פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 470
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י' באב התשפ"ה (04 באוגוסט 2025), שעה 12:00
סדר היום:
<< נושא >> מתווה פתיחת שנה"ל האקדמית לסטודנטים אנשי מילואים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יוסף טייב – היו"ר
מוזמנים:
תא"ל בני בן ארי
–
קמל״ר, משרד הביטחון
סא"ל יוסרי זינאלדין
–
עוזר קמל"ר
רס"ן מיכל פטאל
–
ע׳ קמל״ר, משרד הביטחון
שקמה פרידמן
–
דוברות צה"ל
סא"ל אסף סנדרוביץ
מילואים
לאה מטייב
–
דוברות צה"ל
הדיל יונס
–
עו"ד, משרד המשפטים
ערן בר עוז
–
דובר המל"ג, מל"ג
יאיר הראל
–
אקדמי, מל"ג
מאי חנגל
–
יו״ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית
סיון קורן
–
יו״ר, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית
סוף קרטס
–
יו״ר אגודת הסטודנטים נתניה, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית
טלי אגרונוב
–
נשיאת אגודת סטודנטים, אגודת הסטודנטים
מתנאל חגואל
–
יו״ר האגודה, אגודת הסטודנטים
ולדימיר מושנוי
–
יו״ר האגודה הסטודנטיאלית מכללת קיי, אגודת הסטודנטים
אופיר חנדיס
–
שדלן, בשם התאחדות הסטודנטים
ייעוץ משפטי:
תמי סלע
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
רישום פרלמנטרי:
מאיר פרץ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> מתווה פתיחת שנה"ל האקדמית לסטודנטים אנשי מילואים << נושא >>
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא מתווה פתיחת שנת הלימודים האקדמיים לסטודנטים משרתי מילואים, דיון מעקב. אני אגיד בפתח הדברים שקיבלתי בקשה מור"ה לדחות את הדיון והתנגדתי לאותה בקשה, כי אני רואה את משרתי המילואים כדבר ראשון במעלה, בשונה מור"ה, לצערי, שהחליט שהבעיות והאתגרים שלו מול הסגל הזוטר חשוב יותר מאנשי המילואים, אז אני בא ומודיע שאין חשוב יותר מאנשי המילואים, והיה ראוי שור"ה ימצא לנכון להגיע לדיון. זה אחד. שתיים, קיבלתי את המכתב של ור"ה שכותרתו: "מתווה לסטודנטים וסטודנטיות משרתים במילואים, מתווה לשנת התשפ"ו". מתווה שלצערי לא מתייחס נכון לאנשי המילואים, שאנחנו מדברים על שלש מאות אנשי מילואים, ואם עכשיו יש לי איש מילואים לוחם, שסיים בדיוק עכשיו ויוצא להפסקה ומקבל עוד חודשיים עוד צו ל-70–80 ימים אז מה איתו? אין התייחסות לזה.
שנית, אני חושב שזו באמת גולת הכותרת, לבקש ממשרד הביטחון לבוא ולתקצב את זה. אני לא מחדש לאף אחד, משרד הביטחון, כבר תקצב את זה, בסדר? משרד הביטחון מעביר את זה לסטודנטים עצמם, ואני דורש ומתעקש, משרד הביטחון, אתם לא אמורים להעביר את זה למוסדות, בסדר? המוסדות יתנהלו מול התקציב שיש להם או שאין להם, זו הבעיה שלהם. ההזוי ביותר, וזה מעל גולת הכותרת, זה שור"ה כבר מצא לנכון להוציא הודעה לתקשורת שיש לו מתווה לשנת התשפ"ו. אז אני מודיע לתקשורת, זה לא מתווה, ואני התבדיתי כבר בעבר. לצערי, שוב ראשי אוניברסיטאות חוטים בחטא היוהרה וחושבים שהם מעל כולם ומעל אנשי המילואים. אז אני חוזר ואומר, אין מעל אנשי המילואים. ומוסדות האקדמיים, האוניברסיטאות, כפי שור"מ מצא לנכון לקבל את מתווה קמל"ר, היה ראוי שגם ור"ה יקבל את אותו מתווה. אני לא רואה שום שינוי, כל מה ששמעתי, והודעות שקיבלתי ושיחות שניהלתי כביכול מה שמלמדים במכללות, שזה יותר מדעי החברה ומדעי הרוח, ראשי ור"ה, יש גם מכללות שמלמדים בהן גם הנדסה ועוד, והם קיבלו את המתווה, אז אין שום סיבה שור"ה לא יקבל את המתווה.
האמת שהיה ראוי לנעול את הדיון. אני חושב שגם אם יש דברים חשובים, הם יכלו לפחות להביא מישהו בזום, אין אף אחד בזום, נכון? אבל בגלל הכבוד שיש לי גם לקמל"ר וגם לסטודנטים שנמצאים פה, אנחנו נעשה סבב שולחן. יש לי כבר מסקנות ואני מודיע, למרות החופש, והפגרה וההדממה שצריכה להיות בכנסת, אני אומר שאם עד ה-14 באוגוסט, שזה כניסת הדממה של הכנסת לפעולה, עד ה-13 באוגוסט, לחודש – אם ור"ה לא מוצא לנכון לשבת עם קמל"ר ולא סתם לשלוח לי כל מתווים הזויים ולצאת בהודעות לתקשורת – ועדת החינוך, אנחנו נמצא את הפתרון המשפטי מול התקנון, תגיש הצעת חוק, מטעם הוועדה, שתגיע ישירות להכנה לקריאה ראשונה, כמובן שאנחנו כוועדה לא יכולים לחוקק הצעת חוק כזו. אנחנו נמצא את הפתרון, אולי דרך ועדת החוקה, או שאנחנו נעבוד דרך ועדה אחרת, נעשה את זה במשותף. נמצא את הפתרונות היצירתיים. לא ייתכן שתהיה כניסה לשנת הלימודים החדשה, התשפ"ו, כשטובי בנינו, האחים שלנו נמצאים בקרב ומתייחסים אליהם כאחרוני בני האדם. אני חוזר ואומר, יש המון נושאים על שולחן הוועדה, כן הייתה בקשה, אני רוצה לשים את הדברים על השולחן, הייתה בקשה של ור"ה לדחות את הדיון. כיושב-ראש הוועדה החלטתי שאנשי המילואים חשובים יותר מאנשי הסגל הזוטר, עם כל האתגרים שיש בזה וגם בזה צריך לטפל, אבל קודם כל לטפל בסיפור הזה של המתווה. קמל"ר, בבקשה.
<< אורח >> בני בן ארי: << אורח >>
שלום לכולם, האמת היא שלא נשאר הרבה להגיד אחרי דברי הפתיחה. מאוד היינו רוצים שהדברים יקרו בהבנה ובהסכמה ואנחנו והתאחדות הסטודנטים ביחד בעניין הזה, וגם ור"מ הצטרפו אלינו. לצערי, למרות פניות חוזרות ונשנות, גם שלי ברמה האישית, לא קיבלנו מענה או התייחסות מור"ה, למעט מה שפורסם היום פתאום בתקשורת, וחבל לי שזה מגיע לכדי זה. כמו שאמרת, משרתי המילואים בעיניי קודמים ובעדיפות על הדברים האלו, ואנחנו היינו מאוד מאוד רוצים לראות מוקדם ככל שניתן את משרתי המילואים נערכים לשנת הלימודים הקרובה כשהם יודעים מה מגיע להם, מה הזכויות שלהם, מה החובות שלהם ואיך הם מצליחים במקביל לשירות מילואים לסיים את התואר ביחד עם חבריהם (שלא עושים מילואים) במקביל לשירות תובעני ומשמעותי.
מיקדנו את המתווה שלנו באוכלוסייה ספציפית – קרביים שלומדים במקצועות ה-STEM. זו אוכלוסייה מצומצמת אבל היא נושאת בעיקר הנטל ומשלמת מחיר גדול – גם בחיי אדם, גם בנפגעים, גם בנפש – ובסוף החבר'ה האלה מבקשים מאיתנו סיוע בשנת הלימודים הקרובה. אני חושב שמה שור"ה הציעו לא נותן את המענה לחבר'ה האלה, ובנוסף הם מפספסים בענק אוכלוסייה שלמה. להגיד שרק מי שעושה מעל שלש מאות ימים יקבל את הדבר הזה, זה חוסר הבנה. אני אתן דוגמה: לוחם מהצנחנים, שעכשיו מסיים את השירות הסדיר שלו, את שירות החובה שלו, עובר למערך המילואים והולך לעשות בשנת הלימודים הקרובה, כבר בשנה הזאת, הולך לעשות 80 ימי מילואים ביחידת המילואים שלו ולא זכאי לקבל כלום על פי המתווה הזה, כי הוא עוד לא עשה 300 ימי מילואים, אבל הוא לוחם כבר שנה ותשעה חודשים בעזה, וללא ספק נזקק לעזרה הזאת. אני חושב שזה פספוס ענק, ואני פונה שוב לור"ה, למרות שהם לא כאן, אנחנו נשמח לשבת בכל שעה, בכל מקום, בכל זמן ולהגיע לדברים בהבנות וברוח טובה. עד כאן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני בדרך כלל אופטימי, צר לי להודיע לך, אני בפעם הזאת, אני חושב שאני צריך להיות פחות אופטימי.
<< אורח >> בני בן ארי: << אורח >>
אז אני רק אגיד שאנחנו לא מתכוונים לוותר, אנחנו באמת באמת חושבים שהדבר הזה הוא נחוץ ברמה מאוד מאוד גבוהה לאוכלוסייה הזאת, שהיא הקרבית, שהיא נושאת במחיר הכבד ביותר שיש ובעול הכבד ביותר שיש, והיא עושה את זה שוב ושוב תוך כדי סיכון חיים. אני חושב שמחובתנו לדאוג להם ולתת להם את המענה הזה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
סיוון קורן, התאחדות הסטודנטים, בבקשה.
<< אורח >> סיון קורן: << אורח >>
תודה. קודם כל, אני אומרת אמן אחרי כל מה שאמרת, כבוד היושב-ראש. להתאחדות הסטודנטים אין אגו, אנחנו רוצים שיהיה טוב לסטודנטים בקצה, ובפרט לאנשי המילואים שלנו שבאמת ימים כלילות ולילות כימים טוחנים את הצורה שלהם ברצועה, ובלבנון ובסוריה, והם כבר שחוקים, ודיברתי על זה בוועדה הקודמת ואני לא אכביר פה במילים. אף אחד לא דיבר על התוכן של הנייר היפה הזה, וחשוב לי רגע להגיד שקראתי אותו, ובגלל שאין לנו אגו, אם היה פה דבר של ממש שאפשר להסתמך עליו, אז היינו אומרים איזה יופי שיש סוף סוף מתווה, אבל זה ממש רחוק מהמציאות. אני רואה את זה ככסת"ח אחד גדול הדבר הזה, בטח שור"ה לא נמצאים כאן כדי להגיב או בכלל לתת את הדעת, אז אני אתן לשטח לדבר, נראה לי שזה בפני עצמו הרבה יותר משמעותי. אגיד שאנחנו מיצינו את האירוע הזה לגמרי, מקצה לקצה, המערכת לא יכולה יותר להמשיך לתקוע לנו אצבעות בעיניים, וזה מה שעושים. במקום לבוא לקראת, יש איזו תחושה שכל הזמן עושים לנו טובה ואנחנו מיצינו את האירוע הזה לגמרי, זה ייהרג ובל יעבור, יהיה פה מתווה. ביום חמישי הקרוב התאחדות הסטודנטים אמורה לשבת עם ורה לפגישה, אז אני לא מצליחה להבין איך שלושה ימים לפני זה מוציאים איזה מתווה חד צדדי כזה ועושים לנו טובה, בלי לשמוע את השטח. היש ניתוק גדול מזה? אין לי מילים כבר, ולא כפופוליזם, באמת אין לי מילים. אני מבקשת שייתנו לחברי המילואימניקים פה לדבר ולהשמיע בעצמם את הקול הזה, שאני אפילו כבר לא יודעת למי אנחנו מדברים. יוסי, אתה איתנו, בני איתנו, קמל"ר, כולם רתומים לאירוע הזה, מי שצריך להיות כאן, לא באמת כאן כדי לשמוע את הדברים האלה, אז למה אנחנו מכתתים רגלנו, למה תת אלוף יכול להגיע לכאן, כשהוא מחזיק גם תפקיד מבצעי. ולפנות מהזמן שלו בשביל הזלזול הזה, זו פשוט בדיחה, בדיחה גרועה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
שקד ליבמן, בבקשה, חבר מועצת אגודת סטודנטים בר אילן. לא נמצא. נתנאל חגואל, בבקשה.
<< דובר >> נתנאל חגואל: << דובר >>
צהריים טובים, ברשות יושב-ראש הוועדה אני רוצה להגיד דבר תורה קצר שקשור לאתמול. אתמול ציינו 1955 שנים לחורבן בית המקדש, הראשון והשנה. ביום הזה לא לומדים תורה, רק אגדות החורבן. פתחתי את אגדות החורבן וראיתי שם משהו שמאוד מפתיע. אנחנו כולם מכירים את הסיפור, למה חרבה ירושלים בגלל קמצא ובר קמצא, אבל יש שם עוד נקודה ויש שם עוד סיפורים, ואחד הסיפורים שמופיע שם זה משום שדנו בה דין תורה, נורא מוזר שהגמרא באה ואומרת, בגלל שדנו דין תורה, על זה חרב את המקדש, הרי הגמרא, את רוצה שיהיה דין תורה. אבל זאת בדיוק הבעיה, שדנו רק לפי הדין, לא דנו לפנים משורת הדין. אני רוצה להסתכל פה על אנשים, המצלמה יכולה להסתכל על הכיסאות הריקים שנמצאים כאן, על הרגולטורים שלא נמצאים פה היום, שהם במתווה הזה כאן הם הולכים לפי הדין, כי לפי הדין הם צודקים, באמת, יש פה את המעמד האקדמי, יש פה את שנת הלימודים, מה יהיו המהנדסים אם הם לא יצליחו את הקורס בהיסטוריה של תולדות האדריכלות, אבל חברים, יש פה מילואימניקים ויש פה אנשים שקורסים, קורסים לחלוטין. ביום שישי חזרתי מהלוויה, הלוויה של חבר שלי מהסדיר, רועי וסרשטרן. רועי המשיך את שדה הקרב גם בתוך הבית. שדה הקרב לא היה רק בתוך עזה, את שדה הקרב הוא לקח הביתה ובסופו של דבר הוא גם בחר לקפוץ על הרימון בבית.
רועי גם היה סטודנט, כמה כאלה כמו רועי מסתובבים ביננו. הלחץ נמצא איתם. אני בעצמי משרד מילואים, חובש פלוגתי, ראיתי דברים שאני לא מאחל לאף אחד לראות. אני עושה את זה בגאווה אבל למה כל שנה אנחנו צריכים לבוא לכאן ולהתחנן כדי שיכירו בזכויות שלנו, להכיר בדברים שמגיעים לנו. ואולי לפי הדין לא מגיע, אולי לפי הדין, לפי הדין הישר יש פה איזה משהו שהוא לא מגיע, אבל לפנים משורת הדין ודאי שמגיע. ואני מבקש, חבר הכנסת טייב, שאולי הגיע הזמן שיערב גם את ההתאחדות סטודנטים, גם בתוך השיח, שכרגע כל המתווים האלה הם עוברים פה מעל הראש שלנו, אולי כדאי שאנחנו גם ניכנס לבפנים ואולי גם כדאי, והנה נכנס פה יאיר מהמל"ג, אולי גם כדאי שבחוק המל"ג או בחוק זכויות הסטודנט יוגדר מתווה חירום, שלא כל פעם נצטרך – אם זה קורונה, מלחמה – שיוגדר מה ההגדרות, מה התקנות, וברגע שהרגולציה תחליט שאנחנו במצב חירום, לוחצים על הכפתור וזה ולא צריך להגיע לדיונים מחדש ולהבדלים בין מוסדות, כי אני יכול להעיד על המוסד שלי שהוא באמת משתדל, הוא באמת משתדל, הוא באמת עוזר, אבל אני שומע על חברים שלי וידברו פה חברים שלי, ראשי אגודות שצריכים לריב על דברים בסיסיים, וזה לא קורה, וזה בגלל שאין יישור קו, והגיע הזמן שזה יקרה, תודה רבה לכם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נמרוד כרמל, רייכמן.
<< אורח >> נמרוד כרמל: << אורח >>
אהלן כולם, צהריים טובים. קודם כל אני רוצה להגיד, ישיבה קודמת שדיברנו על המתווה של עם כלביא, דיברנו על לעשות את זה, לחוקק את זה, ליצור מנגנון של תוכנית פליי, תוכנית חירום, לעשות את הדבר הזה, זה צריך לקרות, חייב, אנחנו נכנסים עכשיו לשנה השלישית. האוכלוסייה לא משתנה. האוכלוסייה זו אותה אוכלוסייה שמשרתת, אותה אוכלוסייה ששוב הולכת לעוד סבב, אותה אוכלוסייה שהולכת לקרב ורואה את חברים שלהם נהרגים או נפצעים או אוספים גופות מהקרקע, אותה אוכלוסייה שהולכת לחמ"לים ומתפעלת אירועים קשים וסוחפת את זה איתם הביתה. הסטודנטים, יש כאלו שאיכשהו מצליחים להתמודד והם חזקים וצולחים את זה, יש כאלו שקורסים, קורסים, אתם שומעים, אני אומר לכם, קורסים. לא מתמודדים, לא עם החברים שלהם, לא עם משפחות, לא עם הלימודים, לא כלכלית, קורסים.
ברור לכולם שצריך להמשיך. אגב, סליחה, צריך לסיים, צריך לסיים וצריך שחטופים יחזרו, והדבר הזה כבר יותר מדי, אבל ככל שיידרש, אנחנו נהיה, משרתי המילואים, גם אני אישית עושה מילואים, מקווה שגם כולם. אבל אנשים קורסים. לא הגיוני שלא נמצאים פה מקבלי החלטות, לא הגיוני. כשבן אדם אכפת לו, הוא שואל את הבן אדם שהוא אכפת לו ממנו, תגיד, מה קורה, מה אתה צריך, בוא תספר לי, כדי באמת לתת מענה, לא הגיוני שלא פה, האנשים שנמצאים פה זה אנשים שאכפת להם, זה האנשים הכי טובים שאכפת להם, ואני גם רוצה לומר תודה, בני, שאתה נמצא כאן, זה לא מובן מאליו, אבל לא הגיוני שאנשים פה לא נמצאים, הרגולטורים, כמו שאמר, לא הגיוני שיוצא פה מכתב ללא שאלות, ללא התייעצות. איך אנחנו לא חלק מהמנגנון הזה, איך לא שואלים אותנו מה צריכים? יש אוכלוסיות שלמות, אתם יודעים, גם בפעם הקודמת שישבנו פה לפני שנה, התרברבו במתווה כאילו זה המתווה הכי מושלם וכולי. עכשיו אף אחד לא חושב שיהיה מושלם, אבל יש ניתוק שלם, יש אוכלוסיות שלמות, לוחמים, משרתים אחרים, בני ובנות זוג, כוחות ביטחון, יש המון אנשים שקורסים עם משפחות של וכו', שקורסים ולא מצליחים להתמודד.
להגיד שמתווה המילואים משנה שעברה ממשיך, זה כמו שאני אגיד: שומע, אתה יצאת שנה שעברה למסע, של 200 קילומטר, זו הצדה שלך לדרך לשנה שעברה לאותו מסע, עכשיו אתה יוצא לעוד מסע של עוד 200 קילומטר, אתה ממשיך עם הבקבוק הזה, המתווה ממשיך, הבקבוק מים הזה, זה ממשיך, ונתתי פתרון. זה לא פתרון, 10 נקודות זכות פטור, החמישה בינאריים, מה שדיברנו, התקרה, שלא שונתה אגב, אני אישית יצאתי קצת לדיונים על זה גם עם קיש, גם עם המל"ג, גם עם ור"ה, ועוד איכשהו אצלי באוניברסיטה ברייכמן, הצלחנו קצת לצלוח את זה, אבל יש מלא סטודנטים בארץ שלא, ונפגעו. עכשיו, ככל שהמצב הזה לא ישתנה, והסטודנטים ייכנסו להיות חלק מהמנגנון, אינטגרלי – לא "תקשיבו לנו, תעשו לנו טובה" – חובה, סטמפה, חותמת. חלק מהמנגנון, יושב-ראש או יושבת-ראש התאחדות הסטודנטים הארצית, צריכה לחתום, צריכה לאשר את המתווה. לא הגיוני, לא הגיוני שאנחנו נבקש כל הזמן טובות.
אצלי זה מצליח, כי לאוניברסיטה אכפת. במקומות שלא אכפת, הגיע הזמן לחייב, וזה מה שאני מבקש שיקרה השנה, ולא רק להבטיח מתווים, אלא באמת לתת מעטפת, לתת מתווה, לתת, הגיע הזמן לתת. אנשים שנה שלישית, קורסים תחת הנטל, זה המצב, זו האמת בכל תחומי החיים. תודה, אנחנו פה לכל מה שצריך כדי לסייע על הדבר הזה, זה הדבר הכי חשוב לקראת פתיחת הלימודים, גם בפגרה אנחנו פה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תודה, נמרוד.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
אני רוצה להעיר בהמשך לדברי נציגי האגודות על ההתייעצות החשובה עם הסטודנטים. בחוק זכויות הסטודנט בהקשר של התאמות לסטודנטים שמשרתים בשירות מילואים, שיש בו מחויבות לקבוע במסגרת הכללים גם כללים מיוחדים והתאמות מיוחדות לשירות מילואים שהוא בנסיבות חירום או בנסיבות מיוחדות, בתוך המנגנון הזה מוטמע הצורך להתייעץ עם הסטודנטים. זה כתוב בחוק שהקביעה של הכללים צריכה להיות אחרי ההתייעצות.
<< אורח >> סיון קורן: << אורח >>
זה פר מוסד, מול אגודה מקומית?
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
פר מוסד. המל"ג אמורה לקבוע כללי מינימום. כללים שהם גם התאמות רגילות למילואים וגם כללים מיוחדים לנסיבות חירום. כל מוסד, בהתאם לכללים, קובע את ההתאמות שלו, הוא יכול לתת יותר מהמינימום של המל"ג. בקביעת ההתאמות שלו הוא חייב לקיים התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים. מה שקרה בפועל בכללים הרלוונטיים אצלנו, נקבעו כללים על ידי המל"ג לתשפ"ד אלה שהם מיוחדים לנסיבות חירום, כלומר, יש כללים של התאמות.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
מעבר לכללים שכבר קיימים.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
נכון, בסדר, אבל היו צריכים לקבוע כללי קבע לנסיבות חירום. הם נקבעו בזמנו לתשפ"ד. יכול להיות שבצדק כי הייתה מחשבה שזה דינמי וזה משתנה וצריך לראות מה יהיה. לא ראינו אז לאן זה הולך. בתשפ"ה זה נקבע כמשהו וולונטרי שהייתה הסכמה לגביו. עכשיו אנחנו נמצאים בסיטואציה אחרת. תהליך קביעת הכללים מחייב במינימום את כל המוסדות, צריכה להיות פה התייעצות עם נציגי הסטודנטים.
<< אורח >> סיון קורן: << אורח >>
גם בתשפ"ה לא הייתה התייעצות גורפת עם הסטודנטים.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
זה באמת לא פורסם.
<< אורח >> סיון קורן: << אורח >>
לכן התוצאה בשטח זה שסטודנט במילואים היום נתון לחסדיו של מרצה כזה או אחר, וזה אולי המצב הכי גרוע לסטודנט להיות בו. כל מרצה יכול לעשות כראות עיניו.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
מתווה תשפ"ה היה במל"ג, יש לכם נציגות סטודנטיאלית במל"ג. ברמה הארצית התייעצו עם נציגות התאחדות הסטודנטים, התאחדות הסטודנטים, למיטב הבנתי, התנגדה למתווה תשפ"ה.
<< אורח >> סיון קורן: << אורח >>
רצו שייכנס לכללים, לא התנגדו. רצו שיעוגן בכללים כדי למנוע מצבים שהמרצה עושה מה שבא לו.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
אבל בסופו של דבר הייתה התייעצות בתשפ"ה עם אגודת הסטודנטים.
<< אורח >> סיון קורן: << אורח >>
האם ההתייעצות היא למראית עין או שדעתנו באמת חשובה למישהו? האם חשוב באמת ליישם את הדברים שמגיעים מהשטח.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
חבל שליאב ואלחנן לא פה כי ההתייעצות עם שנייהם הייתה - - -
<< אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >>
אלחנן לא בתפקיד שמונה חודשים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
יאיר, למה זה לא נכנס לכללים, החוק מחייב אתכם.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
זה מה שנקבע במל"ג, היה דיון על זה.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
זה מראה שכשזה נעשה לפי החוק אז - - -
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
תמי, אני מציע - - -
<< אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >>
אם כך הם עברו על החוק בכך שלא דיברו עם אף גורם.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
כשייצאו כללים של המוסדות זה מחייב התייעצות.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
רגע, יש כאן את הדיל ממשרד המשפטים.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
הערה אחרונה, גם במתווה הוולונטרי של תשפ"ה כתוב במפורש שהמוסדות מחויבים לאכיפת המתווה במלואו וכלשונו. אם הם רוצים הם יכולים לתת יותר. סעיף שמכוחו אפשר לפנות, זה לא לרצונו של המרצה. הם מחויבים לזה. יש את גורמי האכיפה במל"ג שאמורים לעזור בזה. נכון שכשזה כתוב בכללים ומפורסם ברשומות זו רמה אחרת, אבל גם במתווה הזה היו הוראות לגבי מחויבות ואכיפה.
<< אורח >> הדיל יונס: << אורח >>
הדיל יונס ממשרד המשפטים. נכון, כי זה מתווה מוסכם וזה מה שהמתווה קבע. החוק קובע שההוראות ייקבעו לאחר התייעצות עם נציגי אגודת הסטודנטים ואנחנו גם, בראייה שלנו, חברי מועצת מל"ג שהם בקשר עם האגודות במוסדות והם יכולים לשקף את עמדת הסטודנטים.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
והייתה התייעצות מלאה איתם על אף חוסר הסכמתם, לפעמים על בסיס יומיומי.
<< אורח >> נמרוד כרמל: << אורח >>
אנחנו שלחנו מכתב עם המון דגשים לור"ה, למל"ג. אגב, לא צריך ייעוץ משפטי, זה לא צריך להיות משפטי. אנחנו נעזור לכם לעזור למשרתי המילואים. זה מה שצריך.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
לא קיבלתי מכתב כזה.
<< אורח >> נמרוד כרמל: << אורח >>
אז יש מכתב ואראה לך אותו. יש המון דגשים איך לעשות את הדברים קצת יותר טוב. כדי שלא בכל פעם יש אזעקה, אנשים צריכים לרוץ למקלט שאין להם מושג איפה הוא ומה הוא. זה המצב כרגע עם מתווה המילואים. בכל פעם אנחנו צריכים לחפש מה המענה שלנו ומה הגב שלנו. בגלל זה זה נראה כך. בואו ונשב, יש לנו פתרונות יצירתיים, לאורך שנתיים שאנחנו נכנסים לשנה השלישית, חווינו ולמדנו כל מיני פתרונות יצירתיים, בואו נשב, תשמעו, ובואו ניישם, אתם תגידו ככה, אנחנו נגיד ככה, ניפגש באמצע.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
יש לכם נציגות.
<< אורח >> נמרוד כרמל: << אורח >>
מי זה? יש לכם נציגות, אז אני אסביר, מצוין, אז הנציגות הזאת והנציגות שלכם שלא נמצאת פה, ור"ה.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
אני לא מייצג את ור"ה אני מייצג את מל"ג. אני לא מייצג גוף ממשלתי. עם כל הכבוד, אני עובד מדינה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זו הייתה כוונתו, יאיר.
<< אורח >> נמרוד כרמל: << אורח >>
בתור מי שמייצג את המל"ג, במתווה המל"ג הראשוני ניתנו חמישה קורסים בינאריים ו-10 נקודות זכות. הכוונה למתווה האחרון.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
מל"ג לא הייתה צד פה. היא בירכה על המתווה אבל לא הייתה צד בו.
<< אורח >> נמרוד כרמל: << אורח >>
אז אתה סותר את עצמך. אתם צד שמייצג או שאתם לא לוקחים חלק? למי אני צריך לפנות, למל"ג או לור"ה?
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
רגע, אתה - - -
<< אורח >> נמרוד כרמל: << אורח >>
יש סטודנטים שעשו את שנת הלימודים המילואים הראשונה ולא ידעו שזה ייקח שנתיים שלוש, אחר כך אמרו שעושים מתווה לכולם. הגדירו 10 נ"ז בתואר, פטור מנ"ז בגין שירות מילואים, ועד חמישה קורסים בינריים. אנשים שעשו שנה ב' ומעלה ומימשו את זה, פתחו את השנה הזאת בלי כלום. אתה צודק, זה היה נוסח מוסכם, זו לא הייתה החלטת מל"ג, אבל אתם נתתם לכך איזשהו גיבוי.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
לגבי התשפ"ה, נשים את הדברים על השולחן, הייתה התייעצות עם כל הגורמים.
<< אורח >> נמרוד כרמל: << אורח >>
וחוסר הקשבה.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
הייתה התייעצות, כולל עם שני נציגי הסטודנטים. הייתה התייעצות עם כל הגורמים. אני לא מכיר מכתב שנשלח על ידך, אני מתנצל.
<< אורח >> נמרוד כרמל: << אורח >>
לא על ידנו, על ידי כל ראשי האגודות באוניברסיטאות.
<< אורח >> יאיר הראל: << אורח >>
מעולם לא קיבלתי מכתב כזה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אנחנו חוזרים לאחור. היה דיון סוער בוועדה ויו"ר התאחדות היוצא אלחנן היה פה, מאחורי הקלעים כשיצאנו להפסקה, הייתה הסכמה רחבה על מתווה התשפ"ה ובירכנו על כך. עכשיו אנחנו מדברים על התשפ"ו. נכון שהייתה בקשה של אלחנן להיכנס לכללים, זה לא נכנס, זה נושא נוסך. כרגע אנחנו דנים על התשפ"ו ובואו ונתמקד בזה. אני חושב שהמתווה שהגיש קמל"ר והוסכם גם על ידי ור"ה, שלצערי לא מצאה לנכון לשבת עם בני.
<< אורח >> סיון קורן: << אורח >>
מצאה לנכון לבקר את בני על שהוא מעז להתערב להם בעבודה שלהם. זה הרצחת וגם ירשת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מבקרים גם אותי שאני בא להרוס את ההשכלה הגבוהה, ואני נגד השכלה גבוהה, דברים שלא היה ולא נבראו. בסדר, הכול בסדר, אני לא נגד אף אחד. אני בעד אנשים המילואים בכלל וסטודנטים בפרט. אמרתי שאני לא חושב שנכון שאנחנו המחוקקים נתערב בזה. נתתי את האופציה, נתתי מספיק זמן כדי שור"ה יישבו עם בני, עם הקמל"ר, עם התאחדות הסטודנטים, עם האגודות ויביא איזשהו מתווה מוסכם, כמו שעשינו עם תשפ"ה. לצערי זה לא קרה וור"ה עומד על שלו ואפילו לא מצא לנכון לשבת עם קמל"ר. לאור כך, אני אמרתי, אני כרגע, בגלל שאני מכבד את כל מי שטרח והגיע, אני עושה סבב שולחן וזה חשוב, הדברים נאמרים וגם אנחנו מחכימים לקראת ניסוח של החקיקה.
אני מודיע, אני הולך להגיש חקיקה, אני הולך לגשת לכלל חברי הבית הזה, אופוזיציה וקואליציה. אני מקווה שיהיו כמה שיותר חברי כנסת שיחתמו על הצעת החוק הזו ולצערי, משהו שלא רציתי לעשות, לא חושב שזה היה נכון לעשות, אבל אנחנו נעשה.
<< אורח >> מאי חנגל: << אורח >>
שלום לכולם, קראתי את הדבר הזה שהוא שם על שולחננו, ואני חושבת שזה ביזיון שכל השותפים נמצאים פה, כולם מוכנים לדבר, והם פשוט לא פה. הוציאו את הדבר הזה ואמרו – בהצלחה בחיים שלכם. זה מה שהם חושבים על הצבא, זה מה שהם חושבים על הסטודנטים וזה מה שהם חושבים על הכנסת. עכשיו, תראו, קראתי את הדבר הזה. ואפשר להגיד באופן די ודאי שזה חירטוט אחד גדול, סליחה על ההתבטאות. מה זה מלווה, זה יכול להיות גם ילד בן 12, לא מוגדר, שעות חונכות אקדמית ניתן עד היום, לא כתוב כמה. הרקטור ימנה ועדה אשר בסמכותה לצרף לקבוצה הזו סטודנטים נוספים. אוקיי, אני רק אגיד, אני שנייה אחדד את הדברים שנמרוד אמר ליאיר. בשנה שעברה הוצאנו, כל היו"רים של האוניברסיטאות, מכתב לור"ה שדורש לדון על הדברים. קיבלנו מכתב בחזרה, שאמרו שיקימו ועדה, אני יכולה אפילו לקרוא את זה מילה במילה שלא ישלחו לי מכתב התראה לפני תביעה חלילה – כמו שכבר קרה לי לפני שנה, כשדיברתי פה – שיקימו ועדה או צוות שידבר על מי שעשה 250+ ימי מילואים וימצאו לו פתרונות מיוחדים. נחשו מה, עברה שנה +, אתם מכירים צוות כזה שהוקם? אני לא מכירה. אבל בסדר, אז יופי, ממש אמין הסעיף הזה.
קבלת מעטפת תמיכה המוצעת על ידי המוסד, כולל מעונות, ייעוץ אקדמי, ייעוץ נפשי, מלגות ועוד. תקשיבו, בחיים שלי לא ראיתי פשוט מילים באוויר על ידי מי שאמון על האוניברסיטאות בארץ – ועד ראשי האוניברסיטאות – שהוציאו דבר כזה. זה ביזיון מהלך, ואחרי שנתיים של מלחמה, ואנחנו שוב באים פעם אחר פעם ואומרים את זה, אחרי שנתיים מלאות של מלחמה, ככה מתייחסים אלינו? מוסדות האקדמיה והאוניברסיטאות בארץ שכחו למה הם הוקמו, הם הוקמו בגלל ציונות. הטכניון הוקם בגלל ציונות, העברית הוקם בגלל ציונות כי רצו ללמד בשפה העברית. אז שיחזרו קצת למקורות שלהם, שיחזרו טיפה לערכים, ויזכרו למה צריך ללמד את הסטודנטים ואת הדור ההמשך פה, ולא לרצות גורמים אחרים ולא להתייחס לכל ההפגנות של הסגל האקדמי. שכחו את הסטודנט בקצה. אז זה כל מה שיש לי להגיד, ובמילה אחת זה פשוט ביזיון.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אסף סנדרוביץ', בבקשה.
<< דובר >> אסף סנדרוביץ': << דובר >>
סגן אלוף אסף סנדרוביץ' מהעמותה למען משרתי המילואים, אני מדבר פה בכמה כובעים, אני גם ארצה באקדמיה, בקריה אקדמית אונו מעל עשר שנים, אני גם משרת מילואים שעושה המון ימי מילואים וכמובן גם סטודנט, ככה שכל מה שאתם מדברים פה, אני בכל הכובעים האלה ברגע זה ממש. אני חושב שאני כמרצה פוגש את הסטודנטים ואת בנות הזוג של הסטודנטים בפניות שלהם, ואני שומע את המצוקה שלהם, כבוד יושב ראש טייב. אני שומע כמה הם צריכים את העזרה ואת הסיוע וכל מה שנדבר פה, כל עוד המרצה לא נותן את היחס ולא נותן את העזרה ואת הסיוע, זה לא שווה כלום, כל מה שאנחנו מדברים פה, כי המון סטודנטים שאני פוגש לא מכירים בכלל את המתווים, לא מכירים את הכללים שהם אמורים להיות זכאים אליהם. לכן אני אומר, צריך לחשוב גם על הנגשה של המידע הזה, אחרי כל המתווים שקורים פה, איך אנחנו מביאים את זה לקצה. אני רואה אצלי בבסיס סטודנטים, כולם עם לפטופים, יש זמן פנוי, הם הולכים ללמוד. ממש לומדים בלי סוף, הם רוצים להצליח. אבל מה אנחנו עושים עם אותם סטודנטים שלא נמצאים שעה אחת אפילו בקורס שלם. אני כמרצה משלים להם את זה, אני נותן להם את המענה, ואני חושב עוד פעם, הכול מתחיל במרצה וגם ברכז המילואים.
אני רוצה להשכיל אותך, כבוד יושב הראש, שנתקלתי בשיחות עם סטודנטים אצלי בבסיס. אחד לומד במינהל עסקים, אחד לומד במשפטים, הם אומרים לי הבדל תהומי. זה תלוי מי מלווה אותם, האם רכז המילואים לוקח אותם יד בי, דואג שהם יעברו, הוא דואג לדבר עם המרצים ולחילופין יש רכז מילואים באותו מוסד כשאותו רכז מילואים לא חונך, לא מתייחס ונותן לסטודנט להתמודד מול המרצה, וכאן מתחילה ונופלת ההצלחה שלנו. כל מה שאנחנו מדברים פה, מתווים, כל מה שאנחנו מדברים על כללים, כל עוד זה לא מגיע לקצה, לאותו מרצה, לאותו רכז מילואים, זה לא שווה שום דבר, ואני רוצה להגיד לך שעוד פעם, הסטודנטים למילואים, הם אוכלוסייה מאוד מאוד חשובה ואני שמח על הדיון הזה וכל הכבוד לכל מי שנמצא פה. תודה.
<< אורח >> ולדימיר מושנוי: << אורח >>
שלום לכולם, אני וובה, יו"ר אגודה סטודנטיאלית של מכללת קי, מכללה לחינוך בבאר שבע, אני שמח שרוב הדיון מתרכז פה סביב ור"ה ועל כל מוסדות הלימוד של ורה, אבל אני רוצה גם להציג נקודה רגע על מוסדות החינוך שלא נגעו בהם הרבה, לא דיברו עליהם כל כך. הרבה פעמים יוצא מצב שהמתווה שהמוסדות של רמ"ה הולכות לפי המתווה של ור"ה והרבה פעמים לא מתייחסים התייחסות ספציפית לסטודנטים לחינוך ולמשרתי המילואים שמשרתים שם. אני אחרי 310 ימי מילואים, איני יודע מה אעשה בשנה הבאה כי אין מתווה שמתייחס אלינו. היה חשוב לי להגיד שיתנו דגש לסטודנטים לחינוך כי יש פה איזשהו עניין מאוד רציני עם סטודנטים שלא מצליחים לסיים את ההכשרה שלהם בגלל שהם נמצאים במילואים, כי סטודנט שנמצא עכשיו בהכשרה בשנה האחרונה ללימודים שלו בחינוך ומפספס יומיים, או שלושה או ארבעה ימים של הכשרה, אז הוא נאלץ לחזור על זה שוב פעם. ואין על זה התייחסות ואין על זה משהו, אז אני רק רוצה להעיר על זה נקודה וזה הכול, זה מה שרציתי להגיד, תודה.
תודה רבה. סוף, בבקשה.
<< אורח >> סוף קרטס: << אורח >>
אני אגע רגע בכמה דברים, בכמה דברים שחשוב בעיניי לגעת בהם, אני מזכיר שבגדול היינו פה לפני חודש, דיברנו ביום הסטודנט, היינו פה כולם, גם כל היו"רים של האגודות וגם ראשי ההתאחדות היו פה. עברנו על הדברים, אני חושב שבאופן כללי חשוב שתהיה במתווה התייחסות לא רק למילואים. עכשיו סיימנו את עם כלביא וצריך איזשהו מתווה שמתייחס רגע לסיטואציה שיש עם כוחות העורף. כוחות העורף זה אומר רפואה, זה אומר כל הרופאים, זה אומר השוטרים, זה אומר רגע כל מי שנפגע בגוף, בנפש, ברכוש, כוחות הביטחון, הכבאים, עובדים חיוניים, כל מי שהיה בכל מה שקשור לעם כלביא חייב לקבל התייחסות. אנחנו צריכים לצאת רגע נשתמש במילה שקצת ממחזרים אותה בזמן האחרון – קונספציה– אנחנו לא בתשפ"ה, צריכים לתת מענה גם לכוחות העורף ולא רק לכוחות המילואים. זה לא אותו המתווה.
לא יכול להיות שאנחנו עדיין מתעסקים בלהציף את בעיות כוחות העורף וכוחות המילואים. יש לנו עוד בעיות, ולא יכול להיות שנתחנן ונרדוף. הדבר הזה היה צריך לקרות כבר בשלב הרבה יותר מוקדם והיינו צריכים להפיק לקחים. אחרי יום הסטודנט, אנחנו מגיעים לפה ואני רואה את המתווה של ור"מ ומבין לאן הרוחות הולכות. אנחנו נמצאים יותר מדי מאחורה לעומת מה שאנחנו צריכים להיות בו כרגע.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הור"מ הסכים למתווה קמל"ר, זה מתווה של ור"ה.
<< אורח >> סוף קרטס: << אורח >>
אני מדבר על המתווה של ור"ה. אנחנו צריכים להיות בשלב הרבה יותר מתקדם בשלב הזה. אנחנו צריכים גם לייצר מענה לעוד אוכלוסיות, לאוכלוסיות שנפגעו במהלך עם כלביא. יש לנו עוד בעיות באופן כללי שכל היו"רים של האגודות מתעסקים בזה. הדברים האלה היו צריכים לבוא כבר באופן עצמאי ולהגיע אלינו בלי שנרדוף אחריהם. אצלי במכללה, החבר'ה שעכשיו נמצאים בסמסטר קיץ, יש להם, הובטח להם שהלימודים יהיו פרונטליים. התנערו מזה. עכשיו כל הלימודים עברו להיות בזום, למרות שהקמפוסים חזרו לעבוד באופן שגרתי לגמרי. עוד דברים, לדוגמה, המבחנים של סמסטר ב' נכנסו לתוך סמסטר קיץ. כל המבחנים האלה נכנסו ועכשיו יש להם מסה ענקית של מבחנים וכל הדבר הזה נכנס בתוך סמסטר קיץ והם צריכים להתמודד עם זה, צריכים להתמודד עם זה רגע, ואמרו להם שלא יהיה להם לימודים בסמוך למבחנים וגם זה לא קורה בסוף, יש הרבה דברים שאנחנו כיו"רים של אגודות צריכים להתעסק בהם בהקשר של הגזרה שלנו.
אני יכול להגיד לכם שנכנסתי לתפקיד לפני חודשיים בערך, פתאום אחרי שבוע וחצי התחילה מערכה ביטחונית. אין לי צוות, אין לי כלום עדיין, צריך רגע לתת מענה לאלפי סטודנטים ולהילחם על הזכויות של סטודנטים ולתת מענה ולהיכנס למלחמה עם המכללה על זכויות הסטודנטים, או לצורך העניין גם כשזה הסתיים אני מגלה שהאגודה הולכת לקראת גירעון תקציבי שנתי של 140,00 שקלים של ניהול קודם בזמן שצריך להתמודד עם המלחמה הזאת. יש עוד דברים שאנחנו רוצים להתעסק בהם. לכל יו"ר אגודה יש את הבעיות שלו ואנחנו לא אמורים לעשות את העבודה של אנשים אחרים. אנחנו לא אמורים להילחם על זה שיהיה מתווה למילואים. אלו דברים שאמורים לבוא מתוך הארגונים. אנחנו לא צריכים לבוא ולצעוק אותם. אנחנו אמורים לדאוג לזכויות של הסטודנטים, לבעיות הפרטניות. לדברים האלה שהם מגובשים, מערכתיים. זה צריך לבוא מלמעלה אלינו. לא חסרות לנו בעיות משלנו בקמפוסים ובסך הכול ביקשנו שאנשים יעשו את העבודה שלהם, שהדברים יגיעו אלינו, שלא נצטרך להתחנן עבורם, שיהיה מתווה עדכני בזמן מלחמה ובטיימינג הגיוני כי המבחנים של סמסטר ב' כבר נגמרים.
בגדול הייתה פה התעלמות לאורך המבחנים של סמסטר ב', שכבר שוב, בסיומם, הייתה פה התעלמות גורפת מהחבר'ה מכוחות העורף שנתנו את הנשמה לחברה הישראלית, הייתה התעלמות מכוחות המילואים שטובי בנינו ובנותינו שגם נתנו את הנשמה ועדיין טוחנים סבבים כי גם חוק הגיוס זה משהו שעוד לא נפתר. בסוף, רק אתה מתמודד עם הציון שלך. רק הסטודנט בסוף בקצה מתמודד עם הציון שלו, ולאף אחד לא אכפת ממישהו שעשה משמרות כפולות במהלך עם כלביא, בין אם זה במשטרה או ברפואה, או לאף אחד לא אכפת מאם טיהרת מבנים בעזה. בסוף אתה מתמודד עם הציון שלך, והסטודנטים חורשים ובמקרה הטוב מגרדים עובר, ובמקרה הפחות טוב עושים קורס חוזר. בסוף יוצא שגם תרמת, ואתה גם עושה קורס חוזר, למה? כי האקדמיה, כי האקדמיה מבחינתה צריכה לשמור איזשהו סטנדרט אקדמי, אז גם תרמת וגם אתה עושה קורס חוזר כי האקדמיה לא רוצה לפגוע בסטנדרטים האקדמיים שלה. אז בבקשה, רגע, בהזדמנות זו שאנחנו פה שוב בעניין הזה, רגע חודש אחרי יום הסטודנט עוד פעם, סיימו את הסאגה הזאת, תוציאו מתווה, שיהיה ראוי כמו שצריך רגע, שידאג לכל מי שדאג למדינה, ואם האקדמיה צריכה רגע שתוריד את האגו, ולהיכנס גם אם מתחת לאלונקה לצד הסטודנטים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
טלי, בבקשה. שלום.
<< אורח >> טלי אגרונוב: << אורח >>
שלום רב, אני טלי אגרונוב, אני יושב-ראש צעירי יש עתיד ואני הנשיאה ויושב-ראש הוועדה המנהל של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. אני מתנצלת על האיחור, לא הכניסו אותי למשכן בגלל שאני לובשת חולצת חטופים. כמו שאתם יכולים לראות, חולצה ללא שום סממן פוליטי, רק לצורך הזדהות. מה-7 באוקטובר אני לובשת אך ורק חולצות חטופים וזה פשוט נשגב מבינתי איך גם החטופים הפכו לסאגה פוליטית ומעל 50 דקות לא נתנו לי להיכנס כדי להשמיע את קולם של הסטודנטים המילואימניקים, אני בעצמי מילואימניקית מאז ה-7 באוקטובר. נקרא כולנו לשובם של האחים והאחות שלנו מהשבי כי זה באמת קורע את הלב וזה לפני הכול. לא נוכל ללמוד, לא נוכל להקים פה בית בלי שנדע שכולנו מוגנים באמת.
רציתי להתחיל את דבריי ולהגיד שאני ממש מקווה שהדיון הזה יוביל למתווה ראוי ומספק וממש כשנכנסתי ככה, הוגש לי המתווה, שאני מבינה שיצא, ללא שום שיתוף פעולה כמו שצריך ומכבד עם התאחדות הסטודנטים ועם האגודות ועם כל הארגונים שקשורים לסטודנטים. רציתי להגיד שזאת ההזדמנות שלכם לתקן, לתקן את העוול המטורף שנעשה עם המתווה הקודם, לפני תחילת שנת הלימודים, בשני מישורים. קודם כל במישור של להשוות את הזכאויות לכלל האוכלוסיות הזכאיות. למה חייל שהוא בקבע או חייל שהוא מילואימניק צריך לקבל פחות. זאת אומרת, קודם כל להשוות את כל הזכאויות של כל האוכלוסיות, בין אם זה נשות מילואים עם ובלי ילדים, בין אם זה אוכלוסיות זכאיות מפונים, בין אם זה נפגעים, פצועי נפש. זאת אומרת, יש פה התייחסות אך ורק למילואים ולנשות מילואימניקים, אבל מה עם שאר האוכלוסיות? האם הם לא סטודנטים? האם הם לא צעירים וצעירות שצריך לדאוג להם?
דבר שני, חבר'ה, שוב פעם נפלנו בפח וקיבלנו מתווה לא מחייב ולא מספק. המתווה הזה הוא חותמת גומי, כי בסופו של דבר כל מוסד – הטוב בעיניו יעשה. כי ככל עוד אין יישור קו בין כל המוסדות, כל אחד יכול להגיד שזה פוגע ביושרה וביוקרה של התואר אם אין איזשהו יישור קו, אז אנחנו חייבים ליישר את הקו. ואני מתחברת למה שפה חברי אמר. חברים, בסוף, אם אתם לא תדאגו למי שמניע את המשק, למי שמשלם מיסים, למי שמשרת במילואים, בסוף אנחנו רק נותנים ונותנים ולא מקבלים שום דבר בחזרה. בסוף גם אחוזי ההתייצבות במילואים יפחתו וזה יפגע בכל אורח החיים שלנו, לא כי אנחנו לא רוצים לשרת, לא כי אנחנו לא רוצים. אז אני מקווה שהמתווה הזה הוא טיוטה ראשונית וייתנו ממש הצעות אופרטיביות איך לעזור לסטודנטים לסיים את התואר, לא לעכב אותו, לסיים אותו בכבוד, תוספת זמן רוחבית לכולם, ציון גבוה, מועד ייחודי לכל האוכלוסיות הזכאיות. חבר'ה, תתעוררו לפני שבאמת יהיה לנו מאוחר מדי. תודה.
<< דובר >> אופיר חנציס: << דובר >>
אדוני היושב ראש, אני מבקש להגיד מילה אחת, דקה, חצי דקה, חצי דקה, שמי אופיר, אני שדלן מחברת הקבינט, אנחנו מייצגים את התאחדות הסטודנטים, אופיר חנציס מחברת הקבינט, אני שדלן, מייצגים את התאחדות הסטודנטים. בקשר למה שידידי סוף והגברת הנחמדה אמרו עכשיו, אנחנו כולם מדברים על מתווה וזה מבורך והכרחי, אבל יכול להיות שעוד שנה, לא יודע אם אתה תהיה יושב–ראש הוועדה או מישהו אחר, נבוא לפה ונבקש מתווה נוסף לשנה הבאה. ולכן אני חושב, ואני אומר את זה גם בשם ההתאחדות, צריך לחוקק או לקבוע תקנות שעת חירום ייעודיות לעניין האקדמיה. כלומר, כמו שיש במצב מלחמה משק לשעת חירום, משק חיוני שהשר הממונה הרלוונטי קובע תקנה ואז כל המשק מתיישר לפי התקנה, כך צריך גם לעשות באקדמיה, כי כמו בסופו של דבר לא הגיוני שכל מוסד הישר מניו יעשה, צריך להיות איזשהו טול, איזושהי תורת לחימה, איזשהו פק"ל קבוע שמגדיר בדיוק איך המוסדות להשכלה גבוהה פועלים בעתות חירום.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
רק אני אגיד שתקנות לשעת חירום זה כשהכנסת לא מתפקדת. בגדול אין סיבה ללכת לתקנות לשעת חירום. לא כל דבר שחוקק כתקנות שעת חירום היה מוצדק לחוקק כתקנות שעת חירום. כל עוד הכנסת מתפקדת – יש כנסת ויש ממשלה וכדאי לשמור על זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הוועדה שולחת תנחומים למשפחות השכולות, איחולי החלמה מהירה לפצועים, מתפללת להשבתם לשלום של כל החטופים והחיילים. נוכח המצב הביטחוני המתמשך מערך המילואים מתבקש להמשיך לפעול משמעותית ובתוך כך גם הסטודנטים המשרתים. הוועדה חוזרת ודורשת לדאוג לצורכי הסטודנטים והסטודנטיות המשרתים במילואים. יש לדאוג למתווה מורחב ושוויוני לכל הסטודנטים המשרתים בכל מוסדות האקדמיה. הוועדה רואה בחומרה את העובדה שור"ה לא מצאה לנכון לשבת עם קמל"ר עד לרגע זה כדי להגיע למתווה מוסכם. הוועדה קוראת לור"ה לשתף פעולה עם קמל"ר ולהגיע להבנות על מתווה לשנת הלימידים התשפ"ו לסיוע לסטודנטים ולסטודנטיות משרתים ומשרתות במילואים. לאור העובדה שמאז הדיון האחרון ור"ה לא מצא לנכון לשבת עם קמל"ר ולהגיע להבנות, אני מנחה את הוועדה להתחיל בניסוח לחקיקה והצעת החוק תהיה מטעם הוועדה.
<< דובר >> תמי סלע: << דובר >>
לא יכולה להיות מטעם הוועדה אבל מטעם חברי הכנסת של הוועדה. ועדת החינוך לא יכולה להגיש הצעות חוק. אם תהיה פנייה של הרבה חברי כנסת ניתן יהיה לקדם את ההליך בזריזות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נמצא פתרונות יצירתיים. הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:04. << סיום >>