חומר רקע

הכנסת הלשכההמשפטית המשנהליועצת המשפטיתלכנסת ירושלים, ט"ז באלול התשפ"ה 9 בספטמבר 2025 לכבוד חברי הוועדהלביטחוןלאומי שלום רב, תקנות למניעתהעסקהבמוסדות מסוימיםשלמי שהורשע באלימותכלפי ילדיםוחסרי ישע (אישור המשטרה), התשפ"ה – 2025 . 1 . ביום רביעי, י"ז באלול התשפ"ה (10 בספטמבר 2025 ,) עתידה הוועדה לביטחון לאומי לדון בתקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה), התשפ"ה – 2025 (להלן – התקנות.) 2. התקנותמבקשותלקבועכלליםהמסדיריםאתסדריהגשתהבקשותלמשטרתישראל,כילאמתקיימתמניעה להעסקתבגירבמוסדאואצלמעסיק,וזאתבהתאםלחוקלמניעתהעסקהבמוסדותמסוימיםשלמישהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג – 2023 . כמו כן, קובעות התקנות הוראות בעניין אישור המשטרה והודעת הסירוב. 3. לקראת ישיבת הוועדה מוגשת סקירה קצרה על הרקע להתקנת התקנות והמצב המשפטי הקיים, ההסדר המשפטי המוצע והערות צוות הייעוץ המשפטי לוועדה. רקע להתקנת התקנות ו המצב המשפטי הקיים 4. בחקיקה, קיימים הסדרים רבים המאפשרים שימוש במידע על עבר פלילי כשיקול לעניין העסקה בעבודה מסוימת, או לעניין מתן תעודה או רישיון לעסוק במקצוע מסוי ם, בין הסדרים אלו ניתן למצוא לדוגמה את חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, ה תשע"ט- 2018 , חוק לפיקוח על בתי ספר, ה תשכ"ט- 1969 וכן את חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א– 2001 , אשר מכוחו הותקנו תקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה,) ה תשס"ג– 2003 (להלן – התקנות למניעת העסקה של עברייני מין.) 5. ברקע חוקים אלו, ולאחר קיום מספר דיונים בוועד ת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, אושר ביולי 2023 חוקלמניעתהעסקה במוסדותמסוימיםשלמישהורשעבאלימותכלפיילדיםוחסריישע,התשפ"ג- 2023 (להלן – החוק.) החוק נכנס לתוקפו שנה לאחר פרסומו, ביום כ"ז בתמוז התשפ"ד (2 באוגוסט 2024 .) 6. החוק קובע איסור העסקה במוסדות מסוימים של בגיר שהורשע בעבירת אלימות או התעללות בילד או בחסר ישע שביצע בהיותו בגיר. בחוק מצוינת רשימת העבירות בחוק העונשין, אשר בגיר שביצע אותן, ת ימנע ________________________________________________________________________ 1 עו"ד מירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו היועצתהמשפטית לוועד ה לביטחון לאומי 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] העסקתו,וכןאתסוגיהמוסדותבהםלאיוכללהיותמועסקאותובגיר.ביןמוסדותאלומנוייםמעונותילדים, משפחתונים, גני ילדים, מרכזי עבודה שיקומיים, דיור מוגן, הוסטלים, בתי חולים או מחלקות המיועדים לאשפוז חולים סיעודיים, ועוד. 7. בנוסף, החוק קובע כי מעסיק לא יקבל בגיר לעבודה במוסד בטרם קיבל את אישור המשטרה. הן המעסיק והן הבגיר יכולים לבקש את הבקשה לאישור. סעיף 3 (ה) לחוק קובע כי ככל שמשטרת ישראל מסרה הודעה כי יש מניעה להעסקה, יצוין בה כיהבגיר זכאי להגיש בקשה לוועדת המומחים לשם קבלתפטור מן האיסור. כמו כן קובע הסעיף כי השר לביטחון לאומי יקבע הוראות בעניין אישור המשטרה והודעת הסירוב. 8. יצוין, כי סעיף 7 (א) לחוק קובע כי מעסיק שהעסיק בגיר בלא אישור המשטרה לא יישא באחריות פלילית אם העסקת הבגיר הייתה בנסיבות מיוחדות שבהן לא היה בידו את האישור, ובלבד שההעסקה הייתה לתקופה שלא עולה על 90 ימים, בעשר השנים מיום פרסום החוק, ולאחר מכן – 30 ימים. 9. ברקע הדברים יצוין כי החוק קובע חובת דיווח לוועדה לביטחון לאומי ולוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת אחת לשנה על יישום הוראות החוק. 10 . סעיף 12 (א) לחוק קובע כי השר לביטחון לאומי ממונה על ביצוע החוק, והוא רשאי, באישור הוועדה לביטחון הלאומישלהכנסת,להתקיןתקנות בכלהענייןלביצועו,לרבותסדריהגשתבקשותלקבלתאישורהמשטרה ולמעט לעניין סעיף5 העוסק בפעילותה של וועדת המומחים., 11 . התקנות המונחות על שולחן הוועדה הן מכוח סעיפים 3(ה) ו12 א) לחוק,( ונועדו להסדיר את אופן קבלת אישור המשטרה לפי החוק. טיוטת התקנות 12 . בטיוטת התקנות מוצע כי מבקש יוכל להגיש במישרין או באמצעות יחיד מטעמו, בתחנת משטרה, בקשה לאישור המשטרה, כאשר מתקיימת חלוקה בין הגשה על ידי בגיר, ובין הגשה על ידי מעסיק או מוסד: א. אם בגיר מבקש את הבקשה – עליו לצרף טופס בקשה חתומה בידו וכן תעודת מוסד חתומה בידי המעסיק או המוסד. אם הבגיר מועסק על ידי הורה או אחראי על ידי חסר ישע, עליו לצרף בקשה חתומה בידו וכן הצהרה מאת ההורה או האחראי כי המבקש מועמד להיות מועסק על ידו. ( תקנה 2 א()(1 )) ב. אם המעסיק או המוסד מבקש את הבקשה – עליו לצרף טופס בקשה חתום על ידו וייפוי כוח מטעם הבגיר, על מנת שיוכל לבקש אישור מהמשטרה בעניינו, זאת בצירוף צילום תעודת זהות של הבגיר והצהרהכיהואמועסקאומועמדלהיותמועסקאצלו.ייפויהכוחישמרלמשךשנתייםאצלהמעסיק. ( תקנה 2 א()(2)). 13 . כמו כן, מוצע כי אימות הזהות יוכל להיעשות באמצעות תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על הזהות של המבקש, ואם הוגשה על ידי יחיד מטעמו, יוגש בנוסף לכך גם ייפוי כוח.( תקנה 2 ב)( ו- ג))( 14 . ככל שהמבקש הגיש את הבקשה בעצמו יוכל לעשות זאת באופן מקוון באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית באתר ממשל זמין. ( תקנה 2 ד)( ו- ה))(. יחד עם זאת מצוין בתקנות, כי תחילת האפשרות להגיש באופן מקוון זה, הינו במועד תחילת ההפעלה של המערכת הטכנולוגית המאפשרת למוסד או למעסיק להגיש באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית באתר ממשל זמין, וכי השר יפרסם הודעה ברשומות על תחילת הפעלתה של ________________________________________________________________________ 2 עו"ד מירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו היועצתהמשפטית לוועד ה לביטחון לאומי 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] המערכת האמורה ( תקנה 5). 15 . המבקש או מי מטעמו יוכלו להגיש את הבקשה באמצעות אתר האינטרנט של משטרת ישראל אם מתקיימים כל אלה ( תקנה 2 ו))(: א. המבקשמקייםקשרקבוע וסדירעםמשטרתישראללענייןקבלתאישוריםלפיחוק,ובלבדשהגישאת הבקשה הראשונה באופן מקוון באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית או באמצעות המשטרה. ב. המבקש קיבל אישור להגשת הבקשה באמצעות אתר משטרת ישראל מאת מדור מידע פלילי בחטיבת החקירות במשטרת ישראל. ג. בקשתו נוגעת לפחות ל- 50 בגירים. 16 . תשובת המשטרה לבקשה תינתן לא יאוחר מ- 30 ימים ממועד הגשתה. אולם, עד ליום י"ז באב התשצ"ד (2 באוגוסט 2034 קרי,), 10 שנים מיום פרסום החוק, תשובת המשטרה לבקשה תינתן לא יאוחר מ- 90 ימים ממועד ההגשה. 17 . עוד מוצע כי המשטרה תנהל ריכוז נתונים ממוחשב של הפרטים הבאים ( תקנה 4): א. מספר הפניות שהוגשו למשטרה לשם קבלת אישור המשטרה, בכל שנה. ב. מספר אישורי המשטרה שניתנו בכל שנה. ג. מספר ההליכים הפליליים לפי סעיף 6 לחוק שנפתחו בכל שנה. ד. פרטים מזהים של המעסיק ה. פרטי המוסד שנמסרו בעת הגשת הבקשה ו. פרטים מזהים של הבגיר ז. מועד הגשת הבקשה ח. פרטי תחנת המשטרה המטפלת בבקשה ט. מועד ביצוע הבדיקה המשטרתית. הערות הצוות המשפטי של הוועדה 18 . בטיוטתהתקנותמוצע כאמורכיתשובתהמשטרהלבקשהתינתן לאיאוחר מ- 30 ימיםממועדהגשתה. אולם, עד ליום י"ז באב התשצ"ד (2 באוגוסט 2034 קרי,), 10 שנים מיום פרסום החוק, תשובת המשטרה לבקשה תינתן לא יאוחר מ- 90 ימים ממועד ההגשה. ב-9 השנים הקרובות, מדובר בתקופת זמן ארוכה מאוד, זאת בהשוואהלתקנותדומותשנחקקו,תקנותלמניעתהעסקהשלעבריינימין,אשרקובעותזמןמענהשל21 ימים. לזמןהמענההממושךיכולותלהיותהשלכותעלהעסקתםשלעובדיםבמוסדותהשונים ועלהיערכותהמוסדות לקליטתם. על הוועדה לבחון האם תקופת הזמן למענה על הבקשה מטעם המשטרה הארוכה מוצדקת בעניינ נו. 19 . בטיוטת התקנות מצוין כי תחילתה של תקנה 2 (ה), העוסקת באפשרות שליחת הבקשה באופן מקוון, תלוי ________________________________________________________________________ 3 עו"ד מירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו היועצתהמשפטית לוועד ה לביטחון לאומי 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] במועד הפעלתהשלהמערכתהטכנולוגיתהמאפשרתלהגישדרךמערכתההזדהותהלאומיתבאתרממשלזמין וכי השר יפרסם הודעה ברשומות על תחילת הפעלתה של המערכת האמורה. הפעלת המערכת תקל על המבקשים את הבקשה ועל כן אנו סבורים כי יש לנקוב בתקנות במועד מפורש בו תתאפשר הגשת הבקשה באמצעותה, ולא להשאיר קביעה אמורפית ללא ודאות. 20 . בסמכות הוועדה לאשר את התקנות, לא לאשרן או לאשרן בשינויים בהסכמת השר. בברכה, הצוות המשפטי לוועדהלביטחוןלאומי ________________________________________________________________________ 4 עו"ד מירי פרנקל- שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת ו היועצתהמשפטית לוועד ה לביטחון לאומי 02-6408611 // 050-6233512 // [email protected]