פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון
לעניין פינוי מוקשים ונפלים
יום שלישי, י"ט בתמוז התשפ"ה (15 ביולי 2025), שעה 10:00
סדר-היום:
<< נושא >> פינוי מוקשים ירדניים בפארק קנדה << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
ניסים ואטורי – היו"ר
מוזמנים:
שחר בק
–
ר' רלפ"מ, משרד הביטחון
אבי אילוז
–
ר' תחום תכנון פינוי מוקשים, משרד הביטחון
טל שחר
–
סגן מנהלת מרחב מרכז, קק"ל
רותי פרמינגר
–
חברה בוועדה המייעצת לשר הביטחון ולנושא הרשות הלאומית לפינוי מוקשים
ראש תחום בכיר לביטחון:
יוני בן הרוש
מנהל הוועדה:
אסף פרידמן
רישום פרלמנטרי:
הדס כהן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> פינוי מוקשים ירדניים בפארק קנדה << נושא >>
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני פותח את ישיבת הוועדה לפינוי מוקשים. הנושא שלנו הבוקר הוא פינוי מוקשים ירדניים בפארק קנדה. אני רוצה לעדכן שעשינו סיור, אני יחד עם שאר חברי הצוות בגולן, בשדות מוקשים. ראינו את ההתקדמות. ההתקדמות באמת טובה. בהמשך נעשה סיור של כל הוועדה. נתאם את זה.
אני ושחר דיברנו על נושא פארק קנדה גם בעקבות השריפה. הייתה שם הזדמנות והיה גם רצון של כל הצדדים לבוא ולפנות את המוקשים משם, מוקשים שעד היום היה קשה לפנות משום מה. אבל אנחנו פה כדי לסייע. שחר, תיתן לנו עדכון.
<< אורח >> שחר בק: << אורח >>
טוב. קודם כול, תודה רבה על כינוס הדיון הזה. אני רוצה רגע להסביר. פארק קנדה הוא אחד הפארקים המתויירים ביותר במדינת ישראל. על פי נתוני קק"ל יש שם מעל 1.2 מיליון איש בשנה שמטיילים בימות חול ובסופי שבוע. יש שם שני שדות מוקשים ירדניים מאוד מאוד גדולים של 14M. זה מוקש נגד אדם. הוא מאוד מאוד מסוכן, כזה שרגישותו הולכת ועולה עם השנים.
האמת היא שמאז ומעולם, מהקמת הרלפ"מ הפינוי של שדות המוקשים בפארק קנדה היה בסדר עדיפות עליון, בגלל הקרבה לאזרחים, בגלל המטיילים ובגלל הסכנה לציבור שיש שם. אבל קק"ל שמו וטו על הדבר הזה, כי אמרו שאי-אפשר יהיה לפנות את שדות המוקשים האלה – בגלל שהם במדרונות, בגלל שזה בפארק קיים ומתנהל – בלי לעשות נזק לייעור. אפשר להאשים אותנו שלא התעקשנו. מצד שני, אנחנו מנסים לאזן בין כל הגורמים השונים ולעשות מה שאפשר ולא להיכנס בקיר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
השדות מסומנים?
<< דובר_המשך >> שחר בק: << דובר_המשך >>
השדות מסומנים. יש לנו בארכיון גם בדיוק את סוג המוקשים, שמפעיל אותו הארכיון הירדני, והם מגודרים בצורה לא טובה. למה הם מגודרים בצורה לא טובה? פיקוד מרכז עושה מעל ומעבר כדי לגדר אותם כל השנים, אבל השד"מים האלה נמצאים במדרון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מדרון זה בעיה.
<< אורח >> שחר בק: << אורח >>
נכון. הגדרות האלה הן נגד אדם, הן לא נגד המוקשים, והמוקשים נסחפים לאט לאט החוצה ואנחנו מאבדים עליהם שליטה עם השנים. השריפה שהייתה ב-30 באפריל וב-1 במאי, ערב יום הזיכרון השנה, נתנה לנו פתח לעשות את זה. קק"ל בעצמם באו ואמרו: אם אתם רוצים לפנות, זה עכשיו, מהסיבה הפשוטה שעכשיו לא תעשו נזק לעצים. במסגרת תהליכי השיקום של פארק קנדה אפשר לעשות את זה.
עשינו שם סיורים מקצועיים יחד עם קרן קיימת לישראל, והגענו למחיר הכי נמוך שיש, פחות מ-13 מיליון שקלים כדי לפנות את זה. אני מזכיר שאנחנו רשות לאומית ואנחנו לא גוף רווחי. התניה אחת לפינוי היא שזה חייב לקרות בקיץ. בחורף, בגלל הבוץ שיש שם והמדרון, יהיה בלתי אפשרי לעשות את הפינוי הזה. לכן אם זה לא קורה עכשיו, זה יידחה בשנה.
מבחינת קק"ל שיודעים להציג את עצמם מעולה, הם מתנים את פתיחת הפארק לציבור בפינוי המוקשים, כי הם מבינים שככל שהבעיה הייתה חמורה לפני, היום היא חמורה שבעתיים. זה הכי קצר שיש כדי לתת רגע פתיחה לסיפור הזה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני ארחיב לגבי זה. כמו שאמרת, ראוי לציין שככל שיש מדרון בשטחים של מוקשים, אתה לא יכול להכניס אנשים גם מסביב. אנחנו גם יודעים, עשיתי סיור וגם למדתי את הנושא. גם באזור הלא מגודר, עדיין יש סכנת פגיעה באזרחים, בילדים, כמו שמכירים את הסיפור המפורסם שבעקבותיו הקימו את הרשות. לכן חייבים לפנות את השדות האלה.
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
שלום, אני גרתי ליד קיבוץ רמת רחל בארנונה בירושלים. בגיל 13, חודשיים אחרי מלחמת ששת הימים, הסתובבנו והלכנו לכיוון גבעת המטוס דהיום, ועליתי על מוקש ואיבדתי רגל בגבעת המטוס בירושלים. אני מכהנת חברה ברלפ"מ, הרשות המצוינת הזאת – ושחר, יישר כוח גם על העבודה – כנציגה של שר הביטחון לענייני מי שנפגע בשדות מוקשים.
אני מוכרחה להגיד שלא ידעתי על ההתעקשות של קק"ל שהיער ייפגע, וזה שקול כנגד איבוד רגל של בן אדם, אולי ילד, אולי מבוגר. אני חושבת שזה ממש לא בסדר. אני שמחה שקיבלנו סיוע מהשמים, והייתה שריפה שפתאום פקחה את העיניים לאנשים.
כמי שיודעת כמה קשה לחיות במצב כזה וכמה מסוכן לדרוך על מוקש, אני מבקשת שהוועדה תיתן את הדעת לשני דברים: קודם כול, לאכוף את הנושא של גידור כהלכה. אבל יותר חשוב, התקציב שקיבלתם פה הוא באמת תקציב לא מייצג, אבל זה תקציב של מקצוענים שיודעים למקסם את התקציב הזה והם יודעים איך לעשות את זה בתקציב הזה. מישהו אחר היה מבקש לפחות כמעט כפול. אז אני מבקשת, שימו לב.
אם אתם תחשבו על מי שייפגע שם, תחשבו על העלויות של הטיפול באנשים הללו. פרוטזה ממוחשבת למי שקטוע מעל הברך עולה היום כמעט מיליון שקל. הוא מחליף את זה כל חמש שנים. אני כבר מתקצבת לכם פה כמה יעלה למדינה לממן מי שנפגע, ותזכרו שהוא נפגע פעולות איבה, שיש לו את כל מגוון הזכויות שיש לו. אני חושבת שהמדינה טוב תעשה אם היא תיתן את התקציב המזערי הזה, כדי שהרלפ"מ המומחה יעשה את מה שהוא צריך לעשות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה. שחר, היו פיצוצים בשריפה או מחוץ לתחום המגודר? אתה יודע להגיד?
<< אורח >> שחר בק: << אורח >>
כן. אנחנו היינו שם בשריפה. היו שם כמה פיצוצים, והיה שם קושי אמיתי לכבאות ישראל להשתלט על השריפה בגלל המוקשים. אנחנו העברנו להם בזמן אמת, בלילה שבין רביעי לחמישי, בין יום הזיכרון ליום העצמאות, ב-02:40 את הפוליגונים המדויקים של שדות המוקשים. רק בעזרת העניין הזה הם עשו מה שהם יכלו מסביב. רק למוחרת, ב-19:00, מוצאי יום העצמאות, הם כיבו את השריפה בשד"מים עצמם, כי לא היה אפשר להתקרב אליהם.
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
ברשותכם, אני אוסיף על מה ששחר אומר. אני נציג קק"ל. השריפה המשיכה גם ביום שישי, ועשו פעולות כיבוי לשריפות שהתחדשו פה ושם, כולל האזור של פארק קנדה. מצאנו את עצמנו בדיווח של כיבוי והצלה שכנראה צוות קטן נכנסים לאזור הזה בלי שהם היו מודעים. מפאת השריפה כנראה גם שלטי האזהרה וגם הגדרות שהיו שם פשוט הותכו, ולא היה מה שעצר אותם ברגע האחרון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה כרגע עומד בפנינו מבחינת פינוי? יש את האישור שלכם?
<< דובר_המשך >> טל שחר: << דובר_המשך >>
אנחנו מוכנים, אנחנו תומכים, אנחנו מאוד רוצים. אני מבין שיש פה הצעה של כ-12.5 מיליון שקלים. אנחנו מאוד רוצים לקדם את העניין הזה, בהחלט.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> שחר בק: << אורח >>
העדכון האחרון שקיבלנו מקק"ל הוא שהם מחכים להתכנסות של הדירקטוריון שלהם, כי אין להם מאיפה לממן את זה. זה 13 מיליון שקלים. אנחנו רק מחכים לכסף. מבחינת ההכנות שלנו, גם מבחינת סטטוטוריקה, המינהל האזרחי, פיקוד המרכז, קק"ל, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ומשרד הביטחון, אנחנו מוכנים. יש לנו גם מכרז נצור, אנחנו רק צריכים את הכסף.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אין אפשרות לגייס את הכסף הזה במיידי כדי לפנות? אחרת, שחר, לדעתי אתה צריך לסגור את כל האזור ולא רק את האזור הזה, בגלל המדרון, בגלל שריפה.
<< דובר_המשך >> שחר בק: << דובר_המשך >>
יתקן אותי טל – באופן רשמי פארק קנדה סגור לציבור עד הודעה חדשה.
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
אני מסכים. כרגע הפארק סגור, וההחלטה היא אכן שאנחנו נפתח את זה ביחד.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
הוא מגודר?
<< דובר_המשך >> טל שחר: << דובר_המשך >>
הוא כרגע סגור עם שערים. מתבצעות שם עבודות בטיחות בעיקר לאורך הצירים, כדי שלא ייפול על אנשים עץ על הראש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה קורה אם הולך רגל עכשיו מטייל שם? השאלה היא אם הולך רגל בא לטייל ומצידו של השער הוא לא רואה את הסימן.
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
צריך להגיד בהגינות, אנחנו סגרנו את השערים, הודענו, עשינו שיתוף ציבור וכל מה שצריך. בדיוק כמו שאתה אומר, לא תמיד אתה יכול לשלוט - - -
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני לא ראיתי את השיתוף. עכשיו אני בא לשם, מחנה את הרכב לא במקום המוסדר שיש שם שלט, ואני בא מהצד והולך ברגל.
<< אורח >> שחר בק: << אורח >>
דה פקטו מטיילים שם. דה פקטו רוכבים שם עם אופניים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
כאחד שגר בגולן סביב מלא שדות מוקשים, אם אני לא רואה שלט של שדות מוקשים, אני נכנס.
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
בפועל אכן ראינו אנשים שנכנסים מכיוונים אחרים, לאו דווקא מהשער, עם כלים מוטוריים, עם ג'יפים. יש להם דרכים משלהם להיכנס. לא על הכול אנחנו יכולים לשלוט, למרות שהזהרנו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתם חייבים, אחרת תישאו באחריות. אם לא נעשה עכשיו פינוי של המוקשים וגידור מסודר של כל האזור, תצטרך לגדר אותו לגמרי שאף הולך רגל לא ייכנס. אני חושב שהעלות תהיה יותר גבוהה כבר מהפינוי.
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
אדוני, אני אגיד עוד משהו. כמו שהוא אמר, יש מכרז נצור וזה לא ממש פשוט לאתר את כל החברות האלה שיכולות לפנות מוקשים בצורה כזאת מקצועית, כמו שאנחנו רואים. אנחנו נמצאים לפני החורף. בחורף זו תהיה עבירה גוררת עבירה. עוד פעם יהיה סחף, עוד פעם זה ייצא מטווח הגידור שלכם, וזה מאוד בעייתי.
אני רוצה להתייחס רגע להתנהגות של האנשים. אני לא לומדת גזרה שווה ממני. כשאני נכנסתי היינו ילדים צעירים. היה כתוב זהירות מוקשים. האמת היא שאני לא רציתי להיכנס, אז כולם נכנסו קודם ואני נכנסתי אחרונה, אבל רק אני נפצעתי וזהו זה. אין מה לעשות.
אנשים נכנסים גם למקומות שאנחנו יודעים שהם מגדרים, אבל לפחות אנחנו נעשה את כל מה שאנחנו יכולים לעשות. קק"ל היא אחד התאגידים הכי עשירים במדינה שלנו. אני חושבת שמן הראוי שתייצרו ישיבה של הדירקטוריון שלא מן המניין. אני אומרת לך בשיא הרצינות, אני אפנה ליושב-ראש קק"ל ואני אדרוש ממנו לכנס דירקטוריון. אני אפילו לא יכולה להסביר לך כמה זה חשוב, לעומת פוטנציאל של מישהו שיאבד את הרגל שלו לכל החיים.
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
אני חושב שאין מחלוקת בינינו. אנחנו מכירים בסכנה.
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
אז מה מונע בעד זימון הדירקטוריון?
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
בבקשה.
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
אז תזמנו את הדירקטוריון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
זו יושבת-ראש הדירקטוריון, עד כמה שאני זוכר – יפעת לוסקי.
<< דובר_המשך >> רותי פרמינגר: << דובר_המשך >>
נכון, נכון.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש להם בחירות היום. אני אבקש ממנה היום.
תגיד לי, זה לא נראה הזוי לכנס את הדירקטוריון בשביל 12.5 מיליון שקלים לקק"ל? נראה לי שזה התקציב של הקיבוץ שלכם. לא? מנכ"ל לא יכול לעשות את זה?
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
כל תקציב שיוצא מן הכלל בסוף צריך לעבור את האינסטנציות המקצועיות, כולל אישור של דירקטוריון. יכול להיות שיוכלו לעשות את זה בפגישת אד-הוק, או שיכול להיות שיעשו את זה בהליך מזורז.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מתי זה יכול לקרות?
<< דובר_המשך >> טל שחר: << דובר_המשך >>
אני צריך לבדוק. אני לא קשור לדירקטוריון החברה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אתה יכול להחזיר לוועדה תשובה בהקדם?
<< דובר_המשך >> טל שחר: << דובר_המשך >>
אני יכול לבדוק את זה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני אומר לך פה – אנחנו בוועדה בכנסת, זה גם מצולם ויש פה פרוטוקול – אם מישהו ייפגע, זה על ראשכם. אם אתם לא תעשו עכשיו גדר, אז שיפנו את המוקשים.
<< דובר_המשך >> טל שחר: << דובר_המשך >>
אבל השטח הזה לא היה מעולם בשימוש שלנו, בגלל שהוא היה מגודר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא. אבל אם זה מדרון והייתה כבר שריפה, ואתה יודע ששילוט בטח כבר לא קיים, והצבעים של השילוט לא נראים לעין, המוקשים כבר נסחפים ואתה כבר לא יכול למצוא אותם, ועכשיו כשיהיה גשם בכלל זה יהיה. יחד עם כל האפר והכול, אני לא יודע מה יקרה שם.
<< דובר_המשך >> טל שחר: << דובר_המשך >>
אוקיי. מבחינתנו, אנחנו לא עוסקים לא בגידור של מוקשים.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
איפה פרסמתם את הנושא הזה שפארק קנדה סגור?
<< דובר_המשך >> טל שחר: << דובר_המשך >>
פרסמנו בעיתונות ובאתר החברה. עשינו סוג של שיתוף מידע לציבור.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מישהו ראה?
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
אני לא ראיתי. אני הייתי שמחה לשמוע ממך: אנחנו נעשה הכול, אנחנו נפעל, אני אנסה למצוא כל דרך לעשות את זה, אני אנסה לסייע. אני באמת נדהמת. באמת אני נדהמת. בואו לראות את הפצועים שלנו בתל השומר ובבתי חולים אחרים קטועי רגליים, ותבינו איזה עולם מטורף זה. אז בשביל 12 מיליון? תקשיב על מה אנחנו מדברים.
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
אני לא מבין את התדהמה ואת הטענות שעולות פה. אני אומר פעם שלישית, אנחנו רוצים, מוכנים ומעוניינים.
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
אני חושבת ששבוע זה מקסימום להיערך ולתת את האור הירוק ולעשות את זה. ואטורי, קודם כול אני ממש מודה לך שהעלית את זה. באמת יישר כוח. אני, שאני קשובה לכל הדברים האלה, באמת לא ידעתי על זה. ראיתי את זה ובאמת הזדעזעתי. אם זה לא יהיה תוך פחות משבוע, אני אעשה גם כן וגם אני אעלה לתקשורת ואני אספר את הסיפורים הללו. אנחנו לא צריכים עוד טרגדיות. למה אנחנו צריכים לחפש עוד טרגדיות? זה בידיים שלנו לפתור את זה. יש לנו מקצוענים שיודעים לעשות את זה, ומהר, וזמינים, ובכסף שהוא באמת לא כסף.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
גם אם התשובה תהיה תוך כמה ימים, עדיין מה שחשוב כרגע זה מה אנחנו עושים כדי שאנשים לא ייפגעו? תגבירו שילוט במקום שאין כניסה לפארק קנדה?
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
למיטב ידיעתי, הסוג הזה של הגידור והשילוט לא נעשה באמצעותנו, אלא נעשה באמצעות משרד הביטחון, עד כמה שאני יודע.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
לא של שדה המוקשים. אני מדבר בכלל של פארק קנדה.
<< דובר_המשך >> טל שחר: << דובר_המשך >>
לגבי פארק קנדה, אי-אפשר לגדר את כולו. זה פארק עצום. זה ייקח חודשים ארוכים לגדר אותו.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מה שאני אומר זה שיותר קל לך להשיג את התקציב מהר ולפנות את המוקשים. זו החלופה. או שאתה עכשיו מגדר את כל פארק קנדה עם גידור ושילוט, או שמפנים את המוקשים. זה הכי זול.
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
אם זה הדבר הכי מהיר שאפשר לעשות, נפעל על פי הפרוטוקול שתוציאו.
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
שחר, תוך כמה זמן אפשר לפנות שם, על פי הגדרתך?
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
בערך שבעה חודשים, חודשיים ועוד חמישה.
<< אורח >> שחר בק: << אורח >>
אני חושב שהעבודה עצמה היא סדר גודל של ארבעה חודשים, אבל זה צריך להיות לפני החורף הקשה. בחורף הקשה לא יהיה ניתן לעבוד שם. אם זה מעניין, שיטת הפינוי שם היא ניפוי גריסה, ואי-אפשר לנפות גריסה בבוץ.
<< אורח >> יוני בן הרוש: << אורח >>
זה אומר שצריך להתחיל עכשיו.
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
נכון, ויפה שעה אחת קודם. אני רוצה להגיד עוד משהו. אנחנו ברלפ"מ עשינו פרויקט הקלטה של תשדירים גם של הילד יובל דניאל וגם שלי שמזהירה את האנשים ואת המטיילים כל חג – כל חג – שאנחנו יודעים שהם באים בהמוניהם, להיכנס לשדות ולשים לב לשלטים ולא להיכנס לאזורים הללו. אז יש לנו חשש לסכנה בחגים, ובטח אנחנו לא רוצים שם אסונות.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש לנו שני שדות. נכון?
<< אורח >> שחר בק: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
515, 510. ראיתי שהבאתם מפה. אתה רוצה להציג אותה? שלא תגיד שסתם סחבת אותה.
<< דובר_המשך >> שחר בק: << דובר_המשך >>
כן.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
יש אזורים יותר מסוכנים. הקטע של המדרון לכאן היה צריך אולי לסמן. מה שהכי קל לנו כרגע זה תשובה תוך כמה ימים ומתחילים בעבודה. יש לך כבר קבלן.
<< אורח >> שחר בק: << אורח >>
אני יכול לצאת למכרז בהול. אני יכול באמצע אוגוסט להיכנס לעבודה. זה הכי מהר.
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
נהדר.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
טוב, אנחנו תלויים בכם כרגע. יש פה סכנה מיידית לאזרחים שיגיעו לאזור. זה גם בקרבה לכביש. יש כאלה שאוהבים ללכת לאן ייקחו אותם רגליהם. במקרה הזה הוא יפגוש מוקש גם אם זה לא בשדה עצמו. גם מי שמכיר את האזור חושש.
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
מקווים שלא יקרה. אנחנו מוכנים לפעול בהקדם, רק שנפעל לפי הפרוטוקול.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
אני גר בשמורת הטבע בשנית בגולן, ושם לא חסרים שדות מוקשים. כשאני הולך עם הילדים שלי – גם ילדות קטנות – ליד שדות המוקשים, אני אומר להם: תצעדו אחריי, על הצעדים שלי – גם באזורים שאפשר לטייל. אז פה אזרחים שפחות מכירים את זה עלולים להיפגע, לאבד רגל. אנחנו מכירים את הסיפור. הוועדה נוצרה מהסיפור הזה של הנער יובל דניאל שאיבד את הרגל שלו. אנחנו לא מדברים על שלגים בגולן. פה אתה רואה, זה אחרי שריפה והכול כבר מטושטש. אז אנחנו מחכים לתשובה תוך כמה זמן?
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
אני אברר. ייצא פרוטוקול שמבקש מאיתנו להוציא את המוקשים?
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
דורש.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
מעכשיו זה רשמי, זה בפרוטוקול. אני דורש מכם להביא לנו תשובות תוך כמה ימים – תוך שבוע, בסדר?
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
כן. נפעיל את הגורמים שאחראים על זה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
במקרה הזה שבוע זה הרבה, אבל אני מנסה להיות קצת מסודר וגם הגיוני. ננסה גם כן לפנות לדירקטוריון שלכם. אבל האחריות היא עליך כרגע להעביר את המידע.
<< אורח >> טל שחר: << אורח >>
בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> רותי פרמינגר: << אורח >>
יישר כוח על הדיון הזה. מעולה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >>
ישיבה זו נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:23. << סיום >>