פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 387 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, כ"ט בסיון התשפ"ה (25 ביוני 2025), שעה 9:00 סדר-היום: << נושא >> מלחמת "עם כלביא" טיפול ותמיכה של המדינה והרשויות המקומיות בתושבים ובאתרי הפגיעה השונים בין היתר בדיור חלופי, רווחה ותמיכה כלכלית למשפחות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר מיכל מרים וולדיגר מתן כהנא יוליה מלינובסקי לימור סון הר מלך חברי הכנסת: גלעד קריב מוזמנים: תומר ביטון – מנהל מינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים שי אהרונוביץ' – ראש רשות המיסים דוד רוטנברג – מנהל מחלקה בכיר פיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר נועה שוקרון – רכזת פנים באגף תקציבים, משרד האוצר נתנאל לפידות – משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון רוסלאן עותמאן – משפטן אשכל נדל"ן, משרד המשפטים שמואל קלמי מירה סלומון – – סגן לתיאום מל"ח בפקע"ר, רח"ל, משרד הביטחון ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי כפיר מצוינים – סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי ד"ר שרון אפריל – מנהלת יחידת שלטון מקומי, מערך הדיגיטל הלאומי נחמה בוגין – יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, לשכת שמאי מקרקעין חנה כהן – דודה של ענבר היימן ז"ל, משפחות החטופים משתתפים באמצעים מקוונים: בנטי יעקב – מנהל מערך הפינוי חרבות ברזל, משרד התיירות חיים ביבס – יו"ר מרכז השלטון המקומי מוסא אבו רומי – ראש עיריית טמרה, מרכז השלטון המקומי כרמל שאמה הכהן – ראש העירייה, עיריית רמת גן אדיר נעמן – ראש מועצה אזורית שפיר, עיריות ומועצות ליאור בן טריה – גזבר העירייה, עיריית נס ציונה איל חושן – גזבר העירייה, עיריית פתח תקווה קרן משלניק – גזברית העירייה, עיריית חולון גלית שניידר מימרן – גזברית העירייה, עיריית רמת גן מושיקו ארז – מנכ״ל העירייה, עיריית רחובות ייעוץ משפטי: רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: הדס כהן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מלחמת "עם כלביא" טיפול ותמיכה של המדינה והרשויות המקומיות בתושבים ובאתרי הפגיעה השונים בין היתר בדיור חלופי, רווחה ותמיכה כלכלית למשפחות << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו בבוקר קשה עם בשורות איוב על נפילתם של שבעה חיילי צה"ל צעירים בעקבות האסון שקרה בח'אן-יונס, תוך כדי לחימה עבור כולנו, עבור כל עם ישראל, ועבור המטרה שכולנו רוצים ומחכים לה שהיא החזרת כל החטופים שלנו – החיים לשיקום והמתים לקבורה בקבר ישראל. ליבנו עם המשפחות. כולנו מכאן שולחים את תנחומינו, ומקווים שבעזרת השם מצד אחד בקרוב ניוושע מכל הבשורות הקשות האלה, ומצד שני נקבל את הבשורות הטובות שכולנו מחכים להן, וכולנו תפילה בעניין הזה. על סדר-היום: מלחמת "עם כלביא" טיפול ותמיכה של המדינה והרשויות המקומיות בתושבים ובאתרי הפגיעה השונים בין היתר בדיור חלופי, רווחה ותמיכה כלכלית למשפחות. הדיון הזה הוא דיון מעקב על הדיון שהתקיים כאן בשבוע שעבר. במהלך השבוע הזה גם שלחנו לרשויות שנפגעו שאלות איפה החסמים. קיבלנו תשובות ולפי זה גם נפעל. לפני שנתחיל את הדיון, אני רוצה לתת לחנה ממשפחות החטופים. חנה, בבקשה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> תודה רבה. ראשית, ארצה להשתתף בצער משפחות החיילים הגיבורים שלנו שנפלו אמש. אנו מודים לכוחות הביטחון הפועלים במסירות בכל החזיתות. שמי כהן חנה ואני דודה של ענבר היימן, הילדה היפה הזו שהייתה בנובה כהלפרית. היא בעצם הגיעה לסייע בנובה. עם הישמע האזעקות היא רצה לכיוון בארי. בארי עלתה בלהבות, והיא רצה לכיוון הגדר, שם נתפסה על ידי מחבלי הנוח'בה. ירו בה וחטפו אותה בידיים וברגליים, כשראשה שמוט לאחור, והכניסו אותה לעזה. מיותר לציין שכל היום חיפשנו אותה בשטח עצמו, בלילה, כשמחבלים היו מסביב וכדורים שורקים, ולמוחרת יצא הסרטון המזעזע הזה. בשלב זה עוד קיווינו שענבר שלנו בחיים והיא רק פצועה. ככה התטלטלנו בין ייאוש לתקווה. כעבור 70 יום הגיעה הדפיקה הנוראית בדלת שמבשרת שענבר לא בין החיים. מאז אנחנו פועלים להשבתה של ענבר שלנו הביתה, בדיוק כפי שפעלנו כשעוד ידענו, כשעוד קיווינו שהיא בחיים. אנחנו באים לפה, אנחנו הולכים לפגישות, נוסעים לחו"ל. לכל מקום בעולם שנצטרך נגיע כדי להחזיר את הילדה האהובה שלנו הביתה. ענבר אומנם לא בחיים כבר לפי המודיעין, אבל הראש שלנו מתעתע בנו, כיוון שאין לנו את הסגירה הזו. אנחנו לפעמים אומרים, אולי היא בעצם נמצאת באיזשהו בית. אני מבקשת ממדינת ישראל, מממשלת ישראל, ענבר שלנו הופקרה ב-7 באוקטובר. היא הופקרה. היא נחטפה מתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל ונרצחה. במישור האישי אנחנו איבדנו יהלום, איבדנו דבר שאין בכלל איך לתאר. כל מי שמכיר את ענבר יודע מי היא הייתה באמת, ואנחנו רוצים את ענבר בחזרה לקבר ישראל. אני יודעת שמדברים על חטופים חיים שהם צריכים לחזור מהר, כיוון שעם הזמן הם יכולים להירצח. אז אני פה לחדש לכולכם, יש חללים שעלולים להיעלם, פשוט להיעלם, כי אין עליהם מודיעין, ועזה תיבנה על גופותיהם. אני רוצה לראות הורה שיסכים לקבל פתרון כזה, שעזה נבנתה על הגופה של הבת שלו. אנחנו כבר יותר מדי זמן בתוך המשחק הזה של החטופים. מה שקורה, נכון להיום, זה שענבר שלנו היא החטופה היחידה, היחידה, שנשארה עדיין בעזה. אתה ידעת את זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מתכוונת חטופה אישה. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> האישה היחידה בעזה. זה מפחיד אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראיתי שהחזירו השבוע את עפרה. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> נכון. זה מדיר שינה מעינינו. אני לא יודעת מה הנבלות האלה יכולות לעשות. צריך להוציא אותה כמה שיותר מהר משם, אותה ואת כל החטופים שלנו, החיים והחללים כאחד. יש נטייה לחשוב על חלל שזה לא נורא, הוא יכול לחכות שם. אבל יש לו משפחה שלמה, ואני תמיד אמרתי מי נרצח איתו. המשפחה שלי גוססת נפשית – נפשית ופיזית. אתה יודע את זה, חבר הכנסת אשר. אתה ראית את אימא של ענבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רואים. גם האבא. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> האבא גם גסס נפשית. מספיק להסתכל על שני האנשים האלה. אני אמרתי לא פעם, ואני לא מתביישת להגיד ואני אחזור על זה, אחי נראה יותר גרוע מהרבה אנשים שיצאו מהשבי. כך גם גיסתי. אני מבקשת בכל לשון של בקשה – סליחה, אני כבר לא מבקשת, אני דורשת את הילדה שלנו בחזרה הביתה. אני חושבת שהגיע הזמן. את כולם, את כולם. זהו, תודה רבה לכולכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, חנה. כולנו קודם כול מצדיעים לך כדודה על כל החודשים היותר-מדי רבים האלה שאת לא מניחה לעניין ומחזקת את אחיך ואת גיסתך בצורה בלתי רגילה. זה לא מובן מאליו. כמו שאמרתי לך מקודם לפני הדיון, אני מאוד מקווה שהתנופה הזאת של מה שהיה עכשיו בשבועיים האחרונים צריכה להיות one way ticket לדבר נוסף, לסיים את המלחמה, בעזרת השם, בהישגים שלה גם בעזה, וכמובן, כמובן לשחרר את כלל החטופים. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> והחטופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והחטופה. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> צריך להגיד מהיום: והחטופה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להגיד לך שאתמול שמעתי את מסיבת עיתונאים של ראש הממשלה, ונזכרתי בך במשהו אחד. אני לא יודע אם שמת לב, אבל כשהוא דיבר הוא הדגיש פעמיים גם את נושא החטופים שלא חיים. אני אמרתי לך את זה לפני כמה חודשים, ואני לא אומר את זה בשביל המליצה, את שמת על השולחן את הנושא של החטופים שאינם חיים. כמובן, זה לא על חשבון שום דבר. זה הכול ביחד, זה הכול אותו רצון. אבל זו בדיוק הייחודיות של העם שלנו, שגם אנשים שלא חיים, להביא אותם לקבר ישראל מבחינתנו זה ערך עליון גם הלכתי וגם דתי מכל היבט שהוא. אני חושב שיש לך זכויות בעניין הזה. אני מקווה שנוכל לשמוח איתך בקרוב ביחד עם כל המשפחות. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> תודה רבה. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשורות טובות. << דובר_המשך >> חנה כהן: << דובר_המשך >> אמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. אנחנו חייבים לחזור גם לדיון. הדיון הוא חשוב כמובן. הדיון הזה הוא דיון מעקב על הדיון שהיה בשבוע שעבר. פתחנו בו המון נושאים מכל הכיוונים, ודיברנו גם על פתרונות, חסמים ודברים מהסוג הזה. מנהלת הוועדה גם שלחה לרשויות שנפגעו שאלון עם כל מיני נקודות שעלו בפעם הקודמת, כדי לראות מה קרה בשבוע הזה. קיבלנו תשובות מחלק גדול מהרשויות, וזה נותן לנו פחות או יותר את הכיוון. קודם כול, ברוך השם יש הפסקת אש והמלחמה תמה, אבל העבודה הזאת מתחילה רק עכשיו. הדבר הכי חשוב זה לעשות את הדברים בצורה הנכונה. יעלה פה גם תכף יושב-ראש השלטון המקומי לגבי זה. אני מחלק את הדברים לשניים: יש את היערכות החירום של הרשויות בכלל במדינת ישראל. ברגע שעוברים למצב חירום כזה, יש היערכות לדבר הזה – יש לזה עלויות, יש לזה כוח אדם, יש לזה שעות נוספות, יש לזה גיוס עובדים, יש לזה הרבה מאוד דברים קשורים. פה גם דיבר חיים ביבס על הערכות של 15 מיליון שקל לכלל הרשויות ליום. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> 18 ליום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. אני אומר מה היה בישיבה. 15 ליום, ובמכתב שיצא אחר כך זה תוקן. בנושא הזה קודם כול כמובן אנחנו גם נשמע אותו, אבל אני יודע שמתנהל שיח כרגע בין משרד הפנים למשרד האוצר, כדי לדון בעניין הזה ולהגיע לחבילה בעניין הזה. ראיתי גם מכתב של מנכ"ל משרד הפנים לשר האוצר. כמובן משרד הפנים יחלק אותה אחר כך על פי כל הפרמטרים. לדעתי לדבר כזה צריכה להיות תוכנית מגירה מוכנה. זאת אומרת, לא יכולה להיות תוכנית מגירה לרשות שנפלו בה עכשיו ארבעה בניינים, כי יכולים ליפול גם עשרה בניינים ויכול לא ליפול שום בניין. אבל במצב חירום, מלחמה כזו או אחרת, צריך להיות תיק מסודר שיודעים כולם, גם האוצר יודע וגם משרד הפנים יודע שבתקופה כזו כל עוד מוכרז שהמצב הזה הוא כזה, אז יודעים כבר את הפרמטרים, מקסימום מחשבים אותם עם המדד ולא צריך שיח מחדש. זה חלק אחד. על החלק הזה אנחנו נשמע כמובן גם את חיים, אבל הוא לא יהיה החלק הארי של הדיון. החלק הארי של הדיון היום יהיה על אותן רשויות שנפגעו, כל הסיפור בטיפול במפונים ומערכת הקשר מול מס רכוש, שנמצא כאן נציג שלהם. במהלך הדיון אני מקווה שגם ראש הרשות יגיע מתוך כל הישיבות שיש לו, שהרי אנשים עושים את העבודה. אני אומר את הנקודות העיקריות שאני רוצה לדון בהן היום: הנושא של השבת המרחב הציבורי לקדמותו, שהוא פר אקסלנס עירייה, רשות, מס רכוש, ודברים כאלה ואחרים. יש נושא כבד יותר, שאני כבר אגיד אותו בהתחלה, ואמרתי אותו גם בישיבה הקודמת, והוא נושא ההיערכות שתחת תכנון ובנייה. אני מקדם כרגע הצעת חוק ואני מחכה לאישור מהאופוזיציה. אולי אני אשתמש בך גם כן, חבר הכנסת מתן כהנא. זה לא חוק שלי, זה לא חוק של דגל התורה. זה חוק שאנחנו קידמנו עם הייעוץ המשפטי של העירייה בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, והמהות שלו היא להתאים את חוקי תכנון ובנייה עכשיו לקטסטרופה הזאת. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> האופוזיציה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אני צריך פטור מחובת הנחה, אז יש אחד של הקואליציה ואחד של האופוזיציה. אני בשיח טוב עם מירב, שיח מקצועי. ישבנו על זה ימים ולילות. ישבנו על זה לילה שלם עם הייעוץ המשפטי, מינהל התכנון וכולם. אנחנו דוחפים את זה. זה יתמזג אחר כך עם הצעת חוק ממשלתית, אבל זה יניע את זה יותר מהר. הרעיון והמהות הם קודם כול לתת את ההגדרות לאזורים מוכי התקפה כזאת שייכנסו בתוך החוק, כי כרגע זו לא חלופת שקד, זה לא תמ"א 38 במקומות שיש ולא פינוי-בינוי. אין הגדרה לזה. למשל, בתמ"א 38 אתה צריך בניין שעומד. פה עמד בעניין. הוא ירד בגלל שחמינאי החליט לעשות את זה. זה דבר אחד. דבר שני, הצעת החוק מדברת על כל מיני היבטים בחוק המקרקעין. היא מדברת על נתינת סמכויות נרחבות לרשויות המקומיות. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> בעוטף ובצפון יש חקיקה שהיא כן תואמת? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, כי לא היה הרס כזה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> לא. לעוטף יש את התיקון שאז עבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, התיקון הזמני של השכונות. << דובר_המשך >> רעות בינג: << דובר_המשך >> של השכונות. אבל יש שם גם איזשהו היבט קטן שקשור ליישוב קבע. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> בקיצור, אין משהו שאפשר לעדכן אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פה הרי זה לא רק אזורים של וילות. קח את בת ים, זו תוכנית מחדש של הכול. אתה הרי לא תבוא ותבנה עכשיו את הבניינים שהיו בדיוק כמו שהם היו, אבל אתה צריך לתת כלים. בעניין הזה אנחנו רוצים לתת כלים לרשויות המקומיות וסמכויות שאין להן היום, שלא יצטרכו לרוץ עכשיו לוועדה מחוזית ולכל מיני דברים כאלה, אלא לעשות הליך מקוצר. לכן הצעת החוק הזאת נמצאת. אני מקווה שהיא תעבור בוועדת שרים. אנחנו נעבוד במשותף ביחד עם הממשלה. אנחנו נדחוף את זה. אני רואה בזה שליחות של הוועדה, ולכן אני גם מבקש אם תוכל לתרום בעניין הזה. זה נושא אחד. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה שאתה רואה פקקים, תגיד לי, אני אעזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אני כבר אומר לך, צריך איזו מילה טובה, אבל נחכה לתשובה. אז אמרתי השבת המרחב הציבורי. בנוסף, סיוע למפונים – אני אומר את זה בכותרת. זה כמובן גם הסיוע האישי, גם המלונות, גם חלף מלונות, שכירות וכו'. אנחנו תכף כמובן נרחיב בזה. בנוסף, נושא מניעת הביזה לתקופה הזאת. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אגב, זה גם נופל על הרשויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. ברור. אבל שוב, זה דבר שאני חושב שהמדינה צריכה לקחת בחשבון. << דובר_המשך >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עד עכשיו הם לקחו את השומרים של בתי הספר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. השתמשו בחלק מהם, למרות שעיריית רמת גן לקחה גם מאבטחים חיצוניים. אבל זה דבר שצריך לקחת בחשבון. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, אבל כל אלה לא קשורים בהכרח להצעת החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לא. על הצעת החוק סיימתי כבר, שבו דיברתי על תכנון ובנייה. עכשיו אני מדבר על הנושאים שיהיו בדיון: מניעת ביזה, מיצוי זכויות, קשר, מידע של הדברים כדי להנגיש את זה לתושבים, ההחלטה על שיקום או הריסה של מבנים שנפגעו – זו גם החלטה. זאת אומרת, יש מקומות שאתה יודע בטוח שאתה צריך לעשות תוכנית מחדש של הכול. אבל יש מקומות שיכול להיות שבפעולה מהירה מאוד של הרשויות – חודש, חודש וחצי, שבועיים, תלוי לפי המקום – אם זו הרשות המקומית מול כיסוי והרשאה של מס רכוש, אתה יכול לשפץ בניין שנפלו לו תריסים, אלומיניום ודברים מהסוג הזה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> זה גם בתים פרטיים, צריך לתת את האפשרות גם לבעל הבית לראות מה הוא רוצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. משרד הפנים – כל משרד הפנים אבל במיוחד זה – ונושא התב"רים לתקציבים שוטפים, או אם יש תקציבים מיוחדים כרגע לעניין הזה מעבר למשא ומתן שמתנהל. אני חושב שבתקופה כזאת צריך לשחרר לאותן רשויות את תזרים המזומנים, כדי לתת להן את האוויר וכדי לנהל את המשבר הזה באופן מיטבי. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> אפשר לבקש עוד נושא לבקש? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> דיברתי כבר בפעם הקודמת גם אצלכם פה בוועדה, כבוד היושב-ראש, בעניין של אנשים עם מוגבלות וקשישים בודדים, עריריים, שאין להם מרחב מוגן נגיש. גם בנושא הזה אנחנו צריכים לטפל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מדברת במקום המגורים שלהם. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, כן, במקום המגורים, או פינוי אם צריך לפנות אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, כרגע. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. אני מדברת כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתמול הייתה ישיבה גדולה מאוד וחשובה מאוד מבחינתי על סגירת פערי המיגון במדינה בכלל. אנחנו לא נברח מזה. אני פתחתי את הישיבה ואמרתי: תחשבו מה היה קורה במבצע הזה של "עם כלביא" – אתה שומע, כהנא? אתמול בישיבה דיברנו על פערי המיגון. אמרתי: תחשבו מה היה קורה ב-12 יום האלה אם בשנת 1952 לא הייתה מחליטה מדינת ישראל שמקימים מקלטים בכל בית, ובשנת 1992 לא חייבה כל בניין חדש לעשות ממ"דים. תחשבו מה היה קורה. היום החובה שלנו, של הממשלה ושל כולנו, היא לגרום לכך לסגור את פערי המיגון, אם זה מענקים, אם זה הורדת המיסוי. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היו"ר, שמעתי מאנשים שהם שמעו בום חזק, פתחו את הדלת של הממ"ד ואין בניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הגיעו לקצה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כבוד היושב-ראש, זה מצוין מה שאמרת. אבל יש כאן שתי תוכניות מקבילות – אחת פערי מיגון לעתיד, כמו שאמרת, והשנייה היא מה קורה היום. כלומר, מחר תהיה שוב הפצצה, מה עושים? לכן זה בדרך כלל נופל על הרשויות המקומיות ועל לשכות הרווחה שלהן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אם את שואלת אותי, זה נושא לדיון יותר ברווחה. גם דיברנו על זה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן, למרות שזה תקציבי וזה פינוי. זה משהו שצריך הרבה יותר לתכלל אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. גם רווחה זה תקציבי. כל דבר הוא תקציבי. אני הייתי רוצה להתחיל הפעם הפוך, לא עם ראשי הרשויות. אני רוצה קודם כול סקירה של מס רכוש ומשרד הפנים. אולי נתחיל קודם עם משרד הפנים, לאחר מכן מס רכוש, ולאחר מכן יעלו חיים ביבס יושב-ראש מרכז השלטון המקומי וראשי הרשויות שנמצאים איתנו בזום. אני רוצה לדעת תמונת מצב, סטטוס, תומר. תגיד לי מה קורה, איפה יש בעיות. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני מנהל מינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים. מבחינת מה שדיברת, אדוני היושב-ראש, בשלב זה, כפי שסוכם וכפי שעברה החלטת ממשלה וגם תוקצבה, אנחנו מתקצבים בסיוע ראשוני את כל הרשויות שנפגעו בסכום של 2,000 שקל לתושב. עד אתמול הוגשו עשר בקשות ששולמו לרשויות המקומיות בהיקף של כ-22 מיליון שקל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תושב זה כלל תושבי הרשות? << דובר_המשך >> תומר ביטון: << דובר_המשך >> כן. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא. אלה שנפגעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כן. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> בגין כל תושב שביתו ניזוק ואינו ראוי בשימוש שולמו 2,000 שקל לכל רשות מקומית, כאשר 500 שקלים מתוך 2,000 השקלים האלה הם לדמי קיום ראשוניים כשהתושב יוצא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אבל זה של מס רכוש? << דובר_המשך >> תומר ביטון: << דובר_המשך >> לא. זה לא קשור למס רכוש. זה בנוסף על מה שמס רכוש נותן, כסיוע ראשוני לרשויות המקומיות לטיפול בתושבים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> 500 לאזרח ו-1,500 לרשות. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> נכון. כמו שאמרתי, עד אתמול הוגשו 13 בקשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמניין המקומות שנפגעו? << דובר_המשך >> תומר ביטון: << דובר_המשך >> לא. יש עוד כמה רשויות שנפגעו ועדיין לא הגישו בקשות. 13 בקשות התקבלו, כאשר שלושה מהן רק אתמול אחר הצוהריים. מתוך ה-13 עשר בקשות כבר שולמו לרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שולמו בפועל או אושרו? << דובר_המשך >> תומר ביטון: << דובר_המשך >> שולמו בפועל בהיקף של 22 מיליון שקל. הצפי הוא שהיום אנחנו נשחרר לעוד שלוש רשויות כ-3.5 מיליון שקל, ועוד כ-2.5 מיליון שקל שאני מעריך שישולמו גם כן היום לארבע רשויות שצריכות להגיש – שלוש מתוכן כבר בתהליכים של הגשת הבקשה. זה כרגע מבחינת הסיוע הראשוני לרשויות שנפגעו. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אתה נותן כאן סכומים והרי אנשים לא חזרו לביתם, אז זה משהו מתמשך או שזה חד-פעמי? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לא. זה חד-פעמי כסיוע ראשוני לרשות המקומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה סיוע של משרד הפנים לרשות. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> דרך אגב, אנחנו ייעצנו לרשויות המקומיות והן נענו לזה, והגישו את הבקשות בהתאם לנתונים שיש בידיהן. חלק מהנתונים עדיין נאספים. ככל שיהיו נתונים נוספים, אנחנו נאפשר לרשויות להשלים את ההצהרות כמובן ולשלם גם עבור התושבים הנוספים שהן יצהירו עליהם. אנחנו עושים הכול בנוהל מזורז, בלי בקרות מדוקדקות עכשיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את הבקרות תעשו בסוף. << דובר_המשך >> תומר ביטון: << דובר_המשך >> בשלב הבא אנחנו נעשה, לאחר שהכסף יגיע לרשויות המקומיות ולאחר שהן יוכלו להשתמש בו. כרגע אלה סדרי הגודל שהעברנו כסיוע ראשוני. כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש, אנחנו מנהלים שיח מול משרד האוצר כבר כמה ימים לגבי השיפוי על הוצאות החירום לכלל הרשויות המקומיות. כמו שאנחנו יודעים, הרשויות המקומיות בכללן נערכות עוד לפני כן למצב החירום, אבל בעקבות מצב החירום יצאו לפעולה, ולמעשה יש הרבה מאוד הוצאות חירום שהן מוציאות והן לא חלק מהתקציב השוטף שלהן. יש לנו פירוט של אותן הוצאות ושל אותם סכומים שמוצעים על ידי הרשויות המקומיות, על פי סקר שערכנו בעת חרבות ברזל וגם תיקפנו אותו בימים האחרונים. אנחנו די מתואמים מבחינת היקף הסיוע היומי הנדרש לכלל הרשויות המקומיות ללא קשר לרשויות שנפגעו, והנושא הזה גם נמצא בשיח. יש גם מכתב שהזכרת אותו שהועבר על ידי מנכ"ל המשרד למשרד האוצר ולמשרד רה"מ, כדי לזרז את הטיפול בתקצוב הזה. אני מקווה שאנחנו נגיע לסיכום ונעביר גם את הכספים האלה לרשויות. הן ללא ספק עומדות בהרבה מאוד הוצאות בעת הזאת, והן הוצאות מעבר לתקציב השוטף שלהן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש גם הבדל מהרגע שהוא נכתב. מהזמן שהוא נכתב עוד לא ידענו כמה זה יימשך. היום אנחנו גם יודעים פחות או יותר את גבולות הגזרה. לכן אני קורא לשר האוצר ולמשרד ראש הממשלה, למנכ"לית משרד ראש הממשלה, למצות את הדיון הזה, לתת את הבהירות הזאת לרשויות המקומיות, ולגרום לכך שיינתן להן הסיוע כדי לא להכביד עליהן. בסוף זה בא על חשבון הפעילות השוטפת שלהן, ולכן יש חשיבות גדולה לעניין הזה. << דובר_המשך >> תומר ביטון: << דובר_המשך >> מעבר לכלים התקציביים, פעלנו כבר מייד בתחילת המלחמה. הוצאנו הנחיות להקלות רגולטוריות על הרשויות המקומיות שיאפשרו להן לפעול באופן גמיש, גם בהיבטים של לקיחת אשראי, גם בהיבטים של שימוש בקרנות הרשות, מה שבדרך כלל לא מתאפשר לשימוש באופן שוטף. אנחנו מאפשרים את השימוש הזה בעת החירום. הפצנו גם הנחיות שקשורות לנושא כוח אדם. משרד הפנים על כל יחידותיו, גם במחוזות וגם במטה המשרד, מגויס ונמצא ביחד עם הרשויות, אוסף את הדברים ואת הבקשות, ומשתדל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, רשות מקומית שנפגעה וצריכה עכשיו תוספת של מהנדסים או משהו, Outsourcing כזה או אחר או דברים מהסוג הזה, יש לה היום הקלות לעשות את זה מיידית? << דובר_המשך >> תומר ביטון: << דובר_המשך >> אני לא משפטן, אבל קודם כול במסגרת החוק גם לגבי נושאים שקשורים להתקשרויות, כשיש התקשרות שהיא דחופה להצלת רכוש ונפש, יש תקנה בתקנות המכרזים של העיריות שמאפשרת להן שימוש בתקנה הזאת באופן מיידי. זה לגבי Outsourcing, מיקור חוץ שאמרת כרגע, ונושאים נוספים שהן צריכות וזקוקות לצורך מצב החירום כדי לתפעל אותן. זה כמובן כפוף לכל מצב וסיטואציה בהתאם לחוות הדעת של היועץ המשפטי והגורמים המקצועיים ברשות. מעבר לזה, בכל מה שקשור לנושא קליטת כוח אדם רעננו את ההנחיות. יש אפשרות, גם על פי תקנות העיריות ומכרזי כוח אדם, לקלוט גם במילוי מקום עובדים באופן זמני. אנחנו חידדנו את זה לרשויות, והן יכולות לעשות שימוש בתקנה הזאת על מנת לקלוט עובדים. לכל הדברים האלה אנחנו פעלנו מייד בתחילת המלחמה, והעברנו את ההנחיות ואת רענון ההנחיות לרשויות המקומיות. כמו שאמרתי, אנחנו עדיין מקבלים מהרשויות פניות ומטפלים בהן באופן רציף ושוטף, ומשתדלים לתת מענה מהיר ומיידי לכל רשות שפונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. רשות המיסים. << אורח >> דוד רוטנברג: << אורח >> בוקר טוב, אני סמנכ"ל שירות לקוחות ברשות המיסים. אנחנו מדברים על היקף נזק של 40,000 תביעות בסך הכול מתחילת המלחמה. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה גם התביעות המקוונות? הכול? << אורח >> דוד רוטנברג: << אורח >> הכול. יש שני דברים: יש 13,000 מקוונות שנפתחו דרך המוקד; יש כאלה במסלול המהיר שהוא עד 30,000 שקל, וזה בסביבות 7,000. אבל בסך הכול יש 40,000 תביעות ל-34,000 ניזוקים. כדי קצת לתפוס את הכמות, אם אנחנו מדברים מ-7 באוקטובר עד ה-13 ביוני, כלומר בכל השנתיים האחרונות היה היקף נזק של 75,000 תביעות, ואנחנו בשבוע וחצי האלה עומדים על 40,000 תביעות. כלומר, יותר מ-50% רק בשבוע וחצי. היקף הנזק הוא מטורף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. גם גודל הטילים היה אחר. << דובר_המשך >> דוד רוטנברג: << דובר_המשך >> בדיוק. אז כל טיל שנופל הוא בסביבות 4,000 תביעות. אנחנו פרוסים כרגע למעלה מ-12 מוקדים שונים. 4,000 תביעות זה אומר שאנחנו מגיעים ל-2,000 מבנים שנפגעו. 1,000 מבנים נפגעו קשה ו-1,000 מבנים נפגעו קל, ונפגעו קל זה עדיין אומר שקשה לשפץ אותם כי אין קבלנים. יכול להיות שנעשה איזה מהלך עם משרד השיכון. אבל ב-1,000 המבנים שנפגעו באופן קשה אנחנו מדריכים את הדיירים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> קבלנים יש, עובדים אין. << אורח >> דוד רוטנברג: << אורח >> זה היינו הך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, לא. קבלנים יש, עובדים אין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, נכון, נכון. אתמול העליתי את זה גם בדיון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> שנתיים מטפלים בהבאת עובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. זה התקדם אבל לא מספיק. ממש לא. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> יש פתרון מעבר לגדר, תרתי משמע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך את האמת? אתה חבר ועדת חוקה, נכון? << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, ידידי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר לך בידיעה, בידיעה, כל החסמים בעניין הזה של העובדים הם חסמים משפטיים של הסכמים בילטרליים-לא בילטרליים. נכון, המדינה רוצה לעבוד בצורה ישרה, אבל יש שעת חירום שבה אתה צריך להניח כללים, כמובן לא להפר זכויות של עובדים גם אם הם לא תושבי הארץ וכו'. אין פה את ההבנה. יושב פה נציג של משרד השיכון – אני הייתי צריך כוועדה לדחוף אותם ולבקש עוד עובדים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני מרשה לעצמי להוסיף עוד בקשה, וזה בסדר שאנחנו נהיה פה במחלוקת. אני חושב שסביב הסיפור הזה, סביב האירוע הזה, צריך לבחון את האפשרות לאפשר לקבלנים מורשים להביא עובדים מהרשות בהגבלה של גיל ופיקוח ושמירה. בסופו של דבר פרויקט הבאת העובדים הזרים נכשל מהרבה מאוד סיבות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אבל זה לא לעכשיו. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא לעכשיו. זה גם טוב לוועדת החוץ והביטחון או ביטחון פנים – לא כרגע. חבר'ה, יש המון אנשים בזום, ראשי רשויות שזמנם יקר. אני רוצה שישמעו את הסקירות, כדי שנוכל לקבל אחר כך את הפידבק מה צריך עוד, מה נכון ומה לא נכון. תמשיך, בבקשה. << אורח >> דוד רוטנברג: << אורח >> אם נדבר שוב על המספרים, אנחנו מדברים על למעלה מ-13,000 מפונים ל-16 בתי מלון, וגם לשם אנחנו מתחילים לשלוח צוותים כדי לתת את השירות גם בנושא קרן הפיצויים, ופתיחת תביעות למי שלא יכול כרגע במקוון, וגם בהמשך במידה שיימשך זמן השהות בענייני מס הכנסה ושאר ענייני רשות המיסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא תדבר איתי רגע על המפונים, על נושא השהיה במלון, החלופה, מה ניתן, מה לא ניתן, מגיע כסף לאנשים, לא מגיע כסף לאנשים. הרי אני מבין שהתשלום מתבצע על ידי הרשויות, אז תרחיב לנו את העניין הזה ותגיד איפה יש חסמים או שאין. << דובר_המשך >> דוד רוטנברג: << דובר_המשך >> הפינוי למלונות מתבצע על ידי הרשויות. הרשויות מתקשרות עם המלונות. זה בשונה ממלחמות קודמות שזה היה משרד הביטחון בעבר, משרד התיירות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם אומרים שזה מוצלח. << אורח >> דוד רוטנברג: << אורח >> מצוין. המלונות במימון של רשות המיסים. ה-1,500 לכל אזרח שמתפנה הולכים לרשות המקומית ו-500 השקלים לאזרח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וגם 500 השקלים לאזרח זה דרך הרשות המקומית. << דובר_המשך >> דוד רוטנברג: << דובר_המשך >> התחלנו לשלם מקדמות לרשויות שמעוניינות ומתקשרות. בזה לא תהיה בעיה. הוארך מועד השהייה במלונות משבעה ימים ל-14 יום. כמובן במידה שיצטרכו עוד כמה ימים, נאריך את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו מגיעים תכף ל-14. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האריכו כבר ל-30. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברשותך, אם אפשר שאלה, אני פשוט מסתובב באתרים וכו'. הייתי אתמול אצל ראש המועצה בשפיר במושב זבדיאל. הוא אומר שזה נכון, פינו אותם למלונות, אבל אחר כך אומרים להם: תקשיבו, אחר כך תשכרו דירות – אבל בעלי דירות לא משכירים דירה לחודשיים-שלושה. יש פה איזו אנומליה כזאת. אתה כאילו אומר להם: הינה, קחו כסף לשכור דירה – אבל אף אחד לא ישכיר דירה לחודשיים-שלושה. צריכים להאריך להם במלון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אפשר רגע להוסיף שאלה. אני עברתי אתמול על כל האתרים לקראת הדיון. בלילה עברתי על האתר של רשות המיסים ועל אתרים נוספים של מידע, ודיברתי עם הרבה מאוד משפחות מפונות. יש כרגע אי-בהירות דרמטית בנושא הזה של המעבר לדיור חלופי גם מנציגי מס רכוש במלונות. אני ליוויתי משפחה בשיחה עם מס רכוש, ואין תשובות ברורות לאורך כל השרשרת. זאת אומרת, הם לא מצליחים להבין מאיזה מועד ומה הפרוצדורה לקבל אישור לשכר דירה חלופי. הם לא מבינים מה החובה המשפטית שלהם מול משכירי הנכס שנהרס. האם הם מקבלים מכם כסף? אבל אז הם חייבים להמשיך לשלם את השכירות בחוזה הישן; משכירים שהנכס שלהם נהרס ואין חוזה. החוזה נגמר בעוד חודש. לא ברור להם מה קורה. יש פה אנשים שזה תחליף לפנסיה. יש קשישים בישראל שחיים מהשכירות של הדירה. הדירה נהרסה, אבל בעוד חודש נגמר ההסכם המקורי. כרגע אתם מודיעים באתרים שהם לא יקבלו חלף שכר דירה. צריך לדעת את זה. לא ברור להם מה הם צריכים להראות לכם. יש כרגע אי-בהירות מה הם צריכים להראות לכם מבחינת הרשויות. הרי אני יודע שבעיר כמו חולון וגם ברמת גן עוד לא ניתנו תשובות ברורות של מהנדסי העיר האם ניתן לחזור לנכס או לא. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק. זו החלוקה בין פגיעות קלות וקשות, כמו שאמרת. מתי הם יחזרו? תוך חודש? תוך שנה? תוך ארבע שנים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קודם כול, הוא היה בדיוק באמצע להסביר את הנקודות הללו, אבל אני רוצה שגם נבין לעצמנו. יש דברים שהם צריכים את המדיניות שלהם להחליט. העלית את אחת הנקודות מה קורה עם אחד ששוכר? מה המעמד שלו? לדעתי, צריך גם להסתכל האם זו דירה שלו שהוא משכיר או שזו דירה שהוא שוכר. אלה דברים שצריך באמת לדעת מה התהליך ומה ההחלטות. אבל יש דברים, כמו שאמרת, שכרגע הם עוד לא יודעים להלביש את זה, כי גם הרשות או מי שצריך בסוף לבצע את זה עוד לא יודע. גם המהנדסים עוד לא יודעים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין בעיה. כל עוד זה המצב, צריך שהבן אדם יקבל מימון למלון כל עוד אין לו חלופה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז עכשיו בוא נשמע. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> ואם הוא רוצה לשכור דירה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אני רוצה לשמוע. זה בדיוק מה שהוא מנסה לעשות. בבקשה, תמשיך. ראש רשות המיסים נמצא איתנו – אתה יכול כמובן להתפרץ בדרך. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> שי לא מתפרץ אף פעם. << אורח >> דוד רוטנברג: << אורח >> צריך לזכור קודם כול שמדובר במגה אירוע. אם אנחנו התרגלנו, לצערנו, מהמלחמות האחרונות להגיע באותו יום או יום אחרי, פה מדובר במשהו אחר שאנחנו פרוסים הרבה יותר, וקשה להגיע עם מהנדס הרשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, בישיבה הקודמת פה דיברו על גיוס של שמאים ועובדים. << דובר_המשך >> דוד רוטנברג: << דובר_המשך >> אנחנו פעלנו והשגנו עוד רשימות. כמובן אנחנו צריכים לא להתפשר על איכות. אלה אנשים שכבר בעלי ניסיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה עדיין ברשימות? << דובר_המשך >> דוד רוטנברג: << דובר_המשך >> אנחנו ברשימות ובגיוסים, בהחלט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כבר הגיע לגיוס בפועל? << דובר_המשך >> דוד רוטנברג: << דובר_המשך >> כן, כן, כן. << אורח >> נחמה בוגין: << אורח >> אנחנו העברנו גם הרבה שמות מטעם הלשכה שלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע. גם רשויות מקומיות העבירו. << דובר_המשך >> נחמה בוגין: << דובר_המשך >> נכון, העברנו הרבה שמות. לדעתי עדיין לא גייסו את כולם אבל כדאי. << אורח >> דוד רוטנברג: << אורח >> אי-אפשר להגיע באותו היקף ובאותו קצב לאותם בתים. צריך לזכור, אם במלחמת חרבות ברזל היה בניין אחד להריסה, היום יש למעלה מ-20 בניינים להריסה. כל בית להריסה זה קביעה של מהנדס הרשות ומהנדס שלנו. זה לא פשוט לארגן הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל בוא תחזור רגע אחורה. אחזת בנקודה של המלונות והצומת הזה לגבי שכירות או לא וכמה זמן. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רק עוד שאלה. דיברת על 2,000 בתים שנפגעו. על כמה מתוכם כבר יש חוות דעת שהם להריסה או לא להריסה? << אורח >> דוד רוטנברג: << אורח >> בבקשה, שי. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> קודם כול, בוקר טוב, אני מתנצל על האיחור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא ייצג אותך בכבוד. << אורח >> דוד רוטנברג: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> ברור. קודם כול, כמו שדוד אמר, אנחנו באירוע חסר תקדים. אני מניח שדוד הזכיר את כמות הנזקים. נכון לאתמול אנחנו בכמות נזקים ישירים של 42,000 תביעות. בתקווה שהמלחמה כרגע מול איראן הסתיימה, אני מעריך שאנחנו נגיע לאזור 45,000–46,000 תביעות נזק ישיר. יש נזקים שאנשים מגלים אותם גם בשלב מאוחר יותר וכו'. לכן זו כמות מאוד גדולה. נכון לאתמול כבר הגענו למעל 40% מהנזקים. זאת אומרת, נכון שבאופן רגיל אנשים רגילים שאנחנו מייד מגיעים, אבל פה יחסית על הזמן הקצר הגענו כבר למעל 40% מהנזקים. זה לא אומר שסיימנו את הטיפול. עוד דבר שעשינו, פתחנו את המסלול המהיר בימים האחרונים. מי שיש לו נזק עד 30,000 שקל – פלוס מע"מ זה קצת יותר גבוה מ-30,000 שקל – יכול להגיש תביעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם בישיבה הקודמת זה התחיל מ-15,000. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה התחיל מ-10,000. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> נכון, זה התחיל מ-10,000. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. בישיבה בשבוע שעבר פה זה היה 15,000. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> צריך לזכור שאנחנו התגלגלנו במלחמה הזאת. זאת אומרת, היו בקרים שקמנו בלי נזקים, והיו בקרים שקמנו עם שלושה מתחמים חדשים שצריך לחדש. זה נגזר מזה. אז העלינו את התביעות ל-30,000 שקל. אגב, אני לא פוסל את זה שבעוד כמה ימים נעלה ליותר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול רגע להסביר מה זה מסלול 30,000? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> 30,000 שקל – לוקחים הצעת מחיר אחת. מספיקה הצעת מחיר אחת. מעלים ביחד עם צילום של הנזק. עשינו גם איזושהי פעולה של AI והכנסנו אותה אתמול בלילה, כדי שגם אנחנו נראה בדיוק את התמונה, כי כבר ראינו שעושים לנו כל מיני טריקים פה. הכנסנו איזשהו כלי שבודק את הצילום שהוא מתאים למקום האירוע וכל הדברים האלה. את מעלה את התביעה הזאת. בתוך שלושה ימים עובד שלנו בודק את זה ומאשר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה אומר הצעת מחיר אחת? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> כל התביעה שלך היא עד 30,000 שקל. אי-אפשר לפצל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מ-1,000 שקל עד 30,000 שקל. << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> לא, משקל אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אמר הצעת מחיר אחת. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> לא. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אין מכרז. את לא צריכה שלוש הצעות לאותו דבר. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> כשמדובר בנזקים גדולים יותר, באופן טבעי השמאי שלנו הרבה פעמים מבקש להביא יותר מהצעת מחיר אחת, כדי לראות איזשהו benchmark – תכף אני אתייחס גם לזה כי גם זה לא פשוט היום. פה עד 30,000 תעלי הצעת מחיר אחת, תעלי לנו את הצילומים שאת מצלמת באמצעות המכשיר הנייד. מעלים את הצילומים, ועד 72 שעות עובד שלנו שיושב במשרד עובר על זה ומאשר. כבר אישרנו קרוב ל-2,000 תביעות בצורה הזאת והכסף נכנס. מישהי שהגישה תביעה ביום שני אמרה לי הבוקר שהיא כבר ראתה אתמול בערב את הכסף בחשבון שלה. זה גם יפתור פה חלק לא קטן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. בוא לא נצלול לזה. << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> בואו נעבור למפונים, כי המפונים הם הסיפור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא היית בתחילת האירוע. אני רוצה שתדע שנמצאים בזום הרבה ראשי רשויות, אז אני רוצה גם להגיע לסיפור המלונות ועוד. לכן צריך לקצר ולא להתחיל לבדוק עכשיו כל תהליך. << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> בסדר. אני אומר עוד פעם, בסוף המטרה היא כמה שיותר תביעות. גם בסיוע של נחמה וגם בסיוע של התאחדות איגוד חברות הביטוח הגדלנו את רשימת שמאי הרכוש שלנו. כרגע הגענו קרוב ל-150 שמאים. שמאי יוצא לשטח עם עובד שלנו. יש לנו כרגע כבר 400 עובדים בקרן הפיצויים שלקחנו ממקומות אחרים ברשות המיסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה קורה עם החזרת התשתיות, למשל? כשרשות מקומית עכשיו מולכם ולא בן אדם פרטי. << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> זה דווקא יותר פשוט. ראינו את זה גם בצפון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה מנגנון בניתם? << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> יש לנו מנגנונים מול הרשויות המקומיות. לרשויות המקומיות יש גם מחירונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם צריך לשקם גינה ציבורית שנהרסה בתוך הבית? << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> הרשות המקומית עושה את זה. היא באה בדברים איתנו, ואנחנו שולחים מהנדס שלנו. גם שם זה די ברור. זאת אומרת, הולכים לפי מחירון דקל, פחות 20%. יש כל מיני כללים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. יש מסלול. << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> כן, כן. יש מסלול. למשל, בבני ברק יש ארבעה בתי ספר שנפגעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תביא לי דוגמה מבני ברק, למרות שהייתי ראש עיר שם. << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> לא. סתם אני אומר, כי שם יש לנו ארבעה בתי ספר שנפגעו. קודם כול, אני רוצה להגיד פה תודה לראשי הרשויות, כולם ללא יוצא מן הכלל. הם מגויסים, ואנחנו בשיתוף פעולה. אתמול יצא לי להיפגש גם עם ביבס וגם עוד פעם עם ראש עיריית רמת גן. עם ראש עיריית רמת גן היו שלוש פגישות אתמול. בנוסף, נפגשתי גם עם ראש עיריית ראשון לציון. מחר אני מקווה, בעזרת השם, להגיע שוב לעיריית רמת גן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך גם לשבח את ראשי הרשויות. << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> נכון, נכון. שר האוצר אומר את זה כל הזמן, לראשי הרשויות יש תפקיד קריטי. עכשיו אני רוצה לדבר על הדבר שבעינינו הוא האירוע כרגע והוא המפונים למלונות. ערב המלחמה, ערב "עם כלביא" נחתם הסכם או הסדר או נוהל ברשות המיסים, רח"ל והרשויות המקומיות, לפיו אנחנו נותנים פרוקסי לרשות המקומית לפנות את מי שהבית שלו נפגע. הייתה הערכה שיהיו פגיעות בבתים. לכן אנחנו נותנים לרשויות המקומיות לפנות, למרות שמי שבסופו של דבר נושא בעלות זה רשות המיסים. הנוהל בהתחלה דיבר על אפשרות לפנות עד שבעה ימים. הארכנו את זה אחר כך עד 14 יום. כרגע ההנחיה – וזה תוקן עוד פעם – לראשי הרשויות היא שכרגע אין מגבלה. זאת אומרת, כרגע לא צריך 14 יום לפנות. חלק גדול מהתשומות שלנו כרגע מושקע בלראות מה קורה למעשה במלונות. אני חושב שחברת הכנסת וולדיגר אמרה את זה מקודם. יש את האנשים שצריכים להתפנות, שהתיקון בבתים שלהם הוא תיקון יחסית מהיר – וגם על זה תכף אני אדבר, כי גם לזה לא פשוט למצוא עכשיו שיפוצניקים. המטרה בזה היא שהמשפחה תחזור הביתה ולא תלך למגורי ביניים. יש כמובן את אלה שאיבדו את הבתים שלהם. כמו שדוד אמר, יש לנו פה כמות. אני לא חושב שיש תחרות לכמות הנזקים בבניינים שממש קרסו, או שהם להריסה יותר נכון, והוצאו מכלל שימוש. דוד אמר שמדובר על 20. אנחנו כבר באזור ה-30 בניינים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, היום אתם יודעים לפחות על 30. זה בטח יהיה יותר. בכל מקרה, השהות שלהם מחוץ לבית שלהם תהיה שנים. << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> אני לא רוצה להגיע לשנים, אבל כן, שנתיים ומעלה זה שנים. נכון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כמה משפחות? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> כרגע עוד אין לי מספר מדויק. נזרקים כל מיני מספרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה לדקדק כרגע בדיוק, כי לא זה מה שמעניין אותי. אותי מעניינים התהליכים. היום אתה יודע על כך וכך. יכול להיות שבדקות האלה זה גדל. אז מה אתה עושה עם אלה שאתה יודע שצריכים דיור חלופי ארוך טווח? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מה ששאלתי, אדוני היושב-ראש. כמה אנשים כרגע נמצאים במצב הזה? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הוא לא שואל אותו כמה, הוא שואל אותו מה המסלול. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> זו כמות גדולה של כמה אלפים מן הסתם. או שהם נמצאים כרגע בבית מלון, ואף אחד כרגע לא מגביל את התקופה בבית המלון. אני לא יודע אם נמצאים פה ממשרד הרווחה, אבל הישיבה בבתי מלון היא דבר מאוד לא בריא. תכף נתייחס לזה. הם כרגע בבתי מלון. אף אחד לא מפנה. אף אחד לא בא לבן אדם ואומר לו: עכשיו אתה הולך הביתה – בטח לבן אדם שהבית שלו נהרס או נפגע פגיעה קשה, למרות שאולי הבניין לא להריסה. כמו שאמרתי, יש לנו בערך 30 בניינים להריסה. יש לנו עוד בניינים שהם בין לבין, בוודאי ובוודאי אם אלה בניינים שאמורים ללכת להתחדשות עירונית. אנחנו כרגע בוחנים מה לעשות. יש כרגע ועדה של כמה משרדי ממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הצעת חוק שלי שמגיעה ביום ראשון לוועדת שרים, וישבו על זה היועצים המשפטיים שלנו, שמדברת בקווים כלליים על זה. << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> בסדר גמור. אני עוד פעם אומר, וגם אמרתי את זה היום כשהיה איתי ריאיון קצר בעניין הזה והתפרסם, אנחנו ברשות המיסים – רשות המיסים הכוונה גם לחלק של מס שבח וכו' – בעד לתת פה איזשהם פטורים והקלות ממס. או שהמדינה תקנה ממנו את הדירה וגם ניתן לו פטור ממס וכו', או שכמובן הוא יחתום על התחדשות עירונית. אבל יש לנו כבר בניינים שהם בתוך התחדשות עירונית. אתמול מנהל קרן הפיצויים ישב עם ראש עיריית חולון, וקיבלו שם החלטות לגבי כמה בניינים שיש איתם ספק, כן להרוס-לא להרוס. זאת אומרת, יכול להיות שקונסטרוקטיבית אפשר לשקם אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חשב שיש שם כבר תוכנית מאושרת. << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> נכון. יש בניינים אדומים שזה להריסה בטוח, יש בניינים צהובים בין לבין, ויש ירוקים ששם זה תיקונים. בעלי הדירות המתגוררים באותן דירות השייכות לצהוב, גם אם בסוף יוחלט לא להרוס אלא ללכת לשיקום, השיקום פה יהיה ארוך. הם גם הולכים לזה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> המסלול של האדום והצהוב זה אותו תהליך. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> לא. אדום זה בניין שהולך להריסה בטוח. כמו שאמר היושב-ראש, זו תקופה ארוכה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא. אבל אתה אומר ברמת התהליך. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> מי שבבניינים אדומים וצהובים בגדול צריך לצאת לשכירות ארוכת טווח, זאת אומרת לפחות לשנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שהתהליך הזה יתחיל כבר עכשיו, כי מה העניין שישבו סתם בבתי מלון ויעברו לעוד מלון? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> יו"ר הוועדה, אם אפשר להתייחס רגע לסוגיית המלונות, אנחנו נשמח. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> נועה, אמרנו שנתנו כרגע גב לרשויות שהן יכולות להמשיך שאנשים יהיו בבתי מלון, אבל המטרה היא כמובן שהם ייצאו משם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רוצה להעיר משהו? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> בעקבות ישיבה משותפת שהייתה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רציתי לשאול אותך, כי תומר הציג את זה. את מדברת על הסיוע לרשויות? << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >> לא, לא. אני מדברת על האירוע של המלונות שהוא אירוע של מס רכוש. אני רכזת פנים ושלטון מקומי, אגף התקציבים במשרד האוצר. כפי ששי אמר בדיוק, יש שלושה סיווגים של הפגיעה. הפגיעות הירוקות, הפגיעות הקלות ביותר, בסופו של דבר סביר מאוד להניח שמרבית האנשים נמצאים בסוג הפגיעות הזה. עכשיו הלימודים גם חזרו, השגרה חוזרת לעיר. אנחנו רואים חשיבות עליונה בזה שסוגי הפגיעות האלו יחזרו כמה שיותר מהר לשגרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולנו תומכים בזה פה אחד. << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >> נכון. לכן אני רק אומרת, גם בתיאום עם רשות המיסים, שבכוונתנו לייצר בתיאום עם הרשויות איזשהו דד-ליין, תאריך שבסופו אנשים ידעו שהם צריכים לחזור הביתה, ולהספיק את השיפוץ עד אז. יש כמובן גם את המסלול הירוק שהוא גם מאפשר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל הם צריכים להשיג קבלנים, שיפוצניקים. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> יש לנו תשובה לזה. אנחנו מנסים לתת טיפול הוליסטי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תרוצי ישר לדד-ליין. אני מסכים שלכל דבר צריך להיות היגיון ודד-ליין, אבל זה עוד מוקדם מדי להגיד את זה כרגע. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני לא אמרתי מה הדד-ליין, ואנחנו גם לא נעשה את זה בלי תיאום מלא ובלי תיאום גם עם הרשויות עצמן. אבל חשוב להגיד רגע, במיוחד עכשיו שהלימודים חזרו, שזה אינטרס של כל התושבים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור. ברור. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה גם אינטרס של המשפחה הזו, היא רוצה. את לא צריכה לעודד אותה. איזו משפחה נהנית לגור במלון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תודה, נועה. תמשיך. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> לגבי הבניינים הירוקים שיש שם פגיעות של הדף, שחלק גדול מזה זה חלונות, תריסים ודברים כאלה, אנחנו אומרים לאנשים: תמהרו, תביאו הצעות מחיר. אני מסכים שמה שהוועדה אמרה פה זה לא פשוט היום. זה לא פשוט. נקווה שעכשיו כשפיקוד העורף מאפשר והכול ייפתח זה יהיה יותר קל, אבל אנחנו מודעים לזה שזה לא פשוט. חסרים גם עובדים בתחום הבנייה. אנחנו מבינים את זה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, רגע. אתה מודע שנושא הזכוכיות הוא בעיה מאוד גדולה עכשיו. יש מחסור. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> בסדר. זו שאלה. אני יודע שמשרד הכלכלה עוסק בזה והם מנסים לפתור את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל כרגע אין דד-ליין של 14 ימים. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> לא, לא, לא. אין. אין. גם נועה אמרה את זה. אין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מצוין. אנשים צופים בנו ושואלים. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> כבוד חבר הכנסת, אני רוצה להגיד לך שהייתי שלשום – גם אתמול הייתי, אבל שלשום הייתי במלון בעיקר של תושבי חולון שיושבים פה במלון בירושלים. אנשים רוצים לחזור לעבודה. הם אומרים: תקשיב, אני לא רוצה לנסוע כל יום. לכן אני אומר עוד פעם, גם להם יש רצון לחזור, וזה תואם את מה שנועה אמרה. אני אגיד לך מה משרד השיכון הרים. משרד השיכון הרים פרויקט. אתמול נפתח קול קורא. משרד השיכון מנסה עכשיו להכניס תחת האלונקה חברות ביצוע גדולות במשק, כגון דניה ועוד חברות ביצוע גדולות. המטרה היא לקחת מתחם בתיאום עם העירייה, כמו למשל המתחם בחולון או כמו למשל ברמת גן שכרגע מתחילים את זה, ולהגיד: חברת דניה סיבוס – סתם לצורך העניין – תתנפל על האזור. העירייה תנהל את העניין ואנחנו נממן את זה. זה גם יהיה יותר קל שחברה תרוץ על בניין שלם במקום שכל אחד יביא באופן פרטי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אלה הבניינים הירוקים. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> אלה הבניינים הירוקים. יפה. לכן המטרה שמהמלון הם יחזרו הביתה. אגב, עיריית תל אביב עושה התקשרויות עם Airbnb וכאלה. אמרנו לעירייה: אם תתקשרו עם Airbnb תוך חודשיים-שלושה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר, זה ברור. המסלול הירוק הוא מאוד רלוונטי, הבית הוא ירוק, והמסלול הזה של 30,000 הוא מאוד טוב. מה קורה עם הצהוב והאדום? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, רגע. אתה דיברת אבל אנחנו עוד לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. אם אתה רוצה לנהל את הדיון אני אנסה לחשוב על רעיון. משרד השיכון, יש לך מה להוסיף בעניין הזה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לא. הוא תיאר בדיוק את מה שקורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תוך כמה זמן יהיו לכם תוצאות? << דובר_המשך >> נתנאל לפידות: << דובר_המשך >> זה פורסם אתמול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה זמן נתתם? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> אני מקווה שבשבוע הבא. << דובר_המשך >> נתנאל לפידות: << דובר_המשך >> לא. אם אני זוכר נכון, נתנו יום או יומיים כדי להתחיל להציע, והוא פתוח קבוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא גם יהיה דינמי. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> הוא דינמי. אפשר כל הזמן להצטרף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. זה גם תלוי ברשויות. זה חייב לעמוד מול קודקוד של רשות. << דובר_המשך >> נתנאל לפידות: << דובר_המשך >> כן. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> נכון. הרשות בעצם צריכה להרים את הכפפה. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> ברמת גן זה כבר רץ והתחיל עם כרמל, ואני מקווה להכניס את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> ואז במצב הזה הדייר בכלל לא יתעסק עם הכסף. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, זה ישירות מולו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, זה מעולה. הלאה. גמרנו עם הירוק, תעלה לצהוב. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> יפה. עכשיו יש את הצהוב והאדום. הצהוב והאדום צריכים ללכת לתקופות ארוכות לשכירות. אנחנו כבר באים לאנשים ואומרים להם: תתחילו לחפש שכירות. אני כבר יודע למשל שבפתח תקווה חלק גדול מהאנשים כבר מצאו שכירות. פשוט יצא לי לשוחח עם לא מעט משפחות שגרות שם. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> מה עם הדירה להשכרה שלכם? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> כבר נתנאל ידבר, כי גם לזה אנחנו מנסים למצוא פתרון. עכשיו יש את האוכלוסיות שאולי יותר מתקשות. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שנייה. אבל לגבי אלה שיצאו לדירות אני רוצה שנייה להבין, זה גם מבחינת השכירות? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> כן. אנחנו נפרסם נוהל, אני מקווה שהיום אם לא מחר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה המסלול? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> אם אני מדבר על בעל הדירה שגר בדירה – תכף אני אגיד מילה על השוכר – המסלול הוא - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, פשוט הגיעו אליי מלא שאלות. לצורך העניין משפחות, כשאתה אומר משפחה זה לא בן אדם בודד. יש גם בודד. אבל משפחה שגרים בה ילדים מעל גיל 18, איך אתם מחשבים את כל האירוע מה הוא יכול לשכור ממול? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> אני אומר עוד פעם, המטרה שלנו היא שאם גרת בדירת חמישה חדרים בשכונת נווה גן בפתח תקווה, אתה תקבל שכירות אקוויוולנטית לדבר כזה. אנחנו יודעים שיש עליית מחירים וכו'. אני אמרתי, אנחנו לא נהיה פה דקדקניים וכו'. עכשיו, מה לעשות, יש לנו גם אנשים עם עשרות אלפי שקלים שכירויות פה שנפגעו, וגם הם יקבלו את שלהם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שי, איך זה יעבוד? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> יצא נוהל. אנחנו נפתח CRM. אנשים מכניסים את הסכם השכירות שלהם ושולחים לנו אותו. בגדול זה אמור להיות חלק מהתביעה שלהם, אבל אנחנו מבינים שהתביעה יכולה לקחת זמן, כמו שאמרתי, עד שאנחנו מגיעים, שמאים והכול. לכן יהיה מסלול נפרד לשכירות. ישלחו לנו את הסכם השכירות שלהם, ואנחנו כבר נעביר להם מקדמה של הסכום על כמה חודשים. הוא כבר יכול להיות לשנה שלמה. אנחנו נפתח את זה בימים הקרובים. המטרה היא שהוא לא יצטרך יותר מדי לשאת את זה עצמו. כמובן – שואלים אותי כל הזמן – שהפינוי, התיווך, ביטוח המבנה שהמשכיר דורש ממנו לעשות, כל זה כלול בפיצוי שאנחנו נותנים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שי, מה החובה שלהם לגבי בעל הנכס שנפגע? מה החובה של השוכר, שעכשיו יקבל מכם שכירות כדי לשכור דירה חדשה, כלפי המשכיר? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> יפה. אני רוצה להסביר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע. סליחה. לגבי הנושא הקודם, הבית הלך, כל התכולה הלכה ואני צריכה לשכור דירה. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> את התכולה אנחנו נשתדל להעביר לך כבר בימים הקרובים. זאת אומרת, מבחינתנו כל התכולה הלכה. גם אם דברים נשארו, אנחנו לא בודקים ומעבירים לך את התכולה לפי מה שמגיע לך לפי הטבלאות, אלא אם כן עשית ביטוח. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני בשכירות קונה את זה ומכניסה, כי בדרך כלל דירות בשכירות הן ריקות. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> כן, כן, כן. המטרה היא שתקבלי כבר עכשיו את התכולה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> צר לי להגיד לך שהסכום הוא מאוד נמוך. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> לא. למה? ממש לא. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> התכוונתי על התכולה. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> חברת הכנסת וולדיגר, זוג מקבל 85,000 שקל, וזה לא כולל את המטבח, לא את ארונות הקיר ולא את המזגנים שיש. אני מפציר בכל אחד שיבדוק בבית שלו ביגוד ועוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. אני לא רוצה להסב את הדיון לזה. אני רוצה לראות במקרו שיש תהליך לכל דבר, תהליך ידידותי, נגיש, תהליך שבסופו גם מגיע הכסף, ותהליך שלא ישגע אנשים סתם ויהיו במלון ובעוד מלון, אלא שאתה יודע להסדיר אותם לטווח ארוך, כי אתה יודע שהבית שלהם הוא אדום או צהוב כהה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> זה טוב לבריאות הנפשית של כולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה הכול. זה מה שחשוב לי כרגע. לא נפתור את כל הדברים ברגע. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> שאלה מצוינת. אני אומר עוד פעם, המטרה היא לתת לאותה משפחה שהדירה שלה או באדום או בצהוב כמה שיותר מהר את מה שמגיע לה על התכולה. את זה היא תיקח, או שהיא תרהט את הבית מחדש או שהיא תחסוך. אני לא יודע. מה שהיא רוצה היא תוכל לעשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תחזור עכשיו לשאלה מה קורה עם המשכיר. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> אדם ששוכר דירה והדירה הזאת נפגעה, קודם כול לגבי התכולה, אם התכולה שלו וזאת לא הייתה דירה מרוהטת הוא תובע אותנו על התכולה. הוא זכאי לקבל את התכולה, כמו אם הוא היה הבעלים של הדירה. זה אחד. שניים, נניח שיש לו עוד עשרה חודשי שכירות. אם הוא ממשיך לשלם את השכירות לבעל הנכס המקורי שהנכס שלו נפגע, אותו שוכר יקבל מאיתנו שכירות למקום החדש שאליו הוא הולך, וזה עד תום חוזה השכירות הנוכחי שלו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואז מה קורה עם המשכיר? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> רגע, אני רוצה רגע לסיים על השוכר. הוא יכול לפי חוק השכירות והשאילה להגיד מייד לבעל הנכס: תקשיב, הנכס פגוע, אני חייב לצאת ממנו – והוא מפסיק את דמי השכירות. בסיטואציה כזאת הוא מקבל מאיתנו על התכולה. פיצוי הוא לא ממשיך לקבל מאיתנו, כי הוא לא ממשיך לשלם לבעל הנכס. הוא הולך ושוכר לעצמו מה שהוא רוצה. הוא איתנו כבר מסיים בנושא התכולה. לגבי בעל הנכס, פה אנחנו מדברים על שאלה האם מגיע לו פיצוי על העובדה שעכשיו הוא לא יכול להשכיר. במלחמת חרבות ברזל לא נתנו את זה לאנשים שהיו בצפון ובדרום. כאן יש כרגע מחשבה, יכול להיות מכוח החלטת ממשלה, לתת פה לבעל הנכס איזשהו פיצוי על השכירות שהוא לא מקבל, כי הנכס פה נהרס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שי, לדעתי צריך לעשות את זה על אדם שיש לו בית שלו ובית שהוא שוכר, אם זו דירה יחידה. זאת אומרת, הוא שוכר ומשכיר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> סליחה, זה לא נכון. אם הוא משלם משכנתה והוא בנה על ההכנסה של השכירות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אני אומר דירה מול דירה. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לא דירה מול דירה. בוא נניח שהוא קנה דירה להשקעה. הוא לקח משכנתה לדירה הזו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בדיוק מה שהוא אומר לך, כשזה לא עסק. אין לך 50 דירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הוא משלם משכנתה ויש לו ארבע דירות, זה משהו אחר. הוא משקיע. אבל זה לא ייקבע כאן, אני לא חושב שזה קשור אלינו. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> פה זה עניין של אגף התקציבים. לדעתי השר ביקש להכין החלטת ממשלה בעניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר לך את דעתי. אולי חלק מהאנשים לא יאהבו את זה, אבל אני חושב שזה מאסט, כי אני יודע על בחור שחברת הכנסת פנינה תמנו שלחה אותו אליי, שהוא אפילו במילואים ולא היה מסוגל אפילו להגיש את התביעה. יש לו דירה שהוא שוכר ומשכיר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבר הכנסת אשר, אני מבין מה שאתה אומר לגבי אדם שיש לו 20 דירות להשכרה. אבל מה לגבי זוג קשישים שגר בדירה משלו, ובמקום לחסוך הוא קנה עוד דירה אחת כתוכנית פנסיה? אז זה לא רק אחד ששוכר ומשכיר. צריך שזה יהיה מידתי, ברור שלא עסק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. תקשיב, אין פה אנשים טובים יותר וטובים פחות – לפי סדר העדיפויות הזה: קודם כול, אחד שמשכיר ושוכר זה מאסט. אני חושב גם שיכול להיות שצריך להגביל את זה לגילאים מסוימים, לאוכלוסיות מסוימות. אבל מה אם בסוף זה ייפול למישהו שזה העסק שלו? אני אשמח מאוד לחלק כסף אם היה אפשר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> מס רכוש / משרד האוצר יודע להבדיל בין עסק לבין משהו פרטי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שי, להערכתך מה לוחות הזמנים כאן? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע. לפני לוחות הזמנים, לגבי המשכיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לשמוע תהליך עד הסוף בכל דבר. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לגבי המשכיר והשוכר זה אותו עניין. אמרת שהשוכר יכול להודיע למשכיר שלו גם אם בהסכם השכירות יש לו עוד שנה. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> שהוא מפר. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שהוא מפר. הוא צריך לשלם פיצויים לפי ההסכם. זה גם בחלק? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> עוד פעם, אני לא מבין גדול בחוק השכירות והשאילה. לדעתי, בזמנו משרד המשפטים הוציא חוות דעת במלחמת חרבות ברזל שברגע שהנכס לא ראוי לשימוש, חוקית למעשה, לבעל הכנס אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, דקה. רגע. הפסקה שנייה. אני רוצה להסביר. יש רשויות שאני רוצה שיגיבו גם על הדברים אם נשארו פה עוד נקודות. לכן אני מבקש שלא נתעמק בכל דבר עד הסוף. יהיה עוד דיון מעקב בשבוע הבא. אני אעשה דיון מעקב גם בשבוע הבא, כמו שהבטחתי בשבוע שעבר. יש תהליכים שהם עדיין בהחלטות, יש גם דברים שלא קשורים כל כך אלינו ויידונו בוועדת הכספים ובמקומות אחרים. לכן אני רוצה לשמוע גם את הפידבק מהרשויות שמנהלים את העניינים. אז בואו נקצר הלאה. תמשיך הלאה. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> משרד השיכון יזם כרגע מהלך. אולי נתנאל ירצה קצת להרחיב עליו. אנחנו מנסים לעזור. המדינה תנסה לעזור לאותן אוכלוסיות שמתקשות למצוא דירות בשכירות חופשית, ואנחנו בעבודה עם משרד השיכון פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אבל האם בצהוב ובאדום, או שאולי באדום? << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> אני חושב שגם בצהוב, כי גם צהוב זה כנראה מישהו שקרוב לשנה לא יהיה בתוך הבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל השאלה אילו תנאים יש לך לעניין הזה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב, מהיכרות אתה צריך לקחת בחשבון שהדיור היה ישן. יש שם הרבה אנשים מבוגרים שלא מסוגלים לטפל באירועים האלה פיזית ומנטלית. יש חוכמה גדולה במה ששי אומר. מילא אם אלה משפחות חזקות וגילאים ממוצעים, אבל אנשים מבוגרים צריכים טיפול אחר, ובמתחמים האלו יש הרבה אוכלוסייה כזאת. אפילו מבחינת ניירת הם לא מסוגלים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן. לכן דיור מוגן צריך להיות פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. נשמע את משרד השיכון. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני רוצה לתקן פה דבר אחד, לפחות לגבי מספר המפונים שאנחנו מקבלים מהצהרות הרשויות המקומיות עד עכשיו, מדובר בכ-18,000 תושבים ולא ב-13,000 כמו שנאמר. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לא. החידוד הוא כמה אנשים בבית מלון לעומת כמה אנשים מפונים. הרבה מאוד אנשים מפונים פשוט בחרו להתארח אצל קרובי משפחה. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> כן. יש גם כאלה שנמצאים בתוך הקהילה, וגם לגביהם הרשויות דיווחו. אבל מדובר פה בכ-18,000. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> כל הממשלה על אותם נתונים בהקשר הזה. ה-18,000 שאמרת זה כלל המפונים, ו-12,000 זה אנשים בבתי מלון. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> נכון. נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתנאל, משרד השיכון. בשתי מילים תן לנו את הכיוון על מה מדובר ואיך אתם מתקדמים. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> אנחנו מדברים על שני וקטורים של פעולה – וקטור אחד זה לסייע לאוכלוסיות כדי לשכור דירה בליווי. אנחנו רוצים לשכפל איזשהו מודל שפותח בעיריית ירושלים בתחילת המלחמה בליווי של אנשים. זה בעצם להיעזר דרך הרשויות המקומיות באנשים שפשוט ייפנו וילכו עם המשפחה ויעזרו לה להתקדם. חלקם במצב נפשי שקשה להם מאוד לשכור. זה לא תהליך שהם לא מסוגלים לעשות. הם מסוגלים לעשות אותו, פשוט לא בסיטואציה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה דבר מבורך. אני מציע שיהיו סדרי עדיפויות לאנשים מבוגרים, למשפחות עם נכים, למשפחות בהלם קרב וכדומה. << דובר_המשך >> נתנאל לפידות: << דובר_המשך >> ביחד עם משרד האוצר אנחנו רוצים להביא את המשאב, ובסוף אותם מלווי משפחות יעשו את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. השני יותר מעניין אותי כרגע. << דובר_המשך >> נתנאל לפידות: << דובר_המשך >> הווקטור השני הוא שלמדינה יש כרגע, כתוצאה מכל מיני סיטואציות, מלאי דירות שהיא שוכרת ויכולה עכשיו לעשות החלפה ולהכניס את האוכלוסייה הזאת. כמו ששי אמר, אנחנו פועלים ביחד גם עם רשות המיסים ועם משרד האוצר, כדי לנסות לאפשר את זה, כאשר גם פה אנחנו מדברים שאנחנו ניתן את המלאי לרשות והיא תתעדף איך שהיא רואה מבחינת כל תושב שלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לכם פיזור של זה ברשויות? << דובר_המשך >> נתנאל לפידות: << דובר_המשך >> יש לנו בעיקר בתל אביב ובאר שבע. זה בעצם הבניינים שהקיבוצים מפנים. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> יו"ר הוועדה, אם אפשר רגע להתייחס. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, נועה. דקה. קיבלתי אתמול פנייה על קשישה בת 80 מבת ים, דוברת רוסית. היא בהלם טוטלי, לבד, וכנראה ילדים לא בתמונה. אלה אוכלוסיות שצריכות עזרה. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> נכון. בדיוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוליה, תעשי לי טובה. את קיבלת עשר פניות, אני גם קיבלתי שמונה, לא כמוך – שמונה, אבל אני רוצה למצות את הדיון. מתי אתם תדעו? << דובר_המשך >> נתנאל לפידות: << דובר_המשך >> זה עכשיו בתהליכי סגירה מול הרשויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אנחנו נבחן מה קורה בעוד שבוע. אני חושב שדווקא את הדברים הללו שהם רכוש של המדינה ואתה יכול לטווח ארוך, הייתי מכווין על האדום. << דובר_המשך >> נתנאל לפידות: << דובר_המשך >> אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שהיא אמרה לגבי אוכלוסיות מבוגרות – והיא צודקת – פה הייתי מוצא פתרון של ליווי, שהמדינה תלווה אותן ותדאג להן לשכירות, או אולי דיור מוגן במקומות מסוימים. אבל יש מקומות שאתה יודע שהם חייבים לעבור התחדשות עירונית, וזה לא פחות מכמה שנים, ואתה יודע שיש לך שכירות לטווח ארוך, שזה על מדינה. גם אחרי החוק שאני מקווה שאנחנו נעביר בשבוע הבא ונתחיל להריץ אותו, ונעשה את כל ההקלות האפשריות, יש עדיין פרוצדורה לעבור. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני חושבת שהתיעדוף הוא לא דווקא אדום אלא צהוב או אדום, האוכלוסיות המיוחדות. כלומר, אדום וצהוב שניהם ארוכי טווח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל התייחסתי לזה ועכשיו את חוזרת על זה. הבנתי. אז אני אמרתי משהו אחר. << דובר_המשך >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> בסדר. מותר לנו לחלוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> רק נקודה אחת, אנחנו לא מדברים פה על עולמות של דיור ציבורי, שזה נכסים בבעלות המדינה, אלא בסוף הסכם השכירות יהיה בין בעל הדירה לבין אותו שוכר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. אני יודע למה אתם מתכוונים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברר אם יש פילוח של האדום-צהוב הזה. אתם יודעים היום עד הקצה על כולם? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אמר מקודם שזה לא מלא. << דובר_המשך >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר_המשך >> יכול להיות למשל שמישהו שולח לכם הסכם שכירות, ואתה לא יודע להגיד אם הוא באדום או בצהוב. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> בוודאי שברגע שמישהו שולח הסכם שכירות זה כבר מישהו שפתח תביעה. זאת אומרת, פתיחת התביעה שלו מגיעה כמובן עם מקום הנכס. אנחנו מצליבים את מקום הנכס, גם עם המידע מהעיריות וגם עם המידע שיש לנו. יש לנו מידע איפה נמצאים הבניינים שנפגעו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אתם יודעים להגיד מי האדומים והצהובים? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> ביחד עם העיריות ברוב המקומות כבר יודעים, יש סימונים. אגב, לפעמים יש מחלוקת בעניין הזה, ואנחנו מנסים לפתור אותה מול העיריות. זאת אומרת, העיריות לפעמים אומרות: זה אדום, זה חייב ללכת להריסה; קונסטרוקטורים שלנו אומרים: זה צהוב – אבל פה אנחנו נגיע להסכמים בדברים האלה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נתנאל, כשאתה מדבר על האפשרות השנייה שלמדינה יש מלאי דירות, הבנתי עכשיו שתיקנת וזה לא דיור של המדינה. אז למה הכוונה? << אורח >> נתנאל לפידות: << אורח >> לדוגמה, קיבוץ רעים חזר עכשיו לקיבוץ. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. תודה. חברים, אני מבקש להפריע לי עכשיו. אני יודע שיש מלא שאלות. תאמינו לי, אני גם סקרן. אבל יש אנשים שמתמודדים בשטח, ואנחנו בעוד שלושת רבעי שעה כבר לא נוכל לשמוע אותם. אז האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. מי שיישאר עד סוף הדיון, אנחנו נבקש מיושב-ראש הכנסת אורכה של עוד רבע שעה לשאלות שלכם וגם לשאלות שלי. גם לי יש שאלות. לייעוץ המשפטי יש שאלה. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> האמת היא שיש לי כמה שאלות, אבל בגלל הצורך לקצר אני אשאל רק את מה שנראה לי יותר דחוף לעכשיו. לגבי המסלול המהיר, אני מבינה שמי שתובע במסלול המהיר, הוא צריך להתחייב שהוא לא יתבע בהמשך. זה קצת מורכב במצב שבו מתגלות אחרי זה בעיות או מתגלים נזקים. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> כולנו מכירים את המחירים של שיפוצים במדינת ישראל. 30,000 שקל זה באמת משהו די קטן שקרה לך בבית. אבל קודם כול, אנחנו כותבים את זה כי המטרה היא סופיות הדיון, שלא יבוא בן אדם ויגיד: טוב, בוא ניקח את ה-30,000 ובעוד שבוע נעשה ככה. אין ספק. אני לא בטוח שאני רוצה להחזיק את זה, אבל אני גם לא חושב שאני אוכל להחזיק את זה מבחינה משפטית, שאם לבן אדם יתגלה נזק בעוד חצי שנה ותהיה חוות דעת שמאי שזה נגרם בגלל מה שהיה, כנראה אנחנו נהיה חייבים. נתייחס לזה, בוודאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה מה הנוסח? האם הנוסח הוא סגירה הרמטית של דבר כזה? << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> זה שהנוסח הוא סגירה, זה כדי שבאמת אנשים לא יפצלו, אבל אם יתגלה אחר כך איזשהו נזק שעכשיו לא רואים אותו, יגידו פה המשפטנים שמן הסתם לא נוכל להתעלם מזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מתאר לעצמי שגם התייעצת עם הייעוץ המשפטי אצלכם. << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> כן. אבל עוד פעם, המטרה היא פשוט שאנשים לא יפצלו, כי אחרת לא נגיע לסיום. << אורח >> רעות בינג: << אורח >> הרציונל ברור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אני רוצה לתת לראשי הרשויות. נתחיל עם חיים ביבס, יושב-ראש מרכז השלטון המקומי. אני אבקש אם אפשר לקצר, כי אני רוצה לשמוע בנקודות פידבק מהשטח. חיים, בבקשה. היית בהקשבה עד עכשיו? << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> הייתי בהקשבה. שמעתי. הכול בסדר גמור. רק בשורה התחתונה בסוף אנחנו אלה שנשארים בשטח. חלק מהדברים נפתרים, וחלק מהדברים נשארים בדיון אצלכם ורצוי שייצאו לפועל. קודם כול, אני רוצה להתחיל בתנחומים למשפחות שבעת החיילים שנפלו היום ברצועת עזה. זו תזכורת מהדהדת לכולם שאנחנו עדיין במלחמה, למי שחושב שהכול הסתיים אתמול ונגמר. יש לנו פה עוד מלחמה, ויש פה את הילדים שלנו שנלחמים ועושים הכול כדי לשמור על כולם כולל כולם. אני כמובן רוצה לשבח את חבריי ראשי הרשויות על תפקוד מעולה בשטח. הייתי בכל הזירות, בכל המקומות. בכל מקום הם הראשונים להירתם ולעשות. גם אנחנו נכנסנו לעסק הזה מיידית, נתנו להם משאבים כדי להרים את הראש מעל המים, לתת למשרדי הממשלה להתארגן, ונתנו להם ואוצ'רים של 20 מיליון שקל להיכנס פנימה. אומנם המבצע הזה הסתיים, וכמו כל דבר במדינת ישראל דקה אחרי שנגמר כולם נעלמים ובורחים. זה הזמן לשמור את כולם כדי להשלים את המשימה עד תום. אנחנו דרשנו קופסה תקציבית. נמצא שם תומר ביטון. ישבנו ביחד ודייקנו את הדברים. בהתחלה הטבלה עמדה על 15, היום היא 18 מיליון שקלים כפול 12 יום האלה, שזה כולל 10 מיליון שקלים ליום לטובת כל המיגון, הכשרת חניונים וכל הדברים מסביב. לצד זה כמובן נושא כוח האדם 24/7 – דיברו על זה: אבטחת שטחים, כל העובדים, כל הדברים. בסך הכול 18 מיליון שקלים ליום כפול 12 יום זה 216 מיליון שקלים. זה עבור כלל הקופסה לשלטון המקומי. מעבר לזה, נדייק את הדברים. ישבתי עם רשות המיסים. אנחנו בדין ודברים להארכה מ-14 ל-30 יום לנושא בתי המלון. צריך לזכור גם שצריך להתחיל לדבר גם על היום שאחרי, מה קורה בתום 30 היום, איך הדברים הולכים להתחלק, מי לוקח על עצמו. רשויות לא יוכלו לאורך זמן להחזיק את הדבר הזה תחתם גם כשאנחנו מתקזזים עם המדינה. יש שלב שבו בתום 30 יום המדינה צריכה לקחת ולהחליט האם היא עושה את זה במנגנון שלה או שהיא פותרת את זה במנגנון אחר. לגבי נושא השוכרים, צריך לקחת את זה בחשבון. כרגע הם לא מקבלים שום תשובה מאף אחד, והם הולכים לאיבוד. צריך לפתור את הסוגיה הזאת. גם נושא הקרן שדיבר עליו תומר ביטון, היכולת שלי לקחת מהקרן לעבודות פיתוח כדי להעביר כסף לטובת טיפול מיידי בחירום – זה לא עבר. זה לא עבר. אני יודע שיש רצון טוב. צריכה להיות החלטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע. תומר, מה החסם? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני אדגיש שוב. העברת כספים מתקציבי הפיתוח או יותר נכון מקרנות הפיתוח לתקציב הרגיל, לתקציב השוטף, זה משהו שהוא מבחינת החוק לא אפשרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה ודאי אני יודע כראש עיר. << דובר_המשך >> תומר ביטון: << דובר_המשך >> לא אפשרי להעביר את זה אבל ניתן. כאן אנחנו אפשרנו לעשות מימון ביניים לתקופה של חמש שנים שהכסף יוחזר לקרן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל חיים אומר שזה עוד לא אושר. << דובר_המשך >> תומר ביטון: << דובר_המשך >> כל רשות שפונה אנחנו מטפלים בה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. חיים הוא אומר שכל רשות תפנה, תקבל. יש בעיות – תגידו, תציפו. הלאה. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> אני מציע שתבדוק עם עיריית בת ים, כי בבת ים לא קיבלו והם העירייה שבמצב אולי הכי בעייתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם הם יעלו על הקו פה, הם יקבלו תשובות. הלאה. << דובר_המשך >> חיים ביבס: << דובר_המשך >> לצד זה, דיברת על נושא הסמכויות. דרשנו סמכויות לוועדה לתכנון ובנייה לאותן רשויות שנפגעו. צריך להעביר להן סמכויות מיידיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על זה, חיים. << דובר_המשך >> חיים ביבס: << דובר_המשך >> אני ראיתי את הצעת החוק שאתם רוצים. אם ילכו בתהליך הזה, גם בעוד חמש-שש שנים לא יקרה כלום. עדיין, צריך לדייק את הדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. לא למדת את זה. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> לא יודע. אני ישבתי עם מירה אצלי, ועברנו על זה מצוין וראינו. תאמין לי שבסוף אנחנו אלה שמתמודדים ביום-יום עם הדברים האלה. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לך הצעה קונקרטית מה אתה צריך? << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> כרגע העברת סמכויות זה אומר שהחוק צריך להיות מאוד ברור – הגבלת ימים, העברת סמכויות, היכולת לתת סמכות לוועדה שהיא יכולה להריץ את הדברים. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> בבקשה ממך, תכינו הצעת חוק שאתם רוצים פרקטית ולא בתיאוריה. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> נכין לכם ונעביר לכם אותו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אשמח לראות מה אתם מציעים, ואחר כך נעשה השוואות. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> בסדר גמור. מבחינת רשות המיסים, צריך לשבת. נכון, עד היום דייקנו את הדברים, עשינו ואנחנו עובדים. קודם כול אני חייב לומר דבר אחד ברור, מה שהיה בקורונה ומה שהיה אחרי 7 באוקטובר, היום אנחנו נמצאים במצב אחר מבחינת העבודה. הרצון של כולם הוא גם להעביר לשלטון המקומי אבל גם לפתור את הבעיות. צריך לפתור את הבעיות הקטנות שנשארו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. אני חושב שיש בהחלט הירתמות לעניין הזה. << דובר_המשך >> חיים ביבס: << דובר_המשך >> אדוני היושב-ראש, דבר אחרון. כל הדיון הזה הוא בסדר גמור ובתנאי שאג"ת נמצאים איתנו. אני לא שמעתי אותם אומרים: רבותיי, אנחנו נמצאים ונלחמים כדי להביא את הקופסה של ה-216. כלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נועה נמצאת כאן. << דובר_המשך >> חיים ביבס: << דובר_המשך >> אני יודע שהיא נמצאת. אני רוצה לשמוע אותה אומרת הדברים בצורה ברורה שמחר בבוקר הם לא בורחים כי נגמרה המלחמה. את זה אני רוצה לדעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאנחנו ביקשנו וממה שאני מבין – והיא גם אמרה מקודם – זה שיש הידברות ויגיעו לסיכום. אבל חיים שואל, ובצדק, מתי? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> קודם כול, אני כאן ולא בורחת לשום מקום, ויש לנו גם הרבה מאוד ממשקים אחרים גם עם מרכז השלטון המקומי, גם עם ועדת הפנים וגם עם משרד הפנים. אנחנו נמצאים כרגע בשיח. המלחמה נגמרה אחרי 12 יום. בסוף זה מצב חירום מאוד מאוד משמעותי, אבל מצב חירום לטווח קצר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא ביקש ממך טווח ארוך. << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >> בסדר. אנחנו נצטרך להתחשב גם בזה במהלך השיח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יש שאלה אחת. פה אנחנו מבקשים שאנחנו לא רוצים שיח ארוך, ואני אמרתי מקודם שאני גם פונה לשר האוצר בעניין הזה, ואני גם אפנה אליו. זה מכביד על הרשויות. הן צריכות לדעת את הוודאות שלהן. יש להן עוד לנהל עיר שחוזרת לשגרה. לא כל הערים עשירות וחזקות. יש שיח מאוד מקצועי בעניין הזה עם מספרים לכאן, לכאן ולכאן. סוגרים מה שצריך לסגור והולכים קדימה. אבל אל תשאירו את זה כשיח. אנחנו מבקשים שעד סוף השבוע הזה תסיימו את העניין הזה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> כיאה למשא ומתן אני לא יודעת להתחייב מה יהיה הסוף שלו, אבל אני יודעת להתחייב על זה שאנחנו - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, לא, לא. מה זה משא ומתן? את לא מנהלת פה משא ומתן. לא, זה לא נכון. אין פה משא ומתן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יוליה, היא אומרת לך את האמת. את רוצה שהיא תעבוד עלייך? היא מדברת בשם המשרד. למה אתם בטרמינולוגיה הזאת? << דובר_המשך >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >> הכול מתחיל בטרמינולוגיה. איך שתתייחס לילד ככה הוא יהיה. אנחנו לא במשא ומתן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אז נישאר עם טרמינולוגיה. תודה, נועה. חיים, מילות סיום כי העמיתים שלך על הקו. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> אדוני, בסוף אני מציע שתקיים גם ישיבת מעקב אחת לשבוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאני עושה. << דובר_המשך >> חיים ביבס: << דובר_המשך >> אני אומר לך מניסיון דבר אחד. עד היום כולם באו, חיבקו, דיברו ואמרו. עכשיו צריך גם ביצועים. אני מכיר את זה, ואתה מכיר את זה טוב, היית ראש רשות – דקה אחרי שהכול נגמר, אתה מסתובב ואתה לא רואה אף אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד-משמעי. אף אחד לא בא להצטלם. << דובר_המשך >> חיים ביבס: << דובר_המשך >> לכן צריך לדאוג. לא סתם אמרתי אג"ת, כי אם אג"ת לא ייתן, כל הדיון הזה לא יעזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מודיע לך – אמרתי את זה גם מקודם, ואני אגיד את זה בצורה יותר ברורה וגם לאוזניה של מנהלת הוועדה וצוותה: אנחנו נקיים בעניין הזה מדי שבוע דיון מעקב, כמו בשבוע שעבר וכמו שעשינו היום. אבל אני אבקש בדיוני המעקב להיות מאוד מאוד נקודתיים, להציף כל פעם את מה שנשאר, ונקווה שלאט-לאט הכול ייפתר. הנושא הזה לא ירד מסדר-היום אצלנו. אבל כמוך גם אני חושב, חיים, שיש הירתמות. המערכת מוכנה הרבה יותר, עובדת הרבה יותר. אני רוצה לשבח את רשות המיסים, את משרד האוצר ואת משרד הפנים. אני רק מבקש דבר אחד, את העניין הכללי הזה שקשור לכלל הרשויות המקומיות תנסו לסיים ב-24–48 השעות הקרובות, להגיע להסכמות ולגמור את הסיפור, כדי שנוכל להתפנות ולעזור לרשויות שנפגעו. תודה רבה, חיים. << אורח >> חיים ביבס: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראש עיריית רמת גן, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא יצא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבל. מנכ"ל עיריית רחובות מושיקו ארז. << אורח >> מושיקו ארז: << אורח >> בוקר טוב, תודה רבה על רשות הדיבור. קודם כול, אנחנו משתתפים בצער המשפחות. יש גם חלל שלנו פה מהעיר, והיום הלוויה בשעה 16:00. כמה דברים מאוד מאוד קצרים, כתבתי אותם בצ'ט. דבר אחד, אני חושב שצריך שנייה לראות איך מקדמים מענקים דווקא לרשויות שמפנות כמה שפחות, ובוודאי שהנוסחאות לא יכולות להיגזר מכמות הפינויים. אנחנו עשינו מאמצים מטורפים להשאיר אנשים בבית וגם להחזיר אותם מבתי מלון, למרות שהיו לנו שלוש נפילות בעיר באותו לילה עם רדיוס פגיעה של 600 מטר. כמו שאמר פה סמנכ"ל רשות המיסים, כל פגיעה זה 4,000 תביעות, אז כנראה שיהיה לנו בערך 10,000 תביעות, אולי קצת יותר. אבל בפועל פינינו קצת יותר מ-300 תושבים. הנוסחה של הפיצוי לעיר, שכמובן באה לפצות על כל הנזק ההיקפי וכל העלויות שנגזרות מהשפ"חים ומהשעות הנוספות ומהמתנדבים וכו', נגזרת מכמות המתפנים, וזה פוגע במאמצי השיקום מבחינתנו וזה גם לא פייר. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> הבנת מה הוא אומר? הוא עשה מאמץ להשאיר אנשים, אבל הפיצויים שהוא יקבל קשורים למספר המפונים. הם אומרים: כמה שיותר פינית, כך תקבל יותר כסף. אבל הוא עשה הפוך, הוא ניסה להשאיר אנשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, זה מודל תמרוץ. זה נכון. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> קודם כול, אנחנו בקשר עם מושיקו, גם משרד הפנים וגם אני. אנחנו שומעים את הבעיות ואנחנו גם כמובן ננסה לעזור. אנחנו נגיד שהתחשיב של 1,500 לנפש מפונה נבנה תחת ההנחה על הוצאות נוספות כתוצאה מהפינוי, בין אם זה עכשיו כביסות למפונים ובין אם זה כל מיני שירותים שהעירייה צריכה לעשות מרחוק, ולכן הם עולים לה יותר כסף. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל למשל ברחובות הם עשו מאמץ, השאירו אנשים ומצאו דיור חלופי בתוך העיר, אבל הם עדיין צריכים לספק את כל השירותים האלו. את מבינה? עדיף להשאיר אנשים בתוך הבית שלהם, בתוך העיר שלהם, מאשר לפנות. הוא עשה מאמץ אדיר ומצא פתרונות בתוך העיר כדי להשאיר את האוכלוסייה, אבל עדיין העירייה נותנת את כל הפתרונות. הכביסה היא אותה כביסה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> קודם כול, מה שמושיקו אמר – ויתקן אותי מושיקו – זה שהוא השאיר אנשים בבית שלהם. הוא לא היה כל כך זריז שתוך - - - << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, זה לא מה שהוא אומר. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> דרך אגב, אם הם התפנו בקהילה הם כן זכאים. זאת אומרת, מדובר רק בתושבים שנשארו בתוך הבית שלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מושיקו, אולי תסביר את עצמך. << אורח >> מושיקו ארז: << אורח >> דבר ראשון, הקורלציה בין מספר המפונים לבתי מלון לבין כמה אנשים נפגעו היא פשוט לא נכונה. יש בעיה בנוסחה. אגב, אין לי בעיה אם עיר אחרת פינתה 6,000 אנשים. אני לא נכנס לזה. אבל אם אני עושה מאמצים פסיכיים ומפעיל פה 2,000 עובדים ו-4,000 מתנדבים בקהילה, כולל אוכל, שתייה והסעות כדי לעזור להם, אני בטח לא צריך להיענש על זה אלא לקבל על זה הודאה. ראש העיר מתן דיל ואני מובילים מהלך של שיקום בתוך הבית, כדי שלא נצטרך להוציא אנשים מבתי מלון אחרי שלושה וארבעה וחמישה חודשים ויהיה להם קשה להשתקם, ולא יוכלו לפתוח את שנת הלימודים ולא יוכלו ללכת למקומות עבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אני הבנתי. אני אבקש ממשרד האוצר. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבקשת להדגיש במילה. אני ממרכז השלטון המקומי. הסיכום עם משרד האוצר ועם משרד הפנים היה שהתגמול הזה של 2,000 ש"ח, 1,500 ו-500 לתושב, לא קשור ל-18 מיליון. הוא בנפרד, ועונה גם כן על צרכים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי קשר את זה לזה? << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> האמירות שלכאורה יש איזשהו שיפוי שמצדיק, שמטפל – לא. אלה דברים שונים לחלוטין. << אורח >> מושיקו ארז: << אורח >> אבל מירה, כשאני צריך לטפל ב-9,000 איש בבית שלהם, אני עדיין צריך שפ"חים, אני צריך חינוך ועו"סים. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> נכון, נכון. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> מושיקו, אלה הוצאות חריגות שיש לכלל הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אצלו זה בעוצמות אחרות. אצלו זה בעוצמות אחרות. זה 3,000 איש שראו טיל של 50 מטר גובה שני מטרים מהבית שלהם. << אורח >> מושיקו ארז: << אורח >> תומר, אצלנו נפלו שלושה טילים. אני לא מקבל את זה, סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. מושיק, דקה, אני רוצה לסכם את החלק הזה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רק משפט אחד. הוא בעצם מתכוון לדירות שהוא היה יכול לפנות. הוא היה יכול להוציא אותם מהדירה על פי הקריטריונים, והוא לא מוציא כי הוא חושב שזה נכון יותר, ואז הוא מפספס את ה-2,000. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. מושיק, אתה העלית דבר נכון. לתת תמרוץ לרשות לחשוב ככה זה נכון, וצריך לתמרץ את זה. לא נראה לי שיש למישהו פה תשובה כרגע בעניין. אני חושב שתעשו חשיבה בנושא הזה. יכול מאוד להיות שצריך לבנות חבילה, מסלול נוסף לאלה שעושים מאמץ גדול יותר פר אותה משפחה. אם הצלחת במאמץ, שיפצת להם מהר את הבית, סידרת להם מהר את עניינים והכול והשארת אותם בקהילה, אז החבילה תהיה טיפה אחרת. הוא לא יזכה בלוטו אבל במשהו. << דובר >> יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, שגם לרשויות יהיה אינטרס להשאיר אנשים בתוך הבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מושיק, עוד משהו? אני רוצה לעבור לקולגות שלך. << אורח >> מושיקו ארז: << אורח >> אנחנו למוחרת הפעלנו פה מאות מתנדבים לטאטא זכוכיות, לנקות ולהוציא מפגעים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שאלתי מקודם לגבי העזרה בפינוי – ותכף גם נשמע עוד גזברים של רשויות. האם אתם מתוקצבים עכשיו על פינוי רחובות מהריסות ודברים מהסוג הזה? אתם מסודרים בעניין הזה? << דובר_המשך >> מושיקו ארז: << דובר_המשך >> אנחנו מתוקצבים על זה בערך בעשירית ממה שצריך היה לתקצב, כי על פי החלטת הממשלה הנוסחה נגזרת ממספר האנשים שהלכו לבית מלון. הנוסחה ביחס לערים שעשו מאמץ להשאיר אנשים בבית ובקהילה היא פשוט שגויה ופוגעת בנו בצורה דרמטית. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> רק דקה. על פינוי הריסות וטיפול בנזקי הפגיעה באופן ישיר אתה אמור לקבל שיפוי מרשות המיסים. תקנו אותי אם אני טועה. << אורח >> מושיקו ארז: << אורח >> אבל זה לא קשור, זה פיצוי אחר. יש עוד הרבה פיצויים חוץ מאשר פינוי הריסות. את פינוי ההריסות עשינו תוך 24 שעות. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> בסדר. אבל בגדול פינוי הריסות ומה שכמובן שייך לנפגעי פעולות איבה אנחנו כמובן נשפה את הרשות על זה. << אורח >> מושיקו ארז: << אורח >> כן. אבל עוד פעם, השיפוי של החלטת הממשלה בא לשפות על עוד סדרה ארוכה של פעולות. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> על זה אתה צודק, מושיקו. על זה אתה צודק. החלטת הממשלה היא פר תושב שפונה. בזה אתה צודק. זה פר תושב שפונה ולא פר כל יתר ההוצאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מושיקו, תקשיב, יש חוק במדינה. לדבר כזה אמור להיות שיפוי של רשות המיסים. במקרה הזה הקליינט הוא לא האזרח. הקליינט הוא העירייה שאמורה לפנות את השטחים הציבוריים, לנקות אותם וכו'. אני לא חושב שצריכה להיות בעיה עם זה. << אורח >> מושיקו ארז: << אורח >> יו"ר הוועדה, החלטת הממשלה באה לתת גם לרשות וגם לתושב 2,000 שקלים לכל אחד. כיוון שזה נהיה לפי מפונים בפועל, רשויות שתמרצו אנשים להישאר בקהילה ולא להתפנות לבית מלון או להישאר בבית שלהם ולפנות זכוכיות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אתה חוזר עוד פעם. מושיקו, תודה רבה. תודה. גזברית עיריית רמת גן גלית מימרן. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> שלום לכבוד יו"ר הוועדה ושלום לכולם. דבר ראשון, אני אתן רגע תמונת מצב על רמת גן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אני רוצה שתקשיבו. << דובר_המשך >> גלית שניידר מימרן: << דובר_המשך >> היו לנו שלוש פגיעות של טילים. אנחנו עם 4,000 מפונים, 2,500 בבתי מלון וכ-1,500 בקהילה. התחלנו לנתב את כל הנתונים. הוצאנו טפסים חכמים, ואנחנו מתממשקים בשיתוף פעולה נהדר מול מס רכוש, עם מנהל הקרן אמיר דהן. אנחנו מעבירים נתונים, ומנסים לייצר מצב שאנשים חוזרים כמה שיותר מוקדם הביתה. כמה דברים: דבר אחד, ארנונה. אתמול פנינו לשר סמוטריץ', אמרנו לו שארנונה לא מפוצה על ידי מס רכוש. אנחנו מדברים על נזקים של עשרות מיליונים. אנחנו חייבים התייחסות לנושא כמה שיותר מהר. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> היא מדברת על פטור מארנונה בגין נכס לא ראוי בשימוש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אגב, זה דבר שקיים בחוק. << דובר_המשך >> תומר ביטון: << דובר_המשך >> לא רק קיים בחוק, שר הפנים הנחה. בנוסף, במסגרת ההתחייבות שלנו לקבלת השיפוי הרשויות ייתנו את הפטור הזה גם ללא בקשת התושב, כי אנחנו לא מצפים שעכשיו תושב שלא נמצא בבית כי הבית שלו לא ראוי בשימוש גם אמור לשלם ארנונה. סוגיית השיפוי היא בהחלט סוגיה שצריך לדבר עליה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם כל רשות יכולה לבדוק את עצמה, לראות אם יש שם מים וכו'. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, היא מדברת על השיפוי עבורם. להם יש נזק. לעירייה, לרשות יש נזק. היא לא מקבלת עכשיו ארנונה. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לרשות המקומית יש אובדן הכנסות מארנונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. הוא דיבר על התושב ועניתי לו על התושב. אבל ברור לחלוטין שהעירייה צריכה לקבל את השיפוי לעניין הזה. ודאי. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני רק שוב אציין פה. דיברנו על האינטרס המשותף של כולם להחזיר את התושבים כמה שיותר מהר קודם כול ברמה השיקומית, וגם ברור אחר כך עם כל ההשפעות הכלכליות הנגזרות מכך, וזו אחת מהן. לכן אני חושבת שהשיח על הארנונה ראוי שיהיה אחרי שתהיה לנו תמונה של כמות התושבים שיכולים לחזור לבתיהם מהר. אני מניחה שזה לפחות 50%–60% מהמפונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור שהכול זה לפי הנתונים. << דובר_המשך >> נועה שוקרון: << דובר_המשך >> בסדר. אבל כרגע המיקוד צריך להיות באיך אנחנו מייצרים מנגנונים שמחזירים את האנשים האלה הביתה, ולא איך אנחנו עושים שיפויים לרשויות על זה שאנשים לא בבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל היא אמרה בהתחלה. את לא הקשבת, כי דיברתם כאן ביניכם, משרדי הממשלה. היא אמרה שיש להם 4,000 מפונים בסך הכול כש-1,500 מתוכם בקהילה, והעבודה שלהם עכשיו היא להעביר כמה שיותר לקהילה ופחות למלונות. היא אמרה את זה. אבל היא מציינת את החסמים, וטוב שהיא עושה ככה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אדוני, חוץ מזה לא יכול להיות שידברו פה על זה שזה כאילו תמריץ לרשויות המקומיות, שאם יהיה להם חסר כיס הם יפעלו לשים בקהילה. השיפוי ייגזר ממשך הזמן השהות עד שהם יחזרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. תשאירו את הקרבות האלה לאחר כך. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני מדברת על מיקוד הקשב הממשלתי. מיקוד הקשב הממשלתי הוא החזרת התושבים הביתה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מצוין. אבל מיקוד הקשב הממשלתי צריך להיות גם לאפשר לעיריית חולון לשקם את האזור. בסופו של דבר, כשעירייה משקמת אזור זו פונקציה של כמות המבנים שנפגעה והרדיוס שלהם ולא בהכרח כמה אנשים פונו או לא. מה שצריך לעשות זה לקחת את מודל התקצוב שלכם – וזה בסדר גמור שהוא מוטה לכמה אנשים פינינו כי משלמים למלונות, אבל צריך להוסיף לו עוד קומה שמשפה את הרשויות המקומיות על זה שהם היו צריכים לשכור חברות ניקיון ולהפעיל עובדים שלהם ולשלם להם שעות נוספות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה קיים. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> לא. אמר לך האיש ברחובות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא נכון. אמר מר אהרונוביץ' שהרשות המקומית היא התובעת מול מס רכוש. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> על הנזק, לא על ההוצאות הנלוות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה נזק? << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> לא לאובדן ארנונה. אובדן ארנונה לא מכוסה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא ארנונה. אתם מערבבים כולכם. תודה, הבנתי. אני קיבלתי תשובות. אם לא הבנת, אני אסביר לך את זה אחרי הוועדה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אשמח לקבל ממך שיעור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשמחה רבה. אני נותן גם שיעורים פרטיים. גלית, עוד משהו? << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק בבקשה נקודות של חסמים בקצרה. << דובר_המשך >> גלית שניידר מימרן: << דובר_המשך >> נקודות של חסמים. כדי לייצר את הבנייה הכי מהירה שאפשר, אנחנו צריכים לקבל ועדה עצמאית על אזור ההרס. ראש העיר גם דיבר על זה בזום שהיה עם האוצר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברתי על זה. יש הסכמה על הדבר הזה. יש הצעת חוק שאני כרגע הגשתי, והיא תתמזג ביחד עם הצעת חוק ממשלתית, בתיאום עם משרדי הממשלה. הכוונה היא לתת באותן גבולות של הנפילות האלה סמכויות לוועדה מקומית. אני לא נכנס כרגע לעצמאית או לא עצמאית, אלא סמכויות להעיף את הדבר הזה כמה שיותר מהר, נקודה. אם תקראו לזה עצמאית-לא עצמאית, אתם תסבכו את העניין. אל תקראו לזה בשמות. << דובר_המשך >> גלית שניידר מימרן: << דובר_המשך >> מעולה. אין בעיה. עוד דבר, דיברנו אתמול עם ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ', והוא הסכים והוא אמר שהוא מקדם את זה. אני לא הייתי קודם, אבל אני רק רוצה לוודא שמדובר בתמריץ יותר גדול של 10,000–15,000 לאנשים עבור חלף דיור לזמן קצר, ללכת למשפחה, כדי שנוציא אותם מהמלונות כמה שיותר מהר ושהם יחזרו הביתה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הינה, שי פה. הוא יענה לך, בבקשה. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> אמר את זה גם השר עצמו אתמול בפגישה שהייתה בצוהריים עם ראשי הערים ועם יושב-ראש השלטון המקומי. אנחנו עובדים על זה, כי המטרה שלנו שאנשים יעזבו את המלונות. עוד פעם, אנחנו מדברים פה על אלה שלא הולכים להרבה זמן. מי שהולך להרבה זמן צריך ללכת לשכירות. אנחנו מדברים פה על אותם ירוקים, אבל כמה שהם ירוקים, עדיין ייקח לפחות כמה שבועות טובים עד שהם יחזרו לביתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במקום שיהיו במלון שיהיו בקהילה. << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> נכון מאוד. נכון מאוד. << אורח >> גלית שניידר מימרן: << אורח >> בדיוק, ולייצר תמריץ לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גלית, תודה רבה לך. יישר כוח על הפעילות של ראש העיר ושלכם כמובן. << דובר_המשך >> גלית שניידר מימרן: << דובר_המשך >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראש העיר טמרה נמצא איתנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא בזום, אבל אנחנו לא רואים אותו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אני אמשיך רגע הלאה. גזבר עיריית נס ציונה, בבקשה. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> הוא הודיע שהוא חייב לרדת מהזום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם אין להם סבלנות, אני נורא מצטער. אני יודע שיש להם עבודה אבל מה לעשות, גם חברי הכנסת צריכים לשאול את השאלות שלהם ואנחנו צריכים גם להבין. אין מה לעשות. אם את יכולה להגיד לו שיעלה עכשיו בזום, זה מצוין. עיריית פתח תקווה, אייל חושן, בבקשה. אני רוצה לשמוע מהשטח, קודם כול מהערים שנפגעו. << אורח >> איל חושן: << אורח >> שלום לכולם. קודם כול, שלום כבוד יושב-ראש הוועדה. בפתח תקווה יש לנו כ-1,500 מפונים – כ-1,200 במלונות ועוד כמעט 300 מפונים בקהילה. אלה כרגע המספרים אצלנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חסמים? בעיות? << דובר_המשך >> איל חושן: << דובר_המשך >> כן. אני חושב שזו שאלה שנשאלה פה אבל היא לא הייתה מדויקת, והיא נושא הפינויים. נושא הפינוי מתחלק לשניים: יש את כל הפינוי וההריסות שהם בשטח העירייה, ויש את פינוי ההריסות בשטח המפונים של הדיירים. זה משהו שאני חושב שצריך אולי להסביר, לתת הנחיות מדויקות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. מי יודע לתת תשובה על זה? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> בוודאי שאנחנו משלמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלאה. עוד שאלות? חסמים מהשטח? רגע, מה התפקיד שלך? אתה הגזבר? << אורח >> איל חושן: << אורח >> אני גזבר עיריית פתח תקווה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נעים מאוד. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אמרת שהפינוי מתחלק לשני חלקים. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> הרשות ביצעה את הפינוי, והיא אחר כך מתחשבנת איתנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הרשות מתחשבנת מולם על זה, כקבלן משנה כאילו. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> כבוד היו"ר, אני יכול לחדד משהו? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, במהירות, שם ותפקיד. << דובר_המשך >> כפיר מצוינים: << דובר_המשך >> אני סמנכ"ל רגולציה וגשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי. בהמשך לרעיון שהציג מושיקו למסלול תמרוץ לרשויות שרוצות להשאיר את התושבים בבתים, יכול להיות שנוצר רושם שזה במקום 2,000 השקלים. ממש לא. הם זכאים לקבל את 2,000 השקלים לתושב. אם ייצרו מסלול אחר שיתמרץ את הרשויות, זה כמובן יהיה בנוסף. זה לא קשור. זה גם לא קשור לתקציבים שביקשנו עבור כלל הרשויות המקומיות שנפגעו, זה on top, גם מה שקיבלה רחובות. מקווה שהבהרתי את הדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא כל כך הבנתי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אז הם מקבלים עליהם גם אם הם משאירים אותם בדירות? << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> עוד פעם, יש את המסלול של 2,000 השקלים לתושב, ואת זה מקבלות הרשויות שנפגעו. זה לא קשור לתקציבים שביקשנו עבור כלל הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אף אחד לא קשר את זה. << דובר_המשך >> כפיר מצוינים: << דובר_המשך >> בסדר. אבל אני מקבל כאן בווטסאפ רשמים שאנחנו אולי סתרנו את הדבר הזה, ולכן אני רוצה לחדד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי זה אנחנו? << דובר_המשך >> כפיר מצוינים: << דובר_המשך >> מרכז השלטון המקומי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה. אוקיי, זה פנימי. תענה להם שלא וגמרנו. << דובר_המשך >> כפיר מצוינים: << דובר_המשך >> אבל ביקשו שאני אבהיר את זה בוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. הוא לא סתר, הוא לא סתר. << דובר_המשך >> כפיר מצוינים: << דובר_המשך >> בדיוק. לגבי המסלול שמושיקו מנכ"ל רחובות הציע לתמרוץ רשויות להשאיר אנשים בתוך הבתים שלהם, גם זה נראה לנו רעיון שיכול להיות מצוין. ושוב, זה לא קשור ל-2,000 השקלים לתושב שהם קיבלו כבר. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני רק אציין שהאירוע של האם לשלוח את התושב למלון או לא כבר קרה, ולכן תמרוץ בדיעבד הוא קצת פחות אפקטיבי, להערכתי. << אורח >> כפיר מצוינים: << אורח >> עדיין אפשר להחזיר אותו מהמלון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. ראש העיר טמרה נמצא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ראש העיר טמרה, בבקשה. << אורח >> מוסא אבו רומי: << אורח >> בוקר טוב לכולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב, מכובדי. מה שלומכם, קודם כול? << דובר_המשך >> מוסא אבו רומי: << דובר_המשך >> בסדר. אנחנו מנסים להחזיר את המצב לשגרה, למרות עוצמת הפגיעה שהייתה בטמרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. אבל אמרו כל הזמן שאתם עושים כל מאמץ להשאיר את האנשים בקהילה, ומגיע על זה יישר כוח גדול. << דובר_המשך >> מוסא אבו רומי: << דובר_המשך >> נכון. אצלנו אף אדם לא פנה לבתי מלון. כולם אצל משפחות קולטות בעיר. אנחנו במעקב אחרי כל משפחה, ומנסים גם לספק צרכים בסיסיים למשפחות האלו עד שיסתדרו בעצמן. יש לנו שלוש דירות להריסה ובניינים רבים שצריכים טיפול ותיקון. היום אנחנו מתמודדים עם הגלים שאחרי הפגיעה, וזה טיפול בפוסט-טראומה בקהילה. הקמנו מרכז חוסן ארעי, וטיפלנו בערך ב-500 בני אדם שיש להם חרדות והם נפגעי הלם, והטיפול צריך להימשך. זה גם הוצאות של העירייה. בנוסף, בשכונה עצמה אנחנו מתחילים לנקות את כל שרידי ההרס, על מנת להחזיר את השכונה למצב נורמלי ושאנשים יחזרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם אתם נמצאים בקשר מול מס רכוש בחלק הזה של הפינוי והדברים האלה? בוא תגיד לי איפה יש בעיות. מה שאתם עושים אני יודע. אנחנו מנסים לפתור כאן בעיות אם קיימות. << דובר_המשך >> מוסא אבו רומי: << דובר_המשך >> מס רכוש היה איתנו בקשר עד היום. מס רכוש עשה עבודה מהירה ומהממת בטמרה. הבעיות שהיו לנו בעירייה הן בתוכנית התייעלות, בכסף מזומן, תזרים מזומנים, שאנחנו יכולים להשתמש על מנת לטפל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מנת לתת את השירות במצב הזה. << דובר_המשך >> מוסא אבו רומי: << דובר_המשך >> נכון, לא היה לנו. בנוסף, הליכי האישור עם החשב המלווה לחתום לנו על זה ולחתום לנו על זה הם בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. אדוני, דקה. תומר, איך אנחנו מתמודדים כרגע עם רשויות יותר חלשות או שנמצאות בתהליכי הבראה או בתהליך כזה או אחר, כדי שיוכלו לתת את המענה? כי אני יודע איך זה עובד. זה הרבה יותר מסובך מאשר רשות גדולה יותר שיודעת גם לנתב תקציבים ממקום למקום. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> גם לגבי רשויות חלשות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוא נדבר על טמרה. בוא נפתור את הבעיה של טמרה. << דובר_המשך >> תומר ביטון: << דובר_המשך >> גם לגבי טמרה ביקשנו שיעבירו בדיוק את הצרכים שלהם מבחינה תזרימית, ואנחנו נעביר להם גם תזרים. כבר העברנו חלק מהאשראי שהם ביקשו. אם יש אשראי נוסף שהם זקוקים לו, אנחנו נעביר להם את האשראי, כמובן בהתאם לצרכים שהם יגישו. לגבי דברים אחרים, אין ספק שיש בעיות נוספות. טמרה נמצאת בדיונים עוד לפני האירוע הזה בהקשר למצב הפיננסי שלה, ואנחנו מתקדמים עם זה במקביל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << אורח >> מוסא אבו רומי: << אורח >> בקשר לרגולציה של משרד הפנים על סעיפי תקציב, יש דברים שלא מתוקצבים בתקציב. כל הפעולות שאנחנו מקיימים בחירום לא מתוקצבים בתקציב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן הוא אמר שתגישו את הפעולות הללו. תומר, אני אומר נכון? תתקן אותי אם אני טועה. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> כן. כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא פה לידי והוא אומר: תגישו את מכלול הפעולות הללו מה הם, כמה הם, מה העלויות. << דובר_המשך >> תומר ביטון: << דובר_המשך >> גם מבחינת הרגולציה, הם יאושרו מיידית על ידי הממונה על המחוז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם ייתנו פתרונות לרגולציה. << דובר_המשך >> תומר ביטון: << דובר_המשך >> מבחינת האישור התקציבי ומבחינת מימון ותזרים, תגישו את הבקשה עם הצרכים ואנחנו נאשר את זה באופן מיידי. << אורח >> מוסא אבו רומי: << אורח >> אוקיי. הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה, ראש העיר. חזק ואמץ. << דובר_המשך >> מוסא אבו רומי: << דובר_המשך >> תודה, תודה גם לכם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גזברית עיריית חולון, קרן, בבקשה. << אורח >> קרן משלניק: << אורח >> בוקר טוב לכולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקצרה, נקודות בעייתיות, חסמים וזהו. << דובר_המשך >> קרן משלניק: << דובר_המשך >> כן. שני נושאים קטנים. דבר ראשון, יש לנו בניין שמיועד להריסה, שהתחיל לפני האירוע בהתחדשות עירונית. יש להם סרבן אחד או שניים שמעכבים את התהליך. חשבנו שראוי שבחקיקה יעדכנו את שיעור החוזים, כדי שזה ילך למסלול בנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הסרבנות שלהם לא התחילה מעכשיו. אני מתאר לעצמי שהיא סרבנות קודמת. << דובר_המשך >> קרן משלניק: << דובר_המשך >> נכון. אבל אחד כזה מעכב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> החקיקה בדיוק אמורה לטפל בדחילו ורחימו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היא כבר מטפלת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אבל היא מדברת על שניים. אגב, אנחנו גם שינינו את הנושא של רוב, והפחתנו בהתחדשות עירונית לעומת מה שהיה בעבר. זו בדיוק מטרת החקיקה שאנחנו מנסים לקדם, לגעת בנקודות האלה ולהסתכל על האזורים האלה כרגע בזכוכית אחרת, עם כל הזהירות וערך הקניין של בן אדם וערך שוויוניות והזכות לבחור ולהיבחר. אבל חייבים פה צעדים יותר ממוקדים. אנחנו נעשה את זה בשום שכל, בליווי של הצוותים שלנו. בבקשה, הנקודה הנוספת. << דובר_המשך >> קרן משלניק: << דובר_המשך >> הנקודה הנוספת היא הסטנדרט של בתי המלון. אנחנו פינינו באופן אישי מחולון לבית מלון שהייתה בו רק ארוחת בוקר, ועכשיו העברנו אותם למלון אחר. במלון ליאונרדו בירושלים קלטנו את מרבית המשפחות, אבל יש שם בעיה שהמלון לא סיפק לא מגבות, לא סבונים, לא כלום. זאת אומרת, אנחנו נשענו על הנוהל הראשוני של חרבות ברזל, ואין סטנדרט בין המלונות. אז הרשות צריכה עדיין להתעסק עם הטיפול של המלון. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> אבל הם הרי מקבלים החזר. קרן, המלונות מקבלים החזר. זה מה שסגרנו. << אורח >> קרן משלניק: << אורח >> אבל טכנית הם סרבו לספק את זה. זה מלון שפתח לחולון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי סגר מול המלון הזה? אתם, נכון? << דובר_המשך >> קרן משלניק: << דובר_המשך >> אנחנו במועד האירוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במועד האירוע. עכשיו את באמצע האירוע, אז תוציאי להם מכתב. עשו איתכם הסכם? עשו איתכם הבנות? אם לא, אני מתאר לעצמי שיש עוד מלונות שאפשר ללכת אליהם. מה זה הדבר הזה? << דובר_המשך >> קרן משלניק: << דובר_המשך >> זה רק להבהיר, אבל אני מציעה שיהיה סטנדרט של נוהל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אם זה מכוסה בתוך העלויות, זה בסדר. אבל אני לא מצפה שמישהו מרשות המיסים ירוץ עכשיו לבדוק מגבות או לא. בשביל זה אתם באמצע. << דובר_המשך >> קרן משלניק: << דובר_המשך >> לא, זו לא המטרה. המטרה היא שיהיו סטנדרטים בנוהל. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> אבל עד כמה שאני זוכר הייתה שיחת ועידה עם מנכ"לית הרשת ביום הראשון שפניתם לגבי שלוש ארוחות. העלו אותי על הקו – אני לא זוכר עם איזה גורם, ראש העיר או המנכ"ל אני חושב – ועשינו שיחת ועידה עם מנכ"לית הרשת, ואני אמרתי לה: אנחנו משלמים על שלוש ארוחות, תיתנו שלוש ארוחות – והיא אמרה שהיא תטפל בזה, והיא העלתה את מנהל המלון. << אורח >> קרן משלניק: << אורח >> זה לא קרה. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> אלה שיושבים במלון ליאונרדו פה בשייח' ג'ראח לא מקבלים שלוש ארוחות? << אורח >> קרן משלניק: << אורח >> אלו כן. במלונות בתל אביב לא נתנו לנו שלוש ארוחות, והעברנו עכשיו את כל המשפחות למלון אחר. אבל גם להעביר זו התעסקות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אבל איפה הנקודה? << דובר_המשך >> קרן משלניק: << דובר_המשך >> נוהל סטנדרטי שיטפל בדברים שאמורים לטפל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הסטנדרט ברור. אף אחד לא חשב על סטנדרט אחר מאשר שלוש ארוחות ביום. << אורח >> קרן משלניק: << אורח >> זה ברור לנו. זה לא ברור לבתי המלון שעשיתם איתם הסכם על התעריפים. יש פה איזה פער שצריך לפתור, גם בשביל האירוע הבא שלא יקרה חס וחלילה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. את מדברת כרגע לעשות נוהל אחיד, סטנדרט אחיד, חוזה אחיד, שנכין אותו לימים, חלילה אם נצטרך אותם. זו המלצה ואני ממליץ לעשות את זה. אני תמיד אוהב שאנחנו מכינים את עצמנו לדברים כאלה. אבל בפתרונות שיש כרגע דווקא יש כוח לרשות המקומית. אני לא חושב שיש בעיה תקציבית לעניין הזה, כך שאני לא מצליח להבין. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> אני מבקשת להסביר בקצרה, אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תסבירי בקצרה. << דובר_המשך >> מירה סלומון: << דובר_המשך >> אני מהמרכז השלטון המקומי. הרשויות המקומיות מתקשרות עם המלונות, כל מלון והשירותים שהוא מציע והמחירים שהוא גם נוקב בהם. הדבר הזה יצר שונות בין מלון שנערך לחצי פנסיון למלון עם פנסיון מלא. זה מייצר שונות. אנחנו בדיון של סיוע ממשרדי הממשלה. משרד התיירות יכול לפעול מול התאחדות המלונות ומול מלונות שלא חברים בהתאחדות, ולהורות להם לייצר סטנדרט במסגרת הפינויים לא רק לעתיד לבוא אלא אפילו עכשיו. שוב, ענייננו בסיוע של משרדי הממשלה. אפשר שמשרד התיירות יפעל בעניין הזה, כדי שמלונות יספקו את כל הדרוש. לא יכול להיות שיצטרכו להתעסק בנושא הזה עם קייטרינג. זה כבר מעורר שאלות של כשרות, זה מעורר שאלות של איך מזינים את האנשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שי, יש לכם קשר עם משרד התיירות? יש שיח ביניכם בעניין הזה? << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> אנחנו פחות ניהלנו את זה. כשנחתם הנוהל ערב המלחמה לא שמו את משרד התיירות פה באמצע. אני חייב להגיד שעכשיו ביקשנו ממשרד התיירות להיכנס לעניין, גם בשביל שנקבל את רשימת המפונים וכו'. זה כרגע. עוד פעם, נבדוק את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, כי זה רק תיאום. << אורח >> מירה סלומון: << אורח >> בדיוק. אפילו עוד לא הלכנו לעניין שייכנסו לתמונה, פשוט שיסייעו לאנשים, כי איך נזין את האנשים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שי, יש לי שאלה ואמירה. זה יהיה מאוד קצר. האירוע של המפונים הולך להיות אירוע גדול. כמות הבתים הצהובים והאדומים היא לא זניחה. אני חושב שבסופו של דבר תצטרך להיות פה סוג של מינהלת. ראינו את זה בדוגמה של מינהלת תקומה. יכול להיות שהמינהלת הזאת צריכה להיות הרבה יותר מצומצמת, על בסיס רשות המיסים, אבל יהיה חייב להיות פה מעין סוג של שולחן עגול מתפקד בצורה רציפה. יש משהו קצת לא הגיוני בלגלגל את כל הסוגיה התפעולית של אירוע המפונים אל רשות המיסים. יעקב, מה שקורה כאן, רשות המיסים, בצר לה, היא היום זו שמתכללת את אירוע המפונים גם על ההיבטים של מציאת פתרונות דיור בסוף, בדיוק כמו שמינהלת תקומה בסוף מצאה בניינים בפלורנטין בשביל הקיבוץ הזה ובנתיבות בשביל הקיבוץ הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, היא לא מביאה פתרונות דיור. זה משרד השיכון. הם עובדים ביחד עניין הזה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אז אני רוצה לבוא ולומר – אני אומר את זה לשי, אבל המסר הוא לממשלה – שיצטרכו להקים פה צוות רב-משרדי. לא נקרא לזה מינהלת. אני לא יודע אם משרד האוצר מתכלל את זה, אם משרד ראש הממשלה עם ממלאת מקום המנכ"ל. אני ממש קורא לכם כמה שיותר מהר, כמה שיותר מהר, תוך ימים להקים צוות ממשלתי, להעביר את הבקשה לממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה ולאילן רום המנכ"ל שלכם. יש פה איזה ארבעה-חמישה משרדים – פנים, רווחה, תיירות, אתם, שיכון. זה לא יעבוד אם לא תהיה פה מיני מינהלת לאירוע הספציפי הזה של מפוני "עם כלביא". << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני אציין שעברה החלטת ממשלה בימים הראשונים של המלחמה, על ידי משרד ראש הממשלה, שמחלקת את תחומי האחריות. לכן משרד השיכון עושה את מה שהוא עושה, ולכן רשות מיסים עושה את מה שהיא עושה, ויש גם צוות של התחדשות עירונית שמדובר עליו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה קצת מה שמטריד אותי: "המחלקת את תחומי האחריות". אם לא יהיה איזשהו טיפול מתכלל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אסכם את זה. אני יכול להסכים עם מה שאומר קריב, יש בזה היגיון מסוים. אבל יכול להיות שהחלוקה תהיה נורא ברורה, שאתם לא תצטרכו לחפש להביא דירות, אלא מקסימום משרד השיכון יוכל לעזור לכם מעבר לזה ואתם רק נותנים את הגב. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> אנחנו בימי מלחמה. יש עכשיו עבודה צמודה מאוד בין כל המשרדים. למשל, יש לנו היום עוד מעט ישיבה בנושא הדירות וכו', אבל כנראה נצטרך להציג pivot בעניין הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. זו הייתה ההצעה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש אפילו משרד ממשלתי שאחראי על שיקום שני חבלי ארץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אני חבר של אלקין, לא רק אתה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני יודע. זה לא אני הצעתי. זה לא מתוך חברות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הוא היה שותף איתך בעבר. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> כן, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גזבר עיריית פתח תקווה עדיין איתנו? הוא רוצה לסיים עוד משהו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לסיים. אני רוצה לשחרר את שי ואת האוצר. << אורח >> איל חושן: << אורח >> שלום, תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקצרה, מה עוד נשאר? << דובר_המשך >> איל חושן: << דובר_המשך >> ממש בקצרה. כמו שאמרתי, לגבי המפונים יש לנו 1,200 מפונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא צריך את הסקירה. מה הבעיה? << דובר_המשך >> איל חושן: << דובר_המשך >> יש לנו הרבה פניות של מפונים שרוצים להתפנות מבתי מלון לשכירות. יש לנו חוסר בשכירויות. פנינו גם לעירייה למצוא פתרונות לדיור. יש פתרון של Airbnb שדיירים מפונים מבקשים להתפנות לשם. ניסינו לפנות כמה פעמים ולקבל אישור קודם כול האם שכירות זה מאושר. דבר שני, איך מתנהל התהליך? כדי שאנחנו ננחה אותם, כי אנחנו ממש רוצים לשנע את התהליך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעצור, תקבל תשובה. כן, שי. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> ישבנו עם עיריית תל אביב בשבוע שעבר, יחד עם מנכ"ל האוצר ומנכ"ל עיריית תל אביב, ונתנו להם אישור. עוד פעם, Airbnb צריך להיות פתרון ביניים לאותם אלה שמחפשים שכירות לטווח ארוך, כי Airbnb לטווח ארוך זה לא רלוונטי. לכן אפשר להגיע להסדר כזה איתכם. תהיה איתי בקשר או שראש העיר, לא משנה, ומבחינתנו ניתן לכם. אם בן אדם רוצה לצאת לחודשיים-שלושה ל- Airbnbבאותה שכונה כדי שיהיה לו זמן לחפש בניחותה דירה לטווח ארוך, מבחינתנו זה מבורך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למי הם צריכים לפנות? << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> אפשר לפתור את זה מולנו. תהיה איתי בקשר אחרי הדיון ונחבר אותך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מאה אחוז. משרד התיירות רצו להגיד משהו. מי איתנו בזום ממשרד התיירות? << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> שלום, אני מנהל מערך הפינוי בחרבות ברזל. אני אציין כמה נקודות, ואני אתייחס למה שנאמר פה. דבר ראשון בעניין החוזים האחידים, כמו שאתם יודעים משרד התיירות לא נכנס לתמונה מלכתחילה. כלומר, הוא לא מוזכר. עם זאת, אני שמח שכולם פונים אליי ומבקשים את עזרתי, ואני באמת מסייע ועונה לכולם, במיוחד לרשויות שנפגעו וגם לרשויות שטרם נפגעו ורוצים להיות ערוכים. בעניין האחידות, אני רוצה להגיד: חבר'ה, יש אצלנו באתר את כל ההסכמים, ויש כאלה שהקדימו ושאלו אותי מראש. למשל, מישהי מנס ציונה התקשרה אליי ואמרה לי על הבוקר: בנטי, מה אתה מציע? אמרתי לה: תיכנסי למשרד התיירות, תוציאי את החוזה, תוציאי את ההסכמים. הכול זה נחלת הציבור, זה נכס הציבור. אני מבקש מכם באמת, אפשר לקחת את החוזים האלה ולעשות חוזה על אותו בסיס עם בתי המלון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, זה מה שביקשנו, שתנסו גם לפנות להתאחדות המלונות, לנסות להגיע לאיזושהי הבנה ולתרום במה שאתם יכולים. אומנם היום אתם לא מטפלים בזה אישית, אבל אתם כמובן ודאי תשמחו לעזור בדבר הזה. << דובר_המשך >> בנטי יעקב: << דובר_המשך >> אמרו פה, ובצדק, שאין גורם מתכלל אחד מהפן של המדינה. גם עכשיו בדיון הזה נוכחנו לדעת שבערך אף אחד לא יודע את המספרים המדויקים כמה באמת יש בקהילה וכמה יש בבתי מלון. לשם דיוק, יש היום כ-10,600 בבתי המלון. אין אחד שמתכלל אפילו את המספרים האלה ברמה האופרטיבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל רק אתמול הצטרפו עוד כמה. << דובר_המשך >> בנטי יעקב: << דובר_המשך >> כן, הצטרפו עוד כמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, נציג רח"ל רוצה רגע להגיד משהו. בבקשה. << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> שלום, אני סגן ראש רח"ל. בפועל, בהתאם להחלטת הממשלה, הוגדר שרח"ל מתכללת את כל משרדי הממשלה בהקשר המענה, וכולל זה יש משל"ט. בנטי מכיר את המשל"ט הזה. לכל משרדי הממשלה במערכת השוע"ל יש דשבורד של "יחד", שזה מערך הדיגיטל הממשלתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ושם יש את הנתונים. << דובר_המשך >> שמואל קלמי: << דובר_המשך >> שם יש את כל הנתונים באופן מלא, מונגשים למשרדי הממשלה. אנחנו נמצאים על 80% מאיסוף הנתונים ברמה השמית שמערכת "יחד" ריכזה אותם, למעט באר שבע אתמול שזה עדיין בעבודה. זה דבר אחד. דבר שני, במסגרת עבודה עם כל משרדי הממשלה עלו גם כל המענים בשלב הראשון, למעט שכירויות שזה חדש ואין עדיין את המענה. הם מונגשים לכלל האוכלוסייה חסרת קורת הגג גם בבאנרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם יש לך מאגר לדירות להשכרה, תביא גם את זה. נשמח מאוד. << דובר_המשך >> שמואל קלמי: << דובר_המשך >> זו הבעיה הכי קשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בנטי. בבקשה, משפט סיום. << אורח >> בנטי יעקב: << אורח >> אני לא סותר את רח"ל. רח"ל באמת מתכללת את זה בין המשרדים. אני מדבר ברמה האופרטיבית, ברמת העשייה, ברמה של חוזים אחידים בכלל בתי המלון. על זה אני מדבר, בפועל, בשטח. << אורח >> שמואל קלמי: << אורח >> בנטי, מה שנסגר זה שמשרד התיירות לא נכנס לתמונה במסגרת החלטת הממשלה. אנחנו ביקשנו שיהיה הסכם מסגרת כמו שהיה בחרבות ברזל, הסכם אחיד עם כל המלונות, ביקור אחיד ושירות אחיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי צריך לעשות את הסכם המסגרת הזה? << דובר_המשך >> שמואל קלמי: << דובר_המשך >> במסגרת החלטת הממשלה הוחלט לא להכניס את משרד התיירות, כדי לאפשר לרשות המקומית לנהל את זה בעצמה. זה נכון מה שבנטי אומר, הסכמים מול המלונות זה לא משהו שרשויות מקומיות עושות בשגרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בנטי, אני מבקש ממך שתנסה לעזור לראשי הרשויות או לרשויות שהמלונות לא יעבדו עליהם. זה הכול. תודה רבה לך, בנטי. אחרון חביב נעמן ראש מועצת שפיר. << אורח >> אדיר נעמן: << אורח >> שלום וברכה. ברשות יושב-ראש הוועדה, ברשות חברי הוועדה, בשפיר יש לנו כ-50 משפחות מפונות. המשפחות הללו ביום ראשון נדרשות לצאת מהמלון. המשמעות שהן צריכות לצאת מהמלון אומרת שגג עד מחר הן צריכות לחתום הסכם שכירות, חלקן לשבועיים ימים בדירה מחוץ למלון. בתחילת הדיון דיברנו על כך שאת 14 הימים צריך להאריך ל-30. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הם דיברו על זה שמאריכים. << דובר_המשך >> אדיר נעמן: << דובר_המשך >> בכלל צריך לתת מענה לתקופות פינוי קצרות, וצריך להוריד את ההנחיה הזאת לשטח, וכדאי שזה יהיה היום-מחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל הדירות באותה רמה? אלה בתים פרטיים. כולם באותה רמה של פגיעה? << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> ממש לא. הייתי שם אתמול. יש כאלה שהרוסות לגמרי, יש כאלה שלא. << אורח >> שי אהרונוביץ': << אורח >> למי שהרוס לגמרי, כדאי שכבר יחפש שכירות ארוכה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הוא שואל שאלה. ביום ראשון הוא צריך להוציא אותם מהמלון? << דובר_המשך >> שי אהרונוביץ': << דובר_המשך >> כמו שאמרנו קודם, אם הרשות סוברת שאין לו כרגע לאן לחזור וזו לא דירה שכבר שוקמה, אז כרגע יש לה אישור להשאיר אותו כרגע בינתיים במלון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. בבקשה, תומר ממשרד הפנים. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני רק רוצה לסכם מבחינתנו כמשרד הפנים. כמו שאמרתי, אנחנו פועלים כרגע בנושא הסיוע. ציינתי בתחילת דבריי, יש בערך כ-15,000 בקשות שכבר נמצאות בקנה לתשלום, בהיקף של כ-30 מיליון ש"ח. מתוכם כבר הועברו 22 מיליון שקל, ועוד 3 מיליון שקלים יועברו היום. ברגעים אלה עוברים עוד 3 מיליון שקל, ובהמשך אנחנו נעביר עוד 5 מיליון ש"ח. אנחנו עושים את זה בקצב מאוד מאוד מהיר, בשיתוף גם עם רשות המיסים וגם עם משרד האוצר, אז מבחינת התכלול הדברים מתבצעים – פשוט הייתה פה איזו תהיה אם יש תכלול או אין תכלול. אנחנו נמצאים גם ב-Drill Down בקבוצות משותפות עם מרכז השלטון המקומי ועם הרשויות המקומיות. מעבר לזה, יש את השיח מול אגף תקציבים והאוצר גם לגבי השיפוי הכולל. גם לסוגיית הארנונה אנחנו בסופו של דבר נתייחס. אני מוכרח לציין שזה גם בעבודה שוטפת ונמרצת של מחוזות המשרד, גם בעניין של טמרה כפי שנאמר פה. אנחנו נמצאים כל הזמן מול הרשויות כדי לתת להן את הפתרונות, ואנחנו נמשיך לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. אני רוצה קודם כול להודות. שי, אני מודה לך על הזמן שהקדשת. אני חושב שהדיון הוא חשוב. אם אתה שם לב, אני לא מחפש פה נאומים אלא מחפש פתרונות. אני אומר את ההרגשה שלי, אז תודה לך, שי. אני מודה גם לדוד שהתחיל, היה המחמם של העניין והסביר את הדברים בצורה מיטבית, וגם לתומר ולנועה, למשרדי הממשלה ולמשרד השיכון שלא נמצא כאן. אין לי פה מספיק ח"כים בשביל שיצעקו לי אם כן או לא, אבל עם מתן אני יכול להגיע להסכמה. אני חושב שהמשרדים ערוכים, הם מגיבים טוב יותר. אני רואה את זה. אנחנו כבר מספיק ותיקים. תמיד יש מקום לשפר, אבל כדי לעזור לכם לא לרדת בציונים יהיה בכל שבוע דיון מעקב. << דובר >> מתן כהנא (המחנה הממלכתי): << דובר >> ביחס לשאלות ששמעתי אתמול, במיוחד מאדיר נעמן שהרגע דיבר, ניתנו פה תשובות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. תודה רבה. שיהיו בשורות טובות, ישועות ונחמות. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:13. << סיום >>