חומר רקע
התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי
עמדת אדם טבע ודין עבור דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, 12.8.2025
רקע
המצוקהחופיבישראלמשתרעלאורךכ45
ק"מ(לא רציף)מאשקלוןבדרוםועדלחדרה.המצוקאינויציב,
כאשר מעת לעת מתרחשים אירועי קריסה משמעותיים לאורך המצוק, והמצוק נסוג משמעותית. כידוע
לאור ההשפעות האנושיות, הן עקב בנייה ופיתוח של רצועת החוף ושל גג המצוק והן בהשפעה אקלימית
גוברת
הסכנה לנכסים שעל המצוק או למרגלותיו, ובעיקר לחיי אדם.
האיומים המרכזיים הם כרסום בסיס המצוק בגלי הים, צמצום חופי המגן, וחתירת מי נגר בגג המצוק
היוצרת ערוצים וסדקים ומחלישה אותו. תהליכים אלו צפויים להתגבר עקב התחממות הים (הקולט 90%
מהחום העודף) המובילה לגלים עוצמתיים ותכופים יותר, והתחזקות אירועי אקלים קיצוניים המביאים
כמויות מים גדולות
לגג המצוק. בנוסף, הפיתוח לאורך החוף
והבינוי על גג המצוק מחמירים את פגיעותו.
עליית המפלס הצפויה לצד גידול האוכלוסין
יביאו
להקצנת התופעות והחרפת האיומים על המצוק.
התמודדות הממשלה והרשויות עם איום קריסת מצוקי החוף
–
העדר מנגנון
אחיד ותכנון כולל
דו"ח מבקר המדינה "התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי –
ביקורת מעקב
(
2024
")
מצביעעלכך
שרקב60%
מ-
13
הק"משלהמצוקבוצעוהגנות
ימיותנדרשות,
ובפחותממחצית
תאי השטח
הרלוונטיי
ם
בוצעו
הגנות יבשתיות,
זאת בזמן שלמשרד הפנים, האחראי בין היתר על תקצוב
ההגנותהיבשתיות,כללאיןאומדןעדכנישלעליותביצועההגנותהיבשתיות.מאז2011
,ולמרותהחלטת
הממשלה, במשך 13
שנה לא
ה
צליחה המדינה
לגבש מתווה מוסכם עבור הסיוע לרשויות המקומיות
למציאת מקורות
המימון עבור ביצוע ההגנות.
העובדה כי הסמכות והאחריות להגנות היבשתיות נמצאות תחת הרשויות המקומיות
גורמת גם
לאי שיוון
ברמתההגנהביןרשויות חזקותלדוגמתתלאביבוהרצליהלעומתרשויותחלשותיותר
דוגמתחדרה
או מועצות אזוריות כדוגמת עמק חפר.
הרשויות אשר איןלהם את האמצעים כיום להגנה מספקת למצוק
תלויות בפעולות החברה
להגנת המצוקים בלבד.
לאור
כל האמור לעיל, אדם טבע ודין קורא לוועדה לקבוע כי על המדינה להעלות על סדר העדיפות
אתנושאהטיפולבמצוקהחופיולשםכך
להקים
מנגנוןאחידומתכללאשריכלולאתהמערכותהימיות
והחופיות יחדיו.
כל הפרדה בין המערכות וההגנות הינה מלאכותית בלבד ועלולה להביא לניהול, תכנון
וביצוע לקוי, ובזבוז כספי ציבור.
1
בשטח
–
נדרשת בחירה מושכלת של הפתרונות תוך ניתוח כלכלי וסביבתי
קיימים שלושה סוגי פתרונות להתמודדות עם איום קריסת המצוק החופי בתאי שטח ספציפיים:
א.
פתרונותהנדסייםקשיחים(כגון שובריגליםקשיחים,קירותיםבבסיסהמצוקאוהזרקותבטון
למצוק) המהווים
סכנה לאזורים סמוכים עד
כדי
היעלמות אזורי חוף שלמים;
פתרונות אלו
יכולים ליצור תגובת שרשרת בה ההשפעה על אזור סמוך תחייב פתרון קשיח נוסף שימשיך
וישפיע כך עד לאפשרות של רישות כלל הרצועה בפתרונות קשיחים.,
ב.
פתרונות מבוססי טבע הנקראים גם "פתרונות רכים (כגון
הזנות חול, ייצוב בעזרת צמחיה,
שוניות מלאכותיות ועוד;)
ג.
פתרון הנסיגה
–
מדיניות
ידועה בעולם ופופולרית במיוחד באזורי מצוקי חוףף במסגרתה
השטח המאוים נסגר לכניסת אנשים, ובאם קיימים נכסים באזור נקבעים מנגנונים לדוגמה
שיפוילבעליהנכסאוניודזכויות.זהוהפתרוןהטבעיביותר,כאשר,
במיוחדבמרחביםכפריים,
זהו גם
הפתרון הכלכלי ביותר.
חשוב לציין בנוסף כי פתרון הנסיגה מזין באופן טבעי
סדימנט (חול) נוסף למערכת החופית ובכך תורם להרחבת רצועת החוף.
על פי מחקר
שנעשהעלמצוקיהחוףבישראל(2016
)
מצוקיהחוףתורמיםכמותחולשנתיתשלכ45,000
מ"ק לשנה, כמות המהווה כמחצית לערך מתנועת החולות המגיעה אל האזור הצפוני של
רצועת החוף.
לכן, ובמיוחד באזורים כפריים, חובה עלינו ראשית לבדוק לא רק את היעילות
הכלכלית שבנסיגה, אלא גם את התרומה הסביבתית והחברתית של השארת המצב הקיים
לתהליכי הטבע.
לכן, קורא אדם טבע ודין לוועדה
להורות לרשויות ולגופי התכנון כי
עבור כל תא שטח יש לבחון
את כלל הפתרונות האפשריים: ההנדסי, מבוסס הטבע, נסיגה ושילוב של שניים או שלושה
פתרונות, תוך הבנת השפעת הפתרון המקומי על רצועת החוף הסמוכה ועל כלל רצועת החוף
הישראלית.
לכל פתרון יש לציין מה המחיר הכלכלי, הסביבתי והחברתי.
על החישוב הכלכלי
להתחשב בהוצאות ובתועלות לאורך 25
שנה.
רק לאחר הבנה מקיפה ומלאה של כלל הסיכונים
לצדכללהעלויותוהתועלותניתןיהיהלבחוראתהגישההנכונהעבורכלתאשטח,עםהתחשבות
בכלל המערכת החופית.
2