פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 229 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, י"א באב התשפ"ה (05 באוגוסט 2025), שעה 9:30 סדר היום: << נושא >> הפיקוח של רשות שוק ההון על הגופים המוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח, דוח שנתי 2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר מוזמנים: צחי סעד – מנהל החטיבה הכלכלית, משרד מבקר המדינה טל ארבלי – מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה שירה לומר – מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה גל יעקובי – סמנכ"לית תכנון ואסטרטגיה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ברק נורי – ראש חטיבת האכיפה וסגן הממונה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון רמי עזריה – עו"ד, מנהל מחלקת קופות גמל, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אור שטרנברג – עו"ד, מערך החקיקה, רשות ניירות ערך ישי כהן – רמ״ד פשיעה דיגיטלית, משטרת ישראל צבי גזבר – ראש צוות פיננסים, רשות התחרות מיה פרי-אלתרמן – יו"ר אגף הפנסיה, הסתדרות העובדים החדשה (בזום) שלמה אייזיק – נשיא לשכת סוכני הביטוח יניב גוב ארי – יו״ר הוועדה להסגת גבול מקצוע, לשכת סוכני הביטוח יניב מאיר – עו"ד, המחלקה המקצועית משפטית, לשכת סוכני הביטוח בועז סטמבלר – סמנכ"ל רגולציה, איגוד חברות הביטוח נמרוד ספיר – מנכ"ל איגוד בתי השקעות טל הפלינג – עו"ד, משרד עורכי דין שבלת עודד סלע – עו"ד, מייצג פרו בונו את הנפגעים בפרשת סלייס שמואל פיקסמן – מנכ"ל פיקסמן סוכנות לביטוח זהר גרינברג – עו"ד, מייצג מה-25.1.24 בפרשת סלייס משה קאשי – מנהל תחום פיננסים, לובי 99 מנהלת הוועדה: פלורינה הלמן לוין רישום פרלמנטרי: ויקטור ינין רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הפיקוח של רשות שוק ההון על הגופים המוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח, דוח שנתי 2024 << נושא >> << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בוקר טוב לכולם, תודה רבה שבאתם. המילה פגרה בכנסת מוציאה אותי מהכלים. כשחיילים נלחמים, נהרגים, ויש חטופים, לטעמי הכנסת לא יכולה לצאת לפגרה כל כך ארוכה. אבל אנחנו ממשיכים לעבוד ומשתדלים כרגיל, לא תמיד בהצלחה, אני מודה, כי מגבילים אותנו. היום יום שלישי, י"א באב התשפ"ה, היום ה-669 למלחמה. 898 חללי צה"ל, 78 חללי משטרה ושירות הביטחון הכללי, 963 אזרחים נרצחו, 50 אזרחים, אזרחית אחת ביניהם, עדיין בשבי מפלצות החמאס. מקווה שישובו בשלום ובמהרה, מי לחיים ומי לקבורה נאותה. אני פותח את הישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא הפיקוח על רשות שוק ההון על הגופים המוסדיים המנהלים חיסכון ארוך טווח, דוח שנתי 2024. בעקבות דוח חמור שפרסם מבקר המדינה בו הוא מתריע מפני תופעה מטרידה הולכת ומתרחבת, אזרחים רבים, בהם קשישים, עולים חדשים ואנשים במצבי בריאות נופלים קורבן לעוקץ מתוחכם במסווה של סיוע בפדיון כספים. מדובר לרוב בזכויות או בכספים פנסיוניים, קרנות השתלמות ולעיתים אף תשלומים מהמדינה. לפי ממצאי הדוח פועלים גורמים מסחריים ועבריינים המנצלים את חוסר הידע, הבלבול הבירוקרטי והמצוקה הכלכלית של האזרחים, תוך גביית עמלות מופרזות ולעיתים תוך שימוש במידע אישי חסוי, והכול תחת כסות של סיוע. במקרים מסוימים הנפגעים מוותרים על עשרות אלפי שקלים מהכספים שמגיעים להם כחוק. מבקר המדינה מצביע על ליקויים חמורים ברגולציה, באכיפה ובחוסר שיתוף פעולה בין הגופים הרלוונטיים, ביניהם רשות שוק ההון, ביטוח לאומי, המערכת הבנקאית. מצב זה מאפשר לתופעה להתרחב כמעט באין מפריע. אני מכניס גם את משטרת ישראל לתוך העניין הזה. לכן אין זאת הפתעה כאשר אזרחים נפלו לתרמיות כמו פרשת סלייס שבה כ-7,500 איבדו קרוב ל-850 מיליון שקלים, והכול כביכול תחת פיקוח של רשות שוק ההון. החשש של הוועדה הוא שבזמן שאנחנו מדברים, אף אחד מאיתנו, ואני בתוכם אולי, לא יכול להבטיח שאין עוד פרשיות נוספות. פרשה זו חשפה ליקויים חמורים בחקיקה, באכיפה ובהגנה על הצרכן. למרבה הצער פרשה זו היא רק קצה הקרחון של תופעה רחבה יותר שממשיכה להתקיים במתכונות שונות גם כיום. הסכנות בתופעה זו הן רבות ומורכבות. מעבר לאובדן כספים משמעותי מצד האזרחים מדובר בפגיעה באמון הציבור במערכות הפנסיה, הביטוח הלאומי והרשויות המפקחות. כמו כן הפגיעה חמורה בעיקר באוכלוסיות חלשות, מוחלשות, פגיעות, קשישים, בעלי מוגבלויות, עולים חדשים, מעוררת שאלה אתית וחברתית עמוקה וקשה מאוד. כמו כן התופעה פוגעת בשוק הפנסיה ובהשקעות הציבוריות ומערערת את יציבות המערכת הכלכלית-חברתית. בדיון היום הוועדה תרצה לשמוע מהגורמים השונים מה נעשה מאז פרסום דוח מבקר המדינה ומה הצעדים המיידיים שננקטו עקב פרשת סלייס, ומה עושים על מנת להגביר את הפיקוח. אני קראתי מעט חומרים, לא הרבה, אני מודה. אבל ממה שקראתי נחרדתי, אם תרצו כאיש משטרה לשעבר, כאיש אכיפת החוק. איך זה יכול לקרות במדינת ישראל? ואיך אנחנו לא מצליחים להשתלט על זה? אבל אולי יש איזה אור בקצה המנהרה. בבקשה, מבקר המדינה. << אורח >> צחי סעד: << אורח >> בוקר טוב. היום אנחנו באים לדון בנושא של פיקוח רשות שוק ההון על החיסכון ארוך הטווח, על הגופים המוסדיים שמנהלים את החיסכון ארוך הטווח של הציבור. אי אפשר להפריז בחשיבות הפיקוח הזה. החיסכון ארוך הטווח – אנחנו יודעים שכספים רבים של הציבור קודם כול מבטיחים את העתיד שלו, אמורים להבטיח את העתיד שלו. אנחנו מדברים על סכומי עתק – מעל 2 טריליון שקלים. הסכום הזה נמצא בגידול מתמיד גם מאז שנקבעה פנסיית החובה. ישנו גידול מתמיד בסכומים האלה גם כתוצאה מהחיסכון, מה שמגביר את החשיבות של השמירה והפיקוח על הכספים האלה. אני אזכיר גם שיש גידול בתוחלת החיים. אנשים יזדקקו לסכומי חיסכון גדולים וגדולים יותר אחרי גיל הפרישה מכיוון שתוחלת החיים מתארכת, מה שמגביר את חשיבות הנושא הזה. הצבענו בדוח הזה גם על ריכוזיות גבוהה בתחום הזה. יותר מ-2 טריליון שקלים, 90% מהחסכונות של הציבור נמצאים בידי שמונה גופים. ככל שההר השקלים הזה, ההר הכספים הזה ימשיך לגדול, הריכוזיות הזאת תגבר. צריך לחשוב איך לטפל בה ועל הכנסת תחרותיות נוספת לתחום הזה. הצבענו על מספר ליקויים בדוח. בתחום של האסדרה הצבענו על קודקס האסדרה, שכבר 12 שנה, לפחות במועד פרסום הדוח, טרם הושלמה הכנה שלו. הצבענו על ליקויים בתחום של פיקוח של רשות שוק ההון, ביקורות, מספר ביקורות והאכיפה שהיא עורכת בתחום של הטלת עיצומים כספיים, בתחום של הפיקוח על השקעות אלטרנטיביות, בתחום של פיקוח על נושאי משרה בגופים וגם בתחום של פיקוח ומניעה של אירועי הונאה ופשיעה בכספי מבוטחים, כמו שהתייחסת אליהם בדבריך. השורה התחתונה של הדוח. מעבר לצורך בהגברת הפיקוח יש גם צורך בחיזוק רשות שוק ההון והביטוח. הצורך הזה מתבסס על השוואה לרגולטורים פיננסיים אחרים שעשינו, ביחס לכספים שהם מפקחים עליהם, ביחס למוטת השליטה שהם אחראים עליה, ביחס למשאבים שהם מקבלים גם בכוח אדם וגם בתקציבים. הרשות נמצאת בחסר גדול מהבחינה הזאת, בוודאי בהשוואה לתחומי הפיקוח שהתרחבו במשך השנים ומוטת השליטה הרחבה יותר שלה והגידול בהם, וכמו שאמרנו, גידול מתמיד. הרשות עברה תהליך אבולוציוני, מאגף שהיה במשרד האוצר ועד הקמת רשות, ועדיין הרשות הזאת היא לא עצמאית לחלוטין, היא נדרשת חיזוק הן מבחינת משאבים והן מבחינת סמכויות. וזאת המסקנה בסופו של דבר של הדוח: בהנחה שאנחנו רוצים לשפר את הפיקוח על כספי החיסכון של המבוטחים, צריך גם לחזק את הרשות. ברשותך, אני אבקש מגברת שירה לומר להציג את עיקרי הדוח, ויש גם מצגת. << אורח >> שירה לומר: << אורח >> עד שהמצגת תעלה, אנחנו נציין שעשינו דוח מאוד מקיף במספר סוגיות נרחבות ברשות שוק ההון. תקופת הביקורת הייתה מספטמבר 22' עד מרץ 23', כשהגוף העיקרי של הביקורת הייתה רשות שוק ההון, גם בנק ישראל ורשות ניירות ערך בחלק מהמקרים. (מוקרנת מצגת) כמו שמנהל החטיבה צחי הציג, עם השנים יש גידול מאוד משמעותי בנכסים המנוהלים על ידי רשות שוק ההון. נכון לתקופת הדוח יש 25 חברות ביטוח, 23 חברות מנהלות פנסיה ו-60 חברות מנהלות גמל. כמו שאמרנו, הביקורת הייתה מאוד רחבה. אנחנו נציג פה את עיקר הסוגיות המשמעותיות שרלוונטיות. נתחיל עם השער הראשון. ראינו שמשאבי רשות שוק ההון היוו אבן משמעותית בביקורת. עשינו השוואה וראינו שתקציב רשות שוק ההון משמעותית נמוך בהשוואה לבנק ישראל ובהשוואה לרשות ניירות ערך, דבר שמשפיע על יכולת הפיקוח והבקרה של רשות שוק ההון על הגופים המוסדיים. מהתקציב של רשות שוק ההון שניתן לה בפועל בשנת 2022 נוצל רק 38%, דבר שכמובן השפיע על היכולות של הרשות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם תגידו לי אחר כך למה 60% לא נוצלו. << אורח >> שירה לומר: << אורח >> אציין בהערת אגב, זה לא רשום פה במצגת, אבל זה רשום בדוח. גם התקציב של המחשוב, שהוא מאוד משמעותי בעידן טכנולוגי, גם הוא לא נוצל משמעותית. דבר זה השפיע על המערכות של רשות שוק ההון, שהן עדיין מאוד מיושנות ולא מצליחות לאתר כל מיני מקרים שיכולים להוות סוג של פרוז'קטור לכל מיני מקרים. (מוקרנת מצגת) כוח אדם ברשות. גם הגיוס של רשות שוק ההון היה מאוד נמוך. איוש כוח אדם ברשות בשנת הביקורת עמד על 77%. יש לנו פה איזושהי טבלת השוואה, אני לא אעבור עליה, אבל אפשר לראות נתונים כמותיים שמדברים, רשות שוק ההון מול בנק ישראל ומול רשות ניירות ערך. אין ספק שהמקום שבו נמצאת הרשות משפיע מאוד על היכולת ביקורת שלה בפועל. ההמלצה שלנו היא שאגף התקציבים במשרד האוצר יבחן, ביחד עם רשות שוק ההון, איך אפשר קודם כול למצות את המשאבים שניתנו לה. זה אחד. שתיים, האם הם צריכים עוד משאבים כדי לעמוד במשימות שלה? אנחנו נציין שעל הרשות במהלך השנים הוטלו עוד משימות, כמו ביקורות על כל הנש"פים למיניהם. אין ספק שברגע שמטילים על הרשות עוד ועוד משימות במהלך השנים והתקציב נשאר יחסית קטן, זה לא מאפשר לה לעמוד במשימות שלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הדוח הזה יצא החודש? << אורח >> שירה לומר: << אורח >> לא, הוא יצא לפני שנה וחצי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הם יסבירו לי מה עשו שנה וחצי, יגידו מה עשו עם כוח אדם ומה עשו עם טכנולוגיה. 2 טריליון שקלים זה לא הולך ברגל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 3 טריליון. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> 2.6. << אורח >> שירה לומר: << אורח >> כן, זה רק הולך ועולה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל נדמה לי שהייתה ירידה קלה. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> לא, זה עולה אקספוננציאלית. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> יש גבייה של מיליארד שקל כל חודש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא הרבה כסף. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> כל חודש מיליארד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לפני שנה וחצי. כמה היום, מישהו יודע? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 2.6. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 2.6? << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יותר. << אורח >> שירה לומר: << אורח >> (מוקרנת מצגת) הוקמה ועדה באוגוסט 21' שהתפקיד שלה היה לבחון את המבנה הפיקוחי הנדרש בין בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון. הוועדה לא השלימה את פועלה, לא הגישה המלצות לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל. ההמלצה שלנו היא לסיים את העבודה, לקדם איזושהי הסכמה בין כל המאסדרים הפיננסיים. ההסכמה בין המאסדרים הפיננסיים תאפשר אסדרה כוללת בכל התחומים, גם בתחומים שבהם יש גופים שנופלים בין הכיסאות, בין גופים כאלו או אחרים. זה דבר מאוד משמעותי עבורנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז תרשמו לעצמכם להגיד לי גם: הוקמה ועדה? כמה ישיבות היא עשתה? לאן היא הגיעה? שנה וחצי זה מעט זמן כדי שיהיו לי תוצרים, אני מבין את זה. 2.6 טריליון. ממש מטריד. << אורח >> שירה לומר: << אורח >> (מוקרנת מצגת) כמו שציינו, שוק החיסכון מוחזק כחסכונות על ידי שמונה גופים מוסדיים, דבר שמאפיין דומיננטיות מאוד משמעותית. במהלך הביקורת ראינו שמתבצעות בקשות להעברות ניודים בין קרנות פנסיה לקופות גמל. בדקנו מה יכולה להיות הסיבה, וראינו שאחת מהסיבות שזה מתרחש היא כתוצאה מפעילות הסוכנים. מה שקורה היום בפועל זה שהסוכנים מתוגמלים עבור צירוף לקוחות חדשים וניוד הכספים. הפעולה הזאת מעלה חשש שהיא לא בהכרח לטובת הלקוח ושזה לא בהכרח מצביע על תחרותיות של שוק ההון. התחרות. לציבור יש כסף חופשי והוא רוצה לבצע איזשהו מהלך של ההשקעה. יש את פוליסות החיסכון ויש את קופות הגמל להשקעה. זה אמור להיות כביכול אותו מוצר. אבל יש שוני בין המוצרים, דבר שמעמיד את קופות הגמל בסוג של נחיתות בהשוואה לקרנות הפנסיה. זה דוח של בערך 150 עמודים, אני בחמש דקות צריכה להציג אותו, אז אנחנו נרוץ קצת על הכול. ההמלצה שלנו שמשרד האוצר יבחן הקמה של ועדת המשך שתבדוק את היקף ההחזקות הניכר של הציבור והריכוזיות ושתמשיך לדון בנושא. הפרק הבא הוא פרק מהותי, הוא דן בפעילות עצמה של רשות שוק ההון ובליבה. יש את קודקס האסדרה, ההנחיות של רשות שוק ההון שעל פיהן הגופים המוסדיים אמורים לפעול. נכון לסיום הביקורת, 12 שנים לאחר שהתחילו לעבוד על הקודקס, רשות שוק ההון לא סיימה את כתיבת קודקס האסדרה. עיצומים כספיים. עיצומים כספיים זה כלי מאוד משמעותי של רשות שוק ההון לבצע אכיפה והרתעה כנגד הגופים המוסדיים. במשך שבע שנים הוטלו רק ארבע עיצומים על חברות מנהלות. הסכום של כל העיצומים במשך שבע השנים עמד על 4.2 מיליון שקל. אם אנחנו זוכרים את היקף הנכסים המנוהל, זה סכום די נמוך. מערך ניהול הסיכונים. לרשות שוק ההון אין תמונת מצב נכונה ועדכנית על כל מערך הסיכונים שנמצא בגוף המוסדי, והיא גם לא מבקשת עדכונים שוטפים על תהליך ניהול הסיכונים בגופים המוסדיים. ניהול סיכונים הוא א'-ב' של גוף מוסדי שישמור על כספי הציבור. מערכות המידע. אמרנו את זה, יש מערכות מידע מיושנות, לא מעודכנות, לא יודעות לזהות מקרים של חריגות, דגלים אדומים, דברים שמתרחשים, דבר שהוא באמת משמעותי עבור הרשות כגוף שאמור לפקח על כספי הציבור. ביקורת ואכיפה של רשות שוק ההון על הגופים המוסדיים. גם פה ראינו תמונת מצב שהיא יחסית לא פשוטה. אין לרשות תמונה כוללת על כל הביקורות שהיא מבצעת. אין מתודולוגיה סדורה לביצוע הביקורות ואין מנגנון לעקוב אחרי ליקויים שעלו מהשנים הקודמות. המודיעין של רשות שוק ההון. המודיעין של רשות שוק ההון לא מקושר למערכות בתוך רשות שוק ההון וגם למערכות אחרות. אין לה אפשרות לאתר כל מיני גורמים שהיא רוצה לעקוב אחריהם. היא גם לא יכולה להצליב מידע ממערכות אחרות. ההמלצות: לסיים את קודקס החקיקה, להקים חטיבה שאחראית על כל המחשוב של רשות שוק ההון ולקדם את המחשוב ברשות שוק ההון, ולהמשיך לפתח מערכת לביקורות. כל הנושאים כאן הם מאוד משמעותיים. ניסינו לתמצת אותם. אבל אלה נושאים שהם ה-DNA של רשות שוק ההון. הנושא האחרון שבדקנו זה השקעות אלטרנטיביות. אין ברשות שום נוהל מסודר איך גוף מוסדי אמור לבחון כיצד להשקיע בהשקעות אלטרנטיביות, למרות שיש גידול בהשקעות אלטרנטיביות. תקנות ההשקעה לא עודכנו מאז 2012. היום אנחנו ב-2025. הפיקוח על ממשל תאגידי. במהלך הביקורת מצאנו חברה כלשהי שהליכי הביקורת בה לקחו המון שנים, ובמהלך השנים האלה קרו כל מיני אירועים ומקרים בממשל התאגידי שהיוו סוג של תמרור אדום באותה חברה. גם הביקורת שהתרחשה באותה חברה עדיין לא הסתיימה ברשות שוק ההון ולקחה המון שנים. הליך נושאי משרה בגופים מוסדיים. כל ההליך הזה היום מתבצע בתהליך ידני, דבר שכבר נראה לי פחות רלוונטי לעולם. רישוי והעברה של שליטה בגופים מוסדיים. יש מקרה נוסף שראינו במהלך הביקורת, של ניסיון רכישה של גוף מוסדי על ידי גורמים מחו"ל. רשות שוק ההון לא פרסמה שום הנחיה או שום guideline כזה או אחר לנושא העברת שליטה בגופים מוסדיים. חשוב לציין, זה לא גוף מוסדי רגיל. אלה גופים מוסדיים שמחזיקים את כספי הפנסיה של הציבור. סיכום. ניסיתי לעשות את זה הכי קצר שאפשר. רשות שוק ההון כאמור הפכה לרשות עצמאית ב-2016. אבל היא עדיין חלשה בהשוואה למאסדרים פיננסיים, למרות שהיא קיבלה עוד ועוד תפקידים במהלך השנים ולמרות היקף הפיקוח שלה. יש דומיננטיות מאוד משמעותית של הגופים המוסדיים, שמונה גופים כאמור שמחזיקים סכום מאוד משמעותי של הציבור. צריך לבחון איך רשות שוק ההון תוכל להיות יותר חזקה, יותר מקצועית ויהיו לה משאבים מתאימים, וגם שתנצל את מה שניתן לה כבר. כמו שראינו, הרשות לא מנצלת את התקציב שלה, יש לה מערכות ישנות, תהליכי ההסדרה תקועים במשך שנים. יש חוסרים מאוד משמעותיים במערך ניהול הסיכונים, בביקורות, באכיפה של הרשות. תודה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מבהיל. מאיפה אני אתחיל? קבעתי שעתיים. אני צריך קורס אקדמי באוניברסיטה בליווי של כלכלנים ועורכי דין. קיבלתי מכמה גורמים מכתבים וגם סימנתי לעצמי. אני כבר מעביר לשוק ההון. יש לי הרבה שאלות. כנראה שנצטרך לעשות דיון מעקב. זה לא ייגמר כך. 2.6 טריליון שקלים – וכל כך הרבה דברים שבעייתיים? ממש מדאיג. מדובר בחברה הישראלית, לא באיזה משהו בווייטנאם. לשכת סוכני הביטוח טרחה ושלחה אליי מכתב מפורט. תודה רבה לכם על כך ועל האכפתיות. לא שאין לכם עניינים כלכליים ואינטרסים. אבל זה בסדר גמור. אני לוקח את הדבר שהכי חשוב שכתבת לי שם: "גורמים עסקיים שונים מעודדים את ציבור החוסכים באמצעות הסדרים פנסיוניים המיועדים לגיל הפרישה, כדוגמת קרנות פנסיה וקופת גמל, לפדות את כספי החיסכון שצברו. יובהר כי אותם גורמים, ברובם המכריע, אינם אוחזים ברישיון" – וזה הכי מטריד. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> "אינם אוחזים ברישיון מטעם רשות שוק ההון". זאת אומרת שכל אחד שיכול להתקשר אליי הביתה יכול להתחיל להזיז לי כספים מימין לשמאל, וזה חמור מאוד. תגידו לי אם צריך פה חקיקה, כי עשינו כנראה איזה פאול ולא הוזמן משרד המשפטים. הם יבואו בפעם הבאה. הייעוץ המשפטי של רשות שוק ההון כאן במקרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יופי, נהדר, אתה תכף תיתן לנו תשובות ותגיד לי מה חסר בחקיקה. זה לא יכול לעבור היום בשלום כנראה, לפחות מבחינתי. הציבור שלח אותי לכאן, וכאחד שחרד לגורלו של הציבור אני יושב כאן. תכף אנחנו נראה כולנו יחד מה אנחנו יכולים לעשות כדי לבלום את כל המהלכים האלה שהם מאוד מדאיגים. בבקשה אדוני, תודה שבאת. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> תודה רבה אדוני היושב-ראש. אנחנו נמצאים באירוע הזה כבר מאז ימי הקורונה. זה התחיל בקטן בתקופה ההיא, אבל זה הפך להיות מפלצתי לאחרונה, ואנחנו נתקלים בלא מעט פניות של ציבור אזרחי מדינת ישראל שמגיע לשוקת שבורה. אנחנו אוחזים פה בעשרות רבות של פרסומים כאלה ואחרים שקוראים לציבור, מזמינים, למעשה משדלים את הציבור לפדות את הכספים שלו מקרנות הפנסיה. בשביל לסבר את האוזן אני רוצה לקרוא לכם מספר דברים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם מומחים גדולים ממני. אני אשאל שאלות כדי להבין קצת יותר. אני מתנצל שאני מפריע. יש איזושהי רשימה של אותם גופים, של אותם אנשים שפועלים שלא כדין, ללא רישיון? << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> תכף יניב גוב ארי שמטפל באירועים האלה אצלנו בלשכת סוכני הביטוח יפרט. אני רוצה להוסיף לך עוד נתון ל-2.6 טריליון שקלים. לאחרונה פרסם הממונה על שוק ההון ש-1.65 מיליארד שקלים טרם שויכו לחשבונות העמיתים בקרנות הפנסיה, ומתוכם כ-575 מיליון שקלים לא שויכו כבר למעלה משנה ועומדים להיות מוכרזים כחוב אבוד. זה אירוע. אני גם שיתפתי את ההסתדרות בעניין הזה, כי בסופו של דבר זה לא מגיע לחשבונות של העובדים. אני חושב שזה אירוע שמצטרף אולי למכה שאנחנו חווים כרגע של עוקץ האזרחים במדינת ישראל. ברשותך, אני אתן ליניב שבקיא ומגיש תביעות ופונה למשטרה ולרשות שוק ההון, שיאמר את דברו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תתייחס בדבריך גם אם הוגשו כתבי אישום, כמה הוגשו, האם הוזמנו, איפה הוזמנו, האם פורסם. נראה לי זאת מכת מדינה. << אורח >> יניב גוב ארי: << אורח >> בוקר טוב אדוני היושב-ראש. אנחנו עוסקים בתכלול הנושא של פדיון כספים אסור ועוקץ הכספים וכו'. אני מניח שכולם פה נתקלים כל הזמן ב-sms לפדות כספים, הלוואות, מנסים להיכנס למסלקה הפנסיונית ונתקלים בכל מיני חברות שמפרסמות את עצמן. מדובר במכת מדינה. עשרות חברות שנפתחות חדשות לבקרים ועוסקות בשידול הציבור לפדות את כספי הפנסיה, תוך כדי שהן לוקחות 20% מכספי הפנסיה של הציבור. אנחנו, כשהתחלנו לטפל בתופעה, לא הבנו את ההיקפים שלה. נתקלנו באין ספור חברות שמוקמות ללא איזושהי בקרה או איזשהו גורם שמטפל בהן. צריך לומר ביושר, רשות שוק ההון מטפלת בגופים מפוקחים, קרי חברות הביטוח, סוכני ביטוח, יועצים פנסיוניים. החברות הללו פועלות ללא שום אסדרה או אישור. ולכן, כפי שאדוני אמר, נדרשת פה באמת חקיקה אגרסיבית, לעצור את החברות האלה שפוגעות בעשרות ואלפים ומגלגלות עשרות מיליונים אם לא יותר של כספים. יש גם היבטים של הלבנת הון. יש היבטים של פשע מאורגן בתוך החברות האלה, באין מפריע. אנחנו פנינו לרשות שוק ההון. רשות שוק ההון בימים האחרונים פעלה נגד אחת החברות, הגישה נגדה עיצום כספי בסך של 5.5 מיליון. אבל זו טיפה בים. זה כמובן יגיע לבית משפט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה לא סודי. אתה יכול להגיד את השם. << אורח >> יניב גוב ארי: << אורח >> י.ג פיננסים. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> י.פ. << אורח >> יניב גוב ארי: << אורח >> י.פ. תמיד יש להן שמות כאלה: י. פ פיננסים; י. ג; י. ד; נ. פ. י – שמתחבאים מאחורה גורמים כאלה ואחרים. הגישה עיצום כספי מאוד גבוה, בסך של 5.5 מיליון. הפרסומים הללו, אני מניח שאדוני וכולנו מכירים אותם, פרסומים שנתקלים ברשתות. אין פה אחד שלא נתקל כשהוא הקיש בגוגל "פנסיה" או חיפוש בכל מה שקשור לנושא פיננסי או למשיכת כספים. אדוני, אנחנו כלשכת סוכני ביטוח מטפלים בנושא הזה באופן וולונטרי, מנסים ללוות את הציבור, להסביר לו. כשמגיעים אליי לוועדה אנשים שנפגעו וחשך עליהם עולמם ומנסים למשוך להם את כל הפנסיה, אני צריך להסביר להם: זה לא חוקי, עשו לכם פה משהו לא חוקי, אל תסכימו, אל תעשו. החברות האלו מפעילים נגדם אמצעים של הוצאה לפועל מאוד אגרסיביים, איומים טלפוניים. הן מצליחות להוציא מהם כספים. אני חושב שזה גם באיזשהו מקום גדול על רשות שוק ההון. אני לא חושב שרשות שוק ההון יכולה לטפל בזה. היא לא מצליחה. אני בטוח שהם רוצים מאוד. הם לא מצליחים. אני שולח להם מיילים, הם אף פעם כמעט לא מגיבים לי, ואני מבין את זה. הם כתבו לי פעם אחת: מצטערים, אנחנו לא יכולים לטפל בזה, זה פשוט גדול עלינו. צריך ליצור חקיקה אגרסיבית שתגיד: עד כאן, חברות שפוגעות בציבור ועוסקות בפדיון כספים ואין להן רישיון פנסיוני. אם אני פועל כבעל רישיון פנסיוני, קל מאוד לטפל בי. אני נתון למרותם של אגף שוק ההון והפיקוח, ניתן להטיל עליי, לקחת לי את הרישיון, ניתן להטיל עליי אפילו סנקציות פליליות. בעוד שהחברות האלה פועלות ללא רישיון. אדוני, אם תצא מפה חקיקה ברורה שתגיד שפעילות כזאת היא אסורה על פי חוק, ויש לה גם סנקציות פליליות – אני מבין שבמשכן המילה "סנקציות" היא - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, היא דווקא מקובלת מאוד בימים אלה. לפחות על חלק היא מקובלת. בלי סנקציות אי אפשר לעשות כלום. << אורח >> יניב גוב ארי: << אורח >> אני יכול להגיד שגם בפניות למשטרה שעשינו – שוב, המשטרה לא מצליחה. כפי שאדוני אמר, זה נושא מאוד מורכב. כשאתה פונה לאותו שוטר, פונה אליהם בחקירות, הוא לא באמת יודע מה לעשות עם הנתונים האלה. שלחתי לא מעט אנשים למשטרה והתלונות האלה נסגרו מחוסר עניין. לא כי זה לא מעניין. הם באמת לא יודעים מה לעשות. הם רואים י. פ. ג פיננסיים שפנו בעניין כזה או אחר או נ.פ.ד פיננסים או כל שם שהוא. ולכן, במקום להרוג את היתושים, אדוני, צריך פשוט לייבש את הביצה. מאוד פשוט. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תכף אני אבקש ממך כמה דברים, מכל היועצים המשפטיים פה. << אורח >> יניב מאיר: << אורח >> אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה לדבר על שלוש נקודות עיקריות, ממש ממעוף הציפור, שהן רלוונטיות לדיון הזה. קודם כול, כדי לעשות איזשהו סדר במסגרת המשפטית. יש לנו את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ ושיווק פנסיוני). מאוד ברור שהפעולה של עידוד משיכת כספים נכנסת תחת הגדרה של עסקה בייעוץ פנסיוני ושייעוץ פנסיוני מחייב רישיון כדין. כלומר אותן חברות שעושות את הפעולות האלה, הן עושות פעולות שהן לא כדין. על זה לא צריך להיות עוררין בכלל. ברגע שיש את הקביעה הזו אנחנו יודעים שכל גוף שעושה פעולה כזאת, עושה פעולה עבריינית. מדובר בעבירה פלילית, וזה צריך להיות מאוד ברור. גם אנחנו כלשכת סוכני הביטוח שפונים לאותן חברות – והוצאנו מכתבי התראה, ואני באופן אישי שוחחתי גם כן עם עורכי דין שמייצגים את אותם גופים. לצערי חלק מאותם עורכי דין הופתעו לשמוע בפעם הראשונה שהפעולה עולה לכדי עבירה פלילית, והסבתי את תשומת ליבם, ואנחנו בכל זאת עושים את הפעולות האלה. אבל לצערנו, בכל מה שקשור לפעולה שנדרשת לכדי עבירה פלילית, נדרשת פה התערבות גם כן של המשטרה. אני לרגע שם בצד את רשות שוק ההון. כאשר לקוח שנפגע נדרש עכשיו לצעוד לתחנת המשטרה הקרובה, זו פעולה שדורשת ממנו השקעת משאבים. לפעמים זה מלווה גם כן בחשש כזה או אחר, של: לאן אני מכניס את עצמי? צריכה להיות פה איזושהי קריאה מאוד ברורה, לרבות לעניין מודעות והצפת הנושא הזה והסברה. ציבור החוסכים במדינת ישראל – אותם גופים שמעודדים אתכם לפדות את כספי הפנסיה שלכם פועלים מתוך אינטרס, והאינטרס הוא לא לשמר את הכסף שלכם לפנסיה. שמירת הכסף שלכם לפנסיה – לא בכדי לאורך השנים המחוקק מעודד אתכם לחסוך את הכסף הזה, מהסיבה הפשוטה, אתם צריכים לחסוך לפנסיה שלכם, אתם צריכים לחשוב על העתיד שלכם לקראת גיל הפרישה. הפנסיה שלכם היא לא רק החיסכון מה יהיה לכם כאשר אתם תצאו ממעגל העבודה. זה אומר גם כן מה יקרה לכם אם חלילה לא תגיעו ליום הזה, מה קורה אם אתם נקלעים לאובדן כושר עבודה במהלך הדרך, ומה קורה אם קורה מקרה פטירה חלילה, מה קורה ליורשים שלכם. אלה דברים שאותן חברות לא מבשרות לכם, לא אומרות לכם. אף אחד לא אומר לכם שחלילה אתם נשארים ללא כיסוי ביטוחי, שאם חלילה משכתם את הכספים האלה אתם עלולים למצוא את עצמכם מחר מוחרתיים נטל על המדינה. ופה זה האינטרס של המחוקק, אדוני היושב-ראש. יש פה פגיעה ישירה במדינת ישראל. אותם גופים שעושים את הפעולות העברייניות האלה פוגעים במדינת ישראל. לא בכדי מדינת ישראל מעודדת בהטבות מס כאלה ואחרות הפקדת כספים לטובת הפנסיה. למה היא עושה את זה? כי היא רוצה לעודד את האזרח לחסוך לגיל פרישה, לא להפוך להיות נטל אם חלילה מחר-מוחרתיים קורה לו משהו. אותן חברות שעושות את הפעולות האלה פוגעות במדינת ישראל. המחוקק לא צריך לבוא ולהוציא חקיקה חדשה עכשיו שאומרת שזה אסור. זה ברור, יש חוק במדינת ישראל שאומר מפורשות שאסור לעשות את הדבר הזה. אתה רוצה לעשות את הפעולות האלה? תחזיק ברישיון כדין. אני אגיד בהערת אגב, רשות שוק ההון עשתה פעולה בכל מה שקשור לפעילות מול סוכני ביטוח שחלילה יחשבו אולי לעשות פעולות שעולות לכדי איתור משיכת כספים. רשות שוק ההון הוציאה על זה הוראה רגולטורית שאומרת שלסוכני ביטוח אסור לעשות את הפעולות האלה. הרגולטור הוציא הנחיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש דברים שגם לוועדה קשה להתערב בהם. << אורח >> יניב מאיר: << אורח >> כאשר רשות שוק ההון בחלקת האלוקים הקטנה שלה עושה את הפעולות לעניין המפוקחים, היא אומרת: אדוני, אתה מחזיק ברישיון של סוכן ביטוח פנסיוני, אסור לך לעשות את הפעולות האלה. לכן הסיכוי שסוכן ביטוח הוא זה שיעשה את הפעולה הזאת היא נמוכה עד כדי לא קיימת בכלל. אותם גופים הם אלה שלא מחזיקים ברישיון. והנקודה השלישית, אדוני, ובזה אני מסיים. צריכה להיות קורלציה בין מהות העבירה לבין העיצום הכספי שניתן. ציין פה ידידי יניב גוב ארי את העיצום שהשבוע פורסם שהוטל על אחת החברות, 5.5 מיליון שקלים. בוא נעשה חישוב מתמטי פשוט. אם החברה הזאת פעלה בחמש שנים האחרונות, ואני משער לעצמי שהיא טיפלה ב-100 אנשים בממוצע בחודש, אנחנו מדברים על סדר גודל של הכנסות שעולות לכדי 20% עד 30% מכל פדיון שנמשך, אגב, ללא כל קשר איזה היבטי מיסוי חלים שם. זאת אומרת אם יש שם פדיון שלא כדין, יש מינימום 35% מס, את אותה החברה זה לא מעניין, היא גובה מהברוטו. הוא יכול לאבד עד 50% מכספי הפנסיה שלו. אבל אני חוזר רגע לחישוב המתמטי. אותם גופים, אני יוצא מתוך נקודת הנחה שהיקף ההכנסות שלהם בחמש שנים האחרונות, ואני מאוד מעודן בחישוב שלי, עלתה על 150 מיליון שקלים בחמש שנים האחרונות. לתת עיצום של 5.5 מיליון שקלים זה באמת טיפה בים. אותם גופים צריכים להבין שזה צריך להיות כואב להם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הכואב – זה כתב אישום פלילי. אני לא מכיר דרך אחרת. << אורח >> יניב מאיר: << אורח >> לסיכום, הפנייה שלי מפה היא לאזרחי מדינת ישראל: תעשו חשיבה, תכלכלו את צעדיכם לפני שאתם חותמים לאותם גופים. אדוני, ממש משפט אחרון. הגנבת וגם ירשת. אותו ציבור מסכן מבין בסוף שהוא עושה טעות ומתחרט ולא רוצה לעשות את המהלך. אותם גופים פונים להוצאה לפועל ופותחים נגדם תיקים על זה שלא שילמו להם את השכר טרחה, על אף שהכסף לא נפדה בסופו של דבר. תבין עד כמה חמור המצב, שבסופו של דבר האזרח הקטן נפגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מכיוון שאתם שוחים בבריכה הזו, בכמה חברות מדובר? << אורח >> יניב מאיר: << אורח >> מאז הקורונה אותן חברות צצו כפטריות אחרי הגשם. מדובר בעסק נהדר. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני רוצה להוסיף עוד נקודה. בתחילת השנה אנחנו בלשכת סוכני הביטוח החלטנו להשקיע סדר גודל של 200,000 שקל ויצאנו בקמפיין לציבור הרחב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני בדיוק רוצה לשאול את רשות שוק ההון. אתם מחזירים כסף לאוצר. תגידו לי למה זה לא הולך לפרסום לציבור כל יום בטלוויזיה: אל תעשו את המהלכים האלה? חלק מהאנשים שדיברו, ומהיועצים המשפטיים – תכף אני אתן לך, טל – אני צריך לשכור את השירותים שלכם בחינם, כי אין לי איך לשלם לכם. תגידו לוועדה לביקורת המדינה מה אני אמור לעשות. אני לא מוכן לוותר. אני שליח ציבור. אני גם עם איזשהו ניסיון קטן בנושא האכיפה. אני לא מוכן לוותר. אזרחי מדינת ישראל ששלחו אותנו לכאן פשוט נפגעים בצורה קשה. אני משתדל לתת לכולם. עורכת הדין טל הפלינג. << אורח >> טל הפלינג: << אורח >> בוקר טוב, תודה לכולם, תודה ליו"ר על ההזמנה. תודה על הזכות להיות פה היום, תודה על הדיון החשוב הזה. שמחה לראות פרצופים מוכרים בכל השולחן, אנשים שעושים מלאכה לא פשוטה, כולכם, נבחרי הציבור וגם מייצגיו. אני עורכת דין בשוק ההון הישראלי 15 שנים בערך. מ-2018 עד 2022 הייתי בהנהלת רשות שוק ההון לצד ד"ר משה ברקת. הגעתי אחרי כהונה בגופים מוסדיים, בחברות פינטק, בחברות אשראי חוץ בנקאי, ובמשך ארבע שנים ניהלתי יחד עם משה את הרשות. היום אני חזרה בשוק הפרטי. אני שותפה במשרד עורכי דין שבלת. אני דוקטורנטית בתחומי הפנסיה והקריפטו. אבל אני נמצאת פה היום כאזרחית ולא בשום כובע אחר. אני רוצה להתחיל מסיפור אישי. בספטמבר 2023, שנה אחרי שאני מסיימת את התפקיד שלי ברשות, אני מתלבטת מה הלאה ולאן אני הולכת. כמו שאתם מציינים, שוק הפנסיה הוא לא שוק תחרותי. אני אומרת: אני הולכת להביא את התחרות בשוק הפנסיה, אני הולכת להביא לפה מודל פנסיוני חדש ומעניין, זה שרווח בארצות הברית. מסתכלת מי נמצא בשוק ומאתרת קופת גמל קטנה שנראית ככזו שעובדת במודל הדיגיטלי הרזה, החכם הזה, ומתחילה לעבוד שם. קופת הגמל הזו, אדוני, היא סלייס. אחרי שבוע בתפקיד שבו אני מזהה את רוב הכשלים שאנחנו מכירים היום שזוהו בפרשה, אני פשוט מרימה טלפון לעמית גל. יום שישי, ה-8.9 בצוהריים, אני פשוט לוקחת את הטלפון ואומרת: עמית, תגיע מהר ותפוס פיקוד על החברה הזו. כמובן שהכול גם מוסמך במכתב רשמי שאני שולחת לו, עם כל הליקויים שמצאתי. משם והלאה באמת אין לי מושג מה הולך לקרות עם הדבר הזה. אני מזכירה שבשלב ההוא אני אזרחית מן השורה ולא גורם אכיפה ולא שום דבר. אכן, ב-10.9 בבוקר, יום ראשון, אני פוגשת את רמי ואת ברק במשרדי החברה, ומשם הפרשה הזאת יוצאת לדרך. כבוד היו"ר, זה סיוט. גוף מוסדי שקורס זה סיוט, זה 7,500 פנסיונרים שהלך להם כמעט מיליארד שקל של פנסיה. זה סיוט של כל רגולטור פיננסי. כולנו אומרים שבמשמרת שלנו אנחנו לא רוצים שיקרה לנו דבר כזה. כשברקת ואני נכנסנו למשמרת ב-2018 הדבר הראשון שאנחנו ראינו דאז זה שהיו לנו בערך 140 עובדים ברשות. אני חושבת שהיום הם סביב ה-200. אנחנו ראינו את רוחב היריעה של המשימות ואת המורכבות ואמרנו: זה לא מתכנס, ככה זה לא עובד. ואנחנו מתחילים: בונים תוכנית ארגונית, מבנה ארגוני, בונים תוכנית מערכות מידע; ומתחילים ללכת במסדרונות – אגף תקציבים, נציבות, רשות התקשוב דאז. זה לא עובד. מטפטפים לנו כמה תקנים זוטרים וכמה שקלים לסייבר שלא באמת שווים את מה שמושקע בהם. עולים קומה, מגיעים פה למשכן – ועדת הכספים, ועדת הכלכלה. ניגשים הלאה – היועץ המשפטי לממשלה דאז מנדלבליט. מבינים שגם זה לא עובד. אנחנו פונים למבקר המדינה, ביוזמתנו, כי אנחנו מבינים שאיך שרשות שוק ההון כרגע בנויה ומתוקצבת פשוט לא תואם את המשימות שלפתחה, ואז קורות תקלות כמו סלייס. וזו לא הראשונה לצערנו וזו גם לא האחרונה, כי זה המצב של הרשות היום. כשאני רואה היום את התגובה של האוצר לקראת הישיבה הזו, שהרשות לא ממצה את התקציב שלה, זה בחזקת לעג לרש. למה? כי במצב כזה, שהחבר'ה האלה – שאני מכירה אותם היטב – עושים לילות כימים, גם בצבא הם לא יהיו מסוגלים לעשות את זה. אתה לא יכול לעשות גם את השוטף שלך שרק עולה ומתעצם – וזה יום יום אלף ואחד תחומים שעוד שנייה אני אמנה אותם – ובמקביל לעשות בניין הכוח. גם בצבא הדברים האלה מופרדים. אי אפשר בעונה אחת שיושב-ראש רשות שוק ההון – שחבל שלא נמצא פה היום, אגב, עמית גל – יבנה מחדש את הגוף הזה על כל תכולותיו ובעונה השנייה להמשיך לקושש את אותם עשבים שוטים שאנחנו שומעים עליהם, לטפל בחברות הביטוח שהן הגופים הגדולים ביותר במשק היום ומחזיקים פה כמויות מטורפות של כסף. פשוט אי אפשר לעשות את שתי המשימות בו זמנית. לכן תשובת האוצר שהרשות לא ממצה את התקציב שלה, היא כשלעצמה לא רלוונטית, כי ברור שבנסיבות האלה, וברור שבתקופה כזו, כשכל כך קשה להביא כוח אדם איכותי לשירות המדינה, אי אפשר להתחיל את ה- cycle של בניית הרשות מחדש. זה אפילו לא שיקומה. זה בנייה כמו שצריך מהיום הראשון, כי היא מעולם לא נבנתה בצורה שתואמת את משימותיה. עכשיו בואו נבין עד כמה הרשות הזו משפיעה על החיים שלנו. זה לא רק 2.6 טריליון שקלים שציינתם, הפנסיה של כולנו, הביטחון הסוציאלי. זה גם כל הביטוחים, זה הבריאות, זה הסיעוד שבכלל נעלם לנו מהמדפים. זה החבויות, זה הרכב, שביטוחי הרכב שלנו הולכים ומתייקרים. לא הרבה אנשים חושבים על זה. אבל אם תהיה פה רעידת אדמה מהותית, הדבר הראשון שיצטרכו כדי לשקם פה את כל המבנים שיקרסו זה הביטוחים הפרטיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מכיוון שעסקתי בכמה וכמה דיונים ברעידות אדמה, כי זה מפריע לי, הנזקים הכספיים יהיו אדירים. 7,000 עד 9,000 הרוגים. יש לחזק מבנים, מבני ציבור, כ-160, במיידי, בתי ספר, בתי חולים. היו 5 מיליארד שקל. כל שנה מיליארד. הממשלה הנוכחית, אני יכול להגיד את זה, שמה יד על הכסף, ואין כסף. << אורח >> טל הפלינג: << אורח >> כבוד היו"ר, אני טיפה סוטה מהנושא. כמילואימניקית במפקדת אלון, שהיא המפקדה למשברים לאומיים, אלו בדיוק הדברים שאנחנו מסתכלים עליהם, ואנחנו יודעים שזה האסון הבא שבא לפתחנו. אנחנו עברנו את "עם כלביא" באמת במזל גדול שלא ספגנו נזקים גדולים יותר. אבל אני חוזרת, אם יהיה פה major crisis של רעידת אדמה – כן, גם ביטוחי מבנה הם תחת אחריות רשות שוק ההון, ואנחנו חייבים לדעת שהם כוללים את כל מה שצריך כדי להתעסק עם זה. חזרה למציאות שלנו, של כאן ועכשיו, לא שהיא לא קשה. כשהרשות חלשה יש לנו שני סוגי עלויות. העלות הראשונה היא עלות גלויה – סלייס, עוקץ כבישים. יש אלף ואחת דרכים לפגוע באנשים. אמרנו פנסיה. אמרנו ביטוחים. יהיו לנו עוד מעט 15,000 סוכנים בערך. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> בעלי רישיונות. << אורח >> טל הפלינג: << אורח >> בעלי רישיונות, בסדר. יש לנו היום בערך 1,500 צ'יינג'ים עם רישיונות, פשיעה בחברה הערבית, הון שחור. יש לנו כ-200 נותני שירותי אשראי מורחב, מה שאנחנו מצפים שיעשה את התחרות בבנקים. עובדים כל כך קשה במשכן הזה איך לפתור את הבעיה שהתחילה לפני כמה עשרות שנים. ובנוסף, תוסיף בקטנה, לרשות הזו יש על הראש גם תחום קטן ונישתי שקוראים לו הקריפטו, שהוא דורש תשומות לא מבוטלות. כמומחית ברגולציה פיננסית אני אומרת לך שרוחב היריעה הזה הוא לא בר הכלה ב-150 איש, והוא לא בר הכלה במערכות מידע קיימות. צריך חשיבה לגמרי מחודשת איך מטפלים באסדרה ובאכיפה. הדבר הזה פשוט לא יכול להמשיך ככה. העלויות מטורפות. פעם ראשונה – זה עוד ועוד עוקצים, כי כשאין אכיפה אין הרתעה; וכשאין הרתעה, לגנוב כסף של אחרים זה הדבר הכי קל ונגיש, בטח כשזה אוכלוסיות מוחלשות. אבל לא רק, לכולנו יש אוריינות פיננסית מאוד נמוכה במדינה הזו. קל מאוד לתפוס אותנו במילה. קל מאוד לטלטל אותנו. אנשים מזיזים את הפנסיה שלהם בין S&P לשטויות אחרות כל יום. למה? כי מישהו אמר את זה באיזה בלוג. אבל העלות הסמויה, ובעיניי הרבה יותר קשה, אלה דברים שעלו בחוכמה בדוח המבקר, היא כשהרשות כל כך מקובצת מבחינת התכולות הניהוליות שלה, היא לא יכולה לעסוק באחד הדברים החשובים, שזה פיתוח השוק – להפחית את הריכוזיות בשוק הפנסיה, להעלות עוד מוצרים על המדף. גם שם יש איפה להוריד מחירים. אני רואה דוגמה לזה בדיוק בחודש האחרון. חודש וחצי אחורה רשות שוק ההון מפרסמת טיוטת תקנות שהמשמעות האמיתית שלהן היא להוריד את אחד ממוצרי חיסכון טווח ארוך מהמדף. יש לנו פנסיה, יש לנו ביטוח מנהלים ויש לנו גמל שבתוכו יש את אותו גמל בניהול אישי. בעקבות פרשת סלייס הרשות פשוט החליטה לסגור את המוצר, להוריד אותו לגמרי מהמדף לכל מי שהוא לא עומד באיזשהם סטנדרטים שהם סופר גבוהים, בערך 3 מיליון שקל פנסיה, זה לא דבר נגיש. למה זה דומה, בשפה של אנשים נורמליים? תחשוב שעכשיו אני נוסעת ברכב החשמלי שלי, מתפוצצת לי הסוללה. באותו יום משרד התחבורה אומר: סטופ, יש בעיות בסוללות של רכבים חשמליים. אגב, היא גם הייתה סוללה מזויפת, פשוט לא קלטו את זה. באותו רגע עושים סטופ, מפסיקים הכול, מורידים את כל הרכבים החשמלאים מהכבישים, חוזרים לבנזין. למה? אנחנו לא יודעים לעשות את זה. זה לא מה שהיינו מצפים. היינו מצפים ממשרד התחבורה לדעת ולטפל גם ברכבים החשמליים וגם ברכבי הבנזין. זו בדיוק הדוגמה שנמצאת כרגע על סדר היום. וזה אומר שזה ממשיך לקרות והמיינדסט הזה ממשיך להתקיים. והנזק פה הוא ענק – פעם אחת כי הגופים לא מורתעים; ופעם שנייה, כמו שאמרת, כי הציבור מאבד את האמון שלו והחותמת הזו של מפוקח הופכת להיות אות מתה בנסיבות כאלה, וזה מסוכן. זהו, תודה על ההזדמנות להיות פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. עכשיו אני צריך אשפוז, לא קורס אוניברסיטאי. אתם מביאים לי את הבעיות, אבל אתם צריכים גם להגיד לי מה אני צריך לעשות כוועדה לביקורת המדינה. בחלק מהדברים אני יודע מה לעשות. פרסום, חקיקה, אני תכף אבקש מכם. האם מישהו הגיש תלונה למשטרה, להב? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז נשמע תכף. אנחנו לא גומרים היום. סגן ראש אגף החקירות יהיה פה בפעם הבאה. לא רוצה להטריח את ראש האגף. אני יודע לשאול שאלות, ויותר מכך, אני אביא את יואב לשאול את השאלות, הוא מומחה גדול יותר ממני כי הוא היה ראש אגף החקירות. אני לא הייתי. הוא יותר טוב ממני בעניין של חקירות. כמה שם נעלמו, בסלייס? << אורח >> טל הפלינג: << אורח >> 890 מיליון שקל של כספי פנסיה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תרשום, תבדוק. אנחנו מבקשים תשובה אם הוגשה תלונה. אני שומע שהוגשה. איפה הייתה החקירה? האם החקירה הלכה ללהב? האם היא נשארה באיזה ימ"ר, שאין לו את היכולות של להב? שנינו יודעים על מה אנחנו מדברים בעניין הזה. אני רוצה להעביר לרשות שוק ההון. לכם אני נותן יותר זמן, ואני רוצה שתגידו לי מה אני צריך לעשות. זה לא מה אני צריך לעשות, זה מה אתם צריכים לעשות. הוועדה תיתן לכם גיבוי, כי הוועדה היא שליחה של הציבור, לא של הכנסת ולא של האוצר. יש הפרדת רשויות במדינת ישראל. הרשות המחוקקת אמורה לפקח. לא תמיד בהצלחה, בגלל הרוב המוחץ של הרשות המבצעת. אבל כן יש לה יכולת, כשהדברים נוגעים לציבור אזרחי מדינת ישראל. בבקשה גבירתי. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> תודה רבה. קודם כול אנחנו שמחים גם על הדוח וגם על הדיון שנעשה. מי כמונו יודע על החשיבות של הנושא הזה. הדוח הזה מלווה אותנו בכל תוכניות העבודה שלנו בשנתיים האחרונות, ונעשתה עבודה אינטנסיבית בכל המישורים כדי להטמיע חלק מההערות שניתנו. אני חושבת שחבל גם שלא היה מספיק ברור טרם הוועדה במה אנחנו הולכים לעסוק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני הוספתי ברגע האחרון את הנושא של סלייס. אני חטאתי. אבל זה נראה לי יותר מדי חשוב. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> ללא ספק, ספציפית לגבי הוועדה, כי אז אנחנו היינו באים מוכנים, עם נתונים יותר ספציפיים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תדאגי. אתם תבואו לכאן עוד הרבה פעמים, כי מה ששמנו עכשיו על השולחן זה סיפור לא פשוט. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> בשמחה רבה. אם תשמע על פעילות הרשות, ואם הייתה ניתנת לנו ההזדמנות להגיב עוד קודם לכן, זה היה מייתר חלקים נרחבים ממה שנאמר עד כה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה הבמה. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> כשתשמע עכשיו על התגובות שלנו, אני חושבת שאתה תהיה קצת יותר מיושב בדעתך. ראשית לגבי הסיפור של התקציב. השנה אנחנו מנצלים את התקציב ב-100%. לגבי התקציב הקניות שלנו, הפעולות שאנחנו עושים, אנחנו בחוסר תקציבי. זאת אומרת כרגע יש פעולות שאנחנו רוצים לעשות בתוך הרשות, גם בעולמות של ביקורת וגם בעולמות טכנולוגיים ובכל מיני התקשרויות, אנחנו לא יכולים לעשות כיוון שנגמר לנו התקציב. זה לא היה המצב בשנים קודמות. אבל אנחנו עשינו הרבה מאוד עבודה פנימית בתוך הארגון ואנחנו נמצאים במצב תקציבי מלא. וההפך, כרגע חסר לנו תקציב על מנת לעשות מגוון של פעולות בתוך העבודה שלנו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מכיוון שהייתי גם אצלכם, ואני קצת מכיר את המסדרונות, תבקשי מעמית שיקבע פגישה עם ראש אגף התקציבים ועם מנכ"ל משרד האוצר. הכספים שמונחים פה, המשקל שלהם הרבה יותר גדול מתוספת של כמה מיליונים שאתם עכשיו צריכים בדחיפות. ואם זה לא יועיל, יבוא לכאן ראש אגף התקציבים החדש, יבוא לכאן עמית, יבוא לכאן מנכ"ל משרד האוצר. זה כספי אזרחים. אני לא יכול להתעלם מזה. עכשיו נתנו 700 מיליון שקלים לשיפור תשתית הכבישים ביהודה ושומרון. מה לפני מה? לא, אל תעני, זה לא עניין שלך, זה חצי פוליטי מה שאמרתי. אבל אני יודע למצוא את הסעיפים שיעזרו לכם, ואם לא, נצטרך ללכת על הראש של מישהו. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> אנחנו בדיונים עם האוצר. הם מכירים את המצב התקציבי שאנחנו נמצאים בו כרגע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תרשמי לעצמך, בעוד חודש אני מבקש מייל אם קיבלתם תוספת ואם יש בעיות, כדי שאני אדע אם לקיים שולחן עגול. אני אגיש לכם את הקפה, אתם תדברו – ראש אגף התקציבים, מנכ"ל משרד האוצר החדש שלצערי עוד לא הכרתי אותו, נזמין אותו גם לכאן, ואם צריך גם שר האוצר. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> יבוצע. לגבי הסיפור הטכנולוגי. יש לנו חטיבה טכנולוגית עם כוח אדם מאויש באופן מלא. זה באמת לא היה המצב בתקופת דוח המבקר. אבל כרגע אנחנו באיוש מלא גם של המנהלים עובדי המדינה שעובדים בתחום. באופן כללי כל התחום של מערכות המידע עבר שדרוג ואנחנו בתהליכים של שדרוג, בין אם זה מערכות BI, בין אם זה מעבר לענן, בין אם זה עצמאות טכנולוגית שאנחנו מתנתקים ממשרד האוצר. גם בסיפור הטכנולוגי יש חוסרים תקציביים. חצי מהתקציב הקניות שלנו הולך לעולמות הטכנולוגיים, זאת אומרת אנחנו משקיעים בזה המון מהמשאבים שלנו גם ברמת התקציב וגם ברמת הקשב הארגוני ותוכניות לגבי BI בשנה הקרובה וכו'. כדי שנוכל להשלים את המהלך הזה אנחנו ללא ספק צריכים תוספת תקציבית משמעותית. אגב, זה נוגע גם למערכות הפנימיות שלנו וגם למערכות שרואים החוצה כלפי הציבור. כרגע אנחנו משדרגים את כל ה"נטים" שלנו, גמל נט, פנסיה נט וכו', שזה מידע שעובר לציבור. אנחנו רוצים גם לעדכן את יתר הכלים שלנו ולרענן אותם, ולראות איזה כלים נוספים צריך בשביל העולמות של החינוך הפיננסי. יש לנו עבודה שאנחנו עושים יחד עם ישראל דיגיטלית לעדכון אסטרטגיית הדיגיטל של הרשות. הדבר הזה נמצא בתהליכי עבודה. יש דברים שהתחייבנו אליהם. יש דברים שאנחנו צריכים לעשות אותם. אין לנו תקציב ואנחנו פסע מלעשות אותם. אין לנו תקציב, וכרגע אנחנו אומרים למערך הדיגיטל שאנחנו לא יכולים לבצע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אם הייתם עושים הרשאה להתחייב בשנה שעברה, אז לפחות הייתם שומרים על הכסף ולא מחזירים אותו לאוצר. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> אנחנו בתקנת מזומן ולא בתקנת הרשאה להתחייב, ולכן אנחנו לא יכולים לעשות את מה שאמרת כרגע. אבל זאת כבר בירוקרטיה שנראה לי לא רלוונטית לוועדה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון, סתם הערת ככה. דברים שכואבים. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> אז הינה התגובה להערה. בהקשר של כוח אדם, אנחנו בתהליך לאיוש כלל התקנים. כרגע יצאנו בקמפיין לאיוש של 20 כלכלנים בכלל חטיבות הרשות. הקמנו את אגף אסטרטגיה. בתוך אגף אסטרטגיה אנחנו הולכים להקים חטיבה של חינוך פיננסי וגם את הסיפור של הרגולציה והאסדרה. לגבי הקודש. פיתחנו כמה פרקים. התהליך לא הושלם, זה באמת תהליך שהוא מאוד מורכב. אבל עכשיו אנחנו בתהליך לגייס עובדים כדי שיוכלו לבצע את זה בצורה משמעותית ומעמיקה ומסודרת. הקודקס זה לא רק הספר והחוברת. אנחנו רוצים שיהיו נהלים נכונים יותר לאימוץ של הרגולציה בתוך הרשות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מתי לעשות ישיבת מעקב? אצלי כאן הן יודעות, כל דבר זה ישיבת מעקב, ככה חינכו אותי. אני צריך לוודא ביצוע. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> אני אשמח לישיבת מעקב, כמו שאתה אומר, באמת בחודש הקרוב, כדי לראות שאנחנו מקבלים את המשאבים שאנחנו צריכים, גם לגבי כוח אדם. כשאני צריכה לגייס את אחד האנשים הכי מוכשרים בתחום הרגולציה בישראל, רגולציה פיננסית - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עם חזרת הכנסת ישיבת מעקב. יש לכם שלושה חודשים, לצערי. אני אומר לצערי, כי אני לא מוצא לנכון שהכנסת יוצאת לחופשה של שלושה חודשים. זה לא נתפס. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> בדוח יש התייחסות לגבי היכולת שלנו לגייס כוח אדם. כשאני צריכה לגייס את אחד האנשים הכי מומחים בישראל ברגולציה פיננסית, ואני צריכה לעשות את זה עם שכר של 13 ברוטו, אתה יכול להבין שאני כנראה לא אוכל לעשות את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבין את זה היטב. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> וזה באמת חלק מהפערים שעדיין קיימים, שלא טופלו בכלל. אם אנחנו מסתכלים על הדוח, אני חושבת שאנחנו אימצנו את הדוח איפה שיכולנו לאמץ. בהקשר של התקציב וכוח אדם אנחנו בבעיה רצינית באמת אל מול המאסדרים הפיננסיים האחרים. זה ברמת המאקרו בהקשר של הדוח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מילה וחצי על סלייס. בבקשה, היועצים המשפטיים. << אורח >> רמי עזריה: << אורח >> שלום רב. אני אחזור על דברים שנאמרו בוועדת הכספים גם בנושא הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תן לנו תקווה, זה מה שאני רוצה. << אורח >> רמי עזריה: << אורח >> אני אנסה לקצר. ב-26.12.23 מונה מנהל מורשה לחברה, לאחר הליכי ביקורת שהיו, והגענו למסקנה שאין ביכולתה של החברה לתקן את הליקויים שנתגלו. לאחר שנתנו לה הוראות עצירה מוחלטת ב-5 בספטמבר, שזה עוד לפני כל מיני פניות אלינו על התראות וכדומה, עצרנו את ההצטרפות. לאחר שהחברה פעמיים לא הצליחה להציג לנו תוכנית לתיקון כל הליקויים, מונה מנהל מורשה לחברה, שבעצם השתלט על החברה גם במקום כל נושאי המשרה ובמקום הדירקטוריון והמנכ"ל, ומאז הוא מנהל את החברה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> למיטב ידיעתך, יש שם היבטים פליליים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> כמובן. הכול פלילי. << אורח >> רמי עזריה: << אורח >> אנחנו לא יכולים לקבוע ברמה הזאת, כי אנחנו לא במישור הפלילי. האם יש ליקויים חמורים מאוד - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> האם הוגשו תלונות במשטרה? האם בלהב נפתחה איזושהי חקירה? האם הוזמנו לחקירה? אני רוצה לדעת. אם לא, אני מביא את סגן ראש אגף החקירות לפה. הוא לא יודע, אל תדאגו, אני כבר אומר במקומו. בדקת? << אורח >> ברק נורי: << אורח >> ברשותך, אני רוצה להתייחס לעניין פרשת סלייס והעבירות הפליליות. אנחנו לא יכולים להתייחס, כי הרשות לא חוקרת בפן הפלילי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. אני רק שואל אם נפתחה חקירה, אם הוגשו תלונות, אם אתם יודעים איפה זה עומד, אם יש לכם קשר עם המשטרה. אי אפשר. כמה נעלמו שם? כ-900 מיליון? << אורח >> ברק נורי: << אורח >> אנחנו בקשר עם המשטרה. מעבר לזה אני לא יכול להרחיב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש. אתה תרשום לעצמך. תגיד לנו את מי להזמין. אני מצוי בעניינים. אני אסגור ישיבה, אני אהפוך אותה לסודית, ואני אזמין, תגיד לנו מי, כי אני לא רוצה להגיד סתם ראש אגף החקירות. לא אכפת לי שיבוא מישהו מלהב, ראש מדור, ראש ענף, חטיבה, מי שאתם רוצים. אני רוצה להיות שקט שזה מטופל. אני אסגור את הישיבה, בלי פלאפונים, בלי כלום, כמו שאני עושה כשאני רוצה ישיבה סודית. הוועדה לביקורת המדינה מבקשת תשובות. אם נפתחה חקירה פלילית, בסדר, אני רוצה להבין איפה היא עומדת, אני רוצה לדעת לאן היא הגיעה. זכותה של הרשות המחוקקת. אז אתה אחר כך תגיד לנו. אל תפרט מה, אני מבין שאתה לא יכול לפרט, ואני מבין את זה שגם אתם לא יכולים לפרט. << אורח >> רמי עזריה: << אורח >> אני רק אמשיך את הסיכום על פעילות המנהל המורשה נכון להיום, בקווים כלליים. הפעילות שלו היא איתור, השבת הכספים, טיוב של הכספים, באמצעות בתי משפט, באמצעות כל מיני גורמים שהוא שוכר. התוצאות, נכון להיום, שלפחות כ-65% מהכספים שהועברו לאותן ההשקעות אותרו. לא כולן מומשו, בגלל כל מיני סיבות, בחלק יש קושי לממש אותם, בחלק הכספים עדיין לא נזילים. יש עוד כל מיני סיבות. המנהל המורשה פועל בעניין הזה. כנגד חלק מהגורמים נחתמו הסכמי פשרה להשבת הכספים והכספים התחילו לזרום. הצפי הוא שבתקווה יהיו הסכמים גם גורמים אחרים, ומי שלא, הוא יפגוש את בית המשפט. לגבי גורמים מסוימים שלא הסכימו להגיע להבנות ולהסכמים, הם ייפגשו בבית המשפט. זה הסיכום, בגדול. יש השבה חלקית של הכספים. יש איתור הרבה יותר גדול של הכספים. הפעילות שלו מניבה תוצאות, כמובן בליווי שלנו, של המדינה, שאנחנו משלמים לו את כל מה שנדרש. זה המצב נכון להיום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בדברי הסיכום שלי אני אתייחס לפרסום, לאזהרת הציבור. עוד הפעם, אני מבקש מכם, אני שוכר את השירותים של כל הנוכחים כאן בחינם, אני מתנצל, אין לי תקציב. תגידו לי, תגידו לוועדה מה הוועדה צריכה לעשות. אחד הדברים שאני אומר לכם – אני ארצה לראות פרסום אגרסיבי של הרשות בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות. אתם תגישו תוכנית איך אתם מזהירים את הציבור. לשכת סוכני הביטוח עושים את זה פילנתרופית, כי הם דואגים למבוטחים שלהם, ואני מודה להם על זה. אבל אתם תגידו לי מה צריך לעשות. חבר'ה, לא נעים לי להגיד לכם, אני קצת מצוי, אבל אני גם מקבל טלפונים. וסתם נתקלתי בבעיה, רציתי לבדוק אם אני משלם כפול על ביטוח משכנתה – כן, אני עדיין לוקח משכנתה – ולא הצלחתי להיכנס להר הביטוח, שבזמני זה נעשה, ב-2013 זה עלה. לא הצלחתי משום מה. אז אחרי חמש דקות קיבלתי מייל, ומכיוון שאני קצת מצוי, אמרתי: לא, תודה, כבר עזרו. זוהי הולכת להיות מכת מדינה. << אורח >> יניב גוב ארי: << אורח >> כבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כבר. זה סכומי עתק, ששייכים לציבור. והכי חמור, האנשים האלה ייפלו על הכתפיים של המדינה. הם יצטרכו לחיות מדמי הביטוח הלאומי, אם שולמו על פי חוק, ואחר כך להיות נזקקים לכל מיני עמותות. אנחנו מדרדרים את הציבור. זה מאוד מטריד את הוועדה, אני אומר לכם. אני לא מתכוון לרדת מזה. בסיכום של הוועדה אני ארשום שהפרסום הוא באחריות של רשות שוק ההון, אין ויכוח, דרך הרשות הממשלתית. אתם צריכים להזהיר את הציבור מכל העבריינים האלה שעושים את הכול בלי רישיון. מגלגלים שם מיליונים, מאות מיליונים. אנחנו ניפגש הרבה, כי זה מטריד אותי. לא תהיה לכם ברירה, אני מתנצל. לא מאיים. זה מתוך דאגה, אני נשבע לכם שמתוך דאגה. אני הייתי באוצר. דווקא הרשות מאוד קרובה לליבי, אני עבדתי עם שלזינגר, עם דורית, יחד עשינו שביטוחי הבריאות יהיו אחידים, שלא ירמו את הציבור. זה הולך איתי לאורך כל הדרך. אתם עושים. אבל חבר'ה, תראו את הנתונים – מבהילים. << אורח >> ברק נורי: << אורח >> גם אני 20 שנים בשירות המדינה. התחלתי את דרכי גם כן במשטרה, הייתי חוקר בלהב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אז עכשיו אנחנו נדבר באותה שפה. << אורח >> ברק נורי: << אורח >> בדיוק, ואנחנו מדברים באותה שפה. אני רוצה להתייחס לדוח הביקורת, בחלקים ממנו לפחות, בכל נושא האכיפה. הלכה למעשה, אנחנו לקחנו את הדוח, למדנו אותו והתאמנו גם את המדיניות של האכיפה. אנחנו רואים דה פקטו את הפעילות של הרשות, שאנחנו – בלית ברירה אני אומר את זה – התחלנו להתעסק עם גופים שהם לא בעלי רישיון, הם לא מפוקחים על ידינו, דווקא בנושא של פדיון כספי הפנסיה, בהרבה וריאציות שונות. כמו שכולכם מקבלים את הפניות, כמו שחבריי הקודמים אמרו שיש עשרות ומאות גופים כאלה, גם אנחנו מקבלים את הבקשות והפניות בהקשר הזה. אנחנו נמצאים במעקב אחרי חברות מבחינת העיצומים הכספיים. בשנת 2025 עלתה בצורה משמעותית ההרתעה והאכיפה של הרשות גם כלפי הגופים האלה. אני חייב לומר, שלכאורה הזרקור הוא על רשות שוק ההון - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל לא הכול במגרש שלכם. << אורח >> ברק נורי: << אורח >> בדיוק, לא הכול במגרש שלנו. ואם אנחנו באים מאותו עולם אכיפה, אז אני יודע שכאשר יש צ"ח משותף התוצאות הן הרבה יותר אפקטיביות, נכונות וטובות. אנחנו התחלנו בכמה וכמה צעדים בפעילות משותפת יחד עם רגולטורים מקבילים לרשות שוק ההון, כגון הרשות להגנת הצרכן, הרשות להגנת הפרטיות, במטרה בסופו של דבר למצוא איזשהו גורם משותף שיוכל להביא אותנו לטיפול בתופעה הזאת. כמו שחבריי הקודמים אמרו, עיסוק ללא רישיון זו עבירה פלילית שיש בגינה סנקציה פלילית. הרשות יכולה לפעול במישור המינהלי כרגע, אין לנו סמכות אכיפה פליליות, ואנחנו עושים את זה, כמו שאמרה חברתי גל, עם המשאבים המצומצמים הקיימים לרשות, עם כוח אדם המצומצם שקיים לרשות, ואני מסכים עם המסקנה גם של דוח מבקר המדינה שהמשאבים אינם מספיקים. נכון, יחידת המודיעין שילשה את עצמה בזמן שד"ר משה ברקת החל את הפעילות, ועמית גל המשיך במדיניות הזאת של חיזוק יחידות האכיפה ברשות. אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים לעשות את זה. אם אתה שואל אותי כראש חטיבת האכיפה ברשות מה אני מבקש, הבקשה שלי היא פשוטה: שתהיה אכיפה משולבת, שתהיה יכולת לדבר בין גורמים, שאומנם הם לא בעלי סמכויות דומות, אבל תן לנו את האפשרות גם לתקשר מול גופי האכיפה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תגיד לי מי, אני אביא את כולם לפה, אני אעשה שולחן עגול. אני כבר עשיתי את זה במקרים אחרים. אני מבין אותך, אני מדבר איתך באותה שפה. תגיד לי מי. << אורח >> ברק נורי: << אורח >> אני אתן דוגמה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא. עם מי אתה רוצה לשבת בשולחן עגול? משטרה? רשות המיסים? אני לא יודע. << אורח >> ברק נורי: << אורח >> לא. אנחנו עם רגולטורים מקבילים עושים כבר את העבודה. המשטרה צריכה להיכנס לנושא הזה, ולהיכנס לזה חזק. אני יכול לתת דוגמה פשוטה. חברת גלאי הכסף מימון הפתרונות פיננסיים – זו חברה שהממונה עמית גל הטיל עליה קנס של 7.3 מיליון שקלים. בעלי החברה נחקרו במשטרה. הוגשו כתבי אישום כנגד בעלי החברה הללו על הונאה, ועד היום מהבחינה הזאת אנחנו לא יודעים מה קורה עם בעלי החברה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ישי, אני מבקש, אתה לוקח אותו יד ביד, לוקח את הטלפונים, באחריות שלך, תחבר אותם בבקשה ללהב, שיעשו ישיבה משותפת. זה המון כסף. זה ציבור. זה יותר מאשר לכסח משפחת פשע. תסתכל כמה כסף. << אורח >> ישי כהן: << אורח >> למרות שבדוגמה האחרונה שהוא נתן דווקא הוגשו כתבי אישום, זאת אומרת המשטרה עשתה את החלק שלה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל הוא אמר שהוא לא יודע. סימן שאין תיאומים. << אורח >> ישי כהן: << אורח >> אבל כתב אישום זה כבר בשלב שהמשטרה פחות - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מכיר גם את הצרה הזאת. מה אני יכול לעשות, אני לא יכול לפתור את הכול. אבל אני בהחלט יכול לפתור את התיאום בין הרשויות. והרשויות – כולנו, חובה עלינו להגן על אזרחי מדינת ישראל. אנחנו לא עושים את עבודתנו. אנחנו כולנו לא עושים את עבודתנו. אני יודע, ידיכם מלאות עבודה, בשביל זה יש מישהו שיכול להתעסק עם זה. אין לנו ברירה. שכל אחד יחשוב רגע שזה בן משפחה שלו, הילד שלו, האבא שלו. וואלק, איזה תשובות? הינה, אני מחבר אותך. ואם אתה לא מתחבר, תן לו את הטלפונים. אם אתה לא מתחבר ללהב תגיד לי, אני אזמין את ראש להב לכאן גם, יהיה לי כיף. << אורח >> ברק נורי: << אורח >> כל החברים שלי בלהב עזבו. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, ישי יחבר אותך. ואם לא, אני אביא את כולם. לא יעזור, אני לא מוכן להיכנע. הוועדה לא תיכנע לחוסר תיאומים, לחוסר יכולת. אני לא יכול לעבור על זה לסדר היום, ציבורית, אני מרגיש לא בסדר עם עצמי. << אורח >> ברק נורי: << אורח >> כולנו שלוחי ציבור. גם הרשות חרטה על דגלה, המטרה היא להגן על הצרכנים הפיננסיים בישראל, על העמיתים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אנחנו לא עושים את זה טוב. << אורח >> ברק נורי: << אורח >> צריכים לעשות את זה, ואנחנו עושים את זה, והרשות פועלת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> 890 מיליון שקל. 2.6 טריליון – זה פי שלוש וחצי מתקציב מדינה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פי ארבע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תלוי איזה תקציב הם יביאו. לכן הייתי עדין ואמרתי פי שלוש וחצי. אני קצת שוחה בבריכה הזו של התקציבים ושל סעיפי תקציב. זה המון כסף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מחזיר אותנו למשאבים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> איך אני אשכנע אתכם שאנחנו צריכים לעשות מעשה? אם אני לא טועה יש כאן שלושה עורכי דין, אלא אם כן יש יותר. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> עוד הערה אחת, כי חבריי לא התייחסו לזה. אני ארצה להתייחס לריכוזיות. << אורח >> צחי סעד: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הינה, בבקשה, בזמן אמת מה שנקרא. אני לא מחזיק טלפון כשאני מנהל ישיבות, כי זה לא ראוי שאני אסתכל. אבל הינה, צחי קיבל, אני אקריא לכם: "משיכה מהפנסיה על בסיס הצלחה בלבד" – נהדר – "ללא צורך באישור מעסיק ופיטורין, ללא פתיחת תיק. שירות מהיר, איכותי, אמין. לשיחת וטסאפ עם הנציג...". << אורח >> ברק נורי: << אורח >> יש פה עורכי דין. אבל אני חייב לומר, לא כל הודעה כזאת, זה - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא. כששאלתי אם יש עורכי דין, כאן זיהיתי שלושה, ואחד טען שאין צורך בתוספת חקיקה. ואני שואל: האם יש צורך בתוספת חקיקה? << אורח >> יניב גוב ארי: << אורח >> יש צורך. חייב חקיקה. << אורח >> טל הפלינג: << אורח >> כן אדוני, אני רוצה לדייק. צ"ח משולב ושילוב זרועות של גופי אכיפה בוועדה מתמדת וצוותים של אכיפה ברמה הכלכלית הכי גבוהה קיימים במדינה ומתפקדים היטב. עם זאת, ואת זה חשוב להבין, רשות שוק ההון, ובכלל תחום העבירות הפיננסיות – לא בכדי יושבים פה נציגי רשות ניירות ערך – הוא מורכב. כשהתיק מתחיל לעבור יותר מדי ידיים קשה להבין – בין העובדות ובין הממצאים ובין הוראות החוק ובין הנסיבתי ובין אלף ואחת דברים שיש בדין הפלילי – קשה לבנות את התיק, והתיק מתמוסס. אנחנו כולנו כאן בחדר מכירים תיקים שהיו אמורים להיות תיקי דגל של אכיפה כלכלית והתמוססו. ספציפית, בדיוק כמו שבדיני ניירות ערך הקימו לרשות ניירות ערך – וגם שם זכיתי לכהן, אי שם ב-2008 – יחידת חקירות, עם סמכויות של מעין משטרה פנימית, שהם חוקרים את התיק מתחילתו עד סופו. יש להם היום פרקליטים שכמעט מתמחים ייעודית בתיקים שלהם, שזה תיקי הרצות המניות ותיקי המידע פנים הכבדים, כי אלה עבירות נורא מורכבות לחקירה, לאיתור וגילוי. גם כאן, אם כל פעם רשות שוק ההון תתחיל למצוא קצה חוט, ואז התיק הזה יצטרך לעבור בין ארבע דיסציפלינות שונות - - - << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> טופס טיולים. << אורח >> טל הפלינג: << אורח >> טופס טיולים. הוא פשוט ימות. ולכן, אם אתה רוצה אקשן אייטם, צריכים לתת לרשות שוק ההון כוחות חקירה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> הבנתי. לאט, אני גם ככה שוחה בבריכה, שאני משתדל להבין בה, לא תמיד בהצלחה. רשות שוק ההון, יש כאן איזושהי הצעה כמו ברשויות אחרות. מודיעין כבר יש. האם צריך חקיקה כדי להקים ענף של חקירות, חטיבה, מדור, לא יודע מה? אני פונה לסמנכ"לית, האם ההצעה הזאת באה בחשבון? בבקשה. << אורח >> ברק נורי: << אורח >> אני אתייחס ואני אתן לגל. בימים אלה הרשות בוחנת את הרחבת הסמכויות לסמכויות אכיפה פליליות. המסקנות יוגשו לממונה והממונה יפעל בהתאם. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל היא הרחיבה את היריעה – הקמת יחידת חקירות. מכיוון שהייתי שם, אני רוצה להבין אם זה כרגע על השולחן שלכם. << אורח >> ברק נורי: << אורח >> יחידת חקירות יכולה לקום רק אם לרשות תהיה סמכות אכיפה פלילית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתם רוצים סמכות אכיפה פלילית? אני מבקש מהיועץ המשפטי של הרשות להגיש הצעת חוק לוועדה לביקורת המדינה. אני אדאג שהיא תרוץ הלאה. תגידו לגל שאני מבקש הצעת חוק. אני רוצה להזיז את זה. אם אין לכם סמכויות, אני רוצה לתת לכם סמכויות. המחוקק, אני, במקרה יושב פה, מבקש לתת לכם סמכויות. אם צריך, תגידו לי, תכינו לי הצעת חוק. אתם יותר מומחים ממני, כי אתם יושבים שם. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> הטכניקה של לכתוב את הצעת החוק – חבריי מאוד מנוסים בנושא הזה ועשו זאת פעמים רבות. אנחנו באמת בתהליך של לבחון את המשמעויות של זה, גם משמעויות משפטיות וגם - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רושם את זה. אני מהדור הראשון, אני עובד עם ת"ת, תיק תזכורת; או ל"ל, להביא לפניי. אנחנו אחרי סוכות נקיים דיון, זה לא יעבור לסדר היום. אני מבקש תשובות לגבי חקיקה. אני מבקש תשובות לגבי תיאום עם המשטרה, אם כל הדברים האלה נסגרו. אני מבקש תשובות לגבי תוספת כוח אדם, תקציב, אם ישבתם, אם יש לכם בעיות. ואני מבקש תשובות – לא לאחרי סוכות, אלא למחר בבוקר – איך אנחנו מזהירים את הציבור עם פרסום. זה למחר בבוקר. אני אדבר עם עמית בעוד שבוע, בעוד שבועיים. אני רושם לעצמי עכשיו. אני כל שבוע אבלבל לו את המוח. אני רוצה לשבת בבית, להסתכל על הטלוויזיה ולראות פרסום שמזהיר את הציבור מהווטסאפ הזה שקיבל כרגע ראש החטיבה במבקר המדינה צחי. זה אסון. אני אעביר לכולם, אל תדאגו. אלה ארבעת הנושאים שהעברתי לכם, אחד מהם מאוד דחוף. אפשר לעשות את זה באמצעות פרסום ממשלתי. אני רואה פרסומים ממשלתיים, שלא בדיוק חשובים. זה חשוב, להזהיר את הציבור מכל מיני שרלטנים. אני אתן לדבר לכולכם. כשאני עושה דיון, נותן בדרך כלל לכולם. נדמה לי שבשנתיים וחצי פעם אחת לא נתתי לכולם, כי הייתי צריך לצאת. משטרה, בבקשה. << אורח >> ישי כהן: << אורח >> בוקר טוב אדוני. אנחנו נדרשנו לדיון הזה אתמול בערב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא מדויק. ביקשו שחרור. שאלתי: תגידו, אתם באמת בקו הבריאות? תבקשו שחרור. מילא ממישהו אחר, אבל אני יושב פה. אני מבין דבר וחצי בעניינים שלך. << אורח >> ישי כהן: << אורח >> בכל אופן, אליי אתמול הגיעה בקשה לדיון הזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה התפקיד שלך? << אורח >> ישי כהן: << אורח >> ראש מדור פשיעה דיגיטלית. מדור פשיעה דיגיטלית הוקם לפני שלוש שנים בערך. אחראי על מערך הזי"ט  במשטרה, על מערך חוקרי ההונאה במשטרה ועל מערך הפשיעה המקוונת במשטרה. אנחנו אמרנו גם בדיון הקודם, אני מבין שהיה שם קצת אי הבנה, אבל אמרנו שאנחנו לא יכולים להתייחס לפרשת סלייס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם אני לא מבקש. אני מבין עניין. אני גם לא רוצה לזהם את החקירה. << אורח >> ישי כהן: << אורח >> בדיוק. היא מתנהלת. הממשקים שלנו עם רשות שוק ההון הם מצוינים. יש מקום לשפר את כל נושא העברת המידע והגדרת האחריות. עובדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תעשו את זה בצורה מסודרת, פגישות חודשיות, אפילו טלפוניות, אתה מכיר. איך הבלשים היו אומרים לי: עשיתי 30 פגישות השבוע, אבל 28 מתוכן טלפוניות. מרמים. בואו תדברו. אתם לא צריכים אותי. יש פה ציבור. יש הרבה יותר עורכי דין מאשר חשבתי. מספיק עם זה, יותר מדי עורכי דין. גם אצלי בבית שלושה, מה אני אעשה איתם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש פרנסה לכולם, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, שניים לא עובדים בזה, זה טוב. רשות ניירות ערך, בבקשה, אדוני. יש לך להועיל משהו, להזהיר אותנו, להציע? הכול טוב במה שנעשה פה עכשיו? << אורח >> אור שטרנברג: << אורח >> ברמת העיקרון לרשות אין עמדה מקצועית, בכל הנוגע לדוח לפחות. עיקר ההתייחסות לרשות ניירות ערך הייתה השוואה תקציבית, ובמובן הזה אין לרשות עמדה מקצועית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. גבירתי הסמנכ"לית, מכיוון שאני מכיר את ראש הרשות, הוא עורך דין במקצועו, היה אצלי הרבה פעמים כשהייתי סגן שר האוצר, תלכו לביקור ותתרשמו איך מחלקת החקירות שלהם עובדת. זה מהותי. תקימו. תקימו. או שעשיתם את זה, אז אני חוזר בי. אבל סתם המלצה. << אורח >> ברק נורי: << אורח >> המלצה תמיד מתקבלת בברכה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> גם יש לך ניסיון, אתה בא מאותו ארגון. אבל תלכו לרשות. זאת מחלקת חקירות קצת שונה, כי היא מיני אזרחית כזו, היא לא בדיוק משטרתית, למרות שיש לה שיניים חבל על הזמן. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> יבוצע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> צחי סעד: << אורח >> אם מזכירים את הרשות, רק צריך להזכיר שהתקציב שלה נסמך על אגרות. למעשה הוא תקציב עצמאי. היא לא סמוכה על שולחן תקציב המדינה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל שם כל אגרה – אגרה. << אורח >> צחי סעד: << אורח >> זה מאפשר יכולת תפקוד אחרת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << אורח >> צחי סעד: << אורח >> בנק ישראל – גם כן יש לו תקציב נפרד. בהשוואה לרגולטורים צריך לזכור שבסוף הכול קם ונופל על התקציב. לרשות אין את הדבר הזה כרגע. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> אנחנו יכולים לציין שיש לנו הצעה לאגרות חדשות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אחלה. תיקחו פרומיל מכל חברת ביטוח – אתם מסודרים. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> ללא ספק, מבנה האגרות כפי שקיים היום הוא לא מספק. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תגדילו. אם צריך חקיקה ואסדרה, תביאו. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> על שולחנה של ועדת הכספים יש הצעה חדשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש חברת ביטוח, ואני מברך על כך, שוויה עבר את שווי הבנקים. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> רק צריך להגיד שהמבנה של האגרות לא מגדיל את התקציב. משרד האוצר לוקח את היתרה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אדאג שזה לא ייעשה. אנחנו מכירים את התרגילים האלה. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> רק צריך לחדד את הדברים שנאמרים פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נותן להם לעשות עבודת מטה. יותר מדי פרטים יש לי על הראש כרגע. רשות התחרות. << אורח >> צבי גזבר: << אורח >> כן, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמונה חברות ביטוח. זה מעט, אבל זה מה יש מה שנקרא. << אורח >> צבי גזבר: << אורח >> נעים מאוד. כמו שציינו בתשובה שלנו למבקר, נדיר מאוד שאנחנו נשתמש במונח של דומיננטיות במובן של התחרות שרואה הצרכן בשוק שאנחנו רואים בו שמונה חברות. זה לא אומר שאין כשלים תחרותיים שצריך לטפל בהם. קיימים צוותים בין-משרדיים שאנחנו נמצאים בהם כדי לטפל בהם. אבל בדרך כלל זה נדיר. יש התייחסות אחרת בדוח, שהעברנו גם למבקר, שנוגעת לריכוזיות במשק של הגופים המוסדיים וליחס של הגופים המוסדיים בתוך המשק. פה אנחנו באמת חושבים שזה נושא מורכב, עם השלכות מאוד משמעותיות. לכן הוא צריך להיות מטופל במסגרת צוות בין-משרדי שיתעסק בנושא, שיראה את כל ההשלכות האפשריות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך. עורך הדין זהר גרינברג, מייצג בפרשת סלייס. מה שאתה יכול לסבר את האוזן. בבקשה אדוני. תודה שבאת. << אורח >> זהר גרינברג: << אורח >> תודה לכם. בינואר 2024 נחשפתי להליך המשפטי של פרשת סלייס שהתחיל בבית המשפט המחוזי. המעורבות הראשונה שלי הייתה הגשת בקשה לבית המשפט לפרסם את החלטת בית המשפט שניתנה באותה עת ולפרסם את הבקשה שהוגשה לבית המשפט על ידי המנהל המורשה, על ידי האוצר, שבעקבותיה ניתנה החלטה להקפאת 4.2 מיליארד כספי החוסכים. לבקשה הזאת התנגדו משרד האוצר בטענה שבמידע שיש בבקשה ובהחלטת בית המשפט יש מידע סודי שאין לפרסמו. ניהלנו את תהליך. בית המשפט דחה לחלוטין את הטענה. לא רק שהוא הורה על פרסום של אותה בקשה ואותה החלטה, אלא קבע שכל הבקשות המהותיות וכל ההחלטות המהותיות תפורסמנה בעתיד. ומאז התרגיל הזה לא חזר. שבועיים-שלושה לאחר מכן, לאחר שהגשתי תלונה במשטרת ישראל, על יסוד החלטת בית המשפט, הופעתי בבית המשפט ואמרתי: לפי הבנתי, אחרי תקופה ממש קצרה, קיים דה פקטו מצב של חסינות פלילית לכל המעורבים שאנחנו יודעים עליהם באותה עת, ויש גם חסינות בהליכים אזרחיים שבחלקה נובעת מהחוק. אני מיקדתי את תשומת הלב שלי בנושא החסינות הפלילית. יש עשרות מעורבים ואף אחד מהם לא תושאל. לא אמרתי נחקר. לא תושאל. במקרה שאני כרגע עוסק בו יש כ-7,500 נפגעים, שהם היום אלה שאנחנו עוסקים בהם. ספק אם אחד מהם תושאל. אני דיברתי עם עשרות. כולם אמרו לי: זהר, קיבלנו את המלצתך, הגשנו תלונות למשטרה. התלונות האלה בין נהריה לדימונה וכמובן גוש דן, נסגרו כולן. אף לא אחד מהמתלוננים זכה שישאלו אותו. אנשים שהגישו תלונות לרשות שוק ההון, החל מתחילת 23', בתקופה שעוד אפשר היה לעצור זרימה של מאות מיליונים, אף לא אחד מהם זכה שידברו איתו. אף לא אחד. אני הזמנתי את פקידי הרשות ואת נציגי פרקליטות המדינה להפריך את מה שאני אומר, להגיד: אתה מגזים, מה שאתה אומר איננו נכון. ואני חוזר כאן ואומר, ואני מזמין, מצידי בדיון סגור, להפריך את הטענה הבאה: משטרת ישראל לא קיימה שום חקירה משמעותית בנושא סלייס. משטרת ישראל לא פעלה בשום צורה שהיא, לא בזמן אמת ולא עד הרגע הזה, להסתייע בגופי אכיפה וחקירה בארצות הברית ששם רוב הכסף נעלם. לכן כיום אנחנו יודעים הרבה פחות ממה שאפשר. והדבר הכי חמור. ההליך הפלילי יכול להשפיע על העבריינים להחזיר את הכסף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין ויכוח. << אורח >> זהר גרינברג: << אורח >> אבל כשאין הליך פלילי, אז מתעסקים בזוטות. אני לא יכול להיכנס לפרטים, ואני מוכן להיכנס לפרטים. אבל כדאי לזכור, השוק המוסדי הזה של החיסכון הפנסיוני בעוד שלוש שנים יהיה מעל 3 טריליון שקלים, 3,000 מיליארד. הוא גדל כל יום, וזה שוק שהוא מופקר. מה הסכנה? אנחנו מסתכלים ומדברים. אני לא מדבר על האנשים שאני מייצג. תכף אני אגיד מילה על האינטרס שלהם. אבל למדינת ישראל יש נושא כלכלי מרכזי שנוגע לכל אזרח או כמעט לכל אזרח. למדינת ישראל יש אויבים. מדינת ישראל במצב מלחמה. אחד הדברים שיתבררו – בכל אופן, שאני רואה אותם – שאין שום בעיה לאויב רציני של מדינת ישראל, אם הוא יחשוב שהאינטרס שלו זה לפגוע בשוק הזה, הוא יוכל בקלות לעשות את זה. ואנחנו יושבים כאן ואומרים: צריכים תקציב של עוד חמישה מיליון, עוד ארבעה מיליון. אני מציע לכולם לחשוב רגע על המשמעות, כי זאת משמעות שמגיעה לכל משפחה כמעט. בפרשת סלייס התחלנו עם 115,000 אנשים. יש כיום רק 7,500. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מה הכוונה שלך? אין הגנות מתקיפת סייבר על כספי הפנסיה? זה מה שאמרת? << אורח >> זהר גרינברג: << אורח >> מה שאני אומר, שמתחילים עכשיו לחשוב על זה. אם לא יעשו פה עבודה אמיתית – אני לא יכול לא להגיד את זה. באוגוסט 23', ללא קשר לפרשת סלייס, אני הערכתי שהולכת להיות מלחמה. לא משנה, עשיתי הערכת מצב, שיניתי את מערך ההשקעות שלי בגלל שהיה לי ברור שתוך זמן קצר תפרוץ מלחמה, בתרחיש מסוים. התרחיש שאני כתבתי היה שונה ממה שקרה בפועל. אבל המלחמה פרצה. יש מידע גלוי. אני חי רק ממידע גלוי. אבל לאנשים שיושבים כאן ממול אמור להיות יותר מידע. ואני אגיד לכם מה הבעיה – אין להם יותר מידע, אין חטיבת מודיעין, אין חטיבת חקירות. שישה אנשים – הם הגוף המודיעיני של הרשות, לפי הדוח. שישה. הם מחולקים לשלוש חטיבות, בכל חטיבה שני אנשים. משלשים את הכמות? אז מה, במקום שש יש היום 18? הרשות קיבלה עשרות תלונות ב-23', שאם אחת מהן הייתה נבדקת אולי לא היינו בפרשת סלייס. אבל הם לא בדקו, אפילו לא תלונה אחת. האמירה הזאת, "בעקבות ביקורת" – שום ביקורת. גברת הפלינג פנתה לעמית גל ואמרה לו: יש כאן בעיה קשה, עבירות פליליות חמורות, הלבנת הון, כשלים מזעזעים, אני לא יכולה להישאר כאן דקה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יש כאן מישהו מהרשות להלבנת הון? לא הזמנו. בפעם הבאה תזמינו לי את הרשות להלבנת הון. << אורח >> טל הפלינג: << אורח >> גם הם היו מכותבים למכתב שלי. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> וכשאני פניתי אליהם, הם אמרו לי: אנחנו גוף מודיעיני, לא גוף חקירתי. למרות שיש פה לכאורה הלבנת הון בסדר גודל עצום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> דווקא לרשות להלבנת הון יש שיניים, יש יכולות. << אורח >> זהר גרינברג: << אורח >> בפרשת סלייס הועברו באמצעות סניף 170 של בנק הפועלים כ-950 מיליון שקלים האלה. הוחזרו חזרה בצורה של הלוואות כמה מאות מיליונים. בכל התהליך הזה כלום לא נעשה, לא בבנק הפועלים, לא ברשות לאיסור הלבנת הון. דבר לא נעשה. פיקוח? לא היה שום פיקוח ואין כיום שום פיקוח של הרשות. אני אדגים את זה. בחברת סלייס היו 2,500 חשבונות ניהול אישי. חשבונות ניהול אישי היו אמצעי הטכני לגנוב את הכספים. היו 2,500 חשבונות תקינים. תוך שנתיים, אפילו פחות, נפתחו 7,500 חשבונות שהמטרה שלהם הייתה לגנוב את כספי החוסכים. 7,500 לעומת 2,500. המנהלים של - - - לא הרגישו בזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני, חלק מהזמן שלי, בגלל העיסוקים שלי, הייתי צריך לחתום על ניהול עיוור, מה לעשות. החברה שניהלה לי את זה, לא חשוב השם שלה, לא הייתה יכולה להזיז שקל מחשבון הבנק שנפתח על שמי, כי הוא נועד לאותם חסכונות וניירות ערך. האם פה נפתחו חשבונות אצל סלייס על שם מישהו אחר? סלייס הייתה שולטת בחשבון עצמו? << אורח >> זהר גרינברג: << אורח >> אני אסביר בשני משפטים. העברתי כסף לסלייס, קיבלתי מספר חשבון גמל בניהול אישי. באופן רגיל, צריך היה להיפתח חשבון בנק שמקושר, לפי התקנות. הגנבים ניצלו פרצה בחוק שאפשרה להם לקחת 100% מהכסף ולהעביר אותו לחוץ לארץ, בהשקעה בקרנות חוץ, כאשר זה התבסס על מסמך אחד, של עמוד אחד, שהכותרת שלו זה "סלייס". זה מסמך שסלייס החתימה או אנשים שפעלו בעניין הזה. כל אחד מהקורבנות חתם על מסמך מופנה לסלייס ואומר לה: אני מבקש שתעבירי את הכסף שלי, 100% או 99% ממנו, לצורך רכישת קרן כזאת או אחרת. ובזה יצאו כולם ידי חובה. סלייס לא אחראית. הלקוח נתן הוראה. היו 7,500 כאלה. הכספים בכלל לא בישראל. סלייס לא יודעת לאן הם הלכו. מה זה עניינה? והלקוח? אין לו מושג על מה שהוא חותם. באו אליו אנשים, אולי חלק מהם סוכני ביטוח ואולי כאלה שמתיימרים להיות סוכני ביטוח ואנשים שמתיימרים להיות בעלי רישיון פנסיוני, ואמרו לו: פה אתה חותם, בטלפון, ואתה תשלם פחות דמי ניהול או אתה תקבל צואה הרבה יותר טובה או אנחנו מסדרים לך הלוואה, תעביר את הכסף, תקבל הלוואה של 30% הכסף, השאר עובר. מה שלא אמרו לאנשים, תמורת זה שתקבל 30%, 70% האחרים ייעלמו. את זה שכחו לספר. הדבר הזה לא נעשה עם אחד, שניים או שלושה. זה נעשה עם אלפי אנשים. הפיקוח? אני מדבר על 7,500. אנחנו 20 חודשים אחרי תחילת ההליכים המשפטיים. מתוך ה-7,500 יש עדיין אלפים שלא יודעים שהכסף שלהם נעלם, כי רשות שוק ההון, באמצעות מי שהיא מינתה – היא מינתה את המנהל המורשה – רשות שוק ההון לא עשתה מהלך, או המנהל המורשה לא השכיל ב-20 חודשים להביא לידיעת כל הנפגעים, שיש להם תעודת זהות ושם והם כולם מופיעים במחשב. עדיין כ-60% או כ-50% מהם לא יודעים. ואיך אני יודע שזה כך? כי אני כל יום מקבל טלפון או הודעת וטסאפ, ואומרים לי: היום נודע לי, אתמול נודע לי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תשובה על מה שהוא אמר. איך אלה שנמצאים בבריכה העכורה הזו, ויש לנו מספרי תעודות זהות, עדיין לא יודעים שכספם נעלם? לא היה פרסום? עוד הפעם אני חוזר לפרסום. אתם לא מזהירים את הציבור. << אורח >> רמי עזריה: << אורח >> קודם כול לגבי דברים שנאמרו פה, ולא בפעם הראשונה. הם נאמרים בכמה סבבים, צריך לדייק. אנשים שמדברים לא יודעים את העובדות. הייתה פעילות סמויה של הרשות, ביקורת, פעלנו על פי נהלים והכול היה כמו שצריך בעניין הזה. לכן הטענות הייתה, לא הייתה, או מישהו עדכן את הרשות – זה פשוט לא נכון עובדתית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רק לפרוטוקול: כולם יודעים? << אורח >> רמי עזריה: << אורח >> מה זאת אומרת כולם יודעים? << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כל מי שהיה ב-7,500 איש יודע, למרות שהוא כרגע לא יודע שכספו נעלם? האם מישהו יצר איתו קשר? האם נשלח לו מייל או מכתב קטן שאומר: בוא תגיד לנו בדיוק מה המספר, איפה הכסף? << אורח >> רמי עזריה: << אורח >> רגע, אז כמה דברים. בתחילת הדרך גם הרשות, ברגע מינוי המנהל המורשה ועצירת ההצטרפות, ליוותה את זה בדוברות, בפרסום לציבור. זה דבר ראשון. דבר שני, המנהל המורשה מפרסם כל דבר באתר של החברה לטובת כל הציבור. דבר שלישי, הודעות לעמיתים נשלחות מדי תקופה על ידי המנהל המורשה, עם עדכונים, לכל סוגי העמיתים, גם אלה שנפגעו וגם אלה שלא נפגעו. נוסף על כך, כל פנייה שמגיעה, בטח אלינו, ואם זה גם למנהל המורשה עצמו או לחברת סלייס, מטופלת, ודואגים שלא יהיה מצב שמישהו נשאר בלי מענה. דבר נוסף, המנהל המורשה עורך ישיבות או אספות או ובינרים עם כל לקוחות סלייס שמעוניינים להצטרף. הם מזמינים אותם בעניין הזה ושולחים להם הודעות. אז גם בעניין הזה, גם אם זה לא מושלם, העבודה נעשית. האם כל חוסך מודע לעניין הזה? ייתכן שלא. אבל זו גם הבעיה של הציבור הישראלי בכלל בקשר לפנסיה שלו. זו הבעיה של ישראל. אז בטח שאי אפשר לצפות שאותה אוכלוסייה שנפגעה תהיה כזו אקטיבית וכל אחד מהם יידע לרדוף אחרי הכסף. כן, לצערנו יש אנשים שלא תמיד מגיבים גם להודעות שהם מקבלים. << אורח >> זהר גרינברג: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> רגע, רגע, לא, לא, אני חייב לעשות סדר. אני לא מרשה אצלי פינג פונג בדרך כלל, כי אחרת לא נסיים. שני משפטים לסיום אדוני, גם ככה שמת עליי איזה מטען שקשה לי. << אורח >> זהר גרינברג: << אורח >> אני אגיד שני משפטים. אחד, קיימת בורות תהומית בחברה הישראלית בכל הנושא של החיסכון הפנסיוני. על אף החלטת ממשלה שזה צריך להיות מטופל, לא נעשה בפועל שום דבר, ולכן יש קורבנות. את זה אנחנו ממש חייבים לזכור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. לובי 99, בבקשה. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> כבוד היו"ר, למי מאיתנו קצת קשה להירדם בגלל בעיות בעבודה? אחרי שאני קראתי את הדוח של מבקר המדינה ונחשפתי לפרשת סלייס, לא הצלחתי לישון בלילה בתור אזרח. מדובר פה, כפי שנאמר, על 2.6 טריליון ש"ח כספי חסכונות של הציבור, פי ארבע מתקציב המדינה, שהם בסכנה. המדינה התנערה מההגנה על הכספים האלה, זו מסקנה העיקרית שעולה מתוך הדוח, ואפילו רשום בדוח, ואפשר להגיד שזה כתוב על הקיר. מבקר המדינה כתב: "קיים חשש לפגיעת יכולת הרשות להרתיע עברייני שוק ההון פוטנציאליים". זה כתוב וזה נמצא. האשמה פה מוטלת על המון גורמים. דבר ראשון – רשות שוק ההון, כפי שנאמר. היא לוקה בשימוש חסר בעיצומים ובפיקוח. הם יכולים להגיד שהכול בסדר. אבל רוב הסוכנים שהיו מעורבים בפרשת סלייס עדיין מסתובבים עם רישיון של סוכן ביטוח. נשלל רק רישיון אחד, וזה על בן אדם שהוגש נגדו כתב אישום לפני שלוש שנים, שאם הם היו פועלים בזמן הוא לא היה גונב את הכסף. אגף תקציבים קיצץ בתקציב הרשות אחרי שפורסם הדוח ואחרי שפרשת סלייס כבר התפוצצה ונחשפה. שר האוצר מסיר אחריות. מבחינתו, כל מי שנפגע בגלל איזה כשל - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא אחריותו, שמעתי אותו. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> מבחינתו כל מי שנפגע בגלל איזה מחדל רגולטורי, לקח סיכון, הפסיד – הבעיה שלו. גם סוכני הביטוח מפעילים לחץ פוליטי בלתי פרופורציונלי לתיקון הליקויים במודל התגמול שלהם, וגם מבקר המדינה - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, זה לא על השולחן כרגע. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> אני אגיד לך למה זה כן קשור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אל תעמיס עליי דברים שאני לא מסוגל לטפל בהם כרגע. אני מדבר על 2.6 טריליון שקלים. אני מדבר על סלייס. אני מדבר על הנושא של הפיקוח של הרשות. אני מדבר על תוספות של כספי הפנסיה של החוסכים. אתה מדבר איתי עכשיו על מה מגיע לסוכני הביטוח? זה לא מעניין אותי. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> אני אגיד לך למה זה כן מעניין - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלוש דקות, לסיום. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> - - כי כל השוק הזה מעוות. ואני רוצה גם להגיד משהו - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אבל אני לא יכול. אני בדרך כלל נותן לכם כבוד רב, ללובי 99, באמת. אבל אתה לא יכול להעמיס עליי עכשיו את כל כשלי השוק. אני לא מסוגל לטפל בהם. הינה, אני מודה, לא מסוגל לטפל. אני כרגע מתמקד בכספי הפנסיה, בכספי החיסכון של הציבור עצמו. אני לא מסוגל לטפל בכל הכשלים של השוק הענק הזה. יש לי הרבה מה להגיד על חברות הביטוח. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> אני רוצה גם להגיד משהו לוועדה הזאת. הדוח הזה פורסם לפני שנה וחצי, והוא ישב כאבן שאין לה הופכין. הוועדה הזאת עכשיו צריכה לקחת את הדוח הזה לידיים ולהקים ועדת חקירה שתבדוק את פרשת סלייס, ולדרוש להקים ועדה שתבדוק את ההתנהלות של רשות שוק ההון ואת כל המבנה הזה של חוסר סמכויות, חוסר תקציבים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא מסוגל להקים ועדת חקירה לטבח ה-7 באוקטובר. ויש לוועדה הזו סמכות. אתה חושב שאני מסוגל להקים את זה? אתה יודע כמה מכשילים אותי? << דובר >> משה קאשי: << דובר >> אני רק אומר ששום דבר לא תוקן מאז התפוצצה הפרשה של סלייס. הגניבה הגדולה זה רק עניין של זמן, והגניבות שנחשבות קטנות עדיין מתקיימות בפועל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה. האמת, את כל מה שאמרת עכשיו אחרי תחילת הדיון אנחנו יודעים. אנחנו מחפשים פתרונות. חשבתי שתגיד לי איזה פתרון או משהו. ואני מכבד אתכם, אתה יודע, זה לא פעם ראשונה שאתם אצלי. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> יש לנו פתרונות. לצורך העניין, בכל הנושא הזה של פתרון לכספי הפנסיה אנחנו פנינו כבר לפני חודשיים לרשות שוק ההון עם מכתב מפורט, עם כל הפתרונות הרגולטוריים. גם הרעיון הזה של פרסום לציבור הועלה במכתב הזה, אני שלחתי לך אותו. יש לנו גם פתרונות נוספים, לנושאים של טיפול בבעיה של מחדל סלייס ובעיות של פיקוח. אנחנו נשמח לשבת איתך ולדבר. אבל יש פתרונות, ואנחנו נלווה אותך לאורך כל הדרך. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. אני באמת מודה לכם על העבודה החשובה. אני אומר את זה במלוא הרצינות. גם קראתי את המכתב שלכם, יש לי הדגשים פה. אין פתרונות אצלכם, ככל שאני זוכר. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> שוב אני אומר, במכתב הזה אין פתרונות. אני אעביר לך עוד מכתבים. יש לך כבר אחד בווטסאפ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תציעו לי מה שאתם רוצים. אבל זה תיאור מצב. תיאור מצב – אני לא ישן בלילה. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> תיאור מצב זה, זה בגלל שלשיטתנו הוועדה הייתה צריכה להתמקד בפרשת סלייס ובדוח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, אל תנהל לי את החיים עכשיו. הסלייס נכנסה ברגע האחרון, בגלל שראיתי פתאום שאני יכול לחבר אותה. אבל עזוב. בסדר, הבנתי, תודה רבה. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> כבר עכשיו בווטסאפ יש דף עם פתרונות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> אדוני, אני אעביר לך הצעת חוק שאנחנו ניסחנו והתחלנו לקדם אותה, שאמורה לשים סוג של שסטום על כל הפדיונות שהם לא כדין. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> טוב. יש מומחים יותר גדולים ממני. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> תעזור לנו לקדם אותה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני יודע להביא את טל. ברשותך, אני אעביר לך אותה. תעיפי מבט, כי את חיה את שתי העולמות, גם של רשות המיסים ועכשיו גם של משרד פרטי, ואת חרדה לעניין. את אמרת שאת פה בגלל שאת אזרחית מודאגת. אז תרשי לי, אני מבקש בכל לשון של בקשה לשכור את השירותים שלך. יש לי עוד שלושה. בזום – היא אחרונה. אלה טרחו ובאו. שמואל פוקסמן, סוכן ביטוח, בבקשה. << אורח >> שמואל פיקסמן: << אורח >> אני זה שחשפתי את פרשת סלייס ב-2022. אני זה שזיהיתי ראשון את הפרשה, וזה קשור לפדיונות, אחד לשני, בשביל זה באתי לוועדה. אני מתעסק בתחום הפנסיוני, בתחום אשראי חוץ בנקאי. במאי 2022 הגיעו אליי, ניסו לגייס אותי, בעקבות זה נחשפתי להונאה הזאת. אני התרעתי כבר לפני סוף 2022. כל הרשויות ידעו את זה – רשות ניירות ערך, רשות הלבנת הון, משטרת ישראל קיבלה תלונה כבר באוגוסט 2022. כל הפיקוח קיבלו את כל התלונות. כל הרשויות ידעו, כולל לשכת סוכני ביטוח. אפילו נפגשתי עם נשיא לשכת סוכני הביטוח, הוא ידע את זה. כל הרשויות ידעו על זה ולא עשו כלום, כולל בנק ישראל שידע. בנק ישראל אישר הלבנת הון של 150 מיליון שקלים, אישר הלבנת הון מסלייס לארץ. אני לא מבין למה בנק ישראל לא נמצא פה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא ידעתי להזמין את כולם, אני מודה. << אורח >> שמואל פיקסמן: << אורח >> כשאני התלוננתי – באו אליי לביקורת כדי לאיים עליי, שאני ארד מזה. אני רוצה להסביר לגבי הפדיונות. במהלך הקורונה אנשים פדו פנסיות, זה נוגע בעיקר לאנשים בעלי מעמד נמוך. יש פה בעיה שהשבע לא רואה את הרעב. אנשים ישבו בבית בלי שקל. למשל ערבים ביישובי הצפון לקחו הלוואות מהשוק האפור, וכדי לכסות את זה הלכו ופדו פנסיות, חלק מהם, כי הם לא קיבלו שקל. הם עבדו בשחור והם לא קיבלו שקל, והם באו בין השאר אליי. אני מכיר את האוכלוסייה הזאת מקרוב. בנובמבר 2021 עצרו את הפדיונות. עד אז היה אפשר לפדות את זה בצורה חוקית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. << אורח >> שמואל פיקסמן: << אורח >> אני נלחמתי נגד עצירת הפדיונות כי ידעתי בדיוק מה הולך לקרות. אבל עצרו את הפדיונות, כנראה בגלל שחשבו להגן על האנשים האלה, שיהיו להם פנסיות. אותם אנשים, מה הם עשו? התפטרו ממקומות עבודה שלהם כדי להוציא את הכסף. זה לא מנע מהם להוציא את הכסף. אם בן אדם צריך כסף כי הוא בחובות, שום חקיקה לא תמנע ממנו לקחת את הכסף, אם זה להתפטר ולהחליף מקום עבודה או להוציא בדרכים לא חוקיות. פרשת סלייס התפתחה בעקבות עצירת הפדיונות, למעשה זו האופציה השנייה. אם לא היו עוצרים את הפדיונות, לא הייתה פורצת פרשת סלייס, כי הם באו לאותם אנשים שעשו את הפדיונות ואמרו להם: אתם לא יכולים לקבל הלוואה כי אין לכם תגמולים, פדינו לכם, בואו נעביר לכם את הכסף לסלייס וניתן לכם הלוואה על חשבון הפיצויים. אני רוצה לחזק את טל הפלינג שבספטמבר 2023 העבירה לרשויות את כל מספרי חשבונות בנק. איפה הכסף נמצא? בארצות הברית. לא הייתה בעיה להעביר את הכסף. יש לנו הסכמים בילטרליים עם ארצות הברית. לא נעשתה עד היום פנייה לארצות הברית. עד היום המשטרה לא פנתה לארצות הברית. בינואר 24' בא מלהב 443 להיפגש איתי, להתנצל, אמר: אתה צדקת, אנחנו כרגע עסוקים בנוח'בות, נמשיך. עד עכשיו לא עשו כלום, לא הזמינו אותי לחקירה. זה ארגון גדול, זה לא רק סוכנים, היו שם הרבה, זה סינדיקט של איזה 100 אנשים. אף אחד מהם לא נעצר, לא נחקר, לא נפתח תיק. הם נוסעים היום על מזראטי למשרדים שלהם. לא קרה כלום. הם תורמים היום לבית"ר ירושלים, פורסם בתקשורת. הם תורמים בריש גלי, משתינים מהמקפצה, אין להם בעיה עם זה, הם יודעים שלא ייגעו בהם, הם מוגנים. יש להם הגנה של בית משפט, של הכול, לא עשו להם כלום. איך שפרשת סלייס התפוצצה, אותם אנשים שהעבירו את הכספים שלהם לסלייס הלכו בשביל לפדות את הפנסיה שלהם כי הם צריכים כסף. להילחם בפדיון בחברות האלה שצמחו בשביל לפדות, שזה אותם אנשים, אותן חברות שפודות את הכסף עכשיו, זה אלה שעבדו עם סלייס. זה אותם אנשים. יתרה מזאת, ארגוני פשע חדרו לתוך שוק ההון, כי הם רואים את החברים, את האנשים האלה בני 30 שעשו מכה של 50 מיליון, 60 מיליון, נוסעים על מזראטי. אומרים: בשביל מה אני אתעסק עם סמים, הברחות טבק, הברחות סיגריות? אני אתעסק בשוק ההון, אפשר לעשות הכול, אף אחד לא חוקר ולו כלום. אני מכיר אנשים שמקושרים לארגוני פשע שחדרו לתוך – כל אחד מכיר איזה חבר שיש לו איזה רישיון סוכן ביטוח – ויצרו קשר. אני יודע על מישהו שיצר קשר והוא העביר לי את השמות. אלה אנשים שבעבר הכנסתי אותם, גם כן התלוננתי עליהם, אז אני מכיר את השמות. ארגוני פשע כבדים חדרו לתוך שוק ההון מיד איך שהתפוצצה פרשת סלייס, והם אלה שמובילים את כל הנושא של הפדיונות של קרנות פנסיה, כל החבורה הזאת. אי אפשר לעצור את זה, כי הם לא מופיעים בדפי זהב ולא תמצאו את הכתובת או הטלפון. גם אלה שקיבלו קנסות יחליפו את השמות שלהם ואת החברות שלהם וימשיכו לעבוד. הפתרון לייבש את זה – לעשות את זה בצורה חוקית, לאפשר לאנשים לפדות את הפנסיה בצורה חוקית. זו הדרך היחידה, אין שום דרך אחרת, שום משטרה וגוף לא יעצרו את זה. זה כמו להילחם בסוחרי סמים. חוץ מלפתוח עמותה נגד סמים מישהו פתר פה בארץ את בעיית הסמים? גם הימורים לא ייפתרו בצורה כזאת וגם זה לא ייפתר. הדרך היחידה לפתור את זה – פשוט לאפשר לאנשים בצורה חוקית, ישירות, כל עוד זה הכסף שלהם, לפדות את התגמולים. אין שום פתרון אחר לזה, תשכח מזה. גם אם עוד שנה ניפגש, ועוד שנתיים, זה לא ייגמר, זה רק יתרבה, כי יש דרישה מהשטח. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא כל כך הבנתי. אם יש לי פנסיה, אני יכול לפדות אותה באופן אישי לפני הזמן? << אורח >> שמואל פיקסמן: << אורח >> אם אתה התפטרת מעבודה, אתה יכול לפדות את התגמולים בניכוי 35%. זה מה שהם עושים. ברגע שעצרו את הפדיונות כולם התפטרו. אני אומר לך, אני עובד בתחום הזה, אני עובד בשטח, אנשים התפטרו והוציאו את התגמולים. ברגע שהייתה להם אפשרות להפנות לשוק האפור ולפדות ולהמשיך בעבודה הם עשו את זה. הם כולם יודעים. כל מי שפונה לחברות האלה יודע בדיוק, גם המעסיקים יודעים את זה. בוא אני אגלה לך סוד: כל המעסיקים מכירים את הסיפור. מעלימים עין. הם לא יכולים לפטר את כולם. תשאל ראשי בתי חולים, ראשי בזק, כל המוסדות של אנשי השירותים שפודים את הפנסיות. הרי המכתבים מגיעים למעסיקים. הם אומרים: מה אתה רוצה, אני אפטר את כולם? הם מכירים את התופעה הזאת. הם מעלימים עין. אני לא יכול להילחם בזה. אנשים צריכים כסף, אז הם באים, מקבלים נזיפה. אומרים לי הלקוחות: נכון, הבוס קרא לי, קיבלתי נזיפה, המשכתי לעבוד, הכול בסדר. כולם יודעים את זה. זה לא משהו חדש. הם יודעים שזה שוק אפור. המעסיקים יודעים את זה. רואי חשבון יודעים את זה. הם לא עושים כלום. הם לא עושים כלום כי הם לא יכולים להתמודד עם זה. אי אפשר להתמודד עם זה. יש דרישה של אנשים מהשטח, זה אנשים מהשכבות הנמוכות. לא מדובר על אנשי הייטק שמרוויחים 20,000 שקלים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני שואל את המומחים: אולי צריך להגביל בחוק את גיל פתיחת כספי הפנסיה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה רעיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זאת אומרת? אתה לא יכול למנוע את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני לא יודע. אני אובד עצות. אני שואל אתכם. << אורח >> טל הפלינג: << אורח >> נדמה לי שצוות הרשות הוא המומחה לגבש מדיניות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, בסדר. אני לא יודע מה. סתם, אם אני בן 56 ורוצה לבוא לפדות את כנספי הפנסיה שלי - - << אורח >> שמואל פיקסמן: << אורח >> על אף אחד לא עובדים. על אף אחד לא עובדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> - - ואז החוק אומר לי: סליחה, אתה לא יכול לפדות עד גיל 64 לנשים ו-67 לגברים. << אורח >> שמואל פיקסמן: << אורח >> אתה יכול לפדות בניכוי 35%. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> נכון. אבל אני אומר, אולי צריך להגביל בחוק, ואז אנשים לא יישארו בלי שום דבר, כי כשפודים באמצע בניכוי של 35% האזרחים נפגעים. << אורח >> יניב גוב ארי: << אורח >> ועוד 20% לחברות. << אורח >> שמואל פיקסמן: << אורח >> אבל אלה אנשים עם משכורות נמוכות שצריכים את הכסף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עזוב, צריכים את הכסף, ימותו מרעב בסוף. << אורח >> שמואל פיקסמן: << אורח >> אבל הם מתים עכשיו מרעב. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מנסה איזה סיעור מוחות, ואני אובד עצות, אני מודה. << אורח >> שמואל פיקסמן: << אורח >> הם מתים מרעב עכשיו, אני אומר לך. זה אנשים ממש - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אתה יודע מה יקרה שלא יוכלו לעבוד? שהוא ילך לשמור, לנקות בתים, לעבוד באשפה? << אורח >> שמואל פיקסמן: << אורח >> זה מגזר השירותים, לוקחים להם פנסיה אפילו מהנסיעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני הבנתי, תודה רבה. << אורח >> זהר גרינברג: << אורח >> זה לא רק הלוואות. זה לא רק הלוואות. יש קורבנות שלא לקחו הלוואה בשקל ואיבדו חסכונות פנסיוניים של חצי מיליון ומיליון. זה לא רק הלוואות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ברור, ברור. רשות שוק ההון – אני מבקש שתביאו את זה לתוך החצר הפנימית, לחצר של עמית, ותציעו איזושהי הצעה. יכול להיות שצריך לבוא עם חקיקה, שאי אפשר יהיה לפדות את כספי הפנסיה לנשים עד גיל 64 ולגברים 67. אני סתם אומר, אני לא יודע, אני מנסה ליצור יש מעין הגנות על האזרחים. מישהו שבא בגיל 50 ופודה את כל מה שהוא עשה 30 שנים, הוא נשאר אחר כך בחוסר כול. הוא נופל על הכתפיים של המדינה והוא חי אחר כך מכספי ביטוח לאומי, וזה חיים של רעב, כי זה לא מספיק לכלום. אני מבקש מכם לחשוב על הגנות על הציבור. מעבר להסברה, יכול להיות שצריך לבצע חקיקה: אסור לפדות, שלום על ישראל, לא מעניין. אסור לפדות. הלכת לבית עולמך? בצוואה שלך נתת את הכסף ליורשים? בבקשה, אין שום בעיה. אתם חייבים לחשוב על משהו מחוץ לקופסה. זה מטריף את דעתה של הוועדה – אותי, אני לצערי היחידי שנמצא פה שאכפת לי. << אורח >> רמי עזריה: << אורח >> נושא המשיכות בהחלט מטריד גם אותנו, כפי שתואר. ללא ספק, אנחנו תמיד צריכים לבחון איך להגן גם בהיבט הזה. אני רק אוסיף איזושהי הערה לעניין איסור מוחלט על משיכת כספים. אני לא יועץ משפטי פה, אבל יש פה עניין קנייני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבין את מה שאתה אומר. אבל בקורונה למשל היה אפשר 10%, ואחר כך הגדילו ליותר וליותר, נכון? אני לא זוכר בדיוק. << אורח >> רמי עזריה: << אורח >> לא. בקורונה הייתה הוראת שעה לאפשר משיכת כספים בסכום מוגבל חודשי מקרן השתלמות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> קרן השתלמות זה פחות נורא, זה כסף שלו. אין לי בעיה עם קרן השתלמות. יש לי בעיה עם קרנות הפנסיה. מי שטיפש לוקח את קרן ההשתלמות שלו, וגם הסכומים המצטברים שם, כמובן לבעלי שכר גבוה, הם סכומים גדולים. אני מעריך שמי שיש לו שכר גבוה, הוא גם יודע לא לתת את זה לאיזה מאכער, אני מקווה. אבל החבר'ה האלה, שהפנסיה שלהם ממילא נמוכה, אנחנו צריכים להגן עליהם. אני אומר לכם, זה סתם קפץ לי לראש, אני לא מומחה גדול, יכול להיות שצריך להגן עליהם בחקיקה: נשים – אי אפשר למשוך לפני גיל 64 וגברים 67. זה גיל הפנסיה. תנו לי בבקשה תשובה על העניין הזה. תגידו לעמית, אנחנו נעשה בלי כל הנוכחים, תשובות שאני ארצה. אני עשיתי הרבה דיונים קשים. זה אחד הדיונים הקשים שאני עושה. זה עמך ישראל. 2.6 טריליון שקלים. טירוף. טירוף. פי שלוש וחצי-ארבע מתקציב מדינה. פחד. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> כל חודש עוד מיליארד. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מבקש תשובה לגבי חקיקה על הגנת כספי הפנסיה של החוסכים. יכול להיות שהמחוקק צריך לבוא ולהגיד: אי אפשר להניע את הכספים אלא כאשר הוא יגיע לגיל הפנסיה. תגידו לי למה כן, תגידו לי למה לא. המחוקק חייב לתת את דעתו לעניין הזה. תגידו לי מה לעשות. אני עובד אצלכם. תגידו לי מה לעשות. תגידי מה שאת רוצה, כי את השחקן המרכזי פה. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> קודם כול כל חבריי ברשות. אני חושבת שהסיפור של הפדיון של הכספים לפני, כפי שאמר חברי, זאת סוגיה מדינית מורכבת. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תביאו לי גם את משרד המשפטים. אני חייב לעשות משהו. << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> יש כאן גם את העניין של הזכות הקניינית. בסוף, ברמת המדיניות אתה מנסה ליצור תמריץ שלילי לאנשים לפדות את הכסף, וזה המס של ה-35%. אבל אתה לאפשר להם לעשות את זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, אני לא רוצה לאפשר להם לעשות את זה, כי אני לא רוצה שיפלו לעוני מחפיר כאשר הם משכו את כספי הפנסיה. בגיל 60 כבר אף אחד לא רוצה להעסיק אותך, מקסימום שומר בסופר או מסדר מדפים במקרה הטוב. אני חייב להגן על אזרחי מדינת ישראל. המחוקק חייב להגן על אזרחי מדינת ישראל, על אחת כמה וכמה כשאחוזים גבוהים לא מבינים שהם משלמים 35%. זה טירוף. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> הם לא מבינים את המשמעות וגם לא מסבירים להם, אדוני. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בשביל זה אמרתי גם שאנחנו צריכים ללכת על פרסום. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> מעבר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אומר לכם, אני הולך על חקיקה, תביאו לי הצעה לחקיקה. יכול להיות שזה יפגע בכם, אני לא יודע. אבל צריכים להיות לכם גם אינטרסים חברתיים. << אורח >> יניב גוב ארי: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני מודה לכם על ההבנה. יש כאלה שזה חלק מעיסוקם. << אורח >> יניב גוב ארי: << אורח >> כי זה חלק מהקידום של האינטרסים של אותם אלה - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר. עורך דין עודד סלע. היום יש לי הרבה עורכי דין, תודה שבאתם. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> אני מייצג פרו בונו את הנפגעים בפרשת סלייס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> וואו, כל הכבוד. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> אם צריך להצטרף לוועדת המתנדבים אני מגיש את התנדבותי בעניין. אני חייב לומר מילה טובה באמת, וצריכה להיאמר הרבה יותר ממילה טובה למבקר המדינה. הדוח מקיף, ברור, ובין היתר הוא עוסק בנושא האוריינות הפיננסית. אפרופו, בשנת 2004 נחקקו מה שנקרא חוקי בכר, חוקי הפיקוח. נקבע באחד מהם שתוקם קרן – שבפועל מעולם לא הוקמה – לחיזוק ולהקניית אוריינות פיננסית לציבור הרחב. בשנת 2011 אם אינני טועה מונתה נציגה אחת ברשות שוק ההון לעמוד בראש המחלקה לאוריינות פיננסית. היא עשתה כמה ניסיונות בבית ספר תיכון ברעננה, באוסטרובסקי ובעוד מקום, כעבור שנה סיימה את תפקידה ומאז לא הייתה אוריינות פיננסית. הפנסיונרים בפרשת סלייס הם כולם גמלאים – כלומר מעל 67 הגברים ומעל 64 הנשים – היו אז, ב-2004, בסוף שנות ה-40 שלהם. אם הייתה נעשית אוריינות פיננסית או מוקנית אוריינות פיננסית בתוכניות מוסדרות, בדגש על הגיל השלישי, בדגש על האוכלוסיות שמתקרבות, וכמובן גם בגיל הצעיר שזה מאוד חשוב, ייתכן שפרשת סלייס לא הייתה קורית. אני מאוד שמח שגברת יעקובי אמרה שהולכים להשקיע בנושא הזה. אבל אני מודאג, כי אמרת שאי אפשר לגייס מומחה לרגולציה. לא לאוריינות פיננסית, מומחה לרגולציה. ב-13,000 שקלים אני לא יודע מי יהיו המומחים לניהול האוריינות הפיננסית לאזרחי מדינת ישראל. אין ספק שחייבים לחזק את הרשות ולתת את הפתרון התקציבי בחקיקה, כי אחרת הם לא יוכלו, יהיה להם מאוד קשה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> זה הדבר היחידי שאני לא יכול לעשות בחקיקה, לצערי. אני יכול לאיים. אני יכול להטריח. אני יכול לטרטר אותם. כי הייתי שם, אני יודע מי אלה החבר'ה של אגף התקציבים. מצד אחד הם שומרי סף, מצד שני יש לי מה להגיד עליהם. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> אבל אנחנו קצת עובדים על עצמנו. למה? אף אחד לא צריך עזרה של ועדה כדי לתקשר עם גופי אכיפה אחרים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל עובדה שכן. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> ולכן אנחנו נמצאים היום בשלב מתקדם, של 2025. בדצמבר ימלאו שנתיים למינוי המנהל המורשה. הגמלאים לא נהיים יותר צעירים, כמו כולנו, הם נהיים יותר מבוגרים. אני מייצג בין היתר כבר יורשים של עמיתים שהיו בחיים כשהפרשה התפוצצה. אני מזכיר שכבר ב-2022 היא החלה להתגלגל, ואנחנו לקראת סוף 2025. הפרשה הזו היא לא פרשה של אנשים שטעו בשיקול הדעת איפה להשקיע את כספם, אלא הונו אותם. הרשות, בגלל חוסר בתקציבים, חוסר בכוח אדם וכן הלאה, לא הצליחה לפקח על אותם בעלי רישיונות, כי מי שעשו את ההונאה, אדוני, הם בעלי רישיונות. זאת לא הדוגמה של הפרסומים לפדיון, אלא בעלי רישיונות. חמש סוכנים וסוכנויות ביטוח, קרוב ל-100 אנשים, ולכן, הפתרון – ופה כן יש פתרון, והוא הוצג גם בוועדת הכספים, אבל לא נפל על אוזניים כרויות, לפחות במשרד האוצר, אם כי בוועדה עצמה היו כבר ניצנים שכן – שהמדינה תיקח אחריות במקרה הזה, שאגב, הוא מינורי שבמינורי ביחס לכלל החיסכון הפנסיוני המפוקח, בגלל שמדובר במעשה הונאה, כדי שהגמלאים והגמלאיות הללו יוכלו עוד בחייהם. קרוב לשנתיים מאז מינוי מנהל המורשה בדצמבר 2023, אף גמלאי עוד לא קיבל שקל בחזרה. והוא גם לא עומד לקבל את זה בתקופה הקרובה. זה תהליך ארוך, מורכב וסיזיפי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שמעתי מה שר האוצר אומר על זה. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> והוא טועה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ליבי מתכווץ. אבל לוועדה שלי אין יכולת לבוא ולהגיד לשר האוצר: לך תכיר בכל אלה שהונו אותם ב-890 מיליון. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> אבל הוועדה יכולה להביע עמדה. אולי לא יכולה לתת הוראות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני רוצה למנוע את הסיבוב הבא. אני רוצה שהמשטרה תחקור. אני רוצה לבלום. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> לסיבוב הבא יש פתרון. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אדוני מביא אותי למגרש שאני בא עכשיו לשר האוצר, אומר לו: קח אחריות. אני לא יכול. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> הינה, אני מציע פתרון. פתרון אחד שלא בסמכות הוועדה – המדינה תיקח אחריות. יש גם סעיף בחוק הפיקוח שמאפשר לעשות את זה, אבל נשים את זה בצד. פתרון נוסף – הקמת קרן ייעודית, כי רמאים וגנבים היו, ישנם, וככל הנראה יהיו גם בעתיד. הקמה של קרן ייעודית על בסיס פיפסים מכל מה שמפוקח, מנוהל על ידי המדינה, כמובן לא כעסק פרטי, שבאותם מקרים, כשלמרות הפיקוח ולמרות המחשבה ולמרות כוח אדם ולמרות הפרסומים ולמרות האוריינות ולמרות כל הדברים, קרה מקרה שבמובהק מדובר יהיה בו בהונאה, מהקרן הייעודית הזו תשלם לאותם אזרחים נפגעים כדי שלא ייפלו כאבן ריחיים אחרי זה על קופת המדינה וביטוח לאומי. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> על הקרן הזו אפשר לדבר. אני אדבר על זה גם עם עמית. גברתי סמנכ"לית, תביאי לפני עמית, שאני גם אשאל אותו על אפשרות של הקמת קרן לנפגעי הונאת ביטוח פנסיה, אני לא יודע איך תקראו לה. להזכיר לכם, יש גם את קרן הפיצויים של מס רכוש. יש לנו תקדימים. אני הייתי באוצר. ויש את קרן הניקיון שיש בה 6.5 מיליארד שקלים, נכון? לא יודע למתי. בינתיים גם גנבו משם קצת כסף, אני לא יודע למה. יש דוגמאות, שכן אפשר לעשות. יכול להיות שצריך להשקיע בזה מחשבה מחוץ לקופסה, לא יודע מה, פרומיל מכל תשלום ביטוח שאני משלם, גם עבור ביטוח הבית וגם עבור הדירה. יישבו הכלכלנים ויגידו כמה צריך. אני ביקשתי, יעבירו לו. אני הולך לעשות איתו ישיבה אישית, אל תדאג. אני לא נותן לזה לרדת. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> תודה אדוני. עוד שני משפטים לסיום. לכאורה באירוע הזה שנקרא פרשת סלייס יש גם היבטים של עבירות על ניירות ערך, שלא נחקרו, באמצעות עבירה על חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות וניהול תיקי השקעות. לכאורה יש עבירות חמורות על איסור הלבנת הון. ואכן, אם יהיה באמת שולחן עגול שיקבל הנחיה - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אביא את הרשות לישיבה הבאה, אני לא אוותר להם. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני אביא את הרשות לאיסור הלבנת הון, ואני מבקש שיירשם גם נושא ההגעה שלהם, כל נושא סלייס, הלבנת ההון, שיבואו ויתנו תשובות, מה חקרו. להם דווקא יש יכולות. << אורח >> שמואל פיקסמן: << אורח >> הם ידעו על זה כבר ב-2022 והם אמרו לי שהם רק מתעדים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תראו, אתם לא יכולים להעמיס עליי את כל הצרות. גם ככה קשה לי פה. אני לוקח ללב, וזו בעיה קשה איתי. יש כאן מישהו שלא נתתי לו לדבר ורוצה? טוב, אז הדוברת האחרונה בזום. תמיד אלה שבזום הם אחרונים. עורכת הדין מאיה אלתרמן. ריבוי עורכי דין היום. היא מהסתדרות החדשה. בבקשה גברתי. << דובר >> מיה פרי-אלתרמן: << דובר >> שלום, נעים מאוד. אני רוצה לנצל את המעמד פה כדי לדבר על קופת גמל בניהול אישי. אתה אמרת שאתה רוצה למנוע את הבעיה להבא. דיברו פה הרבה על חקירות ומה היה אפשר לעשות. אני רוצה לנצל את הפלטפורמה פה כדי לבטא עמדה שהגשנו לרשות שוק ההון, שהיא אומרת שצריך לבטל את המוצר כקופת גמל. זה לא צריך להיות מכשיר חיסכון פנסיוני. זה לא צריך להיות מכשיר שפתוח לציבור הרחב. אמרה טל הפלינג, שאני מאוד מכבדת, שטיוטת התקנות החדשות סוגרות את המוצר. הלוואי וזה היה ככה. במצב שאין אוריינות פיננסית, שאין חובות חברה מנהלת, שאין אכיפה, אז האיסורים, גם אלה שהוכנסו עכשיו, הם לא מספיקים. עדיין כל הסיכון נופל על כתפי החוסכים, וזה מוצר סופר מסוכן. זאת ההמלצה שלנו בראש ובראשונה – לבטל אותו כמכשיר חיסכון פנסיוני. זה מוצר שמצריך ידע מעמיק בהשקעות. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> צריך עוד פעם קורס שנתי באוניברסיטה. << אורח >> טל הפלינג: << אורח >> אין מה לעשות, פיננסים זה עסק מסובך. מיה ואני נסכים על זה, לא מעט שנים שתינו עוסקות בתחום. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> כן, בבקשה, תבהירי את דברייך. צר לי, אני לא מצוי. << דובר >> מיה פרי-אלתרמן: << דובר >> זה מכשיר השקעה מאוד מסוכן. הוא לא מתאים מבחינתנו לתכלית החיסכון הפנסיוני, להבטיח חיסכון לעת זקנה שתשמור על הרמת חיים. רמת האוריינות הפיננסית, כמו שאמרתי, היא מאוד נמוכה. מתווכים בעלי אינטרס מעורבים בשוק. זה פשוט מוצר שלא מתאים לחיסכון פנסיוני. לחוסכים היום יש אפשרות. אם הם רוצים לבנות תמהיל השקעות מגוון, מסוכן, הם יכולים לעשות את זה בקופות גמל רגילות. יש מספיק אפשרויות לחוסך. מי שרוצה לנהל את החיסכון שלו ברמת הנייר, שיעשה את זה בקופת גמל לא בסבסוד ממשלתי. במצב הנתון כיום, כמו שתואר פה על ידי כל הגורמים שדיברו בוועדה ומייצגים את החוסכים וגורמים אחרים, בפועל הסיכון הוא על החוסך, והוא נשאר לבדו בעניין הזה. כדי לא לאפשר המשך עידוד של הסיכון הזה, הפתרון הכי דרסטי הוא ביטול המוצר כקופת גמל. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תני איזה משהו שאני אוכל להסתמך עליו. למה לבטל? << דובר >> מיה פרי-אלתרמן: << דובר >> כי זה מוצר סופר מסוכן. טיוטת התקנות, גם החדשה, לא נותנת מענה. לא נותנת מענה. << אורח >> צחי סעד: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> בסדר, הבנתי. אין לי תשובות. אני רק שואל את עצמי למה. << אורח >> זהר גרינברג: << אורח >> הונאת סלייס לא קשורה לזה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> ניירות ערך ספקולטיביות, אז אני לא מנהל אותן? אני מנהל אותן. << אורח >> עודד סלע: << אורח >> הונאת סלייס הייתה בגלל שהיו גנבים. לא בגלל שהיה מוצר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אני קונה או כל אחד מאיתנו קונה ניירות ערך ספקולטיביות. הוא לוקח סיכון על עצמו. מה נעשה? << אורח >> טל הפלינג: << אורח >> כבוד היו"ר, כדי לפשט, זו בדיוק הסיבה שנתתי את הדוגמה. << דובר >> מיה פרי-אלתרמן: << דובר >> השאלה למי אתה נותן לקחת את הסיכון, לאנשים שלא מודעים או לאנשים שמודעים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שני משפטים לסיכום בבקשה. << דובר >> מיה פרי-אלתרמן: << דובר >> אם רוצים שאנשים ייקחו סיכון, אז זה צריך להיות לקוח כשיר, כמו בניירות ערך. כשאתה משאיר בניירות ערך את האדם להתמודד לבד ולהשקיע לבד, אז הוא לקוח כשיר, הוא לקוח עם נכסים פיננסיים נזילים במיליונים והוא לקוח עם מומחיות בהשקעה. פה אתה לוקח את האנשים הכי פגיעים בציבור הישראלי, את הזקנים, את האנשים שזקוקים להלוואות ולא יכולים לקבל את ההלוואות האלה בשום מקום אחר. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> עוד שני משפטים, לסיכום, כי אני לא יכול לעסוק במוצר אחד כאשר יש ישיבה כל כך חשובה עם עשרות בעיות. תגידי לנו על המוצר שאת רוצה לבטל, למה וכו', ושני משפטים לסיכום. << דובר >> מיה פרי-אלתרמן: << דובר >> אמרתי, טיוטת תקנות החדשה צריכה לעבור שינוי רדיקלי. היא צריכה לעבור התאמה מוחלטת בין מאפייני המכשיר למאפייני החוסכים. כמו שאמרתי, לקוח כשיר שיוכל לחסוך, אחריות חברה מנהלת, אזרחית ופלילית, שהחיסכון יהיה רק בישראל, רק מכשירים שכירים. כל עוד המצב הנתון הוא המצב הנתון כרגע, שאין אוריינות פיננסית ואין אחריות חברה מנהלת ואין אכיפה, כל האיסורים שהוכנסו לטיוטת התקנות, וגם האיסורים שאני עכשיו מניתי שהם עוד מרחיקי לכת הרבה יותר, לא מספיקים. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תודה רבה לך, אני מודה לך. אין לי תשובות. << אורח >> שמואל פיקסמן: << אורח >> התקנות שקיימות היום מספיקות בשביל גניבה מסלייס. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> תרשמו לעצמכם. אני לא יודע לעבד את זה. << אורח >> רמי עזריה: << אורח >> אדוני, כשנביא את התקנות לדיון בכנסת אחרי הערות הציבור אני מניח שיהיה דיון על זה. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יופי, אני מודה לך על הסיוע. יש מישהו שרוצה להגיד משהו? לא. מה שאני אסכם כאן הוא לא הסיכום הנכון, אני כבר אומר לכם. יש כל כך הרבה מרכיבים, כל כך הרבה בעיות. אבל אני אנסה. אני רוצה להתחיל מחקיקה. אני מבקש מכם, אני אבוא לישיבה, הצוות שלי יקבע, אני אבוא אליכם. אתם לא תבואו אליי, כי אני לא רוצה לבזבז. מגבילים אותי. אני רוצה לעבוד יום יום, אבל הכנסת מגבילה אותי לשישה או לשבעה דיונים, זה מטריף את דעתי. אני מחפש כל מיני נישות לעבוד, אז אני אבוא אליכם לישיבה. אני לא אבזבז על סתם יום שאני יכול לעשות דיון. יקבעו איתכם על כל הנושאים שהעלינו פה, תגידו לנו מתי. אני ארצה לשבת אצלכם, לשמוע תשובות. זה לא משנה שאני אחר כך אביא אתכם לפה ונעשה דיון מסודר. אבל אני ארצה לבוא אליכם לשמוע דברים שעלו פה. אני כבר אומר לכם חלק מהם. רשות שוק ההון. חקירות, כוח אדם, טכנולוגיה. זה גם היה בדוח של מבקר המדינה. אנחנו נבוא עוד שבועיים, שלושה, חודש, נשב אצלכם, נביא את הקולה מהבית ואני ארצה לשמוע תשובות. נושא חקירות – הקמת חטיבה, מדור, לא יודע מה, בדיוק כמו ברשות ניירות ערך. ללכת ללמוד את זה. זה יכול להיות באמת מפנה רציני, נשיכה אמיתית לכל אלה שעושים את העבירות הפליליות. תשבו איתם. אתם יכולים, יכולים לפשט את זה. הם יארחו אותך בלהב, ואם הם לא יארחו אותך בלהב תגיד לי, יש לי קצת יחסים. להסדיר את העניין הזה. צריך לראות איך סוגרים את שיתופי הפעולה. תראו כמה אנשים נפלו לבור שאין ממנו יציאה כמעט. רשות שוק ההון. פרסום. בישיבה הבאה אצלכם אני מבקש תשובות לגבי פרסום, איך אני מזהיר את האזרחים לא ליפול בפח הזה. הינה, נתתי לכם דוגמה בזמן אמת, צחי קיבל פנייה. נורא קל. ללא עלות. רק לא אמרו לו שהם לוקחים 35%. אז אני מבקש חשיבה לגבי פרסום, לשבת עם אנשי פרסום, איך אנחנו מביאים את זה לידיעת הציבור – בעיתונות הכתובה? ברשתות החברתיות? בטלוויזיה? אי אפשר להשאיר את האזרחים ללא הגנה. אי אפשר, ואני לא מוכן לזה. נזמין גם בפעם הבאה את הרשות לאיסור הלבנת הון וגם את בנק ישראל. אני מבקש גם מחשבה, ואני נותן לכם זמן, שלושה שבועות, חודש. היועצים המשפטיים ירצו להיעזר בעורכי דין חיצוניים שיש להם גם כן ניסיון ומה לתרום. אני מבקש חקיקה, סתם זרקתי באותה שנייה שהתרגזתי – אי אפשר להוציא את כספי הפנסיה לפני גיל 67 ו-64. אי אפשר. אי אפשר. כשמישהו נקלע לבעיה בגיל 50 הוא יעבוד בעוד עבודה. ותאמינו לי, עבדתי בכמה עבודות בו זמנית. אפשר לעשות דברים נוספים, ואפשר לעסוק בכל עבודה, אבל הכי קל להוציא את כספי הפנסיה ובגיל 64/67 להישאר בלי כלום, כי אז גם ניטלת ממך היכולת הפיזית לעבוד עבודה קשה וכו'. זה לא קורה לעורכי דין ולרואי חשבון ולא לסוכני ביטוח. זה קורה לעמך, לאלה עם השכר הנמוך. אז אני מבקש הצעה לחקיקה, איך אני מגן על אזרחי מדינת ישראל. אני כבר אומר למשפטנים ברשות שוק ההון: תיעזרו גם באחרים. אני מבקש לדעת אם יש היתכנות. נביא את משרד המשפטים לבוא ולהגביל את הוצאת כספי הפנסיה בחקיקה, ואז אני מוריד את כל הגנבים האלה לפחות מכספי הפנסיה. אחר כך יהיו מוצרים אחרים, של קופות גמל, של קרנות השתלמות. אבל אלה דברים נזילים שלא קשורים לעתיד האזרח או לעובד במדינת ישראל. הנושא של הרישיונות. אני לא יודע אם בחקיקה שלכם יש נושא של הרישיונות. אבל יש לי כאן עדויות שחלק מבעלי הרישיונות עשו את זה. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> לשלול מהם את הרישיונות. חד משמעית. אני בלשכת סוכני הביטוח לא קיבלתי שום תלונה. יכול להיות שהם לא חברי הלשכה בכלל, אני לא יודע. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> יכול להיות. אבל אז אני צריך תלונה במשטרה, של מיקי לוי, סוכן ביטוח, רישיון זה וזה וזה. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> לא, לא, אתה לא מכיר את הכללים בדיונים האלה. אני מאוד פלורליסטי. אבל ברגע שאני מסכם, אני מסכם. אני לא מכיר סיכומים אחרים וגם לא מרשה פינג פונג. אם אתה רוצה משהו, שלח לנו נייר עבודה. << דובר >> משה קאשי: << דובר >> שלחתי לך עכשיו בווטסאפ. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> שלח מייל לוועדה, אני אוכל לקרוא אותו. יש לי עוד דיון, אני צריך לסיים. אני אקבל את שלכם. אני אנסה להתייעץ עם האחרים, לראות אם זה חוסם ומכסה משהו. אבל בעיקר אני רואה באיזושהי חקיקה ממשלתית, לא פרטית, שמגינה על הפנסיות של אזרחי מדינת ישראל. ואם לא תביאו ממשלתית, אנחנו נביא פרטית ונגיד מעל הדוכן, אם זה יופל על ידי ועדת השרים לחקיקה, שהממשלה לא רוצה להגן על כספי החוסכים, אם תכריחו אותי להגיד את זה. אמרתי דברים יותר גרועים מעל הדוכן. אבל הכי טוב שזה יבוא כממשלתית וראוי שזה יבוא כממשלתית. זה אחד הדוחות המאוד קשים שדנתי בו, של גניבה מאזרחי מדינת ישראל, שהעסק מרגיש לי לא סגור הרמטית. כאן זה נאמר ברמה נמוכה, ברמז, שאוי ואבוי אם זה יהיה חשוף למתקפת סייבר. יכול להיות שלפעם הבאה אני צריך להביא גם את רשות הסייבר כדי שיגיד אם אנחנו מספיק מוגנים, שיגיד בוועדה לפרוטוקול אם העסק מוגן כן או לא. זה באמת אחד מדוחות הביקורת המאוד חמורים שהונח על שולחן הוועדה, מה עוד שאני כבר שנה וחצי אחרי ולא סגרתי את הפינות, אז עכשיו אני לא נותן לאף אחד מכם לברוח מזה. שתדעו, למשל, אני לא מתבייש להגיד את זה, גם הגשתי בג"ץ נגד שר החינוך על זה שלא מלמדים לימודי ליבה ומשלמים כסף. עשיתי תשעה דיונים בנושא לימודי ליבה עם משרד החינוך: מי מקבל כסף ולא מלמד, איך מקבלים כסף ולא מלמדים. לא רוצים לתת לי את כל הדוחות, אז זה בבג"ץ. אני ממשיך בעניין הזה של החוסכים לפנסיה. אנחנו לא נרד מזה. לא נרד. אני מאוד מעריך את הרשות. אני יודע גם מה עבר עמית עד שהוא מונה, ואני הייתי בעדו. הינה, אני אומר את זה לפרוטוקול, אין לי בעיה. אבל אנחנו חייבים לעשות מעשה, חייבים, ולתקן את כל ההערות. לקחתי עכשיו את הדוח שלו וקיפלתי בכל דף את ההמלצות. יש לכם את הדוח. לא רציתי להקריא עכשיו את כל ההמלצות. אנחנו נקבע משהו בעוד חודש, אצלכם. זה יספיק כדי שיהיו לי תשובות, חלקיות אפילו? << אורח >> גל יעקובי: << אורח >> תשובות על הרוב המוחלט של הדברים - - - << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אין לך תשובות על הפרסום. אין לך תשובות על חקיקה. אין לכם תשובות. יש לכם תשובות חלקיות על הטכנולוגיה. אין לכם תשובות אם צריך להקים מחלקת חקירות או לא צריך להקים מחלקת חקירות. אין לכם תשובות לגבי אם סגרתם עם האוצר על התקציב או לא סגרתם. אין לכם תשובות. אני מקל עליכם שאני בא אליכם. אני בא אליכם בעוד חודש, אנחנו נבוא עם פרוטוקול הוועדה. אני אמרקר לי את כל מה שאני רוצה. יהיה אצלכם הדוח. אנחנו באים לעבוד, באים להגן על אזרחי מדינת ישראל, אין לי מילה אחרת, על החוסכים לפנסיה. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> אדוני, אני רוצה לתת עוד נקודה. מה שפתאום צץ לי, תוך כדי שאתה מעלה את הסוגיות שאתה מעלה, זה הנושא של המסלקה הפנסיונית. אני שם את זה על השולחן כי זה לא עלה בדוח המבקר. כל המידע אודות מצב הפנסיות והצבירות של אזרחי מדינת ישראל נמצא היום בגורם אחד שנקרא המסלקה הפנסיונית. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> אבל לא כל אחד יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס רק לשלך. << אורח >> שלמה אייזיק: << אורח >> אתה יכול להיכנס. אתה יכול להיכנס, ויכול להיות שזה מקור לאיזושהי חשיפה, כמו שעלתה פה, אם מחר רוצים להתקיף. << יור >> היו"ר מיקי לוי: << יור >> מי אחראי על זה? רשות שוק ההון גם כן? אני מבקש שתבדקו לי את הסיפור של הגנת סייבר על המסלקה. רק תחשבו על זה, תנו לי תשובה, שאני אוכל לישון בשקט. אל תענו עכשיו, כי אתם לא יודעים כנראה. אני רוצה להודות לכל מי שבא. אני ממש מעריך את זה שבאתם, חלקכם הגדול על זמנכם האישי. אנחנו לא נרד מזה, נמשיך לעשות דיוני מעקב. אנחנו נשלח, ומי שיוכל לבוא אני אשמח, שיתרום מהידע שלו, כי אני קטונתי, כולכם כאן מסביב לשולחן יודעים יותר טוב ממני. משטרה – תעבדו איתם. אתם – תלכו הביתה, תעשו עבודה. תודה רבה. הדיון הזה סגור. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:03. << סיום >>