חומר רקע
מענים רגשיים ונפשיים לילדים ובני נוער עם פתיחת שנת הלימודים –
נייר עמדה לוועדה לזכויות הילד:
רקע - פגיעה מתמשכת בחוסן הנפשי של בני הנוער:
במהלך 5 השנים האחרונות, אנו עדים לרצף מתמשך של אירועים טראומתיים השוברים את רצף השגרה ומערערים את החוסן הנפשי של בני הנוער והצעירים.ות בישראל ושל קהילותיהם. רצף זה, החל עם פרוץ מגפת הקורונה, המשיך דרך מבצע שומרי חומות, סבבי לחימה בצפון ובדרום, והגיע לשיאו במתקפת החמאס ב-7.10.2023 ומצב המלחמה המתמשך מאז. מי שהיו בכיתה ז' בתחילת מגפת הקורונה, סיימו לפני חודשיים את התיכון תחת מתקפת טילים בליסטיים מאיראן.
בעקבות זאת, בני הנוער שאנו פוגשים בשטח, מנסים להתמודד עם הצטברות של חוויות חיים מתמשכות רוויות חוסר ודאות, חרדה קיומית, אובדן תחושת שליטה ותמונת עתיד.
דו"ח עלם אודות מצב הנוער בישראל - שנה למלחמת "חרבות ברזל", הצביע על המגמות והנתונים הבאים:
ביקור לא סדיר במסגרות – שליש מבני הנוער דיווחו על אי הגעה למסגרו לימודיות. 1 מכל 3 דיווח על נשירה סמויה או גלויה ממסגרות.
מצוקות נפשיות –1 מכל 3 בני נוער מדווח על תחושת בדידות, דיכאון וחרדה. בקרב אוכלוסיית קצה מדובר על 60% מהנשאלים.
שימוש בסמים ואלכוהול –מחצית מבני הנוער דיווחו על שתיית אלכוהול, רבע דיווחו על שימוש בסמים.
אלימות מחוץ לבית –20% מבני הנוער ציינו שסבלו מאלימות מחוץ לבית. 1 מכל 5 ספג אלימות ברחוב, בבית הספר, במרחבים ציבוריים וכו'.
דוחות איכותניים שנאספו על ידי עמותת עלם בשבוע מבצע "עם כלביא", כמעט שנתיים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הצביעו על החרפה של מצוקות רגשיות וחברתיות: תחושות של חרדה קיומית מוגברת, עוררות יתר, תסכול, חוסר אונים מתמשך ושגרה ריקה ממשמעות, כתוצאה מכך שבני נוער רבים נותרו מנותקים ממסגרות, מבודדים בביתם מול המסכים וללא תמיכה מספקת. חלקם מצאו את עצמם לכודים במרחבים ביתיים שאינם בטוחים, או שנאלצו להתמודד עם פגיעה בתא המשפחתי ובסמכות ההורית. רבים מהם חוו נסיגה רגשית, הסתגרות והתנתקות מקשרים חברתיים וטיפוליים קודמים.
מגמות מתמשכות אלה, הנחוות כהתקפה על חיי היום יום של בני הנוער, הינן כר פורה להתגברות של התנהגויות סיכון, כגון נשירה גלויה וסמויה מלימודים, אלימות בכל מרחבי החיים (בית הספר, שכונה, רחוב, רשתות חברתיות), שימוש באלכוהול ובחומרים ממכרים, פגיעות עצמיות, בדידות והסתגרות, קיום קשרים פוגעניים, שוטטות בלילות ועוד. התנהגויות אלה לעיתים משקפות ניסיון נואש לוויסות רגשי והתמודדות עם חוויה מתמשכת של איום ושבירת רצף החיים. כל אלה מהווים אתגר גדול על יכולתם של ילדים ובני נוער רבים לתפקד בבית הספר, ללמוד בצורה מיטיבה ולסיים 12 שנות לימוד.
חשיבותו של המרחב הבית ספרי לחיזוק החוסן הרגשי:
מכיוון שבית הספר הינו אחד ממרחב החיים המרכזיים של בני נוער בגיל ההתבגרות, על רקע משבר החוסן המתמשך, אי אפשר לדבר עליו כיום, ללא התייחסות לצרכים הרגשיים והחברתיים של התלמידים, בצד המענה הפדגוגי. כיום ברור, כי גם מרחב חיים זה של ילדים ובני נוער, דורש חיזוק באנשי טיפול, הכשרה וליווי הצוות החינוכי, לצורך זיהוי קשיים ומתן מענה רגשי לתלמידים. על רקע זה, אנו רואים חשיבות רבה בשילוב מענים בלתי פורמאליים, במסגרות הפורמאליות, תוך שילוב ידיים רשותי, בין צוותי החינוך בבתי הספר, לצוותי הטיפול, האכיפה, הבריאות ושאר המענים הרלוונטיים בקהילה.
בעשר השנים האחרונות, עלם מפעילה בתוך בתי הספר, מרחבים רגשיים-חברתיים בלתי פורמאליים, בשיתוף פעולה עם הרשויות וקרנות הביטוח הלאומי. במסגרת מענה ייחודי זה, צוותי העובדים של עלם, עוסקים במהלך שעות הלימודים בתוך בתי הספר, בפעולות בלתי פורמאליות לאיתור מצוקות של תלמידים, יצירת קשר ויחסי אמון, מתן מענים ותיווך לצוותי החינוך והקהילה; כל זאת במטרה להפחית את המצוקות הרגשיות של התלמידים, לחזק החוסן והפניות ללמידה מיטיבה ולהגביר את האמון שלהם בעולם המבוגרים ובמערכת.