חומר רקע
25
לאוגוסט,2025
לכבוד
חה"כ מיקי לוי
יו"ר הוועדה לענייני ביקורתהמדינה
הנדון:
דוחהמבקר בנושא טיפול הממשלהביישובי הצפוןבמהלךמלחמתחרבותברזל–
המישור האזרחי-כלכלי
דוח מבקר המדינה, שכותרתו
"טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל –
המישור
האזרחי-
כלכלי" (יוני
2025
,)
הציג כשלים שונים הנוגעים לעבודת
הממשלה
בכל
הקשור לפעולות ל
שיקום
הצפון בעקבות מלחמת חרבות ברזל. הדוח מצביע בעיקר על כשלי משרדי האוצר ורה"מ, אך מצביע על
בעיות מערכתיות נוספות. עם זאת,
חלק מש
מעותי מהאתגרים
הכלכליים-
חברתיים
לא התחילב
אסון
וב
משבר
שפוקדאתיישוביהצפון מאזתחילתהמלחמה,
אלא
מדובר
בתהליכיםארוכישנים על כן,.
על
מנת
לטפל באופן אפקטיבי בשיקום,
נדרשת בחינה של
כל הגורמים
לשהביאו למשבר, ולפתח אסטרטגיה
ארוכת
טווח
להתמודדות, כזו שמשתפת
את כלל הגורמים הרלוונטיים
בממשלה
ובשלטון
המקומי, במגזר
העסקי
והשלישי,
בצפון ובכלל.
אי-
שוויוןהיסטורי ונקודת המוצא של המשבר המתמשךבצפון
אי-השוויון והפערים ב
ין הצפון למרכז החלו הרבה לפני פרוץ המלחמה באוקטובר 2023
.
מחקרי פורום
ארלוזורוב מראים,
כי
מדובר בבעיה מתמשכת של כמה עשורים שנובעת, בין השאר, ממדיניות של תת-
השקעה ממשלתית.
הפער בהיקף ההוצאות האזרחיות בישראל בהשוואה לממוצע מדינות
ה-
OECD
עומד
על כ-
170
מיליארד
ש"ח
בשנה
–
היקף אדיר של תקציב ממשלתי שאינו מגיע לתחומים רבים וביניהם
בריאות, תעסוקה ותעשייה, חינוך, תחבורה, רווחה ועוד. ככל שלא תיבנה תוכנית רב-
שנתית אסטרטגית
לסגירתפעריםאלה,
מצבהשלהפריפריהבישראל
יחמירויהיולכך
השפעותארוכותטווחעלאי-ה
שוויוןועל
ה
פעריםביןהצפוןלשארהמדינה.פעריםאלהבאיםלידי ביטויבתחומיםשונים,ולהלן נציגמספר דוגמאות
אותן בחנו בשניםשלפני המלחמה1:
1.
בריאות:
•
תוחלתהחייםבמחוזהצפון
הוצבה
במקום
הכינמ
וךב
ישראל,שנייהרקלמחוזהדרום-
79.6
שנים
לגבריםו-
83.6
שניםלנשים, בהשוואה ל-
82
ו-
85.7
במרכז הארץ בהתאמה.
•
זמן ההמתנה לניתוחים אלקטיבייםהיה גבוה בכ-
14%
מהממוצע הארצי ובפער גדולמרוב מחוזות
הארץ.
•
במחוז הצפון היו בשנת 2022
1.96
מיטות אשפוז לכל 1,000
איש
–
בהשוואה
ל-
3.42
ו-
3.7
במחוזות תל-
אביב וחיפה בהתאמה.
•
במחוזהצפון,בשנים2021-2023
,
היו רק 3.2
רופאיםלכל 1,000
איש –בהשוואהל-
3.9
בממוצע
בארץ.
1
בן בשט יוני, בר חיים אייל, גור בועז, וינבלום שי, וקנין גנאל דנה, לן עידו. (2024
.)
"ניו דיל" ישראלי לשיקום אחריות
המדינה לאזרחיה פורום ארלוזורוב..
2.
תשתיותותחבורה:
•
ברבים מיישובי הצפון, ובפרט בגליל העליון, רמת הגולן וביישובים הערבים, הנגישות למקומות
העבודה נמוכה, במיוחד בהשוואה לגוש דן ולמטרופולינים השונים.
כלומר,
ברבים מיישובי הצפון
שיעור
מקומות
העבודה
הנגישים לתחבורה ציבורית
, בהשוואה לאלה שנגישים לרכב,
נע בין אפס
2. המשמעות היא שנדרש רכב פרטי או הסעות (במידה וקיימות) על מנת להגיע
לבין
כ-
20%
לעבודה, באופן שפוגע בהזדמנויותובנגישותשל התושביםלתעסוקה איכותית.
3.
תעסוקה ושכר:
•
בשנת 2018
,
טרום מגיפת הקורונה והמלחמה, ההשתתפות בצפון בשוק העבודה הייתה נמוכה
יחסית, עם
שיעור של
59%
לעומת ממוצע ארצי של 63.5%
,
וזאת לצד
שיעור אבטלה גבוה יותר,
3.
שעמדעל 4.1%
בהשוואה לממוצע ארצישל 3.8%
•
על
פי דוחשוקהעבודהשבחן אתמצבשוקהעבודהטרוםהמלחמה,
בשנת2021
השכרהממוצע
בכלל יישובי הצפון שפונו היה נמוך בכ-
13%
מהממוצע הארצי, כאשר בקרית שמונה הפער היה
גדול הרבה יותר, עם שכר ממוצע הנמוך בכ-
24%
מהממוצע הארצי.
נתונים אלה לא כוללים את
האוכלוסיה הערביתשפונתה – כלומר,הפעריםבפועל אף חמוריםיותר4.
•
פער זה, ב
שיעורי
התעסוקה
בצפון
לעומת שאר הארץ, משתקף גם בדוח שוק העבודה
של משרד
העבודה שפורסם ביולי 2025
,
שמצא שבצפון נפגעו תעסוקתית הרבה יותר
מאשר ביישובי חבל
תקומה
מאזתחילתהמלחמה.
במחציתהשנייהשל2024
,ב
יישוביגבולהצפון(
3.5-0
ק"מ)שיעור
התעסוקה ירד בכ-
14.8
נקודות האחוז, בהשוואה לירידה של 6.4
נקודות אחוז ביישובי חבל
תקומה5.
נקודות הביקורת המרכזיות של דוח
המבקר ו
הקשר ל
מדיניות הכלכלית והתקציבית
בישראל
דוח המבקר נ
וגע בכשלים המערכתיים והמתמשכים בשיקום ופיתוח הצפון מאז פרוץ המלחמה באוקטובר
2023,ומשקףאתעומקהמחדל.הנקודותהמרכזיותשאליהן
הדוחמתייחס,ומפורטותבאופןממוקדבפת
ח
הדבר של הדוח
(עמוד 6
,)
הן:
1.
הזמן הרב והיקר שחלףעדשקיבלה הממשלה החלטה כוללת ראשונה בנושא לצורךהנעתהטיפול""
2.
"שנהוחצילאחרפרוץהמלחמהופינוייישוביםבצפוןעדייןלאמונהדרךקבעגורםמטהלהובלתהטיפול
בנושא. בעתהזו אף אין ממלא מקוםלתפקידמרכזי וחיוני זה"
3. "נכון למועדפרסום דוח זה עדיין לא גובשה תוכנית רב-
שנתיתלשיקוםהצפון"
בנוסף לאלה, הדוח מתייחס לכך שמשרד רה"מ לא מילא
את תפקידו כגורםמתכלל ומוביל וכ
ן
לא ביצע את
המשימותהמרכזיותשהוטלו עליובמסגרתהחלטותהממשלהשהתקבלו –
וביניהןגיבושמתווה ארוךטווח
לשיקוםהצפוןוהיערכותלחזרתהתושביםהמפונים.ביקורתמרכזיתנוספתציינה,
כימשרדהאוצרלאנערך
2
אנה הלס. (2022). תשתיות פיזיות לצמיחה מכלילה. יסודות-ארלוזורוב.
3
ברוך גורביץ' ושלומית ארבל. (2023
.) מדיניות תעשייתית לצמיחה מכלילה. יסודות-
ארלוזורוב.
4
שוק העבודה בישראל 2023
( .
2024
). משרד העבודה
5
שוק העבודה בישראל 2024
( .
2025
משרד העבודה.).
תקציבית כראוי ולא פעל באופן נחוש מספיק לגיבוש תוכנית רב-
שנתית, על אף סמכויותיו ותפקידו
בממשלה.
כשלים אלה נובעים ממדיניות ארוכת שנים של ממשלות ישראל, כפי שמחקרי פורום ארלוזורוב מראים.
בעשורים האחרונים הובילו כל ממשלות ישראל מדיניות כלכלית המובססת על תיעדוף הריסון
התקציבי
והגבלת
ההוצאה, וזאת על חשבון הרחבת
השירותים האזרחיים6. תפיסה זו, אותה מוביל משרד האוצר
ונמצאת לעתים קרובות בניגוד לעמדותיהם של משרדי הממשלה המקצועיים,
פוגעת כעת
גם בתהליך
שיקוםהצפון.במצבזה,בו משרדהאוצרהואהממונהעלהשיקום,ולאמשרדרה"משהואהמשרדהמרכזי
שאמור לעסוק בפרויקטים לאומיים ותכלול רב-
משרדי, האינטרס הציבורי הרחב, שלעיתים קרובות דורש
השקעה ציבוריתמשמעותית, אינו העיקרון שמוביל אתהמדיניות.
מה נדרש
לעשות
על כן, מלבד העברת תפקיד ניהול השיקום והפיתוח ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה, נדרש שינוי
מהותי באופן ניהול המדיניות ותכנון האסטרטגיה של הממשלה, וביתר שאת במקרים של משבר לאומי כה
חמור. לשם כך, מלבד בנייה של אסטרטגיה, שכפי שדוח המבקר מעיד -
חסרה כיום,
נדרש
להגדיר את
האופן בו מתוכננת
ומיושמת האסטרטגיה הזו.
לשם כך ניתן לפעול לפי מודל המדיניות מוכוונת המשימה – גישה כוללת להתמודדות עם אתגרי-
על, שאין
להם פתרון יחיד ודורשים שיתוף פעולה רחב בין הממשלה, המגזר העסקי, החברה האזרחית והציבור7.
המודלרואהבמדינהגורםמוביל,הנוטלסיכוניםומשלבהכוונהמלמעלהעםפתיחותלניסויוטעייהמלמטה,
תוך חתירה להשגת צמיחהמכלילה.
עקרונות
המודל:
1.
הצגת חזון נועז וקוהרנטי לצמיחה מכלילה ובת-
קיימא ואסטרטגיה מקיפה להגשמתו.
2. הצבת האתגרים
ה
חברתייםו
הסביבתיים
במוקד
האסטרטגיה.
3.
השקעה ציבורית כמרכיב מרכזי, עם מנגנונים להבטחת חלוקת סיכונים ותועלות באופן המשיא ערך
חברתי.
4.
הקמתמבנים מוסדייםשימקסמו אתיצירת
הצמיחה המכלילה.
בדרךזוניתןיהיהלבנותאסטרטגיהארוכתטווחלשיקוםוחיזוקהצפון,עםיעדיםמדידים,השקעהאזרחית
רחבה ופיתוח שירותים אזרחיים ראויים.
בנוסף ועל בסיס כל אלה, אנו מציעים לוועדה מספר פעולות, שיאפשרו לפעול לשיקום
אמיתי ומכליל:
1.
העברת
אחריותהשיקום, ובכך גם את השר האמון על שיקום אזורי המלחמה,
למשרדרה"מ.
2.
מינוי קבוע ובטווח הזמן המיידי,,
של ראש מנהלתשיקוםהצפון.
3.
לדרוש ממבקר המדינה להכין דוח בנושא
"תוכניות רב-שנתיות ואסטרטגיות ארוכות טווח
בממשלה."
6
רונן מנדלקרן. (2024
). שינוי במבנה היחסים בין אגף התקציבים למשרדי הממשלה. פורום ארלוזורוב.
7
ארז מגור. (2024
.) חזרתה של המדיניות "שאין לומר את שמה". יסודות-
ארלוזורוב.
4.
לדרוש שתאושר תוכנית רב-
שנתיתלשיקוםופיתוח הצפון בתוך חודשייםמקיוםהדיון.
5.
לדרוש דיון המשך בתוך חודש, בו ידווח על סטטוס הבנייה והיישום של
תוכנית רב-
שנתית
המשותפתלכלל משרדי הממשלה.
6.
לדרושממשרדיהממשלהלהציגמדדיתוצאהעלפיהםימדדו
אתה
הצלחותבשיקוםופיתוחהצפון.
7.
לדרוש שתובא לוועדת הכלכלה, עםפתיחתמושב הכנסת, הצעת חוק למנהלתהצפונית, שתגדיר
אתהסמכויותואתהמחויבויותבכלהנוגעל
פעולותהשיקוםוהפיתוח,בדומהלחוקמנהלתתקומה.
8.
לדרוש תקציב ברור ו
שקוף, לטובתפיקוח ציבורי
, עםיעדי מימוש
והתחייבויות תקציביות.
נשמח להעמיד אתהמידע והניתוחיםשבידינו לרשותהוועדה על מנתלקדם אתהנושא החשוב הזה.
בברכה,
אילן פרידמן
מקדםמדיניות
פורום ארלוזורוב
העתק:
עמיתבן-
צור, מנכ"ל
פורום ארלוזורוב