חומר רקע
י"ז באבהתשפ"ה
11
ב
אוגוסט 5
202
לכבוד
חה"כ
קטי שטרית,
יו"ר הוועדה המיוחדתלזכויותהילד
חברות
וחברי הו
ועד
ה המיוחדת לזכויותהילד
נכבדי שלום רב,
הנדון:
מחסור במענים רגשיים לילדים ובנינוער במערכתהחינו
ך
נייר עמדה מטעם המועצהלשלוםהילד לקראתהדיוןביום 12.8.2025
רקע:
טבח השבעה באוקטובר ומצב המלחמה המתמשך
הוביל
, ועדיין מוביל,
לעלייה דרמטית בשיעור
הילדיםוהנועראשרמתמודדיםעםמצוקותנפשיות.
הצורךבהרחבתשירותיבריאותהנפשלילדים
ונוער,
בין היתר בתוך מערכתהחינוך,
הואעל כן
לא רק חיוני אלאגםדחוף.
בית הספר הוא
אחת מהזירות המשמעותיות
ביותר הן לאיתור ילדים אשר חווים מצוקה נפשית
והן
למתן סיוע ראשוני למעשה,. מלבד מערכת החינוך אין עוד מערכת מדינתית אוניברסלית
שפוגשת
אתכללילדיישראלבאופןיומיומיו
שיכולה
לזהותאתמצוקתם.
השפ"חוהשפ"ימהווים,
לפיכך נדבכים מרכזיים במערך בריאות הנפש לילדים ונוער,,
ופוטנציא
ל
ההשפעה שלהם על
בריאותםהנפשית של תלמידיישראל הוא
אדיר. זאת במיוחד בשלביהמניעהוהאיתור המוקדם.
אלא שבשל מצוקת
כוח אדם,
ומחסור משמעותי ב
גורמי מקצוע,
פוטנציאל משמעותי זה אינו
ממומש במלואו.
בעיות וחוסרים במערך השירות הפסיכולוגי-
ייעוצי:
1.
היעדר תקינה מוסדרת כיום,: בחינוךהיסודיובחטיבות הביניים איןחובה
לקיים שעותייעוץ,
ובמקרים רבים היועצות מועסקות באופן חלקי על תקן של עובד הוראה. בבתי הספר העל
יסודיים,קיימתאמנםתקינהמחייבת,אולם
היאנמוכה:1.7
שעותייעוץ
שבועיותלכיתה.
לא
זו בלבד שמדובר במספר נמוך של שעות, אלא שבמסגרת שעות אלה היועצות החינוכיות
נדרשות גם
למלא שורה של משימות ניהוליות וחינוכיות לצדעבודתןהטיפולית.
2.
קשיים באיוש תקינה קיימת:
קיים קושי באיוש המשרות הקיימות, אשר נובע, בין היתר,
מתנאי העסקה לא מספקים, עומס גדול והיקף משימות רחב. קשיים אלו
, שהיו קיימים עוד
ערב המלחמה ו
חריפים במיוחד ביישובים
בדירוג סוציו-אקונומי נמוך וביישובים ערבי
ם, אף
החריפו בזמן המלחמה. משמעות הדבר היא, כי
היועצות החינוכיות -
אשר מוגדרות כנציגות
תחום בריאות הנפש במערכת החינוך,
והן מהוות למעשה את "הקו הראשון" לסיוע נפשי
לתלמידים -אינן יכול
ות
לתת
אתה
מענה המלאהנדרש לתלמידים וודאי בעתחירום.,
בעיות וחוסרים במערך השירות הפסיכולוגי החינוכי:
1.
מפתח תקינה שאינו מעודכן ואי-איוש התקנים:
כיום, היחס הרשמי בין פסיכולוגים חינוכיים
לבין תלמידים בישראל הוא פסיכולוג אחד לכל 1,000
תלמידים הלומדים בכיתות ב' עד י"ב,
פסיכולוג אחד לכל 500
תלמידים בגני הילדים (6-3
) ובכיתות א', ופסיכולוג אחד לכל 300
תלמידים במערכת החינוך המיוחד. תקינה זו אינה מאפשרת את מילוי הדרישות ההולכות
וגוברות מהפסיכולוגים החינוכיים, ובפועל היא
יוצרת את הבסיס למחסור תמידי בכוח אדם.
כך, הפסיכולוגים החינוכיים אינם מסוגלים למלא
באופן מלא
את תפקידם ואת מטרותיו
המוצהרות של השירות לספק שירותי תמיכה, טיפול ומניעה נפשיים
לילדים ונוער.
לכך יש להוסיף את העובדה כי
שיעור משמעותי מהתקנים המוקצים למוסדות חינוך
(כ-
30%
)
אינם מאוישים בפועל, בשל
תנאי העבודה והשכר הנמוך. מצב דברים זה מגביר
אף
יותר את
הלחץ והעומס
על השירותים הקיימים
וכתוצאה מכך מחמיר את השחיקה של אנשי המקצוע
במערכת.בהקשרזהיצוין,
כי
בעיית
האיושחמורה
אףיותר
בעריםבעלותדירוגסוציו-
אקונומי
נמוך ובערים הערביות.
2.
אי מתן מענה לכלל שכבות הגיל:
בניגוד למטרותיו המוצהרות של השירות הפסיכולוגי-
ה
חינוכי, וכפי שציין כבר משרד החינוך בקווים המנחים
בחוזר המנכ"ל,
1
בשל המחסור
במשאבים, ה'כיסוי' הטיפולי של
שירות זה
'מתועדף' לגילאים 15-5
.
לעומת קבוצת גיל זו,
הכיסוי הטיפולי לקבוצות הגיל 4-3
ו-
18-16
אינו בגדר חובה.
כתוצאה מכך,
ביישובים
מסוימים, אין כיסוי טיפולי כלל לקבוצות גיל אלו. סוגיית אי-
השוויון בין הילדים ברשויות
המקומיות השונות מועצמת על ידי מנגנון התקצוב של השירות הפסיכולוגי –
תקני
הפסיכולוגים החינוכיים מוקצים לרשויות המקומיות על ידי השירות הפסיכולוגי-
ייעוצי,
המממן
כ-
70%
מעלות התקן, והרשות המקומית נדרשת לממן את
החלק
הנותר. שיטת מימון
זויוצרתפעריםבין
הרשויות
השונות,ואלהאףמחמירים
מקוםבוה
שירותהפסיכולוגי-
חינוכי
בכל רשות אינו מחויב
בקבוצות הגיל האמורות.
משמעות הדברים היא כי ילדים ברשויות
שונות מקבלים שירות פסיכולוגי בהיקף שונה, וזאת הן מבחינת טווח הגילאים המקבלים
שירות והן מבחינת
מספר
התקנים ברשות (המשפיעה על אופי השירות).
3.
היעדרשירותמספקבמעונותהיום:כידוע,מעונותהיוםלפעוטות
עברולאחריותמשרדהחינוך
בשנת 2022
. ואו
לם, השירות הפסיכולוגי-
חינוכי מתקשה לתת מענה ראוי לאותן מסגרות. על
אףשידועלנושמשרדהחינוךמביןאתהחשיבותשבהענקת
המעטפתהטיפוליתהרלוונטית
גם
ל
ילדים בגילאי לידה עד 3 ולהוריהם בפועל,, ברבים מהמקרים אין מי שיסייע לפעוטות שחוו
מצוקה נפשית בתוך המסגרת החינוכית-
טיפולית או מחוצה לה, וזאת בשל מחסור בתקציב,
בתקנים ובכוח אדם.
בנוסף, ישנו מחסור בקליניקות התפתחותיות שיפעלו בתוך השירות
הפסיכולוגי-
חינוכי, ויתנו מענה מותאםלגילאים אלה.
1
חוזר מנכ"ל מס' 0332
:
https://apps.education.gov.il/Mankal/Horaa.aspx?siduri=432
המלצות:
לאור האמור לעיל, וכן לנוכח העלייה הדרמטית הצפויה במצוקות הנפשיות של ילדים ונוער, יש
להרחיב באופן משמעותי את המענים הנפשיים במערכת החינוך,
וזאת במסגרת תוכנית לאומית
בין-
משרדית (בריאות,חינוך ורווחה) לבריאות הנפשעבורילדים ונוער.
עלהתוכניתלהתייחסלהיבטיםהבאים:
1.
עדכון חוזר המנכ"להנוגע למתווה השירותהפסיכולוגי-
חינוכי בהתייחסלהיבטיםהבאים:
א.
עדכון מפתח התקינה של הפסיכולוגים החינוכיים, כך שיחס התקינה בין הפסיכולוגים
לתלמידיםיהיה נמוך יותר.
ב.
הרחבתתחוםהאחריותשלמערךהשירותהפסיכולוגי-
חינוכיבאופןמלאומחייבלגילהרך
(לידהעד 5
)ולגילאיהתיכון (18-15
.)
2.
הקצאת תקציבים להגדלת תקני הפסיכולוגים החינוכיים, תוך הוספה של כ-
2,700
תקנים
חדשים,ו
מציאתפתרונות ומתן תמריציםלאיושהמשרות.
3.
הקמתיחידות קליניותוהתפתחותיות בתוך השפ"חעבור ילדיםבגיל הרך.
4.
הרחבת
שעותהייעוץהחינוכיבחטיבההעליונהל-
3.5
שעותייעוץלפחות
לכיתה,וקביעתשעות
ייעוץחובה של 3.5
שעותייעוץלפחות לכיתה, בקרבחטיבותהבינייםובתיהספרהיסודיים.
מתן הכשרותל
כללהפסיכולוגיםהחינוכיים במערכת החינוך ל
טיפול בטראומה ובחרדה.
.5
בברכה,
נעםוילדר,עו"ד
יועצת משפטית
המועצה לשלום הילד
העתק:
עו ד ורדוינדמן,"
מנכ"לית המועצהלשלוםהילד.