פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 471 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, י' באב התשפ"ה (4 באוגוסט 2025), שעה 13:14 סדר-היום: << נושא >> 1. חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג–2023 << נושא >> << נושא >> 2. ממצאים חמורים על כשלים מערכתיים במערך הפיקוח בגיל הרך << נושא >> << נושא >> 3. אי-סדרים בוועדות הקבלה למעונות היום לפעוטות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר רון כץ קטי קטרין שטרית מוזמנים: אסף ליבוביץ – מנהל אגף א' מטה ראמ"ה, משרד החינוך ליאור טוביה – סגן מנהל מינהל ביטחון, שע"ח וסייבר, משרד החינוך אייל גינגולד – ממונה ייעוץ משפטי מעונות יום, משרד החינוך אסיה בינוס – יועצת שר החינוך, משרד החינוך קרן דהרי בן נון – ייעוץ וחקיקה משפט פלילי, משרד המשפטים חגי פרבר – מנהל תחום ניהול ידע פיקוח ובקרה, משרד הרווחה והביטחון החברתי נעמי אבוטבול – מפקחת ארצית מועדוניות וסמך מקצועיים, משרד הרווחה והביטחון החברתי עמית שפילברג – עוזרת יועצת משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי אבי בוזו – ראש חוליית העברת מידע מדור מידע פלילי, המשרד לביטחון לאומי סיוון שחר – ראש חוליית חסרי ישע קטינים, המשרד לביטחון לאומי עדי פרץ – יועץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי חגי פורגס – מנהל תחום בכיר הנגשה לציבור, משרד העבודה ורדה מלכה – ראש מטה אגף בכיר עידוד תעסוקת הורים, משרד העבודה אושרה פטל-רוזנברג – פרקליטה, פרקליטות המדינה הילה בוסקילה – עו"ד, הנהלת בתי המשפט נעם וילדר – יועצת משפטית, המועצה לשלום הילד לילך יעיש – מחזיקת תיק הגיל הרך, עיריית ראש העין קרן אוחנה איוס – מנכ"ל חיב"ה ארגון גני הילדים הפרטיים שיר לבנון מנטל – מנהלת פרויקטים, המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך נטלי אלון – יועמ"שית עמותת שליו שרונה שליו – עמותת שליו דיאנה עבד אל רחים – מנהלת מערכת חינוך רציפה מלידה עד גן חובה חליל עבד אל רחים – מנהל מערכת חינוך רציפה מלידה עד גן חובה הדס חכימי – מייסדת מיזם שומרת הטף קונסטנטין שוויביש – מנכ״ל איגום ח.פ – הורה א' – אימא לילד עם צרכים מיוחדים חנה קטן – נשות תקומה מוזמנים(באמצעים מקוונים): יערה שילה – מומחית בגיל הרך מכללת אפרתה ייעוץ משפטי: נירה לאמעי ברסלבסקי מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: ריקי קמחי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג–2023 << נושא >> << נושא >> ממצאים חמורים על כשלים מערכתיים במערך הפיקוח בגיל הרך << נושא >> << נושא >> אי-סדרים בוועדות הקבלה למעונות היום לפעוטות << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט י' באב התשפ"ה, 4 באוגוסט 2025. הוועדה תתחלק לשלושה נושאים עיקריים. נושא הראשון – ישיבת מעקב אחר יישום חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג–2023. נושא שני – ממצאים חמורים על כשלים מערכתיים במערך הפיקוח בגיל הרך. והנושא השלישי – אי-סדרים בוועדות הקבלה למעונות היום לפעוטות. אני רק אגיד שהנושא השני הוא על פי בקשת דיון שליש של חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> אתי דנן: << דובר >> זה לא שליש, זאת בקשה של חברת הכנסת לזימי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. נירה, את רוצה לתת לנו סקירה על החוק ואז נתקדם. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> שלום לכולם, אני אתן רקע כללי. אנחנו מתכנסים כאן בפעם השלישית מאז שהחוק הזה חוקק ב-2023, חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע. החוק פורסם באוגוסט 2023 ונכנס לתוקף ב-3 באוגוסט 2024. למעט סעיף ועדת המומחים שנכנס לתוקף עוד קודם. ועדה שהייתה אמורה להיות מוקמת ולהתחיל לדון בפטורים מהכללים שקובע החוק הזה. קובע איסור עיסוק והעסקה של מי שהורשע בעבירה אלימות או התעללות כלפי ילדים עד גיל שש. בחסרי ישע במקומות עבודה מסוימים, כמו מסגרות חינוך, מגורים או טיפול בילדים עד גיל שש ובחסרי ישע. החוק מחייב את המעסיק לקבל אישור משטרה שאים מניעה להעסקת אותו עובד במוסד. מנגנון שדומה לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים. יש הקבלה בין החוקים האלה, והחוק שלנו מרחיב מאוד את הכלל לגבי העסקה של אנשים עם הרשעות בעבירות עיקריות שקשורות לאלימות, וספציפית לאלימות נגד ילדים. בחוק קיים מנגנון של ועדת מומחים שיכולה לתת פטור לאדם שלא עומד בתנאי החקיקה אבל סבורים שניתן להעריך את המסוכנות שלו כיום ולקבוע שהוא איננו מסוכן עוד על פי הנחות המוצא של החוק. המשטרה הייתה אמורה להתקין תקנות לגבי מתן אישורים. אנחנו נשמע עוד מעט מהמשטרה איך פועל הדבר הזה כרגע בלי תקנות. אנחנו יודעים שטיוטת התקנות הונחה בפני הוועדה לביטחון לאומי, נשמח לשמוע קצת על הטיוטה. קודם כול איך המנגנון עובד היום, כשהחוק כבר שנה בתוקף ואז נשמע מה אתם מכוונים לעשות בתקנות הללו בהנחה שהן יאושרו על ידי הוועדה לביטחון לאומי. מבחינת משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, נרצה לשמוע מה קורה עם ועדת המומחים. כיצד היא עובדת, גם שם היו אמורות להיות מותקנות תקנות וטרם עודכנו. קיבלנו דיווח משר המשפטים ומהשר לביטחון לאומי לפי החוק, בדצמבר 2024. השר לביטחון לאומי דיווח לנו שמכניסת החוק לתוקף, קרי אוגוסט 2024 עד לדצמבר 2024, פנו למשטרה לקבלת אישור 127,937 אנשים. מתוכם ניתנו 127,922 אישורי משטרה. כלומר לא ניתנו לכ-50 אנשים אישורים. דיווח משר המשפטים לגבי ועדת המומחים – מאז כניסת החוק לתוקף הוגשו שתי בקשות לוועדת המומחים ושתיהן עדיין תלויות ועומדות נכון לדצמבר 2024, אנחנו נקבל עדכון בעניין הזה. ובכלל על ההיבטים השונים של עבודת הוועדה, המידע שהיא אמורה לקבל מהמשטרה. האם היא מקבלת? כיצד היא מקבלת? האם הדברים האלה עובדים? זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לשמוע כרגע. היו נושאים מסוימים שעלו בישיבת המעקב הקודמת. למשל: העניין של כפילו ת לגבי בדיקת עבר פלילי עבור מנהלי המעונות בהגשת בקשה לרישיון, כשהם צריכים להשיג אישור לגבי עבר פלילי לגבי אותם העובדים ובמקביל גם לפי החוק הזה. כיצד הדברים עובדים? דובר בזמנו שאולי הכפילות תטופל, האם טופלה? שאלה נוספת שעלתה היא העניין של מעסיקים גדולים שיכולים לפנות באתר האינטרנט של המשטרה, ככל הנראה יהיה אפשר לפנות בעתיד. אבל רק מעסיקים שמעסיקים יותר מ-50 אנשים ושמגישים יותר מ-50 בקשות. גם זה עלה, האם ניתן להקטין את מספר העובדים שמקנים אפשרות להגיש בקשות כאלו. הנושא של העלאת מודעות לקיומו של החוק – עוד דבר שהחוק עצמו קבע שגם על משרד החינוך לבצע, להעלות מודעות לקיומו של החוק. החוק הזה באופן יחיד ומיוחד קובע שגם הורים שמעסיקים מטפלת או בייביסיטר לצורך העניין יכולים גם עבור אותו אדם אחד לבקש מאותו אדם להביא או לפנות למשטרה ברשותו של אותו אדם ולקבל אישור לגבי עברו הפלילי. האם הדבר הזה נמצא בידיעתם של הורים? דובר בישיבה הקודמת על כך שאולי משרד החינוך יפיץ את הנושא הזה בקרב ההורים באמצעות SMS שהוא שולח באופן קבוע. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מתוך ה-SMS? << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> שיש חוק כזה בכלל. להעלות את המודעות לקיומו של החוק כי הוא באמת יוצא דופן בכך שהוא מאפשר גם לגבי מטפלת בבית או לגבי בייבי סיטר אילו, לראות איזשהו אישור על עבר פלילי לפי החוק הזה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זאת באמת שאלה חשובה איך מיידעים. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> כמובן שהחוק לגבי ועדת מומחים כבר פורסם. פורסמו למעסיקים כל מיני הודעות. השאלה היא ספציפית. בזמן שיש לנו היום אני מציעה שאולי נתחיל עם המשטרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> המשרד לביטחון לאומי, בבקשה, לגבי התקנות. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> התקנות ובכלל יישום החוק בשנה האחרונה. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> נעים מאוד, אני ראש חוליית העברת מידע במדור מידע פלילי. כל הנושא הזה של החוק והאישורים הוא תחת המדור שלנו. את הטיוטה לתקנות העברנו זה מכבר, אנחנו מקווים שהאישור יתקבל כמה שיותר מהר. אבל עם כניסת החוק לתוקף אנחנו כבר מפיקים את האישורים, את הסירובים והכול עובד. אנחנו עובדים על אותם הטפסים ועל אותן ההנחיות בהתאם לטיוטת התקנות שכבר כתבנו. איך זה עובד היום – כמו שנאמר פה גם המעסיק יכול להגיש את הבקשה וגם האדם עצמו יכול להגיש את הבקשה. כרגע מבחינה מקוונת זה ניתן רק לבן אדם פרטי שרוצה לקבל את האישור ללכת לעבוד במוסד מסוים. הסיבה היא שזאת הדרך היחידה כיום שנמצאת בממשל זמין, רק אותו אדם יכול להיכנס. אנחנו עובדים כרגע על פיתוח בשיתוף פעולה איתם, שגם מעסיקים שיש להם מתחת ל-50 עובדים יוכלו לעשות את זה באופן מקוון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש צפי לזה, אבי? << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> אין לנו צפי כרגע, זה יותר עניין של פיתוח טכנולוגי, שם המוקש שלנו. אבל אני יכול להגיד שהיו לנו כבר כמה דיונים בנושא הזה ויש התקדמות טובה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> זה דרך האתר הממשלתי? אתם מחכים למערך הדיגיטל? << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> למערך הדיגיטל. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> כלומר זה לא פיתוח של המשטרה, זה מערך הדיגיטל. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> לא, זה לא פיתוח שלנו. אנחנו מנסים שזה יהיה על אותה פלטפורמה של מה שיש לנו כרגע, שבה העובד עצמו מגיש בקשה. זה דורש פיתוח. יש את העניין של 50 עובדים, זה מופיע גם בתקנות. התאמנו את התקנות גם לתקנות של המין, כמו שיש לנו את אותם הטפסים ואת אותם האישורים הנדרשים. למי שמעסיק מעל 50 עובדים יש לו אפשרות לעשות את זה באופן דיגיטלי, זה לא מקוון מלא. בפעם הראשונה הוא צריך לגשת לתחנת המשטרה ושם הוא מזדהה. אנחנו מסבירים לו איך הוא צריך לעשות את הבקשות, מה נדרש ממנו לשמור, איזה טפסים הוא צריך להחתים. רק אחרי שאנחנו מסבירים לו אנחנו מגדירים אותו אצלנו במערכת כמעסיק בעל התחייבות, כי הוא מתחייב לשמור את כל הטפסים, כי בפעם הבאה הוא כבר לא מגיש את הטפסים אלינו כדי שנוודא שבאמת אותו בן אדם רוצה לעבוד ולכן הוא שומר את הטפסים אצלו. הוא שולח קובץ אקסל במערכת ממוחשבת, אנחנו שולחים את זה בדואר רשום בגלל שזה חומר שמור ופרטי. כרגע התשובות לא חוזרות למייל של האדם שמגיש את הבקשה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> לאדם הפרטי זה כן חוזר לאתר הממשלתי. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> לאדם הפרטי זה נכנס לאזור האישי במערך הדיגיטל, באזור הממשלתי של האדם עצמו. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> בתוך כמה זמן אדם מקבל תשובה כזאת או את האישור? << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> אם אין עליו כלום – 24 שעות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> למעסיק מותר לבקש את המסמך הזה? << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> איזה מסמך? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> את האישור. למעסיק מותר לשלוח את העובדים? << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> חייב, חייב. החוק מחייב כל מעסיק להעסיק בן אדם בכפוף לכך שיש לו את האישור. הוא יכול להעסיק אותו, יש בתוך החוק את סעיף 7, והוא יכול להעסיק אותו במשך 90 יום, אם הוא ניסה להגיש את הבקשה והוא טרם הגיש אותה. הוא יכול להעסיק אותו 90 יום ובסוך 90 הימים הוא חייב שיהיה לו את האישור הזה כי אחר כל הוא לא יכול להעסיק אותו. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> 30. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> 30 יום זה נכון לעכשיו, למשך עשר השנים הקרובות, אם אני זוכר נכון, זה 90 יום. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> 90, נכון. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> סליחה, לגבי המעסיק של 50 איש. אפשר לגשת לכל תחנה? לאיזה אגף? << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> לכל תחנת משטרה. בשני המקרים גם האדם וגם המעסיק יכולים לגשת לכל תחנת משטרה, יש מה שנקרא משל בתחנה. אלה שוטרים שאנחנו מעבירים אותם הסמכות. הם יודעים מה לעשות, הם יודעים איך להגיש את הבקשות. הם גם יודעים להנחות את המעסיקים הגדולים שלא יודעים את העניין הזה שיש להם מעל 50 עובדים. הם מנחים אותם לפנות באפיק הזה של הבקשות המקוונות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> סיוון, אם תוכלו להסביר את ההבדל בין הבקשה לבדיקה לאי-רישום פלילי ביחס לבדיקה הזאת. כלומר, איזה מידע אחר שנניח כשאנחנו מגישים הרשאה למשרד החינוך לבדיקה לאי-רישום פלילי יכול להתקבל שאנחנו לא יכולים לקבל במערכת של משרד החינוך. בפעם הקודמת דיברנו על כפילויות ולא הבנו את ההבדל עד הסוף. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> אני אפתח את החוק כדי להגיד. החוק הזה קובע מהן עבירות אלימות והן עבירות מאוד ספציפיות, זאת לא כל עבירת אלימות. כלומר לצורך הדוגמה, סעיף 1 לעבירות אומר שזה לפי סעיף 335ב' לחוק העונשין. במקרה הזה של האישור זה רק אם אדם הורשע בעבירה הזו, הוא הורשע בתקופות המנויות גם פה בחוק, שזה 10 או 18 שנים אם אני זוכר נכון, וגם אם זה בוצע כלפי חסר ישע או כלפי ילד. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל לא יראו את זה בבדיקה לאי-רישום פלילי. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> להיפך. אם את מתכוונת לקבלת המידע הפלילי על בן אדם. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא. אני מדברת על הטופס במערכת הרישוי. לא יראו את זה או שכן תראו את זה? << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> במשרד החינוך אתם רשאים לקבל את כל ההרשאות, לא רק הרשאות אלימות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אז למה המעסיקים צריכים לגשת שוב כדי לקבל את אותה האינפורמציה? << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> זה נדון בעת החקיקה, זה מה שנקבע והוחלט. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> זה גם מה שאנחנו אמרנו. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא ברור למה צריך לשלוח את מנהלי המעונות פעמיים, גם למשרד החינוך וגם למשטרה פרונטלית, פיזית, לגשת כדי לקבל את אותו מידע. ימחל לי כבוד היושב-ראש, את הדבר הזה אני עדיין לא מצליחה להבין. אלו עבירות מנויות בתוספת השנייה שקבועות בחוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם משרד החינוך קיבל את האישור ויש לו אישור העסק, הוא יכול להעביר את אישור העסקה למעסיק. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> אני לא מקבל אישור העסקה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז מה אתה מקבל, ליאור? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> אני שולח לרישום פלילי ואני מקבל את כל מה שיש על האדם הזה, כולל אם יש לו הרשעה בעבירה על קטין. הודענו בזמנו ואמרנו שאנחנו בכל מקרה בודקים וחבל לעשות כפילות, אבל החוק אומר, לא, בחוק הזה ספציפית הבעלות או המעסיק הוא זה שצריך לגשת ולבקש את האישור. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> אני יכול להבין את ההיגיון תחת זה, אני אנסה להסביר את העניין. דבר ראשון, למיטב ידיעתי והיו לי הרבה ישיבות עם משרד החינוך בנושא הזה, אתם מקבלים את זה בכספת אתם לא שולחים אנשים לקבל גם את האישור. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> נכון, נכון. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> בניגוד להרבה. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> אצלנו לא הולכים. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> נכון. אתם מבקשים על X ואתם מקבלים על X את האישור או את הסירוב. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> ומעדכנים את מנהל המעון האם העובד רשאי להיות מועסק או אינו רשאי להיות מועסק. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> נכון. דבר ראשון כי כשאתם מקבלים את הרישום הפלילי ולא את האישור הזה יש לכם שיקול דעת של מה לעשות באותו מקרה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> יש פה מישהו מהייעוץ המשפטי של משרד החינוך? יש לכם חלוקה לעבירות חמורות כשאתם מחליטים לתת אישור. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> אני מטפל ואחראי לזה. כל רישום פלילי לפי מבחן אם הוא נוגע לעבודתו או לעבודתה של אותו מישהו שנמצא במעון, יש ועדה שאני עומד בראשה, עם הלשכה המשפטית, עם פדגוגיה וכו' ודנים באותו סוג של מב"ד. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> לא. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> בחוק הזה את הרשאה. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> בדיוק. יש הבדלים בין המרשם הפלילי שאתם מקבלים. דבר ראשון זה עניין של שיקול דעת, כשאתם מקבלים רישום פלילי אתם יכולים לשקול על המשך העסקתו. במקרה הזה ברגע שמשרד החינוך מקבל סירוב מהמשטרה אסור למשרד להמשיך ולהעסיק. דבר שני, זה ענין של תקופות התיישנות ומחיקת העבירות. החוק של האלימות מחמיר יותר בעניין הזה, כי אנחנו לא יכולים לתת אישור לאדם שהורשע בעבירה מסוימת שיכול להיות שברישום הפלילי שלו היא כבר לא קיימת. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> אבי, זאת בדיוק הסיבה שבגינה זה נשאר כמו שהוא בחוק. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> כלומר, אם יחוקק חוק על מישהו שפעם לא שילם מיסים, אני אבקש אישור ממשרד החינוך, מהמשטרה וגם ממשרד אוצר? ובפעם הבאה אם יהיה חוק לגבי עוד איזושהי עבירה, אני אפנה לעוד ארבע גורמים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קונסטנטין, אתה רוצה לפתוח עכשיו את החוק בחזרה? זה החוק שחוקק, כרגע אנחנו עוקבים אחרי היישום שלו. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> חשוב לומר שמוסד לפי החוק הזה זה משהו רחב הרבה יותר, החוק הזה מטפל בחסרי ישע, מוסדות סיעודיים, תשושי נפש, בתי חולים מסוימים, בעוד שחוק הפיקוח על המעונות מדבר על מעונות של שבעה ילדים ויותר ולכן זה שונה. מה שיותר מעניין, בזמנו לזרוע העבודה כשהיא הייתה אחראית על המעונות הייתה החלטה פנימית שלהם עם חלוקה של עבירות. אתם עובדים לפי אותה החלטה? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> יש אותה. יש נוהל מסודר, יש סיווג של עבירות וככה אנחנו פועלים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> רגע, בתוך הוועדה הזאת שאתה מדבר עליה יש גם נציגים ממשרד הרווחה? רק משרד החינוך? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> רק משרד החינוך. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> שלה לגבי המועדים, אמרת שהקבלתם את התקנות האלו לתקנות של קבלת אישור משטרה לפי חוק למניעת העסקת עברייני מין. אבל בתקנות שם האישור ניתן בתוך 21 ימים. בטיוטת התקנות שהגשתם עד שנת 2034 ביקשתם 90 ימים. ומשנת 2034 30 ימים. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> נכון. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> זה לא בדיוק מקביל בעניין המועדים. אתה רוצה להסביר למה? ולא בטוח שיאשרו לכם את זה בוועדה. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> כן, כי החוק פה הוא שונה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה הפערים? << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> אדוני, זה נובע מסעיף 7. החוק עצמו מציין שאדם יכול לעסוק או להעסיק במשך 30 יום ולעשר שנים ל-90 יום. בניגוד למין ששם המערכת היא יותר אוטומטית, בחוק הזה, וזה ידוע, יש גם בדיקות ידניות. מהכניסה לחוק בדקנו 200 ומשהו תיקים ידנית. לבדוק ולקבוע מהו הגיל של הקטין, כי זה לא כל קטין, זה ילד ופה ילד זה גיל שש. במערכת האוטומטית לא מופיע לי גיל הילד ולכן אנחנו נכנסים לתיקים ובודקים. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> אני אשלים, שנייה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> סיוון, למה ללכת על הגבול? אם הם רשאים להעסיק עד 90 ימים, למה לקחת סיכון שאם זה לא יגיע בזמן יכול להיות שהם יהיו עבריינים. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> כי אלה זמני הבדיקה שלוקחים לנו. אני אגיד שהיום אנחנו לא מגיעים ל-90 יום, אבל זה גם עניין החוק. לא בכדי כשהמחוקק קבע את ה-90 יום הוא קבע את זה כ-90 יום. לקחו פה בחשבון את הצורך בבדיקות ידניות. בניגוד למערכת אוטומטית בדיקה ידנית לוקחת יותר זמן. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> העניין של הזמנים שאחר כך מתקצר נובע מזה שברגע שחוקקו את החוק הוספנו איזשהו פיתוח טכנולוגי שאפשר לסמן את העניין הזה של הגיל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז זה כן יופיע. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> מה שלא היה קיים בעבר ואי-אפשר היה לעשות את זה רטרואקטיבית. ברגע שיעבור הזמן הזה וכל התיקים שיהיו בשנת 2023 כבר יכללו את הפיתוח הזה כבר לא יהיה צורך בבדיקות הידניות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אפשר לקצר. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> יהיה צורך פחות בבדיקות. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> כלומר הגיל של הילד כבר יקפוץ לכם אם הוא יהיה עד גיל שש. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> זה פיתוחים שאנחנו מפתחים תוך כדי העבודה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אולי תצליחו לפני 2024. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> גם אם נצליח זה לא יחול רטרואקטיבית. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> רטרואקטיבית זה העניין. זה לא שזה לוקח 18 שנים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יהיו עדיין אנשים שירצו להיכנס למערכת. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> זה האנשים החדשים שיבואו. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אותי מטרידה הגבוליות. יש להם 90 יום מקסימום להעסיק אדם שאין לו אישור משטרה, ואתם נותנים את האישור עד 90 ימים. מה קורה במקרים הגבוליים שהם לא יספיקו ואז הם אולי יפעלו נגד החוק. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> מכניסת החוק לתוקף לא נתקלתי במקרים כאלה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> זה בכלל זמנים שעדיף לקצר כדי לדעת כמה שיותר מהר את מי מעסיקים. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> כן, אבל אני יכול להגיד מצד שני שיש לנו תיקים שלוקחים לנו הרבה הרבה הזמן לבדוק אותם. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> הישנים יותר, עם מאסרים קודמים וארוכים. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> גם ישנים, גם בתיק לא ישן יש קושי הרבה פעמים לקבוע מה גיל הילד וזה לוקח זמן. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> גיל הילד הוא המכשול. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> זאת הסיבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא גיל הילד, הגיל של מי שהורשע. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> לא. מי שהורשע הרי החוק קבע ספציפית שמי שיינתן לו סירוב הוא רק מי שהורשע בתקיפה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון, מי שהורשע לצורך העניין בשנת 1995 והוא עדיין רלוונטי לכניסה למערכת ב-2030. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> השאלה הי האם הילד שהוא התעלל בו היה בן ארבע או בן שמונה. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> אדוני, אם אדם הורשע בעבירה של תקיפה של ילד בגיל שש ויום הוא מקבל אישור אוטומטי ממשטרת ישראל. אנחנו צריכים להבין שהחוק הזה אומר שילד הוא רק מי שהוא בגיל שש. אני צריך לבדוק מה היה גיל הילד בשנת 1995. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אבל אם אתה מתחיל את החקירה לפני, כשהוא היה בגיל חמש? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מכאן והלאה כן יופיע לו. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> תלוי במה הוא הורשע. בסופו של יום החוק הזה קובע הרשאות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> מעת ביצוע העבירה. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> אנחנו צריכים לקבוע מה הגיל שבו הילד היה בזמן ביצוע העבירה. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> בזמן ביצוע העבירה. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> אם עכשיו יהיה לי תיק של 20 או 30 אישומים אני צריך לבדוק את גיל הילד בכל אישום ואישום. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> נכון. והינה, היו לנו כמה מקרים שעד עכשיו אנחנו מנסים לאתר. התיקים בוארו, נמחקו, לא נמצאים בבתי המשפט ולא אצלנו, הם לא נמצאים בשום מקום ואין לנו דרך לקבוע. זה אומנם מקרים נדירים אבל הם קיימים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הנהלת בתי המשפט, עורכת הדין הילה בוסקילה. איפה אנחנו עומדים עם ועדת המומחים? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> שלום, ועדת המומחים כפי שציין הייעוץ המשפטי התחילה לעבוד חצי שנה לפני כניסת החוק לתוקף. המטרה הייתה לאפשר איזושהי תקופת גרייס לאותם האנשים שרוצים להגיש בקשת פטור, כדי להיערך לכניסת החוק לתוקף ולקבל את האישורים האלה לפני שהמוסד יפנה אליהם. מכניסת החוק לתוקף, אוגוסט 2024 ועד היום, הוגשו שתי בקשות לוועדת המומחים. הייעוץ המשפטי צין שבדצמבר הן היו עדיין תלויות ועומדות. ניתנה בהן הכרעה ושתיהן התקבלו. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> את יכולה לתת לנו דוגמה למה שהיה שם? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני לא יכולה להתייחס לתיקים תלויים ועומדים. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> בלי פרטים מזהים. כדי שנבין למי אתם נותנים פטור. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> אני מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בוועדות האלה ובבקשות אנחנו מייצגים את היועץ המשפטי לממשלה, באי כוח ליועץ המשפטי לממשלה. שתי דוגמאות: אחת, אישה שהגישה בקשת חנינה וקיבלה מנשיא המדינה חנינה וברישום הפלילי שלה לא מופיעה ההרשעה. לכן היא לא נכנסת לגדרי החוק. דוגמא שנייה, אישה שביקשה לעבוד במוסד כמנקה ולא לעבוד עם ילדים. היא גם לא נכנסת לגדרי החוק. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> במה היא הורשעה? << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> היא הורשעה בעבירת אלימות. שתיהן. לא נכנסים לגדרי החוק כי מי שנכנס לגדרי החוק זה מי שרוצה לעבוד עם ילדים או לטפל בחסרי ישע. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> לאישה שקיבלה חנינה אין בכלל רישום פלילי. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> הרישום נמחק. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> למה היא נכנסה בכלל לגדרי החוק? << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> היא לא נכנסה, היא הגישה בקשה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> ליתר ביטחון? << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> כן. היא פנתה ישירות. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> היא פנתה ישירות לוועדה ומכן ההליך נוצר, לכאורה היא לא הייתה צריכה בכלל לפנות מלכתחילה. << אורח >> אושרה פטל-רוזנברג: << אורח >> אלו שתי הדוגמאות. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אלה דוגמאות שבהן הוועדה לא הייתה צריכה חומר על הבן אדם, לא להעריך את המסוכנות, איך אתם ערוכים, בכל זאת אנחנו עושים ישיבת עדכון, כן לטפל במקרה כזה שצריך להעריך מסוכנות בהארדקור של החוק הזה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> כמו שציינת עד היום הוועדה לא נדרשה לכך, החוק מגדיר בצורה כללית את המסמכים שהוועדה רשאית לקבל. אבל כאן מגיע המקום של התקנות שאמורות להסדיר את הנושא למי לפנות, איך לפנות, ומה המסגרת של המידע. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> יש טיוטה של התקנות האלו? מה הן הולכות לכלול? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> אני מייעוץ וחקיקה, אנחנו בעבודה על התקנות, היו כבר כמה ישיבות ולצערי זה עדיין לא הושלם. אנחנו בשלבי ניסוח וממש בשאיפה לסיים את העבודה במהלך הפגרה. בחנו כמה חלופות ושואלים איזה מידע הוועדה צריכה לקבל. אני מניחה שעד תום הפגרה ניתן יהיה לסיים את העבודה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> מי חברי הוועדה היום? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> בראש הוועדה עומד כבוד השופט גיא אבנון, מבית משפט שלום בנתניה, ושני חברות ועדה שנבחרו בצו הסכמה של שר המשפטים. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> שהם מומחיות בקרימינולוגיה. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> גב' תמר אשת סבג והגב' נילי כהן רוכברגר – אלו שתי חברות ועדת המומחים. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> הן באות מרקע של קרימינולוגיה? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני לא מכירה, זה מינוי שהוא בהתאם לצו הסמכה של שר המשפטים. כלומר זה לא בהתייעצות איתנו או משהו כזה. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> הן היו חברות הוועדה מלכתחילה. היו"ר הקודם של הוועדה היה שופט בדימוס שפרש בסוף 2024, ובעקבות זה השופט אבנון החליף אותו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי. משרד החינוך, בבקשה. ליאור, ספר לנו איך אתם חיים עם החוק האהוב. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> חודשיים לפני שהחוק נכנס לתוקף הקמנו ועדה שמיפתה את כל הזהויות הרלוונטיות לבדיקה. היינו בדו-שיח עם אבי. בסופו של דבר הגענו לאוכלוסייה של כ-60,000 גננות שאנחנו אמורים לבדוק. בדקנו אותן ומעכשיו הן במערכת הזמנות בזמן אמת אז זה On going. אנחנו לא מטפלים במעונות חוץ מבדיקת הרישום הפלילי הרגילה שאנחנו מבצעים אני לא נכנס לסוגיית האישורים הרשמים. מבחינתנו אין פערים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתם לא מטפלים במעונות? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> לא. מבחינת החוק. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> מבחינת החוק. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> אני עושה רישום פלילי לכל המטפלות במעונות במתן הרישיון וכמו שאדוני מכיר, אנחנו מבצעים ועדה על כל מי שיש לו רישום פלילי. יש לי את הנתונים למי שצריך ואני זמין לתת לו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קרן, בבקשה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אני עורכת דין יושבת-ראש פורום הגנים הפרטיים בישראל. אמרתי את מה שהיה לי להגיד. היו לנו כמה שאלות הבהרה. אני חושבת שחלק מהדברים החיוביים של חוק הפיקוח זה הרף המינימלי של בדיקה לאי-רישום פלילי. אני חושבת שכשאנחנו עוברים את המשוכה הזאת אנחנו לא בהכרח עוברים לצד הבטוח, אבל אני חושבת שהמערכת בודקת היטב. אנחנו סומכים על משרד החינוך בעניין הזה של הבדיקות לאי-רישום פלילי. וככל שיכתבו התקנות ותצא הודעת הסברה לציבור המעונות, אני מאמינה שאנחנו אכישהו נצליח לסנכרן אינפורמציה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קונסטנטין, בבקשה. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אני מאיגום. אני מעסיק יותר מ-200 איש אז קל לי יותר לבוא לתחנת המשטרה בפסגת זאב ושם להסדיר את העניינים. אבל אצל קרן כל מנהלת מעון במעון קשה לי להבין מה היא תעשה. אני מחכה לסנכרון של שתי המערכות, לא הבנתי למה לא ניתן לסנכרן את זה. אני מאמין לכם שאי-אפשר. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבי, תצטרכו לקחת בחשבון את עומס הפניות, מכיוון שאחת הבעיות הכי גדולות שיש לנו, שהיא תמיד מונחת פה בחדר כפיל לבן, היא תחלופה של צוות. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> תוך כדי שנה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> בעיית כוח האדם היא הגדולה ביותר, וכל מי שמועסקת חודש, חודשיים או שלושה תצטרך לעבור את התהליך הזה. זה אומר שיצבאו בפתחכם עשרות אלפים של כוח אדם. זה משהו שצריך לקחת אותו בחשבון במערכת. נירה, יכול להיות שלטובת העניין יש את לוחות הזמנים היותר מרווחים כדי שיהיה אפשר לטפל בכל הפניות. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> לצערי, התקנות לא מאושרות בוועדה הזאת, הן בוועדה לביטחון לאומי. הן הונחו שם ואין עדיין תאריך לדיון ואני לא יודעת האם יספיקו בפגרה הזאת. צריך לראות מה הוועדה תאשר, הוועדה לא מחויבת לאשר את התקנות שהמשטרה מבקשת כלשונן. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לגמרי. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> יש לי עוד שאלה שסמוכה אבל לא בנושא הזה, אם אפשר עכשיו, לגבי תיקים שנפתחו נגד גננות או מטפלות. ואחרי שנה או שנתיים עדיין אין מידע על זה האם זה נסגר או לא נסגר. איך אפשר לוודא את זה? אישה בת 55, שהוגשה נגדה תלונת סרק, אני לא מפחד מהמילה הזאת, הגיעה למשטרה לקחו ממנה טביעות אצבע והכול כמו שצריך. עכשיו והתיק פתוח והיא עדיין עם כתם ולא יודעת מה קורה איתה. אנחנו לא יכולים לפנות בשמה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קונסטנטין, זה לא רלוונטי לחוק. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> לחוק הזה לא, אבל אני רואה את נציגי משטרת ישראל ומייד קופצת לי השאלה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אבל את זה משרד החינוך כן רואה. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> הייתי בקשר עם משרד החינוך. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> כל אדם שרשום במערכת החינוך, ברגע שנפתחת נגדו חקירה זה קופץ במשרד החינוך. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אני יכול לפנות למשרד החינוך כביכול בנוגע לזה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ליאור, מי שעדיין לא הורשע והתיק עדיין תלוי ועומד, אתה רואה את זה ואתה מעביר את המידע למעסיקים? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> כן, אדוני. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש לך שיקול דעת בזה? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש לכם נתון של כמה תיקים כאלה עומדים? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> אני יכול לתת לכם את הנתונים נכון לעכשיו. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> 20 מתוך 200 בכל שנה. יש שבעה או עשרה אנשים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> היד קלה לפעמים כלפי הצד השני. כמו שיש התעללויות יש גם יד קלה על ההדק. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> מבחינת הנתונים יש לי את 2023, 2024, 2025, אני אדבר כרגע רק על 2025 כדי לסבר את האוזן. סך הכול נבדקו פלוס מינוס 36,000 זהויות, מטפלות שנכנסו למערכת בדיקה של רישום פלילי. עבירות אלימות בקטין, כללי, הגיעו 191 שיש להם מב"דים, אין אף אחת עם הרשעה, רק מב"דים. מתוך ה-191 אישרו בוועדה, שאני עומד בראשה, 139, כי כל העבירות האלה הן סכסוכי גירושין, אני אומר בוודאות שאחד מתלונן על השני. 22 סירבנו, זאת הייתה עבירת אלימות במעון ולכן סירבנו אותם, פוטרו. ועדת הערר שיש לנו שהיא מהרשאיות להתלונן החזירה שתיים לעבודה. לאחת מהן הייתה שוב עבירת אלימות אחרי שהחזירו אותה. יש לנו עוד 28 שנמצאים כרגע בהליך שימוע. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אם יש לה פעמיים עבירת אלימות, מתוקף תפקידכם בוועדה אתם לא יכולים להגיד לה ביי ולא להתראות? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> בפעם הראשונה אמרנו לה להתראות והוועדה החזירה אותה. בפעם השנייה זה נגמר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נפלטה. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> נגמר האירוע. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא צריך לחכות להרשעה לדעתי. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> אני לא מחכה להרשעה, הכול זה מב"דים. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> מב"דים זה תיקי חקירה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עוד מישהו רוצה להתייחס ליישום החוק או שאני יכול לעבור לנושא השני? << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אני אשמח להתייחס, ליישום וגם לשינוי. נעים מאוד אני היועצת המשפטית של עמותת שליו שהיא עמותה שעוזרת ומסייעת למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים שיש להם קושי עצום עוד יותר. יש כאן את ח.פ ואת א' שהם הורים שחוו התעללות בילדיהם, למזלם הדברים צולמו. אפרופו שמתכנסים כאן חברנו, ויאמר לזכותם של המשטרה וגם של משרד החינוך שעושים עבודת קודש ומנסים למגר את התופעה. אני חושבת שאנחנו צריכים לעטוף את זה ולתת את הכלים הנכונים ולאפשר להם ליישם את החוק ולמנוע השענות של מקרים כאלה ואיך עושים את זה. אני לא רואה איך החוק הנוכחי תורם מספיק. אני אתן לכם דוגמה, מקרה שפורסם שהעמותה ליוותה, זה פורסם בערוץ 14. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה הנושא הבא. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אני אשמח לפתוח פה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, לכן שאלתי האם יש התייחסות לנושא הראשון? כשנעבור לנושא הבא את תקבלי זכות דיבור. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אני אשמח, מקבלת ומכבדת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. בבקשה, ד"ר חנה קטן. << דובר >> חנה קטן: << דובר >> הייתי כאן גם בוועדות לגיל הרך ואני רוצה לברך מאוד על זה שמתייחסים לגיל הרך ושיש התקדמות מאוד מאוד גדולה בעניין הזה. אימא שלי הייתה גננת והנושא זה מאוד קרוב לליבי. היום אנחנו 20 שנה מגירוש גוש קטיף. אני גרתי ביישוב נצרים, הייתי רופאת נשים בהתנדבות וזה גם 20 שנה מאז שהבן שלי יצא כחייל סדיר בגולני מציר פילדלפיה. הם יצאו משם שלא ברצונם, המפקד שלהם היה אלירז פרץ, השם יקום דמו, הדגל של ציר פילדלפיה נמצא אצלנו בבית. הילדים שלנו עברו תקופה מאוד מאוד קשה כילדים, גם הבוגרים וגם הקטנים. והיום יש לי עשרות נכדים שנמצאים כמעט שנתיים בלי אבא בבית כי אבא מגויס. אותו בן שהיה בסדיר ממשיך עם שמונה ילדים וכעת הוא מגויס בגדוד חרמש. הוא היה בעשה ועכשיו הוא נמצא בגולן. יש לי עוד שבעה לוחמים והילדים שלהם נמצאים ללא אבא במשך תקופה מאוד ארוכה ולכן אני מבקשת להתייחס גם לילדים של המילואימניקים שיש להם צרכים מיוחדים, ואני לא חושבת שיש מישהו שמתייחס לזה מספיק. אני מבקשת שגם התייחסו לזה. ברוך השם, הם ילדים והם לא יתומים. הם ילדים עם אבות גיבורים אבל יש להם צרכים. האימהות נמצאות במתח עצום ולפעמים גם הגננות נמצאות במתח עצום כי הן נשות מילואימניקים. צריך לקחת את כל זה בחשבון, צריך שהמעטפת למילואימניקים תהיה קצת יותר מוקפדת גם בנושא של הגיל הרך. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> עוד שאלה, המשטרה אמורה לאסוף נתונים לגבי היישום של החוק ובכל מה שקשור לאישורי משטרה. יש לכם איזשהו פילוח שיכול לתת לנו עוד אור על הנותנים האלה? << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> כן, בטח. הדיווח הקודם שלנו היה ב-8 בדצמבר. שמעתי שהקראת ממנו. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> נכון, הקראתי אותו. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> מאז ועד היום יש עוד 132,584 מועמדים שהגישו בקשות. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> פונים אליכם יותר מועסקים או מוסדות? << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> יותר מוסדות. לפי הפילוח יותר מוסדות. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> פונים יותר מוסדות, מעניין. כי המוסדות צריכים לבוא למשטרה ולא יכולים להגיש באתר. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> אבל רוב המוסדות, אם נוציא את משרד החינוך, זה כבר 60,000 אנשים. יש לנו את המוסדות שהגדרנו אותם מראש כמעסיקים בעלי התחייבות. אלה מוסדות שלא ניגשים אלינו לתחנת המשטרה, הגדולים מגישים בקבצי אקסל ומקבלים תשובות. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> הם שולחים לכם במייל? << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> הם שולחים דרך לינק והם מכניסים לשם קובץ אקסל קבוע. זה עובר ריצה במערכת. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> דרך האתר שלכם שהוא מאובטח מבחינת אבטחת מידע. << אורח >> אבי בוזו: << אורח >> בדיוק, בדיוק. ואז זה נכנס לתוך המערכת המשטרתית, רץ על כל השמות ובודק למי להוציא אישור ולמי להוציא סירוב ואנחנו שולחים את זה בדואר. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> לפני שאנחנו עוברים לדיון על האלימות במיוחד להורים ולנציגים שלהם. יש חוק שנקרא חוק הנוער (טיפול והשגחה). והחוק הזה מחייב אותנו או כל אדם בעצם שלא לפרסם פרטים לגבי קטינים שעברו כל מיני דברים לרבות התעללות. הסיבה היא שאנחנו רוצים להגן על הקטינים האלה כי המידע שעולה כאן בוועדה משודר ונרשם בפרוטוקול שמתפרסם. הרעיון הוא שהקטינים הללו לא יגדלו והם מבחינתם לא היו רוצים שהמידע הזה יתפרסם לגביהם או שאולי המידע הזה עלול לפגוע בהם, עצם העובדה שהם עברו התעללות. לכן בוועדה הזאת, ולא רק בוועדה הזאת אלא בכלל בכנסת, ברגע שבא הורה או מישהו שמספר משהו על קטין, שהקטין מזוהה בו כולל עובדות כמו שהקטין הזה עבר התעללות, הדבר הזה לא ניתן לביצוע בצורה שבה יהיה ניתן לזהות את הקטין הזה. לכן השמות של ההורים שמדברים יהיו בפרוטוקול בראשי תיבות. לא יהיה כאן צילום, אני מצטערת, אני יודעת שאולי זה סעיף ארכאי קצת כי חלק מהדברים כבר פורסמו, אבל מבחינת הכנסת היא חייבת לעמוד בחוק. לכן, לא יהיה צילום שיאפשר זיהוי של ההורים שמדברים ואם אפשר כמה שפחות פרטים מזהים. יש משהו ארכאי בסעיף הזה, אני מודה. הדברים הללו לא נאכפים אבל החוק הזה עדיין קיים והכנסת גם מבקשת ממשרד המשפטים לפעול אולי כדי לשנות את החוק הזה שלא יהפוך אותנו או אחרים לעבריינים. אבל כל עוד הוא קיים אנחנו נכבד אותו. בסדר, אם אפשר בלי פרטים מזהים. אני יודעת שיש כאן כבר הורה אחד שכבר דיבר על זה והוא מוכר אבל עדיין בדיונים של הכנסת ובתוצרים של הדיונים האלה הקטין או הקטינה לא יהיו מזוהים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עוברים לנושא השני של הדיון: ממצאים חמורים על כשלים מערכתיים במערך הפיקוח בגיל הרך. אמרנו בראשי תיבות, אני מתנצל. ח.פ, בבקשה. << דובר >> ח.פ: << דובר >> צוהריים טובים לכולם, באתי לפה כהורה אזרח, לא מייצג שום גוף. באתי לדבר על מקרה שקרה לנו בגן, לילד שלי ספציפית. המקרה שלנו קרה בגן בתל אביב, בעלת הגן היא שכנה שלנו וחברה קרובה. מה שקרה הוא שאספנו את הילד שלנו בזעה 16:15 מהגן, אני אספתי אותו, וראינו שהוא לא מאוד לא עצמו. שאלתי את הסייעת בהודעות SMS איך הוא היה היום? היא אמרה, שהוא היה בסדר וקצת לא הרגיש טוב. שאלתי אותה האם לקחת אותו לרופא והיא אמרה, תעשה מה שאתה רוצה, אם הוא לא ירגיש לא טוב תיקח אותו בהמשך. נסענו לרופא והוא שלח אותנו לצילום, בצילום ראו שהיד שלו שבורה בשני מקומות. מדובר בתינוק בן שנה וחודשיים. הטיסו אותנו בבהלה לבית החולים ונתנו לו מורפיום והחזירו לו את היד למקום. היה לו גבס מהאצבעות עד לכתף, זה שבר ספירלה. הרופא הזמין משטרה שבאה אלינו לחדר בלילה ותחקרה אותנו. מכיוון שבעלת הגן הייתה חברה טובה שלנו אמרנו שלא נגיש תלונה ושנדבר איתה. הזמנתי אותה לבית החולים לפתוח מצלמות. היא פתחה את המצלמות וראיתי שהילד שלי היה בסדר עם היד בשעה 10:00 בבוקר ובשעה 10:05 הסייעת הוציאה אותו מחדר ההחתלה כשאין שם מצלמה, כשהיד שלו שמוטה. השעה 10:00 בבוקר ואנחנו אספנו אותו בשעה 16:15. ביקשתי ממנה לראות את המצלמות והיא נתנה לי באותו הרגע למצוא את זה לידה בבית החולים, כשישבנו ליד הילד שלי, בלי בעיה. כשביקשנו לראות את המצלמות, רציתי לראות מה עבר על הילד שלי ביום הזה, בכל השעות שהיה שם עד שאספתי אותו, הייתה מצידה קצת התנגדות. עם סיוע שקיבלנו עם הדס על איך לדבר איתה הכרחנו אותו לפתוח לנו את המצלמות. היא רצתה בהתחלה שזה יהיה רק לידה והכרחנו אותה לתת לנו לכמה ימים את המצלמות. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אני אחדד, אמרנו שאם היא לא תפתח אנחנו נפנה למשטרה והיא לא רצתה משטרה, הא נורא נלחצה. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אילצנו. << דובר >> ח.פ: << דובר >> נכון, היא לא רצתה משטרה. אני רק רוצה להגיד שהסיוע היחיד שקיבלתי במקרה הזה היה מאזרחית רגילה ולא מבן אדם שקשור איכשהו למדינה, למשרד החינוך, או לאף אחד שיכול לעזור לנו בצורה יותר גלובלית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> פנית למשרד החינוך? << דובר >> ח.פ: << דובר >> בוודאי, התקשרתי לכולם באותו לילה. פניתי לבחורה שקוראים לה אלונה ולכל טלפון שנתנו לי באותו לילה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אלונה לא ממשרד החינוך. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אלונה היא מעמותה של הורים. << דובר >> ח.פ: << דובר >> מעמותה של הורים, לא פניתי למשרד החינוך. איך פונים למשרד החינוך במקרה כזה בעצם? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לפיקוח. << דובר >> ח.פ: << דובר >> אוקיי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> זה גן מוסדי או גן פרטי. << דובר >> ח.פ: << דובר >> זה גן פרטי. אין גנים מוסדיים לתינוקות בגיל שנה חוץ מוויצו. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> יש, יש, יש. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, ויצו, נילי, נעמ"ת. << דובר >> ח.פ: << דובר >> לוויצו ולנעמ"ת אני לא יכול להתקבל. אני יכול? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> בוודאי, מגיל שלושה חודשים. << דובר >> ח.פ: << דובר >> אוקיי, אני אדבר על המקרה שלי, אני חייב להגיד לכם שאני לא בקיא ב-200% בכל החוקים שיש לנו, לי יש את המקרה שלי ספציפית. פתחנו את המצלמות למשך שלושה ימים כל יום עוד פעם ועוד פעם ביקשנו ואמרנו שאנחנו רוצים לפתוח כדי להסתכל על כל שש השעות האלה. הוצאנו מקרי אלימות מאוד קשים שקורים בגן הזה. הכנו תיק והלכנו עם זה למשטרה. המשטרה נסעה לשם ישר ולקחה את המצלמות. המקרה הזה נמצא כרגע בתוך הכנה למשפט, כמות המקרים שהוציאו באותו חודש מהמצלמות היא פנומנלית. אני לא יכול להגיד את הכמות כי זה בהליך משפטי, אבל זאת כמות לא הגיונית לחודש אחד לגן. היחס לילדים בגן הזה היה כמו לחבילה בסניף דואר, אין טיפת אהבה. הייתי צריך לראות את הילד שלי מורעב כמה ימים, כשהם יושבים מול צלחות ריקות בבוקר, בצוהריים. לאף אחד לא היה אכפת מהילדים האלה בגן הזה, הילדים רק הפריעו. בגדול הגננות והסייעות התנהלו כאילו הן באו להפסקת הקפה שלהן, ליום שלהן, ובאזור השעה 15:00 בצוהריים הן היו מתיישבות עם הילדים ומנגנות להם קצת ועושות מעין אווירה. מהרגע שההורים הביאו את כל הילדים לגן, הגן נסגר ומרגע שהילדים באים לקחת את הילדים מהגן, הגן נפתח. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> חשוב לומר שהייתה אלימות בלי סוף בסרטונים, בלי סוף. מרימים אותם ביד אחת, מטלטלים אותם, מכסים להם את הפנים עם שמיכה. << דובר >> ח.פ: << דובר >> בלי סוף. ראיתי שזורקים את הילד שלי מלמעלה על מזרון ולאף אחד לא היה אכפת. בשש השעות האלה כשהילד שלי היה בגן, כשהיד שלו מרוסקת, ראיתי גננת אחרת מרימה אותו משני הידיים מהכיסא הולכת איתו לאורך החדר וזורקת אותו על המזרון. הילד נאנק, בוכה, נטרף. הייתי על כדורי שינה חודש, שבועיים לא יכולתי לאכול. ההרגשה הזאת שזה היחס שהילד שלך מקבל במסגרת שעולה 6,000 שקל, כולנו עובדים קשה בשביל הכסף שלנו, אצל חלק מהאנשים זאת כל המשכורת החודשית שלהם. כשישבנו חודש אחרי זה עם כל ההורים בפגישה הייתה אימא בהיריון שלא יכלה לשבת על הכיסא ובעלה החזיק אותה. חודש אחרי מרוב שהיא לא הפסיקה לבכות בעלה ביקש להוציא אותה מהקבוצה של ההורים, כדי שלא נמשיך לחשוף אותה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> צריך לתת לאנשים האלה מאסר עולם. << דובר >> ח.פ: << דובר >> כשישבתי בזיהויים במשטרה של מקרים בגן ברגע שמראים לי סרטון של עשר שניות לזהות את הבן שלי, ברקע אני רואה עוד ילדה שמעיפים אותה מהיד, עוד ילד שזורקים אותו. זאת אומרת שזאת התנהלות כללית ושיטתית, היא מקובלת על כולם בגן. במקרה הזה אם בעלת הגן לא הייתה סומכת עליי שאני לא אלך ואפתח את זה ומשאירה לי לשלושה ימים את המצלמות בחיים לא היינו יודעים על זה. כשהיא היגעה לבית החולים אמרתי לה, אני בטח שזאת לא את, אנחנו נחזיר את הילד שלנו לגן שלך וגם את הילד הבא שלנו נשים בגן שלך. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> כשהוא התייעץ איתי הוא אמר לי, אני לא רוצה ללכת למשטרה, לא נעים לי, היא חברה שלי והיא לא עשתה לילד שלי כלום. << דובר >> ח.פ: << דובר >> היא נסיכה, מלאכית. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> עם חברים כאלה לא צריך אויבים. << דובר >> ח.פ: << דובר >> אף אחד לא שם את הילדים שלו בתוך מסגרת כשהוא חושב שהבן אדם הזה יעולל דבר כזה לילד שלו. אני אומר לכם, איך יכול להיות שאנחנו כהורים, כל ההורים בגן שם, 21 משפחות, כשאנחנו נפגשים אף אחד לא מחייך כולנו עם השפתיים למטה. חלק מההורים מחזיקים את התינוקות שלהם בבית עד עכשיו כשעברו כבר שבעה חודשים. היינו אצל חברים, הילד שלנו בן שנה ותשעה חודשים, יש להם זוג ילדים תאומים בגיל הזה, אחרי שעתיים קלטתי את ההבדל בינינו. לא הבנתי איך אנחנו יושבים ומדברים, כי הם ישבו נינוחים ודיברו איתנו כשהילדים שלהם שיחקו ואנחנו רודפים אחרי הילד שלנו בכל צעד. אנחנו לא מרפים ממנו ברמה לא הגיונית. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> תחשבו שלא היה לא את הקוד של המצלמות והוא לא היה יכול לראות את זה באופן מיידי. הוא היה מחזיר את הילד שלו לגן כי היא הייתה אומרת שאסור לה לפתוח כי זה פלילי, ולו לא היה נעים לפנות למשטרה כי זאת חברה שלו. דרך אגב, רוב ההורים לא רוצים לפנות למשטרה. כי אם יפתחו ויגלו שזאת לא אלימות אז לא יהיה נעים מול בעלת הגן ואז אתה מפחד שיתנקמו לך בילד. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להגיד את זה למשטרה, במקרה אני מכירה את המעון זה כי קיבלתי עליו את התלונות האלה וזימנתי דיון, אמרו לי, תרדי מהדיון כי המשטרה חוקרת. אני אגיד לכם בכנות, אני הולכת להתמנות היום ליושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, אני אעלה את הדברים האלה, אני אעלה את זה. כל התעללות שתהיה באיזה מעון שיהיה אני מעלה את זה. עם כל הכבוד, אני מעלה את זה ואת הסיפור ואני לא אוותר על הדברים האלה. ומי שחושב שהוא ימשיך להתעלל ויוכל להמשיך את חייו כרגיל הוא טועה. יכול להיות שבשנת הלימודים היא פותחת את המעון, זה מעון שצריך צו סגירה. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> תביני, זה דברים שמתפרסמים. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> ליאור, אתם יודעים במה מדובר? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> פניתי אליה בשקט, אמרתי לה את שם המעון והיא אמרה לי כן. אני שמעתי על זה הרבה תלונות, איך משאירים את המעון הזה פתוח בכלל? אני לא קולטת, איך משאירים אותו פתוח. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> לא בטוח שהוא פתוח. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא פתוח. << דובר >> ח.פ: << דובר >> המעון הזה סגור. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> סגור? שייסגר לעולמי עד. לפעמים הם יכולים להחליף את השם. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> ברור, אנחנו מכירים. << דובר >> ח.פ: << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> השם, זה הסמנטיקה. << דובר >> ח.פ: << דובר >> אני רוצה לסיים, שנייה תנו לי לסיים את זה. שלושה שבועות לוקח למשטרה לפתוח מצלמות, אין שום סיבה שאנחנו כהורים לא נראה בכל זמן נתון את המצלמות שלנו. אין שום סיבה שאני כהורה לא אקבל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בגלל זה חוקקנו פה את חוק המצלמות. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> יש אפשרות כזאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היום אתה יכול לבחור בגן שיש לו מצלמות און-ליין. << דובר >> ח.פ: << דובר >> לא הצלחתי למצוא כי לא היה גן כזה קרוב למקום ביתי, לא היה. גן שפתוח עם מצלמות 24/7 הוא גן מאוד מאוד נבחר, זה אחד לכמה. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> צריך לחייב את כולם, זה העניין. יש פה ילדים קטנים שאין להם את היכולת לדבר. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> יש עוד אפשרויות חוץ מאון-ליין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל בחוק שעבר יש אפשרות שבהסכמת 100% מההורים יהיו מצלמות בגן. << דובר >> ח.פ: << דובר >> לא קורה כזה דבר, לא קורה כזה דבר. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אם זה לא באמצע שנה 70%. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> יש גנים רבים, במיוחד בין 6-0, גילאים כל כך בעייתיים, שההורים לא יודעים מה קורה לילד שלהם בזמן נתון. אין להם אפשרות לדעת. יכול להיות שזאת לא התעללות פיזית ולא רואים מכות על הילד, יכול להיות שהילד מורעב כמו שח.פ סיפר. יכול להיות שמתעללים, כמו שאנחנו רואים בעמותה, דרך השפלות בילדים, גורמים להם להשתין על עצמם. אתם לא מבינים איזה התעללויות אנחנו רואים שבכלל לא מגיעים לתקשורת ולא למשטרה, כי אין מידע ואין דרך לקבל את זה. אין מצלמות והידיים של ההורים קשורות. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אין מצלמות – אין ראיות. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אין מצלמות – אין ראיות. ככה אומרים להם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. << דובר >> ח.פ: << דובר >> היה עכשיו גן בתל אביב שהיו עליו תלונות מאוד קשות, אני לא אגיד איזה גם, וכבר שנתיים אין בו מצלמות. לאף אחד אין שליטה על מי שעובד בגנים, איזו הכשרה הם עברו – אין שליטה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> מצלמה עובדת או לא עובדת גם כשיש מצלמות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה לא מדויק, ניתן למשרד החינוך לדבר. אסיה, יועצת המנכ"ל והשר. בבקשה, אסיה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> קודם כול, גורמי המקצוע יתייחסו למקרה החמור שהעלית. חשוב לי בהמשך לדיון הקודם שניהלנו בנושא הזה להגיד כמה נקודות. באמת עלו תלונות על מאות מקרים של התנהלות חריגה ולא תקינה של מפקחות משרד החינוך. לשמחתנו לא קיבלנו אפילו לא עשרות של תלונות של מקרים כאלה, קיבלנו מקרים בודדים. לקחנו אותם כאיזשהם מקרי מבוחן, עשינו מיפוי יסודי ורציני של נקודות התורפה, כדי להבין איפה הנהלים לא ברורים לגמרי לשטח או שיש צורך לחדד את נהלים ולהדק אותם או לייצר נהלים חדשים. עשינו עבודת מטה מאוד רצינית, גיבשנו נהלים חדשים והידקנו איפה שצריך – מייד גורמי המקצוע יציגו את זה – במיוחד כדי לתת מענה לכל אותם המקרים שנטען פה, וכנראה גם בצדק, כי יש מקרים כאלה ולא מעט, שמגיעים לפתוח מצלמות בעקבות איזושהי תלונה ואין מצלמות. או שאין מצלמות בכלל או שספציפית התאריכים מחוקים. עשינו עבודה מאוד רצינית סביב הנושא הזה והנהלים האלה חודדו וגובשו ובימים האלה זה יורד לשטח. מייד גורמי המקצוע יתייחסו ויסבירו. דבר נוסף שעלה בוועדה הקודמת הם כל אותם המעונות שלא מחוברים לרכיבי הניטור, שאין לנו שום דרך לדעת האם הייתה תקלה במצלמות או הייתה חבלה מכוונת. עלו פה טענות שאנחנו צריכים לחייב את בעלי המעונות להחליף את ה-DVR כדי להתקין את רכיבי המטה. גם כאן עשינו עבודת מטה והחלטנו שמשרד החינוך יממן את הרחבת ה-DVR בכל אותם המעונות. ליאור, כמה מעונות כאלה יש לנו? 500?800? כמה יש לנו? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שאפו, מצדיע. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> יש כ-800. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אולי רק נבהיר שבמעונות עד גיל שלוש יש חובה, יש חוק שמחייב התקנת מצלמות. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> וגם ניטור. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> בגני העירייה שהם מ-6-3 אין חובת התקנה. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> יש איסור. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> מה קורה עם בתי ספר לילדים עם צרכים מיוחדים שלא מדברים. היה מקרה עכשיו שפורסם בבאר טוביה, הילדים האלה בתפקוד נמוך שלא מדברים, בגילאי בית ספר יסודי שעברו התעללות קשה, קשה, האימא הגיעה והקליטה – היא הקליטה כי הילד שלה לא מדבר – ואז היא מגיעה למשטרה עם ההקלטות כדי להגיש תלונה, כשברור שיש שם התעללות קשה בכל בית הספר מול כל הילדים, כל אחד במתווה שלו, התעללויות של אלימות פיזית, מילולית והשפלות, ובמקום להגיד לה תביאי את ההקלטות כדי שנשמע אומרים לה שהיא כרגע חשופה להאזנת סתר. את הקלטת ללא ידיעה. היא חשופה לתביעה, איזה מן דבר זה? אני רוצה להבין את הגישה הזאת. אימא שמגיעה עם חשד סביר להגיש תלונה, כשהיא מבינה שהילד שלה נפגע ושהוא לא רוצה ללכת בלית הספר והוא לא מדבר, היא לא יכולה להבין מה קורה לילד שלה. היה לאימא הזאת אומץ לשים הקלטה, והיא גם אומרת: אני אלך לכלא אם צריך, אני שמה הקלטה. היא היחידה בין הורים רבים, שהיו חשים באוויר שמשהו מתחולל בבית הספר. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> הקלטה זה לא מספיק לצערי, לא יהיה פה כתב אישום כי אין פה מצלמות. לצערי, זה ייסגר בכל מקרה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אולי המשטרה תתייחס, סיוון. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> אני שמחה לראות שיש פה נציגי פרקליטות שיודעים בדיוק מה הולך לעלות בגורלו. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אני יודעת כי אני רואה שההורים חוזרים אליי ואומרים לי, התיק נסגר כי הפרקליטות אמרה שזה לא מגיע לרף הפלילי אם אין מצלמות. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> אנחנו לא ננהל את הדיון את הדיון הזה פה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> למה לא ננהל, אם את רוצה להגיד משהו, אני רוצה להגיב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה, סיוון. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אני יודעת שיש תיקים שלא נסגרים. אני מבינה שיש פרקטיקה כזאת שאם אין מצלמות שמים על הילדים הגדולים יותר מכשירי האזנה. איך אתם מתייחסים לזה? << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> הפרקטיקה הזאת קיימת גם לגבי קטנים וגם לגבי גדולים. יש הנחיית פרקליט מדינה. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אני רוצה להגיד לך שההורים מפחדים. שיהיה ברור שההורים מפחדים. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> שנייה, שאלתם והעליתם, תנו לי לענות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נטלי, חברים, אנחנו רוצים לשמוע מה יש לסיון להגיד. בבקשה, סיוון. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> תודה. הפרקטיקה הזאת אכן קיימת גם בקרב ילדים קטנים וגם בקרב ילדים גדולים יותר. יש הנחיה של פרקליט מדינה מלפני כמה שנים שמתייחסת לעניין הזה. על פניו מבחינת החוק היבש אכן מדובר כאן במקרה של האזנת סתר, אי-אפשר להתבלבל בזה. אבל פרקליט המדינה התייחס לעניין ואמר, נכון, למרות שמדובר על פניו בהאזנת סתר, כשיש לנו הורה שיש לו חשד סביר ויש לו סיבה לבצע את ההליך הזה, אנחנו לא מתייחסים לזה. כלומר, במקרים האלה לא נגיש בדך כלל כתבי אישום ויותר מזה אפילו כמשטרה כשמביאים לנו את ההקלטות האלה יש לו את המקרים שבהם נתייחס להקלטה הזאת כהקלטה שלא נעשתה באזנת סתר. זה מה שקורה כשהמכשיר נמצא על הילד והילד הוא צד לשיחה כל הזמן, במקרים כאלה אני אפילו לא צריכה לבקש אישור. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> ואז הוא משמש כראיה. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> לגמרי. גם במקרים שלא, אנחנו כן נוכל להשתמש אבל אז אנחנו צריכים ללכת לבקש אישור מפרקליטות המדינה כדי להשתמש בראייה הזאת. זה בעצם להכשיר ראייה שהושגה שלא כדין. אבל זאת ההנחיה וככה מטפלים בזה בכל הארץ. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אני מדברת על משהו אחר, זה לא מגיע לרף פלילי כי אין מצלמות. אני מבינה שההקלטות מאוד מאוד קשות ואת יכולה לשמוע קללות, וצרחות, והשפלות וקללות וחשד לאלימות פיזית, ועדיין כשהתיקים האלה מגיעים לפרקליטות קשים ככל שיהיו ואני נחשפת אליהם יום יום – אני עושה הפרדה בין המשטרה לפרקליטות – הם נסגרים כי זה לא מגיע לרף הפלילי. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> זה מאוד תלוי, אני לא מתייחסת באופן כללי, כל מקרה נבחן לגופו ועל כן אין לנו עניין כזה. אין גם שום הנחיה כזאת לא של הפרקליטות ולא של המשטרה, שאם אין מצלמות החקירה באותו רגע נסגרת, לא, עדיין הולכים ועושים כל מה שיש. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> זאת ההנחיה, אלו התוצאות בפועל וזה מה שקורה. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> אין ספק שהרבה יותר קשה להגיע לסף ראיות גבוה מספיק כשאין מצלמות. זה לא הדבר היחיד שגורם להחלטה האם להגיש כתב אישום או לא. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> נכון, אז זה נסגר והן ממשיכות לעבוד כי אין כתב אישום ואין הרשאה, והם ממשיכות להתעלל בחסות החוק. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אני חושבת שבייחוד בחינוך מיוחד, ילדים עם תפקוד נמוך, צריך לחייב מצלמות בבתי ספר. זה לא רק זה וצריך להתייחס אליהם כמו אל ילדים קטינים של 6-0. אלה ילדים שלא מדברים. צריך להגיע רק כשלאימא יהיה חשד סביר, רק כשהיא רואה אלימות על הילד או הרעבה? << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> גם אם הם מדברים, זאת מילה של ילד מול מילה של מטפלת ואת לא יכולה להגיש כתב אישום על סמך זה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> מגיל שלוש אין מצלמות, לא בבית ספר יסודי. גם מ-6-3 אין מצלמות. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אסור. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> היא מדברת על חינוך מיוחד, לי יש ילד בן 18 בחינוך מיוחד שלא מדבר בכלל, הוא הולך לבית הספר ואני לא יודעת מה קורה איתו כי הוא לא מספר לי. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> האימא צריכה לחכות שיהיה חשד סביר. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אני צריכה לחכות שהוא יחזור עם חבלה או משהו כזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, אלה דברים חשובים. יכול להיות שצריך לשקול תיקוני חקיקה כאלה ואחרים. בואו נתמקד בנושא הדיון, בגיל הרך. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> נציגות הפרקליטות שהיו כאן בנושא של מניעת העסקה אמרו לי, שיש כבר כמות משמעותית של הרשעות בעקבות מצלמות שלוו בעונשי מאסר. אולי נבקש מהממ"מ לבחון את המספרים. אני מבינה שיש כבר כמות משמעותית של הרשעות בעקבות החוק. מה שמוכיח שזה כנראה עובד. ולכם, המשטרה, יש לכם כלי חדש שאתם מפתחים כדי לבחון באופן מהיר יותר את הצילומים. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> מפתחים, זה תהליך ארוך, עדיין עובדים על זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עובדים על זה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> זה אמור להיות AI נכון? << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אסיה, בבקשה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> אני אשלים, רחבי הניטור האלה אפשרו באותם המקרים כשיש חלילה, חשד לחבלה מכוונת במצלמות, לבדוק את הדברים האלה ואז הטיפול יהיה הרבה יותר יעיל ומהיר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אגב, זה יכול להיות סתם הפסקת חשמל או ליקוי ב-DVR. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> חד-משמעית. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> ליום אחד לא שבוע, שבועיים או שלוש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר. לכן מערכת הניטור חשובה. עצם זה שמשרד החינוך מגיע ואומר שהוא הולך לספוג את החלפת ה-DVR כדי שהוא יתאים למערכת הניטור במקומות שבהם לא הייתה אפשרות להתקין אותה על ה-DVR הישן, זאת בשורה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אם מערכת הניטור מאותת, למי היא מאותת? << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> למשרד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> למשרד עצמו. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> ובתוך כמה זמן המשרד אמור להגיע? << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> ליאור טוביה תכף יתייחס. עוד דבר נוסף שחשוב לי להגיד, אנחנו ערים לפערים וזה מתחבר לדיונים אחרים שאנחנו מקיימים פה בוועדה. כל הנושא של החקיקה לגבי הרשות של הגיל הרך, גם פה אנחנו ממשיכים את עבודת המטה בצורה מאוד אינטנסיבית. אנחנו מקדמים שינוי ארגוני במשרד החינוך על מנת לרכז את כל נושא הגיל הרך תחת פונקציה אחת על מנת שיהיה מענה מקיף, כולל, POC אחד במשרד החינוך, בשביל להתגבר על הפערים שעדיין קיימים מאז שהדבר הזה עבר אלינו. << דובר >> ח.פ: << דובר >> כהורה אני שואל, מתי זה יהיה בערך כשזה ישתנה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה תלוי עד כמה אני הולך לקדם את הצעת החוק לגיל הרך. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> תבוא לפה יותר, אולי זה יקודם יותר. << דובר >> ח.פ: << דובר >> אני יכול לגור פה. זה מעניין כי זה נשמע מבטיח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני צוחק, אני צוחק. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> יגיד היושב-ראש, לא קיימנו דיון בנושא כבר כמה חודשים טובים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יאמר לזכותם שבחודש האחרון באמת הייתה התקדמות בנושא. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אסיה, ביקשתם הצעת חוק ממשלתית שאם הגן מאפשר, שלא רק הורים יוכלו לצפות בצילומים, אלא שמפקחת שמגיעה פעמיים שלוש בשנה תוכל לפתוח את המצלמה. אני חושבת שאת זה חייבים לקדם. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> נכון, זאת באמת הייתה הצעת חוק שלנו. משרד החינוך מאוד רצה לקדם את זה ולאפשר למפקחות שלנו לא רק במקרה שיש כבר איזשהו חשד לאלימות, להגיע ולפתוח מצלמות אלא להגיע גם בצורה יזומה ממקום של מניעה. הצעת החוק הממשלתית הזאת נתקלה בקשיים כאלה ואחרים, כרגע אנחנו עדיין מאוד מנסים לראות איך אנחנו יכולים בכל זאת לקדם את זה. נתקלנו בקשיים שלא תלויים רק בנו, זה עוד היבט שאנחנו בוחנים במקביל. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אם אפשר להניח את הצד השני למטבע. אני רוצה להגיד שאני אקום אחר כך לחבק אותך, אני מרגישה מהלב שלי את הכאב שלכם כהורים. התחום הזה של הגיל הרך שלימים היה מערב פרוע, עובר תהליך של אסדרה. אני מעריכה שכל מי שיושב פה על השולחן רואה שאנחנו בריצה למרחקים ארוכים. זה אולי לא ינחם אותך אבל אני יכולה להגיד לך שלאט לאט החורים במסננת הזאת מצטמצמים והאנשים הפחות ראויים נפלטים החוצה והאנשים הטובים יישארו כחלק משיתוף הפעולה של המסגרות עם משרד החינוך, עם מדינת ישראל ועם הסדרי חוק עם התייחסות לגיל הרך שלא הייתה 70 שנה. אם זה מעודד אותך באיזשהו מקום, כמי שמגדל ילד צעיר, אני מאמינה שבעתיד שלנו יהיה הרבה יותר ורוד. נירה, להערתך לעניין אפשרות למפקחות יודע כבוד היושב-ראש שמונחת על השולחן הבקשה לאפשר לבעלי המעונות לקחת חלק בתהליך שיתוף הפעולה עם ההורים. תסלח לי הגברת שיושבת כאן, הרי בסוף נעשה פה איזשהו תהליך שאם אנחנו מנפים רגע את הרגש ואת ההתנהלות הטכנית, יש כאן גם התערבות, גם שיבוש הליכי חקירה, גם שותפות לדבר עבירה וגם בסופו של דבר כשהורה פונה למנהלת המעון והיא פותחת לו את המצלמות שם אנחנו כבר בבעיה. הבעיה הזאת יכלה להיפתר ולתת לאדון את המזור וגם לקצר את התהליכים של שלושה שבועות, אלמלא אם לא הייתה לנו את המגבלה של מנהל המעון שיכול לשבת עם הורה ולאפשר לו להיות חלק מתהליך של מעורבות. נכון, אתה צודק, וייתן כאן משרד החינוך נתונים, כמות המעונות שבחרו את מסלול האון-ליין קטנה מאוד. היא פחות מאחוז ביחס וליאור יכול לתת כאן נתונים. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> עוד לא קיבלנו את הנתונים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> הנתונים כאן. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אבל מה עם הצפייה של פעם בחודש? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא קיים. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> לא קיים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> בעלי המעונות לא בחרו את המסלולים האלה כי זה לא משרת אותם בסוף. אני מבינה את הדעה האישית ואני מבינה את הניסיון לקדם תחושות אישיות אבל צריך לשים את הדברים על השולחן. כולנו כאן, בסופו של דבר, לטובת הילד והמשולש הזה של הורה, ילד ומסגרת חינוכית, לעולם חייב להתקיים בשביל אמון. מה קורה? הם שבורי אמון, לנו יש מסגרות שנסגרות, קמים כל מיני הליכים ופרקטיקות כמו שקראה להן סיוון, עוקפות חוק, כמו האזנות סתר, כמו מצלמות נסתרות, כמו מכשירי הקלטה. אלה תופעות לוואי של החקיקה הזאת. או שבמקום לנסות להכניס עוד רגולציות בואו ננסה לעשות את זה הרבה יותר פשוט, כדי שמסגרת חינוכית תהיה סביבה נעימה גם להורה, גם לילד, גם לבעל המעון, שדרך אגב כבר לא רוצה להיות חלק מהנוף. זה משהו שאני חייבת לשים את הלב על השולחן. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> נעים מאוד, אני עובדת במכון הישראלי לחינוך לגיל הרך, אנחנו מקדמים מדיניות בגיל הרך בעיקר בגילאי לידה ועד שלוש, כי אנחנו מבינים ששם יש המון מורכבויות כרגע. הדיון הולך לחוק המצלמות ואני רוצה לשים על השולחן שחוק המצלמות לא יפתור את הבעיה. אנחנו הולכים סחור סחור. << דובר >> ח.פ: << דובר >> הוא ייתן המון. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> הוא יפתור, שקיפות להורים. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> אני מסכימה שהוא נותן כרגע כי הבעיה השורשית לא ניתנת. תני לי לסיים כי אני הקשבתי לך. אם משרד החינוך מקצץ השנה בשעות הדרכה, לעומת עשר שעות הדרכה שמטפלת כזאת צריכה לקבל, השנה הוא קיבל חמש ועכשיו הוא יקבל ארבע, זה אומר שאנשי המקצוע שצריכים לעזור במידה וקורה דבר כזה לא נמצאים בשטח. אם התקינה של 21 ילדים היא תקינה שקיימת בשטח, הבעיה הזאת לא תיפתר. אם האנשים שעובדים בשטח הם אנשים ללא הכשרה המצלמות לא יפתרו את הבעיה הזאת. << דובר >> ח.פ: << דובר >> אני רוצה לחזק את הדברים ואני אתן לך להמשיך לדבר, צפיתי בהמון שעות של מצלמות וראיתי שזה כמו גן חיות. אחד מלמדת את השנייה, וזאת שמלמדת היא ההכי דומיננטית ולא זאת שיש לה ידע. זאת תופסת מהיד, גם ההיא מתחילה לתפוס מהיד. זאת צועקת גם השנייה צועקת. הן מלמדות אחת את השנייה ואין אף אחד שהכשיר. אני רואה גם דברים שהם לא אלימות כמו להפוך ילד ולחתל אותו נכון, אף אחד לא הראה להם איך בחיים. זה מטורף שכולן עובדות בגן ילדים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> איזו חשיבות יש להכשרות ולידע. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> נכון. אני יודעת, יוסי, שאתה שותף שלנו ושאתה רואה את הדברים והם חשובים לך ואני יודעת שאני פונה פה לשותף אמיתי ושאתה מבין את המורכבות הזאת. הדיון שילך לחוק המצלמות ולהקלטות לא יפתור את הבעיה. << דובר >> ח.פ: << דובר >> גם << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> צריך לשלב את זה. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> אני באה מהשטח ואני נמצאת שם עם כוח האדם הזה. כוח אדם שמתחיל שבע שנים forward, אם שבע שנים לפני כן הם היו ללא שחיקה אז שבע שנים אחר כך הם יהיו עם שחיקה. כמות כוח האדם שמתחלף בשנה הראשונה כשהוא מגיע למקצוע הזה נושר חמישה חודשים אחר כך ואז צריך להכשיר כוח עבודה נוסף. אם משרד החינוך לא יתחיל להבין את מצוקת כוח האדם הבלתי נסבלת שקיימת בתחום הזה, שנוצרת בגלל חוסר תקינה מתואם לגילאי לידה עד שלוש, חוסר הכשרה וקיצוץ בשעות ההדרכה, אנחנו נדבר סחור סחור. התקציבים היפים שמשרד החינוך הפיל עכשיו על חוק המצלמות ויושב פה ומספר כמה הוא נותן. תנו את הכסף הזה לשעות ההדרכה וזה ייתן את המענה. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> זה לא במקום, זה לא צריך להיות במקום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מזה ומזה אתן לך ידיך. ליאור, בבקשה. אני רוצה שתרחיב על מה שאסיה אמרה. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> רגע, חשוב לי להגיד, המעון שהאדון דיבר עליו הוא מעון ללא רישיון של משרד החינוך וללא פיקוח של משרד החינוך. << דובר >> ח.פ: << דובר >> נכון. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> זה פרט חשוב. << דובר >> ח.פ: << דובר >> מאוד. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> כאן המקום שתעלו את המודעות. כל כך הרבה שנים אחרי שהחוק נחקק אנשים לא מבינים שהדבר הראשון שהם צריכים לבדוק זה שלמעון יש רישיון. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> אנשים נרשמים למעון ולא מבררים אם יש לו רישיון או אין רישיון. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> נכון, הסברה להורים. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> זה לא משנה גם אם היה לו רישיון זה היה קורה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> ליאור, 2018 חוקק החוק זה לא יתכן שיש - - - << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> ממש לא נכון. ממש לא נכון. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> הוא היה תחת פיקוח. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> ממש לא נכון, הוא לא היה תחת פיקוח ולאף אחד לא היה מושג מה קורה במעון הזה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> למה? אין מעונות מפוקחים שיש בהם התעללות. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> הדס, ברור שיש. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> איך אתה יכול להבטיח? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> הסיכוי שתהיה אלימות במעון שנמצא בפיקוח שלנו הוא יותר נמוך מאשר מעון שלא בפיקוח. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> למה? נטלי המנהלת הייתה בסדר גמור, היא לא הייתה אלימה. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> אני לא איש מקצוע אבל זה מאוד פשוט. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> אני מהאגף לחינוך הגיל הרך, אני רוצה לחזק את מה שליאור ואסיה אמרו. יש לנו און-ליין דיווח על אירוע חריג במעון. כשהורה או כל אדם אחר פונה און-ליין באופן אנונימי על אירוע של חשד בפעוט, בתוך 24 שעות יש ביקור מפקחת. המפקחת מגיעה וצופה במצלמות. אני מסכים שזה האקמול ולא טיפול השורש אבל המצלמות כן עוזרות לזהות מהר. אנחנו גם נותנים מעטפת לא רק במישור הפלילי, בהנחה שהמפקחת רואה שיש מקרה אלימות או אפילו התנהגות שהיא גבולית, היא מגישה תלונה במשטרה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> וכמה זמן לוקח למשטרה להגיע, אתה יודע? << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> אני לא איש המשטרה, אני מדבר על מה שמשרד החינוך עושה. חשוב להגיד שהמעון מקבל מעטפת של מעון במיקוד, שכוללת בניית תוכנית ליווי ספציפית. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אתם גם יכולים לסגור מעונות לפי החוק. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> ברור. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אם התרשמתם שהמעון הזה מסוכן, אתם יכולים לסגור אותו. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> נכון, זה תלוי כמה אנשי צוות נחשדים ובאיזה מקרה מדובר. בוודאי שבמקרה הנדון, הקורע לב, על פניו זה נראה כמו צו סגירה. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> בוצע צו סגירה. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> בוצע, נכון. אבל גם אם זה מקרה של מחנכת או מטפלת בודדת אנחנו מציעים למעון, מעון במיקוד. זה אומר ביקורי פתע של המפקחת, זה אומר הדרכה יותר אינטנסיבית. זה אומר שאנשי המקצוע במחוז כולל מנהלת התחום במחוז עוקבים אחרי המעון הזה בחתך שבועי כמעט. אנחנו חושבים שהפתרון הוא לא רק הגשת תלונה במשטרה אלא להבין שאם יש מחנכת מטפלת מתנהגת ככה המעון כולו צריך ליווי. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> זה כבר בדיעבד, הסגירה היא בדיעבד. אנחנו רוצים את הלפני, את המניעה, את ההשגחה, את הבקרה, לפני שהילד נפגע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. ליאור, לגבי הבשורה, איך זה הולך לעבוד? כמה גנים כאלה יש? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> כרגע 2,200-2,100 מעונות מחוברים למערכת הניטור. רובם ככולם מהרשתות המוכרים והפחות פרטיים. אני צריך להגיד, שכשאני מגיע למעונות פרטיים, בעיקר לפרטיים, המערכת שלי היא שמערכת הניטור תותקן אם יש לפחות שתי מצלמות שעובדות. נכון להיום יש 122 מעונות פרטיים שאפילו שתי מצלמות לא עובדות. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> כלומר, לא עומדים בכלל בתנאי הרישיון. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> מעבר לזה הייתה פה שאלה מה אנחנו עושים כשיש פה שאלה וכו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, לפני ההתראה. אתה מגיע למעון ורואה ששתי המצלמות לא עובדות. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> מה שקורה זה דבר כזה, החברה מוציאה דוח מסודר גם למנהל המעון, כי בסוף זאת האחריות שלהם לתקן בפערים ובליקויים שיש. במקביל יוצא באותו רגע מייל לפיקוח שלנו, אומר להם: שימו לב, במעון הזה צריך לתקן 4,3,2,1, נא וודאו ביצוע. אנחנו נותנים לבעלת המעון עד חודש לתקן את כל הליקויים. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> למה אתם לא נותנים להורים לראות את דוח הצפייה של המצלמות. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> זה לא דוח צפייה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה לא דוח צפייה, זה האם המצלמות עובדות או לא עובדות. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אין בעיה, אני שואלת. מצלמות עובדות, למה אתם לא מעבירים דוח צפייה גם להורה שהגיש את התלונה. הוא הגיש את התלונה, הוא הגיש את החשד והוא רוצה. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> מה זה קשור, הדס? את מבלבלת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> זה משהו אחר לגמרי. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> הם רק רואים אם זה עובד או לא עובד, הם בכלל לא רואים אם הייתה עבירה. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> שנייה, רגע, זה שני דברים שונים. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אין בעיה, אני שואלת בלי קשר, למה ההורים לא חשופים לצפייה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, לא שואלים כרגע בלי קשר. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אוקיי. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> ויש מעקב של הפיקוח במחוז. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא קרה אחרי 30 יום, מה קורה? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> יוצא מכתב התראה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אכיפה מינהלית, הטלנו קנסות על הדברים האלה. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> יש קנסות, יש עיצומים והתחלנו להפעיל את זה. בעקבות החוק החדש יש מודעות יתר ועשינו הרבה וובינרים וכנסים והבעלויות למיניהם כולל הפרטיים מטפלים. עכשיו דיברתי עם קרן, היה אירוע שבעלת מעון טיפלה במיידי בבעיה שהייתה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע, הרי היו לנו עשרות מקרים שעלו בדיון הקודם. אתה מגיע להתקין את מערכת הניטור וה-DVR לא מתאים. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> יפה, זה לא עשרות זה מאות. ולכן ביוזמה של השר והמנכ"ל אישרנו תקציב נוסף לרכש של 500 DVR, וכרגע אנחנו בתהליך אישור סופי, ביורוקרטיה, מול המכרז. אנחנו נרכוש ונלך אחורה ובכל המעונות שביקרנו בהם ולא התקנו את מערכת הניטור בגלל שה-DVR היה ישן ולא תומך את מערכת הניטור, נחליף להם אותו על חשבון משרד החינוך. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> יוסי, אני מתעקש שוב לומר שה-DVR לא יפתור את בעיית האלימות בגיל הרך, צריך להסתכל על זה במצב שורשי. הכסף שהולך ל-DVR צריך ללכת להכשרה, לתקינה ולהדרכה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> ממש לא, זה לא קשור. שני דברים שונים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה שצריך כסף להדרכה, כולנו מסכימים עם זה בחדר. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> זה יותר חשוב מהמצלמות. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> גם זה חשוב. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אל תמעיטי בערכן. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> זה יותר חשוב מהמצלמות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא יודע אם יותר חשוב, זה חשוב גם. שניהם חשובים. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> חד-משמעית. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אני רוצה שתיתן את זכות הדיבור לאימא שכאן, כדי שתבינו עד כמה המצלמות חשובות. אימא שהילד שלה בגן מיוחד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נטלי, עם כל הכבוד. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אני רוצה שהיא תדבר פה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, לא, לא, אני שומע מה שאת רוצה, אבל כרגע משרד החינוך באמצע סקירה ואני רוצה לתת לו לסיים את הדברים. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> רק שישמעו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ישמעו, תאמיני לי שישמעו. ישמעו כשאני אחליט. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> תנו לאימא חמש דקות, היא ישבה כאן בשקט ולא דיברה. נתנו לח.פ לדבר, רק שישמעו אותה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נטלי, אני לא מבין על מה הוויכוח. כולם ידברו וכרגע אני באמצע סקירה של משרד החינוך, עם כל הכבוד. כן, ליאור, בבקשה. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> התהליך הזה מתבצע אותו דבר כשיש התראה. המצלמה הפסיקה לעבוד, נגעו במכשיר ה-DVR, גם פה יש טלפון מיידי על ידי מוקד החברה לבעלת המעון ולפיקוח באותו הזמן, כדי לברר מה הסיבה. בחלק מהמקרים במצלמות יכול להיות שיש הפסקת חשמל, אבל ברגע שהחשמל חוזר אות החיים חוזר ואז אנחנו יודעים שאין בעיה. יוצאים דוחות שבועיים וחודשיים מאוד מסודרים, העברנו את זה למבקר המדינה, הייתה לנו ביקורת של מבקר המדינה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הם לא מחויבים לשים בוסטר? בטריית חירום? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> אמורים לשים UPS. על כל הדברים שעד עכשיו ויתרנו להם, חוץ מה-DVR, נניח מערכת ה-UPS וכו', עכשיו אנחנו מחייבים אותם. אנחנו לא נממן את זה אבל נחייב והם צריכים לעמוד בזה, נקודה. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> וזה רק 3-0? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> כן, כן, אנחנו מדברים על המעונות. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> זאת הבעיה, למה זה רק עד 3-0? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה החוק כרגע. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> לשאלתך, היושב-ראש, יש לי את הנתונים של סך המעונות שהתחברו לאון-ליין בכל הווריאציות. מתוך 4,500 שיש לי היום במערכת הרישוי לשנת תשפ"ו יש בערך 400 מעונות שהלכו על אחת האופציות. און ליין 24/7 יש 83. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> פחות מ-10%. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב עשתה הוועדה שנתנה שלושה מסלולים. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> זה כלום. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> חסר מסלול אחד. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> גם ככה יש בג"ץ. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ההצעה של נירה על שלושה מסלולים הייתה הצעה לא רעה בכלל. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אתם יודעים שיש בג"ץ של האח הקטן על החוק, שנוסיף לחוק מערכת של חברה לא של צפיית הורים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ביקשו להכניס את זה לחוק אז, יש מי שמנסה להכשיר את השרץ. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> ואם רואים שמערכת הניטור לא עובדת לא בגלל הפסקת חשמל, מה עושים? מגישים תלונה במשטרה? או שהיא צריכה להזמין טכנאי? << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> יש עבירה פלילית בחוק המצלמות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לצורך העניין אם יתברר שמנהלת המעון או מישהו ניתק את המצלמות. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> זה גם ברשלנות. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> אלף, יש לא מעט מקרים של ניתוק המערכת מרשלנות ומחוסר ידיעה. לדוגמה: הן מחברות את הקומקום במקום את מערכת הניטור. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אין בעיה, ואם אתם מגלים שזה לא זה, מה עושים? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> פועלים נגדה בצורה מלאה, מול המשטרה, תלונה והכול. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> תלונה במשטרה. לא אומרים לה תזמיני טכנאי ותסדירי את זה? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> זה שיבוש. אם יש לה תקלה במערכת המצלמות אני לא ישר הולך למשטרה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> למה לא? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> כי אם מצלמה מסוימת הפסיקה לעבוד וצריך לתקן אותה או להחליף אותה אני לא אלך עם זה למשטרה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> נכון, אבל אם הגשתי תלונה בחשד לאלימות ואני מפרטת את הסיבה, היא פתחה מצלמות והם לא עובדות. היא לא הולכת למשטרה? << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> או תלונה במשטרה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אז אלה דברים שלא קרו עד היום ויש לי עשרות מקרים. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> חשוב לי להבהיר, המקרה שהדס העלתה עכשיו הם מקרים שבהם כבר מוגשת איזושהי תלונה ויש איזשהו חשד, ואז אנחנו מגיעים ורואים שאין מצלמות בכלל. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> מיום ההקלטה, שלושה שבועות אחורה אין כלום. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> זה לא משנה, כל עוד אין הקלטות תקינות ל-30 יום כפי שנדרש בחוק אלה המקרים שהתמקדנו בהם, אלה הנהלים שגיבשנו ואני אשמח שאסף יציג את כל הנהלים בצורה יותר רחבה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> מה עשיתם עם אותה המפקחת שמופיעה פה בכתבה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> אנחנו לא ניכנס למקרים של מפקחות כאלה ואחרות, זאת לא הנקודה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> היא עדיין עובדת. אי-אפשר לפטר מפקחת של משרד החינוך, תגידו את זה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> אני לא נכנסת לזה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> תגידו את זה בקול רם, שאי-אפשר לפטר מפקחת של משרד החינוך, שכל מדינת ישראל ראתה את הכתבה הזאת, וראתה איך היא מודיעה לבעלת הגן לפני שהיא מגיעה לפתוח מצלמות ואז לא היו חומרים ב-DVR. היא פתחה מצלמות בעקבות דיווח של סייעת שאמרה לה: ראיתי סטירת לחי לילד, והמפקחת פתחה ואמרה צפיתי ולא ראיתי שום התנהלות לא תקינה ושום אלימות. ואז המשטרה באה וכן ראתה את האלימות. איך אותה מפקחת עדיין עובדת אצלכם? אני רוצה להבין את זה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> אנחנו לא נתייחס למפקחת. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> למה שלא תתייחסו? ההורים רוצים לקבל תשובות, בשביל זה אני כאן. אי-אפשר להגיד על כל דבר – לא נתייחס, עברו כבר ארבעה חודשים. עם כל הכבוד מדובר פה בארבעה מקרים מאוד מאוד חמורים שאותה מפקחת התנהלה בצורה מסוימת ולא עשיתם שום דבר, היא עדיין מפקחת על המעונות. הורים פונים אליי מבאר שבע ואומרים לי: הדס, אנחנו לא נפנה למפקחת אם יש לנו דיווח, אנחנו לא סומכים על המפקחת. אני לא רוצה להגיד את השם שלה פה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> זאת בדיוק הנקודה, אנחנו לא נדון פה על מקרה ספציפי של מפקחת. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> למה אתם לא מרחיקים אותה מהמעונות. הורים לא יפנו אליה ולא יגישו לה דוח חריג בבאר שבע או בכל אזור הדרום. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> את מדברת על 6-3. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> לא, לא, לא, על 3-0. זה היה בכתבה פה, אולי יש כאן אנשים שלא ראו את הכתבה, אולי אתם לא ראיתם את הכתבה. אבל ההורים שואלים אותי כל יום בקבוצת הוואטסאפ של הורי באר שבע, למה היא עדיין עובדת? מדובר באלפי הורים והם שואלים אותי, למה משרד החינוך לא מרחיק אותה מהמערכת? אם אתם לא יכולים להרחיק בן אדם אחד אתם רוצים לטפל בתופעה מדינית, כשיש פה כל כך הרבה מקרים כאלה בכל הארץ? אני רותחת מעצבים לחשוב שהיא עדיין מפקחת ארבעה חודשים אחרי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אסיה, נקבל תשובות על המקרה הספציפי הזה אחרי הדיון. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> בדיוק. חשוב לי להגיד, זה גם עלה בשיחות שקיימתי עם הדס אחרי הוועדה הקודמת. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> שזה בטיפול. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> לא. הבטיפול היה מקרה ואנחנו לא ניכנס כרגע לשמות של מפקחות. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> את יודעת למה לא קיבלת את מאות המקרים שביקשת ממני? בגלל שבמקרה אחד של מפקחת אחת, שעשתה כל כך הרבה כשלים וכל כך הרבה מחדלים והילדים שילמו בחיים שלהם בתוך הגן שלהם כשהם עברו התעללות. לא העברתי לכם כי עד שהמקרה הבודד הזה לא יטופל אני לא אסמוך עליכם, וגם אני לא אתן בכם אמון ולא אפנה אליכם מקרים. זאת האמת. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> טיפלנו גם במקרים הבודדים שבכל זאת עברו אלינו. עשינו את עבודת המטה, חידדנו את הנהלים, גיבשנו נהלים חדשים כדי לוודא שהמקרים האלה לא יחזרו וכדי לצמצם את התופעה הזאת. לצערי, אין לי אינדיקציה של כמה התופעה הזאת רחבה אבל הספיקו לי אותם מקרים בודדים שכן שמענו עליהם בשביל לטפל בזה ובשביל לוודא. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> לטפל זה להרחיק אותה מהילדים שלנו, לא להגיד עשינו לה שיחת שימוע, נו, נו, נו. סליחה, אני מצטערת מאוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> אני מציעה שגורמי המקצוע יתייחסו, אנחנו לא נתייחס כמובן מפקחת כזו או אחרת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. בבקשה גברתי. << דובר >> א': << דובר >> אני לא יכולה להציג את השם שלי, סליחה, קשה לי מאוד. אני שומעת אתכם מדברים פה בקור רוח ובחוזקה ואני חודשיים כבר לא ישנה. הבן שלי עבר אירוע אלים בחצר הגן לפני חודשיים לעיני כולם. הוא ילד בן חמש וחצי, ילד בתפקוד נמוך על הרצף האוטיסטי, הוא לא מדבר. הוא לא יכול להגיד לי, הוא לא יכול לספר לי מה קרה לו, הוא לא יכול. באותו יום בכך הכול ברחו לו הצרכים שלו, ואותה אישה החליטה שיותר נכון להחליף לו בחוץ ולהתעלל בו שם ולהרביץ לו. עוברת אורח שעברה שם צילמה והפיצה את זה, כי אם לא, לא הייתי יודעת. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> למזלה. << דובר >> א': << דובר >> באותו היום שלחתי את הילד להיות אבא של שבת, ילד שמח, עם מתנות וכל כך חיכיתי שייגמר היום, כי הוא לא מדבר, וזה הימים היחידים שיש לי נחת בהם, שהוא הולך לגן ושמח. אני מגיעה לאסוף אותו והוא כולו מסריח מקקי, לא אמרו לי שום דבר. ואז מגיע אליי הסרטון. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> לציין שזה בית ספר לחינוך מיוחד שחשוב שיבינו עד כמה זה חמור. << דובר >> א': << דובר >> אם הסרטון לא היה מגיע אליי, הייתי ממשיכה לשלוח אותו לגן כי לא הייתי יודעת. עוד יותר כואב לי שלפני שבועיים שמעתי מהאנשים שאותה אישה חזרה עבוד במקום אחר כי זה היה הפתרון להחזיר אותה מבלי שנשים לב. אחד הילדים שאח שלו היה בגן הזה אמר לאימא שלו שהוא לא הולך לבית הספר. היא שאלה אותו למה, והוא אמר לה: האישה שהרביצה בגן לאח שלי עובדת עכשיו בבית הספר. התקשרתי לפניות הציבור כדי לברר למה היא עובדת ומה קורה, והם אמרו: כן, היא חזרה לעבוד כי אין כתב אישום. כרגע זה בפרקליטות ואנחנו יודעים שזה לוקח זמן ואם בכלל יעשו משהו. הילד שלי לא ישן חודשיים, בעלי ישן איתו חודשיים, הוא לא מדבר ולא יכול לספר לי. תחשבו שאני לא יודעת מה עובר על הבן שלי, לא משנה לאיזה טיפולים אני אקח אותו, אני לא יודעת מה קורה. הוא מתעורר בכל לילה ואני לא ישנה. אני הולכת לעבודה גמורה, אין לי יום ואין לי לילה. אין מצלמות ואי-אפשר לדעת מה עוד היה שם. אתם מדברים פה ואני שואלת איך אני יכולה לסמוך על המערכת? איך אני אשלח אותו? הילד שלי עולה לכיתה א' במסגרת של חינוך מיוחד, אין שם מצלמות ואין שם שום דבר. אני לא סומכת על המערכת ומעדיפה להשאיר אותו איתי בבית. שיגדל איתי בבית זה יותר טוב לי. למה שאני אשלח אותו? מסכן, מה הוא עשה. << דובר >> ח.פ: << דובר >> אף אחד לא סומך על המערכת. כולם מקליטים, כולם נהיים פורעי חוק. כל ההורים, אני בכל הפורומים, כולם הולכים ומקליטים. אין לנו אף אחד, אף אחד. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> נכון, זה לא פורעי חוק, זה מותר. זה לא אמור לקרות. אנחנו לא פורעי חוק אם יש חשד, הבעיה היא שיש יותר מדיי מקרי אלימות. << דובר >> ח.פ: << דובר >> למה שנעשה את זה? אין אף אחד שעוזר לנו. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אני רק רוצה לסכם את מה שח.פ וא' עוברים. אני רוצה להגיד שהילד של א' מלווה עם העמותה, הם עברו משהו מאוד מאוד קשה. אני רוצה להגיד שיש כאן מקרה, שבמקרה עוברת אורח צילמה. היא הבינה שמשהו קורה ולא יכלה לשבת בשקט. זה איכשהו הגיע לאימא והיא הייתה מזועזעת, שהיא בכלל לא יודעת כמה פעמים זה קרה. הילד חזר חבול כמה פעמים והיא לא ידעה, היא חשבה שהו אחזק חבול כי אולי הוא נפל, הילד לא אומר לה. אין לה עם מי לתקשר כי הילד לא מתקשר, הוא בחינוך מיוחד. למה אתם מחכים שיקרה כדי שהם יקבלו את הטיפול הראוי להם? מה אתם רוצים שההורים יעשו? מרגיש לנו שאתם פה מנותקים, אתם לא מבינים מה עובר הורה לילד עם צרכים מיוחדים שלא יכול לקבל אינפורמציה מהמקום שבו הוא שולח את הילד להתחנך. שם הוא מקבל התעללות יום יומית, משפילים אותם, דברים מזעזעים שמתקבלים אצלנו שלא חווים פרסום, לצערנו. זה רק מאימא ששמעה מהדלת וסיפרה והיא אומרת: ראיתי, חוויתי, הרגשתי אבל אין לה את האפשרות להעביר את זה ולהתלונן במשטרה כי אין ראיות. מה אותם הורים מסכנים יעשו? אני שואלת אתכם? אתם מדברים איתי על גילאי 3-0? אנחנו מדברים פה על ילדים בני 12-11 שלא מדברים, בני 18 שלא מדברים. מה ההורים המסכנים האלה יעשו? למי הם יפנו? לא למשרד החינוך, לא למשטרה, מי התקווה שלהם? מגיעים אלינו לעמותה רק לטיפולים, זה מה שאנחנו יכולים להעניק להם. טיפולים לילדים, טיפולים רגשיים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים שיעזרו לילדים האלה. במשרד החינוך אין אף אחד שיכול לתת תשובה להורים האלה, לא יכולים לתת להם פתרון, כי אין פתרון אמיתי לאותם הורים. זה לא 3-0 אתם טועים. אתם צריכים להסתכל על זה שלחסרי ישע המסגרת היא 18-0 לכל הפחות. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> לצערי, אין לי כאן נציגים לעניין החינוך המיוחד בגלל שזה לא נושא הדיון. אין כאן גורם מקצוע שיודע להגיב על העניין הזה ולהתייחס. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אני יכולה להגיד לך שזה לא רק בחינוך המיוחד, גם בחינוך הרגיל יש כשלים מאוד קשים. אלימות מאוד קשה עם צוות החינוך. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> נתבקשנו להגיע כדי להתייחס לכל הנושא של הגיל הרך. גם הבקשה התייחסה ל-3-0, לכן מדובר כרגע על זה. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> כי אתם חושבים בצורה מעוותת, אתם חושבים שהם הבעיה כי 3-0 זה גיל מאוד בעייתי. זה לא המצב. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> אנחנו לא שם. הסיבה שיש כאן גורמי מקצוע שמדברים על לידה עד שלוש היא כי אלה גורמי המקצוע שהגיעו לוועדה בהתאם לנושא שהוגדר לוועדה. זה לא כי חלילה אנחנו לא שם. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אני מבינה. אבל אנחנו פה כדי להרחיב את הנושא, כי אותם ילדים שנפגעו, ח.פ וא' שנמצאים פה, שהתמזל מזלם והדבר הזה הגיע לעינינו. מקרים רבים לא מגיעים לעינינו אלא רק שומעים או יודעים אותם. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> חשוב להגיד שכל המורים האלה נתונים לדיני משמעת או לדינים אחרים, תלוי איפה לפי מה הם מועסקים ומי המעסיק שלהם. יש דרכים לטפל, יש השעיה מיידית שאפשר לעשות. השעיה עד תום ההליכים. כל המורים שהם עובדי מדינה אפשר לטפל בהם, וגם אפשר לשלול למורים האחרים את אישור העסקה שלהם. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> נכון, אבל בפרט בחינוך המיוחד, אולי נתחיל עם איזה מתווה דרך לפחות. כדי ששם יהיו מצלמות לפחות. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> למה כל בית עסק במדינה מצולם? בנק, כל בית עסק. למה בתי ספר לא? לא הבנתי. איך זה פוגע בפרטיות שלהם? << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> בדיוק, למה אי-אפשר שההורה יפתח את המצלמה ותהיה לו אפליקציה מהטלפון והוא יראה את הילד שלו בכל רגע נתון. שקיפות, שקיפות. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> תגידי את היית רוצה לעבוד במקום עבודה כשכל היום מצלמה עוקבת אחרייך? << דובר >> ח.פ: << דובר >> הילדים לא יכולים להגיב. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> כן, אין לי שום בעיה אם אני סומכת על עצמי ויודעת שאני לא עושה שום דבר שהוא לא חוקי. אני מבצעת את הדברים בצורה מאוד מאוד ישרה, אני מאמינה בעצמי ובמקצוע שלי, באה מכל הלב ועושה ואני אתן את כל הנשמה שלי ואין לי בעיה שיצלמו אותי 24 שעות. מה זה קשור? << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> מה זה מצלמה שעוקבת אחרייך? מי רואה את המצלמות? << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> את מציעה פה הצעה ש-24 שעות ביממה הורה יוכל לפתוח מצלמה ולראות. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> את לא עונה על השאלה שלי, מי רואה את המצלמות? את לא עונה לי, מי רואה אותן? << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> ההורים. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> את הצעת עכשיו הצעה שבה הורה יוכל בכל שלב נתון ביום לפתוח מצלמה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> לא, רק אם יש לו חשד לאלימות. שימי לב, רק אם יש לו חשד לאלימות. זה הכול. << אורח >> נטלי אלון: << אורח >> אני חושבת שבכל זמן נתון הורה יוכל לראות. למה שלא תהיה שקיפות? << דובר >> ח.פ: << דובר >> אם מתעללים בילד שלך בגן ואת לא ראית את זה חודשים, זה לא חבל? לא חבל שמישהו במקום הילד הזה יראה מה עובר עליו כשהוא לא יודע לדבר ושום דבר? << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> איזה פרטיות יש בגן ילדים? << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> אני מסכימה עם חוסר האמון שקיים, אני לא נגדך. רגע, תעצור. << דובר >> ח.פ: << דובר >> זה לא חוסר אמון. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> יש פה חוסר אמון ויש סיבה מאוד טובה לחוסר האמון הזה. יש פה עבודה טובה שעושים כדי שיהיה חוסר אמון. אני מסכימה, אני בצד שלך. אנחנו לא נגד. << דובר >> ח.פ: << דובר >> אם אמרת שאת לא רוצה שיהיו מצלמות בגנים, אני לא בטוח. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> עם זאת, אני מביאה את הקול של מטפלות שלא כולן מתעללות. << דובר >> ח.פ: << דובר >> זה לא משנה. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> רגע. תקשיבו, זה לא נעים לי, אני נותנת לכם לדבר ומקשיבה לכם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. המועצה לשלום הילד, בבקשה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> שלום, תודה רבה על הדיון. מסגרות החינוך הם מקום שהילדים אמורים להרגיש הכי בטוחים חוץ מבבית שלהם. זאת נקודת המוצא ונראה לי שכולנו יוצאים ממנה. במועצה לשלום הילד יש לנו מרכז ליווי שבו אנחנו מלווים ילדים נפגעי עבירה לאורך כל ההליך הפלילי. גם ילדים נפגעי עבירות מין וגם ילדים נפגעי אלימות גם בגנים. אנחנו הולכים איתם יד ביד מול המשטרה, מול הפרקליטות, בבתי המשפט ומסייעים להם. אנחנו מכירים את המקרים, זה מקרים קשים ואנחנו פוגשים גם הורים חסרי אונים. אני רוצה להגיד שהחוק המצלמות וחוק למניעת העסקה, שדיברנו עליו עכשיו, כל אלה מחזקים בוודאי את רשת ההגנה על ילדים ויש דברים שצריכים לעשות כדי ליישם אותם בצורה טובה יותר אבל הם לא נותנים פתרון אמיתי, תשתיתי למניעת המקרים האלה. המצלמות לא מונעות את המקרים האלה, מהוות ערך ראייתי חשוב אבל הן לא מונעות. ההשקעה מול גורמי המקצוע, ההכשרה הפדגוגית, צמצום יחס התקינה במעונות, צמצום התפוסה – כל אלה כן יכולים להשפיע אופן ניכר על מניעת המקרים האלה. וזה המקום להזכיר, שמשרד החינוך לא מיישם את ההוראה המקורית בתקנות הפיקוח לעניין התפוסה, כל שנה הוא מאריך את הוראת השעה שמאפשרת להגדיל את התפוסה של הילדים במעונות שנה אחר שנה. והיום אנחנו גם יודעים שהוא גם מקדם הוראת שעה שדוחה את מועד ביצוע ההכשרה הפדגוגית, במקום שנה לשנתיים. שמלכתחילה מה שהיה אמור להיות במצב הראוי הוא שמטפלת לא נכנסת למעון יום ולא עובדת בו יום אחד לפני שהיא עוברת ומשלימה את ההכשרה הפדגוגית הזאת. השנה יש לנו יותר מיד ורגל בקידום חוק הפיקוח, העניין הזה של השנה לביצוע מועד ההכשרה הוא כבר מלכתחילה שנה, הוא היה הפשרה בגלל המציאות. ועכשיו אנחנו מאריכים את זה, ונותנים להם שנתיים לעבור את ההכשרה הזאת, בדיוק את ההכשרה הזאת החשובה. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> זה לא חשוב לומר תואר המידות. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אבל היא מדברת על המקור לזה שמראש התקציב להכשרות צומצם. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אנחנו מבינים את הקושי בשטח, אנחנו ערים לו, הפתרון הוא השקעה אמיתית ותקציבית בגיל הרך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל הבקשה להארכה, אני רוצה להיות הוגן גם מול משרד החינוך, הגיעה פה גם בשם הוועדה וגם בשם הארגונים עצמם. בסוף אין כוח אדם ומגיע כוח אדם חדש שלא הספיק לעשות את ההכשרה. אם אני לא אתן את ההארכה הזאת, אותם המוסדות ואותם המעונות דינם להיסגר. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אדוני, אני מסכימה איתך. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> ואז יפתחו מסגרות כאלה שהם לא בפיקוח. ואז נראה עוד תופעות לוואי. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני מבינה את הטענה הזאת טוב מאוד, ועדיין אי-אפשר לא להסתכל על זה בראייה כוללת ולהגיד, משרד החינוך קיצץ 200 מיליון שקלים מהתקציב שאמור לתמרץ את ההכשרות האלה ואז להגיד אין הכשרות, הן לא מסיימות את ההכשרות בואו נדחה את זה בשנתיים. זה ליצור את מזג האוויר ואז לבכות כשיורד גשם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה להיות הוגן, קודם כול זה האוצר אבל בסוף משרד החינוך עושה את סדר העדיפויות וצריך לשים את הדברים על השולחן. הסיבה שאותם אנשים לא קיבלו את ההכשרות זה לא כי משרד החינוך קיצץ בהכשרות, זה כי התחלף הצוות. הגיע צוות חדש שלא הספיק לעשות את ההכשרות ואנחנו בתחילת השנה, ואם לא ניתן את ההארכה הזאת הם לא יוכלו להיכנס למערכת ואותם מקומות ייסגרו. "בתוך עמי אנוכי יושב", בסוף אנחנו צריכים לשחק בין הרצוי למצוי. לצערנו, המצוי הוא שיש חוסר אדיר בכוח אדם, וכל עוד לא נפתור את הבעיה הזאת גם אם ניתן עכשיו 3 מיליון שקל להכשרות זה לא יפתור את הבעיה. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> צריך לעשות הכול כדי לחזק את כוח האדם, מזה התחלתי. מדינת ישראל אם חשובים לה ילדיה, צריכה להשקיע מגורמי המקצוע שעובדים עם הילדים. אנחנו רואים את זה על כל הרצף של המקצועות שבהם עובדים עם ילדים. כל הזמן לכרסם בחוק הפיקוח ובתקנות הפיקוח, כשהיה להם עיקרון מאוד מאוד חשוב, ולהתאים את החוק למציאות במקום את המציאות לחוק, זאת מגמה שאנחנו רואים אותה והיא מאכזבת. אני רוצה להגיד שני דברים אחרונים, בשני נושאים אחרים. אחד, ילדים נפגעי עבירות מין במדינת ישראל מקבלים היום טיפול נפשי חינם על ידי המדינה. אני חושבת שיש מקום להרחיב את השירות הזה גם לילדים נפגעי עבירת אלימות במסגרות חינוך. הילדים האלה צריכים לקבל טיפול יחד עם ההורים ואי-אפשר להשאיר אותם לבד אחרי שקורים מקרים כאלה נוראיים. דבר שני, נוגע להנגשה. נירה דיברה בהתחלה על ההנגשה של החוק למניעת העסקה וגם עכשיו על הנושא של הרישיון ועל כך שההורים יכולים לבדוק האם המעון פועל ברישיון. זה אומנם שייך למשרד אחר, אבל משרד החינוך יודע לעבוד עם משרדים אחרים טוב מאוד. יש את טיפות החלב, כל הילדים מגיעים לטיפות החלב, אפשר להיעזר בשירות הזה כדי להנגיש את הזכויות של ההורים וכדי להעביר את המידע שצריך שם. זאת נקודה למחשבה ששווה להתייחס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם אני לא טועה, היום משרד החינוך נותן איזשהו מענה וליווי במקרים מסוימים. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> שפ"י נותן ליווי בכל הנושא של התפתחות הילד. יש לנו מפקחות, יועצות, שהם חלק מצוות המעטפת של המעון, שנותן מידע גם לצוות וגם להורים. הקשר השוטף איתם קיים. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני לא מדברת על השירותים, שהם חשובים מאוד. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> גם במקרה של אלימות. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני מדברת על שירות של טיפול. כמו שהמית"לים נותנים. השפ"י והשפ"ח הם השירותים החשובים ובעלי הפוטנציאל הכי חשוב במשרד החינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ח.פ, קיבלת איזושהי פנייה ממשרד החינוך אחרי המקרה שלך? << דובר >> ח.פ: << דובר >> לא. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> שוב, ברגע שמדובר במעון שהטיפול נעשה מול מפקחת המעון, במקרה הזה זה היה מעון לא מורשה ולכן הטיפול לא נעשה דרך הפיקוח, חשוב להבין את זה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> מה עשיתם עם זה שזה מעון ללא רישיון? << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> המעון נסגר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה לחדד, במקרה דנן, אם זה היה מעון מפוקח הוא היה מקבל פנייה משפ"י. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> ההורים והצוות, במידה וזה לא כל הצוות הוא הפוגע, יש הרבה מקרים שגם הצוות עצמו נפגע מהסיטואציה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חשוב לומר, אני גם מרגיש עם זה לא בנוח, לא כל המטפלות וכל הגננות נמצאות באירוע הזה. אני חוזר ואומר, צריך לטפל בעשבים השוטים, גם בהכשרות, גם במצלמות וגם בפיקוח. אבל לא להגיד שכל הגננות, כל המפקחות וכל הסייעות נמצאות בסיפור הזה. << אורח >> שיר לבנון מנטל: << אורח >> צריך לדעת שזה עושה נזק לכוח האדם. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> ברגע שיש מקרה של הגשת תלונה, אנחנו באישור המשטרה, במידה ואין פגיעה בחקירה וכו', צוות שפ"י יחד עם השפ"ח מלווים גם את ההורים הפונים, גם את כלל ההורים וגם את הצוות. חשוב להבין, גם הצוות עצמו נפגע מהאירוע הזה, הוא בטראומה מהאירוע הזה, אז בהחלט יש אירוע כזה, בכפוף לאישור משטרתי. << אורח >> נעם וילדר: << אורח >> אני מכירה את המענה הזה, הוא חשוב והוא טוב. יש עוד מקום להרחיב אותו. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> לחלוטין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דיאנה, בבקשה. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> בעלי חליל נמצא איתי פה ואנחנו מדברים בכובע של מנהלי בעלות. קוראים לנו הג'יאה – בערבית 'דורות'. אנחנו מנהלים מערכת רציפה מגיל שלושה חודשים ועד לגן חובה, כולל. כל המערכת מפוקחת מאושרת ובהכרה של משרד החינוך. אנחנו פה כי אנחנו רוצים להציג את אנשי החינוך. אנחנו עובדים יום יום עם תנאים מאוד קשים, ואנחנו פה כדי לייצג את כולם, את כל מעונות היום. אנחנו סובלים כל יום במסגרות. אנחנו צריכים לדבר על הפרסום, אין פרסום ואין העלאת מודעות, אנחנו מטירה והאנשים אצלנו לא יודעים מה זה מעון או גן מוכר. הם לא יודעים שקיים בכלל דבר כזה מעון עם רישיון ועם הכרה, שההורים יכולים לקבל סבסוד. הם לא יודעים את זה אפילו ואנחנו אלה שמסבירים את זה. אני ובעלי דואגים לחשוף את האנשים למעונות היום המוכרים אצלנו בטירה. יש לנו רק שני מעונות מוכרים בטירה, מדובר על אוכלוסייה של 35,000-30,000 איש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דיאנה, מה הסיבה שיש רק שני מעונות מוכרים? לא אושרו? או שלא הייתה בקשה? << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> לא, לא, כל המעונות אצלנו בטירה פיראטיים לגמרי. אין פיקוח ואין לנו בכלל מרכז לגיל הרך בטירה. אין מרכז ואין רכזת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני חוזר על השאלה, האם הם לא מוכרים כי הם לא אושרו על ידי המשרד כי הם לא עמדו בדרישות או שהם פשוט אפילו לא פנו למשרד? << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> לא פנו למשרד. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> את מדברת על מעונות סמל. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> עם סמל, כן. גם לנו יש סמל רווחה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> חשוב להסביר, כשאת אומרת מוכרים זה לא מעונות פרטיים שקיבלו רישיון אלא מעונות סמל. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> גם רישיון וגם סמל של משרד החינוך. בישראל היום לא משתלם לעבוד עם מעון שהוא מפוקח. זאת האמת, אנחנו מגיעים מהמעונות ואני יודעת על מה אני מדברת. היום הגנים הפיראטיים מתחרים בנו, הם גובים את אותם המחירים שאנחנו גובים, הם פיראטיים לגמרי ללא שום השגחה ובלי רישיון. רק שני גנים מוכרים בטירה, בכל טירה. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> התופעה של מחסור במעונות יום שמוכרים לצורך סבסוד בפריפריה החברתית נפוצה גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית. זה בגלל הפרשי המחירים, המעון הפרטי בתל אביב עולה הרבה יותר מהמעונות הפרטיים בפריפריה. חשוב להגיד, שלפי החוק המעון הפרטי צריך להיות מעון מורשה. כל המעונות צריכים להיות מורשים. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> גם מאושרים עם רישיון של משרד החינוך אין. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> זה משהו אחר. נשמח לקבל את הפרטים. אבל זה סיפור אחר. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> אין להם רישיונות, המעונות פועלים בבית. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> חשוב להגיד שלרשויות המקומיות יש תפקיד גדול מאוד בהעלאת המודעות של המעונות, גם בחיפוש המעונות. הרי יש היום פטור מהיתר לשימוש חורג עד 35-32 ילדים במיוחד בשביל זה. יש היתר מיוחד ללא תשלום או עם תשלום מזערי, בדיוק שלמעונות האלה יהיה אינסנטיב להוציא רישיון. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> אבל אין לנו מרכז או רכזת לגיל הרך. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> זה חבל, התפקיד של הרשות המקומית הוא לאתר את המעונות האלה וללכת אחד אחד. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> נירה, אחת הבעיות היא שלא כל הרשויות ענו על קול קורא להקמת מג"רים או יחידות לגיל הרך בגלל שנתנה בצורה ספורדית האפשרות לבחור. וחוק הפיקוח לא חל בצורה הומוגנית על כולם, זה חלק מהבעיות. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> כן, אבל צריך להקים אגף כדי לדעת שיש חוק בישראל? יש יועץ משפטי שיודע שצריך רישיון. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל אתם מחמיצים את מה שהיא אומרת. היא אומרת שיש פער בין מה שצריך לבין מה שהציבור יודע. מה שהיא אומרת זה שצריך להעלות את המודעות בקרב הציבור. יותר קמפיינים, יותר הנגשת מידע. ניתן פה טיפ לגבי טיפות החלב, יותר מידע להורים. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> זה שבשנת 2025 יש הורה שלא יודע שמעון לגיל הרך צריך רישיון זאת בעיה. כל הורה צריך לדעת שיש חובת התקנת מצלמות, חובת רישיון. לחפש קודם כול את הרישיון ואת המצלמה. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> משרד החינוך בתקציב הגפ"ן הוציא קול קורא, הוא מתקצב מנהלות לידה שלוש ברשויות, יש מעל 250 כאלה בארץ. הם בדיוק הגורם ואנחנו צריכים לחזק את הקשר, זה לא נבנה ביום אחד הפרופסיה הזאת של מנהלת לידה שלוש. זה בדיוק הגורם שצריך לראות את כלל הילדים בגילאי לידה עד שלוש ביישוב, ולדברר ולשגרר בדיוק את הדברים האלה. מהם המעונות, מה הם הדרכים והמענים ולפעול על פיהם. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אולי צריך תשדיר שירות בפריים טיים בשעת צפיית שיא. תשדיר שאומר: אתם רושמים את הילדים לגן תחפשו רישיון. << אורח >> חליל עבד אל רחים: << אורח >> היה קמפיין פרסום לפני שנה על מודעות מעונות מפוקחים ומאז הפסיקו. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> המסגרות שאת מדברת עליהן זה פחות משבעה ילדים? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא, משבעה ילדים. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> לא, אנחנו מדברים על מעון עם 40 ילדים. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> לא, על שלך. על מה שאת אומרת שפותחים? << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> לא, על הכול. מה שבא לך, 10 ילדים, 30 ילדים, 50 ילדים במעונות יום שהם ללא רישיון. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> גם במגזר החרדי זה אותו דבר. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אז צריך לדווח עליהם. אז תדווחי עליהם. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> כמובן שצריך לדווח, יש חובה. כל מעון שהוא מעל שבעה ילדים ומעלה חייב ברישיון, אין שאלה. העניין שהפיקוח של משרד החינוך לא יכול לעבור בית בית, דלת דלת, אם יש לנו מידע שאיזשהו מעון לא חוקי קיים מופעלת אכיפה. הפקחים שלנו באים אליו ואנחנו מוציאים צו הפסקה מינהלי. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> אבל הפיקוח יודע על זה, יש מפקחת שמטפלת אבל היא לא מספיקה. מה היא תעשה המפקחת המסכנה? המפקחת אצלנו מכירה. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> ברגע שהיא יודעת אנחנו מגיעים. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> מקבלים תלונות על אלימות על מעונות כאלה שהם בלי רישיון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דיאנה, רגע, יש לי תחושה שאנחנו מערבבים בין הנושאים. אותם מעונות שאת מדברת עליהם הם מעונות לא מסובסדים אבל מפוקחים או שהם לא מפוקחים? << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> גם לא מפוקחים. גם ללא רישיון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז בואי נפריד, אלה שהם לא מפוקחים ופיראטיים, מה לעשות, המשרד לא נביא ולא יכול לנחש מי הם. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> עד שהם מאתרים מעונות כאלה פיראטיים אנחנו לא מצליחים לשרוד. הם נותנים את אותו מחיר שאנחנו נותנים ואנחנו לא יכולים לשרוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> על הרשות המקומית או כל אדם שמכיר מעון כזה שהוא לא מפוקח, יתכבד לפנות למשרד החינוך ולהגיד לו שבכתובת כזאת וכזאת יש מעון ללא רישיון. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> לא, אי-אפשר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה זה אי-אפשר? אז המשרד לא יכול לעשות את העבודה בשבילכם. << אורח >> חליל עבד אל רחים: << אורח >> אבל אפשר גם לדעת דרך מספר הילדים בכל יישוב, זה פשוט מאוד. אפשר לדעת באיזו מסגרת הם נמצאים בכלל. האם הם במסגרת או לא. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> איך? איך? אני אעבור בית בית? << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> גם אם אני אמצא שיש לי כתובת לילדים עם מסגרת, מאיפה אני אדע איפה המסגרות האלו? איך אני אדע איפה הם פועלים? << אורח >> חליל עבד אל רחים: << אורח >> את תדעי שהוא לא קיים במסגרת מפוקחת, זה פשוט. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> אין בעיה, אבל איפה אני אמצא את המקומות? << אורח >> חליל עבד אל רחים: << אורח >> כמו שעשו בטרום-חובה. בטרום-החובה הקב"סית דואגת לכל ילד שלא נמצא במסגרת מוכרת, לפי תעודת זהות. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אבל במעונות יום לא חל חוק חינוך חובה ואין קב"סית. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> אם אפשר להמשיך, בעניין המצלמות. אנחנו מדברים בכובע של בעלות. דיברתם על זה שצריך שידור של 24 שעות. אני אגיד לכם משהו, מצלמה לא מגינה על ילד, לא מדברת לילד, לא מחבקת ילד. אל תחשבו שמצלמה חסרה בכיתה היא זאת שתפסיק את האלימות או שתעשה את הסוף לאלימות – זה לא ככה. צריך להשקיע בצוותים. באופן אישי אנחנו לא סתם מחזיקים מעמד 16 שנים, אנחנו לא סתם שורדים. אנחנו עם אפס מקרי אלימות, למה? אנחנו נמצאים כל הזמן ומשקיעים במדריכות. ההדרכה היא מהכיס שלנו, מהכיס של העמותה, של הבעלות. אנחנו לא מקבלים החזר, העירייה קיבלה 80,000, 90,000 שקל וזה חזר כי אין לנו מרכז לגיל הרך. אנחנו מסבסדים את המדריכות, כמובן לא ארבע שעות בחודש כפי שהמשרד מבקש, אלא לפחות ארבע שעות לכיתה אחת בחודש. ארבע שעות לכל המעון זה לא מספיק. השנה גייסנו עוד מדריכה שתחזיק אותנו, שתגיד לנו איך להחזיק צוות, איך לטפח צוות, ללא קשר להדרכה הפדגוגית שאנחנו מדברים עליה והמשרד מבקש אותה. הבאתי את הפסיכולוגית שמגיעה אלינו לגן כדי לאתר ילדים פעמיים בשנה שעברה, רק כדי שהיא תדבר עם הצוות, מסכנות, כדי שלא יקרסו. יש לי צוות של 15 שנים, 12 שנים, 11 שנים, 8 שנים, שהן קורסות. השנה כולן רצו לעזוב, זהו, אין להן כוח והם נשחקות ושחוקות. בסוף השנה, לפני חודש, הייתה פגישה אחרונה עם פסיכולוגית כדי התפרק, לדבר ולהגיד מה מפריע להן. האלימות בכלל לא קשורה למצלמות, כולנו יודעים שכל המקרים שהיו במעונות יום, כולנו ראינו אותם, זה היה במעונות מצולמים. מצלמה לא הטרידה אף אחד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עם זאת, טוב שהיה את המצלמה. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> לגבי מצלמות עם שידור של 24/7, בכובע של המנהלים אנחנו נקרוס. אני לא אעשה כלום במהלך היום רק שיחות עם הורים על: למה הבן שלי יושב בצד? למה הוא בוכה בצד? מותר לילד לבכות. תתקני לו את המכנס? למה לא הכנסתם אותו לשירותים? למה הוא לא משחק עם הילדים? זאת תהיה התעסוקה שלנו, אנחנו לא נעשה כלום חוץ מלדבר עם ההורים. נצטרך 4-3 מזכירות רק כדי לענות לכל הטלפונים, על מה עם הילד שלי? אנחנו מדברים על זה כי אנחנו יודעים. מספיק שאני מצלמת תמונת סטילס וכבר שואלים: איפה הבן שלי? למה הוא עשה ככה? למה הוא לא צייר היום? אנחנו נתקל באותו דבר כשיהיו מצלמות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תעלו את ד"ר יערה שילה, בבקשה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> שלום, יוסי. קודם כול תודה על הדיון, תמיד חשוב. אני רוצה להתחבר ולומר שני דברים. אחד, הדיון על כשל של יישום חוק הפיקוח. אני אתחיל בזה שהורים לא יודעים, כמו שהבחור הזה דיבר, נקרע לי הלב, הוא לא ידע שהוא יכול לפנות למשרד החינוך או שיש משרד חינוך. בכלל הורים לא יודעים שיש מסגרות. בזמנו כשהיה את התקנות, אתה ישבת שם, יוסי, דובר על זה שההורים יהיו מכפילי כוח. ההורים בכלל לא יודעים את הזכות שלהם משבעה ילדים ומעלה. היה פעם אחת פרסום. גם במועצה לגיל הרך דיברנו על זה, שהמדיניות היא הסברה, הסברה ועוד הסברה. אין הסברה בכלל, אני אומרת לך, אני פוגשת על ימין ועל שמאל. אני רוצה להביא עוד נושא, הבחור הזה שדיבר על הבן שלו, נקרע לי הלב, אני שולחת לכולם מכאן חיזוק וחיבוק ואם צריך עזרה מקצועית אני כאן. יוסי, אני רוצה להגיד משהו על הסיפור של ועדות קבלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה הדיון הבא, יערה. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> יהיה לנו זמן לדבר על זה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אם את יכולה להישאר מחוברת, נעשה הפסקה של חמש דקות. << אורח >> יערה שילה: << אורח >> אני מחוברת, ואני רוצה להתחיל עם זה כי זה משבר רציני. הורים לא יודעים מה מגיע להם, כמו שהבחור הזה דיבר. דיברה האישה מטירה, זה לא קורה רק בטירה, יוסי, יש עוד המון מקומות. דיבר עוד מישהו ממשרד החינוך, אני לא זוכרת את שמו, אבל הסיפור הזה שיש רשויות שיש שם שבעה ילדים ומעלה המשרד צריך לעשות מיפוי על המסגרות שלו. אפשר לעשות את זה בתיאום משרד הבריאות, וצריך שמשרד הבריאות יוריד את החיסיון. דובר על זה כבר מלא פעמים ואני מדברת גם בכובע של חברת מועצת עיר. זה משהו שחייב לעשות, שכל עיר תדע את מיפוי המעונות שלה. כמה ילדים בפרטי, כמה ילדים עד שישה ילדים, כמה מקומות בשטחים מוסדרים, עם סמל פיקוח וסבסוד, בלי סבסוד. אני חושבת שזה מאוד קריטי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נעלמת, יערה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> היא סיימה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, דיון הבאה. לילך יעיש. << אורח >> לילך יעיש: << אורח >> שלום לכולם, אני חברת מועצה בראש העין, מחזיקה תיק הגיל הרך לידה עד שש. אני נמצאת בוועדות האלה כבר כמה שנים טובות, למעלה משבע שנים. האמת שממש כואב לי, זה כמו שצדי צרפתי היה אומר: אנחנו ליד. ככה זה מרגיש לי, אנחנו ליד ואנחנו לא שם. כל הדברים שאני שומעת, ונשבר לי הלב עם כל הורה שמצטרף למעגל הנפגעים שגם אני חלק ממנו, ויש המון כשלים שקיימים במערכת, ואני יכולה להגיד לכם את זה גם מתוך ראשות מקומית וגם מתוך מי שניהלה מעון לשעבר, וגם מתוך מי שמחזיקה את התיק היום וגם כאימא, לפני הכול. אני מסכימה עם המועצה לשלום הילד, אני שמחה לשמוע שנותנים מעטפת. צר לי שילדים שהם נפגעי אלימות לא מקבלים את המעטפת הזאת. אני באופן אישי עוטפת הורים כאלה שנמצאים בתוך ראש העין בתקופה האחרונה. אני נעזרת בכל מיני גורמים שאני עובדת מולם בשנים האחרונות, בעיקר עבדתי איתם בשיתוף פעולה. גם אין הסברה להורים, הרבה הורים פונים אלי והם עדיין לא יודעים. אז קודם כול נגיד שחשוב מאוד בשתי תקופות אקוטיות בשנה, אחת, בתקופת הרישום לגנים, ואחד בתקופה של לפני פתיחת שנת הלימודים. נורא חשוב לשקף להורים, לצאת עם איזשהו מסע הסברה. למערכת החינוך יש את כל הנתונים של ההורים לאותם ילדים בגילאי לידה עד שש והם יכולים, לפי דעתי, צריך לשקף להם, כמו שכולנו מקבלים כהורים הצהרת בריאות, באותה נשימה תשלחו הודעה, שימו לב, אלה הדברים שאתם צריכים לשים אליהם לב בעת רישום למעונות. שידעו שצריך להיות רישיון הפעלה בכניסה לגן, שידעו שיש חובת מצלמות על שבעה ילדים ומעלה במסגרות, אגב, אני מתזכרת שיש אוכלוסייה שלמה שלא מפוקחת, שזה מתחת לשבעה ילדים. לצערי, יש הורים שעדיין מכניסים למסגרות האלה. עוד עניין, הוא קצת נוגע בנושא הקודם, ברשותכם, עם כל הרישום הפלילי. יש לי מקרים מתוך הרשות שלי גם בלידה עד שלוש וגם ב-6-3 של מטפלות / גננות שמתגלגלות במערכת, עם כביכול רישום פלילי ותלונות שלא הבשילו לידי הרשעה. יש לי מקרה מאוד קשה בגן של 6-3, שמישהי שהיא לכאורה גננת, אני לא מדברת על מטפלת, אלא על גננת עם תעודות, שעברה מרשות לרשות וזה הגיעה למצב שאנחנו בראש העין עצרנו את הסיפור הזה. הגענו למסקנה שזה חייב להיעצר ובאופן מיידי. אני אשמח לשמוע מבחינת מערכת החינוך מה הם עושים במקרים האלה. סיטואציות של כאלה שפוגעות בילדים, ויש הוכחות ורישומים בכל מיני נקודות משטרה שהייתה לכאורה פגיעה בילדים, לא יכולות לעבור לסדר-היום. לעניין פיקוח מאוד מפריע לי שמפקחות גם פה וגם פה מגיעות בהודעה מוקדמת. איך אפשר לעלות על בעיה בתוך מסגרת אם יש הודעה מראש? סליחה על האנלוגיה, לפני שאתה מוכר דירה מסדרים הכול יפה יפה כדי שהכול יראה פיקס לפני שמגיעים הקונים, אותו הדבר פה. ההורים הם הלקוחות. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> לילך, אנחנו ממשרד החינוך, אם תוכלי אחר כך למסור לנו את השם של הגננת שאת אומרת שיש לה עבירות פליליות והועברה בין הגנים. אנחנו רוצים את השם שלה. << אורח >> לילך יעיש: << אורח >> אגב, זה מקרה שנתתי לכם על 6-3. יש לי מקרים, ואתם כל הזמן מדברים על כוח אדם, אני מבינה שיש מצוקה, אז למה אנחנו לא בונים כבר את דור העתיד. תדעו לכם שבני נוער הם כוח אדם מופלא, קסום, איכותי, שיכולים כבר להכניס אותם למסגרות. אגב, לי יש ילדה מתבגרת שאני נותנת לה לעבוד גם עם הגיל הרך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לילך, אני אגיד את זה גם במסקנות. << אורח >> לילך יעיש: << אורח >> רגע, אני מגיעה לנקודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אגיד לך מה הנקודה, אם את מכירה וכל מי שנמצא כאן על השולחן ושומע אותנו, מישהי שהורשעה. << אורח >> לילך יעיש: << אורח >> היא לא הורעה, זאת הבעיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> או שנפתח עליה תיק או תלונה בעקבות התעללות בחסר ישע, בילד, במעון, בגן, אפילו בבית הספר. אני מבקש שיפנו את אותו שם למשרד החינוך, ואני רוצה לראות שמשרד החינוך לא יטפל. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> יטופל, יטופל. << אורח >> לילך יעיש: << אורח >> אני יכולה להגיד לך שהעברתי את זה לדרגים בכירים מאוד כי לא יכולתי לשבת בבית וללכת לישון עם מצפון. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> מי הבכירים? למי העברת? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לילך, אנחנו פה בוועדה, למי העברת? << אורח >> לילך יעיש: << אורח >> בסדר, אין לי בעיה, אתם מוזמנים באהבה, אני אעביר מה שצריך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אני שואל, לילך, האם עד היום השמות האלה הועברו כבר לדרגים כאלה או אחרים במשרד החינוך? << אורח >> לילך יעיש: << אורח >> על הגן המדובר עבר, זה עבר לטיפול. << אורח >> ליאור טוביה: << אורח >> של מי? << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> של מי? << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אני לא הצלחתי להבין את האירוע? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא צריך שם, תפקיד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טיפול של מי, לילך? << אורח >> לילך יעיש: << אורח >> זה לא יעשה בפורום הזה, אני אשלח באופן פרטי. בסדר? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אוקיי, אני אשמח לקבל את זה אחרי הוועדה. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> תני לנו את השם ומה קרה. << אורח >> לילך יעיש: << אורח >> יש דברים שאי-אפשר להגיד בפורום הזה. רגע, יש עוד משהו שמפריע לי, לעניין הזה בגילאי לידה עד שלוש, יש מקרים שמגיעים אליי, הזכרתי את בני הנוער כי למזלי יש בני נוער ערניים שהעברתי אותם כל מיני הדרכות בעיר, והם ערניים למקרים. הגיעו אליי תלונות דרך בני נוער בתוך העיר על התנהלות לא תקינה. תיכון שהיה ליד מעון ששמעו ממנו בכי וצעקות וכו', הנערה התקשרה למשטרה, תבינו איזו תושייה. היא אמרה למשטרה שיש לה הקלטות ושיבואו לבדוק מה קורה במעון הזה. אני יכולה להגיד לכם שכלום לא קרה. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אפשר להעביר פנייה, דיווח חריג למשרד החינוך. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> באופן אנונימי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שנייה, לילך. << אורח >> לילך יעיש: << אורח >> רגע, יוסי, זה מקרים שקורים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לילך, הבנו, אנחנו מבינים מהר מאוד. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אתה יודע שעיריית ראש העין היא העירייה היחידה שגובה דמי פינוי אשפה ממעונות פרט לארנונה עסקית. זאת הרשות המקומית היחידה, לילך, אם יש לך את ההזדמנות לשחרר את המעונות מדמי פינוי האשפה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איך זה קשור? אני מבין שהוועדה משמשת כגישור אבל בואי, יש גבול. משרד החינוך, האם אפשר לקבל מספר של איש קשר שבמידה ויש מקרים מסוימים אזרחי ישראל, לא משנה שזה ילד, יוכלו לפנות בצורה מסודרת. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> יש פורטל הורים: דיווח על אירוע חריג. עושים גוגל באופן אנונימי, זה מאוד פשוט וזה מגיע ישירות והמפקחת בתוך 24 שעות צופה ומטופל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש לי הצעת ייעול, יכול להיות שהיא עולה קצת כסף אבל היא משתלמת. תצאו בקמפיין, ראית מקרה חריג בגן, במעון, נא פנה למספר הטלפון. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> השאלה היא מה זה מקרה חריג? צריך להגדיר מה זה מקרה חריג. למשוך ילד ולדפוק אותו בקיר זה לא מקרה חריג? << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> כן, כן, הוא אמר. << אורח >> דיאנה עבד אל רחים: << אורח >> מבחינת המשטרה זה לא מקרה חריג. << אורח >> חליל עבד אל רחים: << אורח >> המשטרה רוצה מקרה מובהק של אלימות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> משרד החינוך, רוצים להגיד משהו? << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> בהקשר הזה שוב, ברגע שיבוצע אותו שינוי במבנה הארגוני, שאנחנו כרגע עובדים עליו וממשיכים את עבודת המטה, אז בוודאי שתהיה גם כתובת בין היתר לדברים כאלה שתהיה הרבה יותר נגישה וברורה גם להורים ולכל הציבור. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> אבל גם היום יש את האגף לגיל הרך. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> נכון. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> וכל תלונה מטופלת על ידי המפקחת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קונסטנטין, בבקשה. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> תודה רבה, אני מנכ"ל איגום רשת מעונות וגני הילדים. לא מתפקידי להגן על משרד החינוך, נהפוך הוא בדרך כלל, אבל היום אני מרגיש שאני חייב להיות הסנגור שלהם, כי הטון הזה של התובעת הכללית של מדינת קליפורניה כלפי האנשים שהם פושעים , זה לא משרד החינוך. משרד החינוך משתף פעולה עם המעונות בתחום הפיקוח ובתחום העזרה למעונות וזה מאוד חשוב. בחוק הפיקוח מאוד חשוב לנו להיות בקנה אחד עם המשרד. שתיים, אני רוצה לספר איך חיינו לפני חוק המצלמות. הקמנו את המצלמות עוד בשנת 2010, אני חושב, כל המצלמות היו ברשת והייתה לנו מנחה שישבה ובדקה את כל המצלמות בכל המעונות שלנו על מסך אחד. היא בדקה את מה שקורה. היא גם מדריכה וגם מנחה, ידענו כל מה שקורה בגן ויכולנו להתערב. לא בדקנו את הצילומים בדיעבד אלא בדקנו אותם בשידור ישיר, ככה עבדנו לפני החוק. אבל החוק חיסל את האפשרות הזאת, והיום מטפלות ומנהלות פוחדות לגעת ב-DVR. אנחנו מצאים לניטור, ממש צמאים. חבל שכרגיל למעונות מפוקחים יש עדיפות על המעונות הפרטיים. לגבי ההדרכה – ארבע שעות או עשר שעות, אני אספר לך דוגמה אחת ובזה אני אסיים. בעיר חיפה, אותה מדריכה פדגוגית שעבדה אצלנו ועדיין עובדת אצלנו ונותנת שירות להרבה גנים במשך הרבה זמן, הייתה בקשר עם עיריית חיפה והיינו מקבלים מהם ארבע שעות כפול 220 שקלים, כמו שראוי במשרד החינוך. השנה לפני כמה שבועות קיבלנו הודעה מעריית חיפה, במכון דיאלוג, שהיום אנחנו לא עובדים עם העירייה אלה עם מכון דיאלוג שישלם עבור שעת הדרכה 150 שקל. המדריכה אמורה לעבוד במכון דיאלוג או לעבוד בתיאום מס. למה? מדוע? למה 150 שקל ולא 220? מה קרה, יש אינפלציה? יש איזשהו גוף שמפקח עלינו? ולמה היא לא יכולה להיות מועסקת ישירות דרכנו, אלא בעקיפין. זה חלק מהעניין של ההדרכה. לא רק שחסרה לנו ההדרכה גם מקצצים לנו גם במה שיש לנו. אני לא יכול להעסיק את העובדת שלי במקום אחר, אני לא אעשה לה הארכה דרך הקצבה של משרד החינוך וזה חבל מאוד. האם זה חוקי? והאם התשלום שירד מ-220 שקל ל-150 שקל, זה בסדר? ככה זה אמור להיות? עיריית חיפה מקבל כסף ממשרד החינוך, משרד החינוך מעביר כסף למכון דיאלוג. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> זה משרד החינוך מעביר לרשות המקומית שמעבירה לחברת מיקור חוץ ואז יש שחיקה של התשלום. בסופו של דבר מדריכות חינוכיות שאמורות להיות בתקצוב המדינה במעונות, במקום לקל שכר X שנקבע מקבלות רק 60%, ואז זה אומר שגם פה אין לנו כוח אדם כזה. כדי לעמוד בדרישת החוק של מינימום ארבע שעות הדרכה, אין בנמצא מדריכות חינוכיות שמוכנות להגיע למעון בתמורה ל-150 שקלים לשעת הדרכה. אנחנו בביצה ותרנגול של כאילו התייעלות אבל באיזושהי פגיעה חדשה, אגב, היא חדשה לנו ולא הכרנו אותה עד עכשיו. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אני מבקש ניטור, אנחנו בדרך עם סיוון, או מורן. אנחנו צמאים לזה מכיוון שאנחנו לא יודעים לבדוק את ה-DVR. אני עם תואר שני בהנדסה, עם כל הכבוד, ואני יכול לבדוק את זה, אבל אני לא יכול להסתובב בכל המעונות שלי. אני מבקש לזרז את העניין הזה לפני שנת הלימודים. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הדס, בבקשה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> לגבי העניין הזה, בעקבות המקרים החמורים ששודרו בכתבה בערוץ 13, אני לא אחזור על מה שרשום כאן, נוצר משבר אמון מאוד מאוד גדול בין ההורים לבין מפקחות משרד החינוך. לא כולן, אני אדגיש, לא כולן. יש מפקחות מדהימות שבאופן אישי אני עובדת מולן ומעבירה להן מקרים מאוד מאוד קשים מידי יום והן מטפלות בדברים בצורה מדהימה. באמת, מפחות מדהימות ואין לי מילה או תלונה להגיד עליהן. ויש מפקחות, כמו המפקחת הזאת לצורך עניין, שמעורבת בארבעה מקרים שונים מאוד מאוד חמורים מבחינתי וגם מבחינת ההורים שהם תושבי באר שבע, אשקלון וכל אזור הדרום. הם לא מוכני לפנות יותר בטופס דיווח חריג בעקבות המקרים האלה כי היא לא הורחקה ולא פוטרה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> בבקשה לא להגיד שם - - - << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> לא נזכיר את השם שלה אבל נסביר אחר כך. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> מי אמר את השם? אני לא אומרת את השם. אני רוצה לסיים. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> נסביר את המקרים. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אני רוצה להגיד כמה דברים, קודם כול על העניין הזה שהורים מגישים טופס דיווח חריג עם חשד לאלימות והמפקחת באה ופותחת מצלמות. היחידה שמקבלת את דוח הצפייה זאת מנהלת הגן. ההורים שואלים למה? << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> מה פתאום. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> היא לא מקבלת דוח צפייה, זאת עבירה בחוק. לא יצפה אדם ולא יראה לאחר ולא יעביר. את לא מכירה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> היא מקבלת דוח. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> מה פתאום, מנהלת המעון לא מקבלת שום דוח צפייה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> את רוצה שאני אראה לך? את אומרת את זה כאילו אני לא יודע מה אני אומרת. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> זאת עבירה על החוק. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> טוב, אותה מפקחת חמודה, העבירה את דוח הצפייה לכל בעלי המעונות האלה, ובמקרה אחת האימהות שהבן שלה בדיוק חטף סטירה, אמרה לה: אם את אומרת שהמפקחת אמרה שהכול תקין, תראי לי את הדוח, למה רק את מקבלת את הדוח. והיא ענתה לה: ככה זה בחוק, רק אני מקבלת את הדוח. היא הראתה לה את הדוח ושם היה רשום: לא נצפתה אלימות, נצפתה התנהלות תקינה. האימא הגישה תלונה במשטרה, המשטרה לקחה את ה-DVR וראתה שלא הייתה שם התנהלות תקינה אלא אלימות מאוד קשה בגן. הכיתה נסגרה כי כולם פעלו באלימות. לא רק שהמפקחת העבירה את הדוח רק למנהלת הגן ולא להורים, אלא במקרה בגלל שזה דוח טוב, דוח תקין, היא הראתה אותו לאימא. היא אמרה לה: הינה, תראי אין אלימות, תסתכלי על הדוח. אני יכולה להראות לך את הדוח, יש לי אותו פה. זה מה שהמפקחות עושות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> זה חריג מאוד, חריג מאוד. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> זה ממש לא חריג. אני אומרת לך, ככה זה בכל המעונות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> מנהלת מעון לא מקבלת דוח צפייה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> יש לי שיחות מוקלטות עם כל המפקחות, כולן אומרות את אותו הדבר. גם כותבות לי וגם אומרות לי. הדוח צפייה הוא רק למנהלת המעון. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> הדס, החוק מאוד ברור. אף מנהלת מעון לא מקבלת דוח צפייה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> למה משתיקים אותי? << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> לא, זאת עבירה על החוק. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> זאת עבירה על החוק. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אל תגידו לי לא, אני אומרת לכם דברים שקורים בפועל. מה זה לא? << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> ביקשנו לקבל את הפירוט של הדברים האלה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> את לא מטפלת בדברים החמורים האלה, אז אני אעביר לך פירוט של דברים אחרים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שנייה, שנייה. עם כל הכבוד, יש ביקורת כפי משרד החינוך, אבל אם משרד החינוך בא ואומר תביאו לי את הנתונים ואתם אומרים אני לא מאמין לך ולכן אני לא מעביר את הנתונים. אז מה אתם רוצים ממשרד החינוך, עם כל הכבוד? << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> שנייה, רגע, הוא לא טיפל, היא עדיין מפקחת של משרד החינוך, היא עדיין מגיעה למעונות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> המשרד ביקש שתעבירו את הנתונים. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> הטיפול היחיד הוא לא רק לפטר אותה. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> ברור. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> יוסי, את הנתונים האלה היא קיבלה, יש לה אותם. היא עדיין מפקחת, היא לא הורחקה אפילו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את אומרת שאותה מפקחת העבירה דוח צפייה כנגד החוק, משרד החינוך קיבלתם את זה? << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> היא יודעת, היא קיבלה את זה וגם אורנה פז קיבלה את זה. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> מי קיבלה את זה? << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אורנה פז קיבלה את זה. אתה רוצה שאני אראה לך בוואטסאפ שלי? אורנה פז קיבלה את הכול. כל מה שרשום פה אורנה פז קיבלה, מעבר לזה היא לא קיבלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, נבדוק את זה. אסיה, נבדוק את זה. אני אעשה שיחה מול אורנה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> אין בעיה, אבל אני אומרת שככל שהיינו מקבלים את הדברים בצורה מסודרת, כפי שביקשנו, כלל הדברים היו נבדקים ומטופלים. להגיד: היא עדיין עובדת ולא עשיתם עם זה כלום, זאת לא אמירה נכונה. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> נכון. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> היא עדיין מגיעה לגנים לפתוח מצלמות, מה זה? << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> כי מבחינתך הפתרון היחיד הוא לפטר את אותה מפקחת, זה הפתרון היחיד מבחינתך. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> לפני שנייה כולכם צעקתם שזאת עבירה פלילית. סבבה, אוקיי. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> הדס, תראי לנו. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> היא אמרה שהיא קיבלה. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> היא לא אמרה שהיא קיבלה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> לא משנה, אנחנו לא נכנסים לזה. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> הדס, חשוב לנו להגיד שלא רק שהמקרים מטופלים באופן פרטני, אלא שאנחנו מגבשים מדיניות ולומדים על בסיס המקרים האלה. אנחנו משנים מדיניות כלל ארצית, הפתרון הוא לא תמיד פתרון ועל מפקחת ספציפית כזו או אחרת אלא שינוי המדיניות, למידה, אנחנו לומדים מהשטח. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> נכון, לכן פתחתי ואמרתי שיש מפקחות מדהימות שאני עובדת מולן יום יום והם עושות עבודה מדהימה ואין לי מילה אחת לומר. עם זאת, אני לא יכולה להתעלם ממקרים כאלה, ואותה מפקחת עדיין עובדת. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> תראי לנו את המקרים האלה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אני רוצה לשאול שאלה פשוטה, לא קיבלתי על זה תשובה, אם הורה מגיש טופס דיווח חריג ומסמן חשד לאלימות, נותן את פרטי המקרה, היא באה ופותחת את המצלמות, למה ההורה לא יכול לדעת מה היה? << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> סעיף 9 לחוק המצלמות. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> תסביר לי למה? << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> ההורה מקבל מזכר שמתאר את מה שנראה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> לא, לא. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> לא, לא, אסור. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> בקווים כלליים. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> לא, גם לא כלליים, שום דבר. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> זאת עבירה, זאת עבירה. << דובר >> נירה לאמעי ברסלבסקי: << דובר >> רק המשטרה יכולה להוציא. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> יוסי, זה נורא חשוב. יש דברים שהם לא ברף הפלילי, מפקחת באה ורואה התנהלות לא תקינה. מישהי שצועקת. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אסור לה להעביר אינפורמציה. נשמה, זה בחוק, צריך לעשות שינוי חקיקה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> למה? זה הילד שלי. זה הילד שלי. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אסור. אני מפנה לסעיף 9 לחוק המצלמות. יש חוק. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> זה בחוק, זה לא שהיא לא רוצה. היא לא יכולה, זה בחוק, זה משהו שצריך לשנות. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> העברתי לך שיחה מוקלטת של המפקחת הזאת בבאר שבע שאומרת לאימא: את הדוח העברתי רק למנהלת המעון, לך אני לא יכולה לתת אותו. היא שאלה אותה: סגרתם את זה ביניכן? היא אמרה לה: כן. זה כשהמצלמות לא עבדו, כן? << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> אני לא יודעת אם הועבר אליי כזה דבר או לא. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> יש וואטסאפ. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> יש וואטסאפ, אוקיי. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אמרת שקיבלת ויטופל. אם עכשיו את האומרת שלא קיבלת אז כנראה שזה לא טופל. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> עוד פעם, קיבתי את המקרים והעברתי. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אני לא יודעת מה יותר חמור, זה שאת אומרת לי שלא קיבלתם או שאת אומרת שזה טופל ואת בכלל לא מכירה את המקרה. אני לא מצליחה להבין. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> אני אומרת בוודאות שזה טופל, אני גם יודעת איך זה טופל אבל זה לא המקום לפתור את זה פה שוועדה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> עשיתם לה נו, נו, נו והיא ממשיכה להגיע. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אז רק לפטר אותה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> מבחינתך הטיפול היחיד הוא הפיטורין של אותה מפקחת. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> מדובר בארבעה מקרים שונים מאוד חמורים, זה לא מקרה בודד. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> רגע, אני אשמח להשיב. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אז תעבירי לה את החומרים האלה. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> הדבר הזה הגיע אליי בסופו של דבר. היושב-ראש, אחרי הוועדה הקודמת ניגשתי ביוזמתי להדס , אמרתי לה: את מדברת כאן על כשל מערכתי, אני לא הכתובת לטיפול במקרים פרטניים, וגם אלה שהועברו אליי, הועברו ישר גורם המקצוע שאמון על הדברים האלה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אמרו לי שזה בטיפול, אני מסבירה לך. איפה הטיפול, מה הטיפול? << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> ושוב אני אומרת, על אף שלא קיבלנו נתונים כפי שהצגת שיש, עשרות ומאות, בכל זאת את הכשל המערכתי ובכל זאת עשינו את העבודה ברמה המערכתית על אף שלא מצאנו. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אני אעביר את זה רק אחרי שזה יטופל. אני לא יכולה לסמוך על מישהו שלא מטפל. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> מה זה יטופל? מה? שנתלה אותה? מה זה יטופל? << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> מה זה יטופל, זה עבירות פליליות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הדס, תודה. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אתם לא יכולים לומר את האמת, שקשה מאוד לפטר מפקחת של משרד החינוך. כולם יודעים את זה וצריך לומר את זה, אין מה לעשות. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> זאת לא הנקודה בכלל. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אנחנו צריכים להבין את הנתונים. זה הפתרון? רק לפטר? << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> שנייה, אייל. עוד פעם, אנחנו מדברים כרגע על המערכת כמערכת, אנחנו מדברים על מערך הפיקוח, על הנהלים, על מה עושים באיזה מקרים. הדבר הזה טופל ברמה המערכתית, ברמת המטה, בחידוד הנהלים, בגיבוש נהלים חדשים. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> אבל לפני שנייה כולכם צעקתם שזה פלילי ושזה לא יכול לקרות. << אורח >> אייל גינגולד: << אורח >> אז תביאי את החומרים ונראה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עד כאן. << אורח >> הדס חכימי: << אורח >> יש לך אותם, אני אראה לך עכשיו שיש לה אותם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, אני רק אגיד שאנחנו בוועדה נשקול עם חברי כנסת נוספים לבחון איך אנחנו מחילים את חוק המצלמות גם על מסגרות החינוך המיוחד. נעשה את זה כמובן בשיח משותף עם המשרד ועם הסתדרות המורים ועוד. אני קורא למשרד החינוך לשוב ולתקצב את ההקצאות בצורה מסיבית, להחזיר את ה-200 מיליון שקל שקוצצו בתקציב 2024 בהכשרות. אני מברך את שרד החינוך על היוזמה להחלפת DVR, במקרים שלא הייתה אפשרות להתקין את מערכת האיתור במערכת ישנה. זאת יוזמה מבורכת. אני קורא לרשויות לעשות מיפוי של מעונות שעובדות ללא רישיון ולהעביר במיידי את אותה רשימה למשרד החינוך כדי שהוא יוכל לפקח. במקרים הספציפיים שהועלו בוועדה, הוועדה לא מקבלת במקרים ספציפיים, אבל במקרה דנן אני מבקש לבדוק מאחורי הקלעים לבדוק מה נעשה ואיך טופלו המקרים. אני מבקש מהמשרד לאור מה שנאמר על ידי לילך, לעשות בדיקה רוחבית שאכן אין מקרים של גננות שיש עליהן תלונה על מקרי אלימות ושאכן הם לא מועסקות בגנים או במסגרות אחרות. אני יודע שזה לא אמור לקרות, אבל אם זה קרה וזה נפל בין הכיסאות, המשרד מתבקש לעשות את הבדיקה. בנוסף, הגיע אליי מידע במהלך הוועדה ולא רציתי לפתוח אותו עוד, כי אנחנו ומוגבלים בזמן. אין אפשרות היום להגיע אנונימי למשטרת ישראל ולהתלונן על מערך של מעון או גננת בצורה אנונימית. לכן, אני מבקש מהמשרד לחדד ולפרסם איך יש אפשרות לגשת למשרד גם בצורה אנונימית. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> קיים בפורטל. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אפשר, אפשר. << אורח >> סיוון שחר: << אורח >> רגע, אני רוצה לתקן. אפשר להגיש תלונות גם בצורה אנונימית, אבל צריך לקחת בחשבון שאם בסוף אין מי שיגיש תלונה וייתן פרטים אמיתיים. אם ההורה עצמו לא מתלונן, הגברת הדס חכימי הולכת להתלונן אבל אין לנו הורה שמתלונן, ואנחנו מקבלים סרטונים שאנחנו לא יודעים מה המקור שלהם, יש לנו בעיה מאוד קשה להשתמש בהם. צריך להבין שאפשר להתלונן אנונימי אבל בסוך אנחנו צריכים לגבש ראיות מספיק חזקות ותמיד עדיף שלא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אני אומר, שאם המשרד יכול ברמת הפיקוח ולא צריך להגיע לרף הפלילי, אלא ברמת הפיקוח להגיד, אוקיי, יש נורה אדומה על הגן הזה, קיבלנו עליו תלונה אנונימית, והוא ישלח לשם את הפיקוח ויבדוק את הנושא. << אורח >> אסיה בינוס: << אורח >> חשוב לציין, שגם במקרים שלא מגיעים לרף הפלילי כי המשטרה לא יכולה לפעול, אנחנו עדיין יכולים לפעול בהיבטים המינהליים, כמובן שאין קשר בין הדברים. << אורח >> אסף ליבוביץ: << אורח >> מינהליים ופדגוגים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בנוסף, אני קורא למשרד החינוך להגדיל את היקף שעות ההדרכה החינוכיות לכל מעון. להתחיל לעבוד על הפחתת מספר ילדים לכל מערכת, מה שאנחנו קוראים לו תקינה. ועוד הבטחה לבדוק שהנושא הזה של חוסר בכוח אדם יוכל להיות מטופל בצורה המהירה והיעילה ביותר. ולדאוג לכך שבסוף תהיה סביבת עבודה בטוחה ותומכת לאותן המטפלות. אני חוזר ואומר, ועם זה אני רוצה לסכם את הוועדה. 99.9% מכוח האדם בצוות החינוכי, גם של הגנים וגם של מעונות היום, הם אנשים טובים שעושים עבודת קודש ועבודה נאמנה. ישנם עשבים שוטים שאסור שיהיו במערכת, אני אומר את זה חד-משמעית. אין שום דרך להעסיק אותם במערכת מכל סיבה שהיא. אותם האנשים לא צריכים להיות במערכת ואנחנו צריכים לעשות הכול, גם ברמה הפדגוגית, גם ברמת ההכשרה, גם ברמת ההשקעה במצלמות ובכל מה שיש מסביב, כדי שבסוף ילדינו יקבלו את החינוך הטוב והבטוח ביותר. לפני שאני יוצא להפסקה לקראת הנושא הבא, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. << דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >> אין לי מה להוסיף חוץ מזה שאני מחזק אותך על הדיון החשוב. אני חושב שאנחנו יכולים וצריכים לעשות הרבה יותר. גם בתחום הפיקוח וגם בתחום המודעות. מניסיון אישי אני מקבל מלא טלפונים ממעונות יום שלא יודעים איך ליישם את החוק האחרון שהוועדה הזאת הוציאה. איפה לשים את המצלמות, איך לשים את המצלמות, איפה לשים שלטים ואיפה לא לשים שלטים. האם צריך נציג של ועד הורים אחד לכל הקבוצות או אחד של כל הגן. אני חושב שדווקא לפני פתיחת שנת הלימודים משרד החינוך יכול לעשות איזשהו עלון, פלייר, סרטון או כל דבר אחר שיגיע לכל מעונות היום, על מנת שיהיה קל יותר ונכון יותר בייחוד לאלה שכן רוצים לשתף פעולה ולהעלות את רמת הפיקוח. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> חשוב להגיד שיש ירידה בכמות המקרים, תסתכלו על דוח הממ"מ ונראה שבשנה האחרונה יש ירידה בכמות התלונות ובכמות התיקים שנפתחים. צריך גם להסתכל על חצי הכוס המלאה. אני חושבת שזה תוצאה של עבודה מאומצת. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> פיקוח והדרכת עובדים, חבל שהכסף של משלם המיסים לא יגיע למטרתו אלא ייפול בדרך ברשויות מקומיות ובמקומות אחרים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 15:45 ונתחדשה בשעה 16:20.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:20. << סיום >>