חומר רקע
ט"ז
באבתשפ"ה|10.08.2025
לכבוד:
יו"רועדתהחינוך,התרבותוהספורט,חה"כיוסיטייב
ירושלים
הנדון:לקראת
פתיחתשנתלימודיםתשפ"ו-
האתגריםהנדרשים
מערכת
החינוך
מחנכת מדי שנה כ 2.5
מיליון ילדים וילדות. היא מהווה את התשתית לעמוד
השדרההערכי
שלהחברה הישראלית,אתהבסיסל
לכידות
חברתית
סביבכמנה
ערכימשותף.
עם
זאתעלאףש
משרדהחינוך
פרסםתכניתמיקודאסטרטגילקראתשנתהלימודיםתשפ"ושמציבה
את
הלכידות
החברתית
כאחד
משלושת
הצירים
האסטרטגיים
שלהמשרד,
גםהשנה
סבלה
מערכת
החינוך מהיעדר מענה
אמיתי
לבעיית
העומק הזו. אנו
מברכים
את תכניות המשרד לפעול למען
לכידות חברתית ועל קידומן של
תכניות
לשיח
בין
מנהלים ותלמידים ממגזרים שונים.
אולם
פעולות אלו בטלות בשישים
ומספקות מענה צר למחלה
הרב
מערכתית
שפוגעת
אנושות
בלכידות
החברתית שלנו - חלוקה לא הוגנת בין הזרמים (ממלכתי-דתי, ממלכתי-עברי, ממלכתי-
ערבי
וחרדי),
יחד עם יצירת מנגנונים מקבילים ושונים לכל א
חד מהזרמים אם בתכניות לימודים,,
תרבותארגוניתוערכיםשונים.
לצד זאת, ארבעת הזרמים מהווים גם גורם מפתח בשחיקת החינוך הציבורי. קיומן של מערכות
נפרדות, חלקן פרטיות או בעלות אוטונומיה רחבה, מושך משאבים, כוח אדם ומעמד ציבורי
מהחינוך הממלכתי-ציבורי, ומחליש את יכולתו להוות ברירת מחדל איכותית ושוויונית לכלל
האוכלוסייה. תכניות משרד החינוך לשיח בין מנהלים ותלמידים ממגזרים שונים הן צעד בכיוון
חיובי, אך הן בטלות בשי
שים מול עומק הבעיה המבנית וה
קיטוב ו
פהילוג הפוגעים ביכולתה של
מערכתהחינוךל
הוותמרחבמשותףליצירתזהותערכיתמשותפתולכידותחברתית.
לרבות אלה,
סבלה מערכת החינוךהשנה מהיעדר ניהול אפקטיבי
וכשל
מערכתי מתמשך. נמשכה
מגמת
ההתפוררות ביכולת של
המערכת לספק
מסגרת
לימודית סדירה, בעיקר
לנוכח
המציאות
הביטחונית הרעועה, שהפכה את הלימודים לשבריריים ובלתי רציפים. באזורים רבים
בארץ
לא
התקיימולימודיםבאופןסדיר,הבחינות
שובשו,ותלמידיםסיימואתשנת
הלימודיםמבלי
להגיע
ליעדי ההוראה. בנוסף, כמעט
48,000
תלמידים פונו מבתיהם בעקבות המלחמה,
כשליש
מהצפון
ושני שלישים מהדרום, ורובם
טרם חזרו למסגרות קבועות. למרות הצהרות משרד
החינוך
על
פתיחתשנה
"ל תשפ"ה כסדרה, בפועל לא
ני
תן
מענהמספק: לאנבנתה
תוכניתלימודים
מתואמת
למצב,
לא
בוצע מיפוי של פערים, והמערכת
אינה ע
רוכה
לתמוך
בתלמידים
ותלמידות שחוו
נתק
ממושךבלמידהובחייםהקהילתיים.
כל אלו מצביעים על שלושה אתגרי ליבה שעל מערכת החינוך להתמודד איתם בשנה"ל תשפ"ו: 1)
כשלון מוסדי ומערכתי בעת משבר חירום, 2)
פערים בין
ז
רמי החינוך ותקצוב לא ש
וויוני,
3)
שחיקתהחינוךהציבורי.
להלןיפורטואתגריםאלונוכחמדיניתמשרדהחינוךבשנההאחרונה.
[email protected]
| היצירה
14
,
רמתגן
7659913
-
| 03
|
ט"ז
באבתשפ"ה|10.08.2025
1
. משבר חרום
כחוויית כישלון
מוסדי
-
התמודדות לקויה עם א
ירועי חירום
ו
מלחמהואתגר
חוסרימורים.
בשנים האחרונותהתמודדות עם אירועיחירוםהפכולצערנו לדבר שבשגרה.מלחמת חרבות ברזל
מתנהלת מזה כשנתיים במהלך שתי שנות לימודים.
משברים אלו חשפו כשלים
מערכתיים בניהול
ובהיערכות של מערכת החינוך בישראל. למרות פינוי מוערך של כ‑
48,000
תלמידים מצפונה
ודרו
מהשלהמדינה1
,המערכתנשארהללאתשתיתלמידהמותאמת,ללאמענהרגשישיטתי
וללא
תכניותתגבורממוסדות.נכוןלסיוםשנתהלימודיםתשפ"ה,חזרוללמוד
82%
מ
התלמידיםבצפון,
כאשר ביי
שובי קו גבול כמו מטולה
שיעורהשבים עומד רק על
35%
תלמידים חוזרים, בעוד
במרום
הגלילשיעורהחזרהמגיעל-
92%
.
מצבזהממחיש
אתהפעריםבין
הרשויותהמקומיותואת
היעדר
התגובה
המאורגנת
שלמשרדהחינוך
והמענההחינוכי
המוגבל2.
מצב זה
מוסיף
רובד נוסף למשבר
כוח
האדם
בחינוך שמעמיק
בשנים האחרונות.
כאמור, משבר
המורות והמורים הינו אתגר המתגלגל משנה לשנה. עם זאת, אין
בנמצא
תוכנית אסטרטגית
סדורה וארוכת טווח לגיוס והכשרת מורים
ולשיפור תנאי העסקתם. כך שהמ
עמד
המקצועי
של
ההוראה
ממשיך להידרדר.
אתגר מערכתי זה מתבטא בעוצמות שונות בין זרמי החינוך. כך
משקפים
נתוני
הלשכה
המרכזית
לסטטיסטיקה
לשנה"ל תשפ"ד שפורסמו ב
מרץ
2025
,
פערים
בהיקפים שונים
ביחס מורים
לתלמידים
בין
זרמי החינוך: בממלכתי‑
דתי עומד
יחס
התלמידים
למורה
על
ממוצע
של
5.7
,בממלכתי‑עברי
7.7
ובזרםהערביעומד
על
שיעור
של
9.3
.
זהו כשל
מערכתי
מהותי. מדינה אשר מצויה
במצב משברי מתמשך אך איננה מציידת
את
מערכת
החינוך
בכלים ובתקציבים
הדרושים
לניהול חירום, יוצרת סכנה
מוחשית ומיידית
לקיומו של
חינוךיציבוראוילאזרחיה.
2
. פעריםביןזרמיהחינוךותקצובלא
שוויוני
שנה"ל תשפ"ה ביטאה שיא חדש בחלוקה הסקטוריאלית התקצבית בין זרמי החינוך השונים.
חלוקתה בפועל של מערכת החינוך
לארבעה זרמים עיקריים: ממלכתי‑עברי, ממלכתי‑דתי,
ממלכתי-ערבי וחרדי (חינוך
עצמאי)
קיימת מזה שנים כאשר התקציבים, התשתיות ותוכניות
הלימודים שונות זו מזו. כך למשל ניתן לראות את התקצוב
הממוצע בין
זרמי החינוך כאשר
בחטיבה העליונה
תלמיד בחינוך הממלכתי-דתי מקבל
28%
יותר
תקציב לשנה מאשר
בזרם
הממלכתי-עבריו-
%
40
יותר
מהזרםהממלכתי-ערבי.בנוסף,מוסדותחרדייםלארשמיים,
מקבלים
תקצוב משמעותי
וזוכים לאוטונומיה גבוהה ופיקוח רופף, על
אף ש
אינם מלמדים תכנית ליבה
מלאה.הקצאהתקציבית
זונעשיתללא
שקיפותציבוריתוללאמדיניות
אחידה.
המצביוצרחלוקת
תקציבים סקטוריאלית, שאינה ממלכתית ואינה שוויונית, הן בהקצאת התקציב והן בתוצאות
1וייסבלאי,א.'(
2023
,
24
בדצמבר.)שירותיחינוךלתלמידים מפוניםמבתיהםבתקופתמלחמת"חרבותברזל"
.
מרכזהמחקר
והמידעשלהכנסת.
2הכנסת.(
2025
,יולי
13
.)שיקוםמערכתהחינוךביישוביגבול הצפוןוהיערכותלפתיחתשנת הלימודיםשלהמממ.
דו"ח.המרכזלמחקרואינפורמציה,הכנסת.
[email protected]
| היצירה
14
,
רמתגן
7659913
-
| 03
|
ט"ז
באבתשפ"ה|10.08.2025
והסטנדרטיםשהמדינהמבקשתלהשיגממערכתהחינוךודמותהבוגרשלה.פעריםאלומשתקפים
גםבנתונימשרדהחינוךבתרשיםמטה.
תרשים1
:שיעורהתלמידיםבכלזרםלפיפיקוחומגזר,בכלשלביהגיל,תשפ"ה
מקור:נתוניבמבטרחב,משרדהחינוך.
תרשים2
: עלותממוצעתלתלמידבחטיבההעליונהלפיפיקוח
,תשפ"ג
מקור:"ממצאיםמרכזייםשלהמערכתלשיקוףתקציביהחינוךתשפ"ג,"מינהלכלכלהותקציבים.
חלק משמעותי
מתוספות
התקצוב
הסקטוריאליות במערכת החינוך, הפוגעות בבטן הרכה של
האמון
החברתי,
מקורן
בכספים קואליציוניים. הממשלה הקצתה
בשנים
2023
-
2025
היקפי שיא
של
כספים
קואליציוניים
מתוך
תקציב המדינה כאשר רובו
מיועד
לצרכים סקטוריאליים
ולא
ממלכתיים
ואוניברסליים. בהמשך למגמה בשנתיים האחרונות, בשנת
2025
, מתוך 5
מיליארד
[email protected]
| היצירה
14
,
רמתגן
7659913
-
| 03
|
ט"ז
באבתשפ"ה|10.08.2025
הש"ח של סך הכספים הקואליציוניים לכל
משרדי הממשלה, כ-2 מיליארד הוקצו ע"י
הממשלה
לטובת
משרד
החינוך
ובעיקרם
לזרםהממלכתי-
דתיוהחרדי.תוספותתקציבייותאלויוצרותמצב
שמפלהאתהציבור
הלומדבחינוךהממלכתיהכללי,
מסורתי,חילוני
והערבי.חוקחינוך
ממלכתי
מבקשל
יצורמערכתממלכתיתשוויוניתמשותפתעבורכלתלמידותלמידה,אולםחלקמההיבטים
בשיטת
התקצוב
הקיימתיוצריםעיוות
מגזריוהכספיםהקואליציונייםמקצינים
מאד
את
המגמה
המקטבת.
3
. שחיקתהחינוך
הציבורי
לצדשניאתגריםאלואנועדים
בשניםהאחרונותלמגמהמדאיגהה
הולכתומתבהרתשלהתרחקות
מהחינוךהציבוריונטייהגוברת
לפתרונותפרטיים.
יותרויותרהורים
בוחריםלרשוםאת
ילדיהם
למסגרות פרטיות
או לחינוך עצמאי, לעיתים
מתוך תחושת
ייאוש מהמערכת הציבורית
ולעיתים
בשל חוסר התאמה של
המערכת לצורכיהם. כך, בשנת
2022
עמד שיעור התלמידים
הלומדים
במסגרות
פרטיות
בבתי הספר העל־יסודיים בישראל על כ‑
%
12.5
נתון גבוה בהרבה מהממוצע
במדינות ה-
OECD
.
מגמה זו אינה מתקיימת בחלל ריק והיא קשורה באופן ישיר במדיניותה הלא
מוצהרת של הממשלה לחיזוק מוסדות חינוך שאינם רשמיים, ולהיעדר השקעה בליבת במערכת-
החינוךהממלכתי.
במקביל,
ניתן
לראות גם גידול
דרמטי
בתקציבהחינוך המיוחד: עלייה
של כ‑
19%
בין
השנים
2022
ל‑
2023
, ושל כ‑
24%
בין
2022
ל‑
2024
. על פניו, הגידול נובע מצורך אמיתי, עלייה חדה
באבחון
ילדים
וילדותעלהספקטרום
האוטיסטי
ובעליצרכיםמורכבים.
עם
זאתהתמונההמלאה
מורכבת
יותר. פעמים רבות, הורים ואנשי מקצוע פונים
למסגרות
החינוךהמיוחד לאו דווקא
משום
שזהו
המענה
המדויק
לילד,אלאבשל
חוסרבמעניםמותאמים
במערכתהרגילה.כליםפדגוגייםחסרים,
כיתותלא
מותאמותוצוותיםלאמיומנים.כלאלהדוחפיםאת
המערכתלהפרדה
ולאלהכלה.
ועדת שפירא
שבחנה
את
הנושא
לעומקו הצביעה
על כשלים
מבניים חמורים בהפניה
לחינוך
המיוחד. הוועדה המליצה על הקמה של מנגנוני
פיקוח אזוריים,
תקצוב מדויק ושקוף,
וכן
על
בקרה הדוקה
יותר
הן
על
המערכת
הרגילה והן
על
המערכתהפרטית.
אך מעבר
לתיקונים
טכניים
ורגולטוריים,
המלצת הוועדה הייתה ברורה:
יש
להשיב
את הדגש והעוצמה
למערכת
החינוך
הממלכתית־ציבורית,שהיא
ליבת
החינוךבישראל.
שתי מגמות אלו, התרחבות
מערכת
החינוך הפרטית ומערכת החינוך המיוחד, מכרסמות
יחדיו
בחוסנה של מערכת החינוך הציבורית.
והחינוך הציבורי, על
אף היותו הליבה שעליה
נשענת
החברה הישראלית כולה,
שוב
ושוב נותר
מאחור במדיניות,
בתקצוב ובתשומת
הלב הציבורית.
ירידהבמעמד
הובאיכות
השלמערכתהחינוךהציבוריתאינהרקפגיעהבשוויוןההזדמנויות,אלא
גםפגיעהישירהבלכידותהחבר
תיתוביכולתהשלמערכתהחינוךלממשאתייעודה,חינוךלערכי
היסוד של החברה הישראלית, תרומה לחוסן החברתי לאומי, חיזוק הכלכלה וביסוס הביטחון.
ועדתשפיראמדגישהבאופן
חדמשמעי:
אם
רוצים
לתקן
אתהמערכת,ישלהתחילבחיזוק,
שיקום
ושדרוג
שיטתי
של
החינוךהממלכתי־ציבורי.
[email protected]
| היצירה
14
,
רמתגן
7659913
-
| 03
|
ט"ז
באבתשפ"ה|10.08.2025
לסיכום,
על
מנת לשקם את מערכת החינוך ולהתאים אותה לצרכים של דור שלם שחווה
שיבוש
מתמשך,
נדרשת
פעולה דחופה
במספר מישורים. יש
לחזק
את התפיסה
הממלכתית
של
טיפול
בצרכים הלאומיים הדחופים בשעת מלחמה,
לבנות
תשתיות
של תמיכה ופדגוגיה היכולות
לפעול
גם
בתנאים
של שגרה משתנה.
לצד זאת, נדרש
שינוי מבני עמוק:
יש
להעביר סמכויות חינוך
רבות
יותר
לרשויותהמקומיות,שיכולות
להגיבבמהירות
וביעילותלצרכיםהייחודייםשלקהילותיהן.
כמו כן, יש להבטיח חלוקה הוגנת ושוויונית של המשאבים בין כלל תלמידי
החינוך הממלכתי,
ללא הבדלי זרם, גאוגרפיה או מגדר. חלוקה שוויונית של
תקצוב, ביזור סמכויות ומתן
ייצוג
אירגוני זהה לכל הזרמים בתוך משרד החינוך, יגבירו את האמון בין
כל חלקי החברה
וייצרו
לכידות אמיתית. כך כל תלמיד בישראל יוכל לזכות לא רק בלמידה
וחינוך ראויים, אלא
גם
בתחושת
שייכותוערךאזרחי
משותף.
בברכה,
ד"רמיכלטביבאן-
מזרחי
ראשמרכזמנור
[email protected]
| היצירה
14
,
רמתגן
7659913
-
| 03
|