חומר רקע
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כרייתפוספטים בשדה בריר
הכנסת,
מרכז המחקר והמידע
קרייתבן-
גוריון,ירושלים95919
טל:'
189428945
-
92
כתיבה: שירי ספקטור-בן ארי
פקס:
1 8 9 1 5 9 6
-
92
י"בבסיו
וןתשע"ג
www.knesset.gov.il/mmm
אישור: שרון סופר, ראש צוות
12
במאי 1122
עריכה לשונית: מערכת "דבריהכנסת"
מסמך זה נכתב לקראת דיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הת
וכנית לכריית פוספט בשדה בריר.
במסמך מוצגת סקירה קצרה
על
כריית פוספטים בכלל ובישראל בפרט.
כמו כן
מובאות בו ההתפתחויות
בנושא הכרייה בשדה בריר, בעיקר מאז שנת 2994
. סקירה של עיקרי חוות הדעת אשר בחנו את
השפעת
הפעלת
ה
מכרה בשדה
בריר על בריאותתושביערד והסביבה מובאת כנספחלמסמך זה.
5.
רקע1
הפוספט הוא חומר הגלם התעשייתי העיקרי המופק בישראל (למעט מוצרי האשלג, המגנזיום והברום
הממוצים מים המלח). הפוספט מופק באמצעות כרייה פתוחה
בכמה
אתרים בנגבהצפוני. כיוםיש
כרייה
בשלושה גושים: אזור רותם, אורוןוצין.
ייצור הפוספט
נעשה בשלושה אזוריפעילות:
2.
אזורי הכרייה,
שבהם
נעשות
הכרייה והחציבה. במהלך הכרייה
יש צורך בפיצוצים בשטח פתוח
בעזרתחומרי נפץ.
1.
המפעלים,
שבהם
נעשים ה
עיבוד ו
ה
העשר
ה של חומרי גלם והפיכת
ם
למוצרי דשן ותוצרים כימיים
נוספים.
2.
ה
שינוע –
הסעת חומרי הגלם
מאזורי
הכרייה למפעלים והסעת
המוצרים
מהמפעלים אל נמלי
היצוא, באמצעות
מסילות רכבתומסועים.
בשנות ה-
01
וה-
01
התפתחה בישראל תעשייה כימית ענפה המבוססת על חומר הגלם הנכרה ועל מיצוי
הפוספט לכדי חומצה זרחתית ברמות שונות של ריכוז וניקיון.
בתעשייה
זו מיוצר
ת
שורה של דשנים
כימיים וכן חומרי הדברה ותוספי מזון. כיום ר
וב הפוספט המופק בישראל עובר השבחה תעשייתית,
ושיווקהפוספט המועשר כמוצרבפני עצמו הצטמצם.
2
לפעילות
י
יצור הפוספטהשפעות סביבתיותובריאותיות:
סלעי
הפוספטים מכילים יסודות רדיואקטיביים, אשר חוברים לאבק. אם המכרה קרוב אל אוכלוסייה,
עלולים
התושבים לנשום את החלקיקים הרדיואקטיביים. מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין
ריכוזים גבוהים של חלקיקים מרחפים ובין שכיחות גבוהה
של מחלות דרכי נשימה וגידול בתמותה
ממחלות לבוריאה.
בתהליכי העיבוד והייצור במפעלים
יש צורך במשאבי אנרגיה ומים בהיקף
נרחב. בתהליך נפלטים מזהמי
אוויר וחלקיקים. היבטים סביבתיים נוספים של הייצור
הם
נזקים
שנגרמים מעודפי שפכים תעשייתיים,
תוצרי לוואי שאינם ב
ינ-ניצולומהוויםפסולת מסוכנת ו
פגיעה באלמנטים נופיים.
העמסת סלעים מפורקים בשטח המכרה הפתוח על גבי משאיות והובלת
ם ממקום למקום גורמ
ות לפיזור
אבק בכמויות
ניכרות.
1 משרד הפנים, מינהל התכנון –
האגף לתכנון נושאי, תמ"א/21
ג' –
יתכנית מתאר ארצית לכרייה ולחציבה של מינרלים
תעשייתיים. סיכום וניתוח מצב קייםכרקעלמסמך מדיניות עריכה:צוותתכנוןתמ"א/,21
ג', אוקטובר1121
.
2
שם.
הכנסת
עמוד 1 מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע
כריית הפוספט ותעשיית ההמשך, המבוססת על חומר הגלם המופק ממנו, נעש
ות כיום בישראל באופן
בלעדי על-ידי חברת "רותם אמפרט נגב בע"מ."
נתוני ההפקה של "רותם אמפרט" בשנים האחרונות
מסתכמים ב-7 מיליון טו
נות בשנה. עתודות הפוספט המשוער
ו
ת בארץ מפורטות בדוח המכון הג
יאולוגי
אשר פורסם בשנת 1111. על-
פי הדוח,
כלל
העתודות המשוערות
מסתכמות ב
כ-
1111
מיליון טונות,
ותפרו
סתן מוצגת במפה שלהלן:
במסמך רקע לת
וכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים (תמ"א/21
ג,)' שגובש
באוקטובר 1121
, נסקר המצב הקיים
ומצוין כי "בהנחת גידול של 1%
–
2%
בשנה, עתודות הפוספט
הנוספות
הנדרשות
להבטחת הפעילות התעשייתית של מפעלי הפוספט ('רותם אמפרט') בטווח התמ"א
(עד 1111) מסתכמות בכ-
101
–
261
מיליון טון. להבטחת כמות זאת של חומר גלם יש לאתר שטחי כרי
יה
שהעתודות המשוערות בה
ם גדולות בכ-
21%
–
11%
, וזאת בעקבות פחת שמקורו באי-
ודאויות גיאולוגיות
והנדסיות. לפיכך מדובר בעתודות משוערותנוספותבהיקף של כ-
261
–
161
מיליון טון"
.
במ
סמך הרקע לתמ"א מחולקים מרבצי הפוספט, המשתרעים על פני שטחים נרחבים,
לפי הקרבה
לאזורי הכרייה והתעשייה העכשווית ברותם, צין ואורון, ומובהר כי "המגמה היא להבטיח ניצול
בשלבים ואשר במהלכם ימוצה פוטנציאל ההפקה בשטחי הזיכיון ובקרבתם בעוד
השטחים הרחוקים
י
ישמרו לניצול עתידי בהתאם לצורך ולעניין". במסמך זה
מדובר על
עתודות מרבצי הפוספטים
בחמישה
אזורי חיפושעיקריים:
א.
עתודות בתחום שטחי הזיכיון הקיימים, שקיימות לגביהם
תו
כניות כרייה מאושרות או ת
וכניות
בתהליכי אישורמתקדמים: כמות
משוער
ת של כ-
211
מיליון טון.
הכנסת
עמוד 2 מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע
ב.
עתודות משוערות במרבצים המצויים
בקרבת
האתרים הקיימים (אורון, רותם וצין:) כמות
משוערת של
כ-
111
–
111
מיליון טון. על-
פי המסמך, "המרבצים הקרובים לאזורי ההפקה
הנוכחיים ברותם, אורון וצין (מחוץ לזיכיון) מחייבים בחינה גיאולוגית, תכנונית והנדסית
יסודית; רקחלק מהםעשוי להפוך לעתודות זמינותלכרייה."
ג.
עתודות משוערות בבקעת ערד (זוהר-
בריר) – העתודות המשוערות במרחב זה מסתכמות בכ-
111
מיליון טון,
והעתודות המשוערות בשדה בריר בלבד
מסתכמות ב-
11
מיליון טון. בבקעת ערד
מצויות עתודות גדולות של פוספט דל אורגני המכילות שיעור
גבוה במיוחד של תחמוצת זרחן
ונמצאות
מתחת לכיסוי טפל נמוך יחסית. על-
פי הדוח, "אין ספק כי מדובר במרבצי הפוספט
האיכותיים ביותר שנותרו בקרבה לאזור הזיכיון ומפעלי ההשבחה וה
י
יצור ברותם,
וכי ניצולם
ייתן את התמורה הגבוהה ביותר יחסית לשטח הכרי
יה". לעומת זאת, מצוין כי "המגבלות של
הכרי
יה
באזור, הנובעות מהקרבה לעיר ערד, מ
ההתיישבות הבדואית והמתקנים הביטחוניים,
ידועותומורידות את פוטנציאלהכרי
יה באופן משמעותי."
ד.
ב
עתודות משוערות המרוחקות משטחי הזיכיון, בשולי הערבה המרכזית, יש, על-
פי ההערכה,
271
מיליון טון פוספט
. על-פי הדוח, "המרבצים בשולי הערב
ה בחלקם תחת מעטה ניכר של טפל,
המעמיד את כדאיות ההפקה בתנאים הנוכחיים בספק."
ה.
ב
עתודות משוערות המרוחקות משטחי הזיכיון,
בנגב המרכזי (הר נשפה ומישר), יש, על-
פי
ההערכה,
כ-
111
מיליון טון. על-פי הדוח,
"מרבצי הנגב המרכזי ובעיקר אזור הר נשפה כוללים
עתודות ניכרות באיכויות טובות אך אלה מצויים בלב אזורים שמורים ובמרחק גדול
מהמפעלים."
לסיכום
נכתב בדוח כי "בהנחה כי בשטחי הזיכיון ובקרבתם יש עתודות של כ-
111
–
111
מיליון טון,
מסתמן מחסור של כ-
211
–
111
טון בשליש האחרון של תקופת התמ"א [
כאמור, תקופת התמ"א היא עד
שנת 1111
] החלופות העיקריות לגישור על הפער הזה הן הפקה
בבקעת ערד, בנגב המרכזי –
הר נשפה,
ובאתריםהכרוכים בכרייה תת-קרקעית."
(ההדגשה אינה
במקור3)
עוד צוין כי "העתודות בשדה בריר לבדן אין בהן כדי להבטיח את מלוא הדרישה בטווח התמ"א; לפיכך
בעתיד הרחוק יותר,
אך עדיין בטווח התמ"א,
יידרש בכל מקרה פיתוח הפקה בשטחים נוספים. התאמות
ופיתוחים תעשייתיים עשויים לאפשר בעתיד הפקה של
עתודות הנחשבות נחותות. שינויים בתנאים
הכלכליים יהוו גורם מדרבן להעמקת הניצול בכרייה ואף לכרייה תת-
קרקעית בשטחי הזיכיון ובשטחים
גובלים."
3
כל ההדגשות המובאותבמסגרת ציטוטיםבמסמך זה הינןבמקור, אלא אם צויין אחרת.
הכנסת
עמוד 1 מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע
2.
כריית פוספטים בשדהבר
יר
אתר שדה בריר
קרוב ל
כמה
יישובים מאוכלסים: 2.1
ק"מ מהעיר ערד, 1
ק"מ מהיישוב כסייפה, 1.1
ק"מ מהעיר המתוכננת כסיף, 2 ק"מ מהיישוב הבדואי המתוכנן אל-פורעה. פזורה
בדואית חיה כיום
בתוך שטח המכרה המוצע, ואף
פועל במקום בית-ספר
, אשר נמצא בשולי אתר הכרייה. נוסף על כך,
האתרנמצא 2.1
ק"מ משדה
התעופה נבטים.4
בשנת 2000
ביקשה חברת "רותם אמפרט" מוועדת התכנון והבנ
ייה המקומית בערד לאשר תחילתו של
הליך תכנוני לכריית פוספטים באתר שדה בריר ו
ל
הובלתם למפעל "רותם" הסמוך (תוכנית מס'
211/12/11
.)
ועדת התכנון המקומית החליטה על הכנת תסקיר השפעה על הסביבה,
והוא נערך על-
ידי חברת
"גיאופרוספקט"
במימון חברת "רותם אמפרט"
בשנת 1112
. בעקבות הגשת התסקיר, פנה מנכ"ל עיריית
ערד, בהתייעצות עם לשכת הבריאות המחוזית מחוז דרום, לד"ר מיכה ברחנא וד"ר יהונתן דובנוב, לשם
הערכת ההשפעה הבריאותית של פעילות מכרה פוספטים על תושבי ערד.5
חוות הדעת הוגשה בפברואר
1110
, ובאפריל 1110
הוגשה חוות דעת נוספת, מפורטת יותר. בחוות דעת אלו נקבע כי הקמתו של מכרה
פוספטים בשדה בריר תביא לעל
ייה בתחלואה ואף לעלייה בתמותה בערד, וכי "
בנסיבות הקיימות אין כל
אפשרות לקיים מכרה פוספטים בקרבה שכזו לאוכלוס
ייה."
כנגד חוות דעת אלו הוגשו באותה שנה חוות
דעת
נוספות, מטעם חברת "רותם אמפרט", שנקבע בהן
כי אין לייחס לכר
ייה בשדה בריר כל השפעה על
גידול בתחלואה או
בתמותה. חוות דעת נוספות
הוגשו ל
משרד הבריאותוהמשרדלהגנתהסביבה.
חוות הדעת השונות סותרות אלו את אלו ב
נושא ההשפעה של הכרייה בשדה בריר על בריאותם של
תושבי האזור, הן בנוגע ל
גרימת תחלואה נוספת (בעיקר מחלות לב-ריאה וסרטן) ו
הן בנוגע ל
עלייה
בשיעור התמותה. עיקרי חוותהדעת השונות מוצגים בנספחלמסמךזה.
2.5
ההתפתחויות
בנושא הקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר בעקבות חוות הדעת שהוגשו בשנת
2994
בשל חוות הדעת הסותרות פנה מנכ"ל "רותם אמפרט"
ביוני 1110
למנכ"ל משרד הבריאות והציע לקיים
בדיקה על-ידי גורמים בי
ן-
לאומיים, אשר
תכריע
בין חוות הדעת השונות. בעקבות פגישה שנערכה
6
במשרד הבריאות
ב-
20
ביוני 1110
, שנכחו
בה בין השאר חלק מכותבי חוות הדעת הנ"ל,
הכין משרד
הבריאות מכרז לשם קבלת חוות דעת של גורם מומחה חיצוני. המכרז עוכב
בשל עתירה לבג"ץ, ובסופו
7
של דבר לא פורסם,
לאחר שגובשה עמדתם המעודכנת של ד"ר ברחנא וד"ר דובנוב באפריל 1121
.
עמדה
4
ד"ר מיכה ברחנא וד"ר יהונתן דובנוב, השפעות בריאותיות של מכרה פתוח לפוספטים ליד ערד (אתר "שדה בריר)",
26
באפריל 1121
.
5
ד"ר מיכה ברחנא וד"ר יהונתן דובנוב,
עדכון חוות הדעת מ
טעמנו בעניין שדה בריר, השלמות והתייחסות לחוות דעת נגדיות,
21
במאי1110
.
6 משרד הבריאות
,סיכום דיוןבנושא פוספטים שדהבריר,
20
ביוני 1110
.
7
ד"ר אודיקלינר, עוזר לראש שירותי בריאות הציבורבמשרדהבריאות, דואראלקטרוני,26
במאי 1122
.
הכנסת
עמוד 1 מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע
זו,
לשפיה "הפעלת המכרה תגרום לתוספת זיהום אוויר אשר תביא לתוספת תמותה ותחלואה",
אומצה
8
על-
ידי משרדהבריאות
והיא
מוצגת
כ
עמדתו הרשמית.
ב-
1121
מינה משרד ראש הממשלה את פרופ' שמואל שפירא
למומחה חיצוני בנושא זה כדי
לבחון
אם יש
לפרויקט היבטים בריאותיים העשויים להשפיע
על האוכלוסי
י
ה עקב הכרי
יה בשדה בריר. פרופ' שפירא
הגיש את חוות דעתו בדצמבר 1121
וקבע כי "לעבודת כרייה בשדה בריר אין כל פוטנציאל נזק בריאותי
ביחס לתושבי ערד וכסייפה בהיבטי חלקיקים נשאפים, קרינה, רעש ועקה נפשית"
עם זאת, פרופ'.
שפירא ממליץ
כי "בשנת ההפעלה הראשונה
יינקטו אמצעי זהירות מיוחדים, שהצורך בהמשך השימוש
בהם ושיטות העבודה בשדה
יישקלו בתום שנת העבודה הראשונה. צעדים אלו כוללים ביצוע ניטור
סביבתי קפדני לחלקיקים מרחפים; בדיקת רמת קרינת הרקע בערד ובכסייפה בטרם תחילת העבודות,
בתום 6
חודשים ובתום 21
חודשים מתחילת העבודות; בתנאים מטאורולוגים חריגים שיוגדרו מראשלא
9
יתבצעו עבודותהכרוכות בפיזור בשדה בריר".
ביוני 1122
נערך דיון בראשות פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות
, והוחלט בו כי על מנת לגבש
המלצה מקצועית בעניין הנזק
שעלול להיגרם מהפעלת מכרה
הפוספטים בשדה בריר
י
ש צורך בעריכת
מדידות בשטח. לסיכום הוחלט כלהלן:
המדידות בשטח תתבצענה בשני שלבים:"
א. מדידת ערכי קרינה וזיהום אוויר (בעיקר אבק) סביב מכרה
פעיל באורון או בנחל צין. זאת, במרחקים המדמים את מיקום היישובים שבקרבת שדה בריר, תוך
תשומת לב לתנאים המטאורולוגיים האופי
יניים;
ב. במידה
שתוצאות המדידות בשלב א' תהיינה
מקובלות על צוות מקצועי שימונה על-ידי המנכ"ל, תבוצע כרייה נ
יסיונית למשך חצי שנה, בחודשי
הקיץ,
ובמהלכה
יימדדו במכרה עצמו ובסביבה, לרבות ביישובים הרלוונטיים, ערכי קרינה וזיהום אוויר
לפרמטרים שיוגדרו.
המנכ"ל ימנה
ועדה מקצועי
ת
אשר
תגדיר את הקריטריונים לניסויים ויעקוב אחר
ביצועם. במידה
שיעלה מתוך הניסוי כי אין בעיה, אין סיבה שלא להקים את המכרה."10
הו
ועדה, בראשותו של פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מונ
ת
ה ב- 6
11
ביולי 1122
.
טיוטת ההנחיות
לער
יכת המדידות במכרה הפעיל (אתר אורון) הועברה לוועדה
המחוזית
12
לתכנוןובנ
ייהבמרס 1121
.
ב-
16
במרס 1121
פנה פרופ' גרוטו לסגן שר הבריאות דאז חה"כ יעקב ליצמן כדי שזה יחליט אם יש צורך
ב
המשך עבודת הוועדה בראשותו. החלופות
שהציג פרופ' גרוטו במכתבו היו כדלהלן: "
2. הפסקת עבודת
הוועדה והוצאת הודעה המציגה את העמדה החד-משמעית של המשרד כנגד הכרייה; 1
. המשך עבודת
הוועדה וביצוע הבחינה המקצועית. לבחירה בחלופה זו
ייתכנו 1
תוצאות: קבלת נתונים שיצביעו על כך
שאכן הכרייה בשדה בריר מסוכנת לבריאות הציבור, דבר שיחזק את העמדה המקצועית של המשרד נגד
8
ד"ר איתמר גרוטו, השפעות בריאותיות של הפעלת מכרה פתוח לפוספטים ליד ערד (אתר "שדה בריר)" מכתב להדסה אדן,,
מהנדסת מחוזית, משרד הבריאות,מחוז דרום,20
באפריל1121
.
9
פרופ' שמואל שפירא,
חוות דעת רפואית שדה בריר עבורמנכ"למשרדראש הממשלה,,16
בדצמבר 1121
.
10
לשכת המנהל הכללי, משרד הבריאות, סיכום הדיוןבנושא שדהברירמיום1
ביוני 1122
.
11
לשכת המנהל הכללי, משרד הבריאות, מינוי צוות מקצועי להערכת ההשפעה של הקמת מכרה בשדה בריר על בריאות
הציבור,
6
ביולי1122
.
12
משרד הבריאות, הנחיות לביצוע מדידות באתר "אורון" ובסביבתו במסגרת בדיקת
היתכנות לתקופת "כרייה נ
יסיונית"
באתר שדה בריר, מרס1121
.
הכנסת
עמוד 6 מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע
הכרייה,
או לחלופין קבלת נתונים שיצביעו על כך שאין סיכון לבריאות הציבור בכרייה בשדה בריר ומתן
13
אישור של המשרדלביצוע הכרייה באתר".
ב-
22
באפריל
נמסרה תשובת סגן השר דאז:
"
לאור עוצמת ההתנגדות של המתיישבים באזור והחשש
לבריאות הציבור, החליט סגן שר
הבריאות להפסיק את פעולת הו
ועדה. כרגע מדיניותו היא לא לקדם
14
אתהכרייה בשדה בריר".
בהתאם לכך, הועברה ביולי 2952
למשרד הפנים עמדתו של משרד הבריאות
נגד קידום ת
וכנית הכרייה
בשדה בריר.15
בעקבות שינוי העמדה של משרד הבריאות, נערכה בנובמבר 2952
ישיבה בראשות ראש מינהל התכנון,
בינת שוורץ-
מילנר. בסיכום הישיבה נכתב כי פרופ' גרוטו הציג את עמדת משרד הבריאות
ולפיה המשרד
אינו
מוכן
לקחת סיכון בריאותי. עם זאת הוא
סבור כי מבחינה מקצועית ניתן לבצע כרייה נ
יסיונית
וניטור באתר שדה בריר. בינת שוורץ-
מילנר סיכמה את הדיון,
ו
ביןהשארה
תקבלו ההחלטותהא
לה:
"
2
.
הוצגהנכונות מקצועית של משרדהבריאותלביצוע פיילוט בשדה בריר.
1
.
מנהלת מינהל התכנון תבחן אפשרות לקבל את הסכמת הגורמים המוסמכים במשרד
הבריאותלביצוע הפיילוט.
2
. לשכת התכנון מחוז דרום תקדם, במיידית, ת
וכנית מפורטת לפיילוט באמצעות חברת '
רותם
אמפרט'... בנוסף, לשכת התכנון תשקול אפשרות שהת
וכנית תכלול את כל האתר ברמה
מתארית או בדרך אחרת,
שתבוטל במידה
שהפיילוט ייכשל.
1
. יוקם צוות שיגבש הנחיות לביצוע הפיילוט, הניטור והפיקוח על המדידות, ואלה י
יעשו על-
ידי
חברת 'רותם'. הצוות יהיה בראשות משרד הבריאות וישתתפו בו נציגי
משרד הפנים, המשרד
16
ל
הגנת הסביבהו
משרד ה
אנרגיה ו
ה
מים".
ב-
65
בדצמבר 2952
שלח פרופ' גרוטו לבינת שוורץ-
מילנר הבהרה בדבר עמדתו של משרד הבריאות
בנושא, שכן לדבריו ציטוט דבריו בסיכום הישיבה לא היה מדויק. "עמדת משרד הבריאות הינה שאין
מקום לכר
י
יה מכל סוג בשדה בריר אשר יש בה סיכון לאוכלוסייה. המשרד יאשר כרייה נ
יסיונית רק אם
יוכח שאין בה כל סכנה בריאותית, דבר המותנה בריחוק מספק מאוכלוסייה, כולל הבדואית. עוד אציין
כי בדיון נאמר כי תפעלי לבחון את עמדת משרד הבריאות, ואני מבין כי פנית ללשכת סגן השר,
והוא
17
עדייןעומדעל דעתו המתנגדתלהמשך קידום הנושא".
בתגובה כתבה בינת שוורץ-מילנר:"בחנתי באמצעות משרד ראש הממשלה [ראש הממשלה שימש
בתקופה זו שר הבריאות,
וחה"כ יעקב ליצמן שימש סגן שר הבריאות] את עמדת משרד הבריאות ביחס
לנכונותו להשתתף בתכנון וביצוע פיילוט כרייה נ
יסיוני בשדה בריר. נראה כי כרגע לא יהיה המשרד
13
פרופ' איתמר גרוטו, ראש ש
ירותי בריאות הציבור, מכרה פוספטים –
שדה בריר, מכתב
אל
סגן שר הבריאות, 16
במרס
1121
.
14
פרופ'רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות,
ועדת שדהבריר,
מכתב
אל
פרופ'איתמר גרוטו,11
באפריל 1121
.
15
הדסה אדן, מהנדסת מחוז הדרום, משרד הבריאות, תוכנית מספר 211/12/11
–
אתר שדה בריר, מכתב
אל
אבי הלר,
הממונה על מחוזדרוםבמשרד הפנים,22
ביולי1121
.
16
מינהל התכנון במשרד הפנים, סיכוםהישיבה מתאריך16
בנובמבר.
17
פרופ'איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבורבמשרדהבריאות, סיכוםהישיבה מתאריך16
בנובמבר –תיקון והבהרה,
מכתב אל
בינת שוורץ, מנהלתמנהלהתכנון במשרד הפנים,
22
בדצמבר1121
.
הכנסת
עמוד 7 מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע
שותף למהלך. לפיכך, אני מציעה כי משימה מס' 2
בסיכום הדיון [גיבוש ההנחיות לפיילוט], תהיה
באחריות לשכת התכנון המחוזית בשיתוף עם משרד האנרגיה והמים, המשרד להגנת הסביבה ויועצים
חיצוניים מתחום בריאות הציבור."
מכאן שעל-
פי ההחלטה המוזכרת לעיל,
התו
כנית לכרייה נ
י
סיונית בשדה בריר מקודמת על-
ידי מינהל
התכנון ומ
שרדי ממשלה שונים, באמצעות יועצים חיצוניים בתחום בריאות הציבור,
למרות התנגדותו
של משרדהבריאות ו
ייתכן שאף ללא שיתופו של המשרד בתהליך.18
בהקשר זה נציין כי עמותת "רוצים לחיות בלי מכרות", עמותה
שחברים בה
תושבי ערד, כסייפה ואל-
פורעה,
המתנגדת לכרייה בשדה בריר,
הע
בירה ב-
27
בפברואר 1122
מכתב לבינת שוורץ-
מילנר במחאה
על קידום הניסוי בשדה בריר בניגוד להסכמתו של משרד הבריאות. על-
פי העמותה, "החלטה על קידומו
של הניסוי תוך פנייה לגורמים חיצוניים –
מקום
שבו הגורם השלטוני המוסמך בענייני בריאות הציבור
הביע עמדתו הנחרצת כנגד
עריכתו של הניסוי –
התקבלה בחוסר סמכות, הינה פגומה, בלתי סבירה
19
וסותרת אתכלליהמנהל התקין".
ב-
11
במאי 1122
נערכה פגישה בין נציגי משרד הפנים לבין שרת הבריאות חה"כ
יעל גרמן. לדברי מר
אביב כהן, נציג משרד הפנים, בישיבה התקבלו ההחלטות
האלה: ייערך מפגש נוסף, בשיתוף מומחים
ואנשי מקצוע מתחום הבריאות, איכות הסביבה, הכלכלה והמחצבים (פוספטים) ויוצגו בו כלל העמדות
המקצועיות בעניין. נוסף על כך ייערך סיור לשדה בריר, הר נשפה אזור כריית פוספטים קיים ומפעל.,
הסיור ייערך עם שרת הבריאות בתאריך 22.6.1122, וישתתפו בו נציגי משרד
הפנים,
המשרד
להגנת
הסביבה, משרד האנרגיה והמים ורשות הטבע והגנים. לאחר הסיור והדיון המקצועי תבחן השרה את
עמדתה לעניין הפיילוטותודיעלמשרד הפניםאת החלטתה.
עדאז
ל
א תקודם הת
וכנית לפיילוט במחוז דרום.20
18
בינת שוורץ, מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, שדה בריר, מכתב
אל
פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור
במשרד הבריאות, 22
בדצמבר1121
.
19
עמותת 'רוצים לחיות בלי מכרות,' פגמים בקידום ניסוי לכריית פוספטים בשדה בריר והתנגדות משרד הבריאות לכרייה
נסיונית,מכתב אל
מנהלת ימ
נהל התכנון, אדר'בינת שוורץ-
מילנר, 27
בפברואר 1122
.
20
אביכהן,משרד הפנים, דואראלקטרונילוועדת
הפניםוהגנת הסביבה שלהכנסת,
11
במאי1122
.
הכנסת
עמוד 0 מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע
נספח
ד"ר מיכה ברחנא וד"ר יהונתן דובנוב
הגישו כמה חוות דעת עבור עיריית ערד ועבור משרד הבריאות,
בנושא הכרייה בשדה
בריר. חוות הדעת הראשונה הוגשה בפברואר 1110. השלמות לחוות דעת זו הוגש
ו
באפריל ובמאי 1110
. חוות הדעת האחרונה מטעמם הוגשה למשרד הבריאות באפריל 1121
, וזו אומצה
כעמדת משרד הבריאות בנושא כריית הפוספטים בשדה בריר.21
להלן יוצגו עיקרי חוות הדעת ממאי 1110
. בהמשך יובאו חוות דעת שהוגשו מטעם חברת "רותם
אמפרט", וחוות דעת נוספות שהוגשו בנושא.
חוות דעת רפואיות בנושא שדה בריר, ד"ר מיכה ברחנא וד"ר יהונתן דובנוב22
בחוות הדעת השונות שהגישו ד"ר ברחנא וד"ר דובנוב נמתחה ביקורת קשה על התסקיר הסביבתי
שנערך והוגש
על-
ידי חברת "רותם אמפרט"
בשנת 1112
, ועל המודלים לניבוי פיזור זיהום האוויר
שבהם
השתמשו להכנתו.
למשל,
בחוות הדעת שהוגשה בשנת 1121
נכתב: "התסקיר הסביבתי שהוגש, לא רק
שאינו מספק תמונה ברורה של תוספת הזיהום בעת הפעלת המכרה, אלא שהוא מבוסס על נתונים
שאינם עדכניים ואינו מתייחס לסיכונים פוטנציאליים מהותיים. לא קיימת בו התייחסות לאוכלוסי
יה
הקרובה מא
וד למכרה המוצע, ואין התייחסות למפגעי קרינה מייננת שעלולה להאמיר, באופן מלאכותי,
כתוצאה מפעילות הכר
ייה."23
הכותבים
מו
סיפים
כי העובדה שהתסקיר מתייחס לתהליך הכרייה בלבד,
ולא לתהליכי ההובלה, האחסון והטיפול בתוצרי הכרייה, היא
"טעות יסודית". לטענתם, "תהליכים אלו
הם עתירי זיהום בפני עצמם, כך שהזיהום כתוצאה ממקורות אלו עולה אף על הזיהום מהכרייה
עצמה."24
25
בחוות הדעת ממאי1110
נכתבכך:
"הפעלת מכרה פתוח במיקום המוצע (שדה בריר) תחשוף את האוכלוסי
יה העירונית בערד
pm
לתוספת חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים בקוטר 1.1
, כאשר חלקיקים אלו כוללים גם
חומרים רדיואקטיביים כתוצאה מפעולת הכרייה. משמעות נתון זה כי החשיפה לקרינה מייננת
אצל אוכלוסיית ערד
תהיה מעבר לחשיפה
שבה הם מצויים היום (שכן אזור ערד הינו אזור עתיר
רדון)... תוספת חומרים אלו אף במידה קטנה הינה גורם מסרטן ודאי וראוי לזכור כי לא קיים
21
ד"ר איתמר גרוטו, השפעות בריאותיות של הפעלת מכרה פתוח לפוספטים ליד ערד (אתר "שדה בריר)", מכתב
אל
הדסה
אדן, מהנדסתמחוזית, משרד הבריאות,מחוזדרום,20
באפריל 1121
.
22
ד"ר מיכה ברחנא וד"ר יהונתן דובנוב,
עדכון חוות
הדעת מטעמנו בעניין שדה בריר, השלמות והתייחסות לחוות דעת
נגדיות,
21
במאי1110
.
23
ד"ר מיכה ברחנא וד"ר יהונתן דובנוב, השפעות בריאותיות של מכרה פתוח לפוספטים ליד ערד (אתר "שדה בריר)",
26
באפריל 1121
.
24
שם.
25
ד"ר איתמר גרוטו,
השפעות בריאותיות של הפעלת מכרה פתוח לפוספטים ליד ערד (אתר "שדה בריר)", מכתב
אל
הדסה
אדן, מהנדסתמחוזית, משרד הבריאות,מחוזדרום,20
באפריל 1121
.
הכנסת
עמוד 0 מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע
סף בטוח לקרינה מייננת, כך שכל תוספת ולו מזערית יכולה להוות את הגורם הישיר לסרטן
הריאה (בעיקר, אך לא באופן בלבדי.)
הפעלת המכרה המוצע תגרום לחשיפה גדולה יותר של האוכלוסי
יה בערד לחלקיקים נשימים
כאשר משמעות חשיפה זו הינה תחלואה נשימתית גדולה יותר, הן מבחינת החמרת תחלואה
קיימת והן במשמעות של תוספת תחלואה על זו הקיימת, לרבות כל ההשלכות של תחלואה כזו
מבחינת צריכת שיר
ותי בריאות, אובדן ימי עבודה, נכויות ומ
וגבלויות. אין באפשרותנו לתת
כימות מדויק של עודף התחלואה, אך להערכותינו (לפחות בנושא האס
תמה)...
מדובר בפגיעה
בכמה מאות מתושביערד בכל שנה.
בהנחה שתתקיימנה כל ההנחות הטמונות בדוח הסקר הסביבתי שיעור התמותה הכוללת בערד
יעלה ב-
1.11%
. המשמעות ה
ינה תוספת של שבעה נפטרים נוספים בכל שנה רק כתוצאה
מפעילות המכרה... שיעור הנפטרים הנוסף ממחלות לב וריאה כתוצאה מפעילות המכרה
בסמיכות כה רבה ליישוב עירוני יהיה 6%
, והמשמעות בפועל היא של ארבע פטירות נוספות בכל
שנה מסיבות אלו (כלומר, סך הכ
ו
ל שבעה נפטרים בשנה, מהם ארבעה במחלות לב-
ריאה)...
נתונים אלו אינם כוללים את התחלואה הנוספת האפשרית בסרטן הריאה, שהינו סרטן קטלני
ביותר, כתוצאה מחשיפה מוגברת לגז רדון ונגזרותיו (גז הרדון הוכר בשנת 2000
על-
ידי הסוכנות
הבין-לאומיתלסרטן כ
מסרטןודאי בבני-אדם.)
התייחסותנו הינה לפגיעה בתושבי ערד בלבד. ברור לנו ומעל לספק סביר כי קיום המכרה בשדה
בריר אינו מאפשר קיום שגרת חיים ו/או לימודים בבית-הספר באל-
פורעה, וכי תנאי ראשוני
והכרחי של קי
ום המכרה הוא העתקת בית-
הספר ו/או תושבים המתגוררים במרחק של
קילומטר או קילומטר וחצי מהמכרה, ומבחינתנו אין לדון בכלל במכרה ללא תנאי שכזה, ולכן
לא התייחסנו לפגיעה האפשרית בתלמידים או בתושבים אלו, כי לגבי דידנו, בכל דיון במכרה
בשדה ברירלאיהיו תושבים בקרבה שכזו.
אנו מודעים לכך שמרבית תשומת הלב ניתנה לעניין הפטירות, אך לדעתנו הבעיה האמיתית
טמונה דווקא בנושאי התחלואה. צריך גם לתת את הדעת
למשמעות הכלכלית העצומה
של
העומס הכלכלי של התחלואה, הן העלויות הישירות שלה (אשפוזים, תרופות, אובדן ימי עבודה,
נכויות) והעקיפות... אנו מניחים שלאחר מספר שנות הפעלת המכרה העלות הישירה למדינה
תהיה בסדרי גודל של מיליוני שקלים כל שנה...
דעתנו כרופאים, כמומחים בתחום היא כי בנסיבות הקיימות אין כל אפשרות לקיים מכרה
פוספטים בקרבה שכזולאוכלוסי
יה"
הכנסת
עמוד
21
מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע
חוות הדעת של פרופ' יוסף ריבק עבור חברת "רותם אמפרט"
ותגובתם של ד"ר
ברחנא וד"ר דובנוב (
26
מאי2994
)
פרופ' יוסף ריבק, מומחה לרפואה תעסוקתית, התבקש על-
ידי חברת "רותם אמפרט"
לבחון את חוות
הדעת של ד"ר ברחנא וד"ר דובנוב. יש לציין כי חוות הדעת השנייה שפרסמו ברחנא ודובנוב
הייתה
בתגובה למסמך שיוצג להלן, כך שבמידת האפשר יוצגו טיעוניהם בצמוד לטיעוניו של פרופ' ריבק. להלן
עיקרי חוותדעתו שלפרופ' ריבק:
א.
רדון אינו מהווה
סכנה במכרות פוספט. על-
פי מאמרים מדעיים המוצגים בחוות הדעת, אשר הראו כי
בקרב עובדים בסוגי מכרות שונים, ביניהם
מכרות פוספט, לא נמצאה עדות לחשיפה לרדון שתחייב
עובדיםבפיקוחרפואי (למעטעובדי מכרות פחם,)
ריבק הסיק כי "לאור העובדה כי עובדי המכרות עצמם
אינם מצויים בסיכון;
ו
דאי כי אוכלוס
ייה הנמצאת במרחק גדול בהרבה, לא תימצא תחת סיכון...
המסקנה מכל אלה
כי אין סיכוי שהכרייה בשדה בריר תגרום לשינוי ברמות הרדון בעיר ערד ו4או
ביישובים הסמוכים האחרים, ואיןלייחסלה כל השפעה על תוספת תחלואה או תמותה."
בחוות דעתם המעודכנת של ברחנא ודובנוב ממאי 1110
חולקים הכותבים על ההשוואה שעורך פרופ'
ריבק בין תחלואה באוכלוסיית העובדים לתחלואה
באוכלוסייה הכללית. לדבריהם: "אנשים הנמצאים
במעגל עבודה, ובוודאי בעבודה מסוג זה הנדון כאן, הם אנשים בריאים, ואפילו כאלו שכושרם הגופני
הוא טוב במיוחד...
חולים במחלות נשימה, מחלות לב או כל תחלואה אחרת אינם כשירים לעבודה מעין
זו... גישת בריאות הציבור לסיכונים אפשריים אמורה להתחשב בחוליות החלשות ביותר באוכלוסייה
(מבחינה בריאותית) ולתת להם הגנה, ולא רק לעובדים,
שכאמור אינם דומים (במצב בריאותם)
לאוכלוסי
יה הכללית."27
דובנוב וברחנא מערערים על תקפותו של המחקר המרכזי
ש
עליו הסתמך פרופ' ריבק
בטיעונו בנושא
החשיפה לרדון. לדבריהם, במחקר
זה
נבדק רק מכרה אחד של פוספט,
ונדגמו, על בסיס התנדבותי,
ארבעה עובדים ועוד שני מנהלים בלבד. לגבי החשיפה לגז רדון הם הוסיפו: "היות
שהנושא לא נבדק
בצורה יסודית, אין בידינו נתונים ברורים לגבי הכיוונים הברורים
שאליהם עלול להיסחף גז הרדון
כתוצאה מחפירות ותזוזות קרקע שיהיו חלק מעבודת המכרה, ולפיכך לא ניתן בשעה זו לכמת את רמות
החשיפה הנוספות שיושתו על התושבים המתגוררים באזור. יחד עם זאת, ברור כי פעולות חפירה והסטת
קרקע יגרמו לשחרור מוגבר של רדון לאוויר...
נוסיף עוד כי...
הנושאים את הרדון הם חלקיקי אבק
נשימים, והיות
שפעולת המכרה תגרום לפיזור אבק, החשיפה לרדון, כשהוא מחובר לאבק, תהיה אף
28
גדולה יותר".
ב. פרופ' ריבק מציג
כמה מחקרים בנושא השפעת מכרות על בריאות תושבי הסביבה,
ובהם מחקר
שפורסם בשנת 1111
ובדק את שיעורי הסרטן בסמוך
למכרה באזור פלורידה
שלא נמצאה בו כל עלייה
בשיעורי
התחלואה בסרטן לסוגיו מחקר נוסף, גם הוא מפלורידה,;
שנערך בו מעקב ארוך טווח אחר
עובדי כרייה ועיבוד בתעשיית הפוספטים מ-
2010
עד אמצע שנות ה-
01
, הראה כי לא נמצא כל עודף
26
אם לא צויןאחרת,
תת-פרק זה מבוסס על: פרופ'
יוסף ריבק,
חוות דעת מומחה,הוגשלחברת"רותם אמפרט"
, מאי1110
.
27
ד"ר מיכה ברחנא וד"ר יהונתן דובנוב, עדכון חוות הדעת מטעמנו בעניין שדה בריר, השלמות והתייחסות לחוות דעת
נגדיות,
21
במאי1110
28
שם.
הכנסת
עמוד
22
מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע
תחלואה משמעותי בסרטן הריאות ובסוגי סרטן
אחרים בקרב עובדים. לטענת ברחנא ודובנוב, אין כל
אפשרות להשוות את התנאים במכרה הנ"ל לתנאי המכרה
המוצע, שכן "מדובר ב-
021
תושבים בלבד
שגרים בסמוך למכרה, ובכלל מדובר בכרי
יה רטובה... מבחינה אקלימית מדובר באזור עתיר משקעים
בשפך נהר ומאופיין על-ידי הצפות תדירות". עוד הם טוענים כי בגלל מחסור בנתונים לגבי רמת החשיפה
של התושבים למכרה, דרך החשיפה וכימותה, לא ניתן להסיק מסקנות לגבי קשר אפשרי בין חשיפות
למכרה לתחלואה בסרטן.29
ג. בהתייחס לסיכונים מחשיפה לאבק עדין (חלקיקים הקטנים מ-
21
מיקרון), מביא ריבק מאמרים
PM
שנטען בהם כי "חלקיקי 1.1
שמקורם בקרקע [כלומר שמקורם לא אנתרופוגני –
מעשה ידי אדם]
אינם בעלי השפעה בריאותית מזיקה". לטענת ריבק, "
מקור האבק באזור שדה בריר, ככל ש
ייווצר,
מקורו בפעילות קרקע... תהליך הכרייה אינו יוצר חלקיקים קטנים בקטרים הללו [כלומר חלקיקים
עדינים הקטנים מ-
21
מיקרון]... על רקע כל אלה, חוות דעתם של ד"ר ברחנא וד"ר דובנוב דמונית ובלתי
מבוססת.
היא לקחה בחשבון ערכי קיצון והפכה אותם לערכי החשיפה השגרתית, עם
הערכות תחלואה
בלתי מבוססות, שמקורן ככל הנראה בה
י
עדר ה
אבחנה שבין חלקיקים אנתרופוגנים ובין חלקיקים
קרקעיים... ניתן לקבוע בב
ירור כי החשש ממחלות סרטן ריאה ואחרות המועלה במקרה של שדה בריר
במכתבם של ד"ר ברחנא ודובנוב, אין לו על מה שיסמוך וכל חישוביו התיאורטיים אינם יכולים להיות
קבילים היות
שהם מבוססים על הנחה מוטעית
שלפיה החלקיקים הם אנתרופוגניים. לכן יש לדחות את
חישוביהם מכ
ו
ל וכ
ול. לא צפויה להערכתי כל עלי
יה בתמותה מכל סוג שהוא עקב העבודה במכרה
המוצע"
ברחנא ודובנוב דוחים את טענתו של ריבק,
ש
לפיה אבק שמקורו בקרקע אינו מזיק. לדבריהם,
"גם
המשרד להגנת הסביבה בישראל, כמו ארגון הבריאות העולמי וגם הסוכנות האמריק
נית להגנת הסביבה
לא מקבלים טענה זו, שאכן נשמעת מדי פעם על-ידי חוק
רים מסוימים. יתרה מזו, במתאר המוצע
בהחלט שלא מדובר רק באבק טבעי. מדובר, ראשית לכ
ו
ל, באבק הכולל אלמנטים רדיואקטיביים (ועצם
עניין זה כבר מבדיל אותו מאבק טבעי שמקורו בדיונות חול מדבריות) ובתוספת תוצרי פליטה של הכלים
הכבדים אשר יפעלו בשטח, וכפי שציינו הנם שווי ערך לנפח תחבורה משמעותי, וכל זאת במשך 11
שעות
ביממה."
בסיכום תגובתם להערותיו של פרופ' ריבק
כותבים ברחנא ודובנוב: "אנו דוחים בשתי ידיים את טענותיו
של פרופ' ריבק... וזאת בשני ההקשרים המרכזיים – החשיפה לרדון, שהינו מסרטן ידוע,
ובנוסף חשיפה
לחומרים רדיואקטיביים נוספים מסלע הפוספט,
וכמו כן בהקשר של החשיפה לאבק. נציין כי הנ"ל לא
סתר את הערכותינו בעניין התחלואה הנשימתית והחמרתה, נושא צריכת השירותים הרפואיים כולל
אשפוזים ו/או את חישובי התמותה העודפת שהצגנו."30
29
שם.
30
שם.
הכנסת
עמוד
21
מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע
31
חוות דעתשל פרופ' רפאל כראל מטעםחברת "רותם אמפרט"
(מאי 2994
)
פרופ' כראל מתייחס בחוות דעתו לשני נושאי בריאות עיקריים אשר לגביהם נטען במסמך של ברחנא
ודובנוב שהפעלת המכרה בשדה בריר תביא להגברת תחלואה באוכלוסי
יה המתגוררת בסביבה: נזקי
בריאות בעקבות חשיפה לרדון ונזקי בריאות בעקבות חשיפה לחלקיקים מרחפים. לטענת פרופ' כראל,
"במערכת שאנו דנים בה כאן מדובר במכרה פתוח (כלומר כרי
י
ה עילית), ששם כל השטח המגולה פתוח
לאטמוספירה והכרייה נעשית רק בנקודות ספורות מתוך שטח של דונמים רבים הנכללים במכרה. צורת
עבודה זו מביאה לכך שכל כמות הרדון שנפלטת לאוויר נמהלת מייד בנפח האי
ן-
סופי (למעשה) של
האטמוספירה ומתפזרת לפי משטר הרוחות שבאזור". כראל אף מערער על תוקף המחקרים
שבהם
השתמשו ברחנא ודובנוב ועל היכולת להסיק מהם מסקנות בנוגע לכרייה במתקן פתוח. הוא מסכם כי
"לאחר שעיינתי במסמך של ברחנא ודובנוב לא ראיתי שם סימוכין (בסיס עובדתי) לכך שפעילות המכרה
תביא לעלייה משמעותית בריכוז גז הרדון באוויר בסביבת אזורי המגורים בערד. בהיעדר ע
לייה בריכוזי
הרדון באוויר בסביבה, לא ניתן להניח שתהיה עליה בסיכון לבריאות האוכלוסי
יה (או תוספת
תחלואה.")
פרופ' כראל טען נוסף על כך כי המודל
ש
בו השתמשו ברחנא ודובנוב לחישוב עלי
יה בתמותה מסרטן
ומחלותלב כתלות ברמתחלקיקיםעדינים באוויר אינו ישיםבמקרה דנן.
הוא מסכם באומרו כי "בהסתמך על נתוני התסקירים השונים שהובאו לידיעתי הרי שלהערכתי לא
צפויה כל תוספת תחלואה באוכלוסיית העיר ערד (או באוכלוסיית כסי
יפה) בגין הפעלת מכרה בריר, לא
בהקשרעם סיכוניגזהרדון, ולאבהקשר עם סיכוניהאבקהמרחף."
32
חוות
ה
דעתשל ד"ראריק ק
רסנטי עבור המשרדלהגנת הסביבה(
2994
)
במאי1110
הגישד"ר אריק קרסנטי התייחסותלמשרד להגנת הסביבה.להלן עיקרי מסקנותיו:
"
א. הפעלת המתקן המתוכנן של חברת 'רותם'
, בסמוך לערד, תגרום להרעה מסוימת במצב
הבריאותי של האוכלוסי
יה מסביב.
ב. הרעה זו תתורגם בעלייה, אומנם
מזערית, בשיעורי תמותה, אבל התמונה לגבי התחלואה
מורכבת יותר.
ג. לגבי התחלואה, העלייה הצפויה במספר החולים, שאינה כלל מרשימה באחוזים, עלולה
להיות משמעותית במספרים אבסולוטיים. הקיום של אוכלוסייה פגיעה במיוחד באזור,
המורכבת מחולי מחלותריאות שהחליטולהשתקע בערד לצורךהבראה, מחמירה את התמונה.
אין מספיק כלים בספרות המדעית על מנת להעריך באופן כמותי את ההשפעה הבריאותית
לטווח הארוך של הצטברות של חלקיקים בעלי יסודות רדיו-
אקטיביים השוקעים בריאות של
31
פרופ' רפאל כראל, חוות דעת מומחה: התייחסות לסיכוני הבריאות הנטענים בעקבות הפעלת מערך כריית הפוספטים
בשדהבריר –
תגובה לדוח של ד"רברחנא וד"ר
דובנוב,
שהוגש למנכ"ל עיריית ערד בתאריך 11.1.10
,
16
במאי1110
.
32
ד"ר אריק קרסנטי,
התייחסות לחוות דעת של משרד הבריאות על הקמת מכרות פוספטים בשדה בריר בנושא חשיפת
האוכלוסייה לחלקיקיםנשימים עדינים באזור ערד,
מוגש לד"ר לבנהקורדובה,המשרד להגנתהסביבה,21
במאי1110
.
הכנסת
עמוד
22
מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע
האוכלוסייה החשופה. נקודה זו גם הודגשה בחוות דעת שפרסם אגף הקרינה במשרד להגנת
הסביבה. נוצר כאן מצבהמחייב הפעלתעקרונותהזהירותהמונעת או ההימנעותהמונעת".
בחוות הדעת מביע ד"ר קרסנטי השגות לגבי הבסיס המדעי לחישוב אומדן הסיכון בחוות דעתם של
ברחנא ודובנוב, וכן לגבי הבסיס להערכה הכמותית של הסיכון המהותי. אולם הוא מדגיש כי "אין
לראות בחריגה זו דבר הפוסל באופן מוחלט בשל עצמו את מסקנותיהם, אלא רק דבר המחייב לבחון
באיזו מידה הערכה זוהיא יתרהעל המוסכם היום על הקהילההמדעיתהבי
ן-
לאומית."
חוות הדעת של ד"ר אלי שטרן עבור המשרד להגנת הסביבה: אפקטים רדיולוגיים בהפעלת מכרה
33
פוספטים באתרשדה בריר (יולי2994
)
חוות דעת זו עוסקת באפקטים הרדיולוגיים (הקשורים בחשיפה לקרינה) הפוטנציאליים על תושבי ערד
וכסייפה כתוצאה מפעילות שוטפת של מכרה שדה בריר.
על-פי חוות דעתו של ד"ר שטרן, "ההערכות והחישובים –
שבוצעו באורח מחמיר וקונסרבטיבי –
מצביעים על כך שככל הנראה, ובמגבלות החישובים התיאורטיים, הפעלת המכרה אינה אמורה לגרום
לחשיפות רדיולוגיות חריגות ו/או בלתי קבילות בקרב תושבי ערד וכסייפה... מודגש שלמרות החישובים
המדוקדקים שבוצעו בתסקיר ההשפעה על הסביבה עבור פליטות אבק מפעילות שוטפת... ולמרות
חישובי החשיפות שבוצעו במסמך זה אין להעלות על הדעת הפעלת המכרה באופן קבוע, מבלי שתמוצה
עד תום 'שנת הכרייה הניסיונית'
, הן מבחינת מדידות בשטח והן מבחינת אימות בפועל של מכלול
החישובים וההערכות שבוצעו".
ד"ר שטרן פירט בחוות דעתו פרמטרים הקשורים לחשיפה לקרינה
ש
אותם מומלץלבדוק במהלך שנתהכרייה הנ
יסיונית או לפניה.
חוות דעת עצמאית של ד"ר חנוך כסלו (פיזיקאי יועץ): אומדן כמות חלקיקים מורחפים בהפעלת מכרה
34
שדה בריר(יולי2994
)
ד"ר כסלו בחן, במסגרת חוות הדעת, את המודל לחישוב זיהומי אבק וחלקיקים
שחברת
"גיאופרוספקט
" ה
שתמשה בו
בהכנת תסקיר ההשפעה על הסביבה. הוא מציין כי "עורכי התסקיר
השתמשו במודל החישובי כמות שהוא ולא טרחו לכייל את תוצאות המודל שקיבלו על בסיס מדידות
כלשה
ן
המתייחסות למכרה הפוספטים". ד"ר כסלו השווה את תוצאות התסקיר לנתונים של מדידות
בפועל של מכרה פוספטים ב
סוריה (שהינו
, על-
פי חוות הדעת, בר-
השוואה במאפייניו לשדה בריר). הוא
מצא כי תוספת הזיהום על-
פי התוצאות
שנמדדות
בפועל
גדולה במידה ניכרת מהתוצאות החזויות
שבתסקיר.
כסלו קבע כי "הפער הדרמטי בין תוצאות המודל הממוחשב שבתסקיר לבין המדידות במציאות אינו
קביל, ומצביע על שגיאה חמורה ביותר בשימוש במודל הממוחשב או בהזנת נתוני הקלט שלו". על-
פי
אומדן תוספת החלקיקים שערך, ובהתבסס על החישוב שערכו דובנוב וברחנא, העריך כסלו כי "העלי
יה
33
ד"ר אלי שטרן,
אפקטים רדיולוגיים בהפעלת מכרה פוספטים באתר שדה בריר, נכתב עבור המשרד להגנת הסביבה, יולי
1110
34
ד"ר חנוךכסלו,
אומדןכמות חלקיקים מורחפיםבהפעלתמכרה שדהבריר,יולי 1110
.
הכנסת
עמוד
21
מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע
הכוללת בשיעור הפטירות תהיה כ-
22%
בשנה עבור אנשים הגרים כ-
2.1
ק"מ מהמכרה... [ומכאן ש]
הפעלת המכרה בתפוקה מלאה תגרום לתוספת של 12
פטירות בשנה בערד".
הוא מציין כי פעולות שיכוך
אבק ש
יינקטו במכרה יכולות להפחית את שיעור התמותה
במידה ניכרת, ואולם בשל מגבלות טכנולוגיות
לא צפוי ששיעורהפחתתהאבק
יעלה
על 11%
–
61%
.
הכנסת
עמוד
21
מתוך
21
מרכז המחקרוהמידע