומים טכנולוגיים רביםוחברותהזנקמצליחות . פרופ'עדישמירמהמכוןלמדעיהמחשבבמכוןויצמןפיתחאתאלגוריתםRSA ) יחדעם ריבסטו אדלמן ( ,אלגוריתםהמהווהתשתיתלאבטחתמידע דיגיטליבעולם.בנוסף,פיתוחשיטתה - differentialcryptanalysis עלידישמירובירושהובילהלמהפכהבניתוחמערכותהצפנה .10 פיתוח הדיסק-און- קי )Drive Flash USB (: פיתוח טכנולוגיית אחסון הנתונים הניידת של דב מורן )בוגר הטכניון(בשילובעם מחקרשנערךבאוניברסיטתתלאביב11 וחברתSystems - M ,הפךלכליאחסוןסטנדרטי בעולםהטכנולוגיה12. טכנולוגיות שפותחו באוניברסיטה העברית כוללות אלגוריתם לחידוד תמונה, אשר שיפר משמעותית את איכותהעיבודהדיגיטליונרכשעלידיחברתתוכנהעולמית.בנוסף,פותחאלגוריתםמתקדםלתקצורסרטוני וידאו,המאפשרסיכוםאוטומטישלתכניםמצולמים.פיתוחנוסףהואEyeMusic – מערכתההופכתתמונה חזותיתלמוזיקה,ומספקתפתרוןנגישותלעיווריםבאמצעותייצוגשמיעתישלפרטיהתמונה.14 7StoriesofparticularlysuccessfulEU-fundedresearchprojectsinvolvingIsrael[website] 8RankingofIsraelinH2020[website] 9שיתוףהפעולההמחקרי- מדעיעםהאיחודהאירופיבתוכנית"הורייזן2020 " .המועצהלהשכלהגבוהה.מאי2022 ] מקור[ 10 עדישמיר.ויקיפדיה]מקור[ TheMarker. .נובמבר2013 ]מקור[ 11סנדיסקמצטרפתלקרןמסחורהידעשלאוניברסיטתתלאביב ההמצאהשנבעהמצורךבכנס-ושינתהאתהעולם:כךנולדהדיסקאוןקי YNET. .ינואר2024 ]מקור[ 12 14 פרופ'אמנוןשעשועמהאונ יברסיטה העבריתהובילאתפיתוחטכנולוגיותהחישהעלבסיסןהוקמהחברת מובילאיישנמכרהלפניכעשורלאינטלתמורתיותרמ- 15 מיליארדדולרושולבהכחלקאינטגרליב רכבים הנמכריםכיוםע"יחברותהרכבהמובילותבעולם. חשובלצייןשישראלממוקמתבמקוםהשלישיבעולםבדירוגהמדינותשלStartupsAI שמדרגיםלפיחברות הסטארטאפבתחומיהבינההמלאכותית.ארה"בממוקמתבמקוםהראשוןבדירוגזה,ואחריה – בריטניה.13 » מדעיםמדויקים תחומיהפיזיקה,הכימיהוהמתמטיקהמציגיםהישגיםמרשימיםעםתרומותמשמעותיותלתיאוריההקוונטית, מדעהחומריםוקריפטוגרפיהמתמטית. לדוגמה,פיתוח מד- חוםסורקקוונטי,הרגישבעולם ופועל ללאמגע ישיר בדוגמת החומר הנמדדת ; המערכת פותחה ע"י פרופ' אלי זלדוב ותלמיד המחקר דורי הלברטל מהמחלקהלפיזיקהבמכוןויצמןלמדע14. חברתקוואנטוםסורסשהוקמהע"חחוקרי מכוןוויצמןנחשבת היוםככוכבעולהבתחוםהמתפתחשלחישהקוואנטית . באוניברסיטת תל אביב פותחו שיטות להעברת מפתחות הצפנה באמצעות סיבים אופטיים, תוך שימוש בתכונות ייחודיות של הפוטונים לאבטחת מידע. באוניברסיטת בן- גוריון פותחה שיטה להצפנה אופטית מתקדמתהמבוססתעלמריחהשל המידעהן בתדרוהןבציר הזמן – טכניקההמסתירהאתהאותבת וך רעשיהרקעשלהסיבהאופטי,ובכךמשפרתאתרמתהאבטחהבתקשורתאופטית.14 » חקלאותוניהולמשאבימים המחקרבתחומיםאלוהוביללפיתוחיםפורצידרךבחקלאותמדייקת,השבחתזניםעמידיםלתנאיאקלים קשיםוטכנולוגיות להתפלתמיםו טיהורשפכים15 שאומצוברחביהעולםוסייעולישראללהתמודדעםמצוקת המים . הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הובילה שני פיתוחים בולטים: האחד הוא טכנולוגיית TraitUP , המאפשרת החדרתחומרים גנטיים לזרעים מבלי לשנותאת הדנ”א,ובכך משפרתאת תכונות היבולבמהירותויעילות.הפיתוחהשניהואזןעגבניהחדש,"עגבנייתדניאלה",המאופייןבעמידותגבוהה, חיימדףארוכיםויבולעשיר,שהפךלאחדמהזניםהנפוציםבעולם .14 אוניברסיטתבן-גוריוןבנגבמהוו ה מוקדמחקרימובילבתחומיהחקלאותבתנאיקיצוןוניהולבר- קיימאשל משאבימים.חוקריהמוסדעוסקיםבפיתוחפתרונותחדשנייםלהתמודדותעםשינוייאקלים,ייעולהשימוש במיםבאזוריםצחיחים,ושיפוריבוליםתוךשימורהקרקעוהמערכתהאקולוגית. אחדהפיתוחיםהבולטיםשל אוניברסיטתבן- גוריוןבנגבבתחוםהחקלאותוהמיםהואהשימושבטכנולוגיותהשקיהמדויקותוניהולדישון באזוריםצחיחים,המתבצעבמסגרתמכוןהמחקרלחקלאותמדבריתבשלוחתשדהבוקר.המחקריםבמכון זה מתמקדים בפיתוח שיטות השקיה ודישון יעילות, המ ותאמות לתנאי המדבר, במטרה לשפר את פריון היבולים ולשמר את משאבי המים. שיטות אלו כוללות שימוש בטכנולוגיות השקיה מדויקות וניהול דישון 13AIStartups[website].Startupsarerankedbasedontheirtotalfundingamount. .ויקיפדיה] מקור[ 14המצאותבישראל 15Innovations,K.(2017).WaterManagementinIsrael. 15 מותאם, המאפשרותחקלאות בת- קיימא באזורים צחיחים. בנוסף, מכון צוקרברג לחקר המים, הפועלאף הואבשלוחתשדהבוקר,מתמקדבפיתוחטכנולוגיותמתקדמותלהתפלתמיםוטיפולבמיםלשימוש חקלאי ותעשייתי. 16. 17 » מדעיהחייםוהרפואה החדשנותהישראליתעומדתמאחוריכמהמההתקדמויותהרפואיותהמרשימותביותרבעשוריםהאחרונים. ביןהדוגמאותהבולטותניתןלמנותאתהשלדהחיצוניהאישיReWalk המאפשרלאנשיםעםשיתוקללכת שפותח ע"י בוגר הטכניון ד"ר עמית גופר ונמכר כיום ע"י חברת Lifeward, ; את ה - PillCam של Given Imaging )כיוםMedtronic(המאפשרהדמיהשלמערכתהעיכול שפיתוחונעשהע"יבוגריהטכניון ;התרופה פורצת הדרך Copaxone לטיפול בטרשת נפוצה שפותחה ע"י חוקרי מכון ויצמן18 , ו תרופת האזילקט19 ) Azilect (לטיפולבמחלתפרקינסון שפותחהע"י חוקרי הטכניון . חוקרי מכון ויצמן מובילים שורת פיתוחים חדשניים בתחומים של רפואה מותאמת אישית ורפואה מונעת. באחדהמחקרים,פותחמודלבינהמלאכותיתלחיזוירמותהסוכרבדםבהתבססעלנתוניבריאותאישיים – פיתוח שמאפשר גילוי מוקדם וניהול מיטבי של סוכרת20 . מחקר נוסף, שבוצע בשיתוףעם המרכז הרפואי בילינסון,חשףקשרמובהקביןהרכבחיידקיהמעילביןסיכוןלהתקפילב – ממצאהמצביעעלפוטנציאל טיפולי במניפולציה של המיקרוביום האנושי21 . במקביל, פותחה במכון שיטה למיפוי כלל החלבונים המופרשיםמהגוףדרךמערכתהעיכול,המאפשרתניתוחמדויקשלהרכבהתזונהופעילותחיידקיהמעי, ומהווהכלימחקריחשובלפיתוחתובנותחדשותעלבריאותמערכתהעיכול22. אוניברסיטתתלאביב,בשיתוףעםאוניברסיטתהרווארדוביתהחוליםבריגהאםבבוסטון, פיתחה קפסולה אנדוסקופיתזעירההמונחיתמרחוק,אשרמיועדתלשיטוטבתוךגוףהאדם.טכנולוגיהזומאפשרתביצוע בדיקותפנימיותלאפולשניותבדיוקרב,תוךשליטהחיצוניתבמסלולהתקדמותהקפסולה.מדוברבפריצת דרךבתחוםהרובוטיקההרפואיתוההדמיההלאפולשנית.23 באוניברסיטההעבריתפותחתכשיררפואילטיפולבמחלתהאלצהיימרהמבוססעלעיכובאנזימטי,ונחשב לאחתמהתרופותהמרכזיותבתחוםזה.באוניברסיטתבר- אילןפותחושורהשלמכשיריםרפואייםמבוססי אופטיקה, בהם האופטופון – מכשיר לחישה מרחוק באמצעות אור – חיישן דופק אופטי הנ מצא בשימוש במכשירים לבישים, וסיב אופטי דק במיוחד לשימוש באנדוסקופיה לכלי דם. באוניברסיטת בן- גוריון בנגב 16TheDepartmentofDesalination&WaterTreatment[website] 1710IsraeliproductsonTIME’sBestInventionsof2024list.israel21c.November2024[source] 18Thetop12mostamazingIsraelimedicaladvances.israel21c.December2024[source] .ויקיפדיה]מקור[ 19רסג'ילין חוקרימכוןויצמן,Pheno.AI ו- NVIDIA פיתחומודלבינהמלאכותיתיוצרתלחיזוירמותהסוכרבדםעד4שניםקדימה .הידען. נובמבר2024 20 ] מקור[ 21מחקרפורץדרךשלמערךהקרדיולוגיהבבילינסוןבשיתוףעםמכוןויצמןלמדעמצאקשרביןהרכבחיידקיהמעילהתקפילב .כללית. פברו אר2022 ] מקור[ שיטהחדשהשפותחהבמכוןויצמןחושפתאתסודותחיידקיהמעי DoctorsOnlly. . ינואר2025 ] מקור[ 22 המצאותבישראל .ויקיפדיה] מקור[ 23 16 פותחהמצלמהאולטרה- ספקטראליתממוזערת,המציעהפתרוןמתקדםלדימותברזולוציהגבוההלמגוון יישומיםרפואיים.23 פיתוחנוסףשלה אוניברסיטההעברית מציג מערכתביוטכנולוגיתלתרגוםאותותעצבייםמהמוחלתנועה ויזואלית המוצגת בזמן אמת על גבי צג מחשב. טכנולוגיה זו, המשלבת מדעי המוח עם מדעי המחשב, מספקת תשתית לממשקי מוח- מחשב )BCI ( ועשויה לתרום לתחום השיקום הנוירולוגי ולפיתוח פתרונות נגישות .14 סיכום הפיתוחיםשתוארולעילממחישיםאתרוחבהיריעהשלפעילותהמחקרוהפיתוחבאוניברסיטאותבישראל, ואת תרומתה למגוון תחומי ידע. הישגים אלו משקפים את המעבר מהידע התיאורטי ליישומים מעשיים בתחומים כגון רפואה, תעשייה, חקלאות וטכנולוגיה, תוך שילוב בין מצוינות מדעית לחדש נות טכנולוגית. תוצריםאלהתורמיםלהעמקתהידעהאנושי,ומסייעיםבהתמודדותעםאתגרים מקומייםו גלובלייםכאחד. עדותלכךניתןלמצואגםבמדדPitchBook ליזמותהייטק,שבומדורגותחמשאוניברסיטאותישראליותבין 50 המובילותבעולםבמספרהבוגריםשהקימוחברותהזנק . חשובגםלציין כימעברלתרומההישירהשלהמחקרהנעשהבקמפוסיםשלהאוניברסיטאות,קיימת ת רומה עקיפההבאה ל ידיביטויבחדשנותופריצותדרך שלבוגריהאקדמיההישראלית ב תחומיםשל הייטק,רפואה, חקלאות, בטחון ועוד. דוגמה בולטת לכך מהעת האחרונה היא האקזיט הגדול בתולדות ישראל – מכירת חברת וויז לגוגל במרץ2025 בסכוםשל32 מיליארדדולר ; עסקהזומוגדרתכ אחתמעשרהרכישותהגדולות בתולדותהטכנולוגיההעולמית .ארבעתמייסדיהחברההםבוגריהאוניברסיטאותהישראליות:אסף רפפורט ו ינון קוסטיקהמחזיקיםבתוארשניבמדעיהמחשבמהטכניון, ע מי לוטבקמחזיקבתוארשניבמדעיהמחשב מהאוניברסיטההעברית,ו רועי רזניקלמדמדעיהמחשבבאוניברסיטההפתוחה.24 האקזיטהגדולבתולדותישראל:וויזתימכרלגוגלב- 32 מיליארדדולר . גלובס.מרץ2025 ] מקור[ 24 17 2.3 רקעעלתנועתה- BDS כללי תנועת ה- BDS ) Boycott, Divestment, and Sanctions ( היא קמפיין בינלאומי שמטרתו הגברת הלחץ הפוליטיוהכלכליעלישראל .ה תנועהמוגדרת עלידימוביליהכ ' תנועתמחאהאוהתנגדותלמדיניותמדינת ישראלבנושאהפלסטיני )Bakan&Abu-Laban,2009 ' .( אתשורשיהשלהתנועהניתןלייחסלוועידתדרבן שלהאו"םב- 2001 ) UNDurbanConferenceonRacism ( שבה הצהירה רשתשלארגוניםלאממשלתיים )NGOs ( על תמיכה בחרמות נגד ישראל במסווה של הגנה על זכויות אדם ומשפט בינלאומי. הקריאה העולמית הרשמית ל - BDS פורסמה ב-7 ביולי 2005 , ו אושרה על ידי למעלה מ- 170 עמותות וארגונים פלסטיניים ופרו-פלסטיניים ). Munayyer , 2016 ,( (Morrison,2015). תנועת ה - BDS מנסה לרתום את החברה האזרחית להפעלת לח ץ תוך עקיפת הדיפלומטיה המדינתית שנתפסת על ידי מו בילי התנועה כמוטה , וזאת בהשראת תנועות האנטי- אפרטהייד בתקופת שלטון האפרטהיידבדרוםאפריקה )Bakan&Abu-Laban,2009 ,( (Yi&Phillips,2015) . התנועהצברהאחיזהמשמעותיתבמקומותשוניםבעולם,במיוחדבאירופהובצפוןאמריקה,שםהיא זוכה לסולידריות רעיונית עלידימוסדותאקדמיים,איגודיעובדיםוארגוניזכויותאדם.תמיכהזוממוסגרתלעתים קרובות בתוך שיח רחב יותר של זכויות אדם וצדק חברתי, הפונה לתנועות פרוגרסיביות הדוגלות בשוויון ובאנטיגזענות )Monterescu&Kaddar)(Steinberg,2023 .( למרבההצער, גםבישראלישנם תומכים במטרות תנועת ה - BDS , בעיקר פעילים חברתיים מתחומי האומנות והאקדמיה. אחד הבולטים בהם הוא ההיסטוריון פרופ' אילן פפה, לשעבר מרצה באוניברסיטת חיפה והיום מרצה באוניברסיטת אקסטר בבריטניה. לפי פפה , האקדמיה הישראלית שותפה במישרין או בעקיפין למה שנתפס בעיניו כפשעים שמבצעתמדינתישראלבעםהפלסטיני ) ראולמשל2024Pappé,&Cassen .( במקביל קיימתברחביהעולםהתנגדות לתנוע תה- BDS בעיקרמארגוניםוממשלותפרו- ישראלי ות הטוענ ות כי היאאנטישמיתמטבעהומערערתאתהלגיטימיותשלמדינתישראל וכן כיהיאמסמנתאתישראל בלבד תוךהתעלמותמהפרותבוטותשלזכויותאדםבמדינותאחרו ת)2016Felson,&Sheskin ( (Fishman, 2012) ), Chaitin,Steinberg&Steinberg,2017 .( פרופ' קרינלסון מ ציגאתתנועתה- BDS כתנועהשמטרתהאינהרקלהפעיללחץעלמדיניותישראלאלא לערעראתעצםהלגיטימציהשלהמדינההיהודית.בספרו Anti-Semitism,Anti-Zionism,Denial:Israel &TheFacultyCampaignAgainsttheJewishState ,נלסוןטועןכיתומכיBDS נוקטים בדרכיםשל "שלילתישראל" – תהליךשמטרתולייצרהכפשהמגמתיתשלישראלולעוותאתהעובדותההיסטוריותעל מנתליצור תדמיתעוינתכלפי המדינה.הוא משווהאתשלילתהלגיטימציהשלישראל להכחשת השואה, בשל השימוש בעיוותי עובדות מתוך כוונה לפגוע במדינה היהודית )Nelson , 2019 ( . בספרו Case The ofBoycottsAcademicAgainstIsrael,מדגישנלסון בהקשרשלה- BDSהאקדמיוהתרבותי כימטרות התנועה חורגות בהרבה מביקורת כלפי מדיניות ספציפית של ישראל, ומתמקדות בניסיונות לערער את הלגיטימיותהפוליטיתוהתרבותיתשלהמדינה )Nelson , 2015 A .( 18 השפעתתנועתה - BDS במהלךהשניםהיולתנועתה- BDS השפעות שונות הןבתוךישראלוהןמחוץ לה: מבחינה חברתית-פוליטית התנועה הצליחה לעורר מודעות בינלאומית לסכסוך הישראל- פלסטיני בעיקר סביב הנושא של זכויות אדם , דבר שהגדיל את הקיטוב בשיח הבינלאומי בין תומכי למתנגדי ישראל 2020).(Morrison,התנועההשפיע ה גםעלהשיחהפניםישראליבוהיאנתפסתלעיתים כ איום פוטנציאלי עלהיציבותהכלכליתשלישראל (Topor,2021). ההשפעה בפועל של תנועתה- BDS מהבחינה הכלכלית היא מעורבת. ישנם מחקרים הטועניםשלתנועה כמעטואין השפעה עלהכלכלההישראליתבכללותה ובפרט ע להיציבותוקשריהמסחרהחזקיםוהענפיםעם מעצמותעולמיות . קיימתהשפעהעלסקטוריםספציפיים ,למשל ביטולאירועיתרבות כאשר לרוב ה נזקאינו משמעותי מהבחינה ה כלכלית , אך לעיתים י ש לו חשיבות ברמה הסמלית Barkay & Shamir, 2020) . ,( ) Katz,2014 .( ל פעילות ה- BDS הייתה הצלחה מסוימת באקדמיה בעולם המערבי, שם נרשמו א י רועים של סירוב של חוקריםבכיריםלקייםקשריםעםישראל , שלאגודותסטודנטיםשהצביעובעדהדרישהלמשוךכספיםשכבר הושקעובחברותישראליות וכן שלאגודותמקצועיות ומחלקותאוניברסיטאות,במיוחדבמדעיהרוח , ובמידה פחותה במדעי החברה , שהצהירו על מדיניות של החרמת אגודות או מחלקות ישראליות מקבילות )הלר, 2017 )) ראופירוטבהמשך( ישנםחוקריםהטועניםש מטרתתנועתה- BDS,בעיקרברובדהסמוישלה ,איננה מתמקדתב פגיעה כלכלית ישירה ומיידית אלא בדה- לגיטימציה בזירה הבינלאומית ויצירת לחץ על ישראל ) ראו למשל Hutchison , 2017 , Fahlevi , 2023 , Jones , 2018 .( תמיכהפאסיבית אוסמויה שלאינדיבידואליםאומוסדות ב מטרות ה- BDS יכולהל בואלידיביטויבמספראופניםובהם: )תרבותיים,אקדמייםואףמסחריים(  הימנעותמשיתופיפעולה  שתיקהבנוגעלפעולותהחרם )שיתוףפעולהעםיחידיםאךלאעםמוסדות ,אחתמהאסטרטגיותהבולטותשלה -  מעורבותסלקטיבית BDS )( Garasic&Keinan,2015 .( ראוי להבחין בין השתתפות גלויה בחרם להשתתפות סמויה בו . חברי תנועת ה- BDS או אנשים התומכים במ טרותיה עשויים להשתתף בפעילות חרם והם יכולים לבחור האם להצהיר או לא להצהיר על תמיכתם בחרםעלישראל . תתכןגםפעילותחרםשאיננה נובעתמתמיכהבמטרותהחרם Hale. ) 2008 ( למשל,, מציע שאנשיאקדמיהעלולים לחשוש מההשלכות מקצועיותכמו נידויעלידיעמיתיםאוהתמודדותעםתגובה מוסדיתומעדיפיםלעיתיםלנקוטבדרךפעולהפרגמטיתשאיןמאחוריהמניעיםפוליטיים במטרהלהימנע ממחלוקת. המשמעות היא ש אנשי אקדמיה עלולים להפסיק קשרים עם מוסדות ואישים ישראלים גם אם אינםתומכיםבמטרותה- BDS ) Gould,2013 .( תמיכה סמויה, בין אם איננה מוצהרת או שהיא נובעת ממניעים פרגמטיים שאינם פוליטי ים מהווה אתגר משמעותיל פעילותכנגד החרם )Gerstenfeld , 2003 .( 19 ביקורתעלתנועתה- BDS ביקורתכללית תנועת ה- BDS נגד ישראל עוררה ביקורת רבה סביב המניעים וההשלכות האפשרויות שלה. להלן מספר טענות העולותבהקשרזה: » אנטי- ציונותואנטישמיות הביקורת הנוקבת ביותר על תנועת ה- BDS היא על אנטישמיות במסווה של אנטי - ציונות. הרטוריקה בה משתמשתהתנועה , כולל קריאותלבידודוהשמדתהמדינההיהודית , הןקריאותאנטישמיותמ טבען. קריאות אלו אינן קשורות למדיניות זו או אחרת של ממשלת ישראל אלא לעצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וערעור על זכותם של יהודים למדינה )Fishman , 2012 .( התנועה משתמשת בשפה ופעולות שהן המשךישירשל נרטיביםאנטישמייםהיסטוריים , מהשמצביעעלתנועה שאיננה פוליטיתאלא אנטייהודית )Nelson , 2015 A ,)( Nelson , 2019 )(, Fishman , 2012 ,( Sheskin&Felson,2016) )( Murciano , 2020 .( » הטיותאידאולוגיות המבקריםטועניםשההתמקדות הבלעדיתשל התנועה בישראל מתעלמת מעוולותגלובליותאחרות,כמו אלהבמשטריםאוטוריטרייםאומדינותעםהפרותחמורותשל זכויותאדם.מיקודסלקטיביזהמעלהשאלות לגביהמניעיםוהעדיפויותשלהתנועה (Sheskin&Felson2016),(DeShalit,2016) . » פגיעה ב מטר ות של שלוםובטחון אזורי המבקריםטועניםש ה- BDS היאתנועה שפועלתכנגדהמטרהשל השג תשלוםובטחוןבאזור. האסטרטגיות בהןהיאמשתמשתכמוקריאותלחרםעלהאקדמיה פוגעות בחופשובדיאלוגשהואחיוני לפתרוןקונפליקטים Yi&Phillips,2015) .( » פירוששגוישלתהליכיםהיסטוריים ה תמיכה ב- BDS והקריאה באקדמיה ל- divestment נובעת במידה רבה מנרטיבים הנפוצים במחקרים אמריקאים ומחקר התרבות הילידית-אמריקאית. נרטיבים אלו של אנטי-קולוניאליז ם ואנטי- אימפריאליזם מעידים על כך שהתנועה ותומכיה שוגים בהבנת הקשר ומורכבות היסטורית. הבנה חלקית או מוטה של הנושאים משפיעהעלגישתהתנועהלהשגתמטרותיה )J.Pegues , 2016 (. השוואת ישראל לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד נתפסת אצל המבקרים את תנועת ה- BDS גם היא כקריאהלאנכונהשלתהליכיםהיסטוריים . למתיישביםהלבניםשהגיעולדרוםאפריקההחלבמאהה- 16 לא הייתה שום זיקה היסטורית למקום ומבחינתם השחורים שגרו שם לפניהם היו גזע נחות שנועד רק לשרת אותם. מנגד, ה עםהיהודישגורשמישראללפני2000 שנה,הרבהלפניתחילתושלהאיסלםוכמעט1900 שנהלפנישהחלהלהתגבשזהותלאומיתפלסטינית , שמרעלזהותרגשיתעםישראלובמיוחדעםבירתה 20 ירושליםלאורךכלהשנים . חוסרהבנה בסיסיזהגורםלכך שה קריאהלחרםאיננהמקרבתאתהאפשרות לפתרוןהקונפליקט (Topor,2021). » שימוש כמרכיבבמאבקשלתנועותקיצון תנועתה- BDS נתפסת כיוזמתחרםטרנס-לאומיתהמיישרתקועםהאידיאולוגיותהאנטי- אימפריאליסטיות והאנטי- קולוניאליותשלהשמאלהקיצוני. יישורקוזה בולטבמיוחדבארצותהבריתובאירופה,שםהתנועה צברה אחיזה משמעותית בקרב קבוצות שמאל הרואות בישראל סמל של אימפריאליזם ודיכוי מערבי )Lustick&Shils2022 .( מסגורהישראלכמבחןלקמוסלזכויותאדםוצדק מצטלב עם הביקורתהרחבה יותרשלהשמאלהקיצוניעלמבניהכוחהעולמיים. חוגיםאקדמייםואקטיביסטייםאימצואתה- BDS ככלי לפעולה פוליטית ומציגים אותו לעתים קרובות כחלק ממאבק גדול יותר נג ד עוולות מערכתיות )Divine, 2023 .( » ביקורתעל פגיעה בעקרונותהאקדמיה גםב קרבהרואיםב- BDS תנועההנלחמת במהשהיאתופסתכחוסרצדקישנהביקורתעלהבחירהלעשות זאתבדרךהחותרתתחתעקרונות האקדמיה .להלןמספרטענותבנושא: » שלילתחופשאקדמי כ נשק להשגתמטרות פעילותתנועתה- BDS משתיקהקולותשלאמסכימיםאיתה . המשמעותהיאש בנושאהפלסטינייש ניסיון ליצור חריגהמעקרוןהחופשהאקדמי freedomacademictoexception)"Palestine (" הנתפסת כמנגנון לחניקת התנגדות וביקורת על התנועה עצמה, במחיר של נזק לשיח האקדמי הפתוח Fúnez‐Flores,) 2024 .( הניסיון לבודדול יצורסטיגמהשליליתזולגעםהזמן לכללהחוקריםהיהודים,בעיקרבארה"ב,ונתפס כטקטיקה לדחיקת קולות יהודים באקדמיה 2021)Kramer, ( . התעקשות תנועת ה - BDS שתומכיה ימנעו מקשרעםחוקריםשלהם דעות שונות מחלישהאתהמסורתהאקדמיתשלדיוןפתוח,חילופירעיונותוביטוי חופשי )Elman,2023 ( ומהווההפועלצנזורהעלהפעילותהאקדמית (Wattad,2011), () DeShalit,2016)). » התערבותפוליטיתבחופשהאקדמי תנועתה- BDS נתפסתכחלקמדפוסרחביותרשלהתערבותפוליטיתבמוסדותלהשכלההגבוהההמהווה איוםעלהחופשהאקדמי.התערבותפוליטיתיכולהלהתבטאכלחץמצדגורמיםפוליטי י םעל תורמים מה שיכול להוביל לדיכוי של נקודות מבט אקדמיות מסוימות או אג'נדות מחקר יות מסוימות (Kagee,2022) , ) Jecker, Verweij, Ravitsky, Wangmo, Ghaly, 2023 .( קטיעת קשרים עם חוקרים ישראלים בהשראת תנועתה - BDS משמעותה תי עדוףשלאג'נדה פוליטיתעלפנישיתוףפעולהמחקרי)Wattad , 2015 .( » יציתר אוירהמתוחהבקמפוסים תנועת ה- BDS יוצרת אקליםרעילבקמפוסיםשלאוניברסיטאות,במיוחדבארצותהברית.פעיליBDS מנדים סטודנטים יהודים- ציונים ומונעים מהם להשתתף באופן מלא בחיי הקמפוס Elman, 2023) .( התנהגות 21 תוקפנית של פעילים אנטי - ישראלים, כמו שיבוש פגישות ושימוש בשפה מתלהמת תורמת לקיטוב בין הסטודנטיםואיננהמאפשרתדיאלוג )Nelson&Brahm2014 .( » השפעהעלחדשנותוהתקדמותחברתית כפישנאמרבסעי ף הקודם,עדכה לאהייתההשפעהמשמעותיתלקריאהל חרםוהסטתהשקעות עלתחומי המדעים וההנדסה או על החדשנות הישראלית. חלק ניכר מהקריאות להסטת השקעות התקבלו בגופי סטודנטים ולא על ידי הגופים באוניברסיטאות המוסמכים להחליט על השקעות. אם היו הצלחות הן היו במישורהסמליולאהפרקטיעםמיקוד בדה- לגיטימציהולאבפגיעהפעילהבחדשנות.עם זאת , פוטנציאל הפגיעה קיים אם בשיבוש שיתופי פעולה בינלאומיים ואם ב מניעת מימון או מניעתגישה לתשתיות מחקר )Nelson,2015B .( » מימוןמדינתי תנועתה- BDS זכתהלמקורותמימוןמדינתייםממדינותערבהחלמתחילתשנותה- 80 שלהמאהה- 20 עם התגברותמשמעותיתבשניהעשוריםהאחרוניםכאשרעיקרהמימוןמגיעמקטאר. לפיBard ) 2024 (,מאז1981 עדתחילת2024 : כמעטרבע מכללהתרומותממקורותזריםשקיבלוהאוניברסיטאותבארה"ב,13.1 מיליארדדולר , הגיעו  מיחידים,מוסדותוממשלותערביות. 83% מהמימוןהערבי: קטאר )6 מיליארדדולר,( ערבהסעודית )3.5 מיליארד  שלושמדינותאחראיותל- דולר( ואיחודהאמירויות )1.5 מיליארדדולר(. הגורמים הערביים תרמו 12,342 תרומות ל- 288 מוסדות ב- 49 מדינות בארה"ב )לא כולל אלסקה(  ובמחוזקולומביה. 10 מיליארדדולר)76% מהסכוםהכולל(,אינןכוללות  כמעטשלושהרבעיםמהתרומות,בשוויכוללשלכ- פירוטשלמטרתהשימושבכסף. 31,000 סטודנטים ממדינות ערב )רובם מערב  רוב התרומות שכוללות תיאור נועדו לסיוע כלכלי לכ- הסעודית(. המימוןהערביצמחמשמעותיתבשניםהאחרונות – כמעטשלישמהתרומותניתנומאזשנת2020 .  קורנלהיאהנהניתהגדולהביותרמהתרומות,עםסכוםכוללשל2.1 מיליארדדולר.אחריה:ג'ורג'טאון  )934 מיליוןדולר(,טקסס A&M )כמעט910 מיליוןדולר(,וקרנגימלון)900 מיליוןדולר(.  בשלפיקוחרופףואכיפהלאמספקת,מיליארדידולריםבתרומותלאדווחולמשרדהחינוךהאמריקאי. רביםמהכספיםהללוהוזרמולתחומימדעיהרוחוהחברה – באמצעותמינוייםאקדמיים,מענקיםומלגות – באופן שמכתיב אילו קורסים הקשורים למזרח התיכון יילמדו ואילו פעילויות חוץ- לימודיות יוצעו. לפי Elman&Romirowsky(2019) המימוןפגעפגיעהמסוכנתבמחקרהאקדמי, והכניסלשיחמילות קוד כמו אפרטהייד, רצח עם, קולוניאליזם, ו- pinkwhashing עד לרמה שדיסציפלינות שלמות, בהן לימודי המזרחהתיכון,לימודינשיםומגדרולימודיאתניות,נשענותכיוםעלמילותקודאלו,בשירותאקדמאיםשהם בפועלאקטיביסטיםפרופלסטינאים . 22 קטאר להלןמספרדוגמאותלהזרמתכספיםמקטארלאוניברסיטאותמובילותבארה"בותוצאותיה: אוניברסיטת קורנל: לפי ה Institute for the Study of Global Antisemitism and Policy ) ISGAP ( בקורנל, הנהנית העיקרית ממימון קטארי נרשמו במהלך השנים תקריות אנטישמיות רבות. למשל, סניף סטודנטים למען צדק לפלסטין SJP) ( באוניברסיטת קורנל , יחד עם החוג ללימודי המזרח הקרוב , אירחו במרץ 2022 אירוע שבו השתתף מוחמד אל-כורד . אל-כורד טעןכי לישראלים יש" צימאון בלתי-נשלט לדם פלסטיני " וכי הם " קוצרים את איבריהם של השהידים ] הפלסטינים [ ומאכילים את לוחמיהם בבשרנו " ISGAP,2024,March) .( אוניברסיטתקולומביה: דו"חשלISGAP ) ISGAP,June2024A (מונהאת כללהתוכניותשמומנועלידי קטארבאוניברסיטתקולומביהבמהלךשניהעשוריםהאחרונים: מימוןקטארי קטגוריה תיאור מוערך)בדולרים( שיתוףפעולהעםQatar שניפרויקטיםמשותפיםביןאוניברסיטתקולומביהל- QFI 500,000 FoundationInternational מענקיNational Priorities שישהפרויקטיםב- QNRF בשיתוףעםאוניברסיטת 1,500,000 ResearchProgram(NPRP) קולומביה,כ- 250,000 דולרלכלפרויקט שותפויותאנרגיהביןקטאר שבעהפרויקטימחקרביןCenterProcessingGas ב- 1,750,000 לאוניברסיטתקולומביה Qatar University למחלקתהכימיהשלקולומביה שותפויותחינוךביןקטאר אירוחמשלחתמקולומביהב- 2014 ב- EducationCity לאניתןלהעריך לאוניברסיטתקולומביה וכנסWISE ב- 2019 עםUNESCO ו- TeachersCollege מענקיסטודנטים לפיההערכהמימנהקטארלסטודנטיםקטריםכ- 38 3,420,000 שנותלימודמצטברותבמסגרתתוכניתזו,מימון המסתכםבכ- 3.42 מיליוןדולר אוניברסיטתייל: ה- ISGAP מעריךשאוניברסיטתיילדיווחהעלתרומותבסך284 אלפידולריםמקטארמאז שנת2012 ,בעודשקיבלהבפועלסכומיםהגדוליםפי50 ומעלהמהסכוםהמדווח)2024BJuneISGAP, .( כספיםאלוהשפיעו על תכנים אקדמיים , בעיקרתכנים התומכים בעמדות אנטי-ישראליות .במקריםרבים המימוןהקטארימקושרלחבריסגלהידועים כ תומכי BDS מובהקים. למשלפרופ' בשארה דומאני ,כיוםנשיא אוניברסיטתבירזיתולשעברפרופ'במחלקהללימודיםפלסטיניםבאוניברסיטתבראוןקיבלכסףמקטאר וידוע בתמיכ תו ה קולנית ב- BDS וב קידום אג'נדות אנטי ישראליות בשיעוריו on Project)Investigative Terrorism , 2017 .( 23 איראן איראן נחשבת לאחת מהמניעות המרכזיות של תנועת ה- BDS ,אף שאין עדות למימון מדינתי ישיר ומשמעותי שלה בזירה האקדמית . לאיראן תפקיד מפתח בקידום תעמולה אנטי-ישראלית קיצונית באירופה , בין היתר באמצעות צעדות "יום אל-קודס " בערים כמו ברלין ולונדון , בהן משתתפים תומכי חיזבאללה , אנשי שמאל רדיקלי ואף ניאו-נאצים . גם מימון החיזבאללה על ידי איראן תורם ל- BDS , בעיקר דרך לוחמי חיזבאללה ש הסתננו במסווה של פליטים למדינותבאירופה (Romirowsky&Weinthal,2018) . » ה- BDS משנהאתפניו סקירה זו עוסקת בשינויים האסטרטגיים, התקשורתיים והטכנולוגיים של תנועת ה- BDS בשני העשורים האחרונים. התפתחותאסטרטגיתשל ה- BDS ב עשריםהשנה האחרונ ות עברהתנועת BDS שינויממאבקחרםמסורתיאלמערכהמתוחכמתשלהשפעה גלובלית.ישראלמתמודדתעםמתקפהשל“לוחמהרכה” , קמפייניםבינלאומייםשל BDSהמלוויםב לוחמה פסיכולוגית, יוזמותדיפלומטיותומשפטיותשנועדולערעראתמעמדה25 להלןדוגמאותלהתפתחויותכאלו:. מבצעיהשפעהולוחמהפסיכולוגית תנוע תה- BDS מפעילהמגווןטקטיקותהשפעה)“לוחמהרכה”(המכוונותלקהלים בינלאומייםכדילהגביר אתהלחץעלישראלבעקיפין.כךלמשל,בשנת2015 פעלההרשותהפלסטינית , בתמיכתפעילות ה- BDS להעלות להצבעההשעייתישראלמפיפ״א,צעדשנועדלנצלארגוןספורטבינלאומיככלילחץפוליטי . בחירת הזירה הספורטיבית לאהייתה מקרית:הדרתישראל מתחרות בינלאומיות נועדהלשאת משמעותסמלית עמוקה,בהינתןהתפקידשלהספורטוהתרבותכגורמיכוחרךבזהותלאומית26 במקביל, משלבת התנועה את מאבקה בתנועות צדק חברתי גלובליות אחרות כדי להרחיב את תהודת מסריה;דוגמהבולטת הןהמהומותשהתפתחובפגוסוןמיזורי בשנת2014,כאשרפעילי BDS קישרובאופן פומביביןהמאבקהפלסטינילביןתנועת MatterLivesBlackבארה״בוכךיצרוזיקהבין- לאומיתשחיזקה אתהלגיטימציהשלהםבעיניציבוריםרחבים27 התנועה מסתייעת ברשת ארגונים לא- ממשלתיים ובמימון חיצוני על מנת לתמוך בפעילותה: ממשלות אירופה וקרנות בינלאומיות מממנות מדי שנה עשרות מיליוני אירו לארגונים לא-ממשלתיים , הפועלים תחת כותרות של זכויות אדם , ובכך תומכות באופן עקיף וישיר ביוזמות ה- BDS .מימון חיצוני זה מאפשר לאותם ארגונים לקדם פעילויות כמו קמפיינים ציבוריים , יוזמות בזירה האקדמית והמשפטית כמו אירועי שבוע האפרטהייד הישראלי בקמפוסים וצעדי"לוחמתחוק")Lawfare (בבתי דין בינלאומיים , אשר נועדו לקדם 25Steinberg,G.M.(2023).Israel’sresponsetoboycottsandsoft-powerwarfare.InS.Rynhold&O.Franks(Eds.),The PalgraveInternationalHandbookofIsrael(pp.1–19).PalgraveMacmillan. 26Lutz,N.(2022).AgameofWhac-A-Mole:TheBDSmovementanditsfluidityacrossinternationalpoliticalopportunity structures.IsraelStudiesReview,37(3),58–81.https://doi.org/10.3167/isr.2022.370304 27Bailey,K.D.(2015).Black–PalestiniansolidarityintheFerguson–Gazaera.AmericanQuarterly,67(4),1017-1026. 24 את מטרות תנועתBDS ולהפעיל לחץ על ישראל בזירה הבינלאומית . בפועל נוצר " מודל קבלנות משנה " פוליטי , שבו ממשלות מערביות מספקות מימון וגישה לזירה הבינלאומית עבור ארגוני ה- BDS התנועה 28 , מפיצהמהלכיםכאלה באופןנרחבבמדיההחברתית,באמצעותמאותקבוצותסטודנטיםופעיליםברחבי תבל , מפייסבוקועדטוויטר , המתאמותחרמותומפיצותתוכןשתכליתולעצבאתדעתהקהלהעולמיתנגד ישראל29 ראוגםבהמשך.() מהלכיםאל ו שוחקיםבהדרגהאתנכונותםשלגורמיםבינלאומייםלהזדהותעם ישראל,ומגביריםאתבידודה ומהווים השלמהרעיוניתלמאמציהחרםהכלכליהישיר.התוצאההיאמאבק רב- ממדי:לאעודחרםמסחריגרידא,אלאחזיתגלובליתשללוחמהפסיכולוגיתרכההמבקשתלערעראת הלגיטימציהשלמדינתישראלבטווחהארוך . תקשורתחברתיתדיגיטלית הופעתה של התקשורת הדיגיטלית חוללה מהפכה באופן שבו מופץ מידע ומתארגנת פעילות פוליטית. פלטפורמותהמדיההחברתיתהפכולכליםרבי- עוצמהלקידוםאג'נדות,המאפשריםלפעיליםלהפיץמידע, לארגןאירועיםוליצוררשתותתמיכהללאמגבלותגאוגרפיות ובעלותמינימלית .מהירותהתפוצהשלמידע ברשת ותהחברתיות הגבירהאתהמודעותלנושאיםהקשוריםלסכסוךהישראלי- פלסטיני,ואיפשרהלפעילים להגיבבמהירותלאירועיםכגוןפעולותצבאיות, חשדותל הפרותזכויותאדםאוהתפתחויותפוליטיות30 בתקופהשלאחרה-7 באוקטובר,למשל,המדיההחברתיתשימשהגורםמרכזיבהפצתנרטיביםהקשורים לסכסוך.שיתוףמהירשלסרטונים,תמונותועדויותאישיותהשפיעעלתפיסתהציבורועוררתגובותרגשיות חזקות, במיוחד בקרב דורות צעירים. פעילות דיגיטלית זו יצרה תחושת דחיפות וסולי דריות, והניעה אקדמאיםרביםלבחוןמחדשאתעמדותיהםכלפימעורבותעםמוסדותישראליים31. אחתמהמאפייניםהבולטיםשלהתקשורתהחברתיתהדיגיטליתהיאאופיהתוכןהמקוצרוהממוקד.ציוצים קצרים ברשת X )טוויטר לשעבר(, סרטונים בני שניות ספורות בטיקטוק, ופוסטים מתומצתים באינסטגרם ובפייסבוק – כולםנועדולמשוךתשומתלבמהירהוליצורמעורבותמיידית.בתוךסביבהכזו,איןכמעטמקום – ולעיתיםגםלאביקוש – לדיוניםמעמיקיםאולפרספקטיבותמורכבות.עובדהזומשחקתליד יתנועתה- BDS , אשר מצליחה להעביר מסרים פשוטים, חד- משמעיים וטעונים רגשית, המתחברים בקלות לקהלים צעיריםומעורריםתגובהמהירה.השטחיותהיחסיתשלהפלטפורמהא ינהפוגעתבאפקטיביותשלהמסרים; להפך – היאמסייעתלהםלהתפשטבמהירותולהכותשורשבשיחהציבורי . 28Steinberg,G.M.(2023).Theapartheidandracismcampaigns-theNGOcontributiontoantisemitism.IsraelAffairs,29(1), 52-72. 29Hitchcock,J.(2016).SocialmediarhetoricofthetransnationalPalestinian-ledboycott,divestment,andsanctions movement.SocialMedia+Society,2(1),2056305116634367. 30See:Zeitzoff,T.(2017).Howsocialmediaischangingconflict.JournalofConflictResolution,61(9),1970-1991. 31See:Nasereddin,S.(2023).ImpactofsocialmediaplatformsoninternationalpublicopinionduringtheIsraelwaron Gaza.GlobalChange,Peace&Security,35(1),5-31. 25 התפתחויותבמדיה התקשורת המסורתית עברהאף היא תמורות משמעותיות בתגובה לשינויים בפוליטיקה הגלובלית ובדעת הקהל.עםעלייתםשלאמצעיתקשורתעצמאייםופלטפורמותחדשותאלטרנטיביות,נרטיביםהמאתגרים את תיאורי המיינסטרים של הסכסוך הישראלי- פלסטיני זכו לחשיפה רבה יותר. פלטפורמות אלו מעניקות לעיתיםקרובותבמהלקולותוחוויותפלסטיניים,ובכךתורמותלהבנהמורכבתומעמיקהיותרשלהסכסוך32 . בעקבות אירועים משמעותיים, כגון מבצעים צבאיים או הסלמה באלימות, לסיקור התקשורתי יש השפעה מכרעתעלדעתהקהל.התקופהשלאחר השבעה באוקטוברהתאפיינהבסיקורתקשורתימוגברשלפעולות ישראליות, דבר שהשפיע על דעת הקהל ועל השיח האקדמי. הצגת הסכסוך באמצעי התקשורת השונים יכולהלחזקאולערערהטיותקיימות,ולהוביללקריאותמוגברותלדרישתאחריות,ובהתאםלכך,לתמיכה בחרמותאקדמיים . בינהמלאכותית מודלי השפה הגדולים שהשימוש בהם הולך וגדל נתונים ל הטי ות בנתונים , הטי ות אלגוריתמית והטי ות חברתית , כאשר הטיותאלוקשורותזובזו ומשפיעותזועלזו. הטיה בנתונים נובעת מדעות קדומות הטבועות בנתוני האימון . הטיה אלגוריתמית נובעת מעיצוב ומבנה של מודלי למידת מכונה , והיא לעיתים ממשיכה להנציח הטיות קיימות . הטיה חברתית היא התוצאה של ההקשר הסוציו-תרבותי הרחב שבו מערכות אלה פועלות , ומשקפת ומגבירה אתאי-השוויון השכיח בחברה33 .קללהבין,אםכך,שמודליםשאומנועלדאטה שמשקפת דעות אנטישמיות ואנטי-ישראליות, בתוך חברה שהיא בעצמה בעלת נטיות אנטישמיות ואנטי- ישראליותעלוליםלהפיקתובנותמעוותותומוטות. ניצנים לכך כבר נראים בשטח, למשל באפליקציות מבוססת למידת מכונה לסיווג ותיוג מוצרים בהתאם לאידאולוגייתה- BDS . 35 , 34 בהקשרהאקדמי,ככלשתעלהרמתהאוטומציהשלקבלתההחלטותכךתגדלהסכנהשכתביעת,כנסים, גופיםהמעניקיםמענקימחקר,גופיםהמארגניםשיתופיפעולהבינלאומייםוגופיםאקדמייםבכללותםיקבלו החלטותאויבצעוסינוניםעלבסיסמוטה,במודעאושלאבמודע,ויביאו להדרהשלחוקריםישראלים . בנוסף ,ה עליה ביכולות של תוכנות בינה מלאכותית ליצירת תוכן חזותי הקלה על הפצת ידיעותכזב) פייק ניוז ( בתמונות ובסרטונים . תומכי ה- BDS י כולים כיום לייצר בקלות תכנים ויזואליים מופרכים,לעיתים קשים לזיהוי ככאלה, שממחישים לכאורה פגיעות חמורות בזכויות אדם או תרחישים מזעזעים של אלימות מצד ישראל . 32Dunsky,M.(2008).Pensandswords:HowtheAmericanmainstreammediareporttheIsraeli-Palestinianconflict. ColumbiaUniversityPress. 33Shah,M.,&Sureja,N.(2025).Acomprehensivereviewofbiasindeeplearningmodels:Methods,impacts,andfuture directions.ArchivesofComputationalMethodsinEngineering,32(1),255-267. 34Banhawy,M.,Soliman,A.,Eldean,A.B.,Youssef,A.M.,Wageh,R.Y.,Fady,R.,&Sayed,G.I.(2024,July).AMobile-Based DeepLearningModelforProductClassificationinSupportofBoycottCampaigns.InInternationalConferenceon AdvancedIntelligentSystemsandInformatics(pp.152-161).Cham:SpringerNatureSwitzerland. 35Nazri,M.H.M.,Hakim,M.F.A.Z.,&Zainuddin,A.A.BOICOTT:MobileApplicationtoDistinguishBoycotted Product.INTERNATIONALGRANDINVENTION,INNOVATIONANDDESIGNEXPO(IGIIDeation)2025,73. 26 תכנים אלו מתפשטים ברשתות החברתיות במהירות רבה , מעוררים תגובות רגשיות ומחזקים את התמיכה בקריאה לחרם ,גם כאשר מקורם בזיוף . זאת ועוד ,תומכיהחרםמשתמשיםביתרונההיחסישלישראלבתחוםהבינההמלאכותיתעלמנתלהעמיק אתהדמוניזציהשלמוסדותיההאקדמיים.מאחרשישראלנתפסתכמעצמהבתחוםזה,נטעןכימחקריבינה מלאכותיתהמתבצעיםבאוניברסיטאותבישראלמסייעים,במישריןאובעקיפין,לפיתוחמערכותהמשמ שות לפיקוח, ניטור או דיכוי של פלסטינים. באופן זה, מושרש נרטיב שלפיו מעורבות עם מוסדות אקדמיים ישראלייםכמוהכמתןלגיטימציהלפשעים36 . סיכום התגברותהתמיכהבחרםאקדמיעלאוניברסיטאותישראליותבשניהעשוריםהאחרוניםנובעתמשילובשל שינויים אידאולוגיים, עליית התקשורת הדיגיטלית והתפתחות נרטיבים תקשורתיים. לאחר אירועי ה- 7 באוקטובר, גורמים אלה התלכדו ויצרו אווירה של אקטיביזם וסולידריות בקרב אלה התומכ ים בזכויות הפלסטינים. הטיותמובנותבמודליהשפההגדוליםעלולותלהמשיךולהשפיעעלאווירהזוגםבעתיד. 2.4 פעילות BDS במישורהאקדמי עדה- 6.10.23 בשנים2005-2023 פעלהתנועתה- BDS במספרמישורים בתוךהקהילההאקדמית.פעולותיהזכולתמיכה מסוימת של אנשיאקדמיה ומוסדותבעולםאשרראובהתנועההמקדמתזכויותאדם וצדק בדרכיםלא - אלימות )Darweish&Rigby , 2018 )( Handmaker , 2014 .( נלסו ן)Nelson , 2015A ( מדגישכיפעולותBDS באקדמיהלאמסתכמותבביקורתכלפימדיניותספציפית של ישראל אלא מכוונות למנוע לגיטימציה תרבותית ופוליטית. הוא מציין כי תומכי BDS באקדמיה נוטים לערבביןהתנגדותלמדיניותממשלתישראללביןהתנגדותלציונותבאופןכללי . אחת האסטרטגיות העיקריות של התנועה היא קריאה לאנשי אקדמיה ומוסדות אקדמיים ברחבי העולם להימנעמשיתוףפעולהעםמוסדותאקדמייםישראליים .רשימותחלקיות שלמוסדותבעולםאשר נענו ראולמשל: AP, , Fakebabies,realhorror:DeepfakesfromtheGazawarincreasefearsaboutAI’spowertomislead 36 Nov,2023 .- gaza - ai - misinformation - israel - hamas - intelligence - https://apnews.com/article/artificial a1bb303b637ffbbb9cbc3aa1e000db47 Opinion.INSSReport,Nov.2023 :AbattleforPublic DeepFakeinSwardsofIron ; , Hamaswar - GenerativeArtificialIntelligence(GAI)andtheIsrael .; fake/ - deep - https://www.inss.org.il/publication/war ; war - hamas - israel - and - gai - intelligence - artificial - https://www.adl.org/resources/article/generative ADLReport,Oct.2023. ArtificialGenocidalIntelligence:howIsraelisautomatinghumanrightsabusesandwarcrimes,AccessNow,May2024, Israelbuiltan‘AIfactory’forwar.It ; gaza/ - israel - intelligence - genocidal - https://www.accessnow.org/publication/artificial - https://www.washingtonpost.com/technology/2024/12/29/ai TheWashingtonPost,Dec.2024. unleasheditinGaza. Jan. .MiddleEastEye, Israel’suseofAIinGazaisaterrifyingmodelcomingtoacountrynearyou ; idf/ - gaza - war - srael i 2025.https://www.middleeasteye.net/opinion/israel-use-ai-gaza-terrifying-model-coming-country-near-you 27 לקריאהזואפשרלמצוא בויקיפדיה37 ,באתר38 AmchaInitiatives ובאתריה- BDS דוגמת CampaignUS fortheAcademicandCulturalBoycottofIsrael . 39 Garasic ו- Keinan ) 2015 (מביאים דוגמאמאוסטרליה, שבהפרופסורמאוניברסיטתסידני)גיי'לינץ (דחה בקשהשלאקדמאיישראלילמשרתפרופסוראורחכחלקמקמפייןה- BDS . לינץ'הואשםבהפרתחוקאיסור האפליההגזעיתבאוסטרליה אףכילטענתוהחלטתונבעהלאמזהותוהיהודיתשלהמועמד והואראהבה פעולה לאכלפיהיחידאלאכלפימוסדישראלי כמחאהעלמ ד יניותממשלתישראל. בסופושלדברהצד הנתבעבח ר שלאלהגישתביעהאולהיותמעורבבתהליךמהשהובילל דחייתהמקרה עלידיביתהמשפט40 . אחתהטענותהמרכזיותהמועלותע"יאנשיה- BDS כנגדה אוניברסיטאות בישראלהיאשהןמשתפותפעולה עםמערכתהבטחוןהישראליתבפיתוחאמצעילחימהוהכשרהטכנולו גיתואחרתשלחייליםוקצינים. אכ ן, יש נם לאמעטפרויקטימחקרהמתבצעיםב אוניברסיטאות בישראלבמימוןמערכתהביטחוןאבלהטענהכי בפרויקטים אלו מפותחים אמצעי לחימה היא כוזבת לחל ו טין. אלו הם פרויקטים בהם מפותח ידע, שיטות מחקרוכיו"בהעשוייםלשמשאח"כאת התעשייההביטחוניתבישראלאובארצותאחרות. מבחינהזואיןכל הבדלביןה אוניברסיטאות בישראללאחיותיהןבמדינותהמערב- MIT ,קאל-טקו אוניברסיטאות אמריקאיות רבותאחרותמקבלותמדישנהעשר ותמיליונידולריםמסוכנויותבטחוןאמריקאיותוזהוגםהמצב באנגליה, גרמניה ומדינותאחרות. חיילים וקצינים ישראלים אכן לומדים ב אוניברסיטאות בישראל במסגרת תוכניות עתודהאותוכניותהכשרהא חרות. גםבהקשרזה,איננושוניםמ אוניברסיטאות בחו"לובמיוחדממספרגדול של אוניברסיטאות בארה"ב בהן מתקיימת ת וכנית ROTC ) מקבילה לעתודה בישראל.( מיותר לצייןשאיש מבין המוחים נגד ה אוניברסיטאות בישראל בהקשר זה לא פוצה פה ומצפ צף על המחקרים הביטחוניים ותוכניותההכשרההצבאיות באוניברסיט אות במדינהבההואנמצא . ו אסטרטגיה מרכזית נוספת היא קמפיין למשיכת השקעות (divestments) המעודד אוניברסיטאות ומוסדותאקדמייםלמשוךהשקעות מחברותהמשתפותפעולהעםישראל )ראולמשלKolhatkar , 2024 .( לאוניברסיטאותרבותבעולםהמערביישנן קרנותצמיתות בהןנצבריםכספיתרומות אשרמשמשים לתמיכה במינוייםאקדמיים,מחקר,והגדלתההכנסותהתפעוליות . לפיההערכהקרנותאלו )בארה"בבלבד( ניהלו בשנת3 202 כ- 849 מיליארדדולר41.חלקניכרמהקרנותמנוהל ות עלידיצוותימומחיםפיננסייםומושקע ות בשוק ההון באמצעות תיקי השקעות . קרנות צמיתות אקדמיות בגובה מיליארד דולר ומעלה מנוהלות בארה"ב על ידי משרדי ההשקעות של האוניברסיטה, בראשות מנהל ההשקעות הראשי )CIO (, שאחראי לניהול הנכסים, לפעילות היומיומית ולקשר עם הועד המנהל של האוניברסיטה בנוגע לניהול סיכונים ואסטרטגייתההשקעות )Malinova , 2022 (. ההערכההיאכי רק אחוזקטן מכללכספיהקרנותמושקעבאופןישירבישראל, אך הןאחראיותעלבין2% ־ 3% מסךההוןהזרשזורםלהייטקהישראלי . אבל, החלטות של אוניברסיטאותל הי מנע מ השקעה בחברות 37Wikipedia:AcademicboycottofIsrael 38AmchaInitiatives:AcademicAssociationsBoycottingIsrael 39USCampaignfortheAcademicandCulturalBoycottofIsrael:AcademicAssociationsEndorsingBoycottand Resolutions ראוגםכתבהבנושאבאתרערוץ7 : "שורתהדין " במתקפהעלהחרםהאקדמי|ערוץ７ )בןפורת 2013, ( 40 לפינתוני(NACUBO)OfficersBusinessUniversityandCollegeofAssociationNationalThe HistoricEndowmentStudyData 41 28 ישראליות עלולה גם להשפיע על כל השוק לגרום נזק משמעותי בגלל תפיסת השוק את האוניברסיטאות כמצפןמוסרי ) גלעד 2024, (. השפעהמוגבלתשלה - BDS האקדמי עלאףהנטייהשלתנועתה - BDS להכריז עלהצלחותמרובות ישנןעדויותרבות דווקא לחוסרההצלחהשל ה- BDS האקדמי להביא ל בידודהאקדמיההישראלית וללחוץ עלישראללשנותאתמדיניותה עד למועד פרוץהמלחמהבאוקטובר2023 . להלןמספרדוגמאות: Newman ) Newman,2016 (מציגאתהעובדהשלמרותה- BDS ישראלהמשיכה להיותשחקניתמרכזית בקהילה המדעית הבינלאומית, משכה אליה השקעות במחקר ומשתתפים ל כנסים המתקיימים בישראל . במקריםרבים ממשלותזרותומוסדותאוניברסיטאייםגדולים סירבולשתףפעולהעםתנועת ה- BDS בשם החופשהאקדמיבשילובעם הרמההגבוהה ו המצוינותהמדעיתשמציגההקהילההאקדמיתהישראלית. לפי ניומן הערךשלה- BDS האקדמיהואבעיקרסימלי,ועלאףשהואזוכהלתשומתלבמרובהבתקשורת בפועל השפעת הקריאה ל - BDS על שיתופי הפעולה האקדמיים עם ישראל היא מוגבלת ולא שיבשה בצורה משמעותית אתפעילותהמוסדותהאקדמייםבישראל. Rose ו- Rose&Rose ) Rose,2009 ),( Rose&Rose,2008 ( מסכימיםעםמסקנה זוומציעיםש הצלחתה העיקריתשלהתנועהטמונה ביכולתהלהשאיראתהנושאעלסדרהיוםהאקדמיהבינלאומי,ולאבגרימת שיבושיםמוחשייםלפעילותהאקדמית . Berlin ) Berlin,2010 (תומךבגישהזו וטועןשה- BDS לאהשפיע ה כמעטבצורהישירה עלתפוקות המחקר של האוניברסיטאות הישראליותועלהדירוגהבינלאומישלהן.עםזאתהוא מכירבכךשה- BDS הגביראת הקיטובבתוךהאקדמיה . Ben‐Tsur ) Ben‐Tsur,2009 (מסכימהשההשפעההישירהעלתפוקותהמחקר שלהאקדמיההישראלית היא אכן מינימלית, אבל מדגישה שתנועת ה- BDS יוצרת השפעה אחרת, סמויה, המתבטאת באווירה של מתחוחוסרוודאותשישלההשפעהפוטנציאלית עלהנכונותשלחוקריםמסוימיםלהשתתףבפעילותעם מוסדותישראליים. Barkay&Shamir(Barkay&Shamir,2020) חקרואתההשלכותהרחבות של ה- BDS וטענושהשפעת התנועההיאמעברלמטריקההאקדמיתהמיידית. לטענתםהתנועהמשפיעהעלהשיחבנושאחופשאקדמי ותפקיד האקדמיה באקטיביזם פוליטי. השפעה זו הגבירה את הדיון בחוגים אקדמיים אודות נושאים כמו אחריותאתית שלחוקריםומוסדותבנושאיםטעוניםפוליטית . ניתןלסכםולומר ש האימפקטשל ה- BDS האקדמיכנגדישראל באלידיביטוי בעיקרבמישוריםהבאים: : הרבה מהשפעה זו מגיע "מלמטה למעלה" מסטודנטים וחברי סגל  השפעה על השיח האקדמי המעורביםבפעילותפוליטית ומשניםאתהדינמיקהשלשיחהאקדמי (Nelson,2015B) ,) Riemer,2022 ( 29 הגברת מעורבות בפוליטיקה פרוגרסיבית : תנועת ה- BDS האקדמית עוסקת בנושאים פוליטיים  פרוגרסיבייםרחביםיותר,כגוןעלייתהימיןהקיצוני . מעורבותזומשפיעהעלהשיחהאקדמיעלידיעידוד חוקרים לשלב אקטיביזם פוליטי והסברה בעבודתם האקדמית, ובכך לעצב מחדש את הגבולות המסורתייםשלחקירהאקדמית )Riemer,2022 ( ,בעיקר חוקריםצעירים ש איןלהםאתהמשאבים  פגיעהאפשריתבקריירותשלחוקריםאינדיבידואלים אוהמוניטיןלעמודבפניהשפעות החרם ,למרותהצהרו תמוביליה- BDS כיהםפוגעיםבמוסדותבלבד ולאבאופןאישיבחוקרים )Nussbaum , 2007 )( Nelson,2015A .( 2.5 פעילותכנגדה- BDS האקדמיעדה- 6.10.23 בישראל פעולות ברמתהמדינה » אחריות מיניסטריאלית באופןמסורתיהטיפולבמאבקב אנטישמיותובחרמות מסוגיםשונים נ כלל בתחוםסמכותושלמשרדהחוץ . בשנת2009 העבירההממשלהאתהסמכותלטיפול בניסיונותהדה- לגיטימציהשלישראלבחו"ללמשרד לנושאיםאסטרטגייםוזאתמבלילגרועמסמכויותמשרדהחוץבנושא,מהלךשגרםלכפילות ו עוררביקורת )משרד מבקר המדינה, 2016 ( . באוקטובר 2015 החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי )הקבינט המדיני- ביטחוני( להטיל על המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה את האחריות להובלת המערכה נגד תופעת הדה -לגיטימציה והחרמות נגד ישראל באמצעות מערכת בין- משרדית כוללת למאבק בתופעת החרמות. עם פירוק משרד זה ב- 2021 חזרו הסמכויות אל משרד החוץ )אזולאי, 2021 ( . בפברואר 2023 הוחלטלהעבירממשרדהחוץלמשרדהתפו צותאתהובלתהמערכהנגדתופעתהדהלגיטימציהוהחרמות נגדישראל ולשנותאתשםהמשרדלמשרדהתפוצותוהמאבקבאנטישמיות )ממשלתישראל,2023 .( דיפלומטיהציבורית : עםהשניםזיהתהמדינתישראלאתהצורךבשימושבאסטרטגיותמתחוםהדיפלומטיה הציבורית עלמנתלפעולכנגדה - BDS האקדמי. ביןהשאר הובןהצורךבמדיד ה מדעית שלדעתהקהלו של האפקטיביותשלשימושבטכניקותשכנוע, הצורךבפיתוח צוותיתגובהמהירה כדי לתמוך בטענותישראל ולסתורמידעשגוי ) ראולמשל2006Gilboa, ו- Sarvestani,Ameli,&Izadi,2019 .( Steinberg(Steinberg,2023) מכנה סוגזהשלפעולה"מלחמתהכוחהרך "(Soft-PowerWarfare") ומזכיר בהקשר הזה את הקמתו של ה משרד לעניינים אסטרטגיים ב- 2015. משרד זה הופקד על תיאום המאמצים להתמודדות עם הקמפיינים נגד ישראל , כולל קמפיין ה- BDS . תפקידו כלל גם התמודדות עם השימושההולךוגוברבמונחיםכמו"אפרטהייד"כדילבודדאתישראל,וכןתגובהלגינוייםמהאו"ם,משיכת השקעותמקרנותפנסיה וכןהלאה . ר שתהדיפלומטיההציבוריתהישראליתכוללתשחקניםשונים,בהםארגוניםלא- ממשלתיים)NGOs (,מכוני מחקרוקבוצותהסברה,שמפיציםנרטיביםחיובייםעלישראל ,בנוסף, ממשלתישראלמשתפתפעולהעם 30 הלוביהפרו-ישראליבארצותהבריתבמטרהליצורסביבהתומכתבדעתהקהלהאמריקאית Sarvestani, Ameli,&Izadi,2019) .( מאמצי הממשלה להאיר את התרומה האקדמית, הטכנולוגית והכלכלית של ישראל בעולם ותמיכתה בשיתופיפעולהבינלאומייםבתחומיםאלוהםנדבךחשובבמאבקב - BDS האקדמי)2006Gilboa, .( » חקיקה ממשלתישראלהשתמשהבמהלךהשניםב" לוחמהמשפטית "Lawfare)( הןמתוךגבולותהמדינהוהןמחוץ להםבמטרהלפגועבתנועת ה- BDS כוללחקיקההאוסרתעל אזרחיםזריםתומכי BDSלהיכנסלישראל (Abu-Laban&Bakan,2023) והגשתתלונותמשפטיותכנגד תומכי BDS באקדמיהבארה"בדרך ארגונים כגון InsurrectionLegal BrandeisCente he T . בנוסף ישראלפעלהלשכנועממשלותזרות ומדינות 42ו-r 43 בארה"ב לאמץחקיקהנגדתנועת ה- BDS . Handmaker,2020) ראופירוטבהמשך( . » דה-לגיטימ ציהל- BDS חלק נכבד מפעילות המדינה סב סביב מסגור תנועת ה - BDS כתנועה אנטישמית ו כניסיון לבצע דה - ל גיטימציה למדינת ישראל ככלל. נציגים ישראלים טענו באופן קבוע מעל במות בינלאומיות שונות שאין מדוברבסוגשלהתנגדותלגיטימית ולא- אלימהאלא קמפיין שעיקרו עוינות ושנאה כלפיישראל,ישראלים ויהודים (Carter,Hallward&Shaver,2012)(Sheskin&Felson,2016) . » מעורבות בתחומיה אקדמיהו ה תרבות ישראלפעלהלמניעתחרמותתרבותייםואקדמייםבאמצעותקידוםהתרבותוהאקדמיההישראליתברחבי העולם.במסגרתמאמציםאלה,היא ארגנה אירועיתרבותבינלאומייםושיתופיפעולהאקדמייםהמבליטים את תרומתה של ישראל לידע ולתרבות הגלובליים Chaitin, Steinberg & Steinberg, 2017) (. בנוסף , הממשלה פעלה להבטיח כי אמנים ואקדמאים ישראלים לא יודרו מפורומים בינלאומיים )Steinberg& Steinberg,2017 .( » חיזוקקשריםכלכל י יםודיפלומטיים חיזוק הקשרים הכלכליים והדיפלומטיים עם שחקנים גלובליים מרכזיים מהווה אבן יסוד באסטרטגיה של ישראל.באמצעותטיפוחיחסיסחרחזקיםובריתותאסטרטגיות,ישראלשואפתליצוררשתתמיכהשתוכל לעמודבלחציתנועתה - BDS .מאמציההדיפלומטייםשלישראלהתמקדוגםבהבלטתהיתרונותהכלכליים והטכנולוגייםשבשיתופיפעולהעמה,ובכךלהרתיעמדינותוחברותמלהשתתףבפעילויותהקשורותל- BDS (Lim,2012) . ישלצייןש למרותשפעולותממשלתישראל היואפקטיביות , המסגורשלתנועתה- BDS כתנועהאנטישמית לא התקבל בכלמקום , ועדייןישנםקהליםברחביהעולםהרואיםבתנועהתנועתזכויות- אדם הנלחמתכנגד 42LegalInsurrectionFoundation 43Homepage|BrandeisCenter 31 איציותלחוקהבינלאומי . גםהיעילותשבחקיקהכנגדה- BDS שנויהבמחלוקת,ויששרואיםבהפגיעהבחופש הביטוישעלולהלגרוםלתגובותנגד (Svirsky,2015)(Morrison,2015) . מאמצימדינתישראל בתחוםהמאבקבחרםהאקדמי לאהיומתואמים במשךשני העשוריםהאחרונים ו נטו להיותספורדי יםונטולימדדיביצועכמותיים,כפישפרסםמבק רהמדינהבדו"ח ל שנת2015 ) משרדמבקר המדינה 2016, .(ריבויעוסקיםבמלאכה,חוסרתיאום ביניהם ,חוסרבת ו כניותעבודהוניצולתקציביהמשיכו לה תקיים במשךשניםורבות ,כולל באוקטובר2023 והחודשים הבאים)ראו הוועדהלענייניביקורתהמדינה, 2023 .( פעולותשל האקדמיהו הקהילההאקדמית בישראל הקהילההאקדמית בישראלנקטהבמספראסטרטגיותכדילהילחםב - BDS האקדמי . להלןמספרדוגמאות לאסטרטגיו ת בהןנעשהשימוש: » אקטיביזםאקדמיומעורבותגלובלית במשך השנים חוקרים/ותו נושאי מ שרה בכירים באקדמיה הישראליתשיתפופעולהעם גופים בינלאומיים שה תנגדולחרמותאקדמיים והציגואותםכמנוגדיםלעקרוןהחופשהאקדמי. דוגמהאחתמתוךרבות היא ארגון International Human Rights Network of Academies and Scholarly Societies אשר תמך ברעיון זה במשך השנים ואף ביטא אותו בהצהרותיו , כמו למשל הצהרה שפורסמה בכתב העת Science בשנת 2007 (International Human Rights Network of Academies and Scholarly Societies, 2007). אקדמאים ישראלים השתלבו ברשתות צדק גלובליות ותנועות חברתיות, והם משתתפים בדיונים ובפעולותהמתואמותעםמטרותרחבותיותרשלצדקחברתי (Mason,2013) . דוגמאנוספתהיא מאבק חוקריםורופאיםכנגד עורךעיתוןLancetThe ,לאחרשהעיתוןפרסם מאמראנטי ישראלי שאותוכינהשרתהבריאותדאז'גובלבעלילתדם') גל,2014 (.המכתבעוררדיוןמשמעותי ברחבי העולם כאשר המבקרים כינואתהמכתבאנטי יהודיוהעלושאלותלגביניגודהענייניםשלהמחברים ) Arya et.al,2015 .( במסגרתהדיוןשלחוחוקריםורופאיםישראליםמוביליםובהםשניזוכיפרסנובל,פרופ'אהרון צ'חנובר ופרופ' אברהם הרשקו ונשיאי מוסדות אקדמיים ישראלים ובהם פרופ' דניאל זייפמן )מכון ויצמן( ופרופ'פרץלביא)הטכניון(מכתבאשרפורסםב- TheLancet . המכתבדןבדינמיקההמורכבתשלהסכסוך הישראלי-פלסטיני , מבקר את הצגת הפעולות הישראליות כאגרסיביות , מדגיש את תפקידו של חמאס בהנצחתהסכסוךוקורא נגד הקריאה לסנקציותחמורותעלישראל )Ahmed , 2014 .( בהמשך הוזמן ד"ר ריצ'רדהורטון,העורךהראשישלLancetThe ,לביקור בישראל )ב יןהשאר במרכזהרפואירמב"ם ,( במטרה לתרום להבנה טובה יותר מערכת הבריאות הישראלית בתוך מתחים פוליטיים. ד"ר הורטון הביע צער על הקיטוב שנגרם על ידי מכתב שנוי במחלוקת שפורסם ב- The Lancet בנוגע לסכסוך בעזה והציע שיתוף פעולהעםאנשירפואהישראליםלפרסומיםעתידיים )Blazer,2015 .( » קידום ה גיווןוההכלהבמרחב האקדמי האקדמיההישראלית היאבאופןמסורתיכוחחלוץבכלהנוגעלשוויון וזכויותאדם. האוניברסיטאותמציעות תמיכה באוכלוסי ותה מיעוטים בישראל)מוסלמים,נוצרים,דרוזים,צ'רקסיםואחרים( ותהליךהאקדמיזציה 32 שלה ם, קורסים ותו כניות המעודדים דיאלוג בין סטודנטים יהודים לערבים ועוד במטרה להתמודד עם אי - שוויוןמבניולטפחתרבותשלפתיחות מחשבתית ורצינותאינטלקטואלית )ראולדוגמא Hager,Saba&Shay 2011 .( החלמשנת2016 פועלותבחסותמל"גות"ת וכמה קרנות פילנתרופיות תכניתשמטרתההטמעתמהלכים שלגיווןוהכלהבמוסדותהאקדמייםבישראל.האוכלוסיותהעיקריותשאותןהגדירהמל"גכאוכלוסיותיעדהן ערבים )לרבות החברות הדרוזיתוהצ׳רקסית(, בוגרי החינוך החרדי , יוצאיאתיופיהואנשיםעם מוגבלויות. במסגרתהתוכניתפותחבמוסדותהאקדמייםהתפקידשלממונהעל הגיוון,נערכופעילויותהכשרהלסגלים האקדמיים והמנהליים וגובשו אסטרטגיות למידה ודרכי פעולה כדי לקדם גיוון והכללה. כיום בחלק מהאוניברסיטאותבארץ)העברית,הטכניון,תלאביבובןגוריון(סגניותנשיאלגיווןוהכלה.באוניברסיטאות האחרותישמערךגיוון,שוויוןוהוגנותובמכללותישממונותוממוניםעלנושאזה )רוזן,2023 .( » התמודדותעםסוגיותאתיותשלחרמות חוקרים ישראליים ביקרו את הבסיס האתי של חרמות אקדמיים, בטענה כי הם מענישים שלא בצדק אקדמאיםומוסדות.הטענההיאכיאין להטילאחריותעל מוסדותאקדמיים בשלמדיניות ממשלתית,וכי החרמותפוגעותבחופשהתנועהשלרעיונותובשיתוףפעולהמדעי )ראולמשל Pasternak,2011;Sheskin &Felson,2016 , ורביםאחרים( . » שמירהעל מצוינותאקדמית המו ס דותהאקדמי י םבישראל מקפידיםלשמורעל סטנדרטיםאקדמייםמחמירים ולטפח סביבהשל מחקר בתנאיםשלחופשאקדמי. רמת המצוינות המדעית הגבוההשמפגינה האקדמיה הישראלית מבטיחהאת השתתפותההמתמשכתבכנסיםעולמיים ושיתופיפעולהמחקריים,ובכךמצמצמתאתהשפעתניסיונותה- BDS לבודדאותה)2023Newman, .( זאתועוד, סירובןשל ממשלותואוניברסיטאותמובילותרבותבעולם לתמוך ב- BDS נובעבחלק ו מההכרהבתרומות האקדמיותשלהמוסדות הישראליים, הנחשבים לשותפים חשוביםבקהילההמדעיתהעולמית 2015Wattad,2023;)Newman, .( פעולות כנגדה- BDS מחוץלישראל 1. פעולותחקיקה כנגדה- BDS באופןכללי ישראל ומדינות המתנגדות ל- BDS פיתחו מגוון דרכים גם ברמה המוסדית וגם ברמה הממשלתית להתמודדותעם הקריאה לחרםאקדמי . אחד הצעדים המשמעותיים הוא מאמץ ח קיקתי שנערך בישראל במטרה להשיתעונשים עלאנשיםומוסדות הקוראים לחרםכזה. דוגמא לכך היא איסור הכניסה לישראל שהוש ת עלפרופ'נועםחומסקי אשרביקשלהתארחבאוניברסיטתבירזייתבשנת2010 . גםארה"בנקטה בגישתחקיקה ,וגם בהנעשהמאמץחקיקתי (Falah,2016) במטרהל נטרלאתתנועתה- BDS . 33 דוגמאותלפעולותחקיקהבעולם » ארה"ב44 חוקיםברמתהמדינה חוקיאנטיBDS המכווניםלחברותשמחרימותאתישראלהופיעולראשונהב- 2015 . חוקים אלוהתפתחועם השניםבשניערוצים : עלמדינותלהתקשרעםחברותאויחידים,אלאאםהןמתחייבותלאלהחריםאתישראל  חוקיםהאוסרים קיםהאוסר ים השקעהשלקרנותפנסיהבחברותשמחרימותאתישראל )Friedman. , 2023 (  חו חוקיםברמההפדרלית חלקנכבדמהחוקיםהפדרליים הנוגעיםבנושאהחרםבשניםהאחרונותמתרכזב מתןתוקףחוקילחלקים מתוך הגדרת העבודה של Alliance Remembrance Holocaust International ) IHRA ( ה קושרת, בין השאר,ביןאנטישמיותלאנטיציונותאואנטיישראליות. בדצמבר2019 ,עלרקע עליה באנטישמיותמצדימיןהמזוההעםתומכינשיאארצותהבריתדאז,דונלד טראמפ, פרסם טראמפ צו נשיאותי העוסק באנטישמיות שהתמקד במידה רבה באכיפת הגדרת IHRA בקמפוסיםבארצותהברית ,זאתלמרותהתנגדות גופיםשוניםלאימו ץה גדרתהעבודהובהםה- American CivilLibertiesUnion(ACLU) ו אנשיאקדמיה שטענושזיהויביןאנטיישראליותלאנטי שמיותמהווהפגיעה בחופשהאקדמי . במאי 2023, פרס ם ממשל ביידן את האסטרטגיה הלאומית הראשונה אי פעם של ארצות הברית למאבק באנטישמיות המכירה בחשיבות הגדרת ה- IHRAלאנטישמיות בתוךסדרהשלהגדרותנוספות. (Friedman, 2023) בקישורהבאניתןלמ צ וארשימהמלאהשלכלהחו ק יםברמתהמדי נתיתוהפדרלית: Anti-BDSLaws,DatasetbyLaraFriedmanfortheFoundationforMiddleEastPeace התרשיםהבאמלמדעלהקשר ביןפעילותאנטי -ישראלית בקמפוסיםהאמריקאים לבין החקיקה והגדר ות IHRA ב מדינותבהןהםפועלים45. 44Anti-BDSLaws,DatasetbyLaraFriedmanfortheFoundationforMiddleEastPeace https://docs.google.com/spreadsheets/d/1iJu- VvTGPyt76szpkkgg4lN2RuIdz0crK1P4eihpkI8/edit?gid=146340936#gid=146340936 התרשיםמבוססעלנתוניIAC .תודהלשגית שדהעטיה עלשיתוףהממצאים . 45 34 איור1 : מיפויהאוניברסיטאותהמובילותבארה"בהמעורבותבחרםאקדמיישראלוהקשרלחקיקה מדינתיתנגדBDS והגדרתIHRA לאנטישמיות » בריטניה ב- 19 ביוני2023 ,המפלגההשמרניתהשלטתבבריטניההגישההצעתחוקשמטרתהלאסורחרמותשאינן מאושרים על ידי ממשלת בריטניה כלפי מדינות זרות בכלל, ובפרט חרמות המכוונים כלפי ישראל . זאת בתגובה לאוו ירההפוליטיתבבריטניהשבה מספר גופיממשלברמההמקומית ואוניברסיטאות תמכובחרם עלישראלכאמצעילמחאהעלמדיניותופעילותישראלותמיכהבזכויותהפלסטינים (Friedman,2023) . » גרמניה ואוסטריה הפרלמנט הגרמני הצביע במאי 2019 בעד הצעת החלטה לסווג את תנועת ה- BDS הבינלאומית כגורם המשתמשבטקטיקותאנטישמיותלהשגתמטרותיוהפוליטיות ) (Nasr&Alkousaa,2019 . אוסטריההעבירה החלטת משלה ב פברואר2020 ) (Sion-Tzidkiyahu & Hirsch,2020 . ניסוח החלטותאלו משקף במידה רבהאתהגדרתהעבודהשלה- IHRA . יש לציין שהחקיקה הן בארה"ב והן באירופה משקפת פעמים רבות הפרדה בין ישראל בגבולות 1967 והשטחים בגדה המערבית, במזרח ירושלים ואיננה מתנגדת לפעולות BDS בשטחים אלו )ראו למשל Zanotti,Weiss,Ruane&Elsea,2017 ו- Sion-Tzidkiyahu&Hirsch,2020 .( 2. פעולותלמניעתפגיעהבחופשאקדמי תנועתה - BDS צברהאחיזהבחוגיםאקדמייםמסוימים,במיוחדבאירופה,שםקריאותלחרמותנתמכועל ידיארגוניםכמו איגודהאוניברסיטאותוהמכללותהבריטיים . טענו שחרמותאקדמיותמערבב ים ביןאקדמיה 35 לפוליטיקה בדרך המנוגדת לעקרונות החופש האקדמי והאוניברסליות של המדע Berlin, 2010) ,( ) Executive Committee of the International Human Rights Network of Academies and ScholarlySocieties , 2007 (. בישראל,מעורבותםשלאקדמאיםישראליםבתמיכהבחרםעוררהמחלוקת, ואףלקריאה לצעדיענישהנגד חבריסגל התומכיםב - BDS ) Seliktar , 2005 .( להלן דוגמאות לפעולותשננקטועלידי גופים שונים ב סביבה האקדמי ת בעולםעלמנת להילחם ב- BDS האקדמי: תקשורת אסטרטגית ותדמית: חשיפת האנטישמיות שבקמפיין ה- BDS והכוונה לחיסול מדינת ישראל והדגשת הערכים הדמוקרטיים המשותפים לישראל ו לעולם המערבי (.Cohen & Avraham, 2018) לסוג תקשורת זו הייתה, למשל, השפעה על הדיון באגודות אקדמאיות מקצועיות בארה"ב שסב סביב השפעת החרםעלהחופשהאקדמי (Wattad,2015) . התנגדות מוסדית וארגונית : מוסדות אקדמיים וגורמי שלטון מקומי רבים בארה"ב דחו יוזמות BDS בשם החופש האקדמי. התנגדות ל- BDS מצד מוסדות וגורמי שלטון סייעה רבות לשיתוף הפעולה האקדמי ולהשקעהבאקדמיההישראלית )Newman2023 (.בנוסףהוקמוארגוניםכמו ScholarsforPeaceinthe MiddleEast , CampusWatch , AcademicEngagementNetwork , ICPG ואחרים המתמקדים 46 47 49 48 בקידוםחופשאקדמיו הבעתעמדותכנגדנרטיבייםאנטיישראלייםהקמפוסים ) (Hirsh,2012 ), Wagner, 2010 .( אסטרטגיותמשפטיות: כדילהגןעלחופשאקדמיולהתמודדעםתנועתה - BDS ,ננקטואסטרטגיותמשפטיות שונות. אסטרטגיות אלו כוללות שימוש במנגנונים משפטיים להגנת אנשי אקדמיה המבקרים את ישראל ולחשיפת מעורבות אפשרית בפשעים בינלאומיים. מנגד, גורמים פרו- ישראליים עושים שימוש בטקטיקות משפטיות)"lawfare "(כדי ל בלום ביקורתעלישראל (Handmaker,2020) . 2.6 פעילויותBDS במישורהאקדמימאז7.10.23 אי רועי השבעה באוקטובר 2023 היוו נקודת מפנה בהיסטוריה הישראלית בכלל ו השפעה משמעותית על האקדמיההישראליתועלחוקריםישראליםברחביהעולם. בעקבותא י רועיםאלו הגבירהתנועתה - BDS את המיקודעל האקדמיהבישראל תוךפגיעה בחופשהאקדמישל חוקריםישראלים ,בביטחונ ם האישיובשיתופי הפעולההבינלאומייםשלהם. » חשיפהלאנטישמיותושנאה בעקבות א י רועי השבעה ואוקטובר חלה עליה באנטישמיות וב ביטויי שנאה כלפי יהודים בכלל וישראלים בפרט. סקר שנערך בארה"ב, קנדה ואירופה גילה עליה דרמתית בחשיפה לשנאה ואנטגוניזם בחודשיים 46https://spme.org/ 47https://www.meforum.org/campus-watch 48https://www.icpg.org.uk/ 49AcademicEngagementNetwork 36 שלאחר השבעה באוקטובר . נרשמועליותמשמעותיותבדיבור- שטנה) (Hatespeech נגדישראל, חשיפת מידע על חוקרים בניגוד לרצונם ) (doxing ברשתות החברתיות, דה- הומניזציה של יהודים וישראלים, והפגנותופעילויותפומביותנגדישראל. חוקריםישראליםחשושלאבנוחלהביעאמונהפוליטיתאודתית ואף לענוד ס מלים יהודים בקמפוסים בחו"ל ו דיווחו שחשו ש מוסדות להשכלה גבוהה בעולם לא טיפלו בצורה יעילהבהבטחתהבטחוןאישי שלהם בקמפוס (Santos&Yogev2024) . הליגהלמניעתהשמצה)ADL (תיעדה 665 תקריותאנטי- ישראליותבקמפוסבמהלךשנתהלימודים2022- 2023 תשעהמקריםשלונדליזם;:24 מקריםשלהטרדה;303 אירועים;326 מחאות/פעולות; ושלוש החלטות BDS )כלשלושההחלטותהתקבלובגופיסטודנטיםלתוארראשון )Anti-DefamationLegue,2023 ( .( הגרףהבא מציגאתה עליה המשמעותיתבאירועיםאנטיישראלים בקמפוסיםבארצותהבריתלאחרא י רועי השבעהבאוקטוברלפיהליגהלמניעתהשמצה: איור2 : אירועיםאנטיישראליםבמכללותואוניברסיטאותבארה"ב2022-2023 מקור:2023Legue,Anti-Defamation הגרף הבא מציג את היקף ההפגנות שהתרחשו בשבועות הראשונים לאחר הטבח של ה- 7.10 . העובדה שכבר בימים הראשונים למלחמה נרשמו בין 30 ל- 40 הפגנות כאשר בחלק גדול מהן כבר עלתה הטענה הכוזבתעלרצחעםלכאורהאותומחוללת ישראלבעזה)עודטרםהתחילהתמרוןהקרקעישם(עשויהלהעיד עלידמכוונתאשרנערכהמבעודמועדלפעולהנרחבתאשר תלווהאתההסלמהבשטח. 37 איור3 הפגנותפרופלסטינאיותבארה"בלפיימים,:7.10.2023-21.10.2023 מקור:עיבודשלמוסדנאמןלנתוני CrowdCountingConsortium, https://ash.harvard.edu/programs/crowd-counting-consortium/ טבלה2:דוגמאות לאירועי ם אנטיישראלים משמעותיים בקמפוסים בארה"ב בחודשיםאפרילומאי 2024 תאריך / אוניברסיטה תיאור האירועי ם 17-18.4.2024 סטודנטיםבאוניברסיטתקולומביההקימומאהלסולידריותבקמפוס במנהטן.18 למעלהמ- 100 מפגיניםפרו- פלסטיניםנעצרולאחרשנשיא אוניברסיטתקולומביה האוניברסיטהביקשממשטרתניויורקלפנותאתהמאהל . 22.4.2024 המשטרהעצרהמאותאנשיםבהפגנות פרו- פלסטיניותבאוניברסיטתייל ובאוניברסיטתניויורק.אוניברסיטתקולומביהביטלהאתהלימודיםבתגובה אוניברסיטתייל למאהלשלה . 24.4.2024 57 מפגיניםפרו- פלסטיניםנעצרובאוניברסיטתטקססבגיןהסגתגבול, אירועשנחשבלעלייתמדרגהבטיפולהמשטרתיבמהומות.כלהאישומים אוניברסיטתטקסס בוטלומאוחריותרמחוסרסיבהסבירה.חמישהימיםלאחרמכןעמדמספר העצוריםבמהומותבארה"בעלכ- 1,000 . 25.4.2024 יו"רביתהנבחריםשלארה"ב,מייקג'ונסון,הציעלהביאאתכוחות המילואיםשלהצבאהאמריקאילאוניברסיטתקולומביהכדילהחזיראת אוניברסיטתקולומביה הסדר . 29.4.2024 עימותיםביןמפגיניםפרו-פלסטיניםופרו- ישראליםפרצו ב- UCLA . הרשויות ב- UCLA הכריזועלמחנההמחאהכבלתיחוקי.באוניברסיטתקולומביה UCLA החלולהשעותפעיליםסטודנטיםפרו-פלסטינים . 38 תאריך / אוניברסיטה תיאור האירועי ם 30.4.2024 סטודנטיםמאוניברסיטתבראון הסכימולהסיראתאוהליהמחאהבתמורה להצבעהשלנאמניהאוניברסיטהעלהסגתהשקעותמחברותהתומכות אוניברסיטתבראון בישראל. זהוההסכםהראשוןמסוגו . 1-2.5.2024 מחנההמחאהבבנייןאקדמיבקמפוסבאוניברסיטתקולומביהפונהעלידי משטרתניויורקועשרותמפגיניםפרו- פלסטיניםנעצרו.גםההתבצרות אוניברסיטתקולומביה בקמפוס UCLAפונתהבצורהדומה . מקור:Reuters|universitiesUSatprotestsPalestinian - MajoreventsinPro איור4 :הפגנותאנטיישראליותב אוניברסיטאותומכללות ארה"בQ3/2023-Q3/ 2024 מקור: עיבודשלמוסדנאמןל נתוניםמתוךTimesYorkNewThe - WhereCollegeProtestersHaveBeenArrestedorDetained (nytimes.com) 39 טבלה3 :דוגמאותל אירועי ם אנטיישראלים בקמפוסיםבמדינותשונותבעולםב חודשיםהראשוניםשל מלחמת"חרבותברזל" מדינה תיאורהאירועים במהלךהחודשיםאפרילומאי2024 הוקמומאהלימחאהבלפחותשבעאוניברסיטאות אוסטרליה אוסטרליותובהןאוניברסיטתקווינסלנד ואוניברסיטתסידני.המחאותהאוסטרליותלא הידרדרולאלימותדוגמתזושנצפתהבארה"ב הפגנותפרו פלסטיניו ת החלובבריטניהמיידעםפרוץהמלחמהבעזה והחלמחודשמאי 2024 הוקמוגםמאהלימחאה מחוץלקמפוסים .ביןהאוניברסיטאות שלצידן הוקמו מאהליםאפשרלמצואאת אוניברסיטתניו קאסל,לידס,בריסטולוורוויק. בריטניה ב- LondonSchoolofEconomics(LSE) השתלטומפגינים פרופלסטיניםעלאחד הבניינים50 במאי2024 ופונומשםעלידי האוניברסיטה רקלאחרחודש51 בעקבותצובית משפט52 בפריזפרצוהפגנותפרו- פלסטיניות באוניברסיטתסיינס פוובאוניברסיטתסורבוןבסוף צרפת אפריל 2024 . בשניהמקריםהמפגיניםפונו בתוךזמןקצר מתוךהאולמות שאליהם הם פלשועלידיהמשטרה . באוניברסיטתמקגילבמרכזמונטריאול הקימו סטודנטיםפרו- פלסטיניםמאהלעל המדשאההקדמית ונשארושםתקופהארוכה. מפגיניםפרו- פלסטיניםהקימומאהלים גם קנדה בקמפוסבמרכזהעירשלאוניברסיטתטורונטוובאוניברסיטתקולומביההבריטית בוונקובר . מקור:CNN|worldthearoundhappeningareprotestsuniversityPalestinian - FromAustraliatotheUK:Wherepro » השפעהעלהחופשהאקדמיושיתופיהפעולה תנועתה- BDS השפיע העליכולתםשלחוקריםישראלים ל קחתחלקבשיתופיפעולהבינלאומיים. בעקבות קריאתהתנועה לחרםאקדמינרשמ החוסרהסכמהבקרב מספרחוקריםומוסדותבעולם לשתףפעולהעם חוקריםומוסדות מחקרישראלים. היקף חילופי סטו דנטים ותלמידימחקר ירד ,ו במקרים מסוימים חוקרים ישראלייםמצאואתעצמםמבודדים מחלקמהקהילההמדעית הבינלאומית. מ ראיונות עומק אותם ערך שי פרבר (Farber, 2024) עולה שחוקרים אלו נתקלו בתופעות ובהם ביטול הזמנותלכנסים, סירובלכתיבתחוותדעתלקידוםחוקריםישראליםצעירים, דחייתמאמרים) לעי תים תוך הודאה מפורשתשכתבהעתלאמקבלמאמריםמחוקרים ישראלים , ולעיתים בלי נימוק(. 50StudentsoccupyLondonSchoolofEconomicsbuildingoverGaza(bbc.com) 51StudentsevictedfromLSEbuildingafterlivinginpro-Palestinianencampmentforoveramonth|EveningStandard 52LSEgrantedcourtorderbarringpro-Palestineencampmentsafterstudentprotest|EveningStandard 40 סקר שערכה האקדמיה הישראלית הצעירה בשיתוף אפיק באקדמיה שעליו ענו 1,015 חברי סגל בכירים באוניברסיטאות בדצמבר2023 גילהכיחבריהסגל אינם מדווחיםעל רמותגבוהותשלפגיעהבפועל)למעט בנושאשלביקורעמיתבישראל( ,אךמ ביאיםחשש משמעותימפגיעהעתידיתכזוכפישנ יתןלראותבאיור הבאה מסתמךעלנתוניהסקר) האקדמיההישראליתהצעירהואפיקבאקדמיה,2024 (. איור5 : דיווחיםעלפגיעהקיימתועלפגיעהצפויבפרמטריםשונים מקור:האקדמיההישראליתהצעירהואפיק,2024 .העוניםהעריכואתהפגיעהבסולםמ-1 עד5 . אורךהשורותמראהאת ממוצעהפגיעהבקרבהמשיבים » השפעה על השיחהאקדמי פעולות תומכי ה - BDS לאחר השבעה באוקטובר העלו על פני השטח מתחים חברתיים ופוליטיים, הביאו לשסעיםעמוקיםולוויכוחיםבתוךהמוסדותהאקדמיים.להלןשלושמהדוגמאותהמפורסמותלהתבטאויות שנויותבמחלוקתשלאוניברסיטאותבארה"ב: קואליציהשלקבוצותסטודנטיםבאוניברסיטתהרווארדפרסמההודעההמטילהאתהאשמההמלאהעל  הטבחשלחמאסעלישראל,יוםאחדבלבדלאחרהאירועולפנישהחלצעדינגדישראלייםמשמעותיים. אסל ריקפורד, היסטוריון מאוניברסיטת קורנל, הביע "התרגשות" מהטבח של חמאס בגברים, נשים  ר וילדים.למרותשהתנצלמאוחריותרבלחץנשיאהאוניברסיטה,התנצלותו נגעה ל"חלקמהשפה"שבה השתמש,ולאלעיקרתמיכתובטבח . 41 ות שלושה מה מוסדות ה אקדמיים המובילים בארצות הברית נקראו להעיד בפני הקונגרס בנוגע  נשיא לרטוריקה אנטי יהודית ופעילויות בקמפוסים שלהם, תוך הדגשת האופי השנוי במחלוקת של התגובות האקדמיות לאירועים53. ניסיונותיה ן המגוחכות להתחמק ממענה ישיר לשאלה האם קריאה ל"פלסטין חופשית מהים לנהר" מהווה ביטוי של אנטישמיות בתואנה שהדבר "תלוי בקונטקסט" גרמו לביקורת חריפהשהובילהתוךזמןקצרלהתפ טרותןמתפקידיהן. לאמירותאלוואחרותישהשפעותעלהשיחהאקדמי,חלקןמשמעותיותוארוכותטווח: הגברתהקיטובוהוויכוח:האמירותמכיווןהאקדמיהוהתגובותאליהןהגבירו ויכוחיםבתוךחוגיםאקדמיים  בנושאיםכמוח ופשהביטוי,חופשאקדמיותפקידהאוניברסיטאותבשיחהפוליטי . השפעה על מתודולוגיות: האירועים הובילו להערכה מחדש של ההנחות האפיסטמולוגיות והאתיות  שבבסיס המחקר האקדמי וחוקרים נקראו לשקול מחדש את בסיס המתודולוגיות שלהם . השפעה זו עלולהלהביא לשינוייםבאופןשבו מתבצע מחקרבמדעיהרוחוהחברה . ת לאירועי ם: הופעתן המבישה של שלוש הנשיאות בעדות בקונגרס  השפעה על תגובת האוניברסיטאו והתפטרותןלאחרמכןהפעילהלחץעלמוסדותאקדמייםלטפלבצורהיעילהיותרבמקריםשלרטוריקה שנויהבמחלוקתואקטיביזםבשטחיהקמפוס.ללחץזהפוטנציאללשנותבצורהמשמעותיתאתהדרך שבה אוניברסיטאותמגדירותאתתפקידןבנושאיםחברתייםופוליטיים. ת ספציפיות: האמירות והפעולות השנויות במחלוקת של אישים ומוסדות  השפעה על דיסציפלינו אקדמיים הובילו לבחינה מחודשת של ה יסודות האתיים והמתודולוגיים של לימודי ישראל ותחומים קשורים אשר נוגעים ב סוגיות גיאופוליטיות מורכבות ו בנושאים שנויים במחלוקת כמו גבולות הביטוי הלגיטימי )Saposnik,2024 . .( להלן מספרדוגמאותשלאוניברסיטאות ופעילותיהןכנגדישראלבעקבותאירועיהשבעהבאוקטובר: טבלה4: דוגמאותלחרםכנגדישראלשלאוניברסיטאותואגודותבעולם בעקבותמאורעותהשבעה באוקטובר Source BDSactivity University UCDavisstudentcourtoverturns Divestment(Overturnedonby UniversityofCalifornia divestmentresolution|The theuniversity’sCourtof Davis'sstudentsenate TimesofIsrael(February2024)54 AssociatedStudents) BrownUniversitytrusteeresigns Divestment BrownUniversity(voteto inprotestofschool’supcoming beheldinOctober2024) Israeldivestmentvote (September2024)55 53 דוגמאלהתייחסותישראליתלאירועזההיא גילוי ה דעתשלראשיאוניברסיטאותהמחקרבישראלבנוגעלהתבטאויותשלנשיאות אוניברסיטאותבארצותהבריתבקונגרס . גילוידעתשלראשיאוניברסיטאותהמחקרבישראלבנוגעלהתבטאויותשלנשיאותאוניברסיטאות בארצותהבריתבקונגרס|אוניברסיטתת " א|אוניברסיטתתלאביב (tau.ac.il) 54UCDavisstudentcourtoverturnsdivestmentresolution|TheTimesofIsrael 55TrusteesresignfromBrownIvyLeagueoveranti-IsraelBDSmotion-TheJerusalemPost(jpost.com) 42 Source BDSactivity University ULBsuspendsagreementsand Suspensionofagreementsand FreeUniversityofBrussels researchprojectswithIsraeli researchprojectswithIsraeli universities(May2024)56 universities endingElbitSystems RoyalMelbourneInstitute Statement:Israel-Gazaconflict (19.10.2023)57 partnership ofTechnology(RMIT), Australia Whyfiveinstitutionssuspended SuspendingtieswithIsraeli NorwegianUniversities: tieswithIsraeliuniversities universities OsloMet,theUniversityof (April2024)58 SoutheasternNorway,the UniversityofBergen,the BergenSchoolof Architecture UniversityofBarcelonafaculty SuspendingtieswithIsraeli Spanishuniversities: passesmotioncallingtobreak universities GranadaandOvideo, academicrelationswithIsrael UniversityofBarcelona (May2024)59 SuspendingtieswithIsraeli Belgium'sGhentuniversity Ghentuniversity severstieswiththreeIsraeli universities institutions(May2024)60 Trinitystudentstoendprotest Divestment TrinityCollege(Ireland) aftercollegeagreesplansto divestfromIsraelicompanies (May,2024)61 Italy’sUniversityofTurintoexit banparticipationinresearch Turinuniversity(Italy) IsraelresearchpactamidGaza initiativeinvolvingIsrael protests(March2024)62 56ULBsuspendsagreementsandresearchprojectswithIsraeliuniversities(brusselstimes.com) 57Statement:Israel-Gazaconflict-RMITUniversity 58WhyfiveinstitutionssuspendedtieswithIsraeliuniversities(universityworldnews.com) 59UniversityofBarcelonafacultypassesmotioncallingtobreakacademicrelationswithIsrael(elnacional.cat) 60Belgium'sGhentuniversityseverstieswiththreeIsraeliinstitutions|Reuters 61TrinitystudentstoendprotestaftercollegeagreesplanstodivestfromIsraelicompanies–TheIrishTimes 62Italy’sUniversityofTurintoexitIsraelresearchpactamidGazaprotests|TheTimesofIsrael 43 Source BDSactivity University AAAMembershipEndorses BoycottingIsraeliacademic AmericanAnthropological AcademicBoycottResolution institutions Association(AAA) (Juli2023)63 AAUPEndsTwo-Decade Recognizingdivestmentsas AmericanAssociationof OppositiontoAcademicBoycotts ‘legitimatetacticalresponses’ UniversityProfessors (August2024)64 (AAUP) חשוב לזכור ש ההשפעה של חרם אקדמי איננה מידית ו תבוא לידי ביטוי רק בחלוף שנים. היא תתבטא במדדיםישיריםכגוןתפוקות מחקר,מעמדמדעיבינלאומיוכיו”ב,ובמדדיםעקיפים )קשיםיותרלכימות( בתרומה לכלכלה, לביטחון ועוד. לפיכך, אין פלא שחשיבות המאבק בחרם האקדמי נדחקת לקרן זווית בדיווחיהתקשורת,בדיוניהכנסתובהחלטותהממשלה )גולניוכרמי,2024 (. » החרם מחו ץ לארה"ב במחציתהראשונהשלשנת2025 עםכניסתושלהנשיאטראמפ לכהונתוהשנייהבארה"בהחלשלבחדשבטיפולבחרםהאקדמיבארה"ב )ראו בהמשך( . מחוץ לארה"ב, לעומת זאת, המשיכו מובילי החרם בפעילותם תוך שימוש באסטרטגיות וותיקותוחדשות. להלןמספרדוגמאותלפייבשות/מדינות : אוסטרליה תחילתשנת2025 התאפיינהבהמשךאירועיםאנטיישראליםבאוניברסיטאותבאוסטרליה65 למשל:. טבלה5 : אירועיBDS באוסטרליהבמחציתהראשונהשלשנת2025 - דוגמאות תאריך מדינה מוסד/ גוף תיאורהאירוע מקור מעורב ינואר אוסטרליה אוניברסיטת חוקרקרימינולוגיהבאוניברסיטה,נחקרלאחר The 2025 מלבורן שהתבטאבכיתהנגד ישראל,כינהאותה Australian "מדינתאפרטהייד"והציגסרטוניםקשיםשל פעולותצה"ל. מרץ אוסטרליה אוניברסיטת האוניברסיטההתנצלהלאחרשאיימהבטעות The 2025 סידני להשעותסטודנטיתבינלאומיתעלכתיבת Guardian מסריםפרו- פלסטינייםעללוחותבכיתה 63AAAMembershipEndorsesAcademicBoycottResolution-TheAmericanAnthropologicalAssociation 64AAUPendstwo-decadeoppositiontoacademicboycotts(insidehighered.com) הרחבהבנושא גילוייהאנטישמיותבאוסטרליהניתןלמצואבנספח 9.5 65 44 ישלצייןשא י רועיםאלובקמפוסיםמצטרפיםלא י רועישנאהנוספיםבאוסטרליהשחלובתחילתשנת2025 כוללהפגנותשנאה,התקפותעלבתיכנסת,כתובותנגדיהודים ועוד66 בהמשך לאירועים אלו הוחמרה החקיקה נגד פשעי שנאה, בדגש על אנטישמיות67 . אוניברסיטאות באוסטרליה הודיעו שיאמצומסקנותדו"ח האנטישמיות שהוגשלפרלמנטהאוסטרליו יאכפובאופןחד- צדדי את ההגדרה לאנטישמיות שלהבריתהבינלאומיתלזיכרוןהשואה)IHRA ( . 68 קנדה אי רועיםאנטיישראליים המשיכולהתרחשבקמפוסיםבקנדהגםבמחציתהראשונהשלשנת2025 . להלן דוגמאותל מספר אי רועים כאלה: טבלה6 :אירועיBDS בקנדהבמחציתהראשונהשלשנת2025 - דוגמאות תאריך מדינה מוסד/גוף תיאורהאירוע מקור מעורב ינואר קנדה אוניברסיטת בסוףשנת2024 נערכההפגנת CTVNews 2025 קונקורדיה ענקבההשתתפוכ- 85,000 ConcordiaUniversity סטודנטיםמאוניברסיטאות ברחביקוויבקכמו אוניברסיטת מקגילומכללתדאוסון בדרישה לאסורהשקעהבחברות ישראליות. נשיאאוניברסיטתקונקורדיה, גרהםקאר,הבהירכיעמדת האוניברסיטהנותרהבעינה , החרמותמנוגדיםלחופש האקדמי;הואגינהדיווחיםעל התנהלותמאיימתוגזענית,וציין שהאוניברסיטהתבדוקאת האירועיםותקראלנפגעים להתלונן . 66https://www.ynet.co.il/judaism/discourse/article/rk0000pn5iyl, https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001501909 67https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/other/article/17312759 68https://universitiesaustralia.edu.au/media-item/statement-on-racism,/https://www.theguardian.com/australia- news/2025/feb/12/inquiry-urges-australian-universities-to-closely-align-with-controversial-definition-of-antisemitism- ntwnfb 45 תאריך מדינה מוסד/גוף תיאורהאירוע מקור מעורב ינואר קנדה אוניברסיטת קבוצתפעילים אנטי- ישראליים JerusalemPost 2025 מקגיל ניפצהחלונותבחמישהמבנים באוניברסיטתמקגיל,תוך שימושבאבניםופטישים, במטרהללחוץעלהאוניברסיטה לאמץאתמדיניותה- BDS . האירועגרםלבהלהבקמפוס ולשיבושבשיעוריםובבחינות. נשיאהאוניברסיטה,דיפסייני, גינהאתהמעשהוהבהירכי האוניברסיטהתנקוטבצעדים משפטייםנגדהמעורבים מרץ- קנדה אוניברסיטת אגודתהסטודנטיםשלמקגיל McGillDaily אפריל מקגיל (SSMU) קיימהאספהכללית 2025 מיוחדתבהאושרההצעה JerusalemPost לשביתהבתשלושהימים, בדרישהשהאוניברסיטהתנתק קשריםעםחברותהקשורות לישראלולתעשייתהנשק. ההצעהעברהברובקולות, והשביתהנקבעהל-2 – 4 באפריל . השביתהכ ללה חסימותשלשיעורים,והפגנות ברחביהקמפוס.במהלך השביתהדווחעלמקריונדליזם, כוללריסוסצבעאדוםעל מבנים . מאי קנדה אוניברסיטת ארגוןהסגלבאונ'טורונטו https://www.jpost.com/bds- 2025 טורונטו הצביעבעד לקרוא threat/article-853577 לאונ יברסיטה להחריםאת ישראל בהמשך לאירועים באוניברסיטת מקגיל, באפריל 2025 הודיעה הנהלת האוניברסיטה על ביטול מזכר ההבנותשנחתםביןהאוניברסיטהל אגודתהסטודנטיםכתגובהלשביתה)מקור:DailyMcGill .( 46 אירופה טבלה7 :אירועיBDS באירופהבמחציתהראשונהשלשנת2025 - דוגמאות תאריך מדינה מוסד/גוף תיאורהאירוע מקור מעורב אפריל גרמניה אוניברסיטת מוחיםפרו- פלסטיניםניסולהשתלטעל DeutscheWelle 2025 הומבולט בנייןבאוניברסיטהתוךכדי ביצוע PRESSTV ונדליזם.המוחיםסולקומהמבנהעלידי כוחשלכ- 300 שוטרים. שניאזרחיםזרים שהובילואתהמהומות סולקומגרמניה פברואר אירלנד אוניברסיטת הפגנ תסטודנטיםפרופלסטינאיםכנגד Irish 2025 גאלאווי שיתוףפעולהשלהאוניברסיטהעם Independent הטכניוןעקבקשריםשישלטכניון,לדברי הסטודנטים,עם הצבאהישראלי. מרץ אירלנד אוניברסיטת סטודנטאיריקיבלאיומימוותונאלץ JewishNews 2025 דבליןסיטי לעזובאתהקמפוסלאחרשתמךבישראל Syndicate(JNS) בפומבי. מרץ- בריטניה אוניברסיטת גורמים אנטיישראלי יםב תוך גוף Students' אפריל מנצ'סטר הסטודנטיםשל האוניברסיטה ביקש ו Unionof 2025 לאשרמכתב תמיכה ב- BDS נגדישראל Manchester וקרא ו לאוניברסיטהלנתקאתכלקשריה University עםמדינתישראל,כוללסיוםשיתופי Mancunion פעולהמחקרייםעםאוניברסיטתתל אביבותוכניותחילופיסטודנטיםעם האוניברסיטההעבריתבירושלים,כמוגם משיכתהשקעותמחברותהקשורות לישראל. האוניברסיטההביאההתנגדותלחלקים מהמסמךשהובאלאישור גוףהסטודנטים כולו .ההצבעהנדחתהעקבטענותשל גורמיםפרו- ישראליםלהפרה שלעקרון השוויון. 47 תאריך מדינה מוסד/גוף תיאורהאירוע מקור מעורב פברואר - בריטניה אוניברסיטת בפברואר2025 נדחתהעלידיבית BBC מרץ קמברידג' המשפטבקשתהאוניברסיטהלאסורעל TheJewish 2025 הפגנותהנוגעותל סכסוךהישראלי- Chronical פלסטיניברחביהקמפוסל-5 שנים. Cambridgeshier בהמשךנרשמוהפרותסדרמצדמפגינים live אנטיישראליים ובהן שפיכתצבעאדוםעל אחדהבנייניםההיסטוריי ם והתפרצות לטקססיום. בהמשךלמהומותאלוביקשה הנהלתהאוניברסיטהמביתהמשפט איסורהפגנות,הפעםל-4 חודשיםבלבד. מרץ הולנד אוניברסיטת האוניברסיטההכריזהשל הפסקתתכנית JerusalemPost 2025 אמסטרדם חילופיסטודנטיםעםהאוניברסיטה העברית אפריל הולנד אוניברסיטת התקבלההמלצהמהועדההמייעצת NLTimes 2025 ראדבוד לשו תפויותבינלאומיותלנתקאתקשרי Radboud המחקרשלהאוניברסיטהעם University האוניברסיטההעבריתואוניברסיטתתל אביב .במקביל התפתחוהפגנותפרו פלסטיניותבקמפוסלראשונהמאד דצמבר2024 אפריל הולנד אוניברסיטאות גלנוסףשלהפגנותאנ ט יישראליות פרץ Erasmus 2025 שונות באוניברסיטאותברחביהולנדובהן magazine אוניברסיטתאמסטרדם,ניימגן, אוכטרכט, מאסטריכט,טילבורגועוד מאי הולנד אוניברסיטת האוניברסיטההודיעה ש לאתיכנס Utrecht 2025 אוטרכט לשיתופיפעולהחדשיםעםארגונים University ישראלייםעדלהודעהחדשה. ינואר - בלגיה האוניברסיטה הפסקתשיתופיפעולהעםישראל וקריאה TheBrussels מרץ הפלמית להשעותאתישראלמהסכם האסוציאציה Times 2025 ו אוניברסיטת Belganews גנט agency Belganews agency 48 תאריך מדינה מוסד/גוף תיאורהאירוע מקור מעורב מרץ ספרד אוניברסיטת ביתהדיןבגרנדהדחהאתהערעור ground.news 2025 גרנדה שהגישהעמותת"פעולהותקשורתלמזרח התיכון ("ACOM)נגדאוניברסיטתגרנדה (UGR), בעקבותהחלטתהאוניברסיטה להשעותאתשיתוףהפעולההאקדמי והמדעיעםמוסדותישראליים . ינואר פינלנד אוניברסיטת עמותתהסטודנטיםשלאוניברסיטתאלטו AaltoUniversity 2025 אלטו הודיעעלתמיכהבחרםאקדמיותרבותי StudentUnion שלישראל מאי שוודיה אוניברסיטת חברהנאמניםשלאוניברסיטתאופסלה Uppsala 2025 אופסלה יצאבקריאהלממשלתשוודיהלגנותאת University ישראלבעקבותהידרדרותהמצב ההומניטריבעזה במחציתהראשונהשלשנת2025 נרשמההרעה משמעותית ביחסיהחוץשלישראלעםמדינות המערב . במאי 2025 בריטניה, צרפת וקנדה פרסמו נזיפה פומבית חריגה כלפי ישראל, ודרשו ממנה להפסיק את המתקפההצבאיתהמתחדשת69. צרפתהודיעהעלכוונהלהכיר ברשות הפלסטיניתכמדינהכבר בעתיד הקרובו בריטניה הודיעה עלהקפאת המו"מעםממשלתישראלעלהסכםסחרחופשיחדש ובחינה מחדש של שיתוףהפעולה עםישראל במסגרתמפתהדרכיםהדו- צדדיתלשנת 70 2030 . במקביללהרעהביחסיהחוץ , נרשמההרעהמשמעותיתגםבתופעותהחרםהאקדמיבמערבאירופהוקנדה. אחד הביטוייםהחריפיםביותרשל הרעהזוהייתההקריאה לבחינהמחודשתשלהסכםהאסוציאציה המסדיר אתהיחסיםביןישראללאיחודהאירופי ואשרמתוקפוחוקריםישראליםזכאיםלהשתתףבפרויקטימחקר אירופאי דוגמת Horizon . נכון ל סוף מאי 2025 נדחתה הצעתה של הולנד להשעיה מיידית של הסכם האסוציאציה עקבהתנגדותשל10 מדינותובראשן גרמניהואיטליה , אךהוחלטלבצע"בחינה" (Review) שלההסכם 17. מדינותתמכו בביצועהבחינה מחדש ובהןצרפת,ספרד,בלגיה והולנד71. 69Israel’sAlliesCondemnExpansionofGazaWar.TheNewYorkTimes,20.5.2025.Britain,FranceandCanadaCondemn Israel’sExpansionofGazaWar-TheNewYorkTimes 70OralstatementtoParliament:IsraelandtheOccupiedPalestinianTerritories:ForeignSecretarystatement,20May 2025.IsraelandtheOccupiedPalestinianTerritories:ForeignSecretarystatement,20May2025-GOV.UK 71WarinGaza:HowtheEUdecidedtoreviewitsAssociationAgreementwithIsrael,LeMonde,21.5.2025. https://www.lemonde.fr/en/international/article/2025/05/21/war-in-gaza-how-the-eu-decided-to-review-its-association- agreement-with-israel_6741489_4.html 49 עשיית שימוש בוועדות אתיקה ועדותאתיקהאינןדברחדשבאקדמיה,אךמאזהשבעהבאוקטוברנרשמומקריםשלהחמרתיתרכלפי מוסדותוחוקריםישראליםואףהוקמוגופיאתיקהחדשיםבמטרהלבחון מחדש שיתופיפעולהקיימיםעל רקעשל" עבירות אתיות". דוגמהלכךהיאאוניברסיטתאמסטרדם: לאחרגלמחאותסטודנטיםבקמפוסבסוף2024 ,החליטה הנהלת UvA לנסח מדיניות אתית חדשה לשיתופי פעולה עם גורמי חוץ . ההנהלה הקימה ועדה מייעצת מיוחדת לבחינתקשריםעםאוניברסיטאותבישראל)וכןבסיןובהונגריה(72 ,במטרהלמנועשיתופיפעולההתורמים להפרותזכויותאדםאולשימושצבאיפסול בידע . זוהפעםהראשונהשהאוניברסיטהמציבהתנאיאתיקה מסוגזהלשותפותעםמוסדישראלי,לאחרעשרותשניםשלשיתוףפעולה מוצלחש לאעוררובעיות כלשהן . בעקבות המלצת הוו עדה המייעצת ה שעתה האוניברסיטה תוכנית חילופי סטודנטים ארוכת שנים עם האוניברסיטההעבריתבירושלים בנימוקיםכמו חשדותלפשעימלחמהשלישראל)ע"יגופיאו״םוביתהדין הפלילי הבינלאומי( שהאוניברסיטה לא גינתה וקיום תוכניות הכשרה המשולבות עם מערכת הביטחון הישראלית – כמותוכניתתלפיות)הכשרתמנהיגותטכנולוגיתביטחונית(,תוכניתחבצלות)הכשרתקציני מודיעין(ומסלו לצמרתלרפואהצבאית – ובכךתורמתלמחקרולהכשרהצבאיתבצה"ל .73 , 74 אוניברסיטת ראדבוד )Universiteit Radboud ( בהולנד קיבלה בתחילת אפריל 2025 המלצה רשמית מטעםועדהמייעצתלשותפויותבינלאומיותלהקפיאאתכלשיתופיהפעולהשלהעםשנימוסדותבישראל: האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב . ראדבוד שיתפה פעולה עם אותן אוניברסיטאות ישראליותבמיזמימחקרוחילופיסטודנטים,וההמלצה הייתה להשעותםעדלהודעהחדשה. ה' ועדה ה מייעצתלשותפויותבינלאומיות ' הוקמהבמיוחדבשנתהלימודים2024/25 כתגובהללחץציבורי לאחרמלחמתעזה.קודםלכן,אוניברסיטתראדבוד)וכךגםמוסדותאחרים בהולנד(נמנעומצעדיחרם חד- צדדיים, ובמקום זאת החליטו לכונן מנגנוני בדיקה אתית מובנים. המלצות הוועדה הן חלק ממדיניות חדשהשלראדבודלהערי ךשותפויותבינלאומיותלאורעמידתןבערכיזכויותהאדם75 . הקמתועדותכאלובאוניברסיטאותהולנדיותכמואמסטרדם, ראדבוד ו טילבורג76 במטרה לבדוקקשריםעם ישראל מ צביעה עלשינוינרחבבנורמותהאתיותשלאהיהקייםקודם . 72https://www.uva.nl/en/research/research-environment/third-party-collaborations/collaborating-with-third- parties.html?cb 73Bartov,S.L.(2025,March18).UniversityofAmsterdamendsstudentexchangewithHebrewU,sayingit’scomplicitwith Israelimilitary.JewishTelegraphicAgency.https://www.jta.org/2025/03/18/global/university-of-amsterdam-ends- student-exchange-with-hebrew-u-saying-its-complicit-with-israeli-military 74NLTimes.(2025,March13).Univ.AmsterdamcutssometiestoHebrewUniv.ofJerusalem,Hungarianinstitutions. https://nltimes.nl/2025/03/13/univ-amsterdam-cuts-ties-hebrew-univ-jerusalem-hungarian-institutions 75NLTimes.(2025,April2).RadboudUniversityadvisedtocuttieswithtwoIsraeliinstitutions. https://nltimes.nl/2025/04/02/radboud-university-advised-cut-ties-two-israeli-institutions 76TilburgUniversity.(2024,December6).PublicatieadviessamenwerkingacademischepartnersinIsraël[Publicationof adviceoncollaborationwithacademicpartnersinIsrael].InSamenwerkingenmetpartnersinIsraël. https://www.tilburguniversity.edu/nl/over/bestuur-en-beleid/adviescommissie- samenwerkingsverbanden/samenwerkingen-partners-israel/publicatie-advies-samenwerking-academische-partners- israel 50 המקרהשלאוניברסיטתאנטוורפןבבלגיהמהווהדוגמהחשובהבגללהצלחהשלתהליךערעורשבוצעוהפך החלטה של חרם. בעקבות לחץ סטודנטיאלי בבלגיה בסוף 2023 , אוניברסיטת אנטוורפן הנהיגה "מבחן זכויותאדם"חדשלכלהפרויקטיםבשיתוףמוסדותבישראל .ועדהזובחנהכברבשנת2023 שיתוףפעולה מחקרי במסגרת פרויקט Europe Horizon בשם “BRIDGEGAP” בהשתתפות האוניברסיטה העברית בירושלים כשותפה .ו עדת MiHRS מצאהכי לאונ' העברית"קשרים לתוכניותאימוןשל צבאישראל"ולכן קייםסיכוןמוגברשהמחקרהמשותףישמשלהפרותזכויות . הוועדההצביעהעלמספרת וכניות:"חבצלות" תכנית תואר משותפת של האונ' העברית ומודיעין צה"ל, "צמרת" – מסלול רפואה צבאית בשיתוף חיל הרפואה, ו"תלפיות" – מסלול פיתוח טכנולוגי לצבא כ מעידות, לטענת הוועדה, על "קשרים ישירים" בין האוניברסיטה לצבא. משום כך, היא סברה שהמשך הפרויקט יעמוד בסתירה למחויבות האוניברסיטה הבלגית לאתיקה במחקר ולמניעת פגיעה בזכויות אדם. זוהי הפעם הראשונה שאוניברסיטת אנטוורפן הפעילהאת"מבחןזכויותהאדם"החדש,לאחרשל פניכןשיתופיפעולהדומיםלא נחסמו. ההמלצהשל ועדתהאתיקהבאנטוורפןנחשבה"מחייבת"על-פיהנהלים,אךהחוקר יםבפרויקטהגישוערעורלהנהלת האוניברסיטה . באוגוסט 2024 החליטה מועצת המנהלים של אונ' אנטוורפן לדחות את מסקנות ועדת האתיקהולאפשרבכלזאתאתהמשךשיתוףהפעולהעםהעברית . בנימוקיההנהלה)שפורסמוע"יהרקטור היוצא, הרמן ואן- גוכתם( צוין כי בדיקה מעמיקה יותר לא מצאה ראיות לסיכון ממשי להפרת זכויות אדם בפרויקט . ואן- גוכתםהסבירשלמרותהקשריםההיסטורייםשלהעבריתעםתוכניותצבאיות,"איןאינדיקציות למעורבות של האוניברסיטה בהפרות חמורות ושיטתיות של זכויות אדם" בהווה. עוד צוין להגנת ה אונ' העברית שהיא עצמה נוקטת מדיניות ביקורתית כלפי ממשלות נתניהו, וכי בידודה האקדמי עלול להיות קונטרה-פרודוקטיבי . החלטהזועמדהבניגודלמגמהבכמהמוסדותאחרים,והראתהשהתייחסותהאתיקה יכולהלהשתנותממוסדלמוסד77, 78. 2.7 סוגיותמשפטיותואתיותבהקשרשלחרםאקדמיעלישראל79 החרם האקדמי הוא תופעה מורכבת בעלת ביטויים מגוונים – מ פעולות אישי ות של חוקרים ועד החלטות מדיניותברמתמוסד.ההתמודדותעמואינהמתמצהבשאלה"מהניתןלעשות"אלאמחייבתגםבחינהשל גבולות המותר והאסור, בהתאם לעקרונות משפטיים וערכיים. ככל שמוסדות אקדמיים מתבקשים להגיב לתופעה,נדרשתהבחנהביןתגובותענייניותלביןחרמותשהןמפל ות,פוגעניותאומנוגדותלעקרונותיסוד שלהאקדמיהוהמשפט . ראשית,ישלהבחיןביןרמותשונותשלחרם : ברמההאישית – כאשרחוקריםאוסטודנטיםבוחריםלאלשתף פעולהעםגורמיםישראליים ; ברמהה בין- מוסדית – כאשרמוסדותאקדמייםמכריזיםשלאיקיימוקשרים מוסדייםעםאוניברסיטאותישראליות ; ברמ תההגבלה המוסדית – תופעהחמורהיותר,שבהמוסדאוסרעל 77GhentUniversity.(2024).DiscontinuingthecollaborationswithIsraeliacademicinstitutionsandgovernmentagencies. https://www.ugent.be/en/ghentuniv/mission/human-rights/israel-8november2024.pdf 78Zubașcu,F.(2024,June27).KickingIsraeliresearchersoffHorizonprojectscould‘amounttodiscrimination’,saysEU Commissioner.Science|Business.https://sciencebusiness.net/news/horizon-europe/kicking-israeli-researchers-horizon- projects-could-amount-discrimination-says 79המידעמבוססעלהרצאתושלפרופ'ברקמדינהבכנסבנושאההתמודדותעםחרםאקדמיעלישראל 23.4.2025. . 51 חבריהסגלשלועצמםלשתףפעולהעםחוקריםמישראל,ולעיתיםאףמגבהזאתבהחלטותפורמליותשל ועדותאתיקה . במקריםאלועולההשאלההאםהחרםפוגעבזכויותבסיסיותכמוחופשהביטוי, ה חופשהאקדמיאועקרון השוויון,והאםקיימתהצדקהחוקיתלהגבלת ם .ככלשהחרםמוכתבמלמעלהופוגעבעצמאותשלהחוקרים עצמם – כךגוברתחומרתוהמשפטית . לגיטימיותשלחרם נבחנתגם לפי מהות העילה. לעיתיםמוצגים נימוקים ניטרליים )כגוןשיקולי ביטחוןאו לוגיסטיקה(, אך במקרים רבים החרם מבוסס על נימוקים פוליטיים מובהקים – מחאה נגד מדיניות ממשלתית,אודרישהממוסדותישראלייםלהצהירעלנאמנותלערכיםבין- לאומייםכתנאילשיתוףפעולה. אף שמדיניות כזו עשויה להצטייר כלגיטימית, היא עשויה לשקף סטנדרט כפול. לדוגמה, החלטת פורום הרקטורים בספרד ומספר אוניברסיטאות בהולנד שלא לשתף פעולה עם מוסדות י שראליים אם אינם מתחייביםלערכיםמסוימים – מציבהדרישהשאינהמוצגתכלפימדינותאחרות . החרםמוגדרכבעייתיכאשרהואמבוססעלשיקוליםחוץ- אקדמייםשאינםנוגעיםלאיכותאולתוכןהמקצועי שלשיתוףהפעולה,אלאנובעיםמזהות,שיוךאודעהפוליטית.יחדעםזאת,לאכלחרםהואבהכרחבלתי- לגיטימי . ייתכנומקריםשבהםסירובלשיתוףפעולהמבוססעלשיקולמוסרימוצק,כמוהפרותחמורותשל זכויותאדם,אפליהשיטתיתאוהתנהלותפסולהמצדהמוסדהשותף.האתגרהואלזהותמתיהחרםהוא ביטוימוסרילגיטימיומתיהואכלימפלהאופוליטי-חד-צדדי . ניתן להגדיר מסגרתהבחנהביןשלושקטגוריות 1: ( חרםמוסרילגיטימי – מבוססעלעילהברורהלעוולחמור שבוצעבפועלעלידיהגוףהמוחרם 2; (חרםבלתי- מוסריאךמוגןמשפטית – נגזרממניעבעייתי)כגוןזהות לאומית(,אךבמסגרתחופשהביטויעדייןאינואסורבחוק 3; ( אזורדמדומים – מקריםשבהםהעילהאינה חד- משמעית,אךהחרםמעוררסימנישאלהאתייםאומשפטיים.כאןעולהחשיבותםשלקריטריוניםנוספים . ביןהקריטריוניםשיכוליםלשמשלהערכתהחרם : חומרתהעילה – האםמדוברבהפרהחמורהאובמחלוקת פוליטיתרגילה . הקשרישירלמושאהחרם – האםהגוףהמוחרםאחראיישירותלעוול כלשהו ; שקיפותההליך – האםניתנהלמושאהחרםזכותתגובה,האםההחלטהעקביתומנומ קת; היקףהפגיעה – האםמדובר בפעולה אישית או בהחלטה גורפת של מוסד שלם ; המניע והאפליה – האם יש יסוד לאפליה שיטתית, או לאנטישמיותבמסווהשלביקורת . התגובה לחרמות יכולה להיעשות במישורים משפטיים מוסדיים, תוך הישענות על עקרונות שמגדירים המוסדותעצמם:למשל,דרישהלהליךהוגן,מניעתאפליה,והגנהעלחופשאקדמי.ניתןגםלהיעזרבדיני שוויוןואפליהבמדינותהיעד – לדוגמה,בארה"בישנםחוקיםפדרלייםהאוסריםאפליה עלרקעלאומי,גם מצדאוניברסיטאות,כאשרהןנהנותממימוןציבורי.באירופה,עקרונותשוויוןחליםגםעלמוסדותפרטיים. לפיכך,ישמקוםלטעוןכיהחרמתחוקריםמישראלבשלשיוכםהלאומימהווהאפליהאסורה . מענהנוסףהואהצגתהחרםכאנטישמי,במקריםבהםהואמיישםסטנדרטיםמחמיריםכלפיישראלבאופן ייחודי, או כאשר נשללת הזכות להגדרה עצמית של יהודים. ההגדרה הבין-לאומית לאנטישמיות (IHRA) מספקתלכךתשתית – ומסייעתלהבחיןביןביקורתלגיטימיתעלמדיניותישראללביןאפליהמוסווית . 52 במציאות שבה מוסדות אקדמיים פועלים על בסיס אמות מידה ברורות, שקופות ואחידות – דוגמת אלו שנקבעובאמנותבין- לאומיות – היהמקוםלצפותכיועדותאתיקהאוועדותלזכויות אדם , המופקדותעל בחינתעמידתןשלהצעותמחקרבקריטריוניםשנקבעו,ינהגובאחידות ולאינקטובגישהבררניתדווקאכלפי מוסדותישראליים . 2.8 פעילותכנגדה- BDS האקדמי מאז7.10.23 פעילותברמתהמדינה כפישנאמרבסעיף2.5 ,גלהאנטישמיותוהקריאותל- BDS ב קמפוסיםברחביהעולם פגש אתהטיפולבנושא בישראל מפוצל בין משרדים שונים ובהם משרד החוץ , משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ומשרדים נוספיםכמו משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה )ראו ועדתה עליה ,הקליטהוהתפוצות 2024, (. להלןמספרפעולותשבוצעועלידימספרמשרדים לאחרה שבעהבאוקטובר : משרדהחוץ : שגריריםוקונסוליםממדינותשונותפועליםכדילמנועתופעות חרםעודטרםיצאולפועלאו לבטלןבמקריםבהםכברננקטו. כךלמשל ההחלטה להדיחאתישראלמהתאחדותהסטודנטיםלרפואה העולמית,שהתקבלהבקיץ2024,סוכלהבעקבותמאמצימשרדהחוץובוטלהבהצבעהרשמית ברובשל41 תומכיםמול20 מתנגדים80 משרד התפוצות : פעל לעיצוב השיח על המלחמה באמצעות תקצוב קרנות התומכות במאבק בארגונים אנטיישראלייםבקמפוס ים ולהרחבת הגדרתהאנטישמיותבחוקהאמריקאיכךשזותכלול ג םסוגיביקורת עלישרא ל )הארץ,2024 (. משרדהמדעוהטכנולוגיה : ועדת השרים לחדשנותאישרה90 מיליוןשקלים למאבק בחרם האקדמיעל ישראל וביוני2024 יצאקולקוראבסך10 מיליוןש"חלאוניברסיטאותומכוניהמחקר לנושאיםכמומאבק משפטיבחרם,ביצועכנסיםמדעייםבישראל,קידוםהיחסיםהבינ"לשלהמוסדהאקדמיהמגישושלישראל , תוכניות חשיפה של ישראל לסטודנטים מחו"ל באמצעות ביקורים של שבועות עד חודשים בודדים ו סיורי חשיפה של ישראל לחוקרים בכירים והנהלות מוסדות אקדמאיים מחו"ל ) משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה,מאי2024 ומשרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה,יוני2024 .( » פעולותשלהאקדמיהוהקהילההאקדמית הקהילההאקדמיתנקטה במגווןרחבשל אמצעים במטרהלהילחםב גלא י רועיה- BDS האקדמיש שטפואת ה עולםבעקבותמתקפתהשבעהבאוקטובר. להלןמספרדוגמאותלפעולותשננקטו: האקדמיה הישראלית הלאומיתלמדעים : עםפרוץהמלחמה הוציאההאקדמיה הלאומית מכתביםלנשיאי אקדמיותלאומיות ו ראשיהקהילההאקדמיתוהמדעיתהבין-לאומית , בשיתוףגורמיםישראליםנוספים כמו הוועדהלתכנוןולתקצובשלהמועצהלהשכלהגבוההבישראלוהקרןהלאומיתלמדע , בדרישהלגנותאת מתקפתהשביעיבאוקטובר .בהמשךהוצאו קריאותלאקדמיותעמיתותלמדעיםברחביהעולםולארגונימדע ניצחוןדיפלומטישלמשרדהחוץ:סוכל ניסיוןהדחהשלישראלמהתאחדותהסטודנטיםלרפואההעולמית .משרדהחוץ,3.3.2025 80 https://www.gov.il/he/pages/israel-world-medical-students-association 53 בינלאומיים , ופניה אישית לראשי אקדמיות אירופאיות למדעים להתנגד לפעולות אנטישמיות ולחרמות אקדמיים )האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים , ללאתאריך (. מנתוניםשלהקרןהלאומיתלמדע)ISF (שהוצגובכנס81 נראה כיעדכה לא נרשמה פגיעה דרמטית בהיענות של חוקרים זרים להשתתפות בהליכי שיפוט מדעי של הצעות מחקר מישראל . מגמות ההיענות של שופטים בינלאומיים ממשיכות לרדת בקצב מתון , בדומה למגמות כלל-עולמיות של שחיקת זמינות סוקרים , ולא ניכרת סטייה חדה הניתנת לייחוס ישיר לחרם .עם זאת , בתוך התמונה הסטטיסטית היציבה מסתמנת תופעה חדשה מדאיגה : גידול חד במספר המקרים שבהם חוקרים בחו"ל מסרבים לשפוט הצעות מישראל מנימוקים . פוליטיים מוצהרים . מכתבים אלו ,גםאםהם מעטים יחסית , מסמנים שינוי באקלים המדעי הבינלאומי אחד האתגרים בזיהוי השפעת החרם טמון במה שמכונה " חרם סמוי –" כלומר , מקרים שבהם חוקרים אינם משיבים כלל להזמנות לשיפוט ,או נותנים סיבות כלליות כאשר ייתכן שהסירובהואמטעמים פוליטיים אךלא מוצהרים . ניתוח לפי מדינות מראה מתאם מסוים בין שיעור נמוך של היענות כללית לבין ריבוי סירובים מפורשים מטעמים פוליטיים . נמצאכיב מדינות שבהן ההיענות נמוכה הןגם אלה שמהן הגיעו מכתבים רבים של סירוב מוצהר – מה שעשוי לרמז על קיום גםשל הימנעות אידיאולוגית בלתי מוצהרת . עם זאת , בשל מספרים יחסית קטנים והעדר הצהרה מפורשת , אין מדובר בהוכחה חד-משמעית אלא באינדיקציה לתחום שיש להמשיך לעקוב אחריו . ניתוח לפי תחומי ידע מצביע כיקיימתשונות בין התחומים. במדעים המדויקים וההנדסה נרשמת היענות גבוהה יחסית מצד סוקרים בינלאומיים , ככל הנראה בשל קשרים מקצועיים יציבים העוסקים בנושאים שאינם חברתיים-פוליטיים . במדעי החברה ומדעי החיים ההיענות מעט נמוכה יותר ,אךלא ניכרת פגיעה משמעותית. במדעי הרוח אמנם שיעור ההיענות גבוה , אך זאת בעיקר עקב הסתמכות נרחבת על שופטים מקומיים בישראל – ולכן המדד פחות משקף את נכונות העולם בתחומים אלה . מכלל התמונה עולה כיגם בתחומים רגישים יותר מבחינה רעיונית , רוב החוקרים בעולם ממשיכים לשפוט הצעות מישראל באופן ענייני , תוך הבחנה בין ביקורת פוליטית לבין שיתוף פעולה מדעי . הקרן הלאומית למדע (ISF) משקיעה מאמץ יזום בהרחבת שיתופי הפעולה המדעיים עם קרנות דומות ב מדינותידידותיות )בשלבראשוןמדוברבשוויץ,גרמניה,צ'כיהואוסטריה( באמצעותמודל"סוכנותמובילה" – מנגנוןשיפוטמשותףהמאפשרלחוקריםישראליםלהשתלבבפרויקטיםבינלאומייםתוךהפחתתחסמים ביורוקרטיים. יוזמהזו כבר הובילהל עליה שלמאותאחוזיםבהגשותשלהצעותמחקרמשותפותובכךתרמה רבותלחיזוקהקשריםהבינ"לשלהמוסדותהאקדמייםבישראלעםמקביליהםבאירופה82. ועדראשיהאוניברסיטאות , ור"ה : ועדראשיהאוניברסיטאות הוציאגילויידעתוהצהרותובהם גילויידעת עלמצבהקמפוסיםבארה"ב, כמוגם תגובה לוועדהמנהלשלועידתהרקטוריםשלאוניברסיטאותספרד ועוד ) ועד ראשי האוניברסיטאות , ללא תאריך (. בנוסף הקים ור"ה צוות למאבק בחרם אקדמי העוסק בין השאר בגיוס שותפיםלמהלכיםמשפטיים ויועציםפוליטייםבזירותהמרכזיות:מערבאירופה,ארה"בוקנדה, ו כן, פיתוחכליםל התמודדותבמישורהמדיני,הפוליטי,המשפטיובמישוריחסיהציבור ) אוניברסיטתבראילן , 2024 .( הרצאה שניתנה במסגרת כנס בנושא החרם האקדמי עלידייו"ר הקרן הלאומית למדע , פרופ ' דניאל זייפמן 81 מתוך ראו שת"פישראלשוויץ,channels/51/10 - https://isf.org.il/#/support ו שת"פישראל- גרמניה,- https://isf.org.il/#/support 82 channels/56/10 54 צוותהפעולהשלור"הלמאבקבחרמותאקדמייםפרסםעד תחילתשנת2025 שני דו"חות ,כאשרהדו"ח השני, המעודכן לפברואר 2025, מסכם את פעילות הצוות בהתמודדות עם גילויי BDS וחרמות אקדמיים בתקופהשלאחר7 באוקטובר2024 ור"ה,)2025 (. הדו"חות ממפים פגיעות במגוון זירות אקדמיות: שיתופי פעולה מוסדיים ואישיים, השתתפות בכנסים ובהרצאות,קידוםפרסומים,הערכתעמיתים,וכןנוכחותשלחוקריםזריםבישראל. הדו"חהראשוןשלור"ה התבססעלכ- 300 תלונותעלחרםאקדמישנאספומאוקטובר2003 עדספטמבר2024 , בעודשהדו"חהשני התבססעלכ- 200 תלונותשנאספושבתקופהשביןנובמבר2004 ועדפברואר2025.דהיינו,עליהשלכ - 66% בהיקף החודשי של דיווחים על חרם אקדמי. נצפתה עליה של 125% במקרי חרם שדווחו מספרד; 100% במקריםשדווחומארה"ב,קנדהוהולנדו- 55% במקריםשדווחומבלגיהו אנגליה. אירועיםמשמעותייםברמהמוסדית/מדינתיתנצפובחודשיםהאחרוניםבבלגיהשםהוכרזחרםגורףשלכל המוסדות האקדמיים הפלמיים ומהלך דומה נצפה בהולנד. בשווי י ץ מתנהלים דיונים מתקדמים על חרם אקדמיבאוניברסיטתלוזאן.בקנדהובאוסטרליהנצפהגלחרמותכמעטבלתינשלטלנוכחהיעדררגולציה ממשלתיתאוכפתוגםחוסרנוכחותארגוניםיהודייםבשטח. הצוות מטעםור"ה טיפלבמקריםבולטיםשלחרם,בעיקרבאירופה,בהודוובמסגרותשלעמותותמקצועיות בינלאומיות.חלקמהמקריםטופלובהצלחה,בעודשבאחריםהמאמציםנמשכים.לצורךפעילותזונרקמה מערכתליווימשפטימתמשכתעםמשרדעורכידין,המספקייעוץהןבאירועיםבינלאומייםרחביהיקף) כגון האולימפיאדה במדעי המחשב לנוער(, והן במקרים נקודתיים מול מוסדות ספציפיים באירופה. בנוסף, האוניברסיטההעבריתגייסהסיועמשפטיפרו-בונובקנדהובארה"ב,הזמיןלכללהאוניברסיטאות . באשרלמגמותהאחרונות,הצוותמדווחכיגםלאחרהפסקתהאש,לאניכרתירידהבמוטיבציהשלתנועות ה- BDS . בעוד שבשנה הקודמת התמקדו המחאות בסטודנטים לתואר ראשון ובמרחבים הפיזיים של הקמפוסים,כיוםהןזולגותלגופיםמוסדייםיותר – אגודותאקדמיותמקצועיות,איגודיסגלואיגודיסטודנטים לתאריםמתקדמים,לדוגמהבאוניברסיטתברקלי . הדו"ח מתייחסגם להתפתחויות בזירה הפוליטית האמריקאית,וצופה השפעהאפשריתשלכניסת ממשל טראמפ על האקלים האקדמי. עם כניסתו לתפקיד נרשמו הצהרות והחלטות נשיאותיות נגד זרמים פרוגרסיביים,תנועתה- Woke החיבורביןהשמאלהקיצונילפעיליםאיסלאמיסטיים.נרשמוסימניםראשוניים לשינוי במערך התמריצים הכלכליים של מוסדות המחרימים את ישראל, ולריכוך ברטוריקה מצד מוסדות ההשכלההגבוהההמדגישיםניטרליותמוסדית.עםזאת,הדו"חמזהירכיזיהוימוגברשלישראלעםהממשל הרפוב ליקניבארה"בעלוללפגועבקשריםהאקדמייםעםמוסדותבאירופה,שבהם השיחהפוליטי- אקדמי נבדלמזהשלהממשלהאמריקאיהנוכחי . ארגוןבשער ": בשער – אקדמיהלמעןהחברהבישראל")ע"ר( הואארגוןא- פוליטיובלתיתלוישנוסדבשנת 1999 ומאגד מעל2000 חברותוחברי סגלאקדמי מכלמוסדותההשכלההגבוההבישראל, ביניהםכלות וחתני פרס נובל ופרס ישראל, נשיאות, נשיאים ורקטורים לשעבר, שרותמים בהתנדבות מלאה את שלל תחומיהמומחיותשלהםבנושאיאקדמיה,מדע,מ חקר,מדיניותהשכלהגבוההועוד,למעןהחברהבישראל במגוון ערוצים . ארגון בשער לקח על עצמו להשיב לאמירות העולות מ הקהילה האקדמית ברחבי העולם ש חסר בהן גינוינחרץלטבחהאזרחיםבישראל אוש יש בהן ניסיוןליצורסימטריהביןתקיפתהחמאסלבין תגובתישראל . בנוסףהארגוןמרכזעצומותלחתימה שלהאקדמיהבישראלובעולם בשיתוףארגון Oct-7- 55 Academic )בשער , ללאתאריך (.Academic -7 - Oct היא יוזמה שלאקדמאיםישראליםבתחומיהמדעים 83 והרוח ששמהלהלמטרה לחדדולעודדהבנהמבוססתעובדותשלמתקפתהטרורשלחמאסעלישראלב - 7 באוקטוברוהמלחמההמתמשכתבעזה,תוךהתמקדותבקהילה האקדמית84 להלן רשימה של דוגמאות נוספות לפעולות כנגד ה- BDS של האקדמיה והקהילה האקדמית בישראל ובעולם. הדוגמאותאינןמהוותרשימהממצה. » חקיקהוצעדיםמשפטיים של פנסילבניה העביר הצעת חוק האוסרעלאוניברסיטאות וקרנות פנסיה להכריזהסתת  הסנאט השקעות)divestment(מישראל . PennsylvaniaSenatepassesbilltobaruniversitiesandpensionfundsfromdivestingfromIsrael| APNews לפחות13 שופטיםפדרלייםהכריזוכילאיקבלולהתמחותסטודנטיםמאוניברסיטתקולומביהעקב  טיפולהאוניברסיטהבמחאותהאנטיישראליות. Judges'ColumbiaClerkBoycottBlastedbyNewYorkBarGroup עורכי הדין האמריקאית Sullivan & Cromwell , אשר בין לקוחותיה גולדמן זאקס , גוגל  חברת וטסלה , הודיעהכיתפסולמועמדיםלמשרהשהשתתפובהפגנותאנטי-ישראליות . PrestigiouslawfirmSullivan&Cromwelltoscreenjobapplicantsforparticipationinanti-Israel protests|SkyNewsAustralia » פעולותכנגדההפגנותוהמחנותהאנטיישראלייםבקמפוסיםברחביהעולם ישראלייםשהוקמובקמפוס  אוניברסיטאותרבותנקטובאמצעיםמשפטייםלפינוימחנותאנטי- Whathaveuniversitiesdoneaboutanti-Israelencampments? IssueBrief:AnalysisofU.S.CampusEncampmentsRelatedtotheIsrael-PalestineConflict|Bridging DividesInitiative Fromprotestskitstofull-timesurveillance,universitiesandJewishgroupshopetochangethe campusclimateastheschoolyearbegins–TheForward » מאמרים וטורי דעה קבוצה של 25 חברי סגל מאוניברסיטת ייל כתבו מאמר דעה ל- Newsweek המתאר בחיוב את  הלקחים שהפיקומביקורההזדהותשערכובישראל WhatWeLearnedonOurAcademicVisittoIsrael|Opinion-Newsweek 83https://www.bashaar.org.il/academia-community/israel-at-war23/ 84https://sites.google.com/view/israelacademia23/home?authuser=0 56 של15 האוניברסיטאות בהולנד כתבו מכתב פתוח לעיתון Trouw ,בוהם מסבירים מדוע  רקטורים הם אינם מתכוונים לנתק את קשריהם עם מוסדות ישראליים , למרות המחאות הסטודנטיאליות . Universiteiten:‘WijwillenIsraëlischewetenschappersnietisoleren’|Trouw פרופ'קרינלסוןפרסם באתרEdHigherInside מאמרדעה המתאראתהסיכוניםשבחרםאקדמי  Whatisatstakeinanacademicboycott?(opinion) » חיזוקשיתופיפעולה הסכמיםבין אוניברסיטאותהודיותלאוניברסיטאותישראליותלמרותמלחמתעזה :  IndianuniversitiesbuildclosertieswithIsraelicollegesandarmsfirmsdespiteGazawar| PressNewsAgency פעילותהטכניוןבמסגרתEuroTech :דוגמהלשיתופיפעולהככלילהתמודדותעםחרם  אקדמי : הטכניון מהווה מקרה בוחן לאופן שבו שיתופי פעולה בינלאומיים עשויים לשמש מענה אפקטיבי לאתגריחרםאקדמי.פעילותובמסגרתבריתEuroTech מדגימהכיצדמעורבותאקדמיתגלובלית יכולהלחזקאתהלגיטימציהשלמוסדותישראלייםולהפחיתלחציםשלבידודוהדרה. רקע על תוכנית EuroTech : התוכנית מאגדת שש אוניברסיטאות מובילות בתחום המדע והטכנולוגיהבאירופה.בשנת2018 הצטרףהטכניוןכחברהשישי – והיחידשממוקםמחוץלאירופה. אףעלפיכן,הואשותףמלאבפעילותהאיגודובמערכתמימוןהמחקרהאירופאית,מהשמעידעל שילובוהמעמיקבקהילההמדעיתהבינלאומית. התוכנית פועלתלחיזוקשיתופיפעולהביןמוסדות בתחום ההוראה, המחקר והחדשנות, תוך התמקדות בחמישה תחומי מיקוד אסטרטגיים: יזמות וחדשנות,ייצורתוספתי,בינהמלאכותיתלמערכותהנדסיות,בריאותוהנדסהביולוגית,וחברהבת קיימא. הטכניון פעיל גם השנה בתוכנית Programme Researcher Visiting – יוזמה המאפשרת לפרופסוריםוחוקריפוסט- דוקטורטלבקרבאוניברסיטאותשותפותלתקופהשלשבועעדארבעה שבועות,בליווימענקשלעד1,000 אירולשבועלכיסויהוצאות.הביקוריםממוקדיםביצירתשיתופי פעולה חדשים, בעיקר בתחומי הליבה של EuroTech , והבקשות מוערכות לפי תרומתן לפיתוח קשריםאקדמייםאסטרטגיים – לרבותעדיפותלפרויקטיםבעליערךסביבתי. תרומתהשלהתוכניתלהתמודדותעםחרם: שיתופיפעולהכאלהאינםרקמדעיים – הם מלווים בבניית רשת קשרים בין-אישית המבוססת על יחסי אמון והערכה הדדית . הם משדרים פתיחות, מחויבותלשיחבינלאומי,ושילובבתוךהמערכתהאקדמיתהגלובלית.ביקוריםהדדייםביןחוקרי הטכניון לאוניברסיטאות ב אירופה , לצד קבלת חוקרים אירופים בטכניון, יוצרים רשת של קשרים מקצועיים ואישיים. קשרים אלו מהווים חיץ בפני מגמות של ניכור, הדרה או חרם – בכך שהם 57 מחזקים אמון אישי ומוסדי, ומעמיקים את התחושה שהטכניון הוא חלק בלתי נפרד מהקהילה האקדמיתהעולמית. באופןזה,פעילותהטכניוןב- EuroTech מדגישהאתהחשיבותהאסטרטגיתשלשיתופיפעולה מדעייםבינלאומיים – לארקככלימחקרי,אלאגםכדרךלבלוםיוזמותשלחרםולבנותשותפויות המבוססותעלשיח,מצוינותואמוןהדדי. » ביקוריהזדהותבישראל במהלך התקופה שחלפה מפרוץ המלחמה ב- 7.10 הגיעו לארץ עשרות רבות של משלחות הזדהות מאוניברסיטאותשונותבעולםובעיקרמארה"ב. ברובהמשלחותהייתהנציגותבולטתשלחבריסגל אקדמי יהודים שחיפשו דרך כנה וישירה להביע את הסולידריות העמוקה שהם חשים כלפי מדינת ישראל . התלוו אליהם גם חברי סגל לא יהודים שחשו צורך עמוק להתייצב לצד מדינת ישראל בשעתה הקשה ובפרט להתייצב לצידה של האקדמיה הישראלית המותקפת בצורה חזי תית ע"י תנועת ה- BDS . חשוב לציין את הנוכחותהמרשימהשלאוני'עילית)ליגתהקיסוסואחרות(בקרבאוסףהמשלחותשהגיעולישראל . הגעת משלחות אלו עומדת בסתירה מוחלטת ל אווירה העוינת כלפי ישראל ולמחאות הנרחבות נגד שת"פ עם האקדמיהבישראל אשר אפיינואתהקמפוסיםשלה ן בשנההחולפת. ראוילהזכיר גם אתהגעתןשל משלחות מ אוניברסיטאות בעלותצביוןנוצריעמוקבהןנוכחותשלחבריסגליהודיםלאשיחקהכלתפקיד. לה לןמדגם חלקי שלביקוריםכאלו : 30 חבריסגלמ אוניברסיטה יי לביקרהבישראלבמרץ2024 .המשלחתביקרהב-5  משלחתשלכ- אוני'ישראליותונפגשהעםהנהלותה אוניברסיטה ,חבריסגל וסטודנטים. InIsraelonasolidaritytour,YaleacademicpremieresOctober7artsongcycle משלחת חוקרים מ- 25 אוניברסיטאות מובילות בארה"ב )ובהןStanford, UCLA, UPenn,  Dartmouth, MIT, Berkeley ו- Cornell ( הגיע ה לביקור הזדהות ב אפריל 2023 , בשיאו של גל הזדהותפרו- פלסטיניבאוניברסיטאותאלו. UScollegedelegationinspiredbyvisittoIsrael USacademicsfromHarvard,Stanford,DartmouthlatestgrouptomakeIsraelpilgrimage משלחתשלחוקריםמאוני אוניברסיטאות UPennהגיעהלביקור הזדהות בינואר2024  UPennfacultysolidaritymissionreceivesrock-starreceptioninIsrael UCLA הגיעהלביקורהזדהות בפברואר2024  משלחתשלחוקריםמאוניאוניברסיטת DelegationofUCLAResearchersVisitHUJI קולומביה הגיעהלביקורהזדהותב אוגוסט2024  משלחתשלחוקריםמאוניאוניברסיטת ColumbiadelegationvisitsIsrael,butfearrepercussionsontheirreturntocampus - ישראליים מאוניברסיטאות כמו New Rutgers, Columbia,  משלחת של סטודנטים יהודים פרו YorkUniversity,WesternOntarioUniversity, ו- TexasofUniversitytheהגיעו במאי2024 58 לביקורהזדהותשכללפגישהעם בכיריהממשלהישראלי, שמיעתעדויותמניצוליטבח7.10 , פגישה עםנציגיקהילותמעוטףעזה,משפחותחטופיםועוד. USuniversitystudentsarriveinIsraelasantisemitismrockscampuses גריפין )TimGriffin ,(דיקן הסטודנטים באוניברסיטההנוצריתהגדולהבארה"ב )אוניברסיטת  טים גרנד קניון בפניקס , אריזונה(ביקרבישראל. DeanofChristianmegauniversityvisitsIsraeltopushbackagainstboycottefforts סטודנטים נוצרים מארה "ב ביקרו בישראל במסגרת תוכנית Passages" " כדי להתנדב ,  קבוצת ללמוד על המורכבות של המדינה ולהביע סולידריות עם העם היהודי בעקבות המלחמה בעזה . ‘Passages’WrapsUpChristian‘Birthright’TriptoIsrael » הקמתקבוצותפרו-ישראליותבאקדמיה ) מדגםחלקי ( ארגון "HarvardFacultyforIsrael "עלידי יותר מ- 430 חברי סגל מאוניברסיטת הרווארד ,  הקמת במטרה לתמוך בסטודנטים ישראלים ולחזק את שיתוף הפעולה האקדמי בין הרווארד לאוניברסיטאות בישראל HarvardFacultyforIsraelLaunchesWithMoreThan430Members הקמת ארגון (FAAM) Movement Antisemitism Against Faculty ביוזמת ארגון Academic  EngagementNetwork . הארגון הוא רשת אקדמאיםהפועלתנגדאנטישמיותבקמפוסוקוראת למנהיגי האוניברסיטאות להצטרף למאבק, תוך דרישה להגן על סטודנטים וסגל יהודים מפני הטרדה,אפליה,בידודאואלימות. FacultyAgainstAntisemitism ניתןלמצוא רשימהשלהתארגנויותנוספותבאקדמיהבארה " בבאתרFAAM בכתובת: Resources—FacultyAgainstAntisemitism הקמת רשת אקדמיה איטליה ישראל )Accademia-Italia-Israele( הכוללת כ - 200 חוקרים  איטלקים וחוקרים ישראליים דוברי איטלקית אשר הצליחו למנוע החלטות חרם גורפות על אוניברסיטאותישראליותאשרהוגשועלידיסטודנטיםבאיטליהלסנאטיםבאוניברסיטאותבמדינה. Accademia-Italia-Israele–UnnetworkdiprofessoriericercatoriitalianichesostengonoIsraele, controilboicottaggio הקמת (ICPG) Group Professorial Intra-Communal The , רשת של אנשי אקדמיה הפועלת  לחקרומאבקבאנטישמיותבמערכתההשכלההגבוההבבריטניהולשיפורהסביבהעבורסטודנטים יהודים,אנשיסגלאקדמי,אנשימקצועואנשיצוותאחרים https://www.icpg.org.uk/. 59 » עצומותומכתביםפתוחיםלתמיכהבישראלונגדחרםאקדמיעלישראל )מדגםחלקי( 3,000 אקדמאים ממספר אוניברסיטאות בולטות , כולל אוניברסיטת ייל , אוניברסיטת  עצומהשלכ- קולומביה , אוניברסיטת מרילנד , אוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת נורת ' ווסטרן כנגד הקריאה להחרמתישראל 3,000AcademicsCondemnIsraelBoycottsinUniversities|UnitedwithIsrael ThousandsofAcademicsSignLetterOpposingAnti-IsraelBDSMovement מעל300 חבריסגלב- BerkeleyUCחתמועלמכתב המגנהאתההתקפותעלישראל באוניברסיטה  1,200 חברי קהילה מאוניברסיטת פרינסטון , כולל סטודנטים , סגל , בוגרים והורים , חתמועלמכתב  התנגדות להצעת ה- divestment שהוגשה עלידי קבוצת PrincetonIsraeliApartheidDivest . PrincetonStudents,FacultyPushBackonAnti-IsraelDivestmentEffort נגד החרם האקדמי על ישראל ביוזמת ד"ר מרטן בודרי , לשעבר מחזיק כיסא החשיבה  עצומה הביקורתית באוניברסיטת גנט .ד"רבודריביחדעם פרופ'מארקאלחדרוד מ- FreeUniversityof Brussels פרסמו מכתבפתוחכנגד החרםעלישראלבאתרQuillette עליוחתמו כ- 50 חוקרים, רובםמבלגיהוהולנד. UnitedAgainsttheAcademicBoycottofIsrael OpenLetterAgainsttheBoycottofIsraeliUniversities » הכרזותעלתמיכהציבורית במאבק נגד ה- BDS מדגםחלקי() ה- BDS . הוא ציין כי  יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת פן, הביע התנגדות נחרצת לתנועת האוניברסיטהאינהתומכתבחרם,בהשקעותאובסנקציותנגדישראל,והוסיףכיהוארואהבתנועת ה- BDS אנטיתזה לחופשהאקדמיואינהתואמתאתעקרונותההסכמההמשותפת. PennBoardofTrusteeschaircriticizesBDSmovement,sharesgoalsinnewinterview GIHF-AI ,פרויקטהחדשנותבמדיניותדיגיטליתשלELNET ,נחתםמכתבתמיכה  במהלךיוזמתה- עלידינציגיםבכיריםממערכתהבריאותהגרמניתוחברימועצתהמנהליםשלGIHF-AI למעןצוותי הבריאותבישראל. המכתבמגנהאתהמתקפותומביעתמיכהוהזדהותעםהעםהישראלי,במיוחד עםצוותיהרפואהבישראל,אשרעובדיםתחתתנאיםקשיםובלתינתפסיםכדילהעניקטיפולרפואי ברמההגבוההביותר GermanhealthcaresectorstandsinsolidaritywithIsrael-GIHF-AI » הפסקתתרומותלגופיםש מביעיםתמיכהבפעילותאנטיישראלית ותרומותלגופים שתומכיםבמאבקנגדאנטישמיותבקמפוסים )מדגםחלקי( ת הרווארד ,ובהם הקרןשל משפחת בלווטניקהשע ו אתהתרומותלאוניברסיטת  תורמיםלאוניברסיט בעקבותעדותהשלהנשיאהקלודיןגאיבפניהקונגרס. LenBlavatnik,abillionairemegadonor,suspendsdonationstoHarvard 60 BillionaireHarvarddonorpullsbackdonationsoverPresident’santisemitismremarks קרן צוקרמן הקפיאה תרומות לאוניברסיטת קולומביה בעקבות התבטאות נשיאת האוניברסיטה  בקונגרסאשרהוגדרהעלידי הקרןכ"מנוגדתלמשימתהאוניברסיטה" BillionaireMortZuckermanCutsOffMillionsinDonationstoColumbia,CitingFailureTo RespondtoAnti-SemitismonCampus דיוויד מג'רמן, תורם בולט לאוניברסיטת פנסילבניה, הפסיק את תרומותיו לאוניברסיטה בשל  תגובתהלאנטישמיותבקמפוס.במקוםזאת,הואהחליטלתרום5 מיליוןדולרלחמשאוניברסיטאות בישראל,במטרהליצורתוכניותלימודשיאפשרולסטודנטיםלהשתלבבחברההישראלית . SpurningalmamaterUPennoverresponsetoantisemitism,benefactorpivotstoIsrael » עזיבתבעליתפקידיםבעקבותתמיכתמוסדותב-BDS מדגםחלקי() 50 פרופסורים התפטרו מהאיגוד המקצועי של הסגל האקדמי באוניברסיטת העיר ניו יורק  לפחות )PSC-CUNY (במחאה על החלטת האיגוד לתמוך בחרם על ישראל Exclusive|CUNYprofessorsquitunioninprotestoveranti-Israelscreed אדלמן ה מכהןכנאמן באוניברסיטתבראוןמאז 2019 ומנכ "ל חברת ההשקעות Perceptive  ג'וזף Advisors ,התפטר במחאה על ההחלטה לקיים הצבעהעלהאפשרותלמשיכתהשקעותבישראל. BrownUniversitytrusteeresignsoverdivestmentvote ישלצייןכי נרשמו גםעזיבותשל חבריסגלפרו-פלסטיניםב טענהשהאוניברסיטאות נוטותלצדהישראלי דווקא ואינן מגינות על תומכי BDS שמותקפים )לטענתם( על רקע דעותיהם. כך למשל שני פרופסורים בכיריםבביתהספרלתאולוגיהשלאוניברסיטתהרווארד עזבועלרקעזה בפברואר2025 "פרופ’מוסלמיהתפטרמהרווארד:לאמגיניםעליימפנימתקפותשליהודים » הכשרהאקדמיתנגדאנטישמיות אוניברסיטת קליפורניה הכריזה על תוכנית הכשרה לכל חברי הסגל החדשים שלה בנושא  אנטישמיות,אנטי-ציונות,וההשלכותשלהאקדמיהלהחרמתישראל . UCBerkeleytoexpandantisemitismeducationtoallnewstudents » דו"ח "אנטישמיותבקמפוס 2.0 "שלהליגהלמניעתהשמצה)ADL ( הליגה נגד השמצה )ADL ( פרסמה בשנת 2024 את דו"ח "Card Report Campus: on Antisemitism 2.0 ",אשרמדרג135 מוסדותאקדמייםבארה״בעלפי30 קריטריוניםבשלושקטגוריות: מדיניותמנהלית, חייםיהודייםבקמפוס,והתנהגותואקלים. הדו"חמתמקדבמיוחדבאירועיםאנטישמייםחמוריםשאירעוביןאפריללדצמבר2024 ,ומדגישפעריםבין מדיניותרשמית לביןיישומהבפועל.מטרתהדו"חהיאלספקתמונתמצבעדכניתולעודדמוסדותלהשכלה גבוההלשפראתתגובתםלתופעותאנטישמיות. לפעילותזונרשמההצלחהואוניברסיטאותהודיעועלכוונתן 61 להשתפרעלמנתלהעלותאתציונןבדו"ח ואףנרשםשיפורשלממשבגיליוןהציוניםשלמספרלאמבוטל שלאוניברסיטאות85 » שינוייםבהתנהלותהממשלהאמריקאימאזינואר2025 מאז כניסתו לכהונה השנייה ב- 20 בינואר 2025 דונלד טראמפ המשיך לקדם מדיניות תומכת בישראל., המדיניות שלו, המשלבת צווים נשיאותיים, שינויים במדיניות החינוך והתמקדות בדיכוי פעילות פרו - פלסטינית, השפיעה על הדינמיקה של החרמות, אך לא עצרה אותם לחלוטין. להלן ניתוח מפו רט של השינויים,תוךשימושבמקורותודוגמאות,כוללנתוניםממאמרב- TheGuardian משנת2024 וממקורות עדכניים. כפי שתואר קודם, חרמות אקדמיים על ישראל הם חלק מתנועת BDS , ה קוראים למוסדות ה אקדמיים , לסטודנטיםולחבריהסגלבארה"ב להימנעמשיתוףפעולהעםמוסדותישראליםכמחאהעלמדיניותהכלפי הפלסטינים.טראמפ, הידוע בתמיכתו בישראל, נקט צעדים בכהונתו הראשונה )2017-2021 ( נגד תנועות אלה,כוללצונשיאותיבדצמבר2019 שהגדיר כ אנטישמיות גם סוגיםמסוימיםשל ביקורתעלישראל,ואיים על הפסקת מימוןפדרלילאוניברסיטאותשלאנוקטותעמדהנגדאנטישמיות86 . בכהונתוהנוכחית,טראמפ המשיךבמגמהזו,עםדגשעלדיכויפעילותפרו- פלסטיניתבקמפוסים. ב- 30 בינואר 2025 חתם טראמפ על צו נשיאותי חדש שנועד להיאבק באנטישמיות, שכלל איום לביטול אשרות סטודנטים זרים שהשתתפו בהפגנות פרו- פלסטיניות, כחלק ממאמץ רחב להגן על זכויות יהודים ולדכאפעילות הנחשבתבעיניו כתומכת טרור. הצושפורסם באותויום הבטיח"פעולהמיידית" של משרד המשפטים להעניש איומים טרוריסטיים, השחתה ואלימות נגד יהודים אמריקאים , וכלל התחייבות לגרש תומכיחמאסולבטלאשרותסטודנטיםשל"תומכיחמאס"בקמפוסים. דיווחיםנוספים,כמומאמרב- NPR מ-3 במרץ2025 ,ציינוכיסטודנטיםזריםחוששיםמפעולות אלו ,עםחששמפניפרשנותרחבהמדישל 87 ההגדרה "תמיכה ב- BDS " שיכולה לכלול גם הפגנות של ארגוני זכויות אדם וקריאות להשקעות מחדש . למעשה,מעברלאיומיםבלבדדווחעלמעצריםמצדושלהממשל . מספרסטודנטיםזריםנעצרובעקבות השתתפותםבמחאותכאלו,וחלקםאףהוצאולהליכיביטולאשרתשהות88 .הליכיםאלועדייןמתנהליםולא הושלמולמועדכתיבתמסמךזה . נראהכימדיניותושלטראמפ,שכללהאיומיםבהפחתתמימוןפדרליוביטולאשרות,יצרהסביבהבהמוסדות אקדמייםאמריקנייםנזהריםיותרמתמיכהפומביתבחרמותנגדישראל . כךלמשל,אוניברסיטתקולומביה השעתהאתפעילותןשלקבוצותסטודנטיםהתומכות ב- BDS בעקבותאיומיםעלתקציבה 89. יחדעםזאת, 85https://www.adl.org/campus-antisemitism-report-card 86TrumpsignsorderagainstboycottsoncollegecampusesdirectedagainstIsrael|PBSNews 87ForeignstudentssaythethreatofTrump'sexecutiveordersisgettingreal-NPR. 88https://www.npr.org/2025/02/06/nx-s1-5281179/trump-executive-order-aims-to-deport-international-students-who- have-protested-israel FactSheet:PresidentDonaldJ.TrumpTakesForcefulandUnprecedentedStepstoCombatAnti-Semitism–TheWhite House https://time.com/7284578/judge-orders-release-of-rumeysa-ozturk-tuft-student-detained-by-ice/ 89https://www.ynet.co.il/news/article/h1mazcg2yg 62 בתחילתמאי2025,התרחשבאוניברסיטהאירועחריג:יותרמ־100 סטודנטיםפרו־פלסטיניים,חלקםרעולי פנים וחובשי כאפיות, פרצו ל בניין הספרייה המרכזית , תלו דגלי פלסטין, השמיעו סיסמאות נגד ישראל והשחיתו רכוש . האירוע הוביל למעצרם של כ־80 מהמתפרעים ולפציעתם של שני מאבטחים . דוברת האוניברסיטהציינהכימדוברבהפרהבוטהשלכלליההתנהלותבקמפוס,וכייינקטוצעדיםמשמעתייםנגד כלהמעורבים90. במהלךכהונתו השנייה טראמפממשיךלקדםמדיניותשמטרתהלמנועחרמותאקדמייםעלישראל,בעיקר באמצעות הפעלת לחצים כלכליים ודיכוי פעילות פרו- פלסטינית בקמפוסים. עם זאת, חרמות אקדמיים ממשיכיםלהתרחב – הןבארצותהבריתוהןבזירההבינלאומית.כךלמשל,אוניברסיטתראדבודבהולנד שוקלתלהפסיקאתשיתופיהפעולהעםאוניברסיטאותישראליות,כמוהאוניברסיטההעבריתואוניברסיטת תל אביב, בשל טענות להפרו ת זכויות אדם בעזה ובשטחים הפלסטיניים91 . מקרים כאלה ממחישים את מגבלותהשפעתהשלהמדיניותהאמריקניתעלמוסדותאקדמייםמחוץלארה"ב,שאינםכפופיםלאותם לחצים.יתרהמכך,הקשייםבפעילות ה- BDS בארה"בעשוייםלדחוףאתהתנועהלרכזאתמאמציהבאזורים אחרים – דוגמתאירופהואוסטרליה – שםהיאנהניתמחופשפעולהנרחביותרותמיכהציבוריתרחבהיותר . 2.9 סקירהשל הארגוניםהפעיליםבמסגרתה- BDS ובפרטבמישורהאקדמי תנועת ה- BDS שהוקמה בשנת 2005 ע"י ארגוני החברה האזרחית הפלסטינית, זכתה לתשומת לב משמעותיתבקמפוסיםאוניברסיטאייםברחבי ארה"ב ואירופה. בפרק זה נבחן את האבולוציה שלפעילות הארגונים במוסדותלהשכלהגבוהה,תוך התמקדות בנקודתהמפנהשלאוקטובר2023 :בעודשלפניכן , הפעילותהתאפיינהבאסטרטגיותארוכותטווחוממוקדותמטרה,לאחרמכןהיאהפכהלאינטנסיביתיותר, רגשיתומיידית . רקע היסטורי התפתחותהפעילותהפרו-פלסטיניתבקמפוסיםמתוארכתלשנותה- 60 שלהמאהה- 20 ,במקביללעליית תנועות מחאה סטודנטיאליות נגד מלחמתוייטנאם.ארגוניםכגון הסטודנטים למען צדק בפלסטין )SJP ,( שנוסדובתחילתשנותה- 2000 היווקטליזטורמשמעותילהגברתהפעילות., אירועיאוקטובר2023 היווזרז לשינויבדפוסיהפעילותהפרו ־ פלסטינית והביאול הסלמהניכרתהןבהיקףוהן בהשפעה שלפעילויות ה- BDS במסגרותאקדמיות . בנוסףל- SJP,קבוצותאנטי- ציוניות אחרות באוניברסיטאות מילאותפקידיםמרכזייםבארגוןהפגנותאנטי - י שראליותמאז7 באוקטובר וקראו להקמתמאהלים בקמפוסים .קבוצותאלהכוללותאתהסניפיםהמקומיים של מוסלמים אמריקאים למען פלסטין ]AMP [ , Dissenters , קול יהודי לשלום ]JVP [, פלסטין אקשן ]PalestineAction [ , תנועת הנוער הפלסטיני ]PYM [ , המפלגה לסוציאליזם ושחרור ]PSL [ סמידון,, 90https://www.ynet.co.il/news/article/syot2cfxee#google_vignette 91 63 סטודנטים למען חברה דמוקרטית ]SDS [ , הסוציאליסטים הדמוקרטים הצעירים של אמריקה ]YDSA [ ואחרים.92 מיפוי שלארגוניםפרו-פלסטינאיםבקמפוסים ארגוניBDS ביססונוכחות ב קמפוסיםבארה"ב,בעיקרבאמצעותקבוצותבהובלתסטודנטים. לפינתוניאתר AMCHA )ספטמבר2024(ניתןלזהו ת870 ארגוניםב- 328 קמפוסים,מתוכם 691– ארגוניםפעיליםב- 93 277 קמפוסים שונים . איור 6מתאראתה פיזורהגיאוגרפישלהארגוניםבארה"ב; המספריםבמפהמייצגיםאתמספרהארגונים בכלמדינה.אוניברסיטתקולומביהנמצאתבראשהרשימהעם18 ארגוניםפעילים. איור6 : הפיזורהגיאוגרפישלארגונים אנטי- ציונייםשפועליםבקמפוסיםבארה"ב תצוגהאינטראקטיביתשלמפהזואפשרלראותבאתרמוסדנאמן 92CampusAntisemitismSurgesAmidEncampmentsandRelatedProtestsatColumbiaandOtherU.S.Colleges.ADL.April 2024[source] 93AMCHAInitiative|Anti-Zionistcampusgroups[source] 64 דוח94 שפורסםבספטמבר2024 ע"יארגוןADL מציגסיווגשלהארגוניםהפעיליםבקמפוסיםלפיהקבוצות שמתוארותבאיור7: איור7 : התפלגותהארגוניםבקמפוסיםהאמריקאיםלפיסיווג94 ADL » StudentsforJusticeinPalestine|SJP -סטודנטיםלמעןצדקבפלסטין SJP הינה רשת של קבוצות סטודנטים אנטי- ישראליות בקמפוסים אוניברסיטאיים בארה"ב שמצדיקה מתקפותטרורנגדישראל,ובמיוחדאתמתקפתה-7 באוקטובר. חבריהארגון עוסקיםברטוריקהותעמולה אנטישמית ו מוביליםקמפייניםלמעןחרם,מניעתהשקעות , סנקציות , והפגנותאנטי- ישראליותבקמפוסים. SJP היהצומתמרכזיבארגוןמחנותהסטודנטים שהוקמו ב אוניברסיטאותו ב מכללותבארה"בבאביבובקיץ 2024 . בנוסף,פרופסוריםואנשיחינוךברחביארה"בהשיקואתרשתסגלהלאומילצדקבפלסטין)FJP (כתגובה לפעולותיה של ישראל בעקבות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר ולסוגיות שהם טוענים שראו בקמפוסים. הרשתכוללת סניפיםביותרמ- 120 מכללותואוניברסיטאות,במטרהלהעציםאתהאקטיביזםשלארגונים אנטי- ישראלייםבקמפוסיםולספק הכוונה לסגלוסטודנטים שחשים כינענשו בצורהלאהוגנתעלאקטיביזם. FJP תומךב - BDS וסייעבארגוןמחנותהאביבשל2024 . » JewishVoiceforPeace|JVP - קוליהודילשלום ארגון אקטיביסטי רדיקלי אנטי- ישראלי שפועל בקמפוסים ובקהילות אחרות . הסניפים האקדמיים של הקבוצה משתפים פעולה באופן הדוק עם SJP בארגון הפעילות האנטי-ישראלית בקמפוס ים JVP . תומך 94Anti-IsraelActivismonU.S.Campuses,2023-2024.ADL.September2024[source] 65 במחיקתהציונותוהקשרלישראלמחייהםשליהודיםברחביהעולם.הקבוצה מחשיבהאתהציונות כ תנועה גזעניתוכצורהשל"עליונותיהודית". SDS » | StudentsforDemocraticSociety -סטודנטיםלמעןחברהדמוקרטית ארגון שהושקמחדשב- 2006 בתגובהלפלישותלעיראקולאפגניסטן ,ל קחאתשמומהארגון המקורי שנוסד בשנותה- 60 ,ו כללקבוצותיהודיותואנטי-ציוניותבולטות .חברי הארגון השתתפו בתכנון והקמהשל מחנות אוהליםומחאותאחרות.במקריםמסוימים שבהם הפעילותשל סניפיסטודנטיםלמעןצדקבפלסטיןנאסר ה זמנית,SDS תפקדכאחתמקבוצותהסולידריותהעיקריותעםפלסטיןבקמפוס. YDSA » | YoungDemocraticSocialistsofAmerica - הסוציאליסטיםהדמוקרטים הצעיריםשלאמריקה YDSA הינו הסניףהצעירשלהסוציאליסטיםהדמוקרטיםשלאמריקה)DSA .( הארגון מתמקדבבנייתתנועת הסטודנטיםדרךאיגודיעובדים,כאשר הסוגייה הפלסטינית ו פעילותאנטי- ישראליתהןנדבךמרכזי בפעילות הקבוצה . סניפיהקמפוסשיתפופעולהבארגוןמחאות,מחנותאוהלים ו הכשרות , ובנוקואליציותעםקבוצות אנטי- ישראליותאחרות,במיוחדעםסטודנטיםלמעןצדקבפלסטין)SJP .( » Dissenters - מתנגדים ארגוןהמגדיראתעצמוכ"תנועהלאומיתחדשההמובילהאתהדורשלנולתבועבחזרהאתהמשאביםשלנו מתעשייתהמלחמה,להשקיעמחדשבמוסדותמעניקיחיים,ולתקןיחסיםשלשיתוףפעולהעםכדורהארץ ואנשיםברחביהעולם."הארגוןהושקרשמיתבינואר2020 וצבר צמיחהמהירהשלסניפיםחדשיםברחבי ארה"ב . אחד הקמפיינים המרכזיים שלו הינו "להפסיק להשקיע במוות" Death from)Divest (, הקורא לאוניברסיטאותומכללותלמשוךאתהשקעותיהןמחברותכמובואינג,לוקהידמרטין,רייתיוןואחרות,מכיוון שהן "מזינות אלימות באמצעות ייצור נשק בשווי מיליארדי דולרים לחימוש משטרים אלימים בפיליפינים, בישראל,ולמחלקותמשטרהמקומיותברחביארה"ב."הקבוצה הינה מארגנת- שותפהמרכזיתשלאירועים אנטי- ישראלייםבקמפוסים. מחקר95 שפורסםע"יInitiativeAMCHA בספטמבר2024 מדווחעלעליהחדהבמספרהארגוניםמסוגFJP - Faculty for Justice in Palestine שהוקמו לאחר אירועי אוקטובר 2023 בתגובה לקריאה של ארגון PACBI שהינוחברמייסדשלתנועתה - BNC ומופקדעלפיקוחעלהיבטיהחרםהאקדמיוהתרבותישל 96 97 ה- BDS . צוותהמחקרשלAMCHA בחן103 מכללותואוניברסיטאותבארה"ב שבהן אוכלוסיותגדולותשל סטודנטים יהודים ומצא כי ב- 57 מהן פועל ארגון FJP שניתן לייחס לו תפקיד משמעותי בהובלת גל האנטישמיותבאקדמיה.ב קמפוסים אלוחלה עליהשלפי7.3 בסבירותלתקיפותפיזיותשלסטודנטיםיהודים 95HowaFacultyNetworkFuelsCampusUnrest&AntisemiticViolence.AMCHAInitiative.September2024[source] 96PACBI:PalestinianCampaignfortheAcademicandCulturalBoycottofIsrael[website] 97BNC:BDSNationalCommittee 66 ו סבירותגבוההפי3.4 למקריםשל איומימוותואיומיאלימותאחרים ) בהשוואהלקמפוסיםללא סניפיFJP .( הפעילות של סניפי FJP קשורה גם לנוכחות ממוש כת של מחאות ומאהלים, וכן לקבלת החלטות BDS בקמפוסים. החוקרים כותבים " : ה עליה במספר סניפי FJP מייצגת חזית חדשה ומסוכנת במאבק נגד אנטישמיותבקמפוס.חבריסגל,המועצמיםעלידיתנועתה - BDS ,משתמשיםבעמדותיהםהאקדמיותכדי להתארגן נגד ישראל ולקדםאנטישמיות )לעתים קרובות מוסווית כאנטי- ציונות( בקנה מידה שמעולם לא ראינוקודםלכן." 67 איור8 : הפעילותשלארגוניFJP בקמפוסיםנבחרים*בארה"ב FJP:FacultyforJusticeinPalestine[]FSJP:FacultyandStaffforJusticeinPalestine[]FCJP:FacultyCoalition for Justice inPalestine []AJP: Academics forJustice inPalestine|| ASJP: Academics and Staff forJustice in Palestine[]EJP:EducatorsforJusticeinPalestine[]FLAGSJP:Faculty,Librarians,Alumni,GraduateStudents &StaffforJusticeinPalestine תצוגהאינטראקטיביתשלמפהזואפשרלראותבאתרמוסדנאמן תאי הסטודנטים בקמפוסים מקושרים לתנועתהסולידריותהפלסטיניתהרחבהיותרדרךמגווןארגונים,כגון מוסלמיםאמריקאיםלמעןפלסטין)AMP(,המועצהליחסיםאמריקאיים- אסלאמיים)CAIR ו'פלסטיןליגל'( )PalestineLegal ,(ש מספקיםמימון,הכשרות,סיועמשפטיוסוגיםאחריםשלתמיכה.98 חלק מהקבוצות משתמשות במשאבים של גופים סטודנטיאליים רשמיים הממומנים בדרך כלל מדמי הפעילותשלהסטודנטים,בשילובעםמימוןהמונים.ארגוניםמסוגYDSA גוביםמהפעיליםדמיחברוזוכים לתמיכהכספיתגםמארגוןהאם.ישנםארגונים ש מקבל ים מימון חיצוני מתורמיםפרטייםוקרנותעצמאיות. לפי נתוני 94 ADL , בשנת2023 ,ארגון JVP קיבל150,000 דולרמקרןהאחיםרוקפלר,500,000 דולרמקרן Lannan ו- 214,060 דולרמקרןCharitableSchwab . 98WhoisFundingU.S.Anti-IsraelGroups?.ADL.September2024[source] 68 מאפייניםומגמותשלהארגוניםהחדשים ניתוחהארגוניםהחדשיםשהוקמו לאחראוקטובר2023 מצביעעלמספרמגמותומאפייניםבולטים: התמקדותבנושאיםספציפיים:בניגודלארגוניםותיקיםיותרשעוסקיםבמגווןרחבשלנושאים,הארגונים  החדשיםנוטיםלהתמקדבנושאיםספציפיים)כגוןסיועהומניטריאוחופשאקדמי(. גיווןארגוני:ריבויסוגיהארגוניםמאפשרפנייהלמגווןרחבשלקהליםוגיוסתמיכהממגזריםשוניםשל  הקהילההאקדמית. שימוש מוגבר בטכנולוגיה: הארגונים החדשים מציגיםשימושאינטנסיבייותר בפלטפורמות דיגיטליות  ורשתותחברתיות,לקידוםמסריםולגיוספעילים. תחומית: ישנה מגמה של שילוב בין פעילות אקדמית, פוליטית ותקשורתית, המשקפת את  גישה רב- המורכבותהגוברתשלהסכסוך. רשתות בין- לאומיות:ישנהמגמהגוברתשלשיתוףפעולהביןארגוניםמקמפוסיםשוניםומדינותשונות,  המאפשרתהחלפתידעואסטרטגיות . פלסטיניםמגביריםאתשיתוףהפעולהעםתנועות  אינטגרציהעםתנועותחברתיותאחרות:ארגוניםפרו- אחרותכגוןMatterLivesBlack ותנועותלצדקאקלימי,מרחיביםאתבסיסהתמיכהשלהם . גישהפרגמטית:חלקמהארגוניםהחדשים,כמוCIPDF ,מציגיםגישהפרגמטיתיותר,המשלבתעמדות  פרו- פלסטיניותעםניסיונותלדיאלוג. השפעותוהשלכות הופעתםשלארגוניםחדשיםאלהמציבהאתגריםואפשרויותחדשות: אתגריםלמוסדותאקדמיים:המוסדותנדרשיםלהתמודדעםדרישותולחציםחדשים,תוךשמירהעל  איזוןואובייקטיביות. השפעה על השיח הציבורי: הארגונים החדשים מביאים נרטיבים ונקודות מבט שונות לשיח הציבורי  בקמפוסים. חשובלצייןכיהתפתחויותאלההןחלקממצבגיאופוליטימורכבומתמשך,והשלכותיהןלטווחהארוךעדיין לאהובנובמלואן . סיכום תנועת ה - BDS בקמפוסים האקדמיים פועלת באופן אגרסיבי במאות אוניברסיטאות ומכללות. התנועה מצליחהלהשפיעעלהחלטותשלארגוניסטודנטיםנגדישראלבמיוחדבמקרים שבהם המאמץקשורלסדרי יוםפרוגרסיבייםרחביםיותר . התמיכההגוברתבתנועתה- BDS בקרב סטודנטים מצביעהעלכךשהרגשות האנטי- ישראלייםבקמפוסכנראהמשפיעיםעלעמדותהמצביעיםבקבוצותהגילהצעירותיותר.99 עםזאת, היכולתשל תנועת ה- BDS ל גרום לשינוי מדיניותכלפיישראל בקרב הנהלות של אוניברסיטאות עדיין מוטלת בספק. כשארגוני הסטודנטים מצליחים להעביר החלטות נגד ישראל, הם נתקלים לעתים קרובותבמכשוליםמרוביםמצדמנהלי המוסדותהאקדמיים וב התנגדותציבורית. 99Oxnevad,I.(2023).TheCompanyTheyKeep:OrganizationalandEconomicDynamicsoftheBDSMovement.National AssociationofScholars. 69 3 מתודולוגיה 3.1 שיטתהעבודהשלצוותהפרויקט צוותהמחקרפעלבאופןשיטתיומובנהלאורךכלתקופתהפרויקט.במסגרתזוהתקיימומפגשיםשבועיים קבועים בהם נדונה התקדמות העבודה ותוכננו הצעדים הבאים. בתום כל מפגש הוקצו משימות אישיות לחבריהצוות,אשרדיווחועלביצועןבמפגשהעוקב.הצוותקייםשיתוףפעולההדוקומת משךעםועדראשי האוניברסיטאות,ועדראשיהמכללותוגורמיםרלוונטייםנוספים.לצורךהפצתמידעלחבריהסגלהאקדמי, נעשה שימוש מושכל ברשתות כגון: ה אקדמיה ובפורטל ב שער. במקביל, פעל הצוות להגברת המודעות הציבורית על הפעילות המתבצעת במטרה להגדיל את הדיווחים באמצעות ט ופס הדיווח לו מתן עדכונים והמלצותל מענהופעולהעלמקריחרםאקדמי. פעילותזובוצעה באמצעותפרסומיםבעיתונות, מאמרים, השתתפות בפודקאסטים , יצירת קשרים ושותפויות עם הגורמים העוסקים בנושאים אלה ונוכחות פעילה ברשתותהחברתיות. התרשיםהבאמתא רבקצרהאתשיטותהמחקרהעיקריותשהופעלובמהלךהמחקר: 70 3.2 איסוףנתונים ראיונותעומק כחלקמתהליךאיסוףהנתוניםבוצעושיחותעם שבעה סגני נשיא לבינלאומיותו ארבעה סגני נשיא למחקר באוניברסיטאות . מטרת הפגיש ות הייתה לאסוף נתונים והתרשמויות על השפעת החרמות האקדמיים על האוניברסיטהעדכה . ביןהשארנשאלו סגני הנשיא עלהשפעתהחרמותהאקדמיי ם עלהמחקר,הסכמיהשת"פ,ניידותחוקרים וסטודנטיםועלהצפילהשפעותעתידיות. התובנותוהמסקנותמראיונותעומקאלומוצגיםבפרקהממצאים לעיל. אתרשימתסגניהנשיאיםשרואיינואפשרלמצואבסעיף9.2 בנספחים. טופסדיווחעלמקרהחרםאקדמי בהמשךלראיונותעםסגניהנשיאיםבאוניברסיטאותולידעשנצברבפרויקט פותחעלידיצוותהפרויקט טופס דיווחעלמקרהחרםאקדמי )אתהטופסהמלאניתןלראותבנספח9.3 ( » מטרתהטופס איגוםנתוניםעלמקריחרםאקדמי לאורךזמןלצורךניתוח התופעה והסקתמסקנות » בנייתה טופס הטופסנבנהבאפליקצייתהסקריםSurveyLime בעבריתובאנגלית » הפצתהטופס הטופס הופץ במספר סבבים ובדרכים מגוונות, ובהן דרך ור"ה וור"מ, סגני נשיא לבינלאומיות באוניברסיטאות, אתרמוסדנאמן, הרשתותהחברתיותשלמוסדנאמן,רשתאקדמיהובשער , פלטפורמות שלהקהילההרפואית, פרסוםבעיתונות ועוד . » תיאור השאלון השאלוןכלל4 חלקים: פרטיהמדווח: שייכותאקדמיתנוכחית )אוניברסיטה,מכללהאואחר( ,שםהאוניברסיטה/מכללה, תחום , דרגהאקדמית . פרטי האירוע: האם הדיווח קשור למחקר או ל הוראה או פעילות סטודנטיאלית , איזה סוג מחקר )בסיסי/יישומי/ קליני/ אחר( אופעילות, זירתהאירוע וקטגוריה , המדינהבההתרחשהאירוע, המוסד/ארגוןבו 71 התרחש האירוע, תאריך בו זוהה הא י רוע, האם מדובר בחרם גלוי או סמוי, מה רמת הפגיעה בקידום או במחקרבעקבותהאירוע, האםישאדםספציפישניתןלזהותכמובילא י רועהחרם. התמודדותעםהאירועבפרטועםאירועיחרםבכלל: האםהתבצעניסיוןעצמאילטפלבאירועוכיצד , האם קיימתציפיי ה לעזרהמהמוסדאורשותכלשהי ואיזועזרה,ו האםיש הצעותכיצדלהתמודדעםאירועיםשל חרםאקדמי. אישור העברתהדיווח לגורםשלישילצורךידועו/או בחינתאפשרותלסיוע נתוניםמהאוניברסיטאות במקביללתהליךאיסוףהנתונים שלמוסדשמואלנאמן בוצעתהליךשלאיסוףנתוניםבאוניברסיטאות עצמן ו אשרהועברוגם לוועדראשיהאוניברסיטאות. ועדראשיהאוניברסיטאותהעבירנתוניםאלו )כ- 300 מקריחרם( למוסדנאמן לאחרהתממה, וצוותהפרויקט הטמיעאתהנתוניםבתוךבסיס הנתוניםשהכילאתהדיווחיםשהתקבלומטפסיהדיווחשלמקריחרםאקדמי שלמוסדנאמן. ישלציין שהאוניברסיטאו ת אספונתוניםשלאתאמובמלואםל סוגהנתונים אותםאסף צוות הפרויקט דרך טפסי הדיווח ולכן בוצע ו תהלי כי הרמוניזציה )איחוד שמות אוניברסיטאות, מדינות, תחומים מדעיים ועוד( ומיפוי) ייחוסזירתאירועוקטגוריתאי רוע לפיתיאורהאירועוכו'(. הנתוניםשהתקבלומהאוניברסיטאותמהוויםאתמרביתמאגרהמידע,אולםהםחסרים התייחסותלנושאים כמומידתהפגיעהבחוקר,הצעותלהתמודדותעםהחרםועוד. בנייתמאגרמידעמאובטח ודשבורד הפרויקט משלב מערכות מתקדמות לאיסוף, עיבוד והצגת נתונים, תוך שמירה על אבטחת מידע גבוהה. הדשבורד מבוסס Power BI מאפשר ניתוח והצגה ויזואלית של המידע, מה שמסייע בקבלת החלטות מבוססותנתונים ) ראונספח9.4 .( כרייתנתוניםבמרחבהדיגיטלי שיטתאיסוףהמידע התבססהעלמנגנוןשלעדכוניםיומייםבאמצעותמערכת GoogleAlerts תוךשימוש במילותמפתחשהוגדרוע"יצוותהמחקר. מתודולוגייתהאיסוףכללהסינוןוניתוחשלמקורותמידעמגוונים, לרבותכליתקשורתעולמיים,עיתונותמקומית, בטאונים אקדמיים,בלוגיםומקורותמידע אחרים100 . לאחר הליך מיון שכלל הסרת כפילויות101 ותוצאות בלתי רלוונטיות, תועדו 1,255 פרסומים בנושאי חרם אקדמי שנכתבו במהלך השנה החולפת ) מאז תחילת המחקר ביוני 2024 (, ממוצע של 105 ידיעות בחודש 525 . 100 יש לצייןכימערךהאיסוףהתמקדבמקורותהמפרסמיםבעיקרבאנגליתובעברית,דבראשרעשוילהטותאתהייצוגלמדינותדוברות אנגלית מענייןלצייןשחלקמהכפילויותנבעומהבדליםבנוסחהדיווחעלאותומקרהבמקורותיהודייםומקורותפרו- פלסטינים 101 72 מהפרסומיםעסקובדיווחים עלמקריםשלחרםאקדמיו סווגובהתאםלמערכתקטגוריזציהמובניתאשר פותחה לצורך המחקר102 . בנוסף, תועדו 251 אינדיקציות של תגובות נגדיות לחרם )אמצעים משפטיים וחוקיים , יישוםהליכימשמעת,תחקירים, הצהרותמוסדיות, ועוד(,ו- 730 מאמרידעה וכתבותשונותבנושא. התרשימים הבאים מתארים את סיווג 525 האירועים שדווחו בתקופה שנבדקה103 . כשני שליש מהידיעות דיווחועלאירועיחרםאקדמישהתרחשובארה"בוקנדה,חמישיתמהמקרים – באירופה)איור9 .( איור9 : הפיזורהגיאוגרפישל ידיעותבנושאיהחרםהאקדמי הכיסויהתקשורתישלאירועיהחרםבאקדמיהמשקףמרחבחברתי- פוליטימורכב. כרבע מהידיעותעסקו בהפגנותשנערכובקמפוסים,23% דיווחיםעלקריאותועצומותלחרםאקדמי,12% מקריםשלאלימותאו סיווג הנתוניםהתצבעלפיתאריך,יבשת,מדינה,מוסדאקדמי,סוגהמקרה)הפגנה,מאהל,אלימותוכד'( 102 נכוןלמועד כתיבת הפרקב- 12.5.25 . 103 73 ונדליזם, 9% הפרעות לאירועיםוביטוייםפוגעניים, 7% מאהלים בקמפוסים. התפלגותשל סוגי האירועים שתועדוניתןלראותבתרשיםהבא : איור10 : התפלגותהידיעותלפיסוגהאירוע ניתוחהמידעשנאסףמציגתמונהכמותיתואיכותיתשלהיקףותכיפותהדיווחיםבנושאיהחרםהאקדמי,תוך התמקדותבזירותפעילותמרכזיותכמוארה"ב,קנדהואירופה.הנתוניםמשקפיםאתהפיכתושלהמרחב הדיגיטלי לזירה מרכזית לתיעוד, חשיפה ועיבוד של אירועי חרם ותגובותיהם, וממח ישים את המורכבות החברתית- פוליטיתשלהתופעהבמרחבהאקדמי.הממצאיםמוצגיםבדשבורדאינטראקטיביהזמיןלצפיה בדף הפרויקט באתרמוסדשמואלנאמן. כדי להבין את ההשפעה של היחס לאקדמיה הישראלית בזירה הבינלאומית, יערך בהמשך מחקר מקיף המבוססעלאלגוריתמיםמתקדמיםלכרייתמידעועיבודשפהטבעית (NLP). המחקריתמקדבניתוחתכנים מאתריחדשותמוביליםברחביהעולם,תוךמיפויוהתמקדותבכתבותהעוסקותביחסלאקדמיההישראלית. נשתמשבכליםלניתוחסנטימנטכדילאפייןאתהאזכורים — חיוביים,שלילייםאו ניטרליים — ולזהותמגמות מרכזיות, כמו צמצום או הרחבה של שיתופי פעולה אקדמיים, קריאות לחרמות או דווקא יוזמות חדשות לחיזוקהקשרים.תקופתהמחקרתכלולחלוןזמןנרחב,שיכלולכמהשניםלפניפרוץמלחמתחרבותברזל ועדלסוףתקופתהמחקר.חלוקהזותאפשרלנתחשינ וייםבתדמיתהאקדמיההישראליתלאורךזמן,תוך בחינתההשפעותהישירותוהעקיפותשלהאירועיםהביטחונייםעלהשיחהציבוריוהמדיני . ביוםשלישי,23 באפריל2025 , ערביוםהשואה, התקיים במוסדשמואלנאמן כנסייעודיבנושא התמודדות עם החרם האקדמי . הכנס התקיים במסגרת הפעילות של צוות המחקר שהוקם למטרה זו במוסד נאמן . 74 הכנס נערך בהשתתפות בכירים מהאוניברסיטאות והמכללות, נציגי הקרן הלאומית למדע, משפטנים, חוקריםועמותותהפועלותבזירההבינלאומית.תוכניתהכנסכללהדבריפתיחה,סקירהשלנתוניםופעולות מוסד נאמן בתחום, הרצאת עומק משפטית על גבולות החוקיות של החרם, וכן שני פאנלים שעסקו בהתמודדות המוסדות האקדמיים בישראל ובפעילות של עמותות מהחברה האזרחית נגד תופעת החרם. דבריהמשתתפיםתועדוותומללו,וחלקםשולבובדוחזהכתשתיתאיכותניתהמעמיקהאתממצאיהסקר. תוכנית הכנס המלאה וסיכום הדוברים נמצאים באתר מוסד שמואל נאמן בפרויקט חרמות https://www.neaman.org.il/ "ברזל ". חבירהעםארגוניםשהנושאחשובלהםושאיבתנתוניםמהם תהליך המיפוי וההתחברות לארגונים העוסקים בנושא החרם האקדמי היווה ציר מרכזי במתודולוגיית המחקר.צוותהחוקריםפיתחאסטרטגייתחקירהשמטרתהזיהויגופיםבעליענייןישירועקיףבסוגיה,תוך מיקודבארגוניםבעליידעמעמיק,נגישותלמידעייחודיונכונותלשיתוףפעולה בנושא .תהליךהאיתורכלל סריקתמאגרימידע,ניתוחפרסומיםמקצועיים,והיוועצותעםמומחיםבתחום,במטרהלייצר רשימת ארגונים רלוונטייםהמשקפיםמגווןנקודותמבטורבדיםשוניםשלהנושא. לאחרזיהויהארגונים,גובשהאסטרטגיית התקשרות שנועדהלהפיקאתהמרבמהידעהארגוניהקיים.הצוות פיתחהצעתשיתוףפעולההמדגישהאתהערךהמחקריהמשותף,תוךהבטחתשקיפותמלאהוהגנהעל האינטרסיםשלכלהגופיםהמעורבים. נשלחו פניותאישיותלבעליתפקידים בארגוניםהרלבנטיים תוך הצגת מטרותהמחקר ו פוטנציאל התועלתההדדית בקידוםמטרותהפרויקט. השיחות שנערכו עםנציגיהארגוניםשענולפניותהיוונדבךמשמעותיבהעמקתההבנההמחקרית.מתוך כללהפניות,16 ארגוניםהביעונכונותלשיתוףפעולה. רשימתהארגוניםמופיעהבתרשיםהבא )איור11 .( השיחות התמקדובחשיפתתובנותייחודיות,מידעסטטיסטיומקריבוחן ייחודיים .נציגיהארגוניםחלקומידע עלהשפעותהחרם,אסטרטגיותההתמודדות,והיבטיםמשפטייםוחברתיים שגיבשובמהלךהעיסוקשלהם בנושא . כל ראיון תועד בהקלטה ובתמלול מפורט, תוך הקפדה על אישור המרואיינים ושמירה על כללי האתיקההמחקרית. כליםיישומייםשהוצגובמהלךהשיחותונתוניםנבחריםשנאספובמהלךמיפויהארגונים פורסמובדףהפרויקטשל'חרמותברזל'באתרמוסדנאמן104 . חרמותברזל|אתרמוסדנאמן]קישור[ 104 75 איור11 :הארגוניםאיתםנערכושיחותבמהלךהמחקר 3.3 שיטותמחקר סטטיסטיקהתיאורית הנתוניםשנאספובאמצעותטופסהדיווחעלמקריחרםאקדמיהועברולמאגרמידעמאובטח ו מוצגיםב - dashboard ייעודיבאתרמוסדשמואל נאמן. אתהדשבורדאפשרלמצואבאתרהפרויקט : shield - https://www.neaman.org.il/project/scholar / תיאור מאפייניהמדווחים , מאפייניי מקריהחרםהאקדמי והשפעת ם, נעשו באמצעותסטטיסטיקהתיאורית ומוצגיםבסעיף4להלן . 76 4 ממצאים 4.1 ממצאיםמראיונותעםסגני נשיא לבינלאומיותולמחקרבאוניברסיטאות ממצאיםמראיונותעם סגני נשיא ים לבינלאומיות » הסכמישיתופיפעולהבינלאומיים חלק מסגני הנשיאים דיווחועלהשעיהאוביטולשלהסכמישיתופיפעולה.להלןמספרדוגמאות: אוניברסיטתגנט)בלגיה(השעתהתכניותמשותפות עם פקולטהלמשפטים באחתהאוניברסיטאות  )בלגיה( ביטלההסכמי"ארסמוס"במחלקותמשפטיםובחוגיםנוספים.  אוניברסיטתאנטוורפן UniversityMetropolitanOsloוTechnologyandScienceofUniversity-Norwegian )נורבגי ה(  השעותכניותחילופיסטודנטים. אוניברסיטת 'אוטונומה' בברצלונה )ספרד( ביטלההשתתפותבשתיתכניותבמסגרת"הורייז ן".  אוניברסיטתקונקורדיה בקנדה צמצמהשיתופיפעולהבשללחץסטודנטים.  ישלצייןשנרשמהגםמגמההפוכהשל מאמציםלשימורוהרחבתשיתופיפעולה .לדוגמא: ) כוללאוניברסיטאותכמו MITוסינסינטי ( פנולחידושהקשריםעםמוסדות  מוסדותבגרמניהובארה"ב בישראל . אוניברסיטהאחתדיווחהעלביקוריםרשמייםשלמשלחותמאוניברסיטאותיוקרתיות)כמוהארוורד,ייל  ופרינסטון(שהובילולשיתופיפעולהחדשים. דווחגםשידוע עלכך ש חלקמהחרמותהם אישייםו סמוייםוכולליםהוצאהשלחוקריםישראלייםמקבוצות מחקראו מאגודותמקצועיות,פרישהשלחוקריםמחו"למקבוצותמחקרשבהןשותפיםחוקריםישראליים ואף אי- מענהלפניותמצדעמיתיםבחו"ל. » סטודנטיםבינלאומייםות ו כניותחילופים מרביתהאוניברסיטאותדיווחועל ירידהבהשתתפותסטודנטיםבינלאומיים : Abroad"Study"שלאוניברסיטהאחת,מספרהסטודנטיםירדמ כ- 300-400 בשנהרגילה ל-  בתכנית 10 בלבד לשנתהלימודים2024-2025 . באוניברסיטהאחרת כ- 80% מהסטודנטיםהבינלאומייםעברוללמידההיבריד י תאחריארועיה- 7.10 .  15 בלבד לשנתהלימודים2024-2025 .  בתכניתחילופיסטודנטיםבאוניברסיטהאחרתנרשמהירידהל- יש לציין שהירידה הורגשה במידה פחותה בהרבה כאשר מדובר בסטודנטים ממדינות כמו הודו וסין או ממדינותאפריקה: 77 באוניברסיטהאחתדווחכיכ- 2/3 מהסטודנטיםהבינלאומייםנשארולמרותהמצב,במיוחדסטודנטים  מהודו,סיןואפריקה. באוניברסיטהאחרת,90% מהפוסט-דוקטורנטיםשהגיעומהודועזבובתחילתהמלחמהאךחזרומאז.  חלק מסגני הנשיאים.ות דיווחו שהמוסדות מנסים להתאים עצמם למגבלות באמצעות למידה מקוונת לסטודנטיםבינלאומיים . » חששותמנסיעותלחו"ל האוניברסיטאות דיווחו על ירידה מסוימת בביקוש להשתתפות בכנסים בשל חשש ל תקריות אנטי-  י שראליותו אנטישמיות . עםזאתהסגניםוהסגניותלבינלאומיותלאדיווחועלמקריםספציפיי ם למעט מקרהשל חוקרתשהשתתפהבכנסבמדרידנתקלהבמחאהאלימהונאלצהלעזובתחתאבטחה. המוסדותמציעים סדנאותלחבריסגלכהכנהלנסיעות,וכןמסמכיםעםהנחיותלהתמודדותבחו"ל.  » חוקריםאורחיםודוקטורנטים האוניברסיטאותדיווחועלמגמה מסויימת של ירידהבמספרהמשתלמים . באחתהאוניברסיטאות,  מספרהפוסט-דוקטורנטיםירדמ- 380 ל- 350 בשנתהלימודים2023-2024 ו נרשמה ירידהשל30% בהרשמה לתארים מתקדמים ולפוסט- דוקטורנטים לשנת הלימודים 2024-2025 . אוניברסיטה נוספת דיווחהעלירידהשל20% - 30% בקרבחבריסגלודוקטורנטיםבינלאומיים . הועלהחשש שהירידה במספר ה דוקטורנטיםו ה פוסט- דוקטורנטים ת שפיעעלפעילותהמחקרלטווח  הארוך. אוניברסיטאותפועלותלהקיםת ו כניותייעודיותלאירוח חוקרים זריםבקיץ.  חלקמה » אסטרטגיות התמודדותעם BDS אקדמי : רב ה אוניברסיטאות פנו למוסדות שהשעו הסכמים איתן במטרה לחדש את  פעולות משפטיות שיתופי הפעולה. לדוגמה, באוניברסיטת אנטוורפן התקיימו שיחות עם רקטור חדש שהביא לשינוי בגישה. כניות חדשות : האוניברסיטאות מנסות להתמודד עם ירידה בניידות הסטודנטים וחברי סגל  תו באמצעותתוכניותחדשות.למשל: " שנהראשונהבאנגלית" – תכניתשנועדהלמשוךסטודנטיםמחו"ל )בדגשעלסטודנטיםיהודים(  תוךשילובבלמידהבעבריתבשניםהבאות.  יוזמותלשליחתחבריסגללהשתלמויותבחו"לכחלקממענקיקליטה. י: יוזמות כמו יצירת פורום לאומי נועדו לשפר את המיתוג  דגש על מיתוג ושיתוף פעולה ארצ הבינלאומישלהאקדמיההישראלית. באחת האוניברסיטאות צוין שאין צורך ב אסטרטגיה כוללת לטיפול בתופעות החרם, אלא פעולות נקודתיותבלבד . 78 משותפות לכלל האוניברסיטאות  סוגיות 1. ירידהמשמעותיתבת ו כניותחילופיסטודנטיםותכניות StudyAbroad . 2. חששגוברבקרבחבריסגלמנסיעותלחו"ל . 3. תמיכהברמההמוסדיתבשימורשיתופיפעולהבינלאומיים,למרותקשיים . 4. פעולותמשפטיותלהחזרתשיתופיפעולהולמניעתהוצאהשלחוקריםישראלייםמקבוצותמחקר . 5. מאמציםלאיסוףנתוניםוהבנהאסטרטגיתשלההשפעה הכוללת . ממצאיםמראיונותעםסגני נשיא למחקר » שיתופיפעולהבמחקר לאזיהו עדיין מגמותשלירידהבאחוזיהזכייהבמענקימחקראובהגשותלפרסים  במרביתהמוסדות בינלאומיים . ERC נותרו יציבות באחוזי קבלת הצעות מחקר ברמה האגרגטיבית של כלל  קרנות כמו האוניברסיטאות. להפסקת שיתופי הפעולה הבינלאומיים במחקר )למשל עם אוניברסיטת גנט בבלגיה( הייתה  השפעהכלכליתמינוריתבלבדעלהאקדמיהבכללותה.בחלקמהמקריםהאוניברסיטאותהצליחו להדוףניסיונו ת לחרם. האוניברסיטאותדיווחו ירידהבפרויקטיםהקשורים לקונסורציה בינלאומיים )דרךhorizon , COST  ו-ארסמוס (.ניתנהדוגמהשל קונסורציוםבתחום Building"Capacity"ש התפרקבשלהתנגדות מוסדותזריםלכלולשותפיםישראלים .הירידהמשפיעהבאופןמידיבעיקרעלאוניברסיטאות כמו האוניברסיטההפתוחה שעיקרעיסוקההואבתחוםההוראה. » משתלמיםזריםוחבריסגלאורחים בחלקמהמוסדותנרשמה ירידהבמספרהמשתלמים והמבקרים, בעיקרעקבחששותביטחונייםולא  בהכרחעקבלחץמצד תנועתה - BDS לדוגמה:. בטכניוןדווחעל30 נסיעותבמסגרתשיתופיפעולהעםיורוטק,אךתדירותהגעתשותפיםזרים  לישראלנותרהנמוכה. מעבדות מחקר באנגליה ובהולנד צמצמו את שיתופי הפעולה.  באוניברסיטה הפתוחה דווח ש באוניברסיטאותאלוישהיסוסלהמשיךבשיתוףפעולהעקבחששמהמצבהבטחוניומהתדמית הבינלאומית. » תגובותוהתמודדותעםחרםאקדמי מתקיימים מאמציםלשמרשיתופיפעולהבאמצעותדיפלומטיהאקדמיתומסגרותמשפטיות  79 4.2 תמונתמצבהמבוססתעלדיווחיחרםאקדמי תמונתהמצבשלהחרםהאקדמיהמוצגתבפרקזהמבוססתעלדיווחיםשלחבריסגלוסטודנטיםעלחרם אקדמי)פירוטעלאיסוףהנתוניםראה פרק 3.2 (.ניתוחהנתוניםמוצג בדשבורד אינטראקטיב י באתרמוסד נאמן.הדשבורדמחולקלמספרנושאים: :כוללנתוניםעלהתפלגותלפי סוגיהזירות,סוגהמחקר,מידתהפגיעה,סוגהחרםואם  זירתהאירוע הייתהדמותמובילהלחרם זירהוקטגוריה: התפלגותהזירותלפיקטגוריה  מאפייניהדיווח: התחוםשלהמדווחבובוצעהחרם;האםדיווחקשורלמחקר/להוראה/הוראהאו  פעילותסטודנטיאלית;סוגהמחקר)בסיסי,יישומי,קליני( מאפייניםגאוגרפיים: יבשת,מדינה,התפלגותיבשתלפיזירה  נתוניהמדווח: שייכות,תחום,דרגה  נכוןלתחילתמאי2025 כללמאגרהמידע352 דיווחיםעלמקריחרם. הסעיפיםהבאיםמציגיםממצאים עיקרייםמניתוחהנתונים. הבהרה: תוצאות הסקר המוצגות בדוח זה אינן משקפות בהכרח את מלוא המציאות, אלא מתארות את הנתוניםשדווחובפועל.ישלהביאבחשבוןכיהסקרהתבססעל טופסדיווחשלמוסדנאמןאךגםעלנתונים שנאספו על ידי האוניברסיטאות עצמן. כלומר, ריבוי סקרים שהופצו באופנים שונים, דבר שיצר שונות בין המוסדותוהתחומיםבמידתהחשיפה,המודעותוההיענות.ייתכןכיבמוסדותמסוימיםהיהעידודרביותר לדיווחאומודעותגבוההיותר,בעודשבאחריםנרשםתת- דיווחבשלחוסרעידודאומגבלותאחרות.לפיכך, איןלהסיקמתוצאו תהסקרתמונהשלמהאומייצגתבהכרחשל היקףהתופעה.יש לקרואאתהממצאים בזהירות,תוךמודעותלמגבלותהמתודולוגיותהללו . » זירהוקטגוריה כ- 60% מהדיווחיםעלמקריחרםהתרחשובשלושזירותעיק ריות )איור13 ( :קשריםושיתופיפעולהבמחקר 105 )23% מהדיווחים(,מאמריםופרסומיםאקדמיים)23% מהדיווחים(וכינוסים)כנסים,סימפוזיונים,סמינרים וכו'()13% מהדיווחים.( 105 רשימתהזירות: קשריםושיתופיפעולהבמחקר ; מאמריםופרסומיםאקדמיים ; כינוסים)כנסים,סימפוזיונים,סמינריםוכו'( ; הרצאות ואירועיםאקדמיים ; אירועבאוניברסיטה/קמפוס ; מענק/קרןמחקר ; חוותדעתוהערכות ; ניידות ; הסכמישיתוףפעולהאקדמיבין אוניברסיטאות ; מייל/פוסטפוגעני ; חרםגורףברמתמדינה ; הצהרות ; מחקרקליני ; פרויקט/קבוצתמחקר ; אחר 80 איור12 :התפלגותהדיווחיםעלפיזירתהאירוע בתוך זירתקשריםושיתופיפעולהבמחקר דווחושלושקטג וריותעיקריות: השהייהאועיכובהסכמישיתוף פעולהאקדמיביןאוניברסיטאות )33% ,(הפסקתקשריםמחקריים )31%(ו סירובלעבודתמחקר משותפת )15% )מספרהדיווחים:( 80 ( בתוך זירתמאמריםופרסומיםאקדמיים 72% מהדיווחיםהםבקטגוריהשלאיקבלה/דחייתפרסום.9% הםדיווחיםעל אימתןביקורתעלמאמרים ו- 5% על הפסקתתקשורתבנושאמאמרים )מספרהדיווחים: 79 ( 64% מתוךהדיווחיםבזירת כינוסים הםמקריםשל ביטול/מניעתהשתתפות 9%, הםמקריםשל איקבלת הצעות לכנסים 7% , הם דיווחיםעל סירוב להתארח בישראל ו- 7% נוספים הם דיווחיםעל אי מתןקרדיט )מספרהדיווחים:44 ( האיוריםהבאיםמציגיםאתהתפלגותהקטגוריותהעיקריותבתוך3 הזירותהעיקריותשדווחו. איור13 : דיווחמיקריחרם בזירת קשריםושיתופיפעולהבמחקר לפיקטגוריותעיקריות 81 איור14 : דיווחמיקריחרם בזירת מאמריםופרסומיםאקדמיי ם לפיקטגוריותעיקריות איור15 : דיווחמיקריחרם בזירת כינוסים לפיקטגוריותעיקריות 82 קיימיםהבדליםביןזירותהאירועעבורמדווחיםמתחומיםמדעייםשונים.באיורהבאניתןלראות,למשל, שתחוםמדעיהחברהמובילבשיעורהדיווחיםעלאירועיחרםהקשוריםלקשריםושיתופיפעולהבמחקרבעוד תחוםההנדסהוהאדריכלותמובילבדיווחיםעלמקריחרםאקדמיהקשוריםלמאמר יםופרסומיםאקדמיים. תחוםהמדעיםהפיזיקלייםמובילבדיווחיםהקשוריםלמענקיםוקרנותמחקר.ישלשיםלבשהמספרהמוחלט שלהדיווחיםקטןולכןבשלבזהלאמוצגותמסקנותסטטיסטיותמהנתוניםאלארקתיאורם. איור16 : דיווחמיקריחרם אקדמי לפי תחומיםוזירותאירועבאחוזיםמתוךכללהמדווחים » סוגהחרםודמותמובילה 103 מהמדווחים ענועלהשאלה האםמדוברבחרםסמוי)לאנאמראונכתבבמפורששמקרההדיווחבוצע עקבהיותהחוקר/תבעל/תזיקהישראלית(אוגלוי)נאמראונכתבבמפורששמקרההדיווחבוצעעקבהיות החוקר/ת בעל/ת זיקה ישראלית(. מתוך מקרים אלו כ- 51% ) 53 מקרים( הם מקרי חרם סמוי ו- 49% ) 50 מקרים(הםמקריחרםגלוי. 97 אנשיםדיווחוהאםמקרההחרםבונתקלואורגןעלידיאדםאוספציפיאולא.47% מהמדווחיםדיווחו שלחרםהיהמארגןספציפי,כמו עורך ,חוקר,חברארגו ן אובעלתפקיד .למידעזהעשויהלהיותמשמעות עבוראסטרטגייתההתמודדותעםמקרההחרם. 83 איור17:סוגהחרםוהאםישדמותמובילהשלהחרם מרביתהמקריםשלחרםסמויקשוריםלמאמריםופרסומיםאקדמיים.החרםהגלוי מתפרשעלפניזירות מגוונותיותרכגון: קשריםושיתופיפעולהבמחקר,בכנסיםאוהרצאותואירועיםכפישאפשרלראותבאיור הבא: איור18 : דיווחמיקריחרם אקדמי לפי חרםסמויוגלויוזירותעיקריות )N = 86 ( 84 » האםה אירועקשורלמחקראולהוראה? מתוך288 דיווחים153 ) 53%(דיווחושאירועהחרםקשורלמחקרו- 49 ) 17% (דיווחושהאירועקשורלהוראה אולפעילותסטודנטיאלית. 61 אנשיםדיווחועלסוגהמחקר:33 ) 54% דיווחושאירועהחרםהיהקשורלמחקרבסיסי,(24 ) 39% (דיווחו שאירועהחרםקשורלמחקריישומיו-4) 7% ( דיווחושהאירועהחרםקשורלמחקרקליני. איור19:סוגמחקרשנפגעמהחרם » מידתהפגיעהבקידוםאוהמחקר מתוך106 מדווחיםעלמידתפגיעתמקרההחרםהאקדמיבקידום אובמחקר 55%, דיווחועלחוסרפגיעה אופגיעהקלהבלבד.השארדיווחועלפגיעהבינונית)17% (,פגיעהמשמעותית)21% (ואףמשמעותיתמאוד )8% האיורהבאמציגאתהדיווחיםלפימידתהפגיעה:(. איור20 : דיווחמקריחרםלפימידתהפגיעהבקידוםהאקדמיאובמחקרבערכיםמוחלטיםובאחוזים 85 יבשתומדינהבהןהתרחשהאירוע » אירועיםלפייבשות מרבית הדיווחים על אירוע י חרם הם על אירועי ם שהתרחשו באירופה )70% מהדיווחים( ובצפון אמריקה )% 23 מהדיווחים.(% 7 מהדיווחיםהתרחשו ביבשות אחרות106 . איור21 : דיווחמיקריחרם אקדמי לפי יבשותומדינותעיקריות )97 N=2 ( 106 אירופהאחר: אירלנד)4 סלובניה)(,4 צ'כיה)(,3 שוויץ)(,3 דנמרק)(,2 אירופה)(,2 פינלנד)(,2 סקוטלנד)(,2 יוון)(,1(,פול ין)1(;צפוןאמריקה : מקסיקו )3 ( יבשותאחרותאחר: דרוםאפריקה)7 אוסטרליה)(,5 צ'ילה)(,2 הונגקונג)(,2 סין)(,1 הודו)(,1 יפן)(,1 מרוקו)(,1 ערבהסעודית)(,1 ,( סינגפור)1(. 86 קייםהבדלביןזירותאירועהחרםשדווחובצפוןאמריקהלעומתאלושדווחובאירופה.מקריהחרםהאקדמי שאירעובאירופההיוברובםבזירתהקשריםושיתופיהפעולהבמחקר)38% (והכינוסים)20% (.מקריהחרם האקדמישאירעובצפוןאמריקההיובחלקםהגדולבזירתהמאמריםוהפרסומיםהאק דמיים)34% (ובזירת שיתופיהפעולהבמחקר)27% (.אירועיםבקמפוס)כדוןהפגנותאומקריאלימות(דווחורקבצפוןאמריקה ואילו אירועים שקשורים לכינוסים למיניהם דווחו רק באירופה. האיורים הבאים מציגים את חמש הזירות העיקריות שבהן דווחומרביתהדיווחיםעלחרםאקדמילפי יבשת: איור22 : חמשהזירות שבהן דווחומרביתהדיווחיםעלחרםאקדמילפייבשת באחוזיםמתוךכללהמדווחים עלאירועחרםביבשת הצעותלהתמודדותעםמקריחרם » התמודדותעצמאית בממצאיניתוחהתגובותלשאלהעלהדרךשבהניסוהנשאליםלטפלבעצמםבמצבהחרםהאקדמיעולות תמונתמצבמורכבת. בצענואתהניתוחלפיסוגהחרם ב זירותפעולהמרכזיותשבהןניסהכלנשאללפעול – למשל בתחום הפרסומים האקדמיים, בכינוסים וקונגרסים, בעבודה שיתופית עם עמיתים, מול מיילים פוגעניים,בהגשתבקשותלמענקיםאובהקשרשלאירועיקמפוס.בכלזירהת ו ארודרכיפעולהשונות,החל מפנייהפורמליתועדתגובותאישיותאוהימנעות.יחדעםזאתבולטותתמותרוחביות:רביםהביעותסכול וחוסרשקטלנוכחהתגובותהעלובותשקיבלואוההיעדרכמעטמוחל טשלמענהמוסדי.מצדשני,היוגם תיאוריםשלהצלחותמקומיותודוגמאותלתמיכה . להלןניתוחלפיזירותמרכזיות: 87 : בזירהזותיארוהנשאליםמקריםשלדחייתמאמרים,מחיקתשמם  מאמריםופרסומיםאקדמיים ככותבים או יחס מפלה מצד עורכים. הפעולות שננקטו כללו פנייה לעורכים, התכתבות אישית, ערעורים, או פנייה לגורמים מוסדיים . תחושת האפקטיביות לרוב נמוכה. רבים ציינו שתשובתם נדחתהאולאנענתהכלל. " שלחתימכתבלעורךכתבהעתבותיארתיאתהבעיה,אבלקיבלתיתשובהכללית – לאקרה  כלוםאחרכך." " בסוףיצאתיקוןבמאמרשפורסם – רקאחרישפניתילעורכתמשנהעםהסברמפורט."  : משיביםדיווחועלביטולהשתתפותם,צמצוםתפקידםאוהתנגדות  כינוסיםאקדמייםוקונגרסים נוכחותם בכנסים. רבים פנו למארגנים או לראשי מוסדות, ניסו ליזום חלופות, או בחרו להימנע מהשתתפות . אפקטיביות לרובנמוכה.משתתפיםחשו שמארגניהכנסיםנמנעומהתמודדותישירה עםהסוגיה. "קיבלתיתשובהרשמיתשהכנסמתקיים'כמתוכנן'אךבפועלהוסרושמיותפקידימהתכנית."  : הקפאת שיתופי פעולה, סירוב לשיתוף או ביטול השתתפות . ה ניסיונות  שיתופי פעולה מחקריים שדווחו היו לפנות אישית לחוקרים או לשותפים במחקר כדי לשנות את דעתם. הבעת מחאה במכתביםאובהתכתבויותישירות. הפסקתשיתוףהפעולהעםגופיםשדרשותנאיםמפלים . חלק מהמשיביםהצליחוליצורשיתופיפעולהחדשים,אךאחריםנתקלובאדישותאוהתנערות . " שוחחתיעםהחוקרתוביקשתילאלשיםאתשמיעלהמאמראםהיאלאמעוניינתבשותפות –  הרגשתישזהלאמכובד." : המענהלמייליםפוגענייםכללחסימה,תגובותמנומסות,פנייהלרשויותפנימיות  מייליםפוגעניים או התייעצות עם קולגות . נעשו ניסיונות מענה מנומס ומכבד לתוקפים , כתיבת תגובות שמטרתן להסביראתהמצבולהפחיתאתהעוינות .דווחה אפקטיביות מוגבלת. " כתבתיתגובהמנומסתוהבעתיצערעלהשיח.זהלאשינהאתעמדתו,אבלהרגשתישעמדתי  עלשלי." : משיביםדיווחועלדחייהתמוההשלמענקיםאוהשעייתבקשות.חלקם  מענקיםומקורותמימון פנולערעור,אחריםחיפשומימוןחלופי . בחלקמהפניות הצליחולקבל התייחסות,אךברובהמקרים לאחלושינויים. "ערערתי,קיבלתיהסברכוללני.הבנתישאיןכוונהאמיתיתלבחוןמחדש."  : המשיבים דיווחו על תגובות משתנות מצד הנהלות – מתמיכה  אירועים ופעילויות בקמפוס פסיבית,דרךהצעותעזרהרגשיתועדהימנעותמהתערבותממשית . לעיתיםהושגהתמיכהאישית, אךחסרהתגובהמערכתיתעקבית. "ראשהמחלקההקשיבוהודהשהמצבבעייתי,אךלאעשהדברבפועל."  : במקריחרם אלוה פעולות הבולטותהיו כתיבתמכתביםרשמייםעלידי  חרםגורףברמתמדינה הנהלותאקדמיותכדילהביעמחאה ו/או הדגשתהפגיעהבחופשהאקדמי. 88 מגמות מרכזיותבפעולותהעצמאיות : רוב החוקרים שדיווחו ניסו לפנות ישירות לגורמים המעורבים – עורכים של כתבי עת,  מחאה ישירה מארגניכנסים,שותפימחקראוקולגות – במטרהלשנותאתההחלטהאולקבלהבהרה. : במקרים רבים נעשה ניסיון לערב גורמים מוסדיים כמו רקטורים, דיקנים או בעלי  מעורבות מוסדית תפקידים רשמיים אחרים, בעיקר כאשר הפגיעה הייתה חמורה או שיטתית. לעיתים התקבלה תמיכה חלקית,אךלעיתיםגםתגובותלאקוניותאוהיעדרמענה. : חוקריםפנולכתביעתאחרים,השתלבובכנסיםחלופיים,חיפשומענקים  שימושבערוציםחלופיים מגורמיםבינלאומיים,ולעיתיםאףפתחוערוציפעולהעצמאייםמתוךייאושאותגובתנגד. פעולהפרטיתמולציבורית : חלקמהמשיביםבחרולפעולבאופןדיסקרטי – למשלהתכתבותאישית,  הבעתעמדהישירהלקולגה – בעודאחריםנקטוצעדיםפומבייםכגוןמכתביםבתפוצהרחבה,פוסטים ציבורייםאוגיוסתקשורתי.הבחירהבאסטרטגיההושפעהלעיתיםמהערכתהסיכוילהשפעה,ולעיתים משיקוליםשלתחושתביטח וןאישיאומקצועי. לסיכום,הנשאליםפעלובמגווןדרכיםכדילהתמודדעםביטוייחרםאקדמי,אךניכרכימרביתהדרכיםנחוו כלאאפקטיביות.התמיכההממסדיתלרובהייתהמוגבלת,והתגובותנעוביןשתיקה,התחמקותאותגובות טכניות,לביןתמיכהנקודתיתאומענהאישי. הצעותכיצדלהתמודדעםאירועיםשלחרםאקדמי בקרבהמשיביםשסיפקומענהלשאלההפתוחה,זוהומגווןדרכיפעולהוהצעותלהתמודדותעםמקריחרם אקדמי.ההצעותסווגולחמשקטגוריותמרכזיות:חיזוקקשרים,הסברה,פעולותנגדמחרימים,תמיכהפנים- אקדמיתוהכנהלביקורים . טבלה8 :ריכוזהצעותלהתמודדותעםחרםמתוךטפסיהדיווחעלמקריחרם)N=32 ( קטגוריה הצעות להמשיךלחזקאתהקשריםהקיימיםולא להפסיקלחדשקשריםשהופסקו חיזוקקשרים  ושיתופיפעולה ( כגון CERN  לאמץמודליםעולמייםלשיתופיפעולהביןמוסדות להשתתףבכנסיםגםאםישחרםכדילהעציםתומכים   להשקיעבמישתומךבישראלולהביאםלביקורבארץ חינוךלראייהמורכבתולהפרדתהאקדמיהמהשלטון הסברהוהעברת  מסרים חינוךמגילצעירללקחיהשואה  לפנותלאנשימפתחבאוניברסיטאותולהסביראתהצדהישראלי  לעודדשיחאישיולאפוליטיעםעמיתים   להדגישאתתרומתהאקדמיהלביקורתהשלטון 89 קטגוריה הצעות BDS ולמנועמהםלשפוטמחקרים פעולותנגד  לפרסםרשימותשלחותמי מחרימים לפנותלארגוניםמממניםכדילהפעיללחץעלמוסדותתומכיחרם  shaming מעלכלבמה  לעשות  להקיםאתרהמפרטאתשמותהמחרימים להכירבקושילפרסםולשנותקריטריוניםשלמצוינותאקדמית  תמיכהפנים - אקדמית להבהירשמישמחריםמוסדותישראלייםכמואריאל – עלוללהיפגעבעצמו  לתאםמראשעםמוסדותמארחיםמנגנוניהגנהעלישראלים)למשלחתימהמראש הכנהלביקור  עלהתחייבותלאלהפרסדר( )ישראלים/זרים( לקייםשיחותעם אוניברסיטאותבחו"לעלההתנהלותמולישראלים  » עזרהמהמוסדהאקדמיאומרשותכלשהי מבין94 אנשיםשענולשאלה" האםהייתמצפהלעזרהמהמוסדשלךאורשותכלשהי "כ- 60% ענו"כן"ו- 40% ענו"לא." מתוךהמשיביםבדברציפייהלעזרהמהמוסד,רביםהוסיפוהערותהמסבירותמדוע נדרשתאולאנדרשת עזרה,ואיזותמיכההםהיומצפיםלקבל.מהתשובותהללועולהתחושתבדידותואי- ודאותנוכחמצביהחרם האקדמי,ולעיתיםגםחוסראוניםנוכחהיעדרמנגנוןברורלהתמודדות.חלקמהמשיביםהביעוחוסראמון ביכולתהמוסדלפעולביעילות,ביןאםבשלניסיוןעברמ אכזבוביןאםמתוךתפיסהשהמוסדותהאקדמיים אינםערוכיםלהתמודדעםמורכבויותפוליטיותאובין- לאומיות.היוגםמישבחרושלאלצפותלעזרהכלל, מתוךהנחהשמדוברבבעיהרחבהשאיןביכולתושלמוסדבודדלפתור . בקרבאלושציפולסיוע,ההצעותהתמקדובעיקרבשניסוגיתמיכה:סיועקונקרטי – כגוןסיועבפנייהלגורמים רלוונטיי ם ,בניסוחתגובותרשמיות,אובתמיכה וקידום ושינוייםמבנייםהנוגעיםלהערכתמצוינותאקדמית הנוגעת לקידום חוקרים. עם זאת, לצד הדרישות לתגובה מוסדית, ניכרת גם גישה זהירה של חלק מהמשיבים,שהעדיפולהימנעמפעולהישירהכדילאלהחמיראתהמצב.גישהזונשענתעלתפיסהלפיה תגובה חריפה או מתוקשרת עלולה להחריף את תחושת הניכור כלפי חוקרים ישראלים, ולכן יש לפעול במת ינות,תוךחיזוקקשריםקיימיםושימורשיתופיפעולה . מסקנותמהערותהמדווחיםלגביסיועהנדרשמהמוסדהאקדמיאוממוסדכלשהו מההערות שכתבו החוקרים עולה כי הם מצפים מהמוסדות האקדמיים לספק תמיכה ישירה ומשמעותית במקריחרם.רביםמהםהדגישואתהחשיבותשלפעולהמוסדיתפורמלית,כגוןשליחתמכתביםרשמיים למוסדות בחו"ל, פנייה לכלי תקשורת או סוכנויות דיפלומטיות, ולעיתים אף ייצוג החוקר מול גופים בינלאומייםשבהםהתרחשהאירוע . נוסף לכך, הובעה ציפייה לסיוע קונקרטי שיקל על הפגיעה המקצועית שנגרמת – למשל הכרה במאמר שנדחהלצורכיקידום,עזרהבאיתורמקורותמימוןחלופיים,הפחתתהדרישותלדו"חותמחקרבמענקים,או סיועבזיהויכתביעתחלופייםלפרסום . 90 כמהמהמשיביםהדגישואתהצורךבהתאמותמבניותותקנוניות – כמושינויהקריטריוניםלקידוםאקדמי במקריםשבהםניכרתהשפעתהחרם – ואףהציעולהקיםועדהמוסדיתייעודיתשתדעלייעץולהכווין.אחרים התייחסולצורךבתיאוםבין-מוסדיובהובלהשלהמל"גאומשרדהמדע,כדילמנוע מצבשבומוסדותפועלים לבדואינםמצליחיםלבלוםתופעותשלהדרה . לבסוף, עלתה גם חשיבותה של תמיכה מערכתית רחבה יותר – בין אם באמצעות ייעוץ אישי, סולידריות פומביתאוהגברתההסברהבתוךהמוסד – שתעניקלחוקריםתחושתגיבויוהגנהבזמניםשלפגיעהחיצונית . מאפייני המדווחים » שייכותודרגהאקדמית מרב יתהדיווחים)310 , 89%(הםמ חוקריםב אוניברסיטאות בארץ 22. דיווחים ממכללות בארץו- 13 דיווחים הםמחוקרים ישראליםבאוניברסיטאות בחו"ל)דוקטורנטיםאופוסטדוקטורנטים(.5מ הדיווחיםהםממכוני מחקרובתיחולי ם. מתוך הדיווחים של חוקרים מ האוניברסיטאות, מרבית הדיווחים התקבלו מאוניברסיטת תל אביב )127 דיווחים(ולאחריההאוניברסיטההעברית)62 דיווחים(.משארהאוניברסיטאותהתקבלובין10 ל- 22 דיווחים מכלאחת. הפערנובעבעיקרמנכונותחבריהסגלבאוניברסיטאותהשונותלמסורדיווחעלמקרהחרם ולכןהואלא בהכרחמלמד עלכךשישנןאוניברסיטאותשחוותבאופןמשמעותייותרמקריחרםמאחרות. איור23 : התפלגות דיווח י מקריחרםלפי שיוך ל אוניברסיט ה)n=310 ( 91 22 דיווחיהמכללותהגיעומהמ וסדותהבאים: שנקרהנדסהעיצובאמנות )3 ;(המכללההאקדמיתספיר )3 ;( מכללתכנרת )2 ;(המכללהלמנהלהמסלולהאקדמי )2 ;(תלחי )2 ;( עמקיזרעאל )1 ;(סמינרקבוצים )1 ;( אפקה )1 ;(המכללההאקדמיתלהנדסהבראודה )1 ;(המרכזהאקדמילוינסקיוינגייט )1(;ו המרכזהאקדמי רופין )1 .( מתוך106 אנשיםשמילאובטופסהדיווחאתדרגתםהאקדמית79 הםחבריוחברותסגל)75% .( 11 ) 10% ( מתוכם הם תלמידי.ות מחקר )דוקטורנטים ופוסט דוקט ורנטים( ו-4 ) 4% סטודנטים לתואר ראשון.( 11 מדווחיםנוספים)10% הםבדרגהאקדמיתאחרת,גמלאיםאומוריםמןהחוץ.( » תחוםאקדמי האיורהבא מתאראתהתפלגותהדיווחיםעלמקריםשלחרםאקדמילפיתחוםהדיסציפלינהשלהחוקרים. ב- 279 מקרים החוקרים דיווחו על התחום האקדמי בו בוצע החרם. מהנתונים עולה כי מרבית הדיווחים מגיעיםמתחומימדעיהרוח )19% (והחברה )18% ( ,בעודשבתחומיםמדויקים,כמוהנדסה,מדעיםביולוגיים ופיזיקליים,רפואהומדעיהמחשב,נרשמהרמה נמוכהיותר שלדיווח.תחומיםכמומשפטים,חינוך, אומנויו ת ומינהל עסקים מדווחים פחות. הפערים עשויים לשקף הבדלים ברמת עידוד הפקולטות לדווח על החרם , מידת החשיפה לחרם בזירות הפעולה האקדמית הבין -לאומית, או במידת הזיקה לתחומים הנתפסים כפוליטיים. איור24:דיווחמקריחרםלפיתחומיםאקדמיי ם)N=279 ( 92 4.3 פרסומיםמדעיים ניתוח מאקרו של ה פרסומים ה מדעיים הנובעים מישראל בהקשר של חרם אקדמי מאפשר לבחון האם מתקיימיםשינוייםבהיקפיהפעילותהאקדמית,בהרכבשיתופיהפעולה,ובנראותהבינלאומיתשלחוקרים ומוסדות, תוך התמקדות במדדיםכמוכמות הפרסומים לאורךזמן ושיעור השת"פ הבינלאומי . באמצעות כליםביבליומטרייםניתןלזהותמגמותשלהדרהאוהסתגרותאקדמית,כמוגםאסטרטגיותהסתגלותשל מוסדותוחוקריםהפועליםבתנאיחרם.ניתוחזהמספקתובנותעלהאופןשבומדיניותשלחרםמשפיעהעל דפוסיהפעולהשלקהילתהמחקר,ועלהאפשרויותלשמירהעלהמשכיותמד עיתבתנאים משתנים. הנתוניםבאיורהבאמצביעיםעלכךשבשנת2024 לאנצפתה ירידה מובהקת במספרהפרסומיםהמדעיים שלישראל. ניתןלראות יציבותיחסית במספרהפרסומיםשלישראלבהשוואה ל שניםהקודמות. עםזאת,יש לצייןשמספר הפרסומיםשלשאר המדינותבתרשיםעלה בממוצע ב- 4.7% משנת2023 ל- 2024 )מספר הפרסומיםהישראליםירדב- 0.3% .( מגמהזומעידהכיבשלבזה,ההשפעותהאפשריותשלגורמיםחיצוניים טרםבאולידיביטוימשמעותיבהיקףהתפוקההמדעיתשלישראל . איור25 :מספרהפרסומיםהשנתישלישראלומדינותבנותהשוואה107 , 2024 - 2010 דירוגה־IndexNature מציגאתמספרהפרסומיםהמדעייםבכתביעתנבחריםהנחשביםמוביליםבאיכותם בתחומיהמדעיםהמדויקים,מדעיהחיים,כימיהופיזיקה.הנתוניםמשקפיםאתרמתהמעורבותשלגופים אקדמיים במחקר פורץ דרך ואת מידת השפעתם בקהילת המחקר הבינלאומית. התוצאות באיור הבא מצביע ות עלמגמהשלעליהעקביתבמספרהפרסומיםהמדעייםשלישראלבעשורהאחרון.גםבמדדזה מדינות בעלותמאפייניםדומיםלישראל מבחינת גודלהאוכלוסייהוהיקףהפרסומיםהשנתיים 107 93 לאנצפתהירידהבשנת2024 . עםזאת, בהחלטיתכןכי השפעותהחרםהאקדמי יבואולידיביטוימוחשייותר בשנת2025 והלאה. איור26 : מספרהפרסומיםהשנתישל בדירוגIndexNature , 2024 - 2010 108 מספר המאמרים שמתקבלים להצגה בכנסים בינ"ל עשוי אף הוא לשמש כמדד מוקדם להשפעת החרם האקדמי,שכןבניגודלפרסומיםבכתביעתשפיטיםהעובריםתהליךממושךשלביקורתעמיתים,ההגשות לכנסיםמתקבלותאונדחותבטווחזמןקצריחסית. הנתונים באיורהבא מצביעיםעלכך ש בשנת2024 חלה ירידה של7% במדדזה ביחסלשנההקודמת , בעודנתונימדינותהייחוסשמוצגותבגרףנשארויציבים,ואף עלו. תוצאה זו עשויה לנבוע מכך שחוקרים ישראלים רבים נמנעו מיציאה לחו"ל עקב שירות מיל ואים של החוקראובת/בןהזוג,קשייםאחריםשגרמההמלחמה)כמוצמצוםדרסטיבהיקףהטיסות(,וכיו"ב . במקביל, יתכןשתוצאהזוקשורה ישירותלתופעותהחרם- חוקריםשנמנעומיציאהלכנסיםעקבחששלהטרדהמצד גורמיםק יצונייםאו מקרים בהם מארגני הכנסאמצו מגמותשל הדרה, סינוןפוליטי או הימנעות משיתופי פעולה . ככלשמדוברבהסברהאפשריהשני,הרישישבמדדזה אינדיקציה מ סוימת ל השפעתוהמזיקה של החרםהאקדמי . המקורלנתונים:IndexNature 108 94 איור27 : מספרהפרסומים בכנסים שלישראלומדינותבנותהשוואה,2010-2024 שיעורשיתופיהפעולההבינלאומייםבפרסומיםמדעייםמהווהמדדמרכזילבחינתרמתהחיבורשלמערכת המחקר בישראל לקהילה המדעית העולמית . שיעור זה עלה בהתמדה בשנים 2010 – 2024 , כפי שמודגם באיור שלפנינו. מגמה זו משקפת התחזקות מתמשכת של הקשרים המדעיים הבין- לאומיים של ישראל, ועשויהלהעידעלחוסןמערכתיויכולתהסתגלותגבוההשלהמערכתהאקדמיתהישראליתלתנאיםמשתנים בזירה הגלובלית. עם זאת, חרף העליה המרשימה, הפערים בין ישראל למדינות הייחוס מצביעים על השפעתם של גורמים מערכתיים – כגון נגישות למקורות מימון בין- לאומיים, השתלבות ברשתות מחקר קיימות,ורמתהפתיחותשלמוסדותלהשכלהגבוההלשיתופיפעולהחוציגבולות.בנוסף,ייתכןשהאיומים הגוברי ם בחרםאקדמי בשנים האחרונ ות תורמים לבלימתקצבההשתלבותשלישראל במערכתהמחקר העולמית,גםאםהשפעתםעדייןאינהמשתקפתבנתוניםהכמותייםבמובהק. 95 איור28 : שיעורהשת"פהבינלאומיבפרסומיםמדעיים – ישראלומדינותבנותהשוואה107 , 2024 - 2010 הקשרביןמספרהפרסומיםהמדעייםשלמדינהלביןשיעורשיתופיהפעולההבינלאומייםשלההואמורכב, אךבמקריםרביםקיימתזיקההדדיתביןשניהמשתנים. חשובלצייןש שיתופיפעולהבינלאומייםאינםרק תוצרשלמדיניותמחקר,אלאגםמנגנון שמגדיל אתמספרהפרסומיםעצמם.זאתמכיווןשכלפרסוםמדעי הנוצרבמסגרתשיתוףפעולהבין- לאומינספרעבורכללהמדינותהמשתתפותבו.לכן,מדינותהמעורבות בפרויקטיםרב- לאומייםנוטותלהרוויחמכפלספירה,מהשתורםלגידולמשמעותיבמספרהפרסומיםהכולל שלהן.עובדהזומחזקתאת החשיבותשלניתוחמשולבשלשנ יהמדדים – היקףהפרסומיםושיעורהשת"פ – לצורךהבנתהדינמיקהשלהפעילותהמדעיתבזירההבין- לאומית. העובדהשישראלשומרתעלשיעורשיתוףפעולהבינלאומינמוךיחסית,למרותמגמתעליהעקבית,עשויה להסביר חלק מהפער במספר הפרסומים לעומת מדינות אירופיות שמובילות במדד זה. מדינות אלו משתתפותבאופןשיטתיונרחבבתכניותמחקרמשותפות,דוגמתEuropeHorizon ,המקנותלהןלארק גישהלמימוןותשתיותמחקר,אלאגםחשיפהרחבהיותרלפרסומיםבינלאומייםשמספרםנרשםלזכותכל אחתמהמדינותהשותפות – ובכךתורמותלהגדלהניכרתשלנפחהפרסוםהמדעישלהן. 96 4.4 ממצאיםמהסקרשלהאקדמיההצעירההישראלית סקרהאקדמיההצעירהשפורסם בשנת 2024 מספקתובנותמשמעותיותבאשרלהשפעותהפוליטיות, 109 הביטחוניותוהחברתיותעלמיקומהשלהאקדמיההישראליתבזירהה בינלאומי ת. ישלצייןכיהפצתהסקר בקרבהמשיביםהסתיימהבחודשאוגוסט2023 לפנימתקפתהשבעהבאוקטובר., ממצאיהדוחמצביעים על עליה במודעות ובחשש בקרב חוקרות וחוקרים צעירים ביחס לפוטנציאל של הדרה גוברת מהקהילה האקדמית הגלובלית. החשש מתגבר במיוחד לאור האירועים הפוליטיים והביטחוניים שפקדו את ישראל בתקופההאחרונה,ובראשםמתקפתה־7 באוקטובר2023 ומלחמתחרבותברזל שבעקבותיה.הדוחמציין כי"המאורעותהללומעליםחששכבדכימידתה בינלאומי ותשלהאקדמיההישראליתתיפגעמהדרתהשל ישראלמהקהילההאקדמיתהגלובלית",ובכךמנסחבצ ורהרשמיתקוישירביןשיקוליםפוליטיים- ביטחוניים לביןפוטנציאללפגיעהאקדמית . מסקנהזומקבלתתימוכיןגםבניתוחמגמותבשטח:ירידהבשיתופיפעולהבין־תחומיים,קושיבגיוסתלמידי מחקרמחו"לוצמצוםבמימוןייעודילסטודנטיםבינלאומיים,כולםמדדיםהמלמדיםעלאתגרמתהווהבכל הקשורלבינלאומיות.המספרהממוצעשלבתר־דוקטורנטיםזריםהמונחיםבידי המשיבים ירדמשמעותית , מ־1.03 בשנת 2019 ל־0.63 בשנת 2023 . החוקרים מדווחים גם על שחיקה ביוזמות לשיתופי פעולה עם עמיתיםמהעולם,לצדירידהבשביעותהרצוןמהתמיכההמוסדיתבקידוםקשריםאלו. הדו"ח מציג גם המלצות ממוקדות למניעת בידודה של ישראל מהקהילה האקדמית ה בינלאומי ת, ובהן: הקצאתמשאביםייעודיים לקליטתחוקרים מחו"ל,גמישות תהליכית במיון מועמדים בינלאומיים,ותמיכה במנגנונים לחיזוק שיתופי פעולה חוצי גבולות. המלצות אלו מחדדות את ההבנה כי ההתמודדות עם פוטנציאלשלחרםאקדמיאינהרקסוגיהפוליטיתאותקשורתית,אלאמצריכהגם מדיניותמוסדיתאקטיבית ונכונותלתמרוץיוזמות בינלאומי ות. באופןעקיף,עולהמןהדוחכיהחרםהאקדמיאינונתפסעודכאיוםחיצוניבלבדאלאכתופעהשישלהמשקל תפקודיופסיכולוגיבמרחבהאקדמיהפנימיבישראל.הסקרמדגישאתחשיבותםשלערוציםבינלאומייםלא רקלקידוםמחקר,אלאכעוגןיציבותמולתנודותבזירההגיאו-פוליטית,ובכך מספקתשתיתאמפיריתלדיון עלהשפעותהחרםהאקדמיהאפשרי. מסקנות הדוח משקפות את האופן שבו זירות אקדמיות מקומיות מושפעות מתהליכים גלובליים, ובמיוחד מהשיחהפוליטיסביבישראלבמוסדותלהשכלהגבוההברחביהעולם.הנתוניםמצביעיםעלכךשחוקרים בראשיתדרכםבישראלאינםפועליםעודבמרחבאקדמימבודד,אלאכזהשבושיתופיפעולה עםעמיתים בחו"למהוויםתנאיקריטילהתקדמותמדעית.בתנאיםאלה,החרםהאקדמי – אםבאמצעותניתוקפורמלי או הימנעות לא- רשמית משיתוף פעולה – עלול לפגוע במובהק ביכולת של אקדמאים ישראלים לצמוח, לפרסםולהשתלבבקהילותהמחקרהמובילות.הממצאיםאףמדגישיםכיהפגיעההפ וטנציאליתאינהרק מוסדיתאלאגםאישית:היאמתבטאתבתחושתבדידותמקצועית,בחסמיםלגיוססטודנטיםובמגבלותעל השתתפותבכנסיםאוקבלתמענקים. הדוחמבססאפואאתההבנהשהבינלאומיותהאקדמיתשלישראלאיננהמובנתמאליה,וכידרושיםצעדים יזומיםומשאביםארוכיטווחכדילשמראתמעמדהשלישראלבתוךהקהילההמדעיתה בינלאומי ת.מעבר האקדמיההצעירההישראלית)2024 (.סקרחוקרותוחוקריםבראשיתדרכםהאקדמיתבישראל2023.ירושלים ]מקור.[ 109 97 לכך,עולהממנוקריאהלמוסדותלהשכלהגבוההבישראללגבשמדיניותאקטיביתנגדבידודאקדמי,תוך חיזוקקשריםקיימים,קידוםדיפלומטיהאקדמיתוהצבתהבינלאומיותכיעדאסטרטגי. 4.5 ממצאיםמניתוח מידתהידידותיותשל האתריםו מערכתהרישום והקבלהלסט ודנטים בינלאומיים ב אוניברסיטאות בישראל בשנים האחרונות גוברת תשומת הלב לנושא החרם האקדמי על ישראל, בין אם כקריאה גלויה להימנע משיתופיפעולהוביןאםכפעולהשקטהשלצמצוםקשריםומיעוטחילופיסטודנטיםעםמוסדותישראליים. במציאותזו,קייםענייןאסטרטגיולאומילמשוךחוקריםוסטודנטים בינלאומיים לישראל,מתוךהכרהבערך שלגיווןתרבותי,החלפתידעוחיזוקמעמדההמדעי- טכנולוגישלישראלבעולם. מעברלכך,נוכחותמוגברתשלסטודנטיםוחוקריםבינלאומייםפועלתככוחנגדילחרמות:היאיוצרתרשתות בינלאומיותחזקות,מציגהמציאותאקדמיתרב - תרבותיתוחופשית,ומאפשרתלבוגריהמוסדותהישראליים להפיץידעוניסיוןאודותישראלעםחזרתםלמדינותיהם. עם זאת, כדי לעודד סטודנטים בינלאומיים לבחור באוניברסיטאות בישראל, יש צורך ברמה גבוהה של נגישותואתרידידותיבשפההאנגלית)ולעיתיםבשפותנוספות(.האופןשבומוסדאקדמימציגאתתכניות הלימוד, הנהלים הביורוקרטיים ופרטי הסיוע הבינלאומי – עשוי להכריע בהחלטה של מועמד להתקבל או לוותרמראש. במסגרתבחינתהידידותיותוהנגישותשלהאקדמיההישראליתלסטודנטיםוחוקריםמחו"ל,זיהינותחילה אתהפרמטריםהעיקרייםהחשוביםלמועמדים בינלאומיים בבואםלחפשמוסדלמחקראוהתמחות:נגישות המידעבאנגלית,פירוטהליךהרישום,מידעעלמלגותודיור,קיימותFAQ ,ועוד.לאחרמכןנערכהסקירה מקיפה של אתרי האוניברסיטאות בישראל, במטרה לבדוק עד כמה הם עומדים בפרמטרים הללו. מתוך הסקירה עלה כי ישנן אוניברסיטאות שמציגות באתרן את מכלול המידע הנדרש – והן מוכרות גם בהיקף המשמעותישלסטודנטים בינלאומיים הלומדיםבהןבפועל. להלן הפרמטרים שזוהו כ חשובים באתריהאוניברסיטאותהמיועדיםלסטודנטים בינלאומיים 1. נגישות- אתראינטרנטבעלגרסהאנגליתמלאהועדכנית,המיועדבמיוחדלסטודנטיםשאינםדוברי עברית.רצוילכלולעמודיהדרכהוהסבר באנגלית וכדאילשקוללהוסיףגםשפותאחרות . 2. תמיכהמנהליתלסטודנטים בינלאומיים -הצגתהגוףאוהמדורהבינלאומי (InternationalOffice) המספקליוויוטיפולבכלההיבטיםהביורוקרטיים – החלמקבלתאשרתשהייהועדלסיועבמציאת מגוריםוקבלתמלגות.מידענגישבנוגעלערוציהפנייה)מייל,טלפון,פגישהפיזיתוכו'( . 3. קלותתהליךהרישום -תהליךהרשמהמקווןופשוט,המלווהבהסברצעד-אחר- צעדעלהדרישות והטפסיםהנדרשים.קיוםטפסיםבאנגלית,יחדעםהבהרהלגביהמועדיםהסופייםלהגשה,תורמים לחווייתשימושחיוביתשלהמועמד . 98 4. צורתיצירתקשרותמיכהשוטפת - אפשרותלפנותבערוציתקשורתשונים)מייל,טלפון,צ’אט, רשתותחברתיות(,תוךהתחייבותלמענהמהיר.פרסוםפרטיאנשיקשראומחלקותרלוונטיותמסייע לסטודנטיםלנווטנכוןולמצואאתהמענההנדרש בזמןסבירוללאתסכולים . 5. רשימת FAQ )שאלותותשובותנפוצות -( עמודייעודיהמרכזאתהשאלותהמהותיותהחוזרותעל עצמן, כגון:דרישותהקבלה,ויזות,עלויות,מלגותונהליםאקדמיים.עמודכזהחוסךזמןלמועמדים ומצמצםאתהצורךבפניותחוזרותוממושכותלשירותהלקוחות . 6. זיהויהאדם/המשרדאליולפנות - מנגנוןהמפנהאתהסטודנטהזרלגורםאולאישהקשרהמתאים עלפיהנושא)למשל: בקשת ויזה,מידעעלמלגות,דיורוכו'(.כךפוחתהבלבולונוצרחיבורמהיר לגורםהמוסמך . 7. רשימתפרופסוריםהמחפשיםמ ו נחים - עבורמועמדיםהמעונייניםלבצעמחקראופוסטדוקטורט, חשובשתוצגרשימהמעודכנתשלחוקריםאומעבדות שמגייסיםסטודנטים .רשימהזומקלהעל המועמדיםלאתרמנחהפוטנציאליופועלתככלייעיללהתאמהביןהצדדים . 8. התייחסותלנושאיםכספיים)שכרלימוד,מלגות,דיור( - הצגהברורהשלעלויותהלימודוהמחיה, פירוטעלמלגותשונות)פנימיותוחיצוניות(,והסברעלאפשרויותדיור – החלממעונותועדלשוק השכירותהמקומי.מידעזהחיוניכדילאפשרתכנוןתקציביולהבטיחשהסטודנטהזריוכללהתמצא בקלותולהיערךמבחינהכלכלית . להלן שתי דוגמאות מוצלחות לאתרים של אוניברסיטאות בישר אל ומערכי מידע המיועדים לסטודנטים בינלאומיים : (WeizmannInstitute–FeinbergGraduateSchool)  מכוןויצמןלמדע מכוןויצמןלמדעמתאפייןבאתראנגליתמקיףומפורטהמיועדבעיקרללימודיםמתקדמים)תוארשני ודוקטורט(,המשלבהסבריםמקיפיםלמועמדיםבינלאומייםומידעעשירעלתחומיהמחקרוהמעבדות. קיימת מחלקהבינלאומיתתומכת,המסייעתלסטודנטיםמחו"לבטיפולבאשרותשהייה,מציאתדיור במעונות,ביטוחרפואיועוד.תהליךהרישוםעצמומפורטומתבצעאונליין,אךדורשאיתורמנחהוקבלה מותניתבעמידהבתנאיסף.באתרמופיעה FAQ מורחב המתייחסלשאלותאדמיניסטרטיביותכלליות, אם כי אין "רשימת דרושים" מרוכזת לפוסטדוק – הזדמנויות מתפרסמות לעיתים באתרי המחלקות השונות.יחדעםזאת,קייםפירוטנרחבבנושאיםכספיים, ) כגוןמלגות ( בכללזה עלויותמחיהמשוערות ואפשרויותדיורבקמפוס,כךשהמועמדיםמקבליםתמונהבהירהומלאהטרםהגעתם . (InternationalOffice)  האוניברסיטההעבריתבירושלים האוניברסיטה העברית מציגה אתר מקיף באנגלית, לרבות דפים יעודיים עשיר ים בדפי הדרכה לסטודנטים בינלאומיים ומציע ליווי אדמיניסטרטיבי רב-תחומי — מטיפול באשרות ובמלגות ועד לסיוע במציאתדיור.תהליךהרישוםמקווןופשוטלמדי,וכוללמערכתפניותאוצ’אטלארשמילמענהראשוני עודלפנישלבהגשתהמועמדות.ניתןליצורקשרישירבדוא"לאובטלפוןהןעםמדורהרישוםוהןעם המשרדהב ינלאומי.באתרמופיע FAQ כללי,המספקמענהלשאלותנפוצותשלסטודנטיםמתקדמים. 99 יש רשימת פוסטדוק מרוכזת ו קיימים מדריכים לאיתור מנחים ומלגות ייעודיות . בנוסף, מופיע באתר פירוטעלמלגות,שכרלימוד,ואפשרויותדיורבקמפוסים — כוללהפניהישירהלמעונות . עלמנתלקבלהשראהודוגמאותלאתריםטוביםמומלץלבחוןאתריאוניברסיטאותמובילותבחו"ל .לדוגמא, MITOfficeof Graduate Education : האתר מציעעמודיFAQ מפורטים, מנועחיפוש למלגותות ו כניות לימודים, תעסוקה, הכוונהבנושאיםביורוקרטיים )ויזות, מגורים(ועוד. לסיכום, עידוד הגעת סטודנטיםוחוקריםזרים לישראל משמעותיגם בהיבט האקדמיוגם בהיבט המדיני- תדמיתי: הוא מרחיב את מעגלי הקשרים הבינלאומיים, מחזק את החדשנות המדעית ומציב אלטרנטיבה אמיתיתלקולותהקוראיםלחרם. מה היבטהפרקטי – אתרנגיש,מידעמפורטוהנגשהמסודרתשלתהליכים ביורוקרטיים – הואמרכיב חשוב בהגדלתמספרהפוניםהזריםובהפיכתםלשגריריםחיובייםשלהאקדמיה הישראליתברחביהעולם. 100 5 המלצותלמקבליהחלטות החרםהאקדמיעלישראלמציבבפניהאקדמיההישראליתאתגריםמשמעותייםבזירההבינלאומית ומשפיעעליכולתןשלאוניברסיטאותישראליותוחוקרים ישראליםלהשתלבבמרחבהמדעיהעולמי. הדיווחים שהתקבלו במסגרת עבודה זו מצביעים על פגיעה הולכת וגוברת בשיתופי פעולה, קשרי מחקר,גיוסמשאביםובניידותשלסטודנטיםוסגלאקדמיישראלי.מדוברבתופעההחורגתמהתחום האקדמיגרידאומשקפתאתפוטנציאלהנזקשלתנועתה- BDS עלכלרבדיהחייםבישראל. כדילהתמודדעםמציאותמורכבתזו,נדרשתגישהרב- תחומיתהמשלבתמאמציהסברה,חיזוק קשריםבינלאומיים,טיפוחשיתופיפעולהמחקרייםוהתמודדותעםההשלכותהמקומיותשלהחרם. פרקזהמציגשורהשלהמלצותלרמותשונותשלמקבליהחלטות,החלברמההלאומיתוכלהברמת חבר הסגל הבודד. הצעות אלו מתמקדות בצעדים פרקטיים שאימוצם עשוי לשפר את מעמדה האקדמישלישראלבעולםולנטרלאולהפחיתאתהשפעתושלהחרם. 5.1 המלצותברמההלאומית המאבק בזירה התקשורתית והאקדמית מציב אתגר רב-ממדי ומורכב , הטעון במתחים פוליטיים ותרבותיים עמוקים . אל מול המאמץ האינטנסיבי והנחרץ מצד מתנגדי ישראל והתסכול הפנימי המקומי שהואמייצר , נדרשת גישה אסטרטגית עקבית ונחושה . האוניברסיטאות הישראליות צריכות לגבש אסטרטגיית הסברה רב-ערוצית שתפרוש מענה מקיף ואפקטיבי בזירה הבינלאומית . 1. שיפורמערך ההסברההלאומי הדיוןבנושאההסברההישראליתמלווהאותנושניםארוכות. בדרךכלל,הדיוןרוויבביקורתעצמית חריפהוטענותעלכשלוןמתמשךשלמאמציההסברההישראליים. מנגד,ישהטועניםשהנסיבות הגיאופוליטיותבהןישראלמצויהלאורך50 שנהויותרמאזניצחונהבמלחמתששתהימיםהןכאלו בהןאיןכלסיכוילנצח . במקוםלהשקיעזמןומאמץמיותריםבדיוןעקרעלהעבר,ישלהתרכזבעתיד. ללמודמלקחיטעויותשנעשוכדילשפר אתמערךההסברה,להתאיםאותולמציאותהחדשהבה רשתותחברתיותמשחקותתפקידלאפחותואוליאףיותרחשובמערוציתקשורתמסורתיים)בוודאי בקרבהדורותהצעירים(, לשאוףלהשתתףבאופןפעילבפורומיםבינלאומייםשקשוריםלרגולציה של AI , כולל אלה של ה - OECD, כדי לקדם תקנים גלובליים ל - AI , להקפיד על תיאום בין גורמי התקשורת הממלכתיים )דוברים ממשלתיים, דובר צה"ל ואחרים(, לתכנן ולבצע הסברה פרואקטיביתבצורהשלקמפייניםשוניםולארקהסברהריאקטיביתהמגיבהלהתפתחויות. משרדהחוץמתוכנןלקבלתוספתתקציבמשמעותיתהחלמשנת2025 ואילךבדיוקלמטרהזו. ראוי שהמשרדיקצהחלקמסויםממשאביםאלוכדילהציגלעולםאתתרומתהשלהאקדמיההישראלית לקידוםהאנושותכולהולארקאתתרומתהלאינטרסיםישראליים – בתחומימדעיהחיים,חקלאות, מזון, תחבורה, תקשורת, בינה מלאכותית ועוד. על קמפיינים בנושאים אלו להיות מתואמים עם 101 האקדמיה הישראלית שתספק נתונים רלוונטיים ולהיעזר בתשתיותיה וביכולותיהם של חברי סגל שלהלהצגתםלעולם. השארתהבמההאקדמיתבידיתומכיBDS ללאמענהישראליהולםתהווהטעותאסטרטגיתחמורה. לפיכך, נדרשת התערבות יזומה, שיטתית ומתמשכת אשר תבטיח נוכחות ישראלית פעילה ומשמעותיתבשיחהבינלאומי. 2. שיתוףפעולהעםארגוניםועמותותהפועליםנגדאנטישמיות אחד הגורמים לכך שהפעולות כנגד החרם אינן מממשות את מלוא הפוטנציאל הגלום בהן הוא הפיצולהקייםביןעשרותרבותשלגורמים וארגוניםשוניםשכלאחדמהםפועלעפ"יאג'נדהמשלו שאיננהבהכרחמתואמתאואפילוקשורהבצורהכלשהילארגוניםאחרים-- " מטבחטובלאיכול להיותמנוהלע"י יותרמדיטבחים". לפיכך, ישלחזקאתהקשריםעםארגוניםועמותותכגוןהליגה נגדהשמצה (ADL),CombatAntisemitism,Elnet ואחריםהמוביליםאתהמאבקבאנטישמיות בזירההבינלאומית.ארגוניםאלומכיריםבעובדהשפעולותיהשלתנועתה- BDS תורמותבאופןישיר להגברת האנטישמיותבקמפוסיםובמרחבהציבוריבכללותו. כדילייצרשת"פאפקטיביעםהארגוניםהללוראוילשקולהקמתגוףתיאוםוהכוונהאשריהיהבקשר מתמשךאיתם,יעבירלהםמידע,נתונים,עדויותובקשותלפעולהאשריאפשרולהםלנקוטצעדים שוניםאותםישביכולתםלבצע)כגוןמהלכיםמשפטייםכנגדגופיםואנשיםהמפריםחוקיםמקומי ים בקידוםפעולותה-BDS). שיתוףפעולהזהיגביראתהמודעות,אתיעילותהמאבקויחזקאתההגנה עלהאקדמיההישראליתבזירההבינלאומית . הקמתפורום של מפגשים קבועים בין נציגי ארגונים רלבנטיים ובעלי ענין אחרים תאפשר שיתוף שיטתי של פרקטיקות אפקטיביות, למידה הדדית והעצמתההשפעהשלכלאחדמהמשתתפיםעלבסיסניסיוןמצטברמהשטח . 3. עידודארגוניםיהודייםלפעילותפרו- ישראליתבקמפוסים ישלעודדארגוניםיהודייםוישראלים,כמוהלל,IAC ואחריםלהרחיבאתפעילותםהתומכתבישראל בקמפוסיםשבהםקיימתנוכחותמשמעותיתשלתומכיBDS תוךשיתוףפעולהעםסטודנטיםוחברי סגלישראלים.הפעילותצריכהלהתמקדבקיוםאירועיםשקטים,מכובדיםובעלימסרערכיברור, המכווניםלקהליםמגוונים.מטרתיוזמותאלוהיאלטפחשיחפתוח,לבנותגשריםשלהבנהולחזק אתהתמיכהבישראלבזירההאקדמית. 4. יצירתמקורותוהזדמנויותחילופיותלמשאבימחקרוהכשרותמדעיות רתימה משותפת של קרנות פילנטרופיות ומשרדי ממשלה ליצירת משאבים כספיים חילופיים משמעותיים למחקר בכלל ובמיוחד למחקר בתחומים חדשים ועתידיים שגם יקדמו את הובלתה המדעית והטכנולוגית העולמית של ישראל. דוגמא לכך היא תוכנית "מבריא" שהוקמה לאחרונה בשיתוףפעולהביןהקר ןהלאומיתלמדעים,ות"תושתיקרנותפילנטרופיותגדולותלקידוםהמחקר 102 הרפואי בישראל וליצירת הזדמנויות להקמת חברות הזנק בתחומי מדעי החיים מתוך המוסדות הרפואייםבמדינה. ישלעודדולתמוךהקמתתוכניותדוגמת"כלניות",תכניתשהוקמהעצמאיתב- MIT ושואפתכעת להקים מסלולים מקבילים גם באוניברסיטאות מובילות אחרות בצפון אמריקה. ככל האפשר, יש לעודד תוכניות דומות גם באירופה. הסיוע יכול להתבצע ע"י תמיכה כספית חלקית בפוסט דוקטורנטים ישראלים וחוקרים היוצאים לתקופת שבתון אשר ישמשו גם כשגרירים של רצון טוב, בש יתוףפעולהעםארגוניםיהודים,להסברהבקמפוסים. 5. תמיכהבגוףשיעסוקבנושאבאופןמתמשך תנועתה- BDS פועלתכברכ-3 עשוריםוהיאצפויהלהמשיךללוותאתחיינולשניםרבותבעתיד. על מנתלהבטיחמענההולם,ישלהקיםגוףשיעסוקבאופןקבועבאיסוףמידעוניתוחו,תיאוםוהכוונה שלהגורמיםהשוניםהקשוריםלנושא)משרדיממשלה, אוניברסיטאות ,עמותות,מתנדביםלמיניהם וכיו"ב( – הכלתחתאסטרטגיהלאומיתמגובשתומוסכמת. מומלץכיהגוףהאמורלעיליקיםגםתשתיתדינמיתלמתןמעניםבזמןאמת. אתזאתניתןלהשיג ע"י יצירת "חדר מצב" וירטואלי לניטור מעודכן ומתמשך של תופעות חרם אקדמי )ראה להלן דשבורד(, הנגשת כלים להתמודדות עם מצבים מוגדרים שונים ומתן אפשרות לאינטראקציה עם גורםאנושי להתייעצותאדהוקבמקריםבהםארגזהכליםהסטנדרטילאנותןמעניםרלבנטיים. בנוסף, מומלץ כי הגוף האמור ייבנה רשתות מאבק בחרם אקדמי ברחבי העולם. הכוונה היא לרשתותלאפורמליותשלחוקריםפרוישראלייםבמדינותאובאוניברסיטאותמסוימותבשיתוףעם חוקריםישראלייםדוברישפתהמדינהאובוגריהאוניברסיטה,דוגמתרשתאקדמיהאיטליהישראל )Accademia-Italia-Israele (אודוגמתההתארגנותשנוצרהלמטרתמניעתהעברתהחלטתחרם שלאוניברסיטתסורבוןכנגדכלהאוניברסיטאותבישראל. להלןמספרתובנותלבנייתרשתותכאלה: א. זיהויובנייתבסיסתמיכה איתורחוקריםותומכים:זיהויחוקריםמקומייםאודובריהשפהשישלהםקשרלישראלומוכניםלהיות  פעילים. 50-200 חברים(,כדילאפשר  יצירתקבוצותקטנותופעילות:שמירהעלקבוצהבגודלאפקטיבי)כ- שיחאינטימיופעילותיעילה. ב. מיקודאסטרטגי ישראליים.  הגדרתמטרותברורות:מיקודבמניעתחרמותובהעברתמסריםפרו- ישראליים )דגש על אלו שאינם משתייכים לקהילה  תמיכה באנשי ציבור/מדענים/ידוענים פרו- היהודית(:מתןפלטפורמהבטוחהלדיון,במיוחדבמדינותעםאקליםאנטי- ישראליבאקדמיה. 103 ג. שיתוףפעולהעםגורמיםרשמייםוא- רשמיים קבלת סיוע משגרירויות: בניית קשרים עם שגרירויות ישראל במדינות הרלוונטיות ולקבל תמיכה  במימוןובמידע. שיתוףפעולהעםפוליטיקאיםואנשיאקדמיהבכירים:רתימתגורמיםמקומייםאוהדיםופילנתרופים  להשפעהעלמקבליהחלטותבאקדמיה. שיתוף פעולה עם גורמים משפטיים: היעזרות במומחיות הנדרשת כדי להיאבק בהחלטות חרם  באמצעיםמשפטייםבמידתהצורך. ד. שיטותפעולהאפקטיביות שימורוטיפוחקשריםאישיים:איתורגורמיםבעליהשפעהבתוךהאוניברסיטאותלהםישקשראישי  )לדוגמא, חברים לספסל הלימודים( עם אנשי אקדמיה ישראליים ופנייה אליהם דרך חבריהם בישראלכדילהיעזרבהםלפעולנגדהחרםוכןכדילזהותולהרחיבאתרשתהשותפיםהפוטנציאליים המקו מיים. תגובה ממוקדת: זיהוי מקרים של יוזמות חרם מקומיות לצורך מניעתן אופן ממוקד, כגון מניעת  הצעותבסנאטהאוניברסיטאי. ניטורשוטףושיתוףמידע:יצירתמערכותניטוריעילותושיתוףמידעבזמןאמתמהשטחכדילמנוע  ניסיונותלהעבירהחלטותעלחרםעלאוניברסיטאותישראליותבמחטף,למשלמבלישיצאההצהרה רשמיתעלכךבסדרהיום. ה. המשךאיסוףנתוניםוניתוחםעלידיה- ISF כרשותלאומיתשישלהיכולתלאסוףנתוניםבתחום שלה ובזמן אמת ולאתר מגמות )למשל מידת הנכונות של חוקרים בעולם לסקור עבודות מישראל( . המשךאיסוףנתוניםוניתוחםעלידירשותהחדשנותבמשרדהמדע)ISERD (לגבי השתתפותבפרויקטיםאירופאיםומענקימחקר. ו. תוכןייחודי:יצירתקורסיםאותוכן פרו- ישראליייחודי,כמותולדותהציונות,חדשנותויזמותוכיו"ב שיכוליםלמצואקשבבקרבקהלמקומי. שינויהשיח:בדגשעלכךשחרםאקדמימנוגדלערכיהאקדמיההפתוחה.  ז. הבנהוהתאמהלצרכיםמקומיים למידהמהשטח:לכלמדינה,ולעיתיםאףלכלמחוזבמדינהמסוימתישנםמאפייניםייחודייםאותם  כדאי להכיר כאשר מתכננים פעולות כנגד החרם. לצורך כך יש לקיים שיח מתמשך עם גורמים רלוונטייםמקומייםעלמנתלהביןמהםהצרכים,האתגריםוהאפשרויותהייחודייםלאותהמדינהאו אז ור. התאמהלגודל:התאמתאתגודלהרשתלנסיבותהמקומיות)לדוגמה,רשתברמתאוניברסיטהאחת  יכולהלהיותמתאימהבארה"ב(. שמירהעלתחושתדחיפות  104 ישראליות כקטליזטור לעורר את הרשת  תגובה מהירה לאירועים: ניצול אירועים או קריאות אנטי- לפעולהולהגביראתתחושתהמחויבותוהשייכותשלחבריהרשת. 6. היערכותלתרחישיהחרםהאקדמי גםאםכללהצעדיםהמוצעיםייושמו,החרםהאקדמיעדייןעלוללהוביללסגירתדלתותמסוימות בפני חוקרים ואוניברסיטאות בישראל. על כן, יש להיערך לתרחישים כאלה באמצעות הקצאת משאבים ממשלתיים לפיתוח תשתיות מחקר עצמאיות בישראל. אמנם מתקנים כמו CERN אינם ניתניםלשכפולבשלעלותםהגבוהה,אךישנןתשתיותמחקר אחרות אותןניתןלהקיםולתחזקברמה המקומית. שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות, בתמיכת הממשלה, יאפשר יצירת מאגר מתקנים משותף שיבטיח זמינות של תשתיות מתקדמות לכל החוקרים בארץ, ויסייע בצמצום התלות במוסדותובקרנותזרות. מסקנותאלומדגישותאתהחשיבותשבשילובפעולהאסטרטגיבזירההאקדמית,תוךיצירתשיתופי פעולהחדשיםושימורהקשריםהקיימים,עלאףהאתגרים. 5.2 המלצותברמתהאוניברסיטאות 1. שיפורמערךיחסיהציבור המאבקבזירההתקשורתיתוהאקדמיתמהווהעבורהאוניברסיטאותאתגררב - ממדיומורכב,הטעון במתחים פוליטיים ותרבותיים עמוקים. אל מול המאמץ האינטנסיבי והנחרץ מצד תומכי החרם והתסכול הפנימי המקומי שהוא מייצר, נדרשת גישה אסטרטגית עקבית ונחושה. האוניברסיטאות הישראליות צ ריכות לגבש אסטרטגיית הסברה רב- ערוצית שתפרוש מענה מקיף ואפקטיבי בזירה הבינלאומית. הגישההמוצעתמחייבתבחירתנציגיםמיומניםומוסמכיםלהופעהבקמפוסיםעולמיים,תוךמיצוי מגוון פלטפורמות לגיטימיות להעברת המסר. זיהוי וגיוס "סוכני הסברה" פוטנציאליים – בדמות פרופסוריםיהודיםוישראליםבעליהשפעה,סטודנטיםישראליםמוכשריםהשולטיםהיטבבשפהזרה ב ה הם ישתמשו לצורך הסברה, ועוד – הינו מרכיב מפתח באסטרטגיה זו. הכשרתם המקצועית, אספקתכליםאנליטיים,מידעעדכניונתוניםמדויקיםיאפשרולהםלהוותגשרתקשורתיאפקטיבי . הכשרתסטודנטים נבחרים כמובילידעהברשתותהחברתיות עשוילהוות מנגנון יעילמאוד להגברת ההשפעהעלהדורהצעיר,תוךהעברת מסריםערכייםבאמצעותשפה אותנטיתוחיבורלעולמות התוכןהרלוונטייםלקהליהיעד . 105 2. פעילותפרואקטיביתלחיזוקוהרחבהשלשיתופיפעולהבמחקרובחילופיסטודנטים ישלאתרולתעדףהזדמנויותלשיתופיפעולהמחקרייםולתוכניותניידותלסטודנטים,תוךדגשעל יוזמותבעלותפוטנציאללתועלתמירבית.קרנותגדולותבבעלותיהודיתבארה"בובמדינותנוספות, שהוקמובמיוחדלתמיכהבישראל,יכולותלהוותמשאבמשמעותילקידוםיוזמותאלו. חשוב לעצב שיתופי פעולה שיפנו לארק לקהל היעד הטבעי של סטודנטים וסגל יהודים, אלאגם לאקדמאים ממעגלים רחבים יותר שאינם נחשפים בד"כ למגע ישיר עם ישראל. גישה זו תתרום להרחבתקשריםאקדמיים,לבנייתגשריםמדעייםחדשיםולהעמקתמעמדההבינלאומישלישראל בזירההאקדמי ת. ישמקום לנצלכליםדיגיטלייםזמיניםכדילהגיעבצורהיעילהלקהלייעדשונים.למשל,הפקהשל הסכתים )פודק א סטים( בהם יתארו מומחים מהעולם ומישראל את איכות המחקר בישראל, את התועלת ההדדית שהופקה ע"י שותפים לפרויקטי מחקר בישראל ובחו"ל, את החוויה של חילופי סטודנטיםבישראלוכיו"ב. כמוכן,ישלהשקיעבפלטפורמות רישתיותלהעברהדינמיתובזמןאמת של תגובותו מסרים . כדאילהרחיבאתשיתופיהפעולההאקדמייםמעברליעדיםהמסורתייםאליהםהתרגלההאקדמיה בישראל )בעיקר בצפון אמריקה ובמערב אירופה( למדינות כמו הודו, דרום קוריאה, סינגפור, יפן וצ'כיה.במדינות אלופועליםמוסדותמחקרמתקדמים וחוקריםמובילים,ביניהםכאלוהמדורגים גבוהיותרממקביליהםבישראלבדירוגיהאיכותהבינלאומיים. מדינותאלולאהושפעועדכהבצורה משמעותיתמפעילותה- BDS ומהחרםהאקדמיעלישראלולכןאפשרלצפותמהןליותרנכונותורצון טוב לקידום אינטרסים משותפים. שיתוף פעולה עם מדינות אלה מציע הזדמנויות חדשות, תורם לקידוםחדשנותמדעיתומסייעבצמצוםהתלותב"שווקים"המסורתיים. במקביל, אין לנטוש את המאבק המתמשך על שימור וקידום הקשרים של המוסדות האקדמיים בישראלעםהמוסדותהמוביליםבצפוןאמריקהומערבאירופה. בהקשרזה,כדאילתכנןהיטבהיכן למקד מאמצים והיכן להימנע מכך battle your)choose (. למרות הקושי והתסכול המתמשך במערכה זו, כדאי לזכור שיש לאקדמיה הישראלית בעלי ברית גם במקומות בהם רמות השנאה והתוקפנותכלפינוהרקיעושחקים)קולומביה,קורנל,הארוורדואחרים(ולהיעזרבהם. אלויכולים להיותחבריסגלמובילים,תורמיםחשובים,גורמיממשלואחרים. 3. הזמנתמנהיגיםבעלישםאקדמייםלישראל שימושבכליםאקדמייםמסורתיים,כגוןהענקתתואריכבודלמשללזוכיפרסנובל,אוהקצאתמימון ייעודילהזמנתמרציםלסמינריםוכנסים,יכוללשמשאמצעיאפקטיבילהבאתמובילידעהמהשורה הראשונה,יהודיםולאיהודיםכאחד,לביקוריםבאוניברסיטאותבישראל.מוצעגםלשקוליצירת פרס "חופשאקדמי"אשרייתמךע"יקרןעומדתממקורותפילנתרופיםויוענקמדישנהלדמויותבולטות אשרהתייצבובאומץאלמולתנועתהחרםולאנכנעולתביעותיה. במהלךביקוריהם,ייחשפואורחים 106 אלוליכולותהמחקריותולחדשנותהישראלית,תוךמפגשעםחוקריםממגווןתחומיםמובילים.חוויות חיוביות אלו עשויות להניב תועלת ארוכת טווח באמצעות יצירת רשת שגרירים אקדמיים שיפעלו בקמפוסיםשלהםלקידוםתדמיתישראל,ויסייעוביצירתשיתופיפעולהמדעייםנוספיםעםמוסדו ת וחוקריםמקומיים. 4. שיפור"חוויתהמשתמש"לסטודנטיםואורחיםמחו"ל עלמנתלסייעלמאמציםלמשוךכמהשיותרסטודנטים,משתלמיםואורחיםאקדמייםמחו"ל,כמו גםלסטודנטיםיהודיםהשוקליםלעזובקמפוסיםבחו"לבהםהםמרגישיםנרדפיםושנואיםולהשלים אתלימודיהםבישראל,האוניברסיטאותצריכותלשפראתרמתהשירותשלהןלגורמיםאלו. בדיקה שנע שתה במסגרת עבודה זו העלתה כי אתרי האינטרנט של רוב האונ' בישראל )מכון וויצמן הוא החריגהיחידלטובהבהיבטזה(המיועדיםלסטודנטיםאופוסטדוקטורנטיםהמתענייניםבאפשרות להירשם ללימודים או מחקר באוניברסיטאות, רחוקים מאוד מהסטנדרט המקובל באונ' מובילות במערב.מיד עחסר,מידעסותר,מידעהנמצארקבעבריתואינוזמיןבצורהמלאהבאנגליתוכיו"ב. כךגםלגבישילוטבקמפוסים,שליטתהצוותהמנהליבשפההאנגלית,היצעהקורסיםבאנגליתועוד. בתנאים בהם תומכי החרם מנסים לפגוע בהגעתם של סטודנטים בינלאומיים לישראל, חייבים לעשות מעל ומעבר כדי להיות אטרקטיביים ככל הניתן לאלו השוקלים להגיע למרות המחאות וההתנגדויותלהםהםבוודאיחשופיםבארצותמוצאם. 5. טיפולמשמעתיכנגדחבריסגלישראליםהמצטרפיםלקריאותלחרם לאורך השנים, נרשמו מספר מקרים בהם חברי סגל בישראל הצטרפו באופן גלוי ובוטה לקריאות החרםהאקדמינגדישראל. דוגמאותבולטותלכךהיו אילןפפהמאונ'חיפה וניבגורדוןמאונ'בן גוריוןבנגב.אמנםמדוברבתופעהשוליתלמדיבהיקפהאבלעדיןישבהפוטנציאלנזקגדולשכן כל מקרה כזה זוכה להדהוד עוצמתי מצד תנועת החרם הנעזרת בו כדי להצדיק את מעשיה בטענה שאפילובתוךישראלישלהתומכים. מדוברבנושארגישבמיוחדעקבזיקתולתחוםשלחופשהביטוי והמחשבה – עקרונות מקודשים בכל שיח אקדמי. בשל הרגישות הזו התקשו האונ יברסיטאות בישראל ל טפל בנושא או שהשתהו בטיפול כאשר בזמן שחלף נגרם כבר נזק ניכר . חוסר הטיפול בנושאמשליךגםעליכולתנולפעולכנגדתנועתהחרםבחו"ל. לאאחתנשמעוטענותמצדגורמים שוניםבחו"לשאמרו"כיצדאתםמליניםעלינוכאשראצלכםבביתמתרחשיםדבריםדומיםואתם לאעושיםדבר?". דרך הטיפול בנושא צריכה להתחיל בקוד האתי של האוניברסיטה ולהסתיים בתקנות המשמעת שלה. ראשית,מומלץכיהאונ'בישראליאמצואתאמנתIHRA כחלקבלתינפרדמהקודהאתישלהן תוךהידרשות להיבטיםרלבנטייםשלהאוכלוסיותהשונותמהןמורכבתהמערכתלהשכלהגבוהה. מהלך כזה יביא אותן ליישור קו עם אוניברסיטאות רבות בעולם )בעיקר בצפון אמריקה ומערב אירופה(שכבראימצואתהתקנה.שנית,מומלץכיהקודהאתייכלו להצהרהאשרתגדירגבולגזרה ברורביןזכותושלכלחברסגללהביעדעתובכלנושאוענייןבצורהחופשית,גםאםישבהביקורת 107 נוקבתעלמדיניותממשלתית,ציבוריתאואוניברסיטאיתכלשהי,לביןפעילותפרו - אקטיביתשלחבר סגלשישבהכדילגרוםלנזקמוחשילאונ'כמוסדולעמיתיובאונ'כאנשיםבודדיםכגוןקריאהפומבית להחרמהשלהמוסדבומועסקאותוחברסגלאומוסדותאקדמייםאחריםבישראל.קריאהכ זוראוי שתיחשבכהפרהשלהקודהאתי. לבסוף,עלכלזאתלבואלידיביטויבתקנוןהמשמעתאשריכלול סנקציותבדרגותשונותכלפימפיריהקודהאתי. 5.3 המלצותלרמתחברהסגלהבודד שימוש בכלים אקדמיים מסורתיים , כגון הענקת תוארי כבוד או הקצאת מימון ייעודי , יכול לשמש אמצעי אפקטיבי להזמנת מובילי דעה לאיהודים מהשורה הראשונה , דוגמת זוכי פרס נובל , לביקורים באוניברסיטאות בישראל . במהלך ביקוריהם , ייחשפו אורחים אלו ליכולות המחקריות והחדשנות הישראלית , תוך מפגש עם חוקרים ממגוון תחומים מובילים . חוויות חיוביות אלו עשויות להניב תועלת ארוכת טווח באמצעות יצירת רשת שגרירים אקדמיים שיפעלו בקמפוסים שלהם לקידום תדמית ישראל , ויסייעו ביצירת שיתופי פעולה מדעיים נוספים עם מוסדות וחוקרים מקומיים . 1. היערכות לקראת יציאהאקדמית לחו "ל מומלץ לחברי סגל וסטודנטים ישראלים היוצאים לחו"ל למטרות שונות )השתתפות בכנס, השתלמות,שבתוןוכיו"ב(להשקיעזמןבאיסוףמידעעלהתרחשויותהקשורותבחרםאקדמיביעד אליו הם יוצאים. מידע כזה יהיה זמין באתר של מוסד נאמן וכמובן ניתן להרחיב אותו ע"י חיפוש עצמאיבמק ורותמידעפתוחים,התכתבותעםהגורםהמזמיןביעדאליונוסעיםוכיו'ב. רצויגםלהכירמיהםהגורמיםהמקומייםאליהםניתןלפנותבתרחישבונתקליםבבעיהכלשהי. אלו יכולים לכלול את השגרירות או הקונסוליה הישראלית הקרובה, עמותות וארגונים הפעילים בהתמודדות עם אנטישמיות וחרם אקדמי בקמפוסים או מחוצה להם, משרדי עו"ד מקומיים שהתנדבולתתס יועבמקרהשלהתנכלותמצדתומכיהחרםוכיו"ב. גםמידעזהעתידלהיותזמין באתרשלמוסדנאמן. 2. דיווחאמיןבזמןאמת ניתןלהשוותביןמערךההתמודדותעםתופעותהחרםלמערךהסיועשליישומוניםכדוגמתWAZE למשתמשיהדרך. ככלשמתקבליםיותרדיווחים,כךהמערכתמגיעהלתוצאותטובותיותרבאופן כלליוככלשהדיווחיםמגיעיםבזמןאמתכךעוליםהסיכוייםלטיפולמוצלחיותרבבעיההספציפית בהנתקלהגורםהמדווח. עלמנתשהדיווחיהיהמועיל,חייביםלהיצמדלעובדות. עםזאתולנוכחתופעתהחרםהסמוישםיש לעיתיםקרובותקושיבהוכחהשאכןמדוברבחרם,ישמקוםלדווחעלאירועיםהנחוויםכחרםרקאם הםחורגיםמהתנהלותנורמטיביתקודמת. 108 3. פעילותפרו-אקטיביתלשימורוהרחבתהקשריםהבינ"ל לכל חבר סגל ישראלי ישנה רשת בינ"ל של עמיתים, חברים לספסל הלימודים, שותפים בכתיבת מאמריםוכיו"ב. בדומהלכלרשתחברתית,גםרשתזודורשתמאמץ"תחזוקה"מתמשך. בנסיבות הנוכחיותבהןתנועתהחרםנגדישראלצברהלעצמהתנופהלאמבוטלת,ראוישחבריסגלבישראל יגבירו אתמאמציהםבשימורהרשתותשבנולעצמםואףלהרחבתן.הסיכוישעמיתיםיצטרפולחרם סמויאוגלויקטןיותרככלשתדירותהקשראיתםגבוההיותר. שליחתדוקטורנטיםלתקופותהשתלמותקצרותבחו"להואכלייעיללתחזוקתהקשריםעםעמיתים בחו"ל ולמאבק בחרם האקדמי. עצם נוכחותם של הדוקטורנטים שם היא מפלה לתומכי החרם. לטווחארוךיותר,השתלמויותכאלומגדילותאתהסיכוייםלכךשאותםדוקטורנטיםיצליחולמצוא מקוםרא וילבצעבוהשתלמותבתרדוקטורטלכשיסיימואתלימודיהדוקטורט. מומלץמאודלנסותלהרחיבאתהרשתהאישיתלמספראוניברסיטאותבמדינותשונותכדילצמצם אתהסיכוןבמצבבורשתהבנויהבעיקרעלעמיתיםבאוניברסיטהאחת)למשל,האונ'בהחברהסגל עשהדוקטורטאובתרדוקטורט(עלולהלהיפגעעקבלחציםשלתומכיהחרם. 109 6 תוצריהמחקר-יצירתכליםלסיוע צוות המחקריצררשימהשלכליםשמטרתם לעזור לקהילה האקדמיתומקבלי ההחלטות ל קבל החלטות מבוססותנתונים עלמנת לטייבולייעלאת ההתמודדות עםמקריחרםאקדמי. להלן תוצריהמחקר ברוחזו: 1. יצירת דשבורד המציגתמונתמצב עדכנית בכלרגענתוןעלבסיסהנתוניםהמצטבריםשהגיעועדאותו זמן 2. כליםבאתרהפרויקט shield - https://www.neaman.org.il/project/scholar :/ ארגז כלים מעשיים: קישורים לארגונים בחו"ל שעשויים לס י יע בחלק ממקרי החרם או בהעמקת  קשרים)בעתפרסוםהדו"חהמדינותהרלוונטיותהןארה"בואוסטרליה( ותבניותמכתביםמוצעות לפניותלעורכיכתב- עת. ם ,נתוניםוא י רועיםנבחרים  רשימתארגוני רשימתעצומותנגדהחרםהאקדמי  רשימתמאמרים,דוחותוכתבותבנושא  רשימתהכרזותשלאוניברסיטאותוארגוניםמקצועיים   מאמריםשנכתבועלידיצוותהמחקר 7 סיכום 7.1 משמעותהממצאים הממצאים המוצגים בדו"ח הנוכחי מצביעים ללא ספק על עליה ניכרת בהיקף הניסיונו ת להטיל חרמות מסוגיםשונים עלהאקדמיההישראליתמאז7.10 .יוזמותהחרםמופנותכלפי מוסדותאקדמ יים בישראל, חבריסגלוסטודנטיםישראליםוגורמיםאחריםהמזוהיםבצורהכזואואחרתעםהאקדמיהבישראל . אףשאיןלזלזל בו, הנזקשנגרםעדכהממהלכיהחרםהיהמוגבללמדיונגעבעיקרלרמתהפרט- חבריסגל שמאמריהםנדחומפרסוםעלרקעשלחרם, כאלושהזמנתםלהרצותבכנסאובאוניברסיטהזרהבוטלהעל רקע החרם, אחרים שתהליך הקידום שלהם נפגע כי סוקרים אליהם נשלחו תיקים להערכה סרבו לנפק הערכתעמיתיםעלרקעהחרםועוד. נראהכילפחותעדלמועדכתיבתדו"חזה,לאנרשמהפגיעהמהותיתבמוסדותהאקדמייםבישראל. אמנם נרשמו מקרים בודדיםשלביטולימסגרותלפעילותמשותפת)חילופיסטודנטים,פרויקטימחקרמשותפים וכיו"ב(אבל איןה מדוברבפגיעהמהותיתשישבהכדילהורידאתרמתןשלה אוניברסיטאות בישראלויכולתן לממשאתייעודןבמחקרובהוראה. 110 אל מול המקרים הספורים של ביטול או אי חידוש הסכמים או הימנעות מחבירה עם מוסדות אקדמיים ישראלים לצורךפעילותכזואואחרת ,נרשםמספרגדולבהרבהשליוזמ ותחיוביותלהתנעתש יתופיפעולה חדשיםבמחקרכוללמציאתמקורותמימוןראוייםעבורם. ליוזמותאלוצריךגםלצרףאתהמספרהמרשים ואיכות המשתתפים במשלחות הזדהות שהגיעו מ אוניברסיטאות שונות בעולם לבקר בישראל ולחזק את מוסדות יה האקדמיים . עםזאת,לנוכחההחמרהשנצפתהבתופעותהחרםבמדינותמחוץ לארה"ב ביחדעם עליה משמעותית בדיווחעלמקריחרםאקדמיגל ו יאוסמוי , בעיקר ממדינותאירופאיות, ישלהניחש היקף הפגיעה במוסדותאקדמייםבישראל יתברררקבהמשך. ממצאחשובאחרנוגעלתמהילהמחאותוביטוייהעוינותכנגדישראלוהמוסדותהאקדמייםבה. ברובגדול שלהמקרים,ניתןלראותבבירור כייוזמותהחרםוביטוייהעוינותהגיעומכיוונםשלסטודנטיםלתוארראשון. התגובההראשוניתשל הנהלותהאוניברסיטאות הייתה רופסת למדיאולםבהדרגה,ובמיוחדלאחרשהלחץ הציבורי עליהן הלך ו גבר , א י מצו ההנהלות והוועדים המנהלים שלה ן קו תקיף יותר המדגיש את חשיבות השת"פהאקדמי כחלקבלתינפרדמערכיהיסודשל אוניברסיטה באשרהיא. ע מדהזויצרהעימותיםרבים ביןהנהלותאונ יברסיטאות לביןסטודנטיםואלוהובילובמקרים מסוימים למעורבותשלרשויותאכיפתהחוק שנקראו לה ש ליט סדר בקמפוסים בהם סטודנטים נקטו בפעילויות אלימות תוך שהם רומסים את קוד ההתנהגותשלהאוניברסיטהומתעלמיםמקריאת הנהלותה אוניברסיטה לנהוגבאיפוק. נק ודת אורחשובה בממצא זה היאעמי דתןה איתנהשלרובה אוניברסיטאות בהןננקטויוזמות BDSנגדישראל אבלישבוגם צל עתיד ימאיים – מקרב הסטודנ טיםלתוארראשוןכיום יצאו מנהיגיהאוניברסיטאות והציבורבכלל בעוד 20 שנה ואם לא ייעשה דברשיגרום להם לשנות את עמדתם, יש בהחלט מקום לחשש כי עם חלוף הזמן ה אוניברסיטאות בישראלימצאועצמןמנותקותיותרויותרמשארהעולם . כפי שניתן היה לצפות, עוצמת הניסיונות לחרם אקדמי הייתה גבוהה במיוחד בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה ונמוכה יותר בתחומי המדעים המדויקים, ההנדסה והטכנולוגיה. תופעה זו מוכרת היטב מעשרות שניםשלהתמודדותעםתנועת ה- BDS במהלכןהיאזכתהלקשברביותרבקרבהמדעיםהמכונים "רכים" ולאזכתהלדריסתרגלמשמעותיתבמדעיםהמדויקיםובהנדסהשםישלאקדמיההישראליתמוניטיןמצו ין כ גורם איתו כדאי לשתף פעולה לאור התועלות ההדדיות המתקבלות משת"פים כאלו. ראוי לציין בנוסף שפיזורהדיווחיםשנאספואינונמצאבהלימהמלאהלגודלה אוניברסיטאות וה מכללותבישראל) אילו העוינו ת כלפיה אקדמיההישראליתהייתהאחידה ,היהמקוםלצפותלמתאםבין הדיווחיםלביןגודלה אוניברסיטה במונחימספרסטודנטיםומספרחבריהסגל(. כךלמשל, אוניברסיטה אריאלהממוקמתמזרחהמהקוהירוק שלגבולות1967 "מושכתאש"הרבהיותרמאוניברסיטאותאחרותבגודלה . רקשנישלישיםמאלושענועלסקרמוסדנאמןהסכימוכינתוניהדיווחשלהםישותפועםאחרים. עובדהזו מעי דהעלחששטמירשלאנשיאקדמיה מנזקים נוספים העלולים להיגרם להםאם נתוניהםייחשפו. זהו ממצאמדאיגהמ עלהתהייה לגביהחוסןהערכישל קהילותהאקדמיותבהןקייםחששכזה. כלליהאתיקה הבסיסייםשל האקדמיה מדגישיםאת חתירתה הענייניתונטולתהפניות לאמת ה מדעית ה טהורה . מצבבו חוקרים חוששים מפגיעה אפשריתע"יעמיתים לאחרשייחשףכי הם התלוננועל התנהלותשלאנשיםאו מוסדות בתוך הקהילה מעיד על תרבות אקדמית מנוגדת לעקרונות הבסיס ע ל פיהן אמורה האקדמיה לפעול. קשה לשפוט בשלבזהאתיעילותם לטווח ה ארוךשל הצעדים השוניםשננקטו עד כה ע"י מדינתישראל, האוניברסיטאותוגורמיםאחריםבמסגרתה מאבקנגדהחרםהאקדמי. איןספקשהסברההי תהות ישארכלי 111 חשובבונדרשתהשקעהמתמשכת וגםאיןספקשישמקוםניכרלשיפורבתכניההסברהבהםנעשהשימוש ובאופן בו הם מונגשים לציבורים שונים. אבל, ברור כי הסברה לבדה אינה מספקת ויש לנקוט בשורה של צעדים פרו-אקטיביים על מנת לשמר את הקשרים האקדמיים שנרקמו עוד לפני ה- 7.10 ולהוסיף להם נדבכיםנוספים ,במישוריםשונים אשר יבטיחו מניעתהפגיעהוכמובן יביאו לכישלון הניסיונותלהחריםאת האקדמיהבישראל. כמוכן,ישמקוםלבחוןגם צעדיםנוספיםשי גרמו לכךשיוזמי החרמותיצטרכולשלם מחירכלשהועלמעשיהם. ולבסוף,השפעותחרםאקדמ י, ובעיקראלההסמויותמןהעין , יכולותלבאלכללביטוי רחוקטווחו לאורך ה זמן . גםכאשר ידומוקולותהמלחמהישלהניחשפעולותגלויותוסמויותשלחרםאקדמיעלישראל ימשכו ומשכך יש צורך בניטור צמוד ומתמשך של האימפקט הפוטנציאלי שלו על משתנים ומדדים מדעיים ואקדמיים שקובעיםאיכותוחוסןמדעיוטכנולוגישלמדינה. 7.2 מגבלותהמחקר בעודהמחקר , מבוסס ה מידעהמתקבלממעקבשוטףאחריוכרייתנתוניםמתוךמקורות רלבנטייםלענין החרםהאקדמיבמובנו העמוקו הרחב , הואתלוימיומנותמידענותית ועדכון מתמשך,המחקרמבוססנתוני שטח תלויבגורמיםשונים שאינםבהכרחבשליטהמרכזית. המידע ש נאסף לאורך 2024-25 וממשיך להיאסף מתוך המרחב המ ק וון מצטיין בכך שהוא מעמיק ו מגוון ביותרמבחינת ה כוחותה פועליםובעליהעניןדהיינו , פרסומים מטעם אוכלוסיותשונותבקרבאוניברסיטאות והמרחבהאקדמיבכלל:אגודותסטודנטים,ארגוניסגל,הנהלות כוללועדיםמנהלים,וועדותהשקעה וכיו'ב ; פרסומיםוהודעות ציבוריות מטעם גופים מדינתיים מדעיים ופוליטיי ם כאחד ; ארגונים פרטיים ; התאגדויות אדהוק , וכלזאת בהתבססעלהגדרותחיפוש רחבותמחדומדויקותככלהני תן.התוצאההיאמבטרחבעל החרםהאקדמי המאפשר איפיונים, הבנותותובנותאודות מניעים, התארגנויות, אופניפעולה, תגובות נגד אפקטיביות וכאלה פחות וכל זאת כבסיס להמלצות לטיפול כוללני ככל האפשר בביטויי ם השונים של התופעה. מאידךגיסא, מקורמידעחשובשעדייןלאטופל באופן מסודרוייסודיהןהרשתותהחברתיות. חלק גדולמהשיח ,בעיקרשל הפעיליםבשטחומפעיליהםמתרחשב עולמותהמרחבהמקוון ואיןספקשמידערב אודות הלכירוח, שיטות אינדוקטרינצי הו תוכניותפעולה לא בא לידי ביטוי במחקר הנוכחי. רשתות הקשר הללוהןמרחבהפעולההמשמעותיביותרשלהצעירים בימינוו המחקרה מידעני המתמשךוהמתעדכן חייב להידרש הן להשגת נתונים מהמרחב הזה והן לשימוש בו כאחד מאמצעי המאבק והמניעה של החרם האקדמי . אולם המגבלה העיקריתשלהמחקר נמצאת ב השג ה מהשטח האקדמי הישראלי של מידעאוטנטי , דינמי ולאורך זמן . בעוד שהשגת נתונים פורמליי ם לגבי השפעות מאקרו של אירועי חרם על פרסומים, מענקי מחקר ,מעמדאקדמי גלובליפשוטהיחסית , מידעאודותאירועים מוסדייםובעיקרפרטניים שלחרםאקדמי מהווה אינדיקציה כללית בלבד ולא תמונת מצב מהימנה ומעודכנת. בהיעדר רשות "סטטוטורית" אחת, קבלתנתוניםאודותאירועיםברמהמוסדיתהיאהתנדבותית בלבדולפיכךלאבהכרחמייצגת. מורכבתעוד יותרקבלתנתונים אודותאירועים פרטניים לגבי חבריוחברות סגל. במקביללהפצת שאלון המחקר אשר הורכבב אופןמקצוע יביותר ,הופצובמוסדותשאלונים פנימיים שוניםבמטרהלהשיגמידעמהירומידי דבר שפגעבאופןמשמעותיביותרבהיענות למילוישאלוןהמחקר .המידעשהתקבלמאוסףהשאלוניםהפנימיים , גםאםהתייחסבחלקוהגדוללנתוניםשהתבקשוהשאלוןהמחקר ,היהמורכבלניתוחאחיד מבחינהמדעית. 112 גוףהידעשהתקבלמסךהדיווחי םאמנם נתןאינדיקציה בסופושלדברעל תופעות שלחרםאקדמי פרטני אבל ללאספקהיהבבחינתקצההקרחוןשלהתופעה ו הגבילמאדאתיכולתהסקתהמסקנות. מגבלה זואף מיתחזקת לנוכח תופעתהחרם השקטאו הסמוי. על-מנת לקבל תובנות ברורותועמוקותיותר לגבי היקף ובעיקראופיהתופעה הזו, נדרש ניתוחשל מספרגדוליחסיתשלדיווחים .המחקרהנוכחימוגבלמאדבאשר ליכולתהבעתדעה בנושאהזה. ולבסוף,מחקר , ובעיקרכזהשלאירועדינמי בזמןאמת , הואמטבעו רלבנטי לתקופהבוהתבצע. ה מחקר הנוכחי מספק נתוניםותובנות ל כדי הסקתמסקנות בינייםוהמלצותלפעולותעקרוניותכאלהואחרות. טיפול עמוק בתופעה ובוודאיפעולות למניעתה דורשים מעקבוניתוח מגמות עקבי ומתמשך הןשל מידע מקוון , כוללרשתותחברתיות, והןשלתופעותשטחבאוניברסיטאותישראל , וכלזאת באופןמרכזימובנהומוסדר. מחקרעתידי להלןמספרכיוונימחקרנוספיםאותםישכוונהלממשבשנת2025 : פיתוחכלים ממוחשביםשלאיחזורמידע (informationretrieval) שיאפשרואוטומציהמלאהשלתהליך  ניטורהמידעהרלבנטיעלפעולות BDS אקדמיותופעולותכנגדןמתוךהאינטרנטוהרשתותהחברתיות. ישכוונהלערבסטודנטיםלתוארשנישיעשואתתזתהמחקרשלהםבנושאזה. פיתוחשיטותלניתוחהדינמיקה השלילית המאפיינתפעולות BDS אקדמי- ניסיוןלהביןכיצד אירועמסוים  משפיע על פעילויות BDS אקדמי במרחבים גיאוגרפיים שונים, כיצד נוצר "גל הדף" שהולך ומתעצם ככדורשלגכאשר כלמהלךבודדמלבהאתהמהלכיםהבאיםומעציםאותםוכיו"ב. בכיווןהמקביל,הבנה כיצ דנוצרתדינמיקהחיוביתשלבלימת הסחףכנגדהאקדמיהבישראל מאירועבודדאושורהשלאירועים המתחבריםזהלזהוביחדיוצריםסכרמוצקכנגד ה- BDS האקדמי . פיתוחמודליםשלתחזיתבהםניתןיהיהלהשתמשבעתידכדילנבאהתפרצויותשלמאמציחרםבעקבות  מהלכיםשוניםשייעשואולאייעשובאזורנו. המודליםיסתמכועלהמידעשנאסףעדכהוכמובןשא יכותם תעלהככלשמאגרהמידעהזהיגדל . 113 תודות ברצוננו להביע את תודתנו העמוקה לכל מי שסייע ותרם להכנת דוח זה, בין אם בתמיכתם המקצועית,בעצותיהםהחשובותאובעזרתםבהיבטיםהשוניםשלהמחקרוהעריכה : דוריןאלמוג- סודאי מוסדשמואלנאמן פרופ'קריסטיןבטין אוניברסיטתבן- גוריון;ארגוןAISSI ,איטליה פרופ' יפעתביטון ור"מ ג'קובבלום JewishonCampus ד"ר נעמיבק ות"ת ריטהברוקשטיין הטכניון ד״רדנהברנט מוניטורהאקדמיההישראלית פרופ'יאירגולדברג הפקולטהלמדעיהנתוניםוההחלטות בטכניון מיכהגריץ JewishonCampus פרופ'עמנואל דלהטורה אוניברסיטתבר- אילן;ארגוןAISSI ,איטליה סמדרהירש ISERD פרופ'דניאלזייפמ ן הקרןהלאומיתלמדע רוברט ז ינגר TheJewishImpact פרופ' עליזלצברגר מוסדשמואלנאמן;אוניברסיטתחיפה אורחן כלניות|MIT ילנהיארושנקו ספרייתהטכניון מוטייגר ספריות הטכניון עו"דאנתונייוליוס ICPG פרופ'דניחיימוביץ ור"ה ד"ר דקלה יוגב אוניברסיטתטורונטו אביכהןסקלי משרדהתפוצות פרופ'ברקמדינה האוניברסיטההעברית 114 פרופ'שמעוןמרום מוסדשמואלנאמן פרופ' מיכלנאמן מכוןויצמן/בשער יעקבנגל FDD קרולנוריאל ADL עמנואלנחשון ור"ה יגאלניסל CombatAntisemitism פרופ'קארינלסון אוני' אילינויבאורבנה - שמפיין ד"ראפרתעילם אוניברסיטתויקטוריה; ארגון5A ,אוסטרליה ד"רחזיעמיאור הספריההלאומיתשלישראל פרופ' מארקפוזננסקי אוניברסיטתהרווארד פרופ' ג' ייקובפיש אוניברסיטתקולומביה ארנסטפרנקל כלניות|MIT אלוןקובה ADL אסףקובו רשות החדשנות פרופ'אורן קורלנד הפקולטהלמדעיהנתוניםוההחלטות בטכניון פרופ' אדקפלן אוניברסיטתייל סשהרויטמן התנועהלמאבקבאנטישמיות)CAM ( פרופ' אורוןשגריר האוניברסיטההעברית שגיתשדהעטיה IAC איהשכטר IAC פרופ' מילאתשמיר אוניברסיטתת"א יונתןשנזר FDD פרופ' יוסישפי MIT אורשקד AICE אנומתנצליםמראשאםהשמטנובשגגהשמותנוספיםשהיוראוייםלהיכללברשימהזו . 115 8 מקורות 1. Abigail,B.,Bakan.,&Abu-Laban,Y.(2009).Palestinianresistanceandinternationalsolidarity:theBDS campaign.Race&Class.https://doi.org/10.1177/0306396809106162 2. Abu-Laban,Y.,&Bakan,A.B.(2023).Israel/Palestine,NorthAmerica,andSurveillance.InM.Kwet(Ed.), TheCambridgeHandbookofRaceandSurveillance(pp.123–136).CambridgeUniversityPress. 3. Ahmed,Q.,Avidan,A.Y.,Ciechanover,A.,Shechtman,D.,Zajfman,D.,Reichman,U.,Kornberg,R., Hershko,A.,&Lavie,P.(2014,August17).Israel–Gazaconflict.TheLancet,384(9945),e34–e37. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(14)61184-9 4. Anti-DefamationLeague.(2023).Anti-IsraelActivismonUSCampuses,2022–2023.Anti-Defamation League.September12. 5. Arya,N.,Birch,M.,Boulton,F.,Hodgson,S.,Holdstock,M.,Ingram,A.,Karamoskos,P.,Kett,M.,McCoy, D.,Pountney,M.,Rushton,S.,Smith,J.,vanBergen,L.,&Willis,E.(2015).TheLancet,Gazaand academicpublishing:Defendingpoliticalengagement.Medicine,ConflictandSurvival,31(2),81-87. https://doi.org/10.1080/13623699.2015.1050933 6. Bard,M.G.(2024).ArabFundingofAmericanUniversities:Donors,RecipientsandImpact.JewishVirtual Library. 7. Barkay,T.,&Shamir,R.(2020).Israelvs.BDS:corporatesocialresponsibilityandthepoliticsofhuman rights.Globalizations,17(4),698-713.https://doi.org/10.1080/14747731.2019.1689689 8. Berlin,S.(2010).Ittakestwototango.EMBOReports.https://doi.org/10.1038/EMBOR.2010.3 9. Blazer,S.(2015).Opencommunicationanddiscussionfacilitatereconciliation:TheMaimonides approachtopublicationofManduca’sletterinTheLancet.RambamMaimonidesMedicalJournal,6(1), e0001.https://doi.org/10.5041/RMMJ.10176 10. Buheji,M.,&Hasan,A.(2024).ChallengingInjustice-Stretchingthe‘AcademicBoycott’AfterWaron Gaza2023.Gradiva,63(5). 11. Carter,M.,Hallward,P.W.,&Shaver,P.W.(2012)."WARbyotherMeans"orNonviolentResistance? ExaminingtheDiscoursesSurroundingBerkeley'sDivestmentBill.Peace&Change,doi:10.1111/J.1468- 0130.2012.00756.X 12. Cassen,F.,&Pappé,I.(2024,June1).ShouldacademicinstitutionsboycottIsrael?Twoscholarsdebate. TheGuardian.https://www.theguardian.com/commentisfree/article/2024/jun/01/academic- institutions-boycott-israel-debate 13. Chaitin,J.,Steinberg,S.,&Steinberg,S.(2017).‘BDS–it’scomplicated’:Israeli,Jewish,andothers’ viewsontheboycottofIsrael.TheInternationalJournalofHumanRights,21(7),889–907. https://doi.org/10.1080/13642987.2017.1298093 14. Chen,L.(2023).Israel’sResponsetoBoycottsandSoft-PowerWarfare.https://doi.org/10.1007/978-981- 16-2717-0_105-1 15. Cohen,R.,&Avraham,E.(2018).NorthAmericanJewishNGOsandStrategiesUsedinFightingBDSand theBoycottofIsraeliAcademia.IsraelStudies,23(2),194-216. https://doi.org/10.2979/ISRAELSTUDIES.23.2.09 16. Darweish,M.,&Rigby,A.(2018).Theinternationalisationofnonviolentresistance:thecaseoftheBDS campaign. 17. DeShalit,A.(2016).Theethicsofacademicboycott.TheJournalofPolitics,78(3),642-652. 18. Divine,D.R.(2023).BDS:HowaCrusadeagainstIsraelBecameaPre-OccupationoftheAcademy.In ChallengingtheBoycott,DivestmentandSanctions(BDS)Movement(pp.123-136).Routledge. 116 19. Elman,M.F.(2023).TheAnti-IsraelMovementontheUSCampus.InChallengingtheBoycott, DivestmentandSanctions(BDS)Movement(pp.106-122).Routledge. 20. Elman,M.F.,&Romirowsky,A.(2019).Postscript:BDS.IsraelStudies,24(2),228–235.IndianaUniversity Press.https://www.jstor.org/stable/10.2979/israelstudies.24.2.18 21. ExecutiveCommitteeoftheInternationalHumanRightsNetworkofAcademiesandScholarlySocieties, Aluwihare,A.,Cohen-Tannoudji,C.,Daar,A.S.,Jacob,F.,Koiller,B.,…&Corillon,C.(2007).Insupportof academicfreedom.Science,316(5833),1840-1840.https://doi.org/10.1126/science.316.5833.1840b 22. Fahlevi,M.(2023).Economicdiplomacyandconflictresolution:Harnessingtheeconomicpeace leveragetheoryinthePalestine-Israelcontext.JournalofEconomicsandBusinessLetters,3(5),7-10. 23. Falah,G.W.(2016).DoesaBoycottofIsraeliAcademicInstitutionsHelpinEndingIsrael'sMilitary OccupationofPalestinianTerritories?.GeographicalReview.https://doi.org/10.1111/J.1931- 0846.2016.12166.X 24. Farber,S.(2024).Thehiddenboycott:experiencesofIsraeliacademicsduringtheIsrael-Hamaswar. IsraelAffairs,1–19.https://doi.org/10.1080/13537121.2024.2394303 25. Fishman,J.(2012).TheBDSmessageofanti-Zionism,anti-Semitism,andincitementtodiscrimination. IsraelAffairs.https://doi.org/10.1080/13537121.2012.689521 26. Frank,D.A.(1981).“ShalomAchshav”—RitualsoftheIsraelipeacemovement.Communication Monographs.https://doi.org/10.1080/03637758109376057 27. Friedman,L.(2023).TargetingFreeSpeech&RedefiningAntisemitism:HowPro-IsraelActorsAreUsing USLawstoAttackPalestinianActivism&Solidarity.U.PAC.L.REV.,54,612. 28. Fúnez‐Flores,J.I.(2024).TheColonialityofAcademicFreedomandthePalestineException.MiddleEast Critique.https://doi.org/10.1080/19436149.2024.2375918 29. Garasic,M.D.,&Keinan,S.(2015).BoycottingIsraeliacademia:Isitsimplementationanti-Semitic?. InternationalJournalofDiscriminationandtheLaw,15(3),189-199. 30. Gerstenfeld,M.(2003).TheAcademicBoycottAgainstIsrael.JewishPoliticalStudiesReview,15(3/4),9– 70.JSTOR.http://www.jstor.org/stable/25834576 31. Gilboa,E.(2006).PublicDiplomacy:TheMissingComponentinIsrael'sForeignPolicy.IsraelAffairs. https://doi.org/10.1080/13533310600890067 32. Gould,R.(2013).ToBoycottorNot?Amoralconundrum.PeaceReview,25(4),584-589. 33. Hager,T.,Saba,T.,&Shay,N.(2011).JewishArabactivismthroughdialogicalencounters:Changingan Israelicampus.JournalofPeaceEducation,8(2),193-211. 34. Hale,C.R.(2008).Engagingcontradictions:Theory,politics,andmethodsofactivistscholarship.Univof CaliforniaPress.https://escholarship.org/uc/item/7z63n6xr 35. Handmaker,J.(2014).TakingAcademicFreedomSeriously:ExploringtheLegalandMoral UnderpinningsofBDS.https://doi.org/10.1163/22116141-01701007 36. Handmaker,J.(2020).Lawfareagainstacademicsandthepotentialoflegalmobilizationas counterpower.EnforcingSilence:AcademicFreedom,PalestineandtheCriticismofIsrael,233. 37. Hirsh,D.(2012).Boycott,Divestment,andSanctions(BDS)andAntisemitism. 38. InstitutefortheStudyofGlobalAntisemitismandPolicy.(March,2024).CornellUniversity:Qatar'sten billiondollarinfluenceontheIvyLeague.InstitutefortheStudyofGlobalAntisemitismandPolicy. https://isgap.org/wp-content/uploads/2024/03/Cornell_Ten_Billion_Dollar.pdf 39. InstitutefortheStudyofGlobalAntisemitismandPolicy.(June2024A).ColumbiaUniversity:Foreign influenceandacademicintegrity.InstitutefortheStudyofGlobalAntisemitismandPolicy. https://isgap.org/wp- content/uploads/2024/06/Columbia_University_Report_2024_.pdf 117 40. InstitutefortheStudyofGlobalAntisemitismandPolicy.(June2024B).YaleUniversityandtheQatari influencecampaign:Acasestudyinimproperforeignfundingandtheerosionofacademicintegrity. https://isgap.org/wp-content/uploads/2024/06/Yale_Report_V4-1.pdf 41. InvestigativeProjectonTerrorism.(2017,June25).Terror-tiedQatarithinktank'santi-Israel,pro-BDS stance.https://www.investigativeproject.org/6334/terror-tied-qatari-think-tank-anti-israel-and-pro 42. Jecker,N.S.,Verweij,M.,Ravitsky,V.,Wangmo,T.,&Ghaly,M.(2023).Academicfreedomundersiege. JournalofMedicalEthics.https://doi.org/10.1136/jme-2023-109498 43. Jones,L.(2018).SanctioningApartheid:ComparingtheSouthAfricanandPalestiniancampaignsfor boycotts,disinvestment,andsanctions.InBoycottsPastandPresent:FromtheAmericanRevolutionto theCampaigntoBoycottIsrael(pp.197-217).Cham:SpringerInternationalPublishing. 44. Kaddar,M.,&Monterescu,D.(2021).Dancingwithtearsinoureyes:politicalhipsters,alternativeculture andbinationalurbanisminIsrael/Palestine.EthnicandRacialStudies. https://doi.org/10.1080/01419870.2020.1862271 45. Kagee,A.(2022).TheAcademicBoycottofIsrael:JuxtaposingAcademicFreedomandHumanRightsin InternationalRelations.Politikon.https://doi.org/10.1080/02589346.2022.2065152 46. Katz,Y.(2014).AnIsraeliBobDylanisyettobeborn:thepoliticsofIsraeliprotestmusic.IsraelAffairs, 20(2),271-279.https://doi.org/10.1080/13537121.2014.889888 47. Kolhatkar,S.(2024).StudentDemandsforDivestmentAreNotNew.CounterPunch. 48. Kramer,M.(2021).Theunspokenpurposeoftheacademicboycott.IsraelAffairs. https://doi.org/10.1080/13537121.2021.1864846 49. Lim,A.(2012).TheCaseforSanctionsAgainstIsrael. 50. Lustick,I.S.,&Shils,N.(2022).ThePalestinians,Israel,andBDS.IsraelStudiesReview. https://doi.org/10.3167/isr.2022.370303 51. Mason,K.(2013).AcademicsandSocialMovements:KnowingOurPlace,MakingOurSpace.ACME:An InternationalJournalforCriticalGeographies. 52. Munayyer,Y.(2016).BDS:Whereitcamefromandwhereitisheaded.GeographicalReview. https://doi.org/10.1111/J.1931-0846.2016.12165.X 53. Murciano,G.D.(2020).UnpackingtheglobalcampaigntodelegitimizeIsrael:Drawingalinebetween criticismofIsraelanddenyingitslegitimacy.SWPResearchPaper,No.7/2020,StiftungWissenschaft undPolitik(SWP),Berlin.https://doi.org/10.18449/2020RP07 54. Nelson,C.(2015A).TheProblemwithJudithButler.TheCaseAgainstAcademicBoycottsofIsrael,164- 201. 55. Nelson,C.(2015B).TheFragilityofAcademicFreedom.TheCaseAgainstAcademicBoycottsofIsrael, 60-74. 56. Nelson,C.(2019).Israeldenial:Anti-Zionism,anti-semitism,&thefacultycampaignagainsttheJewish state.IndianaUniversityPress. 57. Newman,D.(2016).TheFailureofAcademicBoycotts.GeographicalReview. https://doi.org/10.1111/J.1931-0846.2016.12162.X 58. Newman,D.(2023).TheMutualWeaponisationofBDS:APerspectivefromIsrael.InChallengingthe Boycott,DivestmentandSanctions(BDS)Movement(pp.151-169).Routledge. 59. Nussbaum,M.(2007).Againstacademicboycotts.Dissent,54(3),30-36. 60. Pasternak,A.(2011).TheDistributiveEffectofCollectivePunishment. https://doi.org/10.1017/CBO9780511976780.009 61. Pegues,J.H.(2016).Empire,Race,andSettlerColonialism:BDSandContingentSolidarities.Theoryand Event,19(4). 62. PitchBookData,Inc.(2020).HowUniversityEndowmentsInvestintheCapitalMarkets.PitchBook. 118 63. Reuters.(2019,May17).GermanydesignatesBDSIsraelboycottmovementasanti-Semitic.Reuters. 64. Riemer,N.(2022).BoycottTheoryandtheStruggleforPalestine:Universities,Intellectualismand Liberation.Rowman&Littlefield. 65. Romirowsky,A.,&Weinthal,B.(2018,March15).Iran’sroleintheboycottIsraelcampaign.TheNational Interest.https://nationalinterest.org/feature/irans-role-the-boycott-israel-campaign-24931 66. Rose,H.,&Rose,S.P.R.(2008).Israel,Europeandtheacademicboycott.Race&Class. https://doi.org/10.1177/0306396808093298 67. Rose,S.P.R.(2009).AcademicfreedominIsraelandPalestine.EMBOReports. https://doi.org/10.1038/EMBOR.2009.229 68. Saposnik,A.B.(2024).HumanitiesandtheHuman:TheCrisisofIsraelStudiesandtheEthicsofour Methodologies—ReflectionsafterOctober7th.IsraelStudies.https://doi.org/10.2979/is.00015 69. Sarvestani,F.S.,Ameli,S.R.,&Izadi,F.(2019).IsraelipublicdiplomacytowardtheUnitedStates:a networkandnarrativeapproach.AsianJournalofCommunication,29(2),181-200. 70. Seliktar,O.(2005).‘TenuredRadicals’inIsrael:FromNewZionismtoPoliticalActivism.IsraelAffairs. https://doi.org/10.1080/13537120500233979 71. Sengupta,S.(2023).TheCentralRoleoftheNGONetworkinPromotingtheBDSMovement. https://doi.org/10.4324/9781003271352-6 72. Sheskin,I.M.,&Felson,E.(2016).IstheBoycott,Divestment,andSanctionsMovementTaintedbyAnti‐ Semitism?.GeographicalReview,106(2),270-275. 73. Steinberg,G.M.(2023).Israel’sResponsetoBoycottsandSoft-PowerWarfare. https://doi.org/10.1007/978-981-16-2717-0_105-1 74. Svirsky,M.(2015).BDSasamediator.Concentric:LiteraryandCulturalStudies,41(2),45-74. 75. Topor,L.(2021).TheCovertWar:FromBDStoDe-legitimizationtoAntisemitism.IsraelAffairs. https://doi.org/10.1080/13537121.2021.1864855 76. Wagner,L.(2010).WatchingthePro-IsraeliAcademicWatchers.JewishPoliticalStudiesReview. 77. WallStreetJournal.(2025,March30).Berkeleyletslooseanantisemiticmob.TheWallStreetJournal. 78. Wattad,M.S.A.(2015).WhenFreedomofExpressionSays“No”:TheCaseagainstAcademicBoycott. Telos,2015(171),76-92. 79. Weiss,E.(2019).StrugglingwithComplicity:Anti-militaristActivisminIsrael.CurrentAnthropology. https://doi.org/10.1086/699359 80. Yi,J.,&Phillips,J.(2015).TheBDSCampaignagainstIsrael:LessonsfromSouthAfrica.PSPolitical Science&Politics.https://doi.org/10.1017/S1049096514002091 81. Zanotti,J.,Weiss,M.A.,Ruane,K.A.,&Elsea,J.K.(2017).Israelandtheboycott,divestment,and sanctions(BDS)movement.CurrentPoliticsandEconomicsoftheMiddleEast,8(3),285-328. 82 . אזולאי,מ.)2021 , 11 ביוני(.יאירלפידונפתליבנטחתמועלהסכםלהקמתממשלתאחדות .Ynet. https://www.ynet.co.il/news/article/ByctYAlsu 83 . אוניברסיטתבראילן.)2024 , 28 יולי(.כךנלחמיםבחרמותאקדמייםובגילוייאנטישמיותבאקדמיה . https://www.biu.ac.il/article/581674 84 . בןפורת,ע.')2013 ,נובמבר24 (."שורתהדין"במתקפהעלהחרםהאקדמי.ערוץ7 . https://www.inn.co.il/news/260261 85 . בשער.) ללאתאריך (.ישראלבמלחמה|"בשער"מגיב .https://www.bashaar.org.il/academia-community/israel- at-war23/ 86 . גל,א.)2014 , 22 ביולי(.משרדהבריאות:מכתבהרופאים'גובלבעלילתדם .'Ynet. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4550228,00.html 87 . גולני,ב ,.& כרמי,ר.)2024 , 18 ביולי(.מצאואתהשיטה:המהלךשל ה- BDS שיכוללפגועבישראלאנושות.מעריב . https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/article-1117948?utm_source=whatsapp 119 88 . גלעד,א.)2024 , 3ביוני(.החרםבאוניברסיטאותהעיליתבארה"במגיעלקרנותההשקעהבהייטקהישראלי.גלובס . https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001480279 89 . הוועדהלענייניביקורתהמדינה.)2023 , 8בנובמבר(.ישיבתהוועדהלענייניביקורתהמדינהשלהכנסתה- 25 . https://oknesset.org/meetings/2/2/2211118.html 90 . הארץ.)2024 , 26 ביוני(.משרדהתפוצותפועלבארה"בלעיצובהשיחעל המלחמהולהשפיעעלחקיקה . https://www.haaretz.co.il/news/politics/2024-06-26/ty-article/.premium/00000190-50ec-de5e-abd0- fbfe1eee0000 91 . האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים.) ללאתאריך (.גילויידעתשלהאקדמיההלאומיתהישראלית למדעיםhttps://www.academy.ac.il/RichText/GeneralPage.aspx?nodeId=1706 92 . האקדמיההישראליתהצעירה.,אפיקבאקדמיה.)2024 (.סקרסגלאקדמיבאוניברסיטאות:התמודדותבזירההאקדמית העולמיתבעתהמלחמהואחריה . https://young.academy.ac.il/SystemFiles/Academic%20staff%20survey%2022%20Jan%202024.pdf 93 . הלר,מ.)2017(.ההתמודדותעםה־BDS: מגבלותכוחהשלההסברבתוךתופעתהדה־לגיטימציה:אתגריםומענים)עמ' 25-30 (.המכוןלמחקריביטחוןלאומי.תופעתהדה־לגיטימציה:אתגריםומענים-המכוןלמחקריביטחוןלאומי (inss.org.il) 94 . ועדראשיהאוניברסיטאות) ללאתאריך (.עמודהביתhttps://vera.org.il/ . 95 . ועדראשיהאוניברסיטאות )2025. (.דו"חחצישנתי – צוותפעולהלמאבקבחרמותאקדמיים,עדפברואר2025 .ועדראשי האוניברסיטאותבישראל. https://vera.org.il/wp-content/uploads/2025/02 /צוות-פעולה-למאבק-בחרמות-אקדמים-דוח-חצי-שנתי- עד- פ ברואר- 2025 - pdf סופי. 96 . ועדתה עליה ,הקליטהוהתפוצות)2024 , 7במאי(.דיוןחירוםבנושאאנטישמיותבקמפוסיםבתפוצות- מעקבעלפעולות הממשלהלמאבקבאנטישמיותבקמפוסיםוברשתותהחברתיות . https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25ptv4558691.doc 97 . ממשלתישראל.)2023 , 5 בפברואר(.החלטתממשלה100 :שינוישםמשרדהתפוצותל"משרדהתפוצותוהמאבק באנטישמיות";העברתשטחפעולהממשרדהחוץלמשרדהתפוצותוהמאבקבאנטישמיותותיקוןהחלטותממשלה . https://www.gov.il/he/pages/dec100-2023 98 . משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה.)2024 , 27 מאי(.לבקשתהשרהגמליאל:ועדתהשריםלחדשנותאישרה90 מיליון שקליםלמאבקבחרםהאקדמיעלישראל .https://www.gov.il/he/pages/most-budget-academic-boycott 99 . משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה.)2024 , 25 יוני(.המאבקבחרם:קולקוראבסך10 מיליוןש"חלאוניברסיטאותומכוני המחקר- פעימהראשונהמתקציבבסך90 מיליון₪שאושרביוזמתהשרהגמליאל . https://www.gov.il/he/pages/most-academic-boycott-budget 100 . משרדמבקרהמדינה.)2016(.המאבקהדיפלומטי-תקשורתיבתנועתהחרמותובגילוייהאנטישמיותבחו"ל)דו"חג66 (. https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/169-22.aspx 101 . רוזן,ר.)2023 (.הכשרותגיוון,שותפותוהכללהלחבריוחברותהסגלהאקדמיוהסגלהמנהליבמוסדותאקדמייםבשנים תש"ף – תשפ"ב.גישהבאקדמיה . 120 9 נספחים 9.1 צוותהפרויקט טבלה9 :צוותהפרויקט שםהחוקר תפקיד מייל פרופ'בועזגולני מובילהמחקר [email protected] פרופ'רבקהכרמי מובילתהמחקר [email protected] ד"רציפיבוכניק חוקרת [email protected] גב'אושרתכץשחם חוקרת [email protected] גב' אלהברזני חוקרת [email protected] מרגולןתמיר מנהלמערכותמידע [email protected] 9.2 רשימתמרואיינים להלןשמותסגני הנשיא איתם נפגשנו : טבלה10 :סגני נשיא לבינלאומיות שרואיינו אוניברסיטה תפקיד שם מועד המפגש אוניברסיטת ראשהיחידהלבינלאומיות פרופ'קונסטנטיןבורודיאנסקי 11.8.2024 אריאל אוניברסיטת בן- סגניתנשיאלקשרים בינלאומיים פרופ'מיכלבר-אשרסיגל 11.8.2024 גוריון אוניברסיטת חיפה ראשהמערךלבינלאומיות פרופסורטליכץ- גרו 11.8.2024 אוניברסיטתתל סגניתהנשיאלבינלאומיות פרופ'מילאתשמיר 20.8.2024 אביב 121 אוניברסיטה תפקיד שם מועד המפגש אוניברסיטתבר משנהלנשיא פרופ'משהוינשטיין 20.8.2024 אילן הטכניון משנהלנשיא עודדרבינוביץ 22.8.2024 האוניברסיטה סגןהנשיאלבינלאומיות אורוןשגריר 9.10.2024 העברית טבלה11 :סגני נשיא למחקר שרואיינו אוניברסיטה תפקיד שם מועדהמפגש הטכניון משנהלנשיאלמחקר פרופ' נועםאדירי 15.8.2024 בן- גוריון סגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח פרופ' רז ילינק 15.8.2024 האוניברסיטה דיקן מחקר פרופסור עופרריעני 15.8.2024 הפתוחה 30.7.2024 מכוןויצמן סגניתנשיא פרופ'מיכלנאמן תשובהבכתב() בנוסף לסגניהנשיאניהלוחבריהצוותשיחותנוספותעםגורמיםמוביליםבאקדמיההישראליתובהםפרופ' יוסימקורי, ד"רנעמיבק -יו"רהוועדהלתכנוןולתקצוב , פרופ'דניאלזייפמן - נשיאמכוןויצמןלשעבר. 122 9.3 טופסדיווחעלמקרה חרםאקדמי 123 124 125 126 127 9.4 נספחטכני הפרויקט משלב מערכות מתקדמות לאיסוף, עיבוד והצגת נתונים, תוך שמירה על אבטחת מידע גבוהה. הדשבורד מבוסס Power BI מאפשר ניתוח והצגה ויזואלית של המידע, מה שמסייע בקבלת החלטות מבוססותנתונים . מערכותוכליםבשימוש מערכת סקרים מבוססת קוד פתוח: מערכת זו משמשת לאיסוף נתונים מהמשתתפים בסקר ,  המערכתמאובטחתומאפשרתהתאמהאישיתשלהשאלותוהפורמט . הסקרדולשוני . לאחראיסוףהנתונים,הםמועתקיםלאתרמבוסס SharePoint ולאחרבחינהוהתאמותהנתונים  נמחקיםממערכתהסקריםלצורכיאבטחתמידע.ב-SharePoint מבוצעותהתאמותוהמרותשל הנתונים . הנתוניםהמעובדיםמוצגיםבאמצעותדשבורדבBI,-Power המאפשרניתוחוהצגהויזואליתשל  המידע . 128 תהליךהעבודה . 1. איסוףנתונים:המשתתפיםממלאיםאתהסקרבמערכתהסקרים ונמחקיםלאחראימותהעברת 2. העתקתנתונים:הנתוניםמועתקיםמשרתהסקריםל-SharePoint הנתונים לצורכיאבטחתמידע . עיבודנתונים: ב- SharePoint מבוצעותהתאמותוהמרותשלהנתוניםכדילהתאיםאותםלפורמט 3. הנדרש . שםנבנהדשבורדלהצגתהמידעבצורה 4. הצגתנתונים:הנתוניםהמעובדיםמועבריםלBI,-Power ויזואליתוברורה . אבטחתמידע מערכת הסקרים: מאובטחת ומבוססת על קוד פתוח, עם הגדרות אבטחה מתקדמות מערכת הסקרים מתעדכנתאחתלשבוע,קייםגיבוימלאלמערכת . SharePoint :משמשכמאגרנתוניםפנימישלהסקרוצוותהמחקרעםגישהמוגבלתלמורשיםבלבד . PowerBI :הדשבורדמוגןבאמצעותהרשאותגישהמבוקרות . אימותכפול:כלהמערכותכוללותאימותמרובהשלבים MFA)(כדילהבטיחאבטחהמרביתשלהנתונים . דשבורדמבוסס PowerBI דשבורדפנימי:קייםדשבורדפנימילצוותהמחקר,המאפשרגישהלנתוניםמעמיקיםוניתוחיםמתקדמים . דשבורדציבורי:בעתיד,הדשבורדיהיהפתוחבאתרהפרויקט,ויאפשרלציבורהרחבגישה למידעולתובנות מהמחקר . PowerBI מאפשרחיבורלמאותמקורותנתונים,כוללמקורותמקומייםומבוססיענן,בעתידנשקולחיבור לבסיסי נתונים מהעולם. יצירת ויזואליזציות אינטראקטיביות ומושכות מסייעות בהבנת נתונים מורכבים במבטאחד,ומאפשרותיכולתלנתחנתוניםבזמןאמתולספקתובנותמיידיות.בשלבהבאנשת משביכולות AIמתקדמותלמציאתדפוסיםבנתונים,יצירתדוחותמיידיים,ומתןתשובותלשאלותבשפהטבעית . תיעודפגישות הפגישות של צוות המחקר מתועדות ומסוכמות על ידי מערכת בינה מלאכותית, המבטיחה תיעוד מדויק ומפורטשלכלהדיוניםוההחלטותכוללחלוקתמשימות . 129 9.5 נספח: תופעתהאנטישמיותבאוניברסיטאותבאוסטרליה|סקרארגון5 A סקרשנערךביןאפרילליולי2024 ע"י הארגון האקדמיהאוסטרלינגדאנטישמיות)5 A (מציגתמונהמטרידה של התגברות ניכרת של אנטישמיות בקמפוסים אקדמיים ברחבי אוסטרליה, על רקע מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. מטרת הסקר הייתה לבחון את היקף האנטישמיות כפי שחוו סטודנטים 110 ועובדיםיהודיםוישראלים,ואתעמדותיהםלגביתגובתהנהלותהאוניברסיטאות. הסקרכלל548 משתתפיםמ- 30 אוניברסיטאות, מתוכם395 סטודנטיםו- 149 אנשי סגל. מדובר במדגם שאינומייצגסטטיסטיתאךמספקמידעאיכותיוכמותירבהיקף,לרבותתשובותפתוחותשתיארואתהחוויה האנטישמיתהמשמעותיתביותרשלהמשתתפים. היקףהחוויההאנטישמית רוב מוחלט של המשתתפים דיווחו על חוויות אנטישמיות בעלות השפעה ניכרת על חייהם, לימודיהם ועבודתם. 67% דיווחו ששמעו הערות אנטישמיות, ו- 45% מהסטודנטים ציינו כי הפחיתו את נוכחותם בשיעורים. התבטאויות אנטישמיות כללו עיוותים היסטוריים )למשל, השוואת ישראל לנאצים(, ש ימוש בדימוייםנאציים,הסתהגלויה,ואףהצדקתאלימותנגדיהודים.סטודנטיםואנשיסגלתיארותחושותפחד, בדידות,וניכורחברתי. תחושתביטחוןירודה רק 38% מהסטודנטים ו- 36% מאנשי הסגל דיווחו כי הם מרגישים בטוחים בקמפוס הפיזי, ורק כ- 30% בטוחים במרחב הווירטואלי )כולל מדיה חברתית(. מדובר בנתונים נמוכים משמעותית בהשוואה לסקר הביטחוןהלאומישלהסטודנטים)2021 (,בו84% מהסטודנטיםהאוסטרליםהלא- יהודיםדיווחועלתחושת ביטחוןבאוניברסיטה. תגובתהנהלותהאוניברסיטאות הממצאים מלמדיםעלחוסראמון עמוקשליהודים כלפי הנהלות האוניברסיטאות. 60% מהסטודנטיםו - 54% מאנשי הסגל סבורים כי האוניברסיטאות אינן נוקטות בפעולה מספקת נגד אנטישמיות. רק 15% מהסטודנטים ו- 26% מהסגלראו במנגנוני התלונה הקיימים כמספקים. רבים הביעו חשש מהגשת תלונה מחששלנקמהאוחוסרתועלת. 110 תודהמיוחדתלד"ראפרתעילםעלשיתוףממצאיהדוח. 5A:AustralianAcademicsAllianceAgainstAntisemitism.(2024).2024SurveyofAntisemitisminAustralianUniversities. 130 השפעותחברתיותוהתנהגותיות לצדהחששמהטרדות,המשתתפיםדיווחועלשינויבהתנהגותם 49%– הפחיתואתהמגעעםלא- יהודים, ורבים הסתירו את זהותם היהודית. לעומת זאת, 75% מהסטודנטים ו- 73% מהסגל דיווחו על התחזקות הקשריםהפנימייםבתוךהקהילההיהודיתבאוניברסיטאות. ניתוחאשכולות ניתוחסטטיסטישלהאוכלוסייההנסקרתזיההקבוצהמובהקת)30% מהמשיבים(שדיווחהעלתחושתחוסר ביטחוןקיצונית.בקבוצהזו,93% שמעואמירותאנטישמיות,67% הפחיתומגעעםלא-יהודים,ו- 63% ציינו ירידה בהגעה לשיעורים. לעומת זאת, קבוצת מיעוט )8%( דיווחה על תחושת ביטחו ן מלאה כמעט ללא חשיפהלאנטישמיות. מסקנות הסקרממחישאתעומקהאנטישמיותשחוויםיהודיםבקמפוסיםאוסטרלייםלאחר אירועי אוקטובר2023 , ואת תחושת ההפקרה מצד מוסדות ההשכלה הגבוהה. התגובות האיטיות או הלא - מספקות של הנהלות האוניברסיטאותתרמולאווירהמתוחה,מסוכנתולעתיםאףטראומטיתעבורסטודנטיםואנשיסגליהודיים. הממצאים מחזקים את הקריאה להקמת מנגנון פיקוח עצמאי שיבחן את תגובת האוניברסיטאות ויבטיח סביבהבטוחהושוויוניתלסטודנטיםיהודיםבאקדמיה. neaman.org.il מוסדשמואלנאמןלמחקרמדיניותלאומית|קריתהטכניון, החרםהאקדמי חיפה 3200003 | טל. 04-8292329 | [email protected]