פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 439 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום ראשון, ט"ז באב התשפ"ה (10 באוגוסט 2025), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (ערובה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2025 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה–מ"מ היו"ר טלי גוטליב מוזמנים: סמדר פרידמן – משפטנית, ייעוץ וחקיקה, משפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים אלי יפרח – סמנכ"ל האגף לעניינים קונסולריים, משרד החוץ מאיר דוד – מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה גאולה צמח – עו"ד, לשכה משפטית, משרד העבודה קרן גלבוע – עו"ד, רשות האוכלוסין וההגירה ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עבדי הבניין, ההסתדרות החדשה ייעוץ משפטי: אילת וולברג מנהלות הוועדה: ענת כהן שמואל אורית ארז – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: מעיין שבתאי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (ערובה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2025 << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלום, בוקר טוב לכולם, יום ראשון בשבוע, ט"ז באב תשפ"ה, 10 באוגוסט 2025. אני מתכבדת לפתוח את ועדת העבודה והרווחה בנושא הצעת תקנות עובדים זרים (ערובה) (הוראת שעה) (תיקון), תשפ"ה-2025. יש שתי אפשרויות, משרד העבודה יציגו את התקנות או שאת רוצה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ברשות היושבת-ראש אני מבקשת לומר כמה דברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את לא רוצה שהם יתחילו? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא. זה לא בסדר מה שקרה כאן. בוקר טוב לכולם, אני נכנסתי לדיון הזה שלכאורה נראה משמים וקליל. אני בודקת כל ועדה שאני חברה בה, כיוון שאני חברה בכמה ועדות, אני בודקת את החומרים לפני, ובהתאם לזה רואה אם אני צריכה להיכנס. אני פותחת את נבו, אינני סומכת על דברים שרושמים לי פה, פותחת את הנבו על תקנות עובדים זרים ערובה. אני רואה שהכול פקע, אפילו נבו התעדכן. בדקתי קצת יותר לעומק והתקנות הרלוונטיות שבאות לפתחנו היום בכותרת בקשה להארכת תוקפן, אלה תקנות שפקעו. יש הבדל גדול בין הארכת תקנות בעודן בתוקף בתוך התוקף, כמו פסיקה שאנחנו המשפטנים מכירים בהארכת ערבויות בתוך תקופת הערבות, במקום שבו הערבות פקעה על כל ההשלכות של פקיעת ערבות, צריך להתקין אותה ולהורות עליה מחדש. כך גם תקנות. תקנות הן חקיקת משנה, זו דרגה של חיקוק שיש לה ערך ובכל הכבוד, כשאתם מבקשים מאיתנו היום לאשר בהתאם להוראת החוק, סעיף 1ח(א) לחוק העובדים הזרים קובע שתקנות צריכות להיות שר האוצר, שר העבודה, באישור כך וכך, ועדי עובדים, נציגים וכו'. אנחנו צריכים לאשר את התקנות הללו. אני אומרת לך גבירתי היושבת-ראש, שככל שמדובר כאן בתקנות שפקעו ואין חולק שהן פקעו ב-1 באוגוסט, דיברתי עם נציגי המשרדים השונים, משפטנים כאן, עוד בטרם הדיון, שמעתי כל מיני פתרונות שחוץ מלכבס מילים אין להם שום ערך משפטי. אנחנו מדברים פה בכל הכבוד על חקיקה רטרואקטיבית. ממתי אפשר לחוקק משהו רטרואקטיבית? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זו לא חקיקה, זו תקנה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תקנות זה חקיקה. סוג של חיקוק, מה לעשות? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בדרגה אחת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא. זו דרגה שיש לה ערך שפוגע בזכות קניין. את מטילה ערבות על בן-אדם, זה לא סתם. שמעתי כאן שלזמן יש ערך. בגלל שלא עבר זמן רב מאז פקיעת התקנות, אל מול המועד שבו אנחנו מרשים מחדש לתקן אותן, יש לזמן משמעות. איך אגיד לכם? לא רוצה להגיד ולהיות בוטה, שזה קשקוש. שימו את עצמכם המשפטנים שפה בוועדה, תהיו רגע מרצים למשפטים. אנחנו יכולים לחיות רטרואקטיבית ולהתעלם ממשך הזמן או האורך של משך הזמן הוא רלוונטי, עשרה ימים או שבועיים? שמעתי שייגרם נזק למעסיקים, מקום שבו יחזירו להם את הערבות וכשהם יצטרכו להפקיד אותו מחדש לאחר - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> התקנות הופקדו עד 2026, הערבויות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הערבויות הופקדו. אני מתייחסת לכל האמירות שתכף תשמעי למה הן לא עושות היגיון. שמעתי כאן שתהיה פגיעה במעסיקים כי ההיתר תלוי בערבות. ראשית ההיתר תלוי בערבות כל זמן שרשות האוכלוסין יכולה להטיל ערבות על פי חוק. אם התקנות פקעו אז התקנות פקעו. נאמר לי כאן שהמעסיק יצטרך להחזיר את הערבות והפקדת ערבות מחודשת תעלה לו עוד כסף. ראשית בעניין הזה, אם רשות האוכלוסין לא יכולה להחזיק בערבות הזו לתפיסתכם, ב-1 באוגוסט היו צריכים להחזיר את כל הערבויות. לא ראיתי שהוחזרה אליהם, תתקנו אותי המעסיקים, אם הוחזרה ערבות אחת. אפילו ערבות אחת לא הוחזרה. זאת אומרת שכשרשות האוכלוסין רוצה להחזיק אצלה ערבויות, מקום שאין לה סמכות לעשות זאת, היא יודעת לעשות את זה. לתקופה הקצרה של עשרה ימים או של חודש, אני לא רואה הבדל. יותר מזה, אפשר גם לשאול את הסכמת המעסיקים לעניין הזה, אם עד התקנת התקנות הם מוכנים שהערבויות תישארנה בתוקף. אותי מה שמעניין בדברים האלה הם קודם האזרחים בישראל, אם תהיה פגיעה באזרח עצמו, אם תהיה פגיעה באלמנטים של ביטחון וכו? קודם קביעת הערובה, לא סתם צריך להתקין בעניין הזה תקנות. קביעת ערובה זה משהו שמעמיס על מעסיקים, לא סתם צריך היה להתייעץ עם הארגונים הרלוונטיים כי יש בזה עומס גדול שמה שעומד בבסיס העניין זו דאגה לעובדים הזרים. אני לא מזלזלת בעניין הזה אבל אין שום מניעה שהמצב המשפטי הנהוג כרגע, יהיו עובדים זרים, הם ימשיכו לעבוד באותו אופן. ולעניין הערובה, ככל שהיא תהיה כזו ואכן התקנות יותקנו מחדש, נאשר אותן כאן בוועדה. העובדה שעושים מאיתנו גבירתי היושבת-ראש, חותמות גומי, מטומטמות גמורות, כי אנחנו רק נשים פה, מטומטמות. זה היחס אלינו. אני לא באתי לפה סתם לוועדה הזו, זה לא היה מעניין אותי אם היו מאשרים תקנות בתוקף כי אני לא מתערבת בשיקול הדעת, לא של השר בהקשר הזה ולא של הארגונים היציגים כי אני סומכת עליכם, על הארגונים שידאגו לאינטרסים שלהם ולשרים שידאגו לאינטרסים שלהם. אבל אני פה מחוקקת. מקום שבו מנסים להשתמש בי לעשות משהו שהוא לא נכון משפטית, אני לא מוכנה לקחת בזה חלק. אם גבירתי היושבת-ראש תרצי להצביע, זה אחד מול אחד, תעשו מה שאתם רוצים. או שתקבעו דיון הגיוני, שיהיו כאן נציגים, משפטנים הגיוניים שישאלו את עצמם מה יותר פשוט, להאריך תוקף או לתקן אותן מחדש, מיום ההצבעה עליהן ועד לשנת 2030. אני לא רואה אפשרות חוקית כלשהי. שמעתי שיש מושג, הקשיבי, תחזיקי את הכיסא. קבלו מכבסת מגבות, הרתחה. "החייאת תקנות". נגיד שחוק לא בתוקף ואני רוצה להאריך תקנות לשעת חירום, אני יכולה להאריך תקנה לשעת חירום שאנחנו עושים בוועדות חוץ וביטחון כעניין שבשגרה, לא בתוך התקופה? חייבת בתוך התקופה אחרת אני צריכה מחדש. מה ההבדל בין תקנות לשעת חירום לתקנות כאלה? המסגרת המשפטית היא אותה מסגרת. אני יכולה להחיות את איסור המפגש של מחבל נוח'בה עם עורך דין בלי שעשיתי את זה בתוך התקופה? בגלל זה אנחנו במליאה כמחוקקים יודעים, ויושב-ראש של הכנסת יודע לקבוע מליאה כפי שנקבעה בתוך הפגרה, זמן ארוך מאוד שהובאו לשם כל מה שהיה מוכן. נכון שהכנתם את התקנות, את המסמך הזה בחודש יוני, אז מה? אני לא מחפשת את מי להאשים. לא מעניין אותי, אני צריכה להצביע או לא להצביע על משהו שאפשר לעשות אותו או שאי אפשר לעשות אותו. תצביעו לי על מקור שבו אני יכולה להצביע על הארכת משהו שהוא לא בתוקף. מה כתוב בתקנות עובדים זרים (ערובה), במקום בתקנה 8. תיקון תקנה 8 1. במקום "לשבע שנים מיום התחילה" יהיה עד 31 בדצמבר. זה אומר שאני עשיתי תקנה רטרואקטיבית בניגוד לכל הכללים כי אני מחילה את זה על תקופת ביניים, על עשרת הימים האלה שהתקנות לא בתוקף. לכן גבירתי הגעתי לוועדה, לא בשביל להתיש לא אותך ולא אותי. האמיני לי שזה לא מרתק אף אחד, יש בזה משהו עקרוני מאוד. אנחנו מכונה משומנת היטב, נמצאים פה כל הזמן, אין מצב שאי אפשר לכנס אותנו. ענת, עוד לא קרה שמנהלת הוועדה לא תכנס את הוועדה מהרגע לרגע אם צריך בכל רגע נתון כדי לעשות דברים. כך גם כונסה עכשיו הוועדה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מבינה שהתקנות הובאו בחודש יולי, לפני היציאה שלנו לפגרה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יוני, לא יולי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ומיוני התנהלו כאן דיונים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נכון, למה לא ביקשתם את זה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה במהלך הזמן הזה לא הבאנו את התקנות לאישור? אשמח לקבל תשובה. - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא קשור, הם צריכים לעקוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא הם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> המעקב הוא לא שלך מנהלת הוועדה. מי שצריך לדאוג לזה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה נחת כאן, זה כבר היה פה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שנייה, עם כל הכבוד, את צריכה להבין משהו. הוועדה הזו מקבלת דברים רבים שיש בהם דחיפות ואנחנו יודעים לעבוד דחוף. המשרדים הרלוונטיים פונים לוועדה ולמנהלת הוועדה ואומרים לה "שימי לב כאן, שימי כך או אחרת". לא משנה איפה הייתה התקלה. אנחנו מחודש יוני - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא הם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא יודעת להגיד לך, סליחה. אם הייתי שרה והייתי רוצה שהתקנות יהיו בתוקף, ובחודש יוני ובחודש יולי. בן צור עוד היה השר, אני מבהירה פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הוא הביא אותן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל הוא לא טרח לבדוק באופן כזה או אחר שזה אכן עובר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יודעת כמה תקנות נוחתות פה בוועדת עבודה שאין להן בגלל עדיפויות? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מסכימה איתך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ועומס שהם עדיין לא הביאו אותן לאישור? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא תירוץ. זה תירוץ למה, אתי? את בסך הכול מחוקקת, אל תתבלבלי. עדיין החוק חל עלייך ועליי. עדיין החוק חל עלינו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו ניתן להם ונראה. << דובר >> אלי יפרח: << דובר >> רק שאלה. אלי יפרח, סמנכ"ל לעניינים קונסולריים במשרד החוץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יפרח, מנהלת הוועדה ביקשה, נעשה לפי הסדר. << דובר >> ואאיל עבאדי: << דובר >> רק להבין את העניין גבירתי, זה רק קשור לחברות הביצוע? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רק חברות ביצוע זרות. << דובר >> ואאיל עבאדי: << דובר >> תהיה אפליה לעומת התאגידים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רק רוצה להסביר לך משהו. אני לא מדברת על מהות התקנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה חברת הכנסת טלי, בואי נתחיל מהתחלה, שיכניסו אותנו לנושא. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כדי שלא תהיה לכם אי-הבנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אלה חברות ביצוע זרות. << דובר >> ואאיל עבאדי: << דובר >> אם לא יאריכו, צריך לפטור את התאגידים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש פה את נציג העבודה, תנו להם רגע לדבר. בואי נשמע. נתנו לך את זכות הדיבור. לא, זה לא דיאלוג אישי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ברור, אבל זו שאלה מהותית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם ייתנו את התשובה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הם ייתנו את התשובה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, הם ייתנו. לא ייתנו, אנחנו נבקש ממך שתשלימי. בבקשה. נציגת משרד העבודה. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> עו"ד גאולה צמח מהלשכה המשפטית של משרד העבודה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תסבירי לנו במה מדובר. אני יודעת, אבל הנציג של ההסתדרות צריך. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> בנוגע לתאגידי בניין זרים יש חובת הפקדת ערובה לפי תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם כי זה מה שחל עליהם, הם קבלני כוח אדם בענף הבניין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הכוונה לתאגידי כוח אדם? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> תאגידים. תאגידים ישראליים, לא זרים, שמעסיקים עובדים זרים בענף הבניין. במקביל כדי להסדיר את נושא הערובה היה צריך להתקין את תקנות עובדים זרים (ערובה), שמסדירות את חובת הפקדת ערובה, בדומה לתאגידי הבניין הישראלים, שמזהירה את חובת החברות הזרות בענף הבניין, להפקיד את הערובה. גובה הערובה שנקבע בתקנות הוא בהתאם להמלצות של צוות בין-משרדי שהוקם מתוקף החלטת ממשלה בשנת 2017 למיטב זיכרוני ונקבע שהם ישלמו מחצית מהגובה שתאגידי הבניין צריכים להפקיד ערובה כדי בין היתר - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תאגיד בניין משלם נניח לצורך הדוגמה 4 מיליון שקלים אם אני לא טועה? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> יש שם סכומים קבועים בתקנות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לגבי קבלני כוח האדם, הסכום שקבוע שם הוא 9,326 שקלים לעובד. פה זו מחצית מהסכום הזה, או גג של 273,484 שקלים. זה הסכום. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> יש תלות בכמות העובדים. המטרה בין היתר הייתה לעודד אותם להגיע לעבוד בישראל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תמרוץ. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> התקנות פקעו ב-1.08.2025. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בכמה חברות מדובר? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> יש כרגע 11 חברות זרות שפועלות בישראל ואמורות להיכנס למיטב ידיעתי בעוד כחודש או חודשיים, שתי חברות נוספות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נמצא פה נציג משרד השיכון? בזום? בסדר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שיהיה ברור שהם ממשיכים לעבוד כרגיל, אותן 11 חברות, נכון? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> נכון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> חשוב להבהיר שהערובה באה בין היתר - - - << דובר >> ואאיל עבאדי: << דובר >> אבל אז יש אפליה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני תכף אסביר לך, היא לא עונה לי. היושבת-ראש נתנה לי הוראה לא לנהל אתך שיח. אני מאמינה בשיח אישי, שאפשר לעשות את הדברים באופן דינמי. - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את יכולה בבקשה כשתסיימי, להתייחס לטיעונים שלה, לשאלות פה? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> הערובה באה בין היתר להבטיח את זכויותיהם של העובדים הזרים. << דובר >> ואאיל עבאדי: << דובר >> אני מפחד ממך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז תפחד ממני. מה קרה, אתה רציני? היית אומר כך לכל חבר כנסת או רק לי? את אמירת המפחד הזו? אנא ממך, תודה. בכל הכבוד כמובן. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> מי שמחזיק בערובה היא רשות האוכלוסין וההגירה והיא באה להבטיח את זכויות העובדים הזרים בארץ. לגבי השאלה שנשאלה פה, אם התקנות האלה לא יותקנו, לא יוארכו, ייתכן שייווצר מצב של אפליה בין תאגידי בניין זרים לחברות הביצוע שאלה כן צריכים להפקיד ערובה ואלה לא. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בגלל זה יצרת את התקנות מלכתחילה. בואי תסבירי לאדון הנכבד הזה - - - << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> זה לא קשור. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> את מוכנה להשיב לו בבקשה? לי מותר לשאול שאלת ביניים אז אני שואלת אותו בשמו. התקנות שקשורות לקבלנים הישראלים, מה התוקף שלהן, עד מתי? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> אין להן תוקף. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נכון, הן מכאן ועד בכלל. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> נכון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז תסבירי, תנו להם תשובות. - - - << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> לתקנות של תאגידי בניין זרים אין תוקף כי מדובר בתאגידי בניין ישראלים והתקנות שהותקנו הן כחוק העסקת העובדים על ידי קבלני כוח אדם. לגבי החברות הזרות, הן הותקנו בכוונה כנראה לתקופה מסוימת וקצרה יחסית כי החברות הזרות התחילו לפעול בישראל לפני כשבע שנים ולכן לא ידעו אם יאריכו את הפעילות, זה היה יותר ניסיוני וקבעו את זה כתקנות הוראת שעה. - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כדי לראות איך זה קורה. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> החלטת הממשלה קבעה עליהן תקופה ואחר כך בהחלטת ממשלה נוספת 1002 האריכו את התקופה שלהן לעוד חמש שנים. לפני שנה הייתה עוד החלטת ממשלה שנתנה הנחיה לרשות האוכלוסין להוציא קול קורא כדי להביא חברות נוספות. זו הסיבה שיש הבדל בין תאגידי הבניין לתקנות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> תוכלי להתייחס, מה שחברת הכנסת טלי גוטליב העלתה בעניין המשפטי יותר. זה היה חשוב לשמוע את הרקע, אבל להבין משפטית, איך מבחינתכם, מבחינת הממשלה, אפשר להאריך את התוקף של הוראת השעה כאשר התקנות כבר פקעו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בלי לשנות נוסח של התקנות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נרצה לשמוע גם את נציגת הרשות האוכלוסין במשרד המשפטים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תסלחו לי, אני מציעה הצעה פרקטית. לא יקרה כלום אם ייקחו עוד ארבעה-חמישה ימים שתעבירו נוסח מחודש שבו יהיה רשום שבתקנות עובדים זרים וכו', לא ברצף אלא תחילת התקנות יהיו מהיום שבו נצביע עליהן, נניח שזה יהיה בעוד ארבע ימים או מתי שאפשר לעשות את זה ועד דצמבר 2030. לפחות שבחיקוק יקבל משמעות הדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בעוד ארבעה ימים הכנסת יוצאת לפגרה עד 2 בספטמבר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אז עד 2 בספטמבר זה יקרה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא עובד כך. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> אשמח להתייחס לשאלה המשפטית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה שאמרת, שכל העובדים הזרים יצטרכו לעזוב את הארץ - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הם לא יצטרכו לעזוב את הארץ. מה יש לך אתי, מי אמר לך את זה? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> עדיין בתוקף. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ברור שהם בתוקף וימשיכו להיות בתוקף. מי אמר ליו"ר הוועדה שהעובדים הזרים יצטרכו לעזוב את הארץ? עכשיו אני מבינה למה היא בלחץ. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואי נשמע את רשות האוכלוסין, את היועצת המשפטית. << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> קרן גלבוע מרשות האוכלוסין. יש חברות חדשות שאמורות להיכנס. משרד השיכון נמצא בזום ויכול לעלות ולהסביר. זה כן יעכב את הכניסה של חברות חדשות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין אף אחד בזום, לא מצאו לנכון לעלות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה שתנוח דעתי. 11 החברות שעובדות כאן בישראל, גבירתי היושבת-ראש, תמשכנה לעבוד כאן בישראל נכון? עם העובדים הקיימים שלהם. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> עד תום ההיתרים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עד תום ההיתרים, נכון. ב-11 החברות האלה לא מדובר בהיתר שהולך להסתיים בעוד דקה, אלה היתרים שיש להם עוד טווח. << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> היתרים שנתיים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גבירתי היושבת-ראש, על פי ההיתרים הקיימים, אני עונה רק בשם העניין. עכשיו אני מבינה למה היית בלחץ. ההיתרים של 11 החברות הזרות האלה הן עד דצמבר 2025. גם אם תתקיני את התקנות האלה בספטמבר, הכול בסדר, אף עובד זר לא נשלח חזרה ולא מפסיקים עבודה של אף אחד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כן, רק שם ותפקיד לפרוטוקול - - - << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> רשות האוכלוסין לא תוכל להחזיק בערבויות האלה. לפרוטוקול, סמדר פרידמן, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. עוד רגע אתייחס גם לשאלה הכללית, אתן לקרן לסיים את הדברים, סליחה שקטעתי אותך. התקנות הן אלה שמקנות את הסמכות לרשות האוכלוסין וההגירה להחזיק בערבויות האלה. כל החשיבה כאן היא כדי להבין שרשות האוכלוסין תוכל להמשיך להחזיק בערבויות האלה וכתוצאה מכך עדיין יהיו היתרים והעובדים הזרים בענף הבניין יוכלו לעבוד בנסיבות הקיימות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הם יוכלו לעבוד בלי קשר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תעשי לי סדר. אם אנחנו לא מאשרים היום את התקנות, נדחה את זה ל-2 בספטמבר. עוד ארבעה ימים הכנסת יוצאת לפגרה. מה יהיה? << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> התקנות האלה הן אלה שמעניקות סמכות לרשות להחזיק בערובה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה ההשלכות? תסבירי ליושבת-ראש, שואלת אותך מה ההשלכות? << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> את ההשלכות, תכף אתן לקרן להמשיך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היושבת-ראש שואלת אותך שאלה אחרת, מה ההשלכות של אי-היכולת להחזיק את הערובה? זו השאלה. האם זה יפגע בעבודת החברות? לא. האם זה יפגע בעבודת העובדים הזרים? לא. האם מישהו ילך הביתה? לא. יכול להיות שלא ישמרו על זכויות העובדים הזרים? << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> כן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יכול להיות, אז בית הדין לעבודה, ממילא הערובה שלכם לא עוזרת אלא בית הדין לעבודה עוזר להם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם בית הדין לעבודה בפגרה מספטמבר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> את חושבת שהחברות האלה הזרות, שמעסיקות את העובדים הזרים כאן בישראל על כל ההשלכות, את חושבת שנניח פתאום, נלך לתסריט קיצון, לא ישלם משכורת לעובד הזר? את חושבת שיקרה דבר כזה? אני לא חושבת. << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> אסביר. אנחנו חושבים שערבויות יוצרות הרתעה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין שאלה, אבל לא רק. << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> ברגע שאין ערבויות, אין הרתעה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> האם בימים האלה שהערבות כבר לא בתוקף, מעביד מסוים לא שילם כסף בעשרת הימים האלה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רוצים נתונים על אכיפה של זכויות העובדים הזרים בחברות הביצוע הזרות. האם חולטו ערבויות? את יכולה להתייחס לנתונים והאם חולטו ערבויות? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אי-פעם את שואלת או בעשרה ימים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אותה. שתיתן לנו - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נתונים. מתי מעסיקים זרים? << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> אנחנו עושים בדיקות תקופתיות פעמיים בשנה לכל חברה. אין לי נתונים ספציפיים, מספריים. אבל אגיד שהוגשו כתבי אישום נגד חברות ביצוע. הוטלו קנסות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> על איזה עבירות? << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> אין לי כרגע את הנתונים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה חשוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי תוך כדי שאנחנו ממשיכים בדיון, תשאלי, תשלחי מסרון אולי ייתנו לך את הנתונים במשרד. << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> חולטה הערבות. יש גם בדיקות שעושה משרד העבודה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> באיזה נסיבות חולטה הערבות, באיזה גובה חולטה הערבות והאם הגשת כתב האישום קשורה לערבות? כי את כתב האישום את עושה במנותק מהערובה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נמשיך את הדיון, אם את יכולה לבקש במקביל בהודעה מהגורם שמטפל בנושא. משרד העבודה, אתה רוצה להתייחס? בבקשה. אחר כך משרד החוץ. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> בוקר טוב, מאיר דוד, מנהל אכיפה והסדרה במשרד העבודה. גם אנחנו עושים בדיקות תקופתיות בחברות הביצוע. בשנים 2024-2022, בערך 40 מקרים בדקנו, רובם לא היו הפרות. בשישה מקרים שהיו הפרות נתנו עיצומים כספיים, התראות מינהליות. בעיקר בנושאי הלנות של שכר וגמול שעות נוספות. אלה הפרות שבדרך כלל מוצאים בחברות הביצוע. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הלנת שכר ומה? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> גמול שעות נוספות, תשלומים עבור השעות הנוספות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כשלדוגמה אתה רואה הלנת שכר או אי-גמול על שעות נוספות, אתה מגיש כתב אישום או שאתה נותן אפשרות לתיקון? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אנחנו עוסקים בהליכים מינהליים, אנחנו מכינים או התראות מינהליות או עיצומים כספיים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ומשלמים? אתם בודקים את זה שזה אכן מבוצע ואכן העובד מקבל? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה התפקיד שלהם. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> חלק מהמדיניות שלנו לתיקון הליקויים, זה לוודא שהחברות משלמות את הכספים חזרה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תסביר לי מתי חילטת ערבות? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> הערבות לא אצלנו, היא ברשות האוכלוסין. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה כשלעצמך, אם זכויות העובד משולמות, בין אם זה על ידי התראה מינהלית שלך, פיקוח וכו', אתם לא נוגעים בערובה? את העונש, הקנס המינהלי מאיפה אתה לוקח? משלם לך המעביד, אתה לא נוגע בערובה. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> הערובה לא מנוהלת על ידי משרד העבודה ולא מחלטים אותה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה נכון? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אבל לקבלני כוח אדם הישראלים שאנחנו מנהלים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ישראלים. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> ישראלים, קבלני כוח אדם ישראלים שמעסיקים עובדים ישראלים, אני רק נותן לך דוגמה, אנחנו כן מחלטים ערבויות גם אם שולמו הכספים באיחור רב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כאמצעי ענישה. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אנחנו משלמים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה כתוב גם - - -. אנחנו מדברים על החברות הזרות. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> אם אנחנו מוצאים הפרות של חברות זרות אנחנו מעבירים את המידע לרשות האוכלוסין וההגירה כדי שהיא תפעל בכלים שלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי שאלה למשרד המשפטים. האם בעבר היו מקרים כאלה שאם קורים למושג הזה החייאה, תקנות שפג תוקפן, היו מצבים כאלה? המשרדים הממשלתיים לא היו. הוועדה כאן לאור מה שהיה, יושב-ראש הוועדה והמפלגות החרדיות שתקעו את כל הנושא. זה היה פה, נחת פה מיוני. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ביוני היה שר ועם כל הכבוד יושב-ראש הוועדה זה לא אחד - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא היה יושב-ראש ועדה, היו עומסים פה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ישראל אייכלר הוא לא אדם שדברים נעלמים מעיניו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> המשרדים הממשלתיים הם הביאו אותם בזמן. מיוני הם כבר פה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> - - - תחשבי שאת יושבת-ראש ועדה ויש שר שיש לו עניין להעביר תקנות, מי שאמור לדאוג לזמן הנכון לאישור התקנות אלה השרים עצמם אחרת אין לזה סיכוי. אם אני יושבת-ראש ועדה, תיאורטית, מקבלת חקיקה לטיפול, איך אנחנו אמורים לדעת מה הסדר? השר הרלוונטי צריך להביא בפנינו דרישה, "את התאריך כך והתאריך כך, שימו לב לזה ושימו לב לזה", כך זה עובד. זה שמניחים את זה לפנינו, זה בסדר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לצערי הרב, מתוקף תפקידי כיושבת-ראש ועדה לעובדים זרים אני מתמודדת עם שלוש סוגיות. יש תקנות רבות שהן בקנה ועדיין לא הובאו לכאן לוועדה, לצערי הרב. תקנות הפקדת פיקדון לעובדים זרים, תקנות עובדים זרים, שיעור ניכוי מהשכר בעד מגורים הולמים. אני כל הזמן נאבקת מתי הם יובאו לוועדה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> תקנות הפיקדון הובאו, צריך אישור של השר החדש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא לפני זמן רב. אני מתמודדת עם זה, יש דברים רבים שזה תקוע אצלם, לא בגלל שהם לא רוצים להעביר. זה עדיין מול תזכיר להערות הציבור. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כי כך מתקנים תקנות. זו המשמעות של זה, אנחנו לא מתקנות את זה לבד. אנחנו לא בחלל האוויר. אנחנו חברות כנסת ויש כללים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> התפקיד שלנו לפקח, לזרז, להביא את זה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה שרוצים מאיתנו היום זה להפוך אותנו לאצבע מצביעה. אני לא פיון. אם תרצי להעביר את זה היום גבירתי היושבת-ראש, אני לא אהיה פה, אהיה לא נוכחת ואלך. אני אומרת לפרוטוקול שבכל הכבוד אני לא רואה אתכם. תחשבו שאתן חברות כנסת, הייתן באות לעשות דבר כזה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואי נשמע את משרד המשפטים, את לא השבת לי על מה ששאלתי. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> אשיב על הכול. בנוגע לנושא של הכנסת. זה משהו שלא אדע להשיב עליו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תני לנו דוגמאות אם היו דוגמאות כאלה בעבר. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> אני מאוד אשמח להסביר את הבקשה שהובאה לפנינו, את ההנמקות וגם לתת דוגמאות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תני לי דוגמה. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> אסביר מה הסיבות שגרמו לנו לקבל את ההחלטה. משרד העבודה ברשות האוכלוסין פנו למשנה ליועצת המשפטית לממשלה כדי לקבל את האישור מתוך הבנה שהתקנות האלה פוקעות. לא מדובר בכלי - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> פקעו או פוקעות? << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> פוקעות. הם פנו אלינו לפני שהתקנות פנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מדברת על התקנות של היום. תני לי דוגמאות מהעבר, מה היה בעבר? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> פנו אליכם לפני שהתקנות פקעו. פנו אלייך? << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> ממש קשה לי להשלים משפט, אשמח אם אסיים להתייחס ועדיין תהיינה אי הבהרות, אשמח להתייחס. << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> פנינו גם לוועדה. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> פנינו ותזכרנו מספר פעמים את הוועדה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה היה לאחרונה? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> אני זוכרת שדיברתי מספר פעמים עם היועצת המשפטית של הוועדה, אני יודעת שהיא גם תזכרה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היא לא אחראית, היועמ"שית של הוועדה. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> נכון, אני יודעת שהיא תזכרה גם את מי שצריך. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> עלתה סוגיה משפטית שהיא סוגיה משפטית לא פשוטה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה אתם פונים ליועמ"שית הוועדה? אם יש סד זמנים. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> ביקשנו גם מלשכת השר לפנות. העניינים הפוליטיים היו מעבר ליכולות שלנו. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> הפנייה אלינו נעשתה רק לאחר שכבר לא היה יושב-ראש לוועדת העבודה, תתקני אותי משרד העבודה, אם אני טועה. הפנייה אלינו נעשתה כאשר כבר לא ניתן מענה מהכנסת, - - - והתקנות עדיין היו בתוקף. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לא שמענו את הנימוקים המשפטיים שלי כייעוץ משפטי מאוד חשוב לשמוע. גם אנחנו כייעוץ משפטי הצפנו את הקושי של חקיקה, הארכת תוקף של משהו שכבר פקע. חשוב לנו מאוד לשמוע את הנימוקים, האם זה מבחינתכם דבר חריג? מתי לפי חוות דעתכם, אני מבינה שזה עלה גם למשנה, זה אפשרי והאם היו תקדימים לזה גם בעבר או שאנחנו פה יוצרים תקדים? << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> אשמח להתייחס. קודם לעניין ההנמקה. אחרי שנעשתה אלינו הפנייה, לא כל תקנות שפקעו נאשר דבר כזה. מדובר במקרה חריג מאוד ואלה הנסיבות המיוחדות שראינו במקרה הזה. בענייננו היה אפשר להחיות את התקנות ממספר טעמים. הרשות פעלה בסמכות לפי דין כמו שנציגת רשות האוכלוסין ציינה. הייתה להם סמכות חוקית לגבות את הערובות והתקנות עדיין היו בתוקף. - - - אשמח לסיים. הרשות פעלה בסמכות לפי דין. - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מותר לי להפריע, אני חברת כנסת. תגידי לי, זה הנימוק? אתם רושמים את זה? העובדה שהרשות פעלה בסמכות בגביית ערובה, זה שיקול להחיות תקנות שלא בתוקף? הרשות פעלה בסמכות כי זו הסמכות. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> אם הייתי מסיימת את המשפט הטיעון היה נשמע אחרת, אשמח לסיים את המשפט. בהינתן העובדה שהערובות ניתנו לשנה שלמה מראש ורשות האוכלוסין פעלה לפי דין, ראינו פה את הפעולה כמתמשכת. הערבות ניתנה בצורה שנתית, לא מדובר בערובה שמתחדשת כל יום ואז באמת הסמכות משתנה. משמעם של הדברים האלה שהרשות לא נדרשה לנקוט בפעולה נוספת אלא היא כבר אוחזת בתוצאה של הפעלת הסמכות שלה. עוד סיבה ועוד הנמקה שראינו פה בהקשר הזה, שהרשות באותה תקופה לא יכלה לדרוש ערובות חדשות. מדובר בפרק זמן קצר, הבנו את הנסיבות. ניסינו להבין עם הכנסת מתי הנושא יעלה לדיון והבנו שמדובר בפרק זמן של שבוע, ומכיוון שמדובר בזמן קצר לצורך החייאת התקנה עד שהיא תותקן מחדש וראינו שכבר היה בסדר היום בתחילת שבוע שעבר, אם אני לא טועה, בחירה של יושב-ראש, הבנו שמדובר בפרק זמן קצר ולאור האמור אנחנו יכולים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אשמח לקבל דוגמאות מתי היה. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> אתן דוגמאות שקיבלתי הרגע מאגף חקיקה אצלנו. יש כמה דוגמאות של חידוש הוראת שעה שפקעה באופן שאינו רציף, שמתקיים פער זמנים בין היום שהם פקעו ליום תחילתם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה חודש ברגע החידוש, זה לא רטרואקטיבי. מסכימה איתי שזה חודש? את לא מקשיבה. ==זה חודש מרגע החידוש, אז תסכימי איתי. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> נכון, אני מסכימה איתך, זה לא רטרואקטיבי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואו נשמע את הדוגמאות, מה היה בעבר ובאיזו שנה, מתי זה היה? << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> קיבלתי כאן 12 דוגמאות. חשוב להגיד שזה כלי שנעשה בו שימוש במקרים חריגים ביותר ולאור הנסיבות המיוחדות שמניתי. יש פה כמה דוגמאות, אציין רק חלק. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הדוגמאות הן לחידוש או להארכה רטרואקטיבית? << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> חידוש הוראת שעה שפקעה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא הייתה לך אפילו דוגמה אחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סיטואציה כזו כמו של היום, יש לך כזו? << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שכבר פקעה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא חידוש, הארכה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואי תיתני לנו דוגמה, מתי זה היה, באיזו שנה? << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> דוגמה ראשונה, צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים משנת התשפ"ב-2022 בסעיף 12 לצו נקבעה הוראת שעה שהייתה בתוקף עד 30.12.2022. תיקנו את הצו הנדון בצורה שהאריכה את הצו שלא ברצף. מיום 18.5.2023 ועד יום 31.8.2023. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הינה התשובה. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> הצו תיקן והאריך בשנית ולא ברצף. זה בדיוק אותו דבר, אותו מקרה. - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> גבירתי אני מצטערת שאני קוטעת אותך, ומצטערת אם אני נשמעת לך תוקפנית. צר לי, זו לא אשמתי. אבל אני רוצה להבהיר, אנחנו שואלות אותך שאלה כל כך בסיסית ואת נותנת לנו תשובות כל כך לא לשאלה. אני שואלת שאלה מאוד פשוטה. אני אומרת לך שאין לך מקרים, או שאולי נעלמו מעיניי, מקרים שבהם הארכת רטרואקטיבית מיום הפקיעה אחרי שפג התוקף. מה שאת מדברת איתי זה בדיוק מה שאני אומרת. תיקון מחדש של התקנות עם מועד חדש של התקנות בלי הרצף של הפקיעה. את לא יכולה לאריך אחרי הפקיעה. זה לא משנה אם זה שבוע, שבועיים או חודש. תני לי דוגמה אחת מה-12 דוגמאות שאת אומרת שקיבלת עכשיו, האם הייתה לך הארכה רטרואקטיבית? תגידי לי איפה ואבדוק את זה. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> צריך להבדיל בין הארכה רטרואקטיבית לבין - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את רוצה להגיד עוד משהו? רשות האוכלוסין, יש לך תשובה, בדקת נתונים? << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> כתב האישום היה על מגורים, לא סיפקו מגורים הולמים לעובדים זרים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> וחילטתם את הערבות או שהוגש כתב אישום? << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> חילטנו ערבות והוגש כתב אישום. - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מעבירה ליועצת המשפטית של הוועדה, להציע. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה את אומרת? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לה הצעה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר משהו לפרוטוקול גבירתי היושבת-ראש. אנחנו פה לא בובות של אף אחד ולא חותמות גומי של אף אחד. אני לא מוכנה שהשם שלי יהיה אי פעם על משהו שהוא דבר חקיקה שיש לו השלכות אופרטיביות. מה זו חקיקה? בין אם זה חוק ובין אם אלה תקנות, ההשלכה היא על זכויות יסוד של אדם, על זכויות הקניין שלו, החירות שלו, חופש העיסוק שלו ועל-1,001 זכויות יסוד שכרוכות - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את צריכה למצוא את האיזון בין המעסיקים לבין העובדים הזרים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> האיזון נעשה בעת החקיקה כשאנחנו מחוקקים חוקים רגילים או תקנות, בוודאי נעשה איזון וחייב שיהיה איזון. אנחנו יושבים כאן בוועדות ישיבות ארוכות בדברים שקשורים לעבודה ולרווחה. גם בתקנות האלה שביקשו שנאריך רטרואקטיבית היה שיח עם הארגונים היציגים כפי שקבוע בחוק, לא זה העניין. העניין הוא שמהבוקר אני אומרת לך גבירתי יושבת-הראש, שמבקשים ממך להאריך משהו שהוא פג תוקף. אם הוא פג תוקף הוא כרגע כלום, פקע. הראיתי לכם בנבו, בהוראה, בקובץ - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מסכימה איתך. היא נתנה דוגמה שהיו תקדימים - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה מה שאני מסבירה לך. גבירתי היושבת-ראש, שיהיה לך ברור שממה ששמענו מהנציגה המשפטית, היא לא נתנה לך אפילו דוגמה אחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא נתנה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לכן אני באה להסביר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ב-2022. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אם אני אומרת כל הזמן, אני רוצה להגיד כל הזמן, תודה לקדוש ברוך הוא על כל תיק שניהלתי בקריירה שלי, על כל הרפש שספגתי כי זה שכלל אצלי את ההבנה שבמשפטנות יש מומחיות. אני יכולה למלצר לך כל טיעון משני קצוות ושני הטיעונים שלי יהיו מעולים באותה מידה. את שומעת כאן מנציגה שבונה על זה גבירתי היושבת-ראש, שאת לא עורכת דין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני לא מטילה דופי אבל גם פה יש סוללה של יועצים משפטיים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני מטילה דופי כי אפילו לא שמעת דוגמה אחת. אני מטילה כי אם אני מבקשת דוגמה להארכת תוקף של תקנות רטרואקטיבית והיא אומרת ששלחו לה 12 דוגמאות ואומרת לך במלל שמדובר בחידוש, לא רטרואקטיבי אלא מיום התיקון והלאה. זה הכול. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> נכון, לא מדובר ברטרואקטיבי. אשמח להוסיף עוד משפט. תודה על המחמאות בנוגע למומחיות שלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה רגע, זה לא אישי. גבירתי, אני לא מדברת על המומחיות שלך או אי-המומחיות שלך. את עורכת דין בדיוק כמוני. אני רוצה להבהיר לך, חייב להיות לכל אחד פה בוועדה כתפיים רחבות. לא יכול להיות מצב שאת תגידי לי, תלעגי לי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היא לא לעגה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה ללעוג לאינטליגנציה. תארי לך שאת שופטת ואני אומרת לך, "גבירתי יש לי 12 דוגמאות של הארכה רטרואקטיבית". אני פורטת לך דוגמאות ואין פה שום הארכה רטרואקטיבית, השופט יגיד לי לצאת, או יטיל עליי לא יודעת מה. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> כבוד יושבת-הראש, אפשר לבקש ממשרד המשפטים את אותן דוגמאות וניתן אותן לכנסת בכתב. יש לי הצעה שיכול להיות שהיא תלבן את הדברים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אשמח מאוד וגם שיעבירו לחברי הכנסת. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> בשמחה גדולה. זה לא רטרואקטיביות, אלא מדובר גם במקרים האלה בהארכה בדיוק באותה שיטה כמו שנקטנו במקרים האלה כפי שהבאנו לכנסת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חידוש, לא הארכה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא היה מקרה דיון דומה כמו של היום. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> היה מקרה דומה, בדיוק 12 מקרים שאני יכולה להעביר לכנסת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא. עוד הפעם, זה כביכול שיח חירשים. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> ניתן להאריך את התקנות ולהגיד - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> את מחדשת אותן, את לא מאריכה אותן. את לא יכולה להאריך תקנה, לא חייבת. את יכולה לחדש אותה. בכל אחד מ-12 המקרים האלה, תני לי דוגמה אחת שיש לך הארכה. את לא מאריכה משהו שלא בתוקף. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> היום, כבוד יושבת-הראש, אפשר להתייחס בנוסח התקנות ולהגיד שהתקנות בתוקף החל מהיום, אם זה מה שמפריע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה מה שאילת אומרת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה מה שאני הצעתי. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> תודה. אני מנסה להגיד שזה מקובל עלינו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כפי שאמרתי בדברי הפתיחה שלי, הצעתי לשנות את הנוסח של פה בתקנות עובדים זרים אלא יהיה כתוב שתקנות לעובדים זרים להארכת שעה, ולנסח את זה כך שיהיה כתוב שהתוקף מיום ההצבעה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בינתיים ניסיתי לעבוד על משהו שאני חושבת שיכול לתת מענה לקושי שהעלתה כנסת גוטליב. אקריא תכף. חברת הכנסת גוטליב, שאלת אותי קודם וגם יו"ר הוועדה שאלה לגבי עמדתנו כייעוץ משפטי לוועדה וחשוב לי להגיד את הדברים כי בוודאי שהדברים שמגיעים לוועדה נבחנים על ידינו לעומק ואנחנו משתדלים לשקף לחברי הכנסת בצורה המקצועית והטובה ביותר את הדברים. העלינו את הקושי של מה שנקרה החייאת תקנות שהתוקף שלהן פג. הנימוקים שהציגו פה הממשלה, נימוקים שהועברו לנו מראש. כיוון שמדובר בחקיקת משנה שהמחוקק הוא השר המתקן ושהנימוקים למיטב הבנתנו, כיוון שהערובה כבר הופקדה עד סוף שנת 2026 לפי הנתונים שהועברו לנו, הבנו שהפגיעה בזכות לקניין, לא קיימת פה פגיעה ממשית או לא קיימת פגיעה בכלל אלא רק ממשיכים רצף קיים של ערובה שכבר הופקדה לתקופה ארוכה. מנגד, הבנו ושמענו גם את הקשיים שהממשלה העלתה אם התקנות לא יאושרו. ניסינו לסייע ולחשוב יחד על פתרונות. אני רוצה להציע נוסח שהוא במהות עושה אותו הדבר, מבחינת מה שהעלית חברת הכנסת גוטליב, הוא נותן מענה לכך שהתוקף שלהן יהיה מיום פרסום התקנות. תיקון תקנה 8 1. במקום עד ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030) יבוא "והחל מיום פרסומן של תקנות עובדים זרים (ערובה) (הוראת שעה) (תיקון) התשפ"ה-2025 עד יום ה' בטבת התשצ"א (31 בדצמבר 2030)". היום בתקנות, אני רוצה להקריא כדי שיהיה אפשר להבין איך זה משתלב. כיום תקנה 8 קובעת שתוקפן של תקנות אלה לשבע שנים מיום התחילה. שבע השנים כאמור חלפו ולפיכך בסוף מה שאנחנו נאמר, מה שהיה בתוקף, שבע שנים מיום התחילה נשאר, חוץ מזה הן יהיו בתוקף מיום פרסומן של התקנות עכשיו, של עובדים זרים, ערובה, הוראת שעה, תיקון התשפ"ה 2025, התיקון הנוכחי, עד 31 בדצמבר 2030 שזה ה' בטבת התשצ"א. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בהקשר הזה אנחנו מבקשים להבהיר לפרוטוקול שעד לפרסום התקנות שיושבת-הראש מצביעה היום ומ-1 באוגוסט, הערבויות, אי אפשר לעשות בהן שימוש. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה חשוב. קיבלנו נתונים על כך שלא נעשה שימוש ולא חולטו ולא פתחו בהליכים בכל התקופה הזו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> שיהיה ברור מבחינת חובת פיקוח, שבימים הללו עד הפרסום ברשומות שאתם יכולים לדאוג שזה יפורסם מהר, אתם יכולים לעשות את זה, נכון? היועצת המשפטית יכולה לדאוג שזה יפורסם. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני אעשה את החלק שלי בוועדה להעביר להם כמה שיותר מהר והשר חותם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לעניין מהירות הפרסום. זה משהו שאתם יכולים לדאוג לעשות את זה ברשומות. אפשר היום לדאוג לזה באופן כזה או אחר כדי שזה לא יתעכב לך ויש לך פגרת הכנסת בהקשר הזה. שיהיה ברור לפרוטוקול מפי, שלי, שכל זמן שהתקנות לא יהיו בתוקף, מ-1 באוגוסט ועד יום הפרסום ברשומות, אי אפשר יהיה להשתמש בעבירות שבוצעו בימים הללו. - - - רק בערבויות. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> בעבירות נוכל בכלים האחרים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אם יתגלו עבירות שאלה תקופת הביצוע שלהן, יש לכם כלים אחרים. כתב אישום במקום של כתב אישום, ענישה, קנסות, עבירות מינהליות. ברור, מה השאלה? רק על הערבויות. << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> שוב אבהיר, מדברים רק על הערבויות, לא על העבירות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מי אמר עבירות? אמרתי עבירות? - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני צריכה להקריא את זה מסודר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? יש פה פשרה. אמרת את מה שיש על ליבך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הפשרה זה גם מה שאני הצעתי. כשאת שואלת אותי למה אני לא מצביעה - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה שתנמקי לפרוטוקול למה את לא מצביעה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני גם לא מפריעה לך, אני לא מצביעה נגד, אני כביכול לא נוכחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני יכולה לא להצביע היום ולהשאיר את זה ליושבת-ראש הנוכחית. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לשיקול דעתך. אני ממתינה לתשובה שעוד לא קיבלתי, תשובה שמניחה את דעתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> ממי את צריכה לקבל תשובה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> יש לי עורכי דין שאני סומכת עליהם. כמו שהממשלה, אני ממליצה לה מיקור-חוץ. אני רוצה להבהיר, בתקנות, אם אנחנו משנים את הנוסח של התקנה כפי שאנחנו משנים אותן עכשיו, לפי החוק כל תקנה דורשת שיח בהסכמה של שר האוצר, שר העבודה וארגונים יציגים. פה את מתקנת תקנה מחודשת, אומנם מהותית, אין בזה שינוי ולכן זו אותה תקנה בדיוק מהותית, לתפיסתי לא צריך להתייעץ, זה פותר את הבעיה של ההפקעה. גם אין פה פגיעה במעסיקים כי ממילא הם הפקידו את זה לשנה. גם כשאני מסתכלת בכל זה, אם היית מבקשת ממני להצביע במשמעת, הייתי מצביעה. את יכולה להצביע לזה לבד ואני שקטה בעניין הזה. אם היית אומרת לי "אני מצפה ממך להצביע במשמעת כדי שזה ייראה רציני", הכול בסדר. אבל את יכולה להצביע לזה לבד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה נושא חשוב ומהותי. עוד מישהי מהוועדה, חברה בוועדה גם צריכה להצביע. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הפרוטוקול מדבר בעד ההצעה ואני הצעתי את ההצעה הזו. אני שואלת בהקשר הזה, האם העובדה שמשנים תיקון של נוסח התקנה, האם זה לא דורש מחדש את הסכמת השר וכו'? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> כיוון שיש נציגים של כל המשרדים הרלוונטיים, לעמדתנו לא צריך. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נציגים של המשרדים אלה לא השרים. החוק אומר שהשר צריך. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> עם הנוסח הזה הגענו כבר מוכנים לאופציה ב'. זה הנוסח שהצענו לפני כאופציה ב'. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני שומעת פה נציגי משרדים. אם נציגי המשרדים אומרים לנו כאן שהשרים הביעו הסכמתם לתיקון של התקנות הללו, אני יכולה שתנוח דעתי בהקשר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> עוד לא שמענו, היא צריכה להקריא אותם. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> השרים באופן כללי, כשהגשנו את התיקון לוועדה, נתנו את דעתם על כך שמאריכים את הנוסח. גם לגבי הנוסח שהציעה עכשיו אילת, זה נוסח שמקובל על המשרדים, נוסח שהועבר ואושר יחד עם מחלקת הבניית החקיקה במשרד המשפטים. המהות היא אותה מהות. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> אמרתי קודם, זה מקובל מבחינתנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הנה, הנציגה של השר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נציגת שר המשפטים. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> נציגת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, זה מקובל מבחינתנו ובחנו את זה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> צריך הסכמה. תקנה 1ח(ח1), צריך הסכמת השרים. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> שר המשפטים עכשיו גם ממלא מקום שר העבודה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה הבעיה לסמס לו? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בגלל החילופים של השרים הוועדה קיבלה פנייה מחודשת משר העבודה וקיבלה הסכמה של שר הפנים לנוסח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שלמעשה הוא אותו השר. << דובר >> קרן גלבוע: << דובר >> שר הפנים ושר העבודה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה כמובן יהיה על פנים-ממשלתי. פעמים רבות יש לנו תיקוני נוסח כאשר המהות היא אותה מהות, זה מה שאני מבינה כאן לענייננו, אתם לא חוזרים שוב לשרים, זו אותה מהות, זה עניין של נוסח. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> השר מאשר? אין בעיה נכון? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> קיבלנו מחדש מהשר יריב לוין שהוא ממלא מקום שר העבודה ושר הפנים. "תקנות עובדים זרים (ערובה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2025 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1ח(א) ו-6ב לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן–החוק), לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל, ועם ארגוני מעסיקים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר, ובהסכמת שר האוצר ושר הפנים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:" אני אחזור לרגע לסעיפים המסמיכים. סעיף 1ח(א) קובע כי שר העבודה בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע חובת המצאה של ערבות בנקאית, או ערובה מתאימה אחרת (להלן–ערובה), לטובת המדינה, להבטחת מילוי חובותיו של מעסיק כלפי העובד הזר לרבות סוגה, תנאיה, סכומה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והוראות לעניין השימוש בכספי החילוט. זה מקור הסמכות של התקנת התקנות. התקנות משנת 2018 עוסקות בחובת המצאת הערובה וסכום הערובה, תוקף הערובה, באפשרות לחלט אותה, שימוש בכספים שלה. תוקפן של התקנות היה לשבע שנים מיום התחילה, פג ב-1 באוגוסט 2025 וכעת מוצע על פי הנוסח שהצעתי, תכף אקריא אותו, שהן יהיו בתוקף שוב מיום פרסומן של התקנות, התיקון הזה לתקנות, לפי סעיף 6, חוק עובדים זרים. התקנות האלה מותקנות לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל, ועם ארגוני מעבידים שהם, לדעת השר, הנציגים הנוגעים בדבר. אשמח לשמוע ממשרד העבודה, את ההסכמות של השרים קיבלנו כולם. האם נעשתה התייעצות כזו, עם איזה ארגונים, מה הייתה עמדתם? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> קיימנו היוועצות גם עם נציגי הסתדרות וגם עם התאחדות קבלני בוני הארץ. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בהארכה, לא בטוח שאתה חייב להתייעץ מחדש עם כולם. אם היית בהארכה. פה אתה בחידוש. בהארכת תקנות בתוך התקופה, אתה לא צריך מחדש את ההסכמות כי מלכתחילה אתה לא מקציב - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בכל תיקון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בתיקון, לא בהארכה. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> שני ארגונים מסרו לנו שאין להם עמדה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם בהארכה את צריכה להיוועץ? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> כן. זה תיקון, הסעיף דורש את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נציג ההסתדרות, מבחינתך זה בסדר? נציג הסתדרות לאומית. יש הסתדרות ויש את הלאומית שלכם. << דובר >> ואאיל עבאדי: << דובר >> עבאדי ואאיל, הסתדרות העובדים החדשה הכללית. אנחנו מסכימים להארכת התוקף גם לפי הצעתה של חברת הכנסת - - - שלא לעשות אפליה בין תאגידי כוח אדם לעובדים זרים ועבירות - - - אם לא יוארכו אנחנו נבקש לבטל את הערבויות של התאגידים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הנציג אמר שאם לא תתקבל עמדתי ולא תצביעו כאן היום, הם יבקשו לבטל את הערבויות של העובדים הישראלים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> תיקון תקנה 8 1. בתקנות עובדים זרים (ערובה) (הוראת שעה), התשע"ח-2018, בתקנה 8, במקום "לשבע שנים מיום התחילה". אפשר להשאיר, גאולה. אפשר להשאיר את שבע שנים מיום התחילה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה? זה יהיה לך פחות מדצמבר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> שיישאר ונוסיף עכשיו את התקופה החדשה שהיא מיום פרסום התקנות. את זה נשאיר, זה היסטורי, היה. אנחנו משאירים את תוקפן של תקנות אלה לשבע שנים מיום התחילה, כך שבתקנה 8, בסופה יבוא. תיקון תקנה 8 1. וכן מיום פרסומן של תקנות עובדים זרים (ערובה) (הוראת שעה), תיקון, התשפ"ה 2025 "עד יום ה' בטבת השתצ"א (31 בדצמבר 2030)". << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה את משאירה את זה במקום שבע שנים מיום התחילה? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> היו שתי תקופות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מי שקורא את סעיף התוקף, יודע שהתקנות - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כתוב ליד זה, תיקון מספר 9, וכשאת בודקת חקיקה, את בודקת את התיקון הקודם, לא? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> בינתיים הערבויות אצל רשות האוכלוסין והם קיבלו אותם כשהתקנות היו בתוקף עוד לפני המועד הנוכחי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כתוב בצו את השנים של התיקון. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה יוצר בהירות כדי לדעת שהתקנות היו בתוקף מ-2018 עד שהן פקעו ועכשיו מיום הפרסום ועד ה' בטבת התשצ"א 31 בדצמבר 2030. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מישהו רוצה להגיד משהו? משרד החוץ אתה רוצה? << דובר >> אלי יפרח: << דובר >> אלי יפרח, אני סמנכ"ל לעניינים קונסולריים במשרד החוץ. ברוח הזמן, אנחנו נמצאים בתקופה של מלחמה, האם אין ולא נכון להתייחס לתקנה הזו כתקנה לשעת חירום לפחות לתקופה מסוימת כדי לא להשאיר את זה פתוח עם כל השאלות שהעליתם כאן? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מעשית אתה מבין שזה הולך להיחקק היום וזה פותר לך את הבעיה. להתייחס לתקופה כתקופת שעת חירום על פני חקיקה שיוצרת סמכות לממשלה בגלל הכוח הגדול של תקנות שעת חירום, צריך לעשות בהן בעיניי, שימוש, ככל שאין פתרון אחר כי זה כוח מאוד גדול. אני בעד לעשות שימוש בדברים יותר רציניים בהרבה בכל מה שקשור בתקנות שעת חירום. אפילו הלאמה של דברים, דעותיי ידועות. בהקשר הזה בגלל שיש לך מיקור אחר לפתרון, תשתמש במיקור אחר לפתרון ואל תיתן כוח לממשלה כי תקנות שעת חירום לממשלה אפילו ועדה היא לא צריכה לעבור בהיבטים רבים מאוד. זה שאנחנו בשעת חירום, חד וחלק. זה שצריך ליצור עוד מנגנונים או עוד סמכויות, לתת פתרונות יותר יצירתיים אתה צודק. מקום שיש לך את הפתרון הרגיל, עדיף ללכת בפתרון הרגיל. << דובר >> אלי יפרח: << דובר >> כמה זמן זה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עכשיו זה עד 2023. פרסום בתקנה, אפשר גם היום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שבוע גם אפשר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> היום אפשר. היה לנו את זה בחקיקות שונות, זו לא בעיה. נציגי המשרדים, אתם יכולים היום עד השעה 16:00. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> היום זה יעבור. הוועדה תעביר היום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, לרשומות. אני פחות בן-אדם חברותי. זו לא בעיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אולי תהיי חברותית, הגיע הזמן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כך אני. אני יכולה להשתדל, חברות דורשת תכונות אחרות שמאפשרות לי להיות מה שאני כנראה. אתם יכולים לדאוג שזה יפורסם עוד היום, זה אפשרי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לפני שאני מעלה את הנושא להצבעה, אני רוצה לפרוטוקול לקבל עכשיו תשובה לגבי תקנות שהוגשו לוועדה על ידי שר העבודה הקודם בעניין הפקדת פקדון לעובדים זרים. אני רוצה לדעת, הוועדה טרם קיבלה פנייה משר העבודה החדש. אני רוצה לדעת, אם לא, בפגרה אני מקיימת דיון בוועדה לעובדים זרים שלי. אני רוצה לדעת מה קורה עם זה. סמדר או משרד העבודה. מי צריך לתת את התשובה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> התקנות עוד לא מוכנות. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> התקנות הונחו על שולחן הכנסת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הערות הציבור זה יצא. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> לפני חודשיים בערך. הן הונחו על שולחן ועדת הכנסת, לוועדת העבודה והרווחה לפני כחודשיים, לא התקיים דיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה רק הדיון פה בוועדה. תגידי את זה לפרוטוקול ושאנחנו רוצים תשובה. היא יודעת אבל לא נעשה כלום. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כיוון שהשרים התחלפו, צריך פנייה מחודשת לוועדה מהשר החדש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי נקבל? את רוצה שאפנה ליריב לוין? לשר החדש. את יכולה לעדכן אותנו, סמדר? לגבי הפנייה המחודשת. << דובר >> סמדר פרידמן: << דובר >> זה לא בסמכותנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה משרד העבודה, לא משרד המשפטים. בואו נסיים את זה. אולי נקיים דיונים בפגרה, חבל. אחרי 2 בספטמבר. אני רוצה לדעת לגבי תקנות עובדים, שיעור ניכוי מהשכר בעד מגורים הולמים. איפה זה עומד, מתי אנחנו נברך על המוגמר? זה זמן רב. הם לא קיבלו מהשר הקודם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בעניין הזה לעובדים זרים ומגורים הולמים, אני למדה גם ממה שאתם אומרים פה. יש דרישה מהמעבידים למגורים הולמים לעובדים זרים אחרת אלה כתבי אישום. תדעי שיש לזה אכיפה. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> דיברנו על גובה הניכויים המותרים. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> הכללים לא משתנים, יש תקנות - - - שהם בתוקף. יש תקנות שאנחנו רוצים לשנות את גובה הניכוי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זמן רב זה מחכה, אחרי הערות הציבור. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> סיימנו את הערות הציבור, היינו צריכים לבחון אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי זה יגיע? אני רוצה לפרוטוקול לתחום בזמן, מתי זה יהיה? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> אנחנו לקראת סיום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לקראת סיום, זה יהיה ב-22 באוקטובר בפתיחת המושב לדיון לוועדה פה? חבל, רצינו לעשות דיונים בוועדה. << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> אנחנו כבר סיימנו כמעט את כל התהליך. בגלל חילופי השרים אנחנו צריכים להביא את הנושא בפני השר עם כל הסדרים שצריך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקבל לפני פתיחת המושב? << דובר >> גאולה צמח: << דובר >> אנחנו מאוד נשתדל להביא את התקנות בפני השר לפני כן ושהתקנות יוגשו - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אי אפשר לעבוד בלי תקנות. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> מאיר, שם משפחה דוד. יש תקנות בתוקף, אנחנו הולכים לתקן אותם. קרה שברגעים האחרונים השר התחלף ואנחנו צריכים להביא את זה מחדש. נביא את זה לשר לוין. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש טיוטה, יש הכול. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> יש טיוטה. היו עדכוני נוסח אחרונים, תיקונים של עבודת ה-RIA בגלל הערות הציבור. אנחנו מקווים בקרוב מאוד - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתה לא צופה בספטמבר שזה יהיה בוועדה, כשחוזרים מהפגרה? << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> באוקטובר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באוקטובר פתיחת המושב, בספטמבר יהיו פה דיונים. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אנחנו נשתדל להגיש את זה בספטמבר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא בטוחה. את התקנות הללו של הגדלת הניכוי אתם צריכים לעשות עם הסכמות הארגונים. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> עשינו הכול, עברנו הכול. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה הסתיים. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> עשינו עבודת RIA מאוד מפורטת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם עשו עבודה רוחבית. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אם זה מוסכם, את לא צריכה לקיים על זה דיון, את מביאה את זה רק לאישור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה עדיין לא הובא, כבר זמן רב מחכים. הגיע גם בדיון אצל סמוטריץ'. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> זה יגיע בקרוב לשר לוין ונקווה מאוד שהשר ירצה לקדם אותם ולהביא אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יושב-ראש ועדת המנכ"לים גם הביא את זה בפני סמוטריץ', הסביר לו. << דובר >> מאיר דוד: << דובר >> אנחנו מאוד מקווים שבקרוב נביא את זה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה בא כמקשה אחת עם הפחתת האגרות. טלי, עם כל הכבוד, יש לך ידע עצום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין לי ידע עצום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש דברים שאת לא היית איתנו שותפה. הורדת האגרות כרוך עם תקנות הניכויים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> טוב לדעת. למה זה כרוך? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אתן לך היסטוריה, בואי אחרי הדיון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה זה כרוך? אם מישהו כורך משהו שלא צריך לכרוך, למה אתם מסכימים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא עכשיו, זו היסטוריה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אם שר עושה שימוש לרעה, זה לא קשור. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא היה בתקופה שלי. זה היה אצל יושב-הראש הקודם, החלפתי אותו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה צריך בחקיקה לכרוך משהו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בואי אתן לך חומר רקע, תיכנסי לעניינים. התקנות יגיעו, זה בעבור החקלאים. התאחדות החקלאים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אין לי בעיה. בנוגע לידע, מה שאת עושה לטובת העובדים מאז שאת בכנסת זו שיאנות חקיקה שלא ראיתי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה, מחמם את הלב. אני יודעת שאת אומרת את זה מהלב. תודה רבה אני גם מעריכה אותך מאוד. שכנעתי אותך להצביע איתי? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא ממש. את לא צריכה אותי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נלחץ ידיים ונלך עוד כברת דרך ארוכה. שתינו למען החלשים בחברה. את, יש לך את בתך וגם לי יש אחות גם על רצף אוטיסטי וגם כבדת ראייה ואף אחד לא יודע בתקשורת שיש לי אחות כזו ולמה הגעתי לכנסת. אני סועדת אותה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כל הכבוד. לא הגעתי לכנסת עבור הבת שלי. לא אקשור לעצמי כתר כזה, לא מגיע לי הכתר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני באתי מהחצר האחורית, חוויתי, הייתי בוועדת העבודה והרווחה, ראיתי את כל הלקונות, החצר האחורית וכברת דרך ארוכה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לעורך דין יותר קל. כעורך דין היכולת שלי לסייע לאדם מוגבל הייתה גדולה בהרבה יותר בעתירות מינהליות וזה ברור לכל מי שמצוי בזה. לא באתי לכנסת - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הגעתי ממשרד העבודה, זו הייתה זרוע העבודה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא קושרת לעצמי כתר שלא מגיע לי. לא באתי לפה עבור הבת שלי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני גם לא קושרת. המטרה שלנו לעזור לאוכלוסיות החלשות ולא לעשות כותרות. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להאמין שזו מטרה של כל אדם שהוא חבר כנסת. אני פה קודם כל כי אני חושבת שהנוכחות שלי בכנסת היא קודם כל להיאבק עבור משילות ועובר ריסון הכוח של הפקידות השלטונית. לשם כך אני כאן ועל דרך ערכי הימין שלי המאוד ברורים ומאוד לא מבולבלים. אם כבר את אומרת, על זה אני בכנסת. אם אני בכנסת זה בין השאר כי כשמדברים על כיבוש ככותרת, אני לא מדברת על כיבוש אלא על סיפוח צפון הרצועה כעונש לאויב, לכן אני פה. כל שאר הדברים, אני באה ועושה את עבודתי נאמנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש לי משהו לא לפרוטוקול. האם כבר התכוננת לישיבה ביום שלישי בנושא חוק הגיוס? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא מכתיבים אותי, אנחנו נעשה עבודה מצוינת. את הפגיעה בנו ובמפלגה שלנו שעשה יו"ר הוועדה יולי, לא ימשיך לקרות, נחוקק חוק מעולה. לפרוטוקול, אין אצלי סודות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני מברכת על המוגמר בשעה טובה. אני רוצה להעלות להצבעה את התקנות על פי הנוסח שהקריאה עו"ד אילת וולברג. מי בעד? אתי. מי נגד? אין. את נמנעת? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא פה. אני לא נמנעת, לא יכולתי להצביע. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין נמנעים. הצבעה אושרה התקנות אושרו. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עברו, אושרו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העיקר שאת מסכימה איתנו, עם הנוסח ועם ההצעה, נכון? הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>