פרוטוקול ועדה

DOC 66,159 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 158 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום רביעי, י"ג בתמוז התשפ"ה (09 ביולי 2025), שעה 9:35 סדר היום: << נושא >> בחינת סוגיית העובדים הזרים המחליפים בסיעוד הבייתי << נושא >> נכחו: חברת הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: שמעון שי שלום גז – מנהל תחום חירום ובתי אבות ללא רישוי, משרד הרווחה והביטחון החברתי צורי זנזורי – עו"ד, ממונה על זכויות עובדים זרים, משרד העבודה יאירה מרדכי – מנהלת אגף סיעוד, רשות האוכלוסין ההגירה אלירן מרדכי – מנהל היחידה לבקרה מינהלית, רשות האוכלוסין וההגירה גלי גז – מנהלת המערך הסוציאלי, המוסד לביטוח לאומי נטלי גבאי – מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי שלמה פרלוב – ראש איגוד המקצועי, הסתדרות הגמלאים בישראל יריב שוריאן – יו"ר, עמותת אחיעוז - חברות כוח אדם פרטיות לסיעוד דנה פנחסוב – יו"ר מחוז ירושלים, ארגון נכי צה"ל אלכס פרידמן – מייסד ויו''ר, ארגון "נכה לא חצי בן אדם" מנג'ולה קקולוולה – מטפלו של אלכס פרידמן, מייסד ויו''ר, ארגון "נכה לא חצי בן אדם" ארז כהן – יו"ר, ארגון "נכה לא חצי בן אדם" מרדכי לוי – חבר, ארגון "נכה לא חצי בן אדם" אורלי זיני – פעילה, ארגון ''נכה לא חצי בן אדם'' משה הכהן – יו"ר, העמותה לקידום זכויות הסיעודיים ד"ר ינון שנקר – מומחה בבריאות ציבור, מייסד פרויקט "מטפלת" יצחק שלום – נכה צה"ל אורלי שלום – אשתו של יצחק שלום, נכה צה"ל אסיה אסתר גילעדוב – מלווה חברה בדיון משה יהודה רוני בונדי – לוביסט, חברות סיעוד משתתפת באמצעים מקוונים: מאיה בנדס – עו"ד, מטה מאבק הסיעודיים מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בחינת סוגיית העובדים הזרים המחליפים בסיעוד הבייתי << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב, יום רביעי בשבוע, י"ב בתמוז תשפ"ה, 9 ביולי 2025. אני מתכבדת לפתוח את הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בנושא בחינת סוגיית העובדים הזרים המחליפים בסיעוד הבייתי. ראשית אני מבקשת להביע תנחומים למשפחתה של ד"ר ורדה ברש, קורבן הרצח שהתרחש ביום שישי האחרון במבשרת ציון, כשעל פי ממצאי חקירת המשטרה והפרסומים נרצחה בידי המטפל הסיעודי של בעלה. נמשיך לטפל בנושא האלימות של עובדים זרים כלפי המטופלים הסיעודיים, ולא נרפה כדי שמקרים מזעזעים כאלה לא יקרו. חיפוש עובד מחליף הוא אחד הקשיים הביורוקרטיים הגדולים ביותר על המטופל הסיעודי. ישנם מספר מקרים בהם צריך עובדים מחליפים לסיעוד הבייתי, במקרים של החלפה מתוכננת של עובד זר שנוסע לחופשת מולדת או במקרה של חופשת לידה, שמירת הריון של העובדת הזרה, החלפה פתאומית בעקבות צורך רפואי ולא מתוכנן של המטופל, או חולים סופניים, החלפה פתאומית בעקבות נטישת העובד, החלפה מתוכננת של עובד זר ביום החופש שלו בשל מחלת העובד הזר הקבוע, כשעובד זר נמצא שהתעלל במטופל או גנב או הזניח ויש צורך דחוף למצוא למטופל עובד זר חדש שמחליף בינתיים. עובדים זרים שנמצאים בשנת עבודתם החמישית ומבקשים להתחיל בשלב זה בעבודה חדשה לאחר שהעסקתם הסתיימה, מוגבלים בשלב זה לעבודות החלפה בלבד מכוח נהלי רשות האוכלוסין. לצערי הרב מטופלים נאלצים להעסיק עובדים זרים לא חוקיים כמטפלים מחליפים, היות והם לא מוצאים עובד מחליף חוקי. שמענו בדיון הקודם בנושא שישנם 30,000 יציאות לחו"ל בשנה של עובדים זרים לחופש, ובחודשים מסוימים יש יציאות רבות שמגיעות לכ-4,200 נסיעות בחודש בשל חגים של העובדים הזרים, שבהם קשה אף יותר למצוא מחליף. בדיון היום אנו מבקשים לדעת למי המטופל הסיעודי פונה כשהוא צריך מחליף לכל אחד מהמקרים? מהן החלופות אם לא מצליח למצוא מטפל מחליף? מה הוא השכר שהמטופל מחויב לשלם לעובד המחליף? מה הוא התפקיד של כל משרד ממשלתי ושל הלשכות הפרטיות? מה באמת יש במאגר העובדים המחליפים שהלשכות הפרטיות מקבלות מרשות האוכלוסין? האם כל 109 המחליפים הזמינים לעבודה שיש היום אכן זמינים, והיום הם זמינים לעבודה גם בפריפריה ואצל כל סוגי המטופלים? משרד הרווחה אמר בפגישה שקיימה הוועדה בעבר, שבמקרים דחופים אך מתוכננים המטופלים המוכרים לרווחה יכולים להיעזר באופן זמני בשירותי הסמך של משרד הרווחה. ארצה לשמוע פירוט על הנושא. בבקשה, יאירה. לפני שתשיבי לנו, אם את יכולה לשתף אותנו במה שקרה במקרה המזעזע. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> בוקר טוב. כן, מקרה מאוד קשה. גם אנחנו הוכינו בתדהמה. כאמור, מדובר במקרה בו עובד זר רצח את אשת המטופל. בשלב זה עדיין לא קיבלנו פרטים מהמשטרה למרות שפנינו בעניין הזה מספר פעמים. אנחנו כן בקשר רציף בעניין הזה ומחכים לקבל את הממצאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> האם את יודעת אם הוא היה מעורער בנפשו? במהלך השהייה שלו הוא לא הסתדר? התריעו בעניינו? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> מה שנמסר לנו, גם ערכנו ביום המקרה, כמה שעות אחרי, בירור גם עם הלשכה הפרטית שציינה שלא עלו על קשיים. להיפך, ממה שנמסר לנו המשפחה הייתה מרוצה מההעסקה הזו. העובד נמצא בארץ רק כחודש וחצי, הגיע מייד למשפחת בר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן המטפל מטפל בהם? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> חודש וחצי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז הוא חדש מחו"ל, ישירות? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיזה מדינה הוא? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> הודו, ולא במסגרת ההסכם הבילטרלי. בהבאה פרטית. אנחנו ממתינים לממצאים, וגם צוות שלנו אמור להיכנס בתיאום עם המשפחה לביקור, לשמוע, להתרשם. זה כבר תואם. אנחנו נלמד את המקרה, נתחקר אותו לעומק. זה מחייב את כולנו, ונבין אם יכולנו למנוע את זה ואיך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה, תודה. מה הוא השכר שצריך לשלם לעובד מחליף? האם התעריף זהה ליום שבת וגם לימי חופשת מולדת? שמעתי שאחד לוקח 450, אחד לוקח 500. אולי להגביל את זה במחיר אחיד. את יכולה להתייחס? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אולי אני מקדימה את המאוחר. הסוגיה הזו של עובדים מחליפים היא אחת הסוגיות הבוערות ביותר מבחינתנו שמונחת על השולחן שלנו הרבה זמן. גם עלה פה במסגרת הדיונים, גם בפומבי וגם לא בפומבי. הייתה לנו גם ישיבה השבוע עם יושב-ראש הוועדה, איתך, וראש מינהל עובדים זרים שהיה לו גם חשוב להגיע לישיבה הזו. זו סוגיה שהיא כבדה. אנחנו יושבים כבר תקופה ארוכה ומנסים לפענח. יש פה היבטים כלכליים כבדים מאוד שצריך לתת עליהם את הדעת. << אורח >> משה יהודה: << אורח >> הסוגיה הזו כבר נדונה שנים. היא כבדה אבל צריך מתי שהוא להרים אותה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מקווה שבפגרת הקיץ אולי נשב ונעשה דיונים. נביא איזה מתווה בתחילת מושב החורף. זה דחוף. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו נשמח. בחמש השנים האחרונות כל מדינת ישראל עוברת תהליכים מאוד מטלטלים, אם זה היה עם הקורונה, עכשיו חרבות ברזל, "עם כלביא". גם בשביל לקבל החלטות שהן מושכלות אנחנו חייבים לבחון את הנתונים, וזה נתונים של שנים מאוד משוגעות, של כניסת עובדים ויציאת עובדים, שנים שהיו הגבלות כאלה ואחרות, ולכן גם כשמתחקרים את הנתונים האלה, ואנחנו לא יודעים לעבוד ללא נתונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש לכם נתונים, לא? זה כבר שנים. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> יש, אבל אני מסבירה שהנתונים הם נתונים שהם מורכבים להסתמך עליהם מאחר וזה שנים שהן מורכבות מבחינת יציאה וכניסה של עובדים זרים, בטח יציאה לאינטר ויזה. אנחנו כן שוקדים על הסוגיה הזו. אנחנו כבר התחלנו בהליך. יש לנו כמה אפשרויות. בוחנים מספר חלופות. אנחנו נקיים במהלך החודש הקרוב ישיבה עם נציגי הלשכות הפרטיות, וכמובן כל מי שירצה להשמיע, אנחנו נשמח לשמוע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נשמח שגם תעדכנו את הוועדה בהקדם על ההתפתחויות, איך זה מתקדם. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> דיברנו על זה גם השבוע. אנחנו מקדמים את הסיפור הזה. אנחנו מקיימים ריא. נעשה שיתוף ציבור, נקבל את ההערות של כלל הגורמים. חשוב לנו לשמוע אבל אני כבר כאן אומרת, אין פה נוסחה של הוקוס פוקוס. זה יהיה על חשבון משהו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, אבל זה מונח על שולחנכם זמן רב. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם לא מתעדפים את זה? מדובר בסכנת חיים. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זה שלא יצאנו עם כותרות זה לא אומר שלא פעלנו בעניין ושלא בחנו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאירה, אני לא בעד לצאת בכותרות ולא לעשות. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כל כובד המשקל מבחינתנו כרגע יושב על האירוע הזה. אני מקווה ומאמינה מאוד שבחודשים הקרובים אנחנו כבר נצא עם בשורה בעניין הזה. חשוב לנו בישורת הזו כן לשמוע שוב את כל הנוגעים בדבר. יש לנו ישיבה עם נציגי הלשכות הפרטיות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי אתם אמורים להיפגש עם נציג הלשכות הפרטיות? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> לדעתי ביום ראשון הקרוב. זה שלא שמעתם זה לא כי לא עשינו. היינו צריכים לפלח את הנתונים. הנתונים כבדים מאוד עם מורכבויות כאלה ואחרות, יותר מכל אירוע אחר ולכן לקח לנו זמן. זו סוגיה שהיא מורכבת, היא כבדה מאוד והיא חשובה לנו. אנחנו מבינים את הצעקה. היא צעקה מוצדקת מאוד ולכן אנחנו מושקעים שם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הענף הזה, הכי חשוב לתת לו עדיפויות. לגבי השכר, מה התעריף, 450–500? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו שומעים מגוון. זה צריך להיות שכר מינימום ליום, לא מעבר לזה. זה ההמלצה שלנו. ככל שאנחנו גם נאמר דברים בעניין של השכר, זו תהיה ההמלצה שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד העבודה, צורי, כמה זה השכר לפי חוקי העבודה? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> 427 יוצא לשבת לפי שכר המינימום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חגים וחופשות זה אותו דבר? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> יש פה מציאות שאנחנו מכירים אותה, שהשכר אצל המחליפים הוא יותר גבוה. זה לא בגלל שמגיע להם שכר יותר גבוה, אלא זה הדרישה שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן. יש מצוקה והם מרשים לעצמם. זה מעוגן בחוק? אחד לוקח 500, אחד 300. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> כוח המשא ומתן זה כוח שיש לכל עובד בישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה אתם לא מעגנים את זה מראש בהסכמים הבילטרליים? כל אחד לוקח מה שהוא רוצה? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> שכר מוגבל רק למטה, הוא לא מוגבל למעלה, אחרת זה ייצור לנו אפליה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא אפליה כי יש כאלה 500, 600, 700. יש כאלה חלשים. עד שהם מממנים את עלות ההעסקה של עובד זר ואז זה נטל עליהם, עוד הכבדה. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> אני מסכים, אבל כמו שאנחנו לא מגבילים את העובד הזר שמגיע, שהוא לא מחליף, אנחנו לא יכולים להגביל גם את המחליף. גם מבחינת דיני העבודה בישראל, על פי הפסיקות של בתי המשפט הזכויות שלהם הן שוות כמו עובד ישראלי, וגם לפי האמנות הבין-לאומיות אנחנו לא יכולים לעשות החלת הוראה שהיא בלתי שוויונית. יש פה כוח מיקוח של עובד. הוא לא מכריח את המטופל לבוא לעבוד אצלו באותה שבת. הוא אומר, אתה רוצה שאני אגיע? אני רוצה 500 שקלים, 550 שקלים. אני מבין את המצוקה ואנחנו בעד ונתמוך בכל הסדרה שתהיה, וצריך לעשות הסדרה בנושא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תפקידו של איזה משרד לעשות את ההסדרה? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> ההסדרה צריכה להיעשות דרך הקמת תאגידים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> על המאגר אתה מתכוון? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחר כך תסדירו את הנושא של השכר? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> ברגע שיהיה עובד שכל העבודה שלו היא רק החלפה, מן הסתם גם השכר שלו יהיה כמו כל עובד זר. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אתה באמת מאמין שאפשר ליצור תאגיד רק של מחליפים? הרעיון כרעיון הוא רעיון נחמד מאוד. בפועל אני יכול להגיד לך, אין סיכוי שהוא ישרוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה צריך לסמוך על הוועדה שאנחנו לא נרפה ונעקוב עד שנקבל תוצאה. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> אתה באמת צריך לסמוך כי הוועדה לא עובדת רק בשעות האלה. היא כל הזמן מאחורינו ונושפת לנו בגב ובעורף. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כן, אבל התעריפים לא קשורים לחוק כזה או אחר. יש חוק חופש העיסוק, חוק האפשרות להתמקח ויש גם היצע וביקוש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עם כל הכבוד לכל החוקים מסביב, צריך להסדיר את זה. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> מה זה קשור לתאגיד? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כי הכול מופנה בסוף לתאגיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא תאגיד, ללשכה הפרטית. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הלשכה הפרטית, תאגיד, לא משנה. אנחנו תאגידים מבחינתו. אנחנו לא קובעים את גובה השכר של עבודה רגילה ולא של מחליף, לצערי. שכר המינימום הוא הרף המינימלי, ויושב פה שופט בדימוס שיכול להגיד לך, זה הרף המינימלי. אין רף מקסימלי. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> נכון. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בוא נלך לאותו תחום, תחום הסיעוד. אני עכשיו מטפל ישראלי, יכול לבוא לחברה כזו או אחרת, להגיד להם, אני רוצה 50 שקל לשעה. יתנו לי? זה קורה? למה זה קורה? היצע וביקוש. רוב העובדים הישראלים לסיעוד מרווחים 32–34. זה מה שהם מרווחים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צורי, אתה אמרת שלא ניתן להכניס את זה כסעיף בהסכם הבילטרלי. אנחנו צריכים תשובה לפרוטוקול. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> לא ניתן להגביל רף מקסימלי של שכר לכל עובד, בין אם הוא עובד ישראלי, בין אם הוא עובד זר או בין אם הוא עובד זר מחליף. הדבר מנוגד גם לחופש העיסוק, להסכמים, למשא ומתן וגם מתוקף אמנות בין-לאומיות שאנחנו חייבים לשוויון כלפי כל העובדים. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> האם אפשר להכניס בהסכם בילטרלי החלטה שעובדים זרים ספציפיים יגיעו רק כעובדים מחליפים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאירה, אולי את יודעת להשיב? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> בהסכם הבילטרלי לקבוע שיש קבוצה של עובדים זרים שיגיעו רק כמחליפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הם יעשו במשך כל החודש? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יש תקופות שאין מספיק החלפות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אבל הם טוענים שיש מחסור. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כרגע יש מחסור עצום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאירה, שמענו ממנה שיש 2,000 בקנה, נכון? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> יש למעלה מ-2,000 עובדים זרים מידי חודש שפנויים להשמה קבועה ובטח גם להחלפה. יש חוסר. אנחנו צריכים לפעול בעניין הזה וכמה שיותר מהר. אנחנו כרגע מקיימים חשיבה על מספר חלופות. יריב אמר פה בצדק, הקמה של תאגיד דווקא כתאגיד שיתעסק במחליפים היא מורכבת מאוד. אנחנו צריכים גם להקים חלופה שהיא תהיה כדאית כלכלית. אני יכולה לבוא עם תוכנית מעלפת אבל אף אחד לא ירצה ליישם אותה, אז גם על הדברים האלה צריכים לחשוב. אנחנו צריכים לחשוב איך זה שווה גם כלכלית ובטח נותן מענה למטופלים ובני המשפחה שלהם כדי שיהיו רגועים גם בתקופה זו שהעובד נמצא באינטר ויזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלכס, בבקשה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני רוצה רגע לחדד בעניין השאלה שלך על השכר. יש פה נקודה שבעצם בשטח אין הבדל בין תשלום על שבת לבין תשלום לחופשת מולדת או חופשה ארוכה. מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעשות את ההבהרות האלה למטפלים? יש החלפה בשבת ויש החלפה בחופשת מולדת. זה לא אמור להיות אותו סכום. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> נכון, אלכס. על פי דיני העבודה יש הבדל. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> איך אנחנו מסבירים את זה? איך אנחנו אוכפים את זה? לא יכול להיות שמגיע עובד ודורש סכום של שבת על יום רגיל. יש פה גם הפרה של החוק. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> זה לא הפרה של החוק, אני אסביר גם למה. יש תעריפים. שכר המינימום, אם הוא עומד על איקס יום, בשבת אנחנו מביאים עוד 150%. כשבא עובד והוא אומר לך, אם אתה רוצה אותי, זה כוח המיקוח שלי. זה המשא ומתן שאני מנהל מולך. אתה רוצה? תיקח אותי. אתה לא רוצה? אל תיקח אותי. פה אנחנו נכנסים לא לעניין תעריף שהוא רוצה שבת או לא שבת, אלא עניין שהוא מבקש שכר יותר גבוה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אבל מבחינת העובדים הזרים אין הבדל בין ההחלפות. איך אנחנו מסבירים להם שמבחינתם זאת החלפה וזאת החלפה? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> זה חלק מן ההסדרה שצריך לעשות בכל התחום הזה של המחליפים. זו ההסדרה שרשות האוכלוסין עובדת עליה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בכל התחום של עובדים זרים, לא רק מחליפים, צריך לעשות הסדרה. צריך להיות חוק שנקרא חוק עובדים זרים, ששם שמים בלמים כאלה ואחרים. << אורח >> משה יהודה: << אורח >> שם אפשר לקבוע גם את התעריפים. כמו שעובד מדינה מקבל שכר, צריך להיות שכר מוגדר בחוק שאנשים ידעו מראש כשהם באים לישראל, שזה לא פרי למשא ומתן חופשי. שהם ידעו שזה הסכום המקסימלי שהם יכולים לקבל. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> האם בתור התחלה אתם יכולים להוציא איזו היא איגרת לעובדים עם הסבר והפרדה על הסכומים? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> יש איגרת כזו, אני יכול לשלוח לך אותה. אני יכול לפרסם אותה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני אשמח שתפיצו אותה אבל שתהיה ברורה. יום החלפה בשבת יכול להיות בתוספת? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> אנחנו לא מדברים על יום החלפה באיגרת. באיגרת אנחנו מדברים על שכר מינימלי. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני כרגע מדבר על החלפות נטו. נטו להסביר את העניין שאמרת פה בדיון. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> החלפות לסופ"ש אתה מתכוון, אלכס? << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> כן, החלפה בסופ"ש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם בחגים, לא? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בגדול, אתה יודע שזה לא חוקי כי יש לך היתר להעסיק עובד אחד. לקחת עובד זר אחר ליום השבת, פעלת בניגוד לחוק. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> תיכף אני אתייחס גם לזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה יכול לחזור, יריב? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בהחלט. כל מעסיק שמעסיק עובד זר, לדוגמה אלכס או כמותו, יש לו היתר להעסיק עובד זר אחד. הוא מטפל בו שישה ימים בשבוע ולפעמים הוא פודה את יום השבת והוא נשאר אצלו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון, אבל תמורת תשלום. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> נגיד מנג'ו, העובד של אלכס רוצה לצאת עכשיו כי יש איזה טיול של החבר'ה הסרילנקים עם הכנסייה לירושלים. אלכס, כדי להעסיק עובד זר, בגדול, עובר על החוק כי אין לו היתר להעסיק מישהו אחר. יש לו היתר והוא משויך רק למנג'ו. הוא לא יכול לקחת מישהו באופן חוקי כמחליף כדי להמשיך לחיות בכבוד, ליום אחד אפילו. הוא עובר על החוק. מה לעשות, כולנו כאלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צורי, אי אפשר לתקן את החקיקה בנושא שהוא מעלה? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> אפשר. אני חושב שחייבת להיעשות הסדרה בנושא הזה כי באמת זה מכניס את כל עולם המטופלים למקום שהם לא רוצים להיות שם. יש גם סכנות בזה, סכנות שמעסיק מעסיק עובד מחליף בשבת, אם קורה לו משהו אז אין לו כיסוי ביטוחי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באמצע השבוע כשרוצה לצאת לטיול העובד הזר, מה יעשה המטופל? הוא עובר על החוק? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> כיום הם עוברים על החוק. אנחנו נתמוך כמו שאמרתי בהתחלה, בכל הסדר. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> צורי, אני רוצה להתוודות. אני עברתי על החוק. אני רוצה להסביר מה עשיתי, מה קרה לי לפני שנה, שנה וחצי, לא זוכר. העובד שלי, מנג'ו, הודיע לי שהוא נוסע לחופשת מולדת. חופשת מולדת כמו תמיד, באופן מעצבן זה 45 יום קבוע. אסור יותר, אסור פחות. יש להם חוק כזה שהם המציאו לעצמם, 45 יום. אני מתחיל לחפש עובד מחליף. מקבל וואטסאפים. שואלים אותי מתי אני הולך לישון, מתי אני מתעורר? סליחה על הביטוי, באיזה שעה אני עושה פיפי? ממש במילים האלה. כבוד היושבת-ראש, הוואטסאפים עדיין אצלי ואני אשמח להעביר לך. אחד העובדים בסוף גם מחליט בשבילי. אומר לי, אתה לא רוצה אותי אבל אתה יודע מה, אני לא רוצה אותך. הוא אומר, אני מצאתי איזה עבודת החלפה בבית חולים בלילה, אבל אם אתה רוצה אני אוותר עליה בשבילך תמורת 550 שקל ביום. אתה עשית חשבון, 550 שקל ביום כפול 45 ימים? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 18,000 שקל לחודש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אתה אומר, צורי? הרבה כסף. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> צורי לא אשם. זה שוק חופשי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עם כל הכבוד, חוקי העבודה. משרד העבודה צריך לעשות את השינויים האלה. אין הצעת חוק ממשלתית לתקן את זה? כשהם רוצים, הם מתקנים. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> עוד לא הגעתי לפשע שעשיתי. חבל, עד שאני מתוודה פה בפומבי. אחרי הרבה מחשבה מצאתי את הפתרון. אני בתור מטופל סיעודי קשה, מגיע לי להוציא היתר שני. זה מה שעשיתי. הוצאתי היתר שני והבאתי עובד חדש מחוץ לארץ. הבאתי עובד חדש כשידעתי מראש שאני אפטר אותו בעוד כמה חודשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא עבירה על החוק. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> טכנית זה עבירה על החוק, לדעתי. בשורה התחתונה מה שעשיתי, הבאתי עובד חדש. חודש אחד הם היו ביחד שניהם. אחרי זה הוא היה לבד איתי, ואחרי זה בצער רב כי פשוט איני יכול להחזיק שניים, שחררתי אותו. מה אני אומר פה בעצם? אנחנו מציעים לעשות הסדר ולהפוך את הדבר הזה לחוקי. למה זה טוב? לעשות את זה עם היתר שני זמני כדי שלא ינצלו את זה. זה יכול להיות פתרון לחופשות ארוכות טווח. זה גם מגן עלינו מהשכר הנוראי הזה שמגיע ל-18,000 שקל. זה גם מביא עובדים חדשים לארץ, וזה טוב. אפשר להגיד שאני גם עשיתי לו הכשרה בחינם, לעובד הזה, כי הייתי איתו חודש וחצי ולימדתי אותו בעל כורחי טיפול בנכה הקשה ביותר, שזה בית הספר הטוב ביותר עשיתי לו, במתנה, בחינם, אז הפתרון הזה הוא טוב. הוא לא מושלם לכולם. הוא בטח לא מתאים להחלפות מיידיות, אבל עובד שנוסע לחופשת מולדת זה יכול להיות פתרון מצוין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ביקשת אתה, נכון, יריב? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כן. אני רוצה להתייחס לכמה סוגיות. חלק מסוגיות זה גם סוגיית המחליפים. ציינה קודם יאירה את המקרה המזעזע שעובד רצח בן משפחה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> חשוב להגיד, לכאורה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> דאגה להדגיש שהוא הגיע בייבוא הפרטי. אני רוצה לתת המחשה מה זה יבוא פרטי ומה זה יבוא בילטרלי, ואני אשאל כל אחד ואחת מכם אם הם היו בוחרים בזה או בזה. בייבוא בילטרלי אתה מקבל עובד שעבר סינון כזה או אחר דרך המערכות בארצות המוצא, עבר איזה שהוא קורס סיעוד ועושה ראיון מוקלט שסביר להניח, הכינו אותו לטובת הריאיון המוקלט והכול טוב ויפה. אנחנו כלשכות פרטיות אפילו לא יודעים את שם העובד. אמורים לבחור את העובד לפי מספר סיעודי, ועם זה אני צריך להכניס אותו לקודש הקודשים, לבית המטופל. אין לי שום יכולת לדבר עם המטפל עצמו, לא לי ולא לבני המשפחה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בהבאה אישית אתה פוגש אותו, מראיין אותו? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אתה לא יכול לראיין. יש מישהו שיושב בארץ המוצא, באנגלית כזו או אחרת. אני 25 שנים מראיין עובדים. אני עושה את זה גם לישראל וגם לקנדה. בשני המשפטים הראשונים של עובד אני יכול להגיד לכם, דובר אנגלית או לא דובר אנגלית. יכול להגיד לכם חלק מתכונות האופי על פי שפת גוף. כשאתה מביא עובד בילטרלי אתה מביא חתול בשק. המדינה דוהרת לשם. זה בסדר להביא בילטרלי אבל בואו לא נשכח את הפן המקצועי. אני כלשכה מחויב לפני שאני בכלל בוחר עובד, לשלוח עובד סוציאלי ללא שום תמורה. המעסיק לא מחויב אליי בשום דבר. עלות של ביקור עולה ללשכה היא סדר גודל של 250 שקלים. ייצא מזה משהו, לא ייצא מזה משהו? הלשכה כבר מושקעת 250 שקלים. בסדר, לא צריך לעניין את המדינה, צריך לעניין אותי. אבחנו את המקרה. הגענו לרגע שאנחנו בוחרים עובד מהבילטרלי. אני נכנס לאתר של הבילטרלי. יש שם מאות מטפלים ואני אמור לבחור לפי פרופיל כזה או אחר, גובה, גיל, משקל, אחות או לא אחות כשהרוב שם הן לא אחיות. רובן שם עובדות ממשלה לשעבר. מתוך זה אני אמור לבחור עובדת. יכול לשלוח את אותו ריאיון למשפחה וזהו. פה הסתיים שלב האבחון המקצועי שלי כלשכה. אני שואל כל אחד אחת מכם. אתן הייתן מכניסות מנקה, לא מדבר על טיפול סיעודי חודרני, לקודש הקודשים שלכן לפני שבכלל החלפתם איתה מילה? אני אשאל אתכם יותר מזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? אבל שמעתי עליה המלצות. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> ממי שמעת המלצות? אני מדבר על עובדת שנמצאת עכשיו בסרי לנקה או בהודו תחת הבילטרלי. את לא יכולה לדבר איתה. את יכולה רק לראות ריאיון. אני שואל כל אחת. יש פה אימהות לילדים צעירים יותר או פחות, או אפילו אליי לניקיון הבית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה רק כשהיא מגיעה אליי הביתה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אתה היית מכניס או שם יד על עובדת שראית רק ראיון ואומר, זו תטפל באבא שלי? סביר להניח שלא, אבל זה קורה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בגלל שהמשפחה היא כל כך במצוקה וכל כך רוצה את העובד, אין להם ברירה. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> זה נושא שצריך לדון עליו, כל הנושא של תאגיד CIMI, כאילו התאגיד שממיין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה צודק בדבריך. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> תשאל כמה השמות עשה תאגיד CIMI בחייו. אני בטוח שאפס אבל בסדר, הם לקחו את זה על עצמם. יש שם אנשים מקורבים, אנשי משרד החוץ. הכול בסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בלי מכרז. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> בלי מכרז, נכון. בשנת 2007 נתנו להם את זה ללא מכרז, כמה מיליונים טובים מקופת המדינה ללא שום מכרז. זה לגבי עניין הבילטרלי, ואנחנו מדברים פה שנכנס עובד בגיוס הפרטי, שרצח, אז תנסו לשוות בנפשכם מה אנחנו מכניסים אם אנחנו אפילו לא מכירים את העובד ולא דיברנו איתו כלשכה פרטית. לא החלפנו איתו אפילו מילה. אני יכול להעיד רק על עצמי. כשאני מביא עובד מחו"ל, מעבר לביקור של עובד הסוציאלי, מעבר לראיון שאני כבעל הלשכה מעביר את העובד, ואני מוכן לספק כרטיס ריאיון, ואת אותו כרטיס ריאיון שאני עושה למטפל עצמו, שולח גם למשפחה. מעבר לזה למשפחה יש את כל הנתונים על העובד. מעבר לזה אני עורך בחלק מהמקרים ראיון וידאו שאני נוכח בראיון הווידאו עם העובד, עם המשפחה, והרבה פעמים גם עם המטופל, ואנחנו עושים לעובד סיור וירטואלי בתוך הבית של המעסיק כדי להראות לו, הנה, לפה אתה מגיע. זה יהיה החדר שלך, זה יהיה השירותים. זו הרמה שאנחנו כלשכות פרטיות אמורים להגיע אליה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ברוב המקרים העובד היה מעולה והמשפחה מרוצה? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הלשכה שלי עומדת, האחרון שקיבלתי, על 98.6% השמה, זאת אומרת יש לי 1.6% אחוזי אבטלה בלשכה. יש לי סדר גודל של 35 עובדים מובטלים כאשר 50% מתוכם מנותקי קשר. אני לשכה של כמה אלפים. יש לי סך הכול 16 עובדים שנכונים לעבודה. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> זה יכול להיות פרסומת טובה להבאה פרטית. זה הכול. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> ממש לא. אמרתי, נעשה בילטרלי, הכול טוב ויפה. תן לי אפשרות לראיין. אתה תיקח את האחריות אם יש בעיה? למה אני צריך לקחת את האחריות? על מה? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> המדינה, יש לה אחריות. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> איזה אחריות? אתה יודע כמה מקרים של אלכוהול היה לנו עכשיו במלחמה? אתה יודע כמה שעות שיחות וידאו כדי לגשר, לפשר בין מטופלים למטפלים כשהמטפלים, סליחה על הביטוי, עשו פיפי מהפחד? אנחנו רגילים לחיות תחת אזעקות, לחיות בממ"ד. אין לנו בעיה לקום ארבע, חמש פעמים בלילה. נראה אותך מטפל בחוליים של הדבר הזה כשיש עובד זר שהגיע לפני חודש, לפני חודשיים, ולא קשור אם בילטרלי או פרטי. בקטע של בילטרלי או פרטי, תן בבילטרלי את האופציה לראיין את העובד, קח הכול 100% בילטרלי מחר בבוקר. תהפוך את הבילטרלי ותיתן אפשרות ללשכה לראיין את העובדים, 100% בילטרלי. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני רוצה קודם כל להגיד שכל הפרסומת מגיעה לו. בניגוד להרבה לשכות הוא לשכה מצוינת. אני כן רוצה להגיד מעבר לנושא הטכני של ההצלחה. אני חושב שיש פה עניין מהותי בטח ובטח במקרים כמו שלנו. להביא בן אדם חדש לתוך הבית שלך שיטפל בך בדברים הכי אינטימיים בלי שתדבר איתו אפילו פעם אחת, בין אם זה עוזר או לא עוזר, זה עוזר לך לפחות בנפש. אתה לא מקבל את השוק של החיים שלך כשהעובד מגיע. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> הנזקים כשהעובדים מגיעים בהבאה פרטית הם הרבה יותר חמורים מהנזקים בהבאה בילטרלית. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> פיקציה מה שאתה אומר. אתה חי את התזה של קו לעובד וזה בסדר לחיות אותה. אמרתי, 100% בילטרלי מחר בבוקר. אל תפגע ברמה המקצועית. מחר בבוקר 100%. אני חותם על זה. תן לי אפשרות לראיין את העובדים. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> הנזקים מעובדים זרים שמגיעים בהבאה פרטית הם הרבה יותר גבוהים מהבאה בילטרלית בגלל דמי תיווך שנלקחים מהעובדים הזרים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני אגלה לך סוד, צורי. בבילטרלי 9,000 דולר היום זה התעריף. אתה לא מעודכן מה קורה בשטח. 9,000 דולר משלם עובד בילטרלי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ויותר. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> נכון. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יש פה חבר'ה, הם לא לשכות פרטיות. הם לא נציגים שלי. תפסיקו לחשוב שאתם חכמים יותר מהלשכות הפרטיות. כל מה שקיים היום כנהלים ברשות ההגירה, הנהלים האיכותיים הגיעו לידי מיצוי וביצוע רק בזכות דין ודברים עם הלשכות הפרטיות. אני חי את השטח. אתה לא חי את השטח, אתה חי את הקבוצות. אתה לא חי את האנדרלמוסיה בטלפון יום-יום. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> אני חי יותר ממך. אני לא עושה איתך מלחמה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> צורי, אתה לא חי את זה בפן המקצועי כלשכה אחראית שאם אכלו לי, שתו לי. הבוקר קיבלתי טלפון ממישהי שהייתה אמורה להיות לקוחה שלי ולקחה ממישהו אחר, והעובד הפיליפיני אומר לה, אני רוצה להכניס חזיר הביתה. בית דתי. לא אני עשיתי לה את ההשמה, דרך אגב, ואני אדאג לה לעובד אחר כי מגיע לה. היא הגיעה אליי דרך המלצות. אתה צריך להבין, הכול בסוף מנותב בלשכות הפרטיות. אני אתן לך עוד דוגמה לגבי השכר שדיברנו. אני הולך רגע לכיוון שלך. לכל המעסיקים, ויש פה גם כן בת של מעסיקים שהיא במקרה לקוחה שלי. לא ידעתי שהיא תהיה פה. 350 שקל זה בקירוב השכר שמקבל גם עובד שמרוויח 5,500 פלוס ה-100 שאנחנו קוראים להם, פלוס דמי כיס כביכול. אם אתה לוקח בחשבון עובד קבוע שאתה מפריש עבורו פנסיה, פיצויים, הבראה, חופשה שנתית וחגים, התעריף היומי הוא פחות או יותר בהינתן ואתה לוקח את כל מרכיבי השכר, 320 שקל. בשביל למצוא מחליף לעצמי, לאחי, לאלכס, מוכן לשלם גם 350. הבעיה שהם מבקשים הרבה יותר, למה? כי הם יכולים. למה הם יכולים? היצע וביקוש. למה היצע וביקוש? שוק של עובדים בלבד. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> קודם כל צריך להבין שאותו עובד שמגיע כמחליף לשבת לדוגמה, שהוא דורש 550, הוא עושה את זה על חשבון זה שזה היום החופשי היחיד שיש לו באותו חודש. בראיה שלי זכותו לבקש כל סכום שהוא רוצה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> חד משמעי. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> אנחנו יכולים להגיד לו שאנחנו לא מוכנים. האחריות שלנו כמדינה ליצור לזה הסדרה. ההסדרה שיש לעשות בנושא הזה היא לא בתחום של פגיעה בזכויות עובדים. צריך להבין גם איפה אנחנו נמצאים מבחינת מדינה. מדינת ישראל היא לקוח של העולם של הפיליפינים, של הסרי לנקים. אנחנו לקוח קטן. אנחנו לא מדינות עולם גדולות שגם משלמות שכר גבוה יותר וגם לוקחות במסות הרבה יותר גבוהות. אנחנו מדינה עם בעיות ביטחוניות, עם הרבה מורכבויות ולכן אין כזאת נהירה גדולה לארץ ישראל, להגיע אלינו. אני יכול להגיד לך מהסכמים שאנחנו עושים, מרימים עוגן על 100 שקל שאנחנו מתווכחים איתם, על 100 שקל של הצמדת מדד, זאת אומרת הם כן עומדים איתנו על המיקוח. נקודות קטנות יביאו לפגיעה שלא יהיו פה עובדים בכלל. עובדים לא יגיעו אם אנחנו נבוא ונעשה פגיעה, בטח אם ניכנס לפגיעות באמנות בין-לאומיות או ניכנס לפגיעה בזכויות של עובדים. כן צריך לגעת בנושא הזה. אני לא אומר שלא צריך לגעת בנושא של המחליפים, אבל צריך לגעת בזה בתבונה ובצורה אחרת, בצורה מוסדרת, לא בצורה של להגביל שכר, שזה משהו שלא קיים בשום מקום בעולם, בטח לא במדינות נאורות. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אבל אתה יכול לקבוע שכר סקטוריאלי כמו שאמר כבוד האדון שיושב פה. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> העובדים הזרים בישראל, יש להם שכר סקטוריאלי כמו עובדים זרים בענף חקלאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באירופה או בארצות הברית, כמה עובד זר מקבל בהשוואה למדינה שלנו? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הוא נוסע להגירה, גבירתי. הוא לא נוסע רק לעבוד. אנחנו לא מדינת הגירה. זה ההבדל המשמעותי. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> על פי כמה שאני זוכר זה 2,900 דולר שכר מינימום בקנדה או בארצות הברית. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> דולר קנדי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בדובאי, כמה? באבו דאבי? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 500, 600, 700 דולר. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> בדובאי השכר יותר נמוך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בארצות הברית זה נקרא הגירה? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> 2,900 דולר עד כמה שאני זוכר, שכר המינימום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל הזכויות מגיעות לו כמו בארץ? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אין שם הבראה. << אורח >> משה יהודה: << אורח >> הוא לא חי אצל המטופל בבית. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הם עובדים שמונה שעות ביום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם חולה מונשם, מי מטפל בו ביום? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> שלושה מטפלים. בקנדה אם אתה אדם סיעודי ואתה זקוק לטיפול 24 שעות - - - << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> הוא מקבל שכר הרבה יותר גבוה מעובד שגר אצלך. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יש בקנדה שכר ממוצע באותו מחוז. הרי קנדה גם מחולקת למחוזות. מניטובה, בריטיש קולומביה. כל מחוז, יש לו את השכר הממוצע. אני עובד גם עם תחום המזון בקנדה. סתם דוגמה, דלפקיסט במקדונלד, יש שכר. נגיד 12 או 13 או 14 דולר לשעה. << אורח >> משה יהודה: << אורח >> ההבדל הוא ששם המדינה מממנת את הטיפול. קנדה, המדינה מממנת את הטיפול. זה לא העסקה פרטית. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אין 24 שעות. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> הרבה חברים של המטפל שלי שעזבו לקנדה, הם עזבו לקנדה בשביל לקבל שם מה שיריב אמר, ועדיין כשאנחנו מדברים איתם הם אומרים שהם היו שמחים לחזור לפה לעבוד פה כי עדיין פה יותר טוב. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> השכר פה הוא הכי גבוה בעולם. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> פה יותר טוב. זה לא השכר. זה גם התנאים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאירה, נמשיך בשאלות ואחר כך נעבור לדוברים. האם מטופל סיעודי צריך לשלם על עובד מחליף כשהעובדת הזרה שלו ילדה ונמצאת בחופשת לידה או בשמירת הריון? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זו שאלה של ענייני שכר ואני אשמח שמשרד העבודה יתייחס לזה. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> לא. דמי לידה היא מקבלת מביטוח לאומי, אז הוא לא צריך לשלם, ושמירת הריון לא מגיע לה. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> גם לא מביטוח לאומי? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> לא מגיע. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> מענק לידה מגיע להן, דמי לידה. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> דמי לידה מגיע להן. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הוא לא יכול לפטר אותה. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> עד כמה שידוע לי, מהביטוח לאומי מגיע להן דמי פגיעה בעבודה. מגיע להן כל הנושא של אימהות בלי שמירת היריון. אבטלה גם לא מגיע להן. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> המטופל חייב שהיא תתגורר בבית שלו בזמן חופשת הלידה או שמירת הריון? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחרי שהיא תלד היא מגיעה לבית של המטופל בחזרה או שהיא מחליטה? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> ברגע שהיא שלחה את הילד חזרה לארץ המוצא, כי רשות ההגירה לא מאשרת בארץ לבנות תאים משפחתיים, העובדת אחרי שהיא ילדה מחויבת להחזיר את העולל או העוללית לארץ המוצא. היא צריכה גם להוכיח את זה כמובן. רק לאחר מכן היא יכולה לחזור למעגל העבודה לאותו מעסיק או אחר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה בבקשה לפרט על מספר העובדים המחליפים הקיים היום במאגר? האם אכן כל העובדים הרשומים כזמינים להחלפות, אכן באמת זמינים בפועל? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> היום במאגר יש 107 עובדים זרים שרשאים לעסוק בהחלפות בלבד. כמו שאני אומרת תמיד, יש את מאגר העובדים הפנויים להשמה קבועה שיכולים גם להשתבץ - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה הם מונים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כרגע יש לנו במאגר 1,539. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> ל-1,500 האלה יש 90 יום לבחור עבודה. גם את זה צריך לציין. הם לא ממהרים לבחור עבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי הצעת חוק להוריד ל-30. יש לי גיבוי מרשות האוכלוסין. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> כל הכבוד. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> שני דברים שאני כן אשמח להגיד בעניין הזה, שחלק מהפתרונות שאנחנו שוקדים עליהם בנושא של מחליפים זה הגברה של בקרה מנהלית על כל הנושא של האכיפה נגד עובדים זרים שלא משתבצים מספיק בזמן או במהירות שאנחנו היינו מצפים לה. אחרי הכול מדובר במשכורת שהם מחפשים פה להשתכר ולא לשבת בין עבודות. אנחנו חושבים היטב מה הם עושים בין העבודות הללו, ובדיוק בשביל זה הגיע לפה היום אלירן מרדכי שהוא מנהל תחום בקרה מנהלית. אני אשמח שגם יספר לכם על הפרויקטים שאנחנו מרימים בכל הנושא של בקרה מנהלית והחלפות של עובדים זרים. זו הזדמנות מצוינת מבחינתי לברך אותו ולהודות לו שהוא מוביל את היחידה הזו, מביא אותה לגבהים ואיכויות אחרות שלא נראו עד כה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אחד הטובים שיש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה חדש בתחום? << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא יצא לך להגיע לוועדה? << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> הייתי פה פעם אחת בדיון שהוא לא היה קשור אליי. למי שלא מכיר אותי, לי קוראים אלירן מרדכי ואני בערך 23 שנים בתחום העובדים הזרים, ומנהל כמו שיאירה אמרה, את היחידה לבקרה מנהלית בכמה השנים האחרונות. אם נתמקד רגע בעניין של סוגיית העובדים המחליפים כדי לא לגלוש, בענף הזה יש לא מעט בעיות ולא מעט תקלות שצריך לסדר אותן, וגם אנחנו כרשות או כמדינה צריכים להתאים את עצמנו לרוח הזמן. הדברים שנקבעו ונבנו לפני עשר ושנים שנה לא כל כך רלוונטיים להיום ונצטרך לעדכן אותם, ביניהם נהלים, אולי חוקים, אבל זה להמשך. לגבי סוגיית המחליפים, כשאנחנו התחלנו לבחון את הסוגיה איפה שהוא בתחילת שנת 2024, גם יצאנו באיזה שהוא מהלך יזום לנטר את כל העובדים הזרים שלא רשומים כמטפלים בענף הסיעוד. בין יתר המספרים שהגענו אליהם, מצאנו שיש למעלה מ-1,000 עובדים זרים שהם מה שיריב הגדיר מקודם, מנותקי קשר. סך הכול יש איזה שהוא מאגר בארץ שזמין מבחינת עובדים שהם מתחת ל-51 חודשים, שיכולים לעבוד באופן כללי כעובדים קבועים, ומאגר העובדים המחליפים הוא מינורי מידי בשביל להתמודד עם כל הבעיה הזאת. יחד עם זאת במרוצת השנים התפתחו פה מספר תופעות שליליות שאני חושב שהגדולה ביניהן היא שכל השוק הזה עבר לרשתות, עבר לסוחרים כאלו ואחרים והם גורמים לנו נזק אדיר בתחום. אם נדבר קצת על מספרים, והמספרים שנתת בהתחלה הם פחות או יותר מדויקים, המספרים ששמעתי פה על השכר הם גם כן מדויקים, אבל להעצים את התופעה טיפה אני יכול להגיד שבחישובים שאנחנו עשינו אצלנו באגף הסיעוד, למעשה המטופלים הסיעודיים משלמים בשנה כ-100 מיליון שקלים עודף על עבודות ההחלפה האלה. זה משהו שהוא לא מתקבל על הדעת. הדברים האלה לא יפתרו בחקיקה כזו או אחרת. יש שכר מינימום. אפשר לקבוע תקרת שכר. אנחנו היינו רוצים להגביל את השכר אבל בסוף יש היצע וביקוש, ובסופו של דבר לצערי העובדים הזרים כמו שאמרו פה אחרים, מראיינים את המטופלים הסיעודיים ודורשים דרישות מופלגות ואין לנו כל כך איך להתמודד עם הסיפור הזה. איך אנחנו כן חושבים להתמודד עם הסיפור הזה? אני חושב שבגדול צריך לאזן פה בין המחסור שיש בעובדים זרים שיוקצו לטובת החלפה, זאת אומרת איזה שהוא פתרון להגדיל את מאגר העובדים ולשנות את ההיצע והביקוש לזה שהם ירוצו להירשם לעבודה. במקביל אנחנו צריכים להחמיר את הנהלים שלנו, לתת את הכוח ללשכות הפרטיות. המצב כיום הוא שכשעובד זר מגיע ל-51 חודשים, הוא מחליף, הוא גם מתנהל מהלשכה הפרטית. הלשכה הפרטית, אין לה "סיי" איתו. היא לא יודעת איך להשיג אותו. הוא לא עונה לה, הוא לא מחויב לה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זה נקרא כבילה כאילו של העובד ללשכה. קו לעובד היה מאוד פרו לא לכבול את העובדים ללשכה, שאני מבחינתי, זה הדבר הכי נכון. יש הרבה לשכות ששמחות בכך, למה? הן מביאות את העובדים ובסוף העובדים האלה מתגלגלים ללשכה שלי ואני מוצא להם עבודות מקומיות, אבל אם הלשכה הייתה מחויבת לאותם עובדים כשהיא הביאה, והם היו יושבים לה עצם בגרון, היא לא הייתה מביאה עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם מעל ל-51 חודשים? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כל עובד, לא קשור. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> בסופו של דבר כל עובד זר שמגיע לארץ צריך להיות משויך ללשכה פרטית עד יום יציאתו מישראל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אז למה אתם לא מתקנים את זה? למה לא מקדמים את זה? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זה יהיה מושלם, אלירן. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> אנחנו עובדים לקדם את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה יהיה, בכנסת הבאה? בבחירות הבאות? << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> כמה שיותר מהר. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יש לי עצה, דיברנו על זה במסדרון בחוץ לגבי המחליפים. אם אנחנו רוצים לתת פתרון אד הוק כמו שאומרים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא הצעת קידום חקיקה, הסוגיה הזאת שהוא העלה? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לא יודע. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> אני אגיד עוד משהו לפני שיריב מוציא אותי מקו המחשבה. בסופו של דבר יש לנו פער בתקופת ההחלפה וגם קושי לאתר את העובדים. הם הופכים להיות מנותקי קשר מהלשכה ומרשות האוכלוסין, מהמדינה עצמה. מה קורה אז? הם באים אלינו שוב כשהם עוברים את ה-63 חודשים. מגיעים לשבע שנים, שמונה שנים. הם באים לעיר מקלט שנקראת ועדה הומניטרית, אז אנחנו רוצים לעצור את התופעה הזאת, את המחולל הזה. זו דעתי. כן לחייב אותם ברישום בלשכה הפרטית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צריך לתת לזה עדיפות. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> כן להגדיר אותם כעובדים של הלשכה. כן לתת ללשכה הפרטית את הכוח להפעיל אותם. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זה צריך להיות חלק מתנאי האשרה. זה דבר שלא מסובך לעשות. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> הדרך שלנו לאכוף את הסיפור הזה היא באמצעות הלשכה, ויריב, אני חושב יהיה הראשון שיעיד פה שאני מטריד אותו החל מינואר 2025 בכל מיני אמצעים ושיטות, כי למעשה אנחנו התחלנו לנטר באופן יזום את הפעולות שלהם ולנסות להשיג ולאתר אותם. אם שמת לב בימים האחרונים, אז ברגע שעובד מסיים העסקה הוא מקבל מייד חובת התייצבות בלשכה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לפעמים זה עוד בגדר ה"שבעה". זה קצת לא נעים. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> בתום ה-14 יום, שמת לב, אנחנו מבקשים לדעת אם הוא התייצב, אם הוצע לו. אם לא הוצע לו, אנחנו נהיה איתו במסלול אחר. אנחנו שולחים להם מכתבי התראה. התחלנו לפני כמה ימים לשלוח מכתבי התראה כל 30 יום. המטרה היא להחזיר אותם כמה שיותר מהר למעגל העבודה. המטרה העיקרית זה שהם יבואו למשרד של יריב לצורך העניין, והם יריבו איתו על עבודה. לא הוא יריב איתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל אתה מדבר רק על כאלה חוקיים. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> על החוקיים, אבל כולם יהיו חוקיים. אם ללשכות הפרטיות יהיה מאגר מחליפים, הם יוכלו לנהל את כל סוגיית המחליפים בבית שלהם. הוא ייתן מענה למטופלים שלו. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> העובד לא יוכל להתמקח. אני אגיד לו, כרגע אין לי עבודה קבועה, יש לי עבודה כמחליף. הוא ילך, כי בדרך כלל עובדים לא רוצים עבודה זמנית. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> אם אנחנו נשנמך את מספר הימים, להסדיר את ההעסקה כמחליף מ-30 ל-15 לדוגמה, ונאכוף אותה, ואם אנחנו נצליח לשנמך מ-90 - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נעשה את זה אבל רק בתחילת מושב החורף. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> מ-90 לכמה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> על 45 ימים או 30? << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> אני מעדיף כמה שפחות. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> 30 לפעמים זה ההודעה המוקדמת. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> אני מאמין שעובד זר שהגיע לישראל לעבוד כעובד זר, הוא רוצה לעבוד. הוא סיים העסקה, הוא ילך לבחון עבודות, יום, יומיים, שלושה, שבוע ימים ויכנס חזרה למעגל העבודה. בטח שהוא לא בא לפה לטייל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה מדבר רק על הסיעוד. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> עולם הסיעוד, כן. אני מכיר עולמות אחרים אבל אני מדבר על עולם הסיעוד. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> יש לי הצעה לגבי המאגר שאמרתם של ה-1,500 עובדים. אמרתם שיש 1,500 עובדים זמינים לעבודה. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> כן. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני רוצה להציע הצעה. בואו נעשה כנס עובדים זרים. אני מארגן את כל הלשכות. אני מארגן את היכל מנורה מבטחים. נעשה כנס יום אחד. כל לשכה תשלם 200 שקלים, תשים שולחן וכל ה-1,500 עובדים יהיו מחויבים להגיע. מניסיון, כדי שלא נתבזה, עשינו את זה בזמנו כשהיו 700 עובדים. עשינו את זה כשהיה אהרון ברזאני ראש המינהל. אתם יודעים כמה עובדים הגיעו לכנס הזה? 30. אם מתוך ה-1,500 יגיעו 100 - - - << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> אני מעריך את זה אבל אני חושב שזה מיותר. אני חושב שאנחנו נלך בקו שלי. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> למה? הוא מממן. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> הרי מה קורה? בסוף אנשים עובדים כמחליפים. הם פשוט לא נרשמים. למה הם לא נרשמים? אלף, כי ללשכה הפרטית אין אינטרס כלכלי להתעסק עם זה. בית, בחוץ פועלים מאכערים ופועלים רשתות וקבוצות, וכל מה שמתנהל בצד האפל מביא בסופו של דבר לשכר של 450, 470 ו-500 שקלים ליום החלפה עם כל מיני תנאים וסייגים. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אתה אומר שזה מיותר. אני אומר, להזיק זה בטוח לא יכול. גם אם יגיעו 100 עובדים ובסוף ישובצו לעבודה, והבן אדם אומר שהוא מממן את הכנס, אני לא רואה סיבה לוותר על זה. << אורח >> אלירן מרדכי: << אורח >> אתה צודק אבל אני חושב שבסופו של דבר אם אנחנו נהפוך את ההיצע וביקוש, ואפשר לעשות את זה, זה לא מסובך, אז אנחנו נגרום להם במקום לטייל בתל אביב ולעבוד בכל מיני החלפות לא מוסדרות או בכל מיני ניקיונות, ותאמינו לי שאני יודע על מה אני מדבר כי כל האנשים האלה, ויריב יודע, הם מגיעים אליי בסוף לשימוע ואנחנו מבטלים להם את הרישיונות. אני שומע את כל הסיפורים ואת כל התעריפים. אם אנחנו נגרום להם בסיום ההעסקה לבוא למשרד של יריב ולהגיד לו, תמצא לי עבודה, כי אם אני לא אירשם, כי אם לא יהיה, אז אנחנו נפתור את הבעיה. בסופו של דבר הלשכה הפרטית תצטרך להוביל את העובד מיומו הראשון בארץ עד יציאתו, כולל מה שנקרא ועדה הומניטרית, זאת אומרת שמספר ימי ההחלפות שהוא יעשה בתקופה הזאת וכל ההיסטוריה התעסוקתית שלו תעמוד לו ביום הבקשה לוועדה הומניטרית, וכמובן הלשכה הפרטית תצטרך בסוף לתת את המשקל שלה, ואני באופן אישי נותן משקל לחוות הדעת שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יריב, אתם בעד? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני בעד. בנקודה של מחליפים חשוב לי להגיד, אין אינטרס כלכלי כי אסור לנו לגבות כסף. אנחנו גוף וולונטרי שלא גובים כסף על החלפה. קבעה רשות ההגירה, אתה תעשה השמה, אתה תהיה אחראי, אתה תדאג שיהיה לו ביטוח, אתה תדאג שהכול יהיה בסדר. תדאג גם לרשום אותו. אנחנו גם הגוף היחידי במדינת ישראל שאחוז המע"מ שעלה לא חל. הלשכות הפרטיות, אנחנו נשארנו באותו תעריף, 70 שקלים והמע"מ עלה מ-17% ל-18%. עדיין 70 שקלים. לא התירו לנו. בהינף יד אמרו, אתם לא תגבו 18%. אני מוכן לתרום את הנתח הזה לטובת אוכלוסיית המטופלים, אבל אני שואל שאלה. תרופות, לא עלה המע"מ? רופאים כאלה ואחרים לא העלו את המע"מ? כל מה שקשור ברווחת המטופל הסיעודי, לא העלו את המע"מ? למה בלשכות הפרטיות באבחה אחת פטרו את ה-18%? אמרו לנו, אותו תעריף ועכשיו תשלמו גם 18% מע"מ. קודם אלירן אמר דבר שחייבים להביא אותו לידי ביצוע. אנחנו הזרוע המבצעת של רשות ההגירה והאוכלוסין. אני חי את העסק שלי 24 שעות ביממה, 365 יום שנה. לא יכול להיות שאני צריך לרדוף אחרי עובד זר כדי שהוא יקבל עבודה. לא יכול להיות שהעובד אומר לי, i want to take a rest כשהוא כבר מופיע אצלי ברשימת המובטלים, למה? כי הוא לא פוחד, יש לו 90 יום. לא יכול להיות שיבוא אליי עובד ויגיד לי, אני רוצה מעסיק ואני רוצה כל יום שעתיים לצאת. אני אומר לה, את לא יכולה לצאת כי זה הפקרת חסר ישע. את לא יכולה לצאת החוצה. את יכולה לנוח. יש לך שעתיים מנוחה לפי חוק. אם יבואו הילדים, ואני אדם הכי הומני שיש, יבואו הילדים של המטופל אליו הביתה, תוכלי לצאת באישור שלהם. לא תוכלי לשים את זה כתנאי לעבודה. יש כמה לאומים שהפכו להיות חונטות בתחום שלנו, בלי להזכיר כרגע שמות, שהם קובעים מה הולך ואיך הולך. הרבה מהם לא מגיעים אליי ללשכה כי יודעים, פה יש משוגע, פה לא מתעסקים. אין שעתיים, אין 400 או 500 שקל החלפה. יש 350 שקל החלפה. זה התעריף. אתה רוצה? טוב. לא? תהיה בריא, נמצא מישהו אחר או נעזור להם למצוא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הדברים שלך מרתקים אבל אנחנו צריכים להתקדם. אני נהנית לשמוע אותך. אני מחכימה. כל מה שאתה אומר זה מקצועי. ביטוח לאומי, האם חברות הסיעוד מחויבות לסייע למטופל סיעודי במציאת עובד מחליף, והאם החברות אכן מסייעות לו? << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> קודם כל, כן, הן מחויבות לסייע לו בהחלפה והן עושות את מרב המאמצים כן למצוא מחליף. להגיד שזה תמיד קל? לא. הם נמצאים בדיוק באותה הקלחת שנמצאות הלשכות הפרטיות, וגם שם יש עניין שיש פחות מחליפים. בסופו של יום גם כשעובד לא נמצא ויצא לאינטר ויזה, ממשיכים לשלם. גם אין לנו ציוות בתקופה הזאת או לא משנה מה, אנחנו עושים את הכול שהתשלומים ימשיכו באופן שוטף לזכאים, שזה המינימום שאפשר לעשות עבורם בתקופה הזו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> חברות הסיעוד מקבלות את אותה טבלת אקסל שמקבלות - - - ? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לא. אסור להן להתעסק בהשמה של עובדים זרים. ישראלים בלבד. << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> כשעובד מועסק לצורך העניין העסקה משותפת גם על ידי הזכאי וגם על ידי חברת הסיעוד, הלשכה תמיד נמצאת בתמונה. היא זאת שהיא חייבת למצוא את העובד המחליף. זה אומר שיש כאן תיווך של עוד גורם. גם הזכאים פונים ללשכה וגם חברות הסיעוד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם מכרז הסיעוד? << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> מכרז הסיעוד פורסם. הוא נמצא כרגע בהליכים משפטיים שנקווה שיסתיימו במהרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי בערך? << אורח >> נטלי גבאי: << אורח >> לא יודעת להגיד. בסוף מדובר בהחלטה שיפוטית שכמו שאנחנו צופים, לא תסתיים בהחלטה הזאת ויוגש בג"ץ על זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משרד הרווחה אמר בפגישה שקיימנו בעבר, שבמקרים דחופים אך מתוכננים המטופלים המוכרים לרווחה יכולים להיעזר באופן זמני בשירותי הסמך של משרד הרווחה. האם אתה יכול להתייחס אילו מטופלים זכאים לאיזה שירות? << אורח >> שמעון שי שלום גז: << אורח >> שמעון שי שלום גז מהמינהל לאזרחים ותיקים. קיימת אופציה של מה שאנחנו קוראים נופשון סיעודי. כאשר העובד הזר הולך לחופשה או צריך להיות מחוץ לעבודה שלו, יש כן אפשרות למשפחה לפנות למשרד הרווחה למחלקה לשירותים חברתיים ולומר שהם מבקשים נופשון עבור המטופל הסיעודי. אני מתייחס כרגע רק לבתי אבות כי זה המנדט שלי, אבל אני יודע שזה קיים גם במינהל למוגבלויות, האפשרות להגיע לנופשון סיעודי. בעיקר זה ל-15 יום אבל זה יכול להיות מוארך ל-30 ועד 60 יום. אני חייב לציין שהתעריף שהם ישלמו במקסימום זה משהו כמו 380 שקל ליום. אם ההכנסות שלהם הן מועטות, אז לפי מבחן הכנסה זה יכול להגיע אפילו לפטור מלא כמעט. האופציה הזאת קיימת למי שמעוניין בזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי זכאי? << אורח >> שמעון שי שלום גז: << אורח >> עד היום לא נתקלנו במצב שמישהו ביקש את השירות הזה ולא קיבל אותו. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> זה מפורסם באתר של משרד הרווחה? << אורח >> שמעון שי שלום גז: << אורח >> אכן מפורסם באתר של משרד הרווחה והמחלקות מכירות את זה. הן עושות את זה על בסיס יום-יומי. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הלשכות הפרטיות מכירות את זה? לא. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> את מכירה אדם שייצא מביתו? << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> אם אין לו ברירה והוא לא מוצא מחליף, אז כן. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> הולכים בדרך כלל לבית של ילדים או שהילדים עוברים לגור עם ההורים או שלוקחים מישהו שהוא לא חוקי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> גבירתי העלתה את הנושא הזה בשבוע שעבר כשהיה פה יריב מן. את דיברת על תקופות יותר ממושכות בעיקר בהתייחס לאנשים בודדים שנשארים בלי מטפלים. גבירתי ביקשה מיריב מן תשובה האם ניתן לתת אפשרות לנופשונים קצת יותר ממושכים כאשר מדובר במטופל סיעודי חסר ישע, חסר משפחה או חסר עורף, שהוא יוכל עד שיגיע מחליף או פתרון למטפל, לשהות באחד המתקנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל הוא אמר עד 60 ימים שאפשר. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> עד 60 יום אפשר. זה נותן מענה? << אורח >> שלמה פרלוב: << אורח >> עכשיו זה נותן מענה אבל בישיבה זה לא היה ברור ויריב הבטיח לחזור עם תשובה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר. תודה. נמשיך לרשות האוכלוסין. האם יש מחסור בעובדים זרים מחליפים לסוגי אוכלוסיות שונות כמו ילדים, נכים, חולים מונשמים מורכבים, נכי צה"ל? את יודעת להשיב? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אלף, כן. לגבי מחליפים הסוגיה כמו שאמרנו, היא מורכבת ומוכרת והטענות הן בצדק. כמובן שככל שהמורכבות היא גבוהה יותר מבחינה טיפולית, יש קושי גם בהשגה של עובד זר שיטפל במטופלים הללו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש מחסור בעובדים זרים מחליפים בפריפריה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> עובד זר שמשויך לאזור תל אביב יכול ללכת לעבוד בכל האזורים הגיאוגרפיים, ודווקא בעניין הזה יש הקלה לטובת הפריפריה. עובד זר שהוא משויך לפריפריה, הוא יכול לבצע החלפה רק באזור פריפריה, לא יכול ללכת לבצע החלפה באזור תל אביב. גם כשמקבלים בקשות כאלה, אנחנו עומדים עליהן בקנאות ושומרים את העובדים הזרים האלה לטובת האזורים הפריפריאליים. כמו שאמרתי, דווקא בהחלפות מי שכביכול כאן מופלה לטובה זה דווקא האזורים הפריפריאליים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בישיבה הקודמת ב-1 ביולי אמרתם כי תיקבע פגישה עם ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, על הבקשה שהועלתה בדיון להקצות עובד זר באופן מיידי כשמתקבל דיווח על תקיפה או התעללות, היות והמטופל צריך טיפול מיידי ולא יכול לחכות שהלשכה הפרטית תציע לו עובד חדש. האם התקיימה פגישה כזאת ומה בכוונתם לעשות בנושא? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כן, אנחנו ניהלנו דיון בעניין הזה. הדברים בעיניי הם לא הגיוניים, הם לא ברי השמה מהסיבה הפשוטה שאנשים פה מתארים כמה זמן לוקח להם למצוא עובד זר. אני לא אוכל להכניס לבית בהתאמה אופטימלית מהרגע להרגע, עובד זר שיתאים ב-100% למטופל הסיעודי. זה לא משהו שהוא ישים וצריך לשים את זה על השולחן. אנחנו בעד. השכל הוא לא אצלנו. אנחנו נשמח לשמוע רעיונות אבל רעיונות שהם ישימים והם נכונים בטח לטובת המטופלים הסיעודיים, מה גם שצריך להגיד באותו משפט, יהיה לי מאגר כזה. מי יכלכל אותו בזמן הזה שהוא לא מועסק כי הוא מחכה לשעת חירום? איפה הוא ילון? יש פה גם דברים שהם כלכליים, שצריכים לתת עליהם את הדעת מעבר לעניין הכי חשוב, זה ההתאמה ויכולת הטיפול במטופל הסיעודי. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> לגבי התאמה אני יכול להגיד שבמקרים שתוארו את צריכה מישהו נושם, כמה זה נורא להגיד את זה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו לא מחפשים שמרטפים, עם כל הכבוד. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> עדיין הבן אדם נשאר לבדו אחרי שעבר התעללות. האופציה שלו זה או מוסד סיעודי שזה דבר נורא, כמה שאנשים לא מבינים את זה. מוסד סיעודי זה דבר נורא ואסור שאנשים יגיעו לשם. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני אמרתי את זה גם במהלך הדיון. העסקה של עובד זר מחייבת מעטפת משפחתית, פיקוח לעניין הזה, ובמקרה קיצון אני יכולה להגיד שאנחנו יודעים גם ברשות לשלב כוחות עם הלשכות הפרטיות ולסייע במציאה של מטפלים מתאימים, אבל שוב, זו לא נוסחה של הוקוס פוקוס. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> צריך לחשוב על זה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו מקיימים על זה חשיבה מתמדת. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> לצערי לרוב האנשים אין מעטפת משפחתית. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זה בדיוק המקום אולי להכניס את המשוואה הזו, עובדים ישראלים אם זה ממשרד הרווחה, אם זה ביטוח לאומי. הפתרון של עובדים זרים הוא הרבה יותר מורכב בדרישה הנוכחית. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> עובדים ישראלים זה לא הפתרון. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> לנכי צה"ל לא מצליחים למצוא פתרונות סיעודיים דרך עובדים ישראלים. מעטים המקרים ובסוף תמיד נכנס עובד זר. אני רוצה לגלגל איזה שהוא רעיון, לזרוק את זה לפתחיכם. אחרי ששיניתם את הוראת השעה ב-30 באפריל, שאי אפשר יותר להגיש ועדות, נוצר עכשיו היצף של הרבה עובדים שהם מעל שמונה שנים, שהם מחפשים את ה-188 שר"מ, כמו שאת בטח מכירה. השוק לא יכול לספק להם עבודה. אנחנו בפתחה של צרה שאין לנו מחליפים. בואו תנסו לעשות איזו שהיא חשיבה. גלגלתי את זה קודם עם אלירן אבל בדיוק נכנסנו, לקחת את אותו פלח של החבר'ה של מעל שמונה שנים שיכולים להשתבץ רק לוועדת חריגים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יריב, יש לנו רבע שעה, אז מילה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> אני אשתדל אבל זה משהו שאמור לתת אולי פתרון. לקחת את הפלח הזה, לתת להם שתיים, שלוש החלפות, אופציה לעשות החלפות עד אשר הם ישתבצו ל-188. ככה אנחנו נרוויח מצד אחד שהם יישארו חוקיים ויחכו ל-188, הוועדה, ומצד שני יוכלו לתת לנו פתרון ביניים למצוקה של המחליפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. נציג נכי צה"ל, בבקשה. << אורח >> יצחק שלום: << אורח >> יש לנו את הבעיה שלנו, של נכי צה"ל. יש לי עובדת זרה שעוד אין לה ויזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כמה זמן היא מועסקת אצלכם? << אורח >> יצחק שלום: << אורח >> שנתיים. << אורח >> אורלי שלום: << אורח >> אצלנו שנתיים ובסך הכול בארץ היא שמונה שנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא תענה לך. << אורח >> אורלי שלום: << אורח >> יאירה מכירה את התיק. << אורח >> יצחק שלום: << אורח >> אנחנו מכירים אותה, היא עושה עבודה נהדרת אבל בינתיים אין לנו כלום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה הנושא של אי-האכיפה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זה הנושא שאמור לידון בוועדת הפנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תני להם קצת אינפורמציה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו מכירים ממש טוב מהמיילים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה אמור לידון מחר אצל יעקב אשר בוועדת הפנים. אני מקווה שכבר בשבוע הבא נחתום על זה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> נכון. לצערי הרב זה נדחה ליום ראשון. זה בוער לנו. יש פה הרבה סוגיות בוערות בסיעוד. << אורח >> יצחק שלום: << אורח >> אנחנו משגעים אותה. כל הזמן מתקשרים אליה והיא נותנת לנו תשובות כאלה טובות, אבל בתכל'ס זה לא תשובה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זה ענייני חקיקה וזה לא דברים שתלויים בנו. כשזה תלוי בנו יותר קל לנו להבטיח. אנחנו היינו על הסוגיה הזו כדי לקדם אותה עם יושב-ראש ועדת הפנים ביום שני כדי שהדיונים ילכו הרבה יותר מהר. זה היה צריך להתקיים מחר, דיון בוועדת הפנים, אחר כך להעביר את זה לקריאה שנייה ושלישית. לצערי נודע לי עכשיו במהלך הישיבה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מי תוקע את זה? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> זה נתקע כי היה את מבצע "עם כלביא". << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחר כך היה דיון והעלו כל מיני דברים. היו חסרים נתונים, אם אני לא טועה. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> עוד לפני זה היה דיון. אנחנו קיימנו את דיון ההמשך השבוע, וועדת הפנים הייתה אמורה להתכנס מחר וכאמור נדחתה ליום ראשון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ביום ראשון יש ועדת הפנים או דיון אצל יעקב אשר? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> דיון בוועדת הפנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל יש צום י"ז בתמוז. הוא מגיע לדיון? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו יודעים לצום ולעבוד. אם זה נדחה ליום ראשון, אני מניחה שהם ראו שזה י"ז בתמוז. באמת החשיבות היא גבוהה. יש כ-5,000 מטופלים שמשוועים לחוק הזה, ואנחנו מקדמים את זה בכל הכוח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ואז יכול להיות שתהיה הצבעה ביום ראשון? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אני לא יודעת להגיד. אפשר לברר את הדברים הללו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אורלי, בבקשה. << אורח >> אורלי זיני: << אורח >> אני אורלי זיני. אני הגעתי לכאן ממקום מאוד אישי והתחברתי לאלכס. במקרה אני לקוחה של יריב ונפגשנו כאן. העליתם כאן את הנושא של המטפלים המחליפים. אנחנו מבינים כמה הסוגיות האלה הן קשות ומורכבות כאן. אני רק אעלה עוד צד אחד שלא עלה כאן מבחינת המטופל. כאשר יש מחליף וזה ביום-יום, זה פעם בשבוע שיש החלפה של שבת כמו שיריב אמר, אפילו שזה לא חוקי. אנחנו חווים את זה, לא רק אני, מכרים שאני גם מדברת איתם, כמה הקושי מצד מטופל לקבל מחליף. נוגעים בו, מטפלים בו באופן מאוד אינטימי. לא קל. בעמדה שלי מבחינה חוקית יש סוגיות שאפשר להקל מבחינת מחליפים ואולי להפחית את נושא ההחלפה. יש חוק של תשעה ימי חג. תשעה ימי החג האלה אומרים שאנחנו במהלך השנה במשא ומתן בין המעסיק למטופל להגיע לאיזו שהיא הסכמה, אבל החוק אומר תשעה ימים לאורך כל ההעסקה שגם אם יוצא שבת, כביכול העובד הזר מפסיד את היום שלו, והם לא רוצים את זה. הם באים לעבוד. הם רוצים כסף. הם מעוניינים בכסף. אף אחד לא רוצה לפגוע באף אחד. כל הזכויות יינתנו אבל לתת אותם במשא ומתן כמו שאנחנו מקבלים אותם והם בהסכמה שלהם. מי שרוצה לצאת לחג, שייצא לג אבל אם לא, שהחוק יאפשר לי לשלם את זה ולא להוציא לחופש כי כל שבוע זה מנוחה, זה מחליף. חג זה מחליף. חופשה זה מחליף. כל פעם זה מחליף חדש וכל פעם זו סוגיה שמדרדרת את המטופל. אנחנו מתמודדים עם קשיים רבים. אני לא רוצה הלנת שכר. אני לא רוצה לחרוג מהחוק, אבל אני רוצה ליישם אותו בצורה גמישה יותר, בצורה טובה יותר גם עם ענייני החופשה מקשים. מאוד מקשים עלינו להוציא לחופש. גם העובדים מבקשים על זה כסף. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה את מציעה? << אורח >> אורלי זיני: << אורח >> אני מציעה לאפשר במשא ומתן לעובד, הכול בהסכמה. גם כל משפחה זה מורכב. יש משפחה שאי אפשר להשאיר לבד ולו לשעתיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> במקרים מורכבים, קשים. << אורח >> אורלי זיני: << אורח >> במורכבים אנחנו לא יכולים להשאיר דקה לבד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אז מה את מציעות לעשות? << אורח >> אורלי זיני: << אורח >> אם אני מגיעה למשא ומתן עם העובד הזר שהוא מסכים ואני מסכימה לשלם, אז למה לא? << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> היא מדברת על החופשה השנתית, על ה-14 יום שאסור לפדות בתשלום. << אורח >> אורלי זיני: << אורח >> גם וגם. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> חייבים לעשות התאמות לסיעוד. זאת הכוונה. << אורח >> אלכס פרידמן: << אורח >> אני רוצה לחדד את הנקודה. כולנו או לפחות רובנו משלמים את הכסף הזה בסוף שנה. הלשכות הפרטיות מוציאות לנו טופס להחתים את העובד. יש כאלה שמחתימים, יש כאלה שלא. בסוף גם אם אנחנו חותמים על המסמך הזה, אנחנו חשופים לתביעה בסוף הדרך, אז צריך להסדיר את זה מבחינה חוקית ולאפשר בהסכמה לעשות פדיון שנתי של הסכומים הללו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אורלי זיני: << אורח >> הרי קיים החל"ת ואנחנו משתמשים בו. אם אין מספיק ימי חופשה למולדת, יהיה ימי חופשה והשאר יהיה בחל"ת. אם אני מגיעה במשא ומתן עם העובד והוא לא יוצא כל שנה לחל"ת אבל הוא רוצה את הכסף שלו - - - << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> עובדים זרים לא יוצאים לחל"ת. << אורח >> אורלי זיני: << אורח >> הם כן יוצאים לחל"ת. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> אין להם זכות לצאת לחל"ת. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> כשהם יוצאים לחופשת מולדת זה חל"ת. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> כן, אבל זה לא פעם בשנה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> נגיד והם פדו על חשבון ה-14, יצאו ל-30, 16 זה חל"ת. << אורח >> אורלי זיני: << אורח >> זה חופשה ללא תשלום. גם ככה הם אוהבים את גמר השנה שלהם. הם רוצים הבראה, ימי חג, אז אני אומרת, אפשר להכניס גם את ימי החופשה. אני כמעסיק אשלם לו, הוא יהיה מרוצה, אני אהיה מרוצה. כשהוא ירצה לצאת לחופשה הגדולה ואני אחפש לו מחליף, אני אתן לו חל"ת 45 יום. הוא יהיה מרוצה, הוא ייצא לחופשה שלו אבל תמיד הוא יקבל את הסכום שמגיע לו. << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> עדיין את תצטרכי עובד מחליף. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> היא מדברת כרגע על הפרצה שיש לה להיתבע על זה שהיא שילמה כביכול בכסף את החופשה השנתית. הוא יכול לבוא בסוף ההעסקה ולהגיד, לא קיבלתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם יכולים לבדוק את זה ולתת לנו תשובה? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> אני יכול לבדוק את הנושאים האלו ולהחזיר תשובה, ואני גם יכול להביא לך את הטלפון שלי. העניין הוא שאי אפשר לתת הסדרה פר כל אחד מה שהוא מביא איתו מהבית עם המטופל. יש הרבה חוקי עבודה שהם קוגנטיים, שלא ניתן להתנות עליהם ולא ניתן לתת להם הסכמה גם אם יש הסכמה בין הצדדים, קל וחומר כשמדובר בעובדים זרים כשפערי ההתמצאות הם יותר משמעותיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> אני מציע לעשות הסדרה כוללת יחד עם רשות האוכלוסין בשיתוף עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי ליצור איזו הסדרה שתבוא ותיתן מענה לגוף שמתכלל את כל העובדים המחליפים, על ידי תאגיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי תצאו לדרך בעניין ההסדרה? << אורח >> צורי זנזורי: << אורח >> זה לא בסמכות משרד העבודה אבל אני מוכן לשתף פעולה במה שצריך. << אורח >> משה יהודה: << אורח >> אתי, אם את תקבעי ישיבה בעוד חודש או שישה שבועות, ישיבת מעקב - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עד ה-1 בספטמבר. הגבלנו אותם בסיכום. מאיה, בוקר טוב. << אורח >> מאיה מנדס: << אורח >> בוקר טוב, קודם כל תודה רבה על האפשרות לעלות בזום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שם ותפקיד לפרוטוקול, בבקשה. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> עו"ד מאיה בנדס, מטה מאבק הסיעודיים. אני רוצה להתייחס בקצרה לסוגיית המחליפות ולכמה דברים קטנים שעלו פה. קודם כל לעניין המחליפות. האדנים שזה יושב עליהם, שעלו פה זה בעצם נוהל מחליפות שכרגע הוא מאוד מוגבל כפי שכבר עלה, רק לעובדת קבועה שיצאה מישראל לתקופה שעולה על 21 יום. הוא לא מתייחס למקרים כמו חופשות לידה, מחלות ארוכות טווח. אני כן אגיד וזה לא עלה כאן, שיש נוהל של רשות האוכלוסין וההגירה בהקשר הזה, שאם עובדת נמצאת במחלה ארוכת טווח או חופשת לידה, אפשר להעביר אותה לוויזה ב/2 ואז אפשר להביא עובדת קבועה אחרת על הוויזה שמתפנה עקב כך. הרבה אנשים לא יודעים את זה. כן אפשרי לעשות את זה. הבעיה שבאמת אנחנו צריכים לעשות מול אותה עובדים שמגיעה על אותו היתר, איזה שהוא חוזה לתקופה קצרה יותר, שזה יהיה ברור מהתחלה שתקופת העבודה שלה היא לא קבועה. סוג של מחליפה אבל זה אפשרי מבחינת עולם דיני העבודה. אני בטוחה שצורי גם יוכל להסכים איתי על הדבר הזה. נוהל מחליפים ומה שהוא מביא איתו, מביא גם למחסור הקיים שכפי שנאמר על ידי יאירה מרשות האוכלוסין וההגירה, כ-170 עובדים מחליפים כיום במאגר לא נותן מענה ואפילו לא הקטן ביותר עבור סוגיית המחליפים, מה שהופך את אזרחי מדינת ישראל וכפי שאלכס אמר בצורה מאוד יפה, לעבריינים בעל כורכם, וזו בעיה מאוד גדולה. אחד הפתרונות שגם עלו פה ואני תומכת בו בהחלט, זה כן לשקול הקמה של תאגיד מחליפים. הבנתי שהבעיה כאן בהקמה בעיקר נובעת מתקצוב בכסף שתמיד זה מתחיל ונגמר בכסף, ואני חושבת שבסוגיה הזו המדינה יכולה לראות איפה היא מכניסה את היד לכיס ומוצאת תקציב שיתגמל את הלשכות הפרטיות לדאוג לסוגיית המחליפים. הרעיון של הקמת תאגיד מחליפים, אחד עד שלושה כאלה, הוא גם יתכלל בתוכו את אותם עובדים מחליפים שקיימים כבר במאגר, ואולי לשקול אפשרות נוספת שזה להביא עובדים עונתיים לתקופה של החלפה. אנחנו יודעים שיש פעמיים בשנה שבהם יש פיקים. אפשר בתקופה הזו להביא עובדים עונתיים להחלפות בלבד, שכמובן יהיו מוכשרים. זה דבר שהוא אפשרי ואנחנו מכירים את זה מענפים אחרים לגבי עובדים עונתיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע את ההתייחסות של יאירה כשתסיימי את דבריך. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> סליחה, יריב, שאני נכנסת לך פה, אבל להגיד שתאגידים לא קובעים את השכר, בעמי אני חיה. אני חיה את השטח לא פחות ממך. תאגידים, אולי לא אתם אבל כן קובעים את השכר. הם מראש אומרים לעובד כמה לדרוש והמשפחה עומדת מול הדרישה - - - << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> מה האינטרס של התאגיד? אל תלכלכי סתם. הוא לא גובה כסף ולא כלום. זה הפך להיות מנטרה קבועה של ההזדקנות בכבוד. לא אתן לך במה לזה, מאיה. אל תוציאי מילים ורכיל. התאגידים משקפים את מה שהעובדים רוצים. הם לא קובעים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יריב, הוועדה קיבלה פניות מהעובדים. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> שהתאגיד קובע את הגובה? פיקציה. איזה אינטרס יש לתאגיד? מה האינטרס שלי שישלם לו 500 או 700 או 2,000? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה עושה השמה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> ממש לא. אסור לנו לגבות על זה כסף. אתם מבלבלים שני דברים ומאיה מכניסה לכם פה שטות. ממש לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתם מקבלים 2,000 שקל על השמה. << אורח >> יריב שוריאן: << אורח >> זה לא קשור. לא עבור החלפה. עבור השמה. פה אנחנו מדברים על מחליפים לחודש וחצי. על זה אני לא מקבל תמורה. עם כל הכבוד למאיה ולידע שלה ולניסיון, חבר'ה, נחמד ויפה, אין קשר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מאיה, את יכולה לסיים בבקשה? מתחילה עוד שלוש דקות מליאת הכנסת. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> לגבי משהו שצורי אמר, ויש לי המון הערכה כלפי צורי. לבוא ולהגיד שבין העובדים הזרים לבין המעסיקים יש פערי התמצאות משמעותיים שזה מגיע לחוקי העבודה במדינת ישראל, זה לא נכון, כי פערי ההתמצאות בחוקים הם כלפי שני הצדדים, כי גם מעסיקים סיעודיים או בני המשפחה שלהם לא מכירים את חוקי העבודה והפערים הם די זהים. לגבי החופשה שעלתה, אם אתה זוכר, צורי, גם אני דיברתי איתך על זה שאולי יש לשקול לתקן את חוק חופשה שנתית שכן יאפשר פדיון בענף הספציפי הזה, וזה דבר שאפשרי והוא בסמכות משרד העבודה לעשות את זה. לגבי הנופשונים שעלו, אני לא יודעת מתי פעם אחרונה מישהו מכם ניסה להוציא נופשון בשביל ללכת לבית אבות, או שעות סמך שזה משהו שגם עלה באחת הוועדות הקודמות לפני כשנתיים. אין מיטות פנויות. גם כשרוצים ויש כוונה טובה אין מיטות פנויות, ודבר שני, מי שלא מוכר בעיר שלו על ידי משרד הרווחה, ומרבית הסיעודיים לא מוכרים בהכרח, לא יקבל את השירות הזה מאגף הרווחה בעיר. << אורח >> שמעון שי שלום גז: << אורח >> זה ממש לא נכון. אם אתה לא מוכר, אתה הופך להיות מוכר ומקבל את השירות. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> אני ניסיתי שלוש פעמים ועשו את זה גם במעמד ועדה סגורה שהתקיימה, להתקשר לאגף הרווחה בעיר ספציפית. אמרו, אין אפשרות, אין תקציב, אין מיטות, אין לנו שעות סמך לתת. גם זה לא באמת פתרון. יש פה המון סוגיות שעלו. היריעה קצרה מלפרט אותן, אבל תודה על המעמד ואני אשמח להעביר את העמדה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אם אני מתקשרת ואומרים לי, אין לי מקום, אני יכולה ללכת למקום אחר? << אורח >> שמעון שי שלום גז: << אורח >> זה דבר דינמי, כל העניין הזה של מקומות פנויים בבתי אבות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בגלל המלחמה? << אורח >> שמעון שי שלום גז: << אורח >> קודם כל המלחמה בהחלט גרמה למצב שיש פחות מקומות, אבל בעיקרון זה עסק דינמי. לפעמים יש מקום, לפעמים אין מקום. לפי זה מתנהלים. << אורח >> מאיה בנדס: << אורח >> זה פתרון שלא ניתן להסתמך עליו באמת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יאירה, את יכולה להתייחס במילה על עובדים זרים עונתיים? << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> כל דבר שנאמר וכל רעיון שיינתן פה יצטרך לבחינה גם משפטית, גם מעשית, כלכלית, כמובן את ההחלטה של השר לעניין הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל בחקלאות זה מופיע. << אורח >> יאירה מרדכי: << אורח >> אנחנו לא מביאים עובדים בחקלאות. אנחנו מביאים עובדים לסיעוד. צריך את ההתאמה, צריך את ההכשרה. אין היגיון להוציא עובד אחרי 45 ימים, עד שנתתי לו הכשרה. צריך לחשוב על הדברים האלה לעומק. אני יכולה להגיד שדברים מאוד גדולים נעשו, רעיונות שקיבלנו מהציבור, אבל לבוא ולהשוות בין עובדים עונתיים בחקלאות לסיעוד, אני לא מצליחה להתייחס לזה ברצינות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לעדכן את הוועדה עד ה-1 בספטמבר 2025 על הסדרה שתוחלט על העובדים המחליפים בהתחשב בכל מה שנאמר בדיון היום, ולהעביר את ההסדרה והמתווה בכתב לוועדה. הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בתחילת מושב הכנסת. תודה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>