חומר רקע
כ"ב אלול תשפ",ה
15
בספטמבר 2025
לכבוד
ח"כ צביקה פוגל
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי
שלום רב,
הנדון: עמדתהסניגוריה הציבורית באשר
להצעת חוק העונשין(תיקון –
עונש מוות למחבלים)
,
התשפ"
ג-
3
202
"לא זו בלבד ש עונש מוות)( אינומכפר עלהפגיעה בגופה של החברה, אלאהואאף מוסיף עליהכתם חדש"
אלברקאמי,הרהורים על הגיליוטינה(1957
)
הצעתהחוק שבנדון בנויה משני מרכיבים:
א.
תיקון חוק העונשין, התשל"ז-
1977
כך
מי שהורשע ברצח
של אזרח ישראל, כשהמעשה נעשה
מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי הציבור ומתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת
העםהיהודי –דינו יהא עונש מוות
, ועונש זה בלבד.
ב.
תיקון לגבי תחיקת ה"אזור" לפיו שר הבי
טחון יורה למפקד צה"ל
באזור
להורות בצו
כי
סמכותו של בית משפט צבאי
לגזור על נאשם עונש
מוות לא תותנה בכך
שגזר הדין ניתן פה-
אחד,
אלא
ניתן יהיה
לגזור עונש מוות ברוב רגיל של שופטי המותב; וכן כי לא ניתן
יהיה
להקל בעונשו שלמי שנגזר עליו עונש
מוות בגזר דיןסופי בבית משפט צבאיבאזור.
הסניגוריה הציבורית
מתנגדת עקרונית לעונש
המוות, ועל כן מתנגדת לשני מרכיביה של הצעת
החוק
וקוראת לחברי הוועדה
להימנע מקידומה להלן יפורטו הנימוקים העיקריים להתנגדותנו,.
הרלוונטיים הן ביחס לקביעת עונש מוות בחוק העונשין והן ביחס להרחבת האפשרות להפעלתו
בתחיקת ה"אזור:"
1.
הטיעון ה
עקרוני כנגד עונש מוות
–
בראש ובראשונה, ההתנגדות לעונש מוות מבוססת על
הטיעון
העקרוני בדבר זכותה (
ו
ליתר דיוק, העדר זכותה) של המדינה לקחת חייו של אדם,
באשר הוא אדם, אפילו במקרה החריג בו ביצע את הפשע הנורא מכל.
פעולת ההוצאה
להורג
–
ובפרט כשהיא נעשית בחסות החוק והמשפט –
מעוררת שאלות יסוד הנוגעות לגבולות
האלימות שמדינה רשאית להפעיל כלפי היחיד,
ומשדרת מסר קשה שמהותו
זילות הערך של
חיי אדם.
ויודגש:
הדברים אינם אמורים ביחס לאירועי לוחמה, אלא ביחס להקשר הנוכחי
של
הפיכת עונש מוות לאחת מדרכי
הענישה במשפט.
עונש מוות הוא עונש אכזרי ובלתי
אנושי, ובנסיבות מסוימות הוא אף עשוי להימצא כבלתי חוקתי.
1 היתר למדינה לבצע פעולות
המתה משפטיות "סטריליות"
נושא עמו
השפעות הרסניות על מערכת המשפט, ועל החברה
בכללותה. לא רק שאין מקום לקביעתו של עונש מוות בספר החוקים הישראלי או להרחבת
האפשרות להפעלתו,
אלא
ראוילבטלו כליל.
מעבר ל
התנגדות העקרונית ל
עונש המוות, קיימים גם טעמים מעשיים
כבדי משקל כנגד עונש
המוות, הנתמכים בניסיון
ה
מר וה
מצטבר במדינות שבהן עונש המוות עדיין מופעל
, ובהם:
החשש מטעויות ומהוצאות להורג של חפים מפשע, חולשתו של טיעון ההרתעה והמגמה
הבולטת של ביטולעונש המוות במדינות רבות בעולם.
2.
החשש מטעויות ומהוצאות להורג של חפים מפשע –
אין
מערכת משפט החסינה מפני
טעויות.
טעות
בהרשעתו
של אדם
וענישתו של חף מפשע הן תמיד
עוול נורא. ייחודו של עונש המוות
הוא בהיותו בלתי
הפיך, כך שהטעות בהפעלתו וההוצאה להורג של אדם לשווא מקבלות
משמעות מצמררת במיוחד. כפי שציין ח"כ הרב מרדכי נורוק
ז"ל, במהלך דיוני הכנסת
בביטול עונש המוות בעבירת רצח: "
עונש-
המוותהואמעוותשאינוניתןלתיקון...כשניתן
עונשמאסר-עולםעל-פיטעות,אפשרלתקןאותובכלעתובכלשעה,אבלמתיםאי-
אפשר
להחיות...מפניטעמיםונימוקיםאלה,אנוצריכיםלדרושאתביטולעונש-
המוות."
2
דברים נכוחים אלה אינם מהווים חשש ערטילאי, כפי שניתן להיווכח מנתוני פרויקט החפות
ומקורות אחרים
בארצות-הברית. מאז שנת
1973
ועד היום, שוחררו
כ-
200
נידונים
למוות
שהמתינו
להוצאתם להורג,
לאחר
שהתברר
כי הם חפים
מכל פשע.
3
לאורך השנים תועדו
בארצות-
הברית גם עשרות מקרים של הוצאות להורג שבוצעו ובדיעבד התבררו כשגויות. גם
בארץ, בראשית ימיה של המדינה, נידון מאיר טוביאנסקי למוות והוצא להורג, ולימים
התברר כי היה חףמפשע.
3.
חולשת טיעון ההרתעה כהצדקה לעונש מוות
–
מדברי ההסבר להצעת החוק, עולה כי אחת
התכלי
ו
ת המרכזי
ו
ת העומדות בבסיסה היא "
לייצר הרתעה כבדת משקל ואולם,". מחקרים
רבים שנערכו בעולםלא מצאוכי עונש המוות הוא אכן בעל אפקטהרתעתי, ובפרט כשמדובר
במעשי רצח על רקע טרוריסטי-אידיאולוגי.
4
להבנתנו, אף לפי הערכת גורמי הביטחון
1
ר' למשל חיים כהן, "ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית: עיונים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו," הפרקליט,
ספרהיובל (
1993
)
28-25
.
2
פרוטוקול מליאת הכנסת מיום 27.11.1951
בעמ', 480
(דיון בקריאה ראשונה להצעת חוק ביטול עונש-
מוות,
התשי"ב-
1951
.)
) 3
29.8.25
(Updated
Facts about the death Penalty
Death Penalty Information Center,
4
להרחבה, ר' ירון אונגר, עונש המוות –
רקע תיאורטי וסקירה משווה
סקירה משפטית מטעם מחלקת חקיקה
ומחקר משפטי בכנסת (2013
בעמ'), 12; בועז סנג'רו, "על עונש המוות בכלל ועל עונש המוות בגין רצח בפעולת טרור
בפרט,"
עלי משפט ב
127
,
159-158
,
195
(
2002
).
למהלך זה עלולות להיות השלכות קשות גם במישור המשפט
הבינלאומי (להרחבה, ר' עמדת המכון הישראלי לדמוקרטיה מיום 23.2.2023
.)
בישראל (לרבות הבכירים ביותר) אין בכוחו של עונש מוות כדי להרתיע מפגעים פוטנציאליים,
וההערכה הרווחת היא כי נזקו יעלה בהרבה ובמספר מישורים)( על תועלתו.5
4.
מגמת
ביטול עונש המוות במשפט המשווה – הנימוקים שלעיל ואחרים הביאו למגמה עולמית
ברורה ועקבית של ביטול עונש המוות.
נכון להיום, כ-
80
חוקות במדינות העולם אוסרות על
הטלת עונש מוות,
6 וכך גם האמנה האירופית לזכויות אדם. למעלה מ-
100
מדינות ביטלו את
עונש המוות באופן מלא, ואליהן מצטרפות בכל שנה עוד ועוד מדינות (
המדינות שביטלו את
עונש המוות בעשור האחרון
הן למשל קונגו, מדגסקר, בנין, גינאה, בורקינה פאסו, זמביה,
צ'אד וקזחסטן)
.
חברות האיחוד האירופי מחקו את עונש המוות מספר החוקים שלהן לפני
שנים רבות, ולמעשה הדמוקרטיה המערבית היחידה בה עדיין קיים ומופעל עונש מוות היא
ארצות-
הברית, אשר גם בה הולכת ומתחזקת המגמה של ביטול עונש המוות. עונש המוות
בוטל ב-
23
ממדינות ארצות-הברית, וב-4
מדינות נוספות הכריזו המושלים על הפסקת
השימוש בו. בעשור הראשון של שנות האלפיים בוטל עונש המוות ב-3
ממדינות ארצות-
הברית, ועד כה
בשנים שלאחר מכן בוטל העונש ב-8
מדינות נוספות.7 רובן הגדול של
ההוצאותלהורג בעולם מבוצעות במדינות
סין,איראן, ערב הסעודית, עירק ותימן.
8
5.
הערות נוספות לגוף הצעת החוק
–
המרכיב הראשון בהצעת החוק, המבקש לקבוע בחוק
העונשין עונש מוות בגין רצח
כשמעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי הציבור,
סותר
במידה רבה
את הרפורמה בעבירות המתה. במסגרת רפורמה זו, אשר חוקקה לאחר
דיונים מעמיקים ואינטנסיביים בוועדת חוקה, חוק ומשפט,
הוחלט
כי רצח (בכוונה או
באדישות) בנסיבות
אלו
ייכלל באחת הקטיגוריות המנויות בעבירה של רצח בנסיבות
מחמירות, שדינה מאסר עולםחובה.
באשר למרכיב השני בהצעת החוק, המבקש לאפשר הטלת עונש מוות ב"אזור" בהחלטה של
דעת רוב ולמנוע את אפשרות הקלת העונש לאחר מתן גזר הדין:
בהינתן
כל הנימוקים
שהובאו לעיל –
הקושי העקרוני
הכרוך בעונש המוות, הסיכון מפני טעויות בלתי הפיכות
והוצאה להורג של חפים מפשע והאפקט ההרתעתי הנמוך (וייתכן שאף
ההפוך) שיש לעונש זה
– אנו מתנגדים ל
הרחבה המוצעת
שעלול
ה
להפוך את עונש המוות הקיים עלי ספר מאות מתה
ל"אות ממיתה". ברור כי לכל הפחות נדרש רף ההכרעה
הגבוה ביותר לשם הטלת עונש מוות,
קרי
החלטה פה-אחד של הרכב השופטים לצד זאת,.
לנוכח משמעויותיו של הפעלת העונש על
הפרט ועל
החברה כולה, יש להותיר בידי הגורמים המוסמכים פתח להקלת העונש אף לאחר
מתןגזר הדין. לענייןזה יצוין כי אפילו בארצות-הברית, ברוב
המוחלט של המדינות בהן קיים
עונש מוות עדיין קיימת דרישת סף ל
ה
כרעה פה-
אחד של חבר מושבעים. כמו כן, בכל המדינות
הללו קיים מנגנון שלהמתקתהעונש לאחר מתן גזרהדין והמרתו בעונש מאסר ממושך.
5 ר', בין היתר,התייחסות נציג שב"כ בפרוטוקול
ועדת חוקה, חוקומשפט
מיום 14.11.2018
.
6 זאת לפי סיווגנושאי של חוקות העולם באתר ה-
Constitute Project
.
7 זאת לפי נתונים של ה-
Death Penalty Information Center
.
24
Death Sentences and Executions 20
Amnesty International Global Report,
8
לפיכך, הסניגוריההציבורית קוראהלוועדה
להימנע מקידומהשל הצעת החוק.
ב
כבוד רב,
עו"ד ישי שרון
מנהל
מחלקת חקיקהומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית