פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 704 מישיבת ועדת הכלכלה ופרוטוקול מס' 8 מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני יום רביעי, כ"ט בסיון התשפ"ה (25 ביוני 2025), שעה 09:20 סדר היום: << נושא >> 1. התוכנית לשיקום קו העימות הצפוני << נושא >> << הלסי >> 2. הצעה לדיון מהיר בנושא: "שיקום העיר קריית שמונה בעקבות המלחמה" של חה"כ דן אילוז, חה"כ משה טור פז וחה"כ משה סולומון << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר, יו"ר ועדת הכלכלה אלון שוסטר – יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני אלי דלל חברי הכנסת: עודד פורר יצחק קרויזר אפרת רייטן מרום מוזמנים: השר במשרד האוצר זאב אלקין קרן דקל – יועצת בכירה לשר אלקין, משרד האוצר נועה שוקרון – רכזת פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר יוחנן מאלי – מנכ"ל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אופיר כהני – ראש מטה מנכ"ל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי עינב פרץ – רו"ח, ממלאת מקום היו"ר, מינהלת תנופה, משרד ראש הממשלה משתתפים באמצעים מקוונים: אביחי שטרן – ראש עיריית קריית שמונה משה דוידוביץ' – ראש המועצה האזורית מטה אשר, ויו"ר פורום יישובי קו העימות בני בן מובחר – ראש המועצה האזורית מבואות החרמון אסף לנגלבן – ראש המועצה האזורית גליל עליון ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> התוכנית לשיקום קו העימות הצפוני << נושא >> << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "שיקום העיר קריית שמונה בעקבות המלחמה", של חה"כ דן אילוז, משה טור פז, משה סולומון (מס' 434). << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם. התוכנית לשיקום קו העימות הצפוני, ובמסגרת הזו יש גם הצעה לדיון מהיר בנושא: "שיקום העיר קריית שמונה בעקבות המלחמה" של חברי הכנסת דן אילוז, משה טור פז ומשה סולומון. חלק מהאנשים נמצאים בזום – ראשי הרשויות ונציגי הרשויות. אני אגיד לך למה זימנו את הישיבה: קודם כול, כדי לקבל סקירה איך אתם מטפלים ביישובי הצפון. בדרום אנחנו יודעים, כי היה חוק וגם היו לנו פה דיונים במסגרת הוועדה. לגבי הצפון, אנחנו יודעים שהשיטה שונה, נכון? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש קווי דמיון, אבל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל השיטה שונה. היינו רוצים גם לשמוע, וגם עלו כל מיני טענות לגבי הדחיפות של ההסדרים שם, כולל העברות תקציביות כאלה ואחרות. במיוחד קריית שמונה טענו שהם קיבלו איזו שהיא מקדמה, אבל שהם לא יכולים לזוז איתה יותר; אין להם את המשאבים הכספיים כדי להזיז את הדברים כמו שצריך. אני מאמין שאותה טענה חלה גם לגבי עיריות אחרות. בבקשה, כבוד השר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש; תודה רבה, אדוני, יושב-ראש ועדת המשנה; חברי הכנסת. אני מציע שאנחנו נציג בהתחלה איזו שהיא תמונה כללית, כדי שיהיה ברור ההיגיון – מה כבר נעשה, מה עושים עכשיו, מה מתכוונים לעשות בעתיד, אילו לוחות זמנים, וגם מה האתגרים שאנחנו מתמודדים איתם. אגב, אם תעזרו לנו להתמודד עם חלקם – אנחנו תמיד נשמח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו תמיד פה לעזור לך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לכנסת יש כוח, וראינו את זה גם במהלך החקיקה בנושא של הדרום. לכן, בהחלט נשמח לכל סיוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתם לא מביאים חוק על הצפון? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זו שאלה טובה. התלבטנו לגבי זה. זה אפילו לא להביא חוק – זה להרחיב את החוק הקיים מהדרום לגבי הצפון. האירועים הם שונים. החוק על תקומה היה ייחודי מאוד. זה נכון שגם מה שקורה בצפון הוא ייחודי – פינוי של שנה וחצי זה אירוע חסר תקדים במציאות הישראלית, אבל עדיין הוא שונה מאוד ממה שקרה בתקומה. החשש שלנו היה שאם נלך לשם – כל התהליכים ייתקעו עד שנעביר את החוק, ולכן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, היינו מעבירים לך את זה מהר מאוד. אין בעיה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יכול להיות שנגיע לזה, אדוני היושב-ראש, אם לא נפתור את זה בכלים אחרים. תכף אני אשתף אתכם בבעיות שיש לנו, ויכול להיות שנגיע גם לזה, אבל כרגע אנחנו מנסים לפתור את זה בלי חקיקה, כי החקיקה של תקומה היא ייחודית מאוד. (הצגת מצגת) קודם כול, אני רוצה לתאר בשקף הזה שורה של החלטות ממשלה שהמטרה שלהן הייתה ברורה מאוד. שניכם, נדמה לי, מכירים את גישתי: כשנכנסתי לתפקיד, ראיתי מצב שבו אין תוכנית חמש-שנתית מאושרת, ומצד שני – יש הסכם עם לבנון. שבוע אחרי שנכנסתי, היה הסכם הפסקת אש עם לבנון, והיה ברור לי שאם אני אמשיך לטפל רק בתוכנית החמש-שנתית, שצריכה להיות מתואמת עם 20 משרדי ממשלה בערך, עם ראשי רשויות וכולם – התושבים יחזרו ושום דבר לא יהיה מוכן. לכן, קיבלנו החלטה שאנחנו עובדים במקביל – עובדים על תוכנית רב-שנתית, אבל יחד עם זה, כל דבר שמוכן אנחנו מנסים לאשר בממשלה ולהזרים את הכסף לשטח, בראש ובראשונה כדי להיערך לקבלת התושבים המופנים. זה הקו מ-0 ועד 3.5 קילומטר שמשם פונו התושבים. אז, התקבלו שורה של החלטות ממשלה. הן כאן לפניכם: ההחלטה הראשונה שהעברנו היא תקציב של 200 מיליון שקלים לשיקום מבני ציבור ותשתיות, עם עדיפות למבני חינוך, כדי שלילדים שיחזרו ב-01 במרץ לרשויות המפונות – יהיה לאן ללכת. זה היה מרוץ נגד הזמן, כי היו הרבה מאוד מוסדות חינוך שנפגעו – חלקם מירי, חלקם משהות חיילי צה"ל וחלקם פשוט מעזובה של שנה וחצי. היה פה הרבה כסף – ה-200 מיליון שקלים שלנו הם רק תוספת מעל מס רכוש, היות ומס רכוש לפעמים לא מחזיר הכול; לפעמים יש ויכוחים. גם רצינו שבסופו של דבר אנשים יחזרו למשהו שיהיה יותר טוב ממה שהם עזבו. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> כמה מה-200 מיליון האלה מבוצעים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הכול. כל הכסף, גם בעירוני וגם בזה, זמין לביצוע. יש דברים שמבוצעים באמצעות משרדי ממשלה, ויש דברים שמבוצעים באמצעות רשויות. היה סדר עדיפויות. השנה, לראשונה, עשו תיעדוף על מוסדות חינוך, ואחר כך באה נגלה שנייה, שכללה גם תשתיות אחרות. אני עוד אחזור לנקודה הזו בהמשך – אתם תראו. ההחלטה השנייה נתנה כסף להיערך כבר לא באופן פיזי, אלא בשירותים. היא כללה כמעט 150 מיליון שקלים למשרד החינוך למטרה פשוטה מאוד: הרי, אני מזכיר לכולנו שתפיסת החזרה הייתה שלא לכפות על התושבים לחזור כולם בבת אחת, אלא לאפשר למי שרוצה להישאר בפינוי עד תחילת יולי, כדי לסיים את שנת הלימודים. ההשלכות של זה הן רבות: גם מימון מלונות; גם כסף באמצעות מענק חד-פעמי בשביל לשכור דירות לעוד ארבעה חודשים; אבל גם לשירותים לאלה שחוזרים. נניח שחצי מהילדים חוזרים – מה עושים עם חצי כיתות? הרי, לפי התקן של משרד החינוך, כיתה כזו צריכה להיות מאוחדת או להיסגר. מה עושים עם בתי ספר שבהם יש מעט תלמידים? לכן, שמנו כסף, דרך משרד החינוך, כדי שהכיתות שהן מתחת לתקן – יוכלו לעבוד. זה מימון עודף כזה - - - << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> גם לחינוך בלתי פורמלי? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זו החלטה אחרת. אני תכף מגיע אליה. זה קודם לחינוך הפורמלי. אותו הדבר לגבי הגנים – כדי שהגנים ייפתחו; כדי שהילדים יחזרו לגנים שלהם ולא יצטרכו לאחד פה גנים, או אפילו מעונות. למרות שבדרך כלל משרד החינוך לא מממן מעונות – פה, באופן חריג, עשינו תוכנית של מימון מלא למעונות באמצעות משרד החינוך. כל זה עולה כסף, כמובן. שמנו כסף לרשויות דרך משרד הפנים, לצרכים השונים שיש לצורך קבלת תושבים. אני אביא את הדוגמה הכי בולטת: זבל. היה הרבה מאוד פסולת גושית במצב כזה. בגלל נזקי עזובה, אנשים מוציאים מהבית וזורקים את מה שנפגע. אלה כמויות מטורפות, ואלה הוצאות על הרשויות. יש כל מיני התארגנויות לקראת קבלת התושבים וליווי התושבים בחודשים הראשונים, אז שמנו 100 מיליון שקלים דרך משרד החינוך. כספים למוסדות, שהיו צריכים להחזיר תלמידים במציאות הלא פשוטה הזו – לא חינוך פורמלי, אלא מכללת תל חי, המכללה הטכנולוגית בתל חי ועוד. ההחלטה השלישית שהעברנו הייתה יחד עם משרד הבריאות – לתת תוספת תקציב למרכזי חוסן לתושבי הצפון. ההחלטה הרביעית הייתה הכי משמעותית – מענקים לתושבים. למעשה, שמנו כסף לשלושה דברים: א', להמשיך לממן מלון למי שרוצה להישאר במלון עד ה-07 ביולי. אגב, אנחנו קרובים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חלק נשארו. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> נשארו. אגב, פחות ממה שחשבנו אבל נשארו, ושמנו לזה לכסף. ב', למי שרוצה להישאר בפינוי דרך דירה שכורה – נתנו מענק חד-פעמי שמכסה שכירות בצורה סבירה בכל מקום בארץ בערך, לארבעה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה אנשים חזרו מבחינת אחוזים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אתם תקבלו תכף. יש שקף על זה. ושמנו כסף למשהו תקדימי שלא היה בדרום – מענק עזובה. בגלל שאנשים לא היו בבתים שנה וחצי, היו הרבה מאוד נזקים שנבעו מרטיבות שלא טופלה בזמן, נזילה שלא טופלה בזמן, מכרסמים שחדרו לבית, כל מיני דברים כאלה. לכן, נתנו מענק למשפחות, של כמה עשרות אלפי שקלים, לסוג השיפוץ הזה, לחידוש תכולת הבית ועוד. החלטה נוספת שהייתה, הייתה קשורה לגבול בין חזרה לבין פיתוח – קידום הפיכת מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל. שמנו תקציב משמעותי לפי בקשת האוניברסיטה – 55 מיליון שקלים לצרכים של השנה הזו, שכוללים גם גיוס תלמידים, כדי שסטודנטים יוכלו ללמוד בתל חי בחינם בשנה הקרובה, כדי לאפשר למוסד הזה להתאושש אחרי הפינוי ולהיערך לתהליך ההפיכה שלו לאוניברסיטה. החלטה נוספת הייתה, למעשה, יחד עם סיום הפינוי ותחילת החזרה ב-01 במרץ, על המשך מימון הנחה בארנונה לתושבים עד לסוף התקופה של תהליך החזרה ההדרגתי. כלומר, עד סוף יוני, דרך משרד הפנים, יהיה שיפוי לרשויות כדי שהן לא יגבו ארנונה מהאנשים. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> יולי זה מועד החזרה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ה-07 ביולי. נתנו עוד שבוע במלונות. נניח, שנת לימודים נגמרת בסוף יוני, אז אמרנו שלאנשים ייקח עוד שבוע להתארגן. לכן, לקחנו את ה-07 ביולי כיום פינוי מלונות. מי שנמצא בדירה שכורה – תלוי מה החוזה שהוא עשה. יהיו גם כאלה שיחזרו באוגוסט, כי הם כבר ממילא שילמו על הדירה באוגוסט, אז הכיוון, מבחינת לוחות זמנים של מימון מטעם המדינה, היה עד סוף יוני. ההחלטה האחרונה שהתקבלה, בחודש מרץ 2025, היא בתחום של חינוך בלתי פורמלי ורווחה, בהיקף של 112.5 מיליון שקלים – גם לפעילות השוטפת בתחום של חינוך בלתי פורמלי וגם לקידום מוסדות שונים של המגזר השלישי, כמו מכינות שנתיות וחצי-שנתיות, קבוצות מחנכים, כפרי סטודנטים וגופים מהסוג הזה, שבאים ומחזקים מאוד את המקומות, גם בעירוני וגם בכפרי. זה היה תהליך ההיערכות לחזרת התושבים. מבחינה תקציבית, מה ההשלכות של האירוע הזה? אם התקציב ההתחלתי היה 12 מיליארד שקלים לטובת קו העימות, בסך הכול, הממשלה קבעה 15 מיליארד לצפון, שמתוכם – "המסורת בעל פה" שקיבלתי כשנכנסתי לתפקיד – 80%, 12 מיליארד שקלים, הם לטובת קו העימות. מתוך 12 המיליארד האלה, העלות של החלטות ממשלה שכבר עברו היא 2.1 מיליארד שקלים – זה מה שתיארתי עד עכשיו - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> וכמה עבר? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מה זאת אומרת? אושר בממשלה ויצא לדרך 2.1 מיליארד שקלים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> וכמה כסף כבר עבר? הגיע אליהם? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תלוי מה זה "הגיע". יש הרשאה; אחר כך יש שלב של ביצוע - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הגיע. שיהיה להם כסף לטפל בעניינים. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> זה עם הרשאות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה מה שאני שואלת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן. הכול. המקום היחידי שבו היה עיכוב – גם הוא נפתר – היה חינוך בלתי פורמלי. הייתה שם מחלוקת בין משרד האוצר למשרד החינוך באישור התוכנית. היא נפתרה, וגם בתחום הזה יצאו הרשאות. בגלל שהיה עיכוב, אנחנו נאריך את היכולת להשתמש בכסף מעבר לקיץ, גם בתחילת שנת הלימודים הבאה, כדי שהתקציבים האלה יעבדו. זה תוכנן להיות עד סוף הקיץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כלומר, העיריות קיבלו את הכסף? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הן קיבלו הרשאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרשאה זה כסף. אין בעיה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הן יכולות להשתמש? זה מה שאני שואלת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הן יכולות להשתמש. אחר כך התשלום מגיע בהתאם למימוש, תמיד. הרי, הכסף מועבר, בעקבות הרשאה, בהתאם למימוש. יש עוד החלטות ממשלה שאני עוד מעט אתאר, בהיקף של 1.6 מיליארד שקלים – קצת יותר ממיליארד וחצי – שהן ממש בעבודה, וזה משאיר אותנו עם קצת יותר מ-8 מיליארד שקלים להחלטת החומש. גם מבחינת הפריסה התקציבית לפי שנים, הכסף שהוקצה לנו לשנת 2025 הוא 4 מיליארד שקלים. זאת אומרת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך הכסף מתחלק בין הרשויות? לפי גודל היישוב? לפי מספר התושבים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה תלוי. בכל נושא זה אירוע אחר. למשל, בשיקום תשתיות ומבני ציבור, הייתה הערכה, באמצעות מפ"י, של היקף מבני ציבור שיש לכל יישוב ולכל רשות, ואז, לפי זה, נקטנו באומדן. עכשיו – תכף תראו – אנחנו עובדים על החלטת ממשלה שתעשה השלמה לפי נזק בפועל. זאת אומרת, לא רצינו לחכות, כי זה תהליך ארוך של חישוב נזק בפועל, ואמרנו: אנחנו נזרים כסף לרשויות – 200 מיליון שקלים – לפי אומדנים, ואז, באמצעות - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שזה יהיה תוספת? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא. עכשיו אנחנו מכינים תוספת, שהיא לפי המבחן המעשי. זאת אומרת שכל רשות הגישה איפה היא רואה נזקים מעבר למה שכבר העברנו. משרדי הממשלה שעובדים מולם – משרד ההתיישבות בכפרי ומשרד נגב וגליל בעירוני, עושים בדיקה, באמצעות חברות בקרה, של מה כן נכנס להגדרה של שיקום ומה לא – תמיד יש פערים, כי כשאתה אומר לראש רשות "תגיש בקשות" – מגיעות הרבה בקשות. אנחנו מנסים להגיע להבנות - - - << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> אחד הדברים שקצת עסקנו בהם, למשל, זה נושא הנזק מרעידות; מהפיצוצים התת-קרקעיים, ואצלכם, בצפון, זה נבחן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> שוב, יש כללים של מס רכוש – אני לא נכנס אליהם; זה חוק מס רכוש. כל התקציבים שלנו בתחום של השיקום הפיזי נועדו למקומות שבהם מס רכוש לא יודע לתת פתרונות. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> אבל אתה לא מכיר את הדיון על הנושא הזה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הדיון הוא בהקשר של מס רכוש – האם מגיע פיצוי לבן-אדם או לא. הוא רלוונטי בעיקר לאנשים פרטיים, כי אם זה מבנה ציבורי של רשות, שניזוק בצורה כזו או אחרת בגלל המלחמה – אנחנו לא פועלים לפי הכללים של מס רכוש. אם זה באמת נזק של מלחמה – אנחנו נכנסים. אם זה מבנה שהיה מוזנח שנים רבות כי לא טיפלו בו, והוא לא נפגע בכלל במלחמה – הוא פשוט מוזנח – אנחנו לא יכולים להעביר אותו תחת סעיף שיקום. יש סעיפים אחרים שבאמצעותם אפשר לטפל. אם זה רצון לבנות מבנה חדש – גם כן, אנחנו לא יודעים להכניס את זה תחת ההגדרה של שיקום, אבל בעיקרון, ההגדרה שלנו היא גמישה מאוד; אנחנו מנסים להכניס פנימה כל מה שמתייחס איכשהו לנזקי מלחמה, כדי לתת בדיוק את ה-Extra הזה שמס רכוש לא מכסה. אין לי שום אינטרס לשלם במקום מס רכוש, כמובן, כי אני רוצה את התקציבים האלה לטובת הצפון On Top מה שמס רכוש משלם, ואנחנו גם בשיח מתמיד עם מס רכוש, שלפעמים גם משנה. זאת אומרת, לפעמים מס רכוש אומר סכום, אנחנו קובעים את ההשלמה, ואז, באמצעות השיח בין הרשות המקומית לבין מס הרכוש – מס הרכוש מעלה את הסכום, ואנחנו מורידים את החלק שלנו בהתאם ומעבירים את זה לדבר אחר. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> ביישובים הכבדים – מנרה, מטולה – מה הסטטוס? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תכף תראה גם במספרים. אני רק אסביר מה הטכנולוגיה עכשיו של ההשלמה של זה. זו אחת מהחלטות הממשלה שאנחנו עובדים עליהן עכשיו. הם כבר מגישים מלא, כי כבר עבר מספיק זמן כדי שהרשויות יראו את התמונה, פחות או יותר; המשרדים מאשרים להן את מה שהם מאשרים, ואומרים לי: "זה הסכום שאנחנו צריכים" – נגב גליל אומר: "זה הסכום שאנחנו צריכים לעירוני", וההתיישבות אומר: "זה הסכום שאנחנו צריכים לכפרי". אז, אני מעביר תיקון להחלטת ממשלה ראשונית, ומגדיר מה התוספת ל-200 מיליון שקלים כדי לסיים כבר לחלוטין את התהליך הזה של שיקום. הדבר היחידי שמעכב אותנו כרגע זה השלמת השיח עם ראשי הרשויות, כי אני רוצה לעשות את זה במקסימום הסכמה. לא בטוח שבכל מקום נגיע להסכמות בסוף - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל כולם כבר העבירו את דוח הנזקים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כולם העבירו. ברוב המוחלט של הרשויות אנחנו גם קרובים להסכמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם אין הסכמה – אתה מתקדם בלי הסכמה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני מתקדם בלי הסכמה. אני לא יודע לתת כסף כשהחשבות והייעוץ המשפטי של המשרד הרלוונטי, גם אחרי חברות בקרה שהם מפעילים בדרך כלל, אומרים: "זה לא קשור לשיקום" או "ההוצאה שמתבקשת פה לא עומדת בשום סטנדרט של העלויות. היא מנופחת ומוגזמת". << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ואז, מבחינת השיקום, אפשר להתחיל את הביצוע בכל רשות שכבר סגרתם? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא. זה מה שאני מסביר, אפרת. אני יכול לעשות את זה, אבל המחיר הוא כפייה. זאת אומרת, אני יכול להעביר את ההחלטה הזו רוחבית, על כולם; אני לא יכול להעביר החלטת ממשלה על רשות אחת. לכן, גם כשהרבה רשויות קרובות לסיום, אם יש לי רשות אחת שיש איתה פער גדול, ויש אחת כזו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> נחש. קריית שמונה. עד שאני לא אנסה לפחות למצות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הוא מעכב את כולם עכשיו, בעצם? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הוא לא מעכב. הוא נלחם על שלו. אני לא בא בטענות לאף ראש רשות. אני רק מסביר. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> הוא על הזום. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני יודע. לכן אני לא בא אליו בטענות. הוא נלחם לטובת העיר שלו. אני רק מסביר שבסוף, אני צריך להחליט על כולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה המחלוקות איתו? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הן רחבות. אפשר להיכנס אחר כך, בהמשך. תן לי לסיים את התמונה הכוללת, ואני מניח שעוד ידובר פה על קריית שמונה ספציפית. מבחינת התהליך, אני מעדיף לתת עוד שבוע-שבועיים ולנסות להגיע למקסימום הסכמות, כי גם יכול להיות שבחלק מהדברים – ראשי הרשויות צודקים. יכול להיות שהם יכולים לשכנע. לכן ביקשתי מהמשרדים לשבת עם ראשי הרשויות ועם אנשי המקצוע שלהם, לעבור על כל הפערים ולראות איפה כן אפשר ללכת לקראת. איפה שאי-אפשר ללכת – אני לא יודע ללכת. אם הגורמים המקצועיים אומרים לי: "זה לא קשור לשיקום", או "העלויות הן בסדר גודל לא הגיוני, שאנחנו לא - - - << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> אם זה יתעכב – תוכל לבצע הפרדה, נגיד? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, אבל בסוף – אני אצטרך להחליט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה כל דבר מצריך החלטה ספציפית של הממשלה? למה הם לא מקבלים החלטה כללית ונותנים לך סמכויות? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מה זה "החלטה כללית"? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי נושאים, ואתה תמשיך הלאה. על כל דבר צריך להמתין לממשלה כדי לקבל החלטה ספציפית? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הממשלה לא מעכבת כרגע. ברגע שיש משהו מוכן – זה נוסע. מה שמעכב אותי – תכף תראה מה – זה לא הממשלה. אגב, מזכיר הממשלה הוא קואופרטיבי מאוד. בתקופת ההיערכות לחזרת התושבים הבאתי החלטת ממשלה בערך כל שבוע. כבר היה לו Slot קבוע – הוא צחק שהוא שומר לי לפחות החלטת ממשלה אחת בסדר-היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני הבנתי שפרשת מהאוצר, אז מה את עושה פה? << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> זאב, למה לא לבצע את ההפרדה ולתת לך ולממשלה גמישות, אם אין הסכמה עם רשות ויש מספיק כסף בקופה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אי-אפשר. החלטת ממשלה חייבת להיות רוחבית – היא לא יכולה לדלג על רשות מסוימת. אני אגיד לך מה אני אעשה – אני אומר את זה פה לפרוטוקול, ויהיה מי שיהיה לו - - - << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> תלך על משהו מוסכם ותמשיך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אלך על מה שהמשרד המקצועי מאשר לי. בסופו של דבר, אני אתן - - - << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> אתה לא צריך לאפשר לרשות להמשיך - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אי-אפשר לעשות את זה מודולרי? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מה זה "מודולרי"? << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מודולרי. לבוא ולהגיד שזה מתכתב עם מה שאלון אומר – הרי, התקציב הוא כבר תקציב צבוע, נכון? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, להיפך – הם צריכים לצבוע לי אותו. הרי, מה יכולתי? היו לי שתי אופציות – להחליט כך: "זה הסכום; זה מה שיש לכם. תסתדרו גם אם ההוצאות יותר גדולות". << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כן. כמו שעשו לנו האוצר - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> האופציה השנייה היא להגיד: "קודם נבדוק כל פינה, ורק אז נגיד לכם כמה הסכום". אני הלכתי בדרך שלישית, ואמרתי: "זה אומדן ראשוני. קחו 200 מיליון שקלים לפי חלוקה במפתח ותשתמשו. את ההפרש – אני אביא אחרי בדיקה קפדנית". זה איפה שאנחנו נמצאים כרגע. בסוף, אם לא יהיו הסכמות – אני אלך עם הדעה של המשרד המקצועי הרלוונטי, אביא את הכסף הזה ואגיד: "זה מה שיש". אתם יכולים ללכת לבג"ץ – כל הדרכים פתוחות – אבל אני לא יודע להביא כסף למשהו שגורמי המקצוע הרלוונטיים לא מאשרים לי שהוא שיקום או לא מאשרים לי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואין סיכוי להגיע להסכמה עם קריית שמונה על הדברים האלה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הפערים כרגע הם גדולים. יכול להיות שיש סיכוי לקרב את העמדות; זאת אומרת, לסגור חלק מהפערים. אני לא מאמין שתהיה הסכמה מלאה, אבל מקסימום הפערים שנדע לקרב – עדיף. אני מעדיף להביא יותר כסף לקריית שמונה ולא פחות. הרי, בסוף, אני לא הולך עם הכסף הזה למכולת. זה לטובת אותם הדברים. אגב, מה שלא יקבלו דרך השיקום – יקבלו דרך הפיתוח. בסוף, זו קופה סגורה; אף אחד לא יוסיף לי כסף. להיפך – אני חושש שב-Flat הגדול שיהיה בעקבות המלחמה - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עלול לקחת ממך כסף. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> - - משהו יילקח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קבענו שבדרום אין Flat, אז למה שיהיה Flat בצפון? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לתקומה. בדרום אין. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> נכון. שאלה טובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אותם הכללים. לכן אמרתי לך שצריך חקיקה, כמו שעשינו בדרום. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> נכון. חד-משמעית. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> המחוקק זה אתם; לא אני. הדלת פתוחה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תציע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עכשיו להתחיל עם הצעות חוק? כך אתם מביאים לנו ואנחנו מתקנים את התיקונים שצריך. במסגרת החקיקה – אנחנו נתקן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני חושב שנועה מאוהבת ברעיון של החקיקה בנושא של הצפון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> חייבים לשמור על התקציבים של הצפון כדי שלא יפגעו בהם. זה לא יכול להיות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לשמור – אפשר גם בלי חקיקה. אפשר להגיע להבנות בשיח עם משרד האוצר ואגף התקציבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אבל אם חסר כסף – אפשר - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מעניין אותי לשאול, בנקודה הזו: מי מתיש את מי? כי אני מכירה את יכולת ההתשה שלכם ואת יכולת ההתשה של השר. מי מנצח? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> שנינו נהנים בתהליך הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את יודעת מה זה "טוטאל לוס"? הנה, אני אומר לך: זה טוטאל לוס. כשהם יושבים ביניהם זה כבר טוטאל לוס, ואז הם באים לאחרים לעשות פשרות. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> הייתי מאחל הצלחה לשניהם, אבל יש תושבים בשטח. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו עובדים בסדר. גם כשיש מחלוקות ביני לבין נועה – אנחנו יודעים לטפל בהן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זאב, אפשר שאלה בבקשה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני השר, יש בעצם שני שרים שאחראים כמעט על אותו הדבר. שניכם אהודים; שניכם מקצועיים; אתם מגיעים כמעט לכל מקום; מעריכים אתכם מאוד – אני מדבר על השר יצחק וסרלאוף ועליך. אני לא יודע האם אתה מרגיש שיש דברים שנופלים בין הכיסאות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ממש לא. דווקא הפוך. יש שיתוף פעולה הדוק מאוד בינינו, וגם יחסים טובים מאוד ברמה האישית. אגב, אנחנו משתמשים הרבה מאוד במשרד הנגב והגליל – הנה, מנכ"ל המשרד נמצא כאן, ולא במקרה. בכל מה שקשור לטיפול במרחב העירוני – למשל, אם אחר כך תרצו להעמיק בקריית שמונה – הם חוד החנית שלנו. משרד הנגב והגליל הוא משרד עם יכולות ביצועיות. אני אגיד לך איפה ההפרדה: קודם כול, התוכנית היא רב-גונית מאוד – היא פועלת לא רק דרך משרד הנגב והגליל; יש פה את משרד החינוך והרווחה, השכלה גבוהה ומה לא. בסוף, הרי, זה נוגע בהרבה מאוד תחומים. התפקיד שלי זה לתכלל ולבנות תוכנית כוללת עם התקציבים האלה, ולדאוג, כמובן, שהם יעבדו מול המשרדים הרלוונטיים. משרד נגב-גליל הוא כלי ביצוע גמיש ויעיל מאוד. אנחנו גם חושבים ביחד הרבה מאוד. זאת אומרת שמבחינתי, הם לא רק קבלן משנה לביצוע, אלא גם השר, המנכ"ל והדרג המקצועי של המשרד מעורבים בכל תהליכי החשיבה, ואנחנו חושבים ביחד מה אפשר לעשות ומה נכון לעשות. לכן, יש פה סנכרון מלא, או כמו שהשר וסרלאוף לפעמים אומר: "אתה יודע להסתדר עם אגף תקציבים, להביא כסף ולפתור פלונטרים בירוקרטיים, ואני יודע אחר כך להזרים את זה לשטח כמה שיותר מהר". בסך הכול, יש הרבה סינרגיה ושיתוף פעולה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אוקיי, אז אני שמח על כך. שאלה נוספת: ישנם מפונים שעדיין לא חזרו. אנחנו יודעים מי הם וכמה הם? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הנה, אני רוצה לעבור לשקף הבא. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> וחלקם לא חזרו רק בגלל הנושא של הלימודים, כי הם רצו שהילדים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא דיבר על זה בהתחלה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אוקיי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני גם אשמח לשאלה. אפשר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, תשאלו חופשי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שאלה חוזרת ונשנית פעם אחר פעם, בכל ביקור שלנו ביישובי קו העימות בצפון: מה יעלה בגורלם מבחינת פיצויים? מבחינת ההכרה בהם? הרי, הם מוכרים כיישובי קו עימות; הם מוכרים ביטחונית, ולא מוכרים אזרחית. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תכף נדבר על זה. המשפט הזה "מוכרים כיישובי קו עימות" הוא משפט שתכף תראי כמה הוא מסובך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ביטחון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תכף תראי כמה הוא מסובך בתחום הביטחון. אמרתי שאני גם צריך סיוע שלכם. אני תכף אפרט אותו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל אפרופו סיוע שלנו, בעצם, הייתה חקיקה ממשלתית לגבי הדרום, אז למה אין אותו הדבר לגבי הצפון? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> שאל את זה היושב-ראש בתחילת הדיון, ואפילו חזר לזה כמה פעמים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> סליחה, איחרתי לדיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו חושבים שצריך חקיקה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בחקיקה על הדרום היה מבנה משפטי ייחודי מאוד, שלקח הרבה זמן לחלץ את זה שמשרד המשפטים יהיה מוכן להסמיך עליו את ידיו, בגלל עוצמת האסון שהיה שם. האירוע בצפון הוא שונה. מצד שני, כבר אמרתי: גם לו יש מאפיין ייחודי, וזה פינוי של שנה וחצי. זה משהו שלא היה - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> מה העלות של דרום מול צפון מבחינת שיקום? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זו לא עלות של צפון. אוי ואבוי לנו ללכת במושגים האלה. תעזרי לי לא להשתמש בהם, אפרת, כי אם אני אדבר רק על עלות של שיקום – יש לזה תשובה למדינת ישראל, כמו שיש במרכז עכשיו למה שקרה. יש את מס רכוש, חוק מס רכוש, וכל השיקום ישולם עד לאגורה האחרונה. אם זה כל מה שנעשה בצפון ובדרום – זו תהיה טעות קשה מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש יותר משיקום. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני רוצה הרבה יותר משיקום. אני אומר את זה בכל מקום. כך אנחנו עובדים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה צודק – צריך עידוד, צמיחה והשקעה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני רוצה פיתוח, בוודאי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ממש, הכול נכון, אבל בסוף, כשמגיעים להחלטות, יש כל מיני פרמטרים. בגלל זה שאלתי גם לגבי הפרמטר הזה. זה לא היחידי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> התקציב של תקומה, לצורך העניין, אחרי הפרשה של מיליון שקלים לטובת העוטף של העוטף, זה 18 מיליארד. התקציב של קו העימות, לצורך העניין – בהנחה שנצליח להגדיר מה זה – זה 12 מיליארד שקלים. זה הסכום שאני אחראי עליו. זה דומה ולא דומה, כי בתקומה, למשל, זה כלל אתרי ביניים – זה משהו שאין אותו בצפון, וזה מיליארדים. אלה אירועים קצת שונים. לכן, בסוף, למרכיבים של פיתוח – ההיקפים התקציביים די דומים. אם אני מקזז מתקומה כל מיני נושאים שהלבישו עליה שלא קיימים בצפון – בסופו של דבר אני מגיע לסכומים דומים. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> בואו נשמע את המצגת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מבחינת חזרת התושבים – הנה, זה מולכם – אני אזכיר מה המבנה במשפט אחד. כמו שאמרתי, תפיסתית, החזרה הייתה מחולקת לתהליך שאמור להסתיים בתחילת יולי, ואפילו אוגוסט לגבי השוכרים הפרטיים. הייתה לנו איזו שהיא הערכה – אנחנו הערכנו שבגל הראשון, עד פסח, יגיעו כ-50%, ואז יהיה איזה שהוא טפטוף, ושהגל השני יהיה עם סיום שנת הלימודים, ונגיע כבר לסיום של התהליך הזה. אני חייב להגיד שקצב החזרה כרגע מפתיע אותנו לטובה. אנחנו הגענו לפסח עם 60% חזרה מכלל המפונים מהצפון, במקום 50%. יש יישובים שהגיעו לאחוזים מטורפים עד פסח, של 95%, כמו שלומי, למשל, למרות שהוא על קו הגבול ממש. שם, ראש הרשות הוביל בצורה מדהימה את התהליך, וכמעט כל התושבים חזרו מיד. כרגע, אנחנו עומדים – זה במצגת לפניכם – על כמעט 70% - 69% חזרה. זה גם יותר ממה שחשבנו. המבחן הגדול יגיע עכשיו, בגל החזרה של סוף יוני, יולי ואוגוסט. האם נגיע ל-100%? אני רוצה להגיד לכם כאן ביושר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לוקחים בחשבון שלא כולם חוזרים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אומר לכם ביושר: אני חושב שלא. בדרום, ביישובים שאפשר לחזור אליהם – הרי היו יישובים שהיו מנועים ביטחונית, שרק עכשיו מוסרת המניעה הביטחונית – אחוזי החזרה היו מעל 90%, שזה גבוה מאוד. בצפון – הלוואי שנגיע למספרים האלה. אין לי הערכה כרגע, אבל כרגע המספרים יותר גבוהים ממה שחשבנו. צריך להמתין לגל של החזרה של ההורים עם ילדים בקיץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשתתחיל שנת הלימודים – נדע מה המצב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תשאלי אותי את השאלה הזו ב-01 בספטמבר, ואז אני מניח שתהיה לי תשובה לאן הגענו. ברור שפינוי של שנה וחצי מייצר גל יותר גדול של חזרה – אנשים משתקעים, רואים עוד הזדמנויות, מוצאים מקומות עבודה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש לכם אחוז של אוכלוסייה שאתם כבר יודעים שהיא לא תחזור? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אין שאלון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> 100% שלא כולם יחזרו. אני כבר אומר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לכן אני שואלת. האם אנחנו כבר מבינים את הנזק מבחינת האוכלוסייה המתגוררת באזור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי שמצא עבודה במרכז – לא יחזור. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מי שיש לו ילדים – לרוב הוא חוזר. מי שאין לו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. מי שמצא עבודה. אני מכיר אנשים שמצאו עבודה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממש לא בהכרח. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יש כל מיני. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו חברה דינמית, אבל יש גם הפוך – יש תושבים שמצטרפים. למשל, אם אנחנו מדברים על הדרום – כי הדרום מקדים את הצפון בשנה וחצי בתהליך החזרה – בשדרות, למשל, אנחנו כבר מזמן בכמות תושבים יותר גדולה ממה שהייתה ב-07 באוקטובר. זה לא אומר שכולם חזרו – חזרו פחות מ-100%, אבל הרבה תושבים באו בינתיים בשנה וחצי. גם בצפון יש תנועות של אנשים שרוצים לבוא – מציונות, מהרבה מאוד סיבות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא נכון לעשות איזה שהוא סקר? לפחות שהמדינה תדע מי חוזר ומי לא? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אין לזה משמעות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> למה לא? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אביא לך דוגמה. ביקרתי אתמול בקיבוץ חניתה, יחד עם ראש המועצה שם וראשי הקיבוץ. הוא נמצא על קו הגבול, וזה אחד מהמאתגרים מבחינת החזרה. הרבה יותר קשה לחזור למקום שבו אתה ממש רואה כפר לבנוני מול העיניים שלך, או מה שנשאר שם מהכפרים. שאלתי את התושבים על תהליך החזרה ואיך זה הולך – הוא דווקא נמצא באחוזים יחסית יפים ליישוב צמוד גדר – והם אמרו: "יש לנו אנשים שהודיעו לנו שהם פורשים מהקיבוץ, כבר מצאו קיבוץ אחר שקולט אותם והתחילו לגור שם ולעבוד – והם כבר פה". זאת אומרת שאחרי חודש-חודשיים הם ראו מה יש פה, מה יש שם – וקיבלו החלטה שהם חוזרים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בסוף, כולם רוצים לחזור הביתה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לכן, התהליך הזה הוא לא יציב. כרגע, אנחנו על כ-70% חזרה. זו דוגמה ליישובים שחילקנו אותם לקבוצות של אחוזי החזרה. אתם רואים את אלה שיש להם אחוזי חזרה נמוכים מאוד – יש שלושה כאלה; יש שניים שבהם זה עדיין פחות מ-50%; קבוצה בין ה-50% ל-75% - אלה הממוצעים, כי אחוז החזרה הממוצע הוא כמעט 70%, כמו שאמרתי כרגע; ואלה שמקדימים מכולם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אלה תושבי קבע, נכון? אלה לא סוחרים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אלה גם סוחרים. אלה תושבים – מי שרשום ביישוב. יש כל מיני טכנולוגיות של ספירה. ביישובים הכפריים זה יחסית קל, כי בדרך כלל היישוב יודע מי חזר, כולל רבש"צ. הנתונים מוזרמים לפיקוד צפון, לפיקוד העורף, ושם הנתונים יותר מדויקים. בעירוני זה טיפה יותר מורכב – כל רשות עושה הערכה על סמך שעוני מים וכל מיני אינדיקטורים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> וזה גם תואם את ההערכות שלכם? כלומר, גם פה אתם מסתכלים שזה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הייתי שמח לראות, ביישובים של בין 50% ל-75%, חלוקת משנה של 50%-60% ושל 60%-75%. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אפשר. יש לי על כל יישוב. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברור לי. כי הממוצעים לפעמים מבלבלים. אני גם חושב שיש הבדל בין חזרה לקיבוצים לבין חזרה למושבים – תחושת בטן; זה לא מגובה בנתונים. אני אשמח אם יש לכם. אני חושב שביישובים הכפריים חזרו אלה שבאמת קשורים בחקלאות וצריכים להיות שם מבחינת תעסוקה, ופה אנחנו נמצאים במשבר האמיתי קדימה, לדעתי. מי שעזב את היישובים האלה ואין לו איזה עוגן כלכלי שמחזיר אותו – הסיכוי להחזיר אותו לשם הוא קלוש מאוד מבחינת מגוון השירותים העוטפים הרשותיים, בעיקר אחרי שהם גילו את - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תכף אני אציג מה הכלי להחזיר, אבל אני חושב שאתה צודק, עודד, כשאתה מסמן את היישובים צמודי הגדר, הכפריים דווקא, כאתגר בעייתי בתחום החזרה. אנחנו מזהים את זה אותו הדבר. תכף תראה מה - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק מבקש להוסיף בנקודה הזו עוד נקודה, שהיא לא על סדר-היום שלכם. אני מבקש, ואני גם יודע שחבר הכנסת שוסטר יבקש, ואולי אחרים. נושא הפרוטקשן בצפון, בעיקר אחרי המלחמה, קפץ באחוזים מטורפים. חלק מזה גם נובע מכך שהייתה מלחמה ונגמרה, ויש איזו שהיא תחושה שם שהכול פרוץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה גם לפני המלחמה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> היה לפני, אבל מה שקורה כרגע הוא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע אם זה בסמכות של השר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא בסמכותו, אבל אני אגיד לך מה אני חושב שהוא כן יכול לעשות, וזה אחד האתגרים הגדולים שכולנו ראינו באירוע הזה – האתגר הכלכלי למתלוננים. צריך להבין: עכשיו, מי שנסחט והגיש תלונה – מאותו רגע הוא כבר סיים את דרכו מול המדינה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> הוא מסומן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא יכול לקבל ביטוח; הוא לא יכול לעבוד. אין לו שום אינטרס ללכת למסלול הזה, ופה המדינה חייבת לתת לו את רשת הביטחון הביטוחית הזו. צריך להבין שאם למישהו יש עסק והוא התלונן על פרוטקשן, אין לו ביטוח, ומאותו רגע – אין לו עסק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. אני רוצה להדגיש: אנחנו קיימנו שני דיונים על העניין הזה לפני המלחמה, ועצרנו את זה לאור המלחמה. צריך לחזור לעניין הזה. אפשר לחזור, אבל זה לא נושא הדיון. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא הנושא, אבל רק בסוגריים, בכל החקיקה שעשינו בוועדה לביטחון לאומי, גולת הכותרת של חוק הפרוטקשן זה החילוטים. זו הייתה פגיעה בכיס, וזה הולך לקרן. יש בעיה, שאנחנו עדיין מנסים לפתור אותה – שהקרן הזו תהיה קרן הפיצוי. זאת אומרת, אם יש בן אדם שנסחט, העבריינים יעברו חילוט והכספים יחזרו לנפגעים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נחזור לעניין הזה. את בעיית הפרוטקשן – לא נעזוב. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> דוד, הוא עלה על נקודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא פותח דיון על זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא צריך. אני רק אומר שהוא עלה על נקודה חשובה מאוד. יש לי שאלה לגבי אלה שלא חזרו. האם חלקם לא חזרו בגלל בעיה כלכלית, בעיה ביטחונית, או כל בעיה אחרת שלא זיהינו אותה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא. התשובה פשוטה מאוד, אלי: הם לא חזרו כי אני מממן אותם לא לחזור כרגע. בוא נגיד את האמת. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. ברגע שייגמרו המענקים – אנשים יחזרו הביתה. זה עבד גם בדרום. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אמרתי בתחילת הדיון: קיבלנו החלטה מודעת שלא לבוא לאנשים כך, ולהגיד: "הנה, נגמר הפינוי הביטחוני ב-01 במרץ. אין לך יותר כסף להישאר בחוץ. תחזרו כולם". לקחנו בחשבון שהילדים בתוך בתי ספר, ושהם עברו טלטלות בשנה וחצי האלה. יש הורים שלא רוצים להוציא אותם מאמצע שנת לימודים, ורוצים שהם יסיימו. יש גם משפחות שיש להן חוזה שכירות – הרי, הוא לא ידע מתי המלחמה תיגמר. הוא עשה חוזה שכירות עד יולי-אוגוסט. הוא משלם ממילא. הוא לא ימצא שוכר אחר במקומו שייכנס לנעליו, כי לצערי – מה לעשות? עם ישראל לא תמיד בצד היפה שלו – גבו מהמפונים מחירים מופקעים כי ידעו שיש להם הרבה כסף מהמדינה, ואף שוכר נורמלי לא ייכנס בתנאים שהם שילמו. לכן, בסופו של דבר, קיבלנו החלטה מודעת שאנחנו נותנים סיוע כלכלי להישאר בחוץ עד ה-07 ביולי, אז אל תשאל למה הם לא חזרו. יש להם - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הם לא חוזרים כי הם מקבלים מענקים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מה שכן, יצרנו תמריץ – מענק חד-פעמי. אמרנו: גם אם אתה חוזר ואתה לא שוכר – הוא נשאר לך. זה כסף שאתה לוקח לכיס. פה אתם רואים – אפרופו בדיוק מה שדיברתי כרגע – תמונת מענקים. בדיוק שלחו לי השבוע דיווח מהביטוח הלאומי, ושולמו כמעט 1.2 מיליארד שקלים למענק החד-פעמי ומענק התארגנות. זה כסף חי שהגיע לחשבונות הבנק של אנשים. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> אגב, זה על חשבון 12 מיליארד? החלטת הממשלה ב-31 באוקטובר 2024 אמרה שהתשלום על הפינוי לא יהיה חלק מה-15 מיליארד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו לא שילמנו על פינוי, אבל כן שילמנו על מלונות החל מה-01 במרץ, כי ב-01 במרץ, מבחינה פורמלית, הפינוי הביטחוני נגמר; קופסת המלחמה לא מממנת את זה. זו כבר החלטה שלי – כמובן, באישור הממשלה – לתת לאנשים ארבעה חודשים במלונות. יכולתי להגיד שלא, ולכן האוצר - - - << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> המנה הראשונית לא הייתה על חשבון? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא. הלאה, שקף הבא. עכשיו, על מה אנחנו עובדים – זה אולי הכי חשוב; אלה דברים שהם בצנרת – וגם מה האתגרים שאיתם אנחנו מתמודדים? ההחלטה הראשונה שאנחנו עובדים עליה זו החלטת ממשלה לסיוע ליישובים צמודי גדר – בדיוק מה שעלה פה בדיון; יישובים שהם ב-0-2. זו החלטה גדולה מאוד – כמעט מיליארד שקלים. זאת אומרת, זה בהיקף גדול מאוד - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> סליחה, אבל הבעיה היא שזה לא רק 0-2. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה רק 0-2. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בסוף, גם היישוב שהוא 3-4, ונמצא בצד השני של הכביש - - - << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> טוב, זה בסעיפים אחרים. יש עוד סעיפים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל כבר לא נשאר כלום. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> נשאר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדרום עשינו עוטף של העוטף, אתה זוכר? כרגע, בצפון זה שונה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני רוצה להביא החלטת ממשלה רב-שנתית לכל 9 הקילומטר – לכל אזור קו העימות. גם הבאנו פה הרבה כלים ליישובים מפונים שזה עד 3.5, אבל אני מזהה קושי ייחודי ביישובים שהם ממש יישובי גדר הגבול – 0-2 זו גם הגדרה קיימת של עדיפות לאומית – שמהיישובים האלה נצפים, פיזית, כפרים של חיזבאללה. אבל יש לזה צד שני – שמכפרים של חיזבאללה – נצפים היישובים האלה. לכן, לאנשים יש חששות לחזור. רמת ההרס ביישובים האלה, בממוצע, היא הרבה יותר גדולה. הם גם כך היו במצב הזנחה עוד בתחילת המלחמה, ולכן כשאני גם מסתכל על נתוני החזרה, איפה אני רואה את עיקר הבעיה? ביישובים צמודי גדר. אגב, זה נכון גם לגבי העירוני. דיברנו על קריית שמונה – קריית שמונה היא גם בתוך 2 קילומטר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם מטולה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מטולה, ברור. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל רוב ההרס זה בתים פרטיים – זה מס רכוש. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הרס פרטי זה מס רכוש. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בדיוק. אז מה אתם מתכוונים לעשות שם, ב-0-2? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מה שיהיה בהחלטה הזו זה כך: א', סיוע לצמיחה דמוגרפית באמצעות הבאה של מבנים יבילים. אנחנו עושים את זה בשיח גם עם תנועת המושבים וגם עם תנועת הקיבוצים. יש גרעינים של משפחות צעירות שרוצות לבוא, והבעיה שהן נתקלות בה היא שאין איפה להיות; אין איפה לקלוט אותם עד שיעשו הרחבות ויבנו בתים. גל הסנטימנט הוא עכשיו. אם נפספס אותו היום - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כמו בניר עוז. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בהרבה מקומות יש את זה. לכן, אנחנו רוצים להביא בהחלטה הזו מימון על ידי המדינה להצבה של 15 מבנים יבילים בכל יישוב שרוצה את זה. החטיבה להתיישבות תנהל את האירוע הזה – היא יודעת לעשות את זה טוב. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> ומה אתה עושה עכשיו בוועדות הקבלה של רמ"י? איך אתה מקבל את הגרעינים האלה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כמובן, ביישוב שבו יש ועדת קבלה – צריך לקבל אותם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לכולם יש ועדות קבלה, חוץ מקריית שמונה, אבל עכשיו רמ"י עוצרים את כל ועדות הקבלה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, זה לא רלוונטי לזה. זה לא הקצאת קרקע לקבוע. אלה מבנים יבילים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לי הצעה בהקשר הזה, ואדוני בוודאי מכיר את זה גם מימיו כשר הקליטה: תוכנית "בית ראשון במולדת". כשאנחנו עשינו את זה עם מבנים יבילים ביישובים כמו קטורה, בערבה, במקומות שהם "החורים של החורים" – הדבר הזה עבד, ועדיין עובד, בצורה מדהימה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני בוגר של "בית ראשון במולדת". << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם אפשר יהיה לתת את המבנים היבילים למשפחות שבאות, אבל בנוסף לתת מחסניות כאלה לעולים חדשים לבית ראשון במולדת – זו יכולה להיות דרמה. כי מי שכבר מגיע לבית ראשון במולדת – גם הוא מגיע עם הרבה מאוד אידיאולוגיה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני הצעתי למשרד הקליטה להכין תוכנית מערכתית – פרק בתוך ההחלטה הרב-שנתית. אנחנו עובדים ביחד על העניין הזה. בסוף אלה גם תיעדופים שלהם – אני לא יודע לכפות על שר הקליטה תיעדופים. אתה מכיר את זה היטב כיו"ר ועדת העלייה והקליטה לשעבר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> נניח, בנושא צרפת, שהוא חשוב מאוד לשר הקליטה, אני חושב שהרבה מאוד מהיישובים שם, דווקא בגרעינים כאלה, זה יכול להיות מתאים מאוד בחלק מהמקרים – גם לאופי האוכלוסייה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן, אני יודע. דיברתי איתו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, חבר'ה, אני רוצה לעבור לראשי הערים. בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תן לי רק לסיים בבקשה. בהחלטה הזו, מרכיבים עיקריים זה צמיחה דמוגרפית, מבנים יבילים. מרכיב אחר, גם גדול מאוד, זה הסיפור של העמקת סבסוד לפיתוח מגרשים, דווקא בגלל שאלה יישובים על קו הגבול. זו בדרך כלל קרקע הררית, סלעית, והפיתוח עולה הרבה מאוד כסף. אנחנו רוצים להגיע למצב שכל תושב שמגיע לגור בהרחבות האלה ביישובי 0-2 – משלם לא יותר מ-100,000 שקלים על הפיתוח של המגרש, ומילואימניק ישלם 50,000 שקלים. זה היעד ששמנו לעצמנו. זה הרבה כסף – העמקת סבסוד פיתוח זה מאות מיליוני שקלים – אבל אני חושב שזה לא הוגן ולא נכון שביישוב שהוא בקרקע לא סלעית, רחוק מהגבול, הפיתוח יעלה מעט כסף, ודווקא מי שהולך לגור על הגבול – ישלם מאות אלפי שקלים על הפיתוח. לכן, אנחנו רוצים לסבסד את זה. דברים נוספים שיש פה – פה אני אקצר: יש סעיף חקלאות, כי הוא קריטי ליישובים צמודי גדר; יש, כמובן, סעיף סיוע במבני ציבור ותשתיות; יש סעיף – אפרופו ביטחון אישי – של היחידות הטקטיות לשתי הערים. כמו שיש בשדרות – אותו הדבר בקריית שמונה ושלומי, לשני יישובים עירוניים צמודי גדר. יש סיוע לפתיחה של גנים ומעונות בתת-תקן; רוצה גרעין צעיר לעלות ליישוב – אין שם גן, כי מזמן כבר אין משפחות צעירות. אם לא ניתן להם גן בקבוצה תת-תקנית – המשפחות האלה לא יבואו. אם ניתן להם גן – המשפחות האלה יבואו, אחריהן יבואו עוד, והגן יהפוך לתקני. מישהו צריך לתת את המימון בתקופת הגישור הזו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל יש את זה בכל הרשויות. גנים נסגרים ונפתחים כל הזמן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, אבל משפחות צעירות לא יבואו למקום שבו אין גנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בכל העיריות זה כך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לכן, פה, המדינה צריכה להיכנס. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה כמו הביצה והתרנגולת. אתה צודק מאוד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ואני רוצה לשבור את הביצה והתרנגולת << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> שים שם מקומות עבודה ומוסדות חינוך – ואנשים יבואו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, זה לא קשור למלחמה. יש את זה בכל העיריות – נסגרים ונפתחים בגלל שינויים באוכלוסייה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הבטחתי להיות שקוף איתכם גם לגבי מה שמעכב אותנו. ההחלטה, במרכיבים שלה, מוכנה כבר מזמן – לפני חודש-חודש וחצי. אנחנו כרגע בתהליך מורכב מאוד של הנמקה משפטית. אני חשבתי שזה יהיה קל, כי יש עדיפות לאומית כללית לכל ה-0-2 בארץ. אמרתי: יש עדיפות כללית לאומית ל-0-2; יש מלחמה עם לבנון; יש שיקום אחרי המלחמה עם לבנון – טבעי. אין יותר פשוט. אז לא. זה לא כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם עושים בעיות? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בוודאי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> השאלה היא מהם הטיעונים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בפועל, אנחנו צריכים כמו מחדש לנמק עדיפות לאומית 0-2 רק לגבול לבנון. זה אירוע מקצועי-משפטי מורכב. אני מקווה שפיצחנו אותו – הוא היה תקוע כמה שבועות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתה לא מפצח – תגיד לי. אנחנו נעשה ישיבה על זה ונריץ את זה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> עבדנו קשה מאוד, ולהערכתי צלחנו את האירוע. עכשיו אנחנו בהחלטה הזו בשלב הבא משפטית. אחרי שפיצחנו, באופן כללי, שמותר להגיד שיש דבר כזה 0-2 גבול לבנון - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עכשיו ניסוח? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא. כל כלי בהחלטה – נניח, משרד החקלאות אומר: "אני רוצה לעשות הדברה מוגברת, בגלל ההזנחה וכו'" – תסבירו איך זה מתחבר דרך נימוק הכללי; למה זה ב-0-2 מבחינת הצורך הדמוגרפי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> זה אפשרי. אנחנו מכירים את הבעיות האלה. אלה אתגרים, אבל זה אפשרי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כל דבר כזה זה פינג פונג. שתביני עם מה אני מתמודד: אחרי שסיימתי את הפן המקצועי, את חלוקת הכספים, את ההשקעה, אפילו את הניסוח של ההחלטה של מה צריך לעשות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני שמעתי שכל משרד המשפטים התפטר, כי אם צריך לשבת איתך בישיבות – אתה מייאש אותם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני יודע לעבוד מול יועצים משפטיים, אבל זה גורם מעכב. אין מה להגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא הזה לא צריך לעכב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה חלק מהעבודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם צריכים להבין שבעניין הזה – צריך לרוץ. זה הכול. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני רק אגיד משהו כללי, שאני לא יודעת אם זה מתאים לזה: בסוף, יועץ משפטי ומשפטן – כמי שהייתי לפני שבאתי לפה, אני רוצה לתת לאדם שאני נותנת לו את חוות הדעת חוות דעת שאחר כך לא תותקף בבית משפט. אני רוצה לתת לך את הדברים הטובים ביותר, כדי לשמור עליך. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> זה נכון, אבל מרכיב הזמן הוא חיוני פה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בסדר, אבל אם אחר כך יתקפו אותך ויבטלו אותך בבית משפט? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא על כל דבר צריך לרוץ לבג"ץ. לא בג"ץ מנע מכם להגיב על הטיל האיראני. רק רציתי לוודא שזו לא היועצת המשפטית. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אתם מכירים אותי – אני לא מאלה שמיד לוקחים את זה למקומות האלה. אני גם יודע לעבוד מול יועצים משפטיים ויודע לשכנע ולהתעקש. אנחנו גם מקבלים הרבה סיוע מהייעוץ המשפטי בהרבה מאוד נושאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, מה שנכון – נכון, אבל אתם צריכים לעשות את הכול מהיר ולא להתעקש על שטויות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> על המהירות – אין שאלה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הזמן הוא קריטי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לצערי, מרכיב הזמן לא מספיק נלקח בחשבון כטיעון משפטי, ובעיניי הוא חייב להיות טיעון משפטי פה. זה, כרגע, הדבר היחידי שמעכב. ברגע שפתרנו את זה – מגיעים לממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא נספיק להיכנס עם ראשי הרשויות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אתה תספיק. אני מסיים. זו החלטה בהיקף של 600 מיליון שקלים, עם הרבה מאוד כלים לסיוע לעסקים. פה זו החלטה תקדימית – היא פעם ראשונה הולכת לא רק על מפונים אלא על כל קו העימות, כי אי-אפשר, בעסקים ובכלכלה, לחתוך רק בתוך 3.5 קילומטר. זה פשוט לא נכון, מקצועית. זו החלטה שהשותף העיקרי שלנו בה זה משרד הכלכלה. יש פה עוד כלים של משרדים אחרים – גם של רשות החדשנות, גם של החשב הכללי במשרד האוצר - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כמה מוכוונים לעסקים קטנים והייטק, ולא דווקא לתעשייה הכבדה, שמספקת משכורות נמוכות? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> גם תעשייה. הכלים הרגילים של משרד הכלכלה דווקא מוכוונים לשם, וזה הרוב פה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כי בסוף, הצפון – ואני מדבר גם על הגליל וגם על הגולן – זו האוכלוסייה עם הכי הרבה עצמאים במדינת ישראל, כי כולם בנויים על עסקים קטנים, והייטק מזרים כסף גדול. לא צריך עוד תעשייה כבדה עם משכורות נמוכות – מזה יש מספיק בצפון. השאלה היא: כמה הסטה יש כדי לחזק דווקא עסקים קטנים יותר והייטק שמגיע, בשילוב עם אגרו-טק? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש. הנה, תסתכל. הרי, זו בדיוק הייתה העבודה שלי מול משרד הכלכלה, וגם לחפש שותפים נוספים למשרד הכלכלה כדי לתת מענה לעסקים קטנים ובינוניים, כי - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל למה רק למפונים? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא למפונים. פה הוא אומר שזה - - - << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> להיפך. הוא אומר שבכלכלה זה מעבר לפינוי. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תראה מה כתוב שם: "לעסקים קטנים ובינוניים ברשויות המפונות". << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה להחזיר עסקים שנפגעו. זה רק הנושא הזה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אבל יש הרבה שנשארו שם שלא פינו אותם, ושהם נאלצו - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> והם לא נסגרו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בטח שכן. הם לא יכלו לעבוד. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> גם על זה נדבר עוד מעט. אלקין, תחתור לסיים. צריך לתת לאנשים לדבר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא הייתה להם תעסוקה. צימרים, למשל. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בטח. הם היו בסופר מצוקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלקין, תודה רבה. מספיק, עצור. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תן לי עוד חמש דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנשים ישאלו על משהו שיש לו תשובה. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> אז עדיף. בוא נשמע את התשובה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> עדיף שתדעו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך גם לשאול את השאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, נתתי לח"כים לשאול חופשי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אפשר שני משפטים לסיכום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בנוסף לשתי ההחלטות האלה – רק להחלטה השנייה זה קריטי, כי פה אני אולי צריך סיוע שלכם – ההחלטה על סיוע לעסקים מוכנה חודשיים וחצי. הכול כתוב שם – כל משפט, כל דבר, כל הכסף, הכול. אנחנו מעוכבים רק על ידי דבר אחד: זו החלטה ראשונה שמגדירה קו עימות. אפרת, זה מה שדיברת עליו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני רואה. צריך לדעת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו בפינג פונג של ארבעה חודשים בין משרד הביטחון לבין הייעוץ המשפטי בכמה משרדי ממשלה ומשרד המשפטים, בשאלה: האם קיים דבר כזה קו עימות? זאת אומרת, כשמשרד הביטחון כותב חוות דעת, המערכת המשפטית אומרת לו: "היא לא מנומקת מספיק. חסר פה כך וכך", והוא כותב חוות דעת אחרת. יש את הפינג פונג הזה. הסבלנות שלי פקעה לחלוטין. הרי, בלי זה – אין קו עימות. זאת אומרת, במצב המשפטי הקיים, המערכת המשפטית הודיעה שקו העימות שהיה קיים עד היום – מבוטל. למה? הייתה מלחמה עם לבנון, ומה שהיה ביטחוני לפני המלחמה – לא תופס אחרי המלחמה. שיבוא צה"ל ויתכבד, לשיטתה, לנמק מחדש שהאיום הביטחוני עדיין רלוונטי. צה"ל עשה את זה, אבל יש שם אין-ספור דיוקים – "תביאו סטטיסטיקות"; "תגידו למה הקו של צה"ל הוא לא בדיוק 0.9, כי צה"ל עובד אחרת. קו אחריות של פיקוד צפון". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי עושה לך בעיות? משרד הביטחון או משרד המשפטים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> חוסר יכולת לשיח ולחתוך בסוף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נקיים ישיבה על זה, בסדר? בואו נתקדם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסוף הממשלה יכולה לחתוך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, הממשלה לא יכולה לחתוך, כי המערכת המשפטית אומרת: "זה לא מנומק, כי קו עימות". איך תחתוך? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אביא את הנימוקים לדיון בממשלה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אתה לא יכול. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> איפה היועץ המשפטי של משרד הביטחון? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אגב, זה נושא קריטי, כי בלי זה – נהריה כמו עפולה. אין הבדל ביניהן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לי יש ישיבה בוועדת נגב-גליל, ביום שלישי הבא, על הנושא של עסקים קטנים. אני אייחד אותה לעניין הזה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יפה מאוד. כי זה, כרגע, מה שמעכב הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מנכ"ל המשרד, אתה רוצה להשלים משהו? לא. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> חברים, אני אגיד כמה דברים ואתן לראשי העיר שנמצאים איתנו, וכמובן לח"כים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עידית, אנחנו נקיים ישיבה על הנושא של קו העימות. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> רשמתי. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> חברים, אנחנו נמצאים באירוע שאומנם רבות בו נקודות האור, ואני מברך את השר על העשייה הרבה, אבל מדובר באזור שהוסג לאחור בתחומי כלכלה, ביטחון, ביטחון עצמי, דמוגרפיה. כל מה שאנחנו עושים זה מעט, וצריך לעשות יותר. אין תוכנית סדורה, או אני עדיין לא רואה כיצד אנחנו נותנים העדפה מתקנת, - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא נתתם לי לסיים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא הגעת לשקף הבא. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> - - אני מחדד, לאותם יישובים שאכן לא פונו, בין 3.5 קילומטר ועד 9 קילומטר, אבל חלקים גדולים מהם לא היו שם, או שהם חיו בצל המלחמה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> חבר הכנסת שוסטר, אם הייתם נותנים להציג את שני השקפים האחרונים – היית מוצא שם את הדיווח על איפה אנחנו נמצאים בהחלטה הרב-שנתית על אותם 8 מיליארד שקלים, שזה נותן מענה לכל קו העימות בשנייה שזה יתוקף משפטית. הדבר השני זה החלטה מיוחדת שאנחנו מביאים על קצרין ורמת הגולן - - - << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> עם תקציב נוסף, אני מקווה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מתוך התקציב הזה, כדי לתת להם את ה-Boost באמצעות החלטת ממשלה ייעודית שכבר יש להם, ויש בה כלים להזרים את הכסף הזה נכון. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> אני כמובן חושב שהגולן וקצרין חייבים לקבל את ה-Boost, אבל ה-15 מיליארד הוקצו לגליל. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לצפון. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> הבנתי. אני לא מכיר את הפרטים אולי. לגבי פרוטקשן – אני מצטרף לנושא הזה. אירוע שמבחינתי מטלטל את האמון במשטר הדמוקרטי – לא פחות מזה – עוד לפני הפגיעה הכלכלית. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אגב, הנתונים בצפון הם בשונה מכל הארץ, במספרים By far הרבה יותר גדולים. שם האירוע. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> יש פה על הזום בחור מדהים – זוהר מעמותת - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אתם צודקים. זה נכנס היום לקו העימות. אתם יודעים למה זה נכנס לקו העימות? פעם לא היה. אתם יודעים למה? בגלל כל מה שראיתם עכשיו. זאת אומרת שברגע שיש הרבה כסף ממשלתי שמוזרם - - << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> יפה. זו אחת הבעיות הגדולות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> - - הרי, בסוף הוא הופך לכסף שעובד. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> אני מציע לא להיכנס לפרטים – רק לשים על השולחן. זו ההזדמנות שלנו להיכנס בסחטנים. לגבי מיגון: אני משתמש גם בוועדה הזו, ומנצל את ההזדמנות כדי לבקש, בעיקר ממשרד האוצר, לשחרר את העיכוב של קביעת מועד קובע עבור יישובים בין 5 ל-9 קילומטר, כדי לאפשר לאנשים למגן את עצמם בכספם, וכשיגיע, אם יגיע להם – הם יקבלו כסף. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אתה יודע שזה לא אצלי, נכון? << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> זה לאוצר, אבל אני חושב שאתם צריכים להוביל את זה, בגלל ההיבט הפסיכולוגי ותחושת הביטחון. אני מבקש, או מציע, שתקציבים ישוחררו על פי ההסכמות, ולא לכרוך אחד בשני. אם אין איזו מגבלה משפטית – לרוץ עם העניין. שמירת התקציב לצפון: נאמר פה, ואני מבקש – אנחנו נעמוד על זה – שלא ייכנס לסל הקיצוצים. וההערה של היושב-ראש של הוועדה: אנחנו נהיה פה ונמקד את הדיון, אולי עם ועדות נוספות, בפתיחת הערוצים. זה לא יכול להיות. זה יכול לקחת חודשים ארוכים – ראינו בדרום – עד שהמערכת המשפטית תאפשר לבצע את הדבר הנכון. אני מבין את הבירוקרטיה בצד החיובי שלה, שהיא לא רוצה לבזבז כספי ציבור ורוצה לעבוד על פי ההיגיון, אבל מרכיב הזמן פה הוא קריטי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני מסכים איתך בכל מילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משה דוידוביץ' בזום. קצר, בסדר? << אורח >> משה דוידוביץ': << אורח >> חברים יקרים, שלום רב. קודם כול, אני שמח על הקיום של הדיון הזה. אני רוצה להודות לשר אלקין עבור כל מה שהוא עושה עבור הצפון, עשה ועוד יעשה. אני גם רוצה להודות, בהזדמנות הזו, לחבר הכנסת ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. אולי כל חברי הכנסת שנמצאים פה, בישיבה, הם חברי ועדת הכלכלה, אבל הם לא היו בישיבה חשובה מאוד במהלך המלחמה, שבה באתי לבקש ממנו בקשה חריגה: לסייע לתושבי הצפון בהורדת המחיר על כביש 6 – אותו מכרז BOT שהחשב הכללי הוציא – ולהוציא באמצע הפרסום למכרז החלטה שתושבי הצפון יהנו מהנחה. אמר לי חבר הכנסת ביטן – תסלח לי שאני מצטט אותך – "דוידוביץ', זה רעיון טוב, אבל הרכבת יצאה לדרך; הסוסים כבר יצאו". אני ביקשתי ממנו בכל זאת את זה בשנית, ובדיון קצר מאוד הבאנו לזה שהיום, בצפון, תהיה הנחה משמעותית לכל תושבי הצפון שייסעו על כביש 6, שכרגע מיישמים. זו ההזדמנות שלי להגיד לך תודה בפני כולם, על עצם הדיון. בתחילת הדיון דיברת על למה לא מעבירים החלטה לחקיקה לעניין הצפון. אתמול היה אצלי השר אלקין שש שעות, וכולנו מודים לו על כל מה שהוא עשה עד כה, אבל אנחנו תקועים. חבר'ה, עזבו את כל הסיפורים, את כל התוכניות ואת כל האירועים – אנחנו תקועים. אתם מבינים שכשאנחנו נמצאים עכשיו שנה ושמונה חודשים בתוך מלחמת חרבות ברזל, שלא הסתיימה עדיין – אין עסק אחד בצפון, בקו העימות – לא בקריית שמונה, לא במטולה, לא בראש הנקרה ולא בחניתה, שהשר ביקר בה אתמול – שמקבל סיוע מהמדינה? אתם מבינים שהתוכנית לצפון, שראש הממשלה דפק על השולחן בדצמבר 2023 ואמר שבתוך 60 יום תהיה מוכנה – תקועה? זה בסדר שכולם שם מחייכים; זה בסדר, אולי, שנועה, שיושבת שם, מזדהה איתנו מאוד, אבל אולי גם האוצר ישמח שלא יצא שקל מכל התוכנית הזו. חבר'ה, לא יצא עדיין שקל מתוכנית קו העימות. כל מה שיצא עד כה זה שיפויים לשבים הביתה, והכול נסמך על תוכנית 1786 מדצמבר 2023. שקל אחד לא יצא עבור הצפון. אנחנו תקועים. אין תוכנית ל-0-2, כי ה-"משפטיזציה" תוקעת אותה. יש לנו תוכנית מוכנה; אין תוכנית כלכלית, אחרי שישבנו עליה וסיכמנו אותה לפני פסח, והיא עומדת כי אין החלטה על קו עימות, כשכולם יודעים מה זה 0-9 ומה זה קו עימות. אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש; אני מבקש מהשר אלקין, ידידי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו אמרנו שנקיים ישיבה על זה. אל תדאג. זה יהיה קצר מאוד – צ'יק צ'ק נקיים ישיבות על העניין הזה ונקדם את זה. << אורח >> משה דוידוביץ': << אורח >> תודה. אנחנו תקועים, ביטן. אנחנו תקועים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו לפי מה שהשר אמר שיש בעיה. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> תודה, משה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בני בן מובחר. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> שלום לך, חברי, יושב-ראש הוועדה; שלום לחברי הוועדה; שלום לשר אלקין. המחמאות שנתן יושב-ראש הוועדה, יושב-ראש פורום קו העימות – אני לא רוצה לחזור על זה. אני מתחבר לדוידוביץ' מאזור אשכול הגליל המזרחי. הכול תקוע. הכול בעיקר דיבורים. המזל שלנו הוא שיש עכשיו פרויקטור שפחות מדבר ויותר עושה, ושמסתכל עלינו בגובה העיניים. כפי שאמרתם פה, וסרלאוף ואלקין הם השרים שפוגשים אותנו. הם לא הבעיה – הם הפתרון. משרד האוצר צריך להקשיב לאלקין ולוסרלאוף ולתת להם לעבוד בשטח. אני רוצה להגיד לך, יושב-ראש הוועדה: אתה קורא לנו על חקלאות; אתה קורא לנו על מים; אתה מייצג ומביא את כל הבעיות שלנו לשולחן הממשלה. אדוני יושב-ראש הוועדה, אין מים, גם לא בירדן, לחקלאות ולחקלאים. מטעים מתייבשים כאן בגליל. עכשיו, סקר של החינוך: אמרו לך שאנשים יחזרו כשייגמר להם המענק? "ישראבלוף". אתה יודע למה "ישראבלוף"? אני אגיד לך. מערכות החינוך שנחשפו אליהן התושבים שהתפנו הן טובות פי 100, על פי סקר מקצועי שנערך; יש פער של עשרות אחוזים בין האופן שבו אלה שמפונים מרוצים ממערכות החינוך, לבין אלה שנשארו פה, בגליל. משפחות שהן במעמד הבינוני ומעלה – אני אומר לך באחריות מלאה – לא יחזרו לצפון. אין להן עולם תרבות; אין להן קולנוע; אין להן כלום. אין להן גם מים עכשיו. אז למה אתה רוצה שהן יחזרו? הן לא יחזרו. החזקים והצעירים – לא יחזרו. אני רוצה לבקש אותך לדיונים נוספים, וגם הפעם: קריית שמונה היא עיר הבירה של הגליל. אם קריית שמונה לא תהיה חזקה – גם אנחנו – גליל עליון, מבואות החרמון, מטולה, ראש פינה, יסוד המעלה – נהיה למטה. חבל הארץ הזה מתמוטט. אלה לא מילים בומבסטיות, ואני לא מדבר ממקום של בכי ונהי. צריך להסתכל ולראות איך משאירים כאן זוגות צעירים, ומה שהשר אלקין מביא, עם 0-2 – צריך לדחוף אותו שיעשה את זה 0-9. הממ"דים? אין שום ממ"דים. אין שום דבר שמתקדם. גם אנשים שרוצים לבנות מכספם ולוקחים הלוואות – חלקם מפחד – הסכום שאושר, של 132,000 שקלים, עדיין לא נמצא במערכת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תודה, בני. אנחנו נפתח את הפלונטר, אל תדאג. נקיים דיונים ונפתח את הפלונטר הזה. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> ראש מועצת גליל עליון, אסף. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> תודה רבה. תודה על הדיון. אין מספרים בישיבה הזו, אז אני אתן מספר אחד: 340 ילדים פחות נרשמו לשנה הבאה בבתי הספר היסודיים בגליל העליון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> הנה, זה מה ששאלנו קודם בדיוק. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> לא צריך יותר. חבר'ה, הנתונים נמצאים במשרד החינוך. למה? כי כבר יש הרשמות. הם כבר נרשמו; אתם לא צריכים את זה ממני. משרד החינוך יכול להעביר לכם את זה. מערכת החינוך בגליל העליון – שאגב, היא אזורית, עם שבעה בתי ספר יסודיים, כולל מבואות חרמון, מרום הגליל וגם התיכונים – חוו מערכת שלא קשורה לקו העימות ולמפונים. כל האזור הזה נמצא 627 יום תחת מלחמה. כשבמרכז חזרו ללמוד – פה לא למדו. המורים חבוטים; בקושי היו להם כוח ויכולת לפתוח היום את בתי הספר אחרי עוד פעם פתיחה וסגירה בכוח. הם פתחו. הם כועסים עליי מאוד. אתם לא מבינים את רמת הקושי, לדעתי, מירושלים. 340 פחות, ואני מדבר איתכם רק על ג'-ו'. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אז זה יותר. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> נכון. אני מקווה שהם יחזרו. אולי הם יירשמו. ביקשתי את הנתונים. אורנה שמחון מגיעה אליי היום לישיבה, כי אמרתי לה: אם מערכת החינוך של הגליל העליון לא תהיה שונה מחר בבוקר ממרכז הארץ, ואני פותח עם 36 ילדים בכיתה, כשהם שומעים את זה בתל אביב – הם לא חוזרים. לכן, הניתוק הוא ניתוק מהמגע איתנו. לא צריך מיליארדים כדי לפתור בעיות קטנות. אני אתן דוגמה – ואני רוצה לפרגן גם לשר אלקין וגם לנועה. הם היו בקשב איתי במנרה, ואנחנו במקום אחר במנרה. בשאר הדברים, אני, אישית, מרגיש מנותק. השר אלקין היה איתי, ואמרתי: "תשאל כמה נרשמו מחר למכללה, לשנה הבאה". << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כמה? << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> תשאלו את הנתונים האלה. אני לא רוצה לתת לכם, כי המכללה היא לא שלי. כמה מסעדות פתוחות פה בלילה? שתיים? אולי אחת עם רישיון עסק. משהו בפער, שלושה חודשים אחרי, הוא לא אפשרי. אני לא מתכוון לזרוק שקל – וגם לא בני, וגם לא אביחי. תסתכלו על הגליל המזרחי בנתונים. עשינו כנס קליטה עם התנועה הקיבוצית. כמה באו לפה, וכמה הם היו מוכנים לבוא לאזור אחר? Data היא כל כך חשובה, אבל חייבים לעשות איתה משהו, ומחר. וקו עימות, כמו שאמרנו – צריך לעשות פה את הדיון, מחר. גונן, להבות וכפר ורדים היו ב-2000 בקו עימות. הם 15 זמן התרעה בתוך גזרת פצ"ן. זה קו עימות. מה הקשר ל-9 קילומטר? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הסיפור הזה הוא פשוט שערורייה. << אורח >> אסף לנגלבן: << אורח >> זה קו עימות קלאסי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המנהלת, אם צריך ועדה חסויה בגלל הביטחון – נעשה ועדה חסויה. אנחנו נגמור את העניין הזה צ'יק צ'ק. טוב, תודה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> היא חסויה בגלל הנתונים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל הביטחון. לא הנתונים. אמרתי "אם צריך" – לא חובה. היא תבדוק את זה. ראש העיר של קריית שמונה. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> קודם כול, שלום, אדוני היושב-ראש; חברי הוועדה; השר שנמצא שם. תודה על הדיון החשוב. אני חייב להצטרף – אין לי שום טענה, חלילה, לכל מי שעוסק בשיקום הצפון; בוודאי לשר אלקין, לנגב גליל והמנכ"ל שנמצא שם, ולפרויקטורית, עינב. כולם זמינים, קשובים ועושים את ה-100% שלהם. אבל כמו שאמר דוידוביץ' לפניי, וגם בן מובחר – אנחנו תקועים. צריך להבין למה כסף לא יורד למטה; למה החלטות ממשלה חדשות לא מתקדמות. בסופו של דבר, זה גורם לנו לעיכובים. הכנתי פה מצגת שלמה – אני לא יודע כמה זמן יש לנו ואם נכון להיכנס לרזולוציות האלה. אולי נכון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע בלי מצגת. דבר. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אולי בישיבה אחרת, אבל אם אני אנסה לגמד את זה ל-"אבנים הגדולות" – אמרתי את זה גם בדיון הקודם: אני חושב שקודם כול, צריך לשחרר חסמים ולטפל בנושא מיגון וביטחון, "חוסם עורקים", כדי שהתושבים ירגישו בטוח מספיק כדי לחזור. כמו שאסף אמר כרגע, החבר'ה שעוד לא חזרו שומעים מה קורה פה ולא רוצים לחזור, ובמקום להילחם על להחזיר את אלה שבחוץ – אנחנו צריכים להילחם על להשאיר את אלה שעדיין פה. אני גם מזכיר לכולם שיש לנו את ה-01 בספטמבר בפתח – צריך לפתוח שנת לימודים. זה נכון שהרישום הוא לא דומה, ואני מודה על החשיבה שצריך לשמור את התקנים, כי כנראה זה המצב – יש רישום פחות גם אצלנו; התמונה אצל אסף היא לא שונה מקריית שמונה, ואולי אפילו גרועה יותר בערים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כמה אצלכם? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> זה גם מתחבר למה שאמר קודם חבר הכנסת פורר: כשאתה נמצא עם משק חקלאי, עם בן ממשיך, עם שדה – יותר קשה לעזוב. יש לך בשביל מה להישאר. כשאתה נמצא בעיר, בשכירות בקומה שלישית, הרבה פעמים כל מה שאתה צריך לעשות זה לארוז את הטרולי ולשכור במקום אחר. במקרה הזה – העיר שונה. חייב דיפרנציאציה בין הערים לבין הכפרי, ולעומת זאת, מדברים פה, למשל, על להציב קרווילות, מבנים יבילים, כדי לבנות אוכלוסייה. זה החטיבה להתיישבות במרחב הכפרי; זה לא רלוונטי לעירוני. אם בחמש השנים הקרובות אין עתודה לבנות אפילו בית אחד בעירוני, והתוצאה תהיה שיקלטו רק מסביב – זו מכה אנושה לעיר; החלשנו את עיר המחוז, כשבן מובחר אמר קודם כמה היא עיר המחוז של כל האזור הזה ולמה חשוב שקריית שמונה תהיה חזקה. אלה דגשים שעדיין לא ראינו את הדעת עליהם. מעבר לכך – גם אמרתי את זה בפעם הקודמת – אנחנו כל הזמן מתעסקים באבנים קטנות. בלהכין תמונת מצב כלכלה; בלהכין תמונת מצב עסקים; עד דצמבר, עד ה-01 במרץ, עד החזרה. חבר'ה, יש 8 מיליארד שהצגתם קודם. בואו תגידו: "הכנו תוכנית בתחילת המלחמה של 10 מיליארד לשיקום קריית שמונה". אני מבין, לא יהיה 10, אבל יש 2? 3? 4? נתעדף מתוך התוכנית הקיימת ונצא לפועל. אבל לצערי, אנחנו לא מגיעים אפילו לשיח על האבנים הגדולות, כשאנחנו כל הזמן עסוקים בכאן ועכשיו. נאמר פה קודם שגם ניתנו השראות לרשויות על החינוך הבלתי פורמלי. לצערי, לא רק שלא ניתנו הרשאות – יש כוונה בכלל להוציא קול קורא. הקול קורא הזה לפעילות הקיץ עוד לא יצא, אבל אנחנו כבר בקיץ. תסתכלו כולכם על לוח השנה. אני לא יודע. אנחנו מתקדמים; מוציאים פרסומים; נסמכים על השערות והערכות. אף אחד לא יודע איזה קול קורא יהיה מחר, עם איזה בור תקציבי אני אשאר או לא אשאר, או מה החלטתי להוציא או לא להוציא – לגבות תשלומים מההורים? לא לגבות תשלומים מההורים? כמה השתתפות תהיה? זה לא נורמלי לארגן כך פעילות קיץ, ועוד לצפות שאנשים יחזרו, כשאנחנו אפילו לא יודעים לתת את מינימום המענים. אני כבר לא מדבר על הפערים הקיימים, וגם על זה דיברתי – שום מתקן ספורט בעיר לא שמיש. בבתי הספר יש חסמים שאם לא ניכנס היום – נשאר יולי-אוגוסט, ואני כבר לא בטוח שאמצא קבלנים, כי כל האזור, כל הרשויות וכל חבריי פה מכינים את בתי הספר ל-01 בספטמבר. לכולם יש שיפוצים; לכולם יש פגיעות; לכולם יש עזובה. לך תמצא בכלל קבלנים. אצלי עוד לא יצאו אפילו צווי התחלת עבודה כדי שקבלן ייכנס לבית הספר, והוא אמור בחודשיים להכין לי כמות של בתי ספר, מוסדות חינוך ומבני ציבור. אמרת לא להציג מצגת, אבל המספרים מדברים בעד עצמם. יש בתי ספר שאני כבר יודע מראש שלא ניתן יהיה לפתוח אותם ב-01 בספטמבר. אני גם הוצאתי על זה מכתב. שום קבלן לא יוכל לעשות את העבודות בחודשיים, גם אם הוא היה נכנס עכשיו, ואני מתריע על זה כבר זמן ארוך. אני רוצה לדבר גם על חלף אבטלה. מה-31 במאי אין חלף אבטלה. יש אנשים שאין להם עסק לחזור אליו – העסק קיבל פגיעה ישירה. בעל העסק יפוצה ממס רכוש, אבל מה עושה העובד? הוא לא זכאי לאבטלה, כי הוא היה בחלף או בחל"ת; מצד שני, אין לו שום פתרון עכשיו, והוא צריך לחפש מקור ללחם כי החשבונות שלו עדיין דופקים. והנה, זה מוביל לנושא הבא: מה-01 ביולי, אני כבר אמור לגבות מהתושבים האלה ארנונה, חנייה ותשלומי חינוך, בזמן שאני לא יודע לתת להם שירותים. אין להם מתקני ציבור, אין להם גני משחקים, וכנראה שגם לא יהיו בתי ספר בעיר. אני לא יודע לתת להם מענה של רווחה אחרי הצוהריים; הכבישים עדיין משובשים עם הבורות ועם רסיסים, ואפשר לראות רק בתקציב העירייה פי 5 בתקציב טאקרים של שברי יירוט שנמצאים לנו עד היום על הכבישים המשובשים אצלנו בעיר. אז אפשר לדבר רגע על תוכניות גרנדיוזיות, אבל אני אומר לכם: הדברים המיידיים – מה שהיה צריך להיות ב-01 במרץ לחזרה – עוד לא ירד בפועל ועוד לא מומש, ואני חושב שפה הבעיה. אגב, זה לא כי מישהו שם לא עובד, לא טוב או מתבטל. הפוך – אני אומר לכם שהשר אלקין מכתת רגליו; השר וסרלאוף עבר לגור בחלק מהזמן בקריית שמונה, ובחלק השני, כשהוא לא פה, המנכ"ל שלו, יוחנן, שיושב איתכם, נמצא; הפרויקטורית היא ממונת מחוז, והיא חיה אותנו כבר מהיום הראשון שלי בתפקיד. זאת אומרת, זו לא רק המלחמה – האנשים האלה עובדים Full power ויש להם גם יכולות. אני לא יודע למה התקציבים לא יורדים, ואת זה אתם צריכים לשאול את עצמכם, כל היושבים שם סביב השולחן. אתם צריכים לתת לנו את התשובות. אם אתם רוצים לרדת למשהו פרטני – אני אשמח, כי יש לי מצגת עם נושא ונושא, ונמצאים איתי פה גם מי שאחראי על הבלתי פורמלי, גם הגזברית וגם המהנדסת. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> אביחי, אני מציע שתשלח לנו את המצגת, בדגש על הפערים – על מה צריך כרגע. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא שלח אותה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היו"ר, אפשר משפט? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה. הנה המצגת. לפני שאני נותן לח"כים, השר, אתה רוצה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אולי בסוף. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אולי בסוף, כדי שנוכל גם לשאול עוד שאלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי קריית שמונה, חוץ ממה שאמרת, לא הגעת להסכמות גם בכל מיני עניינים וזה מעכב. אתה רוצה להתייחס לזה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן. קודם כול, ברור מעל כל ספק שקריית שמונה היא אחת מהאבנים הבסיסיות והמרכזיות של כל מה שאנחנו עושים – גם בגלל שהיא בערך 40% מהאוכלוסייה של המפונות, כי היא העיר הגדולה ממה שפונה. גם בגלל מה שדיברו עליו פה, בצדק, שני ראשי מועצות אזוריות מהגליל המזרחי – קריית שמונה היא בירת הגליל המזרחי. אם תהיה קריית שמונה חזקה – גם כל הגליל המזרחי יהיה חזק. אם קריית שמונה תקרוס – כל הגליל המזרחי יקרוס, כי הוא בנוי עליה. לכן, מבחינתנו, אחת מהתפיסות הבסיסיות של כל התוכנית הרב-שנתית היא חיזוק מוקדים, ובגליל המזרחי – קריית שמונה היא המוקד. איך זה אמור לבוא לידי ביטוי? א', נדמה לי שהזכיר את זה פה מישהו מחברי הכנסת – יכול להיות שאפילו את הזכרת את זה תוך כדי דברים שהיו: האוניברסיטה. אני חושב שאוניברסיטה בקריית שמונה היא Game changer דרמטי, שבימים כתיקונם – לא יקרה, למרות ההחלטות והדיבורים על זה, כי זה דורש הרבה מאוד כסף, תשומת לב וגם גמישות רגולטורית, כי ברגולציה רגילה, עם כמות הסטודנטים שיש היום בתל חי, הם לא מגיעים לאוניברסיטה. לכן, אצלי זה מתועדף גבוה מאוד, לא רק בכסף שכבר נתנו – כבר נתנו לתל חי כמעט 100 מיליון שקלים בכמה החלטות ממשלה, גם כדי לעזור להם לעמוד על הרגליים וגם כדי כבר להתחיל את תהליך ההפיכה לאוניברסיטה. אני עובד יחד עם השר קיש בהקשר הרגולטורי, מול מל"ג וות"ת, ומקווה מאוד. היעד שאנחנו שמים לעצמנו – יש כל מיני דרישות ותנאים בשביל זה, אבל הם ריאליים, גם לדעת ההנהלה של תל חי – הוא שאת הגיוס לשנת הלימודים הבאה – לא הקרובה אלא אחת אחריה – הם כבר יוכלו לעשות כאוניברסיטה באישור זמני. יש כזה שלב - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לפני הרשמי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, זה מוכר רשמית כאוניברסיטה, ונותנים להם כמה שנים "על תנאי", כדי לראות שהם עומדים בהמשך - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הם עומדים ברוב ההגדרות שהוגדרו להם, לא? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא פשוט. צריכים לאשר להם תוכניות לדוקטורט, כי אין אוניברסיטה בלי אישור תוכניות לדוקטורט. יש הרבה עבודה מל"גית רגולטורית ברגע לשם, אבל ברגע שנותנים לזה תיעדוף – והשר קיש נותן לזה תיעדוף כראש המל"ג - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני יודע שהרבה תקציבים תקועים אצלו ואצל גיל, אני חושב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, אין תקציבים תקועים אצלו. להיפך. אנחנו מתכוונים, בתוכנית הגדולה, להקצות לפחות חצי מיליארד שקלים לנושא הזה של האוניברסיטה, אחרת הוא לא יקרה. אלה הוצאות חד-פעמיות, וזה מותנה, כמובן, בשיתוף פעולה עם אגף תקציבים, שייקח על עצמו את ההוצאות הרגילות השוטפות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. חברי כנסת, רוצים להתייחס? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> חוץ מזה, יש עוד הרבה דברים שרוצים לעשות בקריית שמונה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, מה שראינו פה זו שערורייה. אני הייתי בשלטון המקומי. אני רוצה לומר לכם: כשאני שומע את ראשי הערים פה – כואב לי הלב, כי בעצם, הם המפקדים שבחזית. הם יושבים שם, מול התושבים שלהם. הם לא צריכים להיות קבצנים. הם לא צריכים להיות בצורה כזו שהם מתחננים שאנחנו נפתור להם איזו שהיא בעיה או שנביא להם תקציב. אני חושב שיש פה ניתוק. צריך לתת להם את הכלים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שהמילה "שערורייה" היא מוגזמת פה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בסדר, אז צריך לתת להם כלים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין מספיק - - -. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מטפלים בבעיות, וכל דבר לוקח זמן. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה זה "זמן"? דוד, לפני פחות משנה הייתי אצל דוידוביץ' - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמעת את אלקין – הכול מטופל, כולל החלטות ממשלה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כן, אבל הם צריכים כסף; הם צריכים כלים. תנו להם את הכלים. אנחנו רואים פה בירוקרטיה בין יועץ משפטי כזה ליועץ משפטי אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אמרתי שאנחנו נעזור. אנחנו נקיים ישיבות על זה ונטפל בזה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אלי, רק לצורך העניין, קריית שמונה - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני מכיר אותך. אני יודע מה אתה עושה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> שנייה. קריית שמונה קיבלה מהמדינה, רק בחודשים האחרונים – אני מכיר מה התקציב השנתי שלה – בגודל של חצי התקציב השנתי שלה. לכן, להגיד שאין כסף בכלל – היא קיבלה, כולל כסף - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המילה "שערורייה" היא מוגזמת פה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כך לפחות אני מרגיש, דוד. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בכלל לא משנה. השאלה היא אם זה בקורלציה לנזק שיש. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, נזק זה מס רכוש. זה מעל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הנזק הוא לא רק מס רכוש. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> איך אנחנו מצפים שיגיעו תושבים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא נכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא נכון? אין תושבים בעיר – אין נזק? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש נזק, ולכן יש השקעה ממשלתית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שיש, בסדר, אבל גם אישרו תקציבים וגם מטפלים. תמיד יש בעיות משפטיות כאלה ואחרות, מה לעשות? << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> בכל מקרה, צריך לשתף את ראשי הרשויות ולתת להם כלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הדברים בדרך לפתרון, ואיפה שלא – אנחנו נעזור. אמרתי לשר אלקין, למרות שקרן אומרת לי "אני לא רוצה לקיים ישיבות" – אנחנו כן נקיים ישיבות. אלקין לא חייב לבוא. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש חמישה משרדים שיכולים לתת - - - לצפון, אלקין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל הח"כים יש לכם אפשרות לדבר. נתקדם. אין הרבה זמן. כן, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אדבר זריז כדי שיהיה זמן לכולם. קודם כול, אני רוצה לפתוח בדברים טובים. אני חושב שהשר אלקין והשר וסרלאוף הם דוגמה מצוינת להתנהלות של שרים בממשלה. אני חושב שיעידו על כך כל ראשי הרשויות בצפון ובעוטף – הם שרים שנמצאים כל הזמן בשטח. השבוע, מפרוץ "עם כלביא", הייתי בלמעלה מ-30 רשויות, מקריית שמונה ודרומה. חשבתי שהגעתי ראשון ואחד משני השרים האלה כבר היה שם. הם נמצאים שם גם לפני המלחמה הזו וגם אחרי, ואני חושב שזו גם דוגמה לשר ותיק מאוד עם הרבה ניסיון, ושר צעיר מאוד שנכנס לתפקיד, שעובדים אחד עם השני בלי אגו ובלי סיפורים, ונותנים מענה. יש הרבה דברים שצריך לטפל בהם – אני אגע בכמה נקודות. השר דיבר על חלק מהדברים, אבל בסופו של דבר, אני ארכז אותם למה שגם נאמר. א', נושא האוניברסיטה בקריית שמונה – זה דבר שהוא חשוב. אני גר בגולן, והמשמעות של אוניברסיטה בגולן זה מהפכה בהשכלה בצפון. זה דבר שהוא חסר וזה דבר שחייבים. כפי שאמרת, יש חלק מהתקציבים. יש נושאים רגולטוריים, ומרכיב הזמן כאן הוא קריטי מאוד. זה דבר שמדברים עליו כבר הרבה מאוד שנים וצריך לדחוף אותו חזק מאוד קדימה. אני שמחתי מאוד לשמוע שבתוך המרכיבים יש גם התייחסות לחקלאות. הרבה כסף עבר ממשרד החקלאות לתקומה. חייבים לחזק בסוף את החקלאות בצפון, בגליל ובגולן. כל המלחמה, אלה שנשארו שם אלה החקלאים. הם מחוברים לקרקע. המטעים לא עוברים. לכן, אני חושב שהגיע הזמן שהמדינה תשפה שם, גם את החקלאים עצמם וגם את התעשייה סביב זה – את בתי האריזה של פרי מטולה, של בראשית, של כל מי שנמצא שם. פרי מטולה, דרך אגב, נסגר בצו אלוף מתחילת המלחמה, ועדיין נמצא שם בקשיים גדולים. החלטת הממשלה של רמת הגולן – אדוני השר, אני יודע שאתם עובדים עליה – היא קריטית. ההחלטות הקודמות לא קודמו יותר מדי, ויש עכשיו הזדמנות להעביר אותה מהר מאוד ולהזרים לשם את הכסף. דיברת על הנושא של גרעיני התיישבות. יש איזה שהוא חיבור עם מכינות קדם-צבאיות, להעביר ולחזק, ואני שמח לשמוע. בסוף, אפשר לדבר על הרבה מאוד דברים – על בריאות; על חינוך; על התשתיות; על פריפריה; והחשש הכי גדול, שגם דיברתי עליו כאן, בוועדה, מהפינוי שהיה בצפון – אם היה צורך אמיתי ביטחוני או לא. בסוף, החשש היה כי בן אדם שגר בפריפריה, כמוני, בקצה של מדינת ישראל, בגליל או בגולן, כשפינו אותו אפילו לא למרכז, אלא לנתניה או לחדרה – הוא ראה פתאום את הפער שהוא נמצא בו במשך הרבה מאוד שנים. דרך אגב, הגולן לא התפנו. זה היה אחד השיקולים, כי פתאום, כשבן-אדם עובר לנתניה – הוא רואה את כל מה שתושבי המרכז מקבלים והוא לא מקבל. לכן, בסוף, אדוני השר, כמו שנאמר כאן גם על ידי דוידוביץ' וגם על ידי אביחי מקריית שמונה – קריית שמונה חזקה היא מפתח. לחזק את הערים כמרכזים חינוכיים, חינוכיים ושל השכלה. ברגע שהערים האלה חזקות – כל שאר הפריפריה תהנה מזה ותתחזק. תודה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה. אני גם מצטרפת למחמאות. ואגב, אנחנו, הח"כים, לא צריכים לומר את זה; ברגע שאנחנו שומעים את ראשי הרשויות אומרים את זה בצורה כל כך ברורה – בעיניי, זה מעיד על עצמו. תמשיכו כך. הדברים החשובים שאני אעלה אותם בנקודות, שעולים כל הזמן מהשטח: מקומות עבודה. בכללי, זו בעיה חמורה שעולה איפה שאנחנו לא מגיעים; בשורה לאוכלוסייה המבוגרת, שממש נדחקת לשוליים ואף אחד לא רואה אותה ומטפל בה; השקעות לעסקים; פטור מעלויות פיתוח של המגרשים. אתה דיברת על זה, אבל גם צריך לשים איזה שהוא דגש על הצעירים ביישובים קו העימות, שזו מטרה לאומית. זה ממש נכס לאומי לבוא ולעשות את כל ההשקעות האלה, ואין ספק שכשלוקחים עבודה, חינוך וצעירים – אתה מפתח את כל המקומות האלה. אנחנו תומכים בזה. הנקודה שחוזרת על עצמה – אמרתי אותה בתחילת דבריי, גם פה, וחשוב לי להגיד אותה פעם אחר פעם: היישובים שלא פונו. הדבר הזה כאילו נפל בין הכיסאות. מצד אחד, המדינה התייחסה אליהם כאל יישובי קו עימות לכל דבר ועניין. לא פינו אותם, אבל הם ספגו בשקט את האזעקות, המטחים, הפגיעה בעסקים, הפגיעה בחינוך, הפגיעה ברווחה, הפגיעה בבריאות והכול. הם ניסו לקבל מה שהם יכלו, ועכשיו לא מתייחסים אליהם ועושים שם איפה ואיפה עם האנשים האלה, שגם סבלו במקום ולא קיבלו שום הטבה, וגם נפגעו? בעיניי זו שערורייה. כן, אני יודעת שאתה לא אוהב את המילה הזו, אבל בכל זאת, זו שערורייה. חייב לתת לדבר הזה איזה שהוא פתרון ואיזה שהוא יחס. ראיתי גם במצגת שלך שאתם מתייחסים להשקעה ליישובים שפונו, ולא לאלה שלא פונו. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש 6 מיליארד שקלים שנועדו לכל קו העימות; 600 מיליון שקלים החלטה מוכנה, ועוד 8.3 שהיו שם. זה מחכה רק לדבר אחד. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בלי הבחנה? כשאתה מתייחס לכסף הזה – הוא בלי הבחנה למי פונה ומי לא פונה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בלי הבחנה, כי זה פיתוח. מה שהיה עכשיו למפונים – מעכשיו זה בלי הבחנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלקין, גם כאן צריך את העוטף של העוטף. אין מה לעשות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא רק העוטף של העוטף. אני רוצה להגיד לך משהו, ביטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני רק מסיימת. כשאני ביקרתי בעברון – אתה היית בעברון, מן הסתם, ואתה רואה כמה היא צמודה שם לכל הערים, והיא לא מוגדרת, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פורר, קדימה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> רגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפעמים אין ברירה – צריך להלחיץ את העסק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> עוד שנייה אני מסיימת. העניין הוא שבסוף, אתה מסתכל על האנשים האלה, שפשוט נלחמו שם בגבורה – הרי, הם תחת מטח הטילים – ובסוף, המדינה אומרת להם: "אתם נמצאים שם מבחינת מצב ביטחוני שצה"ל הגדיר אתכם", אבל בכל התחומים האזרחיים – הם לא מקבלים שום דבר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אם מגיע יועץ משפטי של משרד X ואומר: "שמעתי, ומבחינתי הם כמו עפולה" - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כול, השר אלקין, הייתי שמח אם היו מגיעים היועצים המשפטיים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לשם. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא נתחיל מזה, בכל הכבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נעשה ישיבה מיוחדת, ואז הם יגיעו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> תעשה את הישיבה בקריית שמונה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא יעזור ישיבה בקריית שמונה. אני רוצה להסביר לך מי לא מגיע לקריית שמונה, כי אי-אפשר להגיד הכול לשר אלקין ולשר וסרלאוף. יש ממשלה שלמה. יש שרת תחבורה. השרה מירי רגב הייתה בקריית שמונה? אפס פעמים היא הייתה בקריית שמונה. שר הספורט היה בקריית שמונה? אפס פעמים הוא היה בקריית שמונה. השר ניר ברקת היה בקריית שמונה? אפס פעמים היה בקריית שמונה. למה? כי המועמד שנבחר לראשות העיר הוא לא המועמד של הליכוד. אתם לא מתביישים? שערורייה ניהולית ממדרגה ראשונה. לא יכול להיות, אחרי כל האירוע הזה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פורר אוהב לעשות מכל דבר פוליטיקה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תקשיב, יש פה אירוע ניהולי. יש פה אירוע ששר החינוך היה צריך להיות שם, ושר הכלכלה היה צריך להיות שם ושרת התחבורה הייתה צריכה להיות שם, ויחד איתם – היועצים המשפטיים של המשרדים שלהם, כדי לנהל אותם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל יושב לך פה שר שנמצא, עם שר הנגב שנמצא, והם עובדים ביחד. לא - - - שר החינוך ולא שרת התחבורה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכל הכבוד, השר אלקין, שאני מכבד אותו, גם הוא יודע איך ממשלה עובדת, ומשרדי הממשלה לא הגיעו לשם כי השרים לא שם וזה לא מעניין אותם. זה הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פורר, אתה תמיד אוהב ללכת לכיוונים האלה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה הכיוון. האירוע הזה נראה לך סביר, שעומד ראש עיר, אחרי שהעיר הזו חטפה כמו אני לא יודע מה, והשרים לא מגיעים אליו כי הוא לא במפלגה שלהם? אתם ירדתם מהפסים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פורר, מה שאתה אומר לא נכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> עובדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגיד לך למה: כי השרים וסרלאוף ואלקין מתכללים גם מול משרדי ממשלה אחרים את הבעיות. לכן, עצם העובדה ששר - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש פה בעיה ניהולית. מה לא ברור לך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה לתת לי לענות לך? עצם העובדה ששר החינוך, סתם לדוגמה, לא הגיע לקריית שמונה – לא אומר שהבעיות לא מטופלות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא הגיע פעם אחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הן מטופלות על ידי אלקין, כי הוא מתכלל את הכול, כולל עם משרדי הממשלה. כן, בבקשה, אלקין. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> עוד פעם, אני אתרכז בקשיים, כי לחלק מהשאלה פה יש תשובות. יש קשיים אמיתיים. הקושי הכי מרכזי כרגע לגבי קו העימות כקו עימות זה הגדרת החבל. עד שזה לא מוגדר - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל חבר'ה, אתם בממשלה. תנהלו את העסק הזה. אתם לא מסוגלים לאסוף את כל היועצים המשפטיים, להושיב אותם ולגמור את זה? שר המשפטים עלה עם הצוות המשפטי, או שהוא לא מדבר איתו? אם אתם לא מדברים עם היועצים המשפטיים, ולא מנהלים את האירוע הזה – זה לא סביר. אני אומר לך: כל פעם לבוא בטענות – אנחנו מנהלים את הישיבה הזו כל פעם, עוד שבוע ועוד שבוע. אלה אותן הישיבות שניהלו אצלי בוועדה לפני חודש וחצי, אותו הדבר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> קודם כול, אלה לא אותן הישיבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה הזמנת את היועצים המשפטיים לישיבה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם באו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז למה לא פתרת את הבעיה איתם? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה רוצה שאני אנהל את העסק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני שואל אותך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוא, אני אהיה בממשלה במקומכם ואני אנהל את העסק. הם לא יודעים לנהל את העסק. מה לעשות? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> קודם כול, כדאי לראות את התמונה המלאה. התמונה המלאה היא שמתוך 4 מיליארד שקלים שהוקצו לשנה הזו – 2.1 מיליארד יצאו, עובדים. ואנחנו כרגע נמצאים, כמו שאתם יודעים, בחודש יוני. אלה לא אחוזי המימוש של תקציבים ממשלתיים – בדרך כלל בחודש הזה הם הרבה יותר נמוכים. עודד, אתה היית שר במשרד ממשלתי. אתה יודע. << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> למה משה אומר שאין תקציבים חוץ מנושא הפינוי? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הוא אומר כך: התקציבים האלה – 2.1 – רובם המוחלט הלכו למפונים, הוא צודק, והם לא הלכו ליישובים שלא פונו. למשל, נהריה לא פונתה ולא קיבלה שקל מזה, ועוד. אני יכול להמשיך לך רשימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הסכום שאושר לעוטף של העוטף, במקרה הזה – אתה אומר לי שהם בתוך התקציבים? זה לא מספיק כנראה. זה לא תקציב שהוא מספק, ולכן צריך להגדיל אותו. זה הכול. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש תקציבי ממשלה אחרים חוץ מהתקציבים האלה, לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה הם מקבלים בלי קשר. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אומר לך שהוא לא יכול להביא חינוך בלתי פורמלי – הוא עוד לא יודע לפרסם מהם התנאים לחינוך הבלתי פורמלי לחודש יולי. חבר'ה, תהיו רציניים באירוע הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו מנהלים את העיר במקומו? לא הבנתי את העניין הזה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> התקציב. אין לו. הוא לא יודע מה התנאים. אמרו לו קול קורא, והקול הקורא לא פורסם עדיין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. את התקציבים הוא מקבל. זה הכול. מה היה לפני המלחמה? לא היה חינוך בלתי פורמלי בקריית שמונה? שימשיך את מה שהיה לפני. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אין לו. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> התקציבים השוטפים נמשכים. כל מה שמדובר פה זה תקציבים - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> העיר לא מפסיקה. הייתה ארנונה; היה חנייה; היו אגרות; היו היטלים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תחזיר לו את כל ההכנסות של הרשות המקומית שהיו לו לפני המלחמה – תן לו אותן. כל מה שהיה הכנסה של הרשות המקומית לפני המקומית – תן לו. הרי, פתאום אין לו תושבים, העסקים לא יכולים לשלם שום דבר, והוא לא מקבל. אז אתה אומר: "אם הוא לא יקבל מפה – הוא יקבל מפה". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע. קודם כול, תקציב בלתי פורמלי הוא בדרך כלל על חשבון המשתמשים; לא על חשבון הארנונה, בוא נגדיר את זה כך. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, בלתי פורמלי בקריית שמונה – על חשבון התושבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. לא. אלקין אמר לך שהם קיבלו חצי מהתקציב השנתי שלהם תוספת. אתה מתעלם מזה? לא הבנתי את העניין הזה. אבל ברור שהם צריכים לקבל עוד, בגלל הבעיות שיש לקריית שמונה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתעלם מהנזקים שנגרמו שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא קשור לבינוי. אני מדבר לא על בינוי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל על מה הלך התקציב? כשאתה אומר לי "קיבלו חצי מהתקציב" - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אפשר לפתוח פה הרבה סוגיות. אני לא רוצה לעשות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמיד יש טענות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זו גם שאלה של תיעדופים. כשיש כסף של עשרות מיליונים ממשרד הפנים – איפה אתה שם אותו? האם אתה שם אותו לבקשה של תוספת תפקידים בעירייה או שאתה שם אותו לתפקיד בלתי פורמלי? אבל אני לא רוצה להיכנס לזה כאן. אני בעד מקסימום גמישות לראשי רשויות ושהם יקבלו את ההחלטות, גם כשלפעמים חלק מההחלטות נראות לי פחות סבירות ופחות נכונות, כי אחר כך באים אליי עם צרכים, שאני שואל: "למה לא לקחת משם כשהיה מקום?". << דובר >> אלון שוסטר (יו"ר ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני): << דובר >> הכסף של החינוך החברתי, נניח שאי-אפשר יהיה לנצל אותו עכשיו, ביולי – הוא ילך לאיבוד? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יהיה אפשר לנצל אותו ביולי, וכל מה שלא ינוצל בקיץ - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לוקחים בחשבון את הטענה של ראשי הערים שיש להם בעיות גבייה בגלל שאין מספיק תושבים, גם בארנונה וגם בדברים אחרים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לכן, בחצי שנה הזו, כשלא כל התושבים חזרו, העיריות משופות על הנושא של הארנונה עד סוף חודש יוני – עד גמר הפינוי – כי ברור שלא יהיו להן מספיק הכנסות בהקשר הזה. זה מתוכנן כך מראש. איפה באמת הבעיות האמיתיות? הבעיה הכי קריטית היא הסיפור הזה של הגדרת קו העימות. אני לא רוצה להאשים פה אף אחד, עודד, כי אני מבין גם את היועצים המשפטיים ואת השאלה שהם שואלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו ניכנס לזה, יחד עם הוועדה של - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר גם בלי הוועדה, רק שיפתרו את זה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש פה דיאלוג של שני גופים שלא מצליחים לדבר באותה השפה. מצד אחד, צה"ל ומשרד הביטחון, ומהצד השני – הייעוץ המשפטי. אני מנסה להיות המתווך והמתורגמן ביניהם, כי לפעמים זה עובד כך, ויש דיונים של כולם ביחד. לפי מה שמשרד הביטחון אמר לי אתמול בערב – ואני כמה פעמים ביום איתם על הסוגיה הזו – היום אמורה לנחות על שולחני חוות דעת, שיהיה כתוב עליה "סודי ביותר: מספר 5 – הגדרה של קו עימות". אם יהיה שם מענה לכל הדברים שביקשו מהם – זה ייפתר. אם עוד פעם יהיו שם דברים שלא קשורים, ולפעמים זה גם מה שהיה בחוות הדעת של משרד הביטחון – אנחנו עוד פעם נהיה בפינג פונג כזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראש העיר של קריית שמונה, אתה רוצה לתת התייחסות מסוימת? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני לא יכול, במקום צה"ל - - - << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אומר עוד פעם: אתה לא יכול במקום שר הביטחון ואתה לא יכול במקום - - -. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> נכון. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה בדיוק מה שאמרתי. אי-אפשר לשים הכול על השר במשרד האוצר. ששרים אחרים יעשו את העבודה שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פורר, זה שאתה אומר את זה בצורה מיוחדת כזו - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בסימני קריאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - ובנחרצות כזו – לא אומר שזה נכון. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> למה? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תוכיח לי אחרת, דוד. פעם אחת תעשו מה שצריך. פעם אחת תנהלו את העסק. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> קודם כול, הניסיון שלכם לגונן הוא יפה מאוד, אבל בסך הכול הוא מקבל מחמאות, אתה מקבל מחמאות, וסרלאוף מקבל מחמאות, ולא צריכים להגן על מי שלא מקבל מחמאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מגונן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> דוד, לא אני אומר את זה – אמר את זה השר אלקין. הוא אומר: "אני לא יכול לעשות את העבודה של שר הביטחון ושר המשפטים". << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקשיב, אני לא מגונן על אף אחד. שכל אחד יעשה את העבודה שלו, אבל צריך להבין שאם, סתם לדוגמה, שרת התחבורה לא הגיעה לקריית שמונה – זה לא אומר שהדברים לא מטופלים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הכול. זה מה שאני אומר. יש צוות מקצועי; יש שרים שהתפקיד שלהם הוא לתכלל את כל האירוע. אני רוצה לשמוע רגע את ראש העיר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך כמעט עברה לגור בקריית שמונה - - -. בלי אורנה ובלי מה שהיא עשתה בקריית שמונה – לא הייתה נפתחת שם שנת לימודים. אל תשכח שהעיר גם הייתה בבחירות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם אתה יודע, זאב, שיש דברים שהם מעל מנהל מחוז. אחרת לא צריך; שלא יגיעו. הם הולכים לכל המקומות מסביב, ולשם – הם לא מגיעים. יש פה מסר ברור. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אחראי על הלו"ז שלי. אני לא אחראי על הלו"ז של - - - << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> גם ראש עיריית קריית שמונה אומר את זה בעצמו. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> יאמר לזכותו של השר אלקין שגם כשהיו לו מריבות עם ראש רשות – הוא הגיע לרשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פורר, רגע. ראש העיר, כן. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> קודם כול, תודה רבה על האפשרות להגיב. אני מעדיף דווקא לדבר על אלה שמגיעים ועושים, ופחות על אלה שעוד לא הגיעו. להיפך – אני מזמין את כולם להגיע. האירוע הוא לא ראש העיר של קריית שמונה. קריית שמונה הייתה לפניי ותישאר אחריי. זו עיר מחוז בישראל, כפי ששמעתם כולכם; עיר מחוז של האזור, והאירוע יותר גדול מאביחי. אני מבקש: כל השרים שלא הגיעו הנה – הדלת פתוחה; אנחנו מחכים להם ומזמינים אותם. אפשר לשאול, אגב. להגיד "לא הגיעו" – זה לא נכון. הם הגיעו, אבל לא הגיעו אליי, והם גם הגיעו מסביבי, אז את השאלות האלה אפשר לשאול למה הסיבות – אני לא נכנס, אבל אלה העובדות. אני רוצה לדבר דווקא על אלה שמגיעים, ואיתם פתחתי, ויש פה את האנשים שיש להם את היכולות. רק להציג מה היה לפני או אחרי זו לא דוגמה טובה, כי לפני – לא פוניתי לשנה וחצי והיו לי הכנסות עצמיות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד לי, שטרן - - - << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני - - - ואין הכנסה, והמדינה לא מעבירה לי הכנסה – אני לא יכול לתת שירות אחרת. גם ההוצאות גדלו יותר ממה שיש לי ברגיל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שטרן, רציתי לשאול אותך שאלה: א', לגבי הגירעון שלך היום מול מה שהיה לפני המלחמה – אתה יכול להגיד לי מה היה לפני ומה עכשיו? ב', בנושא של החינוך הבלתי פורמלי, יש דברים שאתה יכול לעשות במסגרת העירונית; לא צריכים לחכות לקול קורא של הממשלה בעניין הזה, אז למה אתם לא עושים את זה? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> אני אגיד שוב. קודם כול, בוא נתחיל מהגירעון ששאלת לגביו. חשוב לציין שכחודשיים לפני תחילת המלחמה ב-07 באוקטובר, שחררנו חשב מלווה אחרי שהוא היה פה 17 שנה, כשהרשות סיימה באיזון בלי קשר למלחמה. אלה עובדות. חשב מלווה אחרי 17 שנה, אחרי חמש תוכניות הבראה עם 160 מיליון שקלים גירעון שהיה ברשות – סגרנו בכוחות עצמנו, עם שנתיים קורונה וחמש מערכות בחירות כשלא היה תקציב מדינה. אנחנו קיצצנו בעצמנו בתוכנית התייעלות – "חתכנו בבשר החי" והגענו לאיזון בלי המלחמה. אתה רוצה לדעת מה קרה מה-07 באוקטובר? הנה, הגזברית יושבת פה, לידי – יש לי היום גירעון מובנה של 15 מיליון, כשלפני זה הייתי עם יתרה, ולא עם גירעון. הייתי מאוזן שנתיים ברצף, ב-2021 ו-2022. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> שטרן, מה סך כל התקציב? << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> סך כל התקציב בשגרה, לפני ה-07 באוקטובר, היה 180, ועכשיו הוא בערך 310. אתם אומרים: "הוא קיבל חצי, והגיוני שאחרי חצי - - - יקבל חצי, והוא 310 כי יש איזון", אבל כנגד ההכנסה שאני מקבל משיפוי הארנונה – אני שם הוצאה של ארנונה. זה גידול פיקטיבי; אין באמת גידול. יש בדיוק את מה שצריך להיות במצב שהוא הרבה יותר ממה שהיה בשגרה, כשכם בשגרה היה לנו גירעון מובנה. אני אזכיר לכולכם: אין פנסיות תקציביות בשום עירייה בארץ. אגב, אני לפני תקופות הפנסיה התקציבית – אי-אפשר להאשים אותי בזה, כי אתם אוהבים להאשים את ראש הרשות על השיקולים שלו. להגיד לי "סדרי עדיפויות" ולהחליט אם לשים על בית ספר או על כדורגל – נראה לי שהעדיפות היא דווקא בסדר אצלי. מי שמבקש כדורגל לפני בית הספר – כנראה שזה על - - -, וכל מה שביקשתי זה רק חינוך. מתוך 24 מיליון – הכול לחינוך. ל-01 בספטמבר – אושר לי 15. אז מה זה "שיקול הדעת אצלו"? הנה, אני אמרתי לכם מה אני צריך. אתם נותנים לי לממש את זה? על זה בדיוק פתחתי את הדברים. אי-אפשר לממש. הכסף לא יורד למטה. להגיד לי "תעשה בלתי פורמלי" – אני עושה בדיוק מה שאתה אומר. אני לא מחכה לאף אחד ועושה, אבל אתה מבין שאחר כך הסיכון הזה הוא עליי, כי הקול קורא לא יצא, אין לי מושג כמה כסף אני אקבל, אני רק יודע כמה אני צריך להוציא, ואני לא יודע אם אני צריך לגבות מההורים. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> הקול קורא יצא היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל העירייה עושה את זה לבד. אני הייתי סגן ראש עיר בעירייה; את החינוך הבלתי פורמלי – עירייה עושה לבד. היא לא צריכה אף אחד אחר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא. אין תוספת תקציב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל תעשה מה שאפשר. הוא אומר שאין בכלל. תעשה את מה שאפשר בינתיים. בכל עירייה – העירייה עושה לבד חינוך בלתי פורמלי. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> יושב פה מי שאחראי על הבלתי פורמלי, ועובדתית, בכל - - - הבלתי פורמלי, כמו שיש בקריית שמונה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה ברור שאתה צריך תוספת תמיכה, אבל עדיין, אתה יכול לעשות דברים לבד. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> - - - יש פה מצוין והרבה, ואנחנו עושים את זה בלי לדעת מה נקבל; אני לוקח סיכון שמחר אני אקבל פחות ממה שהוצאתי, או שיגידו לי: "אל תגבה תשלומי הורים" בזמן שגביתי השתתפות מההורים. אלה דברים שאין לי מושג. אנחנו אמורים לנחש אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תודה, ראש העיר. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> אביחי, אני חושבת שצריך להפריד. א', אני אתייחס, כי אני גם מלווה את הרשות, כממונת המחוז של משרד הפנים, ויודעת את המצב שלה גם לפני, גם אחרי, וגם כפרויקטורית עכשיו, יחד עם השר אלקין. צריך להפריד: קריית שמונה זה אירוע שליווינו אותו גם לפני, ואנחנו מכירים את המצב של הרשות. היה שם גירעון מובנה בתוך התקציב, שלשמחתי, אולי, אגיד שהמלחמה קצת עזרה לנו לאזן אותו בתקופה הזו. מהבחינה של השוטף, משרד הפנים נתן כאן כספים, העברנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה אומר שיש לו היום גירעון של 15 מיליון? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> רגע. מה שאביחי אומר זה שלגבי סוף שנת 2025 – הוא לא יודע לאזן; הוא לא יודע מה יהיה בעתיד. אנחנו מלווים אותו. אנחנו נמצאים, ואביחי יודע את זה; גם הגזברית נמצאת שם ואנחנו עושים. צריך להבדיל בין כל מה שקרה – האירוע של השיקום שאנחנו פועלים בו, אבל אנחנו נמצאים שם באופן שוטף. אם אנחנו נמשיך, נהיה בשיתוף פעולה ונדע להביא – יש את הכסף. אנחנו פשוט צריכים לממש אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת, אתם אומרים שעד סוף 2025 – הוא יקבל את כל מה שהוא צריך? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> לא, אני מפרידה. כל הנושא של השיקום והצמיחה זה בטיפול שאנחנו עושים. לגבי הנושא של השוטף, וגם כל הנושא של הארנונה – הם קיבלו שיפוי עד עכשיו, ואנחנו עוד נשב איתם. אני מבינה את הצורך, וגם בשוטף העתידי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה זה הקול קורא הזה? << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> לגבי אורנה שמחון והקול קורא של הבלתי פורמלי – זה יצא היום. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> השיפוי הגיע רק השבוע. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> כן, וגם את זה הם מקבלים. << אורח >> אביחי שטרן: << אורח >> על מגורים בלבד. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> חינוך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנה, היום יוצא הקול קורא. טוב, תודה לך. אוקיי, הישיבה הסתיימה, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:06. << סיום >>