פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 1
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט,
ועדת הכנסת וועדת הפנים והגנת הסביבה
לפי חוק מוזיאון הכנסת, התש"ע–2010
יום רביעי, כ' בתמוז התשפ"ה (16 ביולי 2025), שעה 09:30
סדר-היום:
<< נושא >> הצעת תקנות מוזיאון הכנסת, התשפ"ה–2025 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
קטי קטרין שטרית – מ"מ היו"ר
סימון דוידסון – מ"מ היו"ר
מטי צרפתי הרכבי
מוזמנים:
מנכ"ל הכנסת משה (צ'יקו) אדרי
חשב הכנסת אליסף אלעזר
אריה האן
–
יו"ר המועצה המייעצת למוזיאון הכנסת
זבולון אורלב
–
חבר המועצה המייעצת למוזיאון הכנסת, חכ"ל
מרב תורג'מן
–
יועצת בכירה למנכ"ל הכנסת
ד"ר משה פוקסמן שעל
–
מנהל מוזיאון הכנסת
שני רביב משה
–
יועמ"שית למינהל הכנסת
אלקנה אפרתי
–
סגן היועמ"שית למינהל הכנסת
זוהר זעפרני
–
מינהל תרבות, משרד התרבות והספורט
פרופ' חגי לוין
–
ראש מערך הבריאות, מטה משפחות החטופים
שי דיקמן
–
בת דודה של כרמל גת ז"ל, משפחות החטופים
ייעוץ משפטי:
תמי סלע
צח בן יהודה
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
רישום פרלמנטרי:
הדס כהן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות מוזיאון הכנסת, התשפ"ה–2025 << נושא >>
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
בוקר טוב. אני רוצה לפתוח את הדיון, ברשותכם, בנושא תקנות מוזיאון הכנסת, התשפ"ה–2025. אנחנו כמנהגנו רוצים להתחיל עם משפחות החטופים שנמצאים פה. אני מכירה את שי כבר מהוועדות הקודמות. בבקשה, שי, בת דודה של כרמל גת.
<< אורח >> שי דיקמן: << אורח >>
תודה רבה, חברת הכנסת קטי שטרית. אני שי, אני בת דודה של כרמל גת. למעשה היו לי שתי בנות משפחה בשבי. שתיהן נשים, שתיהן באותו גיל, שתיהן נחטפו מאותו בית שבו כל המשפחה הייתה ביחד בקיבוץ בארי. אחת הוחזרה בעסקה, וכל יום מחבקת את הבת שלה. השנייה הייתה צריכה לחזור יומיים אחריה, השם שלה היה ברשימה. העסקה לא הושלמה. כרמל שרדה עוד 328 ימים בשבי לפני שהיא הוצאה להורג על ידי המחבלים כשכוחות הצבא נשלחו להתקרב. זה כמובן לא אשמת החיילים שירדו למטה ומצאו שש גופות במקום שישה חיים. הם עשו הכול, סיכנו את החיים שלהם למענם.
אבל אני יושבת היום בפני נבחרי הציבור בבית העם. אני חלק מהציבור ש-82% ממנו מבקשים להחזיר הפעם את כולם. לא לבחור בין אחת לאחרת, בין אח לאח, בין יאיר לאיתן עוד פעם, או הפעם בין גלי לזיווי, בין דוד לאריאל, וגם לא בין אלי ליוסי – הפעם להחזיר את כולם, ולסגור את הפצע המדמם הזה של העם שלנו כדי שנוכל לקום ולהשתקם, ולבנות כאן עם חברה לתפארת שכל אחד יכול להתגאות בה. 649 ימים משפחות עברו כשהן יודעות שהאהוב שלהן מורעב, סובל, בידיים של מחבל, ואת אותו בקבוק מלא בשתן אדום שכרמל מילאה שם עכשיו ממלא חטוף אחר. בזמן הזה עם שלם מתייצב. אז היום אני מבקשת מהנבחרים של העם הזה לממש את רצון העם.
אני חושבת שאין דיון אחד שחשוב יותר מאשר לקיים את הדיון ולקבל את ההחלטה להחזיר היום את כולם בעסקה אחת שלא תשאיר עוד אף אחד מאחור, גם לא את הדר שאימא לאה ואבא שמחה מחכים לו מעל 4,000 יום. זה הפחד של כל משפחה, שהאהוב שלה נמצא היום בשבי, ויודעת שהמאבק הזה יכול להיגמר היום, ועלול להיות נצח של המתנה בלתי נסבלת לחבק אהוב או לבכות על הקבר שלו.
לסיום אני אגיד, אני יודעת שהיום אתם מקיימים דיון על מוזיאון הכנסת. קראתי את הפרוטוקול, ואני חושבת שאין בן אדם במדינה שלא קורא: ילד שטרם עלו לו חמש שנים – וחושב על אריאל ביבס. אני קוראת כאן: נכה בהצגת תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון, והאם הוא יבוא עם מלווה – ואני חושבת על דני מירן שהוא פצוע צה"ל, האם הוא יזכה לבוא עם הבן שלו; על טל קופרשטיין שיצא להציל חיים באיחוד הצלה ונפגע, ומאז הניתוח הוא לא יכול היה לדבר, לקום ולהגיד מילה אחת. אבל מאז שהבן שלו בר נחטף, הוא למד מחדש לדבר כדי לדבר על בר, וכדי שהוא יוכל לקרוא לו כשהוא מגיע ולקום על הרגליים לחבק אותו.
אני קוראת כאן: חייל בשירות חובה עם הצגת תעודת חוגר – ואני חושבת גם על החיילים שלנו שאפשר היום להחליט להחזיר אותם משם הביתה. הם מסכנים את החיים שלהם כבר 649 ימים, מאז 7 באוקטובר כשהם יצאו להגן על המשפחה שלי. במרחק החלטה אחת חיילים ומילואימניקים יכולים לחזור לאישה ולגדל את הילדים. אני חושבת על מתן אנגרסט, שכבר היה צריך לפני שנה לגזור חוגר, ואני תוהה מה יהיה מוצג במוזיאון הכנסת הזה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
שי, קודם כול, אני שומעת אותך בהרבה מאוד ועדות. אני חושבת שהידע הרב שיש לך לגבי כל חטוף וחטוף ראוי לשבח.
<< דובר_המשך >> שי דיקמן: << דובר_המשך >>
תודה לך, קטי, אבל זה לא רק אני, זו מדינה שלמה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אבל את במיוחד. את עושה את זה גם באופן מאוד מאוד מרגש.
<< דובר_המשך >> שי דיקמן: << דובר_המשך >>
תדעי שעם שלם נותן לי את הכוח.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
כולנו מקשיבים לך וכולנו איתך. את גם לא מדברת רק על כרמל, את מדברת על כל אחד ואחד כאילו הם כרמל. זה יפה. אני חושבת שזו אולי הפעם ה-20 ששמעתי אותך, לפחות בתקופה האחרונה, ובוודאי ובוודאי גם לפני. אני גם יודעת שאת סטודנטית לרפואה, ואוטוטו את מתחילה את השנה השישית שלך. אני חושבת שאת תהיי רופאה טובה. את מצוינת, את כל כך רגישה.
אני מנסה לעזור לחבר'ה מילואימניקים שבגלל נקודה אחת לא הצליחו להיכנס לרפואה, כשיש אחרים שלא תרמו יום אחד למדינת ישראל, והם נכנסים בפסיכומטרי הרבה יותר נמוך, וגם עם כל מיני תוכניות כדי לקדם אותם ולהכניס אותם לרפואה. אני כל כך גאה בך, ואני כל כך שמחה שאת אוטוטו תהיי רופאה, ואני גם יודעת ובטוחה שאת תטפלי בחולים שלך בצורה הטובה ביותר. אני באמת שומעת אותך הרבה זמן, ואני אומרת אשרנו – אני לא יכולה לקרוא לך נוער, אבל את קצת יותר מנוער. אשרנו שיש אנשים כמוך, באמת ומתאמים. תודה רבה לך, שי.
<< דובר_המשך >> שי דיקמן: << דובר_המשך >>
תודה לך, קטי. לפני שאני אגשים את החלומות שלי – וזה נכון לגבי כל אדם במדינה הזאת – אני חושבת שכולם מחכים לראות את אלון חוזר לנגן בפסנתר, את מתן חוזר לשתות בירה עם ההורים שלו, ואת אימא של ענבר זוכה להזיל דמעה על הקבר שלה.
אני דווקא אסירת תודה למדינה שלי שמצליחה לשלב בלימודי רפואה אנשים מכל המגזרים. אני חושבת שזה חשוב מאוד, ותודה לך שאת מתעקשת על המילואימניקים שיגשימו גם הם את החלומות שלהם, ושנגיע ליום הזה שכל אחד יגשים את החלום שלו ונחזור להיות חברה יצרנית, ולא חברה שדואגת ומוצפת באשמה. רק לסיום, אני מבקשת שבמוזיאון הזה ביום הפתיחה שלו תוכלו להפוך את כל השלטים שקוראים להחזרת החטופים לברוך שובך, ושיהיה שם מוצג אחד שכתוב בו שאין למדינת ישראל עוד אף חטוף בעזה. תודה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
תודה רבה לך, שי. פרופ' חגי לוין, למרות שאתה לא קרוב משפחה של אף אחד מהחטופים אנחנו נשמח לשמוע אותך, אבל בקצרה כי יש לנו חילופי גברי, אוטוטו.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
אני מבין. תודה רבה, חברת הכנסת שטרית, ושלום לחבר הכנסת דוידסון, לחברת הכנסת צרפתי ולכל האורחים הנכבדים כאן. שי אכן סטודנטית שלנו באוניברסיטה העברית הדסה. יש לי הזכות להיות אחד המורים שלה, והלוואי שיהיו לנו עוד הרבה רופאות ורופאים כאלה בישראל.
אנחנו מחנכים את הרופאות והרופאים לעתיד על הערבות ההדדית וקדושת החיים, על המקצוענות. את בוודאי מכירה את הסטטוסקופ, בעברית מסכת, ששומע ללב. אני חייב להגיד לך, היום, היום שנדע מה המשמעות של ההחלטות של הממשלה שלנו. המשמעות היא שעכשיו יש לנו דרך אחת שהולכת למצב שבו האחים היקרים שלנו מוחזרים כולם, ולגבי החיים אנחנו יכולים סוף סוף להאזין ללב שלהם ולהתחיל לרפא אותו.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אבא של חלל תיקן אותי. אנחנו כל הזמן אומרים: החיים לשיקום, המתים לקבורה. הוא תיקן אותי ואמר: אני מבקש שתפסיקו להגיד מתים, תקראו להם חללים. אני חושבת שזו באמת המילה המתאימה.
<< דובר_המשך >> חגי לוין: << דובר_המשך >>
נכון מאוד. לגבי החללים, לצערנו כבר לא נוכל לשמוע את הלבבות שלהם פועמים. אבל אני יכול להגיד לך, כמו שאמר בכיכר אלי שרעבי, יש 50 משפחות חטופים. אני נמצא איתם מאז תחילת המלחמה, ופיזית לפעמים כשזקוקים לעזרתי הרפואית האזנתי ללבבות שלהם, אבל אני שומע גם ללבבות שלהם. אני אומר לך, אנחנו יכולים עכשיו להחזיר ולהתחיל להביא מזור ללבבות שלהם. אני אומר לך, עכשיו, היום, אני שומע את הלבבות שלהם הולכים ונחלשים. הם בנקודת שבירה. האמת היא שזה הלב של הציבור הישראלי כולו, לא ימין ושמאל. בציבור הישראלי כולו יש שברון לב שלא היה כדוגמתו בתולדות המדינה. מה אם יקרה לנו שוב כמו הרצח הנורא של ששת החטופים? אנחנו יכולים עכשיו להציל או עכשיו למסמס, והתוצאה תהיה אובדן חיים יקרים, אובדן אפשרות להחזיר חללים, ואנחנו לא נוכל לקבל אותה – כולנו.
לכן אני אומר לך ולכל הנוכחים פה שכל אחד יעשה כל מה שהוא יכול. שיבחת את שי שהיא מתייחסת לכל החטופים כאילו הם בני הדודים שלה. נכון. זה מה שאנחנו מצפים מנבחרי הציבור, להתייחס כאילו זה הילדים שלהם, ולהשפיע בכל הדרכים להביא הסכם שיחזיר את כולם עכשיו. אני אומר לך, זה אפשרי. אפשר לעשות את זה עכשיו ולהביא את כולם. תודה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
תודה רבה. שי וחגי, תודה רבה לכם.
אני רוצה להתחיל. אני אצטרך לצאת לראיון ולחזור מייד, ואין טוב יותר מדוידסון להחליף אותי, כי הנשמה שלו באמת נמצאת במקום הנכון, ברצון העז להביא את הדברים האלה לדורות הבאים שלנו.
אני רוצה לציין דבר מאוד חשוב. אחד מהתארים שלי זה היסטוריה. אבא שלי תמיד אמר לי: עם היסטוריה לא עושים הרבה, כי את צריכה גם להביא פרנסה הביתה – אז הייתי מורה. אבל אני כל הזמן חרדה רק לגבי דבר אחד מבחינת מערכת החינוך, שלא יודעים את העבר שלנו, שלא יודעים את הדברים הנפלאים שקרו לעם הזה. צריך כל הזמן לחשוב איך אפשר לעשות קצת יותר כדי שהילדים שגדלים, הנוער שגדל, ידע בדיוק מאיפה השורשים שלנו. לא אני אמרתי את זה, אבל אמרו את זה טובים יותר ממני, שעם שלא יודע מה הם שורשיו, אז ברור שהעתיד שלו לוטה בערפל. לכן זה נורא נורא חשוב.
אני מכירה את החברים. אני יודעת שאתם צמאים לעשות כמה שיותר כדי שילד שנכנס למוזיאון ידע איך זה התחיל, מה התחיל. מה גם שאנחנו תמיד בפרונט כדי לעלוב בנו, כדי להגיד לנו: אתם לא עושים מספיק, אתם לא יודעים מספיק – וכשאנחנו פותחים מוזיאון ומנגישים את המידע הרב שיש לגבי הכנסת הראשונה, לגבי מי היה חבר כנסת, מה היה חבר כנסת, כל הדברים האלה נורא נורא חשובים להנחלה לדורות הבאים שלנו. היום המטרה שלנו היא להתקין תקנון לגבי מוזיאון הכנסת. רק תגידו לי איך אנחנו מתחילים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אני אתן את המסגרת הכללית, ואז ניתן לגורמים מטעם הכנסת, שביקשו מאיתנו לאשר את התקנות, להסביר את התקנות.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
מאה אחוז. אם יש הערות, אז אצלנו פשוט מרימים את היד. תפרטי בדיוק מי חברי הוועדה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
קודם כול, דיברת על היסטוריה, גברתי היושבת-ראש. אני יושב פה ואני אומר יש פה היסטוריה אמיתית. אני מתרגש שחבר הכנסת לשעבר זבולון אורלב נמצא פה, ואני אומר: איפה הציונות הדתית היום ואיפה ההיסטוריה האמיתית של הציונות הדתית? איך הגענו למצב של הציונות הדתית היום? הבמה שלה היום לעומת מה שהיה בעבר. אני נרגש שאתה יושב לידי. אני באמת כל כך מעריך את פועלך במשך כל כך הרבה שנים.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אין צל של ספק לגבי תפקידו של זבולון אורלב כשר חינוך. אגב, הייתי ראש מטה של גדעון סער כשהוא היה שר חינוך מ-2010 עד 2013. אני חושבת שזה היה התפקיד הכי משמעותי שעשיתי בחיי. מבחינתי זו הייתה סגירת מעגל מילדה שגדלה במעברה, שרוב האנשים שגדלו לידה, לצערנו הרב, יצאו לתרבות לא הכי טובה. לעומת זאת, הייתה את העוצמה של אבא שלי. אנחנו חמישה ילדים וכל החמישה אקדמאים. אמרתי לילדים שלי: מי שעובר תואר שני ושלישי ועובר אותי, יהיה כלול בצוואה שלי. הם צריכים להשיג את זה, אין מה לעשות. זה הרף שצריך לעבור אותו. כשאני ישבתי במשרד החינוך היו הרבה מאוד אנשים שתמיד דיברו בשבחך, ואמרו כמה עשית וכמה השארת חותם במשרד החינוך. תודה רבה. זה מצטרף לדברים שאמר חבר הכנסת דוידסון.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
גברתי היושבת-ראש, לפני שצוללים לנבכי התקנות שלשמן התכנסנו, הייתי שמחה כחברה בוועדת הכנסת של המוזיאון לדעת במה אנחנו עוסקים על פי חוק המוזיאון של הכנסת מעבר לאישור תקנות, והאם יש לנו עוד איזשהו תפקיד כלפי המועצה. לא מצאתי את זה כל כך בחוק. אם אפשר לדבר קצת על הסמכויות. אני מבינה מה שכתוב בחוק מפורש, אבל האם אנחנו ניפגש עוד?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אני חושבת שתמי תוכל לתת לנו את התשובות, כי אלה אותן שאלות שלי.
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
עוד שאלה, האם המועצה מאוכלסת במלואה?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
זה אנחנו נשמע אולי מיו"ר המועצה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
ייאמר לזכותם של יש עתיד, הם רואים עתיד במוזיאון. זה יפה מאוד. הם נמצאים פה בהרכב מלא, וזה יפה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אנשים רציניים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אנחנו דנים עכשיו בתקנות מכוח חוק מוזיאון הכנסת. בחוק עצמו יש סעיף שמגדיר את הוועדה המשותפת. הוועדה כוללת שלושה חברים משלוש ועדות, פנים, חינוך וועדת הכנסת. היא מונתה על ידי ועדת הכנסת שמית ושמות החברים שעלו פה. לא צריך לחזור על שמות החברים.
תפקיד הוועדה הוא לאשר את התקנות. הן יכולות להיות בנושאים שונים. כרגע מביאים אלינו תקנות בעניין אגרות ותשלומים, אבל יכולים להביא בהמשך תקנות בשלל עניינים אחרים שקשורים להתנהלות המוזיאון, כפי שבאמת יחליט יו"ר הכנסת. הוא מחליף את השר הממונה. כשאנחנו מדברים על משרד ממשלתי, במקרה הזה יו"ר הכנסת הוא הגורם המתקין. הוא אחראי על יישום החוק. יש גם מועצה מייעצת שגם היא הוקמה על פי החוק. אגב, מי שחוקק את החוק הזה פה בוועדת החינוך הוא חבר הכנסת זבולון אורלב.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אני חושב שמן הראוי, עוד לפני שאנחנו דנים על התקנון, שהיינו מגיעים לשם ורואים בעיניים בכלל על מה מדובר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
הפתיחה נדחתה בגלל המלחמה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אתי אמרה שיכול להיות שאנחנו נארגן את זה.
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
הסתכלתי על החוק של מוזיאון הכנסת. בסוף מדובר על מקום שאין לי ספק שכולנו רוצים שיתנהל כסדרו, ודווקא למועצה יש סמכות לקבוע מדיניות ונהלים. הם יקבעו? זאת אומרת, זה משהו שאנחנו כוועדה של הכנסת יכולים להיחשף אליהם? איך מוגש תקציב, תוכניות עבודה, דוח ביקורת? אם זה קיים זה בסדר, אבל רגע להבין שאנחנו נכנסים לתוך מנגנון שיש עליו פיקוח וביקורת.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אני אגיד מצד הוועדה, ואחר כך תשלימו על התנהלות המועצה המייעצת והתפקידים. הוועדה תמיד יכולה כגורם מפקח ליזום דיון, לבקש מידע, גם אם זה לא נכתב במפורש.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אין כאן אמירה מפורשת שאנחנו גוף מפקח.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
לא בכל חוק יש. אבל בוודאי אם הוועדה רוצה לשמוע ולפקח יותר ולראות איך הדברים עובדים, ובוודאי תקנות שהיא אישרה אותן, היא מוסמכת לעשות את זה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני רק שואלת האם יש נהלים וסדרי עבודה של המועצה?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
כן. בהחלט יש. אני מנהל המוזיאון. יש פה את יושב-ראש המועצה אריה האן.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
הוא היה מזכיר הכנסת.
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
בוודאי. המועצה מתכנסת ומגיעה, וכל חבריה נוכחים. יש לנו שם שלושה חכ"לים, בין היתר, שמבקרים. היא גם מגיעה למוזיאון וגם עשתה ישיבה, ועברה על הנהלים וכו'.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
יש עוד שאלות? מטי, אנחנו יכולים להתחיל?
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, לא. תודה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אוקיי. צ'יקו המנכ"ל, אתה רוצה להגיד משהו לפני שאנחנו מתחילים?
<< אורח >> מנכ”ל הכנסת משה (צ’יקו) אדרי: << אורח >>
כן. קודם כול בוקר טוב, תודה רבה. זכינו במוזיאון הכנסת, אחרי שזרעו את הזרעים מזכיר הכנסת והשר שהיה זבולון אורלב. הם שמו את חוק המוזיאון ב-2010, ואנחנו זוכים לסיים אותו בשנת 2023, ואנחנו רוצים להנגיש אותו לקהל.
מנהל המוזיאון ד"ר פוקסמן כבר קיבל תקציב עד 50,000. הוא יעשה את זה. המוזיאון מהמם, טכנולוגי, שמראה את שורשי הדמוקרטיה שלנו, מאיפה הם התחילו ולאן אנחנו רוצים לקחת אותם. יהיו שם סדנאות, יהיו שם אירועים, יהיו שם תכנים חינוכיים. כמו שאתם מבינים, הוא יהיה גם פתוח לקהל הרחב. אנחנו נעשה הכול והלוואי שכל אזרחי מדינת ישראל יעברו בו. הוא יהיה עוד אחד מהמוזיאונים המדהימים של עיר הבירה שלנו.
אני באמת אומר לכם, התקנות האלה הן כדי שיוכלו לנהל את המקום הזה. ראיתם את התקנון. אנחנו נפגשים כל הזמן עם המועצה, הם מפקחים עלינו. כל צעד שאנחנו עושים באבני הדרך הוא בהתייעצות איתם. נזמין את חברי הכנסת אחרי שנחנוך את המוזיאון, שלצערי כבר נדחה פעמיים.
<< מנהל >> (היו"ר סימון דוידסון, 09:59) << מנהל >>
שלום ליו"ר הוועדה הזמני. אנחנו מסתכלים על חלק מהלקחים שעלו במוזיאונים אחרים. יש מקרים הומניטריים שבהם מגיע אלינו אירוע שאינו עומד לפי מה שקבענו לגבי האנשים שנכנסים, כי הרי במדינת ישראל ההפתעות הן רבות. אנחנו רצינו להשאיר מרווח פעולה למנהל המוזיאון, כמובן בהתייעצות עם המנכ"ל, שהמקום הזה לא יהיה פתוח. אבל אנחנו רוצים שכשיש מקרים מיוחדים נכניס אותם למוזיאון, ושזו לא תהיה המגבלה שלנו שבן אדם לא יוכל לראות את ההיסטוריה של עם ישראל ואת שורשי הדמוקרטיה.
חברי הכנסת יבואו אחרי שנחנוך אותו, כי לא ראוי שהם יבואו לפני שחנכנו וסיימנו אותו. ברגע שנסיים, אני מקווה מאוד שבפתיחת המושב חברי הכנסת יגיעו לשם שם כחלק מההיסטוריה, ובמקום הזה תיפתח המליאה כמו שהיא נפתחה בהיסטוריה של הכנסת.
אני באמת אומר לכם, השקענו בתקנות האלה, הפעלנו בהן שיקול דעת, אנחנו רוצים שאזרחי מדינת ישראל וגם תיירים יוכלו ליהנות משורשי הדמוקרטיה של המוזיאון הזה. יושב-ראש הוועדה, אם יש שאלות אני אשמח לענות עליהן, ושהתקנות יעברו כדי שנוכל לתת לעם ישראל ליהנות מההשקעה של כספי הציבור במוזיאון הכנסת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
צ'יקו, זה רב-לשוני? עברית, ערבית, אנגלית?
<< אורח >> מנכ”ל הכנסת משה (צ’יקו) אדרי: << אורח >>
הכול יהיה שם. לאט-לאט עם הטכנולוגיה יהיו גם שפות נוספות. אני מזכיר שאנחנו מגייסים אזרחים. עשינו מתווה העסקה שעתי, גייסנו עובדים. התפעול של המוזיאון השוטף יהיה כ-10 מיליון שקלים בשנה. אבל נעשה פה משהו שלא נעשה בהרבה מאוד משרדי ממשלה. זה מוזיאון שהוא מותנה הכנסה. יש דמי רצינות, ראיתם את העלויות הנמוכות שלו.
בנוסף לזה, אחרי שאנחנו נבסס את עצמנו, אפשר יהיה לעשות שם אירועים ערכיים. מה זה אירוע ערכי? אם מישהו ירצה לעשות בר מצווה, הוא יצטרך לעבור דרך המוזיאון בואכה למעלה ולשכור אולם אירועים. יהיו בו אירועים של פתיחה וחניכת ספרים, יהיו בו אירועים תרבותיים, יהיו בו הרבה מאוד דברים. אנחנו מסתכלים על החזון. אני תמיד אומר: מה החזון הכי טוב שלי, גברתי חברת הכנסת? זה שמישהו שנבחר להיות חבר כנסת והיה במוזיאון, יבוא להשבעה שלו בכנסת ויגיד: שם רציתי להיות חבר כנסת – ואם נצליח, זכינו להביא למדינת ישראל חברי כנסת טובים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני רוצה להתחבר למשפט האחרון שאמרת. יושבים פה אנשים מההיסטוריה של כנסת ישראל. אני עכשיו ארבע שנים בכנסת. הייתה לי איזו הערה שלשום בלילה במליאה כשניהלתי אותה, אני לא ראיתי כזאת מליאה נוראית מהיום שאני פה.
אתה מדבר על תרבות, אתה מדבר על היסטוריה, אתה מדבר על כנסת. אני קורא בכל מקום שאני יכול: כל מי שנמצא בבניין הזה צריך לזכור שהוא אחד מתוך 120 נבחרים, שהילדים, המשפחות והציבור צופים בהתנהלות שלו ורואים כל מה שאנחנו עושים בוועדות ובכנסת. אנחנו חייבים, חייבים, חייבים לעשות שינוי דרמטי בהתנהלות של חלק מחברי הכנסת – לא כולם – מבחינת התרבות שאנחנו מעבירים פה. אין פה מקום לקללות, אין פה מקום להעלבות ולעלבונות אישיים, אין פה מקום להתנהל בצורה אלימה.
המקום הזה חייב, חייב לעבור שינוי ולחזור חזרה לימים שכשהיו מדברים על חברי כנסת, היו מסתכלים ואומרים: וואו, חבר כנסת – זה לא קיים היום. זה לא קיים. יש סקרים שעושים כמה אמון יש בבניין הזה בין חברי הכנסת. אם תסתכלו על הסטטיסטיקה, אנחנו הגענו לבושה הכי גדולה שיכולה להיות – 14%. חייבים לעשות פה שינוי. אדוני המנכ"ל, אני מקווה שחלק מזה יהיה אפשר לעשות גם דרך המוזיאון הזה, שאנשים יראו מה באמת הייתה הכנסת ולאן אפשר לחזור. זה חשוב מאוד מאוד מאוד שנעשה את השינוי הזה.
<< אורח >> מנכ”ל הכנסת משה (צ’יקו) אדרי: << אורח >>
עכשיו קטעתי ביקור של אורחי ynet שנמצאים פה בכנסת. אנחנו מארחים משלחות ופורומים כדי להראות את הצד האחר של הכנסת, גם בהתנהלות היום-יומית שלה, גם במשמעויות של חברי כנסת. חברי כנסת באים ונותנים את מאחורי הקלעים. נכון שיש אירועים חריגים, אבל אני חושב שנעשים פה תהליכים בתפיסת ההפעלה, גם הביטחונית, גם ההסברתית, גם במרכז המבקרים. 160,000 איש אנחנו רוצים שיבואו לבקר פה, כש-50,000 איש לשנה ראשונה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
לא. אתם בסדר. הבעיה היא אצלנו.
<< דובר_המשך >> מנכ”ל הכנסת משה (צ’יקו) אדרי: << דובר_המשך >>
זה העם בוחר. אני יודע להתנהל עם מה שיש.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אז אני אומר שאנחנו צריכים להתנהל אחרת.
<< דובר_המשך >> מנכ”ל הכנסת משה (צ’יקו) אדרי: << דובר_המשך >>
אני באמת אומר, המקום הזה הוא בניית תשתית להבנה הפרלמנטרית, כדי שיבואו ויהיו פה מיטב חברי הכנסת של מדינת ישראל כדי לעשות טוב לעם ישראל.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אריה, בבקשה.
<< אורח >> אריה האן: << אורח >>
קודם כול, הייתה לי הזכות לעבוד בבית פרומין, והייתה לי הזכות לעבור מבית פרומין לגבעת רם. אני חושב שאני היחידי מסביב לשולחן הזה שיכול להתפאר בזכות הזאת. אבל לא על זה אני רוצה לדבר. אני רוצה להודות להנהלת הכנסת, ובמיוחד לצ'יקו וליושב-ראש, על הדחיפה האמיתית שנתנו למועצה ולהקמת המוזיאון. אם לא ההתערבות שלהם, זה היה נמשך עוד עשר שנים – וזה כבר נמשך עשר שנים. אני רואה חובה אמיתית לפרוטוקול להודות לכם. אני בטוח שמשה ימשיך ליהנות מכל שיתוף הפעולה.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
הכול גם בשמי באופן מלא.
<< אורח >> מנכ”ל הכנסת משה (צ’יקו) אדרי: << אורח >>
תודה לכם. הזכות היא שלנו.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
מנהל המוזיאון, לפני שאנחנו נצלול לתקנות אתה רוצה לומר כמה מילים על המוזיאון, על כמה אתה מתרגש, על הציפיה?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
אני מאוד מתרגש גם על הדיון וגם על הציפייה. אנחנו עושים עכשיו קבוצות הרצה לבדוק לפני שאנחנו פותחים. אני בא מרקע של מוזיאונים, ויש דבר מדהים שאנשים באופן ספונטני במיצג האחרון עומדים ומוחאים כפיים. אני הייתי בהרבה מוזיאונים בעולם, ופשוט בסוף המיצג האחרון בתוך המליאה ההיסטורית הווילון נסגר, ואנשים באופן ספונטני מוחאים כפיים. זה לא רק התרפקות על הנוסטלגיה, אני חושב שאנחנו גם קוראים לפעולה, לקחת חלק, להיות פעילים ולראות את הכנסת. יש פה עוד פן של הכנסת שמעבר למה שהם רואים בטלוויזיה והצעקות, כמו שאתה אומר, הם רואים את התפקיד המהותי של הכנסת כמו הלב של הדמוקרטיה הישראלית, וזו המטרה שלנו.
<< אורח >> אריה האן: << אורח >>
אני רוצה להגיד עוד מילה. היה לנו סיור של עיתונאים. העיתונאים הם הדבר הכי ביקורתי שיש בעולם. בסיום הסיור ישבו העיתונאים יחד איתנו ואמרו: אין דבר כזה. המוזיאון עולה על כל דמיון – אנחנו הסמקנו ממש.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תמי, כדי שאנחנו נצליח לסיים את התקנות אנחנו נתחיל. מישהו עוד רוצה לומר משהו? דברי פתיחה לפני?
<< אורח >> מנכ”ל הכנסת משה (צ’יקו) אדרי: << אורח >>
אני רק רוצה להודות ליועמ"שית למינהל, לסגנה ולחשב שלנו. הם עבדו, הם עמלו, הם עשו כדי שהדבר הזה גם יתרומם. אנחנו התגברנו על הרבה מאוד אתגרים וקשיים, וזכות נפלה בחלקנו. תודה גם לייעוץ המשפטי של הוועדה. הוא שאל אותנו הרבה מאוד שאלות וקיבל את התשובות. טוב שכך. אני אוהב ששואלים שאלות, כי בעתיד למנהל המוזיאון יהיו פחות עניינים להתלבט עליהם.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני בכלל ממליץ לך לקחת את הוועדה הזאת כדוגמה. זו באמת ועדה ייחודית שעובדים אופוזיציה וקואליציה ביחד. הרבה זכויות ליושב-ראש הוועדה יוסי טייב לדעת לעבוד ביחד למען הציבור. זו באמת ועדה חריגה בכנסת ישראל, והצוות הזה הוא המנוע של כל הדבר הזה.
<< דובר_המשך >> מנכ”ל הכנסת משה (צ’יקו) אדרי: << דובר_המשך >>
כן. תודה למנהלת הוועדה אתי.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אז אנחנו נתחיל.
<< דובר_המשך >> מנכ”ל הכנסת משה (צ’יקו) אדרי: << דובר_המשך >>
תודה רבה לכם.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
טוב. בשביל לצלול לתקנות ניתן רגע את המסגרת. מבחינת חוק מוזיאון הכנסת יש לחוק הזה מטרה וגם מטרות למוזיאון, והתקנות בסוף נכנסות לתוך המסגרת הנורמטיבית הזאת. לכן אני רוצה להקריא אותן, בגלל שזאת הישיבה הראשונה של הוועדה המשותפת לענייני מוזיאון הכנסת.
"לפי חוק מוזיאון הכנסת מטרת החוק היא לשחזר ולשמר, לפי הוראות חוק זה, את הבניין שבו שכנה הכנסת לראשונה בירושלים, בהיותו בעל חשיבות לאומית והיסטורית בתולדות העם והמדינה, ולהקים בו למען הציבור, מוזיאון לתולדות הכנסת ולפועלה, שימלא גם תפקידים אחרים לפי חוק זה".
שימו לב כבר בסעיף המטרה שיש אפשרות גם למלא תפקידים אחרים לפי חוק זה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
יש הגדרה מה זה תפקידים אחרים?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
זה סעיף המטרה הכללי. עכשיו בסעיף 3 מפורטות מטרות מוזיאון הכנסת, ושם יש שלוש מטרות:
(1) לשחזר ולשמר את מעטפת המשכן הקודם ואת שטח המוזיאון, לרבות אולם המליאה, לפי הוראות חוק זה; (2) לשמש מוזיאון שבו יוצגו, באמצעים מוזיאליים הולמים, תולדות הכנסת ופועלה: (3) לקיים כל פעילות אחרת בהתאם למטרת חוק זה, שיושב ראש הכנסת יחליט עליה, לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת".
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אם רוצים לעשות שם בר מצווה, זה צריך להיות כל פעם באישור של המועצה?
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
לא, פעילות אחרת בהתאם למטרות חוק זה. זאת נקודה לפרשנות. הרי מטרת החוק הייתה למען הציבור להקים את המוזיאון.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
פעילות אחרת זה גם משחק כדורגל.
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
בסדר. יש פה גם עניינים של פרשנות. אבל היה חשוב לי שזה יהיה, כי השאלות האלה תכף יעלו אגב השימושים. אחרי זה יש לנו את סעיף 20, שהוא הסעיף המסמיך להתקנת התקנות. הוא נותן את הסמכות להתקין תקנות ליו"ר הכנסת שממונה על ביצוע החוק, לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת שקוימה.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
- - - עם המועצה?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אנחנו קיבלנו את האישור על ההתייעצות שקוימה לגבי התקנות, ובאישור הוועדה למוזיאון הכנסת – שזה מה שאנחנו עושים עכשיו – להתקין תקנות לביצוע, לרבות בדבר דמי כניסה ואגרות, שזה מה שיש כאן כרגע.
עכשיו אני מציעה שנתחיל לקרוא ונראה את ההערות. היה לנו שיח פורה, והרבה מהדברים הערנו והוסכמו. הבאנו כבר חלק מהתיקונים. יש עוד כמה שאלות שנשאל אותן פה. אנחנו תמיד בוועדה קוראים את הנוסח של התקנות, זה חלק מההליך.
"בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לחוק מוזאון הכנסת, התש"ע–2010, ולאחר התייעצות עם המועצה המייעצת למוזאון הכנסת ובאישור הוועדה למוזאון הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
דמי כניסה
1.
בעד כניסה חד-פעמית למוזאון הכנסת ישולמו סכומים כמפורט להלן:"
פה שמענו שבאמת הסכומים נקבעו כסכומים נמוכים, כדי מצד אחד לשדר דמי רצינות, מצד שני להנגיש כמה שיותר ולפתוח לציבור הרחב, וזה בא לביטוי כאן.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תמי, לכמה זמן התקנות האלו?
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
אלה תקנות קבועות.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אבל אני רואה פה מחירים מאוד נמוכים. אם ירצו להעלות את המחיר, צריכים לחזור לוועדה?
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
הם יצטרכו לבוא ולתקן.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
זה התהליך? הם לא יכולים לבד לקבוע במועצה? הם צריכים אותנו?
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
יש מנגנון הצמדה, אבל הוא לגבי הסכומים היותר גדולים. בסכומים הקטנים זה דורש תיקון, כי הסכומים מראש הם כל כך קטנים. תיקון הוא לא פרוצדורה מאוד מורכבת, הוא התייעצות עם המועצה שגם ככה נמצאת לצידה ואישור ועדה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אני פשוט רוצה להקל עליהם. אני לא רוצה שיתחילו להתרוצץ פה.
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
ברור. נעשה תהליך של הרצה ונראה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אבל גם אמר המנכ"ל שיש תקציב בתקציב הכנסת לתפעול המוזיאון וזה רק דמי רצינות. זאת אומרת, הכוונה היא שזה לא אמור לשאת רווח.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אבל הם חייבים להכניס כסף.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
זה נכון שהסכומים נמוכים, אבל זה מה שהם החליטו.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
זה תקציב שמורכב גם מהכנסות. הם צריכים חייבים להכניס כסף.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
נכון, זה בניהול. אבל יש את 10 המיליון שאמר המנכ"ל, שנמצא בבסיס תקציב הכנסת עבור המוזיאון, ויש עוד תקבולים שהם דמי כניסה, דמי אירועים וכדומה.
<< אורח >> חשב הכנסת אליסף אלעזר: << אורח >>
צריך לומר שתפעול המוזיאון לא תלוי בהכנסות. זה חשוב לדעת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כן, זה אמר המנכ"ל.
<< אורח >> חשב הכנסת אליסף אלעזר: << אורח >>
בתקציב הכנסת יהיה תקציב לתפעול המוזיאון. ההתניה הייתה שלתוספות, שינויים ודברים אקסטרה שמנהל המוזיאון ירצה לממש במוזיאון הוא יצטרך להוכיח הכנסות, ובהכנסות האלה הוא יוכל להשתמש לדברים האלה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אולי באמת גם נגיד שבוועדת החינוך אנחנו דנים הרבה בתאגידים סטטוטוריים שמוקמים, חלקם הם גם מוזיאונים. במקרה הזה מדובר בעצם על יחידת סמך. המוזיאון פועל מטעם הכנסת, הוא חלק מהכנסת. הוא לא ישות שעומדת בפני עצמה כיחידה נפרדת, אבל הוא יחידת סמך. יש הפרדה בין משכן הכנסת לבין המוזיאון. גם לגבי התקציב, זה סעיף תקציב נפרד בתוך תקציב הכנסת.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
תמי, חייבים להבין. מדובר פה על פעילויות והכנסות. מה יש שם בכלל מבחינת אולמות, השכרה?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
קודם כול, יש לנו את שתי הקומות הראשונות שהן המוזיאון. יש שם חדרים אור-קוליים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
וזה מה שכתוב פה, כניסות כדי לעשות סיור במוזיאון.
<< דובר_המשך >> משה פוקסמן שעל: << דובר_המשך >>
כן, סיור אור-קולי במוזיאון, בחדרים המשוחזרים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
זה נמצא כבר בגפ"ן, בתוכניות של משרד החינוך?
<< דובר_המשך >> משה פוקסמן שעל: << דובר_המשך >>
אנחנו עכשיו בקשר עם גפ"ן להכניס את זה. משרד החינוך כבר היו אצלנו, הם עברו. גפ"ן נפתח עוד פעם בנובמבר – אתה יודע, הוא נפתח פעם בכמה זמן – ואנחנו אמורים להיכנס. אנחנו בדיוק במשא ומתן איתם. בנוסף, יש לנו קומה חינוכית גדולה לפעילויות חינוכיות, לחיילים שמגיעים, לתלמידים, לעשות סדנאות על הדמוקרטיה, על הכנסת, מה היא עושה, דיבייטים וכו'.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
שזה אולם.
<< דובר_המשך >> משה פוקסמן שעל: << דובר_המשך >>
נכון, זה אולם.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
כמה אנשים יכולים להיכנס באולם?
<< דובר_המשך >> משה פוקסמן שעל: << דובר_המשך >>
באולם הגדול ביותר אנחנו יכולים להכניס 150 איש.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
בישיבה או בעמידה?
<< דובר_המשך >> משה פוקסמן שעל: << דובר_המשך >>
150 בישיבה. יש לנו אולמות של 120.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
כמה אולמות יש בסך הכול?
<< דובר_המשך >> משה פוקסמן שעל: << דובר_המשך >>
יש לנו בסך הכול חמישה אולמות.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
יפה. אז הגדול זה 150?
<< דובר_המשך >> משה פוקסמן שעל: << דובר_המשך >>
הגדול זה 150, אחריו 120, אחריו יש לנו שלושה חדרי סמינר שכל אחד מהם יכולים להכיל 30 איש. יש לנו חדר ישיבות לישיבות, שאם תבוא הנהלה של חברה שתעשה סיור ואז תרצה לעשות ישיבה שלה, גם זה יש לנו.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
של כמה אנשים?
<< דובר_המשך >> משה פוקסמן שעל: << דובר_המשך >>
סביב שולחן הישיבות אני מעריך שיכולים להיות 25 איש, 30 איש.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
קפיטריה? מזנון?
<< דובר_המשך >> משה פוקסמן שעל: << דובר_המשך >>
קפיטריה ומזנון אין לנו. אנחנו במרכז העיר. צמוד אלינו יש בית קפה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
זאת אומרת, אם חברת היי-טק רוצה לעשות יום פעילות, צריך להביא אוכל מבחוץ.
<< דובר_המשך >> משה פוקסמן שעל: << דובר_המשך >>
הם צריכים להביא קייטרינג.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
הם מביאים מה שהם רוצים? אתם צריכים לאשר להם? יש חברות שחתמו איתכם?
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
הם מביאים לפי ספקים שיש לנו, שיש להם תעודת כשרות והכול, כדי לפקח שהם באמת עומדים בכללים – אנחנו מוסד ציבורי.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
טוב. בואו נתחיל עם דמי הכניסה, ונגיע אחר כך לדברים האחרים.
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
כמובן מזנון הכנסת שגם הוא חלק יוכל לספק כיבוד לשם.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אה, מעולה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אז יש לנו: מבוגר – 10 שקלים; ילד שטרם מלאו לו חמש שנים – פטור; ילד שמלאו לו חמש שנים עד 18 שנים – חמישה שקלים; תלמיד במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, במסגרת פעילות של מוסד החינוך – חמישה שקלים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
את יכולה לומר לי מה ההבדל בין ילד שמלאו לו 18 לבין תלמיד? יש כאן ילד בן חמש ל-18, ויש תלמיד במוסד חינוך. אז מה זה מוסד חינוך? זה ישיבה גבוהה?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
לא. זה במסגרת פעילות של מוסד חינוכי, שהוא מגיע עם הכיתה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
או שהוא מגיע לבד.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אה. זו ההבחנה?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
כן.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אני מניחה שהנמוך גובר, אבל תלמיד במוסד חינוך זה מגיל שלוש. חוק לימוד חובה חל מגיל שלוש, ואז יוצא שגובים חמישה שקלים גם על מי שפטור. כמובן שלא יעשו את זה. עוד הערה פה – פשוט תוך כדי חלק מהדברים עולים – כשזה חוק חינוך מיוחד שהוא חוק אחר, התלמידים יכולים להיות עד גיל 21. אז השאלה אם אתם רוצים להוסיף אותם במסגרת פעילות של תלמיד במסגרת חוק חינוך מיוחד.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אז אולי להוסיף חוק חינוך לימוד חובה או לימוד חינוך מיוחד.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
נכון. כדאי שזה יהיה או זה או זה. הכול פה זה במסגרת פעילות של מוסד החינוך.
נכה בהצגת תעודת נכה שהנפיק המוסד לביטוח לאומי או משרד הביטחון - - -
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
שאלה, זה מקובל במוזיאונים אחרים לגבי נכים? לא מצאתי את זה בחוק המוזיאונים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
כן.
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
יש להם הנחות והם מקבלים במחיר מועט, וביקשנו פה להוסיף גם את יתומים ואמנות צה"ל.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
שנייה. מלווה לנכה זה צריך להיות צמוד לנכה כפי שהגדרנו אותו בפסקה הקודמת, אחרת זה מאוד פתוח.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
מלווה לנכה בהצגת תעודת נכה.
<< אורח >> תמי סע: << אורח >>
כן, והמלווה לאותו נכה כאמור לעיל. מה רציתם להוסיף?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
רצינו להוסיף גם יתומים ואלמנות צה"ל ולתת להם חמישה שקלים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
בפטור או בהנחה?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
בהנחה של חמישה שקלים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
היתומים ממילא עד גיל 18, אז הם גם ככה כלולים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, יש יתומים גם בני 60. יתום צה"ל הוא יתום לנצח.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
בן למשפחה שכולה.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
יתומי איבה ואלמנות איבה בדרך כלל צמודים בכל מה שקשור לנכי צה"ל. צריכים להוסיף גם אותם.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
צה"ל ונפגעי פעולות האיבה?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
דרך אגב, אני לא בטוחה שזה מקובל במוזיאונים אחרים. אני אומרת את זה כיתומת צה"ל. אני לא נתקלתי בהטבה כזאת.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
זה רחב יחסית. אגב, יש פה איתנו את האחראי על אגף תחום המוזיאונים במשרד התרבות. נכון, זוהר?
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
כן.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
שואלים פה מה מקובל במוזיאונים אחרים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
יש כאן הצעה לתת ליתומים ואלמנות צה"ל הנחה של 50%.
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
אני אתייחס לזה רגע בנקודת מבט של מוזיאונים שהם לא חלק מגוף ציבורי כמו הכנסת. למוזיאונים היום יש חופש די גדול להחליט על המחירון שלהם שהם גובים מהאנשים שבאים לבקר. הדבר היחידי שממש כתוב בחוק על הנחה שהם חייבים לתת זה לאזרחים ותיקים. מעבר לזה, המוזיאונים בעצמם מחליטים על המחירון שבו הם גובים את מחיר הכניסה או מחיר השימוש במתקנים שלה באופן עצמאי לחלוטין.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אבל בתקנות של חוק המוזיאונים, לא מוזיאון הכנסת שאלה תקנות 1983 שתוקנו ממש לא לאחרונה, הזכאים להנחות או לפטורים – אין שם הפרדה – הם שוטר וחייל, תלמידים ונוער, גמלאים, ואיזשהו חופש פעולה להנהלת המוזיאון לתת הנחה גם לקבוצות אחרות.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
נכון. אם לקחת דוגמה שאולי יותר מקבילה, גופים שהם עם מעמד ציבורי, אז לגנים לאומיים בשמורות טבע לפי חוק הגנים הלאומיים דווקא יש תקנות לאגרות מסודרות.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
יש ליתומים ולאלמנות?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
לא.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
מה עם המוזיאונים של משרד הביטחון?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
הם לא תאגיד סטטורי בדרך כלל, הם בהתקשרות עם משרד הביטחון. נכון שיש להם כל מיני כללים משלהם, ואני מודה שלא בדקנו בכל מוזיאון מה הכללים בדיוק. יש איזשהם פערים והבדלים. למשל, בתקנות של המוזיאונים אין התייחסות לעניין של מילואים, ובגנים לאומיים ובשמורות טבע יש התייחסות למשרתי מילואים. יש פערים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
למה אני רואה קושי ואני אשמח שזה יהיה לאלמנות ויתומי צה"ל? אין תעודה. אין תעודה. לי אין תעודה שאני יתומת צה"ל. זה לא כתוב בשום נספח.
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
אבל זו גם אמירה כללית של הכנסת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
בסדר. אבל איכשהו צריך להסדיר את הכניסה, כי אין תעודה. לא יודעים.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אבל מה היא תבקש להציג? תבוא אישה ותגיד: אני יתומת צה"ל.
<< אורח >> אריה האן: << אורח >>
אין מה לעשות. היא אומרת שהיא אלמנה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אנחנו נקבל את זה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
על בסיס אמון?
<< אורח >> אריה האן: << אורח >>
כן. אין ברירה.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
אז כל דבר יכול להיות על בסיס אימון. אני נכה צה"ל. זו בעיה, הוא יבוא בלי תעודה ויגיד על בסיס אמון.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
זה לא דווקא כקבוצה, מירב. בעניין הזה אתם רוצים רק ביחס לקבוצות?
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
בסוף, אם לא יהיו פה דברים מאוד מאוד ברורים וזיהוי, תהיה לכם בעיה. מדובר פה על אלפים שיגיעו למוזיאון הזה, גם בגלל שזה מעניין וגם בגלל שהמחיר מאוד מאוד זול. אלפים יגיעו. תאר לך שעכשיו יתחיל עימות בין הפקידה לבין מישהי שעומדת מולה. זה לא כדאי. אתם חייבים משהו עם זיהוי אמיתי.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
נכה צה"ל הוא במסגרת נכה. הוא גם נופל תחת הגדרה של נכה.
<< אורח >> אריה האן: << אורח >>
לנכה יש תעודה. לאלמנות וליתומים יש בעיה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה מה שאני אומרת.
<< יור >> היו"ר סימון דוידסון: << יור >>
לא תוכלו להכניס את זה, או שתצטרכו זיהוי.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אני חושבת שאם רוצים להכניס קבוצה כזו בהנחה או בפטור, אז לאפיין אותה כקבוצה, ואז ברור שיוצרים קשר עם גורם ויודעים על מי מדובר, אבל לא בכניסה הפרטנית. כשמגיע סיור של קבוצה של אלמנות ויתומי צה"ל או נפגעי פעולות האיבה אתם יכולים לאפשר את זה, בכניסה בהנחה או בפטור.
<< מנהל >> (היו"ר קטי קטרין שטרית, 10:23) << מנהל >>
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה בסדר, במסגרת כניסה מאורגנת על ידי גוף מסוים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
בסדר? אתם רוצים להוסיף דבר כזה?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כן. קבוצה מאורגנת על ידי גוף מסוים.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
כדי שהוא גם יוכל לפטור אותם מדמי השימוש, חשוב שהם יהיו בסעיף 1.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
בסדר. זה בכניסה כקבוצה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
איך אפשר באמת לזהות?
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
לא. אמרנו שאם זו כניסה כקבוצה, הם בקשר עם המארגנים והם יודעים עם מי הם סוגרים את זה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה מה שהיא שאלה. הוא לא נמצא בטיוטה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
איך אנחנו מביאים לידיעתם שיש להם את האפשרות לקבל הנחה?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
קודם כול, זה מופיע באתר מוזיאון הכנסת.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אה, הבנתי. אוקיי.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
הם בדרך כלל פונים, ויש לנו קשר עם משרד הביטחון, עם הביטוח הלאומי, אם רוצים לארגן סיורים.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
משרד הביטחון מוציא כל מיני פולדרים כאלה ומודיע להם: פה יש ופה יש ופה יש – כמו הצדעה כזה?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
כן.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא חשוב, אבל זה קיים.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
שזה יהיה רשום שם.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
חבר'ה, יש לנו 35 דקות.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
טוב. בואו נתקדם: "אזרח ותיק כהגדרתו בחוק האזרחים הוותיקים" – בהגדרות זה או שיש או תעודת אזרח ותיק או תעודה שמעידה על הגיל, כי הרי זה גיל מסוים ואז זה בסדר.
"חייל בשירות חובה עם הצגת תעודת חוגר, חייל מילואים בהצגת תעודת משרת מילואים פעיל" – זה לא היה מלכתחילה. היה את המילה חייל, ובבירור הבנו שיש כוונה, אבל צריך לקחת בחשבון שמשרת מילואים פעיל זה סטטוס שהוא לא רק בתקופות מסוימות. זאת אומרת, מי שעשה 21 ימים בשלוש שנים – שזה כיום – מקבל תעודת משרת מילואים פעיל, והיא צריכה להיות תקפה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
דרך אגב, הוא גם נהנה מהנחות, למשל בארנונה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
נכון. יש הרבה הנחות היום, בוודאי. חלקן נקבעו כהוראת שעה. זו קבוצה יותר גדולה. צריך לקחת בחשבון האם רוצים פטור או לתת הנחה. אגב, יש מקומות שלמשרתי מילואים נותנים הנחה ולאו דווקא פטור. כרגע זה מופיע בפטורים. זה מה שאתם מעוניינים?
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
גם חייל קבע, לא רק חייל במילואים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אתם רוצים גם חייל בקבע? פשוט זה מרחיב את האוכלוסיות. היה כתוב חייל. בדרך כלל כשאומרים חייל מתכוונים בשירות חובה. אם רוצים קבע, צריך לכתוב מפורש.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
מה ההבדל בינו לבין שוטר?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
שאלה טובה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אין הבדל בין שוטר או סוהר או כבאי.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
זה אפשרי, רק צריך להגדיר בצורה מדויקת.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
לא, לא. הוא צודק במאה אחוז. הייתי מוסיפה את זה גם בקבע.
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
גם להם יש תעודה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אפשר: חייל בשירות חובה ובקבע עם הצגת תעודת חוגר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
מילואים, פעיל וקבע?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
כן. הערה נכונה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
עם הצגת תעודה. זה לא יהיה חוגר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
שוב, האינטרס הוא שיהיו כמה שיותר מבקרים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
לגבי המילואים, אתם רוצים את משרת מילואים פעיל בפטורים או בהנחות?
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
בפטורים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אוקיי – "שוטר, סוהר או כבאי בהצגת תעודה".
"משרת בשירות אזרחי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, בהצגת תעודה".
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
למה לא גם שירות אזרחי לאומי?
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
זה כולל גם וגם.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אזרחי זה כולל לאומי?
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
זה כולל. זה החוק שכולל את שניהם.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אני יודעת שיש הבדל בין שירות אזרחי לשירות לאומי. אגב, זה גם מינהלות שונות.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
מה זה שירות אזרחי? מד"א?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
לא. יש את המתנדבים עם אנשים בעלי מוגבלויות וכל מיני אוכלוסיות שלא יכולים, ויש את השירות שהוא יותר של החרדים. אבל שתי האוכלוסיות האלה נכנסות פה. נכון שקוראים להן אזרחי לאומי, אבל כולן נכנסות פה. בדקנו.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
תמי, החוק לא נקרא שירות אזרחי לאומי?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
יש שני חוקים.
<< אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>
שירות אזרחי לאומי הוא משנת 2014. שירות אזרחי הוא משנת 2017.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
מה היה השינוי ב-2017? הוא הגדיר אותם כשירות אזרחי?
<< דובר_המשך >> צח בן יהודה: << דובר_המשך >>
ב-2017 יש הגדרה ששירות אזרחי כולל בתוכו גם את מי שמתנדב בשירות לאומי אזרחי לפי החוק מ-2014.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
הבנתי.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
זה מיועד לאוכלוסיות קצת שונות, אבל כולם מתנדבים.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
בגלל שזה אתר הכנסת הייתי כותב "שירות אזרחי לאומי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי". מה שחשוב זה שם החוק.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
כדי שזה יהיה נגיש לציבור. אפשר.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
בנוסף, עצם העובדה שרשום שירות אזרחי לאומי, אז מי שבשירות לאומי יודע שזה חל עליו. הוא לא יודע שיש שינוי בחוק של 2017 מהחוק של 2014.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
ודאי. צריך להוסיף את המילה לאומי.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
כן.
<< אורח >> צח בן יהודה: << אורח >>
אני רק אדייק. בחוק שירות אזרחי מ-2017 כתוב: ""שירות אזרחי" – כל אחד מאלה: (1) שירות לאומי; (2) התנדבות קהילתית; (3) שירות לאומי-אזרחי – כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי".
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אבל זו לא הנקודה שמציין זבולון אורלב.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
הוא אומר בשביל הנראות.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
בדיוק. גם בשביל הנראות וגם בשביל הידע. לא כל אחד יודע שהיה שינוי בחוק, והוא כולל בתוכו גם את הלאומי.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
זה שמשרת שירות לאומי צריך לדעת שהוא כלול בו.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
נכון.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אגב, זה שאנחנו מתקנים תקנות זה לא אומר שבאתר המוזיאון הם לא יכתבו את זה בצורה יותר ידידותית לקורא הלא משפטן.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
אני לא בעד זה שהם יכתבו דברים שונים. אני בעד זה שהם יכתבו את הדברים המדויקים.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
בסדר גמור – כזה עם סלש: אזרחי / לאומי.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
"סטודנט כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, בהצגת תעודת סטודנט תקפה" – אני רק אגיד שזאת ההגדרה הרחבה של סטודנט. כלומר, זה כולל גם מכללות לאומנות, מכללות טכנולוגיות, מכללות להכשרת מורים, וגם את המוסדות להשכלה גבוהה, האוניברסיטאות, המכללות והאקדמיה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
מה קורה עם סמינרים וכו'? זה כולל? יש להם כרטיס סטודנט? אני לא יודעת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כן.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
ודאי.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אוקיי, מאה אחוז.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
לסטודנט זה הנחה; למשרת בשירות אזרחי ראינו שזה פטור; "מורה דרך או מדריך תיירים בהצגת תעודה" – פטור.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
גם אולי תקפה, כי אני חושבת שיש להם תוקף לתעודה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
כן, נעשה באופן אחיד תעודה תקפה. ברור שהיא צריכה להיות תקפה; "עובד הכנסת או גמלאי הכנסת בהצגת כרטיס עובד או גמלאי הכנסת" – בעצם זה כרטיס גמלאי הכנסת?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
כן.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה מתקן של כנסת ישראל?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
כן.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אז חברי כנסת נכנסים. זה גם לגבי חכ"לים?
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
כן. לחכ"ל יש תעודה והוא נכנס.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אז גם למתקן הזה? רק בשביל הספק, חכ"לים וחברי כנסת? זה מתקן כנסת לכל דבר?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
כן.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
יש להם את התעודה והם נכנסים? לא צריך לתקן?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
כן.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי. בסדר. אני רק שואלת למען הספק.
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
ברשותכם לפני שנמשיך, במוזיאונים בישראל מקובל לתת כניסה ללא תשלום לעוד סוג אחד של מבקרים, והוא חברים באיגוד המוזיאונים הישראלי וחברים באיגוד המוזיאונים העולמי. בעצם כל המוזיאונים המוכרים בישראל חברים באיגוד. עובדיהם מקבלים ממש כרטיס. יש להם כרטיס של איגוד המוזיאונים הישראלי עם תוקף.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לדעתי, אם המדינה הייתה רוצה שמוזיאון הכנסת יחול תחת חוק המוזיאונים, היא הייתה עושה את חוק המוזיאונים. אבל כאן חוקק חוק שהוא מאוד מאוד תפור בחליפה למטרות מיוחדות.
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
זה לא קשור לחוק המוזיאונים. זה הסכם ג'נטלמני שהם עושים בין המוזיאונים. אני מציע את זה לשיקול הוועדה כמובן.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
כמה אנשים זה?
<< אורח >> זוהר זעפרני: << אורח >>
בישראל יש בסביבות 3,000 חברים באיגוד המוזיאונים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
שישלמו עשרה שקלים, לא יקרה להם כלום. הלאה. תמשיכו, חבר'ה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
סליחה, אדון אורלב אמר שכל מי שיש לו אישור כניסה לכנסת כמתקן של הכנסת יכול - - -
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
לא. אישור כניסה קבוע - - -
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
לא.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אז זה לא זה. זה רק חברי כנסת. זהו, חזרת בך. אז אולי יש מקום לדייק את הנושא של הח"כים והחכ"לים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
האם צריך לכתוב חברי כנסת או חברי כנסת לשעבר?
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
את לא יכולה. כידוע לך, חברות וחברי הכנסת זה באישור הוועדה הציבורית לשכר חברי הכנסת ובאישור ועדת הכנסת. אני סבורה שאין מקום לפטור את חברי הכנסת ולתת להם הטבות שלא עברו את הוועדה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אז הם משלמים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
קודם אמרו שזה מתקן ולכן הם נכנסים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
חכ"לים וחברי כנסת משלמים? אין בעיה. זאת השאלה, משלמים או לא משלמים? זה בסדר שתגידי משלמים. הכול תקין.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
אני מתקשה לתת את התשובה עכשיו. במסגרת פעילות רשמית של הכנסת שתהיה במוזיאון, בוודאי שהם לא משלמים. זה חלק מתפקידיה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
כן, כשזה משהו מטעם הכנסת.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
בוודאי, זה מטעם הכנסת, אלא אם הם יגיעו לבדם לסיור פרטי.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
השאלה שנשאלת היא מה מבחינת הבעלות? האם זה חדר ספח, מבנה ספח?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
זה לא משכן הכנסת. צריך לבדוק פה מה בדיוק כתוב לגבי זכות הכניסה. נבדוק את זה ונחזיר תשובה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אוקיי. אני מעלה סוגיה, אני מעלה שאלה. אני לא קובעת עמדה.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
אבל אפשר גם בהחלט להביא את זה לידי הוועדה הציבורית ואחרי זה להביא תיקון לתקנות. יכול להיות שאת חברי הכנסת יחליטו לפטור.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
אני מציע לא להביא את זה למועצה. שוב, יגידו: חברי הכנסת מבקשים כל מיני הקלות. אם מבחינה משפטית זה חלק מהכנסת, ואפשר לפרש שכמו שהוא נכנס למשכן הכנסת ככה הוא נכנס לשם, זה משהו אחד. אבל אם צריכים לבקש אישור והמועצה תאשר, אז יתנפלו על חברי הכנסת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
דרך אגב, אז כנ"ל לגבי עובד הכנסת.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
נכון. אותו דבר תגיד גם לגבי עובד הכנסת.
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
גם על עובד כנסת אתה אומר: למה הוא צריך לקבל הטבה?
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
אני מסכים. לטעמי זה אתר של הכנסת לכל דבר ועניין, ולא צריכים פה את המועצה בכלל.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
בדרך כלל פוטרים את עובדי הגופים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אז אני לא הבנתי אם זו יחידת סמך. אני לא יודעת. אני חושבת שזה שווה איזושהי בחינה. תחליטו מה שתחליטו.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
האמת, אני לא אוהב את כל האפסים שאני רואה פה. חינם זה דבר רע. זה לא דבר טוב. אבל בסדר, אתם מחליטים.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
תראו, גם אם מתברר שחבר כנסת יכול להיכנס חינם, זה לא חל רק על משפחתו. באם הוא בא עם משפחתו, המשפחה צריכה לשלם.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
לא, זה ודאי שלא. אבל גם לא נראה לי שעל זה זה יקום וייפול. זה לא איזו התעקשות. אנחנו פשוט נבדוק את זה ונחזיר תשובה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
גם לגבי עובד כנסת, שלא תהיה איזושהי הטבה שהיא אסורה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
בואו נתקדם כי הזמן קצר. תקנה 2 – יש פה סמכות לתת פטור מתשלום דמי כניסה:
"פטור מתשלום דמי כניסה
2
(א) מנהל מוזאון הכנסת, באישור המנהל הכללי של הכנסת ובהתייעצות עם חשב הכנסת, רשאי לתת פטור מתשלום דמי כניסה למוזאון לתקופה קצובה אשר לא תעלה על שישה חודשים, לסוגי מבקרים כפי שיקבע".
פה אנחנו הערנו שהיום גם לאור הוראות חוק מוזיאון הכנסת, הוא אומנם מסמיך לקבוע את שיעורי האגרות ודמי הכניסה ולקבוע פטורים, אבל צריך לקבוע אותם בתקנות. זה הליך שכולל את ההתייעצות עם המועצה המייעצת, הוא כולל את האישור של הוועדה, ואם אם אני עכשיו מסמיכה גורם אחר לתת את הפטורים, אני בעצם מדלגת על ההליך הזה. צריך לאפיין את כל הקבוצות ולקבוע אותן בתקנות. גם אם מאפיינים בצורה טיפה יותר כללית, או אומרים: לקבוצה מסוימת נרצה בנסיבות מיוחדות לתת פטור – נגיד, דיברנו פה שיש מפונים וכדומה – זה צריך להיות כבר בתקנות, או לבוא בתיקון בהמשך, שכאמור הוא לא איזה הליך מאוד מורכב.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זאת אומרת, את מציעה או להוריד את הסעיף הזה או להגדיר קבוצות.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
כן. את הסעיף הזה בעייתי להשאיר כמו שהוא.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כרגע יש לו קושי משפטי.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
זה גם פתח ללחצים שיופעלו ולא כדאי.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
שאלה, מאחר שאנחנו מאשרים את התקנות, אם את מוסיפה כאן שניתן להגדיר כולל אישור ועדת המוזיאון של הכנסת, האם זה אולי טיפה מרחיב?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
לא. אני אקריא שוב את סעיף 20 לחוק מוזיאון הכנסת כדי שנבין את המגבלה. הסעיף אומר: יושב-ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, להתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר דמי כניסה ואגרות בעד שירותים שנותן מוזאון הכנסת והצמדת האגרות; בתקנות כאמור יכול שייקבעו שיעורים שונים של דמי כניסה ואגרות, וכן פטורים לסוגים של מבקרים או מקבלי שירותים.
הדבר הזה גם הולך יד ביד עם חוק-יסוד: משק המדינה. אנחנו לא מדברים על מוזיאון רגיל, אנחנו מדברים על מוזיאון שהוא חלק מהכנסת מבחינת זה שזה תקציב הכנסת, ולכן זה סוג של אגרות ודמי שימוש.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אז את רואה עכשיו מקום לגרוע את זה מתוך התקנות.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
חוק-היסוד גם אומר שתשלומים כאלה ואגרות, קביעתם ושינוים צריכים להיעשות בתקנות באישור ועדה של הכנסת. לכן אנחנו צריכים באמת להגדיר, כדי באמת לתת מענה לכל הדברים שרוצים לאפשר פה.
<< אורח >> אריה האן: << אורח >>
מה את מציעה, למחוק את הסעיף?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
את סעיף 2 כן. למשל, עלה פה כיוון של כל מיני קבוצות שמקבלות סיוע בתקופות מיוחדות. למשל עכשיו יש לנו מפונים, יש לנו משפחות חטופים, חטופים ונעדרים. הם מקבלים סיוע מיוחד בשל נסיבות של מלחמה או של הכרזת מצב מיוחד בעורף. אפשר להגדיר קבוצות כאלה לתקופה קצובה. חשבנו על איזשהו נוסח שהוא יהיה יותר סגור, אפילו להגיד אוכלוסיות דומות. יש לי פה נוסח שהצעתי.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
יש כאן איזה כשל לוגי בזה שאתה אומר: זאת רשימת ההנחות והפטורים, אבל אפשר לתת כל הנחה בלי איזשהו אפיון.
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
עשינו גם מנגנון שהוא יותר מורכב.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
תמי, סעיף 2 הוא רק על קבוצות?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
כרגע לא. סעיף 2 לא על קבוצות, הוא גם על יחידים. יש נוסח שמוצע: מנהל מוזיאון הכנסת, באישור המנהל הכללי של הכנסת ובהתייעצות עם חשב הכנסת – זה אותו דבר – רשאי במקרים מיוחדים לתת פטור או הנחה מתשלום אגרה מטעמים הומניטריים ולתקופה קצובה לקבוצות שזכאיות לסיוע מיוחד מהמדינה בנסיבות של מלחמה או מצב מיוחד בעורף.
אפשר לחשוב על עוד מצבים ייחודיים, ואפשר לתת את הדוגמאות: ובכלל זה מפונים, חטופים, ונעדרים או מי שהיו כאלה, ובני משפחה מדרגה ראשונה, קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חללים ואוכלוסיות דומות. זה מספיק סגור. זה משאיר שיקול דעת נוסף. אפשר להפעיל את זה לתקופה מסוימת כשהנסיבות מתאימות. אבל זה לא פותח פתח לדברים שאנחנו לא יכולים לחשוב עליהם וללחצים.
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
אנחנו חשבנו: "מטעמים הומניטריים ולתקופות קצובות". זאת אומרת, לקחת את שני אלה ולסגור את זה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
טעמים הומניטריים זאת אמירה רחבה מדי. זה עמום.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
טעמים הומניטריים יכול להיות גם כל מי שמתחת לקו העוני. יש הרבה כאלה במדינת ישראל. זה גם הומניטרי. אני חייבת לומר, כחברה בוועדה אם אני אמונה על תקנות ופה יש איזו פתיחה של התקנות והתעריפים, אני חושבת שזה צריך לבוא לאישור ועדת המוזיאון. את מבינה? כי זו הסמכות שניתנה לי בחוק המוזיאון.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אבל אם זה כתוב מספיק סגור והקבוצות מאופיינות, אני לא חושבת שצריך לחזור שוב לאישור הוועדה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
בסדר.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
יש לי שאלה. מה עם סטודנט באוניברסיטה או תלמיד בכיתה י"א, י"ב או חוקר במוסד מוכר שעושה עבודה וצריך לבוא 20 פעמים למוזיאון? כל פעם שהוא בא הוא צריך לשלם?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
לפעמים הם מאפשרים לצורכי מחקר.
<< אורח >> חשב הכנסת אליסף אלעזר: << אורח >>
צריך להוסיף שיכול להיות שתהיה משלחת רשמית של הכנסת.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
או סטודנט שנמצא בחוץ כשמאוד חם ורוצה להיכנס למזגן. חבר'ה, יהיה גשם, אנשים ייכנסו מהגשם; יהיה חם, אנשים ייכנסו למזגן. זה חמישה שקלים.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
חבר הכנסת דוידסון, מה אתה רוצה, שתלמיד בכיתה י' או י"א עכשיו יתחיל כל פעם לשלם חמישה שקלים?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה לעשות, כן.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
היום כשעושים עבודה הרוב עושים מרחוק. המידע נמצא באינטרנט, ובאים פעם-פעמיים.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
גם אם הוא יגיע 20 פעם, זה יעלה 100 שקלים להורים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
הלוואי שיהיו תלמידים שיבואו 20 פעם לעשות עבודה.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
יש שם דברים מדהימים. הוא יכול ללמוד איך החוק עבר את כל התהליכים. יש שם מוזיאון מדהים שאפשר ללמוד שם הרבה דברים. זה מדהים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אנחנו לא הגורם המתקין שקובע למי נותנים. אנחנו גורם מאשר.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
תמי, אחד הטלפונים שאני מקבל בשנים הרבות שאני כבר לא בכנסת זה כל מיני סטודנטים ותלמידים שעושים עבודה על חוק מסוים, על נושא מסוים. הם יושבים ובאים אליי שלוש, ארבע, חמש פעמים ומקליטים. אנשים אוהבים ללמוד כל מיני דברים שקשורים בסיפור הזה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
הם יכולים לבוא לשבת בארכיון הכנסת כמה פעמים שהם רוצים.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
זה לא קשור לארכיון. הארכיון לא זמין, כמו ששם מישהו סידר לו שהוא יכול ללמוד את זה בצורה יסודית איך היה נושא מסוים על התשלומים למשל, מה היה הוויכוח על התשלומים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
באמת עוד לא היינו, אנחנו צריכים לבוא לראות כוועדה משותפת.
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
מקסימום נשלח לו באינטרנט.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
טוב, אנחנו רוצים להתקדם, אחרת אנחנו היום לא נצביע. בואו נתקדם ונהיה קצת יותר זריזים, וגם נעשה סיור של הוועדה במקום ונראה. אין טוב יותר ממראה עיניים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
השאלה אם הנוסח הזה מקובל.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
אני לא שמעתי במדויק את הנוסח. האם הוא מדבר אך ורק במצב שבו מוכרז מצב מיוחד בעורף או במצב מלחמה, או שזה בעצם מדבר על מקרים הומניטריים שפרוסים על פני כל השנה בלי שזה כרוך בהכרזה כזו או אחרת? כי לצורך העניין, יש עדיין מפונים, כפי שד"ר פוקסמן ציין מבחינת הקבוצה שהוא חשב לאפשר לה פטור. הם עדיין מפונים גם אחרי שנגמר המצב המיוחד בעורף. לכן אני קצת חוששת מכריכה של הדבר הזה. אני סברתי שיש מקום להגיד רק "טעמים הומניטריים ולתקופה קצובה". אני חושבת שיש פה מנגנון מאוד דווקני של שיקול דעת של שלושה גורמים שמאשרים את הפטור הזה. זה לא יפעל על פי גחמה כזו או אחרת של מנהל המוזיאון. אני סבורה שזה מספיק. אם הוועדה תחליט אחרת, בבקשה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
פשוט החוק מחייב לקבוע את הפטורים בצורה מוגדרת כמה שיותר.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
טעמים הומניטריים זה קריטריון שבעיניי - - -
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
זה רחב.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אבל נניח כשדיברתם על מפונים זה מוחל במה שמציעה תמי, אז אני לא רואה סיבה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אגב, במקום להגיד מלחמה או מצב מיוחד בעורף, אין בעיה להגיד נסיבות חריגות, אבל עדיין לאפיין את הקבוצות בשל היותן – זה לא חייב להיות צמוד לתקופה שהם מפונים. הוא קובע את התקופה.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
אז אפשר להגיד טעמים הומניטריים בנסיבות חריגות, ואז זה מספיק.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אני חושבת שההתייחסות לכך שאלה קבוצות שמקבלות סיוע מיוחד מהמדינה באותה תקופה חריגה, זה מעיד על כך שיש איזה משהו - - -
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
אז בלי להתייחס למצב מיוחד בעורף או הכרזת מלחמה, אלא רק שהם מקבלים סיוע מיוחד מהמדינה?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
כן.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
זה בסדר.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אני אקריא שוב: מטעמים הומניטריים ולתקופה קצובה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
תמי, לצערנו הרב, המדינה מלאה בדינמיקה. אין רגע דל.
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
לכן אני מנסה לתת מענה שזה יהיה לא כללי מדי.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
לא כללי מדי. אבל אני חושבת שגם צריך לתת למנהל המוזיאון את שיקול הדעת. אני חושבת שאפשר לסמוך עליו. הוא מגיע גם עם רקורד של מורשת בגין ועוד מקומות. זה לא מישהו שאין לו שיקול דעת, ופתאום הוא מחליט להביא את החבר'ה מהשכונה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
בסוף זה מקום ציבורי.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה המגבלה של כמות האנשים שיכולה להיות במוזיאון בו זמנית?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
אנחנו מכניסים 25 איש בכל רבע שעה בסיורים מאורגנים.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
כמה זמן המסלול?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
המסלול הוא שעה, ובכל רבע שעה נכנסת קבוצה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זאת אומרת, יכולות להיות לי שמונה קבוצות?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אני בכל זאת חושבת שצריך לתת למנהל המוזיאון את שיקול הדעת. חובה לתת לו.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
החוק פשוט לא מאפשר את זה. החוק מחייב לקבוע בתקנון.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
כן, אבל בואי ננסה לנסח את זה.
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
אני מנסה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אני סומכת עלייך, תמי. את תמיד מוצאת פתרונות יצירתיים. בואו נתקדם, יש לנו רבע שעה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא נספיק ברבע שעה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
בסדר. תמי תמצא את הנוסח המדויק. בסדר, תמי?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
לא. אני רוצה לקרוא אותו וללכת על משהו טיפה יותר מצומצם: מטעמים הומניטריים ולתקופה קצובה לקבוצות שזכאיות לסיוע מהמדינה בנסיבות חריגות, למשל בשל היותם מפונים, חטופים, נעדרים וקרובי משפחתם מדרגה ראשונה או קרובי משפחה של חללים ואוכלוסיות דומות.
זה נותן פתח של שיקול דעת, אבל זה מבהיר למה כוונתנו, שיש פה נסיבות חריגות שהמדינה בחרה לתת סיוע לאוכלוסיות מסוימות. זה ידרוש את הבדיקה.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
אני חושבת שדי להסתפק בהומניטרי, שהמדינה בחרה לתת להם סיוע. לדעתי לא צריך לפרוט את זה בתקנות. לצערי קשה לנו לצפות את האירועים.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
גם אני חשבתי כך. מחר יש צונמי, דברים שלא ציפינו, דברים שהם איתני טבע או משהו כזה, כל זה לא נכנס תחת ההגדרה. לא צריך כגון.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אתם לא רוצים את הדוגמאות?
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
לא.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אז זה יהיה: מטעמים הומניטריים ולתקופה קצובה לקבוצות שזכאיות לסיוע מיוחד מהמדינה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
מאה אחוז. אפשר להמשיך?
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
אני חושבת שפה, אם הסיוע לא צמוד לאיזשהן נסיבות חריגות, זה כל קצבת סיוע מטעמים הומניטריים.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
לא. זה מוצמד לך.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
בנסיבות של מצב מיוחד?
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
לא, לא בנסיבות של מצב מיוחד. זה בדיוק העניין.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
לא בנסיבות של שגרה. זה לא סיוע שניתן בשגרה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
את יכולה שוב לקרוא את הסיפא? מה הסיפא אומר?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
הפירוט מפריע. לא צריך לפרט: טעמים הומניטריים שהמדינה מחליטה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כשהמדינה מחליטה לתת הטבות מיוחדות, זה גם יכול להיות בחורי ישיבה שמקבלים הטבה למעונות יום.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
לא, אבל זה לא הומניטרי. מעונות יום זה משהו אחר.
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
זה הומניטרי, כי הם תחת קו העוני. הם מקבלים הטבות והם מתחת לקו העוני.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אבל זה שונה. זה לא קשור בכלל.
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אז איך זה לא נופל בהגדרה?
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
הם לא מצב חריג.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
בדיוק. אז תוסיפי: לא בנסיבות חריגות.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
היא כתבה גם בנסיבות חריגות, גם מצב הומניטרי, גם מקבלים סיוע מהמדינה. אני חושבת זה מאוד מצמצם.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
זה ממסגר את זה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
חבר'ה, זה לא המימדיון, זה לא שפיים. די, אפשר לחשוב. הלוואי שיגיעו. זה לא שמחלקים משקפת ובגדי ים ובואו לשחות. זה מוזיאון הכנסת.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
נכון. ממש ככה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אבל העניין הוא גם בהוראות החוק ולא להשאיר משהו פתוח מדי, וגם על דברים שקשה לנו בכלל לחשוב עליהם. לכן פרמטר אחד באמת זה טעמים הומניטריים ותקופה קצובה. פרמטר אחד צריך לאפיין את המצב שבשלו הם קיבלו סיוע. אז אפשר להגיד לא רק מלחמה ומצב מיוחד בעורף או נסיבות חריגות אחרות, אבל שיהיה ברור שאלה סוגים כאלה של מצבים. לא הייתי מתעלמת מזה. סתם להגיד נסיבות חריגות זה כולל הכול. זה מאוד פתוח. אנחנו לא יכולים להישאר עם משהו שהוא פתוח מדי.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני לא מבינה את ההתעקשות.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
כי אחר כך נצטרך לעשות תיקון. בשביל מה כל הביורוקרטיה הזאת? אני חושבת שמנהל מוזיאון יכול לקבל שיקול דעת.
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל מה לעשות שחוק המוזיאונים קבע שהתקנות מאושרות על ידי ועדת המוזיאון? חוק מוזיאון הכנסת סעיף 20 קבע שהתקנות מאושרות בשולחן הזה, וזאת הסמכות שלנו.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
זה בסדר, אבל אני חושבת שלא צריך לתת את הדוגמאות. הדוגמאות מיותרות. תקשיבי, 7 באוקטובר קרה לפני שנתיים, אבל את לא יודעת מה יהיה בעוד חודש, חודשיים, שלוש, ארבע.
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אבל זה מקום דינמי, זה מקום דינמי.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אז אני אגיד להם: תחכו עד שנשנה את החוק? מיותר.
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
בלוגיקה את לא יכולה להגיד: זה וזה וזה מקבלים הנחה או פטור, וכל קבוצה אחרת שיחליט המנהל – אז אל תגדירי. תגדירי שהמנהל יחליט כל דבר.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אל תגזימי. אנחנו לא מדברים על כל קבוצה, אנחנו מדברים מטעמים הומניטריים.
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
דרך אגב, זה מה שהיה כתוב במקור. זה מה שהיה כתוב במקור. שלא נתבלבל, זה מה שהיה כתוב במקור.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אבל שינינו את זה.
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
עכשיו היא משנה את זה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
נכון.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אני מנסה לצמצם את זה ולהשאיר מתחם שיקול דעת, אבל לאפיין אותו שהוא לא יהיה בלתי מוגדר. אם נגיד: מטעמים הומניטריים ולתקופה קצובה לקבוצות שזכאיות לסיוע מיוחד מהמדינה, בשל מצב מלחמה או מצב מיוחד בעורף או נסיבות חריגות אחרות – אני חושבת שזה נותן את הכיוון של סוגי מצבים שבגללם קיבלו את הסיוע. זה לא סיוע שגרתי. אני חושבת שזה נותן את הפתח לשיקול דעת. בסדר?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
מאה אחוז.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
בסדר גמור.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
וזה יהיה גם לגבי האירועים, אותו דבר, אותו נוסח.
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
כן, אותו נוסח.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אוקיי. יש פה כמה ימים שמציעים לאפשר בהם כניסה ללא תשלום: ט"ו בשבט, יום העצמאות ויום ירושלים.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
כן.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני סתם שואלת – הימים האלה הם בסדר, אני מניחה שיש כבר בסיס. אבל נניח מה לגבי יום הזיכרון, יום השואה?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
רצינו לעשות את זה בימים שהם מוגדרים בחוק, שהם של הכנסת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
בסדר.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
וגם עלות הכניסה היא נמוכה מאוד.
"אגרה בעד שימוש במתקני מוזאון הכנסת
3.
(א) במתקני מוזאון הכנסת ייעשה שימוש רק למטרות חינוך, תרבות, אומנות, מחקר או הסברה, ובלבד שפעילות המוזאון תשולב בשימוש כאמור; מנהל מוזאון הכנסת, באישור המנהל הכללי של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר אופן השימוש במתקני המוזאון".
פה נראה לי שחשוב שתסבירו קצת את הכוונה, מאחורי איזה סוג אירועים מדובר.
<< אורח >> זבולון אורלב: << אורח >>
חסרה לי המילה מורשת.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אומנות זו גם הופעה.
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
הכוונה היא לעשות נגיד השקת ספרים של חברי כנסת לשעבר, לעשות שם אירועים סביב ציון 70 שנה לחוק השבות, 70 שנה לחוק ירושלים וכו' – המורשת של הכנסת. זה העניין פה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זה לא ברור פה. אתה כותב למשל אומנות. אמנות זה מאוד מאוד רחב. זה יכול להיות הופעה של אבי ביטר, סתם לדוגמה. זו אומנות, מה לעשות. אבי ביטר יבוא עם הדרבוקה ותהיה הופעה שלו.
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
לא. הכוונה היא אומנות שקשורה לכנסת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני גם לא הבנתי את המשפט: "ובלבד שפעילות המוזיאון". אני חושבת שזו טעות ניסוח. אולי כדאי: ובלבד שהשימוש במתקן הוא על פי מטרות המוזיאון. מה זה "ובלבד שפעילות המוזיאון"? לא ברור לי הנוסח התחבירי. בנוסף, אני גם חושבת שצריך להיות בנושא ההסברה איזשהו דיסקליימר לגבי זה שזה לא פוליטי.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אז שנייה, בואו נשמע קודם את הכוונה, ואולי ננסה לדייק בהתאם.
<< אורח >> שני רביב משה: << אורח >>
הרעיון היה שתהיה פה פעילות שמתחברת ומשתלבת עם הסיור במוזיאון. זאת אומרת, זה לא ישמש כפלטפורמה לעריכת פעילות שלא קשורה לפעילות המוזיאון.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זאת אומרת, הקבוצה שמוזמנת להשקת ספר, תבוא ותעשה סיור במוזיאון, תקנה כרטיס - - -
<< אורח >> שני רביב משה: << אורח >>
בדיוק.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אז זה לא מספיק ברור.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אז אולי אחרי "מחקר או הסברה" לכתוב: הקשורה לפעילות הכנסת, למורשת הכנסת? הקשורה למה?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
כמו שהיא הסבירה עכשיו. את הסברת את זה הכי טוב.
<< אורח >> שני רביב משה: << אורח >>
אנחנו רוצים שזה יהווה חלק. זאת אומרת, המטרה היא לאפשר אירועים שמשתלבים עם פעילות המוזיאון. המוזיאון לא עומד כמתקן לקיום אירועים ללא קשר לפעילותו.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אז הנוסח פה הוא הפוך. זה לא "ובלבד שפעילות המוזיאון תשולב בשימוש כאמור", אלא זה צריך להיות שהשימוש במתקן ישולב.
<< אורח >> שני רביב משה: << אורח >>
זה בדיוק מה שכתוב פה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא. כתוב "ובלבד שפעילות המוזיאון תשולב בשימוש כאמור". זאת אומרת, אם אני עושה עכשיו מסיבה למשל – זה לא ברור לי.
<< אורח >> שני רביב משה: << אורח >>
קודם כול, הגבלנו את זה למטרות המוזיאון כמו שאנחנו רואים אותן וכמו שעולה מחוק המוזיאון, ואז אמרנו שזה צריך גם לקיים את מטרות המוזיאון – שאלה בעינינו מטרות המוזיאון – ובנוסף לכך, זה צריך להשתלב עם הפעילות של המוזיאון. זו הייתה התכלית של הסעיף הזה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
זאת אומרת, הכוונה היא ובלבד שהפעילות הזאת תשולב עם פעילות במוזיאון הכנסת.
<< אורח >> שני רביב משה: << אורח >>
נכון. פעילות במוזיאון יכולה להיות גם סיור, יכולה להיות גם הרצאה של מנהל המוזיאון. לא רצינו לקבוע את זה באופן דווקני וספציפי מדי, אלא לאפשר את הגמישות.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
דרך אגב, זה לא תואם את מטרות המוזיאון.
<< אורח >> שני רביב משה: << אורח >>
למה?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כי מטרות מוזיאון הכנסת הן לשחזר ולשמר את מעטפת המשכן, לרבות אולם המליאה; לשמש מוזיאון שבו יוצגו, באמצעים מוזאליים, תולדות הכנסת ופועלה; ולקיים פעילות שיושב-ראש הכנסת יחליט עליה.
<< אורח >> שני רביב משה: << אורח >>
לדעתי זה אפילו רחב יותר, וזה מצומצם יותר, וקבעה את זה המועצה המייעצת.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
תמי, אנחנו חייבים לגמור את זה היום. חייבים.
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
אז נצטרך אישור. חייבים.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אין אישור להארכה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו גם לא יכולים. אנחנו חייבים להיות שם.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
כן. אין אישור להארכה. בואו נעשה את זה מהר, נרשום את כל ההערות ונצביע.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אנחנו לא יכולים להצביע.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
למה אנחנו לא יכולים להצביע? בואו נשאל את כל השאלות.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
עלו פה שאלות לגבי המטרות האם זה קשור למורשת הכנסת.
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
אין בעיה להוסיף את המילה מורשת. אולי אפשר לבקש מהוועדה להסמיך אותנו – אותך כמובן – לנסח את זה ולהתאים לכוונה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
לנסח את מה? עוד לא הבנתי בדיוק מה הדיוק שרוצים. שהשימוש שייעשה יכלול גם פעילות במוזיאון?
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
אם אני מבינה נכון, שהאירוע יכלול גם סיור במוזיאון.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
מה זה קשור? אתה יכול גם לעשות הופעת סטנד-אפ ולפני זה יעשו סיור במוזיאון. החשש היחידי שיש פה הוא שהמקום המדהים הזה לא יהפוך לאיזה אולם אירועים לתרבות כזאת או אחרת. זו לא המטרה של המקום הזה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אני מודה שהחששות שעולים הם משימוש פוליטי או מפלגתי או שימוש פרטי. אולי נכתוב: ובלבד שלא ייעשה שימוש למטרה פוליטית, מפלגתית או פרטית.
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
אולי: שייעשה שימוש ברוח חוק המוזיאון. מה אתם אומרים?
<< אורח >> שני רביב משה: << אורח >>
לא ברוח – בהתאם.
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
בהתאם למטרות חוק המוזיאון – כי שם מוגדרת פועלה של הכנסת.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
אני חושבת שצריך להיות דיסקליימר ללא זיקה פוליטית, כי זה נושא מאוד רגיש.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
מה זה זיקה פוליטית? הרי כל הכנסת היא פוליטית. אני לא מבינה את זה. מה זה זיקה פוליטית? לא יעשו שם עצרת של הליכוד או משהו כזה.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
זה מה שאני אומר.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אבל זה מובן מאליו.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
לא, לא, זה לא מובן.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
בגלל זה היא אומרת: בואו נעשה את זה לפי חוק המוזיאון.
<< דובר_המשך >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר_המשך >>
שלא יהיה כנס לא של יש עתיד ולא של הליכוד ולא של אף אחד אחר.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
מאה אחוז. דוידסון, השימוש יהיה שימוש אך ורק בהתאם - - -
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
בהתאם למטרות החוק.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
בדיוק. אתה מצמיד את זה. ואם אני הולכת על חוק המוזיאונים?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
תמי, זה סוגר את זה?
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
דווקא, בעיניי, אמירה שאומרת שבלבד שהשימוש לא יהיה לשימוש פוליטי, מפלגתי או לשימוש פרטי, זו אמירה חשובה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
לשימוש פרטי, אבל פוליטי את לא יכולה להגיד. ספר שכתב עכשיו ישראל כץ הוא פוליטי, הוא פוליטי, אז הוא לא יכול קיים שם.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
את יכולה לכתוב שזה לא ישמש לפעילות פוליטית.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אז תגדירי את זה. אבל מה זה פעילות פוליטית?
<< אורח >> שני רביב משה: << אורח >>
אבל נגיד מגיעה סיעה, עושה סיור ואחר כך מבקשת את אחד חדרי הישיבות לקיים ישיבה.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
לא, זה לא נראה לי תקין. יש כאן חדרי סיעה בכנסת. זה בדיוק העניין. זה לא צריך להיות עוד שלוחה של סיעות הבית.
<< אורח >> שני רביב משה: << אורח >>
אבל הם רוצים לעשות סיור במסגרת הסיעתית. זה אסור?
<< אורח >> מרב תורג'מן: << אורח >>
והם ישלמו.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
המפלגה תשלם. מה זה משנה? המפלגה תשלם עבור חברי הכנסת.
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אבל נגיד יש עתיד – אנחנו רוצים לעשות סיור עם כל חברי הכנסת, ואחרי זה לשכור את חדר הישיבות.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
עם כל הכבוד, אני חושבת שזה לא במקום.
<< אורח >> שני רביב משה: << אורח >>
למה?
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
כי זה ממלכתי. דרך אגב, חוץ מחדרי הסיעה פה, אני לא יכולה להשתמש באולם ירושלים או אולם הנגב לפעילות פוליטית.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
סליחה, סליחה, סליחה. אני אתן דוגמה. אנחנו ישבנו במכון בן צבי, שזה מוזיאון, וקיימנו שם דיון, ואישרו לנו.
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אולי הוא פרטי.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
לא, לא פרטי. אני לא מבינה את זה.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
הוא תאגיד סטטוטורי.
<< דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני חייבת לומר, אני לא יכולה להזמין פעילים שלי למפגש באולם נגב.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אוקיי, אז תצביעי נגד. את יכולה להצביע נגד, אבל את לא יכולה לאסור על דבר כזה, כי יש מוזיאונים שמאפשרים את זה. לא צריך להגזים.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
נכון. אבל מוזיאון הכנסת הוא לא כל מוזיאון פרטי. זה חשוב.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
ההפך. סליחה, תמי. ההפך. בגלל שזה מוזיאון הכנסת, ובכנסת יש פה מפלגות וסיעות, אז דווקא זה המקום, זה הבית.
<< דובר_המשך >> תמי סלע: << דובר_המשך >>
יש פה דיון חשוב בהבחנה בין משכן הכנסת והתפקידים שלו כבית של חברי הכנסת, שברור שיש פה גם פעילות פוליטית – זו מהות המקום – לבין מוזיאון הכנסת, שהוא אומנם יחידת סמך של הכנסת אבל יש לו מטרות אחרות. הוא מקום יותר ממלכתי והוא לא מקום פעילות של חברי הכנסת.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
את יכולה לקרוא לזה באיזה שם שאת רוצה. אבל בכנסת ישראל את מזמינה קבוצה של אנשים לראות את המוזיאון, ואת יכולה לתת להם גם אחר כך לשבת ולדבר.
<< דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>
זה לא במטרות המוזיאון. מה לעשות, זה לא במטרות החוק.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
מעניין גם איך המועצה המייעצת ראתה את זה. האם ראיתם את זה כשולחה של הכנסת?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אי-אפשר לשבת ולדון על נושא מסוים, על אירוע שקרה בכנסת והוא מובא למוזיאון?
<< אורח >> משה פוקסמן שעל: << אורח >>
נכון. אני גם חושב שאפשר לשבת. אם באה סיעה, למשל סיעת יש עתיד, והיא רוצה לשבת, לקחת חדר כדי לגמור את הדיון ואז להתפזר, אני לא רואה עם זה בעיה.
<< אורח >> שני רביב משה: << אורח >>
והיא משלמת על זה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
היא גם משלמת על זה. נניח בעוד עשר שנים יראו את הנאום של יאיר לפיד שדיבר על איזה נושא, ואחר כך מראים: אתם רואים? הוא אמר ככה – מה, זה לא פוליטי? זה גם פוליטי. אנחנו כולנו אנשים פוליטיים. אגב, יש באיזה ספר יפה: האדם הוא יצור פוליטי. כולנו פוליטיים. זה לא משהו שהוא מנותק.
<< אורח >> תמי סלע: << אורח >>
אפשר להמשיך אחרי המליאה?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אפשר. אנחנו נתכנס אחרי המליאה?
<< דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>
אין לנו ברירה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
בסדר גמור. תודה רבה לכולם. אני נועלת את הדיון.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>