פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 97 מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים יום חמישי, י"ג באב התשפ"ה (07 באוגוסט 2025), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> פעילות הממשלה למיגור האלימות בקרב צעירים בחברה הערבית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר מוזמנים: מלאכי חסדאי – מרכז בכיר במטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, משרד ראש הממשלה טלי יוגב – מנהלת אגף בכיר מניעה, טיפול ושיקום, רשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי חגי ברוש – מנהל תחום בכיר מניעה, טיפול ושיקום, רשות הלאומית לביטחון קהילתי, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק רונן עיסמי – ראש תחום שותפויות צעירים בחברה הערבית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי פקד יבגני ברוורמן – קצין ביחידה לפשיעה מאורגנת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי יעל מיזרוחין – מנהלת תחום חברה ערבית, תוכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי ורד גיל – ממונת אקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות, משרד החינוך שירין חאפי נטור – מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך קרן דהרי בן נון – עו"ד, ממונה טיפול בפשיעה בחברה הערבית, משרד המשפטים חנאן יחיא – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים משה יפרח – סמנכ"ל אגף השמה ומעסיקים, שירות התעסוקה ליהי גאוני – פרויקטורית החברה הערבית, הרשות לשיקום האסיר ד"ר נורית יחימוביץ' כהן – מרכז המחקר והמידע, הכנסת ד"ר תהילה שחר – מרכז המחקר והמידע, הכנסת ינאל ג'אברין – מנהל המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם למא יאסין – מנהלת קהילות בטוחות, יוזמות אברהם תמר שקיר-זועבי – סמנכ"לית ארגון ותהליכים, חברת אלפנאר ראויה חנדקלו – עו"ד, מנהלת מטה החירום למאבק בפשיעה ובאלימות, ועד ראשי הרשויות הערביות ד"ר מאזן אבו סיאם – משנה לראש עיריית רהט סומיה בשיר – רכזת החברה הערבית בתנועת נשים עושות שלום ומובילה בתנועת עוגן לעתיד ערפאת ג'בארין – מנהל תחום צעירים חסרי מעש בתוכנית ריאן, ארגון בעצמי מוזמנים באמצעים מקוונים: אביגיל פלג – רפרנטית משפט ואכיפה, אגף תקציבים, משרד האוצר דקלה תומר כיאל – מנהלת מחלקת החינוך, גבעת חביבה ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהלת הוועדה: דפנה סידס-כהן רישום פרלמנטרי: יונית חגואל, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פעילות הממשלה למיגור האלימות בקרב צעירים בחברה הערבית << נושא >> << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוקר טוב, חברים. אני מתכבדת לפתוח את ועדת הצעירים היום בנושא פעילות הממשלה למיגור האלימות בקרב צעירים בחברה הערבית. בפתח דבריי אי אפשר שלא להזכיר ולומר שחייבים להחזיר את כל החטופים והחטופה אלינו, לסיים את המלחמה ולשקם את ישראל מהר, בעזרת השם. הנושא הזה כאוב מאוד. הוא נושא שבמידה מסוימת עוסקים בו בוועדת הצעירים באופנים מקיפים והפעם אנחנו עוסקים בו כמו שהוא. אנחנו מקיימים פה דיוני מעקב רבים על תוכניות החומש בחברה הערבית וגם על צעירים חסרי מעש בחברה הערבית. בעיניי, הדיונים הנוספים שאנחנו מקיימים פה על החינוך הלא פורמלי ותנועות הנוער בחברה הערבית, על ידיעת השפה העברית הדבורה והסוגיות האלה הם בסופו של דבר מכלול שמרכיב את העדר האופק לצעירים מהחברה הערבית. דבר שהוא גורם מניע ומסליל לארגוני פשע ולאומנות. אם אנחנו רוצים לרפא ולתקן את התופעה החולה של רצח ופשיעה בחברה הערבית עלינו גם להסתכל על המכלול כולו. אני מברכת על זה שאנחנו מקיימים פה דיון שהוא ייעודי וספציפי. עם זאת אנחנו נהיה חייבים להכיר בזה שהעובדה שעדיין לא נערכים לחומש הבא ולא עושים מהלכים מבוססים שהם הרבה מעבר למשטרה – וכמובן שמיגור הפשיעה הוא צד של המשטרה – אבל הם גם מערכתיים ומדינתיים אנחנו לא נצא מהמצב הזה. ראינו שכאשר המערכת כן מתגייסת בממשלת השינוי הייתה ירידה, היו יותר מקרי פענוח, איסוף נשקים, תוכנית לאומית וירידה אמיתית בפשיעה בחברה הערבית. לראייה, לחלופין, עם חילופי הממשלה פחות פיענוח, פחות איסוף נשקים ועלייה חדה בפשיעה ורצח בחברה הערבית תוך קיצוץ חד בתוכניות החומש ב-15%. מה שנקרא, זו לא טעות אלא זו מדיניות. המציאות הזו היא מדיניות ממשלתית ואף ממוסדת. מדינה צריכה לקחת אחריות ומי שמרבים לדבר על ריבונות שוכחים את הריבונות פנימה ונותנים לארגוני פשיעה לשגשג ולעשות בחיי אדם כברצונם. לא יכול להיות שהחברה הערבית הפכה למערב פרוע בו אזרחים לא יוצאים מהבית אחרי השעה שמונה פן יפגעו, בו ילדים נורים בפארק. אחד המקרים הראשונים שאני ביקרתי כשהושבעתי לכנסת היה לילד בן שלוש שנרצח בפארק בדיר אל-מכסור. זה היה לא נתפס בעיניי. אני לא אשכח את זה בחיי. אנחנו צריכים לחזור להיות חברה שמגנה על עצמה מבחוץ ומבפנים. הדיון הזה הוא דיון חשוב לי והוא חשוב לכולנו. אני רוצה לומר משהו כללי פה בכנסת. יש איזושהי מחשבה שעיסוק בחברה הערבית שהיא 20% מהאחוז זה אקס טריטוריה של נציגי החברה הערבית בכנסת. לא. זה של כולנו. זה של כולנו. כולנו צריכים לעסוק בזה. מדובר בחיי אדם, אזרחי המדינה. כאן מדינת ישראל נמדדת, במקומות הללו, ביחסה למיעוטים ויחסה לתופעות לאומיות קשות מאוד. תודה לכל מי שהגיע לכאן ביום חמישי לכנסת. אני מעריכה את זה מאוד. אנחנו נפתח את הדיון עם מחלקת המחקר של הכנסת, ד"ר נורית יחימוביץ'-כהן. תודה, נורית שאת איתנו לא מעט ותודה על המחקר שעשיתם. אני אתן לכם להציג אותו. << אורח >> נורית יחימוביץ' כהן: << אורח >> תודה ליושבת-הראש. צוות הוועדה מכיר אבל מי שלא יודע הדיון הזה תוכנן לפני מספר חודשים ובחודש מאי הוועדה פנתה אליי וביקשה ממני להכין מסמך נתונים כרקע לדיונים הזה. באמצע מאי פניתי למשטרה וביקשתי נתונים על צעירים ערבים והמעורבות שלהם בפשיעה הן כחשודים או נילונים בתיקים והן כקורבנות של הפשיעה. הוצאתי בקשת מידע למשטרה דרך למשרד לביטחון לאומי ועד לרגע זה לא קיבלתי תשובה על בקשת המידע. לכן הנתונים שאראה כאן וכתובים במסמך מבוססים על נתונים שקיבלנו ממכון ברוקדייל ובהזדמנות רוצה להודות להם, בפרט לברכי בן סימון מהמכון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נורית, אם אני יכולה לשים הערה אז אני רוצה שעובדת העלמת המידע של המשרד לביטחון לאומי תכנס לסיכום הדיון. גם כאשר עיתונאים פונים לקבל מידע הם לא מקבלים כבר תקופה ארוכה מאוד. אפשר להגיד על הדבר זה שזו לא טעות, זו מדיניות. להעלים מידע זה דבר שלא יעשה. הרשות פשוט לא מתפקדת באופן הבסיסי ביותר. << אורח >> נורית יחימוביץ' כהן: << אורח >> שוב תודה לצוות מכון ברוקדייל שנאות לשתף איתנו את הנתונים שהיו לו שהוא ביקש וקיבל מהמשרד לצורך הכנת הדוח השנתי שלו שיפורסם בחודש נובמבר. בינתיים קיבלנו את הנתונים האלה מהם ואותם כתבתי במסמך ואציג עכשיו חלק מהם. אראה כאן נתונים עיקריים. קודם כול, צריך לדעת לגבי היקף האוכלוסייה. ערבים הם 27% מהצעירים בישראל בגיל 35-18. לגבי המעורבות שלהם בנתוני אכיפה – אנחנו רואים בכל פרמטר נבדק ייצוג יתר. אם מסתכלים על מעצרים, אז 25% מהמעצרים הם של לא יהודים. כך זה מוגדר בנתוני המשטרה – יהודים ולא יהודים כאשר הרוב הגדול של הלא היהודים בישראל הם ערבים. 65% מהמעצרים הם של ערבים בשנתיים שעליהן יש לנו כאן נתונים. כאשר אנחנו מסתכלים על תת-קבוצות גיל של צעירים אנחנו רואים שהקבוצה שבולטת לרעה היא הצעירים יותר בין 24-18. בולטים לרעה גם מבחינה מספרית וגם באחוזים. זה מה שרואים כאן בצבע כחול. 54% לא יהודים בגיל הזה הם בתוך נתון על המעצרים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בגיל זה יש חוסר וודאות גדול של אחרי התיכון והוא מתאפיין בחוסר מעש. << אורח >> נורית יחימוביץ' כהן: << אורח >> אפשר להגיד שהמסלול הטבעי של רוב החברה היהודית זה להגיע לשירות צבאי או לשירות לאומי, מכינות וכן הלאה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לאיזשהו מסלול. << אורח >> נורית יחימוביץ' כהן: << אורח >> בחברה הערבית הם משתלבים או בעבודה או בלימודים. מי שלא משתלב לא בזה ולא בזה הוא נכנס לאוכלוסייה של צעירים חסרי מעש. זו אוכלוסייה ידועה ומוכרת בתוכניות ממשלתיות שיש צורך לעקוב אחריה. (הצגת מצגת) עוד לגבי מעצרי הצעירים. כדי לחשב בצורה מדויקת יותר שקללנו מעצרים לכל 1,000 נפש פר גודל האוכלוסייה. אנחנו יכולים לראות שוב שבכל אחת מתת-קבוצות הגיל המעורבות של צעירים לא יהודים היא גבוהה בהרבה מזו של יהודים. במהלך שנים רבות אפשר לראות כאן שלוש נקודות זמן שעליהם יש לנו נתונים ממכון ברוקדייל. בכל אחת ואחת מהשנים שנבדקו בולטת לרעה הקבוצה של גיל 24-18. תופעה די דומה אנחנו יכולים לראות גם בנושא של פתיחת תיקים במשטרה. יש כאן נתונים על תיקים גלויים, כלומר תיקים שרשום בהם חשוד או נילון. יש לנו כאן שוב ייצוג יתר של צעירים ערבים. 46% מהחשודים והנילונים בתיקים הגלויים הם לא יהודים. תופעה דומה גם בתת-קבוצות הגיל 24-18 שבולטות לרעה. גם כאשר אנחנו מחשבים לכל 1,000 נפש אפשר לראות שלא רק שהמצב הוא באופן קבוע לרעת הצעירים הלא יהודים אלא גם שהמצב הולך ומחמיר. אם בשנת 2000 ובשנת 2010 מספר התיקים הגלויים לכל 1,000 נפש היה פי שניים אצל לא יהודים אז בשנת 2023 הפער הוא כבר פי שלושה. כאשר מגיעים לשלב בהליך הפלילי של כתבי אישום אנחנו שוב רואים ייצוג יתר של לא יהודים הרבה יותר משיעורם באוכלוסייה. אותו דבר, ייצוג יתר של שיעור הלא יהודי בקבוצת הגיל 24-18. הוועדה ביקשה נתונים לא רק על חשודים ונילונים לא יהודים אלא גם על קורבנות. לא קיבלנו מהמשרד לביטחון לאומי וגם לא את הנתונים שביקשנו על סוגי העבירות, על הטיפול בתיקים וניסיון להשוות לקבוצות גיל אחרות. אני כן אראה לקראת סיום שני סוגי נתונים אחרים שמתייחסים קצת לקורבנות ולטיפול בתיקים. אחד מהם הוא נתונים שפורסמו השבוע בסקר הביטחון האישי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנזכרים בו ערבים. הם חוששים במידה רבה או במידה רבה מאוד להיפגע מאירועי פשיעה או אלימות באזורי המגורים שלהם. כאן זה לא ממוקד דווקא בצעירים כפי הגדרנו אותם עד עכשיו עד גיל 35 אלא בני 20 ומעלה. עדיין יש טעם להביא את הנתונים אלה. יותר מרבע מהערבים חוששים להיפגע מפשיעה או אלימות. זה נתון גבוה בהרבה מאשר בחברה היהודית שעומד על 15%. הקו האדום שהוא 17% מראה את הנתון הארצי. נתונים נוספים שקשורים לטיפול בתיקים נוגעים לפענוח תיקי רצח. זה לא ממוקד בצעירים אבל מצאתי לנכון להביא את הנתונים האלה. כל הגילים פה. מדובר על נתוני עשור כאשר במהלך העשור בין 2023-2014 שיעור הפענוח של תיקי רצח של ערבים הוא מחצית משיעור הפענוח של תיקי רצח אחרים. מה שרציתי להראות בשקופית האחרונה הוא פירוק של הנתון הזה לפי שנים. כאן אנחנו יכולים לראות שהמצב הולך ומחמיר. אם בשנים 2017-2015 שיעור הפענוח היה בערך ב-20% גדול יותר אצל נרצחים יהודים הרי שבשנים האחרונות מ-2021-2020 הפער בין היהודים לערבים הולך וגדל ואנחנו מגיעים לפערים של פי שניים, פי שלושה ופי ארבעה בשיעורי הפענוח כפי שמתבטא בהגשת כתבי האישום. זה המדד של המשטרה של פענוח. אני רק אזכיר לסיום שהגדלת שיעור הפענוח של מקרי רצח היא אחד היעדים שבאופן עקבי כבר כמה שנים מופיע בספרי תוכניות העבודה של הממשלה. היעד היה להגיע ל-36% וזה לא קורה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש לומר שממה שאני קוראת ושומעת ישנם מקרים רבים שמתועדים ומביאים ראויות וסימוכין ועדיין אין מעצרים ופענוח. פה אנחנו לא מדברים על פשיעה קלה אלא על רצח ופציעה חמורה של אזרחים. זה חלק מהגורם לאמון. זה גורר את זה שלא עושים תהליך מול המשטרה מתוך הידיעה שהיא לא מטפלת גם כשמביאים לה ראיות וסימוכין. << אורח >> נורית יחימוביץ' כהן: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה להודות על מחקר מקיף ורציני. זה חשוב שיונח בכנסת מחקר חשוב ומקיף כזה על תופעה כל כך קשה. אני רוצה לעבור ליוזמות אברהם, ללמא יאסין וינאל ג'בארין. תודה שאתם איתנו. (הצגת מצגת) << אורח >> למא יאסין: << אורח >> יש לנו מצגת. שמי למא יאסין מיוזמות אברהם. מתחילת השנה 154 מאזרחי המדינה נרצחו בנסיבות של אלימות ופשיעה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ראיתי הבוקר 156. << אורח >> נורית יחימוביץ' כהן: << אורח >> 159. << אורח >> למא יאסין: << אורח >> יש נתונים שונים אבל אני אגיד שהשוני בנתונים נובע ממקרים שעדיין בחקירה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה הנסיבות, בעצם. << אורח >> למא יאסין: << אורח >> אני חושבת שאין צורך להגדיל את המספרים כאשר הם ככה גדולים מאוד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בכל מקרה מעל 150 אזרחים. << אורח >> למא יאסין: << אורח >> חשוב להגיד שזה קרה ב-127 מקרים. הסיבה שהמקרים הם פחות ממספר הנרצחים היא שיש לנו מקרים של רצח כפול או משולש כמו המקרה שהיה באבו סנאן של שלושה בחורים שנרצחו בתוך קיוסק שהם ישבו בו. אפשר לראות מהגרף שישנה עלייה ניכרת, כמו שחברת הכנסת לזימי ציינה בהתחלה, משנת 2021 עד 2022. עדיין היו מקרי רצח אבל אי אפשר להשוות את המצב למה שקורה עכשיו. 128 קורבנות נורו בנשק חם. 112 בגילי 35-18 שזה הפילוח של הצעירים והדבר מהווה כ-60% מסך הקורבנות בחברה הערבית מתחילת השנה. 15 קורבנות נשים לעומת 5 נשים בתקופה המקבילה אשתקד. קפיצה של 200%. נתון מעניין שאנחנו מציגים לראשונה הוא ש-29 קורבנות נרצחו מחוץ ליישובים שלהם. אי אפשר להסתכל על נושא של הפשיעה במשהו שהוא תחום בגבולותיו של יישוב או כפר מסוים אלא שאנחנו רואים שזה קורה ברחובות, בשטחים פתוחים וביישובים יהודיים. צריך להסתכל על הבעיה כבעיה אזורית ולא בעיה שהיא אך ורק של החברה הערבית. אני רוצה להראות לכם תוכנית שקידמנו בנגב בתמיכת הקרן לביטוח הלאומי. לקחנו צעירים בגילים 21-18 והכשרנו אותם בכל הנושא של ביטחון אישי והתמודדות עם מצבי קיצון ומצבי לחץ בחיי היומיום. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כמה צעירים הגעו לתוכנית? << אורח >> למא יאסין: << אורח >> 671 צעירים. הרוב היו נשים. אחרי שסיימנו את התוכנית של שלוש וחצי שנים יצרנו קשר עם כולם כדי לשמוע איפה הם נמצאים היום. ראינו ש-45% וקרוב ל-46% מהם השתלבו בתעסוקה. קרוב ל-40% השתלבו בתחומי התנדבות. תיכף אני אפרט אילו תחומים וקרוב ל-16% בלימודים. מי שהלך לתחום האקדמי הלך ללמוד נושאים שקשורים לחינוך, עבודה סוציאלית וסיעוד. הצד השני הוא שיטור, כיבוי אש ורפואה חירום. לדעתי, מה שמחבר בין שני הפילוחים הם ששניהם נתינה בחזרה לקהילה ולציבור. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה שאני מזהה הוא השתלבות בשירות הציבורי. << אורח >> למא יאסין: << אורח >> סוגי העבודה העיקריים היו תעשייה וייצור, תחבורה ושירותים ועבודה קהילתית וחברתית. הרבה עבדו במעונות יום, מרכזי יום לקשישים או לנפגעים. היו הרבה חירום והצלה, אומנות ומדיה וכמו שאמרת מגזר ציבורי. החלטתי להביא תמונות מהבוגרים שלנו כי לדעתי זו הדרך הכי טובה להמחיש את העשייה בשטח. אני רוצה שתסתכלו על התמונה של הבחורה לינא זבארגה בוגרת הקורס לביטחון אישי וכיום עובדת במד"א ואפילו לומדת להיות נהגת האמבולנס הראשונה בחברה בדואית בנגב. לדעתנו זה נהדר וזה קרה רק כי היה מישהו שהאמין בנערים האלה ולקח אותם בשתי ידיים בתקופה הקריטית, כמו שציינה ד"ר נורית. בתקופה הקריטית בין גילי 21-18 והראנו להם שיש אופק. הסיבה להראות את זה היא כדי להגיד שממשלה ולכל מי שנמצא פה שאם מתערבים אז אפשר להביא לשינויים. תודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בצדק מדברים פה על הסיפור החברתי, המוסרי והלאומי אבל בסוף זו השקעה שחוזרת בתמורה למשק. השתלבות בתעסוקה. הרצח והפשיעה הם יקרים לנו לא רק בחיי אדם אלא פוגעים בכלכלה, בהשתלבות, בהכנסות המדינה ובהוצאות המדינה לעומת זה. כשאנחנו מסתכלים על זה אנחנו אומרים שכך נראית צמיחה, כך נראה פריון, כך נראה שוק עבודה נורמטיבי. גם את זה צריך לשים פה. זה כסף שחוזר אלינו. ההשקעה הזו היא השקעה לגמרי שהיא משתלמת וטובה לנו. תודה רבה. אתה רוצה להוסיף משהו, ינאל? << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> אני רק להוסיף שהשבוע חגגתי 28 ובקרוב אני מתחתן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מזל טוב. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> תודה רבה. אנחנו כמשפחה נכנסנו לרשימה השחורה הזו. זה נכנס אלינו כמשפחה במרס האחרון. מחמוד ג'בארין, בן הדוד שלי נרצח. אבא שלו הגדיר אותו כשהיד הפלאפל כי היה נרצח בזמן שהכין פלאפל בעבודתו רגע לפני שבירת הצום. זה לא רק שלושה ימים של אבל. זה ממשיך איתנו עד היום. אנחנו מבטלים מסיבות שמחה, אנחנו חושבים איך אנחנו מאחדים את המשפחה מחדש ועדיין אין חשודים שנעצרו. אין שום פיענוח. לצערי, אנחנו מקרה בוחן. אנחנו לא הסיפור אבל אנחנו מקרה בוחן של מדיניות של כשלון לאורך השנים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה ששיתפת אותנו. אני משתתפת בצערך ובצער המשפחה. אתה אומר שאתם לא רק בתוך הסטטיסטיקה של הרצח אלא גם בסטטיסטיקה של העדר הפיענוח. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> זה ביחד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תמר שקיר זועבי מחברת אלפנאר – תעסוקה, כלכלה וחברה. תמר? << אורח >> תמר שקיר זועבי: << אורח >> בוועדה הקודמת הצגנו בהרחבה את העשייה שלנו באלפנאר לקידום התעסוקה. אני פחות אחזור על הדברים אבל מה שבטוח בכל מה שקשור בנושא הצעירים נשמח מאוד גם להביא באחת הוועדות הבאות את מקרה בוחן שקידמנו לאחרונה גם בנושא חוסר מעש ובנושא הצעירים בצורה יותר מובנית באופן כללי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בהחלט. אמרנו גם שנעשה דיוני מעקב אז אנחנו בוודאי נהיה בקשר. עו"ד ראויה חנדקלו? << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> ראויה חנדקלו, מנהלת מטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות בוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה שאת פה. << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> תמיד כשמציגים את הנתונים ללא קשר אם זה ארבעה למטה או ארבעה למעלה בסופו של יום צריך לזכור שמדובר בחיים, אנשים ומשפחות. המספרים האלה הם רק קצה הקרחון למה שקורה בתוך החברה הערבית. אני חושבת שהצעירים היום הם לא רק כמעט 70% מהנרצחים אלא אם מסתכלים על המעצרים ואולי המשטרה יכולה להגיד על זה יותר טוב מכולנו, רובם קטינים וצעירים. זה בפן הראשון. הפן השני - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את אומרת שכניסה לפשע בגיל יותר מוקדם מאשר אנחנו - - - << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> נכון. אני יודעת שהוועדה מתעסקת בענייני צעירים וכאשר מדברים זה מגיל 18 אבל אני חושבת שהרגע הקריטי הוא לא 24-18. זה מאוחר מדי. במציאות הנוכחית שלנו אנחנו מדברים על ילדים בבתי ספר ועל נערים. דוח הנערים בצל הפשיעה שעשינו לפני פחות משנה הוא דוח שבעיניי מראה תמונה קשה מאוד. לא מדברים רק על ילדים שאין להם מענים. אני חושבת שהמושג חוסר מעש הורחב והוא אולי דייק את המציאות של החברה הערבית לפני כמה שנים אבל הילדים האלה או הצעירים האלה נמצאים במעש. מי שלא נמצא לא בהשכלה, לא התעסוקה המוכרת ולא רשום בביטוח הלאומי – יש לו תעסוקה. הוא עסוק. הוא נמצא בשדה של הפשיעה ומקבל את השכר שלו בשחור ובעיניי מחזיר רעה לחברה שלו ולחברה כולנו. כולנו מפסידים אותם ואותן. הדבר המסוכן של לחיות בצל הפשיעה – זו הנורמה. אתה רוצה לשרוד. כשאתה רוצה לשרוד אתה משתמש בכל הכלים העומדים לרשותך. 15% או 16% של פענוח זה לא רק כשלון של המשטרה שאנחנו מצביעים אליה אלא אני חושבת שזו אמירה ברורה מאוד לצעירים ולילדים האלה ששווה לכם להיות בעסק. שווה להיות בעסק הזה כי השיקול הכלכלי אל מול להיתפס – השיקול הכלכלי ינצח כי אף אחד לא תופס אותך ואתה מתעשר. אנחנו יודעים את האתגרים והקשיים של שוק התעסוקה שהחברה הערבית מתמודדת איתם. בעיניי, מה שיותר מסוכן הוא המודלינג של הצעירים ושל הנערים בחברה הערבית. אם תשאלו נערים וצעירים בחברה אז המודלינג שלהם היא לא ינאל, היא לא למא, היא לא שירין ולא תמר אלא כל רשימת שמות של העבריינים שאנחנו יודעים עליהם ואלה שאנחנו לא יודעים. הם עוקבים אחריהם. מכירים את שעון רולקס שלהם, את הרכבים - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> איך את מסבירה את זה? זו נקודה חשובה מאוד. את אומרת שהתחלפו היוצרות. במקום המודל של הדבר שאנחנו נושאים אליו עיניים, את אומרת שזה הפך לדמויות האלה. איך זה קורה? << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> חברת הכנסת לזימי, את התחלת בזה שאמרת שזה מכלול גדול. הצעירים האלה חיים במציאות. במציאות הזו המקום והכבוד הוא לכוח. כשאין שלטון חוק וכל אחד לוקח את החוק לידיים אז העבריינים האלה הם הדמות שאנשים מעריצים. יש להם כסף ויש להם כוח. אנשים משתמשים בשירותים שלהם. המקום של הנערים - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> התחלפה הסמכות. אין סמכות לחוק. << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> נכון. קל לנו תמיד לזרוק את הדברים על נערים בסיכון. אולי אנשי החינוך יתלו אותי על זה אבל אני חושבת שהיום כל הנערים והצעירים בחברה הערבית הם בסיכון. גם כי הם נרצחים בפוטנציאל אבל גם כי הם מועדים לפשיעה וזה לא קשור להשכלה. כל הזמן שמים את החץ על הילדים שלא נמצאים בשדה של האקדמיה ובשדה של התעסוקה אבל אני חושבת שהיום גם אנשים משכילים מועדים לפשיעה ומשתמשים בהם בארגוני הפשיעה. אני חושבת שהדיבור על הצעירים צריך להתחיל מנקודת בתי הספר, לדבר על הנערים ועל אילו מענים נותנים להם. גם לגבי יתומים. ישנם יותר מ-1,750 ילדים ונערים, וזה מספר לא מדויק, מתחת לגיל 18 שהם יתומים. היתומים גדלים ללא מענים של טיפול נפשי, לא מענים הוליסטיים והם גדלים להיות צעירים. אנחנו שואלים את עצמנו מה קורה לצעירים האלה. אני רוצה לסכם שהדיון הזה חשוב למרות שאנחנו לא רואים שום חבר כנסת שיושב היום בדיון הזה. זה בעיניי אמירה חשובה מאוד. האקס טריטוריות שדיברת עליהן, אני חושבת שהחברה הערבית היום אקס טריטוריה במה שקשור לשלטון החוק. הילדים והצעירים מבינים את זה. זה לא רק הפסד של החברה הערבית אלא הפסד של כל החברה הישראלית. זו לא רק הכלכלה אלא גם העתיד. אנחנו מדברים על עתיד של שתי חברות אחת בתוך השנייה ואנחנו יכולים לדמיין לאן העתיד הזה הולך. אולי בדיון הבא צריך לעשות את הרצף של המענים מנערים כי גם הם נמצאים בפשיעה עד גיל 39 ולא למקד את זה רק באנשים שהם - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נקודה חשובה. הסיכון נמצא בגיל הרבה לפני 18. צריך לעצור את זה בגילי הנוער. זה עצוב אבל זו נקודה חשובה. תודה. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> יש בשבוע הבא דיון חשוב להיערכות לשנת הלימודים. אני גם נתייחס לזה שם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה חשוב. אני רוצה להזמין את ד"ר מאזן אבו סיאם, משנה לראש העיר רהט שהגיע אלינו. אתם בנגב במציאות מורכבת הרבה יותר. אשמח שתרחיב. << אורח >> מאזן אבו סיאם: << אורח >> תודה רבה לך על הזימון. אני רוצה לדבר על הנושא מנקודת המבט שלי. היא אמרה שאין פוליטיקאים נוכחים אבל עצם זה שהדרג מקצועי של משרד הממשלה נמצא פה הם אלה בסופו של דבר מתווים את המדיניות ומתווים את הדרך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << אורח >> מאזן אבו סיאם: << אורח >> אני רוצה לדבר בכלל על הפשיעה בחברה הערבית מנקודת המבט שלי ומאיפה זה התחיל. אם אנחנו חוזרים אחורה בגרפים אז זה התחיל משנת 2009, 2010 ועלה עד השנה הזו. השינוי הזה בא במקביל עם הכניסה של המדיה החברתית בתוך החברה הערבית. פתאום נכנסו למדיה וגילו שיש עולם מקביל וכולם רוצים להיות דומים לעולם המקביל. עצם זה שאנחנו מדברים על אוכלוסייה במצב סוציואקונומי נמוך והבנקאות לא הישראלית לא מיטיבה איתם אז מטבע הדברים הם פונים לכל מיני חברות לוקשים וחברות עבריינים כדי לקחת הלוואות. הם לא יודעים ולא מבינים שההחזרים החודשיים שהם עושים זה בקושי 30% מסך כל הריבית שהם מחזירים ולא רק הקרן ולכן אנשים מסתבכים. יש שוני גדול בין הפשע בדרום לבין הפשע בצפון. בצפון זו יותר הסתבכות כלכלית עם ארגוני פשע, יותר פרוטקשן. כל מי שיש לו עסק שמכניס כסף אז מתלבשים עליו ומבקשים ממנו לשלם אחוזים לחברות האלה. זה המימון שלהם. בדרום הבעיות יותר חברתיות. זה לא עניין כלכלי אלא בעיות של צעירים שמסתבכות ומגיעות לרצח ורצח גורר רצח. כך הלאה. הפרוטקשן בחברה הבדואית שונה ביחס לחברה בצפון. אני לא מאמין שיש פרוטקשן במהות המילה של פרוטקשן בחברה הבדואית. מטבע הדברים יש פיתוח ענק, יש חברות שמתעסקות בשטח וכל אחד שיש לו חברה שמפתחת בין אם זה בניינים או עסקים ויש לך ציוד שעולה מאות אלפי שקלים אז אתה פונה לחברת שמירה שנותנת לך שמירה. היא חברה חוקית לחלוטין. יש כאלה שחוסכים קצת כסף והולכים לאנשים פיראטיים שאין להם ניירת של עוסק מורשה כדי לתת לך חשבונית של דבר. הדברים האלה מסתבכים. בסופו של יום הוא לא משלם לבחור הצעיר ששמר על המתכת או שמר על הצבע או שמר על העץ. הדבר הכי קל הוא ללכת למשטרה ולהתלונן על פרוטקשן. כל מי שמגיש תלונה על פרוטקשן בדרום, דבר ראשון צריך לשאול אותו מי שמר על האתר. אם יש לך שמירה על האתר אז אף אחד לא יבוא לנדנד לך ולבקש ממך כסף. פתרון הבעיה חוזר להיות הכל עניין של כוונות וסדר עדיפויות. האם המדינה מתכוונת לפתור את הבעיה בחברה הערבית. הרי היא תופסת אופי והרוצחים נהיים סדרתיים יותר ומקצועיים יותר והם אפילו לא עובדים בעצמם אלא יש להם חברות ביצוע. לא הם מבצעים בעצמם את הרצח אלא נותנים הוראות להוריד את זה, לפצוע את זה, לשים אותו על כיסא והכול במחירון. אנחנו מדברים ביוזמות אברהם על רציחות אבל על כל רצח יש שלוש או ארבע פציעות לפחות. הפציעות האלה הם פצעי ירי. לחלק יורים בראש, בחזה או ברגליים. הם נטל למשפחה, נטל למערכת הבריאות ונטל למדינה למשך הרבה מאוד שנים ואף אחד לא סופר חוץ מהרציחות. בשלוש שנים האחרונות הם הולכים גם לסטטיסטיקה שלהם. 600 רציחות. זה המספר הכי גבוה בעולם. מדובר על מדינת חוק. אם המדינה מתכוונת היא יכולה לעצור את הרוצחים. ראינו בחודשי אוקטובר-נובמבר – אומנם זה היה אחרי האירוע המצער של 7 באוקטובר – אבל בחודשים אוקטובר ונובמבר 2023 היו אפס רציחות בחברה הערבית. למה? כוחות האכיפה נכנסו לחברה הערבית וכל מי שמרים נשק ויורה באוויר - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מאזן, אתה יכול להסביר לי איך זה בא לידי ביטוי כשנכנסו בנובמבר. זו נקודה חשובה. << אורח >> מאזן אבו סיאם: << אורח >> כוחות האכיפה התפרסו בכל החברה הערבית וביישובים הגדולים במיוחד. אנשים ידעו שיש פתאום בעל בית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה לחדד. אתה אומר פה נקודה שהיא נקודה מכרעת. בגלל החשש מהתפרצות בחברה הערבית אחרי 7 באוקטובר אז נכנסו כוחות. זה גרם שגם הרצח והפשיעה הרגילים כביכול צומצמו לחלוטין. << אורח >> מאזן אבו סיאם: << אורח >> הם יכולים לאמת את זה. זה הגיע לאפס לרציחות. מ-7 באוקטובר עד 20 בנובמבר לא היה רצח אחד בחברה הערבית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה זוקף את זה לנוכחות המשטרתית והמדינתית בתוך המקום. כשהייתה, אז לא היו מקרי רצח. << אורח >> מאזן אבו סיאם: << אורח >> חד משמעי. ראש עיריית לוד אמר לפני חודש שהמדינה מעודדת את זה שהערבים יחסלו אחד את השני. חבר'ה, עם כל הצער, זו ההרגשה של 2 מיליון אזרחים ערבים במדינה. אם אנחנו מסתכלים על החברה הערבית ביומיום משעה 08:00 עד 20:00 הרחוב הוא לאזרחים ולתושבים ובלילה הוא לעבריינים. אתה לא יכול להיכנס למקומות הומי אדם, אתם לא יכול להיכנס למסעדות, אתה לא יכול להיכנס לבתי קפה כי יכול להיות שתמות, שתרצח בגלל שנמצאת במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. אני חבר מועצת העיר כבר 12 שנה. בארבע, חמש השנים אחרי השעה 20:00 אני והילדים שלי וגם רבים אחרים לא יוצאים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כשסיפרת לי את זה הזדעזעתי. << אורח >> מאזן אבו סיאם: << אורח >> סיפרתי את זה מספר פעמים. אם יש לי חבר אני הולך אליו הביתה אבל אני לא הולך למקום ציבורי בעיר שלי. כך הרבה מאוד ערבים במדינה. המדינה חייבת לשנות פאזה. לקחת לפחות את היישובים הגדולים שיש בהם מעשי רצח כמו רמלה, לוד, רהט, שפרעם, נצרת ואום אל-פחם כפיילוט. אין מצב שהמדינה הזו תכשל בדבר כזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בנצרת לא מצליחים לפנות אשפה בגלל ארגוני אשפה אז אתה מדבר על - - - אובדן ריבונות מוחלט. << אורח >> מאזן אבו סיאם: << אורח >> זה עניין מסורבל אחר. כשהמדינה מתכוונת היא יכולה. תודה לכם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מסכימה איתך אבל אני אומרת שהגענו למצב כל כך קיצוני שרשויות חוששות לתפקד בגלל המצב של ארגוני הפשיעה. << אורח >> מאזן אבו סיאם: << אורח >> לפני חודשיים השתלטו כמה עבריינים על העירייה והיה ירי לעבר העירייה. שרפו לראש העיר טלאל אל-קרינאווי את הרכב שלו וירו על הרכב שלו מספר פעמים. ביום שהיה השר בן גביר בביקור כדי לפקח על הריסה של קרוון ירו פצצה על עיריית רהט והוטמן מטען. השר לא הגיע לבקר ולברר. אומנם אנחנו יושבים שם אבל המבנה הוא מבנה של המדינה. הוא לא רכוש שלנו. כשאנחנו נמצאים שם אנחנו בשליחות המדינה והממשלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה לא צריך להסביר את זה. אתה אזרח המדינה. זה ברור. לא צריך לבקש טובה שהמדינה תגן מפני רצח. זה טירוף. זה טירוף שאנחנו במצב הזה שאתה צריך להסביר שמבנה של עירייה הוא מבנה של מדינה. << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> אני רוצה להוסיף משפט שלא התייחסנו לצעירות הערביות. כל הזמן אנחנו מדברים על הצעירים הערבים אבל אנחנו רואים עלייה גם בהשתלבות ובפגיעה בנשים בתוך מעגל הפשיעה ואלימות וגם על זה צריך לשים את הדגש. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון מאוד. אני עוברת לסומיה בשיר מעוגן לעתיד. תודה, סומיה, שאת פה איתנו. << אורח >> סומיה בשיר: << אורח >> בוקר טוב, אני סומיה בשיר. אני מתנועת עוגן לעתיד ורכזת החברה הערבית בנשים עושות שלום. תודה רבה, חברת הכנסת לזימי, עמיתים ועמיתות יקרים. אני לא מגיעה כאן כפעילה חברתית או כאשת חינוך או כאשת מקצוע אלא אני מדברת מתוך הלב שלי כאימא ערבייה, כשאישה שצופה מדי יום בעיניים של בני נוער שמבקשים רק תקווה. שמבקשים להראות, להישמע ולהרגיש שייכים. לא מתוך ספרים אלא מתוך החיים ועשייה של שנים בטיפול רגשי. אני מטפלת רגשית ומלווה בני נוער. זוהי עבודה קהילתית עמוקה. אני רואה מקרוב את הכאב, את הפחד ואת האכזבה מהמערכת. כאשר נער או נערה פוגשים ברחוב את האלימות ולא את המדינה זו לא אשמתם. זו תוצאה של מערכת שלא רואה אותם בזמן. האלימות לא מתחילה ברחוב. היא מתחילה כשאין אוזן קשבת, כשאין מסגרת וכשאין אמון. אנחנו הפכנו לבלתי נראים ושקופים למדי. האלימות שאנחנו רואים היום לא צומחת בוואקום. היא תוצאה ישירה של ריק, של הזנחה רבת שנים, של מחסור במסגרות, בתקציבים ובתקווה. אני רואה כאן את כל משרדי הממשלה. כבוד כולו שלי לפגוש אתכם אבל יש לנו מחסור במסגרות ובתקציבים ובתקווה שלנו כאזרחי מדינת ישראל. הבעיה הזו היא לא הבעיה של החברה הערבית אלא היא בעיה לאומית שמחייבת מדיניות אמיצה. לצד המצוקה אני גם רואה יום-יום כמה כוח, חוכמה ויופי יש בנוער שלנו. הם לא הבעיה. אני חושבת שהם ההזדמנות. כולנו צריכים לחשוב כך. הם צריכים אותנו והם צריכים מדיניות אמיצה. על האלימות החברה הערבית. אני ביקשתי בוועדות הקודמות להכריז על מצב חירום בחברה הערבית אבל כאן לגבי הצעירים אני נוקטת בזהירות רבה. אני מבקשת הקמת מרכזי נוער חינוכיים וטיפוליים. אם יגידו שיש אני אומרת שלא. אני 27 שנים בשטח. עבדתי מהצפון ועד הדרום – אין דבר כזה. אם מוקם הוא לא מיישם את המטרה לשמה הוא הוקם. תוכנית חינוך רגשי והתפתחות אישית בבתי ספר לאור העובדה שאנחנו ישנים לקול יריות בלילה וקמים בבוקר לחדשות של רצח. זה יום-יום והפך לחלק מהשגרה שלנו. תוכנית לאומית רב-תחומית לצעירים שבסיכון עם שיתוף פעולה אמיתי בין מערכות חינוך, רווחה, בריאות וקהילה וכן קידום מנהיגות צעירה בשותפות אזרחית יהודית-ערבית. אנחנו חייבים את ההשתתפות הזו. היום הצעירים היהודים והצעירים הערבים מסתגרים לתוך עצמם ואחד פוחד מהשני. הגיע הזמן שמשרדי הממשלה וגם הארגונים החברתיים ינקטו עמדה ויתחילו ביוזמות כאלה. אנחנו לבד בשטח לא יכולים. תקצוב דיפרנציאלי לרשויות הערביות עם ליווי. אני מאמינה בכל ליבי מתוך ניסיוני כמטפלת וכאימא. אני אימא לחמישה ילדים. הבכורה שלי בת 22 והקטנצ'יק הוא בן 14. עברתי את כל המהלכים האלה לשמור על הילדים בריאים מבחינה התנהגותית. זו מלחמה בפני עצמה לקום בחברה הערבית. אם נדע להסתכל על הצעירים שלנו בעיניים בגובה הלב נוכל לעצור את המעגל. תודה לך, חברת הכנסת לזימי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה, סומיה. תודה שאת פה איתנו ותודה על המילים. אני רוצה לעבור לגבעת חביבה. דקלה תומר. דקלה תודה שאת איתנו. << אורח >> דקלה תומר כיאל: << אורח >> תודה רבה, חברת הכנסת לזימי, על כל מה שאת עושה בתחום. אני רוצה להתחיל אחרי הצגת המחקר של ד"ר נורית, מדהים שהמדינה מחלקת ליהודים ולא יהודים. אני רוצה להביא את השטח. אנחנו בגבעת חביבה מפגישים בני נוער יהודים - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> דקלה, יש לך אולי הצעה אחרת? איך אפשר לפלח ללא חלוקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יהודים וערבים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> על ההגדרה ולא עצם החלוקה. << אורח >> דקלה תומר כיאל: << אורח >> כן. ההגדרה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> צריך להבין מה קורה בחברות שונות אבל הבנתי אותך. << אורח >> דקלה תומר כיאל: << אורח >> אני רוצה להביא את השטח. אנחנו בגבעת חביבה מפגישים בני נוער וצעירים מהחברה הערבית והיהודית בתקווה לקידום חברה משותפת. לראות להם את הערכים המשותפים, להעלות להם את המוטיבציה להיות פה ביחד. לאחרונה לאור המורכבות שיש בעקבות המלחמה, הקשיים וטראומה שעוברים בני הנוער שלנו בשתי החברות מתווסף לה פחד, חרדה ואימה של בני הנוער הערבים מהמציאות היומיומית שלהם. כשאנחנו באים לדבר איתם על הערכים אנחנו שומעים אמירות כמו על אילו ערכים אתם מדברים. אנחנו בכלל לא שם. אנחנו פוחדים לצאת מהבית. דיברתם קודם על החוויה של לא לצאת בערב מהבית היום זה כבר בשעות היום. חבר'ה צעירים מספרים שאם פעם הם היו קונים את הלחמניות בבית אז היום כבר לא שולחים אותם למאפייה כי ההורים עושים חישוב. על המאפייה הזו כבר ירו, אז אליה אתם כבר לא הולכים יותר. אלה בסכסוך אז אתם לא הולכים לשם יותר. בקיצור, אתם לא יוצאים מהבית. פעם היו צעירים שההורים אולי חששו לשלוח אותם למפגש כזה, היום הם מעדיפים שהם יגיעו אלינו מאשר שהם יהיו בכפרים ובערים שלהם כי שם הם הרבה פחות בטוחים. סיפורים קשים מאוד. אני חושבת שחייב להיאמר ולהישמע בקול גדול שצעירים היום בחברה הערבית לומדים ומשקיעים המון בהשכלה אבל לא כדי להישאר פה. סיפרה לנו אחת הבנות מטמרה שכאשר היא הייתה צעירה יותר ההורים שלה כל הזמן היו אומרים לה תלמדי. את תלמדי בטכניון ולכן תלמדי ותשקיעי בלימודים. היום הם אומרים לה תלמדי טוב יותר כי אנחנו שולחים אותך לגרמניה ברגע שאת מסיימת את בית הספר. האדוות שיש - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את אומרת שזה נובע לא רק בגלל היעדר אופק תעסוקתי אלא מחשש אמיתי לחיים לנוכח מה שקורה. << אורח >> דקלה תומר כיאל: << אורח >> חד-משמעית. אם פעם ההורים חשבו שהשכלה טובה תדאג להם לתעסוקה טובה, היום לא. אני רוצה שתלמדי ותשקיעי אבל אני לא רואה את העתיד שלך פה. הרבה מאוד צעירים יושבים ומשתפים אותנו שהם פוחדים דווקא בגלל שאבא שלהם הוא עורך דין מצליח או רופא מצליח למשל. הם יודעים שהסיכוי שלו להירצח גבוה יותר. אם מישהו מבני המשפחה יסתכסך אז הם יודעים שהם מחפשים את האדם היקר ביותר - - -. אנחנו פוגשים אותם בגיל 16. דיברתם קודם על 18 ומעלה. אנחנו פוגשים אותם בגיל 16. אנחנו פוגשים בני נוער בחרדה קיומית שחלקם אפילו אומרים אני יודע שזה יגיע אבל אני לא יודע מתי. מתי זה יהיה אח שלי, מתי זה יהיה אני. ברור שזה יגיע. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> דקלה, את מעלה פה משהו שהוא מעבר לחרדה קיומית שזה נורא לשמוע את זה מבני נוער אבל את אומרת שככול שאני פורץ דרך, מצליח, משכיל ומשתלב – אני בסכנה יותר כי אם קורה משהו במעגל המשפחתי מחפשים לרצוח אותי. << אורח >> דקלה תומר כיאל: << אורח >> נכון. מחפשים את האדם "היקר" ביותר במשפחה, את המשכיל ביותר, את המוצלח כדי לפגוע באמת. הם מודעים לזה. לבני נוער כמעט בכל הכפרים יש מחירון. הם יודעים מה המחיר לכל פעולה. הם יודעים כמה יעלה אם רק ירו על בית, הם יודעים אם רק יפצעו. יש להם מחירונים שמסתובבים. כל אחד בסכנה בין אם להיפגע לבין אם להפוך באופן מיידי לחלק מעולם הפשע. בקלי קלות. זה נגיש מאוד-מאוד בצורה מפחידה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה אומר שתקופה רגישה יכולה לזמן בקלות את זה. התקופות הן מאוד רגישות לבני נוער. פתאום משבר בבית, פתאום משבר אישי. את אומרת שהכול כל כך פרוץ ומסתובב שהדרך לשם היא קלה מאוד כי חד-פעמי הופך להיות רב-פעמי. << אורח >> דקלה תומר כיאל: << אורח >> ונגיש בצורה מדאיגה מאוד. זה מדהים שהמשטרה לא מצליחה לפענח. אליי מגיעות רשימות. יצאה לי להיתקל ברשימה של הבאים בתור. מי אני? אני כלום, שום דבר ולא קשורה לאף אחד. אם אליי הגיע אז בטח ובטח שלמודיעין במשטרה יכולות להגיע רשימות והם יודעים הרבה יותר ממה שהם באמת עושים. זה הדבר הבא והאחרון שאני רוצה לומר שמה שמדאיג אותי כאזרחית וכאדם שמעורב מאוד הוא שהייתי רוצה שלצעירים יהיה אופק וטוב פה. אם אני רוצה לחנך אותם לחברה משותפת אני צריכה שיהיה להם אמון בי והאדם או הארגון שאמור להגן עליהם זו המשטרה. הם אומרים שהם לא מאמינים במשטרה. הם פוחדים מהמשטרה, הם לא סומכים עליה. זה נאמר פה כבר קודם שלמשטרה אין אינטרס לעזור להם. המשטרה נגדם. אז על מי הם יסמכו? על איזה מבוגר אחר מעבר להורים הילדים יסמכו שהוא יהיה שם בשבילם? למה שהם יסמכו על המדינה וירצו לקחת חלק להיות אזרח פעיל ושותף ומאמין בחברה משותפת? למה? למה שתהיה איזושהי תקווה אם את הדבר הכי בסיסי כמו ביטחון ללכת בערב לקנות לחמניות אני פוחד או אפילו גם בבוקר? אני ממש זועקת. אני יודעת שכל מי שנמצא פה חושב ועוסק בחשיבה יום-יום איך לעזור לנוער הזה. אני ממש מצטרפת לזעקה הזו ואני מקווה שמפה נוכל לצאת עם איזושהי התחלה. תודה רבה לכל מי שמשתתף ותודה לך, חברת הכנסת לזימי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה, דקלה. אני רוצה לומר מילה טובה. החלק שלי להיכנס לסיפור ידיעת השפה העברית הדבורה היה דרך גבעת חביבה ממחקר שהזמנו. אנחנו חושבת שצריך לשים על כל הציר של הדבר - - - אני חושבת שחשוב שגם אנחנו נדע ערבית בשביל החיים המשותפים אבל כשצעיר ערבי לא יודע עברית הוא חסום. הוא חסום לראיון עבודה, נשירה מהאקדמיה, נגישות תעסוקתית והשכלתית. בעצם כולאים אותו לסיפור ההשתלבות והכניסה. זה הרבה יותר חמור במובן הזה כי השפה היא הבסיס של ההזדמנות השווה. אפשר לדבר על הרבה תוכניות אבל מי שלא יודע לדבר לא יוכל לעשות את הצעד הכי בסיסי. היה פה דיון משמעותי מאוד בנושא הזה ואני שמה את זה על השולחן כי באמת משמעותי ואני רואה בזה חלק מהותי ומרכזי ומבטיחה להמשיך לעסוק זה. תודה רבה לכם. << אורח >> דקלה תומר כיאל: << אורח >> אם פתחת את הדלת החשובה הזו אז חלק העניין של הירידה במוטיבציה ללמוד השפה העברית מעבר למלחמה והדברים נוספים שקורים מסביב הוא בדיוק הזה. התחושה הזו שלמדינה לא אכפת ממני ולמה שאני ארצה ללמוד השפה. חייבים להחזיר להם את המוטיבציה. תודה רבה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה גם לכם ולעבודתם. אני אעשה פינג פונג. גם כדי לתת לנו מנעד. אני רוצה לעבור למשרד ראש הממשלה, מלאכי חסדאי. תודה, מלאכי, שאתה איתנו. המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. אני רוצה לפתוח בשאלה. מתי כונסה לאחרונה הוועדה המתמדת למיגור הפשיעה וועדת המשנה? כיצד המשרד מבטיח את תפקודן התקין לאור הפרסומים על החרמת השר לביטחון לאומי אם נציג ועד ראשי הרשויות מאזן גנאים ישתתף בדיון? האם נשקלת חלופה שתאפשר לדיונים להתקיים באופן סדיר וללא שיתוק מערכתי? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה שאתה איתנו. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> תודה על ההזמנה. אין לי כרגע את התאריך. הוועדה האחרונה של ועדת המשנה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית התכנסה די לאחרונה. זה היה ממש לא מזמן. אומנם בהתכנסויות אנחנו פחות טובים משנת 2024. אז היו ארבע התכנסויות של הוועדה והשנה אנחנו עומדים רק התכנסות אחת. כלומר בממשלה הנוכחית היו חמש התכנסויות שלה הוועדה אבל אין לי כרגע את התאריך. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בשנת 2025 הייתה התכנסות אחת למרות שזו שנה שאנחנו רואים אותה כשנת שיא נוספת לאחר שנת 2024 ולאחר שיא ב-2023 - - שיא של מעשי רצח. אנחנו לא מדברים על שיא שאנחנו מתגאים אלא שיא של חרפה. שיא ב-2023 של רצח, שיא ב-2024 של רצח, שיא ב-2025 אבל היא התכנסה פעם אחת. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> ב-2025, כן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה ממש עצוב. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לגבי עניינים של שרים, כנציג ציבור אני לא יכול - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה יכול להגיד האם עדיין יש חרם? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תסקור לי את הפעילות בבקשה ואיך אתם רואים את המצב. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מתוקף תפקידי אני עושה בקרה על החלטת הממשלה 549. אני אחראי גם התיאום הבין-משרדי. כל המשרדים מכירים אותנו. אני אחראי גם על היישום של ההחלטה. המצב הכללי בנושא הפשיעה בחברה הערבית הוא גרוע וגם את המובן מאליו אולי צריך להגיד – על אף שהמצב גרוע זה לא בהכרח מעיד על חוסר יישום או בעיות קשות ביישום החלטה כי דווקא היישום של ההחלטה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אז על מה זה מעיד? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> המצב גרוע מאוד וכנראה שההחלטה לא יכולה לספק לו את כל המענים הנדרשים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה היה כל כך חריג בממשלת השינוי שהייתה מגמה שונה ומה אתה אומר שונה במצבנו היום? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני אגיד שני דברים ואני אגיד את זה בזהירות. כאמור, כנציג ציבור אני לא יכול לבקר לא את הממשלה הנוכחית ולא את הממשלה הקודמת - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא, מקצועית. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> עדיף לא להכניס אותי לפינות האלה כי אסור לי. אגיד, ונורית יכולה לתקף את דבריי כי מרכז המידע והמחקר של הכנסת כבר עמד על זה, שהחזרה לעלייה בפשיעה בחברה הערבית המשיכה בימי הממשלה הקודמת. אם אסתכל על נתונים חציונים של מקרי רצח – רצח לא מעיד על הכול. זה קצה קרחון. למדיניות אין הבדל בין מקרה לרצח לניסיון רצח אבל זה לא ייכנס לסטטיסטיקה אלא רק איפה פגע הכדור. אם הולכים למקרי רצח שזה בכל זאת המדד אז אנחנו יכולים לראות שבין חציון ראשון של 2022 של הממשלה הקודמת לחציון שני של 2022 היו לנו בחציון הראשון 47 מקרי רצח וחציון השני 69 מקרי רצח. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> החציון השני הוא לאחר פיזור הכנסת. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אל תגיד לי לא. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> סוף החציון השני. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה מה שאמרת. סוף החציון השני. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> הכנסת התפזרה ביוני. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני יודעת את זה כי זה לפני לוחות ההשבעה שלי. אני זוכרת את זה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> עד שנכנסת ממשלה חדשה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בממשלת המעבר הייתה התרופפות וחזרה לרצח. אז אתה ממש נותן סימוכין למה שאני אמרתי פה. לא היה מוחזק. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> כאשר הייתה יציבות פוליטית - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חד-משמעית. בהעדר יציבות ארגוני פשיעה משגשגים. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני מלווה את החלטת הממשלה לכל אורכה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה נכנסת לזה ואני עונה לך. אתה התעקשת לתת את הנתון הזה על פיזור הכנסת ואיך זה השפיע ישירות לשינוי המגמה חזרה ואני אומרת דרשני. הייתה נוכחות, הייתה החזקה. ירדה הנוכחות והחזקה אז ארגוני פשיעה שהם לא אנשי חוק מזהים מגמה ועושים כברצונם. אם אין ריבונות אז אין ריבונות. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אפשר להיכנס טיפה למספרים אבל אני חושב שאנשי הנתונים יסכימו איתי שזו חריגה סטטיסטית שלא בהכרח - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה העלית אותה. לא היית חייב להציג את זה. בוא נעמוד על זה שממשלת השינוי הייתה עם מגמת ירידה. או שאתה רוצה שנתווכח על זה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא משנה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> משנה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לגבי מימוש ויישום של החלטת הממשלה אני אגע קצת בתמונה של התקציבים ושל יישום התקציבים. אסקור במהירות בלי להיכנס לפרטים את הפעולות שיש בהחלטת הממשלה שנוגעות לצעירים ספציפית. אגיד בשולי הדברים שמכיוון שרוב הפשיעה נעשית בידי צעירים אז החלטת הממשלה ככלל היא שכל התחומים נוגעים לצעירים אבל יש כמה פעולות בהחלטה שהן ספציפיות והמילה צעירים - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> איך אתם חוויתם את הקיצוץ של 15%? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> ניגע בזה בדיוק. החלטת הממשלה במקור כתובה כ-2.4 מיליארד ובפועל זה 2.3 מיליארד כי משרד העבודה לא היה יכול מלכתחילה להעמיד את החלק שלו מתקציב המשרד אז זה רק תקציב תוספתי. אנחנו נותנים 2.3 מיליארד. בשנת 2024 היה קיצוץ של 15% בתוכנית שלא כלל את המשרד לביטחון לאומי שהוא 1.5 מתוך 2.3 מיליארד. סליחה על המתמטיקה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כמה בסך הכול הקיצוץ? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אנחנו מדברים על קיצוץ של 4.3% מהחלטת הממשלה 549 שזה 98 מיליון שקלים. קצת יותר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זו מניפולציה בנתונים. אני שמחה שלא החילו על המשרד לביטחון לאומי את הקיצוץ אבל על השירותים שכן החילו - - - << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> הקיצוץ - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש פה נציגי משטרה ונציגי המשרד לביטחון לאומי וגם הם יגידו לכם שהם עושים עבודה ספציפית אבל היא בסוף לא עבודה נפרדת מהרווחה, מהחינוך, מהתעסוקה. זה מכלול ויש סיבה שזה מכלול. אי אפשר למגר ארגוני פשיעה רק עם עבודת משרד לביטחון לאומי. כשמקצצים 15% ביתר השירותים שאמורים למנוע הסללה לארגוני פשיעה, שאמורים לתת אופק, אתה אומר שקיצצנו במה שמייצרת למשטרה יותר עבודה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אבל לא הוספתם להם כסף. רק לא קיצצתם גם להם. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> כן. התייחסתי לתמונה הכללית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה גם להגיד משהו על קיצוץ באגף לביטחון קהילתי. אני נלחמתי על זה בתקציב. נאמר לפרוטוקול שיימנע הקיצוץ. לא נמנע הקיצוץ ונשלחו מכתבי פיטורין. אתה לא רואה בזה היקש? יש קיצוץ באגף שהוא אגף המניעה של המשטרה. אחד הדברים הכי טובים שהמשטרה לקחה על עצמה. לא להיות רק אכיפה וכוח הזרוע אלא להיות גם בתחום קהילתי-חברתי-מניעתי. זה בעיניי הדבר הכי החשוב. בסוף, משטרה טובה היא משטרה שגם יודעת למנוע בכלל ולעשות את התהליכים הקהילתיים. אם קיצצתם בזה עשיתם להם יותר עבודה שהיא גם לא אפקטיבית. מצד אחד הסללתם לארגוני פשיעה ואז אמרתם שלא קיצצנו למשטרה. יש לי ביקורת על פעילות המשטרה בהקשר של רצח ואלימות בחברה הערבית אבל פה אני רוצה להגיד שזה לא דבר טוב מה שאתה אומר. מצד אחד, יש קיצוץ אגרסיבי מהתקציב הכללי של הביטחון הקהילתי שגרר פיטורים המוניים ועוד רגע לפני החופש הגדול. זה מטורלל בעיניי. התקציב עבר. הקיצוץ היה לפני היציאה לחופש שהוא תקופת חוסר המעש הכללית בחברה ולא רק בחברה הערבית. מקצצים רגע לפני. אז אתה אומר שבסוף קיצצתם רק בכל המענים המשלימים שאמורים להקל על הפעילות המשטרה. אני רוצה לומר שזה די מניפולציה. בסוף תוכניות החומש של החברה הערבית הן החלטות הממשלה המיושמות ביותר והאפקטיביות ביותר שמייצרות גם התהליך. בסוף הגענו למצב לאומי כזה בגלל מציאות ארוכת שנים שלא מתוקנת בשנה, שנתיים, שלוש, ארבע אלא תתוקן בעשור ויותר. בלמנו את מגמת הירידה – מטורף. קיצצנו בתקציבי מענקי איזון – מטורף. בתוכניות החומש – מטורף לחלוטין. באגף לביטחון קהילתי. אני רוצה שתגיד לי איך לעלייה בנתונים אין קשר למה שהממשלה עושה. חד-משמעית יש קשר וקשר ממש ישיר, ברור וחד-משמעי. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> חברת הכנסת לזימי, אני רוצה להוסיף משפט אחד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוודאי. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> משרד ראש הממשלה שלח נתון מעניין על שיעור הביצוע של המשרדים הממשלתיים בשנת החולפת של 2024. רואים שם בתחתית – השר לביטחון לאומי, בן גביר והשרה לשוויון חברתי, מאי גולן שהם המשרדים האמונים עלינו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אגב, היא לא שלחה נציג. לפחות המשרד לביטחון לאומי שלח. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> 33% של ביצוע ומימוש בלבד. זה מה שמגיע לנו כאזרחים ערבים וכאזרחים שווים במדינה הזו? << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> לא צריך להסתכל על השורה התחתונה אלא צריך להסתכל גם על מה יש מאחורי הנתון הזה. אנחנו יודעים שיש הרבה ביצועים אבל אנחנו לא רואים את בשטח. השאלה מה המניפולציה של הנתונים והמספרים שקורית בדוחות האלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מלאכי, משרד ראש הממשלה לקח לעצמו את המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. בעיניי, זו סוגייה לאומית שראוי שהיא תהיה במשרד ראש הממשלה בגלל שהיא הגיעה למצב קצה, קיצוני ולא פשוט. אני באמת רוצה לשאול אתכם מה הבשורה כי בינתיים אנחנו לא רואים בשורה אלא מגמה חריגה שהיא זולגת לכל החברה הכללית. בסופו של דבר היא מראה על מדיניות – אני רוצה להגיד משהו קשה – מדיניות שהיא לא רק לא רוצה לבלום אלא אפילו מדיניות מכוונת. מערב פרוע. בוא תיתן לי איזושהי בשורה ומה אתה יכול להגיד לנו פה בדיון שנעשה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> כשהמצב כל כך גרוע אני יכול לדבר על כל מיני דברים טובים שנעשו אבל אין הרבה במה להתפאר. יש הרבה עשייה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מקבלת. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> כל האנשים הטובים האלה קמים בבוקר והולכים לישון עם הדבר הזה. אני במטה למלחמה בפשיעה הערבית זה לחם חוקי תרתי משמע והוא לא טעים. בהקשר של הנתונים, התייחסתי ספציפית ליישום של החלטת ממשלה 549. הקיצוץ שדיברת בתוך הרשות לביטחון קהילתי זה קיצוץ פנים משרדי. זה לא משהו שלנו. אנחנו יכולים להגיד את דעתנו אבל כשאני מתייחס לקיצוץ בהחלטה אז הוא ביחס ל-15%. הקיצוץ בפועל הוא של 4.3% מכלל החלטה. בין המשרדים הקיצוץ בתוך ההחלטה – אפשר להתפזר לנושאים שונים ואני אשתדל לענות אבל אני מסתכל על הפריזמה של ההחלטה. מבחינת יישום - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אם אפשר לשמוע אילו תוכניות לא יושמו? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> יש פירוט קצת מורכב. יש עשרות סעיפי ביצועיים בהחלטה. מבחינת הנתונים המספריים הם קצת מעודדים מבחינת יישום. תמיד אנחנו יודעים, כפיצ'ר, שהשנה הראשונה בתוכניות חומש סובלת מתת-יישום. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אנחנו יכולים לראות נתונים משנת 2022, 2023, 2024 כאשר 2025 עוד אין לנו נתונים סופיים ובטח לא לגבי מימוש תקציב. אנחנו יכולים לראות שיעור מימוש מתוך תכנון לשנת 2022 – מתוך תכנון הכוונה מה המשרדים תכננו להוציא באותה שנה ולא מתוך 1/5 של החומש. בשנה הראשונה 2022 יש 77%, בשנה השנייה 2023 – 93%, ב-2024 – 91% מתוך התכנון. אלה מספרים מצוינים. אני לא בא להגיד שהמצב מצוין אבל מבחינת יישום, תנועה של המשרדים והתקדמות לקראת יישום מלא של כל הפעולות אנחנו משתפרים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני לא הבנתי כלום. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני אגיד מחדש. לוקח לממשלה להתניע. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מכירה את הסיפור של השנה הראשונה. בדרך כלל מה שהאוצר עושה אחרי השנה הראשונה הוא לקצץ אז אנחנו מכירים את זה. השנה הראשונה היא שנת התוכניות, הבנייה, ההתנעה. אני מקבלת לגבי שנה ראשונה. אני רוצה להבין לעומק מה לא יושם ואילו מקומות לא יושם. יש פה עניין חריג של מצב היישום של התוכנית הספציפית שאתה רוצה לדבר עליה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לא הבנתי מה השאלה. יש המוני תוכניות. את רוצה שאגע בקשיים? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן, אני אשמח. אולי נוכל לראות איפה לעזור. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> היה פער תקציבי במשרד החינוך שהשתפר מאוד. בגלל שההחלטה עברה אחרי תחילת שנת הלימודים הם לא יישמו בשנה הראשונה כלום. החל השנה השנייה של התוכנית 100% יישום במשרד החינוך. למשרד הרווחה לקח זמן רב לצאת לדרך. באופן כללי בכל העולמות של השירותים החברתיים – דיברנו על קיצוץ אך הוא לא מתייחס למה שנשאר. הרבה מהתוכנית החברתיות לא הצליחו לממש את תקציביהן באופן מלא. הקיצוץ היה מתוך תקציב שגם ככה לא יושם באופן מלא ודווקא יש לנו כמה תוכניות. אם תרצי, יעל ממשרד הרווחה תוכל להרחיב על זה. להם יש אחוז די ניכר מהתוכניות שממוקדות בצעירים כי זו התוכנית הלאומית לטיפול בצעירים בסיכון. שם לקחת הרבה זמן לצאת הדרך. גם למשרד העבודה לקח זמן רב עד שהוציא את כל החוזים. יש נציגים כאן של לפניו ובעצמי שהם הזכיינים של המשרד העבודה שמפעילים את התוכניות שלהם. יש להם שתי תוכניות מרכזיות. אחת היא שנות מעבר והשנייה היא מרכזי ריאן. אלה מרכזים תעסוקתיים. לקח זמן רב עד שנחתמו החוזים. אני מדבר איתך על סוף 2023 ועד שהדברים האלה התחילו. מאז הם קורים. יש לי את המספרים על תפוקות ותשומות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הם הציגו לנו את זה בדיון לפני שבועיים של דיון המעקב אחרי תוכניות החומש. אני מכירה את חד-משמעית. אני רוצה להבין האם יש דברים שלא הותנעו. אני מכבדת את התהליך. לוקח זמן. אני מכירה את זה ולצערנו לוקח זמן. אני בעד לייעל את כל הסיפור הזה אבל זה סיפור זה ולא קשור אליך ואני לא שמה את זה עליכם. אני רוצה לשאול איפה לא יושם, איפה התוכניות שנתקעות, איפה הדברים שהם עדיין - - - או שאין כאלה? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> לאורך השנים הלכנו והשתפרנו ברוב הדברים. איפה שראינו שהדברים נתקעו, שינינו. אפשר להרחיב על הדברים. שינינו תוכניות. הרשות לשיקום האסיר, רש"א, היא דוגמה טובה מאוד לזה. הרשות לשיקום האסיר שמטפלת באחת האוכלוסיות הקשות לטיפול. מדובר אסירים משוחררים צעירים. קשה שם. בגלל שהיה קושי במימושים של תקציבים בגלל שהיה קשה לגייס אנשי טיפול בכל המקומות וגם תקנים לעובדים סוציאליים ברשויות הערביות. אנחנו רואים את זה גם בהחלטה 550 שהיא לא באחריותי אבל קשה מאוד. יש לך תקנים והם לא ממומשים. מה שאנחנו עושים הרבה פעמים במצבים כאלה הוא לשנות את זה לתוכניות אחרות. מוציאים את למיקור חוץ או מממשים תוכנית אחרת. ברש"א היה לנו שינויים של תוכניות. לא הצליחו לגייס רכזים מתוך שישה שהיו אמורים להיות אז צמצמו לשלושה והעבירו כסף לתוכניות אחרות כמו הכשרה תעסוקתית והכשרות עברית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ליהי, נכון? את מהרשות לשיקום האסיר. יש לי שאלה שמעניינת אותי בהקשר של הגיוס. האם זה, כמו שאני מכירה בדרך הכלל, בשל התנאים והשכר הנמוך? מהן הסיבות שקשה לגייס? << אורח >> ליהי גאוני: << אורח >> אני חושבת שזה שילוב של הדברים. זה גם השכר אבל לא רק. יש מורכבות גדולה מאוד מבחינת מה שאנחנו רואים בשטח גם ברמה התרבותית. אנחנו מדברים על מקצוע שעיקרו בנשים שבסוף היום צריכות לעבוד עם גברים אסירים משוחררים. יש פחד גדול מאוד ויש חשש לעבוד באותו מקום מגורים שנמצא ואז יש ריחוק ממקום המגורים. לא פעם זה לא כל כך משתלם ברמה הכלכלית. מה גם שיש מקצועות שיש שם יותר רצון לנתינה במקומות אחרים ואסירים משוחררים ובאופן כללי תקון נמצא בראש סדר העדיפויות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את חושבת שאם יעשו תוכניות הכשרה או ינסו לאתר מטפלים גברים וזה דורש תקצוב מערכתי אז יכול להיות יותר אפקטיבי? זה עניין מגדרי שאת רואה כפער תרבותי שלא ניתן לגישור ואולי יהיה אפשר לגשר עליו אם ינסו להכשיר גברים לתוכניות השיקום? << אורח >> ליהי גאוני: << אורח >> יש לנו עובדות מהחברה הערבית - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כן מצליחים לאתר - - - << אורח >> ליהי גאוני: << אורח >> זה קיים אבל אני חושבת שאם היה עידוד כלכלי או תגמול כספי כמו שהעליתי את זה בעבר שהיה מחסור במורים באילת ואז היה תקצוב לטובת מורים שמסכימים לעבוד באילת - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כמו רופאים בדרום. << אורח >> ליהי גאוני: << אורח >> בדיוק. אפשר לעודד אנשים מהמקצועות להיכנס לתוך עולם התקון באמצעות תגמול כספי ותנאים טובים. אנחנו עושים כל מיני פעילויות של גיוס מהאוניברסיטאות וחשיפה לעולמות התקון מתוך רצון לגייס אנשים נוספים שיצטרפו לשירות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מכניסה כאן בסיכום הדיון בקשה לבחון תגמולים והוספת שכר ותנאים. אני חושבת שגם יש למדינה באופן כללי אינטרס לשקם אסירים. זו אחת המשימות החשובות יותר. שלא ייצאו מהכלא במסוכנות גבוהה יותר ועם פחות אופק. זה לא נותן שום דבר לאף אחד והחזרה לפשיעה היא קלה מאוד. אתם בטח יודעים את זה טוב ממני. אני שמה את זה בהקשר הזה וברור לי שאחד הדברים הכי טובים שאפשר לעשות אותם זה כמובן המניעה. דיברתי על זה. השקעה בשהות של אסירים בכלא כדי לאפשר אפשרות אחרת ובטח אם זה צעירים שהוסללו לארגוני פשיעה בגלל העדר אופק תעסוקתי ולתת עוד אפשרות לבחור בה ולעשות בה. אלה תהליכים רגישים מאוד, עדינים וארוכים וברור לי שזה לא בא ביום וצריך לתקצב אותם. אני שמה את זה בסיכום הדיון. אני חושבת שזה דבר חשוב. לא פלא שלא מאתרים גורמים טיפוליים. זה בלתי אפשרי. << אורח >> ליהי גאוני: << אורח >> אני רוצה להוסיף עוד דבר והוא עניין המוגנות. אם אנחנו מדברים על מוגנות של הצעירים שנמצאים בטיפול אצלנו – אני אגיד שהייתי בעברי מנהלת מרכז נוער וצעירים בתל אביב ואחראית על כל מחוז מרכז שכולל את תושבי המשולש, רמלה, לוד ויפו. עניין המוגנות היה עניין בשיח היומיומי והוא זולג גם לעובדים. כשיש צעיר מאוים שנמצא בתוך מרכז יש פה סיכון גם לשאר הצעירים שנמצאים במרכז ובטח שהמקומות שיש בהם סכסוכים או אנשים שמסוכסכים עם המשפחה ולאו דווקא איתו. יודעים בדיוק את השגרה שלו, לאן הוא מגיע ואיפה הוא נמצא. אלה המקומות שיותר קל לפגוע בו ולכן יש חשש וצריך לשים פה על השולחן גם את המוגנות של האנשים שעובדים עם אסירים משוחררים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את צודקת. אני אספר על זה סיפור. באחד מהביקורים שלי במקלט לנשים שורדות אלימות הייתה אישה מאוימת ברצח גם מארגוני פשיעה. כל הזמן העובדות פחדו שירצחו גם אותן אם יגלו איפה היא שוהה. זה כל כך הרבה הצטלבויות של מצוקות יחד שזו ממש מציאות בלתי אפשרית. מצד אחד היא כה מוחלשת במצבה וחשופה עוד לרצח. גם ברחה עם ילדיה, גם חשופה לרצח וגם נרדפת. העובדות, המקום והמוסד והדילמות הללו כה קשות אז אני כמובן מתחברת ומצטרפת לדבר הזה. מוגנות זה דבר מרכזי. אי אפשר לתת טיפול מיטבי בהעדר מוגנות ואת כמובן צודקת. אנחנו בטח עוד נחזור אלייך. תודה רבה. מלאכי, מה עוד אתה יכול להוסיף לדבריך? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אין לי עוד הרבה להרחיב. הסיפור של אנשי טיפול חוזר גם במשרד הרווחה. כל המקומות שדורשים תקנים כאלה ואנשי מקצוע בתחומים המניעתיים נתקלו בקשיים. בחלקם הגדול שינינו את התוכניות, כלומר המשרדים שינו את התוכניות באישור שלנו לדברים שיותר קל ואפקטיבי לעשות ובזמן יותר קצר. זו תמיד דילמה אולי להשאיר את זה ואולי כן להצליח לעומת להתחיל מחדש תוכנית ולנסות להספיק ליישם אותה. זה בגדול הדברים המרכזיים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה להגיד משהו לכם - - - << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> יש לי שאלה למלאכי, אם אפשר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אין בעיה. אני אגיד את דבריי ואתה תשאל. צריכים להכין את החומש הבא. החומש הבא צריך להיות עם כל התאמות של כל מה שלמדנו מתוכניות החומש גם בתקצוב. אני חושבת שמה שעלה כאן על גורמי טיפול, המוגנות והדברים שלמדנו אותם תוך כדי תנועה חייבים להיכנס כתוכנית עבודה בלי להסתכל על החור בגרוש. יש כאן משימה לאומית להצלת חיי אדם ולא יכול להיות שחסכון בכמה גרושים במונחים של תקציב מדינה יעלו בחיים ובכישלון של תוכניות. אני קוראת לבניית תוכנית החומש ואני אקיים דיון בפתח המושב הבא על מה עושים עם החומש החדש עם כל דיוני המעקב. אני קוראת לכם. אתם בדרג המקצועי צריכים להציג תוכניות נרחבות, נדיבות ומתוקצבות ונתווכח על כספים אחר כך. אם מראש אנחנו מצננים את מה שאנחנו מבקשים נקבל פחות מזה וכך זה גם יראה. התפקיד שלכם הוא לא לחשוב בראש של אגף תקציבים אלא לחשוב איך אנחנו משקמים, איך אנחנו מטפלים בתופעה ואיך אנחנו עושים כמו שצריך. אני מצפה לזה. אני חושבת שאתם הגורם החשוב ביותר כדי שהחומש הבא יהיה חומש משופר, טוב יותר, מתוקצב יותר ואולי מתוקצב נכון יותר. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אנחנו לא נחכה לדיון הבא אלא כבר התחלנו סבב של שיחות עם משרדי הממשלה גם להבין את המסקנות משלהם מיישום התוכניות עד כה למרות שאנחנו עדיין לא השלמנו חמש שנים אבל להתחיל לראות מה החוסרים, איפה פספסנו, מה עובד טוב ומה עובד פחות טוב. בתקווה להגיע לסוף החומש עם תוכנית מוכנה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש לי בקשה אחת. תעשו שולחן עגול להתייעצות כדי לשמוע את החברה האזרחית ומי שבסוף לוקחים את המכרזים. זה כל כך חשוב שיהיה את הסנכרון הזה. רגע לפני שאתם כותבים. זה בטוח לא מפריע ובטח לא פוגע. זה רק יכול לעזור. אני מבקשת שתשבו עם החברה האזרחית. אם תרצה שנביא לך את כל מי שעבדנו איתו בשנתיים, השלוש הללו אז אני אעשה זאת אבל אתם יכולים לעשות את זאת בעצמכם. לפני שיוצא תשבו גם איתם ותטמיעו חלק מהדברים. חלקם הרי לא כספיים אלא יותר מהותיים של תפיסה על איך להסתכל על דברים. אנא תעשו את זה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> בכל הוועדות המקצועיות שלנו יושבים בדרך כלל נציגים של ועד ראשי הרשויות הערביות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לא רק ועד ראשי הרשויות הערביות, בבקשה. זה אפילו לא מקצועי להגיד את זה לנוכח זה שאתם עובדים עם כל כך הרבה ארגונים. ברור שלשטח יש אינפוטים כה חשובים על איך אפשר להפוך את זה ליותר טוב. ועד ראשי הרשויות וכבודם במקומם והם תמיד איתנו פה זה ממש לא מספיק. זו פריזמה ספציפית וחשובה אבל שלא בסוף מתכללת את כל מה שהשטח של החברה האזרחית מביא איתו. זה יתרון שלנו שיש אותם. אנחנו צריכים אותם. זו המדינה. זה הכול ביחד. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> חברת הכנסת לזימי, אפשר לשאלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הממ"מ ואז אתם. << אורח >> תהילה שחר: << אורח >> שלום, אני ד"ר תהילה שחר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. כתבתי מסמך לא מזמן על פעילות בתי המשפט הקהילתיים במיקוד על שירות לחברה הערבית לבקשת חברת הכנסת עאידה. מי שלא מכיר אגב היא תוכנית מרתקת עוסקת בשיקום בלי שמגיעים לכותלי בתי הסוהר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> עוזר למנוע עינוי דין על דרך. << אורח >> תהילה שחר: << אורח >> תוכנית מרשימה מאוד. אחת הנקודות שעלו בה שבסופו של דבר תוכנית שיקום, לא משנה עד כמה מרשימה היא תהיה, אם לא יהיו תשתיות רווחה בסיסיות ברשויות לא תצליח. עלו ממנה שיש מחסור גדול מאוד במטפלים בחברה הערבית, במטפלים בכלל, בקציני מבחן בעובדים סוציאליים. אני רוצה להתייחס למה שהזכרת, מלאכי, בנוגע להסטת תקציבים. ראיתם שאתם לא מצליחים למצוא אנשי טיפול אז הסטתם תקציבים למקום אחר. בסוף זה המהות. אנשי טיפול זה דבר חשוב מאוד להשקיע בו ולראות איך כן מגייסים. אם אין את התשתית הזו אז יכול להיות שהסטה למקומות אחרים זה דבר נכון אבל זה דבר שצריך להשקיע בו ולתת עליו את הדגש. תודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שאלות למלאכי? << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> אני רוצה לשאול את מלאכי אם הוא יכול לשקף תמונה על הנתונים של משרד לביטחון לאומי? בשנתיים הראשונות רוב הדברים לא דווחו וגם היום כשאנחנו פונים אז אין באמת נתונים ותמונת מצב ברורה. חברת הכנסת לזימי, אם דיברת על תוכנית החומש הבא ושאלת את מלאכי מה היה בשנתיים האלה, אני חושבת שגם הדרג הפוליטי והמקצועי לא מסתכל למציאות בחברה הערבית ממש בעיניים. זה אומר שפשיעה מאורגנת שמשתלטת על כל החיים והטיפול הרך – עם כל הכבוד לשפה העברית, עם כל הכבוד לתעסוקה – זה לא רק העניין. ליהי דיברה על המוגנות. אני חושבת שכל גורם מקצועי היום בחברה הערבית גם אם הוא עוסק עם אנשים בכלא או בשיקום ומורים בבית ספר הם מאוימים, עובדות סוציאליות מאוימות. צריך להסתכל בפרספקטיבה רחבה מאוד ואמיתית ואני מסכימה איתך שצריך לקבל עמדות שונות וגם הסתכלות שונה. אלפנאר יכולים לדבר על פשיעה ואלימות מההיבט של התעסוקה, יוזמות אברהם מפריזמה. כל אחד יביא את הפריזמה שלו ולכן חשוב שהפתרון יהיה תואם את המציאות ולא תלוש מהמציאות. תוכנית החומש 549 לא תואמת את המציאות הנוכחית שבה חיה החברה הערבית ואי אפשר לשחזר את אותם - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הוא חייב לשמוע אתכם. חד-משמעית. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> אני אמשיך את ראויה. אני גם אפנה את השאלה למלאכי וגם למשרד לביטחון לאומי. ב-10 בדצמבר 2024 ראש הממשלה הכריז בחשבון הטוויטר שלו יחד עם רואי כחלון האחראי על הנושא שאושר החוק שלכם בנושא תופעת חדירה ארגוני הפשיעה לתחום קבלני הבנייה. אנחנו יודעים שחקיקה היא חלק הפתרון. במהלך ממשלת השינוי בשנים 2021, 2022 וגם בממשלה הנוכחית והכנסת הנוכחית קידמנו יחד עם החברה האזרחית וחברי הכנסת את נושא החקיקה. אנחנו רוצים לדעת מה קודם ואיך מיושמת החקיקה הזו בשטח כל יום. אין לנו את הנתונים האלה ונשמח בדיון חשוב כזה לקבל את המידע הזה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אני אתייחס אחד-אחד. יש לי נתונים לביצועים של משרד לביטחון לאומי – ביצועים תקציביים וביצועים של מבצעי אכיפה. אני יכול גם לגעת מבחינת חקיקה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מלאכי, נשמח שתיגע בזה וגם תיתן לנו בכתב. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מה שתרצו. השאלה היא אם לגעת בנתונים של משרד לביטחון לאומי? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נשמח. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> יש לי נתונים על 2022, 2024. מתוך תקציב של החומש של 1.5 מיליארד עד כה הוקצו בתקציב המשרדי המתוכנן 825 מיליון מתוך זה מומשו 748 מיליון שהוא כמעט 91%. אחוזים יפים. גם אם מחלקים את התקציב בחלוקה שווה בין שנים, כלומר לוקחים את כל החומש ומחלקים לחמש זה עומד על 83%. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה מהנתונים הטובים של יישום שאני מכירה בהחלטת ממשלה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> זה נתונים טובים מאוד. באופן כללי המשטרה יודעת לנצל את התקציבים שלה. יש להם גם כל מיני בלת"מים אז תקציבים עוברים שם ולא חוזרים לאוצר כמעט אף פעם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תמיד טוב לא להחזיר לאוצר. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מבחינת מימוש תקנים, סך כל התקנים שיש בתוכנית ושהוקצו עד כה – כל התקנים כבר הוקצו. יש להם 1,168 בתוך התוכנית שמתוכם אוישו ולא רק יצאו למכרז 1,013. אנחנו עומדים על 87% של איוש תקנים. בנתונים שאני מדבר על משרד לביטחון לאומי אני כולל בתוך זה את הרשות הלאומי לביטחון קהילתי כי הם מופיעים בסעיף נפרד בהחלטת הממשלה 549. גם את הנתונים שלהם יש לי ומספרים שלהם הרבה יותר קטנים. הם היו שמחים להשתוות במספרים אבל זה כבר עולם אחר. זה התייחסות כמעט רק למשטרה וכל מיני יחידות. זה המשרד לביטחון לאומי. << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> מלאכי, קח אותנו לעיבוי מצלמות ואמצעים טכנולוגיים ברשויות. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אתם רוצים שארד לרזולוציות כאלה? << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> תמיד קל יותר לדבר על עיבוי של תקנים וכוח אדם אבל זה לא הדיון. צריך להביא תמונה אחרת שיש הרבה נשירה מתוך המשטרה ואנחנו לא יודעים איפה התקנים האלה הולכים בסוף ואת מי הם משרתים. יותר קל להגיד שגייסנו 87 - - - << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> יש לי חלוקה של הכול אבל אני לא אלאה את הוועדה. אי אפשר לעבור סעיף-סעיף בהחלטת הממשלה. אם תרצו, אני אעבור על זה. יש לי מספיק קול לדבר ואת כל הנתונים מול העיניים. << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> מבחינתנו זו הזדמנות לקבל את הנתונים. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מה שתרצו. יש לי את כל סעיפי ההחלטה אבל זה הרבה מאוד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מלאכי, בוא נעשה משהו כזה. תשלח לנו את הכול. אנחנו נעביר לגורמים פה והם יודעים איך לעבוד עם זה. אני אשים את זה בסיכום כדגש הכי חשוב מבחינתי. בתקופה הזו לפני הדיון שנקבע על החומש החדש בפתחו של המושב הבא, אנא תשבו גם החברה האזרחית בשולחן עגול לשמוע. פגישת עבודה מקצועית. זה לא מחייב אתכם אבל זה נותן לכם את הידע המקצועי שאחר כך לא נגיד לא שמענו ולא ישבנו. הפיקוח הפרלמנטרי כבודו במקומו אבל אני מאמינה מאוד בעבודה היומיומית של הרשויות שלנו. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מכירים אותנו היטב. אני אומר את זה לחיוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אשמח שלפני הדיון הבא שנעשה אני אדע שישבתם. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה לך, מלאכי. אני נעביר את הנתונים כשישלחו. אנחנו נעביר את זה עוד היום. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> מבחינת חקיקה. נחלק את זה לשתיים. יש את החקיקה שמופיעה בהחלטת הממשלה. אפשר לרדת לרזולוציות. יש כאן את קרן דהרי שמכירה את הנושא יותר טוב ממני. רוב תהליכי החקיקה שמופיעים בהחלטת הממשלה 549 בוצעו. השאלה היא האם בזה מסתכמת כל החקיקה הנדרשת בחיים. התשובה היא לא ואתה הזכרת את התחום של קבלנים. אני אגע בכמה דברים שנכללים בעשיית המטה בהקשר החקיקתי. זה לא לגמרי במסגרת הדיון אבל נראה לי שטוב שהציבור ומי ששומע ידע. אני לא יודע להגיד מספיק טוב על יישום של זה במערכת המשפט והאכיפה. יש גבול לכמה בקרה אני יכול לעשות. גם בקרה על משרדי הממשלה ועל היישומים התקציביים של הם זה לא פשוט. יש לנו רפורמה תאגידית למלחמה בארגוני פשיעה שהיא כוללת עיסוק במכרזים ציבוריים, ברשם הקבלנים וברשות התאגידים. אני אגע בקצרה בכל אחד הדברים האלה. בהקשר של המכרזים הציבוריים יוקם רגולטור תאגידי חדש בחשב הכללי שיוסמך לפסול תאגידי פשיעה מזכייה במכרזים ציבוריים על בסיס מידע מודיעיני ויש לזה הקצאה של תקנים במדור ספציפי באח"ם במשטרה ופרקליטים. יש לנו קידום בתחום של רשם הקבלנים. הושלמה חקיקה של חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסיות שמסמיך את רשם הקבלנים לפסול רישיון קבלן על בסיס מידע מודיעני. גם רשות התאגידים – פסילת רישום עמותות ותאגידים ברשות התאגידים על בסיס מידע מודיעני. כל הדברים האלה הם אמורים – אנחנו במין סכר מחורר – אבל לסתום כל פעם אצבע בחור אחר של הסכר הזה של השתלטות באמצעות הפעלת של הרבה תאגידים וגופים שהם פיקטיביים או שצריך לרדוף אחריהם ולפסול אותם. בהקשר של קבלנים, זה מאוד משמעותי כי קבלן צובר נקודות לאורך השנים. אם אתה פוסל אותו אז זה לא כמו חברה שאתה מקים מהיום למחר, רושם עליה כספים והיא פשוטת רגל וזהו. גם בהקשר של המכרזים אנחנו במרדף אחרי ארגוני פשיעה. הם זוכים באמצעות חברות פיקטיביות או חברות קוף שנסגרות וכולי. אנחנו במרדף סיזיפי וקשה. אני יכול להגיד שחלק מהחוקים האלה כבר יושמו בשטח ונפסלו גופים על בסיס מידע מודיעיני. זה ממש משמעותי. זה באמת משמעותי. זה מעבר לגבולות הצעירים בהקשר של הדיון אבל זה אחד מצינורות כספים המשמעותיים ביותר של ארגוני פשיעה. הסיפור של המכרזים - - - << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> זה קשור מאוד. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> הוא מיליארדים ולכן אנחנו בספוט משמעותי מאוד על זה. זה שורה של חוקים משמעותיים מאוד שאני ממש שמח להגיד שהם קודמו ונעשו. ברכות לכנסת שקידמה את הדברים האלה. אני מקווה שזה יהיה game changer. אנחנו במלחמה ממש קשה אבל אנחנו רודפים. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה. אנחנו נעביר את הנתונים כמו שאמרתי. אני עוברת למשרד לביטחון לאומי ולאחר מכן למשטרה כדי שזה יהיה שיח הוליסטי. חגי ברושי, מנהל תחום בכיר פיתוח, טיפול ושיקום. תודה שאתה איתנו. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> חגי ברוש. אני ראש תחום בכיר טיפול ושיקום ברשות הלאומית לביטחון קהילתי. כמו שציינת ובצדק אנחנו הזרוע האזרחית של המשרד להשלמה של מערכי האכיפה השונים ויש פה בהיבטים של המניעה. אני לא אכנס לדברים שכבר נאמרו אלא אתמקד במה שאנחנו כן משתדלים לעשות הכי טוב שאנחנו יודעים במה שעומד לרשותנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני יכולה לשאול האם הקיצוץ הזה השפיע על הפעילות הזו כמו שאני מתארת לעצמי או שאתה אומר שזה לא השפיע כלל וכלל? << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> אני רוצה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שמך? << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> טלי יוגב, מנהלת אגף בכיר מניעה, טיפול ושיקום ברשות הלאומית לביטחון קהילתי שבמשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה שאת פה. << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> אני רוצה להפריד את הדברים. אם אנחנו מתייחסים להחלטת ממשלה 549 הרי שכמו שמלאכי שציין שמעבר לקיצוץ שנעשה לא הייתה השפעה מבחינת התקציבים בשטח של 549. אני חייבת להגיד, שאת זה אתם יודעים כי הייתם חלק מהדיונים שהיו, שבעקבות הקיצוץ התקציב שהושת עלינו בתחילת 2025 הייתה השפעה על הפעילות בכלל מדינת ישראל ובכלל זה בחברה הערבית. המשרד עשה כל שלאל ידו כדי להחזיר את מרבית הקיצוץ שהוא היה יכול מתוך תקציבי המשרד עצמו ולא מתקציבים אוצריים. אנחנו מקווים מאוד שבשנת 2026 הכסף יחזור לבסיס התקציב ואז כמובן - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש דיבור על זה? << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> יש דיבור על זה. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> זה תקציב לשנת בחירות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה תקציב שבעיניי הוא אחד התקציבים החשובים. נלחמנו על זה בוועדת הכספיים ואני כועסת מאוד על ההפרה הזה. כי נאמר במפורש לא לקצץ בכסף הזה ולעשות סדר אחר שם. << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> אני אומרת שנכון להיום בשביל לשרוד את 2025 המשרד מן הגורן ומן היקב הצליח לעזור לנו לשמר פעילות. זה לא שלא היה קיצוץ. היה קיצוץ אבל הוא לא היה דרמטי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מה מצב הפיטורין שהיה בעקבות הקיצוץ? בסוף יש כוח אדם שמיישם את המדיניות. אני ראיתי את מכתבי הפיטורין של הרשויות המקומיות. << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> הייתה ירידה בכוח אדם. אם אני מתייחסת לדיון שהיה במאי מול היום אז מצבנו שופר לאין שיעור. זה עדיין לא כמו שהיה ב-2023 וב-2024 טרם הקיצוץ שהושת ב-2025. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> את אומרת שזה בסוף משליך ומקרין גם אם בתוכנית הספציפית נמנע הקיצוץ? << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> בדיוק, אבל זה משפיע על הכול. זה משפיע על יישובים בחברה היהודית ובחברה הערבית - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ברור. או ביישובים משותפים ומעורבים. << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> באותה מידה. הדגש המשרדי הוא לא לפגוע בפעילויות דווקא דרך תוכנית 549 אלא להיפך, עוד להעמיק אותן. חלק מהעניין, ותיכף חגי יפרט על זה, הוא דווקא על הקבוצה הממוקדת הזו של צעירים בני 30-18. אנחנו לא אמרנו עד 40 אלא עד 30. לתת להם את הדגש מתוך הידיעה והמודעות לכל מה תואר פה קודם גם של ממ"מ, יוזמות אברהם וראויה. אנחנו מודעים למעורבות ולשיעור הגבוה יחסית באוכלוסייה ובכניסה לתוך תחום הפשיעה. אני מעבירה את השרביט לחגי שזה שלו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה לך על הדברים. חגי, שלום. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> לפחות ברמת הדרג המקצועי וגם הנהלת המשרד, התחום הזה, כמו שאמרה טלי, באמת נמצא על השולחן. אנחנו פועלים בשלושה דגשים מרכזיים. אחד, פיתוח מנגנונים קהילתיים. פתאום אנחנו רואים בחברה הערבית סיירות הורים והתגייסות של תושבים לפעילויות כאלה ואחרות - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הייתי בנוף הגליל בהתגייסות של סיירת משותפת בשכונה שיש בה גם יהודים וגם ערבים והם הקימו סיירת משותפת. היה מרגש מאוד מה שנוצר שם. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> זו נקודת אור שבסופו של דבר עם המון עבודה. מתוך החברה הערבית הורים מתגייסים אומנם לא לפעולות אכיפה אבל יותר נוכחות - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתם מעודדים את הסיירות הללו? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> חד-משמעית. אנחנו בונים אותן ויש גם איש מקצוע שמלווה אותן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ומכשיר. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> שימור, הכשרה וכל ההיבטים האלה. אני אתן דוגמה מאום אל-פחם שם הוקם מרכז גישור מדהים שעובד ויש לנו עניין לפתח אותו גם למקומות אחרים. ברהט הולך להיבנות מבנה שגם גויס עבורו תקציב - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה יכול להרחיב מזה מרכז גישור? זה נשמע לי דבר מדהים. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> זו מערכת שלמה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מודל שלכם? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> הוא לא נבנה רק איתנו. הוא נבנה באום אל-פחם - - - << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> לסכסוכים קטנים. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> יחד עם משרד הרווחה. אני רוצה לומר שכל הפעילויות שאנחנו עושים בשטח מתבצעות בשיתוף פעולה. אנחנו כמעט לא עושים דבר לבד. העבודה שלנו תמיד סביב שולחן ועם שותפות גם החינוך, הרווחה ומכל המשרדים וכמובן המשטרה להגיע למטרה שלמה יותר. באום אל-פחם יש מרכז גישור שבו לוקחים חלק השוטרים הקהילתיים בתחנת המשטרה שמביאים מקרים של סכסוכי שכנים, צורך בסולחות, בעיות כאלה ואחרות, אלימות במשפחה וקורה שם סוג של נס. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה מדהים. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> זה סכסוכים קטנים שנפתרים ממש. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> עם ד"ר סמיר, ראש העיר שהוא גם פועל ויזם חברתי. הוא ישמח אם תבואי לבקר ולראות. זה עובד בצורה מדהימה. זה סוג של מנגנון - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הייתי רוצה כזה בכל מקום. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> זה צומח. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני חושבת שדבר כזה חשוב לא רק בחברה הערבית. הוא חשוב שיקרה בכל - - - << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> זה קיים בחברה היהודית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נשמע לי משהו מדהים. יפה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אותו דבר הולך לקום ברהט. יש שם הרבה סכסוכים על רקע של קרקעות. אנחנו מכירים את המציאות ברהט. גם שם תמיכה יפה של ראש העיר. מגייסים תקציבים לא רק ממקורות ממשלתיים או עירוניים ונעשית עבודה יפה. אני חושב כאיש מקצוע שרהט ואום אל-פחם אלו שתי ערים של דוגמה ומופת. מערכת שירותים יפה, מפותחת. יש מענים. לפעמים זה מתסכל מאוד כשאתה קם בבוקר ושומע על אירועים קשים מאוד שקורים לדוגמה ברהט כי העבודה שנעשית – אין אבן שלא הופכים גם המשטרה וכולם. המציאות לא פשוטה. הדבר השני שאנחנו עוסקים בו יחד עם גופים כמו רש"א ושירותי המבחן לנוער הוא נושא של נוער עובר חוק. לקחת את הדור הבא של העבריינים עם תיקים לא פשוטים. אנחנו מכניסים לתוכנית חבר'ה עם עבירות של סחר בסמים, סחר בנשק, אירועי אלימות קשים לתוך תבנית עבודה שמפעילה אותם כמעט כל השבוע כל ערב בין השעות 17:00 - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מאיזה גיל זה מופעל? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> מגיל 14. לקטוע את הקריירה הפלילית כשהיא רק מתחילה ולנסות לעשות את העבודה. מסגרת כזו פועלת באום אל-פחם בהצלחה בלתי רגילה עם שירותי המבחן לנוער שהמרכז שלו יושב בעפולה. היא תוכנית של 360 ויש מעורבות של - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אם אתם עכשיו מתוקצבים אז אתם יודעים להקים את זה ויודעים להפוך את למודל שהוא מתרחב? אין למשרד בעיה עם זה? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> ביחד עם כולם, כן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מבחינתכם אם יש תקציב אז אתם יודעים לעשות את ההעתקה ולקחת את זה קדימה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני רוצה לומר שלא כל התקציב מגיע מהמשרד לביטחון לאומי. זו בנייה של אינטרס משותף שכולם מרווחים. 360 מרווחים וגם שירות המבחן לנוער שאין לו זרוע קהילתית כזו שמעסיקה את הנוער אלא לפעמים נפגשים. לצערי, תוכנית המעטפת שיש לשירות המבחן פועלת באופן לא המוני ולכן זה נותן איזשהו תחליף מצוין. אנחנו לאט-לאט רואים שיפור בהתנהגות של הילד בבית הספר ושיפור בהישגים הלימודיים שלו. אנחנו תחת מעקב של כל הסיפור הזה כי אנחנו עובדים ביחד וגם קב"סים יושבים איתנו באותו שולחן. אנחנו לוקחים את המודל של אום אל-פחם ומקווים להעתיק אותו גם למקומות אחרים בדגש על החברה הערבית למרות שיש לזה מקום גם בחברה היהודית. אותו דבר לגבי שיקום אסירים. ביחד עם חברתי, ליהי מרש"א אנחנו עובדים בסנכרון מדהים בנושא של אסירים משוחררים בשחרור מלא. על פי חוק רש"א, מטפלים ועושים עבודה מדהימה עם אסירים בתוכניות שליש. עם זאת, קרוב ל-80% או קצת פחות, יש בינינו ויכוח על נתון, אבל ב-2024 82% מהאסירים השתחררו ללא תוכניות. זאת אומרת שאחוז הרצידיביזם שם הוא גבוה מאוד בעיקר בחברה הערבית. לפעמים יש הרבה ביקורת על המשטרה אבל בפועל בתוך שירות בתי הסוהר מספר האסירים הערבים נמצא במגמת עלייה ברורה. אם לפני שלוש שנים היו 47% אסירים ערבים ו-53% אסירים יהודים היום זה התהפך. להערכתי, המגמה הזו תימשך. הצורך שלנו לבנות תוכנית דווקא לאוכלוסייה הזו שבינינו בחלק הגדול ביישובים פשוט שקופה לגמרי. הוא משתחרר ויוצא ואין לו לאן לצאת כי המשפחה כועסת, הסביבה והמשטרה מחכה לו. יש להם גם יעדים להכניס חזרה אסירים לכלא. זה קשה מאוד. אנחנו מובילים תוכנית שהקהילה נכנסת לבית הכלא, יוצאים מכתבים מראשי ערים ומנסים לעודד את האסיר ולטעת בו אמון שאפשר אולי לבנות את החיים אחרת. זה משהו שאנחנו מקווים להרחיב אותו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חגי, אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות. מה שאתה רואה ומהמגמות שישנן – איפה אתה אומר צריך לשים יותר דגש? איפה אתה אומר שיש חוסר? איפה רואה את הכשלים או את הפערים? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> נכון שאנחנו עובדים עם המון גורמים כמו המשטרה, דרך אגב, כדי לעצור את הדימום יש מונח שנקרא - - - את מכירה את התוכנית לעצור את הדימום? היא עובדת בשבעה יישובים, יישובי פיילוט מצפון לדרום – רהט, אום אל-פחם, טייבה ויש שם מונח של הרתעה ממוקדת. אני רוצה לומר לך שבעיניי זה משהו מדהים. המשטרה והפרקליטות עובדים צמוד עם כוח אדם ייעודי וממקדים את גורמי הפשיעה והאלימות ביישובים השונים ושמים עליהם דגש. זאת אומרת זרקור משמעותי מאוד. נכון שלפעמים שהקצב לא נראה אבל זה מניב פירות. אנחנו רואים לדוגמה ברהט יותר כתבי אישום. לא הכפלו ולא שילשנו אבל רואים יותר כתבי אישום, רואים יותר הרשעות בדין של האוכלוסיות האלו עקב העבודה הממוקדת ששני הגופים האלה עושים. לא לכל הדיונים האלה אנחנו חשופים. זהו משהו שמתבצע ומניב תוצאות אבל לא מספיק. השאיפה שלי היא שמדינת ישראל תגרום לציבור הערבי באמצעים ברורים ומוחלטים לקחת את האנשים הרעים שאת כולם להערכתי אנחנו מכירים ולהרחיק אותם מהחברה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> איך אתה חושב שהדבר יכול להיעשות? אני שואלת אותך כאיש מקצוע. אני שואלת אותך כדי לשים פה איזשהו משהו על השולחן שאולי אתה אומר פה אני רואה - - - << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני לא יכול להגיד יותר מזה. אני בא ואומר שחשוב מאוד שלציבור בחברה הערבית יתפתח אמון משמעותי במנגנון האכיפתי שיש במדינת ישראל. זה מה שחסר לי בתוכנית הזו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה דבר הדדי. אמון צריך לרכוש. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> המשטרה צריך לקבל את האמצעים שהיא צריכה לקבל כדי לעשות את זה. << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> 80% מהחברה הערבית לא מאמינים במשטרה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני אומר שזה מה שאני צריך. אני רואה את זה כאיש מקצוע. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מטריד אותי מה שאתה אומר. סיפור האמון במערכות בכלל ובמערכת אכיפת החוק נמצא בירידה בציבור בכללי ובמצב שפל קשה בחברה הערבית. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני אתן לך דוגמה נהדרת שמוכיחה הפוך ממה שאת אומרת. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה לא עניין של נרטיב אלא עובדה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> טלי ואני מפעילים מודל שנקרא עו"ס משטרה בתחנות המשטרה בחברה הערבית. מודל רגיש מבחינה תרבותית. יושבות עובדות סוציאליות מדהימות. אני לא יכול להגיד לך כמה אני מוקיר ורונן כאן גם מכיר אותן מהמשטרה. הן יושבות בתחנה ונותנות מענה אזרחי בתוך תחנה לנשים שפונות בנושא של אלימות במשפחה. משנה לשנה אנחנו רואים יותר נשים שמגיעות לקבל את השירות הזה. יותר מזה. אנחנו רואים לדוגמה יותר גברים אלימים שמבקשים טיפול דרך אותו תיווך שעושה העובדת הסוציאלית הזו. אני רואה בזה נקודת אור משמעותית מאוד שבסופו של דבר כאשר אני בא לבקר את העובדות הסוציאליות וממתינות נשים להיכנס אליהן ואני ממשיך הלאה ולא מפריע. למרות שהמנגנון יושב בתחנת המשטרה הוא עובד בצורה בלתי רגילה. משנה לשנה מגיעות יותר נשים ומקבלות טיפול מותאם. אותה עו"ס משטרה להערכתי – ושחבריי השוטרים לא יכעסו עליי – גם מדייקת את עבודת התחנה בתחום הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חד-משמעית. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> כמו שאנחנו יודעים, תחום האלימות במשפחה זה תחום שמפקד התחנה נמדד עליו ולכן זה עושה טוב לכולם. מפקד התחנה מעורב מאוד. בחברה הערבית מפקדי התחנות בתחום הזה הפכו מומחים. ברמת התוצאה זה עושה טוב וזה כן מייצר לאט-לאט אמון בנושא רגיש מאוד ובנושא לא פשוט מאוד. אפשר להצליח ואנחנו מצליחים שם. אני אומר את הדברים בעדינות. יש לנו שנה קשה מאוד מבחינת רציחות של נשים בחברה הערבית ובכלל - - - << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> 15. צריך לציין שהן שותפות בתוכניות שאנחנו עושים לנשים. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> נכון, יש שותפות. אנחנו בתקופה לא טובה מבחינת תקציבים ודיברנו על זה קודם אבל כן יש נקודות אור כאשר זה עובד בצורה בלתי רגילה. כאיש מקצוע שרואה את הדברים - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתם מצליחים לגייס עו"ס משטרה בצורה אפקטיבית? איך מבחינת גיוס? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> מהחברה הערבית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש היענות להגיע? אני יודעת שיש חוסר באנשי טיפול. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> חברת הכנסת לזימי, יש לנו יחידת קומנדו חברתית-קהילתית של נשים מהחברה הערבית שלא רואות בעיניים. אלימות במשפחה זה נקודה רגישה מאוד - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תופעה קשה מאוד. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> פונים לראש העיר. ראש העיר מנסה להפעיל לחץ פה או משם. הדבר היחיד שמנחה את העובדות הסוציאליות זה טובת האישה וטובת האישה בלבד ועתידה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> וילדיה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> בדיוק. זו נקודת אור שכן אפשר לבנות. דרך אגב, זה לא רק הרשות. כל החברים שלי שיושבים סביב השולחן הזה נלחמים בשביל לעשות יותר טוב אבל לא על כל הדברים יש לנו השפעה. איפה שאנחנו - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מבחינתך, איפה החוסרים ואיפה צריך לשים יותר דגש? זו לא צריכה להיות אמירה ביקורתית אלא איפה בתוך התהליך צריך לשים יותר דגש, יותר משאבים ויותר פיקוח? << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אנחנו צריכים יותר כסף. << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> אני רוצה להתייחס לזה. אני חושבת שלא בכדי אנחנו נמצאים פה בוועדה הזו של הצעירים שכולנו יודעים שבסוף זו האוכלוסייה שאנחנו צריכים - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הכי רגישה. << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> הכי רגישה שצריך לשים בה את הדגש. אני מסכימה עם כל מה שנאמר גם על המתבגרים. במתבגרים אין כמעט משרד ממשלתי שלא שם דגש ולא שם תקציבים בין אם זה חינוך ובין אם זה רווחה ובין אם זה אנחנו. יכול להיות שצריך לבנות את זה אחרת ולמקד את זה אחרת אבל אני חושבת שהאוכלוסייה של הצעירים צריכה את המיקוד הכי משמעותי מבחינת סוג אוכלוסייה. אני רוצה לדבר על משהו מערכתי יותר. חגי הזכיר את הנושא של פיילוט של עוצרים את הדימום. זה גם חלק מהחלטת הממשלה 549. לקח לזה זמן עד שזה יתרומם ועד שזה נכנס לעבודה והוקצו כל התקנים בכל הגופים שהיו צריכים בין אם זה הפרקליטות ובין אם זה משטרה ובין אם זה אצלנו שרק עכשיו נכנס איוש של תקן בתחום זה. אחד. אני חושבת ששווה להביא לפה את המשרדים ששותפים בעוצרים את הדימום כולל היישובים. זה בסך הכול שבעה יישובים שהדבר עובד בהם ביניהם רהט שהיא דוגמה מדהימה ליישוב שהרימו את זה. זה עשה שינוי. שווה להביא אותם לפה כדי לשמוע ולראות איך אפשר לקחת את העקרונות שעובדים שם שאלה עקרונות אכיפתיים אבל גם עקרונות קהילתיים, חברתיים וטיפוליים. מה שאומר שאין זרוע אחת בלי הזרוע השנייה. אם אתה לא עושה גם את זה וגם את זה לא עשית דבר. לשמוע איך זה עובד ולראות ואיך אנחנו יכולים לקחת את קדימה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מתחייבת שבדיון הבא ניקח לתשומת ליבנו - - - << אורח >> טלי יוגב: << אורח >> גם בעניין של מיקוד אוכלוסייה וגם העניין מיקוד מערכתי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נזמין מהתוכנית הזו. אני חושבת שזה נכון להזמין לפה תוכנית ספציפית שתתאר מה קורה. זה מאיר את עינינו ונותן לנו המון ידע וחשיפה לפעילות ואיך ממקדים פעילות ספציפיות. לקחתי לתשומת ליבי. נעשה את זה בדיון הבא. אשמח לעבור למשטרה. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> חברת הכנסת לזימי, שאלה אחת לפני. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בטח. סומיה רצתה לפני. << אורח >> סומיה בשיר: << אורח >> העשייה בתוכניות שלכם מבורכת ואני רואה שיש ניצני הצלחה. אנחנו נמצאים במקום קשה מאוד-מאוד בחברה הערבית ואנחנו לא נחכה עד שהתוכנית תיכנס ועד שהתקציב יגיע. אני חושבת שזו יוזמה של קצינים ושל אנשים שנמצאים במעמד שלכם לחזור על אותה התוכנית. לא. לא לחזור על אותה התוכנית אלא לעשות צעד אחר. אני לא יודעת איזה צעד. זה התפקיד שלכם אבל אני כאזרחית ואני רואה את הצעירים שלנו נמצאים בסכנה. לא הייתי מבקשת להכריז צו חירום. הייתי רוצה צו חירום על החברה הערבית בעניין הפשיעה אבל בעניין הצעירים אני נזהרת מאוד. אני רוצה לעטוף אותם. איך לעטוף אותם? אני חושבת שאתם חייבים ביחד. זה אינטרס אחד בשביל הצעירים האלה. אני לא יודעת באיזה צעד לנקוט - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אגב, סומיה היא אחת המטפלות הטובות והמרשימות ואשת מקצוע ולא רק פעילה. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אנחנו לגמרי איתה. כאשר אני בא לפה עם שיח שהיה לנו בשולחנות שבנינו ביישובים הערבים, אפילו חשבנו לבנות מנגנון קהילתי שיוצר קשר עם ההורים שאנחנו באים אליהם לכוס קפה בערב כדי לדבר על העתיד של הבן או הבת שלהם ולהפנות אותם. יש פה חבר מבאקה אל-גרביה שהיה מנהל ריאן שם ונפגשנו. זה אחד הדברים שמשגע אותי כי אנחנו דווקא בנושא צעירים חסרי מעש לא הצלחנו. אני אומר פה באמת שעד עכשיו לא הצלחנו למרות שניתנו לא מעט תקציבים בתוכנית לכל מיני מסגרות. לא הגענו ליעד שרצינו ואפילו לא התקרבנו אליו. בזמנו חשבנו אפילו לא לחכות אלא להפנות צוות לבית של הנער או הצעיר שיושב בבית ולא עושה כלום ולספר להורים מה הוא מפסיד. יש בריאן מגוון תוכניות מדהימות. אדם מתחיל במיזוג אוויר לדוגמה ותוך כדי הכשרה מתחיל לעבוד או תחבורה ציבורית או מיליון דברים שהיה אפשר לקדם. יש תקציב אבל אין קליינטים. << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> חגי, האמון הוא לא באחריותה של החברה הערבית. זו באחריותה של המשטרה להביא תוצאות. התהליך שאתה הבאת, של אלימות נגד נשים, זה התהליך ארוך מאוד שגם החברה הערבית עשתה הרבה מאמצים וגם ארגונים פמיניסטיים שאימצו מדיניות וניהלו מאבק כדי שנגיע לנקודה הזו שיש לנשים אמון לפנות למשטרה. זה לא כי המשטרה לא עשתה את העבודה שלה ואנשים פנו. היו תוצאות בציר בזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה מוביל לאמון. << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> מה שאנחנו דורשים הוא שתביאו את התוצאות שאנחנו רוצים. אי אפשר ללכת למשטרה בשעה 18:00 ובשעה 18:30 מישהו אחר מארגון פשיעה ואומר היית במשטרה אז אתה תשלם על זה ביוקר. דבר שני, צריך להסתכל למציאות בעיניים. הצעיר שאתה אומר לו בוא תלמד מיזוג אוויר ועיצוב פנים הוא יגיד לך אני מוציא את ה-7,000, 10,000 שקל האלה בשבועיים. התחרות היא קשה והעניין הוא לא רק תעסוקה. צריך לדבר גם על שייכות ועל ערכים של אנשים. זה המהות של כל דבר ודבר. אי אפשר להשטיח את הבעיה ולהגיד תוקיעו את האנשים הרעים מתוככם. זה מערכת סבוכה מאוד ובעיה סבוכה מאוד. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> אני אמרתי שזה אחד הנושאים שלא הצלחנו. לא הצלחנו. לא הכול קשור למשטרה. אני חושב שאין מודעות. אם הורה שיושב בטייבה היה יודע שכאשר הבן שלו שבא כל הזמן לבקש כסף מפסיק לבקש כסף אז כנראה מישהו משלם לו לעשות דברים לא טובים. לא הצלחנו שם. לא הצלחנו לייצר את המודעות שזה קיים. לא כל צעיר הולך להיות עבריין. לפעמים הוא יושב בבית ולא עושה כלום. אם הם היו יודעים ואני זוכר ויכוחים שלמים. תיידעו. אולי נשלח בטפסים של הארנונה משהו לגבי ריאן וכל מה שהם יכולים לספק היום. זה לא הצלחנו לפצח את זה. גם החברה שלי ממשרד הרווחה מתוסכלת מאוד בהיבטים האלה. עכשיו שמעתי שהם פיתחו מנגנונים לגבי אקדמיה ועבודה עם צעירים בסיכון שנמצאים בקשר - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה לעבור למשטרה כדי שנספיק. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> זה קשור גם למשטרה. משהו שקשור למשטרה ולרווחה. הזכרת את אום אל-פחם, אז נפתח מרכז החוסן של משרד הרווחה ובהודעה שקיבלתי מהמשרד דיברו שם שהמרכז ישרת 200,000 תושבים. כשנפתח המרכז היו בו 850 תושבים. אני רוצה לשאול כמה צעירים הסתייעו במרכז הזה עד עכשיו? בתקופת המלחמה עם איראן היו המון מקרי רצח ואירועי ירי בחברה הערבית. דיברו כאן על אמון. אני כאזרח ערבי נתקל במשטרה גם בהפגנה, גם בהריסת בית וגם בטיפול בפשיעה ובמקרי רצח. אני אתקל בכל הדברים האלה ולכן החשש שלי כאזרח ערבי הוא כפול. אני לא חושב שהמשטרה היא רק בפן הפלילי של טיפול בפשיעה אלא היא גם בפן חברתי. לפי דברי השר שלה, היא טוענת שאני אויב מפנים או מישהו שחופש הביטוי שלו הפך להיות מוגבל בזמן המלחמה הזו. הריסות בתים הפכו להיות מקום שארגוני פשיעה נכנסים אליו. כשהורסים לאנשים בית הם צריכים לשלם קנס להוצאה לפועל. מאיפה מביאים את הכסף כשאין לך מספיק כסף? אני נתקל במשטרה כמה תחומים וזה מוריד מהאמון. אני שומע כאן עבודה יפה ומקצועית ואני רוצה להעלות את האמון שלי. זה קשה מאוד. אני אומר לכם שזה קשה מאוד. << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> לסוגיית מרכזי החוסן, נמצאת איתנו נועה שמש ממשרד הרווחה בזום ותוכל להתייחס ספציפית לזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסדר גמור. אנחנו כמובן נגיד גם אלייך, יעל. משטרה, תודה שאתם כאן איתנו. אני אשמח שתשלימו את המשרד לביטחון לאומי ואת החלק שלכם. תציגו את עצמכם כי נרשמו אצלי הרבה. אני לא יודעת מי שנמצאים פה איתנו אז אני לא מציגה. אני רוצה להפנות כמה שאלות. כמה יחידות חקירה ומודיעין ייעודיות פועלות כיום ביישובים הערבים למיגור הפשיעה בקרב הצעירים, מה שיעור הפענוח של תיקי רצח בשנה האחרונה ומה תוכנית הפעולה לשיפור הנתונים ב-2025? תודה שאתם איתנו. << אורח >> יבגני ברוורמן: << אורח >> בוקר טוב << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוקר טוב. שמך? << אורח >> יבגני ברוורמן: << אורח >> פקד יבגני ברוורמן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה, יבגני שאתה איתנו. << אורח >> יבגני ברוורמן: << אורח >> נושא הפשיעה במגזר הערבי והפשיעה המאורגנת במגזר הערבי נמצא בראש סדר העדיפויות של משטרת ישראל. הוא מקבל קשב רב והוא מקבל תשומות, יחידות מיוחדות ואמצעים. מסוף שנה שעברה שהתקיים מבצע שקיבל את השם בלימת חירום למיגור הפשיעה במגזר הערבי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בסוף שנת 2024. << אורח >> יבגני ברוורמן: << אורח >> הוא החל בספטמבר 2024 והסתיים במאי 2025. מייד אחריו החל מבצע נוסף שמתקיים כיום ממאי 2025. ייעודו של המבצע הזה הוא סביב המגזר הערבי לצמצום 30% מאירוע הרצח והירי במגזר הערבי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> המבצע הקודם היה של נשק? << אורח >> יבגני ברוורמן: << אורח >> הוא היה מבצע פשיעה כולל ולא רק נשק. במסגרתו נתפסו אלפי כלי נשק, מאות מטעני חבלה, רימונים, מטולי טילים וכולי. נעצרו 22,272 חשודים במסגרת המבצע. בוצעו 14,577 חיפושים. כל התפיסות שאמרתי נתפסו במסגרת המבצע הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה יודע להגיד על כתבי אישום או שעדיין אין נתונים? << אורח >> יבגני ברוורמן: << אורח >> אני לא יודע לומר על כתבי האישום וזה גם נתון מתמשך כי מי שנעצר - - - כתב אישום יכול להיות מוגש יחסית הרבה זמן אחר כך. הוא יכול להיעצר בחלוף זמן רב מהאירוע. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נשאל אחר כך את משרד המשפטים. << אורח >> יבגני ברוורמן: << אורח >> אין לי את הנתון הזה מולי. נעשה המון. חלק מהאכיפה התייחס גם לנושא הכספי והכלכלי של ארגוני הפשיעה וכלל חילוט, אכיפה כלכלית, אכיפה מנהלית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שימוש במזומן. זה תלוי חקיקה פה ואיך לצמצם כסף שחור והון שחור. << אורח >> יבגני ברוורמן: << אורח >> נאמר פה שהוא יכול להרוויח 7,000 שקל בשבוע אז מצד שני הוא יכול להיעצר ויחלטו לו את אוטו ויכולים לסגור את העסק. יש לזה גם מחירים כלכליים שעבריינים משלמים. זה תלוי חקיקה ומסגרות חוקיות. גם בהיבט הזה עובדים לא מעט. נתון נוסף שאני יכול לומר שמתחילת שנת 2025 סוכלו 82 ניסיונות רצח שמתוכם 71 במגזר הערבי. 71 אנשים שלא נרצחו. הם לא נרצחו בשל פעולה אקטיבית של המשטרה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> סוכלו – הכוונה טרם בכלל - - - << אורח >> יבגני ברוורמן: << אורח >> טרם בכלל שהם בוצעו. המבצעים נעצרו בשלב כזה או אחר. כוונות המבצעים סוכלו מבעוד מועד. הנשק שאיתו התכוונו להשתמש אותר וכן הלאה. אני לא אכנס לפרקטיקה. נעשה הרבה מאוד. לגבי דברים חדשים שעוד לא עשינו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יבגני, לפני אתה מפרט, איך אתה מסביר את העלייה? לצד הפעילות שנשמעת לי פעילות ענפה וחשובה מאוד וכמובן אני מברכת עליה, איך אתה מסביר שמשנת 2023 מגמת העלייה היא מגמה מאוד חריגה של עלייה לצד הבלימה שהייתה? << אורח >> יבגני ברוורמן: << אורח >> אני לא יודע להסביר את זה. אני לא סטטיסטיקאי ולא עשיתי ניתוח עומק של כל הגורמים שמביאים לפשיעה ומשפיעים על הפשיעה. כמו שיושבים פה בחדר הרבה מאוד גורמים אז גם הרבה מאוד גורמים משפיעים על הפשיעה. אני לא יודע למנות את כולם. צריך לומר שבסוף אין מתג שמוריד ומכבה את הפשיעה. בסוף אלה תהליכים. גם פעילות עצימה ככול שתהיה לוקח זמן עד תשפיע. זה תהליך, תהליך עקבי. את הפירות רואים רק בחלוף זמן. צריך לומר שהפשיעה היא דבר דינמי. יש דברים שעושים ורואים שהם פחות מצליחים אז עוברים לעשות משהו אחר או רואים שדברים כן מצליחים ומתמידים בהם. לעניין דברים שלא נעשו ונעשים היום, אז מתחילת השנה נכנס לתוקפו חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה שמתיר להוציא צו הגבלה שיפוטי על אנשים שמעורבים בארגוני פשיעה גם ללא הליך ראייתי-פלילי. ההליך הזה כבר מיושם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה הליך מרתיע או שעדיין אין לזה מגמות? << אורח >> יבגני ברוורמן: << אורח >> קשה לאמוד מגמות כי הדיונים התקיימו בשבועות האחרונות. ההליך שהגיע לערכאה השיפוטית שנותנת את הצו התקיים רק בשבועות האחרונים. אין ספק שזה משהו חדש. זה כלי חדש. מכל הפורומים והוועדות צריכה לצאת קריאה שהמשטרה תקבל עוד כלים וסמכויות - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתה יכול לתת סוגי כלים כאלה? איפה אתה רואה שידיכם כבולות מול התופעה ואני מניחה שזה גם בגלל התעצמות התופעה. << אורח >> יבגני ברוורמן: << אורח >> החוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה הוא דוגמה. זו דוגמה שהגיעה מהכנסת והגיעה מחקיקה. זה חוק חדש. זה לא במסגרת חוק העונשין. חוק העונשין חוקק ב-1977. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> איפה אתה אומר לי שפה אנחנו כבולים ויש לנו מגבלות? אני מצפה מבית המחוקקים לעשות את הדברים האלה והאלה. יש לך דוגמה כזו? כדי שנבין. << אורח >> יבגני ברוורמן: << אורח >> אין לי שום דוגמה מהשרוול לגבי מה צריך ברגע הזה. אני לא יודע לומר לך עכשיו. עצם זה שזה כל הזמן על השולחן של המחוקק שצריך כלים נוספים, שצריך הרחבה של כלים והמשטרה צריכה עוד יכולות כדי לממש את הייעוד שלה זה משהו שצריך להיות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> למישהו יש שאלה למשטרה? תודה. תודה לכם שאתם פה. אתה רוצה להוסיף? שמך? << אורח >> רונן עיסמי: << אורח >> רונן עיסמי, ראש שותפויות צעירים באגף קהילות ומתנדבים. אני יותר עוסק בעניין הקהילתי של שותפות בחברה הערבית מצפון לדרום בכל המדינה. אני בתפקיד פחות או יותר מתחילת השנה. אני רוצה לספר בגדול על המדור שלי ועל מה שאנחנו עושים גם בתחום נשים, גם בתחום נוער וגם בתחום צעירים. אנחנו אלה שבונים את כל התוכניות ההסברתיות והמניעתיות בחברה הערבית גם לצעירים, גם לנוער וגם לנשים. קיימנו כבר במספר יישובים וגם ברהט. הייתה תוכנית מצוינת של נשים ברהט. אני אדבר על הצעירים כי הדיון הזה סביב נושא של צעירים חסרי מעש. בנושא הזה קיימתי תוכנית אחת היום ויש שתי תוכנית בקנה גם בעראבה וגם בקלנסווה. המטרה של התוכניות האלה הוא לקחת צעירים שהם חסרי מעש. אנחנו המשטרה ביחד עם כל התוכניות הקיימות, ביחד עם הרשות המקומית והמשרדים הממשלתיים וגם הרשות לביטחון קהילתי כשולחן עגול וכשותפים – אנחנו מקיימים תוכנית שבה אנחנו לוקחים קאדר של צעירים, 25, 30 צעירים לתהליך של 15 מפגשים שבסופם יש לו תמריץ ויש לו בשורה. בסוף הוא נכנס להכשרה מקצועית או שהוא נכנס לשוק העובדה או שהולך האקדמיה. כל אחד לפי היכולות שלו ולפי הרצונות שלו. המטרה שלנו כמשטרה הוא נושא של אמון – דיברנו על זה המון – להגביר את האמון ולשנות את התדמית באמצעות שיח מקרב ובאמצעות חשיפה למאמצים שלנו כמו - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לכן הרשות הקהילתית היא חשובה מאוד. האמון בסופו של דבר עובר בפעולות האלה שעושים ברשויות ובקהילה ובשכונות. אני מכירה עד כמה זה משמעותי וחשוב כשהייתי חברת מועצה בחיפה ולכן אני אומרת זה גם כמי שזוכרת את השיטור מגיע בשכונת הדר כדי לנסות לייצר פעולות מנע לחלק מהדברים. זה בעיניי משמעותי ליצירת אמון כשהמשטרה נוכחת בתוך הקהילה כגורם מונע ולא כגורם מאיים עבור הצעירים הללו. אני מחזקת את דבריך. << אורח >> רונן עיסמי: << אורח >> ככול שהתחלנו להעמיק את ההיכרות וגם את ההתעסקות בנושא הזה הבנו גם, כמו שהרבה דיברו כאן, את הנושא של גילים 18-16 – נוער נושר מבתי ספר. אנחנו קוראים לזה שנת מעבר. בדיוק סיימנו לבנות תוכנית שגם לה יש לנו שותפים במשרד החינוך ובמרכזי קידום נוער. התחלנו לקיים איתם מגעים וביחד לבנות תוכנית משותפת גם לנו וגם להם. גם שם אנחנו רוצים לדריסת רגל ומעורבות עם הנוער שנושר מבית ספר. זהו סוג של המשכיות ורציפות בתוכניות מנוער נושר ועד צעירים. אנחנו לוקחים גם בנות וגם בנים בתוכניות האלה ואנחנו רואים הצלחות. אין מספיק תוכניות כי צריך עוד הרבה מאוד כוח אדם והרבה מאוד תקציבים כדי לקיים תוכניות בכל היישובים בחברה הערבית אבל זה באמת מוצלח ואנחנו רואים את הפירות שלנו. << אורח >> סומיה בשיר: << אורח >> אני מודה לך על הדברים שאמרת אבל אני מדברת מתוך החברה האזרחית עצמה. כדי לבנות אמון וקשר קודם כול חייבים לצאת למערך הסברה. הסברה בנוגע למה שהמשטרה עושה ולהתקרב לאנשים בתוך המתנ"סים ובתוך החינוך הבלתי פורמלי. אחר כך אתם יכולים לקחת את המערך ההסברתי לאלה שהם חסרי מעש ואין להם מה לעשות לעניין השירות הלאומי. זה גם חלק. מי שייבחר אז ייבחר. זה חלק שבאמצעותו אנחנו מייבשים את הפשע והאלימות והדריכה בעולם הזה. אם אתה עושה מערך הסברתי מתוך דאגה לצעירים הערבים אז שיהיה כולל הכול. מה שיש לנו בכל החבילה. בסוף הם ידעו שיש עליהם עין ויש אנשים שדואגים להם. כמו שאימא דואגת לילדים שלה. היא גם שמה גבולות וגם עוטפת אותם ונותנת אופציות. << אורח >> רונן עיסמי: << אורח >> את מרשה לענות לה? << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בטח. << אורח >> רונן עיסמי: << אורח >> קודם כול שירות לאומי אזרחי הוא בילט אין בתוך התוכניות האלה בכל התוכניות ובכל מקום שאנחנו הולכים. יש הרבה מאוד יישובים שהם רק שומעים את המילה שירות לאומי אזרחי אז הם קצת מתעצבנים. אני מדבר עכשיו על ראשי רשויות. אני מוצא את עצמי נכנס ביחד עם אותה עמותה של שירות לאומי לראש העיר או לראש המועצה ושם אנחנו מיישרים את ההדורים ואנחנו מכניסים אותם לצוות שלנו בשולחן העגול. זה קיים. בשני מקומות שהייתי היה גיוס של שבעה או שמונה מתנדבים מתוך הקאדר של הצעירים שהיו איתנו בתוכנית. לגבי הנושא של אמון. אני כרגע לא מחפש מי אשם ומי אחראי לבנות את האמון אבל אני כמשטרה אני באמת מנסה לעשות הכול כדי לבנות את האמון ביחד עם הצעירים. בכל התוכניות שעשיתי, אני עושה סקר בהתחלה ובסוף אנחנו עושים איזשהו מחקר מלווה. בהתחלה הם לא רוצים לשמוע את המילה משטרה ובסופו אומרים מזל שהגענו לפה והכרנו את המשטרה. אלה המשפטים שאני שומע. האמון הזה חשוב לנו ונמשיך לבנות אותו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה. השירות הלאומי-אזרחי חשוב בסוף בהשתלבות תעסוקתית, אופק וכיוון. יש פה פוטנציאל גדול. זה הרבה מעבר לדברים שקשורים איזשהו ישראליות משותפת אלא באמת להוציא מאותו מנגנון ששואב לפשיעה לתעסוקה משמעותי, לבירור הפוטנציאל והאפשרות. אני מחזקת את הדברים הללו. תודה רבה. תודה לך, יעל מיזרוחין, מנהלת שותפויות ומערכות מידע בתוכנית יתד. אחת התוכניות שאנחנו מוקירים פה בוועדה ואני אזכיר את זה כל פעם מחדש. זו תוכנית שאנחנו עובדים איתה הרבה. << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> תודה על האמון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה לך. ערפאת, אתה אחר כך. << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> אני רק אתקן. חבל שסומיה לא תשמע דווקא את זה. חשוב שהיא תשמע. אני רק אתקן שהתפקיד הוא מנהלת תחום חברה ערבית כבר חמש שנים בתוכנית יתד במשרד הרווחה. אני חושבת שזו זכות להיות אחראית ולנסות לקדם ולנסות להביא קשב ממשלתי וקשב מתוך משרד הרווחה לתוכניות. אני קודם כול אפתח אלייך, רונן. לפני כמה שנים ניסינו לפתוח יחד מכינה משטרתית. אם תרימו את הכפפה ביחד איתנו אז אנחנו נעשה את זה. תיכף אני אגע ואני אסביר קצת יותר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כמו שיש מכינה קדם-צבאית אז משטרתית? << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> ממש כך. לצעירים בחברה הערבית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> מדהים. << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> אנחנו מוכנים להרים את הכפפה ביחד איתכם. << אורח >> ינאל ג'אברין: << אורח >> את מדברת על הדרום? << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> זה נפתח עכשיו בדרום בחברה הבדואית אבל אנחנו מוכנים להרים את הכפפה. אני אגיד כמה דברים רוחביים. אני אדבר על שתי תוכניות החומש כי אנחנו רואים את הצעירים ומסתכלים על כל העשייה. אנחנו לא מפרידים את זה לפי תוכניות החומש השונות ולפי המשרד השונים שמתכללים אותם כי אנחנו מסתכלים על הצעיר במרכז ועל האוכלוסייה שצריכה לקבל את השירות במרכז. יש לנו המון מענים שנעשים דרך תקציבי יתד ודרך תקציבי המשרד ומענים נוספים דרך החלטת החומש. זו פעם ראשונה בתוכניות החומש האלה שמשרד הרווחה נכנס לחומש ופעם ראשונה שתחום הצעירים נכנס לחומש. יש פה חשיבות גדולה מאוד להמשיך את תוכניות האלה. כמו שחברת הכנסת אמרה וכמו שאמרו פה אחרים לקח הרבה מאוד זמן לתהליכים, המנגנונים הבירוקרטיים ולפיתוח המקצועי להתחיל. אם לא תהיה המשכיות – הדבר הקריטי הוא להמשיך עכשיו את תוכנית החומש כדי שיהיה רצף ולא תיקטע העבודה המקצועית. בתשפ"ה יש לנו תלמידים שהתחילו ונכנסו למערכות לימוד ואנחנו נתחיל מחזור נוסף בספטמבר הקרוב. אם לא תהיה המשכיות בחומש הבא – זה יקטע. המנגנונים והסכמים יקטעו ונצטרך אחר כך להתחיל הכול מחדש. יש כאן משהו מהותי מאוד ביצירת הרצף הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה להכניס את מכינה משטרתית לסיכום הדיון. זה נראה לי רעיון יפה וטוב. מכינה כמו שאני מכירה ממכינות קדם-צבאיות מחנכת גם להתנדבות קהילתית ונותנת תכנים ייעודים - - - << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> ממש כך. שייכות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הגשר אחרי התיכון של מה אנחנו עושים כאזרחים משמעותי מאוד ואם זה יכול להועיל למשטרה אז זה מדהים. יש לזה משמעות ובעיניי זה רעיון מדהים. אני מחברת לסיכום הדיון שלנו. << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> אני לא יודעת אם כולם מכירים את תוכנית יתד אבל תוכנית יתד היא התוכנית הלאומית לצעירים וצעירות בסיכון. הוקמה ב-2016 בהחלטת ממשלה והיא פועלת בכל מחלקות הרווחה. יש לנו ברהט את אחת המחלקות הגדולות ביותר בארץ. צוות נהדר של יתד שנותן שירות לכמעט 700 צעירים. כאשר אנחנו מדברים על צעירים מצבי סיכון חשוב להגיד – נכון, ראויה, את אמרת שכל הצעירים בחברה הערבית הם מצבי סיכון – אבל עדיין כמשרד הרווחה האחריות שלנו היא לאוכלוסייה החלשה ביותר. אלה צעירים שחיים בעוני, אלה צעירים שחווים טראומות ואלימות, אלה צעירים שאין להם עורף משפחתי, אלה צעירים שחוו טראומות ומתמודדים עם קשיים גדולים מאוד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> או שנפלטים מהבית כמו שאני פוגשת הרבה צעירים - - - << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> או שנפלטים או שגדלו במסגרות חוץ קהילתיות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> צעירים מהקהילה הגאה שלא מקבלים אותם. אני פוגשת הרבה כאלה. זה אחד הדברים הקשים יותר שהם נפלטים - - - << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> יש אוכלוסיות שלמות והם בתוכם. הם לא מקשה אחת. יש רצף גדול מאוד. זו אחריות שלנו לייצר מניפה של מענים לאותו צעיר בן 18. לא דומה צעיר שנשר בגיל 13 ממערכת החינוך ששנים נמצא בחוץ למסגרות ומגיע אלינו בגיל 18 לצעיר שבכול זאת יש לנו איזושהי מעטפת. יש פה איזשהו רצף. האחריות שלנו היא ליצור מגוון גדול מענים כדי שלכל פרופיל כזה אנחנו נמצא בדיוק את המענה המתאים לו והתפור לו. הוזכרה פה ההשקעה הממשלתית בצעירות ובנערות. רואים תוצאות לאורך שנים של השקעה. יש יותר צעירות ונשים שמשתלבות באקדמיה ובהשכלה. הקמנו את מרכזי נור שהוטמעו השנה ב-26 רשויות, כמעט ב-30. המיקוד שלנו עכשיו הוא בצעירים בנים. בצעירים הגברים שאין להם חלופות. השותפים שלי פה לא סתם הזכירו כמה פעמים שאנחנו עובדים ביחד כי אנחנו עובדים צמוד מאוד ביחד ושוברים את הראש. יש חוסר אונים משותף של כולם אל מול הבעיה והאתגר משותף. הבעיה היא רב מערכתית מורכבת מאוד-מאוד. אי אפשר שרק משרד אחד יטפל בה אלא כל אחד מאיתנו ולא סתם הם הזכירו את זה שעובדים ביחד צמוד מאוד. אני אגיד על החסמים ומה מונע. את שאלת מה יעזור אז אני כבר מקדימה את השאלה. אחד הדברים המרכזיים שאנחנו ביקשנו ונענו בשלילה על ידי האוצר היה תקנים. בסופו של דבר תקן כזה במחלקה לשירותים חברתיים אצל סעיד, מנהל המחלקה ברהט - - - יש 75% למשרה של עובדת סוציאלית. במקרה הזה הם קיבלו מאיתנו גם תקציבי פעולה והם פתחו תוכניות נוספות. רהט היא אחת הדוגמאות המדהימות לרשות שיודעת לממש, יודעת להפעיל תוכניות וסל גמיש, יודעת לאתר את הצעירים, יודעת לעשות שולחן עגול. אני נותנת פה את הרף הגבוה ביותר והמתפקד ביותר של רשות מקומית. עדיין, אם יש מקרה חירום של צעירה מאוימת, עו"ס יתד שעובדת רק ב-75% משרה צריכה לעזוב את העבודה, לעזוב את התשתית, הפיתוח, האיתור ושיתופי הפעולה וללכת למיון פסיכיאטרי עם אותה צעירה ב-21:00 או ללכת איתה לתחנת המשטרה וללוות אותה. 75% תקן של עו"ס יתד זה לא מספיק מה גם שלא בכל הרשויות יש תקן. אנחנו נותנים תקציבי פעולה. תקציבי פעולה הם תקציבים קטנים יותר. אפשר להשיג בהם גם כוח אדם אבל זה לא כמו עו"ס בתקן. דבר שני הוא סיפור של מטצי'נג של הרשויות. משרד הרווחה עובד עם מטצי'נג של 25%. זה מקשה על חלק מהרשויות לממש את המענים. משרד הרווחה מתקצב את כל הרשויות אותו דבר. אנחנו מתקצבים רשויות ערביות ורשויות לא ערביות בדיוק אותו דבר אבל לרשויות הערביות יש קושי גדול מאוד לממש בגלל הסיפור של המטצ'ינג. נאמר פה כבר על כוח אדם אז אני רק אשים על זה מספר. רק 11% מכלל העובדים הסוציאליים בארץ הם מהחברה הערבית ולא כולם עובדים במחלקות. זה אומר שיש קושי גדול מאוד. אני אצטרף למי שדיברה מרש"א שבסופו של דבר העובדות הן גם עובדות. הן נשים צעירות שהרבה פעמים חוששות מלפגוש את האוכלוסייה הזו ולכן האחריות שלנו היא לפתח מענים נוספים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אם אני לא טועה נדרש ללימודי עבודה סוציאלית גיל מסוים שזה לא הגיל שבו בחברה הערבית הם מתחילים את הלימודים ולכן זה גם חסם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין מגבלה. היה פעם. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בוטלה המגבלה? << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> בחלק מהאוניברסיטאות זה עדיין קיים ומקבלים מגיל 20. << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> יש עוד בעיה שיש נשים שלומדות בחוץ לארץ וזו עבודה סוציאלית שונה במהות שלה מהארץ וכשהן מגיעות זה לא תמיד מוכר להם. << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> לא רק שזה לא מוכר זה גם לא מתאים לאקלים התרבותי-החברתי ולעבודה של המחלקה ואז נדרשת כניסה. מה שאנחנו עשינו כדי לחזק את התשתיות זה לתת תקנים מחוזיים שהם מלווים את הרשויות האלה ואת הכניסה. זה גם לא מספיק. זה פיגום חיצוני כדי לתמוך בעבודה של רשות. אני אגיד מילה לגבי חברה אזרחית. אנחנו עובדים בשותפות עם חברה אזרחית. עשינו שני כנסים גדולים מאוד עם ארגונים בחברה אזרחית כדי לשמוע, כדי ללמוד, כדי לפתח את הפרופסיה הייחודית הספציפית של פרקטיקה של עבודה של צעירים גברים שזה המיקוד שלנו כרגע. אנחנו גם עומדים להוציא מכרז שמיועד לארגוני חברה אזרחית במסגרת החלטה 549 וזו הסטה תקציבית ממענים שלא מומשו. באישור של המשרד ובאישור של צוות המטה עשינו הסטה של התקציב לטובת מכרז שייצא בקרוב לארגוני חברה אזרחית שמיועד רק למענים לגברים צעירים. דיברתם על השירות הלאומי אז אני רוצה לציין את התוכנית שלנו, תוכנית מסאראת. אני אחר כך אשלח לכם. תוכנית מסאראת היא תוכנית פיילוט ראשוני ותקדימי של שיתוף פעולה בין משרד הרווחה לבין הרשות לשירות הלאומי. היא מיועדת לצעירים גברים מהחברה הערבית שהם רגל אחת בתוך עולם האלימות והפשיעה. צעירים שחוו טראומות קשות מאוד בחיים. היינו לא מזמן בסיור בכפר מנדא וראש הרשות אמר שאלה צעירים שהיו בשוליים של השוליים של החברה. אף אחד לא האמין שאנחנו נצליח להקים את התוכנית הזה. מלאכי איתי פה מתחילת הדרך ויודע כמה שמענו שאנחנו לא נצליח להקים את התוכנית הזו. אנחנו סיימנו את השנה עם שלוש קבוצות עם אפס נשירה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> המטרה בתוכנית החומש הבאה היא - - - << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> להגדיל את התוכנית זה - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> פי עשרה? << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> בדיוק. אפרופו המשטרה, חלק מהצעירים השתלבו בבית ספר לשוטרים אצל רוני בקריית אתא. עומד רוני ואומר הוא כמו הבן שלי. זה אותו צעיר שלפני זה חווה בעצמו טראומה גדולה מאוד. החוזק הגדול של התוכנית הוא שאנחנו הפכנו אותם ממקבלי שירות לנותני שירות. הם היו לפני זה מקבלי שירות במשרד הרווחה. יש לנו צעיר שחווה טראומה גדולה מאוד כאשר אביו רצח את אימו ומאז גדל אצל סבא וסבתא. הוא לא יצא מהבית שנתיים. הצעיר הזה שולב אצלנו במסאראת ויש לו ביטחון עצמי. הוא היום עוזר לאחרים ומתנדב בשירות הלאומי ומקבל הכשרה המקצועי ומקבל עברית. הפכנו אותו לנותן שירות – אפרופו שייכות, מעורבות ונתינה לקהילה. זה כיוון שאנחנו הולכים אליו אבל זה כיוון ארוך ותהליכים שלוקחים הרבה מאוד זמן. אנחנו רואים את הניצנים ואת ההתחלה. הבטחה של תוכנית החומש תאפשר לנו לעשות את זה. נמצאת איתנו בזום נועה שמש - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רגע. אני מחלקת את רשות הדיבור. << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> אני רק אומרת שהיא נמצאת ואם אפשר לתת לה גם לדבר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אין בעיה. זה מרגש ומדהים. מר ערפאת ג'בארין, מנהל תחום צעירים חסרי מעש של ארגון בעצמי. תודה שאתה איתנו. << אורח >> ערפאת ג'בארין: << אורח >> תודה לך. תודה לכולם. אני רוצה להגיד לפני שאני אתחיל בנתונים שהתופעה היא הרבה יותר גדולה מהמספרים שהציגו יוזמות אברהם. האירוע של רצח הוא אירוע שיא אבל הוא משקף התנהלות הרבה יותר גדולה והתמודדות הרבה יותר גדולה. אנשים מהחברה הערבית מאבדים הרגשת החוסן האישי. דיברו פה על שאנשים לא הולכים לבית קפה ואני מסתכל גם מנקודת מבט של אחראי על תחום של הצעירים בריאן שהתפקיד שלנו הוא לקדם את התעסוקה ולהתמודד עם התופעה דרך תעסוקה. אנשים לא הולכים לבית קפה וזה אומר שיש פחות עובדים ופחות כסף לבעלי הקפה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה גם פגיעה עסקית ובמחזור העסקי ובהכנסות. בוודאי שזה משפיע. << אורח >> ערפאת ג'בארין: << אורח >> גם עסקית וגם כלכלית. יש פחות משרות. יש בכלכלה מונח שנקרא מכפיל השקעה ופה יש מכפיל לאלימות. האפקט של התופעה הרבה יותר גדול מהמספר 128 שהוא המון. זה 128 נפשות, אנשים ומשפחות אבל עדיין התופעה היא הרבה יותר גדולה והאפקט שלילי של איבוד החוסן אישי הוא הרבה יותר עצום ומשפיע לרעה. הפרויקט קיים עשר שנים אבל בשנתיים האחרונות נוסף לראין עוד פרויקט של קידום תעסוקת צעירים חסרי מעש. המטרה שלו היא להתמודד עם תופעת האלימות דרך הענקת הזדמנויות תעסוקה או הכשרות לצעירים. בשנת 2024 שירתנו למעלה מ-1,200 צעירים. אלה לא פרויקטים קטנים אלא מדובר במספר גדול של צעירים גברים בגילים 25-17. השירות שלנו הוא להכניס אותם לתעסוקה. הצלחנו להכניס 30% מתוכם לעבודה. דרך נוספת היא להכניס אותם להכשרות מקצועיות או סדנאות מעצימות או אפילו גם פגישות של העצמה וליווי אישי. זו שיטת העבודה של ריאן וזה הכוח שלנו להשפיע על מיגור האלימות דרך הפיכת השוק הלגיטימי לשוק קיים. יש שוק אחר שעובד ומגלגל הרבה כסף והוא גם אטרקטיבי לצעירים. הצורך שלנו הוא להשאיר אותם בשוק החוקי והרלוונטי. אני אתייחס לשני אתגרים. חגי דיבר על אתגר אחד ואני מסכים איתו. זה לא רק עניין של חוסר אמון במשטרה. בנוסף, צעירים גברים שסיימו בית ספר ועכשיו הם רוצים למצוא עצמם הם אוכלוסייה שקופה. הם לא רוצים להשתלב בשום מסגרת. המשיכה שלהם לכל מסגרת היא אתגר. אני אוהב להיות שקוף בדבריי. זה האתגר הראשון. אנחנו מצליחים לעשות את זה אבל זה לא אתגר קל. השאלה הראשונה היא איך נוכל לגרום לצעירים האלה לדרוש את השירותים שלנו. לא רק של ריאן אלא של ריאן, של יתד ושל הרווחה ושל כל הגורמים. האתגר השני הוא אתגר גמישות. הרבה מרכזים באים עם חוזה סגור. כשאנחנו מתמודדים עם הצעירים אז זו שפה אחרת וזו אוכלוסייה שלא התמודדנו איתה בעבר. יש צורך שהמשרדים יפתחו גמישות ויצירתיות מעבר לעמוד בדרישות של החוזה. זה דבר שני שאני חושב שאם נצליח לקדם את זה אז אנחנו נצליח לקדם את נושא התעסוקה של הצעירים וזה היה בגל השני של נושא האלימות ומיגור האלימות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה על כל מילה. אני עוברת למשרד החינוך. אני מבינה שקודם תדבר ורד גיל, ממונת אקלים חינוכי מיטבי ומניעת אלימות. תודה ורד שאת איתנו. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> תודה על ההזמנה. מבחינתנו וגם שמעתי שמדברים כאן על צעירים מעל גיל 18 אבל זה נכון שמערכת החינוך פועלת ועושה הרבה מאוד כדי לקדם את החוסן את של בני הנוער, כדי לקדם את המוגנות והשייכות. את הדברים האלה אנחנו עושים דרך תוכנית של כישורי חיים וגם דרך שיתופי פעולה עם ההורים. יש לנו מקומות שיש בהם קבוצות של הורים, לרוב אימהות שמקבלות נקודות ודגשים כדי להתמודד עם תסכולים ובעיות שילדים מביאים אליהם הביתה. יש לנו תוכניות. למשל, ברהט יש לנו תוכנית שנקראת גיבורי על. זאת אומרת שיש לנו שגרירים תלמידים - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> רהט היא עיר המופת של התוכניות. שאפו לרהט. << אורח >> מאזן אבו סיאם: << אורח >> היא העיר הערבייה הגדולה במדינה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. מוצדק. << אורח >> מאזן אבו סיאם: << אורח >> יושבת על שטח ענק עם 80,000 תושבים. נכנסים אליה 40,000 או 50,000 ביום מבחוץ. << אורח >> חגי ברוש: << אורח >> יש גם תשתית של שירותים, יש אנשים מדהימים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> יש עם מי לעבוד. << אורח >> ורד גיל: << אורח >> יש שיתופי פעולה. לפני חודש וחצי היה סיכום של המהלך עם היועצות, עם התלמידים השגרירים ועם המורים. ראש העיר הנכבד שלכם עמד ודיבר את השפה של מניעת אלימות ומה נכון לעשות בעיר כדי לקדם את המהלכים. מבחינתנו, במשרד החינוך, אנחנו לא עובדים רק בני הנוער אלא התשתית של כישורי חיים מתחילה כבר בגיל הרך. זה כמובן גם בחברה הערבית. בנוסף, יש לנו מדריכי אקלים חינוכי מיטבי שהתפקיד שלהם הוא להיכנס לתוך בתי הספר ולהביא את התשתית הרחבה של מניעת אלימות, של מוגנות ושל שייכות. העבודה היא עם צוותי חינוך וצוותי החינוך עובדים עם התלמידים. כשנכנסנו לעולם הגפ"ן ולגמישות הניהולית אז התקציבים שנמצאים שם ומנהלי בתי ספר בוחרים את התוכנית. דווקא בחברה הערבית יש לא מעט מנהלים שרואים צורך בבחירת התוכנית הזו. יש לנו מיפויים, כמובן. תודה רבה ותודה על הדיון החשוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה לך, ורד. תודה גם לשירין שאיתנו לא מעט פה. שירין חאפי נטור, מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית במשרד החינוך. תודה שאת איתנו. << אורח >> שירין חאפי נטור: << אורח >> קשה לי להפריד בין האישי למקצועי. אני משתדלת אבל זה קשה מאוד כי הנינוחות שבה מתנהל הדיון לעומת העוצמה שאנחנו חווים בחברה הערבית הוא פער בלתי נתפס וזר לא יבין זאת. אני אשמח שכולם יבינו את התחושה שכולנו נושאים גם מי שעובד בממשלה ומי שלא עובד בממשלה ושייך לחברה הזו. אני אגיד משהו אישי למרות שאני לא נוהגת להגיד אבל חשוב לי. אנחנו גדלנו בבתים שאמרו לנו שאם נלמד ונשכיל – יהיה לנו מסלול חיים בטוח ללא קשר לדת, גזע, מין ולאום. משהו משתבש לנו כי אנחנו לא יכולים להגיד את זה לילדים שלנו וזו תחושה קשה. מהמקום הזה אני רוצה להגיד את המקום המקצועי. האחריות של מי שעובד מטעם הממשלה היא כפולה ומכופלת ואני שמחה להיות פה עם ורד שמייצגת את השירות הפסיכולוגי הייעוצי. אני חושבת שהדיון על אלימות באופן כללי הוא דיון חשוב אבל חשוב רגע לחלק גם את סוגי האלימות ואת סוגי האחריות כדי שלא נהיה מתוסכלים כל פעם מדיונים כלליים ולא נמצא מענים. האלימות היא תופעה כללית מאוד. להגיד אלימות זה משהו כללי. יש סוגי אלימות שונים שנדרשת להם התערבות שונה בפן המניעתי, בפן האיתור ובפן הטיפולי. לכן חשוב לנתח את האלימות לפי אלימות במשפחה שקשורה לתרבות ולמגדר באופן שונה; לאלימות של ונדליזם שראינו את זה אפילו במלחמה שילדים ומשפחות נכנסו לבתי ספר וכמה הסביבה לא מוגנת ולא רק בתוך בתי הספר; אלימות מילולית וחוסר מוגנות. יש כל מיני אלימות שחשוב לדייק כי המענים צריכים להיות נגזרים מהדיוק של התופעה ולא לדבר על זה באופן כללי. בעיניי, זה חשוב מאוד. אנחנו במשרד החינוך לוקחים בשיא הרצינות את הנושא הזה. ראויה, אני שמעתי את ההערה שלך בקשב רב. אנחנו לא מטפלים בתעסוקה ובעברית על חשבון האלימות. ברור לנו שבלי חוסן אין מסוגלות ולא תהיה מנהיגות. אנחנו לוקחים את בשיא הרצינות. יש לנו דיוני עומק על מה שאנחנו עושים ואנחנו בשיח ער כמה מקום צריך לתת לדבר בתוך מערכת החינוך וכמה הישגיות הרבה פעמים באה כמיעוט על חשבון הדברים האחרים. אנחנו מתחבטים בזה ואנחנו לקראת החלטות שאני מקווה שיקבלו אישור. אז איך הדיון זה לא הופך להיות דיון משני אלא מרכזי אבל לא להתבלבל – אסור לנו לשקוע בתוך זה. החברה הערבית היא לא אלימה יש בה אלימות. זה חשוב. העולם אלים. אני חייבים להגן על הילדים שלנו כי אנחנו מתעסקים עם ילדים ובני נוער ואסור להם להרגיש שזה נגזר עליהם. להיפך. צריך לפתח אצלם חוסן ותחושת מסוגלות כדי שהם יובילו. אני אסיים בזה, אתם מדברים על רהט, על אום אל-פחם ועל עוד רשויות. המנהיגות המקומית עושה את ההבדל, האקוסיסטם המקומי. אני אומרת את זה בכל ישיבה. השלטון המרכזי מתווה מדיניות אבל כדי לתרגם אותה למעשים אנחנו צריכים מנהיגים לרוץ איתם. היום יש מנהיגות מקומית מדהימה שאכפת לה והיא מייצרת מהתוכניות הגדולות תוכניות מותאמות וזו הדרך. אני חושבת שצריך ללמוד מהצלחות ולהקשיב לחסמים. למרות הקושי אנחנו ממשיכים. תודה על הדיון החשוב הזה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה, שירין. את לרוב לא פותחת באישי. זה לא קורה פה. אנחנו נפגשות הרבה. את אחת הנשים המקצועיות שיש בשירות הציבורית ואני חושבת שלנוכח מה שאת אומרת זה כל כך נכון. התופעה קשה. היא תופעת קצה. היא כואבת, היא לאומית, היא מתרחבת. אי אפשר להפריד בין האישי למקצועי כשהמציאות כה מדממת וכה קשה אז אני גם מודה לך על זה כי זה שם זרקור על כמה את מחויבת ולוקחת את זה כמשימה לכל דבר עניין. זה באמת עלינו. לא להרפות ולעשות פה כמה שיותר תהליכים. נעשה ונצליח. אני רוצה לעבור למשרד המשפטים. עורכת הדין קרן דהרי בן נון ועורכת הדין חנאן יחיא. תודה שאתם פה. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> בוקר טוב. אני עובדת במחלקה הפלילית בייעוץ וחקיקה. נשאלנו על נושא תיקוני חקיקה. משרד המשפטים הוביל ולקח חלק פעיל בקידום של תיקוני חקיקה שנועדה לשפר את האכיפה והפענוח של פשיעה חמורה ואלימה. שירין צודקת בהחלט שצריך לדייק. יש גוונים שונים של תופעות אלימות ופשיעה. לכל אחד צריך את המענה המותאם לו. רוב ההצעות מחבילת החקיקה שמנו אותה בהחלטה 549 יושמו. הרוב הונחו על שולחן הכנסת בין 2022 ל-2025. לגבי הנושא של יישום של החלטות שנכנסו לתוקף ואלה שאלות ששאלו גם את יבגני אז זה תהליך. זה לא משהו שאפשר לתת מענה באופן מובהק. אם נתייחס לצווי ההגבלה השיפוטיים אז זה נושא שלוקח זמן ליישם אותו וכרגע התקיימו רק שלושה דיונים בבתי משפט. ייקח זמן עד שאפשר יהיה לראות את הדברים אבל אנחנו ממשיכים לקדם את החקיקה. בהקשרים של צעירים ושימוש בנשק חם, אני רוצה להתייחס לנושא של שימוש באמל"ח. ריכזתי צוות בין-משרדי שעסק בנושא של בחינת מענה חקיקתי נוסף מעבר לכל התיקונים שקודמו בהקשר של שימוש בנשק. ראויה דיברה על מודלינג ועל תפיסה של צעירים של כוח וכולי אז אחד התיקונים שאנחנו מציעים לעשות נוגע לתופעה של צעירים שמצטלמים בפנים גלויות לחלוטין עם נשק או שהם יורים או נושאים נשק. זה הפך להיות סמל סטטוס וגם אמירה שיש לי כוח ונשק וכולי. נושא הכבוד לכוח ונרמול של התופעה שממשיכה לעשות שימוש באמל"ח. בנושא הזה מה שהצענו הוא לקדם חזקה שברגע שיש תמונה כזו או סרטון הופכים את הנטל על האדם שהצטלם. הוא יכול להפריך שהוא לא נושא נשק אבל כל עוד יש את התמונה הזו חזקה שאכן זה לא חפץ סתמי או צעצוע מסוכן שדומה לנשק אלא זה באמת נשק על כל המשמעות שכרוכות בזה מבחינת הענישה וכולי. זה יכול להיות משמעותי. השורה התחתונה מבחינתי ואני מסתכלת מפריזמה של חקיקה שההתמודדות עם התופעות המורכבות האלה לא יכולות להסתפק בחקיקה ובאכיפה בלבד. כל עוד כל אחד מאיתנו ימשיך לעשות מה שהוא רגיל לעשות לא יכול שינוי במצב שרק הולך ונהיה יותר גרוע. יש לברך על ההתייחסות ההוליסטית לנושא. מה שאנחנו רואים שגם כדי להגביר את האמון וגם כדי ליישם את התוכניות שיש להן אימפקט חייבים את שיתוף הפעולה כולל שיתוף פעולה משמעותי מאוד עם קהילה ועם החברה הערבית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> איפה עומדות הצעות החקיקה? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> ההצעה שדיברתי עליה בנושא הנשק הונחה על שולחן הכנסת וממתינה לקריאה ראשונה בחודש מרס. ב-31 במרס. יש לי פה רשימה שלמה של חקיקה גם שהושלמה וגם הצעות בקנה. אני יכולה לעבור עליהן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כולן ממשלתיות? << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> אני מדברת כרגע רק על הממשלתיות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ולא ממשלתי שמקדם פרטי. << אורח >> קרן דהרי בן נון: << אורח >> במהלך השנים האלה במיוחד אחרי 2022 יש גם הרבה מאוד עבודה מטה ממשלתית שהייתה בממשלה קודמת והפכה להצעות חוק פרטיות בכל מיני קונסטלציות כאלה ואחרות. אנחנו לא שוקטים על השמרים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. משה יפרח, רשות התעסוקה. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> צוהריים טובים. משה יפרח, סמנכ"ל השמה ומעסיקים ברשות התעסוקה. תודה על ההזמנה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה שאתה פה. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אנחנו מתעסקים בנישה של התעסוקה ולא הפשיעה אבל אני חושב שזו נישה חשובה גם בהיבט של המניעה וגם בהיבט של השיקום. שירות התעסוקה טיפל בשנת 2024 בכ-140,000 דורשי עבודה מהחברה הערבית ומתוכם 56,000 צעירים עד גיל 35. מספר לא קטן. היו למעלה מ-10,000 השמות. צריך להבין שאנחנו מתעסקים לא רק בהשמה אלא מתעסקים בעיקר בהתרת חסמים מותאמים לאותם אנשים. אנחנו מדברים על מנעד של כלים. זה יכול הכשרות והשתלמויות, סדנאות ואימון אישי יחד עם אבחונים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. כמובן נושא העברית הוא חסם מרכזי מאוד. אנחנו מזהים את זה כחסם מרכזי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אתם רואים את זה גם אצלכם. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> אנחנו רואים. יש לזה ביקוש גדול. אנחנו מקיימים לא מעט הכשרות של עברית תעסוקתית כדי שאדם יידע להגיע לזה בסוף לתעסוקה. יש לנו תוכנית מעגלי תעסוקה ש-50% מהמשתתפים הם מהחברה הערבית. שם מטפלים יותר בנושא של מוטיבציה בעיקר באנשים שלא עבדו ואנשים שמקבלים הבטחת הכנסה. כמו שאמרתי, ישנן הכשרות מקצועיות שאנחנו מתקציבים אותן בסכום גדול באופן יחסי לאוכלוסייה. יש לנו פרויקטים נקודתיים שאנחנו מזהים שהם חלק מהחסמים. יש לנו פרויקטים עם שב"ס ורש"א שאנחנו מכניסים את העובדים שלנו לבית הכלא. זה נשמע אולי לא טוב אבל עוד לפני שאנשים משתחררים לראות איך מסייעים לאסירים משוחררים להתחבר לעולם העבודה מהר מתוך הבנה שמי שלא עובר חוזר לכלא. יש לנו שם לא מעט פעילות. 50% מהמטופלים הם מהחברה הערבית. זיהינו שאחד החסמים לצאת לעולם העבודה זה נושא של חובות. לא שווה להם לצאת לעבוד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה נושא שמתקשר לצעירים בסיכון. חד-משמעתית. << אורח >> יעל מיזרוחין: << אורח >> אתה מכיר את מערך הטיפול בחובות? << אורח >> משה יפרח: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זה הולך להיות דיון אצלנו. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> יחד עם הרשות המיסים והסיוע המשפטי אנחנו מנסים – לא מחיקה של חובות – אבל יש הרבה הסדרות. אנחנו רואים בזה הצלחה רבה וזה גורם לאנשים לצאת לעבוד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> חוב קטן שמצטבר הוא הדבר הכי מדכא ושואב מטה שיכול להיות. עלינו לראות איך אפשר לסייע. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> זה חסם מרכזי ליציאה לעבודה. דיברנו על החסם של ההכשרה ודיברנו על החסם של ההשכלה ועל העברית. ברגע זה יש ביקור של רואי כחלון בדרום יחד עם מנכ"לית שירות התעסוקה. אנחנו לא חלק מהחלטה 549 אבל מנסים לראות איך אפשר להסיט תקציב גם לנושא של העברית וגם לנושא של התעסוקה. אנחנו שותפים בהחלטות ממשלה אחרות ששם אנחנו מממשים את התקציב במלואו. אני רואה חשיבות לדיון הזה. אני חושב שבסוף הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה פועלים לא מעט בנושא התעסוקה. יש בעצמי, ריאן וגם שירות תעסוקה ומשרדים אחרים שפועלים. מבחינתנו זה אחד האתגרים החשובים גם במניעה וגם בטיפול. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה, משה. אני מתחברת. אני חושבת שבהקשר של שירות התעסוקה זה נדבך כל כך מרכזי שאנחנו לא פעם ממעיטים בו. לצערי, אני חושבת שלא שמים את שירות התעסוקה כזרקור לאומי כמו שהוא יכול להיות. המשמעות של אוכלוסיות שהן יותר מודרות ופחות נגישות לתעסוקה ומה יכולים לעשות כמדינה זה חשוב כלכלית, חברתית, לאומית ומניעת פשיעה. << אורח >> משה יפרח: << אורח >> שירות התעסוקה עובר בימים האלה מהפך חשוב מאוד. אנחנו רואים כבר שיש קהלי יעד נוספים שמגיעים ולא רק בהיבט של קבלת קצבאות. אנשים רואים בשירות התעסוקה כתובת לקבלת מענה ולא רק לבוא ולמצות זכויות. מבחינתנו זה אומר הרבה. המנכ"לית משקיעה לא מעט גם בהבאת משאבים וכלים בשביל להגדיל את קהל היעד. אנחנו רואים באוכלוסיות מסוימות שיש כשלים ושם אנחנו צריכים להיות. זו לא רק חובה שלנו אלא זו גם זכות שלנו. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> ממש. שתצליחו. משרד הכלכלה פה? << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> כן << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שלום, מה שלומך? עורכת הדין יעל ענטר, מנהלת אגף תכנון. << אורח >> יעל ענטר: << אורח >> מטבע הדברים הצעדים של משרד הכלכלה הם פחות ישירים בענייני פשיעה. אנחנו עושים טיפול עקיף יותר. אנחנו לא חלק מהחלטה 549 אבל אנחנו כמובן שותפים להחלטה 550. סעיפי המשרד מתוקצבים בהחלטה לפני הקיצוץ של 15% בכמעט מיליארד שקלים. היום אנחנו על 855 מיליון שקלים שרובם נוצלנו. אנחנו בשנה האחרונה להחלטה. המשרד מפעיל מסלולי תעסוקה של רשות ההשקעות. לצערנו, מסלול 417 שמיועד לאוכלוסיות ששיעור ההשתתפות שלהן בתעסוקה הוא נמוך הופסק בחוק ההסדרים של לפני שנתיים אבל הוא היה מכוון מאוד לאוכלוסייה הערבית. מעבר לזה, מסלול 420 שמיועד לתעסוקה בחברה הערבית של צעירים שרוצים להשתלב בהייטק הוא מסלול פעיל עם האפקטיביות שאנחנו בהחלט יכולים להראות אותה. הוא מיועד לשלבים קצת אחרים מאלה שאנחנו מדברים עליהם פה. יש מקצה במסלול הזה שנסגר אתמול והוא מסלול שהוא פעיל. מעבר לרשות ההשקעות, הסוכנות לעסקים קטנים פועלת במסגרת החלטת ממשלה 550 וגם כל מה שקשור לתכנון ופיתוח של אזורי תעשייה. זהו מבחינת הפעילות של המשרד. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נעבור למשרד האוצר בזום. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> שלום, אביגיל פלג מאגף תקציבים. עלו פה הרבה מאוד נושאים חשובים. בצוותים שונים אצלנו באגף תקציבים יש ממשקים עם כל הגופים שעלו כאן בדיון. לקראת סוף תוכניות החומש של 550 ו-549 אנחנו מלווים את משרד ראש הממשלה, את המטה למלחמה בפשיעה הערבית ואת יתר הגופים שדיברו כאן בחשיבה לתקצוב של תוכניות אפקטיביות וחשיבה על קביעת יעדים ומדדים על בסיס נתונים. זאת על מנת שנוכל לקדם צעדים אפקטיביים בכל הרבדים שעלו כאן. << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> אביגיל, פשיעה בחברה הערבית ולא פשיעה ערבית. זה חשוב. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אמרתי פשיעה בחברה הערבית. יכול להיות שבלעתי את המילים. אני מתנצלת. לעניין הקיצוץ הרוחבי בשנת 2024 שהוזכר כאן אז זה הוצג גם על ידי האגף בדיונים קודמים בנושא. זו הפחתה בתקציב ביותר מ-20 יחידות ממשלה במסגרת התאמות התקציב בעקבות המלחמה. ההחלטה לקיצוץ רוחבי בהכרח מחריגה את כל ההחלטות שהיו בגינן התחייבויות. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני רוצה שהאוצר יבין שקיצוץ רוחבי בתוכניות האלה הוא פגיעה במנועי הצמיחה ופגיעה בכלכלה ובחוסן הכלכלי של החברה. אני חושבת שזו טעות לעשות את קיצוצי הפלאט הללו שהיו מוגדלים על תוכניות החומש. זה בעיניי משהו לא מקצועית מבחינת האוצר. גם אם יש לנו ויכוח על כמה צריך לתקצב אין שום ראייה מקצועית בקיצוצים מהסוג הזה. זה חוזר אלינו חזרה. זה מתגלגל אלינו ובסופו של דבר פוגע גם בכלכלה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אשמח להשיב. קודם כול, בסוף, זה גם הרבה החלטות פוליטיות. אנחנו לגמרי מבינים את ההשלכות הכלכליות. יש כאן צעדים שונים שהוזכרו כאן ואת ההשלכה הכלכלית שיש לפשיעה בחברה הערבית. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> גם לצעירים חסרי מעש. צעירים חסרי מעש זו פגיעה כלכלית ישירה במדינה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אנחנו מכירים, אנחנו בוחנים ואנחנו מלווים את הגופים השונים ועושים ניתוח של הנתונים. בסדר גמור. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> לגבי גיבוש תוכניות החומש, האם החומש הבא מתוכנן להיות חומש מורחב תקציבית מהחומש הקודם או שסדרי הגודל התקציביים הוא דומים או פחות? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> זו שאלה פוליטית לסדרי עדיפויות של הממשלה. עוד לא הוצגו לנו בקשות או הצעות לעניין תוכניות עתידיות. כמו שהוזכר כאן מקודם זה עכשיו בתהליך של שלב הפקת לקחים מהתוכניות הקודמות. לנו עוד לא הוצגה שום דרישה למסגרת תקציבית ואנחנו לא התחלנו את הדיונים בהיבטים האלה. אנחנו בדיונים על רקע הפקת לקחים על התוכניות הקודמות ובשיתוף פעולה עם כל הגופים בממשלה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בנובמבר, בתקווה שעד אז תיפול הממשלה אבל אם לא אז אני אקיים פה דיון על תוכניות החומש החדשה. אני מקווה שעד אז יהיה את הכינוס האזרחי וגם סדרי גודל תקציביים כדי שנבין אם תקציב 2026 הולך להיות מוקטן, אותו דבר או תקציב מוגדל. תודה לך ואנחנו נתעדכן בהמשך. תודה שעלית אלינו בזום. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני מסכמת את הדיון אלא אם כן מישהו רוצה להוסיף? ליהי, את רוצה להוסיף. << אורח >> ליהי גאוני: << אורח >> כשאנחנו מדברים על צעירים ששיעורי הרצידיביזם שם הוא הגבוה ביותר, אני חושבת שמדובר פה הרבה על כסף אבל זה לא רק כסף. זה לא כסף שהם מקבלים, זה לא רק הכסף הקל אלא אנחנו מדברים על שייכות, כוח ומוגנות וביטחון. לכן התוכניות שהוצעו פה לגבי תוכניות מניעה שנותנות משמעות ושייכות כמו התוכנית הראשונה שהוצגה וגם התוכניות בהמשך של השירות הלאומי הן תוכניות חשובות. כשאנחנו מדברים על שיקום אסירים אנחנו מדברים גם על מניעה ולא רק שיקום. דובר פה על הסטה תקציבית שהייתה במסגרת תוכנית החומש. ההסטה התקציבית נעשתה לאחר בדיקה שנערכה לגבי המענים והחסמים שעלו במסגרת השנים 2023-2022 באישור המטה. נוספו עוד נדבכים במסגרת תוכנית החומש ביניהם חיזוק התא המשפחתי. כל מה שקשור למשפחת האסיר ולילדי האסיר שהרבה פעמים זו אוכלוסיות שקופות שנושאות בנטל רב כשהאסיר נמצא בכלא. גם הכנה לקראת השחרור מהבחינה הזו. גם מענים שקשורים להתמכרויות שלפעמים אין ברשויות המקומיות ולכן יש שלושה מדריכים שנותנים את המענה הזה מטעם רש"א. ההסטה התקציבית היא בהתבסס על למידה שנעשתה מהשטח. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> שאלת קודם איפה הכנסת יכולה לסייע אז אני אגיד שבישיבת ועדת המשנה של ועדת השרים האחרונה ב-29 במאי, ראש הממשלה הנחה לגבש - - - יש לנו שתי מערכות חוקים. יש לנו טרור והחקיקה של טרור ויש לנו פשיעה פלילית. ארגוני פשיעה כבר הגיעו לסדר גודל שהוא בין לבין. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> כמו טרור לאומי. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> טרור לאומי ופשיעה פלילית הם שני המונחים שאנחנו נעים בהם. הנחייה שאנחנו רוצים לקדם - - - << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הטלת האימה של ארגוני פשיעה זה כמו טרור לכל דבר ועניין. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> אנחנו פוחדים. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> נכון. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> זה ממש טרור אבל מבחינה משפטית יש פה אירוע מורכב אז המטרה היא לייצר שכבת ביניים. אנחנו וגורמי המקצוע בעבודה על זה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> שכבת ביניים שמטרתה טיפול ממוקד בארגוני הפשיעה וראשיהם? << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> ליצור שכבת חקיקה שמתאימה להתמודדות עם סדר הגודל שהתופעה הגיעה אליה. להתמודד בכלי האכיפה הרגילים זה כבר קטן על האכיפה. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> זו קטגוריה אחרת. << אורח >> מלאכי חסדאי: << אורח >> זה משהו שטוב שהכנסת תבדוק. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> אני נוטה להסכים. אני שומעת את זה מהחברה הערבית עצמה. זה מגיע מפנים. תפסיקו, זה כבר לא פושע, זה לא גונב רכב אלא פשיעה שהיא בסדר גודל אחר, זו הטלת אימה ובהלה ציבורית. שמענו את זה פה. אנשים לא יוצאים מהבית אחרי שעה מסוימת. << אורח >> מאזן אבו סיאם: << אורח >> אני רוצה להגיד משפט. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> בטח, מאזן. << אורח >> מאזן אבו סיאם: << אורח >> הביטחון האישי של אזרחים בתוך מדינה הוא אחד העקרונות הבסיסיים של מדינה מתוקנת. המצב הוא לא טוב אבל אנחנו יכולים להגיע לגרוע. צריך להשקיע הרבה מאוד כסף בחינוך בבית יסודי, להמשיך בתוכניות של ליווי האוכלוסייה ואכיפה אגרסיבית מאד בשביל לבנות דור עתיד יותר טוב. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> סיכום והחלטות הוועדה בנושא פעילות הממשלה למיגור האלימות בקרב הצעירים בחברה הערבית. 1. הוועדה מצרה על העדר העברת נתונים שביקשה הוועדה ומרכז המחקר והמידע של הכנסת בדבר פשיעה, עבריינות וקורבנות של צעירים בחברה הערבית. הוועדה רואה בכך הסתרת מידע מהכנסת ופגיעה בעבודת הפיקוח הפרלמנטרי התקין. 2. באדיבות מרכז ברוקדייל, מרכז המחקר והמידע הציג מספר נתונים חשובים במיוחד שעל כלל הגורמים והשותפים בתוכנית 549 ו-550 להכיר. 3. ייצוג יתר של צעירים בחברה הערבית בנתוני מעצר ותיקים גלויים כשבולטת לרעה קבוצת גיל 24-18 שמובן שחוסר מעש וחוסר מסגרת הופכים לכר נוח להידרדרותם לפשיעה. פער הולך וגדל פי שלושה ביחס לחברה היהודית. 4. למעלה מ-24% חוששים להיפגע באזור מגוריהם ביחס ל-15% מהחברה היהודית. נתון קשה גם לחברה היהודית. 5. פער הולך וגדל בשיעור פיענוח תיקים בתיקי רצח של ערבים לעומת יהודים. 6. לפי נתונים נוספים שהוצגו, 128 קורבנות נרצחו בנשק חם בשנה אחרונה. 7. נתוני ארגון יוזמות אברהם הצביע על כדאיות ביטחונית וכלכלית של הפעלת תוכניות ליווי לצעירים או מבוגרים. מאות מבוגרי התוכניות השתלבו בהצלחה בשוק התעסוקה ובמסגרות התנדבות שונות. מדובר באינטרס לאומי של מדינת ישראל והוועדה פונה בהתאם למשרד האוצר ולמשרדי הממשלה הרלוונטיים להגדיל את ההשקעה בתוכניות השונות למיגור חוסר המעש והידרדרות לפשיעה בחברה הערבית ובכלל זה הגברת השיטור הקהילתי, הקמת מרכזי נוער חינוכיים וטיפוליים, השקעה נוספת בלימודי השפה העברית, סיוע חינוכי ואקדמי, הגדלת ההשקעה במערכת החינוך ביישובים ערביים ומוגנותם, הגדלת תוכניות להכשרה תעסוקתית, מוגנות לנושאי משרה בחברה הערבית ועוד. 8. הוועדה שמעה על הידרדרות ופשיעה בגיל הנערות עם תשלום גבוה לכל מעשה פשע ומחירון פשיעה כשהמודל עבורם הוא רשימת עבריינים ומאפיינים המייצגים אותם בדגש על מאפייני כבוד, כוח, ממון וכסף. הוועדה פונה למשרד לביטחון לאומי, למטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית ולמשרד החינוך לשים דגש על תוכניות למניעת הידרדרות נוער בני טובים לפשיעה, שילוב בשיח וגיבוש הטיפול גם ארגונים מהחברה האזרחית המתמחים בנושא. 9. הוועדה שמעה כי כניסת כוחות משטרה ליישובים בחברה הערבית באוקטובר-נובמבר 2023 הורידו את הרציחות לאפס רציחות. זה נתון מדהים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא לא נכון. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> הוא לא נכון? << אורח >> ראויה חנדקלו: << אורח >> אם נדייק את זה, זה היה בשבועיים הראשונים לאחר 7 באוקטובר. הייתה נוכחות משטרתית מוגברת אבל גם הפשיעה המאורגנת היא חכמה והיא הבינה שכל ירייה שתהיה היא תהיה על טרור ולא על רקע פלילי אז גם הם הנמיכו פרופיל. הם הדביקו את הפער בנובמבר. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> 10. אני רוצה להגיד שיש בהגברת שירותי האכיפה המשטרתית כולל שיטור קהילתי ביישובים ערביים בכדי למגר את רציחות והפשיעה בחברה ערבית. בהתאם, הוועדה מבקשת מהמטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, מהמשרד לביטחון לאומי וממשטרת ישראל להגביר את שירותי האכיפה המשטרתית ביישובים בהם מזוהים נתוני פשיעה ורצח גבוהים. 11. על אף נתוני קורבנות הרצח ההולכים הגדלים בחברה הערבית בשנה האחרונה, הוועדה שמעה על התכנסות בודדת של ועדת המשנה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית בשנת 2025. בהתאם, הוועדה מבקשת מהשר לביטחון לאומי ומראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית לכנס את ועדת המשנה באופן קבוע לטובת קידום צעדים נוספים לאלו שנקבעו בהחלטת הממשלה 549. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ראש הממשלה יושב בראש ועדת המשנה ולא השר לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר נעמה לזימי: << יור >> דיברנו על החרם שהיה על הוועדה בעקבות הנציג. בסופו של דבר השר לביטחון לאומי לא יכול להעדר מהוועדה. העדר הכינוס הוא הדבר הגדול ביותר. 12. יודגש כי נתוני הפשיעה והאלימות בחברה הערבית גברו במקביל לקיצוץ בתוכנית 549 ו-550 בשיטור הקהילתי ולכך יש להוסיף את תזמון הקיצוץ לפני החופש הגדול שמגביר את חוסר המעש והפוטנציאל לפשיעה ואלימות. 13. הוועדה מבקשת מהמטה להעביר לרשותה פירוט בכתב של יישום תוכנית החומש 549 בחלוקה לשנות התוכנית ולמשרדי הממשלה, תקצוב והסטות התקציב המיושם כולל התייחסות לתקנים ואיושם. 14. פריסת מצלמות במרחב הציבורי, הפעלתן וחיבורן למערכת מוקדים. אנחנו אמורים להעביר אליכם את הנתונים. 15. הוועדה שמעה על קושי במציאת מטפלים בשיקום אסירים ערבים. הוועדה פונה למשרד האוצר ולמטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית להגדיל משמעותית את ההשקעה בהעסקת מטפלים כאלה, הגדלת שכר משמעותית, תגמולים נוספים וכן הגדלת ההשקעה במוגנותם. 16. הוועדה קוראת למטה ולכלל משרדי הממשלה להתחיל לגבש את תוכניות החומש הבאות להבטחת רצף טיפולי, לתכנן תוכניות חומש מקיפות מתוקצבות משמעותית תוך מיקוד ביישום לקחים, העתקת מודלים מוצלחים למוקדים נוספים, שיתוף שיח ארגוני חברה אזרחית. מדובר במשימה לאומית, ביטחונית, אזרחית וכלכלית במדינת ישראל. 17. לטובת הצלחת מיגור הפשיעה וסיוע לגורמי האכיפה על רשויות המדינה לתת את הדעת בשיח עם גורמי חברה אזרחית לעניין הצעדים הנדרשים בתוכניות החומש לטובת הגדלת האמון בין הציבור בחברה הערבית לבין גורמי האכיפה. 18. הוועדה פונה למשרד לביטחון לאומי ולמשטרת ישראל להיענות להצעת משרד הרווחה להקמת מכינה משטרתית בחברה הערבית במסגרת גיבוש תוכניות החומש הבאה. 19. הוועדה שמעה על חסמים שונים של משרד הרווחה לטיפול בצעירים בסיכון בחברה הערבית ביניהם העדר תקני יתד ברשויות המקומיות השונות, הדרישה מהרשויות לתקצוב במטצי'נג בשעה שאין ביכולתן להשתתף במימון, מחסור בעובדות סוציאליות מהחברה הערבית, העדר מוגנות וביטחון אישי שלהן ועוד. יודגש כי צעירים אלה הם פוטנציאל גבוה מיוחד להיות קורבנות פשיעה או להידרדר לפשיעה. בהתאם הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לשנות את שיטת התקצוב המתוארת ולהבטיח תקצוב תוכניות יתד בחברה הערבית במלואן – תקנים, הגדלת שכר, השקעה בהכשרות, מוגנות עובדים ועוד. אני מודה לכם מאוד על הדיון הזה. דיון ארוך אך הכרחי וחשוב. תודה רבה. תודה על העבודה שאתם עושים ושנצליח ונעשה יותר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:00. << סיום >>