חומר רקע

בס"ד 08 ספטמבר 2025 לכבוד: ועדת הבריאותשל הכנסת חברי ועדה נכבדים, הנדון: התנגדות החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר לקיצוץ בסל הבריאות בהיקף של 100 מיליוןשקלים החברההישראליתלחקרוטיפולבהשמנתיתרמביעה התנגדותלמהלךשלקיצוץבסלהבריאותבהיקף של 100 מיליון ₪ מתקציב סל הבריאות. קיצוץ זה ישפיע בצורה ישירה על זמינות התרופות לטיפול ב מחלת ההשמנה, יביא לפגיעה ארוכת טווח ורחבת היקף ברמה הבריאותית, בדגש על אוכלוסיות ממעמדסוציואקונומינמוךומהפריפריה ומעברלכך,,לביטולכוונתהחיסכוןהעומדתמאחוריהקיצוץ, עקב הפגיעה הכלכלית החמורהשתיווצר בעלויות עקיפות עבור מערכת הבריאות. מדינת ישראל ניצבת כיום מול אחד האתגרים הבריאותיים והחברתיים המשמעותיים בתולדותיה. לצד המתיחות הביטחוניתוהשלכותיה הנפשיותעל אזרחיםרבים - נפגעים, מפוניםוהציבור כולו - אנו עדים לעלייה מתמשכת בשיעורי מחלות ההשמנה והסוכרת. אלו מהוות גורם סיכון מרכזי למחלות לב, כבד, אירועים מוחיים וסוגי סרטן מסוימים. מחלת ההשמנה היא מהבעיות הבריאותיות החמורות של המאה ה־21 , ובישראל למעלה מ־50% מהאוכלוסייה מתמודדים עם עודף משקל והשמנה. מחקרים מראים כי העלות השנתית של מחלת ההשמנה למשק נאמדת בכ־55 מיליארד ₪, בהוצאות ישירות ועקיפות ובהפסד שנות חיים איכותיות. ההוצאות הרפואיות של אדם עם עודף משקל גבוהות בממוצע ב־25% מאלו של שאר האוכלוסייה. מנגד, תרופות לטיפול במחלת ההשמנה הוכחו כיעילות בהפח תת משקל, שיפור איכות החיים, מניעת התפתחות מחלות נלוות והורדת תמותה. נתונים בינלאומייםמצביעיםעל כך שכל דולרשמושקע בטיפול בהשמנהחוסך בין 3 ל־5 דולרים למדינה. לצד זאת, חשוב לציין כי בישראל קיימות תרופות יעילות לטיפול ב מחלת ההשמנה, אך הן נכללות כיום רק במסגרת ביטוחי השב"ן של קופות החולים. לאוכלוסיות חלשות, בהן שיעור התחלואה גבוה יותר, אין כיסוי אחר מלבד הסל הציבורי - שבו אין כיוםמענהתרופתי למחלת ההשמנה. לאור זאת, אנו בחברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר קוראים באופן חד וברור לוועדה: אל תאפשרו את ביטול התוספת התקציבית של 100 מיליון ₪. תוספת זו הפכה לחלק חיוני בהכנסת טכנולוגיותחדשותובהנגשתןלכללהאוכלוסייה. שלילתהתקציבתפגעבמטופליםותכבידעלהכלכלה הישראלית בטווח הארוך. בכבוד רב, פרופ' דרור דיקר יו"ר החברה הישראליתלחקר וטיפול בהשמנתיתר