החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2025-164219
סיכום דיון
מיוםשני, י"ח בתמוז התשפ"ה,
14.7.2025
בנושא:,
הגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-
נפגעים, דוח70
ג ודוחשנתי 2024
- המשךדיון
חה
"כ מיקי לוי -
יו"ר הוועדה –
טרם פרוץ מ
לחמת
חרבות ברזל הוועדה התריעה
על הסכנה
שבחוסר היערכות לאירוע רעידת אדמה בהיבט של חיזוק מבני ציבור, כגון:
בתי חולים ובתי ספר,
חיזוק תשתיות
למבנים שנבנו
עד 1981
וכיוצ"ב.
הוועדה הוציאה מכתב לרה"מ, שר הביטחון, שר
האוצרור'המל"ל כדילהתריע
על
הנזקים הצפויים בעת רעידת אדמה בעקבות דוח מבקרהמדינה
והדיונים שהתקיימו.
בחודש שעבר החל מבצע עם כלביא
אשר חשף שוב עד כמה לא היינו ערוכים בהיבט של תשתיות
ומבנים.
בית
החולים סורוקה בנגב נפגעושילםמחירגבוה.
בעקבות דיונים קודמים משרד הבריאות התבקש להעביר לו
ועדה
דיווח על מיצוי של 20
מיליארד
₪ אשר תוקצבו לו במצ'ינג לטובת חיזוק בתי החולים. המשרד עדכן על ועדה משותפת עם פקע"ר
שהייתהאמורהעדסוףשנת2024
להביאמיפוימלאלכלהמבניםשבאחריות
ו.המשרדשלחלוועדה
לפני שנה דיווח כללי שכל המבנים החדשים מתוכננים ונבנים ע
ל פי התקנים, אולם עדיין קיימים
מבניםרביםובתיחוליםשתוכננוונבנולפני1981
כמו:,
בניציון,זיוורמב"ם.לאהייתההתייחסות
מפורטת בנוגע
לשאר בתי החולים א
ו פירוט מקיף יותר שלהפעולות שנעשו.
כולנו מבינים שללא החלטות שננקטו על ידי הנהלת משרד הבריאות והנהלת
בית החולים סורוקה
על פינוי אזור הפגיעה וצמצום מצבת החולים ל-
40%
,
היינו נמצאים כאן ומדברים גם על עשרות
חולים וצוותי רפואה הרוגים בנוסף לנזק הפיזי לבניין בית החולים.
בית חולים סורוקה (היחידי
שנמצא באזור הדרום) משרת מעל מיליון תושבים והוא
ה
מרכז הרפואי השלישי
בגודלו במדינה.
עפ"
י מנהל בית החולים - בעקבות פגיעת הטיל כ-
15
מחלקות בבית החולים סגורות כרגע וחלק
מהמטופליםמאושפזיםבמחלקותללאחלוןעםמינימוםמרווחביןמיטהלמיטה.אמנםזהפתרון
זמניעד שיקום המבנה אבל השאלה שעולה היא כמה זמניזה הולךלהיות?
משרד מבקר
המדינה –
רו"ח ועו"ד
דוד בר- מנהל אגף ח' בחטיבה הכלכלית – במהלך מבצע
עם
כלביא היתה פגיעה בביה"ח סורוקה. אם היתה מתרחשת רעידת אדמה –
האירוע היה אחר והיו
נפגעים מס' בתי חולים, ויש לתת אתהדעתעל כך.
משרדהבריאות–משהברסימןטוב-מנכ"ל– ישכ-
18
אלףמיטותאשפוזבבתיהחוליםהכלליים,
אולם רוב המיטות במערכת הבריאות אינן
נמצאות בהם. בנוסף יש כ-
26
אלף מיטות בבתי חולים
סיעודיים וגריאטריים וכ-
3,000
מיטות בתחום בריאות הנפש. מערכת הבריאות אינה נועדה
להתקיים בחירום אלא לספק שירותים לאזרחי ישראל
בשגרה
ואכן היא מתפקדת היטב בשגרה.
המצוינות שלה בחירום נובעת מהמצוינות בשגרה. המערכת
מנהלת סיכונים ומעדכנת את תפיסת
המיגון בהתאם לתרחישי הייחוס המשתנים ונדרשת לתעדף משאבים מוגבלים מאוד בין צרכים
רבים בעולמות הטיפול ובעולמות הבינוי והפיתוח.
בעקבות המלחמה אנו
מעדכנים יחד עם פקע"ר
את תפיסת המיגון שהיא דינמית. בשנים האחרונות מערכת הבריאות עברה אתגרים רבים, כגון:
מגפת הקורונה, מלחמת חרבות ברזל, מבצע עם כלביא וכו,' וצלחה אותם בזכות הון אנושי מצוין
במשרד ובבתי החולים. אתגרי השגרה של מערכת הבריאות הם אדירים, כמו: הא
וכלוסי
יה
הקשישה מכפילהאת עצמה בטווח של10-15
שנים,עלי
ה בתחלואההכרוניתועוד.
עפ"י תקנות התגוננות אזרחיתהמערכת מחויבת למגן מיטות אשפוז ומערכים קריטיים כמו:ח"נ,
ט"נ, יח' טראומה, חדרי לידה ופגיות, בנק הדם, יח' דיאליזה, תשתיות קריטיות לאספקה רציפה
ועוד. כל בניה חדשה מחייבת מיגון,
ובמקביל מתבצע שדרוג מיגון למבנים קיימים. עם זאת,
הפערים עדיין קיימים
ורבים. אין דין האיום הבליסטי מאיראן לזה מעזה או לבנון.
1
המשרד הוסיף חללים רבים רב-שימושיים כדי לאפשר את הרציפות התפקודית של בתי החולים:
אס
ותאאשד
וד,ברזילי,הדסהעיןכרם,פוריה
ורמב"ם.ישפרויקטיםשהםבבינוי:
מלר"דיםבהלל
יפה, שמיר ולניאדו, ח"נ ופגיה בסורוקה,
וכן פרויקטים עתידיים: מגדל האשפוז בשע"צ, 2
בתי
חוליםחדשיםבנגבובקריות,רבין,איכילוב,אסותאאשדוד,שיקוםסורוקה,העתקתבתיהחולים
הפסיכיאט
ריים ועוד. מה שטוב למיגון מפני טילים לא בהכרח מסייע להגנה מפני רעידות אדמה.
רעידת אדמה דורשת היערכות אחרת.
מתחילת מלחמת חרבות ברזל התווספו למעלה מ-
3,500
מיטות אשפוז ממוגנות בכל המשקים ו
זה סייע להגיע
למבצע עם כלביא בצורה טובה יותר. בנוסף
התווספו עוד 1,000
מיטות במהלך המבצע,
וחלקן עדיין בתהליך. ההדף שנוצר מהטילים
הבליסטייםמנעאשפוזבשטחיםמסוימים.אנובעבודהלהכשרתמבניםרביםשיהיודו-
שימושיים,
כמו: חניונים בבתיחוליםאובסמיכותאליהם, מחסנים, אזוריםלוגיסטייםוכיוצ"ב.במקביל
אנו
פועלים להפחית אשפוז בחירום.
במבצע עם כלביא נעשה רידוד מטופלים כדי למזער את הסיכון
שאנשיםיפגעובתוךבתיהחוליםכתוצאהמטילוהוגברואשפוזיהבית.למעלהמ-
1,800
גנרטורים
חולקולבתים של אנשים מונשמיםלתרחיש עלטה.
המשרד פועל במסגרת תכנית רב-
שנתית למיגון, ובכוונתנו להביא החלטת ממשלה לעניין. אנו
נמצאים בקשר שוטף עם הנהלת ביה"ח סורוקה.
הפגיעה בו
אתגרה את בתי החולים האחרים.
המחויבות
שלנו היא לא רק לשקם את הבניינים שנפגעו אלא גם לבנות בנין חדש בעלות של
כמיליארד .₪ אנו בשיח עם הממשלה, האוצר והפילנתרופיה לצורך גיוס סכום העלות
וממשיכים
לייצר מלאי של מיטות דו-
שימושיות.
יש שיח משמעותי על רעידות אדמה. מרבית בתי החולים נבנו לפני שנים רבות, כמו: אסף הרופא
ושיבא. כל הפרויקטים שנבנים מותאמיםלכל תרחיש. המשאביםהבסיסיים של מערכתהבריאות
מוגבלים מאוד. בישראליש הוצאות בטחוןגבוהות מאודוזהמתרגם להוצאות בריאותנמוכות.
תכנוןכ"ארפואיהואבמקוםהשניבמעלתו.אנועוסקיםבוועושיםהרבהפעולות.הצפיהואשבין
5-10
שנים המצב יהיה טוב יותר בתחום הואיל והסטודנטים לרפואה בארץ יסיימו את לימודיהם
ו
תחול
עליה במס' בוגרי לימודי רפואה. כרגע אנו נמצאים בשיא השפל מבחינת כמות הרופאים.
הסיבהלמחסורהיאהרצוןלהגנהעלמקצועיותתחוםהרפואה.אנונצטרךלמצואדרכיםותכניות
להשמת רופאים בפריפריה.
סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי -
פרופ' שלומי קודיש-
מנהל
ביה"ח –
ביה"ח סורוקה חווה
אירוע
חסר תקדים עם משמעויות דרמטיות. מתחילת מבצע
עם כלביא פעלנו יחד עם משרד
הבריאות להפחית את החשיפה של מטופלים לאפשרות של פגיעת טיל, כולל
העברת מטופלים
מאתרים ממוגנים לאתרים יותר ממוגנים. 80%
מהמיטות בתפוסה, וכ-
200
מהמיטות באתרים
שאינםראוייםלאשפוז.יש 2
פרויקטיםשחייביםלצאת לדרךוישעלכך קונצנזוס.האיוםאינורק
טילים, אלא גם רעידת אדמה.
לתושבי הנגב מגיע לקבל טיפול מיטבי ולהיות ממוגנים, ולכן יש
להיערךלאירועים מראשובהתאם.
מרכז רפואי שמיר (אסף הרופא) –
ד"ר אסנת לבציון קורח-מנהלת ביה"ח -
הצלחנו להגן על
המטופלים בש
ת"פ עם משרד הבריאות. בבוקר מבצע
עם כלביא הורדנו את כל המטופלים לבית
חולים חירום ש
נבנה. המשמעות היא שכל צוותי ביה"ח עסקו בשינוע וזה מהלך שהוא מסוכן כי
איננויודעיםמתייפולהטיל.בקומההממוגנתהיו200
מטופליםיחד,המשמעויותהן:איןפרטיות,
אין טיפול מיטבי, חשיפה לזיהומים והכל נעשה תוך ניהול סיכונים. מ-
23
חדרי ניתוח ירדנו ל- 6
חדרי ניתוח ממוגנים. אנו צריכים לדאוג שמיטות בתי החולים תהיינה ממוגנות בשגרה, כדי
שבחירום לא יהיה צורך בשינוע מיטות והמשך טיפולים מצילי חיים. כיום רובפיתוח בתי החולים
נעשה מתרומות, וגיוס התרומות הוא קשה מאוד. הגיע הזמן שהמדינה תשקיע כסף בבריאות.
הצוותים נשחקו ויש להתייחס גם
לכך.
כמו כן יש לתת תשומת לב ל
בתי החולים הפסיכיאטריי
ם
והגריאטריים.רעידתאדמההיאסיפוראחרלגמרי,וכשהיאת
תרחשאנונהיהבקטסטרופה. הכנו
תכנית כוללת למקרה של אירוע רב-נפגעים, כולל אשפוז במקומות שאינם ממ
וגנים בשל מחסור
בשטחים.מיותרלהשקיעעשרותמיל
יוני₪
בחניונים,ראוי
להקיםמבניםשישמשו אתהמטופלים
ויתנו מענים ראויים בשגרה, כולל חדרי ניתוח.
חה"כחילי טרופר–
הבעיות במערכת
הבריאות עמוקות, ולכן נדר
ש
תקציב רבולא בהכרח לצורך
מיגון.
המרכזהרפואיהלליפה–פרופ'מיקידודקביץ-
מנהלביה"ח–
מערכתהבריאותהיאכליםשלובים
של שגרה וחירום. במרכז הרפואי יש 600
מיטות והוא משרת כ-
600
אלף תושבים. בזמן מלחמה
ובהלימה למצב חירום בין 15%
ל-
20%
מהמיטות הן
ממוגנות. כתוצאה מכך עבדנו במבצע
כעת
בבני
ין אחד מתוךהשנייםובמרתפים, ונאלצנו להעביר חלקמהמחלקותהא
שפוז לרמב"ם.
3
חדרי
2
ניתוח מתוך 10
היו פעילים במרכז טראומה אזורי. כיום אנו בתהליך בניה של בנין אשפוז ממוגן
שיסייע לביה"ח ב
שגרה וייתן מענה בחירום.
ביה"ח רמב"ם –
פרופ' מיקי הלברטל-מנהל ביה"ח –
בתרחיש הנוכחי של המלחמה ביה"ח היה
במקוםאחרנוכחמסקנותהנהלתביה"חבעקבותמלחמתלבנוןשהתרחשהבשנת2006
.הוקםבית
חוליםתת-
קרקעיוישבו2,000
מיטותו-
26
חדריניתוח.בכלהמבניםהחדשיםשלביה"חבאזורים
הקריטייםישמיטותממוגנותלחלוטיןכך
שסה"כיש
2,300
מיטות.ולכןפעלנובאופןרגילבמהלך
המבצעתוךשמירהעלמוכנותלכלתרחיש.
נוכחההשקעהשל
ה
משרד,
לאחרפרוץמלחמתחרבות
ברזל, קלטנו 7 בתי חולים נוספים ו- 5
מכוני דיאליזה שנתנו מענה. בכל בניה עתידית של ביה"ח
האזורים הקריטיי
ם
יבנו באופן ממוגן. הבניין הראשי של ביה"ח איננו עמיד בפני רעידות אדמה,
ונעשי
ת על כך חשיבה באמצעות תק
צוב משרדהבריאות וביה"ח.
משרד האוצר – יעל פיילס-רפרנטית בריאות באג"ת –
משרד האוצר מייחס חשיבות רבה למיגון
בתי חולים ו
פועל בשת"פ הדוק עם משרד הבריאות
. כל בניין חדש וכל בניין לרפואה נבנים
משנת
1981
בסטנדר
ט המותאם לרעידות אדמה.
כמו כן החל משנת 2013
כל בניין שנבנה הוא בסטנדרט
המיגון הנדרש. החל ממלחמת חרבות ברזל הוקצו מעל ל-
530
מיליון ₪
לצורך מיגון מערכת
הבריאות. בנוסף
במבצע
עם כלביא הועברו גם כמה מיליוני ₪
עבור
צרכים מיידים שעלו מהשטח.
ביה"ח סורוקה
נמצא בתהליך
עבודה עם מס רכוש והועברה מקדמה של 30
מיליון .₪
אנו נכונים
לשמוע
ולשתף פעולה בנוגע לבניין שיבנה, ו
עד כה לא התקבל מידע מקצועי. תקציב הפיתוח
של
משרדהבריאותהואהרבה יותר רחב מהסכומים שצוינו.
המרכז הרפואי
זיו – פרופ' סלמאן זרקא-מנהל ביה"ח – כבר תקופה ממושכת
מתרחשת מלחמה
שצריך
להמשיך לתת במהלכה רפואה כב
שגרה. מתוך נקוד
ת המבט של תרחיש הייחוס למלחמ
ות
ארוכות, יש לתייג אותנו מבחינת מיגון וחשיבה מחדש על השירותים
הניתנים. מידת המוכנות
לרעידתאדמהטעונהשיפור בפרטנוכחמיקומושלביה"חשנמצאעלקוהשבר. ראוילתתדגשעל
הרציפות תפקודית של בתי החולים באירוע
רב-נפגעים, היא האתגר הגדול למען
החוסן של המשק
והחיילים.
המרכז הרפואי
בני ציון –
פרופ'
אוהד הוכמן-מנכ"ל ביה"ח –
בביה"ח יש מתקן אשפוז ממוגן
שנפתח לפני כשנתיים ו
איפשר לנו לאשפז בו כ-
200
מטופלים, אך הוא אינו מספיק. מעבר לבינוי
חדש,ישלחשובבאופןיצירתיכיצדלמגןאתהמבניםהקיימיםוהתשתיותהקיימות.ביה"חנמצא
עלהרותחתיוישתת-
קרקע,ולכן
הצענולמשרדהבריאותלהכנ
יסתשתיותבתת-
קרקע,כמו:חדרי
ניתוח,
צנתורים ועוד, כדי לשמורעל הרציפותהתפקודית.
מרכז רפואי צפון ע"ש פדה (פוריה) – ד"ר נועם יהודאי-מנהל ביה"ח -
יש פער גדול בין האיום
הבליסטי לבין האיום של רעידת אדמה. רוב השירותים בבית החולים ממוגנים בשגרה, ובמהלך
מבצע
עםכלביאהשירותיםהמשיכולפעולבמתחמיםממוגנים.אךאיןספקשהמבניםהישניםשל
בתי החולים לא יעמדו ברעידת אדמה. מיקומו של בית החולים והגישה אליו הוא מאתגר מאוד
בעת רעידת אדמה. לא בטוח שתהיה אפשרות לתת מענים רפואיים והזמן הוא סוגיה קריטית.
הרשויותהן ציר מש
מ
עותי במאבקובמוכנות ביה"חלרעידת אדמה.
אסותא-רשת בתי החולים הפרטיים –
ד"ר
שני ברוש-ראש אגף רפואה –
החל משנת 2009
רשת
אסותאבנתהבהשקעהעצמית3
ביה"חממוגנים
עםכלהשו
בלהאשפוזיהנדרש.עםפתיחת מבצע
עם כלביא אסותא העמידה מתקנים ממוגנים לצורך קבלת שירותים רפואיים. לראשונה
הרשת
נכנסה כשחקן שווה בין ש
ווים ונרקם שת"פ -
בתי החולים הגדולים הגיעו לנתח בתוך אסותא.
לבקשת משרד הבריאות הקמנו מוקד כירורגי בתוך 8 שעות במתחם ממוגן. העמדנו חדרי ניתוח
לרשות הצוות של ביה"ח סורוקה. הגמישות אפשרה לתת את מענה הואיל והתשתיות קיימות
באסותא, ולכן הגיעה העת לבנות תכנית מבעוד מועד לתשתיות שקיימות בהשקעה מינימלית.
משרד הבריאות – רו"חחס
ןאסמעיל-חשב –
במבצעעם כלביא היה שימוש בתשתיות של אסותא,
ואנו עובדיםעל תכניתל
שימושבתשתיותהקיימות של
הרשת במערכתהבריאות.
שירותי בריאות כללית -
אבי
תורגמן-ראש מערך תכנון -
במצב של מלחמה כל מרפאה נותנת
שירותים גם למרפאות האחרות. ביה"ח יוספטל באילת נמצא על קו השבר והוא ביה"ח ייעודי
ורחוק מבתי חולים אחרים. בשנת 2011
היתה תכנית של 250
מיליון ₪ ל-
25
שנה. התקבלו רק 2
פעימות בסך 20
מיליון ,₪
חלק מהכסף הוקצה למיגון יוספטל והעבודה נעשתה באופן חלקי. יש
צורך
בריענו
ן
התכנית ולתקצב באופןייעודיאת סוגיית רעידות אדמה.
איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל –
ד"ר דורית ניצן –
איגום משאבים היא תכנית קיימת
במדינותרבותבעולם.כלביתחוליםמקושרלבתיחוליםאחריםכדילפעוליחדעםמערכותקישור
של התיקים הרפואיים. בישראל
רבים מבתי החולים נמצאים על קו המים ו
לכן צפויה להיות צרה
3
אם יחול צונאמי
/ רעידת
אדמה.
יש חשיבות
לקישור נ
גישות
למידע בין הגופים.
המבנים צריכים
להיות יציבים והמערך צריך לדבר בינו לבינו עם תיק רפואי אחוד כולל קשרים עם גורמי רווחה
וחינוךלצורךרצףתפקודיו
תפעולי.אנואיבודדביבשה,ולכןישגם
ישחבותלשת"פעםבתיחולים
שדהממדינות אחרות.
מל"ל – ניצן צוק-רמ"ח מרחב אזרחי –
עדיין אין הסכמות בין רח"ל למשרד האוצר בנוגע למודל
התקציבי הנדרש, ו
הנחנו את הגופים להגיע להסכמות. ביקשנו שוועדת שרים למוכנות זירה
אזרחית תתכנס בנוגע לרעידות אדמה
היותולאהתכנסה
במשך7
שנים.
טרם מבצע
עם כלביא
מערכת הה
כנות עסקה בהגנה על כלל שכבותיה מפני טילים והגנה על בתי
חולים.
משרד הבריאות - אורי גולדשטיין-סמנכ"ל בכיר וראש מינהל התכנון – התקציבים חסרים ואין
עמידות מפני רעידות אדמה. ניתן לחזק ולהוסיף שטחי מיגון
ל
חלק מהמבנים
, ואכן
בתקציבים
המעטים אנו מנסים למגן מבנים.
בביה"ח זיו בצפת השלמנו 3 מודולים של המבנה המרכזי, וכעת
אנומתכנניםאתהמודולהרביעי
וישעודשלבאחד
נוסף.בהדסהעיןכרם
בוצעחיזוקב
מבנההעגול
ותו
ספת של ממ"דים.
משרד הבינוי והשיכון – דניאל אברהם-מנהל תחום הערכות לחירום – המשרד משבץ מהדנ
סים
בשת"פעםמשרדה
בריאותופקע"ר
לביצוע
מיוןלמבנים
שיפגעובעתרעידתאדמה.
במהלךהשגרה
מושקעים משאבים רבים באימונים
וריענו
ן לבתי החוליםהפסיכיאטריי
ם וה
גריאטר
יים.
משרד הפנים – איציק אטיאס-מנהל אגף פס"ח – תפקידו של המשרד הוא לפנות
ציבור
למקומות
קליטה במתקנים ציבוריים.
ניתן לחשוב לקחת את מודל הפינוי
וליישם אותו לגבי חולים שאינם
מונשמים בהשמתם במבנים חדשיםוממוגנים עם ציוד מתאים.
משרד מבקר המדינה –
חיה פוליטי-
סגנית מנהלת אגף - המשרד עובד
על טיוטת דוח ביקורת
בנושא מיגון בתי חולים.
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מודהלמר משה בר סימן
טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, ולכל המשתתפים בדיון.
2.
הוועדהמשבחתאתשרהבריאות,מנכ"ל
המשרד,מנהליבתיהחוליםוהצוותיםהרפואיים
שרואים בעבודתם שליחות ועבודת קודש.
3.
הוועדה סבורה שיש צורך בסדריעדיפויות המתאימים בעת שגרהובעת חירום.
4.
הוועדה מוצאת לנכון שיש חשיבות
במיגון וחיזוק בתי חולים הנמצאים על השבר סורי-
אפריקאי מפני רעידות אדמה.
5.
הוועדה תשלח מכתב
לרה"מ ולשר האוצר
בבקשה לתת קדימות בנושא תקצוב ביה"ח
סורוקהושיקומו. סדרהעדיפויות הנכוןהוא משרדהביטחון ולאחריו
משרדהבריאות.
6.
הוועדהמבקשת
ממשרדהבריאות להכין תכנית שילוב זרועות יחד עם רשת אסותא.
7.
הווע
דה
מבקשת
ממשרד האוצר לבדוק את התקציב שטרם הועבר עבור ביה"ח יוספט
ל
לצורך מיגונו.
8.
הוועדה תוציא מכתב
לשר הביטחון עם העתק לרה"מ בנוגע לכינוסה של ועדת שרים
למוכנות זירה אזרחית
לעניין רעידות אדמה.
9.
הוועדה תקיים ישיבה, בהשתתפות: משרד האוצר ומשרד הבריאות בנוגע לתקצוב בתי
החולים.
10
.
הוועדה תקיים דיון נוסף
בעוד חצי שנה בנושאים: הגדלת הסטודנטים לרפואה, כ"א -
תקני הרופאים, המשך תפקוד בתי החולים בשעת חירום, ותכנית שילוב זרועות עם רשת
אסותא.
4