פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 347 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום רביעי, י"ב באב התשפ"ה (06 באוגוסט 2025), שעה 09:38 סדר היום: << נושא >> היערכות מערכת החינוך לקליטת ילדים עולים בשנת הלימודים תשפ"ו << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר ולדימיר בליאק מוזמנים: ד"ר שרי פייר – סגנית מנהלת, חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה, משרד העלייה והקליטה טירה אמרוסי גלינויר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך אתי וייסבלאי – מרכז המחקר והמידע של הכנסת דב ליפמן – חבר הכנסת לשעבר, מנכ"ל יד לעולים אליאן דמסה – נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית מרים ניימן – יועצת בכירה, ארגון נפש בנפש פרופ' חגי לוין – ראש מערך הבריאות, מטה משפחות החטופים מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות מערכת החינוך לקליטת ילדים עולים בשנת הלימודים תשפ"ו << נושא >> << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בוקר טוב, מכובדיי, תודה לכל המשתתפות והמשתתפים בדיון – נציגי משרדי הממשלה; ארגונים שותפים; חבר הכנסת ולדימיר בליאק, חבר הוועדה; חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן. אנחנו מקיימים דיון ראשון בנושא קליטת ילדים עולים במערכת החינוך. ביקשנו לקיים את הדיון הזה תוך כדי הפגרה כדי לעקוב ולקבל נתונים על ההיערכות של מערכת החינוך לקליטת הילדים בשנת הלימודים הקרובה, תשפ"ו, שתיפתח עלינו לטובה ב-1 בספטמבר. אנחנו נמצאים ביום ה-670 למלחמת חרבות ברזל, 670 יום עברו מאז האסון הנורא בשמחת תורה, ב-7 באוקטובר. 49 אחים ואחות אחת עדיין חטופים. אלה ימים גורליים, ימים של כותרות גדולות, ימים של ויכוחים סוערים וערים. גם אני ביליתי אתמול בלילה ברחובות, וכל אדם כמובן בישראל, טוב שתהיה לו עמדה וטוב שהוא ישמיע ויביע אותה. דבר אחד לא נתון במחלוקת, אסור שיהיה נתון במחלוקת: החמאס אשם – ואנחנו אחראים להחזיר את האחים והאחות שלנו. כשאני אומר אנחנו זה גם הבית הזה, אבל בראש ובראשונה, כפי שצריך להיות, זו אחריותה של הממשלה להשיב את האחים והאחות שלנו. עברו 670 ימים, בלתי נתפס. לפחות בוועדה הזו ולפחות שני חברי הכנסת שיושבים כאן, אנחנו לא עוצמים את העיניים למול הסרטונים. בשבילנו זאת לא תעמולה, בשבילנו זאת לא מניפולציה רגשית, בשבילנו זו עדות מצמררת שמזכירה לנו את החובה שלנו להחזיר את האחים הביתה עכשיו. אני בטוח שחבר הכנסת בליאק מצטרף לאמירה הזו. מכובדיי, אנחנו תכף נצלול גם לנתונים, ואני רוצה להודות למשרד החינוך על הנתונים המפורטים מאוד שקיבלנו מהם, ממש ברמה מספרית בעבור כל רשות ואפילו בעבור כל בית ספר. למיטב ידיעתי, זו פעם ראשונה שמונח לפנינו כזה ניתוח שיכול לסייע לנו לא מעט בהבנת האתגרים וההזדמנויות. יש לנו שאלות רבות, נתייחס אליהן אחרי שנשמע את נציגת משרד החינוך. אנחנו מייד נציב את השאלות, כי חשוב לי שחבר הכנסת בליאק גם יאמר דברי פתיחה, אבל אני באמת מודה למשרד על העברת כל המידע. אני כן רק אומר שבתוך העברת המידע, על פי בקשת הוועדה, הייתה גם התייחסות לתלמידים שהם תושבים חוזרים. ואני כן מציין בפתח הדיון את הנתון המאוד מעניין לשיטתי, שאנחנו מדברים על כ-504 תלמידים שייקלטו במערכת החינוך בשנת תשפ"ו שהם תלמידים עולים, הנתונים שידועים כעת למשרד החינוך. לצידם יש לנו למעלה מ-3,000 תלמידים שהם תושבים חוזרים, וזה נתון שבעיניי הוא מאוד חשוב. לפני מספר שבועות קיימנו כאן ישיבה חשובה בנושא התושבים החוזרים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אני אדייק את זה. אלה לא תלמידים שעתידים להגיע, התושבים החוזרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, אלא שנמצאים כיום בתוך המערכת. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אם כך, אני רגע אתקן, כי אנחנו מדברים על בערך אותה פרופורציה. אנחנו מדברים על פי הנתונים על קרוב ל-4,000 תלמידים עולים שנמצאים היום בתוך המערכת. טוב, את תכף תציגי, בסדר. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן, אני אסביר הכול. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכול בסדר. אני רק אומר שמבחינתי, מה שלי חשוב היה להדגיש, אנחנו מדברים פה על שתי קבוצות תלמידים, הקבוצה האחת היא קבוצת התלמידים העולים שנמצאים בתוך המערכת ועתידים להיקלט, והקבוצה השנייה היא קבוצת התושבים החוזרים. הוועדה שלנו שמה את הנושא של תושבים חוזרים לישראל כאחד מנושאי הליבה שלנו, ולכן אנחנו כל הזמן נתייחס לשתי הקבוצות הללו ולמעטפת החינוכית שניתנת להם, בסדר? אנחנו מייד ניגש להצגה של המשרד, אבל אני קודם מבקש מחבר הכנסת בליאק להשמיע דברים בנושא שהוא ביקש מהוועדה לדון בו. אנחנו נדון בו בהמשך, אבל טוב שהדברים ייאמרו על ידו גם כעת. חבר הכנסת בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. קודם כול, תודה שאתה מכנס את הוועדה גם בפגרה. נושאים חשובים על הפרק, ואכן יש הרבה מאוד נושאים להתייחס אליהם. גם הפקרת החטופים, כפי שציינת, 670 ימים זה בלתי נתפס. אני חייב לציין שכל שבת בבוקר אני משתתף במרוץ ההזדהות שמארגנת המשפחה של אביתר דוד, מ-14 באוקטובר 2023 כל שבת אנחנו נפגשים ב-06:29 בבוקר בנמל תל אביב, וזה כבר הגיע ל-95 שבתות. אני לא יודע איך הגענו למצב הזה. יש לנו שר שקרא אתמול להפר את פסיקת בג"ץ, שר עבריין. לצערי, הרבה מאוד נושאים, גם נושאים כלכליים, שמעתי אתמול ששר אוצר מקדם העברה של 3 מיליארד שקלים לסיוע הומניטרי לעזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לסיוע לעזה. זה אחרי שהוא הכריז - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שזה הליך שלעצמו ראוי לדיון. אבל מכיוון שאנחנו התכנסנו לדבר על ילדים עולים, על קליטת ילדים עולים במערכת החינוך, אני לא יכול שלא להתייחס למקרה המחריד שקרה לפני יומיים בראשון לציון. מילנה בובקובה, בת 12 בלבד, קפצה למותה מגג הבניין בראשון לציון יחד עם חברתה, בת 14, שעדיין נמצאת בבית חולים במצב מאוד קשה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אל תגיד את השם של הילדה השנייה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא אומר. נמצאת בבית החולים במצב מאוד קשה. גילוי נאות, אני מכיר את המשפחה של מילנה, מכיר את אימא שלה, גם עזרתי להם מול משרד הפנים בהסדרת המעמד לפני מספר חודשים. ובאמת, זה הכה אותי בהלם מוחלט. שבוע לפני המקרה מילנה כבר עשתה ניסיון מאותו הגג והורדה אחרי משא ומתן מול הצוות של המשטרה ואושפזה במוסד פסיכיאטרי ושוחררה באותו יום, ביום המקרה, ב-3 באוגוסט. וצוות המשא ומתן לצערי לא הספיק להגיע. וזה מעלה הרבה מאוד שאלות. האם הייתה הצדקה לשחרור? איפה היו רשויות הרווחה? הרבה מאוד שאלות. ולכן אני גם אתמול פניתי לממלא המקום של שר הבריאות עם בקשה/דרישה להקים ועדת בדיקה במשרד הבריאות לבחינת המקרה, וגם פניתי אליך ואני שמח שכנראה בתחילת ספטמבר אנחנו נקיים דיון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא כנראה, אנחנו נקיים דיון. נקדיש את אחד מדיוני הפגרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נקיים דיון בנושא של מצוקה רגשית וחברתית של ילדי עולים והמענה הייחודי של רשויות המדינה ושל ממשלת ישראל. אני חושב שאנחנו צריכים להתייחס לנושא הזה בכובד ראש, בטח בתקופה הזאת, עם הרבה מאוד אתגרים, גם למבוגרים, ודאי לילדים, ודאי לילדי עולים. אנחנו נקיים את הדיון, ושוב, אני משתתף בצערה של אימא של מילנה, אלינה. מקווה שלא יהיו יותר מקרים כאלה. תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ולדימיר, חבר הכנסת בליאק, תודה על הדברים שלך ועל תשומת הלב שאתה דורש מאיתנו לסוגיה הזו. בשם כל חברי הוועדה, אני מצרף את תנחומינו לתנחומים שלך, ותודה לך על הליווי של המשפחה. הדיון הבא שלנו כאן בוועדה בעוד כשעה וחצי עוסק בליווי של חיילים עולים וחיילים בודדים בסדיר ובמילואים. אנחנו ראינו איך בצד ההתייחסות הכללית לסוגיה של הליווי הנפשי של חיילים, והנושא הזה נידון על ידי חבר המפלגה שלך, אלעזר שטרן, בוועדת המשנה השבוע, תופעת האובדנות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו לאורך כל הדרך יודעים שבקבוצת העולים בתוך אותה קבוצה של חיילים דורשת התייחסות מיוחדת, גם בגלל אתגרי העלייה, אבל גם בגלל מענים שלא תמיד מותאמים. ואם זה נכון לגבי חיילים, זה נכון בוודאי לגבי בני נוער ולגבי ילדים. ותודה שאתה מעלה את הנושא הזה, ואנחנו בוועדה מאמינים, כפי שאתה עושה בנושא של הונאות קשישים, אנחנו מאמינים בטיפול רציף, אצלנו אין דיונים חד פעמיים, ולכן אנחנו נעמוס על שכמנו את הנושא הזה, ונמצאות איתנו כאן הבוקר נציגות משרד העלייה והקליטה ומשרד החינוך. אנחנו נצרף לשיחה הזאת כמובן את המשרד לשירותים חברתיים, את משרד הרווחה והביטחון החברתי, ואנחנו נעסוק בנושא הזה. עוד פעם, גם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אכן, המענה צריך להיות מענה הוליסטי, אחרת זה פשוט לא יעבוד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. ואת הרשויות המקומיות, ונעשה את זה גם מתוך שיג ושיח עם ועדת העבודה והרווחה. תודה שאתה מציב את הנושא הזה, ואנחנו נעסוק בו. אין לי ספק, ואני אומר את זה כהקדמה להצגת הדברים של טירה, נציגת משרד החינוך, שלמשרד החינוך ולמעטפת החינוכית של בתי הספר, ליועצות החינוכיות יש פה תפקיד מאוד מאוד חשוב באיתור המצוקה ובתיווך שלה ליתר הרשויות. תודה, ולדימיר. לגבי השר הספציפי שהתייחסת אליו, אני תכננתי להתייחס לזה בפתח הישיבה הבאה, טוב שאתה מדבר על זה עכשיו, נדבר על זה גם אחר כך. טירה, אנחנו עוברים אלייך, נשמע את הצגת הנתונים. נמצאת איתנו גם נציגת מרכז המחקר והמידע שתבקש להוסיף כמה שאלות על השאלות של חברי הכנסת. טירה, אנחנו בידייך. אני אציין שלפני תחילת הדיון הפורמלי הצעתי לטירה שניזום מהלך שבו אחת לשנה משרד החינוך, בין פרסי ההצטיינות שהוא מעניק לבתי ספר יהיה גם פרס הצטיינות בתחום העלייה והקליטה של תלמידים. נפנה לשני השרים במשותף ואני בטוח שהם ייענו לנושא הזה. בתי ספר קולטי עלייה, מן הראוי שנעניק להם כבוד ויקר על העשייה החשובה שלהם בתחום הזה. טירה, בבקשה, נשמח לשמוע את הסקירה שלך, ואז נציף את השאלות. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו התייחסנו בתשובה שלנו באמת לכל השאלות שנשאלנו. הראשונה הייתה כמה תלמידים הגיעו מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל. מאז 7 באוקטובר הגיעו לארץ פחות מ-4,000 תלמידים עולים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה הרבה. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> זה הרבה לזמן של מלחמה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> בזמנים לא של מלחמה אנחנו ביותר מכפול. אבל אפשר להבין, ברור שזה ברור לנו. אנחנו גם צירפנו את ההתפלגות באיך הילדים, מה אזורי הרישום והמגורים שלהם. באמת חיפה תמיד הייתה רשות קולטת עלייה בצורה מדהימה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> נכון. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אבל כבר מאז המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, שהיא עדיין מלחמה, באמת אנחנו רואים שמספר העולים שמגיע לחיפה רק הולך וגדל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברשותך, רק כדי לטייב את השאלות, הנתון הזה של 3,779, זה מספר העולים שהגיעו מאז חרבות ברזל, בתשפ" - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> פ"ד וה'. כן, מאז חרבות ברזל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן, שזו תחילת שנת הלימודים תשפ"ד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בלי הקיץ. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בלי הקיץ הקרוב, ברור. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> גם הנתונים השתנו משמעותית. פשוט הבוקר שרי עדכנה אותי בנתונים חדשים שמסרו עוד ארגונים, אבל אנחנו נערך גם לזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. האם יש לנו היום נתון שאומר כמה תלמידים עולים יש לנו בכל המערכת היום? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> יש לנו דאטה, באמת, בנינו בשנים האחרונות דאטה מטורפת. גם מספר הילדים, גם ארצות מוצא, גילים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אני רק רוצה רגע לומר, וזה בסדר גמור, כי אלה הנתונים שאנחנו ביקשנו, אני אפנה למרכז המחקר והמידע בבקשה לעבוד על מסמך שעל בסיס נתוני משרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה יציג תמונת מצב כוללת. נדבר על זה כמובן, נעשה את זה בצורה מסודרת, הכול בסדר. אנחנו רוצים לקבל בעבודה המשותפת שלכם ושלנו תמונת מצב לא רק לגבי מי הגיע מאז חרבות ברזל, אלא כמה תלמידים עולים יש לנו בתוך מערכת החינוך ומה ההגדרה. זאת אומרת, תכף נשמע לכמה זמן ניתן הסיוע, אבל איך אתם מגדירים? על פי ההגדרות של משרד העלייה והקליטה? << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> הפעם האחרונה שעשינו בדיקה כזאת הייתה לפני כשנתיים, תחילת שנת 2023, ואנחנו יכולים לעדכן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו מגדירים תלמיד עולה כמי שלא נולד בישראל, ועלה בעשר השנים האחרונות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אותה הגדרה כמו שאר המשרדים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> מלבד אתיופיה, בני מנשה ותימן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שזה 15 שנים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן, אלה 15. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, אין יותר שנים כרגע. אנחנו נעבוד קשה שיהיה פה חינוך ציבורי מגיל לידה, אבל כרגע אין יותר מ-15 שנים. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> שלום, ד"ר שרי פייר, סגנית מנהלת חטיבת רשויות, ארגונים וקהילה. א', אנחנו עובדות בשיתוף פעולה מלא, ואצלנו בחלק מהמקרים אנחנו מגדירים גם ילידי הארץ שאחד מהוריהם עלה, ולכן ההגדרה טיפה יותר מורחבת. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> לגבי האתיופים. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> לא, בכלל, לגבי כולם. אבל קודם כול העדיפות הראשונית היא - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לילדים שעלו. כשאתם אומרים אנחנו מגדירים תלמיד כעולה למשך עשר שנים, זה אומר שהוא זכאי לכל סל הסיוע שתכף נשמע לאורך כל עשר השנים? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> הוא זכאי לסיוע, זה סיוע משתנה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא דיפרנציאלי בהתאם לשנות העלייה, בסדר. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן, הוא דיפרנציאלי, ויש לנו ועדות חריגים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תכף. ברור, אני לא חושב שאפשר לכפות על תלמיד שכבר תפס את העברית להישאר עוד שש שעות בבית הספר. בואו נמשיך בסקירה. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו הקיץ ערכנו ב-34 רשויות, משרד העלייה תמיד משלים אותנו, איפה שנגמרת לנו השמיכה, הם נכנסים מתחת לאלונקה. אני אגיד רגע רק על מה שאנחנו עשינו הקיץ. ב-34 רשויות פתחנו 179 אולפני קיץ. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שזה מספר מדהים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> למשך שלושה שבועות, שנתנו מענה לכמעט 2,300 תלמידים עולים מארבע השנים האחרונות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אלה תלמידים שכבר נמצאים בתוך מערכת החינוך, וזה מעין אולפן תגבור. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שמתנהל בצורה מקוונת? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא, פיזית, עם טיולים. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> לאיזה גיל זה מיועד? אילו גילאים? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> עד סוף חטיבת ביניים, עד כיתה ט'. מצאנו שהיותר גדולים מעדיפים ללכת לעבוד והם לא באים. היו לנו שנתיים שניסינו לתת את זה לגילים גם יותר גדולים, הם פשוט לא הגיעו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ומאיזה גיל זה מתחיל? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> מכיתה א'. עשינו גם בגן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, אלה מעין מסגרות תגבור בתחום העברית ובתחומים פדגוגיים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> ידיעת הארץ, שייכות, זהות, חברתי, רגשי. באמת ניסינו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וזו מסגרת שמחייבת תשלום מצד המשפחות? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כלום, הכול במימון המשרד, גם הטיולים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> במימון המשרד. וזה מפורסם כיצד? זאת אומרת, כל התלמידים העולים מקבלים את המידע הזה? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו מוציאים קול קורא לרשויות, לבתי הספר. גם אם רשות לא הצטרפה, בית ספר יכול להצטרף. אנחנו מצרפים את המגשרים שלנו על מנת שידבררו את זה להורים, בתי הספר שולחים להורים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם מרגישים שזה דבר שברשויות יודעים עליו ומחלקות עלייה וקליטה? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> הם מחכים לו, כבר בפסח הם שואלים מתי יוצא הקול הקורא, וגם ברור להם שאיפה שאנחנו לא נכנסים התוכניות של משרד העלייה והקליטה נכנסות. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> נדרש מימון של הרשויות המקומיות? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא, זה במימון מלא של המשרד, מלא. והרבה פעמים אנחנו עושים גם חיבורים לוקאליים, איפה שלא נכנסו תחת הקול הקורא שלנו ויש צורך בשנתונים אחרים, אבל הם כן יכולים להצטרף כמובן לטיול ואנחנו מצטרפים אם הם מביאים פעילויות בתשלום. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רואה, יש את הנתון, אנחנו מדברים על קרוב ל-2,300 תלמידים שהשתתפו במסגרת הזו. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> רק שלנו, אצלם יש גם מספרים מהממים אחרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וזה פתוח לעולים בארבע שנות ההגעה? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אני אהיה כנה, זה לפי הקריטריונים בהנחה שיש 15 ילדים, לכל 15 ילדים אנחנו פותחים מסגרת. אם מנהלת בית הספר אומרת לרפרנטית המחוזית: תשמעי, יש לי שלושה ילדים שהם לא נכנסים בקריטריונים, באהבה, עד 25 ילדים פתוח, אנחנו צריכים בשביל לעמוד בקריטריון את ה-15 הראשונים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ואפשר גם לצרף, את אומרת, בין רשויות, אתם עוזרים בתיווך. זאת אומרת, אם אין 15, יש פה רשויות שאין. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> יש נניח בתי ספר שאין להם 15, אנחנו מסתכלים לוקאלית, ברמה רשותית, ומאפשרים את חלוקת המשאבים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בדיוק סיימנו תשעה באב, אחד המאמרים בגמרא זה שלא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה על פי שורת הדין. תמיד טוב שיש גם את לפנים משורת הדין. בסדר גמור. האולפנים הללו הם, נקרא לזה האירוע התוספתי המרכזי מעבר לתמיכה הבית ספרית? זאת אומרת, מה אני מתכוון? האם למשל במהלך השנה, נסתכל למשל על תלמידי התיכון, למשל מעבר לשעות הסיוע יש מסגרות מקוונות, יש ערכות של תגבור לימודי עברית מקוונות? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אני אגיד. אנחנו עשינו ניסיון לפני כמה שנים של שירותים מקוונים דרך התיכון הווירטואלי, יש כזה דבר במשרד. השקענו מיליון שקלים בשנה לטובת הדבר הזה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא הצליח. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> צרכו אותו 48 ילדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, באופן מפתיע תלמידי תיכון לא אוהבים לשבת ב-20:00 וללמוד עוד באולפן מקוון. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> הם אוהבים דברים אחרים. גם הילדים שצרכו אותו, הם היו בפרופיל מאוד מאוד מסוים, כאלה שעושים חמש פיזיקה, חמש מתמטיקה, כלומר, משמעת עצמית מאוד מאוד מאוד גבוהה שלא צריכים שיטור חיצוני ומוטיבציה חיצונית לקדם אותם לתוך העניין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור לי. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> יש המון תוכניות תוספתיות שאנחנו נותנים, גם למי שסיים את שש השעות, גם בתי ספר יכולים להעלות ילדים שעדיין לא סיימו את תהליך הרכישה או שצופים קושי אצל הילדים שהוא אחר והוא לא רגיל ואנחנו מסייעים בתוספת של משאבים. וכמובן שיש את שתי התוכניות המשלימות של משרד העלייה והקליטה, שזה פל"א שניתנת לעל יסודי ויע"ל שניתנת ביסודי לטובת - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שאלה תוכניות שמה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני אדבר עליהם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. אנחנו ממשיכים איתך, טירה. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו גם פרסנו למה זכאים הילדים. אנחנו באמת משתדלים. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> טירה, יש לי שאלה, סליחה. אני יודעת שבישיבות קודמות, עודד, כלומר, יושב ראש הוועדה הקודם, ביקש שיהיה נתונים מהסוכנות היהודית, צפי של עולים שידווחו לכם, כלומר, גם למשרד הכלכלה וגם למשרד החינוך. השאלה אם זה עובד, כי נציגת הסוכנות בזום, על דעת עצמה. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> השנה זה עבד לנו דרך משרד העלייה והקליטה, ככה הצלחנו להביא את מה שהבאנו. אבל אני מבינה שבשבועיים האחרונים - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תראו, הנתונים הם דינמיים, צריך לראות. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לגמרי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני חושב שכבר בדיון קודם שעסקנו בו בנושא ההיערכות לעלייה משרד העלייה והקליטה דיווח שהוא העביר רשימה ברורה למשרד החינוך ושזו מתכונת שתהיה קבועה. ראינו את הנתון לגבי צפי כרגע של 504 תלמידים שיקלטו, עולים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> במערכת. אנחנו גם השנה מטייבים את הקליטה ממש לקליטה אישית, זה יהיה פיילוט של שנה ראשונה. אנחנו לקחנו את הנתונים, אנחנו פילחנו אותם, אנחנו נצטרך לחזור ולעדכן לאור הנתונים המשמחים החדשים, כי המספרים ממש גדלו. וכל מפקחת שלנו תקבל את רשימת המגיעים פר רשות, אנחנו נסתכל ביחד עם הרשות ונתעדף בתי ספר שיותר טובים בקליטה וגם נשתדל לשמור על מסות קריטיות, לא לשלוח את כל התלמידים לאותו מוסד חינוכי בשביל לא לייצר מסגרות אתניות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> קבלת הרשימה מאפשרת לכם לעשות פה תהליך פדגוגי. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> תכנון אסטרטגי מסודר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ולעבור, אם אני מבין נכון, למעין מסלול של קליטה אישית. זאת אומרת, אתם יודעים מראש לאן התלמיד יגיע, המנהלת תדע או המנהל ידע שמגיע תלמיד שהוא תלמיד עולה, המפקחת יודעת. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו נכשיר צוות בתוך בית הספר, נדע גם מה יהיה סל המשאבים שיוקצה לבית הספר, ואנחנו גם נקבע עם כל מוסד חינוכי כזה שלוש פעמים בשנה סטטוס בשביל לעמוד על התקדמות הילדים ולטייב את המשאבים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, הבשורה שאנחנו שומעים מכם היום היא שאתם נכנסים לקליטה אישית בתוך מערכת החינוך, ויש כאן התחייבות של משרד החינוך לבצע מעקב פרטני. אנחנו כרגע עם הגעה של 500 ומשהו תלמידים, הלוואי וזה יהיה 5,000, אבל 500 כרגע כן מאפשרים איזשהו מעקב מאוד פרטני, ואתם אומרים שזה דבר שתריצו השנה. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> יש לכם כוח אדם מספיק כדי לבצע? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> בשביל ה-500 חד משמעית כן, גם עד 800. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כרגע ההערכה שאתם ערוכים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כרגע אני ערוכה על הבסיס הזה. אם נגיע למספרים שהם מאוד מאוד גדולים אנחנו נפעל בצורה אסטרטגית, אנחנו ניקח את המקומות עם ההגעה היותר גדולה מבחינה מספרית ואנחנו נעדיף לתת ל-60% מהילדים את הליווי מאשר לא לתת לאף אחד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טירה, אני קיבלתי מכם פה בדפי הנתונים המאוד מפורטים, התייחסתם באמת גם לבתי ספר פרטניים, ואז אתם באמת מתייחסים לנושא של ממלכתי ושל חמ"ד. ראיתי כאן מעט בתי ספר חרדיים, הם לאו דווקא ממלכתי חרדי. זאת אומרת, אתם יודעים גם להסתכל על הרשתות, נכון? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו יודעים להסתכל גם על הזרם העצמאי, אם כי מאוד לא פשוט לנו. גם התמיכה היא לפי מה שמוגדר בחוק. אני מעדיפה לשים שקל ושאני אקבל תמורה מלאה בעבורו מאשר - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה בסדר גמור. אנחנו פה, לפחות בוועדה הזאת, מאוד מאמינים בחינוך ממלכתי. ממלכתי חרדי, ממלכתי - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אבל הממ"חים מקבלים תמיכה מלאה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, ממ"חים זה חינוך ממלכתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בעד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן ירבו. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו מלווים אותה מקצועית, נותנים הכשרות מקצועיות. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> אני אשאל לגבי הנתונים של בתי הספר. כלומר, כתבתם שבסך הכול בבתי ספר יש כ-2,700 תלמידים וברשימה הזאת נמצאים 1,000 תלמידים. כלומר, אני מניחה ש - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אני לא רציתי להכניס לפה, אלה אלפי בתי ספר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אלה רק בתי ספר - - - עד עשרה תלמידים. האמת שאני רוצה לומר עוד פעם, אבל זו נקודה מעניינת, זה אומר, הגעת בסכימה לכמה? << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> 1,000 תלמידים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רק רוצה לומר, זה נתון מעניין, כי זה בא ואומר שיש לנו בערך 60% מתלמידי העולים שנמצאים בתוך מוסדות חינוך שבהם יש פחות מעשרה תלמידים עולים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> הם הכי מהר לומדים עברית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אין לי ספק. אבל אני רוצה לומר, אפרופו הדברים החשובים של חבר הכנסת בליאק, יש יתרון גדול מצד אחד שאנחנו לא מבודדים תלמידים עולים בבתי ספר מסוימים. היינו גם בתקופות הללו של הסללה לבתי ספר מסוימים, בטח כשהיה מדובר בעלייה המבורכת מאתיופיה, אבל זה קרה גם בעלייה דוברת הרוסית, וזה טוב שאין היום הסללה, הכול טוב. מצד שני, אני חושב שמה שדיבר עליו חבר הכנסת בליאק, של אתגרי ההתמודדות הרגשיים והחברתיים, הם יותר מובהקים כשיש בכל שכבה תלמיד אחד שהוא עולה, ואני חושב שנצטרך לתת על זה את הדעת, איך באמת מוודאים שדווקא בבתי הספר הללו התלמידים לא נופלים בין הכיסאות. כי ברור לי, אני מסתכל פה על הרשימה, יש פה בתי ספר, עשרה בתי ספר נהדרים וחשובים שאולי אותם נחגוג עם פרס העלייה, אבל יש פה בתי ספר שבהם 50 ילדים עולים. אין לי ספק שיש פה גם מודעות מאוד גדולה של ההנהלה ושל המורים, והמורים כבר מיומנים בעניין הזה, ויש גם קהילה טבעית, שיש תמיד עם מי לדבר בשפת האם בהפסקה. בדיוני ההמשך אני חושב שנשמח לשמוע גם איך המשרד מוודא שדווקא בבתי הספר שהם לא מוטי קליטת עלייה הדברים מתקיימים ולא נופלים בין הכיסאות. תודה על ההערה הזו. ברשותך, טירה, בואי רגע נשמע ממך באמת מה קורה ברמת בית הספר. הבנו שאתם עוברים לפיילוט חשוב של ליווי של המטה והמחוזות, קיבלנו ממך את המידע, מה ההגדרות היום של חוזר מנכ"ל לגבי מעטפת התמיכה, אותן שש שעות של תמיכה בעברית, ואני רוצה להעלות שתי שאלות: א', באמת שאלתי לגבי כמה זמן זה מתמשך, מה הקריטריונים, וברור לנו שתמיד יש חריגים, אבל מה בגדול ברירת המחדל, כמה זמן? זאת שאלה אחת. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לרוב אנחנו מלווים את הילדים לפחות ארבע שנים-חמש שנים במשאבים תוספתיים, שגם אם מסתיימת הזכאות האולפנית של שש השעות הם זכאים לתוכניות המשך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> והזכאות האולפנית, לכמה זמן היא? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> ביסודי לשנה, שש שעות שבועיות, ובעל-יסודי לשנתיים. אבל הילדים עוד מלווים על ידי תוכניות משלימות כמו שע"ל ומשעולים ועוגן, שאלה תוכניות תוספתיות, למשך עוד חמש שנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> והתוכניות התוספתיות האלה הן בהחלטת מנהל, נכון? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא, החלטת האגף, אנחנו מקצים משאבים למחוזות, ולפי הצורך וההכרה של המחוז, כל בית ספר, מוקצים משאבים לטובת סיוע המשכי ורציף לילדים. אני רק אגיד שיש לנו עוד משאבים תוספתיים שהמשרד מקצה, א', אלה גם המגשרים, שיש לנו מגשרים בתשע שפות, יש לנו בנות שירות, יש לנו יחידה של מורות חיילות שנקראת מורות חיילות קל"ע, מו"ח קל"ע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שזה לעולים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> שזה לעולים, והן משולבות בעל-יסודי, גם על מנת להכין את הילדים. קודם כול, רוב הילדים מגיעים ממקומות שלא צריך להתגייס לצבא או בתפיסות אחרות לגבי הצבא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זאת אומרת, זו גם מעין אוריינטציה. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> הן גם פוגשות את המורה החיילת, היא מצליחה לדברר את האירוע הזה בכלל, גם להורים, גם למשפחה, ביחד עם רכזי ההכנה לצה"ל בתוך בתי הספר, והיא ממש, אנחנו כאגף מעבירים אותה במהלך הקורס שלה כמורה חיילת גם הוראת עברית וגם כל חודש אנחנו מעבירים אותן הכשרות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה רגע לשאול ברמה מאוד מאוד פרקטית, איך זה מתבצע? נקלט עכשיו תלמיד, בית ספר יסודי, בואי נאמר שיש בו פחות מעשרה תלמידים עולים, יש שלושה תלמידים, זה גם בגילאים שונים, איך זה מתבצע בפועל, אותן שש שעות אולפן? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לרוב אנחנו מבקשים ממנהל בית הספר להוציא מורה להכשרה, גם בקיץ אנחנו מקיימים הכשרות למורים לתלמידים עולים על מנת שהילדים, כשהם יגיעו ב-1 בספטמבר - - - << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> אתם יודעים כמה מורים שקיבלו הכשרה יש כרגע במערכת החינוך? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן, כי אנחנו כאגף מכשירים אותם, יש לנו גם על זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל הרעיון הוא שבתוך כל בית ספר יהיה בתקווה מורה או מורה שהוכשרו והם אלה שנותנים את שש השעות הפרטניות. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> הם נותנים את שש השעות הפרטניות. אנחנו גם יכולים למצוא מקומות, שלא נמצאה מורה, ומנהל בית הספר יכול לחלק לשתי מורות, אנחנו נדאג שתגיע מדריכה. תראו, זה עדיין לא במקום שהייתי רוצה שזה יהיה, אנחנו התחלנו פיילוט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת לחלק לשתי מורות? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> שני מורים מבית הספר, שכל אחד יקבל שלוש שעות, וכל אחד מהם - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אלה שעות פרטניות? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> פרטניות לשלושת הילדים האלה. אם יש ארבעה, זה תשע שעות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה על חשבון שיעורים קיימים או בנוסף? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו משתדלים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אני שואל? כי כשאחיינית שלי עלתה לארץ לפני הרבה מאוד שנים, היא הייתה בת 11, תוך כדי או במקום שיעור מתמטיקה היו לוקחים אותה לשיעור עברית. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא. אתה צודק. ההנחיה היא מבחינתנו להוציא אותם מרבי מלל. כל הספרות, תנ"ך. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אסור לומר היום תנ"ך, יש פה שר וחברת כנסת שיפלו מהכיסא כשיוציאו את התלמידה משיעור תנ"ך. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אבל נורא קשה להם לרוב להישאר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הייתי ציני. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו מבקשים וגם מצוין בחוזר מנכ"ל לא להוציא אותם מספורט, לא ממתמטיקה, לא מאנגלית, ממקצועות כאלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כלומר, ממקצועות שההנחה היא שממילא יש איזשהו פער. עכשיו אני רוצה לשאול, א', את שאלת הפיקוח. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> יש לנו דרך ארוכה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני מבין, לכן אנחנו נצעד אותה ביחד. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רואה את הנושא הזה כנושא ליבתי. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו התחלנו פיילוט לפני שלוש שנים, קראנו לו מורה שליחה, הוא עדיין בפיילוט. קטן מאוד, אבל מוכיח את עצמו כרגע. ואנחנו יוצאים לבחינה שלו עם המדענית הראשית של המשרד. אלה מורים שעוברים הכשרה מורחבת מאוד על ידי האגף, וכשמנהל אומר אין לי או אני צריך לפזר את השעות, אנחנו אומרים לו שיש לנו מורה והיא מגיעה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> והיא מורה נודדת. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> היא מורה נודדת בשלושה בתי ספר. זה עדיין פיילוט. ובמקומות קרובים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. אני רוצה רגע לשאול, מה טיב ועוצמת הפיקוח שלכם על העניין הזה? האם אנחנו יודעים היום לבוא ולומר שכל אותם 2,700 תלמידים מקבלים את השעות הפרטניות הללו, בגדול? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> בגדול כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בתי הספר נדרשים לדווח על זה? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן. בגדול כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> כמה תקני פיקוח יש לכם? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אין לי, אני תקן הפיקוח היחיד, יש לי רפרנטיות. אני אגיד שאני משתדלת שלושה ימים בשבוע לפחות להיות בשטח פיזית, אני מסיירת המון, זה מלמד אותי המון, זה עוזר לי לדייק את המענים. זה קשוח. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור. בסדר, זה ברור, אנחנו פה באיזשהו מצעד שצריך. אנחנו כן מרשים לעצמנו לבוא ולומר שיש 3,000 תלמידים עולים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אבל חשוב לי להגיד שקודם כול במערכת יש קרוב ל-50,000 תלמידים עולים, ואני חייבת להגיד - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> מה זאת אומרת? לא הבנתי. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> יש כמעט 50,000, 49,700 ומשהו לכל השנים, גם 15 לאתיופיה ובני מנשה. אבל אני חייבת להגיד שהמשרד, אין משהו שאני מבקשת, אין רעיון שאני מביאה, אין בקשה שלי שלא נענית, ואני באמת באמת חייבת להגיד שבמשרד, בתפיסה שלנו, הם בני גיבורים, לא פחות מזה. ואני מסתכלת מלפני חמש שנים, כשנכנסתי לתפקיד, או שש שנים, ולא עליי, אני רואה את הווייב, אני רואה את הנגישות, אני רואה את חפץ הלב. גם על המקרה שהיה לנו ביום ראשון, המאוד מאוד מצער, תקשיבו, אנחנו על זה מיום ראשון בערב ביחד עם משרד העלייה והקליטה, עם מחלקת רווחה שלהם ומשרד הבריאות. יש לי דמעות בעיניים. אנחנו באמת התכנסנו, הוצאנו חוזרי מנכ"ל, מצאנו איך אפשר לעזור למשפחות דרך ביטוח, דרך תאונות אישיות, גם לילדה שנפטרה וגם לילדה שמאושפזת, כי האימא הייתה במצוקה מאוד גדולה שלא יהיה לה איך לשלם את האשפוז. ואנחנו על האירוע הזה, ואין ילד שאנחנו יודעים שקשה לו או שהוא לא יכול - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מצאתם פתרון לנושא הזה של אשפוז? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו ממש לקראת סגירה מאתמול בלילה, אני אעדכן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי אתמול נאמר לי וביקשתי שייצרו איתי קשר, לא יצרו איתי קשר, אני לא יודע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ולדימיר, אני חושבת שפה הקשר הישיר עם טירה, ואם צריך גם את מנכ"ל משרד העלייה והקליטה. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אני רק רוצה, באמת חשוב לי שתדעו, אין משהו, למרות שזה תקן פיקוח אחד, שאנחנו לא נוגעים ברמה של ראש הילדים. ויש לי מנהלת, אינה זלצמן, שאין כמוה, אין שעה, אין דקה שהיא לא בזמינות מלאה באמת לכל צורך. זה מגיע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לפחות בוועדה כאן, אמרתי את זה 1,000 פעמים, נאמר עוד פעם אחת, לפחות בוועדה הזו, להבדיל מכמה ועדות אחרות בכנסת, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שעובדי הציבור הם האנשים הכי מסורים, אכפתיים וטובים, ואנחנו גם בטוחים שהם ידעו לא להאזין למשל לקריאות להפר חוק על ידי השר, אבל על זה נדבר עוד בהמשך, לא בדיון הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חד משמעית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה רגע לשאול, ואולי פה גם הממ"מ ושלומית יודעים, האם נעשה בשנים האחרונות איזשהו סקר בקרב אותו ציבור של 49,000 תלמידים עולים והוריהם שבחן, אני לא מדבר על מבחן מיצ"ב, לשים אותם ללימודי עברית, אבל אם יש לנו איזשהו מחקר עומק שהמשרד הוביל, או בשיתוף עם העלייה והקליטה, או אתם, איפה אנחנו עומדים בהקשרים של הצלחת ההיטמעות של התלמידים העולים מבחינת עברית, מבחינת מיצוב חברתי, מבחינת ציונים למשל. האם אנחנו יודעים היום להעיד שבאמת אנחנו מצליחים להביא את התלמידים העולים כעבור שלוש-ארבע שנים לאותה רמת הישגים אקדמיים? אלה נתונים חשובים שצריך להתבצע לגביהם מחקר. האם קיים, לא קיים? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו השנה הכנסנו מדידה והערכה, לא לכולם. המדד שאמד לנו, לפחות עד עכשיו, היה בחינות הבגרות שהעולים ברוב המקצועות הם לפחות, במינימום שש נקודות מעל הממוצע הארצי. אבל אנחנו בוחנים את זה, כי אולי זה יוצא שזה בגלל ההתאמות שהם מקבלים. אנחנו בוחנים את זה, ונכנסנו באמת בבחינה ביחד עם אגף בגרויות ואנחנו עושים על זה דריל-דאון. אנחנו כן חושבים שאנחנו צריכים לעשות הערכה ומדידה, גם הערכה מעצבת וגם הערכה מסכמת, ואנחנו על הדברים האלה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> עוד שאלה שהייתה לי, תכף נדבר על התושבים החוזרים, אני מבין לחלוטין את האמירה שמהשנה השנייה יש הרבה מאוד מסלולים של עזרה תוספתית מכל מיני סלים, אבל האם לא נכון היה לעבור למשהו יותר מובנה שבא ואומר, שנה ראשונה יש באמת שש שעות, אבל גם בשנה השנייה ואולי אפילו השלישית אנחנו לא מדברים על סלים תוספתיים, אלא אנחנו באים ואומרים עקרונית, כל תלמיד עולה בשנה הראשונה לקליטה שש שעות, שנה שנייה שלוש שעות פרטניות, שנה שלישית שעה נוספת, ואז תוספתי. ברור לי שיש הרבה סלים, אבל גם ברור לי שברגע שעוברים לסלים תוספתיים, דווקא במקומות עם התלמידים היותר ספורים יהיו יותר נפילות בין הכיסאות. ברור לי שכשתלמיד לא צריך בית ספר לא יכפה עליו, בסדר, אבל השאלה אם לא נכון לשקול איזשהו מעבר יותר מודולרי לשש שעות, ואז בילט אין, שנה שנייה שלוש שעות, ארבע שעות. יש לי תחושה שהאמירה הזאת, אנחנו בשנה הראשונה, אין לי ספק גם שהפניות הרגשית של תלמיד עולה ללימוד, לעוד שעות לימוד בשנה של מקום חדש, חברים חדשים, ההורים בלחץ, לא פנויים רגשית תמיד ללוות. יכול להיות שאולפן בשנה השנייה הוא אפילו לפעמים יותר אפקטיבי מהשנה הראשונה. אנחנו הרי בדיון פה בכלל על מודלים של לימודי עברית. הסיפור יותר. אין לי ספק למשל שיכולת הורים לעזור לילדים שלהם בלימודי עברית היא לפעמים בשנה השנייה יותר מובהקת מהשנה הראשונה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הילד מלמד את ההורים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הרבה פעמים הילד עוזר, נכון. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> זו סוגיה. אני רק חושבת אבל על הילד אם נניח היינו נותנים פחות בשנה הראשונה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לאו דווקא, אני ממש לא מדבר על פחות בשנה הראשונה. אני בעד שש שעות בשנה הראשונה, ואני בעד בשנה השנייה לומר בצורה מובנית. כדרך אגב, גם אין לי ספק שזה מתכתב עם הדברים החשובים שחבר הכנסת בליאק מדבר עליהם. השעה הפרטנית הזאת היא לא רק ללימודי עברית. כשיש עוד מורה בבית הספר שהוא מעבר למחנכת שעובדת עם 30 תלמידים בכיתה, שזו שעה שהיא גם שיחת נפש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם שלב בהשתלבות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כן. אני אומר עוד פעם, אני לטעמי מעלה את זה כנקודה, אני אבקש התייחסות שלכם בישיבת המעקב שלנו למשהו שהוא יותר מובנה. כדרך אגב, זה מעוגן בחוזה מנכ"ל, שש השעות? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> בטח. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר, אני חושב שצריכה להיות פה מחשבה האם, גם המעבר החד הזה בין שנה ראשונה, שש שעות עזרה, לשנה שנייה, זה יותר פלואידי. אנחנו יודעים מה קורה בבתי הספר, כמה השמיכה קצרה. ההצעה שלי היא שיהיה פה מבנה רב-שנתי מודולרי מובנה מחייב. אני זהיר, מה אני מציע? אני לא המומחה הפדגוגי, כל מה שאני יכול להציע - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> בהתאם לצורך של התלמיד. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> - - זה לבקש לבדוק האם לא נכון היה לבצע פה מהלך דיפרנציאלי שגם בשנה השנייה תהיה איזושהי אמירה מחייבת, ואולי להגיע בשנה השלישית ואולי הרביעית לנושא עם התוספתיים. עוד פעם, זו לא הצעה, כי אני לא הפדגוג, אני רק מבקש שתהיה פה בחינה וחשיבה, כי זה פשוט נראה לי חד מדי. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> הייתה לנו ועדה בשנה האחרונה יחד עם משרד העלייה והקליטה, ועדה בין-משרדית שבאמת בחנו את הדברים לעומק בהרבה היבטים, גם בהיבטים הרגשיים, גם בהיבטים של זהות ושייכות, כי זו לא בחירה של הילדים להגיע לכאן ברוב הפעמים, זו החלטה של ההורים, ואנחנו פוגשים בזה בשטח. לכן מה שחבר הכנסת ולדימיר אמר מאוד ברור לנו. גם בעניין של פניות אגב, גם של ההורים וגם של הילדים. ברגע שנסכם את הוועדה, אני חושבת - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוועדה היא בתוך תהליכים עדיין, אני מבין. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אנחנו לקראת הסוף, ממש לקראת ישורת אחרונה, אני מוכנה לשתף בשמחה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אני אומר עוד פעם, אני אשמח שתינתן הדעת גם על השאלה הזאת, האם זה לא צריך להיות יותר מודולרי. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> ואולי לא רק שעות ללימוד עברית, כי כל מרחב מבחינה פדגוגית הוא מרחב ללמידה. היו לנו שם הצעות נפלאות של עברית בצעידה וטיולים והכרת הארץ וחיבור, שזה גם הכי בונה כוחות ונותן מוטיבציה ומרחיב עולמות תוכן וידע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אנחנו בתיאום כמובן איתכם, כי זה צריך לעבור דרככם, אנחנו נשמח בדיון המעקב שנעשה פה להזמין בתיאום איתכם גם כמה מנהלי בתי ספר שנמצאים בראש הרשימה של בתי ספר קולטי עלייה, גם לשמוע את ההתרשמות של הצוותים הפדגוגיים, צרכים מהשטח, תובנות מהשטח. טירה, ברשותך, תכף נשמע, הצטרפה אלינו גם נציגת מועצת התלמידים הארצית, ברוכה הבאה, תודה שאת איתנו. אליאן דמסה. בואו רגע נדבר על תושבים חוזרים. אני מבין שגם הנתון כאן הוא לגבי - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כל הילדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה כל הילדים? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כל התושבים החוזרים במערכת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה לא רק מחרבות ברזל. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כלומר, אנחנו מדברים כרגע על - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ב-2025. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן, בזו שהסתיימה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בשנה שהסתיימה היו לנו 3,000 ומשהו תלמידים שמוגדרים תלמידים תושבים חוזרים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כתושבים חוזרים מגיל שלוש עד י"ב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל אלה תלמידים שנקלטו בפעם הראשונה, נכון? זאת אומרת, זה לא - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא, הם לא הגיעו רק ב-2025, אלה התלמידים שנמצאים במערכת בשנים האחרונות. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> תושב חוזר, כמה זמן הוא מוגדר תושב חוזר? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לצורך סיוע זה רק בשנה הראשונה ובעל-יסודי שנתיים, אבל מרגע שהוא נקלט במערכת עד שהוא מסיים אותה. מכיתה ה' - - - << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> כלומר, יכול להיות שגם תלמיד שהגיע לפני עשר שנים נכנס? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא, כי לרוב - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אליאן, את בודקת עם ההורים? אם לא תשיגי את זה, את ואני נשב אחרי זה, לא באת לחינם. אנחנו מדברים על כ-3,000, קצת יותר, תלמידים שהם תושבים חוזרים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא הבנתי עד הסוף את ההגדרה. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> איך מוגדר תושב חוזר? לעולה יש הגבלת זמן. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> נכון, אבל תושבים חוזרים, אנחנו מכירים בהם כשהם לפחות שהו ארבע שנים רצופות בחו"ל, החל מכיתה א' עד שהם מסיימים את המערכת. משנקלט בכיתה ה' ועד שהוא מסיים י"ב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, בסדר, אבל אני מבין שההגדרה, אני חושבת שזאת הייתה השאלה, מבחינתכם, אתם, להבדיל מההגדרה של עולה, שפה יש הגדרה של משרד העלייה והקליטה, עשר שנים, 15 שנים בחלק מהמקרים, מבחינתכם תלמיד שהוא תושב חוזר הוא תלמיד שבמשך ארבע שנים לא היה - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> בארץ, החל מכיתה א' לפחות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, זאת אומרת בגילאי החינוך, ארבע שנים הוא היה בחוץ, הוא חוזר, זו לאו דווקא כמובן ההגדרה. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> תלמיד שהגיע בכיתה ב' לא יוגדר תושב חוזר? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא. אני אסביר. צריך להבין, יש הבדל מאוד מהותי בין עולים חדשים לבין תושבים חוזרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ששפת האם היא עברית. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא רק. אם תסתכלו, פילחתי לכם גם איפה התושבים החוזרים גרים. לרוב הבית דובר עברית, יש פה קשרים חברתיים מאוד מאוד חזקים, כשההון החברתי הוא הכי משמעותי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא אחר, לא, זה ברור. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> בטח במדינת ישראל. וכמובן שיש לנו ועדות חריגים, צריך להבין. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. א', יש פה את באמת את סוגיית איך אנחנו מטייבים את ההגדרה, כי אני מסתכל על ילד שהגיע לפה בכיתה ג', בסופו של דבר, במשך שנתיים של רכישת כתיבה, מיומנויות כתיבה, הוא לא רכש מיומנויות כתיבה, כך שיש פה פער. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אבל תראו, בבתי הספר, בטח עם תוכנית גפ"ן, יש המון המון משאבים, ובדיוק כמו כל ילד. נניח, ניקח לדוגמה מה ששרי אמרה קודם, בני עולים. הרבה פעמים אנחנו יכולים להיתקל בילדים בני עולים שמגיעים לגן, כי הם גם היו במסגרות אתניות עד רגע לפני חוק חינוך חובה, שהם מגיעים כאילו הם ירדו מהמטוס עכשיו. אבל יש למערכת המון פלטפורמות והמון משאבים, לא מעט משאבים, כן לסייע לכל ילד שצריך, בדיוק כמו כל ילד אחר שקשה לו בבית הספר. הוא מקבל שעות פרטניות, הוא מקבל תוכניות תוספתיות דרך הגפ"ן. המוסד החינוכי צריך לראות מה הקושי של הילד ולעזור בו. ואיפה שאנחנו רואים אגב שיש לנו משאבים ויש קושי, אנחנו מבקשים לצרף אותו ומאפשרים את זה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור לי. האם השעה השבועית הזאת, אני מסתכל למשל על חטיבת ביניים, השעה השבועית הזאת היא מספקת לתושבים חוזרים מהניסיון שלכם? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> מהניסיון שלנו כן, ואם בית ספר אומר שלא מספיק ונדרש סיוע נוסף, אנחנו מתגייסים לטובת הדבר הזה. יש לנו גם ועדת חריגים מאוחרת שקורית אחרי החגים בשביל שבית הספר יכיר את הילד, ידע מה חסר, מה הוא צריך עוד, ואז אנחנו מאפשרים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הוא צריך לעבור, מה הפרוצדורה? יש בית ספר, יש שם ילד שהוא תושב חוזר, הוא רוצה לתת לו שעתיים פרטניות. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> א', הוא יכול, יש לו בסל שלו, הוא לא צריך אותנו בשביל שעתיים פרטניות. בנוסף לזה, יש 35% מהתקציב שהוא מקבל בגפ"ן, הוא יכול לרכוש שעות לקידום פדגוגי. וכל מורה, גם במשרה שלו, הרי למורים המשרה גם מורכבת משעות פרטניות. כל מי שפונה אלינו, אנחנו משתדלים לעזור. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה ברור לי. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> השעות האלה הן שעות של מורים של בית הספר - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> - - או מורים שהוכשרו במיוחד? השעה הפרטנית של תושבים חוזרים? << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אלה אותם מורים? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אלה ילדים ששפת האם שלהם היא עברית, כך שזה אחר. זה כמו שכל אחת מאיתנו תשלח את הילד הפרטי שלה לשיעור פרטי פעם בשבוע, זה מה שהילד אמור לקבל במסגרת הבית ספרית. אנחנו מצפים שהילד יתקדם, אין שום סיבה. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> זה יכול להיות גם מורה מקצועי או מורה או משעה של המחנכת. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אם בית ספר יראה שהילד לאו דווקא מתקשה בעברית, אלא מתקשה במתמטיקה ומגיעה לו השעה הפרטנית, בית הספר יעזור לילד בצורך שלו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אבל כל אחד מהם צריך שעה פרטנית. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן, והוא מקבל שעה פרטנית, והמשרד מקצה לו שעה תוספתית פרטנית שהיא לא על בסיס מה שיש בתוך בית הספר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. וגם כאן יש פיקוח שהשעה הזאת ניתנת? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> שלנו, שהשעה ניתנת. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אנחנו בשלב של איסוף סוגיות, אנחנו לא פותרים פה את הכול. אני מעלה את השאלה האם בגילאי יסודי, בייחוד בגילאי יסודי, אם זה מספיק, השעה השבועית הזו בשנה. בסדר, אנחנו עוד נדבר על סוגיית התושבים החוזרים בעוד מקבצים. << אורח >> אתי וייסבלאי: << אורח >> כן, אני חושבת שמה שטירה התכוונה, שזה בנוסף לכל המשאבים האחרים שיש לבתי ספר, לתת לתלמידים רגילים, שזה הרבה מאוד, גם שעות פרטניות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, זה אין לי ספק. אני חושב שבסופו של דבר, אני אומר את הגישה שלי פה, אני חושב שהמנהלים והמנהלות כל כך עמוסים באתגרים פדגוגיים ובצורך לתת כל כך הרבה מענים פרטניים שמה שבסוף לא יושב בצורה מסודרת, שהורה יודע, זה מה שמגיע לילד שלי וכולי, זה לא אפילו עניין של פרשנות. מנהלים תמיד רוצים לעזור ומורים תמיד רוצים לעזור, אבל יש כל כך הרבה אתגרים, ולפעמים, כמו שאמרה טירה, איך נאמר? הרבה מאוד תושבים חוזרים, מדובר במשפחות שיצאו וחזרו לא מתוך מצוקה, למשל כלכלית, לכן הרבה פעמים אומרים, בסדר, לוקחים מורה פרטי לילד. אני לאו דווקא חושב. אני מעלה את השאלה האם זה נכון שתושב חוזר - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> רוב הפניות של תושבים חוזרים, אנחנו רואים אותן שהן מתכנסות דווקא סביב ההתאמות לבגרות ופחות על הסיוע. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, גם פה אני חושב שאנחנו נצטרך לשמוע הרבה דברים מהשטח. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> למרות שיש להם התאמות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כל הטיפול בתושבים חוזרים צריך לעבור שדרוג. אני אומר עוד פעם, הקהילה היהודית השנייה בגודלה בתפוצות היא הקהילה הישראלית. מבחינתי, תושב חוזר, בהרבה מאוד מובנים צריך לראות אותו כעולה. טירה, תודה. אנחנו גם נוציא את כל השאלות בצורה מסודרת עם הממ"מ. משרד העלייה והקליטה. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> שלום. אני חושבת שזה דיון מאוד מאוד משמעותי, ואני רוצה לומר ששר העלייה והקליטה, חבר הכנסת אופיר סופר, הנחה את הנהלת המשרד ואותנו לשים בליבת העשייה שלנו את כל נושא הקליטה של ילדים ובני נוער עולים. אני תכף אדבר גם על צפי העלייה לארץ שנשאלתי עליו, אבל אני רוצה לומר שבשילוב ידיים אנחנו מאגמים משאבים יחד עם טירה והצוות שלה. אנחנו נותנים שתי תוכניות תוספתיות במסגרת החינוך הלא פורמלי לעולים ותושבים חוזרים, לילדי בית הספר היסודי ולילדי בית הספר העל-יסודי. לילדי בית הספר היסודי אנחנו נותנים את תוכנית יע"ל, ילדים עולים לומדים, במסגרתה הילדים מקבלים מדי שבוע שש שעות, ארבע מהן הן שעות לימודיות, עברית והטרמה או חזרה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בשעות אחר הצוהריים. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> בשעות אחר הצוהריים, כולל כמובן הזנה. והשנה במסגרת התוכנית הזאת של יע"ל השתתפו כ-2,000 תלמידים ב-240 קבוצות. לחינוך העל-יסודי אנחנו - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה למשך שנה? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> לא. אני אדבר על קהל היעד. קהל היעד שלנו בעיקרון עד השנה היה עשר שנים ו-15 שנים, כמו שטירה אמרה. מהקיץ הזה אנחנו נותנים מענה גם למי שצריך כחריג, אבל אנחנו שמים את הליבה של ההתעמקות בילדים שהגיעו בין שנה ראשונה לשנה הרביעית, עם דגש על שנים שתיים עד ארבע, מתוך הבנה שבאמת הם החדשים-חדשים שצריכים לקבל. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור, אבל השאלה שלי הייתה האם זו תוכנית שנתית. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> כן. חשבתי אם אתה נותן לילד שנה אחת. תוכנית שנתית, כן. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, ברור לי, אבל אתה נותן לי יותר משנה אחת. זאת אומרת, ילד יכול להיות במסגרת הזאת שלוש שנים? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> בטח, כל עוד שהוא - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כל עוד שהוא מוגדר עולה, אבל כרגע הדגש יהיה על מיצוי בשתיים עד ארבע. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> נכון, אבל גם עם אחת, באחת יש מעטפת מאוד טובה של משרד החינוך, אבל גם פה יש ילדים שנופלים וכולי. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> כשהקבוצות שלנו הן קבוצות בבית הספר, אצל הקטנים, ואצל הילדים בעל-יסודי, אתה שאלת גם, הקבוצות הן קטנות, אפשר גם לתת ביישובים קטנים, בעל-יסודי אנחנו גם עושים קבוצות שהן קבוצות רשותיות כדי לתת מענה באמת לבתי ספר שאין בהם קבוצה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> וכמה יש לנו בפל"א? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> קודם כול, תוכנית יע"ל מופעלת לנו על ידי עמותת תפנית, מיסודה של קרן רש"י, ופל"א מופעל לנו על ידי שני זכיינים, החברה למתנ"סים וחברת עתיד, ובשתי החברות האלה גם יחד היו לנו כ-3,400 ילדים ובני נוער. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> כלומר, הפל"א זה בערך כ-1,400. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> לא, הפל"א אמרתי 3,400. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> 3,400 ויע"ל 2,000. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> יע"ל כ-2,000, כן. בערך 5,400-5,300, כשבפל"א אנחנו נותנים שמונה שעות שבועיות, שתיים מהן שעות העצמה וסיורים, זהות ושייכות, וגם עם ארוחה, גם הכנה לבגרות וגם חוסן. כשלמעשה בקיץ, עכשיו, כששינינו באמת את קהל היעד, אנחנו ביקשנו גם מהסוכנות, עשינו איזשהו איגום של רשומות - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> הסוכנות בזום על דעת עצמם. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> - - של נפש בנפש ושל הסוכנות היהודית. ופה אני מדברת על צפי עלייה בארץ בקיץ הזה, מראשית יוני עד אמצע אוגוסט, שוב, זה צפי, והילדים האלה כבר נכנסו בחלקם. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מה הנתונים המספריים? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> הנה, אני נותנת. בסך הכול אנחנו מדברים על כ-2,100 ילדים, 2,121 ילדים. כשבתוך היסודי, כשאנחנו מגדירים גילאי שבע עד סוף 11, 517; בחטיבת הביניים 142; בתיכון 211; בגיל הרך, אפס עד שש, 736 ילדים; וגם לקחנו מעל 18 עד 19, כי יש ילדים שהם עוד בתפר, שם יש כ-500 ילדים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני לא הבנתי משהו. בנתונים של משרד החינוך אמרו לנו ש-504 תלמידים ייקלטו במערכת החינוך. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אמרתי שהבוקר שרי עדכנה שיש נתונים חדשים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זו קפיצה מ-504 ל-2,000? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא, אבל 2,000 זה מלידה. את רוב הילדים גם מצאנו בנתונים שהם העבירו לנו, למעלה מ-800 הם העבירו לנו, ואז ניכינו את מי שלא בחוק חינוך חובה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אבל זה משלוש. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> נכון, ומה שאני נתתי זה משלוש, אבל הבנתי שיש - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, בכל מקרה יש פה קפיצה משמעותית מאוד. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> קפיצה מאוד משמעותית. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אתם תספיקו להיערך? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> כן, בטח. גם רוב הדברים אצלנו הם אוטומציה. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> כן אני רוצה להגיד שכנראה בכל זאת זה מפתיע ומשמח שלמרות התקופות הקשות שאנחנו עוברים עכשיו, העלייה היא מאוד מאוד ברוכה. יש לי גם פילוחים, אם תרצו, לפי השפות של מי שעלה. << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> אנגלית, צרפתית? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> כן. מתוכם דוברי אנגלית וצרפתית זה 550 בערך, כ-150 דוברי רוסית, והיתר מכל המדינות. זה בעיקרון. אם יש לכם שאלות, אני אשמח. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני רוצה גם להבין, מבחינתכם, הפל"א והיע"ל הם שני המענים המרכזיים של המשרד, הם מעין אולפנים. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אלה לא רק אולפנים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> לא, ברור לי. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> ועוד דבר. אני רוצה להגיד שלמשרד העלייה והקליטה, אנחנו תומכים ברשויות מקומיות במלווי עולים וברכזי קליטה בקהילה. אלה אנשים שהם דוברי שפות לפי השפות בכל רשות, והם נותנים מענה פרטני, הם ממש נותנים את היד לכל משפחה בשלוש השנים האחרונות, והם גם מלווים בתחום החינוך. דבר נוסף שאנחנו נותנים לילדים ובני נוער עולים הוא מועדון מחוברים. כשילדים מגיעים לארץ הם בהתחלה רוצים את המילייה הצמוד שלהם, וגם את זה אנחנו עושים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> שזה גם פנים אל פנים או מקוון? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> מועדון, זה מועדון לנוער חמש פעמים בשבוע בשעות אחר הצוהריים ובערב. כן, בהחלט. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> גם בגלל הזמן שלנו, ואנחנו נהיה פה בעוד כמה מפגשים סביב העניין הזה, אנחנו נמשיך. אחד הדברים שאני ארצה להעלות הוא גם השאלה עד כמה במסגרת הליכי ההכנה לעלייה שנעשים עוד בחו"ל יש לנו באמת גם הכנה לקראת קליטה במערכת החינוך הישראלית. זאת אומרת, אם אנחנו יודעים לספק לתלמידים באמצעים מקוונים, ואולי לא באמצעים מקוונים, אולפנים מטרימים, אוריינטציה מטרימה לפני העלייה. אני חושב על משפחה שתגיע באמצע אוגוסט וב-1 בספטמבר הילד נופל לתוך בית ספר ישראלי. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אגב, גם אלה שמגיעים עד 15 באוגוסט אנחנו נותנים להם את - - - << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר גמור, אני רק בא ואומר. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> וגם אתה דיברת על הגדולים, גם לגדולים אנחנו נותנים בקיץ. מה שאנחנו עושים כדי להביא את הגדולים לקיץ, אם זה עתה הם הגיעו לארץ, אנחנו נותנים להם מין אולפנית כזאת והם כן באים בחפץ לב, ואם לא, והם לא כל כך אוהבים לקום בבוקר, אנחנו נותנים להם בשעות שאנחנו יודעים, יותר מאוחרות, ופחות שעות, יותר פחותות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר. אליאן, נציגת מועצת התלמידים הארצית, נשמח לשמוע התייחסות של המועצה לסוגיה הזו. << אורח >> אליאן דמסה: << אורח >> שלום לכולם, שמי אליאן דמסה, אני בת 15, עולה לכיתה י', ואני נציגה במועצת התלמידים והנוער הארצית. אני רוצה לדבר איתכם על נושא מאוד חשוב של איך אנחנו בשנת תשפ"ו הולכים לקלוט ילדים עולים לבתי הספר. אנחנו מדברים פה הרבה, גם בוועדה, על איך לתת תמיכה, איך ללמד עברית, איך להשלים פערים, וזה נכון וחשוב מאוד, אבל מה שאני רואה ובני הנוער במדינת ישראל רואים וחווים זה שהרבה תלמידים ותלמידות עולים לא מרגישים שייכים במערכות הלימוד, לא מרגישים שמקשיבים להם, לא מרגישים שיש להם מקום בטוח שבו הם יכולים להיות בדיוק מי שהם. אני מגיעה ממשפחה של עולים ואני רואה ומכירה כמה קשה להרגיש במדינה שהשפה שונה, התרבות שונה, הערכים והמקומות שאתם מגיעים מהם שונים, והמערכת לא תמיד יודעת איך לקבל ולהכיל את זה. אני לא מפנה אצבע, בני הנוער בישראל ואני לא מפנים אצבע מאשימה, אלא באמת רואים שזה כנראה מחוסר מודעות ומחוסר הכלה כלפי תלמידים ותלמידות במדינת ישראל. לפעמים דווקא כשילדים מקבלים עזרה לימודית הם לא לומדים לקבל את הכלים שיסייעו להם ללמוד איך להיות חלק מהכיתה, איך להתחבר לאחר, איך לקבל ולתת. אני מאמינה שהפתרון מתחיל בתרבות של הכלה אמיתית. צריך ללמד את התלמידים והתלמידות במדינת ישראל איך לראות אחד את השנייה, לא רק את ההבדלים והפערים בהשתלבות ובשפה, אלא את האנושיות שבפנים. צריך להכין את הצוות החינוכי ואת הכיתות לקבלת התלמידים העולים על מנת שהצוות החינוכי והתלמידים יגלו פתיחות, סבלנות, אמפתיות. ואני יודעת שזה אפשרי, כי אני רואה את זה, חווה את זה. אני מבקשת, בואו נבנה מערכת חינוך שיוצרת שייכות, מערכת שמקשיבה, שמבינה, שמכילה, כדי שכל ילד וילדה, כל תלמיד או תלמידה ירגישו שהם לא לבד, שיש להם חלק, שהם ראויים להיות שייכים במערכות החינוך. תודה רבה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אליאן, תודה על הדברים החשובים, זו מבחינתי יכול להיות הודעת הסיכום של הדיון שלנו בוועדה, ותודה על המעמד. איפה את לומדת? << אורח >> אליאן דמסה: << אורח >> בבית ספר קציר ברחובות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> על שם הנשיא קציר, יופי. תודה על הדברים, ואני מקווה שהמועצה תמשיך להיות מיוצגת כאן בנושא הזה. דב, בבקשה, חבר הכנסת לשעבר ליפמן. לאחר מכן נשמע את נפש בנפש ואז את הסוכנות. << אורח >> דב ליפמן: << אורח >> תודה רבה, כבוד היושב ראש, על הוועדה החשובה בתוך הפגרה. בדרך כלל אני מגיע לוועדות עם ביקורת או אתגרים שיש לנו מול המשרדים, בנושא הזה אני הגעתי לפרגן. כל הקיץ אנחנו מקבלים פניות מעולים מכל העולם, ובמיוחד עולים עם ילדים עם צרכים מיוחדים. בכל פנייה אנחנו פונים לטירה ומקבלים התייחסות כל כך אכפתית. לפעמים זה גם הולך לתוך תחילת שנת הלימודים, אבל אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לעזור לכל עולה ועולה, לכל הילדים לקבל את המקום שלהם. אני פשוט מצדיע להם, שיתוף הפעולה איתנו ביד לעולים מקסים. אני כל כך גאה בזה שיש לנו נציגים בממשלה, במשרדים שרוצים לעזור לכל ילד, וזה חשוב גם לעולים לדעת שכשהם מגיעים הם יודעים שבנושא של חינוך באמת יכולים למצוא את המקום שלהם. פשוט רציתי להגיד תודה. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה. מסתבר שכמו תמיד, מספיק אדם אחד שאכפת לו. טירה, היה שווה לבוא הבוקר. דב, תודה על הדברים החשובים. אין לי ספק שלמשפחות עם ילדים סוגיית החינוך היא פקטור דרמטי בהחלטה אם הם עולים לארץ, וככל שאנחנו נפיץ את הבשורה שיש מענה והורים מקבלים תשובות ואפשר לברר את הדברים עוד לפני העלייה, לי אין ספק שזה מאיץ דרמטי בנושא העלייה ולכן אנחנו נמשיך גם לטפל בעניין. שאלה למשרד העלייה והקליטה וגם למשרד החינוך, סוגיית תשלומי ההורים. יש מיתוס שבמדינת ישראל יש חינוך חינם. לגדל ילד במערכת החינוך הישראלית דורש 30,000 שקל בחינוך הציבורי, אני לא מדבר מה קורה לפני שאתה נכנס לחינוך הציבורי. מה קורה בשנה הראשונה מבחינת תשלומי הורים? עולים חדשים נדרשים לשלם? << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אני אגיד וטירה בוודאי תשלים אותי. אנחנו עובדים פה בשיתוף פעולה. אנחנו משלמים מה שאתה קורא תשלומי הורים, אגרות חינוך, לפי קריטריונים שקבענו יחד, ליוצאי אתיופיה ולילדים ובני נוער מקהילת בני מנשה, כשטירה תרחיב על ההשלמה. אלה קהילות עם אתגרי קליטה מאוד משמעותיים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה ברור. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> הם לא נדרשים לשלם. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הם לא נדרשים לשלם למשך כמה זמן? << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> זה משתנה מארץ המוצא, אבל הרוב, אנחנו נותנים סל קליטה, שזה לרשות, אנחנו מעבירים את הכסף לרשות, והרשות אמורה להעביר את זה לבתי הספר על מנת לשלם את כל תשלומי החובה. זה משתנה בין היסודי לבין התיכון, כי גם העלויות הן אחרות. אבל אני חושבת ששלוש שנים ראשונות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> טוב, זאת סוגיה שאנחנו נרצה לברר, כי אני חושב שהעמדה צריכה להיות ברורה שאין תשלומי הורים, בטח ב - - - << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> בשנים הראשונות. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> בסדר, אבל אני אומר, זה לא רק אגרות חובה, זאת אומרת, צריכה להיות איזושהי תפיסה ש - - - << אורח >> שרי פייר: << אורח >> לא, אנחנו קוראים לזה אגרות חינוך, הכוונה היא לאותו דבר. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> זה כל סל תשלומי ההורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש כל מיני סוגים של תשלומים. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר עוד פעם, גם נושא של ספרי לימוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכול. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> הכול, בסדר גמור. נציגת נפש בנפש. << אורח >> מרים ניימן: << אורח >> שלום, שמי מרים. גם, שוב, אני חייבת לציין את הכבוד לטירה, היא מענה מאוד חשוב לנו כפי שאת יודעת. בדרך כלל היא בקשר עם עליזה או אביבה. רציתי גם להעלות את הנקודה, כמו שאני חושבת ששמענו, הכנה לפני עלייה. יש כמה תוכניות למבוגרים, להורים, שהם יכולים להשתתף בהן לפני עלייה, להכין. לפי דעתי, וגם הניסיון שלי, עלינו לפני כמעט 30 שנה, עליתי עם שישה ילדים. אני אספר לכם שבאפרת, איפה שהיינו, בממ"ד, המנהל ביקש ממני להיכנס למשרד שלו, הזמין אותי, ואיך שהוא כעס עליי על לימוד הגמרא של הבן שלי ואיך ששיקרתי על הגמרא, לימוד גמרא מארצות הברית. ואמרתי לו עם חיוך, הילד שלי לא למד גמרא בחיים שלו, הוא למד Gemara. כמו ששמענו מטעם תרבות, יש הרבה ללמוד אפילו לפני העלייה. והיום, עם כל הדברים הדיגיטליים והמשחקים וכל זה אני חושבת שבאמת יש מקום, מטעם גם חינוך וקליטה, להפיץ דברים ושיהיה נגיש להורים. תמיד אני אומרת לעולים, עלייה זה Family affair, זה משהו משפחתי, זה לא שסתם שולחים את הילדים ככה החוצה ללמוד והם ממשיכים לשתות את הקפה עם החבר'ה וכל זה, עם השפה שהן דוברות מהבית. זה א'. ב', אני חושבת שקצת חסרים להורים כלים איך להתמודד בבתי הספר, גם מטעם תרבותי. מה זאת אומרת שאני מתקשרת לטלפון של המורה או המורה המחנכת? ומה זה מחנכת? ולמה יש לבן שלי מיליון מחנכים? ודברים כאלו. כלומר, יש משהו תרבותי ויש גם מטעם השפה. כלים להורים. ורק עוד דבר. זה נכון בדרך כלל לתושבים חוזרים, הם דוברים את השפה כבר מהבית, אבל לא תמיד. לפעמים יש את העולים, אני אגיד על העולים שלנו שחוזרים לחו"ל, אבל אחרי זה חוזרים ארצה ואין להם את ההגדרה ממשרד הקליטה של משפחת עולים, אלא כולם תושבים חוזרים. יכול להיות שהילד נולד בארץ וגם חזר, בואו נגיד לארה"ב, ולא מקבלים אותו מענה מטעם בגרויות, מטעם כל מה שהוא יכול לקבל כי אין לו, כי חסר לו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> אני אומר שאנחנו נשמח לקבל מכם מסמך שמציג נקודות קונקרטיות, גם נוכל להתייחס. << אורח >> שרי פייר: << אורח >> אני רק רוצה הערה קטנה. יש לנו מלווי עולים בחו"ל, ומלווי העולים האלה הם על הקו של ישראל-חו"ל, והם באמת מלווים גם משפחות ומכינים אותן. אין ספק שאפשר בהחלט להתקדם לכיוון של פתרונות עוד יותר טובים, אבל הרצף של עלייה-קליטה הוא מאוד משמעותי בעינינו. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> ברור, בסדר גמור. סוכנות יהודית בזום, אחרי זה נשמע את פרופ' לוין ונחתום. גל? טוב, חברים, בואו, אין דבר כזה אצלי. את הסוכנות היהודית אנחנו נשמח לפגוש בדיון המשך בנושא הזה, אני בטוח שיש לה מה לומר. כן, פרופ' לוין. << אורח >> חגי לוין: << אורח >> ממש הערה קצרה. שמענו כאן מחברתנו, אני גם בוגר חטיבת הביניים והתיכון על שם קציר ברחובות, על שם אהרון קציר. האחים אהרון ואפרים קציר עלו בגיל תשע ו-19 מפולין לישראל ב-1925, והקליטה של הילדים העולים היא לא רק חשובה בשבילם, היא חשובה בשבילנו. הם ואחרים היו ממניחי היסודות למדע וגם תרמו תרומה מכרעת לביטחון ישראל. אהרון קציר היה מדען מחונן שנרצח בפיגוע ב-1972, אפרים קציר היה נשיא מדינת ישראל. באמת היזהרו גם בבני עולים כי מהם תצא תורה. תודה לכם על הדיון החשוב. << יור >> היו"ר גלעד קריב: << יור >> תודה, פרופ' לוין. מכובדיי, אני מסכם את הדיון. שוב, תודה לכל מי שטרחו ובאו, ותודה לנציגות משרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה. זה דיון ראשון בתוך סדרת דיונים שנקיים בשנה הקרובה על הנושא של קליטת עולים במערכת החינוך, תלמידים עולים במערכת החינוך. אין ספק שבשנים האחרונות ישנו מאמץ חשוב מצד משרד החינוך וגם מצד משרד העלייה והקליטה לטייב את הקליטה. אני מודה על קבלת הנתונים. בתוך הדיון, אנחנו נוציא גם כמובן סיכום כתוב, אני רוצה לומר שהדגשים שאני רושם לפניי, גם לדיונים הבאים, זה באמת הנושא של המודל הדיפרנציאלי של השעות התוספתיות ולא לעבור בחדות משש שעות מחייבות למערכת יותר דיפוזית ויותר תוספתית, ולראות קודם כול האם יש הצדקה פדגוגית, אבל גם האם יש דרך לעבור למודל הזה, בייחוד בשנה השנייה. אנחנו נעלה בדיונים הבאים את סוגיית המדידה וההערכה. זאת אומרת, איך אנחנו מוודאים באמת שהפעולה מסייעת גם בהשתלבות הפדגוגית וגם בהשתלבות החברתית. בצד ההצטרפות לכל השבחים שהורעפו עלייך, טירה, אנחנו חושבים, וזה כמובן לא בידייך, אבל חשוב לי לומר שהמערכת שמטפלת ב-50,000 תלמידים עולים, שלא לדבר גם על התושבים החוזרים, מחייבת יותר תקנים שיהיו תחת ידייך ויסייעו לך במערכה הזו. וכן, יש ציפייה שלנו, וגם יהיה שיג ושיח שלנו עם השר דרכך ועם המנכ"ל כדי להעצים את אותה יחידה במשרד שמלווה תלמידים עולים. בסופו של דבר, 50,000 תלמידים עולים ועוד אלפי תלמידים שהם תושבים חוזרים זו אוכלוסייה מאוד מאוד נכבדת שדורשת הרבה מאוד תמיכה מצד מטה המשרד, וזה כמובן לצד כל השבחים שנאמרו. אנחנו כבר אמרנו שאנחנו נציע לשני השרים לייסד פרס הצטיינות וגם נזמין מנהלים לדיון הבא. אנחנו גם רשמנו לפנינו את הפעולה הלא-פורמלית, גם בנושא אולפנות קיץ ואת המספרים המרשימים של ההשתתפות, וגם שתי התוכניות המובילות של משרד העלייה והקליטה. אנחנו נרצה להעמיק בנושא בדיונים הבאים. אני חושב ששאלת פעולתן של תנועות הנוער – אנחנו גם נייחד במהלך השנה הקרובה דיון על המקום של השתלבות תלמידים עולים בתנועות הנוער, ביתר המסגרות הלא-פורמליות. אני גם חושב שתלמידים עולים ותיקים יכולים לסייע לתלמידים עולים חדשים. הייתי שמח לראות פה תוכנית של משרד החינוך שמעודדת למשל במסגרת שעות ההתנדבות האישית תלמידים עולים שהם פה במערכת כבר חמש, שש, שבע, עשר שנים, מלווים, אפילו בבתי ספר אחרים, מלווים תלמידים עולים, יש עניין של אותה שפת אם וכולי. כל הדברים האלה, נרצה גם לעסוק בהם. סוגיה שהועלתה גם על ידי, גם על ידי חברתנו מנפש לנפש, כל שאלת ההכנה טרם עלייה, גם באוריינטציה של ההורים למערכת החינוך המיוחדת במדינת ישראל, וגם אוריינטציה מסוימת לתלמידים בדרכים כאלה ואחרות. על כל הדברים האלה אנחנו נדבר, וביחד עם הממ"מ נגבש גם באמת את רשימת הפרטים הנוספים שאנחנו מבקשים כדי שהמסמך יהיה מסמך מעודכן בנושא הזה. תודה לכולם, נאחל לכל התלמידים ובמיוחד לתלמידים העולים שנת לימודים פוריה. תודה לכל מי שהשתתפו, ואנחנו נכנס במושב הבא דיון המשך בנושא הזה. תודה לכולם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>