חומר רקע
עמדתארגוני הסביבה והבריאות - שינוי מדיניות הפוספטיםשל ישראל
ארגוני סביבה מ
תריעים
מפניהכוונהלבטלאת הבחינה ה
מחודשת למדיניותהפוספטים הלאומית.
אנו קוראים לממשלה לשנותאת מדיניותהפוספטים הנוכחית,מכיווןשמדובר במדיניותהרסנית
לסביבה ולאדםשחי
ועובד בה
ארגוני הסביבה מעורבים זה שנים ארוכות בדיונים לקביעת מדיניות הפוספטים, כמו גם בהתמודדות עם
זיהומי הענק שתעשייה זו גורמת לאורך השנים, ולמרבה הצער מכירים את הנושא לאורכו ולרוחבו.
המדיניותהנוכחית,שעליההחליטההממשלההקודמת,מביאהלפגיעה בבריאותתושביהנגב,פוגעתפגיעה
אנושהבשטחיםהפתוחים,וגורמתלזיהוםמחרידומסוכןלבריאותשלהקרקע,המיםוהאוויר-
הןבהיקפו
יוצאהדופןוהן במאפייניו.
סלעהפוספט,נקראעלשםהזרחן(פוספור)שהואמכיל.הזרחןהואמשאבחיוני,אךעדייןרובוהמכריעשל
הסלע, כ-
70%
,הוא פסולת. פסולת זו מכילהיסודות מסוכנים
שהוכחו כמזיקיםלסביבה ולבריאות האדם.
הידועבהםהואהאורניום,
יסודרדיואקטיבי
המוגדרעלידירשותמחקרהסרטןשלארגוןהבריאותהעולמי
(
IARC
)
כמסרטןודאי.
המדיניותהנוכחית גם מביאה לחיסולמהיר שלעתודותהפוספטהמצויות בשטחישראל, עלאףהידלדלות
עתודות הפוספט בעולם, והיותו משאב במחסור בעל משמעויות גיאו-
פוליטיות אסטרטגיות. זאת, מבלי
לדאוגכיאותלדורותהבאים.הדוגמאהטובהביותרלהמחישזאתהואהשטחהנקרא"
שדהבריר"בתמ"א
14
. על פי מסמכי התמ"א, המגדירה קצב כרייה של 7.5
מיליון טון בשנה, בשטח זה יש
כ-
80
מיליון טון
פוספטים.אמנםהכוונההיאלכרותבמקבילבכמהשטחים,ולמשוךאתהכרייהעלפנייותרזמן,אבלחילוק
פשוט מבהיר כי מדוברבכמות פוספטיםשמספיקה בקושי ל-
11
שנים.
בחודשינואר2025
חודשהזיכיוןשלICL
בעשריםשנים.במסמךהחלטהמתאריך29/07/2025
,אשרמסכם
החלטה שלהוועדההמחוזית לתכנוןובנייה מחוז דרוםבנושאהשמשתבריכות4ו-5
,כתוב במפורשכי ..."
תקופת זכות הכרייה
: התקופה נקבעה ל-
20
שנים בהתחשב בכמות הפוספט הגולמי ובממוצע
התפוקהבחמשהשניםהאחרונותשהיהכ-
5.7
מיליוןטוןבשנה.מימושמלואתקופתזכותהכרייה
תלוי במחיר סלע הפוספט וביכולת החברה להמשיך לבצע כרייה על בסיס מסחרי."
במכתב שנשלח על ידי ICL
בתאריך 23/01/2025
לוועדה הנ"ל, נכתב כי "בשנת 2024
הצליחה
'רותם'לייצר פוספט לבןמפוספט ביטומני, שהינו פוספט נחות ובעל עלות יקרהוזאת מכיוון שכבר
כיום אין מספיק פוספט איכותי (לבן) לייצור רציף. הצלחה זו היוותה בסיס לתעודת התגלית
שניתנהלרותםמכוחפקודתהמכרותולקבלתזכיוןחדשבשדותהקיימים,לתקופה
שלעד20
שנים
שמותניתבכך שאכןתתאפשרכרייהכלכלית."
התעסוקה בנגבהיא אחתהסוגיותהעיקריות בנושא. למרבההפלא, בניגוד להמלצתהוועדההב
ין-
משרדית
לבחינת משק הפוספטים,
התוכנית אינה מבטיחה כי הפוספט הישראלי ישמש את התעשיה הישראלית.
הפוספטים,שמקורםבמכרותבנגבמשמשיםלשלושהמוצריםעיקריים:סלעפוספטמועשר,דשןלחקלאות
(סלע בעיבוד מזערי), וחומצה פוספורית (ירוקה ולבנה), שממנה מיוצרים מוצרי המשך. כאמור, תוכנית
המתארהארציתשאושרהאינהמגבילהכללאתייצואהסלעעצמו.במשךשניםהתקייםייצואסלעכחומר
גלםלתעשיותבחו"ל.אףכי
לאחרונההוארךהזיכיוןשלכיללשלוששניםללאמ
כרזוללאתמורה,ישלזכור
כי מרבצי הפוספטים הם נכס ציבורי השייך למדינה, כי זכותה לקבוע את שיעשה בהם, וכי בכוחה של
הממשלה להוציא קביעה זאת לפועל. אין להסכים לרעיון כי הזיהום נשאר בנגב, בעוד העבודה עוברת
למדינותזרות.
על מנת לקבוע מדיניות שתצמצם ככל הניתן את הכרייה ואת הפגיעה האנושה בסביבה, ושתבטיח מיצוי
כלכלי מלא של כל טון סלע, ואת יעילות התהליכים הלוקה כיום בחסר, כלל המידע הרלוונטי לקיום
ההחלטה צריך להיות בידי משרדי הממשלה.
למצער, ההחלטה על המדיניות הנוכחית התקבלה למרות
שאין בידי המדינה נתונים על היקף עתודות הפוספט שנותרו בשטח הזיכיון של כיל-
רותם (כולל שכבות
העומק), להוציא נתונים שהעבירה חברת כיל עצמה. נתונים אלה משתנים פעם אחר פעם בהתאם
לאינטרסים הכלכליים, ואם בעבר היה ספק כלשהו באשר לאמינות נתונים אלה, כיום
אין ספק שמדובר
בנתוניםבלתיאמינים בעליל.יש לדאוג בראשובראשונה לכך שלממשלהיהיונתונים משלה.
הנתונים על עתודות הפוספט אינם היחידים שמשרדי הממשלה קיבלו מבעלי העניין ולא ביררו אותם
בעצמם.כךהדברגםבאשרלנתוניםהכלכליים,דוגמתמספרהמועסקיםבתעשייה.השיחהציבוריעלאודות
מספר העובדים במפעלומכפילי התעסוקה, ועל אודות תרומת התעשייה המזהמת לתל"ג, מתבסס כולו על
מסמךשנכתבעלידיחברהשנשכרהלענייןזהע"יכיל.מעברלבחינהביקורתיתובדיקהעובדתיתשלמסמך
זה, שלא נעשתה,
על הממשלה לבסס את הדיון על נתונים הנמצאים בידיה. את מספר השכירים בחברה
צריכה הממשלה לקבל מרשות המ
יסים - לא מהתקשורת. כמו כן נדרשת בחינה מקצועית עצמאית של
חשיפותהעובדיםוההשפעותהבריאותיות.
מטרידה לא פחות העובדה שגם את נתוני זיהום האוויר שעלולה לגרום החלטה לאפשר כריית פוספטים
באזור ערד, סיפקה כיל. על אף אזהרת מדענים המתמחים בהסעת אבק שהתריעו ש"עוצמותהרוחאשר
נלקחובחשבוןוהוכנסולמודלהיו
נמוכותולאסבירות" (ההדגשה במקור), הממשלה התבססה עליהם
במקום לערוך אתהבדיקותבעצמה.
כמותהפוספטיםשאותהישלכרות(אםבכלל)נמצאתבליבתמדיניותהפוספטיםהלאומית.הכמותשאותה
מגדירההמדיניותהנוכחית,7.5
מיליוןטונותבשנה,ניצבתכ
תמרוראזהרהבולט
באשרלאינטרסיםשאותה
היא משרתת:
יעדי הכרייה הלאומיים זהים לכמות שנכרתה כאשר הכרייה הייתה בלתי מוגבלת. על
הממשלה מוטלת החובה לקבוע מדיניות שתיטיב עם הכלל. על מדיניות זו להביא בחשבון את כלל תושבי
הנגב, את רווחתם, את בריאות הציבורובריאותהעובדים (ובריאות העובדים בפרט),את כינונה של כלכלה
בת-
קיימא, את הדורות הבאים, ואת שמירת הסביבה המדברית הייחודית של
הנגב המזרחי, ים-
המלח,
והערבה -
כשלעצמה, וכמשאב תיירותי. אך המדיניות כעת מתאימה רק לדבר אחד ככפפה ליד: למיקסום
הרווח שלכיל-
לא שלהמדינה,ולא שלתושביה.
נוכח העובדה שהמדיניות מתבססת על נתונים שסופקו על ידי כיל, אין זה פלא שהיא משרתת את
האינטרסים שלה ולא את האינטרס הציבורי. זו הסיבה
שעל הממשלה לוודא שיהיו בידיה נתוני האמת
לפני קביעת המדיניות.
למסד הנתונים יש לצרף גם את ההשפעות הגלובליות של המדיניות נוכח משבר
האקלים
המתרגש
עלינו, וכן את העלויות החיצוניות. העלויות החיצוניות בכריית פוספט המושתות על
הציבור נאמדות בכ-
475
מיליון שקל בשנה
(גלקין 2014
בנוסף,). צפויות עלויות של מאות מיליוני שקלים
למדינה, להקמת תשתיות שישרתואת ענףהכרייה, דוגמת דרכים מהמכרות למפעל. תהיה זאת 'אי שפיות
לעשות את אותו הדבר שוב ולצפות לתוצאות שונות'. במקרה זה להגיע לאותן תוצאות משמעו להמשיך
ולראות אתהרסהסביבה,
שעליויש להרחיב.
שיטתהכרייההנהוגהבישראלהיאכרייה פתוחה אשרכוללתפיצוציםרביעוצמהשלסלעהפוספט,גריסת
הסלעוהובלתולמפעל.תהליךזהמכרסםכ-
2000
דונםשלשטחיםטבעייםבשנה,ומעלהלגובהרבענניאבק
פוספטים מסוכן המתפזר בסביבה. המכרותוהמפעלים הקיימים גם אם מרוחקים מישובים ומשפיעים לא
רק בעיקר על
בריאות העובדים אלא גם על בריאות הציבור ברדיוס רחב. בנוסף יש לזכור את הזיהום
התעשייתי'הרגיל:'"מתקניייבושהפוספטבשלושתהמפעליםצורכיםכ-
30
אלףטונותמזוטבשנה,וצריכת
החשמלהשנתיתשלכללהמפעליםמגיעהל-
350
מיליוןקוט"שבשנה"(גלקין 2014
). חשוב לציין שחלק
מאנרגיהזומופקעדייןמ
אחדממקורותהאנרגיההמזהמיםביותר,פצלישמן.עלאףדרישתמשרדהאנרגיה
לסגור אתהמתקן עד מאי2021
הוא ממשיך לפעול.,
80%
(!) מהפסולת התעשייתית בישראל הם תוצאה של פעילות חברת כיל-רותם, שכורה ומעבדת
פוספטים, כך קבע דו"ח המשרד להגנת הסביבה. מפעל רותם מככב בראש טבלת המפעלים המזהמים,
ובתהליכיהייצור שלו נוצרים מיליוני טונות של פסולת רטובהויבשה בשנה. תוצרהלוואי שלתהליך עיבוד
הסלע ידוע כ"פוספו-גבס", גבס רדיואקטיבי הפסול לכל שימוש. ההערכות הן כי בהרי הפוספו-
גבס
הסמוכים למפעל 'כיל-
רותם' נערמה כבר
כמות בלתי נתפשת של כ-
150
מיליון טון פסולת מסוכנת,
הרי
המוותהלבן"אשר כיום אין פתרונות לטיפולבהם."
בנוסף לזיהום האוויר והקרקע, לתעשיית הפוספטים השפעות מרחיקות לכת על מערכות המים הטבעיות.
תהליךהייצורעצמוהואזללניבמים.עםצריכהשלכ-
12
מיליון מ"קמיםשפיריםבשנה,ניצבתחברתכיל-
רותם
בראש רשימת צרכני המים בתעשייה. זיהומי מים רבים ממפעלי כיל-
רותם נמצאים היום בדיונים
משפטיים, די כינזכיר את זיהוםהאקוויפרוהמעיינות (עין צין, עין עקרבים,ועין בוקק), את זיהוםנחלצין
וגבישיש,אתזיהוםקידוח(באר)אפעה13
-
שנקדחלאקוויפרבמישוררותם-
ואתאסוןנחלאשלים.מעבר
לעובדהשמדוברבהרסשכיותחמדהנדירותבעלותערךתיירותירב,לזיהומיםאלההשפעותמרחיקותלכת
על הטבע בסביבה המדברית נדמה כי אין צורך להרחיב על חשיבות המים, מקור החיים, למטיילים,.
לאקולוגיההמדבריתולקיוםהחי והצומח במדבר.
איןעוררין עלכךשחייאדםהםמעללכל. פעיליהסביבהבדרוםמכיריםעובדיםרביםבתעשייתהפוספטים
ששילמו על עבודתם בבריאותם, חלקם אף בחייהם. קצת כמו בעניין הקורונה, יש מכחישים ומתכחשים
בקרב העובדים (לא כל שכן בהנהלת החברה), אבל המציאות המצערת היא שאנשי הנגב, עובדים וציבור
רחב,
משלמים בבריאותם על קיום תעשייה מזהמת זו. גם הביטוח הלאומי הכיר בעובדי פוספטים שחלו
בסרטן כנפגעי עבודה. הסכנה לבריאות מתחדדת שבעתיים כאשר דנים בכוונה לכרות פוספטים באיזור
מיושב.
חרףהתנגדותוהנחרצתוארוכתהשניםשלמשרדהבריאות,מדיניותהפוספטיםהלאומיתקבעהכיהחלופה
המועדפתלכרייהפוספטיםהיאבשטחנרחבבן27,000
דונםבבקעתערדהמיושבת.בשטחעצמושוכןהכפר
אל-
פורעה -
כפר מוכר - בתחום השטח המסומן וסביבתו המיידית חיים כ-
15,000
תושבים. השטח שסומן
לכרייה בערד נמצא במרחק פחות מ-
500
מהעיירה כסייפה, כ-
1.8
קילומטר מהעיר המתוכננת כסיף, 3.5
ק"מ מהעיר ערד, 3.5
מהגן הלאומי תל-ערד, פחות מ-4
ק"מ משיכון המשפחות בבסיס נבטים, וכ-5
קילומטרים מיישובי מבואות ערד (יהיו בדואים או יהודים). מכרה בבקעת ערד יגרום לזיהום אוויר חמור
בחלקיקים נשימים, חלקם חלקיקים רדיואקטיביים מוצקים, וכולם מזיקים לבריאות. כל המומחים,
להוציא"מומחיםמטעם"כיל,קבעושזיהוםאווירזהיגרוםלעלייהבלתיסבירהבתמותהובתחלואה.זאת,
לפני ההחמרה הצפויה בבקעת ערד במספר סופות האבק ועוצמתן, עליה מצביעים המומחים (פרופ' פ.
אלפרט). החלק הלא מיושב של השטח המסומן לכרייה הוא בעל רגישות אקולוגית גבוהה, יש בו מינים
נדירים בסכנתהכחדה,וערכי מורשתיהודיתועולמית כאחד.
תקצרהיריעהמלפרטאתההשפעהשלהקמתמכרהבבקעתערדעלמרקםהחייםועלכלכלתהאזור.מדובר
ב
מגה-אירוע הכולל פינוי אלפי תושבים מבתיהם, בפגיעה במרקם החיים המשותפים עם האוכלוסייה
הבדואית, שבאזור זה מתאפיינים בשכנות טובה דווקא, בפגיעה אנושה בענף התיירות בערד שהתפתחה
בשניםהאחרונות לבליהכרוהפכה בכוחות עצמה לעיר תיירות מדבר,ובהרעלתהסביבה.
אנו קוראים לממשלה לאסוף בעצמה את הנתונים באשר לעתודות הפוספטים הקיימות, כמו גם את כלל
הנתוניםהכלכליים,הטכנולוגיים, הבריאותייםוהסביבתיים הנוגעים לתעשייהזו. לפניההחלטהחייבת
הממשלה לבדוק באופן יסודי את היתכנותן של כלל האפשרויות למדיניות הפוספטים: צמצום כמות
הכרייה, ייעול תהליכיהייצור, וייצורכל מוצרי ההמשך בישראל; כרייה בשכבות העומק בשטחי הזיכיון
ההרוסים ממילא; ייבוא פוספטים; בחינת אספקת זרחן ממקורות מתחדשים כפי שכיל עצמה עושה
באירופה. בנוסף אנו קוראים לבחינת אפשרויות התעסוקה האחרות בנגב המזרחי, שיחליפו
את התלות
במפעלי כיל ויאפשרו לתושבי האזור תעסוקה סביבתית, בריאה, מגוונת, ובת קיימא, בהתאם למגמות
העדכניותאליהן צועדתהכלכלה העולמיתבעידןשינוי האקלים.