חומר רקע

‏12 אוגוסט 2025 לכבוד וועדת החינוך התרבות והספורט שלום רב, הנדון: הערות משפחות החטופים לקראת הדיון בנושא "היערכות מערכת החינוך בצל המלחמה" בעקבות מתקפת הטרור שנפתחה על מדינת ישראל בשעה באוקטובר, נחטפו לעזה 251 אזרחים וחיילים, מבוגרים וילדים כאחד. נכון להיום, יולי 2025, חלקם שוחררו בעסקאות, וחלקם חולצו, חלקו הושבו לקבורה, חלקם טרם שבו, וחלקם מוגדרים כחללים חטופים. נכון להיום, 675 ימים מפרוץ המלחמה, ולקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה, עדיין נמצאים כ – 50 ישראלים בשבי החמאס, מתוכן כ – 20 בחיים ו-30 חטופים שהוכרזו חללים. במסגרת ההיערכות לשנת הלימודים הבאה, יש לזכור כי בין תלמידי בתי הספר השנה ילדים שחזרו מהשבי לצד אחים ואחיות של חטופים (שהושבו או שטרם הושבו), וילדים להורים שעדיין נמצאים בשבי החמאס. זאת ועוד, הטראומה, כך למדנו והמאבק העצמים להשבתם החטופים כבר שנתיים שולח אדוות מעבר למעגל המשפחתי הראשון ומשפיע גם על הילדים במעגל המשפחתי השני והשלישי. מעבר לילדי משפחות החטופים בדרגות הקרבה השונות – יש לקחת בחשבון גם את החברים והשכנים לקהילה, שכונה וכיתה החיים גם הם בצל אירוע קיצון מתמשך זה. משפחות החטופים מתמודדים כבר 675 ימים עם חוסר ודאות וכאב מתמשך, בשגרת חיים בלתי אפשרית, בין המתנה מורטת עצבים לבשורות, לבין התמודדות עם אובדן פתאומי. חלקם נושאים גם תסמינים פוסט טראומטיים ותסמיני אבל נוכח היותם בחשיפה גבוהה לטראומה קשה משנה חיים. חלקם ניצולי טבח בעצמם ומכירים יותר מאדם חטוף אחד. זוהי התמודדות ייחודית אשר אינה דומה לנסיבות אובדן וטראומה אחרות והיא ידוע בכינויה אובדן עמום (Ambiguous Loss). זהו מצב של חוסר וודאות מתמשך לגבי גורל היקירים, מקום הימצאותם והאם הם חיים או מתים. כל עוד לא מושגת וודאות והיקירים לא הושבו – גם אם לקבורה – משפחות ובתוכם מעגלי הילדים נותרים בעגינות רגשית עם כאב נפשי עצום, המתנה וגעגוע, שאינו מגיע לסגירה ופוגע בבריאות הנפשית והפיזית. יצוין כי גם בקרב משפחות החטופים החללים ישנו קושי לחזור לתפקוד, מתקיים שיבוש בתהליכי השכול (Disrupted Bereavement) ואין עיבוד אבל כל עוד אין להם קבר לפקוד. ככלל, חשוב לזכור כי גם כאשר נסגר המעגל למשפחה הספציפית טראומת החטיפה עדיין מתחוללות. הילדים והילדות נמצאים בסביבה רווית טריגרים, הפצע הנפשי נפתח כל הזמן ואינו מאפשר החלמה ושיקום גם עבור מי שיקיריהם הושבו לשיקום או לקבורה. בתוך כך, לצד ההיבטים ההרגשיים הנוגעים להתמודדות עם השלכות האסון, מתקיימת פגיעה רחבה ביכולות החשיבה והתפקוד הקוגנטיבי של ילדי משפחות החטופים לרבות פניות לתהליכי למידה. זאת ועוד, חלקם חווים ירידה ביכולת הריכוז, בלמידה ושיבוש בשגרת היומיום והבית, לצד קושי חברתי ורגשי. משכך, קיימת חשיבות רבה ללווי ותמיכה לתלמידים השייכים למשפחות חטופים מכלל הקטגוריות: החטופים ששבו (חיים או חללים) והחטופים שטרם הושבו (חיים או חללים). נציין, כי על רקע הדברים האמורים, תיקן משרד החינוך בספטמבר 2024 חוזר מנכ"ל העוסק בלווי תלמידים על רקע של משבר מתמשך, ובין היתר ליווי תלמידים שקרוב משפחתם חטוף או שבוי. מדובר בצעד חשוב המנחה את מוסדות החינוך בכל הנוגע לעקרונות הליווי והתמיכה בתלמיד שקרוב משפחתו נחטף ובני משפחתו. ואולם, למרות חשיבות החוזר, נכון להיום עדיין קיים פער במענים הקיימים הניתנים לתלמידי משפחות החטופים ומשפחות חטופים רבות מתמודדות עם קשיים מול מערכת החינוך. משפחות חטופים רבות מציינות כי למרות קיומו של החוזר, חלקם לא קיבלו מענה מותאם על ידי צוות בית הספר. בנוסף, בפתחה של שנת הלימודים השנייה הנפתחת בצל המלחמה לא זו בלבד שמצבם של הילדים אינו משתפר, אלא נעשה מורכב יותר, כאשר חלוף הזמן במקרה המיוחד הזה רק מעמיק את ההשלכות והכאב של המשפחות. בנוסף, חשוב לציין כי נוכח הטלטלה המתמדת שמשפחות החטופים עוברות , מוטל על מערכת החינוך למצוא עבור אותם תלמידים עוגן ומקום בטוח בתוך עולם אי הודאות אותו הם חווים. לפיכך, נבקש כי במסגרת ההיערכות לשנת הלימודים הבאה יינתן מענה לנושאים הבאים: ליווי אישי המאפשר לכלל ילדי משפחות החטופים להצליח ולהשתלב למרות המצב הרגשי המנטלי וההתנהגותי המורכב והבלתי ניתן כיום להגדרה - בעוד שלחלק מהילדים ממשפחות החטופים ניתן מענה רגשי, קרובי משפחה, במיוחד במעגל השני והשלישי אינם מקבלים סיוע, ודאי כזה שאינו מספק. ילדים במעגלים השניים והשלישיים, זקוקים לסיוע, לא רק רגשי, אך כזה שיאפשר להם לבנות אמון מחדש ולחזור למסלול תפקודי ולימודי. צוין כי נוכח המעורבות של הוריהם במאבק הם סובלים גם מהעדר פניות הורית. שעות תגבור וליווי לימודי – על מנת לגשר על פערי למידה שנגרמו כתוצאה מהיעדרויות, חוסר ריכוז או משבר רגשי, נבקש להרחיב את שעות התגבור הניתנות לתלמידים. חשיבות מיוחדת בשיבוץ ילדי חטופים ומשפחותיהם בכיתות– כאמור, משפחות חטופים רבות עברו טלטלות משמעותיות בימים שחלפו מאז אירועי ה-7.10, חלקם הועברו מבתיהם, הושבו מחדש ועברו בין מסגרות שונות. נסיבות חייהן השתנו ברגע אחד באופן המקשה על בניית אמון וחזרה לשגרה יציבה ותפקוד לימודי. משיחות עם משפחות החטופים עולה הצורך לסייע בשיבוץ בכיתות, כדי לאפשר לילדים סביבה תומכת ומאפשרת, לצד חברים ומכרים שיסייעו להם בחזרה לשגרת הלימודים. בגרויות – כיוון שהשנה לא ניתנו התאמות לילדי משפחות החטופים כפי שניתן בשנה החולפת, וכיוון שישנם ילדים ממשפחות החטופים שלא צלחו את השנה במערכת, נבקש לשמור עבורם זכאות להתאמות שניתנו למשך חמש שנים ובנוסף נבקש סיוע בסבסוד הלימודים להשלמת הבגרויות. הכשרה ייעודית לצוותי חינוך – כפי שפורט, להשלכות החטיפה היבטים ייחודיים כאשר מדובר בהתמודדות עם מציאות חדשה שאין לגביה מספיק ידע ומענה שיטתי. לפיכך, יש להכשיר את הצוותים החינוכיים וכלל אנשי הסיוע בהכשרה מיוחדת להפוך אותם להיות מיודעי טראומה (trauma informed) למצב הייחודי הזה וההתייחסויות המקצועיות והייעודית שהוא דורש. . פיתוח שפה אחידה ותהליכי עבודה במערכת החינוך – משרד החינוך נדרש לא רק לקבוע נהלים, אלא גם להטמיע שפה מקצועית ורגישה שתאפשר סיוע מותאם לילדים ולמשפחותיהם. היערכות גם לשנת הלימודים האקדמית וסיוע לסטודנטים ממשפחות החטופים – יש לייצר מנגנון של ליווי רגשי, סיוע לימודי והתאמות במערך הלימודים לרבות גמישות בדרישות הנוכחות, גמישות במועדי הבחינות ובין היתר אפשרות לגשת למועד ג' וכן הגמשה לקבלה ללימודים והרחבת הסיוע בשכר הלימוד. הזמן שחלף מאז אירועי ה7.10 לא רק שאינו מרפא את המשבר האישי שחווים בני המשפחות, אלא רק מעמיק את הפגיעה והכאב של חיים במציאות הכאוטית ובהתמודדות עם המתנה מורטת עצבים וטראומה שעדיין מתרחשת. הטראומה הפוקדת את מדינת ישראל בשנה זו תלווה אותנו עוד שנים רבות, אך שנת הלימודים הקרובה היא רגע מבחן למערכת החינוך ולחברה הישראלית כולה. הילדים שחיים בצל החטיפה, השכול, האובדן וחוסר הוודאות במעגל הראשון, השני והשלישי זקוקים למענים רגשיים מיידיים, ממוקדים ומותאמים. חובה על המדינה, באמצעות משרד החינוך ובשיתוף הרשויות המקומיות וגורמי הסיוע, לפעול במהירות ובאחריות כדי להבטיח שלא יישאר אף ילד מאחור. זוהי חובתנו הבסיסית והמוסרית ביותר כלפיהם. ד"ר עינת יהנה נוירופסיכולוגית קלינית פסיכולוגית שיקומית מומחית מומחית בטראומה, אובדן והסתגלות לאירועים משני חיים מרצה בכירה וחברת סגל, בית הספר למדעי ההתנהגות - האקדמית תל אביב יפו ראש תחום שיקום, מערך הבריאות, מטה משפחות החטופים עו"ד ליאת קליין-גנץ ראש דסק חקיקה מטה משפחות החטופים