חומר רקע
סימוכין:2023-082515
ירושלים, כ"ז באלול תשפ"ג
13 בספטמבר 2023
סיכום דיון
מיום רביעי, כ"ז באלול תשפ"ג, 13.9.2023 בנושא:
שירות חרדים בצה"ל – דוח שנתי 62
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – בשבועות הקרובים נוכח כל ההתרחשויות שסביבנו, הממשלה מתכוונת להעביר חוק של פטור חרדים מגיוס לצה"ל. מהלך זה יפרק את צבא העם. מדובר במהלך מסוכן ולא מוסרי. האוכלוסייה המשרתת, שנושאת בנטל, לא תסכים להסדר העקום הזה. בזמן מלחמה, חלילה, חלק מהאוכלוסייה היהודית לא תיקח חלק במאמץ הלאומי להגנת המדינה. חוק ההשתמטות מסוכן ויש לו פוטנציאל לפרק את החברה הישראלית לגורמים. לאחרונה הרמטכ"ל אמר שהוא מתנגד לחוק, וכי מודל צבא העם הוא לא פריבילגיה וחייבים לשמור עליו. אנו יודעים, בניגוד לכל מה שנטען, שהצבא צריך את החרדים. חסר כ"א ביחידות רבות, והאוכלוסייה החרדית גדלה ולא תורמת את חלקה בנושא. בעוד 35 שנים אוכלוסיית ישראל תהיה 50% ערבים 50% יהודים, ויש לעצור את המצב הקיים כי הוא מהווה סכנה ממשית לקיומה של ישראל. יש מכסות גיוס עפ"י החוק הקיים ואנו יודעים שהתמונה שצוירה במהלך השנים אינה נכונה. יש שאלה באשר לזהות החרדית של המתגייסים במסגרת המכסות. אנחנו יודעים, על פי נתוני צה"ל, שלא רק שאין עמידה במכסות אלא יש ירידה משמעותית במס' המתגייסים וסגירת מסגרות מותאמות למרות גידול האוכלוסיה החרדית.
ח"כ אביגדור ליברמן –מזכיר הממשלה מוביל את החקיקה הספציפית הזו. השאלות המרכזיות שעולות הן: איזו עבודת מטה נעשתה בגופים השונים והאם נבדקו ההשלכות? האם נעשה דיון מהותי-רציני על משמעות חוק ההשתמטות? איך הוא ישפיע על שיעורי ההתנדבות ליחידות מובחרות ושיעורי הגיוס? לא קיבלנו תשובות לשאלות אלה. יש פה כוונה לחלק את העם ל- 2: אלה שיתנדבו לצה"ל ואלה שילמדו בישיבות. הגענו לצומת שאין דרך חזרה. בהיותי שר הביטחון הבאתי מתווה סביר לגיוס חרדים, והעסקנים החרדים הכשילו אותו. אין יותר מכסות, חייבים להפסיק לדבר על מכסות. כל בני העדות חייבים להתגייס בגיל 18 לשירות אזרחי או צבאי. יש אגף נוער חברתי-בטחוני במשרד הביטחון שחייב לרכז את נושא הגיוס.
24 גדודים בצה"ל מרותקים לאיו"ש, ואנו חשופים בכל המקומות האחרים. אנו לא יכולים להמשיך להסתפק באותה כמות של כ"א, יש צורך בעיבוי משמעותי ושינוי בתפיסתו של צה"ל. אנו רואים דינמיקה לא נכונה לאורך שנים: רב ראשי צבאי שכפוף לרבנות הראשית בנושא הגיורים, ומתן מבחר של כשרויות בצה"ל מה שלא היה בעבר.
שירות צבאי היה תמיד חלק מהמורשת שלנו, עוד מתקופת התנ"ך, ולכן פטור משירות מצה"ל אינו מגובה. כל סיפור הפטור הוא של חבורת עסקנים שרוצים שהבחורים החרדים יישארו ללא השכלה ועבודה, ויהיו תלויים בקצבאות. אנו צריכים לעזור לחברה החרדית להיכנס לחברה הישראלית, וכרגע אנו מסייעים להם להתבודד ולהיות שונים. הגמישות היא רק מצד אחד, צה"ל הולך כל הזמן לקראת החרדים ולא להיפך. צה"ל נמצא בשוליים ולא מתייעצים איתו בנוגע לחקיקת החוק. אני רוצה שמבקר המדינה ישלח מכתב לגופים שעוסקים בחוק וישאל איזו עבודת מטה נעשתה.
ח"כ טלי גוטליב – אנו נמצאים בנקודה המורכבת ביותר בחקיקה. אני נגד חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית. אנו עוסקים בחוק הגיוס בגלל בג"ץ, והצעתי היא לבקש ממנו דחיה היות והחוק אינו בשל. מי שמשתמט בוודאי צריך להתגייס.
אנו צריכים למצוא פתרון שירגיע את החברה הישראלית, בסופו של דבר אנו עם אחד. חוק הגיוס לדעתי לא יחוקק. אני פונה לחבריי החרדים לדחות את החקיקה, לא ניתן להעביר חוק כזה במהירות. נושא הגיוס הוא הנושא הרגיש ביותר בחברה הישראלית. אין שיח בנושא שירות לאומי לחברה הערבית. אנו רוצים חברה טובה ומכבדת שמקבלת כל צד, ערך התורה הוא חשוב ואנו צריכים לחשוב איך להתמודד עם הנושא. אני ממליצה לקואליציה לדחות את הדיון בחוק הגיוס.
משרד מבקר המדינה – איתן דהן-מנהל חטיבה – דוח ביקורת נכתב בשנת 2012, והנתונים בו אינם מעודכנים.
הנושאים שנבדקו: * המגמות מתחום גיוס חרדים לצה"ל.
*המדיניות לאורך השנים של תכנית שחר - שילוב חרדים. ראינו שהמטרה המרכזית שהוגדרה היא השתתפות צה"ל בתוכנית לאומית שתאפשר שיתוף החרדים במעגל התעסוקה, ומיצוי כוח האדם בצורה טובה יותר בצה"ל.
בסוף שנת 2010 היו 63 אלף דחויי שירות שתורתם אומנותם. כ- 7500 מלשבים חרדים, ילידי 1992-1993, הצהירו כי תורתם אומנותם. במועד הביקורת, 700 חיילים שירתו בתוכנית שחר בין השנים 2007-2011, והם גויסו לתחומים רבים בצה"ל: חיל האוויר, חיל הים, תקשוב, אכ"א ועוד.
בהתאם להחלטת ממשלה מספר 2698 משנת 2011 היעד שהוגדר היה 2400 אנשים. היקפם הכולל של סך המתגייסים מקרב החרדים, נותר בזמנו נמוך. היקף החרדים שהתגייס לצה"ל ב-2011 עמד על שני אחוזים מכלל האוכלוסייה שהייתה בדחיית שירות בראשית שנה זו, וחלקו של אי הגיוס עקב תורתו אומנותו מתוך כלל היקף הבלתי מתגייסים, עמד ב-2010 על 52%, לעומת 36% ב-2005, אנחנו רואים פה את העלייה בין השנים.
המלצות הדוח: * מימוש החלטת הממשלה לקידום השירות הצבאי והאזרחי. לגבי גיבוש המדיניות לתוכנית שחר בוועדת ההיגוי ובהפעלת תוכנית שחר, שבה ישולבו רבנים צבאיים של הזרועות בלבד, ראינו שהרבנות הצבאית לא שולבה וגם יוהל"ם. אני יודע שהדברים השתנו מתקופת הביקורת.
* אכ"א ייבחן את מלוא המשמעויות והאיזונים המלאים לגבי שירות נשים וחרדים, והנושא יועלה לפורום מטה כללי ולשר הביטחון שמקבלים את ההחלטות.
*צה"ל יעלה לדיון בפני שר הביטחון את הסוגיות הנוגעות למדיניות בראייה כוללת ומאוזנת. אני יודע שגם בנושא זה נעשה שינוי.
בראשית שנת 2011 אכ"א וחילות שונים האיצו את הטיפול, בהם משרתים חיילי תוכנית שחר, בנוגע למיפוי התפקידים שמבצעים חיילי התוכנית, ובהסדרה של הקרדיטציה לתפקידים רלוונטיים. עם זאת, נכון למועד הביקורת שעשינו, ראינו שלאחר שבתוכנית שולבו למעלה מאלף חיילים, לא גיבש אכ"א תוכנית אסטרטגית ביחס לתפקידים שיבצעו חיילי תוכנית שחר, ולא היו בפניו נתונים שביקשנו שיוצגו על המקצועות שבהם נדרשת הקרדיטציה הזו.
משרד הביטחון-צה"ל – תא"ל שי טייב-רח"ט תומכ"א – צה"ל מייחס חשיבות עליונה לשמירת מודל צבא העם. אנו עושים הרבה פעולות שמאפשרות לאוכלוסיות שונות להשתלב, כולל אוכלוסיות ייחודיות. הדוח נכתב לפני 11 שנים, חלו המון שינויים מאז. פתחנו שורה ארוכה של מסלולים לחרדים, ויש פוטנציאל ומקום לכולם. אנו צריכים להיות מחויבים לתת לחרדים את התנאים הייחודיים להם.
בשנות הגיוס 2019-2021 היו 1,200 מתגייסים חרדים. המס' הוא יציב במגוון מסלולים.
בסוף שנת הגיוס אנו מבצעים פעולה קפדנית בשיתוף עם משרד החינוך ומשרד העבודה. אנו מקיימים באופן שוטף שיח בנושא שילוב חרדים בצורה יותר משמעותית.
סוגיית ההכנה לאזרחות – כל המסלולים החרדים נבנים כמוטי תעסוקה. ההכשרה אמורה לתת את נקודת הזינוק לקראת היציאה לחיים אזרחיים.
הפעולות שנעשו מפרסום הדוח: * הקמת גוף שיעודד עיסוק, שילוב, בקרה ומדיניות בתוך צה"ל בראשות אזרח עובד צה"ל שמקביל בדרגתו לסגן אלוף יחד עם בעלי תפקידים נוספים.
* פיתוח 2 מסלולים חדשים : חץ בצנחנים ותומר בגבעתי. כמו כן פתחנו מסלולים למשרתים במקצועות טכנולוגיים שמתאימים לאורח חיי החרדים.
* מנהיגי ציבור משמשים עבורנו כשגרירים.
* לפני חודשיים פתחנו מרכז הכשרות של תומכי לחימה במחנה ג'וליס.
* מדיניות ייחודית לחיילים שיוצאים מהחברה החרדית.
תנאי שירות לחרדים – לא מעט מהמתגייסים הם חסרי עורף משפחתי, ויש לנו מדיניות מקלה (בודד ובודד חריג). כל אחד מקבל תנאים עפ"י מצבו המשפחתי ובהתאם לכללים, יש מענה טוב מאוד.
בשנתיים האחרונות לא עלו טענות מצד חיילות שהזיזו או הסיטו אותן מתפקידן נוכח גיוס החרדים, וניכר שהדבר הזה נמצא על המסלול.
תכנים – כל מה שקשור בתכנים ובליווי מתבצע ע"י המינהלת. המדיניות מכילה תפילות ושיעורי תורה.
העבודה המעשית של שילוב חרדים נמשכת כל הזמן בפיתוח מסלולים ושיח על מדיניות. מי שמבקש להשתלב בשירות כללי-רגיל של צה"ל, משתלב. ראוי לציין שהפלוגה בגבעתי לא נסגרה, והוחלט על גיוס מחלקה. החיילים במסלול שח"ר משרתים בכל יחידות הצבא, אבל בתנאים ספציפיים.
בנוגע לחוק הגיוס - דעתנו המקצועית נשמעת בנושא.
אל"מ חיים דב וייסברג-רמ"ח רבנות - הרבנות הצבאית מחויבת לתת כשרות בצה"ל מתוך חובתנו לדאוג לחיילים. אנו מעניקים לחיילים החרדים תשתית של מטבח מהדרין. יש לנו מס' כשרויות שמוסכמות עליהם. ברגע שהכנסנו אוכלוסיות גדולות שאוכלות כשרות מהדרין, הוספנו את סוג הכשרות הזו. כיום יש רס"ן מטעם הרבנות הצבאית שאחראי על המדיניות והבקרה והוא חלק אינטגרלי מהתהליך.
ח"כ שרון ניר - צה"ל הולך ומתפתח ביכולת שלו לתת מענה מותאם ומגוון לציבור החרדי. הסיפור הוא סוגיה לאומית – השתלבות החרדים בתעסוקה ובחברה הישראלית. השאלה היא איך אנו יוצרים וטו בנושא הגדלת מס' המתגייסים החרדים. אנו רואים פה הנהגה רוחנית ופוליטית שמעבירה מסר ברור: צריך לפטור ציבור שלם מגיוס לצה"ל. לכן בסופו של יום מס' המתגייסים הולך וקטן. בסופו של דבר הנושא נוגע בכלל הציבור, כי נוצר שסע עמוק, סוג של התפרקות של מודל צבא העם ופגיעה באתוס השירות לצה"ל.
משרד רה"מ – עקיבא איסרליש-רפרנט נושאי ביטחון – אנו לא דנים בחוק הגיוס, אנו עוסקים בתיקון הליקויים של דוח מבקר המדינה.
עמותת יוצאים לשינוי – שלומית קפלן-מנהלת מדיניות - אנו מסייעים לבחורים ובחורות שיוצאים מהחברה החרדית ומשתלבים בחברה. המחקר שהוצאנו , שמבוסס על נתוני הלמ"ס, מראה ש- 60% מהמתגייסים לצה"ל לא מגדירים את עצמם כחרדים. מדובר באחוז גבוה מהאוכלוסיה שיש לו צרכים שונים מחרדים. כשהתחלנו את עבודתנו מול צה"ל ראינו פערים בין חיילים חרדים שיש להם התאמות לבין האוכלוסייה. בשנים האחרונות יש מדיניות חדשה בנוגע לבוגרי החינוך החרדי שאינם חרדים, לצערי המדיניות אינה מיושמת והחרדים לשעבר אינם מודעים למדיניות זו. לא ניתן לדבר על שירות חרדי מבלי להתייחס לחברה הזו. פער נוסף שאנו מזהים הוא שאין אף גורם שמלווה אותם בצה"ל, והם גם ככה ללא עורף משפחתי.
אריאל מנשה – לשעבר ראש תחום חרדים בלשכת גיוס ירושלים – בחור חרדי שמתגייס לצבא מקבל ערך משותף, ונמצא בנקודת מעבר קריטית בין המגזר שממנו הוא בא לבין עולם התעסוקה והאקדמיה. הצבא לוקח אותו למקומות שאינו מכיר. בחור חרדי מבולבל יוצא מצה"ל חדור מטרה עם שאיפה למצויינות, הוא מקבל השלמת פערים. ראוי לציין שיש פערים שלא ניתן לגשר ביניהם. המשמעות של פטור גורף מצה"ל היא שניתן פחות לבחורים חרדים ויותר לעסקנים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה- ד"ר אסף מלחי-חוקר בכיר - אנחנו במכון סבורים שכשיש יעדים מחייבים להגדלת מס' החרדים שמתגייסים לצבא, הסיפור עובד הרבה יותר טוב. כמו כן ללא סנקציות כלכליות אנחנו לא נוכל לעמוד ביעדים הללו. אנחנו חושבים שגם צריך להוריד את גיל הפטור לגיל 21 כדי להגדיל את כניסתם של גברים חרדיים לשוק העבודה בגיל צעיר יותר ככל שניתן. השירות האזרחי-לאומי צריך להיעשות בעיקר במסלולים של מסגרות של שירות אזרחי-בטחוני, ופחות במסגרות חברתיות קהילתיות, כי שם השירות פחות משמעותי (לא מועיל לפרט, לקהילה ולמשק). מדובר על מתווה מדורג שבעוד מס' שנים אנחנו נגיע למצב ש-50% מהחרדים מתגייסים לצה"ל.
שיעורי הנשירה מלימודים בגילאי הישיבות הקטנות והישיבות הגדולות בציבור החרדי הם גדולים מאוד. זו אוכלוסייה שזקוקה למסגרות חלופיות, שאחת מהן היא הצבא. השירות בצבא מקנה לאותם בחורים כלים שחסרים להם כדי להשתלב בחברה הישראלית - הון תרבותי והון חברתי. לימודים גבוהים בשילוב עם שירות צבאי הם שני המסלולים שבלעדיהם אי אפשר להשתלב בחברה הישראלית. אנחנו סבורים שהחוק המוצע הוא חוק פסול, הוא לא יעזור לשילוב חרדים בצבא ובתעסוקה במקביל.
המכון למחקרי ביטחון לאומי-INSS – ד"ר עידית שפרן גיטלמן-חוקרת בכירה – התנגדות לחוק המדובר היא חוצה מגזרים עפ"י סקר שביצענו - 70% מהאוכלוסיה מתנגדת. טעות ערכית היא לכרוך יחד את חוק הגיוס, חוק יוקרת השירות ומתווה הגיוס הדיפרנציאלי. מדובר בזילות של ערך השירות וזה לא יעבור. אני חושבת שצה"ל מחוייב לכבודם של כלל המשרתים. הצבא הולך כברת דרך לקראת החיילים הדתיים והחיילים החרדים שאין לה אח ורע בשום מרחב ציבורי אחר.
פקודת השירות המשותף לא חלה על החרדים. מדד התלונות הוא לא המדד בפועל. אני אשמח לשמוע מה הסדרי השירות לחרדים במובן השירות המשותף. ואם הם לא מוסדרים, יש להסדיר אותם כי הלקונה הזו פותחת פתח נרחב מאוד שהוא מסוכן.
ח"כ ירון לוי – הגורל המשותף שלנו כישראלים תלוי גם בחרדים, במסורתיים ובחילונים, ויש כל פעם מעין התנצלות כשאנחנו מדברים על נושא הגיוס. יש לנו מדינה אחת ויש לנו צבא אחד.
בתום הישיבה הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מודאגת מחוסר הגידול במס' המתגייסים החרדים לצה"ל.
צבא העם נמצא בנקודה מסוכנת, וזה הזמן לטפל בו לפני שהכוויות ישרפו את החברה הישראלית. יש לדאוג לעתיד העם, ביטחונו ולצה"ל – כור ההיתוך של העם.
הוועדה רואה בחומרה שמשרד רה"מ לא טרח לשלוח נציג לדיון.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד מס' חודשים בהשתתפות משרד רה"מ.