פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 468
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י' באב התשפ"ה (04 באוגוסט 2025), שעה 9:00
סדר היום:
<< הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: חסימת תקנת החינוך לסובלנות בבתי הספר הממלכתיים, של חה"כ יוראי להב הרצנו, חה"כ עידן רול, חה"כ איתן גינזבורג, חה"כ שרון ניר, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ מישל בוסקילה << הלסי >>
נכחו:
חברי הוועדה:
משה טור פז – מ"מ היו"ר
חברי הכנסת:
איתן גינזבורג
יוראי להב הרצנו
גלעד קריב
מוזמנים:
רעות ליזמי
–
מרכזת תקציב חינוך לא פורמלי, משרד החינוך
סיגל אלה
–
מנהלת תחום תקציב, מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
עדי פז
–
מפקחת ארצית חינוך וחברה (שיקום נוער), משרד הרווחה והביטחון החברתי
מיטל להבי
–
סגנית ראש העיר, עיריית תל אביב יפו, עיריית תל אביב-יפו
מור נהרי
–
מנכ"לית חוש"ן, ארגוני להט"ב
איתי פרץ
–
סמנכ"ל חוש"ן, ארגוני להט"ב
יוני אביטן
–
מנכ"ל איגי, ארגוני להט"ב
אדווה וינטראוב
–
ראש צוות להט"ב, הנהגת ההורים הארצית
שירי קידר
–
חברה בהנהגת הורים ארצית, הנהגת ההורים הארצית
צופית גולן
–
הנהגת ההורים הארצית
שירה פינצ'ובר
–
מתנדבת ארגון חותם, עמותות וארגונים העוסקים בזהות יהודית
נעמה חלמיש
–
מתנדבת, עמותות וארגונים העוסקים בזהות יהודית
יובל גת
–
הורה
תמר שרייגר
–
ארגון אימהות לוחמים
ישראל שור
–
משפחות שכולות
משתתפים באמצעים מקוונים
איריס בן יעקב
–
ממונה חינוך למיניות ומניעת פגיעה – שפ"י, משרד החינוך
ייעוץ משפטי:
צח בן יהודה
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
רישום פרלמנטרי:
אושרה עצידה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: חסימת תקנת החינוך לסובלנות בבתי הספר הממלכתיים (מס' 5644) < נושא >>, של חה"כ יוראי להב הרצנו, חה"כ עידן רול, חה"כ איתן גינזבורג, חה"כ שרון ניר, חה"כ נעמה לזימי, חה"כ מישל בוסקילה << הלסי >>
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
בוקר טוב. היום יום שני, י' באב התשפ"ה, 4 באוגוסט 2025. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט.
היום הוא היום ה-668 מאז פתיחת המלחמה ב-7 באוקטובר, וגם היום אנחנו זוכרים ש-50 חטופים וחטופה שנמצאים עכשיו בעזה.
אני מתנצל על פתיחת הדיון הזה באיחור. קיבלתי לפני כמה דקות אחדות בקשות לנהל אותו ואני אעשה זאת בשמחה. אנחנו מתכנסים בעקבות הצעה לדיון מהיר בנושא: חסימת תקנת החינוך לסובלנות בבתי הספר הממלכתיים של חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו, עידן רול, איתן גינזבורג, שרון ניר, נעמה לזימי ומישל בוסקילה.
לפני כן נרצה לשמוע את משפחת שור שנמצאת כאן. ישראל, שלום.
<< אורח >> ישראל שור: << אורח >>
בוקר טוב. קוראים לי ישראל שור. אני ממשפחה שכולה ותיקה מאוד. חבר הכנסת טור פז, אני שמח לראות אותך יושב-בראש הוועדה, אבל את הדברים שתכננתי להגיד הבוקר, מטבע הדברים, התכוונתי להפנות לחבר הכנסת שמנהל בדרך כלל את הוועדה, ואולי גם לחברי כנסת אחרים מהקואליציה, ובכל זאת אומר זאת לפרוטוקול. רציתי הבוקר לשאול את חברי הכנסת מהקואליציה האם התמונות של רום ברסלבסקי ואביתר דוד עשו להם משהו, כמו שהן עשו לכל עם ישראל. האם זה השפיע עליהם? האם עבר איזשהו שיח בקבוצות הווטסאפ של חברי הכנסת מטעם הקואליציה, השרים ושל ראש הממשלה וזה השפיע עליהם כולך כך רע שהם החליטו לעשות מעשה ולשחרר את החטופים המסכנים האלה כבר היום, להביא אותם למשפחותיהם ואת החללים לקבר ישראל?
רציתי להגיד לחבר הכנסת וליושב-ראש הוועדה, שבדרך כלל יושב כאן, שיש לי לפעמים תחושה שאומנם מרצחי החמאס הם השובים הפיזיים של החטופים במנהרות החמאס, אבל חברי הקואליציה ויושבי-ראש הוועדות למיניהן הם סוג של השובים הנפשיים של משפחות החטופים שיושבות כאן מולי יושבי-ראש הוועדה בעיניים כלות, והם השובים שלהם כי הם אלה שיכולים לעשות מעשה ולהחליט שהם יוצרים איזשהו מעגל וגל חדש בכנסת וניגשים למי שצריך וגורמים לשחרור החטופים האלה פעם אחת ולתמיד. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
ישראל, תודה רבה. מעריך מאוד אותך וגם את דבריך.
תמר, בבקשה.
תמר שרייגר:
בוקר טוב. שמי תמר שרייגר. אני מארגון אימהות הלוחמים. אני אימא לשני לוחמים וחמות ללוחם, ואני מייצגת הרבה אימהות של לוחמים רבים.
רציתי היום להעלות שני נושאים. קודם כול, דמיינו שאתם הולכים לעבודה ושבחדשות אומרים שהעבודה שעשיתם עד עכשיו הייתה בסדר, אבל מעכשיו היא לא כול כך משנה ולא כול כך איכותית ושצריך לחשוב על אפשרויות אחרות. זה מאוד דומה למה שקורה בגל"צ כשהם מעלים תוכנית של לשעברים שאומרים המלחמה הזו התחילה כמלחמה צודקת, אבל משהשגנו את כל היעדים הצבאיים הלוחמה הזו עכשיו הפסיקה להיות לוחמה צודקת.
האם באמצע המלחמה אומרים דברים כאלה בתחנה צבאית? זו ראייה מיופית ולא ארוכת טווח. אנחנו פונות לראש הממשלה ולשר הביטחון לסגור את התחנה או לשנות את התוכן כך שהוא לא ידכא ויכביד על הלוחמים ולא יוריד מהמורל.
שנית, אנחנו כנראה עומדים בפני תפנית באיכות הלחימה. אני הולכת עכשיו להגיד דברים שלא ימצאו חן בעיני חלקכם, אבל מאחוריי יש קהל לא מבוטל שמדבר על זה כבר תקופה. אני אצטט את הרב שמואל אליהו. הוא ניסח את זה יותר טוב ממני: חיי החטופים מאוד חשובים. אבל מי שחושב שחיי החטופים חשובים יותר מחיי החיילים, פשוט עושה הבדל בין דם לדם. כשחיילים נלחמים, הם למעשה אומרים: אנחנו מוכנים לסכן את החיים הפרטיים שלנו כדי להציל את חיי האומה. אין שום הבדל בינם לבין החטופים. עד כאן המילים בניסוחם של הרב שמואל אליהו.
ולכן, מבין האפשרויות המשך הלחימה, אנחנו דורשות הכרעה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה, תמר.
אנחנו עוברים על נושא על סדר-היום: חסימת תקנת החינוך לסובלנות בבתי הספר הממלכתיים. התקבלה הודעה ממש בפתח הישיבה שתקנת הגפ"ן לסובלנות נפתחה, ואני מבקש לברך על כך. אנחנו נשמע עוד מעט את נציגי משרד החינוך. אני ארצה קודם לשמוע בכל זאת את חברי הכנסת הפונים.
כמי שעוסק בנושא הזה הרבה הרבה שנים, נושא תקנת גפ"ן, ובכלל הרעיון של גפ"ן, הוא רעיון נכון בבסיסו, להעביר למנהלי בתי הספר, בעצה עם ועדי ההורים, חלק מהניהול הגמיש של כספי החינוך. כמו הרבה רעיונות טובים, הוא יכול להיות רעיון שמיושם לטובה, הוא יכול גם להפוך להיות קרדום על מנת להפעיל לחצים כאלה ואחרים על ארגוני חברה אזרחית או על מנהלי בתי ספר. הוא גם יכול להיות טובל ושרץ בידו אם הכסף הזה ילך למטרות לא ראויות. הכול אפשרי. מערכת החינוך הפכה להיות יותר גמישה, ואנחנו תומכים עקרונית בגמישות. יחד עם זאת, מסביב לו בשנים האחרונות נוצרו מערכות לחץ מאוד גדולות. בשבועות האחרונים מתפרסם שרוצים להעביר מערכת גפ"ן לבתי הספר החרדים שלא מלמדים ליבה, ואז הגפ"ן יהפוך להיות עוד דרך להעביר תקציבים למקומות שהם לא אמורים להגיע אליהם. גם זה חלק מסדר-היום שלנו.
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
תודה, אדוני היושב-ראש. אני אשמח להתייחס אחרי משרד החינוך.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
איתן, האם אתה רוצה לומר קודם משהו?
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אנחנו מחכים לשמוע את עמדת משרד החינוך.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
בבקשה. נמצאת פה סיגל אלה, מנהלת תחום תקציב מינהל וכלכלה ותקציבים במשרד החינוך. סיגל, בבקשה.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
שלום לכולם. בשבוע שעבר כבר העלינו את הקול קורא לאוויר לאפשר לבתי הספר להיכנס למערכת ולבחור את כל האפשרויות שלהם בגפ"ן. זה היה באמת סגור. אגב, הקול קורא הזה היה מוכן כבר במאי, אבל בגלל שהייתה דרישה מצד הארגונים לעדכן כמה רכיבים, היינו צריכים להטמיע את זה במערכת שלנו, וההטמעה הזו לקחה קצת זמן. זה לא כזה מהיום להיום. זה באמת נעשה בזמן אפס כי זו מערכת מאוד מורכבת. היא כוללת בתוכה הרבה מאוד נושאים. הצליחו בטווח זמן מאוד קצר להכניס גם את האפשרויות הנוספות בחטיבה העליונה כדי לאפשר למנהלי בתי הספר בחטיבה העליונה לבחור גם כצוותים לעשות את הסדנאות וגם לתלמידים לפי שכבות הגיל.
שר החינוך באמת תיעדף את הנושא הזה והקצה לכך תקציב של 2.5 מיליון סך הכול. יש בבסיס כ-1.5 מיליון ואנחנו נשלים את זה ל-2.5 מיליון.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
למיטב ידיעתנו, הוקצה 3.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
שנייה, אתן זמן.
תודה רבה.
איריס, בבקשה.
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
קודם כול, אני חייבת לחדד ולהגיד שמעולם לא הייתה חסימה של התקנה בגפ"ן. חשוב גם לחדד שהגפ"ן הוא פלטפורמה להגשת הקול קורא. זה הפיילוט הראשון במשרד, וכרגע זה גם הפיילוט היחידי במשרד, ולכן לוקח זמן ללמוד אותו. וכמו שאמרה סיגל, זו מערכת מאוד מאוד מורכבת. אנחנו עשינו את זה בעקבות בקשות חוזרות ונשנות של בתי הספר, מוסדות החינוך והספקים. לפני כן היה תהליך מאוד מאוד מורכב דרך הרשויות והמרכב"ה, אם מישהו מבין מה זה אומר, ואנחנו למעשה ניסינו לייעל את הקול קורא כדי להנגיש אותו ולשבתי הספר יהיה יותר קל להגיש בקשות לסדנאות והרצאות בנושא. כמובן שלקח זמן בעקבות כל מיני דיוקים שנתבקשנו לעשות, כמו שאמרה סיגל. עשינו אותם, והקול קורא עלה לאוויר.
אני לא מייצגת פה את הגפ"ן, אבל באופן כללי באמת עומד בבסיס הגפ"ן הרעיון לאפשר גמישות לבתי הספר. אבל פה מדובר בתקציב תוספתי. זאת אומרת, זה לא מתנהל כמו התקציב בגפ"ן, ולכן שהתקציב שיאושר לבתי הספר יהיה תקציב תוספתי בנוסף למה שיש להם.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
איריס, תודה.
האם עוד מישהו ממשרד החינוך רוצה להוסיף על זה? לא. תודה רבה.
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, יוזם הדיון, בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
קודם כול, אני שמח על הבשורה שסוף כל סוף התקנה נפתחה בתוך הגפ"ן ושבתי הספר יוכלו להזמין את השיעורים. אני רוצה לשאול מה אתם עושים כדי לעודד בתי ספר להזמין את מערכי החינוך של חוש"ן או של איגי שיעודדו סובלנות בבתי הספר.
סיגל, כמו שאת יודעת, 62% מבתי הספר הממלכתיים לא מזמינים את ארגוני הקהילה הגאה להיכנס לבתי הספר. זו האחריות שלכם לוודא שבתי הספר בישראל הם מרחב בטוח גם עבור תלמידים להט"בים. אני רוצה לשאול מה אתם עושים מול מנהלי בתי הספר כדי לעודד אותם להזמין את מערכי השיעור האלה. האם אתם מוציאים איזשהו חוזר, הנחיה ועידוד למנהלים לקחת את הסדנאות האלה, לא רק עבור התלמידים אלא גם עבור צוותי ההוראה. כלומר, מה בתכנון שלכם כרגע כדי למצות את הכסף שהוקצה לטובת התקנה כדי שכל בתי הספר בישראל יהיו מרחבים בטוחים לתלמידים להט"בים?
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
סיגל, האם יש לך התייחסות לזה?
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
יש לי התייחסות אבל אני מעדיפה שאיריס תענה על הדבר הזה.
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
אני רוצה לחדד שלמעשה יש לנו תוכנית בכלל שנקראת "הכוחות שבדרך", וזה כישורי החיים החדשה, ושם יש שיעורים מהגן עד י"ב בנושא החינוך לסובלנות. בנושא הספציפי הזה, חלק מהמערך הוא היכולת של בתי ספר להזמין בנוסף לפעילות שהם עושים גם ספקים וסדנאות. כמובן שהארגונים נמצאים כספקים בתוך מערכת הגפ"ן ובתי הספר יכולים להזמין מתוך המאגר.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
זה בנוסף לתקנה, נכון?
<< דובר_המשך >> איריס בן יעקב: << דובר_המשך >>
זה בנוסף. למעשה, התקנה היא עוד אמצעי שאנחנו נעזרים בו כדי לעבוד על כל נושא החינוך לסובלנות, ובסוגריים נטייה מינית וזהות מגדרית, כי זה המיקוד.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
איריס, האם את מכירה את הנתונים של השנה האחרונה ביחס לתלמידים להט"בים בבתי ספר בישראל, שחצי חזרו לארון, ששליש חשופים להטרדות מיניות, ש-15% מהתלמידים חטפו מכות בבתי הספר? האם את לא מוצאת לנכון לעודד בתי ספר להזמין חוש"ן ואיגי?
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
אני לא אמרתי שאני לא מוצאת לנכון. אתה לא נותן לי לסיים לדבר. אני מבקשת לסיים לדבר. אתה יכול לשאול אותי שאלות אם לא אהיה ברורה. כשאנחנו מוציאים את הקול קורא, אנחנו מכתבים כמובן למנהלים ומעודדים את מוסדות החינוך להזמין סדנאות והרצאות בנושא. יש לי כ-130 מדריכים ומדריכות ביחידה מכל המגזרים בכל הארץ. כל המדריכים האלה מצוותים למפקחות על הייעוץ והם עושים כל מיני דברים במחוזות בנוסף לפרסום שלנו של הקול קורא, אם זה ימי עיון, השתלמויות וסדנאות. כלומר, יש לנו מגוון פעילויות כדי להעלות למודעות את חשיבות הנושא, וכמובן לעודד מוסדות חינוך להזמין סדנאות וגם לעסוק בזה. עצם העיסוק בזה הוא מאוד מאוד חשוב כדי להסביר ולהעלות את המודעות.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
איריס, אני חייב לשתף אותך שכשהייתי מנהל בית ספר דתי, היה לי מאוד קשה למצוא ארגונים. וגם כשהיו ארגונים, בוודאי לא היה סיוע ועידוד ממשרד החינוך לדבר הזה. אני מברך על התהליך שעובר כאן של פתיחה והרחבה. אני חושב שהחינוך הדתי, ובוודאי החרדי, צריכים עידוד נוסף כי הרוח השולטת גם היום היא של סגירה ושל חוסר פתיחות לכל תוכן מהסוג הזה. את מן הסתם מודעת לזה. איך אתם מתמודדים עם זה?
<< דובר_המשך >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר_המשך >>
אני מודעת לזה. גם לזה יש לי תשובה. אני מדברת כרגע על החינוך הדתי. מבחינתם, כן מאוד מאוד חשוב להעלות למודעות הצוות החינוכי וסדנאות. אנחנו אפשרנו להם להזמין עוד אנשים מומחים בנושא שיכולים להיכנס לצוותים החינוכיים בבתי הספר ולעשות הסברה והעלאה למודעות. חוץ מזה, יש לנו מדריכים ומדריכות מהחמ"ד. כמו שאתה יודע, כמובן שהחמ"ד זה לא מקשה אחת. אני מבינה שהיית בירושלים. יש לנו מדריכים ומדריכות שעושים התאמה לתכנים ומנסים להטמיע את זה בכל דרך אפשרית, אם זה על ידי מדריכים שלנו שנכנסים או על ידי מרצים שמקובלים, וכמובן בחפיפה למדיניות שלנו של סובלנות כלפי הנושא. הם אלה שמסייעים לנו להטמיע את הנושא גם בבתי הספר. כמובן עם המגבלות. מבלי לפגוע באמונות. לדבר את השפה של החמ"ד.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
במענה להצעת חוק של אבי מעוז במליאה, אמר השר יואב קיש שהוא יקים צוות שיבחן איך אפשר לכבד את הדעות של כל ההורים בהטמעת שיעורי החינוך. השאלה שלי היא האם עמדתו הרשמית של משרד החינוך היא שנכון לכבד דעות של הורים שסבורים שאין משפחות גאות או שאין מגוון משפחתי במדינת ישראל, ואיך אתם מתכוונים בעזרת חברי הצוות הזה, אם הוא הוקם, להטמיע את מדיניות השר קיש במערכת החינוך של מדינת ישראל גם להורים שחושבים שאנחנו לא קיימים או לא רשאים להיות קיימים.
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
קודם כול, יש לנו מסמך קווים מנחים, שאתה בוודאי יודע עליו. אין לי מושג לגבי הוועדה ואני לא יכולה לענות בשם השר. מבחינתי, אני גורם מקצועי, וכגורם מקצועי יש לנו את מסמך הקווים המנחים וזה הקו ואלה אבני הדרך שבתי הספר אמורים לפעול לפיהן. במידה ומוסדות חינוך לא פועלים לפיהן, מיידעים את היחידה המקצועית ואנחנו מנסים לראות איך אפשר לפתור את זה מול המפקחות על הייעוץ ומול המפקחים הכוללים – זה מה שאנחנו יכולים לעשות. אני לא יודעת לענות לך כרגע לגבי אותה ועדה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה.
חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
תודה רבה, אדוני. ראשית, אני רוצה לברך את משרד החינוך על כך שהתקנה נפתחה, ולברך אתכם גם על כך שהיא נפתחה לפני פתיחת שנת הלימודים, וזו הפעם הראשונה שאני זוכר שזה קורה כך. בדרך כלל אנחנו עדים לאירוע שבו התקנה נפתחת בעיצומה של שנת הלימודים, ואז הרבה יותר קשה להזמין את הסדנאות ואת המפגשים הללו, וזה מקשה על בתי הספר, ואז גם לא מנצלים את כל הכסף וכו' וכו'.
סיגל, אני רק רוצה להזכיר לגברתי שבעבר התקנה תוקצבה ב-3 מיליון שקלים, וההבטחה של שר החינוך הייתה שהתקנה לא תיפגע מבחינה תקציבית. ואם אנחנו שומעים היום שהבסיס שלה הוא מיליון וחצי, כמו שהכרנו בעבר, ומוסיפים לה עוד מיליון, וזה תכלס 2.5 מיליון שקלים ולא 3 מיליון שקלים, הייתי שמח לדעת האם זה נשאר בעינו 2.5 מיליון שקלים או שתעמדו במילתכם, במילת השר, שזה יהיה 3 מיליון שקלים.
הנקודה השנייה היא ביחס לעיכוב. על אף שהתקנה נפתחה לפני פתיחת שנת הלימודים, ואנחנו נמצאים רק חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, ואפשר היה לפתוח את זה כבר בחודש מאי, אני חושב שבקשת הארגונים לעדכן את הקול קורא נבעה מתוך העובדה שלראשונה הכנסתם הגבלות חדשות לתוך הקול קורא, שהמצאתם ושהן לא היו קודם. הן הגבילו את מספר הסדנאות לכל בתי הספר, ושרק שכבת גיל אחת בכל בית ספר תוכל לעבור את הסדנאות האלה. וכשזה נודע, ביקשו להסיר את המגבלה הזו שלא הייתה בעבר. זה לא לקח לכם זמן אפס אלא שלושה חודשים – מחודש אפריל עד חודש יולי. ראשית, אני לא מבין למה, על אף מורכבותה של המערכת מבחינה טכנית, זה אורך כול כך הרבה זמן לשנות דרישה והגבלה שאתם הכנסתם. שנית, למה מלכתחילה הכנסתם מגבלה כזו שהייתה מצמצמת את פעילות הסדנאות בבתי ספר שמעוניינים בכך, אבל זה היה מגביל אותם. תודה. הייתי שמח שגם איריס תתייחס.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
קודם כול, לגבי עניין התקציב – בעבר התקנה הזו תוקצבה מכספים קואליציוניים. זה לא תוקצב ממשרד החינוך. ברגע שהם הפסיקו, אנחנו הבאנו תקציב תוספתי מתקציב משרד החינוך. כלומר, זה לא משהו שהיה בבסיס התקציב.
אני חייבת לציין שיש הרבה קיצוצים בתקנות, ואנחנו בכל זאת עושים תמיד את ההשלמות למרות כל הקיצוצים שיש, וכן מתעדפים את התקנה.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
טוב לשמוע.
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
אני כן יכולה להגיד לך ששנה שעברה היו באמת 3 מיליון. זה נבע מעודפים שהיו בשנה קודמת, ואפשר היה לתת 3 מיליון, אבל בביצוע עצמו היה הרבה פחות – זה העניין של התקציב שהעמדנו השנה לרשות הנושא הזה, כשהוא מעל הביצוע שהיה בשנה שעברה. כלומר, יכולנו להשלים ל-2 מיליון והחלטנו להשלים ל-2.5 כדי לאפשר במסגרת הקריטריונים שהוספנו לנושא הזה.
אני אתן תכף לאיריס להגיד, אבל כל נושא ההגבלות – זו פעם ראשונה שנכנסו לגפ"ן. גפ"ן מאפשר למגוון רחב מאוד של אוכלוסיות להיכנס לזה, ולא ידענו בכלל כמה אנשים יוכלו לגשת. זה היה ניסיוני כדי לראות איך השטח מגיב לזה, וגם לא ידענו לצפות כמה בקשות יהיו לבתי הספר.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
כלומר, אם תראו שיש אובר ביקוש, אתם תמליצו להגדיל את התקנה לשנה הבאה?
<< דובר_המשך >> סיגל אלה: << דובר_המשך >>
אני לא יודעת לגבי זה. אנחנו כרגע אפשרנו מעבר לביצוע שהיה בשנה שעברה. הביצוע היה 2.218 מיליון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כי פתחתם את זה בינואר, במחצית השנה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
איריס, האם תרצי להוסיף?
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
כן. לגבי המגבלות –ראינו בקול קורא בשנים הקודמות שלבתי ספר שהזמינו המון המון סדנאות לכל השכבות היה מאוד מאוד קשה לעמוד בזה וליישם את זה. כידוע לכם, בית ספר זה מקום מאוד דינמי, והזמנת מספר כול כך גדול של סדנאות גרם להם לא לעמוד בנושא, בסופו של דבר. ואגב, גם לא לספקים.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
האם הסדנאות שהוזמנו היו של תקנת הסבלנות?
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
כן.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
איריס, זה רק מעיד על הצורך והביקוש שיש בקרב בתי הספר לסדנאות הללו. ולכן, היה לא נכון להפחית או להגביל את הסדנאות הללו אם אתם יודעים שהביקוש גדול.
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
אם מוסד חינוכי מזמין לשלוש שכבות כ-40 סדנאות, מאוד מאוד קשה לו לעמוד בזה וגם לספקים.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
האם אתם לא סומכים על מנהלי בתי הספר שיודעים לנהל?
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
כמובן שבשנה הבאה נעסוק בזה ונראה האם באמת יכולים לעמוד בזה כי השנה כבר הסרנו את ההגבלות. אני חייבת להגיד שמתוך מה שראינו, בתי הספר לא עמדו בזה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת קריב, בבקשה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
בוקר טוב. כמובן שאני גם מצטרף לברכות, אבל הברכות הללו באות באמת על רקע העיוות הבלתי נתפס באופן הטיפול בסוגיה בכלל, ובתקנה הספציפית בשנים האחרונות. אני מברך על ההתקדמות, אבל ההתקדמות מקרבת אותנו למצב, שאמור להיות נורמלי ומובן, שבמדינת ישראל, במיוחד במסגרות החינוך הממלכתי, ישנה מדיניות ברורה של קידום חינוך לסובלנות גם בהקשר של הזהות המינית וענייני המגדר, וזו צריכה להיות ברירת המחדל.
בהקשר הזה אנחנו מדברים פה על תקנה של 3 מיליון או 1.5 מיליון. זו כבשת הרש. מי שמסתכל על הסכומים שעוברים בוועדת הכספים לתחומי ידע אחרים במערכת החינוך, מי שרואה את הגודל והעומק הכספי של תקנות אחרות שפועלות במשרד החינוך כדי להוסיף תכנים מעבר לקוריקולום הליבתי, שם מדובר על מאות מיליוני שקלים וכאן מדובר על מיליון וחצי. יש תחומים שלמים שקשורים בחינוך לסובלנות והכלה שבכלל לא מתוקצבים.
בצד כל הברכות שלנו, צריך לחזור ולומר שאנחנו בגירעון נורא במערכת החינוך הישראלית בכל מה שקשור לחינוך לסובלנות, לכבוד הדדי, להכרה הדדית בין קהלים וקבוצות, להכלה, לביעור אלימות על רקע זהות והשתייכות קהילתית. מה שנעשה כאן זה טיפה אחת מתוך ים הצעדים שמשרד החינוך צריך לנקוט בהם.
לגבי התקנה – אנחנו קצת באווירה שחלקנו חושבים שזה It's nice to have. אני רוצה להזכיר שתלמידים, בייחוד בחינוך העל יסודי, חשופים לאלימות יום-יומית קשה על רקע הזהות המינית שלהם בכל בתי הספר בכל רחבי הארץ. הדבר הזה מחייב את משרד החינוך לעשות הרבה יותר מאשר טיוב הטיפול בתקנה הזו.
מבחינתי, ואני בטוח שיוראי יוביל את זה עם יתר חברי הוועדה. אני לא חבר בוועדה, אנחנו נצטרך לעבור לעקוב אחרי נתוני הביצוע. אני מציע לחבריי לדרוש את נתוני הביצוע אחת לרבעון ולראות את הדברים. כי גם אם יהיה כאן קושי בביצוע, זה לא מוכיח שאין ביקוש. זה מוכיח שיש חסמים, ובחסמים הללו צריך לטפל.
אני מבקש לקבל תשובות על שתי שאלות: האחת, מה התוכניות שלכם לגבי השנה הבאה. כפי שאמר חבר הכנסת גינזבורג, אוגוסט זה מאוחר. אנחנו בעוד שבוע נכנסים להדממה בבתי הספר. ההדממה הזו תיפתח מחדש כמה ימים לפני 1 בספטמבר. התקנה הזו צריכה להיות מפורסמת באביב לקראת השנה הבאה כדי לאפשר לבתי הספר לכלול את הפעולות האלה בתוך בניית מערכי הלימודים. מערכי הלימודים כבר סגורים. לא יכול להיות שבתוך מערכת הגפ"ן תהיה אפליה נגד תקנת הסובלנות, ושכל התקנות והתוכניות יהיו פתוחות ומפורסמות והתקנה הזו תחכה לרגע האחרון כשבתי הספר כבר נסגרים. אני מבקש לקבל ממשרד החינוך קריאת כיוון, אם לא התחייבות, האם התקנה הזו תיפתח בדיוק באותו מועד של כל יתר תקנות ותוכניות הגפ"ן תיפתחנה, ולקבל תשובה על זה עכשיו. ואם אין תשובה, נמשיך לעקוב אחרי זה כך שזה יקרה.
שנית, ופה זה מכוון לארגונים, אני רוצה להבין מה האפשרות של התוכניות הללו להיכנס לתוך מסגרות החינוך הבלתי פורמלי. האם יש היום תמיכה בהפעלת התוכניות הללו במסגרות החינוך הבלתי פורמלי, והאם משרד החינוך לא חושב שכדאי שתוכניות מסוג זה תבואנה גם אל הסניפים, הקינים והשבטים של תנועות הנוער ולמסגרות המד"צים במתנ"סים ושנפתח את התקנה הזו לכל מקום שבו בני ובנות נוער מודרכים במסגרת פורמלית ובמסגרת לא פורמלית.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה, חבר הכנסת קריב.
נרצה לשמוע מספר ארגונים שמשתתפים בדיון הזה. לפי סדר ההרשמה, הראשונה נעמה חלמיש משוברות שוויון, בבקשה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה ארגון אנטי להט"בי.
<< אורח >> נעמה חלמיש: << אורח >>
בוקר טוב. יש לי זכות דיבור. מדברים על השאלה האם כדאי או לא כדאי, האם יותר או פחות ועל כל הדברים האלה של התכנים שאתם רוצים. חיפשתי וחיפשתי, אבל אני לא ראיתי אף מחקר. האם אתם, ארגוני הלהט"בים שנכנסים לבתי הספר, מצליחים לעודד הכלה וסובלנות? ממה שראיתי, אין שום מחקר משווה בין בתי ספר שארגוני הלהט"ב נכנסו אליהם או בתי ספר שנקיים מהם. לא ראיתם איפה יש יותר או פחות אלימות. לפני שאתם באים להרחיב, להגדיל, לצמצם או להוריד, האם זה עוזר? לאן נכנסתם? עד כמה השפעתם? מה עשיתם טוב? תראו מחקרים שיראו איפה כן ואיפה לא.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
נעמה, תודה על השאלה.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
האם נעשו מחקרים לגבי הכנסים והאירועים של שוברות ושוויון? כשאת באה להטיף לאחרים על האופן והמדדים שאת מתנגדת אליהם, אני רוצה לדעת האם החלת את זה גם כלפי עצמך. אני רואה שיש פה הרבה מאוד אירועים וכנסים וכו' שאתם עושים.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
השאלה במקומה.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
היא שאלה שאלה, היא לא אמרה שיש לה מחקר. היא שאלה על מחקרים שמוצגים כאן.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא דיברתי אליך, אדוני.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
נעמה, האם את רוצה להשיב על השאלה הזו?
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הערה לסדר. השתמשת במילים "בתי ספר שנקיים מארגוני הלטה"ב". בתי הספר שבהם פועלים ארגוני הלהט"ב הם באתי ספר מוארים, עם תקווה וחופש ושוויון וביטחון. להימנע משפה של ניקיון או לכלוך כשמדובר בחיים של בני אדם. אני מבין שאלו השדות הלשוניים שאת פועלת בהם, וזה לא ראוי.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
במסגרת השאלה הקודמת שלי, האם עשית מחקרים ובדיקות על הפעילות שהארגונים מבצעים, והאם בדקתם ומדדתם את עצמכם ועשיתם סקרים ובדיקות, למשל, לגבי ההפרדה המגדרית שאתם רוצים לבצע במרחב הציבורי, ועתרתם לבג"ץ. אשמח לדעת.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
איתן, על זה יש מחקר שמראה שרמת הפגיעות המיניות בבתי ספר של חינוך מופרד גבוהה יותר. יש הרבה מאוד מחקרים.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה. נעמה, האם את רוצה להתייחס לשאלה שהופנית אליך?
<< אורח >> נעמה חלמיש: << אורח >>
כן. אני רוצה להוסיף שאלה נוספת.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא. ביקשתי תשובה. את השאלות אנחנו שואלים.
<< אורח >> נעמה חלמיש: << אורח >>
בסדר, רק שנייה. אני שאלתי שאלה, אתה שאלה שאלה, אני יכולה להחזיר.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא שאלת אותי, שאלת את הארגונים. אני שואל אותך. זה ההבדל פה בוועדה.
<< אורח >> נעמה חלמיש: << אורח >>
האם בחירה חופשית, לעודד, להכיל, זה משהו שנהוג פה? להכריח בתי ספר לקבל תכנים מסוימים – אחלה. אני לא בקיאה עד הסוף בכל הפרטים של תוכנית גפ"ן. בעיניי, בחירה חופשית זה ערך עליון. דמוקרטיה, לא דמוקרטיה, מה שאתם רוצים – זה ממש מוביל. מה שאתם חושבים – אין בעיה ומה שאני חושבת – אין בעיה. שכל אחד יהיה בעמדותיו. ובחירה חופשית לאדם ולבתי ספר ולמנהלי בתי הספר, לפי דעות ההורים, ממש כך, בחירה איך רוצים לחנך את הילדים.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
ובחירה חופשית לתלמידים לגבי זהותם המינית?
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
גברתי, אולי את לא בקיאה במערכת גפ"ן, אבל מערכת גפ"ן נועדה בדיוק לבחירה החופשית. כל בית ספר יבחר באופן חופשי האם להזמין את שוברות שוויון או ארגונים אחרים שעושים טוב. אני מציע לך לא להיכנס למקומות שבהם את לא מבינה בהם, כי בחירה חופשית זה בדיוק המקום שמערכת גפ"ן מאפשרת לכל אחד לבחור את השדות שמתאימים לאותו בתי ספר.
<< אורח >> נעמה חלמיש: << אורח >>
לפי השיח שהיה כאן, זה ממש לא נכון.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
נעמה, בחירה חופשית – האם מותר לך לבחור להיות הומופובית?
<< אורח >> נעמה חלמיש: << אורח >>
בחירה חופשית לכל אדם להחזיק באיזה עמדות שבהן הוא בוחר.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני שואל אותך, האם מותר להיות הומופובית?
<< אורח >> נעמה חלמיש: << אורח >>
כל אחד יחזיק בדעות שהוא רוצה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
זה תשובה של כן או לא. האם מותר לך להיות הומופובית?
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חברים, אני מציע שנעצור כאן.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
כמו שאסור להיות אנטישמי, כך אסור להיות הומופובי. זה לא חוסה תחת חופש הביטוי.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
אני מסכים איתך. בוא ניתן לעוד ארגונים להשמיע את דעתם.
יוני אביטן, בבקשה.
<< אורח >> יוני אביטן: << אורח >>
תודה, אדוני יושב-ראש הוועדה. תודה לחברי הכנסת שיזמו את הדיון. אני אשמח שנמקד את הדיון סביב מה שחשוב וזה מצב הנוער הגאה. אתמול ציינו את תשעה באב, לפני שלושה ימים 16 שנה לרצח בברנוער, לפני שישה ימים עשור לרצח של שירה בנקי. הנתונים שפרסמנו השנה על מצב נוער הגאה בבתי הספר חמורים מאי-פעם. הנתונים נאמרו. 15% עברו תקיפה פיזית השנה, 92% חשופים לאלימות יום-יומית, שליש מתוכם חווים הטרדה מינית, ואנחנו מתווכחים בכלל על החצי מיליון יותר או פחות, וכאילו יש פה שאלה על נחיצות הדבר הזה?
בחירה חופשית למה? הנוער מופקר לאלימות. הנוער מופקר. איזה שאלה? האם שאלה האם מותר להפקיר אותו או אסור להפקיר אותו? אני בכלל לא מתייחס לטיעונים האלה. מבחינתי, זה מגוחך כי כרגע יש נוער שיושב בבית וחווה אלימות, הדרה והשפלה, ואנחנו בדיונים תיאורטיים על הדבר הזה? אנחנו בכלל מעזים לחשוב שמימוש זה טיעון? היה לנו ברור שזה מה שיקרה. לא ביקשנו את הדבר הזה באפריל. ואני מעריך את עבודת היחידה, ואנחנו עובדים עם איריס, וזה מעולה שהתקנה נפתחה עכשיו, וזה יותר מבעבר כשהיא נפתחה באמצע השנה. אבל לא באפריל, אלא ביום שנפתחה התקנה הזו אמרנו שלא יכול להיות שאלו יהיו ההגבלות. ידענו לאן זה ילך. אנחנו יודעים שיהיה תת-מימוש כי אין דרך לממש כך, וחששנו שפתאום יופיע הטיעון, שנשמע לא בפעם הראשונה על ידי הממשלה הזו, שבגלל חוסר מימוש גם לא יהיה תקצוב. זו דרך מדהימה לחסל תוכניות. אני לא מצליח להבין. כמו שאמר חבר הכנסת קריב, מאות מיליוני שקלים הולכים לתוכניות. אנחנו מכירים את ספר התקציב ואנחנו יודעים לאן הכספים הולכים. אנחנו לא מעורים בפרטים. חצי מיליון פחות, כשמראש 3 מיליון, זה כלום לעומת המצב בשטח שבוער. האם חצי מיליון יקוצץ בגלל תת-מימוש כשאין איך לממש? האם זה נשמע למישהו הגיוני? המצב אצל הנוער הגאה רק מחמיר. יש אנשים שמעזים לטעון שאפשר לא להכניס בגלל דעות מסוימות, שהן להט"בופויות, אין מימוש כי אין דרך לממש, ובואו נקצץ, בואו נחסל, בואו נכשיר הומופוביה, ובגדול הנוער יופקר למותו, כי לשם זה הולך בקצב האלימות שמופעל כלפי הנוער הגאה כשכך נראים דיונים בכנסת ישראל.
אני אשמח שנבקר את הדיון ונבין איך אנחנו משפרים את מצב הנוער הגאה, מביאים לו ביטחון ותקציבים שמיועדים אך ורק בשביל ביטחון הנוער הגאה, וסובלנות, שהיא ערך מרכזי. והזכרתי את תשעה באב. אנחנו במלחמה כבר 686 ימים, שמכלה אותנו מבפנים, ועם מחירים בחזית, בעורף, בגוף ובנפש, ובכלל עם שאלה איפה צריך להשקיע כספים, אם לא בסובלנות?
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה, יוני. דברים יפים וכואבים.
מור נהרי, מנכ"לית חוש"ן, בבקשה.
<< אורח >> מור נהרי: << אורח >>
תודה רבה. אני שומעת בדיון היום שתי בשורות מאוד גדולות. אני אתחיל בטוב, בואו נתחיל בטוב. מיום הקמתה שלה תקנה לחינוך לסובלנות, מעולם עוד לא יצא שהקול קורא פורסם לפני פתיחת שנת הלימודים. אני מצטרפת לקריאה פה של חברי הכנסת שבשנה הבאה אנחנו נצליח לפתוח אותה עוד לפני סיום שנת הלימודים היוצאת. חשוב לי לעצור ולהגיד תודה למשרד ולגורמים שעבדו על זה במשרד. אני יודעת שזה לא פשוט ואנחנו מאוד מאוד מעריכים את הדבר הזה. יש כאן באמת איזושהי בשורה מאוד מאוד גדולה, כי המשמעות של זה אומרת שלראשונה, מיום הקמת תקנת החינוך לסובלנות, ניתן יהיה למצות אותה במלואה, היא תהיה זמינה לאורך כל שנת הלימודים.
לצד זה, אני שומעת פה עוד בשורה, וחשוב לי להתעכב על הדבר הזה. אני שומעת פה בשורה של קיצוץ של חצי מיליון שקל בתקציבי להט"ב. קודם כול, אני אשמח להתייחסות מי החליט על הקיצוץ הזה, האם זה קיצוץ שהגיע בהוראה מהשר, האם זו הוראה שהגיעה מתוך המשרד וממנכ"ל משרד החינוך כדי שנדע למי להפנות את המאבק שלנו. כי אני רוצה להיות מאוד מאוד מאוד ברורה: לא יקוצץ שקל מהנוער הגאה בארץ. לא יקום ולא יהיה, ואנחנו לא נשתוק על הדבר הזה. אנחנו לא נחליק את זה פה בין השורות, ואנחנו לא נעביר את זה פה כעוד דבר שנאמר שנפתח על 2.5 מיליון – לא יהיה. אנחנו קיבלנו התחייבות מקיש בקולו, ואנחנו נחזור עם הדבר הזה לשר החינוך כי לא יילקח שקל מהנוער הגאה. ובטח ובטח ובטח שזה לא יתורץ על ידי: שמנו לכם קריטריונים חדשים שמבקשים על מימוש. עכשיו לא ניתן למשש. בגלל שלא מימשתם, לקחנו כסף מאחת האוכלוסיות הפגיעות, המוחלשות, היותר נתונות לאלימות במערכת החינוך.
אנחנו פה גם כדי לחגוג הצלחות, וגם כדי להגיד שקורים דברים טובים. אנחנו מעריכים את עבודת המשרד ואת עבודת היחידה למיניות, אבל זה לא יעבור לסדר היום. לא יקוצצו כספים להט"בים ולא יקוצצו כספים מהנוער הגאה כשאלו נתוני האלימות. זה לא יקרה.
אנחנו מבינים עכשיו מהוועדה הזו שאנחנו יוצאים במאבק חדש. אין שום בעיה. אנחנו מתורגלים במאבקים. אנחנו קהילה שיודעת לנהל מאבקים ולהצליח במאבקים. לא יילקח כסף מהנוער הגאה. זה לא דבר שאנחנו יכולים לתת לו לעבור פה בין השורות. אנחנו מאוד שמחים שהתקנה נפתחה, אבל היא לא תהיה מקוצצת. אנחנו קיבלנו התחייבויות שלא יגעו בתקציבים של לחינוך לסובלנות, ואנחנו לא נאפשר שייגעו בתקציבים של חינוך לסובלנות. נשמח להבהרה מהמשרד היכן ובאיזה דרג התקבלה ההחלטה הזו. זה לא דבר שאנחנו נעבור עליו לסדר היום.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה, מור. אחר כך נשמע התייחסויות מהמשרד.
אדווה וינטראוב, הנהגת הורים ארצית, בבקשה.
<< אורח >> אדווה וינטראוב: << אורח >>
בוקר טוב. אדווה, ראש צוות להט"ב בהנהגת ההורים הארצית. נאמרו כאן דברים מאוד חשובים ונכונים ולא אחזור עליהם. חבר הכנסת קריב אמר שלפעמים אנחנו מתייחסים לתקנה כאל It's nice to have, וזה ממש לא. התקנה הזו קמה ממצוקה אמיתית וקשה מהשטח. כמו שיוני אמר, יש לנו תלמידים שסובלים עכשיו ונמצאים עכשיו במצוקה. התקנה הזו היא לא It's nice to have.
הנהגת ההורים הארצית ואני מברכים על פתיחת התקנה. הלוואי ובשנה הבאה זה יהיה באמת בתקופה הרבה יותר מוקדמת ולפני שסוגרים את כל התוכניות לשנת הלימודים הבאה. אבל אנחנו מבקשים לבחון במהלך התקופה הזו, עד שפותחים את התקנה הבאה, קודם כול, איך מורידים את זה לשטח ואיך מוודאים שיותר שכבות ויותר בתי ספר מזמינים את התקנה, ושיותר מנהלי בתי ספר וצוותים מבינים את המשמעות והחשיבות שבתקנה הזו ואת ההזדמנות שיש להם פה, ומבלי להוציא תקציב מהכיס הפרטי שלהם להביא את התכנים האלה ולעזור לתלמידים בשטח שנמצאים אצלם בבתי הספר. זה לא פחות חשוב מפתיחת התקנה. להוריד את זה לשטח, ליישם את זה ולעשות את המקסימום כדי למצות את התקנה הזו עד הסוף. תודה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה, אדווה.
יובל גת, בבקשה.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
השיח הפוליטי בן זמננו מאופיין בהזזה שיטתית של מוקד הכובד מהיגיון לרצון. במקום "אני חושב", אנחנו פוגשים יותר ויותר את "אני רוצה" כטיעון מספק, שאינו דורש הנמקה או עיגון בעובדות אובייקטיביות.
סוגיית הטרנסג'נדריות ממחישה את המעבר הזה. היא מוצגת כעניין של זהות פנימית שאינה מחויבת להסבר ביולוגי, מדעי או פילוסופי עקבי.
לעיתים נטענות טענות סותרות. למשל, שגבר יכול להיוולד בגוף שאינו מתאים למגדרו, לחלופין, שזהותו אינה תלויה בגופו כלל, ולעיתים שגם גופו כה מהותי לזהותו עד שיש להכניס אותו לפרוצדורות רפואיות חריגות. אף שמדובר בקביעות סותרות, אין נוהגים לבחון את תקפותן כיוון שמה שקובע הוא רצונו של האדם, לא המציאות, לא האמת ולא ההיגיון מתכנס.
השלכות הגישה הזו חורגות ממישור ההצהרה העצמית. הן כוללות טיפולים רפואיים פולשניים, שינויי גוף בלתי הפיכים, ולעיתים התערבות רפואית ו/או כימית בגיל הילדות. יש החושבים שהפרוצדורות אינן תנאי להגדרת הזהות, אך גם אם כן, אין בכך להפוך גבר לאישה. ההבחנה הביולוגית, הלוגית והאמפירית בין זכר לנקבה אינה מתבטלת בשל תפיסה סובייקטיבית או פרוצדורה רפואית כלשהי.
מתן אפשרות לגברים להשתתף בתחרויות ספורט נשים או להיכנס לחללים פרטיים ייעודיים לנשים, אינו רק חוסר צדק או סכנה פיזית אלא סתירה של עקרון האמת.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
מה הקשר לנושא הדיון?
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
עוד דקה.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
העובדה שגברים אינם נשים איננה עמדה פוליטית. היא עובדה פשוטה כמו שאי-אפשר לטעון ש-2 ועוד 2 שווה 5.
כאשר גבר טוען שהוא אישה, ייתכן שהוא חווה בלבול עמוק או שהוא מונע מרצון לממש פנטזיות בציבור. בשני המקרים הגדרה אינה תואמת את המציאות. כפיית הציבור, ובמיוחד נשים צעירות, להשתתף בשקר הזה, למשל, דרך מדיניות מלתחות משותפות, היא פגיעה חמורה בזכויותיהן, בגבולות גופן ובתחושת הביטחון שלהן.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
על מה את מדבר? אתה מדבר על עובדות? איפה יש מדיניות מלתחות משותפות?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
סתם שקרים, המצאות. במילים יפות, שקרים. אין דבר כזה טיפולים בלתי הפיכים בילדים.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תנו לדובר לסיים.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
רעיון הטרנסג'נדריות, כפי שהוא מיושם ומקודם כיום, מבוסס על הנחות שגויות שאינן עומדות באמות מידה מדעיות או מוסריות. בחברה חופשית אסור לאלץ איש להכיר בשקר.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
לא מאלצים אותו להכיר בשום דבר.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תנו לו לסיים.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
על נבחרי הציבור לעמוד על האמת ולהגן עליה. זו אמת פשוטה ועמוקה שכל אדם מכיר בה. גברים הם גברים, נשים הן נשים.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
הומופובים הם הומופובים.
<< אורח >> יובל גת: << אורח >>
השאלה אינה ביולוגית בלבד, היא מוסרית, חברתית וציוויליזציונית, האם נבחר להגן על האמת, או ניכנע בחרפה לשקר מתוחכם אך חסר יסוד.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה.
הגברת מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב, בבקשה.
<< אורח >> מיטל להבי: << אורח >>
תודה על הדיון. בדיוק אחריו, וזה כדי להגיד שלא מזמן עשינו סקר צרכים בתל אביב-יפו שבו ענו לנו אלפים גאים וגאות שגרים בעיר. התחושה של להט"בופוביה, החשש מפני אלימות, ההתרחשות של אירועי אלימות, קורים גם בתל אביב, העיר הליברלית, העיר שיש לה מרכז גאה, והעיר שצועד בה המצעד הגדול במדינה. אני פה כדי להגיד שהתוכנית הזו נחוצה גם בערים ליברליות, ובטח ובטח בערים ובמקומות פחות ליברלים.
אני מופתעת שמ-2017 יש לנו תקנה שרק עכשיו נכנסה לגפ"ן. עם כל המילים החמות שנאמרו על עבודת המשרד, ואני מוכנה להצטרף אליהן, גם קראתי את פרוטוקול הדיון הקודם וראיתי שהובטח שכספים שלא מוצו בשנה קודמת עקב כך שהתקנה נכנסה לתוקף באיחור, לא ייעלמו אלא יתווספו לתקציב המתוכנן. ואם היה תקציב מתוכנן של 3 מיליון שקל או 2.8, לא בדיוק הבנתי, עדיין היה צריך להוסיף אליו את כל מה שלא מומש ב-2025 בגלל האיחור.
מדובר פה בתקציבים נורא קטנים. כשמדובר ב-3 מיליון שקל, אז זה אולי יכול להיכנס ל-8% מבתי הספר. כך כשקיצוץ של חצי מיליון שקל מהסכום הזה הוא מאוד משמעותי. הוא יפחית את הכניסה לבתי הספר באחוזים ניכרים. אנחנו מדברים על מיעוט של מוסדות חינוך שיזכו לקבל נתח קטן מהתוכנית הזו מפני שהתקציב הוא כלום ושום דבר מול, למשל, התקציב שדווח היום בדה-מרקר שמגיע לבתי הספר החרדים, אם זה תוספת של 10 מיליון וזה מגיע ל-50 מיליון או תוספת של 10 מיליון וזה מגיע ל-60 מיליון, כמו שהיה כתוב הבוקר בדה-מרקר.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
זה בסדר, אל תדאגי. הוא לא יגיע.
<< דובר_המשך >> מיטל להבי: << דובר_המשך >>
אנחנו מדברים פה על פירורי תקציבים שנכנסים לבתי ספר שעוברים בקרה ושנמצאים תחת פיקוח ומלמדים מקצועות ליבה לעומת בתי ספר שמקבלים תקציבים למרות שהם לא מפוקחים.
אנחנו ניכנס השנה בתל אביב-יפו לתוכנית אסטרטגית לערכים, לשוויון ולזהות דמוקרטית וקבלת השונה. ואם עד עכשיו הכותרות היו כאלה, אני אדאג שהכותרת תכיל גם את המילים להט"בופוביה" ו"להטב"ים" מפני שאני מבינה שאם קבלת האחר לא מכילה את המילה להט"ב, אז לא ברור מאליו שהיא כוללת אותה, ואז אנשים יכולים לדבר, כמו ששמענו את הדובר הקודם, כנגד הזהות המגדרית של מישהו שבוחר בקושי רב לזהות אותה.
אני מבקש מקובעי המדיניות: תעשו טובה, תמסדו את התקנה הזו בחוזר מנכ"ל. לא יכול להיות שכל שנה מתכנסים כאן ודנים בסכום, איפה זה יופיע, מתי זה יפורסם. תקנה כזו צריכה להיות מעוגנת מעכשיו לעתיד לכל הזמנים. משרד החינוך, אם אתם מחפשים את ההישג, אז זה צריך להיות ההישג. שלא נתכנס פה בשנה הבאה כדי לדון שוב בדבר הזה.
הרשויות צריכות לקבל בטח זריקת עידוד להכניס את התוכנית הזו. אני רוצה לומר לנציגים שלנו פה בכנסת שיש לנו אלפי תוכניות בגפ"ן, שלא לומר עשרות אלפים. אני ביקשתי מעיריית תל אביב לנטר את תוכניות הגפ"ן. זאת אומרת, להקיא לאקסל ולראות בכלל אם כשרון חולדאי אומר: לא בבית ספרנו, הוא אכן צודק ולא בבית ספרנו. מפני שאף אחד לא יודע מה מנהל, שמנהל בצורה עצמאית את מוסד החינוך, מכניס או לא מכניס למוסד החינוך שלו.
אני רוצה להציע לכם ולבקש מכם. בתי הספר החרדים מפוקחים על ידי הרבנים והפוליטיקאים. גם הממלכתי-דתי נמצא תחת הגדרות מחמירות כלשהן. דווקא הממלכתי נמצא תחת איום - -
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
נכון, ולכן אנחנו בעד הקמת מועצה לחינוך הממלכתי.
<< אורח >> מיטל להבי: << אורח >>
- - כי אנחנו לא מחנכים לא לפוליטיקה ולא לאידיאולוגיה וגם כבר לא לקבלת האחר. לכן, אנא מכם. תעשו ממ"מ על תוכניות הגפ"ן במוסדות הממלכתיים כדי להבין אם אנחנו ממשיכים להיות ממלכתיים או שנהיינו אנטי להט"בים, אנטי קבלת האחר, אנטי אני לא יודעת מה. בואו נבדוק מה הגפ"ן מכניס אלינו תחת המסגרת של בחירה חופשית וניהול עצמאי. אל תעמדו מהצד כי השוויון והסבלנות בדמנו. וסליחה, דמנו לא נשפך לא רק בשדות הקרב אלא באמת ערכינו נשפכים אל כל עבר, ואתם צריכים להגן עלינו בעניין הזה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה, הגברת להבי.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני מבקש לשאול אותה שאלה ביחס לתל אביב כי הדברים שהיא אמרה מאוד מאוד חשובים. מה עיריית תל אביב-יפו עושה כדי להטמיע את הסדנאות בבתי הספר שברשותה, כי ככל שידוע לי אין הרבה בקשות של בתי הספר לשימוש בסדנאות הללו.
<< אורח >> מיטל להבי: << אורח >>
היא לא עושה מספיק. חלק מבתי הספר מרגישים שאם המנהל הוא הומו או מהקהילה, ורבים במערכת ההוראה באים מהקהילה, שהדוגמה האישית וקבלת האחר בתל אביב היא מספיק מובהקת דרך הדגלים בעיר בצורה גלויה, דרך המצעד ודרך תוכניות שהמרכז הגאה בעצמו מעביר לצוותי הוראה. יחד עם זאת, אני היום יותר מודעת, בעקבות שיחות עם חוש"ן ואיגי, לצורך להכניס את התוכניות האלה לבתי הספר. וגם הסקר שעשינו בקרב אלפי הורים מהקהילה, אלפי להט"בים בוגרים, מראה שיש להט"בופוביה גם בתל אביב.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
איך אתם עובדים מול בתי הספר כדי להכניס את הסדנאות האלה?
<< אורח >> מיטל להבי: << אורח >>
אנחנו לא עובדים מול בתי הספר כי יש חינוך עצמאי.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
לא. גברתי, גם את יודעת שלרשות מקומית יש לא מעט השפעה על תכנים שיילמדו בבתי הספר. לא בכפייה, אבל בהחלט יילמדו.
<< אורח >> מיטל להבי: << אורח >>
בשנה האחרונה נכנסתי לנושא הזה אחרי אמירה "לא בבית ספרנו" כלפי אבי מעוז. לראשונה מזה עשרות שנים שמינהל החינוך שלנו בעיריית תל אביב מנתח את הגפ"ן ועושה מערכת ניטור. אמרתי שאנחנו גם נכנסים עם תוכנית אסטרטגית ל-2025–2026 לקבלה וסובלנות. וכמו שתל אביב יודעת, ברגע שהיא מגלה לקונה, אנחנו נטפל בה.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
מצוין.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה הגברת להבי.
חבר כנסת גלעד קריב רצית לשאול את משרד החינוך.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
כן. יכול להיות שמשרד החינוך יאמר לנו שהם מבקשים לעבוד על זה ולהביא. אני מבקש להבין איפה הנושא הזה כן נזכר בחוזרי מנכ"ל.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
הוא לא.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
האם ישנו איזשהו חוזר מנכ"ל שעוסק בחינוך לסבלנות, לסובלנות בהקשר - - -?
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
יש טיוטה שעוד לא אושרה.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
יש קווים מנחים.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אנחנו נשמע. הודיעו בוועדה הזו שהולכים להוציא חוזר מנכ"ל בסוגיה החשובה - - -
<< אורח >> סיגל אלה: << אורח >>
לגבי חוזר מנכ"ל – זו שאלה מקצועית שצריך להפנות לאיריס. לגבי השנה הבאה – ככל ולא יהיו שינויים בקריטריונים או לא נצטרך לעשות התאמות, אנחנו נשתדל לצאת ממש במאי עם הקול קורא.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
הייתה עוד שאלה על החינוך הבלתי פורמלי.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה. איריס, את יכולה להתייחס בקצרה למה שנשאל כאן?
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
כן. אין חוזר מנכ"ל, אין התייחסות מפורשת בחוזר מנכ"ל, אבל יש בהחלט קווים מנחים.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
איריס, קווים מנחים למה? מה הכותרת?
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
קווים מנחים לתחושת מוגנות של תלמידים להט"בים ומשפחות הקשת. אני לא יודעת אם אני מדייקת, אבל זה פחות או יותר שם המסמך. זה מסמך שמתייחס לכל הקשת הלהט"בית ונותן הנחיות ואבני דרך להתייחסות מערכתית בנושא מקבלת וסובלנית, ולהתייחסות פרטנית איך מלווים תלמידים להט"בים בבתי הספר ואת המשפחות שלהם.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
איריס, צריך להזכיר שהקווים המנחים הללו זה פרסום של השירות הפסיכולוגי הייעוצי של המשרד.
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
אנחנו תחת השירות הפסיכולוגי הייעוצי של המשרד.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אני יודע. מה לעשות, בסופו של דבר, יש מדרג נורמטיבי. המשמעות היא שאין כרגע הוראות מחייבות שניתנות על ידי המשרד לבתי הספר. משרד החינוך עובד בשפה מאוד מובנית מול משרד החינוך. העובדה שיש קווים מנחים של השירות הפסיכולוגי הייעוצי – זה מצוין. אני מאוד בעד זה. העובדה שאין חוזר מנכ"ל, שזו הדרך שבה משרד החינוך מוריד למחוזות ולמוסדות החינוך הוראות ודברים שחייבים לעשות, מדברת בגנות עצמה.
ולכן אני אומר לפרוטוקול, אדוני היושב-ראש, שצריכה לעלות דרישה. אני מאוד שמח על התקנה, אבל זו טיפה שמעידה על היעדר. הדרישה שלנו צריכה להיות אחת: אם הקווים המנחים הם כול כך מוצלחים, אז שיוכנסו לתוך חוזר מנכ"ל. ועד שאין חוזר מנכ"ל, משרד החינוך שותף בהפקרת התלמידים הלהט"בים במוסדות החינוך ברחבי הארץ.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה רבה, חבר הכנסת קריב.
איריס, תרצי להתייחס לעוד משהו?
<< אורח >> איריס בן יעקב: << אורח >>
לא. אני מאוד עצובה מדברי חבר הכנסת קריב כי המשרד מאוד לא מקל ראש בנושא. בחוויה שלי, אנחנו באמת עושים הרבה. אומנם כמובן לא מספיק, תמיד יש עוד. אבל הנושא הזה הוא כן על סדר היום, ואנחנו עובדים בנושא. אנחנו גם לא יכולים לייתר את נשות החינוך. יש את היועצות החינוכיות שעובדות בנושא. חשוב לי גם לציין שזה שלא מזמינים ספקים חיצוניים, זה לא אומר שלא נעשית עבודה בתוך בתי הספר.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה, איריס.
איתן, בבקשה, משפט.
<< דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >>
אני רוצה לומר מילה טובה לאיריס בן יעקב כי על אף כל הקשיים והאווירה שבה אנחנו מצויים, היא עדיין מהווה קרן אור בשפ"י בכל הנוגע להתייחסות לקהילת הלהט"ב. איריס, אני רוצה להודות לך על כל מה שאת עושה לאורך כל השנים. הייתי שמח אם זה היה נעשה בקצב יותר מהיר ובתדירות יותר גבוהה ובמשאבים יותר גדולים, והייתי שמח אם המנהלת שלך, עינב לוק, הייתה מתייצבת כאן ומדברת איתנו על הדברים הללו, ואת לא צריכה להגיב על הדבר הזה. אבל אני רוצה להודות לך באופן אישי על כל המאמצים שאת עושה לאורך השנים. אני מקווה שהדברים שהודהדו כאן, גם ביחס לסוגיית חוזר המנכ"ל וגם ביחס לצורך בעוד תקציבים ובהרחבה נוספת של הפעילות הזו, תגיע גם למקבלי ההחלטות במשרד.
<< אורח >> מור נהרי: << אורח >>
חשוב להגיד שאנחנו רוצים להצטרף לאמירה הזו. נאמרו פה גם הרבה מאוד שליליים שבהם אנחנו צריכים להתעסק, אבל אנחנו גם רוצים לעצור ולהגיד שהעבודה עם איריס כול כך חשובה וכול כך משמעותית. אנחנו יודעים שזה לא תמיד קל, ובטח באקלים של ימינו, לפעול בדבר הזה. אנחנו רואים כוונות משמעותיות. תודה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
תודה.
חבר הכנסת להב הרצנו.
<< דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >>
אני פחות אופטימי מדברי הסיכום. סיגל ומשרד החינוך, אתם לא עושים טובה לאף אחד כשאתם דואגים שבתי הספר הם מרחב בטוח לתלמידים להט"בים. זו החובה שלכם. ולא רק שאתם כושלים כרגע בחובה הזו, אתם מפקירים תלמידים להט"בים.
מבחינתי, השורה התחתונה העגומה מאוד של הדיון הזה היא שיואב קיש החליט לקצץ חצי מיליון שקל מתקנת הסובלנות. המשמעות של זה היא שבתי הספר יהיו פחות בטוחים ללהט"בים. תלמידים להט"בים יהיו בסכנה. וזה קורה בשנה שבה חצי מהתלמידים חזרו לארון, 15% דיווחו שהם חטפו מכות בבית הספר כי הם להט"בים, ושליש עברו התקפות מיניות.
אתם לא נאבקים בהומופוביה, אתם נכנעים לה. וזו לא תקלה, זו המדיניות שלכם. אני רוצה להצטרף לדברי נציגת חוש"ן פה. פגיעה בנוער להט"בי לא תקרה. אנחנו נילחם בכל הכלים שעומדים לרשותנו כדי ששערה מראשו של להט"ב או להט"בית לא תיפול. אתם מפקירים את הנוער הלהט"בי. ואתם עושים את זה בכוונה. ולכן, אין לי מילים טובות לומר. רק אחרי לחץ מאוד כבד שלנו, הואלתם בטובתכם לפתוח את תקנת הסובלנות שבועות אחרי שהגפ"ן נפתח. למה צריכים ללחוץ עליכם כדי שתבצעו את התפקיד הבסיסי שלכם לוודא שבתי הספר יהיו בטוחים ושווים ולכל תלמיד ותלמידה בישראל? זו בושה וחרפה. אתם כושלים בתפקידכם, ואנחנו לא נעבור על זה לסדר הים. לא את, ולא הנציגה השנייה ממשרד החינוך. לצערי, אין לי שום מחמאות כלפיכן. אתן עושות את העבודה שלכן, ותחת השר הזה אתן כושלות בה.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, תודה. תודה לך ולשאר יוזמי הדיון.
אסכם. הוועדה משתתפת בצערן העמוק של המשפחות השכולות. הוועדה מתפללת להשבת החטופים והצלת הלוחמים ורפואת הפצועים.
הוועדה קוראת למשרד החינוך לדאוג לכך שבתי הספר יהוו מרחב בטוח לתלמידים הלהט"בים ולוודא שכל בתי הספר יקיימו שיעורים של סובלנות וקבלת האחר.
הוועדה רואה חשיבות בהעלאת נושא הסובלנות למודעות בקרב התלמידים, וקוראת למשרד החינוך לעודד את מוסדות החינוך להזמין הרצאות וסדנאות בנושא.
הוועדה מברכת על פתיחת תקנת הסובלנות לפני פתיחת שנת הלימודים, ודורשת ממשרד החינוך להעביר אליה אחת לכמה חודשים את נתוני ביצוע תקנת הסובלנות.
הוועדה דורשת ממשרד החינוך לדאוג לכך שהתקציב שיעמוד לטובת חינוך לסובלנות לא יפחת מ-3 מיליון שקל. אני אומר כאן שגם תקציב זה הוא מעט המחזיק את המרובה.
הוזכר כאן, ואזכיר שוב, שרק בימים אלו הממשלה מנסה להעביר עוד 40 מיליון שקל דרך תקנת גפ"ן לרשתות החרדיות. היא לא תצליח לעשות את זה כי זה עומד בניגוד להנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שכסף איננו הבעיה. ולכן, הגדלת התקנה צריכה להיות יעד. לא רק הקדמת התקנה למאי 2026 אלא גם הגדלתה.
כפי שנאמר פה, ליברליזם במערכת החינוך עומד תחת מתקפה, כמו גם החינוך לדמוקרטיה. במצב של מתקפה צריך לחזק, להגדיל , להרחיב ולוודא שכל המגזרים מקבלים ונמצאים בתוך התוכניות האלה. גם באפיק הגפ"ן, אבל אולי יותר חשוב, דרך תוכניות החובה של מערכת החינוך.
הוועדה קוראת למשרד החינוך לעקוב אחר מידת ההתעניינות והביצוע של בתי ספר בתוכניות בנושא הסובלנות בשנת הלימודים הקרובה, ובהתאם לבחון הגדלת תקציב תקנת הסובלנות לשנת הלימודים תשפ"ז, ואף לבחון להכניס את נושא הסובלנות כנושא בסיסי, מהותי ומורחב בתוכנית לימודי החובה של משרד החינוך ולא רק באפיק הנוכחי.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
- - - החינוך הממלכתי, מה שכתוב שם.
<< יור >> היו"ר משה טור פז: << יור >>
הוועדה רואה חשיבות בהפעלת התוכניות בנושא הסובלנות גם במסגרות החינוך הבלתי פורמלי וקוראת לדרכים לעודד את תקצובן וקיומן.
הוועדה כמובן דורשת, ותדאג לכך, שתקנת הסובלנות לשנת תשפ"ז תיפתח בזמן.
תודה לכם על הדיון הזה.
ועדה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:19. << סיום >>