חומר רקע
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 162
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, כ"ה בתמוז התשפ"ה (21 ביולי 2025), שעה 11:00
סדר-היום:
<< נושא >> בחינת השימוש ביתרות שנצברו בקרן דמי המחלה לעובדים פלסטינים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חוה אתי עטייה – היו"ר
מוזמנים:
שי פנחס
–
רפרנט פנים והגנת הסביבה, משרד האוצר
אורי כץ
–
עורך דין בלשכה המשפטית, משרד האוצר
אורי אלטמן
–
יועץ למנכ"ל, משרד האוצר
סמדר פרידמן
–
משפטנית בייעוץ וחקיקה, משפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים
אפרת לב ארי
–
לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה
ברכה שטרית
–
מנהלת תחום תנאים סוציאליים, רשות האוכלוסין וההגירה
אלכסנדר קוקוי
–
רמ"ד כלכלה, משרד הביטחון
צורי זנזורי
–
מנהל תחום עיצומים כספיים, חוקי עבודה, אסדרה ואכיפה, משרד העבודה
אביתר חנן
–
רכז אסטרטגיה ומדיניות, הסתדרות העובדים בישראל
אביתר חנן
–
רכז אסטרטגיה ומדיניות אגף כלכלה ומדיניות, הסתדרות העובדים בישראל
ואאיל עבאדי
–
מנהל חטיבה ארצית בהסתדרות עובדי הבניין, הסתדרות העובדים בישראל
חנניה אזולאי
–
חבר הנהלה, התאחדות החקלאים החדשה בישראל
אברהם דניאל
–
יו״ר, התאחדות החקלאים החדשה בישראל
יגאל דנינו
–
יועץ משפטי, התאחדות החקלאים החדשה בישראל
מאיר שמש
–
יו"ר, התאחדות קבלני הפיגומים
איציק גורביץ
–
סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ
מוטי עזרן
–
מנהל תחום משפט קיבוצי, התאחדות התעשיינים
חנן שלאין
–
יועץ תקשורת ואסטרטגיה, הסתדרות העובדים הלאומית
דן ורשבסקי
–
יו''ר איגוד מנופאים ורכז מקצועות בניין, הסתדרות העובדים הלאומית
ירון סולומון
–
האיחוד החקלאי בתנועת המושבים, תנועת האיחוד החקלאי
דיאנה בארון
–
מנהלת מדיניות ציבורית, עמותת קו לעובד
בקי כהן קשת
–
הפורום למאבק בעוני
לי סיגל
–
מטה משפחות החטופים
ייעוץ משפטי:
איילת וולברג
מנהלת הוועדה:
דיקלה טקו
רישום פרלמנטרי:
נוגה כוכבי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> בחינת השימוש ביתרות שנצברו בקרן דמי המחלה לעובדים פלסטינים << נושא >>
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שלום לכולם, היום יום שני, כ"ה בתמוז התשפ"ה, 21 ביולי 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא בחינת השימוש ביתרות שנצברו בקרן דמי המחלה לעובדים פלסטינים, ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה ב-26 בנובמבר 2024. לפני שנתחיל את הדיון, אני עוברת ללי סיגל, אח של קית'. בבקשה.
<< אורח >> לי סיגל: << אורח >>
תודה. שלום לכולם, אנחנו ביום ה-674 ל-7 באוקטובר, 49 חטופים וחטופה אחת, ענבר הימן, עדיין בעזה. למי שלא מכיר, שמי לי סיגל, אני אח של קית'. גיסתי אביבה וקית' נחטפו מקיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר 2023. כן, 2023. הרבה זמן. אביבה חזרה אלינו ב-26 בנובמבר 2023 בשחרור הרביעי בשבוע שבו חטופים חזרו בהפסקת אש בהסכם דיפלומטי וחשבנו שאו-טו-טו קית' איתנו. קית' חיכה עד 484 ימים – גם בהסכם, גם בהפסקת אש, גם גם רשימות. בשחרור הראשון –קית' לא שם, בשחרור השני – קית' לא שם. בדיוק, אבל לא בדיוק, כמו עם אביבה. אם יהיה הסכם, או כאשר יהיה הסכם עכשיו, זה יהיה עוד יותר גרוע. רשימות, סלקציות – סליחה על המונח, אבל זה מה שזה. לבחור בין לבין, מי כן בוחר, מי בוחרת, מי נבחר, מי נבחרה. יש רק אחת שצריכה להיבחר, ענבר הימן, חטופה לא בחיים.
זו מציאות לא מתקבלת על הדעת, לא אחרי 654 ימים של לחימה, לחימה בכל מקום, ניצחונות בכל מקום והפסדים בכל מקום. למה הפסדים? 50 חטופים עדיין בעזה. קית' ואביבה בבית פיזית, אבל הלב שלהם, הראש שלהם, הבטן שלהם, המחשבות שלהם עדיין בעזה. קית' השאיר שם, וכבר שנה שהוא לא היה איתם, חייל פצוע, מתן אנגרסט, את עמרי מירן, אבא לשתי בנות קטנות צעירות ותאומים שגם הם מקיבוץ כפר עזה, גלי וזיו.
קית' ואביבה עולים הלילה עוד פעם על מטוס, עוד פעם לארצות הברית. מה מחפשים בארצות הברית שאין בישראל? לצערנו, מנהיגות ותוכנית. תוכנית של להשיב חטופים, לסיים את המלחמה, להביא שקט וחזון חזרה למדינה שלנו. לא חזון של מלחמה, מלחמות לא מסתיימות בהרג, מלחמות מסתיימות אחרי הרג ועוד הרג ועוד הרג, במהלכים דיפלומטיים. הקואליציה של מפלגת הליכוד, המפלגה הגדולה בקואליציה, ממשיכה במלחמה. עוד לא היינו בדיר אל-בלח? ניכנס. עוד לא היינו פה, עוד לא היינו שם? ניכנס, ניכנס. איפה החטופים? לא יודעים בדיוק. ייהרגו? אולי. זה המחיר? המחיר למה? המחיר הזה ממוטט עוד משפחות. המחיר להגיע לסוף עם עוד חיילים לא בחיים. כולנו יודעים שהמלחמה תסתיים, היא צריכה להסתיים, אתמול. אם לא ננסה הסכם שמחזיר את כולם ביחד, זה אף פעם לא יקרה. אם נסכים כל פעם טיפין-טיפין, זה מה שיהיה – עוד חיילים ימותו ועוד חטופים ימותו, ומה עשינו? נהיה גאים בעצמנו?
אני לא גאה בעצמי, אני לא גאה במדינה שלי. אני גאה בחיילים שלנו, אני גאה בכל מי שנותן את החיים, כל משפחה שהקריבה את היקר מכל – זו לא רק אמירה, זאת עובדת חיים ומוות. הגיע הזמן לשים סוף. הליכוד יכול לעשות את זה, זאת המפלגה שיכולה להוביל ולהנהיג. לא להיות מובלת, להנהיג, להנהיג אותנו ליום שאני לא צריך לחזור לכאן, שקית' ואביבה לא צריכים לטוס לארצות הברית, שמשפחות יכולות להתחיל שיקום, המדינה יכולה להתחיל תקומה. לא תקומה שמודיעים למי שגר בנגב: אל תדאגו, תחזרו הביתה, יש ביטחון. לא, זה היום ואין ביטחון. אנחנו צריכים את מחר, שיהיה ביטחון לכולנו ואת האפשרות להתחיל שיקום. 50 חטופים חייבים לחזור ואת חלק מזה. יש לך כוח, יש לך אחריות ויש לך סמכות. למרות הפגרה, תעבדו כדי שזה יקרה מחר-מוחרתיים. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה לך. נמשיך בדיון. כפי שאמרתי, על סדר-היום בחינת השימוש ביתרות שנצברו בקרן דמי המחלה לעובדים פלסטינים, ישיבת מעקב. במשך שנים רבות הפרישו מעסיקים של עובדים פלסטינים בענפים שונים לקרן דמי מחלה שניהל אגף מדור התשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה, 2.5% משכר העובדים לביטוח דמי מחלה. ובינואר 2019 הופסקה גבייה זו מהמעסיקים. כידוע, מספר העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל ירד באופן דרמטי מאז פרוץ המלחמה. בישיבה הקודמת שמענו שכחצי מיליארד שקלים נצברו בקרן דמי מחלה לעובדים פלסטינים ורק 11 מיליון שקלים שולמו לעובדים הפלסטינים בפועל. הכסף נמצא במשרד האוצר. כ-218 מיליון ₪ מתוך הסכום צבועים לטובת תשלום דמי מחלה לעובדים שחלו עד סוף 2018 ולשיפוי מעסיקים ששילמו לעובדים מתחילת 2019. היקף השיפויים ששילמה רשות האוכלוסין למעסיקים עבור דמי המחלה עומד על 11.3 מיליון שקלים בלבד. שמענו גם שצוות בין-משרדי שהוקם בשנת 2019 בראשות משרד האוצר עד היום לא הגיע למסקנות ולא פרסם המלצות לגורל הכסף שהצטבר.
עמדת הוועדה היא שלא ייתכן שהכספים נמצאים אצל המדינה תקופה כל-כך ארוכה ולא מקבלים החלטות מה עושים עם הכספים האלו. הצבתי את הנושא בפגישה שהתקיימה לאחרונה עם שר האוצר, אבקש לשמוע היום ממשרד האוצר מה הם עשו בשמונת החודשים שחלפו מאז ישיבת הוועדה בנושא ומה יהיה גורל הכספים שהצטברו. אני רוצה לעדכן שלפני כחודשיים, אפרת גם הייתה איתי בדיון, הוזמנתי לדיון אצל שר האוצר בנושא הפחתת האגרות ואז העליתי את הסוגיה הזאת אצל שר האוצר וטענו שיש חצי מיליארד שקל במשרד האוצר שנח שם ועדיין לא קיבלו החלטה מה לעשות איתו. שר האוצר הורה למנכ"ל משרדו אילן רום דבר ראשון להוציא את הכסף ממשרד האוצר. שנית, הוא גם הורה לנקש, ראש מינהל עובדים זרים, הוא לא נמצא פה היום, להיכנס לדיון ולקבל החלטות מה לעשות עם הכסף שנח שם. אפרת, שהייתה שותפה לדיון ומאז, חודשיים, לא שמענו איפה הדברים עומדים, אז אני מעבירה לך את רשות הדיבור.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אנחנו פה בשמו ועל דעתו של משה נקש, מנכ"ל הרשות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה החלטתם?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
לא החלטנו על שום דבר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
חודשיים עברו ולא החלטתם מה לעשות עם הכסף?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני משיבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, זה יצא כבר ממשרד האוצר?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני לא מכירה שזה יצא ממשרד האוצר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
המנכ"ל אילן רום קיבל הוראה להוציא את הכספים ממשרד האוצר.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
במשך השנים במציאות שאנחנו מכירים שלא השתנתה ככל הידוע לנו, זה נבדק באופן עדכני גם מול לשכת השר וגם מול לשכת מנכ"ל, לא קיבלנו שום פנייה מסודרת ממשרד האוצר בנוגע להעברה, לא של הכספים ולא של האחריות על ההובלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היה דיון ויש פרוטוקול.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני לא מכירה. שוב, יש דרך להעביר דברים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את היית איתי בדיון.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
הייתי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שמעת גם את מה ששר האוצר אמר.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
שר האוצר הנחה את מנכ"ל משרדו - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז אנחנו נבקש לפנות בכתב שבהמשך לישיבה הקודמת, עד היום לא נעשה דבר. זו עוד מריחת זמן.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
גברתי, אני לא רוצה שזה יתפרש כאילו לא נעשה דבר מצד רשות האוכלוסין וההגירה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זו לא את, אני לא אומרת שזו את.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אנחנו לא קיבלנו שום אחריות לשום דבר, כי לא פנו אלינו. אנחנו לא מכירים פנייה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לזה אני מתכוונת, לא את אישית. אני מתכוונת ששר האוצר הורה למנכ"ל משרדו להוציא את הכסף ומנגד הוא נתן גם הוראה לנקש לפעול בנושא.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
נקש מקבל הוראות מהמנכ"ל ומשר הפנים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז מה זה שר האוצר?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
גברתי, יש דרך לסגור דברים בתוך הממשלה כשיש מחלוקת בין משרדים כשיש את משרד ראש הממשלה שמוביל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני לא אומרת שלא עשיתם בגלל שאתם לא רוצים לעשות. בגלל שיש לכם עומס יש הרבה דברים ויש ענייני תעדוף.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
לא, זה לא מה שאמרנו. שר הפנים לא קיבל שום פנייה משר האוצר בנוגע להעברת אחריות לצוות הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל למה נקש לא יזם את זה? הוא קיבל הוראה לעשות את זה, נקש היה צריך ליזום.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
נקש מקבל הוראות משר הפנים, גברתי, לא משר האוצר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז הוא היה פונה לשר הפנים ושר הפנים היה פונה לשר האוצר. זה לא אלייך, אני לא כועסת עלייך.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
הדבר הנכון בעינינו הוא ששר האוצר יפנה לשר הפנים וגם לשר העבודה, אני אזכיר באותה הזדמנות ששני השרים התבקשו - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כלומר, את טוענת שעדיין לא נעשה כלום ולא קיבלתם הוראות.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
עובדתית, לשכת מנכ"ל ולשכת השר שלנו לא מכירות פנייה משר האוצר בנוגע להעברת האחריות לצוות הבין-משרדי ממשרד האוצר למשרד אחר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נמצא פה נציג ממשרד האוצר, בבקשה. אתה נכחת בדיון שהתקיים עם שר האוצר ועם אגף התקציבים בעניין הורדת האגרות?
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
בוקר טוב, אני יועץ למנכ"ל משרד האוצר. אני לא השתתפתי בדיון שציינת וגם לא עברה אלינו ההוראה שציינת, אני שומע את זה פה בפעם הראשונה. אנחנו נבדוק את הנושא ובהתאם לכך גם נהיה בקשר, כפי שציינה גברתי מקודם, עם המשרדים הרלוונטיים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר. אנחנו נקיים נוסף.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
כן, אנחנו נבדוק את זה אצלנו בתוך הבית, כמובן נהיה בקשר עם המשרדים הרלוונטיים האחרים ונמשיך בהתאם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יפה, אבל מהדיון הקודם, לפני שמונה חודשים, האם הצוות שלכם התכנס? האם דנתם בנושא? האם קיבלתם החלטות בנושא? מה נעשה לפני שמונה חודשים?
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
בשמונה חודשים האחרונים לא היו החלטות חדשות שהתקבלו בנושא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היה דיון?
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
לא היה דיון משמעותי נוסף לעומת דיונים שהיו בעבר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה זלזול בוועדה, סליחה, זה לא לקחת את הוועדה ברצינות. זה פוגע מאוד. זה נכון שיש דברים כבדי משקל והמלחמה שהייתה, עם כלביא, היו הרבה דברים, ולא מצאתם לנכון להתייחס לסוגיה.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
אני אגיד שעוד אחד מהגורמים שמשפיעים הוא גם, כאמור, זה שלא נכנסים כיום כמעט עובדים פלסטינים לתוך ישראל וזה גם משפיע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, אבל זה עומד ותלוי. זה עומד, זה תקוע.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אני מכיר את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
טוב, אנחנו ניתן לכם את רשות הדיבור.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
רק עוד משפט. כאמור, לא התקיימה בחודשים האחרונים ישיבה משמעותית נוספת, אנחנו נבדוק בהתאם למה שציינת בהתחלה את ההוראה שהייתה והישיבה שהיית, נתקדם בהתאם לכך ונעדכן כמובן את הוועדה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
איציק גורביץ', בבקשה. תאמר גם מה אתה מציע לשולחן הזה לעשות עם היתרה.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
קודם כול, מאחר ומדובר בראייתנו, אבל ביחד עם קו לעובד וגם עם ההסתדרות, מדובר על כך שאולי חלק מהכספים צריכים להגיע להם וגם למעסיקים, אבל שוכבים מאות מיליוני שקלים. מרותקים 200 ומשהו מיליון שקל לעובדים שיש להם את הזכאות של 2018 להראות ימי מחלה – זה נראה הזוי, אבל מאחר וזה לא כסף של מדינת ישראל, ככה מתייחסים אליו וזה חבל. זה חבל כי זה כרגע הפך למס, מס שהטילו על מעסיקים ואולי על חלק מהעובדים שלא יכולים ליהנות מהכספים האלה. אלה לא מקורות של מדינת ישראל, זה לא ביטוח דמי מחלה, זאת הייתה קרן וקרן היו אמורים להחזיר.
אם לא מצאו כרגע את המנגנון, אני חושב שהם צריכים למצוא את המנגנון ואנחנו כן הצענו והגשנו נייר ביחד עם קו לעובד ואני מזכיר שקו לעובד זה הארגון שהתנגד לנושא הזה. הגענו להבנות מה לעשות עם הכספים הללו. חלק מהכספים הללו צריכים ללכת לאיזושהי זכאות לעובדים וחלק מהם, כמו שהצענו, גם למעסיקים ששילמו. זה גם כסף של המעסיקים. הרי כל אחד מאיתנו צובר מחלה בתלוש, לא צריך לשלם; פה זה שולם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל שאלת השאלות, אפשר לאתר את העובדים האלה?
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
כן, כמובן שאפשר לאתר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אין בעיה?
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
אין שום בעיה לאתר את העובדים כמו שאין שום בעיה לאתר את המעסיקים. יש מערכת מאוד מסודרת של רשות האוכלוסין וההגירה עם כל הנתונים על כל העובדים, כמה שולם בגינם וכו', זה מופיע. ברור שאפשר. למי שזה כבר לא רלוונטי לגביו, לחשוב מה עושים עם הכספים אם כבר לא רלוונטי לתת להם. זה לא יכול להיות, זה מאות מיליוני שקלים, מאות מיליוני שקלים שיכולים להשתמש בהם. אין את המעסיקים להחזיר להם, חלק מזה לעובדים. עכשיו, אם שלושת הגופים שטענו אחד כנגד השני סביב האירוע מגיעים להבנה, לא יכול להיות שמדינת ישראל יושבת על הכסף שלנו, של העובדים ושלנו, ולא מחליטים כי זה לא נוגע להם. לא הגיוני.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
נשמח גם להתייחס.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
סליחה, לגבי הטענה שהפועלים הפלסטינים שצריכים לחזור לא יחזרו – אין לזה שום משמעות. החל מ-2019 יש שם צבירה רגילה של דמי מחלה, אין לזה שום קשר. מעבר לשבע שנים דמי מחלה, זו כבר לא התיישנות. אגב, להגיד לכם את האמת? חבל, אני אישית מכיר הרבה פועלים שהיו יכולים להיעזר בזה והמנגנונים לא עובדים.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
אבל איציק, אפילו אם הם יחזרו, היום אין קרן. הם לא מוסיפים כסף בקרן, לא חוסכים קרן.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
נכון, מ-2019.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הקרן לא קיימת.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
מ-2019 זה בדיוק כמו כל עובד ישראלי. יש צבירה בתלוש, אם העובד חולה משלמים לו ומנכים לו מהתלוש. זה לא עולה כסף לאף אחד.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
אני אשמח להתייחס.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רגע, אני אתן לפי הסדר. עורך דין יגאל דנינו.
<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>
אני יועמ"ש התאחדות חקלאי ישראל. כמו הקבלנים, גם אנחנו מאז הדיון הקודם באנו בדברים עם קו לעובד שייצגו את העובדים בבג"ץ והגשנו הודעה משותפת לשרי האוצר והפנים שאנחנו מבקשים שהכסף יחולק בין המעסיקים לעובדים. אנחנו מדברים על הכספים שנצברו ולא נוצלו. זה הסדר שאנחנו הגענו אליו מתוך הבנה שכדי לקדם את העניין הזה אין ברירה אלא להגיע להסדר, שלפחות מצד המעסיקים והעובדים לא תהיה מחלוקת לגבי החלוקה. אנחנו עדיין מחכים ומצפים, כמו כל היושבים סביב השולחן הזה, שהוועדה הבין-משרדית תפרסם את מסקנותיה ויש לי חשש שהסיבה שהמסקנות לא מפורסמות לא קשורה לנסיבות, אלא לעניינים אחרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מי צריך לפרסם את המסקנות?
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
מזמן היו אמורים לפרסם. לפני חמש שנים היו אמורים לפרסם את המסקנות.
<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>
הוועדה בין-משרדית שמונתה ב-2019 ולפי הדיון שהיה בפעם הקודמת הבנו שהיו לה שלושה סבבי התכנסות. רגע, הוועדה קיבלה החלטה? הוועדה עוד לא קיבלה החלטה, הוועדה פנתה לציבור וביקשה את עמדת הציבור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
באיזו שנה זה היה?
<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>
ב-2023. כל המעסיקים לפי מיטב ידיעתי הביאו את הטענות שלהם בפני הוועדה, גם בכתב וגם בעל פה, ומה שנשאר זה שהוועדה תקבל החלטה מה היא חושבת שצריך לעשות עם הכספים. כאן, בנקודה ה-99 של המהלך, זה נעצר ולא סתם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל הגעתם להבנה, נכון? כל הצדדים הגיעו להבנה, אז למה?
<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>
כן, מהצד של העובדים והמעסיקים.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
סליחה שאני מתערב, צריך להבין שהגורמים שהם בעלי עניין הגיעו להבנה, זה כמו שהבנק מחזיק את הכסף והוא לא רוצה לתת אותו לא לזה ולא לזה – זה לא שייך לבנק. זה לא שייך לבנק, זה פשוט.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
האמת ששר האוצר היה המום. הוא לא ידע בכלל מהסוגיה, אני הבאתי אותה לידיעתו, הוא לא ידע שזה קיים.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
עוד נקודה, סליחה שהפרעתי.
<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>
תן לי רק לסיים.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
אם תשאל מי בוועדה, אף אחד לא יודע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז אנחנו נשמע מהם, שהם יגידו לנו מה הרכב הוועדה ומה הערות הציבור, מה הוחלט שם.
<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>
בדיון הקודם נאמר מיהם חברי הוועדה, אבל בכל אופן אני רוצה להיות פרקטי. בדיון הקודם היושב-ראש רביבו הציע הצעה מאוד פרקטית, שיוקם שולחן עגול בהשתתפות כל הצדדים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל כבר הייתה ועדה.
<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>
לא, הוועדה לא נותנת החלטות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
השולחן העגול ייתן?
<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>
אולי, בהסכמה. בהסכמה אולי אפשר להגיע לדברים יותר פרקטיים. אני סתם זורק לאוויר: אולי המדינה חוששת שברגע שתהיה החלטה של הוועדה יתקפו אותה מבחינה משפטית? אז אולי כדי להימנע מכך, לא מפרסמים את המסקנות, אבל אולי בכל זאת אפשר להתכנס, יש פה 500 מיליון שקלים על השולחן שמחכים – אני לא יודע, אגב, אם הם מנוהלים, אם מישהו מנהל את הכספים האלה, 500 מיליון שקלים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם צבועים, לא?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הם לא מנוהלים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה קורה לערך שלהם?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
בדיון הקודם הבנו שהם לא מנוהלים.
<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>
גם זו בעיה הפני עצמה, בעיה קשה. אנחנו כבר מדברים על המון שנים שהכסף שוכב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני מקווה שבדיון הבא נציגי האוצר יגיעו עם תשובות.
<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>
אני בכל זאת פונה לצד השני של השולחן ואני מציע. הינה, אם העובדים והמעסיקים עם קו לעובד יצליחו להגיע להבנות - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נמצאת פה הנציגה של קו לעובד, את תרצי לומר כמה דברים?
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אחר כך תצטרפי אלינו, יש פה מקום.
<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>
אז אולי יזמינו אותנו בנפרד או ביחד, איך שרוצים, לשולחן עגול ואפשר יהיה לדבר. אנחנו פתוחים לכל דבר, אבל להשאיר את המעסיקים בצד שלי, את החקלאים, כל-כך הרבה שנים כשהם פונים שוב ושוב כל כמה שבועות – מה קורה עם הכסף, מה קורה עם הכסף ואין לנו תשובות – אני חושב שזה לא לכבודה של הוועדה הזאת, לא לכבודה של הממשלה וגם לא לכבוד ארגוני המעסיקים שאין להם תשובות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הגיע הזמן לקבל את ההחלטה. בקי, בבקשה.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
אני אשמח, אבל אולי נשמע קודם את דיאנה. זה הגיוני לשמוע קודם את נציגת קו לעובד. אחריה אני אשמח לדבר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז דיאנה ואחר כך גם את נציגי הממשלה.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
תודה רבה, גברתי. אנחנו באמת שמחים שהוועדה דנה בנושא הזה, אבל ממה שאני מבינה, למרבה הצער אין עדיין תשובות לגבי מה ייעשה עם הכסף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו עדיין לא שם, את לא היית בפתיח. הכסף עדיין לא יצא ממשרד האוצר.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
לא יצא עדיין ממשרד האוצר. אני מקווה שהאוצר יגיע עם תשובות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא יגיע בפעם הבאה.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
הם לא הגיעו לדיון הזה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא לא שמע את מה ששר האוצר החליט.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
הבנתי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לפני חודשיים שר האוצר הורה לאילן רום, מנכ"ל משרד האוצר, להוציא את הכסף ממשרד האוצר ולהעביר אותו לרשות האוכלוסין ורשות האוכלוסין צריכה להתקדם ולהחליט מה היא עושה, לקדם את הנושא. עדיין לא נעשה דבר והם לא מכירים הנחיה כזאת.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
למרות שחלפו חודשיים, לפי מה שגברתי אומרת. כמו שאני מניחה שהוועדה יודעת, אנחנו כבר הוצאנו פנייה משותפת יחד עם ארגוני המעסיקים ויחד עם ארגוני העובדים עם איזושהי הצעה לגבי מה ניתן לעשות עם הכסף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה החלטתם? את יכולה לפרט? הגעתם להבנה ומה החלטתם?
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
אני יכולה לתת לנציגים האחרים להגיד את זה, אבל בגדול אנחנו הגענו להסכמה שהכסף צריך לחזור גם למעסיקים וגם לעובדים, מכיוון שהכסף הזה במשך שנים נצבר למעשה על הגב שלהם ולכן חשוב שהם יקבלו את הכסף הזה בחזרה. לגבי חלוקה ואופן הביצוע אפשר לדבר, אבל החלטנו לגבי ייעוד הכסף, זה הייעוד הראוי בעינינו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הבנתי מהדיון פה שהוקמה ועדה ציבורית.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
הוקמה ועדה לפני הרבה מאוד זמן.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
לפני הרבה זמן.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
לפני הרבה מאוד זמן, גברתי והיא עדיין לא הגיעה להחלטות. האמת היא שבזמנו היו כל מיני הצעות לגבי אופן השימוש בכסף לטובת מטרות אחרות שהכסף הזה לא נועד מעולם עבורן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היא לא פרסמה את ההמלצות שלה.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
לא, היא לא פרסמה את ההמלצות שלה. בגלל זה אנחנו התכנסנו ביחד כדי לנסות לדחוף, מכיוון שאנחנו יכולים להסכים על האופן שבו הכסף הזה צריך להיות מוחזר, אנחנו רק מקווים שהמדינה באמת תרים את הכפפה ותיישם את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
טוב, אנחנו פה בינתיים.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
אפשר עכשיו?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בקי ואחר כך אתה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה על הגב של המעסיקים, לא של הפועלים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, בקי רוצה ואנחנו ניתן לכולם לדבר.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
גם של המעסיקים וגם של העובדים.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
תודה, גברתי, אני מהפורום למאבק בעוני. אנחנו מייצגים אנשים שחיים בעוני, בכללם עובדים עניים ובכללם ודאי גם עובדים פלסטינים, שהם הרבה פעמים העובדים הכי עניים או כלולים בתוך קבוצה גדולה מאוד של עובדים עניים.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
סליחה, יש הרבה מאוד עובדים עניים בישראל, למרבה הצער. בתוך העובדים המוחלשים יש כאלה שעוד פחות מצליחים לממש זכויות מאחרים, כשבאופן כללי כפי שאנחנו מכירים את זה, ככל שאדם יותר חלש, מוחלש ויותר עני, הוא פחות ממצה את הזכויות שיש לו. כמובן שהסיפורים שיש לנו הם כבר לא עדכניים, כי כולנו מסכימים שאלה סיפורים שהיו בעבר הדי רחוק כי זה כבר לא מה שנהוג היום, למרות שגם היום יש עובדים שכמובן לא ממצים זכויות. בגדול, אנחנו מדברים על עובדים שגם כשהם היו חולים או פצועים הם לא הצליחו לקבל את הזכויות שלהם וגם יש דברים שהם לא הוגדרו לצערי כזכויות דאז, כמו למשל בנושא הטיפול הרפואי, הם קיבלו רק טיפול ראשוני ביותר ואם הם נדרשו לשיקום, לכל מיני דברים נוספים, הם נשלחו לרשות הפלסטינית, איפה שהדברים לא כל-כך קיימים. גם בארץ אין מספיק, אבל שם עוד פחות.
מדובר על אנשים שבנו לנו בתים, כבישים ודברים בארץ שכולנו נהנים מהם ויש חובה מוסרית לדאוג שהם יקבלו את הדברים שהם זקוקים להם, לפחות את ימי המחלה, כשלדעתנו ראוי לקחת מהכספים שם עוד כספים עבור אותם עובדים שלא קיבלו בסוף את הטיפול הרפואי שהם זקוקים לו וחלקם סובלים עד היום למיטב ידיעתנו.
<< אורח >> דיאנה בארון: << אורח >>
אני לא הבנתי למה הם לא קיבלו את הטיפול הרפואי. הם לא ידעו שהם יכולים לקבוע?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם לא מיצו את הזכויות שלהם?
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
הרבה מאוד מהם לא הצליחו למצות זכויות והרבה מהם נשלחו לקבל את הטיפול הרפואי עצמו במקום שבו הטיפול חסר – חלקי, חסר, פחות טוב – והם גם נדרשו לשלם שם השתתפות, אז יכול להיות שאנשים שלא היה להם את הכסף לשלם את ההשתתפות העצמית – עובד ישראלי שחס ושלום נפגע פה בתאונת עבודה הוא חבר בקופת חולים ומקבל את כל הטיפולים שהוא צריך לקבל, לרבות שיקום וכל מה שנדרש בעסקת חבילה, והוא לא נדרש להתחיל לשלם תוך כדי.
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
גברתי, זה לא ביטוח רפואי, אלה דמי מחלה על היעדרות מהעבודה.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
לא, לא, לא. אני אבהיר.
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
זה לא ביטוח רפואי.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
אני אבהיר. אני לא אומרת שדמי מחלה זה היינו הך, בכלל לא.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ביטוח לאומי משלם את דמי המחלה, לפני הכול. לא טיפול רפואי.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
אני אבהיר. אני לא אמרתי שדמי מחלה זה אותו דבר, ברור לי שזה לא אותו דבר. אני מדברת על זה שמצד אחד נשאר לנו כסף ומצד שני יש אנשים שתוך כדי העבודה בישראל - - -
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
זה לא כסף שנשאר, זה כסף שמעסיקים הפקידו. זה לא כסף שהמדינה הביאה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עבור העובדים.
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
לא לטיפול רפואי. לאיזה טיפול רפואי זכאים עובדים בנושא הזה?
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
אני רוצה להזכיר לך דבר אחד: אותם אנשים גם אנסו ושרפו את הבתים. את זה שכחת להזכיר.
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
זה כסף של מעסיקים, איזה שימוש יעשו בו לטיפול רפואי?
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
אני קיבלתי רשות דיבור. כשאתה תקבל רשות דיבור, אתה תדבר, סליחה. סליחה.
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
כשאת רוצה לקחת את הכסף שלי לטיפול רפואי, בוודאי שאני אדבר.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
סליחה, אתה תדבר כשאתה תקבל רשות דיבור.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
אני לא מבין, את צד בעניין פה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז אם אחד העובדים בחופשת מחלה, הוא צריך שיקום אחרי תאונת עבודה, מה עושים איתו? הקרן הזאת לא משרתת אותו?
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
אלה דמי מחלה על היעדרות מהעבודה.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
את מי את מייצגת?
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
זו אי-הבנה מוחלטת של הדברים.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
סליחה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו רק שומעים והפרוטוקול רושם.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
חבל על הדיון הזה.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
את ארגון עובדים?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני צריכה לתת לכולם. בבקשה, בקי, תסיימי. יש עוד דוברים והמליאה מתחילה ב-12:00.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
כן, אני אשמח להשלים את דבריי. זה שכל-כך מכעיס אנשים שאנשים שעבדו פה אמורים לקבל טיפול רפואי, זה מאוד עצוב. לשם החידוד, אני אבהיר שברור שיש הבדל בין הדברים, אבל אנחנו בכל זאת אומרים: יש פה פגם שנוצר. אנשים לא קיבלו, לא קיבלו, דברים שהם היו צריכים לקבל, גם המעסיקים שילמו כסף וגם העובדים היו צריכים לקבל זכויות שהם לא קיבלו. זו המציאות. חלפו כך וכך שנים, היום יש כסף שמוחזק בידי האוצר, שזה כסף לא שלו בכל מקרה, וראוי שהוא יגיע לאנשים שזה כן שלהם, שאנחנו סבורים שבנקודת הזמן הזאת ראוי לראות איך אנחנו דואגים שזה יגיע לעובדים ובפרט לעובדים שהם אכן חלו, נפצעו ונשארו עד היום עם קושי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ברור, אבל הם הגיעו להבנה.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
במשפט אחרון שאני אבקש לומר לגברתי, אני מקווה מאוד שגברתי תקבע זמנים מאוד קצרים לקבל תשובות מהאוצר ואם לא, אולי גברתי תרצה להגיש הצעת חוק שתדרבן אותם. אם המשרד מתקשה, אולי הכנסת יכולה לסייע להם להזדרז. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, תודה. עורך דין מוטי עזרן, בבקשה.
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
שלום, אני עורך דין מהתאחדות התעשיינים. כבר בדיון הקודם ועוד קודם לו הבענו את עמדתנו בנוגע לייעוד הכספים. במסגרת הוועדה הבין-משרדית המדינה הביאה כל מיני רעיונות לייעד את הכספים לחניונים, למעברים, כל מיני דברים שלא קשורים לכסף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
השתתפת בישיבה?
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
השתתפתי בישיבה הקודמת, הגשנו נייר עמדה לוועדה הבין-משרדית, הבענו את עמדתנו בנוגע לייעוד הכספים והיעדר כל קשר בינם לבין תשתיות, כבישים או חניונים. אלה כספים שהופקדו על ידי מעסיקים שלא היו צריכים להפקיד אותם אילולא המדינה דרשה מהם להפקיד אותם. בחוק דמי מחלה אין חובה להפקיד בקרן דמי מחלה, המדינה דרשה את זה באופן כללי מכלל המעסיקים בלי הבחנה קטגורית אם יש להם מחויבות כזו ברמה ההסכמית הענפית והיא יצרה את הדרישה הזו. כמו שאמר חברי, זה לא ביטוח דמי מחלה, זו קרן דמי מחלה שהמדינה גם לא השקיעה אותה בשום דבר. חצי מיליארד שקל ששוכבים כאילו אנשי האוצר לא יודעים לבצע השקעות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רגע, אתה בוודאות יודע מה המדינה עושה עם החצי מיליארד שקל?
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
זה מהדיון הקודם. בדיון הקודם האוצר הודה שהכספים האלה לא הושקעו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה, הם יושבים ככה?
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
על פניו, 20 שנה הכספים האלה היו אמורים לעשות תשואות מטורפות. גם ככה הניצול שלהם הוא ניצול מינימלי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נציג האוצר, זה נכון מה שהוא אומר?
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
תסתכלו בפרוטוקול של הדיון הקודם, גברתי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, בוא נשמע את נציג האוצר, אם הוא יודע להגיד מה הממשלה עשתה עם הכסף. אתה ממשרד האוצר?
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
כן, אני רפרנט פנים סביבה עם החשב הכללי במשרד האוצר. לפי מה שאני יודע, ואני מחכה לתשובה סופית על זה, הקרן הזאת לא מנוהלת והיא לא צוברת - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל הכספים צבועים, לא?
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
היא מנוהלת בחשבון בנק נפרד והיא לא צוברת ריבית ייעודית לחשבון הזה.
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
אני רק רוצה להשלים, גברתי.
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
אני מחכה לתשובה סופית, אז אם יהיה עדכון אני אעדכן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, אז תעדכן אותנו.
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
אם באמת הכספים היו מושקעים בכל דרך שהיא, כל אפיק שהוא, אפילו כושל, הכספים היו רווחיים בצורה מטורפת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון. חצי מיליארד שלא מנוהלים?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
3% לשנה.
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
כן. מינימום, גברתי. אפילו בקרן כספית תשימו אותם. אנחנו מבקשים דבר אחד. גם ב-200 מיליון שקלים שבוועדה הבין-משרדית והמשרדים החליטו לצבוע, אנחנו רואים שהניצול שלהם הוא מינימלי, הוא כמעט ולא קיים. כמו שאמר חברי מההסתדרות, הדרך לקבל כספים מקרן דמי המחלה אחרי 2019 היא דרך נוראית. כמעט ולא ניתן לבצע או לממש כספים דרך הנוהל הזה ועובדים פונים למעסיקים שלהם, שהם הכסף המהיר והקל.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
מצוין.
<< אורח >> מוטי עזרן: << אורח >>
נכון. לכן המתווה הזה, גברתי, שבו המעסיקים והעובדים, שהם כל הצדדים למקור של הכסף הזה בסופו של יום – הוא צריך להתקבל בצורה מוחלטת, מקובלת וכמה שיותר מהירה לחלוקה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא מחכה הרבה זמן.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
אני מההסתדרות הכללית. קודם כול, תודה ליושב-ראש הקודם שהעלה את הנושא ואת ממשיכה אותו, זה סופר חשוב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הבאתי אותו לסמוטריץ' לפני חודשיים.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
מעולה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא הורה לעשות דברים והם לא נעשו.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
אני קטונתי מהפגישות שאני לא נוכח בהן, אבל אני חושש שזו מדיניות. בסופו של דבר, יש הרבה מאוד כסף שנעלם, שלצורך העניין המעסיקים שילמו אותו, חלק מהמעסיקים אפילו ויתרו עליו, על העובדים הפלסטינים שלא נדבר, הם לא יכולים באמת לצעוק את צעקתם, והעולם כמנהגו נוהג. בסוף יכול להיות מצב שירצו לשים יד על הכסף הזה לדברים אחרים, כמו שחברי נגע, לכבישים, לכל מיני דברים אחרים, כי למדינה שלנו, כמו שאנחנו יודעים, יהיה חסר כסף, אז בואו ניקח את הכסף שהמעסיקים שילמו כמס ונמשיך הלאה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הם טוענים שהכסף שוכב.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
אנחנו הגענו למתווה פשרה לא סתם. אנחנו מבינים שהזמן הוא פקטור. מצד אחד, כי יש אובדן כספים, החשבון עצמו לא מנוהל ואין תשואה לכסף הזה. מהצד השני, אחר כך יהיה קשה למצוא גם את המעסיקים וגם את העובדים. יש מעסיקים שיסגרו את העסקים שלהם, שסגרו את העסקים שלהם, שהם כבר לא מעסיקים יותר, עברו מאז שש שנים. כנ"ל לגבי העובדים, יש עובדים שנפטרו. ככל שעובר הזמן, יהיה יותר קשה למצות את הדבר הזה. כמו שבקי אמרה, הוועדה צריכה לצאת באמירה חד-משמעית של טווח זמנים קצר וממש לנהל את האירוע. עד עכשיו אף אחד לא מנהל את האירוע והאירוע מתמוסס ככה באוויר, עד שמתי שהוא מישהו ישים את היד על הכסף וייקח אותו לדברים אחרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. אברהם דניאל, התאחדות החקלאים החדשה.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
אני רוצה להמחיש טיפה את השאלה של מי הכספים. אני מעסיק עובדים, כל חודש העובד צובר את ימי המחלה. נניח שהוא צבר מהיום, עזב את העבודה – אני לא משלם לו. חלה? הוא מנצל את ימי העבודה, נקודה. זאת אומרת, חד וחלק הכספים האלה שייכים לנו, למעסיקים בלבד, נקודה. עכשיו, אם הגענו לאיזושהי הסכמה, מה החוצפה הזאת שלא מוכנים להחזיר לנו את הכסף? זו חוצפה ממדרגה ראשונה. הוא אומר שזה בחשבון בנק. מה, את מכירה בנק שלא משלם ריבית? זה לא בבנק, הכסף באוצר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נשמע אותם.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
זה לא יעלה על הדעת שאני מפקיד כסף בבנק - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ממה שהבנתי זה אצל האוצר, זה לא בבנק.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
יפה והוא אמר שזה בבנק, נכון? הוא אמר בבנק. ככה הוא אמר, ככה שמעתי, אלא אם כן אני טועה ולא שמעתי טוב. זה בבנק. איזה בנק לא משלם ריבית? איזה בנק? את מכירה בנק שלא משלם ריבית עם סכומים כאלה? את מכירה כזה דבר? אני לא מכיר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אם הוא בעו"ש אז יש בעיה.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
אני חושב שחייבים לחלק את הכסף הזה מייד. זה לא של האוצר, בשום פנים ואופן זה לא שלהם, הם סתם לקחו לנו כסף, שדדו אותנו, וזו לא שיטה. חייבים להחזיר את הכסף באופן מיידי, נקודה. מה הם מחזיקים בכסף הזה? למה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בגלל זה אנחנו פה.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
אנחנו פה, אבל שש שנים אנחנו פה וזה לא קורה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, אני מחכה חודשיים. לפני חודשיים העליתי את זה ועכשיו אני רוצה לקבל תשובה.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
בסדר, אבל צריך לפתור את הבעיה הזאת ולגמור עם הסיפור הזה. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ברור. אנחנו נתחום את זה בלוחות זמנים, אל תדאג.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
גם ככה עכשיו הכנסת יוצאת לפגרה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה לא קשור. גם בפגרה אפשר לעשות דיונים. אין כל קשר, הכנסת לא התפזרה. מאיר שמש, בבקשה.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
יש לי שאלה, אני אשאל את דיקלה. דיקלה, אם את לא מנצלת את ימי המחלה שלך ומחר את עוזבת את הכנסת, מה קורה? אני אשאל את נציג האוצר.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
אני אגיד לך. לדיקלה יש הסכם קיבוצי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא, נציג משרד העבודה שיידע להגיד מה חוקי העבודה. צורי, תענה בשמה.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
אני שואל עליי. מה ההבדל ביני לבין פועל פלסטיני? אבא שלי בא מעיראק, אז אנחנו בערך אותו דבר. למה יש לו יותר זכויות ממני? אם אני לא ניצלתי את ימי מחלה ועזבתי את העבודה – זהו הלכו ימי המחלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא כל ימי המחלה הולכים, נכון?
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
כל ימי המחלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תנו למשרד העבודה, הוא יודע.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
א', זה תלוי בהסכם שיש לעובד ו-ב', אם העובד יודע למצות את זכויותיו.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
סליחה, סליחה. אני שואל על עובד יהודי, לא מעניין אותי פלסטיני.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הינה, צורי ממשרד העבודה יענה לנו.
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
כיום המצב המשפטי - - -
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
סליחה, היא מדברת פה על כמה שאני מנצל. היום פועל עולה 1,000 שקל, מי מרוויח כל-כך הרבה? 1,000 שקל נטו אנחנו משלמים, איציק יגיד לכם. על מה אתם מדברים? איזו חולשה? מי האחרון בשרשרת המזון? היום אנחנו המעסיקים האחרונים בשרשרת המזון כשאנחנו מחכים כבר שנה וחצ, עוד לא קיבלנו פועלים זרים ועוד לא קיבלנו כלום. אז על מי את מדברת?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ושילמת גם כסף מראש.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
ושילמנו את הכסף מראש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גם את זה העליתי בפני שר האוצר והוא הורה לנקש לטפל בזה באופן מיידי.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
אז מי? כשאני צריך להתקשר כל פעם לפקידה בבנק, אני אשמיע לכם שיחה, להתחנן שלא יחזירו צ'קים, שיכבדו את הכול. היו מקדמות לשלם, עכשיו את המקדמות לשלם למס הכנסה לא יכולתי לשלם. אז על מי את מדברת? הם מוחלשים? אנחנו המוחלשים. מספיק. מספיק לרחם על מי שלא צריך לרחם עליו. מי שמרחם על אכזריים, מתאכזר לרחמנים. אנחנו יהודים, אנחנו רחמנים, ובטעות אנחנו מרחמים על מי שעשה בנו פוגרום. אל תסתכלי עליי ככה.
<< אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >>
כרגע אתה מרחם על שר האוצר.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
על שר האוצר? אני מרחם עלייך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רגע, סיימת?
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
לא התחלתי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא התחלת. מה לפי המצב המשפטי?
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
המצב המשפטי היום ידוע, דמי מחלה הם כספים שנצברים לזכות העובד במהלך העבודה שלו לפי ותק ההעסקה.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
סליחה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לפי הוותק, הוא צודק.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הם לא ניתנים לפדיון.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
זה לא כסף שנצבר, זו זכות.
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
אני יודע.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
ימי מחלה, צברתי מחלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
על פי חוק.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
כן, עד 90 יום צברתי.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הם לא ניתנים לפדיון, שלא כמו חופשה.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
האם אני המעסיק לא שם כסף בצד?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
נכון, הוא לא שם.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
סליחה, אדוני.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תמשיך.
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
ימי מחלה נצברים לפי ותק העסקה. הם נצברים אבל הם לא ניתנים לפדיון ברוב הענפים, למעט מקומות שיש בהם הסכמים קיבוציים או במגזרים ציבוריים, לרוב ימי מחלה גם נפדים. לא בכל המגזר הציבורי, זה תלוי בחוזה ההעסקה שהממשלה חתמה עם אותו עובד ציבור. בכל הנוגע לדיון כאן, אני לא אוכל להביע עמדה מטעם המשרד בגלל שקודם כול אנחנו נצטרך עמדת שר, מה שאין לנו כרגע לגבי הכספים. מה שאנחנו כן צריכים ואני ציפיתי לשמוע, זו עמדת משרד האוצר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נניח שמשרד האוצר הוציא את הכסף מאצלו והוא אמר לי לחלק אותם לפי המתווה שהוחלט, מהנקודה הזאת תתייחס.
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
אני לא יכול להתייחס למשהו תיאורטי, אני צריך לשמוע מה העמדה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר.
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
צריך להיות דיון של הצוות הבין-משרדי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, אבל כבר כמה שנים שהוא לא מתכנס.
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
לכן צריך לשמוע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
השר הנוגע בדבר, סמוטריץ', בכלל לא ידע שהדבר הזה קיים, הוא לא ידע על הסוגיה הזאת.
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
אני לא יודע מה השר ידע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא לא ידע, אני אומרת לך.
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
אבל המשרד שלו, אנשי המקצוע, כן היו צריכים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז הם לא עשו. זה לא קרה, הם עמוסים. יש סדרי עדיפויות, יש כל מיני תיעדופים של נושאים. בוא נמשיך מפה.
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
אז אנחנו צריכים להבין מי מתכלל את האירוע הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר.
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
עד היום משרד האוצר היה המתכלל של האירוע. משרד האוצר היה אמור לתכלל ואם רוצים להעביר שרביט, יש דרך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, אנחנו נטפל בזה. משרד הביטחון.
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
אני בדקתי עם הנציגים אצלנו ושר העבודה לא קיבל שום דבר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני יודעת. כלומר, זה מהאוצר, מי שכתבו את הפרוטוקול לא יישמו את ההחלטות שהתקבלו בוועדה.
<< אורח >> צורי זנזורי: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
את זוכרת שהשתתפת. משרד הביטחון. אני אתן לך בהמשך, משרד הביטחון עכשיו.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
סליחה רגע, סליחה. אם יש איזה עובד שמגיע לו כסף על ימי מחלה, שיבוא ויתבע. אי-אפשר שיבואו אנשים שהם לא מייצגים, כל מיני ארגונים שהם נגד המעסיקים, נגד המדינה ונגד הכול - - -
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
בזמן אמת לא אפשרת לו לתבוע, עכשיו אתה תאפשר לו לתבוע?
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
למה? שיתבעו. חסר להם? הרי יש להם עורכי דין. יש להם כל-כך הרבה עורכי דין וכל-כך הרבה תביעות, אנחנו כל יום רואים את התביעות.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
הם לא ידעו על הקרן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עמדת משרד הביטחון בבקשה.
<< אורח >> אלכסנדר קוקוי: << אורח >>
אני ראש מדור כלכלה במתפ"ש. בעבר, במסגרת צוות בין-משרדי הוצגו כל מיני תוכניות תיאורטיות למימוש הכספים. נכון לעכשיו אנחנו מבינים שהתוכניות האלו לא רלוונטיות, כי המצב מלחמתי והשתנו פה קצת תיעדופים, אז אנחנו ממליצים לכנס שוב פעם את הצוות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה זה? אבל אין כל קשר, זה הכסף של המעסיקים והעובדים.
<< אורח >> אלכסנדר קוקוי: << אורח >>
אני אסביר את עצמי אחרת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לשיפוץ וכל אלה? אבל הגיעו כאן למתווה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זאת הדרך הנכונה שהצוות החליט.
<< אורח >> אלכסנדר קוקוי: << אורח >>
אני מסביר. התוכנית הזאת שהושגה בעבר לא רלוונטית להבנתנו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז מה אתה חושב שכן צריך? אחרי שאיציק יציג, מה אתה חושב?
<< אורח >> אלכסנדר קוקוי: << אורח >>
לשימוש בכסף, זה מתאים לגורמים המקצועיים יותר.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז הם לא מתערבים. בבקשה, איציק.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
קודם כול, אני אציג בקצרה את המתווה שהגענו אליו בהבנה גם עם ההסתדרות ועם קו לעובד. בגדול אנחנו מדברים על חלוקה של השבת הכספים הללו, שני שליש למעסיקים המזוהים, ופה צריך להקים איזשהו מנגנון זיהוי, אבל זה לא בעייתי כי כל הנתונים קיימים, ושליש לעובדים. במשך פרק זמן של שלוש שנים לאפשר דרישה של אותם כספים ולאחר מכן אם ייוצרו יתרות, לשקול מה עושים עם היתרות. מה שחשוב לציין זה שהכסף הזה מופקד באותה קרן בנאמנות. המדינה הייתה צריכה לנהל אותו, היא לא יכולה להזניח אותו, אלה סכומים עצומים.
נניח שעכשיו מחלקים את כל הכסף לכל העובדים, כי כולם חלו. מה, אין לזה ערך עכשיו. כל יום עבודה עכשיו שווה הרבה יותר ממה שהיה שווה קודם, אז למה הפקירו את כל הכספים הללו בצורה כזאת? יותר מזה, לקחת 200 מיליון שקל ולהגיד שהכספים הללו מיועדים לעובדים שהיו חולים עד 2018 – אני רוצה לראות מי במדור התשלומים יבדוק את התסריח, את ההיתר, את האישור הרפואי. מי יבדוק אותו? בזמנו היה קיים מנגנון, מי יבדוק אותו?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אי-אפשר.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
מי יבדוק אישור רפואי של עובד?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מ-2018.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
נניח שהוא הלך לרופא שלו ב-2018 ואמר לו: אני חולה – תביא לי פתק.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
איפה ההיסטוריה?
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
200 מיליון שקל? מישהו לא חשב שיהיה אפשר לממש את הדבר הזה? אני אומר בכאב, אני גם מגיע מהמערכת הזאת. אני אומר בכאב, היו פועלים שכן היו יכולים לנצל, אבל הכול נתקע וכרגע זה כבר לא issue. 200 מיליון שקל על מה? על פתק שיהיה אפשר להביא אותו? זה לא הגיוני, זה לא הגיוני, זה לא כסף של המדינה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
זה לא כסף של המדינה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נציג האוצר, יש לך תשובה? קיבלת תשובה איפה הכסף ואם הוא נשא ריבית? עוד לא קיבלת תשובה?
<< אורח >> שי פנחס: << אורח >>
עדיין לא, אבל לפי מה שאני יודע הוא יושב בבנק ישראל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
למה לא באתם מוכנים לדיון? אתה לא חושב שהיית צריך להכין שיעורי בית? מה, באת לפה, לא נשאל אותך שאלות?
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
בהמשך לכמה שאלות שהיו, דבר ראשון, כמובן שהכסף לא הלך לתקציב משרד התחבורה לבנות כבישים.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא אמרנו את זה.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
זה לא שהשתמשו בכסף חלילה למטרות אחרות.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
רציתם.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
דבר שני, אנחנו קיבלנו את המכתב ואת ההצעה של קו לעובד ושל ההתאחדות. באמת ההצעה נראית מאוד רצינית ותודה רבה על ההצעה ששלחתם. קיבלנו אותה, היא נמצאת פה לידי ואנחנו ניקח אותה מאוד ברצינות. אולי אפילו נתייעץ איתכם בניסיון להגיע לפתרון ואנחנו כמובן נעדכן, גברתי היושבת-ראש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מתי קיבלתם את ההצעה שלהם?
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
לפני מספר שבועות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אה, לפני מספר שבועות ידעת על הדיון הזה?
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
כן. אנחנו מודים על ההצעה ואנחנו נבחן אותה.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
כרגע שיפצנו את הלו"ז.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
קיבלנו ונבחן אותה ברצינות. דבר אחרון, אנחנו נבדוק אצלנו בבית פנימה את מה שאמרת לגבי הישיבה שהייתה עם שר האוצר וכמובן נעדכן באופן שמספק את הוועדה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש פרוטוקול, תיכנס לפרוטוקול.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
כן, כן. נעדכן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גם על הריביות, היא הייתה בקרן נאמנות?
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
נעדכן גם לגבי הישיבה שהייתה אצל השר וגם לגבי מה שציינת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גם מה הסכום שהצטבר עד כה.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
בדיוק, מה הסכום שהצטבר, ריביות וכו'.
<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>
אני רק רוצה לומר שגם בדיון הקודם נאמר שהכסף חונה בבנק ישראל. קשה לי להאמין שבנק ישראל לא מנהל את הכסף, שהכסף שוכב.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה באמת תמוה.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
יש כספים בבנק ישראל, תדע לך, שהם לא מנוהלים.
<< אורח >> יגאל דנינו: << אורח >>
חצי מיליארד שקל? קשה לי להאמין. גם בנק ישראל יהיה כאן? אולי בנק ישראל שמנהל את הכסף ומחזיק אותו?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו נזמין אותו.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
אני לא יודע תשובה ודאית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני בטוחה שהם יגיעו מוכנים.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
אני לא רוצה להגיד משהו לא ודאי ואנחנו נחזור עם תשובה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כן.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
רציתי להוסיף בהקשר הזה שהוועדה תוציא פנייה לשר האוצר שיעביר את זה - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל אנחנו רוצים לדעת איפה זה עומד.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
זה בסדר, הוועדה תוציא בסוף את הסיכום ואת הבקשות שהיא תרצה. זה לא אומר בהכרח שאם תהיה פנייה של שר האוצר, אז שר הפנים, שאני עוד לא יודעת מי הוא הולך להיות, ייעתר לבקשה הזאת ויסכים להוביל את הצוות. זה מה שחשוב לי לחדד.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יכול להיות שהוא יהיה שר זמני ולא תהיה לו הסמכות.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
א', לא קיבלנו פנייה. ב', כשנקבל את הפנייה שר כלשהו שיהיה לנו, אנחנו עוד לא יודעים מי זה, לא בהכרח ייעתר לבקשה, זה מה שרציתי להדגיש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל שר האוצר נתן לנקש הנחיות מה לעשות. אולי נקש התחיל כבר במגעים?
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
כן, אבל שוב, שר האוצר לא יכול להנחות את נקש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוא היה.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
בסדר, היינו כולנו בישיבה, שמענו כולנו את הדברים. אני רק אומרת ששר הפנים הוא השר שמנחה את משה נקש.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לאור ההמלצה של שר האוצר הוא צריך לפעול, לבדוק.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
שר הפנים ינחה את נקש כראות עיניו. נקש הוא עובד רשות האוכלוסין וההגירה וכפוף לשר הפנים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
סליחה, אני מתנצלת, אבל שאלתי את נקש בארבע עיניים והייתה לו תשובה אחרת.
<< אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>
אני מתואמת עם נקש מה שנקרא מלא-מלא.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא יודעת, הוא הגיב אחרת.
<< אורח >> מאיר שמש: << אורח >>
מי שקובעים הם הפקידים, לא השרים. השרים הם הציצים.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
יש לי שאלה לנציגי משרדי הממשלה. לא מרגיש לכם לא בנוח הנושא הזה?
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
אתה רואה שלא אכפת לה.
<< אורח >> איציק גורביץ: << אורח >>
הרי הכסף לא לשימושכם, הוא לא יכול להיות מיועד לא לשפץ איזשהו מעבר או מערכת מעברים או משהו. לא מרגיש לכם לא בנוח לתת תשובות כאלה? אולי אתם תזמו את המהלך הזה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ואאיל, אתה ואז נועלים.
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
הנוהל שהוצג בין קו לעובד, ההסתדרות וההתאחדות הוא נוהל טוב. הוא טוב למעסיקים וטוב לעובדים. ניתן לממש אותו כיום, עוד עשר שנים אי-אפשר לממש אותו. אני מאחל לכולם אריכות ימים, אבל מעסיקים ייעלמו, מעסיקים יפשטו רגל, מעסיקים ילכו לעולמם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גם העובדים, מה עם העובדים?
<< אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>
אותו דבר לגבי העובדים, אז לא יהיה ניתן לממשו. לכן הזמן והמהירות קריטיים במימוש הנוהל הזה וההסכמות האלה. לכן אנחנו מבקשים מהמשרדים שיזדרזו כמה שיותר באישור הנוהל ומימושו.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
גברתי, אני אשמח לדבר. בהמשך לכל מה שנאמר פה, אני חושב שאחת הסוגיות שהביאו תמריץ למצב שאנחנו נמצאים בו, היא המצב הפוליטי. מ-2019 התחלנו סבבי בחירות, קורונה וכל הסוגיות האלה כשהסוגיה הזאת הפכה להיות צדדית. עכשיו במצב הפוליטי אין שר עבודה, אין שר פנים ואין כל מיני שרים, וגם אם יהיו, אז אני לא יודע עד כמה הם ירצו לבוא ולגעת בזה. אני חושב שהכנסת צריכה להגיד את דברה והכנסת צריכה לנהל את האירוע.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הוועדה היא הכנסת.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
כן, אני אומר שהוועדה הזאת צריכה להמשיך לנהל את הדיון הזה ולתת תשובות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
ברור לי. בגלל שהממשלה כרגע במצב פוליטי לא ברור.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו נמשיך, אנחנו נתחום את זה בלוח זמנים והכול בסדר.
<< אורח >> אביתר חנן: << אורח >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, סיכום: אחת, הוועדה רואה בחומרה את עדכון נציגי האוצר שמאז ישיבת הוועדה לפני שמונה חודשים הצוות לא התכנס כדי להגיע להחלטות על גורל הכספים ושהקרן לא צברה בכל השנים האלו ריבית; שתיים, הוועדה מבקשת מנציגי משרד האוצר לבדוק מול שר האוצר על החלטתו בישיבה שהתקיימה בלשכתו לפני כחודשיים ומדוע לא נעשה דבר מאז; שלוש, הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להתכנס בהקדם, להגיע להחלטות עם שאר חברי הצוות והגורמים הרלוונטיים ולדווח לוועדה עד ליום 1 בספטמבר 2025 על ההחלטות שהתקבלו; ארבע, הוועדה מבקשת מהצוות הבין-משרדי לשקול את הפתרון שהוצע על ידי נציגי המעסיקים והעובדים ולעדכן על כך את הוועדה; חמש, הוועדה תקיים דיון נוסף כשיתקבלו תשובות של משרד האוצר. הוועדה יכולה גם להתכנס בפגרה. שש, הוועדה מבקשת תוך שבוע לקבל תשובה על סכום הקרן והריביות שנצברו במשך השנים, אם בכלל. תודה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:55. << סיום >>