פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 161
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, י' באב התשפ"ה (04 באוגוסט 2025), שעה 12:00
סדר היום:
<< נושא >> סיוע ומעטפת לנשות ומשפחות הפצועים ממלחמת חרבות ברזל – דיון מעקב << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
פנינה תמנו – היו"ר
מוזמנים:
שי עינב בן חור
–
ר' חטיבה לשירותים סוציאליים במחוז תל אביב, משרד הביטחון
אור אברג'יל
–
רמ"ד מיצוי זכויות נכי צה''ל, משרד הביטחון
מיכל פיקל דרעי
–
ראש חוליית נפגעים, המשרד לביטחון פנים
חגית מלמד
–
ס' ר' מע"ן, המשרד לביטחון לאומי
זוהרה פלורסהיים
–
מנהלת אגף ייעוץ, שירות פסיכולוגי ייעוצי, משרד החינוך
שרית לוי ארבל
–
מנהלת תחום מינוי מנהלים, משרד החינוך
שמירה לשם
–
מפקחת ארצית, המוסד לביטוח לאומי
אייל ברוך
–
רפרנט בטחון באג"ת, משרד האוצר
אביגיל פלג
–
אגף תקציבים, משרד האוצר
ענבר חן-מאירי
–
מנהלת מח' מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, ארגון נפגעי פעולות איבה
מי-גל אבינועם
–
חברת ועד ארצי ונציגת הנשים, ארגון נכי צה"ל
רחל גולדנברג
–
סגנית מנהל אגף פוסט טראומה, ארגון נכי צה"ל
מוריה אילן
–
חברת הנהלת פורום נשות הפצועים ממלחמת חרבות ברזל
שרה מש
–
חברת ועד מייסד פורום נשות הפצועים ממלחמת חרבות ברזל
רן מלמד
–
מנכ"ל נקודת מפנה
סיוון קורן
–
יו"ר התאחדות הסטודנטים
רות דיין מדר
–
מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי בישראל
גיא אקוקה
–
עורך דין, מכון ירושלים לצדק
מנהלת הוועדה:
דלית אזולאי
רישום פרלמנטרי:
איה לינצ'בסקי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
סיוע ומעטפת לנשות ומשפחות הפצועים ממלחמת חרבות ברזל – דיון מעקב
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בוקר טוב, מצטערת על העיכוב, היה דיון טעון שאי אפשר היה לצאת בזמן שהורים שכולים מדברים. אנחנו 668 ימים למלחמה כש-50 חטופים וחטופה נמצאים בשבי, חלקם אינם בחיים, נרצחו באכזריות. אשתף ממה ששמעתי מחלק מהמשפחות השכולות ובהם כמובן דודתה של ענבר היימן, חנה, שכל מבוקשם הוא להביא אותה לקבורה ובמילותיה, אם ההורים שלה לא יכולים ללוות אותה לחופה, אז לפחות שילוו אותה לקבורה, דברים קשים ומצמררים. אנחנו נמצאים בעיצומם של ימים קשים לאור הסרטונים שפורסמו של החטופים שסובלים בצורה מאוד קשה. כל שיש לנו זה לבקש ולדרוש ממשלת ישראל לעשות הכול כדי להחזירם הביתה.
במעבר חד, אני פותחת את הדיון בנושא סיוע ומעטפת לנשות ומשפחות הפצועים ממלחמת חרבות ברזל. זה הדיון השישי, אני יודעת שבדיון הקודם הייתה התקדמות, זה אומר שבדיון הזה חייבת להיות התכנסות לתוצאות, יחד עם התוצאות שהיו לאורך הדרך. זה הנושא שיש בו הכי הרבה דיונים מתוך הבנה שאנחנו נמצאים בתוך אירוע שימשיך וילווה אותנו לצערנו כל עוד יש מלחמה בעזה וכל עוד החיילים שלנו מחרפים את נפשם ונותנים את כל כולם להגנה על ישראל.
הרבה נושאים מקבלים את הפוקוס בכנסת ודווקא הנושא של הפצועים והמעטפת לנשים שלהם ולמשפחות שלהם לא קיבל את הזרקור הראוי. לכן אני חושבת שזה משמעותי שכל השותפים שנמצאים כאן ועובדים בזה ביום-יום, בין אם זה משרד הביטחון וכמובן צה"ל, אתם מבינים מה מונח על כתפיכם. אני יודעת כי אנחנו נמצאים איתכם בקשר.
לצערי הסיור שהיה אמור להיות בשבוע שעבר נדחה שלא באשמתי, היום היינו אמורים לעשות סיור עם הצוותים המקצועיים, אבל בכנסת ישראל, גם בפגרה, יש שינויים ונאלצנו להיות כאן היום. משטרת ישראל, אני יודעת שעשיתם כברת דרך בעבודה, הצגתם זאת בדיון הקודם ואני אשמח לשמוע פירוט בקצרה איך התקדמנו, השוואת תנאים, השוואת סיוע וכל מה שכרוך בכך, אחריכם נשמע את משרד החינוך, בבקשה.
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
עשינו מפגש עם מוריה ואביטל מפורום נשות הפצועים וקבענו עוד מפגש שיתקיים בתחילת ספטמבר עם ראש המחלקה החדשה שלנו שנכנסה לתפקיד. מעבר לזה פתחנו קבוצת ווטסאפ ייעודית לנשות הפצועים וקיימנו איתם מפגש בזום.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הצלחתם לאגד את כל הנשים?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
לא את כולן, דגש למחוז דרום, פנינו אליהן באופן ישיר וגם באמצעות מערכי הרווחה הפרושים שלנו. היו כאלה שהיו יותר פעילות והיו כאלה שפחות, אבל אנחנו מתכננים עוד מפגשים כאלה, לא רק בזום, גם מפגשי הפוגה ומפגשים שיתנו להם יותר כלים וידע איך להתמודד עם המצב שלהם.
במהלך ימי עם כלביא פתחנו מוקד יזום לכל שוטר שמטופל על רקע נפשי בעיקר לאורך חרבות ברזל ויצרנו איתם קשר אישי לשאול לשלומם ואם יש משהו שהם צריכים. רובם המכריע הודו על השיחה ואמרו שזה מחמם את הלב שאנחנו זוכרים אותם בימים הקשים. היו כאלה שהעלו כל מיני צרכים וטיפלנו בזה באופן מיידי, גם אם זה היה בדיקות מול משרד הביטחון, גם כאלה שהיו זקוקים לסיוע נפשי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז עשיתם סדרת מפגשים, הקמתם פורום של נשות פצועים בדרום, למה רק בדרום?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
פתחנו קבוצת ווטסאפ של נשות פצועים, רוב הפצועים המכריע, נכון לעכשיו, הוא בדרום. לכן החלטנו לתת קודם כל את הקשב לשם. בהמשך אנחנו מתכננים לעשות את זה בעוד מקומות, אבל המשקל הכבד שלנו נמצא בדרום, בעיקר לאור חרבות ברזל.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני רוצה לקחת אותך לרובד קצת יותר עליון, לא הרובד של קבוצות ההפוגה והשיח. אז הגעתם עם טבלה מה המשטרה הולכת לעשות והולכת לתת בהשוואה לצה"ל שלא ניתן. זה חשוב לי ברמת המדיניות לפני שאת מספרת לי על שאלות שהעלו ונתנו להם כלים להתמודד, חלילה אני לא מזלזלת, אבל אני רוצה שתגידי לי מה משטרת ישראל הולכת לתת. מוריה, אני מקווה שאת עוקבת כי אני יודעת כמה את יסודית ומבינה יותר מאיתנו בשטח מהם הצרכים.
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
חגית תרחיב על מרכזי החוסן כי זה היה חלק נכבד ממה שהצגנו בדיון הקודם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אמרתם שייפתחו שני מרכזי חוסן, זה מהלך חדש?
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
זה לא מהלך חדש, דיברנו על זה בפעם הקודמת ואני אדייק, קודם כל יש לנו מרכז חוסן בדרום שהוקם ב-2024, מרכז חוסן קטן שדיברנו עליו במפגש הקודם. יש במשטרה את מרכז נעורים שנמצא ליד נתניה, הוא עובר שיפוץ, ממש בסופו ובין נובמבר לינואר הוא יתחיל לשמש כמרכז חוסן מרכזי ארצי של כל הארץ. הוא ייתן מעטפת הוליסטית שמדברת על מרכז שעל פי הפרופיל הזה יהיו כל המרכזים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה זה אומר? יהיו שם טיפולים?
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
ברור.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
יהיה מיצוי זכויות?
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
מרכז החוסן מדבר על מעטפת, מקום שבו כל הדברים יינתנו ביחד, אינטגרטיבי. גם טיפולי גוף, גם טיפולים קבוצתיים, גם אנשים שיתנו את מיצוי הזכויות שאת מדברת עליהם. השוטר יבוא למקום ויוכל לקבל את כל המעטפת יחד עם לימודים, נופש, פנאי וספורט. זה מקום מאוד יפה שאנחנו בונים למטרה הזאת.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מרכזי החוסן זה דבר חשוב ומבורך ואמרנו שעד סוף שנה יהיה מרכז חוסן רציני ארצי גדול בנעורים. זה אמור לתכלל סיוע רגשי, פיזי, כולל מיצוי זכויות שאני מבקשת לשים על זה דגש, זה עבור הפצועים?
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
עבור כל השוטרים, גם עבור הפצועים אבל גם עבור כל השוטרים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה לא עוזר לי, מצטערת, יש הבדל בין שוטר פצוע לשוטר לא פצוע. להגיד עבור כל משטרת ישראל זה תפסת מרובה לא תפסת. אם את מערבבת תפוחים ואגסים - - -
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
לא ערבבתי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה מה שאת אומרת.
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
לא התכוונתי לזה, אני אדייק, זה יהיה לפצועים אבל ניתן שם גם את המרכז ההוליסטי לכל השוטרים, גם לפצועים וגם לשוטרים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז אתם לא נותנים לי מענה לפצועים. למשל במשרד החינוך, כשדיברתי על ילדי הפצועים הם ברחו לסיפור של ילדי המילואים. נגיע אליהם תכף ואני בטוחה שכבר התקדמנו עם הסוגייה הזאת. זה לא נכון, שוטר פצוע שמגיע למרכז שכל ייעודו לסייע לו, כמו להביא שוטרים שהם לא פצועים.
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
אני מסכימה, כנראה לא הסברתי את עצמי טוב. המקום פיזית הוא לכל השוטרים אבל יהיה שם מענה לשוטרים הפצועים ספציפית, זו הכוונה שלך וזה מה שהם יקבלו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני לא מבינה.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
יהיו שני חדרים, חדר לפצועים וחדר ללא פצועים? יהיו אנשים שונים שיטפלו בהם? אם מגיע שוטר פצוע ושוטר רגיל, מי נכנס קודם?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
פצועי נפש, הלומי קרב, צריכים את המקום הבטוח והעוטף בשבילם. את אומרת שזה לכולם, אז זה כאילו לצאת לידי חובה. אולי בכלל הייעוד של המרכז הוא העצמה לשוטר? אם זה העצמה לשוטר זה ממש לא סיוע לפצוע. אמרתם גם שזה יהיה למשפחות, אז איך נביא משפחה ושוטרים יחד עם שוטרים לא פצועים, אני לא מצליחה להבין את הייעוד של המקום.
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
הייעוד של המקום הוא מבנה פיזי שייתן מענה לפצועים. כמו שיש את בית הלוחם בבאר שבע, כמו שיש לנו מרכז חוסן, אנחנו הרי מתכללים את זה, קודם כל לוקחים את קבוצות השוטרים, הפצועים, אנחנו יוצרים להם את הסדנאות, נותנים להם את המענה. אגב, רוב המענה ההוליסטי קיים לכל הפצועים דרך משרד הביטחון.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
ראינו שיש פערים בין שוטרים פצועים, לכן אל תשלחי אותי למשרד הביטחון. אני רוצה לדעת מה המשטרה עושה.
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
לא שולחת, רק אומרת שזה יהיה בנוסף למשרד הביטחון, מקום ייחודי שייתן מענה לשוטרים עם אינטגרציה שקשורה לעבודת המשטרה, זו הכוונה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני לא מבינה. זה כפר נופש?
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
כן, זה כפר נופש של המשטרה שהולכים לפנות אותו. לרמ"י יש תוכנית לפנות משם את המשטרה משם כדי להפוך את הקרקע לבנייה.
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
כרגע מסיימים שם שיפוץ מאוד גדול.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה לא נתן לי את המענה. זה לקחת משהו שהייעוד שלו אחר. האם את אומרת לי שבתוך המרכז הזה, שהוא מאוד גדול, יהיה חלק ייעודי שהוא רק שלהם באופן ספציפי.
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז את לא מסבירה את עצמך.
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
אמרתי שאולי אני לא מסבירה נכון. בתוך המקום הגדול הזה יהיה מקום בו יעשו סדנאות וטיפולי גוף וטיפולי נפש. זה לא כפר נופש רק לנופש, יהיה בו חלק שם תינתן כל המעטפת ההוליסטית אינטגרטיבית גוף ונפש.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אם בא שוטר פצוע ושוטר לא פצוע יודעים לאן להפנות אותם?
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
ברור. עושים את זה כבר היום במרכז החוסן בבאר שבע, מרכז החוסן הקטן שיש לנו. מביאים קבוצות של פצועים בשעות מסוימות, מביאים מטופלים בשעות מסוימות, זה מתוכלל. המטרה לייצר אינטגרציה במקום, לתת מענה לכלל השוטרים עם דגש לשוטרים פצועים, כי המטרה היא לתת לשוטרים הפצועים.
<< אורח >> רן מלמד: << אורח >>
לוקחים את כפר הנופש וכנראה בתוכו יעשו משהו קטן לפצועים.
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
בחודשים האחרונים המקום נמצא בשיפוץ.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מי מתכלל שם את האירוע של הפצועים?
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
יהיה מפקד שיהיה אחראי על כל הנושא, איש מבריאות הנפש שמתכלל הכול ובונה תוכניות. הקמנו ברישפון דבר כזה בזמן חרבות ברזל, מתן מענה הוליסטי לכל הפצועים. מיפינו את כל הפצועים, בנפש ובגוף והבאנו לרישפון. לקחנו את המודל הזה וחיברנו למקום מקסים שיש לנו על הים ונביא לשם את השוטרים הפצועים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כדאי שיהיו תוכניות ייעודיות מסודרות ברורות שלא מתערבבות עם התוכניות האחרות. הכוונה שלי הייתה מאוד ברורה. מה יש בנוסף למרכז החוסן?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
בנוסף לזה יש הליך של עבודת מטה מאוד מואצת להקים יחידת מטה על שתהיה אחראית על כל נושא הקשב לפצועים ותיתן מענה מיידי באמצעות מוקד חם גם לפצועים עצמם וגם לבני המשפחות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
איזה מוקד יש היום?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
אין היום מוקד.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה שאנחנו שנתיים במלחמה ואין מוקד זו בעיה מאוד קשה.
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
יש מערך נפגעים פרוש בשטח שמעניק את השירות הראשוני לשוטרים. אנחנו יודעים שהוא עדיין לא מספיק טוב.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני לא אוהבת אמירות בעלמה, לא יכול להיות שיהיה שוטר פצוע או שוטר שמרגיש מצוקה ואתם אומרים שיש בשטח אנשים. איך קוראים להם?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
יש קצין נפגעים במחוז שלו, יש לו מש"ק נפגעים ומש"ק רווחה במחוז שלו. אנחנו רוצים לקחת את זה, כמו שאמרת, קומה אחת מעל ולעשות גורם מתכלל ברמה הארצית.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כמה זמן זה לוקח?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
אנחנו עושים בינתיים שיעורי בית, נפגשנו עם המקבילים שלנו בצה"ל כדי ללמוד מהם, אני בקשר הדוק עם אור כדי ללמוד מהם איך הם עושים את זה. עשינו מטה מול מטה עם משרד הביטחון, אנחנו מנסים לבדוק אפשרות ואני תמיד מציינת לשבחם שהדלת תמיד פתוחה. אנחנו רוצים להקים גם קבוצות ייעודיות לשוטרים שלנו במיוחד לאור חרבות ברזל, שיהיו ממוקדות אירועים, ממוקדות חברה. למשל יש לנו קבוצה גדולה של שוטרים שהיו בנובה, אנחנו רוצים להקים קבוצה ייעודית עם מאפייני טיפול ייחודיים להם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני מרגישה שצריכים להאיץ את הקצב, אנחנו שנתיים למלחמה, מה שאומר שהקצב לא היה טוב עד עכשיו. יכול להיות שאתם עובדים עכשיו בקצב מסוים, מתי היה הדיון הראשון שלנו?
<< דובר >> דלית אזולאי: << דובר >>
18 במרץ.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
ממרץ אנחנו בדיונים האלה, די הרבה זמן אחרי. יש תמיד תחושה שאנחנו בדרך. כשרוצים, לא צריכים להיות דיונים גדולים, צריך פשוט להאיץ את הקצב כדי שיהיו מענים. אז יש מרכזי חוסן, הקמת צוות ייעודי במטה הארצי, מה עוד?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
יהיה מוקד חם שהשוטרים וגם המשפחות יוכלו ליצור איתו קשר טלפוני בלתי אמצעי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מתי הוא יוקם?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
אנחנו מקווים שבהקדם, זה חלק מהתוכנית שלנו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה זה בהקדם?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
מקווים שבטווח הנראה לעין, קשה לי עדיין להתחייב על תאריך. אבל אנחנו בעבודת מטה מואצת בעניין הזה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה טווח הזמנים?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
אני מקווה שתוך חודשיים נוכל להעמיד את המוקד. גם ללא תלות בסיום עבודת המטה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מי יאייש את המוקד?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
בינתיים נעשה את זה ממקורות פנימיים שלנו, ממה שיש.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
יש במשטרה עובדים סוציאליים?
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
יש שני מערכים, מערך בריאות הנפש שמורכב מקב"נים, יש 46 קב"נים ויש עובדים סוציאליים במשטרות.
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
אבל הם לא יודעים לתת מענה והכוונה לתביעות של משרד הביטחון.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
למה לא? המוקד הוא למיצוי זכויות או לסיוע רגשי?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
גם וגם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
על ה"גם" הראשון, היא צודקת. על הדבר השני, זה מיצוי זכויות וצריך אנשים שמבינים בזה.
<< אורח >> חגית מלמד: << אורח >>
לקחנו את זה מהוועדה בפעם הקודמת כשדיברנו עם המפקדת שנכנסה לתפקיד. רוב הטלפונים מעם כלביא ומחרבות ברזל זה בנושא של מיצוי זכויות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כמה תקציב הקצו לכם לסיוע? אז אמרת לי 12 מיליון?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
ביקשנו 12 מיליון. עוד לא קיבלנו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה יהיה, משטרת ישראל? אתם מבינים למה אני מרגישה שאלה דיבורים כמו חול ואין מה לאכול? צריך להקצות לזה תקציב. 12 מיליון זה מבזה, אבל אני יכולה להבין אותכן שאתם באות עם הדרישות כי בינתיים אתם גם ככה לא מקבלים כלום. אבל המצב הזה לא יכול להיות. אתם צריכים ללכת ולדפוק על השולחן, זה התפקיד שלכן, אתן אחראיות על התחום. זה שאין כרגע תקציב ולא נתנו לכן זו בעיה מאוד קשה. כל כך הרבה דברים אחרים מתוקצבים, אז איך אבוא אליכן בטענות אם אין לכן תקציב? מה את מבינה? מתכוונים לתת לך תקציב?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
אני מאמינה שיינתן לזה תקציב. כשאני מדברת זה עובר את כל דרגי הפיקוד יש שינוי גדול בתפיסת המדיניות של הפיקוד.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
המפכ"ל מכיר את זה?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
בוודאי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הייתם איתו בפגישה על זה? אתם צריכים ללכת למפכ"ל ולהגיד לו אדוני המפכ"ל, שתדע שמשטרת ישראל לא שמה כסף צבוע למען הפצועים. אם השוטרים שלו חשובים לו, שיתחיל בזה. אני נדהמת שמשטרת ישראל לא שמה תקציב על העניין הזה. אני רואה שהרצון שלך זה עם מה שקיים, עכשיו אני מבינה למה אתן מייצרות פתרונות בתוך המערכת הקיימת. אבל בלי תקציב ייעודי לא תוכלו לתת מענה מיטבי וטיפול מיטבי. מה עוד?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
מעבר לזה פעולות נוספות שאנחנו עושים, אנחנו לומדים מהארגונים המקבילים שלנו, אנחנו שותפים בימי סידורים בבתי הלוחם, משהו שלא היה עד עכשיו. יש ימי סידורים שבית הלוחם הקים בהשתתפות של כל משרדי הממשלה ונותני השירות לנכי צה"ל, גם אנחנו מגיעים לשם, היינו בבית הלוחם בירושלים, השבוע אנחנו מיועדים להשתתף בבית הלוחם בבאר שבע. הפצנו את זה גם בקרב השוטרים שלנו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה זה יאפשר להם?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
מענים בנושאי שכר, בנושא נופש.
<< אורח >> מי-גל אבינועם: << אורח >>
בשם ארגון נכי צה"ל אגיד שבבתי הלוחם בכל רחבי הארץ מתקיימים ימי סידורים, ימים בהם הארגון מביא את כל משרדי הממשלה שיש להם נגיעה ספציפית לחיי הפצוע בדרך כזו או אחרת ופורשים בפני הפצועים והפצועות את כל מה שיש. כמובן שבתי הלוחם מקבלים את כל משרתי כוחות הביטחון אם זה צה"ל ואם המשטרה, מגיעים ומקבלים הרבה מאוד אינפורמציה בימים האלה. יכולים כבר להירשם, העמדות הן לא רק עמדות של מתן מידע, ממש ניתן לעשות שם תהליכים במקום.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
עכשיו אנחנו אומרים שגם שוטרים יכולים להשתתף?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
שוטרים תמיד יכולים להשתתף שם, אבל עכשיו יש גם דוכן שלנו, כמשטרה. אם יש לשוטרים שאלות בנושאי שכר ונושאים של צרכים, רווחה וכל מיני שאלות, אנחנו שם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה מצוין, אבל לא הייתם צריכים את בית הלוחם כדי לעשות את זה לשוטרים שלכם. אתם יכולים לקחת את המכללה לשוטרים, לבקש מהם מקום ייעודי, לפתוח יום בו אתם מביאים קב"ן, קצין נפגעים, אנשי זכויות, עשיתם את זה?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
לא.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה דבר בסיסי, ממש להוציא באופן ייעודי לכל הפצועים. לעשות לא יום אחד אלא סדרה של ימים ואז יהיה לכם מיפוי יותר רציני לצרכים של הפצועים ושל המשפחות שלהם. לפעמים אלה מענים לאישה והיו לנו פה לא מעט עדויות.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
אני אוסיף על זה שני דברים. דבר ראשון אנחנו באמת רואים רצון והתקדמות מול המשטרה. כמו שאמרה מיכל, היה זום עם נשות שוטרים אצלנו בעמותה והן העלו הרבה מאוד דברים, עכשיו עובדים על פתרונות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זו פעם ראשונה שפנו לנשים?
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
פעם ראשונה שהיה שיח כזה בזום, ביחד עם מיכל. יהיה מפגש עם מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי רפול אנגל. המפגש יהיה בתחילת ספטמבר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
שלא ייגמר התקציב עד אז.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
הם רצו בשבוע האחרון של אוגוסט אבל קרשה להביא אימהות באוגוסט אז הוא יהיה בתחילת ספטמבר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
העיקר שתהיה פגישה, תבואו מוכנות, כמו שאתן יודעות מהשטח.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
אני מקווה שגם נצליח לגרום לו להבין שהפצועים של המשטרה והמשפחות שלהם צריכים תקציב כדי שהם ירגישו שזוכרים אותם ומטפלים בהם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מי הייתה אשת השוטר שהייתה בפעם האחרונה?
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
הייתה טל, הייתה אנג'לה. טל סיפרה על העין של בעלה. אמרתם שיכולים לפנות לכל מיני גורמי מקצוע שיכולים לעזור, אבל אני רוצה להקריא לכם הודעה מהשבוע שכתבה מישהי: תגידו, מה אפשר לעשות כשהבעל, שהוא שוטר, מחזיק שני נשקים וכל פעם שיש בינינו ריב הוא מאיים באובדנות, אבל בעיקר כדי להלחיץ אותי, אני כבר אובדת עצות. נשות שוטרים אחרות עונות לה, תגידי למפקדים שלו - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הוא פצוע? רגשית?
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
פצוע גם פיזית, אבל כמעט כל פצוע פיזית זה משולב ברגשית, ראינו שאצל הרבה מהשוטרים זה כך, לא רק, אבל כרגע אנחנו מדברים על פצועי המשטרה. כל הבנות כתובו לה, תגידי למפקדים שלו שייקחו ממנו את הנשק. היא אומרת, הוא לא מרשה, ברגע שאגיד למפקדים שלו וייקחו ממנו את הנשק זה גם יגמור לו את התפקיד וזה החשש שלהם, שזה יגמור לו את התפקיד, לא תהיה להם פרנסה, מוציאים אותם מהארגון, זה חשש של הרבה נשים. במקום תמיכה, יש הרגשה שהולכים להעיף אותם מהארגון. הם דברו על זה עם המטפל שלו והוא אמר שהוא לא מתכוון באמת אלא עושה את זה כדי להלחיץ אותה והוא מצליח. המטפל גם לוקח פה אחריות שהוא לא הולך לפגוע בעצמו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מטפל מוזר, הוא לא יכול לדבר ככה.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
אלה בעיות שעלו אצלנו ממש השבוע. מצד אחד יש את התמיכה ומצד שני הם לא מרגישים אותה בצורה שהם יכולים להשתמש בה ביום-יום. מה עושה אותה אישה במצב כזה, אלה דברים שעולים. מבחינת המשטרה אלה הדברים שרציתי להעלות, שמצד אחד יש התקדמות, ניפגש עם המנכ"ל של המשרד שאני מקווה שזה יקדם דברים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הפגישה הזאת חשובה, תבואו עם כל הפערים. מיכל, מה הפערים העיקריים שאת יודעת, שחיילים מקבלים ושוטרים לא?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
יש להם מעין סל קליטה בבית החולים שלנו אין אותו עדיין לתת.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה התקציב שלו? זאת אומרת ששוטר יכול להיפצע בפעילות מבצעית אבל לא יהיה לך מה לתת לו?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
אם הוא מאושפז תהיה לו מעטפת ראשונית אבל לא ברמה כזאת. זה פער שיש. יש פער נוסף לעומת כל המערך של תל"ם שמעניק את כל הסיוע הראשוני והכוונה לפני הגשת תביעה ולפני ועדה ועל איסוף חומרים. אין לנו את זה, השוטרים שלנו עושים את זה באופן עצמאי בלי הכוונה.
ב << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בלי ליווי, זה הסיפור של הסיוע המשפטי?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
נכון, גם כשהשוטר עצמו לא מסוגל לעשות את זה, לבת הזוג שלו אין עדיין את הכתובת הברורה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לכו תתמודדו עם הבירוקרטיה הישראלית.
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
זה פער שיש לנו.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
משרד הביטחון מעמיד את "בידיים טובות", זה חינם וזה גם עבור שוטרים, שוטרים יכולים לפנות דרך זה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני אומרת שצריך לשלוח את הזכויות בדחיפה לאנשים. יש פה פתרון כזה שבטוח השוטרים לא מכירים.
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
יודעים, אבל לא באופן גורף.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
איך ידעו? אתם שולחים הודעות או אוגדן לפצוע?
<< אורח >> מיכל פיקל דרעי: << אורח >>
לא שולחים אס. אמ. אסים ואוגדן. יש מערך רווחה שמלווה את השוטר מהרגע שהוא נפצע בבית החולים, באשפוז, עם המשפחה, יש גורם רווחה שמכווין.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הם יודעים לתת להם אוגדן של זכויות? יש הבדל בין מכווין לבין משהו כתוב. תרכזו להם את כל הזכויות והפתרונות כדי שזה יהיה כתוב. זה נשמע פשוט אבל לפעמים זה משנה את כל ההתנהלות מול הבירוקרטיה. תעשו להם אוגדן מה מגיע להם, למי הם יכולים לפנות לקבל ליווי משפטי במשרד הביטחון, זה משהו מאוד בסיסי ובעיני זה חייב להיות אצל כל קצין ומלווה של פצועים. אחרת, אם המטה לא יכין, לא יהיה. אף אחד לא ימציא על דעת עצמו. לדעתי זה משהו מאוד פשוט שבטח תוך כדי עבודה על הדבר יעלו לכם פערים או דברים שתחשבו שצריך לתת עליהם מענה.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
מאוד חשוב שזה יגיע לפצועי טראומה שלא תמיד מגיעים לבית החולים. הרבה פעמים נתקלנו בנשים שלהם שלא יודעות את הזכויות שלהם כי זה נעשה בדרך אחרת. בעניין השוטרים הפצועים יש גם את מג"ב, בעלה של טל הוא איש מג"ב, שאיכשהו נופלים בין הכיסאות של צה"ל והמשטרה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה אור יפתור, אני לא באה רק למשטרת ישראל.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
טל רצתה לספר ולא הספיקה, נכנסו אליהם ר"ם 2 לחדר בבית החולים, בעלה היה מאושפז ימים ספורים כי עין זה לא אשפוז ארוך. בדיוק היה אצלו חבר עם מדי מג"ב שבא לבקר ואמרו לו מר"ם 2, אתה ממגב? בהצלחה לכם ויצאו מהחדר. זה היה הסיפור שלה עם ר"ם 2 בבית החולים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נגיע לסיפור של מג"ב, ברור שאסור שיהיו אנשים שיפלו בין הכיסאות רק בגלל סוג השירות שלהם או בגלל שיש השאלה מצה"ל למשטרת ישראל.
אנחנו בדיון שישי, יוצאים לפגרה ואני רוצה שתהיה עבודה. הדיון הבא יהיה כדי לסגור את האירוע. הבסיס הוא לרשום הנחיה למשטרת ישראל להשיג תקציב ייעודי לשוטרים הפצועים. לא ייתכן שמשטרת ישראל לא תשריין תקציב צבוע לצורך פעולות קונקרטיות למעטפת וסיוע לפצועים וסיוע למשפחותיהם. זה חייב להיפתר. אם קשה לכם, אשמח לדבר עם המפכ"ל, אם אתם צריכים, אני אוציא את המכתב, אבל אני חושבת שראוי שייקחו ברצינות רבה את הדברים שאתם מציבים על השולחן מבחינה תקציבית. אני לא מכירה שיטה אחרת ואין שום סיבה שהאנשים האלה, שהיו הראשונים שאמרו הנני, קפצו להגן על הציבור ונפצעו ולא יהיה להם את הסיוע הנדרש.
אני יורדת לעבודת המטה, על פי מה שאתם מתארים סך הכול יש התקדמות. אבל הרבה פעמים זה נגזרת של תקציב, אחרת זה לא משנה כמה תעשו עבודת מטה ותשימו צוות במטה, זה ייסגר. זה חייב להיות ייעודי ובתוכניות העבודה של משטרת ישראל.
אני מברכת על העובדה שעל פי הדברים שמסרה רפ"ק מיכל פיקל, שיוקם צוות ייעודי במטה, שיעשה עבודת תכלול של הסיוע שיינתן לפצועים, נפש וגוף. בתוך כך יהיה גם מוקד שייתן מענה גם למיצוי זכויות, אך לא רק, גם מענה רגשי ראשוני ומענה למשפחה.
ברמת השטח, נכון לעכשיו משטרת ישראל מדווחת על מה שיש להם וכן פועל, שאלה קציני נפגעים וקציני רווחה בתוך התחנות, מחוזי, אשר נותנים סיוע וליווי לשוטרים פצועים. צריך שהמטה יתכלל את העבודה שלהם, ייתן להם כלים, כמו גם ירכז להם את מלוא הזכויות שהם יוכלו להעביר לשוטרים הפצועים ולשוטרות הפצועות.
מעבר לכך, משטרת ישראל מדווחת שישנו מרכז חוסן גדול בנעורים, בתוך כפר הנופש לשוטרים יינתן מענה ייעודי, עם צוות ייעודי ועם תוכנית ייחודית לפצועים ובימים אלה אתם בונים את התוכניות.
כמשטרה דיווחתם גם שיש פער בסל תקציבי שניתן לפצוע עוד בשלב האשפוז וכפי שנראה אין תקציב כלשהו גמיש לסיוע לפצועים במשטרה, למעט המעטפת והילווי הטיפולי שקיים בתוך הארגון. אלה דברים שתצטרכו לפתח, לתקצב ולהראות פה בוועדה בפעם הבאה. אני מאמינה בשליחות של האנשים ובמנהיגות, גם אם תצטרכו להתדפק בדלתו של המפכ"ל ולהסביר לו שזה המצב.
יש פגישה חשובה כפי שדווח על ידי מוריה מפורום נשות הפצועים, עם מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי. צריך לבדוק אם אתם רוצות שצוות השוטרות תהיינה יחד אתכן. אתם צריכות לשים את זה על השולחן בלי כחל וסרק. אין לנו תקציב, תראה מה יש לצבא ומה יש לנו. אנחנו לא מסתירים שום דבר, חבל שמשטרת ישראל תהיה במקום הזה. התוכנית היא תוכנית בחיתולים, זה לא אומר שאתן יודעות להגיד לי כל מה שקורה בשטח. אני בטוחה שיש פער בין מה שאני יודעת לבין מה שבאמת מתרחש וניתן אבל תקציבית אנחנו מבינים שאין.
לגבי היום המיוחד במכללה לשוטרים, תעשו את זה כמה פעמים, תשתמשו במשאבים קיימים. אלה דברים שאתם יכולים להרים כמערכת. אחרי השיח שנעשה בזום עם פורום נשות הפצועים, אני ממליצה לעשות יום ממנו אתם גוזרים את הפעולות, גם עם הנשים. להבין מה קורה, איפה הפערים. לא על הכול אפשר לענות, זה ברור לי, לא כולם יקבלו את כל מה שצריך, אבל אנחנו צריכים להיות בהשתדלות לתת את כל מה שצריך. לא תוכלו לגזור את הפעולות ולעשות תוכנית עבודה עם צרכים מדויקים בלי שתמשיכו לפגוש אותם וזה לא מספיק לעשות בזום חד פעמי.
אני חושבת שאתם יכולים להביא תוכנית לפעם הבאה. באוקטובר אני עוזבת את התפקיד. יכול להיות שדווקא מפגש הסיכום יהיה בהצגה של התוכנית שלכם, אבל בלי להימרח כי נביא הרבה מאוד נושאים ואני כבר אומרת לכם שאתם מוזמנים להגיע. אני לא הולכת לשום מקום אני עדיין בכנסת, אדע בצורה יצירתית להזמין אותכם לעוד דיונים, לא לדאוג.
עוברים למשרד החינוך, דיברנו שתוציאו התייחסות ממוקדת יותר לילדי הפצועים. יצא חוזר מנכ"ל?
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
זוהרה פלורסהיים מנהלת אגף ייעוץ ונמצאת איתי שרית לוי ארבל מאגף כוח אדם בהוראה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה ביקשנו בפעם הקודמת ומה נעשה?
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
התייחסות לליווי ילדי הפצועים. אקדים ואומר שאנחנו מבינים שיש פער מאוד גדול בין התוכניות שלנו ומה שאנחנו מנפיקים ומוציאים לבין שזה מגיע בסוף לאחרון אנשי הצוות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
ההתמודדות התמידית של מדיניות ועד שזה יורד באמת לשטח.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
נכון ועל כן עשינו תוכנית מוקפדת מאוד להיערכות לתחילת שנה. אגיד שבכל בית ספר שיש תלמיד למשפחת פצועים ימונה איש חינוך מלווה שיתכלל, זה היה בליווי והיוועצות עם נשות ואימהות הפצועים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה מקסים.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
אנחנו נאכוף את זה. אנחנו נדאג שזה יקרה, זה יהיה ב-1 לספטמבר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
שלום ליושבת-ראש התאחדות הסטודנטים. דיברנו על זה שלא תמיד יודעים שיש ילד שאבא שלו נפצע, איך תדעו?
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
בנושא הזה הייתה ישיבה עם לירון דואק-גולדנר, שהיא קמ"ט אגף שיקום במשרד הביטחון, עם סמנכ"לית המשרד שלנו, היא אמרה לה שאין פתרון כרגע להעברת מידע על פצועים. פעם קודמת דובר על זה שאם הפצוע יחתום על ויתור סודיות יהיה אפשר להעביר את המידע. היא אמרה שאין על מה לדבר בעניין מידע על פצועים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז איך נדע לעזור לילדים של הפצועים?
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
אנחנו לא יכולים לקבל מידע.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז נמצא משהו יצירתי. ילד יכול ליפול בין הכיסאות ולהגיע למצב מר וקשה.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
אני אגיד על זה שני דברים, יש נוהל ודרכי עבודה להעברות מידע בין משרדים , בין יועץ ליועץ, אז אפשר לטפל בזה דרך זה. דבר שני, אנחנו כמשרד הביטחון נותנים שירותי חונכות לילדים של הפצועים שמגיעים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לכולם?
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
לכל מי שפונה.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
זו לא העברת המידע שאנחנו צריכים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני רוצה לדעת מיהם ילדי הפצועים. מערכת החינוך חייבת לדעת כדי לעזור להם. אתם לוקחים סיכון על הילדים האלה?
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
ב-2 ליולי התקיימה ישיבה עם קמ"ט אגף השיקום שאמרה שאין אפשרות להעביר מידע.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא מעניין אותי מי שלא נמצא פה. אתם תמצאו את הפתרון כדי שהם ידעו מי הילדים. אם הם לא ידעו מי הילדים, הילדים האלה לא יהיו מטופלים. אתם מסתכלים על הפצוע, אנחנו התקדמנו, רואים את האישה, את ההורים, איפה הילדים? כדי שהילדים יקבלו טיפול, אתם לא יכולים לעשות את זה, זה גם לא התפקיד שלכם. בית הספר צריך לדעת. כמובן שאני מסכימה שהעברת מידע זה מאוד רגיש. אל תזרקו אותי לבירוקרטיה, תזרקו אותי לפתרונות.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
יש פתרון שזה החוק וזו הדרך הישרה שצריך לעשות, זה נקרא טופס 7א'. מרכזת את זה במשרד הביטחון בחורה בשם אילה, אביא לך את הטלפון שלה בסוף הדיון. גם בצה"ל בהתחלה לא יכולנו לקבל את הפרטים - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זו תשובה מוזרה. אתה נותן לי תשובות ולא לה. שאלתי שאלה פשוטה, איך אתם מגשרים על הפער?
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
יש פתרון, יש נוהל מסודר שנקרא נוהל העברת מידע בין גופים. זה נוהל מסודר, יש ועדה שמתכנסת ומחליטה. המשרדים מסבירים את הצורך והוועדה מחליטה אם אפשר להעביר את המידע או לא. צריך לפנות דרך הנוהל הזה. עשינו את זה בצה"ל כדי לקבל את המידע וזה אושר תוך שבוע וקיבלנו את האישור. יש ועדה, אני אעזור לה לעשות את זה, איך עושים את זה פרקטית ומול מי במשרד הביטחון.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
עד ה-1 בספטמבר נצליח להתגבר על זה?
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
אנחנו הצלחנו תוך שבוע לקבל את הנתונים, ננסה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
דיברתי על הדלתא של הילדים שלא מדברים, אבל יש את הילדים שמדברים, מה אתם עושים? תשבו ותסגרו את הפער.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
דיברתי על גורם חינוכי מלווה לכל ילד שאנחנו יודעים שהוא בן למשפחה של פצועים. תפקיד המלווה יהיה להיות בקשר רציף. כל בית ספר תמנה את הדמות הכי מתאימה שילווה את אותו ילד, אנחנו בכוונה לא קובעים מראש אם מורה, מחנכת, יועצת. הוא ילווה את הילד בשיחות קבועות, מפגשים עם ההורים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אם הילד רוצה ואם ההורים רוצים.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
לגמרי. כתבנו גם שאם הילד מסרב, לעשות ניסיון מאוחר יותר. כתבנו תדריך מה הילד זקוק בבית הספר, העברתי אותו לנחמי מנשות הפצועים, היא עברה עליו, תיקנה, ביקשה שנוסיף דברים, הוספנו. כל איש חינוך יקבל את התדריך הזה. כל המנהלים דרך מנהלות הגילאים יקבלו את זה בימי היערכות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה קרה עם חוזר המנכ"ל?
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
יש חוזר מנכ"ל לליווי ארוך ומתמשך. מאחר ולכתוב חוזר מנכ"ל חדש זה הרבה זמן, הוצאנו תדריך ייעודי לדבר הזה של ילדי הפצועים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תדריך ייעודי לא עוזר לי. אני רוצה לצלצל בפעמון הכבד. הפעמון הכבד שמושך את תשומת הלב של מנהלי בתי הספר ומנהלי מחוזות זה חוזר מנכ"ל. תכניסו סעיף, לא מעניין אותי איך, סעיף קטן, אנא שימו לב שיש עכשיו סדרת הכשרות ונהלים חדשים איך ניגשים לילדים של הורים פצועים. לא נראה לי הגיוני שאת זה אתם משאירים בחוץ. זה נראה שלמשטרה אין תקציב, משרד החינוך לא רוצה להוציא - - -
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
נוציא את זה, אבל עד שזה יתוקן, זה לוקח מספר שבועות, בינתיים הוצאנו את התדריך.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
ב-1 לספטמבר יהיה חוזר מנכ"ל?
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
אני מאוד מקווה. אני מפחדת להתחייב אבל אעשה הכול שיהיה. תהיה תזכורת או הבלטה לשים לב לסעיפים האלה והאלה. לגבי ההכשרות שדרשת מאיתנו אנחנו הולכים בחודשיים הראשונים של השנה להכשיר את כל יועצות מדינת ישראל להוציא יועצות החברה הערבית, מדובר על כ-6,000 יועצות, בשיתוף עם הצבא בהכשרה ייעודית לליווי ילדים שהם ילדי מילואים וילדי משפחות פצועים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אלה שני דברים שונים והבהרנו את זה בפעם הקודמת.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
התיקון הוא שאנחנו עושים הכשרה ייעודית בתוך ההכשרה הזאת גם לילדי משפחות הפצועים. לא להשאיר את זה רק לילדי מילואים, לאור ההערה שלך.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
עם דגש כי זה נושא כבד.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
עם דגש.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה עם לוותר על תשלומי ההורים?
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
עניתי על זה פעם שעברה ואחזור שוב שלכל מנהל בית ספר יש בתקציב 8% שהוא יכול לאשר לפטור דרך מלגות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זו לא תשובה, זה להגיד שאם אתה בן אדם טוב ושמת לב שיש ילד שההורה שלו נפצע בעזה באופן קשה, אז אולי, אם הוא יגדיל ראש, יקבל הנחה. לא, תעשו החלטה גורפת. יש לכם את קרן הרווחה בחינוך, היא אמנם נועדה למשפחות לילדים שידם אינה משגת, אני לא אומרת שזה יבוא על חשבונם אבל תיקחו החלטה, זה לא הרבה כסף ויש גם כאלה שלא ירצו. אבל תעשו משהו שאומר, אנחנו מוקירים אותכם, אנחנו מעריכים. אצלי כתוב, לבחון את האפשרות לפתור מתשלומי הורים, התשובה היא שבמסגרת הגפן לכל מנהל יש תקציב, 8% מתקציב הגפן מיועד למלגות. מה זה אומר 8%?
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
בשיח בוועדה בפעם הבאה נשות הפצועים אמרו שזה בהחלט יכול לעזור להם, בפניה שלהם למנהל בית הספר בלי ועדה ולא שום דבר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני לא רוצה שהם יפנו, הם לא מחפשים צדקה ולא מחפשים שנרחם עליהם. אנחנו צריכים להכיר ולהוקיר אותם. כמה פצועים הורים לילדים יש היום?
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
כ-2,000 שמוגדרים הורים פצועים קשה.
<< אורח >> מי-גל אבינועם: << אורח >>
יש סוגייה שלא ברורה לי, אני גם פצועה, לא מהמערכה האחרונה ויש לי ילדים בבית הספר, איפה עובר הקו?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מי שנלחם בעזה כרגע, נפצע ונמצא באשפוז. אני לא מדברת על פציעות של אנשים שהתמודדו ונכנסו לתלם.
<< אורח >> מי-גל אבינועם: << אורח >>
אז צריך לדייק את זה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
היא הבינה למה אני מתכוונת. אני רוצה לעזור כרגע לילדים בעיצומו של האירוע.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
וגם בתהליכי שיקום ארוכים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
היא מדברת על פצועים מהעבר. אני מבינה את השאלה שלך אבל כרגע אני מדברת על מי שנמצא בתוך האירוע.
<< אורח >> מי-גל אבינועם: << אורח >>
מי שנפצע עכשיו בתוך האירוע והוא פצוע נפש וכל המשפחה שלו מתמודדת סביב זה, כדי שתדייקי אותה לתת את המענה המדויק, הוא יכול להיות מוגבל בזמן והוא צריך להיות מוגבל בזמן, צריך להיות מדויק, אחרת המענה יהיה מאוד - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נשאיר להם לדייק את זה. מאוד חשוב שתקצו כסף לעזור, זה רצון טוב לתת. כמו עם הקייטנות, מישהו נתן להם קייטנות חינם?
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
אני יודעת שקיבלו סבסוד.
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
שמי שרה מש, אימא לארבעה ילדים, בעלי איתמר נפצע לפני שנה בעזה. לביא איתי, עולה לכיתה א', נמאס לו אז הוא יצא. כמו שאנחנו יודעים, חיילי מילואים מספיק שהם עושים חמישה ימי מילואים ביולי אוגוסט, הם זכאים לקבל סבסוד על קייטנות. פצועים, ברגע שהם יוצאים מאשפוז, אין למשפחה שום מעטפת. בשיקום יום גם אין סבסוד לקייטנות. זה אומר שהאמא צריכה להיות גם אמא וגם אבא ללא תקציב.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה ממש מוזר.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
יש הטבה אוטומטית לקייטנות לפגועי נפש.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
למה פצועי גוף לא?
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
זה בתיקוני חקיקה שיוגשו במושב הקרוב. כל תיקוני החקיקה שעשינו עם הנשים יקרו במושב הקרוב.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אבל אז תיגמר הקייטנה. צריך יצירתיות.
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
צריך קודם לעבור ועדה כדי לקבל את כל הזכויות האלה.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
לא, זה במסגרת הקדמת זכאויות לפצועים.
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
כשדיברתי עם העו"סית שלנו היא אמרה שאין לנו סבסוד לקייטנות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בואו נטפל בזה. נראה לי לא הגיוני שילדי מילואימניקים מקבלים וילדי מילואימניקים שנפצעו לא מקבלים. רוב הפצועים אלה מילואימניקים.
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
לביא לא בקייטנה כי ללכת למחזור ב' זה להוסיף עוד כמה אלפי שקלים. אני מובטלת כי לא יכולתי להמשיך לעבוד במשרה שעבדתי בה לפני הפציעה, עבדתי משרה מלאה ואינטנסיבית וזה לא היה ריאלי לחזור אליה. בעלי נפצע קשה בעזה לפני שנה. עד עכשיו עדיין בשיקום יום ויש עוד ניתוחים לפניו. הוא עבר שני ניתוחים ויש עוד ניתוח בעוד חודשיים. זה שיקום מתמשך שלא נגמר. הייתי מצפה שמשרד הביטחון יראה את הקושי שלנו, שזה לא שהוא סיים את המילואים, השתחרר מאשפוז וחזרנו לחיים שהיו לנו לפני הפציעה. זה לא, אנחנו עדיין בתוך זה.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
אני לא חושבת שיש מישהו שחושב שלא. הליווי ניתן ויש לכם פורום איתנו גם בווטסאפ להעלות סוגיות ודברים לא פתורים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זו תשובה שלא מקובלת עלי. היא באה עם הבן שלה, מדברת מדם לבה, חושפת פה את הכאב, תביאו להם קייטנות. מה זו השערורייה הזאת? מביאים למילואימניקים לא פצועים ולמי שפצוע לא נותנים, בעיני זה חלמאות. אז להגיד לי לחכות למושב הבא עד שהכנסת תתעורר על עצמה, אין להם זמן. אם את אומרת שיש, איפה זה?
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
אני לא יודעת למה היא קיבלה תשובה שאין, אבל יש.
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
אף אחת מנשות הפצועים לא יודעת על המענה הזה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מישהו לא מנגיש את הזכות כי אולי הוא רוצה לחסוך כסף ותקציב. זה מרגיז. אם יש אימהות לילדים, תיתנו להם את הכסף, מי ישמע, כמה ביקשתם? 3,000 ₪ חד פעמי.
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
הרבה פחות.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
זה 1,600 לילד.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
יש עוד הטבה משמעותית, צהרונים עד גיל 7.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אתה פוליטיקאי, אל תיקח אותי לצהרונים. אני רוצה שהילדים האלה יהיו בבריכה ויהיו קצת בהפוגה, גם ככה קשה להם. מתי נראה אם זה מטופל? מפורסם?
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
עכשיו ביולי אוגוסט היו פעילויות למשפחות מילואים. איפה משפחות הפצועים בתוך זה? הילדים שלי בבית, אבא שלהם עשה מעל 200 ימי מילואים עד שנפצע, עדיין פצוע ועדיין בשיקום, איפה ההתייחסות אליהם?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תודה שאת כאן ומדברת על זה, זה לא מובן מאליו. זה מבאס שאת צריכה לבוא לפה ולדבר ואני בטוחה שזה לא קל. זה אירוע שאתם צריכים לפתור אותו ממש עכשיו. אנחנו באוגוסט, אתם יכולים לתקן את המצב. זה חייב להיות בדחיפה, זכויות צריכות להיות תמיד בדחיפה אחרת הם יקבלו תשובות מתחמקות. היא חיה בתוך עמה. את מכירה מישהי מילדי הפצועים שקיבל?
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
קייטנות לא עלה אצלנו כמשהו שניתן.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני מבקשת שתפתרו את זה ותפנו אליהם אתם ביומיים הקרובים כי יש לכם את המאגר. תגידו להם שמי שייקח קייטנה בחודש אוגוסט או מי שלקח קייטנה בחוד יולי, יקבל את הסבסוד. על כל ילד 1,600? הייתי מעלה ל-2,000. מה זה 1,600? היום הכול יקר במדינה, אתה מתחיל קייטנה ב-3,000, זה בלי בריכה ובלי אטרקציות. תודה שבאת. הם יטפלו בזה, תראי שזה יעשה טוב להרבה ילדים מתוקים וחמודים שאנחנו רוצים שייהנו בחופש.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
אנחנו נחשוב איך להנגיש את זה בדחיפה, רק אגיד שזה קיים באתר. אם כותבים קייטנות לילדי פצועים זה מיד עולה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
צריך להנגיש את זה ביומיים הקרובים. תחשבו על הילדים שלא יצאו כי אותה אימא נמצאת בטיפולים סביב האבא ובחרדה כלכלית והם לא ראו בריכה. זה מצטרף לכל ההתמודדות שילד חש כשכל המשפחה סביב הפצוע. מבחינתי אל תעשו שום דבר אחר, קחו את המשימה הזאת, אם עשיתם אותה, דיינו. תעלו את זה ל-2,000, אנחנו האזרחים מרשים לכם.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
אם זה היה הכסף האישי שלי, גם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה כסף של אזרחי מדינת ישראל.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
בדיוק, לכן זה צריך לעבור בחקיקה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא הכול בחקיקה. את יודעת כמה דיונים אני עושה פה בלי חקיקה. זו ועדה בלי חקיקה והבאנו קייטנות לילדי האלמנות ועוד המון דברים. צריך להיות חדורי מטרה ועם שליחות. אני בטוחה שאתם חדורי מטרה ושליחות. אם אתם אומרים שזה קיים וזה לא תקציב חדש, אז אני מבקשת לשלוח את זה בדחיפה. תעשו השלמות ל-2,000. שרה, עוד משהו?
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
באתי לדבר גם על המעטפת השיקומית לפצוע, כשהוא יוצא מאשפוז לשיקום יום אין לו מענה שיקומי. זה אומר אם יש לו פציעות נלוות הוא לא יודע למי לפנות, מי אמור לטפל בו. הרבה פעמים באשפוז מטפלים בפגיעה הגדולה הפיזית ורק אחרי שהפצוע משתחרר הוא מבין שיש לו פציעות נוספות. בעלי למשל עבר גם זעזוע מוח עם פיצוץ המטען ורק אחרי השחרור מהאשפוז התחילו לצוף כל הקשיים של זיכרון, ריכוז ועוד. לא ידענו לאיפה הוא אמור לפנות, מי אמור לטפל בו.
הלכתי ושאלתי וביררתי עד שמצאנו את מכון רקנאטי לטיפול בנפגעי מוח. אם לאיתמר בעלי לא הייתה אישה כמוני שהולכת ושואלת ומתנהגת כמו לביאה הוא לא היה מגיע לזה והוא היה נשאר עם הקשיים והלקויות ושוכח דברים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
איך אפשר לשפר את זה?
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
הוא צריך שיהיה מישהו שהוא יוכל לפנות אליו בעניינים רפואיים. אין דבר כזה, שידע למי לפנות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מדובר על אחרי אשפוז. מצד אחד יש הרבה עבודה של משרד הביטחון אבל מצד שני באשפוז הרבה פעמים החיילים והחיילות הם אנשים צעירים ואמרתם שאתם מטפלים ומנחים אותם. מה קורה אחרי האשפוז? אשפוז יום שהוא לא פחות קשה ולעיתים יותר קשה.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
יש שני דברים, קודם כל את מה שהוועדה דאגה לקדם, זה מלווה לשלושה חודשים, לא חייב להיות האישה, אדם שמקבל שכר - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אמרנו לא רק שלושה חודשים. זרקתם לי 11 מיליון - - -
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
בעלי השתחרר לפני מאי, אנחנו לא זכאים לזה.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
אני אתייחס למה שאני יודע ומה שצריך לשפר, נשפר. המשאב הזה שהשקיעו, שלושת החודשים האלה אמור לתת מענה שיהיה לו מישהו צמוד שילווה אותו בתהליך. אני רגע שם את זה בצד, הערוץ התקין, דרך המלך זה מול המחוז שלו. הוא פותח פניה באתר עם הסיכום הרפואי און עם הבקשה שהוא חווה פגיעה נוספת והרופא במחוז יפנה אותו לטיפול. ככה זה אמור להיות וככה זה מטופל. השאלה שלי היא האם פניתם למחוז, לאגף השיקום בטענה שאתם רוצים הפניה לנוירולוג או טיפול כזה או אחר.
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
בטח שכן. הייתי צריכה לעשות מרקר על הסיכום הרפואי של הזעזוע מוח כי לרופא היה קשה לקרוא את כל התיק הרפואי הארוך.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
ולא קיבלתם הפניה?
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
רק אחרי שלחצתי, שלחתי, ביקשתי והלכתי בעצמי, רק אז קיבלנו הפניה לאינטק. משרד הביטחון בעצמו לא יזם ואמר שהוא צריך הפניה למכון הזה ולטיפול הזה.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
בעיקרון כל פציעה נלווית שיש, ברגע שיש סיכום רפואי שאומר שיש פציעה נלווית הוא זכאי לטיפול רפואי באותה פציעה נלווית ואנחנו אחראים מכף רגל ועד ראש בכל דבר. אנחנו עובדים גם עם רקנאטי וגם עם פוירשטיין ומפנים לשם כל הזם פצועים עם פגיעות ראש ויש שם תוכניות טיפוליות מדויקות. יש לכם עובדת סוציאלית והיא אשת הקשר שלכם במחוז. יש גם משפחות שמקבלות קציני תל"ם, אולי אתם צריכים מישהו יותר צמוד?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אבל זה לא נגיש, היא אמרה שהיא הייתה צריכה להילחם.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
בעקבות הדיונים פה לימור לורייא - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לימור לוריא המקסימה. עוד לא ראיתי את העבודה שעשיתם לעולים החדשים.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
- - מינתה איש קשר מטעם פניות ציבור שהתפקיד שלו הוא לרכז כל פניה של משפחה שלא מרוצה. העברנו את הטלפון דרך פורום הפצועים למיכל אסבן ונחמי קרסנטי שהן המייצגות שלכם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מיכל מאוד רצתה להיות כאן כנציגת האימהות.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
שתוכלנה להעביר אלינו ואנחנו מתחייבים לטפל בכל פניה שתגיע.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה מצוין אבל זה לא התפקיד שלהם. ככל שיש בעיה, אם נכנסת לאתר ורצית לעזור לאנשים עם פגיעות ראש, מצאת משהו?
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
יש רק זכויות, רשומות הזכויות לפגועי ראש, לא כתוב למי לפנות, מי הגורם המטפל, איזה מכונים יכולים לעזור.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
פה הפער, אדם מן השורה שמוצא את עצמו יום אחד פצוע לא בהכרח מבין בזה. אלא אם יש רופא במשפחה. אצלי אין רופאים ואני יוצאת מנקודת הנחה אין להם רופאים במשפחה.
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
אימא של בעלי רופאה והיא לא מבינה בזה, זו לא ההתמחות שלה.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
סליחה, אני ממש לא רוצה להיות הרעה פה, תעשו גוגל, תרשמו פגיעת ראש משרד הביטחון זה נותן את כל המידע, כולל מידע על איפה מטפלים. עשיתי גוגל רגיל וכתבתי "פגיעת ראש משרד הביטחון" וכל המידע עולה.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
גם אם כותבים קייטנות זה עולה.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
כתבתי קייטנות וכתוב מ-30% פגועי נפש ופוסט טראומה.
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
לא כולם 30% פוסט טראומה.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
אני לא מדברת על תיקוני חקיקה שמוגשים במושב הבא.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה עם המוקד?
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
המוקד קיים, אפשר לפנות אליו. המספר זה כוכבית 8150.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אנחנו ננסה להתקשר.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
אפשר לפנות דרך המוקד, אפשר לפנות דרך האזור האישי, אפשר לפנות דרך העו"ס, שהיא אשת הקשר שלהם במחוז.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הכי חשוב זו היכולת להתקשר למוקד. את מכירה את כוכבית 8150?
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה מה שהתכוונו כשאמרנו שאנשים יקבלו בדחיפה. לרשום להם שעל כל שאלה שיש להם, כוכבית 8150, לרכז להם זכויות, חייב אוגדן וחייב להנגיש אותו. לפעמים במצב הנפשי שהם נמצאים זה לאבד ידיים ורגליים. זה האינטרס שלכם שזה יונגש, אני אומרת את זה גם למילואימניקים, זה אינטרס שלכם שזה יונגש. לא בהכרח שזה האינטרס של שר או מנכ"ל שרוצה לקצץ בתקציבים, אבל שלכם, כמי שעובדים סביב השעון, זה אינטרס שלכם. אני חוזרת למשרד החינוך, בבקשה.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
אני מבקשת להשלים כמה דברים, בתחילת השנה קיבלנו על עצמנו לעשות מיפוי לצרכים לימודיים של כל תלמיד למשפחת פצועים ולהקצות דרך השעות הפרטניות ושעות השהייה תמיכה לימודית וחונכות כדי לקדם כל ילד שזקוק למענים הלימודיים. עזרה לימודית בתוך בית הספר כרגע על ידי המורים, שזה תוספת על מה שיש.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כל הכבוד, עם העדפה לילדים האלה.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
זה מיועד לילדים האלה והם מועדפים על ילדים שלא מתמודדים עם פציעה במשפחה. בהנחיה שלך על המוקד שלנו, קול לכולם, נעשה הכשרה ייעודית למתן מענה למשפחות של פצועים. ההכשרה תעשה לפני תחילת השנה ותלווה לאורך השנה. לגבי שני הסעיפים של ימי המחלה והחופשה שביקשו מאתנו נשות הפצועים, שרית תענה.
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
שמי שרית, מכוח אדם בהוראה, בדיון הקודם עלתה הסוגיה של היעדרות עובדי הוראה לצורך טיפול בבנים או בבעלים הפצועים ואנחנו מדברים על היעדרות מעבר למה שמשרד הביטחון מאשר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אנחנו מדברים על מורות, נשים ואימהות. שם הם מרגישים שלא באים לקראתם.
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
מה שקורה כרגע שההיעדרות שלהם מנוכה מימי המחלה והם אמרו למה זה צריך להיות מנוכה מימי מחלה, אנחנו מדברים על התקופה שאחרי התקופה שמשרד הביטחון מאשר. יש תקופה שמשרד הביטחון נותן שיפוי ואנחנו מחזירים להם את הכסף, אבל יש מצבים בהם הם ממשיכים להיעדר לצורך טיפול בבני המשפחה. הועלתה הצעה שנבדקת כרגע מול הנציבות של תרומה של ימים לצורך ההיעדרות הזאת, זה נמצא בבדיקה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תרומה של המורים האחרים? מאירה בסוק העלתה את זה, זה מקסים ויצירתי. הצלחתם?
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
עוד לא הצלחנו, עדיין בודקים את זה, צריך לעשות לא מעט שינויים בנוהל הקיים לימי מחלה, אנחנו רוצים להשאיל את זה מאותו מקור.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זו הדרך שלכם להתגבר על חקיקה?
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
לנסות לתת מענה להיעדרות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה רעיון חמוד, זו סולידריות, אבל על חשבון מורות אחרות שלא מרוויחות הרבה יותר.
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
כל פתרון אחר יצריך חקיקה והרחבה של הזכויות שניתנות ממשרד הביטחון.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני לא בטוחה שכל פתרון. תבדקו את כל הפרטים. מה יש עוד חוץ מזה שעובדים יתרמו לעובדים? מה המערכת תתרום?
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
אין לנו שום דרך. מדובר בעובדי מדינה ולאף עובד מדינה לא מאושרת היעדרות מעבר למה שמשרד הביטחון נותן.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כמה משרד הביטחון נותן? את אחראית על התחום?
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
אני לא אחראית על השיפוי, זה הגזברות, שכר. אני אחראית על הרווחה של עובדי ההוראה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אם את יודעת שזה רווחה, את לא יודעת כמה ימים ניתן לנשות פצועים או לאימהות?
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
כל מקרה לגופו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה לא כל מקרה לגופו. אמרת הרגע שיש מכסה של משרד הביטחון.
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
משרד הביטחון נותן לפי המקרה ספציפי של אותו פצוע.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
את יכולה להתקשר בבקשה למי שאחראית על השיפוי כדי להבין כמה ימים יש להם? שנשמע אם זה הגיוני.
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
נמצאת פה נציגה של משרד הביטחון שיודעת.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
אנחנו נותנים רק בזמן אשפוז ושלושה חודשים אחרי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז אין ימי היעדרות, רק מה שקיים בחוק. מה קיים בחוק?
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
מה שנאמר על ידי הקולגה שלי עינב, כל ימי האשפוז פלוס שלושה חודשים אחרי. אנחנו מדברים על התקופה שאחרי זה, אם הם ממשיכים להיעדר אחרי התקופה שלה הם זכאים ממשרד הביטחון. לזה אין מענה בשום משרד ממשלתי, אלא אם זה מקום פרטי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אם את נציגה שמתעסקת בזה ראוי שתדעי כמה ימים. שאלתי כמה ימי מחלה יש לאימא של פצוע או לאשת פצוע.
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
כמה שהיא צוברת לפי תקופת העבודה שלה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
בטוח יש מעבר. יש פה בעיה רצינית. יש אימהות שאמרו להם אם זה נגמר אז אין לכם, אתם באות לעבודה.
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
זה לא אופייני רק לעובדות משרד החינוך, ברגע שהפצוע משתחרר מאשפוז, לא משנה איפה האישה עובדת היא לא זכאית יותר לימי היעדרות, היא סופגת את הימים. אפילו אם יש ועדה והיא באה עם בן הזוג לוועדה, או אם יש ניתוח בין לבין, היא סופגת, לא אף אחד אחר.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
זה או על ימי חופש או ימי מחלה אם היא מביאה אישור מהרופא שלה ועל חשבון ימי מחלה שלה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
היו פה כמה תיקוני חקיקה שהעלינו.
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
גם תיקוני החקיקה היו על חשבון ימי מחלה שלה. גם תיקוני החקיקה מדברים על חשבון היתרה הצבורה של העובדת. יש עובדת שיש לה 600 ימים, יש עובדת עם 40 יום ויש עובדת שאין לה בכלל כי היא ניצלה את הכול.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז את אומרת שהפתרון כרגע הוא או תיקון חקיקה או הפתרון שאתם הצעתם. כמה מורות במערכת יש היום שיכולות לתרום?
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
יש 170,000.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
איך אתם מגיעים לכל ה-170,000?
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
הם מגיעים, עם הקולגות שלהם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה רציני? אתם אפילו לא פונים.
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
זה מה שהם הציעו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
עזבי מה שהן הציעו, תפעילו את הראש. היא צריכה לחפש עכשיו חברות ולבקש שיתרמו לה ימים? זה לא בסדר ללכת לחברה ולקחת לה את הפרנסה שלה זה לא לעניין.
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
זו לא פרנסה. זה לא מנוסח נכון.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זו פרנסה. זה כסף של אישה אחרת שמוכנה לתת, בסוף הכול מתורגם בכסף.
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
יש עובדות הוראה לפני פרישה ואין להם מה לעשות עם הימים האלה, זה קיצוני להגיד לקחת פרנסה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה לקחת פרנסה. עם כל הכבוד, להגיד לאשת פצוע לכי תחפשי קולגה זה לא לעניין. אם אתן רוצות באמת ללכת למשהו יצירתי של עזרה הדדית וסולידריות, המערכת לא נתנה פתרונות, לא הבאתם פתרון יצירתי אחר מטעמכם, שהמערכת נותנת? אתם אומרים, שהמורות האחרות יתנו. כמו שיש בבסיסי היהודי מתן בסדר, תואילו לפנות לכל ה-170,000 עובדים מי מהם רוצה לתרום לאשת פצוע, תעשו את זה. אבל לא נראה לי הגיוני שאת אומרת, היא תביא אותה, אני רק משערת את הסיטואציה שהייתי צריכה עכשיו ללכת לחפש חברת כנסת אחרת - - -
<< אורח >> שרית לוי ארבל: << אורח >>
זה משהו שקיים, זה לא משהו שהמצאנו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זו ההנחיה שלי, אתם תצאו כמערכת ותשאלו. לא צריך להכיר אחד את השני, במשאבי אנוש ידעו לקזז מבלי להגיד, זה נקרא מתן בסתר. אבל אל תצפי ממנה לחפש קולגות. מתחום דומה, יש לי שתי אחיות עובדות סוציאליות, אני לא יכולה לשער לעצמי שאחת מהן הייתה צריכה להתחיל לחפש חברה שתביא לה ימי מחלה.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
נבדוק את הדרך שאת מציעה. סוגייה נוספת היא שהייתה פניה של נשות הפצועים ואימהות לפצועים שתכננו לצאת לסיור, חופשה בחו"ל, שנפלה על עם כלביא וביקשו לעשות את זה באוקטובר. מדובר ב-30 עבודות הוראה שביקשו ימי מחלה. אי אפשר לאשר ימי מחלה על טיול, אבל אנחנו מנסים למצוא פתרון שאף יהיה יותר טוב מיום מחלה, להתקזז אתם. מדובר על 30 אימהות ונשות פצועים, עובדות הוראה, שרוצות לצאת לחופשה של חמישה ימים שמיכל אסבן מתכננת. זה היה צריך להיות בעם כלביא ויהיה באוקטובר, אנחנו מנסים לעזור להם בהכרה של ימי ההיעדרות, שלא יהיה על ימי מחלה. אי אפשר לעשות את זה על ימי מחלה, אתה לא יכול להגיד לבן אדם סע לחו"ל ותוציא את זה מימי מחלה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תכניסו להם הכשרות ותגדירו את זה כגמול.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
אנחנו עובדים עלז ה מול הנציבות ומול אחראית על החשבות. יהיה לזה פתרון.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
יש התקדמות רבה, למעט החלק הזה של לתת פתרונות לעובדים שלכם וזה חבל. הרבה פעמים אני רואה מערכת שנופלת דווקא מול העובדים שלה. התשובה האחרונה של שרית היא לא לעניין. אף אחת לא תלך לחפש, זו ההנחיה, תמצאו דרך לפנות.
אמרנו שיהיה ליווי חונך לכל תלמיד. בנוסף, תינתן עזרה לימודית ופדגוגית לילדים שירצו. כמו כן בית הספר יעמיד את אותו חונך כדי ליצור קשר עם הילד ומפגשים עם המשפחה, במידה והם רוצים את זה.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
רק לא לקרוא לזה חונך, גורם חינוכי מלווה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
גורם חינוכי מלווה, שיצריך שיתוף פעולה של הילד ושל המשפחה. כל הנהלים וההכשרות האלה יועברו על ידי מטה משרד החינוך עד ה-1 בספטמבר כדי לפתוח את השנה עם מודעות וערנות לילדים החמודים האלה.
בנוסף תהיה הכשרה לכל יועצות בית הספר על ילדי המילואים, בתוך זה גם על ילדי הפצועים. כמו כן המשרד יבדוק הנחה משמעותית יזומה בתשלומי הורים, או כל דרך אחרת דרך קרן רווחה, כדי להוקיר ולהכיר במשפחות האלה. בנוסף על נשים ואימהות בתוך המערכת, שמשרד החינוך יעשה פניה יזומה למי שתרצה לתרום עד שיימצא פתרון מערכתי או חקיקתי בעניין הזה. הדבר היחיד שנשאר זה חוזר המנכ"ל שאותו זוהרה, את אומרת שזה יקרה.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
אני אומרת שחוזר המנכ"ל לליווי תלמידים ארוך טווח קיים ואנחנו צריכים לעשות בו תוספת למשהו ממוקד סביב תלמיד שמי מבני משפחתו מאושפז או בשיקום.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הדבר הנוסף זה המבחנים, אמרת שיקבלו עזרה. איזה התחשבות עוד יש?
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
לגבי ההתאמות לבגרויות, כל מי שפנה השנה, להוציא תלמידה אחת שלא קבלה את ההתאמה וגם איתה הגיעו להבנה, קבלו את ההתאמות היותר קיצוניות. ההתאמות הבסיסיות של תוספת זמן זה להחלטת בית ספר ורובם קיבלו, לא הייתה עם זה בעיה.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
נשמח לקבל עותק של חוזר המנכ"ל, שיגיע לא רק למוסדות החינוך אלא גם אלינו, למשפחות הפצועים, שנוכל ליידע את המשפחות מה הילדים זכאים. אני רוצה להגיד כל, אבל רוב האימהות שהבעלים שלהם נפצעים בטח מעדכנות את בית הספר על זה. אבל חשוב לנו לדעת את הדברים כדי שכל אחת תדע מה הילדים שלה זכאים.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
אנחנו נשלח לכם את התדריך. זו זכאות יותר פדגוגית וטיפולית רגשית, לא זכאות בכסף.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
כן, נרצה לדעת מה בית הספר אמור להציע לילדים שלנו, כי יש בתי ספר שמיישמים, בתי ספר שמגדילים ראש ויש כאלה שפחות לצערנו.
<< אורח >> זוהרה פלורסהיים: << אורח >>
אנחנו משתדלים ונעביר את הכול.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אגף תקציבים נמצא בזום?
<< דובר >> אביגיל פלג: << דובר >>
אביגיל פלג מאגף תקציבים. רואים אותי?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
ניתק. נעבור בינתיים לביטוח לאומי, יש נציג? אם אין, נשמע את השלטון המקומי, רות דיין בבקשה.
<< אורח >> רות דיין מדר: << אורח >>
שלום לכולם, גברתי יושבת-ראש הוועדה, אני שמחה להיות בדיון הזה. אני נציגה של השלטון המקומי ואנחנו מקיימים קשרי עבודה רציפים עם נשות המילואים והקבע ונשמח להיות בקשר גם עם נשות הפצועים. אני אבקש להעביר את הפרטים שלנו כדי שנוכל לקיים פגישת עבודה בהקדם. הרשויות המקומיות מקבלות באמצעות טופס 7א' את רשימת הפצועים ומתקיים קשר דרך מנהלי החינוך והרווחה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מצוין. חסכת לנו הרבה. טוב את יודעת, כמי שיודעת להוריד מדיניות מגבוה לשטח, היית שותפה להרבה תוכניות לאומיות. בתי הספר לא מקבלים, בעיני צריך להוציא מכתב לשלטון המקומי, לכל מנהלי מחלקות החינוך ברשויות שיעבירו למנהלים. אחרת מה עשינו בזה אם העירייה מחזיקה ולא מעבירה את זה? שיעבירו את זה למנהלים, אחרת מה עשינו בזה אם העירייה מחזיקה ולא מעבירה את זה?
<< אורח >> רות דיין מדר: << אורח >>
אני מאמינה שכן ויודעת שמתקיימות תוכניות. אני אסגור את המעגל הזה ואראה שמשרד החינוך מעביר ישירות למנהלי בתי הספר את הרשימה ומתקיימת הצלבה. אני חושבת שככל שפחות נייצר מנגנונים וככל שנעבוד עם המנגנונים הקיימים נעשה טוב לילדים האלה. המחנכת חייבת לדעת שיש לה ילד שההורה שלו פצוע. אין מצב שהיא לא יודעת שיש לה ילד כזה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אומרת לנו נציגת משרד החינוך שלא כולם יודעים ואם ילד לא מדבר, אז לא יודעים.
<< אורח >> רות דיין מדר: << אורח >>
לכן צריך להיות בקשר עם ההורים ובקשר עם הילדים ולדעת מה מצבו של ילד בכל מקרה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תוכלי לסגור את המעגל הזה?
<< אורח >> רות דיין מדר: << אורח >>
אני אסגור את המעגל הזה. שמעתי על אותו מתאם, מגשר שיהיה בבית הספר וידאג לכל הילדים האלה, אני חושבת שככל שהמערכות יותר פשוטות ועובדות עם המערכות שממילא קיימות ולא מייצרות מערכות נוספות, הן עובדות בצורה המיטבית ביותר ולאורך זמן.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
החיבור הזה יהיה מדהים, שלך עם מוריה נשות אנשי הפצועים והאימהות, אולי אפשר להקים קבוצת תמיכה ברשות, יש לרשויות תקציב. זה יהיה מהמם, אני בטוחה שראשי הערים ירצו לתרום.
<< אורח >> רות דיין מדר: << אורח >>
אין ספק ואנחנו שם בכל הכוח. משפחות הפצועים והפצועות קודמים לכולם ואני שמחה על החיבור הזה. אני רוצה לספר לך משהו, אני אחותו של סמג"ד שהחייל שלו נפצע בעזה מפצמ"ר. הוא ליווה אותו ובשלב מסוים אמר לי שיש פה משהו מערכתי ואני חייבת ללוות אותו כדי להבין איזה כשלים יש בדרך, כך שממרץ עד עכשיו אני מלווה אותו. אני רוצה להגיד לך שלכל אורך השרשרת הדברים לא מתנהלים.
בשלב ראשון הבחור נפצע והוגדר כפצוע קל. פגיעות הדף לא רואים מיד. בגלל שהוא פצוע קל בדרגה 3 אז הוא זכאי רק לאיקס שירותים. הוא לא זכאי למשל למונית שתיקח אותו לבדיקות בבתי החולים, הוא לא זכאי מראש לכל הבדיקות, הוא לא זכאי שקצין של תל"ם ילווה אותו, הוא לא זכאי לעובדת סוציאלית שתלווה אותו על בסיס קבוע. אשתו שמלווה אותו לא זקוקה למלווה, הוא צריך להגיש כל פעם בקשה לתט"ר. כל הזכויות שלכאורה מגיעות לו לא מתקיימות.
בנוסף לזה, הוא צריך - - - רבתית, אז הוא צריך כל פעם לתאם תור לרופא. במשך שנה שלמה הוא קובע תורים אחרי תורים, MRI אחרי MRI, כי לא ניתן לעשות MRI בבת אחת לכל הגוף. במשך שנה שלמה הוא רק בתהליכים של בדיקה של מה שיש לו, עוד לפני ניתוחים עתידיים. איך משפחה יכולה לשרוד בצורה כזו? איך האישה שמלווה אותו יכולה לשרוד? איך הילדים יכולים לשרוד? זה חסר סיכוי. אני אומרת לך שאנחנו לפני צונאמי של התאבדויות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
השם ישמור ויעזור. נקווה שלא. אני מאמינה ששלטון מקומי זו קהילה. ככל שמצד אחד המדינה, המערכת הגדולה, צבא, משרד ביטחון, משטרה, חינוך ייקחו אחריות, זה טוב, אבל בצד זה הרבה מענים יכולים להיות אצל הרשות המקומית, זה יכול להיות מדהים. זה לייצר קהילה וזה יכול להציל חיים.
<< אורח >> רות דיין מדר: << אורח >>
נכון, אבל אנחנו צריכים להדק את כל החוטים. אדם שפצוע מעזה צריך בתוך חודש לסיים את כל הבדיקות שלו. הוא צריך להיכנס למסלול ירוק לא על בסיס מקום פנוי, הוא צריך שיהיו בדיקות ייעודיות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אולי תארחי אותם בדיון אצלכם בשלטון המקומי? לדעתי נוצרה פה קבוצה שמאוד רוצה לעזור וזה יהיה המפתח, העזרה של אחד לשני. תודה רבה לך.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
השלטון המקומי יכול גם לעזור בסבסוד של קייטנות, בתי ספר ופעילויות לילדים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נעבור לאוצר, בבקשה.
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
שמי אייל ברוך רפרנט ביטחון באגף תקציבים במשרד האוצר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אתה החלפת את עלי?
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
עלי הוא סגן ממונה תקציבים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זו פעם שלישית שאתם לא נמצאים, זה ביזיון. נכון שחלק מהפעמים אישרתי, אבל אל תגזימו. אל תזלזלו בסוגיות של בית הנבחרים ולא בציבור. כמו שכולם מגיעים, תגיעו גם אתם. לשוטרים או לצבא אין פחות עבודה מכם, מה זו החוצפה הזאת? אני נעלבתי בשם הפצועים. מנהלת הוועדה אישרה, כך שלא יכולתי ללכת נגד מילתה של מנהלת הוועדה, אבל זה לא מתקבל על הדעת, תפסיקו עם זה.
בינתיים המשטרה לא קבלה תקציב, אתם יכולים לעזור להם. בכל סיפור הפצועים, אם לא תכנסו לתמונה ותעזרו שכל משרד פה יקבל את התקציבים כדי שהחיילים היקרים האלה יקבלו את מה שמגיע להם, אתה יודע שייקח להם יותר זמן להשיג.
בינתיים עשיתי אתך משא ומתן על האלמנות, סליחה שאני מעלה את זה עכשיו, זה לא הנושא, אבל לא קבלתי לא את החצי שנה, גם לא את השלושה חודשים על אובדן הכנסה של האלמנות, שאתם יותר מחצי שנה מכדררים אותי ורוצים לתת חצי שנה ועלי לא מקובל חצי שנה, אתם צריכים לתת יותר ואין תשובה. תפסיקו להסתתר מאחורי החוק, הזמן עובר והן צריכות את העזרה בשנת האבל הראשונה, למרות שתיתנו רטרואקטיבית.
לגבי הפצועים, מרגע שהם משתחררים מאשפוז יום, שמעת את שרה? היא אם לארבעה, אישה של פצוע קשה והיא מספרת על התלאות הקשיים והאתגרים שהיא עוברת. אמרנו שמרגע השחרור של האשפוז, גם מאשפוז יום, שלושה חודשים, זה לא מספיק. לפעמים אשפוז יום יותר קשה. אם יש פצוע שנמצא בבית החולים אז יש אחיות, יש רופאים, יש אוכל יש מנקים יש הכול. אתם צריכים לתת מענה לדבר הזה. מישהו אמר לי פעם שזה 11 מיליון חודשים על שלושה חודשים, זה עולם ומלואו בשביל המשפחות האלה, תעשו שיעורי בית ותגיעו להסכמות איך אתם מביאים להם יותר כדי שנוכל לעזור להם. מהי תשובתך? גם על הפתיח.
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
אתחיל בזה שאנחנו מכבדים את דיוני הוועדה ובהחלט מבינים את חשיבות הדיונים. כל שחרור מהוועדה נעשה בתיאום איתך, חברת הכנסת ועם דלית מנהלת הוועדה. זה ממש לא נובע מזלזול.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אבל אתה מבין שזה סיסטמתי? מבקשים פעם אחת, אחרי זה באים שלוש פעמים ברצף ואז מבקשים שוב.
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
אני מתנצל שלא יכולתי להגיע היום פיזית. בנושא המענים, לגבי האלמנות, זה נכנס כחלק מתיקון חקיקה שהגיע בעקבות ועדת רובינשטיין בחוק משפחות, זה נמצא בוועדת עבודה ואני מקווה שבכנס הבא זה יעבור את החקיקה ונוכל להתקדם.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אבל הכנסתם רק שלושה חודשים והבטחתם לחצי שנה ואני אמרתי שצריך יותר. אמרנו שנעשה משא ומתן בנחת.
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
כרגע בתיקון החוק כתוב שלושה חודשים ולא יותר. כשזזה יגיע לדיון בוועדת עבודה נוכל לדבר על הנושא הזה.
לגבי הנושא של הדיון הזה, סיוע לנשים של פצועים, אנחנו כל הזמן בשיח עם משרד הביטחון לדיוק המענים באופן כללי, גם לאוכלוסיית הנכים וגם לאוכלוסיית המלווים שלהם. מנסים לבחון לגבש ולמצוא פתרונות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה דיון שישי בעניין, יש לנו פצועים מלפני שנתיים. אני מבקשת לקדם את זה, לקחת את זה כבבת עיניכם כי באמת מגיע להם. מתי אתה יושב איתם לראות מהיכן אתה מגרד את 11 מיליון השקלים הנוספים? מה עם עזרה למשטרת ישראל? כרגע אין שום תקציב ייעודי לפצועים למעט מערך שקיים.
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
הפצועים של משטרת ישראל נכללים תחת חוק הנכים למיטב ידיעתי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
רק מה שקיים. אין מעטפת. אתן לך דוגמה, יש סל סיוע לחייל פצוע, שאותו שוטר באותה תקופה שהוא פצוע אין לו את הסל הזה מהמשטרה. זו אפליה בין דם לדם, בין כוח ביטחון אחד לשני.
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
אני לא מכיר את הסוגיה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני מבקשת שתצלול לעניינים, תעזור איפה שאפשר לעזור ותביאו את הבשורה.
<< אורח >> אייל ברוך: << אורח >>
אנחנו עושים את המקסימום כדי להביא בשורות ולתת את כל המענים הנדרשים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תוכיח את זה במעשים. תודה. הגענו למשרד הביטחון ולצבא.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
אור אברג'יל, ראש מדור נכי צה"ל, אפתח בנושא שהוועדה קידמה ואני יודע שדלית עוקבת אחריו והייתה אתנו בדיון אצל מיכאל ביטון, לגבי הסיוע המשפטי לנכי צה"ל. אתן על זה עדכון, יש מחלוקת בין משרד המשפטים למשרד האוצר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
עורכת-דין יוכי פוליטיס הגיעה לדיון?
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
אני לא יודע, אבל יש התכנות לסגירה של דברים, מנסים למצוא מנגנון מיידי לצד הקמה של סיוע משפטי. יש דיון מעקב בעוד כמה שבועות ונעדכן על זה. אני רק רוצה להגיד בינתיים, כי זה עלה פה וזה חשוב, מרפורמת נפש אחת המדינה הייתה צריכה להקצות גוף שיסייע בכל תהליך ההכרה, זה אומר איסוף הבקשה, איסוף המסמכים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כולל ליווי משפטי?
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
זה יותר ייעוץ רפואי וגם ייעוץ מנהלתי, זה לא ייעוץ משפטי. אבל בינתיים זה יכול לתת את המענה וזה בחינם. משרד הביטחון מפעיל את זה דרך חברה שנקראת חברת פמי. חשוב שהפצועים יכירו את זה, שלחתי גם למוריה קישור ישיר, אנחנו גם במעקב מול אותה חברה לראות שבאמת פצועים מממשים את זה, זה גם מסייע בוועדות הרפואיות, רופא מומחה שנפגש איתך, עושה איתך סימולציה ומכין אותך לוועדה הרפואית. מיש יבקש, יש עו"סית שיכולה ללוות אותו פיזית ולבוא איתו לוועדה הרפואית ללא עלות. זה שירות מעולה, חשוב שאנשים ישתמשו ויכירו אותו.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
את "בידיים טובות" אנחנו מכירים, אבל עדיין זה לא פותר את הכול, מגיעים עם עורך-דין - - -
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
נכון, זה לצד הסיוע המשפטי שמקדמים אותו. חשוב להגיד שבצה"ל קידמנו מנגנון לביטול מילואים ביוזמת הפרט. פצוע או משפחה של פצוע שטוענים שהוא לא כשיר לבצע מילואים, אנחנו מסייעים לו במחלקת נפגעים לבטל את זימון המילואים. אנחנו עושים את זה גם מול אגף שיקום.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לבטל זימון מילואים של פצוע?
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
יש פצועים שהמצב הנפשי שלהם לא מאפשר להם לעשות שירות מילואים אז אנחנו רוצים לעזור להם לסגור את זה במעגל מהיר. להוציא להם אישור רפואי שלא יצטרכו להתייצב למילואים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
איך החיילים יודעים למי לפנות?
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
כל המפקדים מעדכנים את החיילים שהם זכאים לזה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
נראה לך שכל מפקד יודע, מפקדים נכנסים ויוצאים. אני עקבית בעניין של הנגשת המידע. ברגע שיש לך מפקד שנכנס לעזה, הראש שלו לא במקום, הוא בעצמו בקושי ראה את ילדיו, הוא נלחם על חייו, על חיי חייליו ועל חיי החטופים נראה לך שהוא יודע להגיד?
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
והוא צריך מספר חיילים מסוים - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תמיד תשאלו, איך החייל אמור לדעת?
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
עדכנו גם את קצינות הנפגעים ואנחנו גם רואים את זה בפועל, פונים אלינו המון ואנחנו מבטלים הרבה זימוני מילואים. רק בחודש האחרון התעסקנו עם מאות פונים שפנו אלינו וביטלנו להם את זימון המילואים מהיום למחר.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
אני מרכזת את זה ארצית, מעבירה לאור את השמות. נתנו הנחיה לכל המטפלים, הפסיכולוגים, שאם הם מאתרים מצוקה ומישהו שיש לו קושי להגיע למילואים, המטפלת יכולה לפנות אלינו, אנחנו פונים לפצוע עצמו - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני מברכת על המהלך, זה עדיף ממה שהיה. מתי זה התחיל?
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
לפני כחודשיים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לפחות יש התערבות ופניה שלכם, זה שמיים וארץ. זו התחלה טובה. תנגישו את זה. מצד אחד אני מבינה את הדילמה לא לזרוע - - -
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
יש לנו דווקא פצועים שרוצים להישאר במילואים ומתחננים לא לצאת.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה מורכב.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
זה מאוד מרוכב. אנחנו דנים על כל מקרה ומקרה, כולל התייעצות עם הפסיכיאטר שמלווה את הפצוע.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
נקודה נוספת זה גיוס נוסף של קציני תל"ם, שזה תמיכה ליווי ומיצוי זכויות. אנחנו מגדילים את המספרים, מגייסים עוד קצינים כדי להגיע לכמה שיותר פצועים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כמה יש כאלה?
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
מעל 200 קציני תל"ם שמלווים 1,500 פצועים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה בנוסף לקצינות הנפגעים, קצין תל"ם הוא על הזכויות.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
הוא מגיע ממש לבית הפצוע, יש 1,500 פצועים בשירות מילואים. יש 200 כאלה שמלווים אותם וכל שבוע אנחנו עולים במספרים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מי עושה להם את הכשרה?
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
אגף השיקום של משרד הביטחון.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
עשינו להם את כבר את ההכשרה, המחזור הראשון יצא לדרך.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה עם השלושה חודשים?
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
שלושה חודשים אובדן שכר אושר, אושר גם לאשפוזים בפסיכיאטריה ובתים מאזנים. היה דיון של לימור עם האוצר לגבי לתת יותר, אין אישור לזה, זה המקסימום שהאוצר אישר. זה לא אושר רטרו, דיברנו על זה גם אז.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה תופס משפטית , תלכו לבית משפט, תגידו אנחנו רוצים רטרו, אתם אמורים לתת רטרו, זה לא נעים.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
זו זכאות אחת שניתנת אחת שניתנת לשלושה חודשים לאורך כל הזמן.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
ואם הוא מתאשפז שוב ליומיים?
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
אם הוא מתאשפז שוב זה בתוך השלושה חודשים. אם היא לא קיבלה ולא ניצלה בפעם הקודמת את מלוא השלושה חודשים, היא יכולה לפרוש את זה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
היא לא ניצלה, אמרתם שאין רטרואקטיבית, עכשיו הוא אושפז שבוע.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
היא תקבל. תקבלו ביחס לזמן שהוא היה באשפוז אובדן שכר. אם תישארי איתו בבית שלושה חודשים אחרי שהיה מאושפז יומיים, זה עניין שלכם.
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
זה לא רלוונטי, צריך לחזור לעבוד, צריך להחזיק עבודה.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
מקבלות עד שלושה חודשים. יש מישהו שנכנס לבית מאזן לשבוע ואשתו אומרת שאחרי שהוא חוזר מהבית המאזן היא רוצה להיות איתו חודש, אז היא תהיה איתו חודש. אחרי חצי שנה הוא נכנס שוב, אז היא יכולה להיות איתו עוד חודש. במצטבר זה עד שלושה חודשים. זה יכול להיות או ברצף או פרוש.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אייל קיבל הנחיה לחשוב איתכם איך להגדיל את זה. תשבו איתם.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
התייחסת הרבה להנגשת המידע, אנחנו על זה. גם עם קצינת תל"ם שאנחנו נוגעים בכמה שיותר פצועים ויושבים איתם בבית, אבל יותר מזה, זו בקרה שלנו כגוף מטה, היום למשל אני מציג לראש המחלקה כמה פצועים לא מלווים כדי שנוכל לדעת על כל פצוע. אנחנו כותבים עכשיו מדיניות סדורה, שצריך לבקר כל פצוע לפחות פעם בתקופה ולעשות על זה בקרה שזה באמת קורה. ככה אנחנו מוודאים שכל הפצועים יקבלו ביקורים וידעו את הזכויות שלהם. זה לגבי מדיניות הליווי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה עם הפרסום והדחיפה של המידע לנשים?
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
נושא נוסף שאנחנו עושים, קציני הנפגעים עברו הכשרה לליווי בוועדות הרפואיות, שיוכלו להגיע כעוד מלווה. זה לא נותן אתה סיוע המשפטי שאנחנו רוצים, אבל עדיין זה עוד גורם שיכול לסייע בתהליך, עד שנגיע לסיוע המשפטי. תעסוקה והשמה, קיבלנו החלטה בצבא, הקמנו מדור חדש, אנחנו רוצים לשלב את הפצועים אצלנו בשורות צה"ל ואם לא הצלחנו בשורות צה"ל, במשק האזרחי. יש קצינים שזה התפקיד שלהם, יצא עכשיו קישור לכל הפצועים. כל פצוע שימלא ויצטרך עזרה, יקבל.
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
הייתי שמחה אם ההודעות לא היו נשלחות רק לפצוע עצמו, אלא גם לנשים, כי הפצוע לא יכול לתפוס את המידע הזה.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
כל ההודעות יוצאות ממשרד הביטחון, צריך לבחון את זה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
מה יהיה? ביקשנו את זה. אתם מורחים אותנו?
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
לא, אמרנו שאין לנו דרך לעשות את זה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה לא נכון, זה לא מה שאמרתם.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
אמרנו שהאישה יכולה להיכנס לאזור - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא נכון, זה לא מה שאמרנו, לא להמציא. נוציא את הפרוטוקולים, נתנו הנחיה לשלוח לנשות הפצועים. אני מתעקשת על זה ולא נוותר על זה. כמו שנשות מילואים מקבלות. למה הקרן למילואים יודעת לעשות את זה ואתם לא יודעים לעשות לאישה של פצוע? זה חייב להיפתר. ההתעלמות מנשות הפצועים לא מקובלת. היא לא פרסונה שצריכים להתחשב בה? שרה צריכה להרגיש שהיא נעלם בכל הסיפור? הפצוע יכול להיות חודשים בלי יכולת לקרוא את ההודעות שלו, יש לו אישה והיא פרסונה שמשלמת מחיר על ההתגייסות, על זה שהם אוהבי ישראל והיו הראשונים להתייצב. אתם לא יכולים להעלים אותן, זה שינוי בתפיסה ובהבנה.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
דיברנו על זה בפעם הקודמת, את לא רוצה לשמוע את זה. החוק מדבר על הטיפול בנכה - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
את יכולה להמשיך לנפנף בחוק. יש פה מציאות ייחודית וחריגה. כמו שצה"ל הפסיק להתעלם מנשות המילואימניקים, אתם, משרד הביטחון, תפסיקו להתעלם מנשות הפצועים. מבחינתי האמירה שלך מאוד קשה, לא אוותר על זה. אני מבינה שאתם לא מבינים כלום. אם אתם אומרים שהן לא תקבלנה הודעה, אתם לא באירוע. לימור לא באירוע, את לא באירוע, משרד הביטחון לא באירוע. אתם מצפים מאישה שבעלה פגוע ראש, שלא תקבל הודעה כי החוק אומר שאתם מטפלים בבעלה? הם יקבלו את הזכויות שלהם ואתם תשלחו להם אס.אמ.אסים על כל הזכויות שלהם. אתם תגידו להן לאן לפנות אם יש להם בעיה.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
הם יודעים להיכן לפנות אם יש בעיה, אנחנו לא יודעים לייצר אס. אמ. אסים אחידים לכל הנשים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
תמצאו, תייצרו.
<< אורח >> שרה מש: << אורח >>
באחת הפגישות עם עינב באגף השיקום ביקשנו, שכמו שיש אגף משפחות שכולות, שגם יהיה אגף משפחות פצועים וזה יהיה המנדט של אגף השיקום לתת מענה למשפחה של הפצוע.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אם את אומרת שאת לא מסוגלת לשלוח אס. אמ. אסים לנשות הפצועים זה עיוות מחשבתי רציני.
<< אורח >> מי-גל אבינועם: << אורח >>
סליחה, הדבר האחרון שאני אעשה זה להיות סנגור למשרד הביטחון, אבל כפצועה, המענים הם נפרדים. המענה שאגף השיקום נותן לי הוא אישי רק שלי. אני לא יודעת אם הייתי רוצה שכל הדברים יהיו חשופים לבן זוגי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני לא יודעת מה מצבך האישי, זה לא רלוונטי, אני מדברת על פצועים שבאותו רגע לא מסוגלים לתפעל את הזכויות שלהם.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
זו פניה ברמה אישית, את מדברת על פניה גורפת, כמדיניות. באופן פרטני היא יודעת מי העו"סית שלה ויודעת לפנות אליה ולתקשר איתה. כמדיניות אנחנו לא יודעים לטפל בזה. קלטנו 19,500 פצועים ועוד 7,500 נכים חדשים בשנתיים האחרונות.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
כמה מתוכם נשואים?
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
כמחצית פחות או יותר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז המחצית הזאת, שהנשים שלהם יקבלו יחס ראוי.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
ככל שתיקוני החקיקה ישתנו וזה יהיה אגף כמו אגף משפחות, שזה כל המשפחה ככלל, זה יהיה משהו אחר.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
את לא תטעי, זה לא תיקון חקיקה. עשינו את זה עם נשות המילואים.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
הצגתי במצגת כאן, אנחנו מדברים על חוק שיקום נכה, זה לא חוק שיקום נכה ומשפחתו.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה לא תיקון חקיקה. בזה שאת אומרת מבחינתך זה לא חוק שיקום הנכה ומשפחתו את לוקחת את כולם אחורנית בכל העבודה שעשינו ומבחינתי את גם לא האוטוריטה לומר את זה. אני אדבר עם לימור ועם מי שצריך, גם עם שר הביטחון. עם תפיסה כזאת אתם צריכים להתבייש. אם אתם מפחדים לשלוח אס. אמ. אס לאישה של פצוע כי אתם לא רוצים שחלילה נכיר באישה של הפצוע, אז לא ראוי שהחיילים האלה יילחמו כי בסוף אומרים לאישה שלא מסוגלים לשלוח לה אס.אמ.אס.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
צריך לעשות הפרדה בין זימון לכנס או אירוע הוקרה או עדכון בזכות, לבין מידע אישי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
הם לא רוצים זימון לאירוע הוקרה, זה לא מה שהם מחפשים, תפסיקו עם אירועי ההוקרה, זה לא הסיפור. זו אישה שצריכה להתמודד לבד עם ארבעה ילדים ואני לא מאחלת את זה לאף אחד. אם יש ארבעה ילדים ונניח שאין סבא וסבתא והיא מתרוצצת בין בית החולים לבית לבתי הספר והבעל הפצוע, אתם מצפים ממנו שיקבל את ההודעות מכם שיכול להיות בכלל שהוא לא רואה אותם. היא צריכה כתובת מיידית.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
הכתובת קיימת.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
את אמרת שאת לא מוכנה לשלוח להם בדחיפה את הזכויות שלהם.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
אמרתי שהודעות גורפות, כאילו הם פצועי צה"ל, שהם יהיו קהל הלקוחות, זה לא קורה. אבל יש להם - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
את צריכה להנגיש את הסיוע לנשות הפצועים. למשל על אובדן הכנסה, איך היא אמורה לדעת?
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
זה כתוב לה והיא מקבלת את זה. כן מיידעים אותה על זה. איש הקשר שלכם במחוז לא יידע אותכם על זה?
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
את מבינה? זה בדיוק הסיפור. איש הקשר לא אמור ליידע. את מנסה לעשות מעגלים דרך גורם שלישי שחלילה לא נכיר בך. את לא מייצרת כלום למעט העובדה שאת מנגישה לה את זה שאם היא נמצאת שלושה חודשים בבית חולים או שלושה חודשים אחרי בית החולים שמגיע לה אובדן שכר עבודה, את זה את אומרת שאת לא מוכנה לשלוח לה שתדע שמגיע לה.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
זה לא מה שאמרתי.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זה מה שאמרת, שאת לא מוכנה לסמס באופן גורף למי שמגיע. זה מה שאמרת, אין דרך אחרת להבין את זה.
<< אורח >> שי עינב בן חור: << אורח >>
אמרתי שהלקוח של אגף השיקום הוא הפצוע והנכה. ככל שנדרש אחרת - - -
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אלה לא לקוחות, אלה בני אדם, אלה חיילים ויש להם משפחות. טיפה צניעות מול האנשים האלה שעוברים כאב יום יום. את יכולה להמשיך להגיד שאת מתעסקת רק עם החיילים הפצועים. אמרתם דברים אחרים לגמרי, אבל כשזה הגיע לאס.אמ.אס קיבלתם רגליים קרות ואני לא מתכוונת לוותר על זה. אני אסגור את הדיון בזה שאני אומרת שבושה וחרפה לכם. אם אתם לא מסוגלים לתת את הזכויות אולי אתם מנסים לחסוך כסף על חשבון הנשים. כנראה שזה לא יהיה הדיון האחרון, נעשה עוד דיון בתוך הפגרה, זו פשוט בושה. אם את לא יודעת שעשינו התקדמות בעניין ואת לוקחת את הנשים אחורה, אנחנו בבעיה.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
אוסיף עוד משהו בקצרה, יצא פרסום שיש בנובמבר אירוע גדול של ימי סידורים. כמו שאמרו על בית הלוחם, זה משהו שצה"ל מארגן בשיתוף אגף השיקום, יומיים של אירוע גדול באקספו בתל אביב עם כל גופי המדינה, ביטוח לאומי, משרד הרישוי, מרב"ד, שבאים לתת את השירות פיזית שם בחינם.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
אם אפשר שתאפשרו גם לבנות הזוג להגיע.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
אנחנו מאשרים להביא מלווה. למי שיש אישור להביא מלווה יוכל להביא כל מלווה שהוא יחליט.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לא רצו להביא בנות משפחה?
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
בגלל שאנחנו רוצים להגיע לכמה שיותר פצועים, אמרנו שמי שיש לו צורך במלווה, צורך רפואי שיגיע איתו מלווה, יוכל לבחור מי יגיע איתו ולו אישרנו מלווה. פצוע שיכול להגיע לבד, כי זו ההחלטה הרפואית, יגיע לבד ואם יצטרך עזרה שלנו נעזור לו, זה כדי להגיע לכמה שיותר פצועים.
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
הרבה בנות זוג אצלנו רצו בלי להגיע בלי אישור של מלווה כי חשוב להם להבין דברים.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
אנחנו רוצים לעזור ברוחב לב אבל צריך להבין שיש אילוצים. נכון שהן רוצות להגיע, אבל בסוף המטרה שלי הם הפצועים. אם יש לי פצוע - - -
<< אורח >> מוריה אילן: << אורח >>
גם המטרה שלי היא הפצוע.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
זו בעיית מקום?
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
כן ואני מעדיף להגיע לכמה שיותר פצועים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אז תעשו יום מיוחד לפצועים ולנשותיהם? מה יש למדינה שלנו? מה הפחד הזה מהמשפחות? אם יש בעיית מקום עם כל הפצועים, השם ישמור ויעזור, תעשו יום נוסף לנשים ולפצועים.
<< דובר_המשך >> אור אברג'יל: << דובר_המשך >>
בשנה שעברה עשינו יום אחד והשנה אנחנו עושים ארבעה סבבים, גדלנו. אנחנו רוצים שיגיעו כמה שיותר, גם עם מלווים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
או שתאפשרו להם לבוא עם הנשים או שתעשו יום בנפרד עם הנשים. זה עוזר להם בתהליך השיקום, זה מחזק את הזוגיות שהם עושים את זה ביחד.
<< דובר_המשך >> אור אברג'יל: << דובר_המשך >>
נבחן את זה. רק החודש יש לנו שבעה מחזורים בסופי שבוע במלון הרודס לפצועים שהוגדרו פצועים בינוני. אנחנו מזמינים אותם באופן יזום, עם נשות הפצועים. בכל נופש זה כ-120 פצועים, בכל סוף שבוע, שבעה מחזורים שרצים לאורך יולי אוגוסט. בנוסף לזה עשינו יומיים לנשות הפצועים ולאימהות של פצועים ולאימהות הפצועים גם במלון הרודס. דבר אחרון לגבי אוכלוסיות מיוחדות, שאני יודע שחשוב לך, עולים חדשים ובודדים.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
רציתי לשאול אותך באמת מה קורה עם העולים החדשים? לא קבלו מכם כלום, גרוש לא נתתם להם. גם להם אתם בטח מפחדים לשלוח אס.אמ.אס.
<< אורח >> אור אברג'יל: << אורח >>
את צודקת שכרגע ההתייחסות היא לכל הפצועים באותם מענים, אבל אתמול הצגתי למפקדים שלי מדיניות שאנחנו רוצים לעשות גם לעולים וחיילים בודדים. ברגע שזה יאושר אני אציג את זה פה, אני מאמין שזה יאושר בחודש הקרוב.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
אני רוצה להודות לך, אני יודעת שזה נושא שאתה נותן עליו את הדעת. אני חייבת לומר לך שככל שאני פוגשת יותר משפחות אני יודעת שהם לא מודעים לזכויות שלהם. הרבה מהם לא ממצים את הזכויות שלהם גם אם הם נמצאים בסיטואציה שהורה יכול להיות עם חייל והוא לא מבין עברית ולא הלך לעבודה, חלקם גם לא מצאו עבודה בקלות כי הם עולים חדשים והם נותרים ללא פרנסה. לרבים יש התחלה מאוד מורכבת. אני יכולה להגיד את זה כבת לקהילה האתיופית, שאצלנו זה מעל הכול להתגייס לקרבי ולהגן על מדינת ישראל ולהיות הראשונים שקופצים לקרב. עדיין יש מורכבות כלכלית ואתגרים סביב הנושא הכלכלי של משפחות יוצאות אתיופיה והן לא יודעות. אם מישהו לא יגיד להם על הזכויות, הן לא יקבלו. נוצר מצב שהחלשים יותר נפגעים יותר. לכן התוכנית הזו מאוד משמעותית, ממנה אתה יכול לגזור לאוכלוסיות אחרות וזה מאד חשוב לסייע להם.
בהקשר אחר יש משפחות שנמצאות בחו"ל, לאחרונה דיבר איתי סמנכ"ל נפש בנפש על הורים שכולים בחו"ל שלא יודעים את הזכויות שלהם, אני משערת שגם שם צריך עבודה, אבל גם כאן, גם אלה שההורים שלהם נמצאים בחו"ל ואין להם ליווי, צריכים יחס ייחודי. בוועדה לקידום מעמד האישה אנחנו דואגים הרבה פעמים לזכויות של הכלל, של המשפחות ואני מקווה שנהיה במקום יותר טוב. עוד כמה זמן נוכל לראות את התוכנית הזו?
<< דובר_המשך >> אור אברג'יל: << דובר_המשך >>
מאמין שלדיון הבא אוכל להציג טיוטה.
<< יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>
לסיכום אני רוצה להודות לכולם, אני יודעת שכולם כאן כדי לעזור לחיילים הפצועים, לנשים ולמשפחות שלהם. אני מאמינה שאפשר לשפר ולשדרג, זו המשימה הלאומית שלנו בשביל מי ששם, כדי שכולנו נוכל לשבת בחדר הזה להתווכח ברוגע ולחיות את השגרה שלנו בזמן שהשגרה של האנשים האלה השתנתה מקצה לקצה. אני יכולה לומר שזה נושא שיחסית מטופל, רואים לפי הקשב הציבורי, יש עוד דברים שצריך לשפר אבל לצערי ביחס לדברים אחרים לא מטופלים במדינה, אני יודעת שמשרד הביטחון, צה"ל ואחרים עושים מאמץ מאוד גדול. גם במשטרת ישראל יש התקדמות מאוד גדולה.
לגבי משרד הביטחון אסכם שאוציא מכתב למנכ"ל משרד הביטחון ולראש אגף שיקום לימור לוריא, לא מתקבל על הדעת שבשנת 2025 אנשים ייצמדו לחוק ויתעלמו מהעובדה שנשות הפצועים הן פרסונות בזמן שהפצוע אינו יכול להתעסק בזכויותיו, תמצאו את הדרכים להנגיש להם את הזכויות. הזכויות של הפצוע הן למען התא המשפחתי והקשר המיידי הזה במובן של הנגשת הזכויות יכול להיות משנה חיים בטח בתקופת השיקום וההחלמה. תעדכנו אותי בשינוי.
כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה לא אקבל אמירה כזו בשום אופן ובמיוחד שאחרים כבר מבינים את זה והתקדמנו בעניין הזה עם נשות המילואימניקים ואפילו עם נשות האלמנות, שאתם יודעים שהקצבאות שלהן נגזרות מהשכר של הבעל שנפל. אמרתי שזה לא רלוונטי, אם אותה אישה, אימא לילדים, מאבדת את פרנסתה כתוצאה מזה שהוא נפל בקרב והיא לא חוזרת לעבודה חצי שנה או יותר כדי לייצב את הבית, צריך להסתכל גם על ההכנסה שלה, שאם היא נעלמה, זה באופן ישיר כתוצאה מהמצב. אי אפשר לעשות את ההפרדה הזאת.
לגבי משרד הביטחון לדעתי צריך לשקול לאפשר להביא לירידים גם את נשות הפצועים, אם לא, תעשו משהו שיכול לסייע להם, אני מאמינה שזה מסייע לפצוע.
קיבלתי את ההתרשמות של היועצת שלי לגבי הקו, היא אמרה שהתשובות מאוד כלליות, אני משאירה לכם לטפל בזה, להתקשר איתם כלקוח הסמוי, כחייל סמוי או משפחה שפונה. תעשו באופן סיסטמתי כדי להבין מה צריך לשפר.
לגבי הקייטנות לא נפתור את הבעיה שההודעה צריכה להיות לאישה, אבל תציעו לבן זוג, לבעל, יש להם חודש למצות את זה ומי שמיצתה שתקבל את ההחזר.
דבר אחרון, התוכנית למען העולים החדשים שגם משרד הביטחון צריך להיות שותף בזה וגם האגף החברתי, שיש להם בקיאות גדולה בתוכניות לאומיות שקשורות להנגשה תרבותית. אור, נשמח לעשות את הסיור בהמשך. אני נועלת את הישיבה ובעזרת השם ניפגש עם בשורות טובות. ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:28. << סיום >>