חומר רקע

דין וחשבון של הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית - אוגוסט 2025 אתיבן זאב, ראיןגיטי, עמר דגן,פרופ' שמואלפלג, פרופ' שרית קראו ס בראשות פרופ' יעקב נגל 5 לאוגוסט 2025 י"א אב תשפ"ה לכבוד: ראש ממשלת ישראל - מר בנימין נתניהו שרי ממשלתישראל היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל מזכיר הממשלה המזכיר הצבאי מנכ"ל משרד ראש הממשלה נציב שרותהמדינה דו"ח ה וועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית - תקציר מנהלים מדינתישראלניצבת בפני רגע היסטורימכריע שלקבלת החלטות בתחום הבינה המלאכותית.הטכנולוגיה שהייתה פעם נחלה בלעדית של מעבדות מחקר אקדמיות הפכה במהירות חסרת תקדים לכוח מעצב של כלכלות,חברותוביטחוןלאומיברחביהעולם.המהפכההטכנולוגיתהזואינהרקענייןשלחדשנותאוצמיחה כלכלית-היאמגדירהמחדשאתעצםיסודותהכוחהלאומיבמאההעשריםואחת. מעצמותעולמיותמבינות כי מי שיוביל את מרוץ הבינה המלאכותית יקבע את המבנה הגיאופוליטי והכלכלי של העתיד הקרוב, והן מגייסותמשאביםעצומים כדי להבטיח אתמקומן המוביל בחזיתהזו. המורכבותשל התחוםנובעת לא רקמהטכנולוגיהעצמה, אלאמהצורך לתכלל ביןתחומים רבים בו- זמנית: תשתיות מחשוב מתקדמות, הון אנושי ברמה עולמית, מאגרי נתונים עצומים, תשתיות אנרגיה מותאמות, רגולציה מאפשרת, וחזון אסטרטגי לאומי ברור כל אחדמהרכיבים הללו מהווה אתגר משמעותי בפני עצמו,. אךהאתגר ה משמעותיביותר הואבתכלולביניהם בראייהמדינתית,, תוך מרוץ נגדהזמן.מדינותשלאיצליחו להתארגן במהירות ויעילות יימצאו מאחור באופן בלתי הפיך, כפי שכבר מתרחש במספר מדינות מפותחות שהחמיצו את הגל הראשון של המהפכה הזו. תהליך עבודת הוועדה: מחקר מקיף ובחינה יסודית הוועדהפעלהבמשךחודשיםארוכיםבמתכונתמאומצתויסודיתעםהגדרותברורות עלפיהמנדטשניתןלה. שמנו לעצמנו יעד לייצר דו"ח והמלצות מעשיות וישימות, תוך למידה והשענות על כלל המאמצים שנעשו עד כה . במהלך עבודת הוועדה התקיימו למעלה מארבעים מפגשי מליאה ופגישותמקצועיותמעמיקות, בהם עמוד 2 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל נבחנו כל היבטי התחום מזוויות מקצועיות, אסטרטגיות, כלכליות וביטחוניות. חברי הוועדה שמעו עדויות מפורטות מנציגי הגופים הרלוונטיים: מנהלי חברות הענק הטכנולוגיות הפועלות בישראל, חוקרים מובילים מהאוניברסיטאות, יזמיםמהמגזר הפרטי, בכירי משרדי הממשלה, ומומחיםבינלאומיים. התמונהשהתגלתהמהמחקר הרחב הזההייתהמורכבתומדאיגהבו- זמנית.מחד,ישראלמחזיקהבנכסים יוצאי דופן: הון אנושי איכותי אך לא בהיקף הנדרש בתחומי הבינה המלאכותית)(, מסורת של חדשנות ויזמות טכנולוגית, אקדמיה מחקרית מצטיינת, ואקו-סיסטם חזק של חברות הזנק. מאידך, התברר כי היתרונות הללו אינם מנוצלים למלוא הפוטנציאל, וששורה של חסמים מערכתיים מונעים מישראל להפוך יתרונות טבעייםאלהלעוצמהלאומית בתחום הבינההמלאכותית. המומחים שהעידו בפני הוועדההצביעו על פערים מהותיים בתשתיות המחשוב, על מחסור חמור בכ וח אדם מומחה, ועל בעיות מבניות ברגולציה ובגישה למאגרי נתונים. במהלך הבחינה, עסקנו גםבכמה שאלותמהותיות , לדוגמא: • האםעל מדינתישראל לעסוק בייצור שבבים עצמאי? • האם נכון להשקיע בישראל גם בפיתוח מודלי יסוד (Models Foundation ) ישראליים, או שניתן להתבסס על פלטפורמותזמינות? כל אחת מהשאלות הללו היא שאלה כבדת משקל, כי מענה חיובי לכל אחת מהן ידרוש משאבים (תקציב, תשתיות וכ ו ח אדם) אדירים, שלא ברור שישראל יכולה לעמוד בהם, ותכנון רב- שנתי מוקפד. אך השאלות חייבות להישאל, כפי שנסביר מיד, מכיוון שעל מנת להיות מובילה עולמית בתחום לא ניתן להסתפק באפליקציות בלבד, גם אםנצטיין בכך. דו"ח הוועדה שם דגש רב על הכשרת כ וח אדם בתחום, כבשתחום ה- AI היא מבוססת על בוגרי מוסמך ודוקטורט לא כמו בסייבר, לדוגמא)(. הגענו למסקנהשאת הה כשרות ה אלונ יתןיהיה ל עשות לאורךזמן רק באמצעות מחקרים מתקדמים ותשתיות מחשוב מאפשרות. ההשקעות עליהם אנחנו ממליצים בתשתיות מחשוב, בחלקם הגדול להעצמת המחקר, יאפשרו גידול משמעותי של הכשרות מסטרנטים ודוקטורנטים, שהינו הכרחי להשגת המטרהשהגדרנו. יכולת מדינתית בתחום הבינה המלאכותית נשענת על מספר רב של שכבות ויכולות טכנולוגיות, כגון: תכן שבבים, ייצור מתקדם, שכב ות תוכנה ומערכות הפעלה מתקדמות, מודלי בסיס, ושכבת האפליקציות. המסקנה הברורה שהתגבשה בוועדה היא שישראל חייבת לשאוף להובלה עולמית משמעותית, כשהיעד חייב להיות הגעה ל- Top 5 של המדינות בתחום. כדי לעמוד ביעד זה חייבת ישראל להיות נוכחת בכל אחת מהשכבות, בצורה כזו או אחרת, ובחלקן אף להיות מגדלור גלובלי. אם ניקח את שכבת השבבים כדוגמא, הגענולמסקנהשייצורשבביםעצמאיבאופןמקומיהואכנראהרףגבוהמדי,אךישראל חייבת להיותנוכחת עמוד 3 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל בשכבה זו ע"י, לדוגמא , מצוינות ב תכן ועיצוב השבבים. כאמור, בשכבות מסוימות ומרכזיות ישראל יכולה וחייבתלהפוךמהרמאודלמובילהבתחום. חלקמהפתרונות יבואו דרךשת"פוהזדמנויותאמיתיותלשותפויות עם מעצמות טכנולוגיות, תאגידים ומדינות באזור. בשלב המיידי, מומלץ להאיץ תחומים שבהם יש לישראל יתרונותיחסייםבעתהזו,כגון: הובלהמחקריתאקדמי ת, תכןשבבים,שכבת התוכנה,ושכבתהאפליקציות לקידום הפיתוח של יישומים חדשניים, פתרונות אזרחיים, מערכות צבאיות חכמות, אקו- סיסטם זריז, ומאגרי נתונים ייחודי ים . שימוש ביתרונות הללו, י ציב אותנו על מסלול ההובלהוהחדשנות. המצבהנוכחי: מסקנות קריטיות הוועדה הגיעה למסקנה חד- משמעית וחמורה: מדינת ישראל לא נמצאת בנקודה המתאימה והרצויה להאצה בתחום הבינה המלאכותית. למעשה, למרות האקו סיסטם המוצלח של חברות ההזנק החזקות בתחום, מעמד המדינה ירד בשנים האחרונות, וללא פעולות מתאימות ומהירות, ישראל לא רק שלא תוכל לשפר את מעמדה המידרדר, אלא תחווה התדרדרות נוספת ומהירה שתסכן אף את מעמדה כסטרטאפ ניישן בתחומים אחרים. מסקנה זו נובעת מעדויות ברורות ומדאיגות שנ יתנו במהלך עבודת הוועדה, ומנתונים אובייקטיביים שהוצגו בפניה. הבעיה המרכזית נובעת מהעדר אסטרטגיה לאומית ברורה ומסונכרנת של כלל המאפשרים הלאומיים בתחום. בעוד שמדינות אחרות מתכללות את מאמציהן תחת מטה לאומי אחיד, בישראל הפעילות מפוצלת ביןמשרדיםשוניםורביםמדי,ללאתיאוםמספק. לכךמתווספתהשקעהתקציביתנמוכהמאדולארלבנטית להיקף האתגר . דו" חות מבקר המדינה וההצגות השונות שהונחו בפני חברי הוועדה הראו ירידה כמעט בכל מדד רלוונטי, כולל מדדי Tortoise, אוקספורד והחדשנות העולמית. הוועדה הגיעה למסקנה המדאיגה, שהמדדים האלה אפילו מקלים את חומרתהמצב האמיתית. הבעיה מתעצמת לאור העובדה שחלק מהגורמים האמונים על הובלת הנושא הציגו בפני הוועדה תמונה ורודה ואופטימית, שאינה תואמת את המציאות. הניתוח המעמיק שביצעה הוועדה מראה כי המצב מחייב התמודדות דחופה ומשמעותית, לא התעלמות או הסתפקות בפעולות קוסמטיות . המחיר של אי- פעולה יהיה כבד מאוד, הן במונחים של הזדמנויות כלכליות שי ו חמצו, והן במונחים של עוצמה לאומית שתתכווץ. ההקשר הבינלאומי: המרוץ הגלובלי כדילהביןאתחומרתהמצבחשובלבחוןאתהמתרחשבזירההבינלאומית.העולםנמצאבמרוץמואץלהובלה טכנולוגית בבינה מלאכותית, כאשר ארצות הברית וסין עומדות בחזית, ומאחוריהן האיחוד האירופי ומספר מדינותמערביותנוספות. מהשמפתיע מבחינתישראל,, הואהתפתחותמהירהבמדינות הערביות העשירות עמוד 4 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל במפרץ הפרסי, המזרימות לתחום משאבים עצומים ללא כל פרופורציה לגודלן,, ומקימות תשתיות מחשוב מתקדמות. ארצות הברית מובילה בשילוב של השקעה ציבורית גדולה והשקעה פרטית עצומה. ההערכות מדברות על השקעהבהיקפיםשלכ- 110 מיליארדדולרמהסגמנטהפרטיועודכ- 300 מיליארדדולרמהסגמנטהממשלתי בשנת 2024 בלבד. עיקר ההשקעותהן בתחום התשתיות ומחשוב ה על, אך גםבחינוךובמחקר. חוק CHIPS והחוק למדע הקצ ו למעלה מ- 280 מיליארד דולר לעידוד ייצור שבבים ותשתיות AI אמריקאיות, דבר שמעיד על העדיפות הלאומית הגבוהה שמייחסת ארצות הבריתלנושא. סין ממשיכה לחזק את ההשקעות בתחום כחלק מאסטרטגיית "Made in China 2025" . הערכות משנת 2024 מדברותעלהשקעהבהיקףשלכ- 120 מיליארדדולרבתחום.מגבלותהייצואהאמריקאיותמונעותמדי פעםגישהסיניתלשבביםמתקדמים,לכןסיןמשקיעהבפיתוחשבביםמקומייםובהקמתפלטפורמותמחשוב ענן אזוריות. האיחוד האירופי ממקד מאמ צים בהיקף של מיליארדי יורו, בעיקר דרך תכניותInvestAI ו GigaFactories , בהיקף שללפחות 200 מיליארדיורו. מה שמדהים במיוחד הוא ההתפתחות הדרמטית במדינות המפרץ הפרסי. סעודיה השיקה את תכנית HumAIn עם השקעה של יותר מ- 100 מיליארד דולר עד 2030 , ואיחוד האמירויות השיקו קרנות בהיקף של כ- 100 מיליארדדולרלמחקריAI ותשתיות,עםקמפוסהגדולמסוגובעולםאחריארה"ב.מדינותאלומפעילות כיוםמרכזי נתוניםעצומיםומתכננותלהקיםמרכזיםבהספק חשמלשהואכמעטשלישמכל צריכתהחשמל של ישראל כיום. האתגרים הצפויים: מ ימד האנרגיה והחשמל אחד האתגרים הקריטיים שזוהו בעבודת הוועדה הוא יממד האנרגיה הנלווה למהפכת הבינה המלאכותית. בעשור הקרוב, בינה מלאכותית תהפוך לאחד ממנועי הצריכה המרכזיים של אנרגיה בעולם. מערכותAI המותאמות למודלים גנרטיביים צורכות חשמל בהיקפים אדירים, הן בעת אימון המודל והן בעת השימוש השוטף.אימוןשלמודלמתקדםיכוללצרוךיותראנרגיהמצריכהשלמאותשנותמגוריםביתיים,וחוותשרתים מתקדמות צורכות מאות מגה- ואט לש חשמל לחישוב)( וקירור. מדינותמתקדמותמשנותאתאסטרטגייתהאנרגיהשלהן כדילהפוךאותהלארקלתמיכהב- AI שלהמדינה, אלא למנגנון משיכה לתעשיית ה- AI כולה. אנרגיה זולה, זמינה וירוקה הופכת לעוגן למשיכת מרכזי נתונים, מפתחים,וחברותענק.למרותההבנהשלחשיבותה- AI , לישראלאיןכיוםמסלוללאומילאנרגיית AI .הפערים העיקריים כוללים העדר הקצאה ייעודית לחשמל לחוות שרתים, זמני חיבור של שנים לרשת ההולכה, מחסור באגירה, ותמריציםמוגבלים שגורמיםלחברותבינלאומיות לבחור להקיםמרכזים מחוץלישראל. עמוד 5 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל החולשות המרכזיות בישראל הבחינה העמוקה שביצעה הוועדה חשפה חולשות קשות שמונעות מישראל למצות את הפוטנציאל שלה בתחוםהבינההמלאכותית. הבעיההחמורהביותרהיאמחסורחמורבהוןאנושימומחה וזליגהמשמעותית של מוחות לחו"ל ללא מעטפת סדורה ה מאפשרת השארת ם בארץ. באוניברסיטאות בישראל פועלים כיום כ- 120 חוקריםבלבד ברמתAICore ,כלומרכאלההעוסקיםבפיתוחמודליםאלגוריתמיים,תשתיותלמידה עמוקה ובינה מלאכותית כללית. לשם השוואה, באוניברסיטת ברקלי בלבד פועלים כ- 70 חוקרים בתחום. המספר הזה מצביע על צוואר בקבוק קריטי ביכולת להכשיר את הדור ות הבא ים של המו מחים. המיקוד של הועדה באקדמיה נובע מכך שבשונה מתחום הסייבר לדוגמא, תחום הבינה המלאכותית, ובפרט הבינה המלאכותיתהיוצרת(AIGenerative ),מבוססיםעלידעאקדמיעמוקומשמעותי.עלמנתלהכשירמספיק אנשים באקדמיה נדרש להתחיל שנים קודם לכן בביה"ס ואף במסלולים הצבאיים, על מנת שבהמשך יהיו מספיק סטודנטים בתחומים אלה ובפרט בתארים מתקדמים, כך שבהמשך יהיו גם מספיק חוקרים באקדמיהשיכשירו את דור ההמשך. בעיה נוספת חמורה היא היעדר תשתיות מחשוב לאומיות . ישראל טרם הקימה מחשב- על לאומי, בהיקף ראוי, שיהיה זמין לכלל החוקרים באקדמיה, ללא צורך בתשלום מיוחד, בניגוד למקובל במדינות מובילות. חוקרים ישראלים נאלצים כיום לשכור שרתים יקרים מענני ענק בחו"ל, ואף לה יכנס לתורי המתנה לפי סדר עדיפות המוכתבעלידיגורםחיצוני,מהשמקשהבמיוחדעלהמוסדותהאקדמייםועלחברותקטנות.המחשב הלאומי הראשון לצרכים אלו בישראל מתוכנן לקום בפארק ההייטק במודיעין, אך בשלב זה הוא צפוי לכלול מספר מוגבל מאד של יחידות עיבוד. פיזור הסמכויות הוא בעיה מבנית נוספת. כיום אין רשות ממשלתית אחת המופקדת על תחום הבינה המלאכותית בישראל בראייה לאומית, והנושא מטופל במספר משרדים ללא תיאום מספק. מאגרי הנתונים הלאומייםאינםמרוכזיםואינם נגישים, כלמשרדשומר אתנתוניו במערכות נפרדות, בפורמטיםלא תואמים, וללא סטנדרטיםלשיתוף. הרגולציההקיימתמיושנת ואינהמותאמת לעידן ה- BigData ,מהשיוצרחסמים בשיתוף מידע בין גופי, מה גם שיוזמות בתחום הגנת הפרטיות מאיימות על היכולת להשתמש בנתונים לאחר הבטחת שמירה מלאה על הפרטיות)(. העוצמות המרכזיות בישראל: הבסיס לפעולה למרותהבעיותהחמורותשהוצגו,לישראלישאתהמאפשריםהבסיסייםהנדרשיםלצורךהתארגנותראויה וקוהרנטית להובלה בתחומי הבינה המלאכותית, כאשר הנכס המרכזי הוא כמובן ההון האנושי האיכותי. ישראלמדורגתבצמרתהעולמיתבמספר החוקרים,המתכנתים,ואנשיהאלגוריתמיקהלנפש,עםריכוזגבוה עמוד 6 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל של בוגרי יחידות טכנולוגיות מצה"ל ויוצאי מגזר הביטחון. למרות כל האילוצים, האקדמיה הישראלית מפיקה מחקריםפורצי דרךבתחומים כמו למידת מכונה, ראייה ממוחשבתועיבודשפה טבעית. האקו- סיסטםשל הסטרטאפים הישראליהואחזקומגוון,עםמעל600 סטרטאפים (ידועים)פעיליםבתחום הבינה המלאכותית, חלקם בעלי נוכחות גלובלית בתחומי הבריאות, הסייבר, התחבורה והפינטק. לא בכדי, תעשייתההייטקהישראליתמאופיינתבנוכחותאינטנסיביתשלמרכזיפיתוחמוביליםמחברותכמוNVIDIA , Intel, Google, , Microsoft ו- Amazon . ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בתכנון ארכיטקטורות חומרה ל- AI ,עם יכולת קריטיתלאופטימיזצייתביצועים. ההמלצות המרכזיות: מסלול י הפעולה הוועדה ממליצה על מסלול י פעולה רחב ים וקוהרנטי ים שמטרת ם היא להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית. ההמלצה המרכזית והדחופה ביותר היא הקמת מטה לאומי "רזה", חזק ויעיל במשרד ראש הממשלה, בכפיפות ישירה לראש הממשלה. המטה שייקרא "המטה הלאומי לבינה מלאכותית" מלב"מ)(, יגבש אסטרטגיה לאומית ויוביל את מימושה, יהיה עצמאי, מתוקצב ומגובה רגולטורית בהחלטות ממשלה רלבנטיות ובחקיקה במקרה הצורך. המטה י אויש על ידי אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה ו יותאם לבניית יכולות הוצאה לפועל זריזות, עם סמכות רחבות, מלאות, מאושרות ו מתואמות על ידי כלל גורמי הרגול ציה (אוצר,משפטיםנציבותועוד).המטה יכלולזרועפנימיתועצמאיתשלועדותמכרזים ,פטוריםממכרזותקצוב, וי פעל על מנת לה וציא לפו על את כלל האסטרטגיה הממשלתית בתחום ה- AI , לרבות בקרה והצבת יעדים למהלכיםהלאומיים הקיימים היוםוניהול המשאב התקציבי בראייה כוללת. המטה הלאומי יהיה אחראי על תכלול כ לל הפעילו יו ת בתחום, תוך שמירה על אחריות הביצוע של הגופים הקיימים. הוא יגבש את האסטרטגיה הלאומית, יקבע עדיפויות, יתקצב פעילויות ויאשר ן , ויפקח על מימוש ן. הגוף יימנה 25-30 עובדים מקצועיים (המספר המדויק ייקבע בהמשך) שבחלקם הגדול יועסקו בחוזים מוגדרים מראש ל זמן קצוב (4-5 שנים) וללא קביעות, עם מדרגות שכר גבוהות הקרובות לתפקידים דומים במשק הישראלי, על מנת לשמור על זריזות, גמישות והשתנותמתמדת(במודל דמוי Darpa .) האיוש יהיה מהיר וגמיש, ובתנאים שיאפשרו לאייש את המשרות המרכזיות על ידי מקצוענים מהשורה הראשונה בתחום. הוועדה חוזרת ומדגישה את חשיבות תפקיד המטה , לא רק בהובלת המהלך האסטרטגי, אלא גם כמנוע וקטליזטור מאפשר לכלל הגורמים הפועלים בשטח. לצורך כך יקבל המטה את כל הכלים הנדרשים להסרת עמוד 7 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל חסמיםבירוקרטיים,לגיבושוליישוםרגולציהחכמהומאפשרת,ולבנייתתהליכיםמהיריםויעילים שיאפשרו מימוש אפקטיבי של ההחלטות ושל המדיניות. המטה יפעל מתוך תפיסה הוליסטית הרואה את המערכת כשלם אחד - על כלל מרכיבי ו, מגבלותיו והאינטראקציותהפנימיות המרכיבים את אותו "שלם". מתוך ראייה זו, המטה יידרש לייצר מעטפת תפקודית שלמה, אשר אינה מסתפקת בזיהוי האתגרים אלא מספקת גם את הפתרונות הנדרשים בזמן אמת. רק כך תתאפשר פעולה מתואמת, גמישה ואופרטיבית - הן ברמה האסטרטגיתוהן ברמה הטקטית. ההמלצההשנייהבחשיבותההיאההשקעההמאסיבית בטיפוחההוןה אנושי בהובלתהמטההלאומי,תוך שיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך וועד ראשי האוניברסיטאות. השקעה זו תכלול תכנית לאומית לאיוש טאלנטים, הקמתמכוןלאומילבינהמלאכותית,הרחבתמסלולי ה מצוינותמהתיכון, דרךהצבא ועדהאקדמיה, והצבת יעד אתגרי של הכפלת מספר בוגרי התארים בתחום בכל הרמות. הוועדה ממליצה על פרויקט דומה לזה שמתבצע בתחום הרפואה, להחזרת והבאת טאלנטים בתחום ה- AI לישראל, בדגש על ישראלים לשעבר ויהודים ,שלאחרה- 7 באוקטובר חוויםקשייםבאקדמיהבחו"ל. מאיץמשמעותישלקידום ההון האנושי הינו הקמת המכון ה לאומי לבינה מלאכותית, שיהווהנקודתמפגשוהעצמתחוקריםאקדמייםוחוקרים מובילים מהסקטור הפרטי. ההמלצההשלישיתהיאקבלתהחלטהמתוקצבתעל הקמתתשתית לאומית למחשובעל לאומית,בהיקף ראוי. מימוש המלצה זו מהווה תנאי יסוד לריבונות טכנולוגית, ביטחונית וכלכלית של מדינת ישראל בעידן הדיגיטלי.ה מהלךיובלעלידיהמטההלאומי,ויאפשרשליטהעצמאיתבמשאביעיבוד, אחסוןוניתוחנתונים, תוך צמצום התלות בגורמים זרים והגברת ההגנה על מידע רגיש. מעבר לכך, מימוש ההחלטה יהווה בסיס לקידום מחקר ופיתוח בתחומים האסטרטגיים הנושקים לבינה מלאכותית כגון: סייבר, תקשורת מתקדמת ואנליטיקהבקנהמידהרחב.תשתיתמחשוב לאומיתמרכזיתתאפשרלגופיםממשלתיים,ביטחונייםואזרחיים לפעול באופן מתואם, אפקטיבי וגמיש, תוך ניהול מושכל של משאבי מחשוב, האצת חדשנות, ושמירה על יתרון תחרותי בזירה הגלובלית. הוועדה מציבה מחד יעד שאפתני, אך מאידך כזה שלפי הערכתה ניתן יהיה להשיגו בפרק הזמן שהגדרנו, תקציבית וטכנית. הוועדה מציגה יעד של הגעה ל- 60,000 יחידות GPU מהסוג המתקדם ביותר שיהיה ביום ההשקה,)( תוך שנתייםמאישור, אימוץותקצובהמלצותהוועדה, לשימושהסקטורהאקדמיוהממשלתי. להערכתנומדובר בהקמת מרכז מחשוב לאומי בהיקף אנרגיהראשונישל 130 מגה-וואט. ל אחר ההקמהשל מרכז המח שוב, נדרשת הקצאה שנתית קבועה של כ- 25% מתקציב ההקמה לשדרוג רבע מהיכולת (החל מהשנה החמישית). ללא הקצאה שנתית זו, התשתית החדשהתהפוך ללא רלבנטית לאחר כ- 4 שנים. עמוד 8 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל לאחר הקמת מרכז המחשוב הזה, לצד יתר מרכזי ה מחשוב הפרטיים שמוקמים , חשוב מאד לשקול הקמה, של חלק ממרכזי המחשוב הבאים בתור, בפריפריה הגיאוגרפית, ממגון שיקולים ובראשם העומס האנרגטי, זאתלצדהקמתתשתיותאנרגיהמתאימותבראי20 השנההבאות.הוועדהממליצהלהתחברלמספר חברות ענק כשותפותלמהלך הבזק הזה, לצד האצתוהרחבת מהלכים קיימים. בנוסף לתשתית המחשוב שתוקם חשוב מאד לבנות גם גוף טכני חזק שילווה את החוקרים והמשתמשים, וינגיש להם את יכולת השימוש האפקטיביתבתשתיות המחשוב שייבנו, בדגש על האקדמיה ומכוני המחקר. ההמלצההרביעיתמתייחסתלהנגשתמאגריהנתוניםשישראלבנתהובונהלאורךהשנים.למדינתישראל יש מאגרי DATA ענקיים ומסודרים בחלק מהורטיקלים, שמהווים משאב קריטי ואבן שואבת להאצה של התוכניות ה לאומיות. הנגשת בסיסי הנתונים וה- DATA הזה באופן אפקטיבי ו מסודר הינה מאיץ משמעותי הן לעולם המחקר והן לביסוס תעשיית הבינה המלאכותית בארץ. הוועדה ממליצה לקדם באופן מיידי מדיניות המאפשרת ריכוז כל הנתונים הציבוריים הלא-מסווגים בצורה מוסדית, מוסדרת ומונגשת למחקר ופיתוח הן לאקדמיה והן לתעשיות, בהובלת המטה הלאומי שינחה וירכז פעילויות אלו ויטפל גם בנושא הפרטיות, כך שמצד אחד תישמר צנעת הפרט ומן העבר השני, השמירה על הפרטיות לא תהווה גורם רגולטורי מעכב. ההתארגנותהאנרגטית אינה המלצהבפניעצמהוהוועדה מכלילה אותה כחלקמההמלצהעלבנייתתשתית המחשוב. היכולת האנרגטית מהווה חלק קריטי בלתי נפרד מיכולת המימוש של ה אסטרטגיה המומלצת, עד כדי כך שחוקרים רביםמציגים אתעתיד הבינה המלאכותית, כעולםהמונע על ידי היכולותהאנרגטיות. נדרש לגבש תוכנית לאומית ייעודית לתשתי ות אנרגיה עבור תחום הבינה המלאכותית, שתיתן מענה לצרכים האנרגטיים הצפויים, תוך שמירה על עלויות חשמל תחרותיות למרכזי הנתונים. פתרון יעיל בתחום זה ייצור יתרון יחסי לישראל כמוקד אטרקטיבי לפעילותAI בזירה הבינלאומית. הוועדה ממליצה לקדם את כל המלצותיה במסגרת החלטת ממשלה מהירה, וחקיקת המשך למימוש. יש להטיל במיידי על גורם מתכלל במשרה מלאה במשרד ראש הממשלה, כפוף לראש הממשלה ובתיאום מנכ"למשרדראשהממשלה, לטפלבכלהנדרשלצורךהקמת המטה. תחתגורםזהי אוגדו נציגיםמובילים ממשרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה להקמת המטה, כולל יועצים חיצוניים במידה ונדרש כמומלץ בדו"ח. הגורם המתכלל ידווח התקדמות חודשית לרה"ם על מימוש ההמלצות עד הקמת המטה. אנו ממליצים שהגורם המתכלל במשרד ראש הממשלה יהיה במינוי אישי מקצועי של רה"מ ויהיה המועמד להיות ראש המטה הראשון. עמוד 9 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל עידוד ה תעשיות ה מקומיות הוועדה מוצאתלנכוןלעודדבאופןמשמעותיאתתעשייתההייטק ככלל ,ואתה חברות שמטמיעותומקדמות יכולות תשתיתיות ומחקריות בנושא בינה מלאכותית , בפרט. עידוד אקוסיסטם זהיבטיח מצוינות מחקרית המתבססת על פיתוח כלכלי נרחב. עידוד זה יכול לבוא לידי ביטוי בשיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשיות בצורה מואצת, ללא Over-Head ניהולי ובי ורוקרטי כפי שקורה היום. העידוד יכלול הרחבת המענקים בתחום באופן משמעותי, השקעה מסיבית בטכנולוגיות רב- שימושיות ומינוף השקעות העולם הבטחוני לצד האזרחי בתשתיות מאפשרות, הרחבת ההקלות במיסים למגזר ההייטק העוסק בבינה מלאכותית, עידוד פתיחת חברותבארץועידודהשבתמהנדסיםוחוקרים לתעשיותכחוללבן, עידודתעשיותוחברותהזנקמבטיחותעל ידי הקצאת כושר חישוב ורישיונות מתקדמים והקצאת גוףטכני מלווה לביצוע המחקר. מהלך משמעותינוסף,הינו ההשקעהבמוביליותטכנולוגיתוהכשרתאוכלוסיותלעבודותהנדסיות תומכות בפריפריההחברתיתוהגיאוגרפית עלמנת לבנות בסיס מקצועי לפוטנציאלכ"אבכלהמקצועות הנדרשים. התקציב הנדרש והמימוש הוועדה מעריכה כי למימוש האסטרטגיה הלאומית יידרש תקציב של כ- 25 מיליארד שקלים לחומש, מעבר לכלהמשאביםהקיימיםוהמוקציםכיום,שבחלקםיועברולמיזם. הוועדהממליצהשהמטהיפתחאתתפקידו במיפוימפורטשלכלהתקציביםהמוקציםלבינהמלאכותית ,בשיתוףמשרדהאוצר וכלהגופיםהמתוקצבים. במונחי התקציב הישראלי מדובר בהקצאת רבע אחוז מהתל"ג השנתי לתחום חשוב זה. המלצה זו שנראית זניחה מהווה השקעה משמעותית מהתקציב השנתי "הפנוי" (בטח בשנות המלחמה ואחריה), אך בהשוואה בינלאומית - אפילו למדינות כבריטניה, צרפת, דרום קוריאה ואיחוד האמירויות הסכום הינו נמוך מאד, שכן מדינות אלו כבר השקיעו סכומים גבוהים בהרבה בתוכניות ה- AI שלהן. הוועדה ממליצה לממשלה ולאוצר לראות בהשקעה הזו כהשקעה שתניב צמיחה ותשואה למשק, לפחות בסדר גודל, כמו שמניבה השקעה בתשתיותפיזיות או במו"פ. הוועדה מדגישה כי המלצותיה מבוססות על בחינה יסודית של כלל הדוחות, הוועדות, והיוזמות שעסקו בתחום הבינה המלאכותית במדינת ישראל בעשור האחרון. התשתית התכנונית כבר שורטטה בעבר, אך היא לבדה אינה מספיקה. נדרש לאמץ תוכנית כוללת למימוש ובניית יכולת ההובלה והמימוש. החזון ברור: מיצוב ישראל ככוח עולמי מוביל בתחום הבינה המלאכותית, תוך מיצוי הפוטנציאל הכלכלי, הביטחוני, האנושי והחברתי הגלום בטכנולוגיה זו. עמוד 10 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל תודות ברצוננו להודות לכלל האנשים והגופים אשר הופיעו בפני הוועדה, סיפקו חומרים חיוניים לבניית מאגר הידע ותרמו רבות לעיצוב המלצות הוועדה. משרד ראש הממשלה על אגפיו השונים בדגש על אגף ממשל וחברה,, אשר סייעו לוועדה, לרבות אירוח למופת במתקני יח' הבטחון לאורך כל ימי העבודה. תודות ללשכת ראש הממשלה על התיאומים דרך מזכירותהממשלה ו המזכירות הצבאיתשל ראש הממשלה. צוות הוועדה מבקש להודות מקרב לב לצוות הפנימי שליווה את עבודת הוועדהודאג לכל פרט באופן יסודי, החל מ הלוגיסטיקה שאפשרה את קיום הפגישות וכלה ב ביצוע מחקר ים משלימים. לגב' ליאה חזז לוין, שהייתהאמונהעלתפעולהוועדהותיאוםכלצרכיה,לצוותהטכניוהמקצועי מראיתיקידרוגב'שירה ידגרי, ש סייעו רב ות בסיכום התובנות וריכוז החומרים לקראת פרסום הדו"ח. עבודת הוועדה לא הייתה מגיעה לבשלות ולעומק אליה הגיעה, ללא סיוע זה. חשובלהפנים וליישם בהקדם: הובלה בבינה מלאכותית הינה הכרח קיומי ולא אופציה אסטרטגית למדינה ישראל יש את כל המאפשרים הבסיסיים הנדרשים לצורך התארגנות ראויה וקוהרנטית על מנת להתבסס בחמישייה הראשונה של המדינות המובילות בתחו מי הבינה המלאכותית. אין מדובר באופציה אסטרטגית, אלא בהכרח קיומי על מנת לשמר את יתרונה הביטחוני, הכלכלי והמדעי בעולם המשתנה במהירות. הוועדה מזהה צורך דחוף בהחלטות ממשלתיות ברורות, ב מנהיגות ממוקדת ובמימוש חוצה- מערכ ות, שיכלול גם הגדרותאחרות (שונות מההגדרות הנוכחיות) של אחריות המימוש. הסקירההעולמיתממחישהאתגודלההזדמנות, לצד האיום,שמזמןלנועידןה- AI . עבורישראל,מדינהעם יתרונות מובהקים באקו- סיסטם הטכנולוגי וביזמות ההייטק, אך עם מגבלות אינהרנטיות תשתיתיות, תקציביות ובירוקרטיות, אין עוד מקום לדחייה. נדרשת החלטה ממשלתית ברורה שתוביל למהלך משנה תפיסה, לה רחבהמשמעותית של הה שקעות ולשינוי של שיטת ה ניהול והאחריות. הצעד הקריטי והראשון הואהקמהמי ידיתשלגוףמטה לאומיייעודילבינהמלאכותיתבמשרדרה"מ, שיעבודבאופןעצמאי,יתאם אתמשרדיהממשלה,יובילאתקביעתסדריהעדיפויותהלאומיים ואתהתקציביםהמוקציםלצורךכךמתוך התקציב הכולל שיוקצה לתחום, ויממש את החזון בצורה יעילהומתואמת. . עמוד 11 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל בכבוד רב, חברי הוועדה. חברת וועדה חברוועדה אתיבן זאב מר עמר דגן חברת וועדה חברוועדה פרופ' שרית קראוס פרופ' שמואלפלג חבר ומזכיר הוועדה מר ראיןגיטי יו"רהוועדה פרופ' יעקב נגל עמוד 12 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל כתב מינויחבריהוועדה עמוד 13 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל עמוד 14 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל תוכן עניינים עמוד כותרת פרק 18 רקע 18 השקעות בעולם - מחקר, תשתיות ושוק פרטי א' - מבוא, ניתוח 23 הון אנושי וטאלנטים גלובלי והשוואה 25 הפוטנציאל לעומת פערי המוכנות ושתופי הפעולה לישראל 26 נתונים וגישה ל- DATA מדינתי 27 מבט לעתיד - וקריאת השכמה 29 רקע 32 משרדי ממשלה ומועצות 32 גופי תמיכה 32 רגולציה 33 מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר 35 בינה מלאכותית ושוקהתעסוקה 35 שיתופי פעולה וחסמיםמערכתיים ב' - מדינת ישראל 35 פיזור סמכויות וחוסר תיאום ניתוח עומק 35 תשתיות, מאגרים משותפים ונתונים 36 הון אנושי - שימור וטיפוח 36 תרבות חדשנות ושיתופי פעולה 37 דו"חות ועבודות קודמות התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומדע 37 הנתונים 39 תמצית שאר הועדות והיוזמות 40 מהלכי הרשות לחדשנות עמוד 15 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל עמוד כותרת פרק 41 תובנות מסכמות אנרגיה ו- AI , תשתית החישוב של העתיד תלויה 42 בחשמל של ההווה ג' - משאב האנרגיה 42 בינה מלאכותית כצרכן- על של אנרגיה כמאפשר התמודדות העולם עם האתגר והאפשרויות לניצול 42 אסטרטגי ההזדמנות 43 המצב בישראל - סיכון אסטרטגי 44 המלצות למימוש ואסטרטגיה מוצעת 44 רקע מיפוי הבסיס לגיבוש האסטרטגיה הלאומית 44 והמצפן למימושה 46 המלצות מפתח עיקריות להאצת התחום: 47 ביסוס תשתית ההון האנושי באקדמיה הישראלית השקעה נרחבת בתשתיות מחשוב ומידעברמה 49 ד' - המלצות הלאומית (אקדמיה וממשל) הוועדה 50 מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית 51 התארגנות אנרגטית 52 שת"פ תאגידים 52 מודלי מיסוי לעידוד השקעות ב- AI הקמת גוף מטה לאומי במשרד רה"מ וגיבוש 53 תוכנית לאומית רב- שנתית עקרונות מנחים לגוף המוביל ("המטה הלאומי 54 לבינה המלאכותית)" - המלב"מ עמוד 16 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל עמוד כותרת פרק חקיקה ומעמד סטטוטורי של גוף המטה הלאומי 57 לבינה מלאכותית 59 מנגנונים למניעת עודףביורוקרטיה 60 מדידה, שקיפות והבטחת תוצאות אפקטיביות 61 אתיקה ורגולציה 62 תקציב ומשאבים סיכום אסטרטגי למטה ה- AI הלאומי במשרד ראש 65 ה' - האסטרטגיה הממשלה הלאומית ויעדים 65 חזון עיקריים למטה 65 יעדים אסטרטגיים מרכזיים הלאומי לבינה 66 תחומי פעולה קריטיים - למיקוד בשנים הקרובות מלאכותית 69 מדדים מוצעים להצלחה (4 שנים קדימה) 71 רקע ו' - רשימת המפגשים 71 שלב טעינת הידעוהעמקות ותהליך עבודת 71 סיכום הדיונים ועבודת כתיבת הדו"ח הוועדה 72 עיקרי ההצגות החיצוניות עמוד 17 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל 1. מבוא, ניתוח גלובלי והשוואה לישראל 1.1 . רקע בינה מלאכותית ( AI - Artificial Intelligence ) נחשבת כיום לטכנולוגיה משבשת עם פוטנציאל עצום להשפיעכמעטעלכלתחוםבחייהיוםיום- מכלכלהוביטחוןועדחברהוחינוך.המעצמות( כוללכמובןחברות הענק המתפקדות כמעצמות ומעבר,) אבל גם מדינות בינוניות וקטנות, משקיעות משאבים אדירים בפיתוח יכולות אלו, בעוד המדינות ה מתפתחות מנסות לגשר על הפער ולרתום את הכלים החדשים לצרכיהן, אבל נשארותמאחור , מבחינתההובלה העולמית. הוועדה נחשפה לסקירות עומק בנושא והגיעה למסקנה ברורה וחד- משמעית שמדינת ישראל, לא נמצאת כרגעבנקודהה מתאימהבתחוםהבינההמלאכותית ,אבלמעברלכךקיי מת סכנהלהמשךה ידרדרותמהירה של ישראל במעמדה העולמי. מעמד ישראל הי דרדר בשנים האחרונות, וללא פעולות מתאימות ומהירות, שיכללו כמובן השקעת מאמץ רחב תקציבי, ניהולי ואנושי, ישראל ל א תוכל לשפר את מעמדה המידרדר בתחום ואף תחווה התדרדרות נוספת ומהירה. מסקנה זו נובע ת בעיקר מהעדר אסטרטגיה ברורה ומסונכרנת של כלל המאפשרים הלאומיים בעניין והשקעה תקציבית נמוכה מאד ולא רלבנטית, עובדות שלהערכתנו היוו חלק מהקטליזטורים להקמת הוועדה. דו" חות מבקר המדינה וההצגות השונות שהונחו בפני חברי הוועדה הראו ירידה כמעט בכל מדד ( מדדי Tortoise , אוקספורד והחדשנות העולמית) ולטעמנו היו אפילו בגישה מקילה, שלא מציגה את המצב לאשורו. הבעיה אף מתעצמת כאשר חלק מהגורמים האמונים כיום על הנושא, הציגו לוועדה תמונה ורודה ואופטימית. למדינה ישראל יש את המאפשרים הבסיסיים הנדרשים לצורך התארגנות ראויה וקוהרנטית על מנת להתקדם לחמישייה הראשונה של המדינות המובילות בתחום הבינה המלאכותית - לא כאופציה אסטרטגית, אלא כהכרח קיומי - על מנת לשמר את יתרונה הביטחוני, הכלכלי והמדעי, בעולם המשתנה במהירות. בפרק זה נבחן את הגישות והמשאבים המושקעים של המעצמות המובילות לעומת מדינות מתפתחות, תוך התייחסות להון אנושי ( טאלנטים,) תשתיות, גופי השקעה, ניהול נתונים, ותוכניות קיימות ועתידיות בכל קבוצה, בהשוואה למדינתישראל. 1.2 . השקעות בעולם - מחקר, תשתיות ושוק פרטי העולם נמצא במרוץ מואץ להובלה טכנולוגית בבינה מלאכותית, כאשר ארצות הברית וסין עומדות בחזית, כשמאחוריהןהאיחודהאירופיומספרמדינותמערביותנוספות בנוסף,.מדינותערביותעשירותבמפרץהפרסי משקיעות גםהן משאבים רביםבתחום. עמוד 18 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל ארה״ב מובילה שילוב של השקעה ציבורית גדולה) Stargate Science, & (CHIPS והשקעה פרטית עצומה. ההערכותהינן עלהשקעה, בשנת2024 , בהיקפיםשלמעל110 מיליארדדולרמהסגמנטהפרטיועודכ- 300 מיליארדדולר מהסגמנטהממשלתי ובשנת2025 צפויהאףהשקעהגדולהיותר. עיקרההשקעותהןבתחום התשתיות, מחשוב על, חינוך ומחקר. בתחום התשתיות, בארצות הברית, Microsoft ו- OpenAI הקימו יחד ב- 2020 מחשב- על עם 10,000 GPU על גבי Azure - ומאז הערכות מבוססות מדברות על גידול של פי 10 לפחות. כיום"כוחהעיבוד"האמיתישלOpenAI כברעבר מאהאלף GPU ,ויתפתחלמאותאלפיםתוךכשנה- שנתיים. בנוסף, חברות כמו Meta Google, ו- Amazon מפתחות שבבי AI ייעודיים ( כגון TPU של Google ) ורוכשותאלפיGPU לשימושפנימי. חוקCHIPS וה- ScienceAct הקצהמעל280 מיליארדדולרלעידודייצור שבבים ותשתיות AI אמריקאיות. סין ממשיכהלחזקאתההשקעותבתחום כחלקמאסטרטגיית2025"Chinain"Made , כוללהפעלתקרנות Big Fund ואינטגרציה בענף השבבים. הערכות משנת 2024 מדברות על השקעה בהיקף של לפחות 120 מיליארד דולר בתחום. מגבלות הייצוא האמריקאיות מונעות לעתים גישה סינית לשבבים מתקדמים ( כגון H100/H200 ,) לכןסיןמשקיעהבפיתוחשבביםמקומיים, כוללעלידיענקיותכמוBaiduHuawei,Alibaba, . הממשלה הכריזהעל הקמתפלטפורמות מחשוב ענן אזוריותומרכזי- על בפרובינציותשונות. הברית האירופית ממקדת מאמצים באמצעות תכניות InvestAI ו־ GigaFactories , בהיקף של לפחות 200 מיליארדיורווזאתעלמנתלסגוראתהפערבתחוםמולהמדינותהמובילות. בנוסף,קיימות השקעותממוקדות בצרפת בריטניה וגרמניה ( השקעה מצרפית לשנת 2025 בהיקף של 50 מיליארד דולר). אירופה אף מקדמת גישהשלשיתוףביןמדינותדרךפרויקטEuroHPC . מחשב- העלLUMI בפינלנדנחשבלאחדהמהיריםבעולם, ומופעל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת, עם קירור ממי קרח טבעיים. בפורטוגל מוקם Mar do Campus - פרויקט בהיקף 8.5 מיליארדאירו, המתוכנן לצרוךעד 1.2 GW חשמל באמצעות מי ים לקירור ואנרגיה ירוקה בלבד. אנו רואים צמיחה משמעותית לשנת 2025 בהשקעות של הודו ( 11.1 מיליארד דולר) , סינגפור ( 7.3 מ יליארד דולר) ו מדינות נוספות, כגון קוריאה הדרומית ויפן. תוך כדי עבודת הוועדה נחשפנו להיקף ההשקעות הצפוי של סעודיה ואיחוד האמירויות בתחום, על ידי בניית תוכנית אסטרטגית משמעותית בשת"פ בין מדינתי. סעודיה השיקה את תכנית HumAIn , עם השקעה של יותר מ- 100 מיליארד דולר עד 2030 . ואיחוד האמירויות השיקו את הקרנות Stargate , MGX בהיקףשלכ־100 מיליארדדולר למחקריAI ותשתיות, עםקמפוסהגדולמסוגו בעולם, אחריארה"בושת"פ אסטרטגי עם OPENAI ORACLE, NVIDIA, באמצעות ה ישות הממשלתית G42 . בהיבט האנרגטי, סעודיה מפעילה כיום מרכזי נתונים בהספק של 300MW ומתכננת להקים מרכזים בהספק כולל של 2GW . איחוד האמירויותמתכננת חוותAI עם הספק של 1GW , מתוכם200MW כברבביצוע עד 2026 . עמוד 19 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל רוסיה מנהלתמאמץטכנולוגיבצלבידודגיאופוליטי, למרותהסנקציותוהבידודהבינלאומי, רוסיהמנסהלפתח תשתיות AI עצמאיות תוך הישענות על משאבים מקומיים ועל שיתופי פעולה עם סין ואיראן. רוסיה הכריזה עלתוכניתלאומיתלבינהמלאכותיתכברב- 2019 , אךהיישוםבפועלמואטבשלמגבלותטכנולוגיות ומגבלות על ייבוא שבבים. סופר- המחשב המרכזי של רוסיה ChristofariNeo, דורג במקום גבוה בדירוג TOP500, ומספק כ־petaflops 12 שלעיבוד(בהשוואה לעשרות אלפי petaflops בחוותAI מהדור החדש.) פרויקטים נוספים, כגון Zhores Skoltech תורמים עוד כמה petaflops בודדים, אך בשקלול כללי , רוסיהמפעילה כיום תשתית AI שקטנה פי מאות מזו של המובילים העולמיים, וללאחוותבקנה מידה של מאות מגה-ואט. אנורואיםעדויותשאיראן מקדמתמאמץאזורילהפוךלמעצמתAI תשתיתית לפניהמלחמה)(למרותשכרגע לא הצליחה לייצר תשתיות משמעותיות. איראן הכריזה על כוונתה להפוך למעצמת בינה מלאכותית אזורית, כחלק מהאסטרטגיה הלאומית שלה לעקוף מגבלות ולשמר יתרון טכנולוגי. המדינה מקימה חוות שרתים ממשלתיות הנתמכותעלידימשמרותהמהפכהומוסדותמדינתיים, בעיקרלצרכיםביטחוניים- החלממעקב ודיכויאזרחיועדבקרהעלמערכותטיליםוכטב"מים. מאז2021 , איראןפועלתלהקיםמרכזינתוניםעלבסיס אנרגיה גרעינית וסולארית, כחלק מהמעבר לעצמאות אנרגטית בתחום המחשוב. במקביל, היא משתפת פעולה עם סין בהכשרה של מודלים בשפה הפרסית ובפיתוח תשתיות חישוב. ניתן להעריך שאיראן תקדם מאמץמשמעותיבנושאלאחר הפגיעה המשמעותיתבמאמץהגרעיןהצבאי,עלמנתלהאיץיכולתמעצמתית נוספת, מתחת לסף הגירוי. איראן משקיעה בטיפוח יכולות AI דרך מוסדות אקדמיים ופרויקטים ממשלתיים, אך נכון ל־2025 פועלת בקנה מידה מצומצם מאוד. מערכות המחשוב המקומיות מגיעות לעיתים לביצועים של מאות gigaflops בלבד - רמות שמתאימות למחקר בסיסי אך אינן משתוות אפילו לסופר- מחשבים מהעשור הקודם. להלן סיכום תמציתי ולא בהכרח מלא)( של היקף ההשקעות של כל מדינה בשנים האחרונות והצפי לשנים הבאות (לפי מידע גלוי ולא מאומת). חשוב להתייחס לנתונים על מנת לקבל סדר גודל לגבי סך ההשקעות בתחום : הערכת היקף הערכת היקף ההשקעה הערכת היקף ההשקעה ההשקעה בחמש השנתית הנוכחית בחמש השנים האחרונות מדינה הערות השנים הקרובות ( 2024-2025 ) ( 2020-2024 ) ( 2025-2029 ) 110 מיליארד ד' (פרטי) כולל פרויקט Stargate, חוק גדול מ- 600 מיליארד ארצות 300 מיליארד ד' ( כולל 400-450 מיליארד דולר CHIPS, השקעות ענק שלOpenAI דולר הברית ממשל) ו-Microsoft כ- 150 מיליאר ד ד' כולל 120 מיליארד דולר ( מצטבר 150-200 מיליארד צפי להאצה מקומית משמעותית השקעות ממשלה סין מאז 2013 ) דולר עקב מגבלות ייבוא וסקטור פרטי עמוד 20 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל הערכת היקף הערכת היקף ההשקעה הערכת היקף ההשקעה ההשקעה בחמש השנתית הנוכחית בחמש השנים האחרונות מדינה הערות השנים הקרובות ( 2024-2025 ) ( 2020-2024 ) ( 2025-2029 ) 200-250 מיליארד כולל InvestAI ופרויקטי ריבונות האיחוד 20-30 מיליארד דולר 100-120 מיליארד דולר דולר דיגיטלית לאומית האירופי גדול מ- 100 מיליארד יוזמות HumAIn ,חוות חישוב ערב 20-25 מיליארד דולר 50 מיליארד דולר דולר ופרויקטים אזוריים עם G42 הסעודית גדול מ- 40 מיליארד StargateUAE, שותפות עם איחוד 5-7 מיליארד דולר 15 מיליארד דולר דולר OpenAI, Oracle, NVIDIA האמירויות השקעה גוברת בתשתיות 2-3 מיליארד דולר 11 מיליארד דולר 20 מיליארד דולר הודו ובסטרטאפים מיקוד בוויסות, אתיקה ותשתיות 1.5-2 מיליארד דולר 7.3 מיליארד דולר 10-12 מיליארד דולר סינגפור GPU 2 מיליארד דולר השקעות Sberbank ו־ Skoltech קטן ממיליארד דולר 1-1.5 מיליארד דולר רוסיה ( בתרחיש אופטימי) מוגבלות עקב סנקציות 0.5 מיליארד דולר אין גישה לשוק GPU גלובלי; קטן ממאה מ י ליון דולר 0.2 מיליארד דולר איראן לפחות השקעה בעיקר באקדמיה עלפיכלהאמורלעיל,ברור שהמרוץ העולמילבינהמלאכותיתחורגבהרבהמהשוואתיכולותתוכנהאופיתוח מודלים. מדובר בתחרות כוללת על הובלה טכנולוגית ועל עוצמה לאומית - שכוללת השקעות ממשלתיות ישירות, פיתוח תשתיות אנרגיה ומחשוב, שליטה בשרשראות אספקה של שבבים, וגיבוש רגולציה שתשלוט בעתיד הכלכלה, הביטחון והחברה. מדינות מובילות כארה"ב, סין והאיחוד האירופישואפות לבסס עצמאות טכנולוגית מלאה, תוך השקעות של מיליארדים בבניית מרכזי- על, ייצור שבבים ריבוני והקמת מסגרות חוקיות אתיות ומחייבות. מולן, מדינות קטנות אך מובילות טכנולוגית, כמו ישראל, נדרשות להכריע: האם הן מצטרפות לחזית המובילה ככוח עצמאי ומשפיע - או נשענות על התקדמות עולמית ויצירת תלויות ושותפויות. הבטחת העתיד הטכנולוגי של ישראל בתחום מוביל זה, שישפיע כמעט על כל תחום אחר, מחייבת השקעות חירום גדולות בתשתית חישוב, ביצירת רגולציה מתקדמת ומאפשרת ובבניית תוכניות הכשרה ושימור הון אנושי -כדישנוכללעמודבחזיתהמאבק, לאכצופיםמהצדאלאכמעצמהעםעוצמה. ההשקעותהפרטיותבתחום תוכלנה לנצל היטב את האקו- סיסטם המדינתי על מנת לקדם את ההייטק בתחום. ה אקו- סיסטם נשען על יכולות מחקר, תשתיותHPC ואנרגיה, ורגולציה תומכת ומאפשרת. עמוד 21 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל להלן פילוח השקעות קרנות וגופים פרטיים בתחום ה- AI במדינות השונות: טבלת השוואת השקעות VC לפי מדינות בפילוח שנים ואינדקס טאלנטים ומובילות עולמית איור היקף השקעות במיליוני דולרים מצד קרנות הון סיכון לפי מדינה לפי שנים בגידול אקספוננציאלי לצדמימוןממשלתי, במעצמותפועליםגם מנועיצמיחהמשלימיםשלאקו- סיסטם הנובעמ השקעותפרטיות. כפי שניתן לראות, ההשקעות הפרטיות מהוות מנוף קריטי להובלת חדשנות בבינה מלאכותית. לצד קרנות הון-סיכון, חברות ענק משקיעות סכומי עתק במחקר יישומי, רכישת חברות הזנק ושחרור כלי קוד פתוח, ( דוגמתמודלי שפה גדולים (LLMs שמזינים מחדש את הקהילה המחקרית ומייצרים אפקט הכשרה מואץ. עמוד 22 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל בישראל,היקף ההשקעותב- AI מהווהכ- 20-25% מסךההשקעותבהיי-טק, אךיחדעםזאת, מרביתהתקציב מתרכז בפיתוח יישומים מסחריים ולא בפיתוח תשתיות ויצירת יכולות AI Core . חממות טכנולוגיות וקרנות הון- סיכון ישראליות נחשבות מתקדמות יחסית ומושכות מימון זר, אך תעשיית ההיי- טק המקומית נשענת בעיקרעלחברותבין-לאומיותהפועלותכאןדרךמרכזיפיתוח,ו חוותהדעתשלהוועדההיאשרשותהחדשנות לא מספקת אתהמענה הדרוש לנושא זה. בשנים האחרונות ניכרתהתחזקותשל קרנותייעודיותויוזמות של רשות החדשנות,אךהתמיכה הממשלתיתבמחקרה עמוקובבנייתאקו- סיסטםתומך עדייןקטנה מאדיחסית למדינות אחרות ולא מייצרות אימפקט משמעותי, מה שעשוי לגרום לירידה באטרקטיביות של ההשקעות בארץ מצד קרנות ומשקיעים מוסדיים. נציגי חברות ההזנק שהופיעו בפני הוועדה העידו שמענקי רשות החדשנותותהליך העבודה מולםלא תואם לצרכיםוהתפוקה מול התשומה אינה כדאית מבחינתם. השקעות המדינה לצד השקעות מצד גופים פרטיים יהוו קטליזטור כלכלי משמעותי בראייה לאומית, ויהיו חלק מרכזי בהרחבת תפיסת ה- Startup Nation ל- AI Nation . שילוב נכון בין ממשלה פעילה, מכוונת ומשקיעה, הון פרטי משמעותי וגופי חדשנות מותאמים לתהליכים הואמפתחלמיצויהפוטנציאלבתחוםהAI .עלמנתליצוריתרו ן יחסי,ישראלחייבתלהעמיק ולהרחיבמאד את ההשקעות בתחום בכל הפרמטרים החיוניים (מו"פ מתקדם, תשתיות מחשוב ואנרגיה, הכשרה וחינוך ומחקר אקדמי,) תוךשינוי מנגנוני הצמיחה והתאמתם לכיווני השוק. במקביל, חשוב לבנות מהלך הוליסטי לחיבורענקיותהטכנולוגיה, באופןעמוקוללאבירוקרטיהורגולציהמעכבת, לתהליכימחקרבאקדמיה, לצד יזמות עסקית והטבות מס; נדרש לבנות מהלך שיהווה רצף המזין את שכבות ה- Core AI ואת היישומים המסחריים גם יחד. 1.3 . הון אנושי וטאלנטים אחד הגורמים הקריטיים ביותר במרוץ הבינלאומי לבינה מלאכותית הוא היכולת לבנות אקוסיסטם להשקעה וגידול הון אנושי בתחום - בדגש על: חינוך, איכות, כמות, ושימור של מדענים, מפתחים וחוקריםבתחום. ארצות הברית מחזיקה ביתרון מובהק: כ- 60% מהמוסדות האקדמיים המובילים בעולם ב- AI ממוקמים בה, והיאמושכתאליהאתמיטבהמוחותמכלקצוותהעולם.רביםמהחוקריםהבכיריםב- AI הםמהגרים- בעיקר מסין, הודו , מדינות קטנות במזרח וישראל - שבחרו ללמוד, לחקור ולעבודבארה״ב. לפי Index AI Stanford 2024 , ארה"ב גם הייתה המדינה המרכזית בפרסום מאמרים בוועידות החשובות ביותר, והיא שומרת על דומיננטיותבאקו- סיסטם החדשנות. סין, מנגד, מתקדמתבמהירות וסוגרתפערים,בצורהשמדאיגהאתארה"ב,בזכותהשקעהמסיביתבהכשרת כישרונות מקומיים. נכון לשנת 2022 , 47% מהחוקרים המובילים בעולם קיבלו את הכשרתם הראשונית בסין, לעומת 29% בלבד שלוש שנים קודם לכן. במקביל, הממשלה מפעילה תוכניות אגרסיביות להשבת עמוד 23 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל חוקרים שיצאו לחו"ל - באמצעות תמריצים כלכליים, מעבדות מתקדמות, והצעות לקידום מהיר, התוצאה: בכנס המוביל- CVPR 2025 , מעל 50% מהמחברים היו ממוסדות סיניים. קנדה הצליחה לבנות לעצמה מעמד בינלאומי בזכות חוקרים כ- Joshua Bengio ומוסדות כמו Mila במונטריאול, עם מימון ציבורי ותמיכה ממשלתית עקבית. בריטניה בולטת אף היא עם מוסדות מחקר כגון Turing Institute וחדשנות של חברות כמו DeepMind של Google . דרום קוריאה ויפן מובילות באוטומציה ורובוטיקה מבוססת AI , תוך השקעה מאסיביתבהכשרה טכנולוגיתלאומית. ערב הסעודית והשכנות במפרץ עושות מהלך אסטרטגי - לא רק בבניית תשתיות ענק ו־VC ממשלתי, אלא גםבעידודכישרונותמקומייםוהכשרותעתיד. החברההממשלתית HUMAIN , שהוקמהבמאי 2025 ומגובה עלידיקרן PIF ,משקיעהעשרותמיליארדידולריםבתשתיות,יזמותושותפויותעםענקיותכמו Nvidia,AMD, Qualcomm ו- Amazon כולל תוכנית ענק של 5 מיליארד דולר ו־18,000 GPU ־ים - תוך דגש על קורסי “up-skilling” לפיתוח יכולות AI ברמה גבוהה בקרב אזרחים. בנוסף פועלת פלטפורמה לאומית חכמה שכוללתהתאמתמסלולילמידהמותאמיםאישית,כדילצמצםפערביןההיצעלביקושולחזקאתההוןהאנושי בתחום. במקביל, איחוד האמירויות מובילה קו חינוכי עמוק, שמתחיל כבר מגיל 4 בבתי ספר ממלכתיים וממשיך באוניברסיטת מחקר ייעודיות כגון Intelligence Artificial of University Zayed Bin Mohamed (MBZUAI) ובמרכזיםאקדמייםכמוUniversityKhalifa , השקעותהללומגיעותכחלקמאסטרטגית2031AI שמכריזה על מחויבות לפיתוח כישורים טכנולוגיים, הבנה אתית וחשיבה ביקורתית בקרב כלל האוכלוסייה. בנוסף, הממשל ופירמות השקעה כגון MGX ו- G42 הקימו גישות גלובליות למרכזי AI , התקשרו עם שותפים כמו Microsoft והקימו קרנות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים - כל זאת כדי למשוך, לפתח ולשמר כישרונותAI בביתובמערב. רוסיה, לעומת זאת, חווה קשיים משמעותיים בשימור וטיפוח הון אנושי בתחום. בשל הסנקציות, העדר תשתיות ואקו- סיסטם מאפשר, קיימת הגירה של חוקרים וטכנולוגים, תוך סגירות גוברת בשיתוף פעולה בינלאומי, ו רוסיה מאבדת בהדרגה את יכולת התחרות שלה באקדמיה ובחדשנות. מוסדות מובילים כמו Sberbank AI Lab מנסים לשמר מומחיות מקומית, אך ללא נגישות לטכנולוגיות מתקדמות ולתשתיות מתאימות ו/או שיתופי פעולה עם המערב - היכולות נותרות מוגבלות ואףמ ידרדרות. איראן מפתחת אסטרטגיה עצמאית, אך הידע מרוכז לרוב בידיים ביטחוניות. אוניברסיטאות כמו Sharif University מכשירות מהנדסים חזקים, אך ההגבלות הפוליטיות ומחסור ב תשתיות ובחיבורים גלובליים פוגעים בפוטנציאל. איראן משתפת פעולה עם סין לצורך הכשרה, תרגום מודלים לפרסית, והקמת מסגרות מחקר מקומיות - אך מתקשה להחזיק חוקריםצעיריםשלא בוחריםלהגר. עמוד 24 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל בישראל, ההון האנושי בתחום הבינה המלאכותית נחשב איכותי מאד ומוביל, אך הוא מוגבל מאד בהיקפו. בישראל פועלים כיום באוניברסיטאות רק כ- 120 חוקרים ברמת AI Core , כלומר, כאלה העוסקים בפיתוח מודלים אלגוריתמיים, תשתיות למידה עמוקה ובינה מלאכותית כללית. התעשייה המקומית מתמקדת ב עיקר ב שכבות היישום - סייבר, פינטק, רכב חכם ובריאות דיגיטלית, ופחותבפיתוח תשתיותהליבה. האקדמיה הישראלית מייצרת מדי שנה כמה מאות בוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב, הנדסה ומדעי הנתונים. יחד עם זאת, הסקרים מצביעים על כך שכ- 30-35% מבוגרי התארים המתקדמים בתחומי STEM עוזבים את ישראל בתוך חמש שנים מסיום הלימודים, לרוב לטובת משרות מחקר ופיתוח בחו"ל. פער זה בין הכשרת כוח אדם איכותי לבין היכולת לשמרו מקשה על בניית שכבת AI Core רחבה, שמתבססת על גידול מחקרי עמוק באקדמיה. לצד זאת, אנו רואים יוזמות בודדות ופרטיות המנסות לאתגר ולייצר Models Foundation , יכולת הדורשת חוקרי AI Core , הנמצאים במחסור. האתגר המרכזי בשנים הקרובות יהיה להרחיב ולשמר את מאגר המומחיות המקומי, להגדיל את היקף ות כניות ההכשרה והמחקר, לשכנע כישרונות להישאר בישראל ואף להחזיר חוקרים לארץ ובכך לתרום לפיתוח תשתיות הבינה המלאכותית. לצורך כך נדרש לבנות תכניות לאומיותולהשקיע בתשתיות תומכות ומאפשרות. שלא במפתיע, אך ב- AI יותר מבעבר, ההון האנושי הפך לגורם האסטרטגי מס' 1 בקביעת מיקומה של מדינה במפת ה- AI העולמית. מדינות המצליחות לבנות מסלולי הכשרה מגוונים, לשמר טאלנטים איכותיים, ולמשוך כישרונות מבחוץ הן אלו שיובילו את הדור הבא של החדשנות הדיגיטלית. עבור מדינות קטנות כמו ישראל, שבהן קיימים חוקרים איכותיים אך פוטנציאל כוח האדם מוגבל, האתגר כפול - אך גם ההזדמנות גדולה. על ידי חיזוק ההכשרה, הרחבת יכולות המחקר ובניית התשתיות הנדרשות מחשוב ואנרגיה)( לצד שימורהכישרונות, ניתן יהיהלשמור על היתרוןהיחס ישלישראלולהוביל גםבפיתוחחלקמ שכבות הליבה של AI CORE . 1.4 . הפוטנציאל לעומת פערי המוכנות ושתופי ה פעולה עבור מדינותמתפתחות, הבינה המלאכותיתמציגההזדמנותלהאיץ צמיחהולקפוץ מדרגותבפיתוח הכלכלי. מדדיםעולמייםמלמדיםעלפערמובנה: בממוצע, מוכנותןשלמדינותבעלותהכנסהגבוההלהטמעתAI היא יותר מ- 45% מעל זו של כלכלותמתפתחות. מדדמוכנותהממשלותל- GovernmentAI Readiness Index מציב את הציון הממוצע של מדינות מפותחות על 0.68 , לעומת 0.46 בכלכלות מתפתחות ו- 0.32 בלבד במדינותעניות. פערזהמשקףמחסורבתשתיותדיגיטליות, בהוןאנושימיומןובמוסדותרגולטורייםמתאימים במדינות מתפתחות. יחד עם זאת, ניתוח מעמיק מגלה כי בכל רמות ההכנסה, החולשה המשותפת הבולטת היא דווקא בתחום המגזר הטכנולוגי - ציון נמוך ומתכנס שמעיד שגם מדינות עניות יכולות לסגור פערים טכנולוגיים מסוימים אם ישקיעו באופן ממוקד. בפרט, שיפור בממשל ובמדיניות (ה-" Government pillar " ) עמוד 25 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל נושאתשואהגבוהה: מדינותעניותשהחלולאמץאסטרטגיותAI לאומיותולשפרתיאוםרגולטורירשמועליה משמעותית בניקוד המוכנות שלהן. המשמעות היא שע"י צעדי מדיניות ממוקדים ותכנון אסטרטגי, מדינות מתפתחותיכולותלהשיג"קפיצתדרך"ולהפיקתועלתמכליAI בתחומיםכמוחקלאות, בריאותוחינוך, גםבלי תקציבי הענק של המעצמות. מומחי פיתוח בינלאומיים אף ממליצים למדינות אלו למקד את המשאבים המוגבלים שבידיהן בענפים או פרויקטים בעלי השפעה גבוהה, באופן שההצלחות יהוו מודל ויחלחלו לשאר המשק.גישהזו, שלמיקודסלקטיבי,עשויהלהבטיחשההשקעהב- AI תשרתאתכללהחברהותמנעהעצמת פעריםפנימיים. בעולם שבו משאבי חישוב, כוח אדם מומחה ותשתיות אנרגיה מרוכזים בידי מעצמות, מדינות רבות - בעיקר באפריקה, אמריקה הלטינית, דרום- מזרח אסיה ואפילו מזרח אירופה - נדרשות למסלולים עוקפים כדי להשתלב במהפכת ה- AI . עבורן, שיתופי פעולה אזוריים ובין-לאומיים אינם רק פתרון - אלא תנאי בסיסי והכרחי להתקדמות. גישה חכמה לבריתות אסטרטגיות, פלטפורמות פתוחות והסכמי ידע יכולה להעצים את כוחה של מדינה קטנה ולהפוך אותה לחלק מאקו- סיסטם אזורי. הזדמנויות לשת״פ בין- מדינתי, יכולות לבוא לידי ביטוי על ידי שימוש בתשתיות ענן משותפות או פתוחות, קונסורציומים אזוריים למחקר משותף, שיתופי פעולה דו- לאומיים (כגון הודו- ישראל, מרוקו-איחוד אירופי,) קמפוסים בין-מדינתיים להכשרה, הסכמי נגישות לנתונים ציבוריים בין מדינות תוך שמירה על פרטיות וזהות תרבותית.שיתופיפעולהבין- מדינתייםועםהענקיותבתחוםהם מכפילכוחאמיתילמדינותשאינןמעצמות. בשילוב נבון של השקעה עצמית עם בריתות נבונות - ניתן לבנות אקו- סיסטם AI מקומי, ריבוני, ואתי, גם בתנאיםמוגבלים. 1.5 . נתונים וגישה ל- DATA מדינתי בעידן הבינה המלאכותית, גישה לנתונים - ובמיוחד שליטה ריבונית בהם - הפכה למשאב אסטרטגי קריטי ולכליבעלחשיבותעליונה. מדינותבעלות שליטהו גישהישירהלמקורותמידעגדולים,מגווניםומתעדכנים, ובעיקר ייחודיים, נהנות מיתרון מהותי באימון מודלים מדויקים וחדשניים. מדובר לא רק בכמות ובאיכות המידע, אלא גם במידת השליטהשל המדינה עליו - דרך רגולציה, ריכוזיות טכנולוגית או שליטהממשלתית במקורות האיסוף. סין מהווה את הדוגמה המובהקת לכך: היא שולטת ישירות ברוב מאגרי המידע הלאומיים, כולל תנועת אזרחים, בריאות, תעסוקה, צריכה דיגיטלית, ורשתות חברתיות מקומיות כמו WeChat ו- Douyin . מערכות המעקב הדיגיטלי הממשלתיות מאפשרות זרימת נתונים מתמדת לגופי מחקר ממשלתיים, מה שמאפשר לסין לאמן מודלים לאומיים בהיקפים עצומים - הן לשימושים אזרחיים והן לביטחוניים. הנתונים נחשבים ל"רכוש מדינה", והמגזר הפרטי מחויב להעבירםלגופי המדינה לפי דרישה. עמוד 26 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל יש לציין שקיימת אפשרות לשאיבת מידע פאסיבי ביודעין על ידי גופים, ובכך לאפשר הגדלת מאגר המידע לשימושיםשונים, ויש לתתעל כך את הדעתבהיבטי הגנת הפרטיותוסיכוני סייבר. ארצות הברית, לעומת זאת, נשענת בעיקר על שליטה עקיפה דרך תאגידים פרטיים, כמו: Meta, Google Amazon , ו- Microsoft , אשר צברו ועדיין צוברים מדי יום,, כמויות מידע עצומות על מיליארדי משתמשים בעולם. המדינה עצמה אינה שולטת ישירות בנתונים, אך נהנית מהשפעה רגולטורית ומהשותפות בין גופי ביטחון למגזר הפרטי. ב- 2022 הושק ה־Rights of Bill AI שנועד להתוות גבולות אתיים, אך החקיקה הפדרליתעדיין מוגבלת, ומדיניות השליטה והשימוש בנתוניםמתגבשתבעיקר ברמתהמדינות והחברות. האיחוד האירופי נוקט בגישה הפוכה - דגש על הגבלת השימוש בנתונים ושמירה על פרטיות. תחת תקנות ה־GDPR , חברות מחויבות להגביל איסוף נתונים, לאפשר מחיקה ולהבטיח שקיפות. עם זאת, האירופים מנסים לאזן זאת עם יוזמות כמו Spaces Data European - תשתיות מידע משותפות על בסיס וולונטרי בין מגזרים, תוך שמירה על סטנדרטים מחמירים. רוסיה ואיראן מיישמות גישה סינית- למחצה - שליטה ממשלתית הדוקה על נתונים דיגיטליים, במיוחד בתחומי ביטחון, חינוך ובריאות. ברוסיה, פלטפורמות כמו VK ומנוע החיפוש Yandex כפופים לרגולציה מחמירה ושותפות עם המדינה. באיראן, גישה לנתונים משמשת בראש ובראשונה לצרכים ביטחוניים ולשליטה פנימית, עם מגבלות חריפותעל שיתוף נתוניםעם גורמיםזרים. לסיכום, הגישה של מדינה לנתוניה , והשליטה עליהם כמשאב ריבוני, מגויס, מוגבל או פתוח - משפיעה מאד על מיקומה בזירת ה- AI העולמית. מדינות ללא ריבונות או נגישות מספקת למידע איכותי, עדכני ורחב - יתקשו להתחרותבמודליםשל מעצמות- על. קיימת גם גישה מרחיבה של הנגשת מידע ממשלתי לצורכי מחקר והאצת פיתוח מודלים ואפליקציות לצורך קידוםהאקו- סיסטםהציבוריוהפרטי. מדינותאשרישכילולהתנהלבגישההזויהיואבןשואבתלחברותולגידול מאסיבי בתחום. לטובת כך נדרשת מוכנותוהערכותלאומיתלאיסוף DATA מתו יג, ומסודר לטובת Ready AI Process ולחקיקהשתאפשר גישה לנתונים ישראל, אם תפעל בזמן ובאופן נכון, יכולה להיות בין החלוצות בתחום הזה, ואף להוביל חקיקה ורגולציה תומכת, ולהוות מקור משיכה אמיתי למפתחים וחוקרים על הרצף האקדמי וההייטק. 1.6 . מבט לעתיד - וקריאת השכמה המעצמותמתייחסותלבינהמלאכותיתכאלמרוץאסטרטגי. ארה"בהכריזהעליוזמתAI לאומיתרב- שנתית המשלבתמאמצימחקר, חינוךורגולציהבכלהמשרדים, כשדגשמיוחדמושםבשניםהאחרונות באופןטבעי,, עלתחוםה- AI הגנרטיביועלביטחוןשרשראותהאספקהוהיצוא( כגוןרגולצייתיצואשבביםמתקדמיםלסין). עמוד 27 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל סין הציבה ב- "תכנית הבינה המלאכותית הדור הבא" יעד להיות המובילה העולמית עד 2030 , והיא משלבת AI בכל תחומי הכלכלה והצבא, עם דגש על ייצור שבביםעצמאי וצמצום תלותבטכנולוגיותזרות. האיחוד האירופי צועד לקראת איזון בין חדשנות לאחריות - בשנת 2025 צפויה רגולציית ה- AI Act להיכנס לתוקף, מה שיהפוך את אירופה למובילה בתחום הרגולציה על AI , בתקווה שלא לפגוע בדינמיות החדשנית. מדינותכמויפן,דרוםקוריאה, קנדהוישראלעצמהפועלותלתרגםאתיתרונותיהןהייחודייםלתוכניותלאומיות שיציבו אותן בעמדת השפעה בעידן ה- AI . ישראל לא משתתפת עדיין לצערנו במרוץ האסטרטגי בנושא זה. יתירה מכך היא נמצאת בתהליך ירידה מתמש ך במובהקות הנ יכסית שלה בתחום ה בינה המלאכותית. ללא השקעה ממשלתית מאסיבית, ארוכת טווח, וקוהרנטית במאמצים לא נ היה בין המובילים בתחום טכנולוגי מתפתח זה. ישראל נשענת כיום על כתפי ענקים ועל השקעות עבר בתחום הטכנולוגיה וההיי טק בעשורים הקודמים, אולם כיום הכיוון המרכזי בתחום הטכנולוגי הינו בינה מלאכותית, ולכן ישראל נדרשת לאחוז כיוון זה באופן אסטרטגי ולחזקו באופן משמעותי על מנת להבטיח את עתיד מדינת ישראל בראי החוסן הלאומי הכלכלי, ה טכנולוגי והבטחוני. הוועדה מזההצורךדחוףבהחלטותממשלתיותברורותואמיצות, מנהיגותממוקדתומימושחוצה-מערכות. גילינו לצערנו פער עצום בין תפיסת המציאות של חלק גדול מהגורמים השונים המטפלים כיום בתחום מטעם המדינה לבין המצב בפועל. יתרה מכך, מצאנו פער עצום בין השקעות המדינה בתחום לבין ההיקף הנדרש באופן מידי , ובמיוחד בצורך בניהול מרכזי וקוהרנטי. הסקירה העולמית ממחישה את גודל ההזדמנות והאיום שבעידן ה- AI . עבור ישראל, מדינה עם יתרונות מובהקים באקו- סיסטם ה טכנולוגי וביזמות ההייטק, אך עם מגבלות תקציביות , תשתיתיות ובירוקרטיות, אין עוד מקום לדחייה. נדרשת החלטה ממשלתית ברורה שתוביל למהלך משנה תפיסה להשקעות ולניהול התחום. הצעד הקריטי והראשון הוא הקמהמידית של גוף מטה ממשלתי ייעודי לבינה מלאכותית, רזה"" , יעיל ומוכוון משימה שיעבוד באופן עצמאי, יתאם את משרדי הממשלה, יוביל את קביעת סדרי העדיפויות הלאומיים, יעמיק שיתופי פעולה עם התעשייה, האקדמיה והעולם, וישמש הכוונה ל זרוע ות הביצוע ה לאומי ות לתיאום רגולציה, השקעות, חדשנות ואתיקה. ללא גוף כזה, המצויד בתוכנית פעולה ותקציב מתאים, ישראל תתקשה לממש את פוטנציאל ה- AI הטמון בה ותישאר מאחור מול מדינות שמקדמות מדיניות ריכוזית ואפקטיבית. המטה יגבש את אסטרטגיית ה- AI הלאומית ויהווה את עוגן המימוש שלה, יאפשר גיבוש מסגרות פעולה מעשיות בתחומי תשתיות נתונים, רגולציה מותאמת, חינוך והכשרת כוח אדם, שימושים אזרחיים ותיאום מול הגופים ה ביטחוניים להזנה הדדית, ויוביל את שילוב אפליקציות ה- AI בשירות הציבורי. הפרקים הבאים יעסקו בניתוח מעמיק יותר של המצב הקיים בישראל ובגיבוש עקרונות הפעולה הנדרש ים על מנת שנוכל כמדינה ל היות חלק מהמובילים העולמיים ב תחום באופן בר קיימא, אחראי ומשפיע. עמוד 28 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל 2. מדינת ישראל - ניתוח עומק 2.1 . רקע ישראלמוכרתכמדינת" Startup Nation " המעודדת חדשנותטכנולוגית. תחוםה- AI צומחבארץוקייםאקו- סיסטם מרשים של חברות, מחקרים וי וזמות אשר נשען בעיקר על החלטות עבר. בהיעדר מדיניות לאומית מכוונת, העשייה מפוזרת בין מספר גופים ללא סנכרון וראייה כוללת , על מנת להוביל אימפקט לאומי ראוי עם רצף מאפשרשל תשתיות, מחקר, ובניית יכולות בראייה כוללת. האקו- סיסטם העיקרי לצמיחה ול האצ ה של מדינת ישראל בתחום נשע ן על ארבעה צירים מרכזיים, והנחת אדנים מאפשרים קריטיים שהם: ו מסלולי תשתיות הכשרת עיבוד GPU וצמיחת כ" א ואנרגיה לאומיים מרחב מחקר מאפשר אקדמי עמוק להייטק (CoreAI) מאפשרים לאומיים תוכניות AIReady רגולציה לאומי לאומיות - מערכת DATA מוביל לאומי במגזר ואתיקה מונגש מושכים הבטחון הציבורי מדינתיים מנדט הוועדה קרא להקמת גוף מטה לאומי במשרד ראשהממשלה. עמוד 29 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל לצורך כך בחנו לעומק את הגופים העוסקים כיוםבתחום, והגענו לתובנותהמרכזיות הבאות: קטגוריה גופים מרכזיים תפקיד ותחומי אחריות בתחום ה- AI 1. משרד החדשנות: מקדם מחקר ופיתוח אזרחי, תומך בהקמת מרכזי מו"פ אקדמיים ל- AI ומדע הנתונים 2. משרד הביטחון וצה”ל: השקעות ב- AI לצרכים צבאיים 1. משרד החדשנות, המדע ממשל (מודיעין, מערכות אוטונומיות ורובוטיקה ועוד) והטכנולוגיה 3. המועצה לכלכלה: בוחנת היבטי מדיניות כלכלית של ומדיניות 2. משרד הביטחון וצה”ל טכנולוגיות מפציעות - כולל תרומת AI למשק. 3. המועצה הלאומית לכלכלה 4. מטה ישראל דיגיטלית: אחראי על טרנספורמציה דיגיטלית 4. מטה ישראל דיגיטלית במגזר הציבורי; החל לקדם שילובי AI בשירותי ממשל, וגיבש טיוטת אסטרטגיית AI במגזר הציבורי (2023) שטרם אושרה רשמית. 1. רשות החדשנות: זרוע ביצוע מרכזית למימון מו"פ וטיפוח חדשנות. זיהתה את תחום ה- AI כיעד לאומי, מציעה מסלולי תמיכה לסטארט-אפים, מענקי מחקר יישומי, חממות ומאיצי חדשנות ב- AI . עם זאת, ללא אסטרטגיה לאומית כוללת, 1. רשות החדשנות פעילותה בתחום חסרה לצד מנגנון מתכלל וממוקד. 2. הרשות להגנת הפרטיות: מפקחת על חוקי הגנת מידע אישי; 2. הרשות להגנת הפרטיות תמיכה ורגולציה רגולציית הפרטיות מיושנת ואינה תואמת לעידן ה- Big Data , מה שיוצר חסמי שיתוף מידע. כל משרד מנהל מאגרי מידע בנפרד, ללא תקנים אחידים - מקשה על חוקרים וחברות לקבל דאטה בהיקף ואיכות נדרשים לפיתוח אלגוריתמים. מצב זה מדגיש צורך במדיניות נתונים לאומית או ברגולטור-על לנתונים (הומלץ בעבר, על ידי ועדת תלם) 1. אוניברסיטאות: ישראל הייתה חלוצה במחקרי AI (אלגוריתמי למידה חישובית קיימים כבר משנות ה 90 ) ה מוסדות ה מובילים הקימו מרכזי מחקר ייעודיים ל- AI , אך מספר הבוגרים במקצועות AI ומדע הנתונים קטן מהביקוש. אין בארץ תכנית תואר ייעודית ב- AI , וקיים מחסו ר חריף בסגל אקדמי להכשיר סטודנטים בהיקף הנדרש. יש רק כ- 120 חוקרי AI בליבת התחום בכל האוניברסיטאות לשם ה השוואה קיי מים 70 1. אוניברסיטאות ומכוני מחקר חוקרים בברקלי ב לבד. כתוצאה מכך, נוצר צוואר בקבוק בכוח אקדמיה 2. ות"ת/ מל" ג אדם מתקדם. וקיימת ירידה מתמשכת באיכות האקדמית לאור והכשרה 3. משרד החינוך ה היצע הנמוך. 2. ות"ת/ מל"ג: בשנים האחרונות השקיעו בהקמת מרכזי מצוינות באקדמיה ב- AI ובמדעי הנתונים, במתן מענקי מחקר ובפיתוח תוכניות לימוד לתארים מתקדמים במגבלות המשאבים הדלים, בדגש על תשתיות ה מחשוב. ה מהלכים מבורכים אך קצב ההכשרה איטי ביחס לצרכים. 3. משארד החינוך: משרד החינוך מפעיל תוכניות הכשרה ואוריינות ובנה אסטרטגיה נכונה לתהליך הצפוי. עמוד 30 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל קטגוריה גופים מרכזיים תפקיד ותחומי אחריות בתחום ה- AI 1. יוזמות ציבוריות: יוזמות אלו החלו לרתום AI לשיפור שירותים בדגש עלהמערך הציבורי. משרדי ממשלה מפעילים צ'טבוטים מבוססי שפה למתן מידעושירות לאזרח; ערים מובילות התקינו פתרונות " עיר חכמה" עם AI לניהול תנועה, תאורה ופסולת; משרד התחבורה בוחן מערכות בקרת תנועה חכמות; משרד החינוך בשיתוף עמותות מפתח כלים ללמידה מותאמת אישית באמצעות אלגוריתמים. פרויקטים אלה עדיין נקודתיים, אך הם ממחישים את הפוטנציאל לשיפור שירותים ציבוריים באמצעות AI . המאמצים הנקודתיים אלו ה ינם מו עטים ביח ס לפוטנציאל , ודרוש ה הובלה אסטרטגית. הפוטנציאל בתחום זה הינו עצום 1. משרדי ממשלה ורשויות וקיים מגוון אפליקציות ושיפורי שירותים שניתן להנגיש מגזר ציבורי מקומיות לאזרח על ידי פתרון רגולטורי להנגשת המידע. וחברתי 2. המגזר השלישי - עמותות ושותפויות: ארגוני חברה אזרחית 2. המגזר השלישי מקדמים שימושי AI לתועלת חברתית - בפרוי י קטי חינוך, רווחה ובריאות. מודל קונסורציום הוצע כדרך למנף שיתוף פעולה: הקמת צוותי משימה רב-מגזריים סביב אתגרים לאומיי ם (צמצום תאונות דרכים, שיפור ההוראה המדעית, בהשתתפות חוקרים, סטארט-אפים ומשרדים רלוונטיים במימון ייעודי ועוד.) עלו הצעות להתנעת תוכניות לאומיות בתחום בדגש על עולם התחבורה, ה בטיחות ובטחון ערים וכיו"ב. מודלים דומים בעבר הוכוחי ששילוב כוחות כזה מייצר פתרונות חדשניים; באקו- ס יסטם הישראלי הצפוף שיתוף פעולה דומה יכול להיות גורם מכפיל כוח. 1. ההי י טק וחברות הזנק: סצנת ה חדשנות בתחום גבוהה אבל בעיקר בשכבות האפליקצי ות - מאות חברות הזנק ישראליות מפתחות טכנולוגיות בנושא אך יש מעט חברות שמתעסקות בליבת AI באופן משמעותי ויש לחזקם. המשקיעים המקומיים והזרים מזרי מים הון לא מבוטל לתחום, וישראל עדיין מהווה מקור משיכה משמעותי בקנה מידה עולמי בהשקעות AI ביחס לגודל המדינה אך זהו לא פרמטר שמייצר מובילות בתחום. ה אתגר 1. סקטור ההייטק ו חברות ההזנק ה מרכזי: מעבר מפיתוח חדשנות ליישום רחב במשק המקומי. שילוב טכנולוגיות AI בתעשייה המסורתית, במגזר הציבורי 2. מרכזי פיתוח של חברות וברשויות עדיין איטי, בשל בירוקרטיה, רגולציה מיושנת ומחסור תעשייה גלובליות Google, Intel, בדאטה ציבורי פתוח (היו ניסיונות בעבר ונדרש להאיצן וחדשנות Mobileye, NVIDIA, ולהרבותן). Microsoft, Amazon, Meta 2. חברות טכנולוגיה גלובליות: מרבית תאגידי הטק הגדולים ועוד. מפעילים מרכזי מו"פ בישראל, רבים ממוקדי AI . מרכזים אלו מאפשרים ל מהנדסים ישראלים בחזית הידעומזינים את תעשיית החדשנות, אבל במקביל מתחרים עם הסטארט-אפים ה מקומיים ועם התעשייה על הטאלנטים. חלק מהחברות משתפות פעולה עם האקדמיה (מענקי מחקר משותפים, אתגרי דאטה לסטודנטים,) וכדאי להרחיב שיתופי פעולה כאלה לטובת שני הצדדים. כמו כן דרך תאגידים אלו קיימת בריחת מוחות שכן התאגידים אלו עובדים בצורה גלובאלית ולא לוקאלית. עמוד 31 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל 2.2 . משרדי ממשלה ומועצות כיום אין רשות ממשלתית אחת המופקדת על תחום הבינה המלאכותית בישראל בראייה לאומית, והנושא מטופלב כמהמשרדים. נושאזהנדוןכבר בעברוהוצףבדו"ח2020 שלפרופ'איציקבןישראלופרופ'אביתר מתניה. פעילות משרד הביטחון וצה"ל אינה נכללת בעבודה ז ו, כפי שנכתב במנדט הוועדה. מערכים אלו משקיעים רבותב- AI לצרכיםצבאיים, בעיקרדרךיחידותכמומפא"ת(המנהללפיתוחאמצעילחימה) ויחידותטכנולוגיות שלאמ"ן,חילהאוויר,חילהים ואגף ה תקשוב. מפא"תהקימה לאחרונהמנהלתרובוטיקהו- AI ייעודיתאשר מקדמת מימוש אפליקציות קצה בדגש על מערכים אוטונומיים, ואגף התקשוב מקים חטיבת DATA ו- AI . קיימתסינרגיה והפריה הדדיתביןהפעולותבצה"ללביןהפעולותבאקדמיה וישלחזקאתהקשרהרציףוליצור הסללה של תהליכי הכשרה עמוקים בשיתוף פעולה בין משרד החינוך והאקדמיה לבין מערכת הביטחון וצה"ל, בדגש על מסל ולי עתודה ייעודיים ותוכניות מצו ינות. חלק גדול מבוגרי התוכניות הללו יגיעו בסופו שלדברלהשבחתהמשקהישראלי,לאודווקאהבטחוני ,לאחרהשלמתשרותם,והםמהוויםנקודתפתיחה טובה למסלולי טאלנטים וחוקרים. 2.3 . גופי תמיכה רשות החדשנות היא אחת מזרועות הביצוע של הממשלה למימון מו"פ וטיפוח חדשנות טכנולוגית בתחום האזרחי. הרשות זיהתה את ה- AI כתחום עדיפות לאומית ומפעילה מסלולי תמיכה לחברות הזנק, מענקי מחקר יישומי, תוכניות מאיצים ומעבדות חדשנות המתמקדות ב- AI . יחד עם זאת, פעילות הרשות מפוצלת בין תחומי תוכן רבים, ובהיעדר אסטרטגיה לאומית מגובשת אין לה כרגע מנגנון ייעודי ליישום חזון כולל ב- AI . הוועדה סוברת שפעילות הרשות , בתחומי ה- AI , נדרשת להיות מגודרת ומוגדרת בהתאם לייעוד לשמו היא הוקמה. נדרשלמקדאתהפעילותבהיבטה- AI לצדיתרמשימותהרשות, ולאלנכסלרשות אחריותמרחיבה ו לא אפשרית, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת"". 2.4 . רגולציה הרשותלהגנתהפרטיות( במשרדהמשפטים) ממונהעלאכיפתחוקיהגנתהמידעהאישי.רגולצייתהפרטיות בישראלאינהמותאמת בלשוןהמעטה,,לעידןה- AI וה- BigData , מה שיוצרחסמים בשחרורובשיתוףמידע לגופים ולחוקרים, אי בהירות לגבי משמעות החקיקה ופרשנויות לא מותאמות. בהיבט זה נדרשת רביזיה מוחלטת ועדכון תהלי כי החקיקה והרגולציה לעידן הנוכחי, תוך כדי התאמה דינאמית לצורכי השוק והציבור. צורךמרכזיראשוןשהוועדהזיהתה,לדוגמ א, עוסקבמאמץנדרשל תקינתה- DATA הממשלתי. כיום,כלמשרד שומר את מאגרי המידע שבאחריותו באופן נפרד וללא תקנים אחידים, כך שקשה לחוקרים ולחברות לגשת לנתונים בהיקף ובאיכות הנדרשים לפיתוח אלגוריתמים, גם כשהם משוחררים לשימוש. מצב זה מדגיש את הצורך ברגולטור- על או מדיניות נתונים לאומית - נושא שעלה באופן חריף גם בהמלצות של ועדות קודמות. עמוד 32 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל להערכת הוועדה, מימוש הרגולציה לפי החוק להגנת הפרטיות, במתכונתו הנוכחית, ייפגע משמעותית בקידום התשתית הלאומית בארץ, עד כדי הרחקת משקיעים וחברות ענק. 2.5 . מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר הטיפול ב- AI במערכתההשכלההגבוההוהמחקרמחייבהתייחסות נרחבתונפרדת. האקדמיההישראלית הייתה בין החלוצות העולמיות במחקריAI ( לדוגמא, פיתוח אלגוריתמים של למידה חישובית במכו ן ויצמן, ב טכניון בו אוניברסיטה העברית כבר משנות ה- 90 ) . יחד עם זאת, מספר הבוגרים בהתמחויות AI ומדעי הנתונים במוסדות אלה מוגבל מאד ולא עונה לביקוש. בנוסף, אין עדיין באקדמיה בארץ ותכניות לימודים ייחודיות ל תואר ראשון שמדגישות את נושא ה- AI . להבדיל מתחומים כמו סייבר, בהם ניתן לעיתים להכשיר מומחים גם במסלולים יישומיים ועתים אפילו ללא תואר אקדמי, בתחום הבינה המלאכותית הדרך לטיפוח טאלנטיםמחייבתהכשרהמחקריתמעמיקה,הנרכשתבעיקרבמסגרת לימודיתוארשניושלישי.הכשרהזו מתבצעתכמעטבלעדיתבאמצעותהשתלבותבמחקריםבהובלתחוקריםמוביליםבתחומיה- Core AI . לאור זאת, אין אפשרות להמציא תהליך הכשרה איכותי לכוח אדם בתחומי הבינה המלאכותי ללא השקעה ישירה ומתמשכת במחקר, בעיקר באקדמיה. למעשה, כל השקעה במחקר - בין אם תקציבית ישירה ובין אם בתשתיות חישוביות ובאנרגיה - היא גם השקעה בהכשרת הדור הבא של החוקריםוהמהנדסיםבתחום. הוצג ו לוועדה נתו נים מדאיגים של ירידה בהיקף התוצר האיכותי במרחב האקדמי בתחום ה- AI הנובע ממספר בעיות יסוד ובראשן אי קיום תשתיות מחשוב מתקדמות למחקר בהיקף מספק. הבעיה הקשה ביותר הינה ה מחסור בסגל אקדמי מיומן בכמות מספקת להכשרת אלפי סטודנטים נוספים - דבר המייצר צווארבקבוק ליצירתהעיליתהנדרשתבהמשך.כיוםמזוהיםבכלהאוניברסיטאותבארץרקכ-120חוקרים בליבת ה- AI , בהשוו אה לדוגמא לכ- 70 חוקרים בברקלי בלבד. שאר ה חוקרים עוסקים בשימושיAI לתחומים שונים. ות" ת/מל"ג ( ועדת תכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה,) החלה בשנים האחרונות להשקיע בהקמת מרכזי מצוינות אקדמייםבתחומיהבינה המלאכותיתומדע הנתונים (בפועל, רובהמרכזיםמתמקדיםבשימושי AI ולא ב פיתוח ו המחקר לקידום יכולות ליבה ב- AI ) , כולל הענקת מלגות. הכיוון הוא כמובן נכון , אבל קצב ההכשרה מאד איטי ביחס לצרכים ולא מספק בכלל. גם במערכת החינוך העל- יסודית, נושא ה- AI כמעט ואינו מיוצג כיום בתכניות הלימודים. מבקר המדינה אף המליץ לאחרונה למשרד החינוך להתחיל לשלב תכני למידה חישובית ובינה מלאכותית בתיכונים, כדי לבנות תשתית כוח אדם עתידי רחבה יותר. התוכנית של משרד החנוך שנמצאת בגיבוש מתקדם הינה בכיוון הנכון אבל חשוב מאדלוודא את השלמתה לתוכניתמלאה , לתקצבה ולהוציאה לפועל בהקדם האפשרי. עמוד 33 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל ההייטק הישראלי מדווח על קושי ממשי בגיוס אלפי מומחי AI הנדרשים למחקר ופיתוח. לפי דו"ח מבקר המדינה ( (2022 , הסיבות למחסור נובעות מ מספר מצומצם מדי של בוגרי תארים מתקדמים בתחומי למידה חישובית, מבריחת מוחות וטאלנטים לחו"ל ומתחרות עזה על כישרונות עם חברות גלובליות שפתחו מרכזים בישראל ומרחיבים את ההיקף כל הזמן. NVIDIA לדוגמא, הכריזה רק לאחרונה על הקמת מרכז חדש בצפון בהיקף של כ- 4000 עובדים, שלא ברור מאן יגיעו, למעט מקניבליציה של עובדים מהגופים הקיימים ופגיעה נוספתביכולתלקדםאתהמחקרוהיישומיםבתחום, למרותשברורשהקמתמרכזכזה ח שובהמאדלישראל ויש לעודדה בכלדרך. זיהינו פער עמוק בין הצורך והרצון לבין הביצוע בפועל, כולל היעדר השקעת משאבים משמעותית לבניית התשתית הנדרשת באקדמיה לקידום המחקר , בדגש על בניית מרכז בעל כושרחישוב מתאים לצרכיה. הסיבהלצורךבמשאביםנוספיםברורהוזועקת: אם עדעידןה- AIמחקריםבמדעיהמחשבצרכו כוח חישוב צנוע יחסית, אימון מודלים של AI דורש כמויות חישוב ואנרגיה עצומ ים. בניית ואימון מודלים גדולים, ל דוגמא,דורשיםשבועות שלשימוש באלפימעבדיםייחודיים,ובמחיריעתק,אםהחוקרנדרשלשכוראותם בחוץ.מענקיהמחקרהקיימיםהיוםבישראלאינם מכסיםהוצאותמחשוב כאלה,ולכןמתקייםבארץמחקר ב היקף לא מספק ב נושאים הדורשים חישובים מרובים. בנוסף, אין אפשרות ללמד בכיתות גדולות את תלמידי ה תואר ה ראשון אפילו אימוןשל מודלים קטנים. עלות כוח המחש וב הנחוץ, איסוף ה- Data הדרוש לאימון ה מודלים, ו/ או רכישת Data , יקרים מאד. התנאים נה"ל גורמים לכך שחוקרים שרואים את עתידם באימון מודלים גדולים מצטרפים למעבדות בתעש ייה ולא לאוניברסיטאות. הפקולטות הרלבנטיות לא מצליח ות להגדיל את מספר החוקרים, וכמובן שאין מספיק חוקרים שיוכלו להכשיר סטודנטים וחוקרים נוספים. ההמלצות בדו"ח על הצורך בהקניית יכולת עצמאית לאקדמיה בכושר חישוב, באנרגיה, ביכולת מתמשכת לתחזוקה וחידוש היכולת, ולגוף מתאים של גורמים טכניים, כחלק ממרכז החישוב, שינגישו את יכולות השימוש לחוקרים, הינן ברורות וחדות ויוצגו בהמשך באופן מפורט. הוועדה מציינת שההבנה וההכרה בצורך עברו כחוט השני לאורך כל הסקירות של מי שהופיע בפנינו, אבל הבנת היקף הצורך והמשאבים הנדרשים למימושו, מתקציב חיצוני וחדש רחוקים מאד מהנדרש., עמוד 34 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל 2.6 . בינה מלאכותית ושוק התעסוקה בינה מלאכותית משנה את שוק העבודה בשני כיוונים מקבילים: החלפת תפקידים שגרתיים באמצעות אוטומציה, לצד העצמתעובדיםבתחומים אחרים. מחקרים צופים תהליך דו- ערכי של יצירהו״השמדה״ של משרות. עםזאת,התחזיותכיוםאינןמצביעותעלהיעלמותמוחלטתשלרובהמקצועות,אלאעלשינויבאופי העבודה והמיומנויות הנדרשות - כאשר עובדים יידרשו להשתלב בתפקידים המשלבים יצירתיות, שיפוט אנושי וכישורים משלימים לצד מערכות AI . משמעות הדבר היא שיש להתמקד בהכשרה מתמדת של כוח האדם ובהקניית מיומנויות חדשות, כדי להבטיח שהעובדים יוכלו לעבוד בסינרגיה עם כלי בינה מלאכותית ולא יוחלפו על ידיהם. לצד זאת, חשוב לעמוד על פערים מגזריים בישראל: תחומים כמו הייטק ופיננסים מאמצים AI במהירות,בעודענפיםמסורתיים(חינוך,תחבורה,מסחר) מפגריםמאחורעקבמחסורבהוןאנושי מיומן ותשתיות דיגיטליות, במיוחד במגזר הציבורי. ההתמודדות עם האתגר דורשת מדיניות אקטיבית של הממשלהלהרחבתתוכניותהכשרהמקצועיתוהסבה,כדילצמצםאתהפגיעהבעובדיםבענפיםהחשופים ביותר לאוטומציה. 2.7 . שיתופי פעולה וחסמים מערכתיים 2.7.1 . פיזור סמכויות וחוסרתיאום אחד המכשולים המרכזיים בישראל כיום הוא פיזור הביצוע בין משרדי ממשלה רבים ללא גורם מתכלל. כך, יוזמות AI ממשלתיות עלולות ליפול "בין הכיסאות" - לדוגמא, מיזם לשיתוף נתונים בעולם התחבורה דורש שיתוף פעולה בין משרד התחבורה, משרדהמשפטים ( פרטיות) ורשות החדשנות, דבר שמורכב לתיאוםללא הנהגהמרכזית. בהיעדרמדיניות- על, כלמשרדפועלבגזרתוהוא,ולעיתיםמתקשהלגייסתקציביםלפרוי יקטי AI ארוכי טווח. יתר על כן, כיום קבלת ההחלטות ברמה הלאומית אינה ברורה: אין פורום קבוע שבו נקבעים סדרי העדיפויות ה לאומייםב- AI , מה שגורםליוזמותלהיות תגובתיות או נקודתיותולא חלק מחזון כולל. 2.7.2 . תשתיות, מאגרים משותפים ונתונים ישראל טרם הקימה מחשב- על לאומי בהיקף ראוי שיהיה זמין לכלל החוקרים באקדמיה ללא צורך בתשלום מיוחד, וזה בניגוד למ קובל במדינות המובילות. חוקרים ישראלים נאלצים כיום לשכור שר ותים יקרים מענני ענק בחו"ל, מה שמקשה במיוחד על המוסדות ה אקדמיים ועל חברות קטנות וכמובן לא מבטיח את רציפות השרות.ה מחשבהלאומיהראשון לצרכיםאלו בישראלמתוכנן לקוםבפארקההייטקבמודיעין,בפיקוחרשות החדשנות ובהובלת קבוצת Nebius .בשלבזההואצפוילהפעילמספר מוגבל מאדולאמספק של GPU ולשרת את האקדמיה והתעשייה, בתשלום מסובסד החל מ- 2026 . מאגרי הנתונים ה לאומיים, בתחו מי התחבורה, האנרגיה, הבריאות, החינוך, ובתחומים רבים נוספים, אינם מרוכזים ונגישים. כל משרד שומר את נתוניו במערכות נפרדות ( SILO ,) בפורמטים לא תואמים, וללא סטנדרטים לשיתוף. העדר אינטגרציה זו פוגע ביכולת של מערכות AI "ללמוד" מדאטה מקיף ומדויק, ומעכב עמוד 35 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל פיתוח תוצרים חדשניים, למרות שישראל יכולה להיות מובילה בתחום, בזכות מאגרי נתונים ייחודיים שנבנו לאורך שנים. קשיים דומים קיימים גם במידע פתוח לציבור: למרות פרויקט Gov Data , הרבה דאטה ציבורי עדיין לא פורסם כלל, או פורסם באופן חלקי בלבד ולא הותנע תהליך אסדרה ש יאפשר שימוש כ- Data Set . שיפור המצב מחייב החלטות וניהול מרכזי ברמה הממשלתית - טכנולוגית ( כגון איחוד תשתיות ענן ממשלתיות וקביעתפורמטיםמחייבים למאגרי הנתונים) , רגולטורית( עדכוןדיני הפרטיות לאיזון ביןמחקר וחדשנות להגנת זכויות האזרח) ותפעולית. 2.7.3 . הון אנושי - שימור וטיפוח היתרון העיקרי של ישראל נעוץ באנשים - חוקרים, מהנדסים, יזמים ובוגרי היחידות הטכנולוגיות בצה"ל שמזיניםאתמעגלהחדשנות. ישראלמדורגתביןהמדינותהמובילותבעולםבריכוז כוחאדםמיומןב- AI ביחס לגודלהאוכלוסייה.לפיניתוחלינקדאין,למעלהמ- 1% מכללכוחהעבודהבארץעוסקבתחומיAI , שיעורגבוה יותר מאשר בארה"ב, סינגפור ומדינות אחרות. אולם, בפועל מדובר בקבוצה מצומצמת יחסית מבחינה אבסולוטית, והביקוש בתעשייה עולה בהרבה על ההיצע. חברות מנסות לגייס מהנדסי למידת מכונה מחו"ל, או פונות להעסקת עובדים מרוחקים בגלל המחסור המקומי. מערכת ההכשרה הישראלית מפיקה רק כמה מאות בוגרי תארים מתקדמים רלוונטיים בשנה, כשהביקוש בוה בסדר גודל לפחות. בנוסף, בריחת המוחות היאאיוםמוחשי - חוקריםישראלים מובילים מגויסיםלעיתים קרובות ע"יענקיות בחו"לאו עלידימוסדות אקדמיים בחו"ל באמצעות תנאים מפליגים, והמשק הישראלי מאבד נכס יקר. כדי לשמר את היתרון האיכותי של ישראל, נדרש מאמץ לאומי משולב: הרחבת מסגרות הלימוד באוניברסיטאות והקמת מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, תכניות זיהוי וטיפוח כישרונות כבר בתיכון, תמריצים לחוקרים ותיקים שיגרמו להם להישארבארץ( כגוןמענקימחקרתחרותיים ומעבדותמשותפותעםהתעשייה) ועוד. שיתופי פעולהעםיהדותהתפוצותיכוליםגםהםלסייע, ישנםמאותישראלים לשעבר/יהודים מומחיםל- AI בחו"ל השמחים לשתף פעולה בפרויקטים מרחוק או לחזור/לעלות אם תינתן להם המסגרת וההזדמנות המתאימה , ובעיקר תשתית להמשך המחקר שלהם באופן מספק. ניצנים לכך ראינו בתוכנית "מסע" למשיכת מדענים ישראליםחזרה, אולם נדרש מיקוד ספציפי בתחו מים הטכנולוגיים ובמיוחד בתחום ה- AI . 2.7.4 . תרבות חדשנות ושיתופי פעולה ישראל מצטיינת בנכונות לחדשנות ובהירתמות מהירה של גורמים פרטיים, אך לעיתים התרבות הארגונית במגזר הציבורי מעכבת אימוץ פתרונות חדשניים. קיימת הזדמנות לשינוי תרבותי באמצעות מסגרות משותפות: האקתונים ממשלתיים, "ארגזי חול" רגולטוריים להתנסות בטכנולוגיות חדשות תחת הקלות רגולציה, ותוכניות חילופי כוח אדם ( לדוגמה, חיבור בין התעשיה לאקדמיה , וחיבור עם גורמים ממשלתיים שתסייע למשרד ים ממשלתי ים בהקמת פרויקט). שיתופי פעולה אל ו יכולים לבנות אמון ולעקוף חסמי בירוקרטיה. בנוסף, שילוב נציגי ציבור, אקדמיהותעשייהבוועדותהיגוי( כפישנעשהבאופןחלקיבוועדתתלם עמוד 36 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל ובוועדותהכנסת) מגדילאתההבנהההדדית. הסינרגיהביןהזרועותהשונות- ממשל,ביטחון, אקדמיהושוק פרטי - היא מילת המפתח לניצול מלא של הפוטנציאל הישראלי. 2.8 . דו" חות ועבודות קודמות בעקבות ההבנה הגוברת שפיתוח הבינה המלאכותית הוא אינטרס לאומי אסטרטגי, קמו בשנים האחרונות מספר ועדות ויוזמות ממשלתיות שבחנו את הנושא והציעו דרכי פעולה. פרק זה סוקר בקצרה את עיקרי ההמלצות שגובשו במסגרת הועדות המרכזיות, בראשן "ועדת בן- ישראל - מתניה", לתוכנית מו"פ לאומית בבינה מלאכותית, וסטטוס יישומן. הסיכום התמציתי שלהלן היווה חלק מהבסיס לגיבוש ההמלצות הרלבנטיות בפרק 4 , תוך הפקת לקחים מכך שחלק גדול מאד מהמלצות העבר טרם מומשו וכמובן התחשבות בזמן שחלף מאזוהשינויים המהותיים שחלו בתחום. 2.8.1 . התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומדע הנתונים ועדה בראשות פרופ' איציק בן ישראל ופרופ' אביתר מתניה, הוקמה בשנת 2018 . הוועדה, התבקשה לבחון את הצורך בהתערבות ממשלתית להאצת תחום הבינה המלאכותית ומדע הנתונים בישראל, ולגבש המלצות לתוכנית לאומית בנושא. הוועדה פעלה על רקע מהפכת הנתונים של השנים האחרונות, שבה כמויות מידע אדירות נצברות ומאפשרות פריצות דרך באמצעות כלים סטטיסטיים ואלגוריתמיים מתקדמים. בעוד מדינות מובילות בעולם השיקו באותה עת אסטרטגיות AI משלהן, בישראל ההשקעה הממשלתית הייתה מצומצמת והיה חשש לפגיעה בכושר התחרותהמדעי- טכנולוגי של המדינה. חזון הוועדה היה למנף את היתרון המדעי והאנושישלישראל כדי לחזק בצורהדרמטית את החוסן הלאומי - כלכלית, ביטחוניתואקדמית - באמצעות תכנית לאומית מרוכזת בתחום ה- AI . לאחר למעלה משנה של דיונים וניתוחים, גיבשה הוועדה סדרת המלצות מקיפות, שהתפרסמו בדו" ח סופי בשנת 2020 . חברי הוועדה הנוכחית בחנו לעומק את החלקים הרלבנטיים בדו"ח שהוגש בזמנו, ואת ההתאמות הנדרש ו ת לצרכים העדכניים. חלק מהמלצותינו מבוסס גם על תובנות שעלו כבר אז, אך חלקם הגדול לא מומש. עיקרי ההמלצות הרלבנטיות כללו בין היתר: • הקמת תשתיות מחשוב ודאטה לאומיות: בניית מחשב-על ייעודי לבינה מלאכותית, זמין לחוקרים ולתעשייה,על מנתשישראלתדביק אתהפער בכושרחישובמול מעצמותהטכנולוגיה.כמו כן,יצירת מאגרי נתונים משותפים בתחומי מפתח (רפואי, תחבורה, חינוך, ביטחון וכו') וגיבוש מדיניות Data Governance שתאפשר שיתוף מידע מאובטח בין גופים, תוך עדכון רגולציית הפרטיות המיושנת. הוועדה אף הציעה בזמנו להקים פורטל דאטה מרכזי שבו יאוחד מידע ציבורי ממשרדי הממשלה לאחר אנונימיזציה ותיוג, כדי לשמש" דלק" למו"פ אלגוריתמי. עמוד 37 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל • השקעה בהון אנושי ובמחקר: הגדלה דרמטית של כוח האדם המיומן ב- AI . יעד מרכזי שהוצב היה יותר מהכפלתמספרבוגרי התארים המתקדמיםבתחומיהבינה המלאכותיתומדע הנתוניםבתוך5 שנים. לשם כך הומלץ לפתוח תכניות לימוד ייעודיות ( לדוגמה, תואר ראשון ייעודי ב- AI כפי שקיים במוסדות מובילים בעולם,) להעניק מלגות לסטודנטים מצטיינים, ולמשוך לארץ חוקרים מובילים מחו" ל.בנוסף,הומלץעל הקמתמרכזי מצוינות אקדמיים וקרנותומענקי מחקרכדילחזק אתמעמדה של ישראל בחזית המחקר העולמית (בתחומי ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית, רובוטיקה, ואתיקהשל AI .)הוועדהציינה גם אתהצורךהדחוף בהנגשת תחוםה- AI בחינוךהתיכוני,כדי לבנות עתודה רחבה , דבר שהתבטא בהמלצה לשלב יסודותבינה מלאכותיתבבתי הספר. • תמיכה ביישומי AI בתעשייה ובמגזר הציבורי: הומלץ לעודד אימוץ בינה מלאכותית בכל ענפי המשק. בין היתר, הומלץ על יצירת תמריצים ותוכניות לחדשנות ב- AI עבור תעשיות מסורתיות ועסקיםבינוניים,ועלמימון פיילוטים בשירותהציבורי שבהם סטרטאפיםיוכלולהטמיע פתרונות(סוג של" ארגז חול" לפתרונותAIבממשלה.) הרעיון היה שגםהמגזר הציבורי ירוויחמייעול השירות, וגם הסטרטאפים יזכו לשדה ניסוי ותיקוף למוצריהם. דגש מיוחד ניתן לתחום הבריאות , כדי לנצל את פרויקט הבריאות הדיגיטלית להנגשתמידע(מאובטח) לחברות,וכן לתחוםהתחבורההחכמהוהרכב האוטונומי שבו לישראל יתרון יחסי. • הקמת מטהלאומילתיאום והובלה: ההמלצה החשובהביותרהייתהעלהקמתגוף מטהממשלתי ייעודי לבינה מלאכותית תחת משרד ראש הממשלה, שיהיה אחראי על יישום התוכנית הלאומית כולה.גוף זהאמור לקבלסמכויות'לתכללאתפעילותכלהמשרדיםוהרשויות בנושאי AI ,להחזיק בתקציב ייעודי ולפקח על התקדמות הביצוע. הוועדה הדגישהשלא די ביוזמות מפוצלות ויש צורך ב"גוף על" עם סמכות רוחבית ותקציב משמעותי שיניע את כל המהלכים ( הצעה דומה עלתה גם בוועדות מאוחרות יותר וגם ע"י מבקר המדינה.) מאז פרסום המלצות הועדה ב- 2020, נעשו צעדים ראשוניים אך טרם מומשה תכנית לאומית כוללת. המל"ל בראשותיואבזקסמונהללוותאתמימושההמלצות ולוועדההוצגהתהליךהמפרךשהואעבר.מצדאחד,חלק מהרעיונותאומצו: ות"תהשיקהכמהמרכזימחקראקדמייםכמתוכנן,רשותהחדשנותפתחהמסלוליתמיכה ייעודיים ל- AI , ומשרדי ממשלה בודדים החלו בפיילוטים (למשל משרד הבריאות בדיגיטציה.) בנוסף, הוקמו ועדות המשך, בהן ועדה בין-משרדית ב- 2022 וגוף במל״ל שבחן את הנושא, המעידות שהנושא נשאר על סדר היום. אולם, מרבית ההמלצות האסטרטגיות לא הופעלו במלואן: לא הוקםעדייןגוף לאומי מתכלל בעל סמכות, לא הושקע תקציב ייעודי ומרוכז בהיקף הנדרש, ומחשב- על לאומי בגודל ראוי או רגולטור- נתונים טרם קמו. אפשר למנות מספר סיבות לכך: בשנים 2022 - 2020 ישראל התמודדה עם אי- יציבות פוליטית ועםמגפתהקורונה,מהשהקשהעלקבלתהחלטותארוכותטווחותקצובחדש.כמוכן,היהחששמעלות עמוד 38 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל התוכנית והיה חוסר ודאות מי הגוף שיישא באחריות התקציבית. מעבר לכך, בהיעדר "דחיפה" מגורם ממשלתיחזק,ההמלצותהתפרסוביןמספרמשרדיםללאבעלביתיחיד,מהשגרםשהיוזמההתמסמסה. חשוב לציין שהדו"ח שימש נקודת מפנה חשיבתית: הוא סימן את כיווני הפעולה הנדרשים והעלה את הנושא לתודעת קובעי המדיניות. ההמלצות המרכזיות - תיאום לאומי, השקעה בתשתיות מחשוב ובכוח אדם והסרת חסמי נתונים ורגולציה, נותרו תקפות גם כיום וחזרו על עצמן בווריאציות שונות בוועדות מאוחרות יותר וגם בוועדה שלנו. חלק מן ההמלצות בוצע חלקית, אך התמונה הכללית היא שישראל עדיין ממתינה לביצוע קפיצת המדרגה שהתוכנית שאפה אליה. בפרק הבא נרחיב מהי אותה "קפיצת מדרגה" המוצעת על ידינו ובמרכזה ההמלצה המעודכנ ת להקמת גוף מטה חדש במשרד ראש הממשלה, עם סמכויותרחבותותקציבמתאים,שייקחעלעצמולגבשאתהאסטרטגיה הלאומיתב- AI ולהוציאלפועלאת החזון בצורה יעילה ומתואמת, לאור לקחי העבר. המלצות הוועדה כללו גם התייחסות למשאבים הלאומיים הנדרשים, נכון לשנת 2020 , בהיקף של 5 מיליארד ₪ לחומש. בפועל רק חלק קטן מאד מהתקציב המוצע הוקצה לנושא, וגם הוא מומש בעידן של אילוצי הקורונה ומער כות בחירות וכ מ ובןשלא ניתן היה לעמוד ביעדים שהוצבו ביציאה לדרך. 2.8.2 . תמצית שאר הועדות והיוזמות תקופת הפעילות מיקוד והמלצות עיקריות ועדה / יוזמה ועד ה בראשות ד"ר אורנה ברי, שהוקמה ע"י תלם ושבחנה את מצב המחקר, הפיתוח והחדשנות במשק הישראלי. בין ההמלצות הבולטות: הרחבת ההשקעה הממשלתית במו"פ ( יעד של 1.5% מהתמ"ג למו"פ אזרחי,) חיזוק ההון האנושי באמצעות חינוך טכנולוגי והכשרות מקצועיות, עידוד השתלבות אוכלוסיותנוספות 2019-2020 דו"ח ועדת אורנה ברי בהייטק, והסרת חסמים רגולטוריים שמעכבים חדשנות כמו רגולציה על ניסויים, ניהול מידעותקינה. מטרת ההמלצות הייתה לשמר את מעמד ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית באמצעות בניית תשתית אנושית ורגולטורית מתאימה. דו"ח 2022 סקר את ההיערכות הממשלתית לטרנספורמציה דיגיטלית והצביע על ליקויים בתיאום בין גופים ממשלתיים וביישום תוכניות. דו"ח 2023 התמקד במשבר כוח האדם והתריע על מחסור חמור במומחי AI כתוצאה ממיעוט בוגרים, תחרות עזה על טאלנטים ובריחת מוחות. המבקר המליץ לגבש תוכנית פעולה דוחות מבקר המדינה - לאומית להכשרת כוח אדם ולהקמת תשתיות כמו מחשוב- על. 2023, 2022 , טיוטת 2025 AI ומוכנות דיגיטלית בדו"ח נובמבר 2024 צוין שממשלת ישראל לא אימצה את המלצות המומחים ולא תקצבה את התחום כנדרש, מה שהביא לירידה בדירוג הגלובלי מהמקום החמישי לתשיעי. כמו כן נמתחה ביקורת על עיכוב בחקיקת רגולציה ייעודית ועל כך שתשתית המחשוב הלאומית עדיין לא מומשה בפועל. עמוד 39 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל 2.8.3 . מהלכי הרשות לחדשנות רשותהחדשנות קבלהאתהמשימהלגבשולהוביל תכניתרב־שנתית(2021-2026)עםתקציבשל כמיליארד ש״ח, על מנת לחזק את מעמד ישראל כשחקן גלובלי מוביל בתחום הבינה המלאכותית. במסגרת זו, הרשות פועלתבשלושה מישוריםמרכזיים: תשתיות- יצירתמאגרינתוניםלאומיים,הקמתסביבותניסוימבוססותמידעציבוריוהשקעהבהקמתמחשב על ייעודי לאימון מודלים גדולים (Foundation Models) , שיאפשר לישראל לפתח מודלים עצמאיים וחדשניים. הון אנושי - קידום הכשרות ייעודיות, סדנאות מתקדמות ותכניות מימון לשילוב בוגרי מערכת הביטחון והאקדמיה בתעשיית הבינה המלאכותית, במטרה להרחיב את מצבת המומחים ולהעצים את יתרונה היחסי של ישראל בכוח אדם איכותי. רגולציה מתקדמת - הקמת "ארגזי חול" רגולטוריים Sandboxes) (Regulatory ופורום רגולציה בין- משרדי בשיתוף משרדי הממשלה, אשר מטרתםלאפשר ניסוי של פתרונות חדשנייםבסביבה בטוחה ומבוקרת, לצד עיגון עקרונות אתייםלשימוש אחראי ב- AI . בנוסף, הרשות מקדמת שיתופי פעולה בין- משרדיים עם גופים כמו משרד הבריאות, החינוך, המשפטים והביטחון,ומובילהתמיכהבפרויקטיםמבוססיבינהמלאכותיתבשירותהציבורי.כלזאתמתוךמטרהמוצהרת להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום, תוך חיזוק התשתית הלאומית, העצמת החדשנות המקומית והטמעה רחבה של AI במערכותממשלתיותוציבוריות. הוועדה רואה בפעילות של הרשות עד כה מהלכים מבורכים למרות מיעוט המשאבים שהוקצו לנושא. מהלכים אלו בוצעובשניםשלחוסריציבותוללא קוקוהרנטי ברורבראייהלאומית. לאורזאת,חייבים מכאן והלאהלרכזמאמץמסודרתחתהמטההלאומילבינהמלאכותית, כאשרהמשימותהרלוונטיותשלהרשות לחדשנות ימשיכו להיות מבוצעים על ידה, בהתאם לת"ע, הקצאת משאבים ובקרה של המטה הלאומי לבינה מלאכותית. עמוד 40 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל 2.9 . תובנות מסכמות התשתית התכנונית כבר שורטטה בעבר, אך למדנו שהיא לבדה אינהמספיקה.נדרש לאמץ תוכנית כוללת ולבנות את יכולת ההובלה למימושה. החזון ברור: מיצוב ישראל ככוח עולמי מוביל בתחום הבינה המלאכותית, תוך מיצוי הפוטנציאל הכלכלי, הביטחוני והחברתי הגלום בטכנולוגיה זו. שיטת הפעולה הרצויה הינה השקעה בתשתיות, טיפוח הון אנושי, רגולציה תומכת, והקמה של גוף מטה מרכזי. כל אלה מהווים בסיס חשוב, אך לא מענה שלם. אנו ממליצים לעבור מהשלב הרעיוני לשלב הביצוע, באופן נרחב, מתואם וסדור מגובה בהחלטות, בחקיקה ובתקצוב., במסגרת עבודת הוועדה נעזרנו בכלל הדוחות, הוועדות, והיוזמות שעסקו בתחום הבינה המלאכותית במדינת ישראל בעשור האחרון. הבחינה כללה ניתוח יסודי של כלל שכבות המערכת המרכיבות את מערך הבינה המלאכותית המודרני. עמוד 41 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל 3. אנרגיה ו- AI , תשתית החישוב של העתיד תלויה בחשמל של ההווה 3.1 . בינה מלאכותית כצרכן-עלשל אנרגיה בעשור הקרוב, בינה מלאכותית תהפוך לאחד ממנועי הצריכה המרכזיים של אנרגיה בעולם. מערכותAI המותאמותלמודליםגנרטיביים(כמוClaudeGPT, אוImage ,) צורכותחשמלבקצביםאדירים- הןבעתאימון המודל ( Training ,) והן בעת השימוש השוטף ( Inference .) לשם המחשה: אימון של מודל GPT-3 צורך מעל 1.3 ג׳יגה־ואט־שעה, יותר מצריכת אנרגיה של 120 שנות מגורים ביתיים. חוות שרתים מתקדמות צורכות מאות מגה- ואט לחשמל + קירור, ובממוצע כ־5 - 10 קילוואט למ"ר שהםפי עשרותממתקן תעשייתי רגיל. מרכזי החישוב הפכו לגורם מכריע בתכנון אנרגיה לאומית וללא מענה תשתיתי מותאם, לא תיתכן צמיחה בתחום ה- AI . 3.2 . התמודדות העולם עם האתגר והאפשרויות לניצול ההזדמנות מדינות מתקדמות משנות כיום את אסטרטגיית האנרגיה שלהן לא רק כתגובה לצרכי הבינה המלאכותית, אלא כמנגנון יזום למשיכת תעשיית ה- AI כולה. המודל המתהווה הוא ברור: אנרגיה זולה, זמינה וירוקה הופכת לעוגן אסטרטגי שמושך אליה דאטהסנטרים,חברות טכנולוגיהומפתחים מובילים. ערב הסעודית, למשל, משקיעה מעל 100 מיליארד דולר בפרויקט HumAIn , כולל הקצאה של 2 ג׳יגה־ואט לחשמל ייעודי לתשתיות AI עד 2027 , תוך הישענות על אנרגיה סולארית ואגירה ממשלתית למשיכת חברות כמו OpenAIG42, ו־NVIDIA . איחוד האמירויות מפעיל את פרויקט UAE Stargate בהיקף של 1 ג׳יגה־ואט בשיתוף Oracle, OpenAI ו־ Microsoft , ומעניק תמיכה ממשלתית מלאה באמצעות תשתיות חשמל, קירור ואגירה, לצד תעריפי חשמל ייעודייםלחוות חישוב. סינגפורמובילהרגולציהיזומהלהקמת"מרכזינתוניםירוקים",תוךהקצאתחשמלמראשרקלגופיםהעומדים ביעדי יעילות אנרגטית, והטלת מגבלות תכנוניותלמניעת עומס על הרשת. לעומתה, אירלנד מתמודדת עם משבר: רשת החשמל קורסת תחת עומס הדאטה סנטרים, רגולטור החשמל אוסר חיבורים חדשים ללא מקור חשמל עצמאי, והשקעות ב- AI נעצרו , זהו מקרה בוחן עולמי לאי תכנון תשתיתי. בארצות הברית מוקמות חוות חישוב סמוך לתחנות כוח קיימות, בעיקר בטקסס, תוך סנכרון עם רגולטור החשמל כחלק מתמיכה מדינתית רחבה, ובהתאם לחוק CHIPS . בנוסף, מתקיימת שותפות פדרלית פרטית לאבטחת תשתיות החישוב הלאומיות. עמוד 42 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל 3.3 . המצב בישראל - סיכון אסטרטגי למרותההבנההעמוקהשל חשיבותה- AI , לישראלאין כיוםמסלוללאומיל טיפולבצרכיהאנרגיהל- AI . חוות שרתים ממוצעת בעולם צורכות כיום כ־1.5% מהחשמל, אך לפי חישוב לינארי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה להכפלה ממוצעת במדינות מתפתחות לצרכי AI , אזי עד 2030 הצפי עומד על 3% וזאתללא הגדלה משמעותית מכוונת, לכן ניתן להניח גידול משמעותי יותר לאור החלטתהמדינה להרחיב אתהעיסוק בנושא. הפערים העיקרי ם הדורשים טיפול הם: יהעדר הקצאה ייעודית לחשמל לחוות חישוב, זמני חיבורשלשנים לרשת ההולכה, מחסור באגירה שמוביל ל קושי להתמודד עם עומסי שיא, תמריצים מוגבלים שמובילים חברות בינ"ל להקים תשתיות מחוץ לישראל. אם המצב יישאר כפי שהוא ישראל לא תוכל להתמודד בשוק ה- AI העולמי , גם לא בתחומים ביטחוניים, מודיעיניים, או מחקריים. הוועדה ממליצה להוביל מהלכים משמעותיים להקמת תשתיות מחשוב ואנרגיה ולהקים את חלקם בפריפריה. מומלץ לתקף את ההמלצות באופן עתי, בהתאם לגידול בצרכים ולשינויים הטכנולוגיים בעולם השבבים ובמקביל חייבים לוודא קוהרנטיות של התפתחות משק האנרגיה בהתאם לעידן החדש. עמוד 43 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל 4. המלצות למימוש ואסטרטגיה מוצעת 4.1 . רקע מדינתישראלניצבתבעמדהעולמית ייחודית, קטנהבגודלאךגדולהבפוטנציאללהפוךלמעצמתAI אזורית ואף גלובלית. ישראל מחזיקה בבסיס רחב, איכותי ומרשים של יכולות טכנולוגיות, הון אנושי, תשתיות ביטחוניות, מחקר מתקדם ויזמות פורצת דרך. עוצמות אלו מתפרסות על פני רוב "שכבות העומק" ה קריטי ות המאפיינות את שרשרת הערך של עולם הבינה המלאכותית. 4.2 . מיפוי הבסיס לגיבוש האסטרטגיה הלאומית וה מצפן למימושה לצורך הצעת המלצות מעשיות לצמיחה והאצה של תחום הבינה המלאכותית, בהתאם לתמונת המצב שהוצגה בפרוטרוטבפרקיםהקודמים,בחנההוועדהאת עוצמותיההבולטותשלישראלבתחוםה- AI לצד החולשות. העוצמות העיקריות של ישראל כוללות: • הון אנושי ברמה עולמית - ישראל מדורגת בצמרת העולמית במספר החוקרים, המתכנתים, ואנשי האלגוריתמיקה לנפש ,עםריכוזגבוהשלבוגרייחידותטכנולוגיותמצה"לויוצאימגזרהביטחון. מנגד, המספר הכולל בתחום אינו מספיק, במיוחדבדרג העליון של המומחים ב- AI . • אקדמיה מחקרית מצטיינת - מוסדות כמו הטכניון, מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת תל אביב מפיקים מחקרים פורצי דרך בתחומים כמו למידת מכונה, ראייה ממוחשבתו- NLP . • אקו-סיסטם של סטא רטאפים, חזק ומבוזר - מעל 600 סטרטאפים פעילים בתחום הבינה המלאכותית, חלקם בעלי נוכחות גלובלית בתחומי הבריאות, הסייבר, התחבורה והפינטק ומיסוי תומך. רובםבתחומיםהיישומיים ומיעוטםבתחומי AI CORE . • תעשיית הייטק מגוונת ומשולבת - נוכחות אינטנסיבית ללא פרופורציה לגודל המדינה,, של מרכזי פיתוח מוביליםמחברותכמוNVIDIA , Intel , Google, Microsoft, ו- Amazon ,שהופכתאתישראל ל"מגרש ביתי" לפיתוח ושילוב של מודלים חדשניים. • עוצמה בתכנון שבבים (s AI Chip )- ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בתכנון ארכיטקטורות חומרה ל- AI . חברות כמו Intel , Habana Labs , Apple ו- MCE מחזיקות מרכזי תכנון שבבים בארץ. ו NVIDIA מקימה קמפוס ענק בצפון. יכולת זו היא קריטית לאופטימיזציית ביצועים ופריסה בקצה Edge AI) .) עמוד 44 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל • יישום AI מתקדם במערכות ה ביטחוניות - שילוב ייחודי של בינה מלאכותית עם עולמות המודיעין, כטמ"מים, לוחמה מרחוק, ניתוח תמונה ותקשורת מבצעית - ברוב המקרים לפני ש היישומים האלו קיימיםבאזרחות. • תרבות שילוב בין מגזרי יוצאת דופן - קצב והיקף שיתופי הפעולה בין האקדמיה, צה"ל, תעשיות ביטחוניות, משרדי ממשלה וסטרטאפים הוא מהגבוהיםבעולם, ומייצר חדשנותמהירה ויישומית. • גמישותמערכתיתויכולתמימושמבצעית- ישראלנוטהלאמץטכנולוגיותחדשותבמהירותיחסית, בעיקר בהקשרים ה ביטחונייםו הרפואיים , אבל לא רק ( לדוגמא, בתקופת הקורונה.) החולשות המרכזיות של ישראל כוללות: • היעדר אסטרטגיה לאומית עדכנית ומעוגנת בחוק - בניגוד לארה"ב, סין, צרפת , סעודיה או איחוד האמירויות, לישראל אין אסטרטגי ה ברורה ו מחייבת שמנחה את כלל גופי הממשלה והמשק בכל תחומי ה- AI . • חולשהבנגישות לנתונים איכותייםוריבוניים- איןלישראלמדיניותנגישותלנתונים ברמההלאומית המוסדרת, והגישה למאגרים ממשלתיים, רפואיים, גיאוגרפיים או צרכניים מורכבת, מקוטעת וברוב המקרים חסומה. • חולשה בשכבות הנמוכות יותר של עולם הבינה המלאכותית בדגש על ייצור שבבים, ומודלי בסיס לאומיים. פערים אלו הםמרכזייםבמידה ואנו רוציםלשאוף למובילותעולמות. • משאבים מועטים לאקדמיה לצמיחה בתחום הבינה המלאכותית בדגש על משאבי חישוב זמינים, ואקוסיסטם מחקרי רחב המאפשר תקציביםומשכורותמתאימותלחוקריםמובילים. • שימוש מועט ב- AI במגזר הציבורי - מרבית משרדי הממשלה טרם שילבו מערכות בינה מלאכותית לצורך קבלת החלטות, אוטומציה שירותית או ייעול תהליכים - וזאתבניגודלמדינות רבותב- .OECD • עיכוב ים באימוץ רגולציה תומכת, מאפשרת ואחראית - טרם עוגנו בישראל עקרונות יסוד לרגולציה אתיתשלAI ( בדומהל- AIAct האירופי,) כךשתאפשראתהקידמהבתחוםוהפערביןיכולות הפיתוח למנגנוני הפיקוח הולך וגדל. • מחסורבתשתיתהכשרהרחבהלאוכלוסייההכלליתוחינוךל- AI - היכולתלהטמיעAI במשקהרחב (חקלאות, חינוך, תעשייה, תחבורה) מוגבלת עקב היעדר מסלולים מקצועיים רחבים וזמינים לציבור הרחב. עמוד 45 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל • תשתיותאנרגיה-למדינתישראל איןתוכנית אסטרטגיתמרחיב ה לבנייתתשתי ות אנרגיהי1יעודי ות לתחום ה- AI , ישיתן מענה מלא להיקף צריכת החשמל שייד רש עם המעבר הנדרש ל מרכזי נתונים, חוותשרתים, ומערכותחישוב עתירות משאבים.ה תכנוןחייבלהתבצעתוךהסתכלות רחבהעלכלל צרכי המשק לרבות הגידול הטבעי בצריכת חשמל מצד בתי האב ,תהליכי ה מעבר לתחבורה חשמלית , ותוספת תעשיה, בהתאמה מלאהלקצב הפיתוח של תשתיות האנרגיה בעשור הקרוב. • הפער בין הפוטנציאל של ישראל לבין היעדר מדיניות נתונים מוסדרת, תשתיות חישוב נגישות, ורגולציה מותאמת - עלול לעכב את מיצוי היתרון האסטרטגי של המדינה. בפרק הבא יוצגו המלצות ישימות ומ יידיות, במטרה לגבש מסלול שיטתי להפיכת ישראל לשחקן AI ריבוני, אתי, מוביל ואפקטיבי בזירה העולמית. 4.3 . המלצות מפתח עיקריות להאצת התחום: • הקמת גוף מטה לאומי "רזה", חזק ויעיל במשרד רה"מ ובכפיפות ישירה לרה"מ, אשר יגבש אסטרטגיה לאומית ויוביל למימושה. הגוף יהיה עצמאי ומתוקצב משאבית, מאויש על ידי אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה ומותאם ליכולות ביצוע זריזות, בתנאים המאפשרים לאיישו באנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום, על ידי התאמת כללי הגיוס והתגמול הקיימים כיום. • הקמת מכוןמחקר לבינהמלאכותית להרחבתמאגר החוקריםומשיכתטאלנטיםישראליים ויהודים, בדבבדעםהקמתתוכניתמוסדרתלאומית להשבת/העלאתטאלנטיםב- AI עםמעטפת360 מעלות בתיאום עם גורמיםפרטייםופילנטרופיים. • חיזוק הרצף החינוכי לעולמות הבינה מלאכותית - על ידי תוכניתלאומיתלהכשרה ותשתיותלחינוך למקצועות ה- AI דרך התיכון והצבא, הגדלת מספר החוקרים באקדמיה בתחום הבינה מלאכותית והמשאבים העומדיםלרשותם. • הרחבת תשתית כושר החישוב הלאומי להבטחת הרציפות התפקודית והמחקרית ולשמירת הנתונים הרגישים, המודלים והמחקר בתחום הבינה המלאכותית, כך שינוהלו בתחום השיפוט של מדינתישראל, באופן שיגן מפני פיקוח זר, גישה לאמורשית, או חסימה/סגירה פתאומית. • קידום מ יידי של מדיניות שתאפשר ריכוז כל ה- DATA הציבורי שאינו מסווג ביטחונית,, בצורה מוסדית ומוסדרת תחת מעטפת חקיקה מאפשרת ומותאמת רגולטורית על מנת שה אקו- סיסטם בתחוםי תפתח. חשוב להימנעמחקיקהשאינהמותאמתלעידןהנוכחיולקדםמהלךבזקשלהנגשת כלהמידעהממשלתילגופיםשונים, בתמורהלחיזוקהתשתיתהלאומית( בדגשעלבריאות,תחבורה, חינוך, מוביליותועוד,) תוך שמירה מבוקרתעל הפרטיות באחריות גוף ציבורי מרכזילמשימה זו. עמוד 46 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל • הרחב ת בסיס ההייטק הישראלי וביסוסו על ידי הנגשת DATA ציבורי, בהתאם להסכמים מוגדרים ותחת חקיקה מאפשרת. • יצירת מודל שפה לאומי ישראלי בשיתוף פעולה עם הסקטור הפרטי מבוסס Re-Training . בנושא מרכזיזהשמעההוועדהקולותשוניםבאופןקיצונ י,החלמתמיכהגורפתוכלהב- "אס ורבהחלט". המלצתנו היא לקדםנושא זה ואחדמתפקידיו הראשוניםשל המטהשיוקםיהיה לבחון לעומק את הנושא ולבחור את אופן המימוש לקידום המלצה זו. • הרחבת מעטפת התמיכה לחברות הזנק בשכבות הנמוכות של בינה מלאכותית , יצירת ושת"פ בתחום ועידודן. הוועדה קיימה דיונים מעמיקים על האפשרות לחזק את תשתית ייצור השבבים בארץ, ולהפוך לעצמאים בתחום. לא מצאנו שהדבר סביר בנסיבות הקיימות, בעיקר בגלל העלויות האסטרונומיות התקציביות והתשתיתיות, למרות שהיינו שמחים שניתן היה להגיע לעצמאות גם בתחום ייצור השבבים. הוועדה ממליצה בכל זאת לחזק משמעותית את תשתית המומחים המסוגלת לתכנן ולעצב את שבבי העתיד באקדמיה. מודל שת"פ בנושא עם גוף עצמאי צריך להיות יעד שאותו יש לקחת בחשבון תוך הבנת המעטפת הנדרשת (דרישות אנרגיה, מיקוד משאבים, ועוד.) המלצות בסיסיות לגיבוש המצפן והאסטרטגיה בתחום ה- AI בישראל. 4.4 . ביסוס תשתית ההון האנושי באקדמיה הישראלית כאמור,בישראלקייםמחסורחמורבטאלנטיםבתחוםה- AI ובפרטבהיבטיםהליבההקרוייםAICORE (ופחות בהיבטים היישומיים). כי שרונות כאלה לוקח שנים ארוכות להכשיר ולפתח ולישראל אין זמן. לעומת זאת, בקרב המומחים הגדוליםביותר בתחום ה- AI בעולם ניתן למצוא ישראליםלשעבר ויהודים רבים. זאת ועוד, תחושותיהם של ישראלים לשעבר/יהודים בנוגע לישראל לאחר ה- 7/10 וה רצון, לפחות של חלקם, לחזור/לעלות, לאור האנטישמיות הגואה בחו"ל ובפרט במוסדות האקדמאים שם "זוכים" ישראלים/יהודים ליחס שלילי שכמוהו לא חוו במוסדות אלה מעולם, מהווים כר פורה לניסיון להחזירם/להביאם לישראל. הועדהשמעהעלהפרויקטלהחזרת/הבאתרופאיםלישראלבשותפותביןהממשלהלמגזרהשלישי( במקרה הזה ארגון נפש בנפש) והתרשמה מאודמהנעשה שםומהמודל הייחודי. לאור כל זאת, ממליצה הועדה על פרויקט לאומי להשבת טאלנטים למדינת ישראל בהובלת המטה הלאומי ובשיתוף המגזרהשלישילהחזרת/הבאתטאלנטיםבתחוםה- AI לישראל. עלהפרויקטלצאתלדרך במהירות עמוד 47 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל ולנצללשםכךידעוניסיוןמפרויקטיםדומים. אנומעריכיםכיהבאהמהירהשלכמהעשרותטאלנטיםמובילים בתחום תמשוך אחריהם מאות נוספים ( כמו תלמידי חכמים ההולכים אחרי רבניהם). זאת ועוד, תרומתם לכלכלה של הטאלנטים הללו תהיה גדולה פי כמה וכמה מעלות הבאתם לישראל. על כן, נדרש להשקיע את המשאבים הנדרשיםלשם הבאתםוביד רחבה. להלן מספר המלצות נלוות לכך: • לאפשר לאוניברסיטאות קליטה במינוי המקביל למינוי בחו"ל של חוקרים מובילים שיגיעו/ יחזרו לישראל (הקצאת תקנים לאוניברסיטאות.) • תוספות שכר מהותיות (לפחות שילוש השכר הנוכחי) , גם על ידי שילוב במכון המחקר הלאומי ל- AI . • הקצאת משאבים משמעותיים למחקר, לרבות מענקי מחקר גדולים (גרנטים) ותשתיות חישוב מתקדמות. בנוסף, ייקבע מנגנון של מענקי התאמה ( MATCHING ) של ממשלת ישראל לכל תרומה פרטית שתוקצה למחקר AI . • תמריצי עלייה, כולל פטור ממס למספר שנים, סיוע תעסוקתי לבני זוג, שילוב ילדי החוקרים, קריית מגוריםמדעית ועוד. • תוכנית מיוחדת לזוכי פרס נובל בתחום ופרס טיורינג, שתזמין חוקרים יהודים ופרו-ישראלים לשבתון (Sabbatical) ממומן מלאשל כשנתיים באוניברסיטאותישראליות. • הרחבת תוכני תו לשיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים מובילים כגון: סטנפורד, טורונטו וקיימברידג'. • בניית מא גר חוקרים שיועסק ב תעשיי ה ובמקבל יורשה גם ללמד ולהנחות באקדמיה, בזמן מוגדר. בנוסף ל הבאת והנגשת חוקרים ומומחים לארץ, יש להרחיב ולבסס את הסללת דור העתיד מתוך שורות מערכתהחינוך.הוועדהממליצהלחזקאתתוכניותמשרדהחינוךבאוריינותלעולםה- AI כברמשלבהחטיבה והתיכון, ולייצר תשתית מואצת לגידול הון אנושי מתוך שורות הנוער הישראלי כתוכנית לאומית מתואמת בין כלל התחנות: מערכת החינוך העל יסודי, אקדמיה וצה"ל. הוועדה ממליצה על קידום מידי של התוכניות הבאות ליצירת הון אנושי מקומי בראייהעתידית: • עידוד מל" ג לפתח ולאשר בהליך מהיר תכניות לימודים לתואר ראשון ושני בבינה מלאכותית. בנוסף, הבניית מסלולים יחד עם משהב"ט לתוכניות עלית (במסגרת העתודה, כחלק מתוכנית פסגות והרחבת תכניות אלו ברמות השונות בהתאםלקיבולתורף האיכות הנדרשת). • עידוד מצו ינות בתוכנית מלגות מוגדרת למצטיינים, עוד בשלב התיכון. • עידוד תלמידיםללימודי תואר ראשון ותואר שני ב- AI , ע"י מתן מלגות לתלמידים מצטיינים. עמוד 48 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל 4.5 . השקעהנרחבת בתשתיות מחשוב ומידע ברמה ה לאומית ( אקדמיהוממשל) הוועדהממליצהלהאיץולהרחיב באופןמ יידיתשתיתמחשב- עלעצמאילבינהמלאכותית ברמה הלאומית,כך שתשרת את כלל המוסדות האקדמיים והממשלתיים ( למעט הביטחון, שיטופל בנפרד) בארץ לצרכי מחקר ופיתוח. העצמאות והבעלות על התשתית חיוניים במיוחד כדי לשמור על הרציפות התפקודית ועל השליטה בתשתיות לאומיות קריטיות ולהבטיח את שלמות מערך החדשנות האקדמי של ישראל. מרכז נתונים גדול וריבוני מהווה תשתית יציבה, מאובטחת ואחידה שתומכת בחדשנות, תוך עמידה בתקנות אבטחת מידע וריבונות דאטה. הוועדה מתריעה כי ללא מחשב-על בעל יכולות עיבוד גבוהות וזמינות, החוקרים בישראל יחפשו חלופות אחרות למימוש הרעיונותוהכישוריםשלהם,מהשיוביל לכךשהם לאיהיו בעמדהשתובילאותם להכשרת דור העתיד בתחום. הוועדה קוראת להסרת חסמי רגולציית פרטיות מיושנים ולפיתוח מנגנונים לשיתוף מידע באופן מאובטח ואתיביןגופיםממשלתיים,אקדמייםועסקיים,תוךשמירהעלהפרטיות,אךלאבאופןהיסטרי,שלאיאפשר כלל שימוש בנתונים. אחת ההצעות (מ- 2020 ) הייתה לייסד פורטל נתונים מרכזי ( Data Trust ) שבו יאגרו עותקי מידע ממגוון מקורות, לאחר שעברו אנונימיזציה וטיוב, כך שיוכלו לשמש "דלק" למחקר ופיתוח אלגוריתמים. בניית תשתיות אלה דורשות אמנם השקעה כספית משמעותית, אך הן תהווינה מכפיל כוח משמעותי למשק, בדומה ל השקעה במו"פ, בתשתיות אנרגיה או בכבישים. היעד הצנוע שמציבההוועדהלתשתיותמחשוב הינו הגעהל- 60,000 יחידותGPU תוך שנתיים עדשלוש, לשימוש הסקטור האקדמי והממשלתי, בנוסף לתשתית הביטחונית שתוקם במקביל. התשתית נדרשת לכלול Access לכלים מתקדמים לפיתוח עבור מפעלי AI לכל סגמנט שיידרש באקדמיה ובממשל ( עיבודטקסט, AI Agentic , Physical AI , הדמיהמדעית, רובוטיקה ואוטונומיה, וידאו וקול ועוד.) התשתית חייבת לכלול רכיב חשוב נוסף של גוף טכני חזק שילווה את החוקרים והצרכנים, וינגיש את התשתית לשימוש החוקרים, בדגש על האקדמיה ומכוני המחקר להפריה הדדית וניצול מיטבי של הכלים הונכסיםהמצטברים. גוףכזה חייבלכלולכ ו חאדםייחודי,שבתנאיהשוקהנוכחיים יכוללקבלתנאיםמפליגים בחוץ, לכן צריך ליצור מנגנוניםייחודייםלגיוסו ולשימורו. להאצת ההקמה, מומלץ לבנות את המרכז במתקן קיים ומאובטח של ספק ישראלי בעל תשתית מתקדמת ושרידות למגוון תרחישים. עמוד 49 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל דרישות עיקריות: • חומרה ייעודיתל- AI בריבונות ישראלית • תמיכה בקירור נוזלי ואוויר • חיבורלאספקתחשמלבהיקףהנדרש שלכ- 130 MW בתוךכשלוששנים,וכשלישתוךכשנה. אסור שיכולת החשמל תמנע את הקמתמתקני התשתית. • תמיכה באנרגיה ירוקה • זמינותבטווח מידי של כ- 20,000 יחידות GPU והרחבה ל- 60,000 תוך שנתיים, ולכל היותר 3 שנים. • הערכות ( תקציבית ותכנונית) להחלפה ש ל כעשרים וחמישה אחוזים מהחומרה במרכז הנתונים, כל שנה. החל מהשנה הרביעית להקמתו. ללא החלטה ותקצוב של רכיב זה מראש, אנו ממליצים לא להתחיל בבנייה. אנוממליציםעלגידורשללפחות 50 אחוז מהתשתית, בכלזמןנתון,לצרכיהאקדמיהבניהולמושכלוסדור, עםמנגנוןשימושהדדיביןאוניברסיטאותומובילאקדמיבכלמוסדשמחליטעלהקצאתהמשאבלכלמחקר בתיאום עם המטה הלאומי שיוגדר. 4.5.1 . מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית נוכח ההמלצה הברורה של הועדה שעל ישראל לעסוק בכל שכבות ה- AI , ומנגד הבנת האתגרים העומדים בפני ישראל ובראשם גודלה של המדינה והיכולת שלה להשקיע משאבים כמו המדינות שאיתן אנו רוצים לעמוד בשורה אחת - הועדה ממליצה להקים מכון לאומי לבינה מלאכותית שירכז את הפעילויות הייחודיות בתחום. המכון יהיה מוקד לשילוב ידע אקדמי, ניסיון מעשי וחזון מרחיק לכת, ולצורך כך ימנף את "יתרון הקוטן" של ישראלויהווה Hub לחיבורביןהאקדמיה,התעשייה,מערכתהבטחון(ובהתייחסלמעבר היחידותהרלוונטיות דרומה)והמגזרהציבורי, כמוגםעםגופיםדומיםבעולם.המכוןיהווהגםביתלייזוםקידוםפרויקטיםלאומיים פורצי דרך (Moonshots שימשכו למעלה את כל האקוסיסטםבמדינה.) המכון יהיה אמנם גוף לאומי, המקבל הכוונה ותקציב מהמטה החדש שיוקם, אך עליו לפעול במודל פרטי וגמיש ככל שניתן ע"מ לאפשר העסקת אנשים במודלים ייחודיים, ייזום והתנעת שיתופי פעולה באופן פשוט ומנותק מביורוקרטיה. עמוד 50 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל ע"מלמשוך אתהמגזרהפרטילשותפותמשמעותיתבמכון,לרבותהשקעת תקציביםמשמעותיים, שישלימו את התקצוב המ משלתי, על המדינה להקצותלמכון נכסיםייחודיים(טאלנטים, דאטה, חיבור ייחודי לאקדמיה וכו') שימשכו אתהמגזר הפרטי לשותפותולהשקעות. המכון צריך לאפשר מהלכים פרקטיים של איוש חוקרים בעלי עניין מצד האקדמיה, התעשייה והתאגידים שבאים לשבתון או לעבודות מחקר של יום בשבוע לתקופה מוגדרת. במכון יווצרו מפגש ים של אקדמיה, תעשייה והייטק במקום אחד למינוף הנכסיות הלאומית. תוכנית הפעולה של המכון תוגדר על ידי המטה הלאומי עם יעדים ברורים והקצאת המשאבים הדרושים להצלחתו. הועדה רואהחשיבות מכרעת בהקמת מכון זה והעמדת כל התנאים הנדרשים להצלחתו. 4.6 . התארגנות אנרגטית לאור הצרכים שהוצגו להקמת יכולת חישוב מתקדמת לחומש ובראייה עתידית לפחות לעשור קדימה, נדרש לגבש במקבילתוכנית לאומית ייעודית לתשתיתאנרגיהעבור תחוםהבינה המלאכות ית. תוכניתזוחייבתלתת מענה לצרכים האנרגטיים הצפויים כתוצאה מהרחבת הפעילות בענף - ובפרט מהקמה והפעלה של מרכזי מחשוב עתירי משאבים. תכנון זה נדרש להיעשות בהלימה לצרכים הכוללים של המשק בעשור הקרוב, תוך התייחסות לגידול הטבעי בביקושים מצד בתי אב, מעבר לתחבורה חשמלית, והתפתחות תעשייתית, כדי למנוע עומסי יתר על מערכות ההולכה והייצור. כמו כן, יש להבטיח שמדיניות האנרגיה תאפשר שמירה על עלויות חשמל תחרותיות למרכזי מחשוב על מנת ליצור יתרון יחסי לישראל כמוקד אטרקטיבי לפעילותAI בזירה הבינלאומית.בעתיד,אוליתוכל ישראלגםלסחורבעלותאנרגיה"זולה"בהשוואהלעולם, עלמנתלייצר תשתית חישוב מתקדמתלעצמה , ובמקביל להרוויח מהנגשת יכולות אלו לעולם. על מנת להג יע ל- 60,000 יחידות עיבוד תוך שנתיים ידרשו כ- 130 מגה ואט. מדינת ישראל חייבת לקדם הכוונה ממשלתית פרואקטיבית להקמת מרכזי המחשוב במדינת ישראל לאור צרכי המשק, שיקולי אנרגיה וקירור, שיקולי תשתיות התקשורת, שיקולים ביטחוניים ועוד, כל זאת מבלי לפגוע בתנופה בתחום המובלת ע"י השוק הפרטי. רשימת המלצות לקידום בתכלול כולל של המטה הלאומי שיוקם, בשיתוף עם משרד האנרגיהויחידותיו: • קביעתתקנינצילות- עידודחוותשרתיםלפעולביעילותאנרגטית( PUE ) נמוכה, שימושבקירורמתקדם והתקנתפאנלים סולאריים. • פריסת תשתיות תקשורתמתקדמותבפריפריה ע"מ לאפשר הקמה של מרכזי מחשוב גםשם. עמוד 51 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל הגדרת התשתיות המרכזיות כ"תשתיות לאומיות" - הגדרה חוקית ברורה לצורך עדיפות תכנונית, תפעולית ואנרגטית. בנוסף, קידום עצמאות תפעולית, כולל בטחון שרשרת אספקה של רכיבי GPU על ידי יצירת "ברית שת"פ הדדית" עם NVIDIA , בהמשך לפתוח בריתות נוספותבהתאםלצרכיםוהזדמנויות. 4.7 . שת"פ תאגידים אנו ממליצים להאיץ ולקדם יוזמות של חברות מרכזיות כגון היוזמה של One Israel מבית NVIDIA שבחרה להרחיב משמעותית את נוכחותה בישראל ובדגש על הקמת בניית קמפוס טכנולוגי גדול בישראל. במקביל,שיתוףפעולהעם Meta , Amazon Microsoft, ו- Google עשוי להתבטא, לדוגמא,בהקמתמעבדת AI בישראל שמתמקדת בבינה מלאכותית גנרטיבית בשפות שמיות, או שיתוף פעולה בניסוי פתרונות AI בתחום metaverse עם חברותישראליות. הממשלהיכולהלעודדעסקאותכאלהבאמצעות תמריציםוהקלות ,לדוגמאעלידי הקצאתקרקעותומענקים להקמתמרכזי פיתוח בפריפריה, או שיתופי פעולה במחקר אקדמי. היבט חשוב נוסף הוא ניצול שיתופי הפעולה לצורך השקעה בפריפריה, גיאוגרפית וחברתית והרחבת יוזמות דומותעלמנתלבססעוגןלצמיחהאזורית-יצירתמקומותעבודהאיכותייםבגלילובנגב,חיבורמוסדותחינוך מקומייםלתוכנית התמחותותעסוקה, ופיתוח סביבתי, תשתיות תחבורה, שירותים ועוד. 4.8 . מודלי מיסוי לעידוד השקעות ב- AI מדיניות המיסוי יכולה לשמש כלי מפתח לעידוד השקעות פרטיות וצמיחת מערכת ה- AI בישראל. כיום, סטרטאפים ומשקיעים ב- AI ניצבים בפני סיכון גבוה והוצאות מו" פ כבדות, לכן תמריצי מס ייעודיים יכולים להטות את הכף לטובת השקעה בארץ בתחוםזה. מומלץ לשקול מספר מהלכים: • הנהגתזיכוימסלמחקרופיתוחCredit)Tax(R&D מיוחד לפרוייקטי בינהמלאכותית.מודליםכאלה קיימים במדינות מובילות, לדוגמא בבריטניה ובקנדה חברות מקבלות החזרי מס משמעותיים על הוצאותמו"פומומלץלכונןמנגנוןדומהבישראל,בואחוזמשמעותימ ההשקעהבפיתוחאלגוריתמים, מאגרי נתונים או אבטיפוס AI יזוכה כמס. • אפשר להציע בנוסף האצה בפחת על ציוד AI , כלומר לאפשר לחברות שמשקיעות ברכישת חומרת מחשוב ייעודית ( GPUs, ASICs וכו)' להפחית אותה בספרים מהר יותר ( נניח במהלך שנתיים במקום 4-5 שנים,) מה שישפר אתהכדאיות הכלכליתשל הקמת תשתיות מחשוב. עמוד 52 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל • הקלות במס הכנסה/ רווחי הון לעובדים ולמשקיעים בתחום: לדוגמה, הפחתת שיעור המס על אופציות לעובדי AI , או מסלול "רולאובר " דחיית מס למשקיעים שמוכרים חברת AI ומשקיעים חזרה בחב' הזנק חדשה. צעדים כאלה יעודדו מיחזור רווחים חזרה לאקו-סיסטם. • הקמת אזוריםמועדפים להייטקמוכווןAI והרחבת ההנחות: בדומהלאזורפיתוח א‘בו חברות,ייהנו מהטבות מס מורחבות ( כגון מס חברות מופחת.) מהלך כזה יכול להשתלב עם מאמץ לפתח את הפריפריה. • בסופושל דבר,יצירת סביבתמספרו-חדשנות תשדר מסרלמשקיעיםגלובלייםולחברותרב- לאומיות שישראל רצינית בהפיכת ה למוקד AI . יחד עם זאת, יש לבצע מהלכים אלו בשום שכל כדי לא לפגוע בבסיס המס הכללי, אלא במידה כזו שהגידול בפעילות ובתעסוקה יקזז את הויתור במס. המדינות החדשניות ביותר בעולם ( שווייץ, סינגפור, אירלנד ועוד) מפגינות שילוב של הון אנושי מצוין ומדיניות עסקית- מיסוייתאטרקטיבית,ועלישראללשאוףל נוסחה דומהאואפילומשופרת,ולעדכןאתמדיניות המיסוי שלה לעידן ה- AI . 4.9 . הקמת גוף מטה לאומי במשרד רה"מ וגיבוש תוכנית לאומית רב- שנתית הצורך בהקמת גוף מטה ייעודי במשרד רה"מ שינהל את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, עובר כחוט השניבכלההמלצות. הוועדה הונחתהלכלולאתהקמתהגוף כחלקמהמנדטשלה כברבהחלטתה ממשלה על הקמתה. גוףהמטהשיוקםיאחדויאגדאתכללהסמכויותבנושאה- AI בממשלה(למעטמערכתהביטחון) ויהיהאחראי על התיאום בין כל הגורמים הרלוונטיים. הגוף יגבש ויוביל את מימוש אסטרטגיית ה- AI הלאומית ברמת הממשלה ואת שיתופה בין כל הצרכנים. המידע מפוצל כיום בין מספר רשויות ומשרדים, והוועדה הגיעה למסקנה שגורם בכיר מאחד יוכל להסיר חסמים בירוקרטיים, ליצור סטנדרטים אחידים ולייעל את הגישה לנתוניםמבלילפגועבפרטיות. הוועדהממליצה לעגןאתפעילותהגוףבחקיקהכדילהבטיחסמכויותברורות ורציפות תפקודית. הוועדה ממליצהעל מבנהלגוףהלאומיל- AI , לצורךהקצאתהתקציבוהתקניםהנדרשים, אבל מדגישה שהמבנה המדויק אינו העיקר אלא הקמה מהירה של הגוף. הוועדה ממליצה להמשיך ולפתח לעומק את המנגנון המוצע בשיתוף כל גורמי המטה המתאימים, נציב שירות המדינה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, החשב הכללי, אגף התקציבים באוצר, הממונה על השכר ועוד. הוועדה מדגישה שעבודת המטה המפורטת חייבתלהיעשות לאחר שהגוף יוקםבהתאםלהמלצותבמסמך זה. גוף המטה יממש אתבניית תוכנית החומש הלאומיתלבינה מלאכותיתבהתאםלהמלצות הראשוניותבדו"ח זה ואף יעדכן אותה באופן עתי. התוכנית הלאומית תגדיר מטרות-על (לדוגמה: מיצוי הפוטנציאל הכלכלי של עמוד 53 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל AI , שימורמעמדהשלישראלבחזיתהמחקר, ושילובנרחבשלAI בשירותהציבורי) ותגזוריעדיבינייםמדידים. לצורך כך, יש לבסס אסטרטגיה לאומית סדורה להשגת מטרות- העל, תוך זיהוי תחומי מיקוד ויתרון יחסיים לישראל. את הגוף נדרש להקים במשאבים ראויים (תקנים ותקציב) ממקורות חדשים, שיוקצו לו. כל פתרון מהסוג של איגום תקנים ותקציבים מגופים אחרים, לא יאפשר את הקמת הגוף ויקשה מאוד על הובלת מהלך בעל אימפקט מיידי וחשוב, כפי שנדרש. הממשלה חייבת להחליט אם היא רוצה את הגוף או לא. בהתאם להחלטה שהובילה להקמת הוועדה, החליטה הממשלה על הקמת הגוף , לכן נדרש כעת להקצות לו את האמצעים הנדרשים. בפרק הבאמוצגת התפיסה הראשוניתהמוצעת להקמת הגוף,מבנהו, תחומי אחריותו וסמכויותיו ,ומפורטים מנגנוניםשנועדו להבטיח יעילות, למנוע כפילויותובירוקרטיה עודפת, ולמדוד אתהצלחתו לאורך זמן. מכיוון שהקמת הגוף כבר נקבעה במסגרת החלטת הממשלה. המלצתנו היא לקדם את החקיקה המרכזית להקמתו בהקדם האפשרי. 4.10 . עקרונות מנחים לגוף המוביל (" המטה הלאומי לבינה המלאכותית") - מהלב"מ מרכזיות וסמכות: הגוף ימוקם ב משרד ראש הממשלה, דבר המבטא מחויבות לאומית ומקנה לו סמכות רוחביתעלפני כלהמשרדים. מיקוםזהי אפשרלראשהמטה גישהישירהלרה"מלצורךקבלתהחלטותוהסרת חסמיםבין- משרדיים. הגוף יכיל את כלל הסמכויות הנדרשותלביצוע האסטרטגיה שלו. גמישות וזריזות: הגוף ייבנה כגוף קטן יחסית, מקצועי ועתיר ידע, שלא יסבול מסרבול של משרד ממשלתי גדול. הוא יוכל לגייס מומחים (אנשי אקדמיה ותעשייה בהתמחויות AI ) לתקופות קצובות, ולתפקד בצורה של " Task force " דינמי. לגוף ייבנה מנגנון העסקה ייחודי ומתקדם, תחום בזמן ( לא יתאפשר שרות ארוך יותר מאשר5שניםבגוף,) לאנשיםבעלישיעורקומהמהסקטורהאזרחילצדאנשיםמהסקטורהציבורי והאקדמי, בתנאיהעסקהייחודיים שייקבעובתיאוםעםנציבשרותהמדינה,מנכ"לרה"מוהאוצר,, והממונהעלהשכר. גוף מתכלל ולא מבצע בפועל: תפקיד הגוף יהיה גוף מטה ולא גוף ביצוע, שי תכנן, יתכלל, ינחה ויתאם ולא ישתלט על סמכויות קיימות של גופים מבצעים, אלא ל צורך אישור תוכני ו ת העבודה, תקצוב, בקרה , הדרכה וסנכרון. ה מטה יסתמך על זרועות הביצוע הקיימות ( משרדים, רשויות) להטמעת הפרויקטים בשטח, תוך הגדרתיעדיםומעקב הדוק. כלל המשאבים יוגדרו בחוק ויימסרו למטה בתוכנית רב שנ ת ית מסודרת, בליווי משרד האוצר, בדגש על היבטי חשבות ותזרים. למטה תהיה יכולת לבצע שינויים תקציביים במעגל קצר בהחלטה פנימית לפי עמוד 54 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל עקרונות התזרים הרב שנתי שהוגדרו והמטה יוכל להסיט משאבים מתוכנית לתוכנית בין משרדים באופן עצמאי. כלל המשאבים הקיימים בגופים השונים: מערך הדיגיטל, רשות החדשנות ( בנושאי AI ) התוכנית הלאומית ל- AI , יישומיAI בממשל, ואחרים,ינותבודרךהמטהויאושרובהתאםלתוכניתסדורהו מקצועית לפיהמצפן שיוגדר. שיתוףפעולהרב-מגזרי:הגוףישלבבתהליכיהעבודהשלוקלטשוטףמהאקדמיה,התעשייה, המגזרהשלישי ומשרד הבטחון, כדי להבטיח ראייה הוליסטית. שיתוף פעולה בין לאומי ייצוגי ובכיר: להובלת מהלכים מתכללים של המדינה ותיאום בין המהלכים השונים המבוצעיםעל ידי הרשויות השונותבסקטור הציבורי. תכנוןארוךטווחעםגמישותלשינוייםבלו"ז קצר:הגוףיגבשתוכניתאסטרטגיתרב- שנתית, אךיעדכןאותה באופן תדיר לאור שינויים טכנולוגיים מהירים. על המטה להיות כל הזמן "עם היד על הדופק" ולהגיב להתפתחויות הטכנולוגיות בתחום דינמי זה, במסגרת העקרונותשקבע. שקיפות, מדידה ואחריותיות: ייקבעו מנגנונים פנימיים וחיצוניים שיבטיחו שהגוף נשאר ממוקד במשימותיו ומשיג תוצאות. מבנה ראשוני לגוף הלאומי, אחריות, סמכות ותפקידים מבנה ארגוני: הועדה ממליצה שגוף המטה יוקם במשרד ראש הממשלה במעמד של גוף מטה לאומי לבינה מלאכותית , בכפיפות לראש הממשלה. בראש הגוף תעמוד דמות בעלת רקע טכנולוגי וניהולי בכיר, שתמונה על-ידי רה"מ, במעמד מנכ"ל ( ראש המטה יקבל פטור מחובת מכרז לצורך הקמה והפעלה מיידית) . בנוסף לראש המטה , יכלול הגוף צוות ליבה "רזה" שיכלול כ- 25 עובדים במשרה מלאה, במגוון תפקידי תוכן מקצועיים, לצד יועצים חיצוניים. מומלץ לכונן פורום היגוי בין- משרדי, בראשות ראש המטה, שבו יהיו נציגים (ברמת סמנכ"ל) מכל משרד י הממשלה הרלבנטיים, שיתכנס באופן עתי. המטה הלאומי יכלול מספר אגפים בהתאםלתחומי ה אחריות הנדרשיםלצורך הובל הוסנכרוןמערכתי של המהלך הלאומי. ראש המטה יקים גם פורום מומחים בין מגזרי להיוועצות עיתית לפי הצורך. אנו ממליצים שמדרגות השכר של מומחי AI ליבתיים אלו שיהיו במגזר הציבורי יעמודבין 70,000-95,000 ₪ ברוטו, ויהיו במינוי אישי של ראש המטה. עמוד 55 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל מבנה ראשוני מוצע: ר' המטה הלאומי לבינה מלאכותית רמ" אגף CTO ט ואסטרטגיה אגף ייעוץ משפטי, אגף הטמעה אגף אתיקה אגף שת" פ מדיני תקציבים, ומימוש ורגולציה ובינלאומי התקשרויות וכ"א • אגף CTO ואסטרטגיה: אחריותעלהמצפןהטכנולוגיהלאומישלה- AI במדינתישראל. אגףזהיגבש את המדיניותו התכנון האסטרטגי, יגבשאתהאסטרטגיההלאומית ,יגדיר יעדיםטכנולוגים, יעדיםתשתיתיים, ויעדים מדידים; יעדכן אותה מדי שנה, ויהיה אחראי על בניית תכניות עבודה רב- שנתיות. אגף זה יהיה אחראי להצביע על שינויי ה מדיניותו החקיקה הנדרשים(שיטופלו על ידי אגף ייעודי לנושא.) האגף ישמש כצומת המקשרת אל כלל מובילי התוכני ו ת הלאומי ות ויתקצב את פעילות הבינה המלאכותית בהתאם. הוא יעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם רשות החדשנות וגופים מקבילים כך שהתוכניות של הרשות ( קולות קוראים, מענקים, חממות) יתאימו לאותן עדיפויות. במילים אחרות, המטה יתקצב ויכוון "מלמעלה" אתזרועות הביצוע על מנת להבטיח סינרגיה בין ה מדיניותלמימון. אגףזהיובילאתאסטרטגייתהמימושבהיבטהמחקרבאקדמיה בשת"פעםמשרדהחינוך, ור"ה,פורוםתל"ם והמל"ג. אחד מתפקידיו יהיו הרחבת ההון האנושי ביצירת מסלולים וטאלנטים, ויצירת התנאים האישיים לנושא, לרבותהובלתמימוש מכון מחקר לאומילבינה מלאכותית להגברת האפשרויותלחוקריםבאקדמיה. • אגף הטמעה ומימוש: אגף מרכזי ש ירכז את מימוש האסטרטגיה ויבצע בקרה על זרועות הממשל, הרשויות והמשרדים השונים ( מבפנים החוצה)"". האגף יכווין את מימוש כלל המיזמים בתחום , כגון: מחשוב- העל, בניית מאגרי הנתונים הלאומיים ופלטפורמות שיתוף המידע, פרוי יקטי טכנולוגיה גדולים ועוד. האגף יעבוד בצמוד למערך הדיגיטל הלאומי וגופים דומים ותפקידו יהיה לתכנן ולהוציא לפועל, בין היתר, באמצעותמשרדיםאחרים,אתהקמתתשתיותה- IT הדרושותלמחקרוליישוםAI . הואישגיחעל קביעת סטנדרטים אחידים לניהול ותיוג נתונים בממשלה, על הסרת חסמי רגולציה לשיתוף מידע, ועל השקת מחשב-על לאומי לשימוש האקדמיה וגורמי ממשל מובילים. עמוד 56 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל בנוסף, האגף יתמקד באישור תוכנית העבודה, ליווי ובקרה של מערך הדיגיטל הלאומי והגדרה מחדש של התוכניות ברשות החדשנות ותל"ם והתאמתן לאסטרטגיה העדכנית. האגף יוודא את מימוש תוכנית העבודה בפועל מול משרדי הממשלה ויחידות הסקטור הציבורי. תפקידו יהיה לסייע לכל משרד לגבש תוכניתAI פנימית( use-cases לשימושי AI בשירותיו,) למימוש תוכניתהעבודה הלאומית. אגףזהיובילגםאתהמדיניותלהגדרתאופןהמימוששלמאגרה- DATA הלאומי,עםיעדיםברוריםלכל הגופים בסקטור הציבורי. מימוש הנושא יבוצע דרך מערך הדיגיטל והגופים עצמם. אגף צמיחה, אתיקה ורגולציה: האגף יכלול מומחים מה מגזר הפרטי, מומחי רגולציה, משפט ואתיקה. תפקידו יהיה לוודא שבכל המיזמים והמענקים נשמרים עקרונות אתיים ( כגון הוגנות אלגוריתמית, אי- פגיעה בפרטיות ללא הצדקה, שקיפות בהחלטות אוטומטיות ככל הניתן). הוא יתאם בין הרגולטורים הייעודיים - הרשות להגנת הפרטיות, רשות האסדרה בנק ישראל (בפינטק,) משרד התחבורה ( לרכב אוטונומי) וכ דומה - לדיון בסוגיותש יתעוררו. באגף יגובשו קוויםמנחים( Guidelines ) לשימוש אחראיב- AI עבור המגזר הציבורי והפרטי בישראל, בהתבסס על סטנדרטים בינלאומיים מעודכנים. בנוסף, אגף זה יחתורבאופןפעיללהבין מהםהחסמים המערכתייםוכשלי השוקהנובעיםמרגולציהלאמותאמת, ויוביל את כלל התהליכים לשינויי החקיקה הנדרשים, בתיאום עם משרד המשפטים.. האגף יבחן באופן שוטף את צרכי המשק הפרטי ויעדי הצמיחה ויתאם את כלל הפעילויות הנדרשות הן מבחינה רגולטורית והן מבחינה מעשיתלהסרת חסמיםבנושא. • אגף שת"פ מדיני ו בינלאומי: משימת אגף זה תהיה להוביל את אסטרטגיית השת"פ הלאומי בתחום ה- AI ולהנחות על סדרי הקדימויות ויעדי הממשלה בשת"פ אזורי וגאו- אסטרטגי בתחום ויעבוד עם משרד החוץ.ה אגףיה יה אחראיעלייזוםוהתנעת משימותלאומיותשלשת"פמערכתיבתחוםהתשתיותבבינה מלאכותית, הובלתמהלכיםחוצימגזרוייצורהזדמנויותמערכתיותביןממשלות. בנוסף,ירכזה אגף שיתופי פעולהעםגורמיחדשנותבינ"ל- כגוןהשתתפותבתוכניותשלהאיחודהאירופי, קשרעםמרכזיAI בעולם וכ דומה. • יועמ"ש, תקציבים, כ"א והתקשרויות: באגף זה ירוכזו כל גופי הסיוע הדרושים למימוש שוטף של משימות המטה. במידת הצורך יישכרו שרותי ייעוץ משפטי מגוף חיצונ י ובתאום עם יועמ"ש משרד ר ה"מ. 4.11 . חקיקה ומעמד סטטוטורי של גוף המטה הלאומי לבינה מלאכותית באופן מיידי ועלמנתלצאתלדרךבהקדם, מומלץלהקיםאתהמטהבהחלטתממשלה כיחידתסמךשלמשרד ראש הממשלה, שתלווה בהמשך בחקיקה משלימה. בהחלטת הממשלה יוגדרו מבנה המטה ( תקנים) וסמכויות יו, חובות שיתוף הפעולה של משרדים אתו, ותקציבו. מומלץ גם ל שקול מינוי וועדת שרים ייעודית לעניין בינה מלאכותית, בראשות רה"מ, כדי לתת גיבוי פוליטי ולקבל הכרעותבין- משרדיותבעתהצורך. עמוד 57 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל שיתוף פעולה עם גופים קיימים: המטה לא בא להחליף גופים קיימים ולהיכנס בנעליהם, אלא להעצים ולתכלל את כלל הגופים הפעילים. דוגמאותלפעולות הנדרשות: • המטה יחזק במיוחד את הקשר עם רשות החדשנות - שתשמש זרוע ביצוע להשקעות במו"פ. המטה יגדירתחומימו"פלאומייםעדיפים,יקבעסדרעדיפותומשאביםנדרשים,ויבצע בקרהעלמימושם. המטה יגדיר את אופן המימוש והרשות תממש דרך מענקים, קולות קוראים, תמיכות ותמריצים. כך תיווצר סינרגיה בין המדיניות למימון, והמטה והרשות יעבדו בצמוד. לאור מספר רב של הערות אליהם נחשפנו במהלך דיוני הוועדה, אנו ממליצים לבצע שינוי עמוק בתהליכי הרכש, הבקרה ואישור התוכניות, לפשט אותםולקצר את התהליכים בסדר גודל , תוך עמידה דקדקניתבנהלי מנהל תקין. • המטהי גדיר אתהיעדיםוההישגיםהנדרשיםלמערךהדיגיטלויאשר אתת"עהנבניתבמערךבתחומיה- AI .המטהיסייעלקידוםפעילותמערךהדיגיטלהלאומישלישראל,ויבנה מנגנונים לאישוריעדיםבהתאם לזמןומרחבב כלשנה .המטהיפעלעםמערךהדיגיטח בשילובידייםלשילובAI בפרוי י קטימערךהדיגיטל, ולקידום סטנדרטים ותקציבים רוחביים לנושא. אנו ממליצים לשקול את הכפפת מערך הדיגיטל הלאומי למשרד ראש הממשלה . ה תכנון והבקרה תבוצע על ידי המטה הלאומי לבינה מלאכותית והמימוש בפועל יבוצע עלידי מערך הדיגיטל ונגזרותיו. • המטה יקיים ועדות משנה וינהל מפגשים סדירים כדי לתאם תכנון כוח אדם אקדמי בתחום ( תקנים ותקציבים לפקולטות,) שימוש בתשתיות המחשוב שייבנו לטובת האקדמיה ובניית תוכניות לימוד מותאמותלצורכי המשק. • המטהיקבעמנגנוןתיאוםעםהיחידותהביטחוניות, מפא"ת, 8200 ואגףתקשוב,שכלאחתמהןמובילה נדבך מערכתי ייחודי עם מרחבי שת"פ, לגבי סוגיות AI הקשורות בביטחון לאומי לרבות הרחבת תכניות מצוינות של רצף חינוכי. בנושאי פיתוח משותף ושיתוף הדדי בידע, יבוצע תיאום בדגש על מו"פ דו- שימושי ( dual-use ) ; המטה יסייע בזיהוי יכולות כאלו ויערב את גורמי הביטחון בהתאם. מהעבר השני ידאג המטה שה מגזר הפרטי והעסקי י פיקו תועלת מטכנולוגיות שפותחו על ידי מערכת ה ביטחון, לאחר הסדרת נושא ה סיווג. מטה בינה מלאכותית לאומי אשר יעבוד בשת״פ עם מערכת הבטחון, בדגש על תחומימחקרופיתוח ומסלוליהוןאנושי ,טומ ן בחוב ו סינרגיהייחודיתביןגורמיביטחון,אקדמיהותעשייה. שיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה והתעשייה הוא מאיץ חיוני להובלה טכנולוגית ולשמירה במקביל גם על היתרון האיכותי של צה"ל וגם על האצת התחום בראייה לאומית כוללת. עמוד 58 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל • המטה יבנה פורום שותפים קבוע של גופים ציבוריים רלוונטיים נוספים כדוגמת: מל"ג, הרשות להגנת הפרטיות, רשות התחרות (בעניין הגבליםומידע,) הרשות לניירותערך (בעניין אלגו- טריידינג,) ועודויהיה אחראיעל בנייתמערך הנחיות רוחביותבסוגיותAI חוצות- מגזרים. 4.12 . מנגנונים למניעת עודף ביורוקרטיה החשש הטבעיוהמובןבהקמתגוףחדשהוא ב הוספתשכבתביורוקרטיהשתכבידבמקוםלתרום. זוכמובן אינהמטרתהמלצתוי נווהנחייתהממשלההמופיעבמנדטהוועדה,ועלמנתלמנועזאת מומלץלבנותמספר מנגנונים : • גודל ומבנה רזה: המטה, ימנה כ- 25 אנשיםלכל היותר (לא כולל תפקידי מטה ואדמיניסטרציה), שיגויסו בקפידה לפרק זמן מוגדר(מודל DARPA ) . בתיאום עם נציבות שרות המדינה והממונה על השכר, ייקבע מנגנון על פיו משך התפקיד המכסימלי יהיה חמש שנים במהלכם לא יקבל העובד קביעות. תרבות העבודה תהיה של "סטארט- אפ ממשלתי" - אחריות אישית רחבה לכל עובד, תקשורת ישירה ושטוחה, והתמקדותבהשגת תוצאות מהירות. • איוש בעלי תפקידים מרכזיים וגובה שכר: קליטה מהירה ללא מכרזים מורכבים ומסובכים לתקופה מוגדרת בסמכות ר' המטה ובאישור המלא, לרבות קביעת שכר ייעודי מתוך סל מוגדר ומוסכם בין כלל הגורמים המוסמכים שינוע בין 70,000-90,000 ₪ ויהווה הסטנדרט לשכר לאנשי ליבה בתחום ה - AI במגזר הציבורי. • סמכויות מוגדרות ולא חופפות: ב מסגרת ה החלטה על הקמ ת המטה יוגדרו גבולות הגזרה כך שהמטה לאיכפילסמכויותקיימות ולאייכנסבנעליגופיםקיימים. המטהלאיחלקבעצמומענקיםכספיים( סמכות זו תישאר בידי הגופים הקיימים, שהמטה ינתב להם את תקציבי ה- AI ,) המטה לא יפתח בעצמו מערכות מחשוב ולא יקבע רגולציות פרטניות. המטה לא " ידרוך" על הגופים הקיימים, אלא יממש את תפקידיו באמצעותם. • הליךמהיר וגמיש לגיוסכוחאדםומומחים: אחדהגורמיםהמרכזייםלעודף ביורוקרטיה הוא נהלי קליטת וניהול כוח אדם קשיחים. מומלץ שהמטה יקבל כלים לגייס מומחים בחוזים אישיים או באמצעות חברות חיצוניותבמהירותיחסית,כדילהביאאתהטאלנטיםהטובים ביותר.המטהיבנהבמקבילמנגנוןשל פורום יועצים חיצוני ( Advisory Board ) לא מחייב, של אנשי מפתח מהארץ ומחו"ל, מהאקדמיה והתעשייה, שהמטה יוכל להתייעץ עימם באופן שוטף ללא צורך בתהליכים כבדים כגון הסדרי ניגוד עניינים כובלים,, שלא יאפשרו לאף אחדלעבודעםהמטה. • תקציב גמיש בסעיףמרכזי: תקציבהמטהירוכז, בסעיףייעודיאחד. ראשהמטהיקבלעצמאותבניהולו, ויקבל סמכות להעברת משאבים במהירות בין פרויקטים תוך שמירה קפדנית על תיאום,, דיווח ומעקב עמוד 59 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל תקציבי של האוצר. המטה יהי ה פטור מהצורך לאשר כל הוצאה בדרך החתחתים המאפיינת את השרות הציבורי. • סמכות הכרעה מול משרדי ממשלה: כדי למנוע סחבת הנובעת ממחלוקות בין- משרדיות, יש להקנות לגוף החדש גיבוי של החלטת ממשלה המורה למשרדים לשתף פעולה עמו. במידת הצורך, ועדת השרים שהוזכרה תתערב להכריע במקריםשל חילוקי דעות. • טכנולוגיותתומכות: המטהעצמוישתמשבכליAI ככלשניתן,,לייעולעבודתוהפנים- ארגונית, כהוכחת יכולת. זה אולי פרט קטן, אךהוא יסמל תרבות ארגונית חדשנית ושונהמהבירוקרטיה המסורתית. תפקיד המטה הינו להיות " זריז ויעיל כמו הסטרטאפים ש אותם הוא מנסה לקדם". המטה חייב לוודא שהוא לא הופך בעצמו לגורםשמעכב תהליכים, אלא ל גוף מזרזומייעל. 4.13 . מדידה, שקיפות והבטחת תוצאות אפקטיביות הצלחת המהלך כולו תימדד על ידי ה שאלה: האם תוך 5 שנים ישראל התקדמה משמעותית במדדים המבטאים את מיצוי הפוטנציאל של AI לטובת המדינה. כדי לוודא שאנו על המסלול הנכון, הכרחי לקבוע מראש מנגנוני מדידה והערכהשוטפים, בשילוב שקיפות ציבורית. • קביעת יעדים ( OKRs ) כמותיים בתחילת הדרך: עם הקמת המטה, ובשיתוף הפורום הבין- משרדי, יוגדרו אינדיקטורים ברורים למדידת ה הצלחה. לדוגמא: הכפלת מספר בוגרי MSc/DSc תוך 5 שנים; שילוש כמותמאגריהמידעהממשלתייםהפתוחיםלציבורתוך3 שנים; צמצוםזמןההמתנהלשירותיםמסוימים בחצי, באמצעות AI ; גידול חלקן של חברות AI מתוך כלל היצוא הטכנולוגי; שיפור מיקום ישראל במדד המוכנות ל- AI של Insights Oxford ( לפחות טופ 5 ) ; ועוד. היעדים יהיו סלקטיביים, מדידים וברורים. המטה יפרסם אותםבראשית דרכו, כךשיהוו מצפן לפעילותו. • דוחות ביצוע פומבייםושקופים: אחתלשנה(ואולי אף כלחצישנה) יוציאהמטה דו"ח התקדמות לאומי ב- AI שיהיה הפתוח לציבור ולכנסת. הדו"ח יפרט מה הושג לעומת היעדים, מה צפוי בהמשך, ומה ם החסמים שנצפו. הדו"ח יכלול גם סקירה השוואתית לעולם. שקיפות זו תאפשר דיון ציבורי ופרלמנטרי ולחץ חיובי להתמיד במאמץ. בנוסף, המטה יתחזק לוח מחוונים ( Dashboard ) מקוון בזמן-אמת, שב אמצעותו ניתן יהיה לעקוב אחרמדדיםמרכזיים( בדומה ללוח הבקרה של ישראל דיגיטלית.) • בקרה חיצונית והערכה בלתי תלויה: הוועדה ממליצה כי אחת לשנתיים יוזמן דו"ח הערכת חוץ - באמצעות גוףמחקרחיצוניבלתיתלויאשריבחןאתפעילותהמטה,יראייןבעליעניין, וישווהלהתקדמות במדינות אחרות. הערכה בלתי תלויה זו תסייע לזהות נקודותלשיפור ולתקן מבעודמועד. עמוד 60 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל • מנגנון "תרמילי תקציב" לפי ביצוע: חלק מתקציבי המטה ( או התקציבים שהוא ימליץ עליהם במשרדים אחרים) יכולים להיבנות תוך שימוש במנגנון של Performance for Pay . לדוגמא, התקציב לקרן מענקי AI במשרדמסויםיוגדלאוטומטיתאםהלההגיעליעדיביצוע( מספר פרוייקטי פיילוטשהוטמעובהצלחה וכד ומה), כך תיווצר מוטיבציה תוצאתיתבכל הדרגים. • מעורבותהכנסתוהציבור:המטהידווחלוועדותהכנסתהרלוונטיות(מדעוטכנולוגיה,כלכלה, חוץוביטחון בנושאים המתאימים) באופן סדיר , כחלק מהחקיקה להקמתו. בנוסף, מומלץ כי המטה יערב את הציבור הרחב, כדוגמת מפגשי"שולחןעגול"פומבייםעםקהילתה- AI ( מפתחים, יזמים, חוקרים) לקבלתמשוב על מדיניותו. מעורבות כזו תשפר את אמון הציבור ותספק רעיונותמהשטח. • הבטחת מיקוד באמצעות יעדים מצומצמים לכל תקופה: למרות רוחב היריעה, מומלץ שהמטה יבחר 3 - 5פרוייקטידגלברי- השגהבכלשנהויתמקדבהם. הצלחהבפרויקטיםאלותהווההוכחתיכולת.לדוגמה, בשנה ראשונה פרוייקטי הדגל יכולים להיות: השקת מחשב-על לאומי; פתיחת 10 מאגרי מידע גדולים לשיתוף; שילוב צ'טבוטיםמונחי AI ב- 5 משרדי שירותלציבור. • התאמות ארגוניות גמישות: אם הערכות הביצוע יראו שתחום מסוים משיג תוצאות דלות, המטה יוכל לארגן מחדש את עצמו - הגדרת המנדט תאפשר שינויים ארגוניים פנימיים ללא צורך בהחלטת ממשלה חדשה, על מנתלשמור על הגמישות. הוועדה מצפה שכעבור מספר שניםשל פעילות המטה יושגו ההישגיםהבאים , לפחות: • ישראל תעלה בדירוגי המוכנות הבינ"ל ל- AI , ותהיה בין המובילות העולמיותבכל מדד. • הפער בין העשייה בשטח למדיניות יצטמצם - פרוייקטי AI ממשלתיים יעבדו בפועל, מחקרים יעברו מהמעבדה ליישום, סטארט- אפיםיטמיעו פתרונותבישראל ועוד • סוגיות אתיות ורגולטוריות יטופלו באופן פרואקטיבי במקום במשברים אד-הוק. • תורגש השפעה מדידה על הכלכלה והחברה: עלייה בפריון העבודה הודות לאוטומציה חכמה, יצירת משרות איכותיות חדשות בתחום, שיפור איכות השירותים לאזרח ותרומה לביטחון הלאומי באמצעות טכנולוגיותמתקדמות. 4.14 . אתיקה ורגולציה בינה מלאכותית מציבה אתגרים אתיים ורגולטוריים חסרי תקדים, הן בעוצמת ההשפעה שלה על חיי האדם והחברה, והן במהירות שבה היא משתנה. מערכות AI מודרניות מסוגלות לקבל החלטות, ליצור תוכן, לפרש רגשות ולבצע פעולות שמזוהות באופן מסורתי עם בני אדם - ועם כל עוצמה כזו, גובר הסיכון לפגיעה: בפרטיות, באמון הציבורי, בזכויות אדם, ובביטחון הלאומי. בהתאם לכך, מדינות העולם מתמודדות עם הדילמה: כיצד לעודד חדשנות ומובילות טכנולוגית, מבלי לאבד שליטה מוסרית, משפטיתוערכית? עמוד 61 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל הממשלה נדרשת לאמץ גישה פתוחה ועדכנית לגבי רגולציה ואתיקה בתחום, וכלל התהליכים חייבים לתמוך בשינוי המוצע, תוך הקפדה על שמירת האתיקה והימנעות משימוש לרעה, לצד גמישות חוקית ורגולטורית למינוף הנכסים הקיימים. רגולציה לא נועדה לחסום חדשנות, אלא לאפשר אותה בתנאים של אמון ובקרה. לכן אנו ממליצים לבנות צוות משימה בין משרדי ובין ארגוני שיוביל נושא זה תחת המטה הלאומי שיוקם, בתיאוםעםכלהגופיםהרלבנטיים.המטהיפעללאימוץהעקרונותהבינלאומייםלאתיקהב- AI ועמידהבהם, בדגש על המלצות ה- OECD,ויבטיח שישראל תתיישר על פי נורמות גלובליותשל AI אמין, הוגן ושקוף. צוות זה שיוביל "חדשנות אחראית בתחום ה- AI ", יידרש להוביל מהלכי רגולציה "חכמה" וגמישה , הנשענת על מדרג סיכונים, עם העקרונות הבאים: שקיפות והסבר תיות, מניעת אפליה והטיות, פרטיות ואבטחת מידע, מניעת שימוש לרעה, אחריותיות מוסדית . צוות זה יוקם תחת המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, בשיתוף משרד המשפטים, רשותההגנהעלהפרטיות, רשותהחדשנות, רשותהסייברהלאומיתומשרדיממשלה אחריםהנוגעיםבדבר. צוות זה יוביל ויקבע מדיניות רגולטורית, יקדם חקיקה, ויפקח על יישום העקרונות. בצוות יכללו גם נציגים משפט יים, טכנולוגיים, אנשי אתיקה ואנשי אקדמיה, נציגי מגזר עסקי ( סטרטאפים, תאגידים,) מומחי AI טכנולוגייםונציגי החברה האזרחית. 4.15 . תקציב ומשאבים נושא התקצוב הראוי הינו אקוטי ומחויב המציאות. ללא השקעות אמיתיות בתחום אין התכנות למשימה שהוגדרה ועדיף לא לצאת לדרך וליצור ציפיות שווא. ההתעצמות בנושא ב מעצמות, בחברות הגלובליות, אבל גם מסביבנו במזרח התיכון הרחב, היא חסרת תקדים. תחום הבינה המלאכותית עשוי להיות אדן בניין מרכזי ת להבטחת עליונות טכנולוגיתשל מדינת ישראל. כל השקעהשל המדינה בתחום, בדיוק כפי שקורה בהשקעות במו"פ, תחזיר את עצמהלמדינת ישראל בסדר גודל לפחות. עמוד 62 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל לאורכלהאמורלעיל,הוועדה ממליצהעלת קצובהמטהוהתוכניותשבאחריותובתוכניתחומששללפחות 25 מיליארד ₪ , מעבר לכל המשאבים הקיימים ו המוקצים כיום לנושאים אלו (תכנית לאומית, מערך הדיגיטל ועוד). הפילוח התקציב י המוצע לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית: נושא תקציב לחומש תפוקה אופןמימוש הובלת המטה באופן איחוד כל המאמצים מלא למימוש הקיימים להגעה ליעד והתקשרות ויצירת המוצע ( 60 אלףGPU ) שותפויות תאגידיו ת בתנאים הברורים ועסקיות בתחום. שהוצגו בהמלצות שדרוג תשתיות קדומות ובמיוחד הבעלות ייבחן ביחד עם תשתיותמחשוב, אנרגיה המלאה על התשתית, המובילים הנוכחיים. 18 מיליארד ₪ ותפעול כך שתובטחהרציפות התפקודית. ניהולהמשאב וחלוקתו יש להיוועץ בגורמי לפי צרכים הלאומיים - מקצוע שילוו את מינימום של30 אלף התהליךבסטנדרטים GPU לצרכי האקדמיה בינלאומיים. והיתר לצרכים המשלימים לפי הנחיית המלב"ם. תקציבמוקצה שנתישל 100 מש"חהמורכב מ- 65 מש"ח עלויות שכר תקציב תפעול של המטה 0.5 מיליארד ₪ של אנשי המטה ניהול המלב"ם הלאומי ( CORE )ויועצים, עלויות גופים אסטרטגייםלליווי, 35 מש"ח תפעולשוטף. עמוד 63 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל נושא תקציב לחומש תפוקה אופןמימוש תקציב של400 מש"ח בשנה עבורמענקים להשבת חוקרים ניהול המלב"ם תוכניותמצויינות באקדמיה 2 מיליארד ₪ ומעטפות תומכות באמצעות ור"ה הכוללותמענקימחקר גדולים עבור מחקר בבינה מלאכותית בלבד. הרחבת התוכניות והאסטרטגיה ליצירת הובלת המלב"ם תוכניותמצויינות והסללה מאגר מלש"בים 1 מיליארד ₪ בשת"פמשרדהחינוך תיכון-צה"ל- אקדמיה לתוכניות עיליתבשת"פ ומשהב"ט משהב"ט ואקדמיה פסגות, אודם, ועוד)( יצירת חמשתוכניות שנתיות לאתגרים מלב"ם ביחד עםהמכון תוכניותלאומיות רוחביות 2.5 מיליארד ₪ רוחביים והתארגנויות הלאומי לבינה ( Moonshot ) אקדמיה ממשלה מלאכותית תאגידים הקמתהמכון, תקצובו, ויצירת המעטפת לחוקרים באקדמיה להשלמתפעילויות מחקריות בדגש על מכון לאומי לבינה מלאכותית 1 מיליארד ₪ מלב" ם מענקים נוספים. שילוב עם תאגידים לימי שבתון (יום בשבוע)של חוקרי עילית שישתלבו במכון ועוד עמוד 64 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל 5. סיכום אסטרטגי למטה ה- AI הלאומי במשרד ראש הממשלה מדינת ישראל ניצבת כעתבפני הזדמנות והכרח לבצע קפיצת מדרגה בתחוםהבינה המלאכותית. ההמלצה המרכזיתהעולהמכל הדוחות והניתוחיםהיאהקמהשלגוף מטהלאומי ייעודי לבינהמלאכותית תחת משרד ראש הממשלה - גוף שיגבש, יוביל, יתאם ויבצע את האסטרטגיה הלאומית. החלטת ממשלה בנושא כבר התקבלה בסוף 2023 , וגםבאישור המנדט להקמתהוועדה, וכעת נדרש לפרטה וליישמה באופן אפקטיבי. 5.1 . חזון ישראל תשאף להפוך למובילה עולמית בתחום ה- AI , תוך שימור ערכיה כחברה דמוקרטית, שוויונית ובטוחה. בינה מלאכותית תשמש ככוח מניע לצמיחה כלכלית, לשיפור היעילות במגזר הציבורי, לחיזוק הביטחון ולרווחת האזרחים. ישראל תמנף את נכסיה - ההון האנושי האיכותי, הרוח היזמית, בסיס הידע האקדמי והתשתיות הטכנולוגיות - כדי להיות בין המדינות המעצבות את עתיד ה- AI בעולם. 5.2 . יעדים אסטרטגיים מרכזיים: • חקיקת חוק המטה הלאומי לבינה מלאכותית: ל עגן בחוק את הקמת המטה, להגדיר את סמכויותיו, תקציביו ומבנהו, ולבסס את מעמדו כגוף מתכלל על-משרדי. • מיצוב ישראל כמעצמת AI בינלאומית: להציב את ישראל בחזית המדינות המובילות בחדשנות ויישום AI . שאיפה להיכלל בחמישייה הראשונה במדדיםעולמיים בתוך חמש שנים(ישראל מדורגת במקום ה- 9 בלבד ב- 2024 . • הקמת תשתיות מחשוב וארגיה מתקדמות: הקמת מחשב-על לאומי , תשתיות אנרגיה ותשתית ענן עתירת GPU , שדרוג תשתיות תקשורת ( פריסת סיבים אופטיים לכל הארץ, דור 5 ) והקמת מאגרי דאטה מרכזיים נגישים לחוקרים ולסטרטאפים( תחת מנגנוני הגנה על פרטיות.) • פיתוח מסלולי הכשרה רציפים בהון האנושי: בניית"ציר מצויינות" מהתיכון, יחידות צה"ל הטכנולוגיות, האקדמיה ולתעשייה. ציר זה צריך לכלול את המקצועות עם הצפי לגידול הפריון הגבוה עבור מדינת ישראל, שיענה על הצרכים הלאומיים. הרחבת תוכניות העתודה הטכנולוגית ותוכניות המצוינות בצה"ל. הדגשים הנ"ל נדרשים להפוך לתוכנית לאומית רב-שלבית להכשרת כוח אדם. כבר ב- 2026, ישולבו בקורסיה תיכון נושאיםתומכיAI,בשיתוף משרדהחינוך.בצה"ליורחבומסלוליטאלנט טכנולוגי:לדוגמה הרחבתתוכניות"פסגות"ו- "אודם"לתחוםהבינההמלאכותית,ושימור בוגרייחידותאמ"ןואגףהתקשוב בתפקידים אטרקטיבייםכדישלאיעזבומיד.ישלקדםבאקדמיה תמריציםלפתיחתמסלוליתואר חדשניים (כבר כיום אוניברסיטת MIT מציעה תואר ראשון ב- AI, וישראל יכולה להתאים מודל דומה) ותגבור תקני סגל ותקציבי קליטה עבורם בתחום בינה מלאכותית (כולל עידוד לקליטת חוקרים ישראלים מחו"ל עם עמוד 65 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל מענקים מוגדלים.) המטה יממן מלגות מחיה ומחקר לסטודנטים מצטיינים בתחומי ה- AI בכל הרמות, כדי לעודד צעירים לבחור במסלול זה. מטרה כמותית: הכפלת מספר הבוגרים המתקדמים בתחום תוך 5שנים.בנוסף,הרחבת תוכניותהכשרה מקצועיות קצרות(Bootcamps ) תומכותAI להסבת אקדמאים או עובדים מתעשיות מסורתיות - כךשפלחי אוכלוסייה רחביםיוכלו להשתלב בגל הכלכלי החדש. • קידום שותפויות בינלאומיות ותשתיות גלובליות: יצירתשיתופי פעולה אסטרטגיים עם מדינות מובילות (ארה"ב, האיחוד האירופי,הודו,סינגפור וכד' ,) בתחוםמחקרה- AI ,רגולציהשלAI ותשתיותענן.ישראל תשאףלהשתלב ביוזמות גלובליות (כגוןAIonPartnershipGlobal ) ולהיותשותפהבפיתוח סטנדרטים ואתיקה בינלאומיים ושותפות עם התאגידים הבינלאומיים. • יישום נרחב של AI במגזר הציבורי: שיפור משמעותי בשירותי הממשלה באמצעות אוטומציה ובינה מלאכותית. לדוגמה, עד 2029 לפחות 80% מהשירותים לאזרח יהיו פרואקטיביים ( נצרכים ללא צורך בפנייה יזומה, בגישת Once” “Ask ,) 90% מהמשרדים יחלקו מידע בזמן- אמת דרך API’s פתוחים כדי לאפשראינטגרציהשל שירותים.אימוץAIבממשלהצפוי גם לחסוך תקציבים(דרך התייעלות) וגםלשפר שביעות רצון ציבורית. • הגנה חברתית מפני שיבושי טכנולוגיה: לצד הקדמה, הממשלה תדאג לרשת ביטחון חברתית. המשמעות היא תוכניות הכשרה והסבה לעובדים במקצועות שעלולים להיפגע מאוטומציה (לדוגמה, הכשרת פקידים לתפקידי Analysts Data , או הסבה של נהגים לתפעול וניטור כלי רכב אוטונומיים.) עיקרון"אישלא נשארמאחור"=לוודא שהחדשנותלאתעמיק פערים חברתיים. קידוםתוכניתמאסיבית לאוריינות והסבות מקצועיות למקצועות נתונים ו- AI , והכשרת עובדי ציבור לשימוש בכלי AI . ההסבות המקצועיות חייבות להתחשב בשינוי בנוף התעסוקתי המתפתח, ושינויי האיזון בין מקצועות פרונטליים לבין תהליכים אוטומטיים ואוטונומייםשיבוצעו על ידי היכולותשיתפתחו במגזר הציבורי והפרטי. • היערכות משק האנרגיה לעידן ה- AI : תכנ ןו כושר ייצור חשמל שיספיק לצרכים הגדלים של מרכזי הנתונים. היעד הוא לשמור על עצמאותוביטחון אנרגטי, כך שגם אםהביקוש יקפוץ - רשת החשמל של ישראל תעמוד בכך ללא תלות מוגזמת בייבוא חשמל. זה יצריך השקעות באנרגיה מתחדשת, אחסון אנרגיה והיתכנותשל כור גרעיני אזרחי. 5.3 . תחומי פעולה קריט יים - למיקוד בשנים הקרובות: • תשתיות מחשוב ודאטה: המשימהבעדיפותה עליונה תהיהבנייתמחשב-העל הלאומי והרחבת נגישות כוח העיבוד.היעד:להגיעבתוך שנתיים עדשלוש לכ- 60,000 יחידות עיבוד( GPU/TPU ) זמינות לחוקרים ולחברות, בנוסף לתשתית הביטחונית הסגורה. המטה יממן את בניית והפעלת מרכז המחשוב. במקביל, יצירת Lake" Data "Government - AGO מרכזי, שבו יאוחדו העתקים של מאגרי מידע ציבוריים חשובים(לאחר עיבודמתאיםלצורךשמירהעלהפרטיות) כך שחוקריםוסטארט- אפיםיוכלולהפיק מהם עמוד 66 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל תובנות. ניהול ה Lake -Dataיתבצע בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי ורשות הפרטיות, ות ינתן בו גישה לפי שכבותהרשאה(מחקר אקדמי,מו"פתעשייתי וכד' .) צעדזה יוריד חסמים בירוקרטיים הקיימיםכיום, על פיהם כל פנייה למידע דורשת אישורים ספציפיים ממשרד למשרד. • עידוד מחקר וחדשנות תעשייתית: ישראל תשיק מספר פרוי י קטי דגל לאומיים ב- AI שיהיו מאורגנים כקונסורציומים של אקדמיה-תעשייה-ממשלה בהובלת המכון הלאומי לבינה מלאכותית. לדוגמא, המשך פיתוח מודל שפה לאומי בעברית - פרויקט שיבטיח שלישראל תהיה גרסה מקומית של מודלים בסדר גודל GPTשמתאימהלשפה העברית ולצרכים ייחודיים(בדומה למהלכיםשל בריטניה, איחוד האמירויות ומדינות נוספות שפיתחו מודלים לאומיים.) פרויקט דגל כזה יבוצע ע"י חוקרים מהאקדמיה בשיתוף מעבדות פיתוח מחברות ענק, במימון ממשלתי, והתוצר (מודל עברי רב-תחומי) יונגש לחברות הזנק ולמשרדי הממשלה לצורך פיתוח יישומים. פרויקט דגל נוסף עשוי להיות בתחומי הרפואה (לדוגמא, אלגוריתם לאבחון מוקדם מבוסס דאטה ישראלי ייחודי) או תחבורה חכמה ( מערכת AI לצמצום תאונות.) המטה יגדיר 3-5 תחומי "אתגר לאומי" כאלה, יפרסם קול קורא לקונסורציומים ויתקצב על פי הנדרש. במקביל, יעודד המטה חדשנות בחומרה: מתן מענקי מו"פ לחברות ולמעבדות מחקר שעוסקות בפיתוח ותכנון שבבים ומאיציםל- AI . אמנם הקמתייצור שבביםבארץ אינה ריאלית כעת, אך המטרה היא לחזק את הידע והיכולות בתכנון דור השבבים הבא - וכך להפחית תלות בזרים וליצור יתרון תחרותי ( לדוגמא, שבבים מותאמים לאפליקציות ספציפיות שיפותחו בישראל.) המטה יוכל לסייע ליוזמות בתחום ע"י שילובםבמחשב העל הלאומי כשדה ניסוייםעבורם. • אימוץ במגזר הציבור י “GovTech AI”) (: המטה יאתר עם כל משרד ממשלתי לפחות פרויקט אחד שבו AI יכול לשפר שירות מהותי. לדוגמה: במשרד הבריאות - מערכת סיוע מבוססת AI לרופאי משפחה; במשרד התחבורה - מערכת חיזוי עומסי תנועה והתאמת רמזורים דינמית; ברשויות מקומיות - מערכת לתיעדוף תחזוקת תשתיות בהתאם לזיהוי נזקים בחיישנים. הדגש בשנים 2025-2026 יהיה להוציא לפועל עד 10 פרוייקטי חלוץ בשירות הציבורי, למדוד את השיפור וללמוד מהם. עד 2029 , כאמור, השאיפה היא שלפחות 25 שירותים ממשלתיים מרכזיים יופעלו באופן חכם (לדוגמא, מענה אוטומטי לפניות בשילוב צ'טבוט מתקדם; עיבוד מסמכים והתראות אוטומטיות לאזרח על זכאות.) הממשלה גם תשקיעב פרוייקטיAI לטובתהציבור כגון מערכותחיזוי אשפוזיםלשיפור תכנון בבתי חולים, או מערכות סיוע למורים בהכנת חומרי לימוד מותאמים אישית. הצלחה ב- GovTech לא רק תשדרג את השירות לאזרח, אלא גם תהווה עבור חברות ה- AI המקומיות "חלון ראווה" המוכיח את יכולתן - מה שיסייע להן בשוק הגלובלי. • תחבורה, רובוטיקהו- AI פיזי: צוותבין-משרדי ייוחד להכנתהמשקליישומיAI פיזיים-כגוןרכב אוטונומי, רחפניםוכלי טיס בלתי מאוישים אזרחיים, רובוטיםלתעשייה ולחקלאות, ועוד. תידרש התאמהשל חוקים (דיני תעבורה, ביטוח, תקינה,) תשתיות ( כבישים, נתיבי רחפן) ותוכניות הכשרה ( כמו רישיון למפעילי עמוד 67 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל מערכות אוטונומיות). ישראל יכולה לשמש שדה ניסוי מצוין לרכב אוטונומי, ובפועל מספר פיילוטים כבר קורים (לדוגמה, נסיעות מבחן של רכבי מובילאיי בירושלים.) המטה יסייע להסיר מכשולים ולהאיץ את כניסת הטכנולוגיה - בתנאי בטיחות קפדניים. במקביל, שימושי AI גנרטיבי (לדוגמה, יצירת תוכן אוטומטית). • אנרגיה חכמה לעידן ה- AI : נדרש סנכרון בין מהפכת ה- AI למהפכת האנרגיה. המטה, יחד עם משרד האנרגיה, יפעלו לשילוב AI בניהול רשת החשמל - התקנת מערכות חיזוי ביקושים ואופטימיזציה של עומסים ( (DSM המונעות ע"י למידת מכונה. חזון אפשרי הוא Grid חכם שבו אלגוריתם יחזה 24 שעות קדימה את צריכתהחשמל(כוללשל חוות שרתים)ויכוון מקורותייצור בהתאם( סולארי,אגירה,גז.) בנוסף, המטהיתמוך בהקמתמקורות אנרגיהייעודיים: למשל, לעודד חברותענן להקים חוות סולאריות צמודות לשרתיהן, אולהכניס משקיעיםלפרויקט הכור הגרעיני אם יבשיל. המטרה -לא רקלמנועמשבר אנרגיה, אלא להפוך את ישראל לחלוצה בשילוב AI ו -IoT ברשת החשמל הארצית, דבר שייתן לה יתרון תחרותי ויעזור גםלעמידה ביעדי אקלים. • מסגרתתקציבית:על מנתלבצע אתכל האמור,יידרשתקציבמדינהרב-שנתישל5 מיליארדש"חלשנה במשך חומש(סך הכול כ- 25 מיליארדש"חלחמש שנים ,בנוסףלכלהתקציב הקיים כיוםבת"ע.) לאחר אישור התקציב, ת יבנה תוכנית רב שנתית ותינתן האפשרות להתחייבות רב שנתית למימוש פעולות המלב"מ. מדובר בהשקעה משמעותית, אך בהשוואה בינ"ל - בריטניה, צרפת, דרום קוריאה ואיחוד האמירויותכברהשקיעו סכומים גבוהיםיותר בתוכניותAI שלהן.יש לראות בכךהשקעהשתניב צמיחה ותשואה למשק, כמו השקעה במו"פ או בתשתיות פיזיות ( כבישים, חשמל) , שמחזירה את עצמה במכפלות. • עקרונות יסוד בניהול המטה: על מנת להבטיח שהגוף החדש לא יהפוך למסורבל וחסר אפקטיביות (חשש טבעי בהקמת גוף ממשלתי חדש,) יש לנקוט ב מספר פעולות: • זריזות וגמישות: מטה ה- AI יאמץ תרבות עבודה של סטארט-אפ - עבודת צוות, קבלת החלטות מהירה,גיוסכוחאדם בחוזיםגמישים( כגון, העסקת מומחיםעלבסיספרוי יקטילאוכאקדמיהבחצי משרה.) למטה תוקנה על ידי הנציבות גמישות על מנת לאפשר הבאת טאלנטים מבחוץ בשכר תחרותי ולתקופה תחומה( עד 5 שנים.) • מיקוד ומדידה: יוגדרו מדדי הצלחה( OKRs ) ברוריםלכל יעד. לדוגמה, מספר הסטודנטיםלתואר שני ב- AI , דרוג ישראל במדד הבינלאומי, מספר הפרויקטים בשירות הציבורי, כמות הדאטה שזמינה בפורטל וכו'. המטה ימדוד ויפרסם דוח ביצוע שנתי שקוף לציבור ולכנסת. כמו כן, מומלץ לשכור חברה חיצונית לביצוע הערכת הצלחה באמצע הדרך ( לאחר שנתיים-שלוש) כדי לקבל משוב אובייקטיבי על תפקוד המטה. עמוד 68 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל • מניעת כפילויות וביורוקרטיה: חשוב להסדיר מראש משימות ותפקידים מוגדרים לכל ארגון וגוף. לדוגמה, המטה לא יטפל ישירות במענקים לחברות ( תפקיד רשות הח דשנות,) לא יתערב בתקציבי מחקר אקדמיים (יש ות"ת,) לא יהיה אחראי על כל מערך הדיגיטל, אלא ינחה יתאם וינווט את כולם בתחום הבינה המלאכותית, יתקצב ויבצע בקרה שוטפת. החלטתהממשלה תגדיר בבירור שהמטה הוא גורם מתכלל ומייעץ עם סמכות אישור תוכניות, והגורמים תחת משרדי הממשלה ימשיכו באחריות הביצוע, וכך לא ייווצר כפל תפקידים. • סמכות הכרעה וגיבוי רה”מ: על מנת להתגבר על התנגדויות ביורוקרטיות, ראש הממשלה (אולי באמצעות ועדת שרים מיוחדת לטכנולוגיה) ישמש כמקור הסמכות לפתרון חילוקי דעות. אם תיווצר מחלוקת עקרונית שראש המטה לא פתר מול מנכ"לי המשרדים המחלוקת תובא להכרעת רה"מ/ ועדת השרים, עם המלצת ראש ה מטה הלאומי לבינה מלאכותית. הגיבוי הפוליטי הזה חיוני להצלחתהמהלך. • שיתוףציבור וקהילה:המטהישמורעלדיאלוגעם קהילתה- AI הרחבהבישראל- חוקרים, מפתחים, יזמים וגם הציבור הכללי. ניתן לקיים שולחנות עגולים תקופתיים בהם המטה מציג תוכניות ושומע ביקורת והצעות. שקיפות ומעורבותיגבירו אמון וימנעו תחושת" עוד גוף ממשלתי סגור." 5.4 . מדדים מוצעים להצלחה( 4 שנים קדימה:) • עלייהבמדדיםבינלאומיים: התברגותישראלב5Top -של מדדIndexAIGlobal שלTortoise ( ממקום 9 ב- 2024 , ועלייה מדור 30 לדור 20 ומעלה במדד מוכנותהממשל ל- AI (Oxford Insights) . • תשתיות מחשוב: השקתמחשב-עללאומיפעילבהיקףשנקבע. הצלחה תימדדגםעלפישימוש נרחב: לפחות 50 קבוצות מחקר ו- 100 חברותישתמשו בו תוך שנה. • נתוניםושיתוף: הגדלתמספר מאגריהמידע הממשלתיים הפתוחיםלציבורפי3 בתוך3 שנים.וכן, 90% מהמשרדים יאפשרו גישה לנתונים דרך API סטנדרטי ( כיום המספר שואף לאפס, פרט ליוזמות בודדות כמו data.gov.il .) • כוחאדם מומחה:הכפלהבמספרחוקריה- AI וה- Science Data באוניברסיטאות(לפי פרסומים, מספרם ירד בשנים האחרונות; המטרה להפוך אתהמגמה.) כמו כן, גידולשל30% במספר מועסקיםבתחומיAI בהייטק (מעקב דרך נתוני רשות החדשנות/לינקדאין.) עמוד 69 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל • חינוך והכשרה: השקת3 מסלוליAI חדשים לפחותבצה"ל (כדוגמתפסגות, אודםודומיהם)ו- 5 תוכניות ניסויבבתיספר תיכוניים( מגמותבינה מלאכותיתאושילוב בבגרותבמדעיהמחשב.) 75% מעובדימדינה רלוונטיים יעברו סדנאות הכשרה בסיסיותבכלי AI לשימוש יומיומי. • פרוייקטי דגל בממשלה: השלמת 10 פרויקטים מוצלחים ( שימושיים) של הטמעת מערכות AI בשירות הציבורי, עם מדדים כמו קיצור זמני עיבוד בקשות ב- 50% , הפחתת עומס פקידים וכיו"ב. יעד מספרי של 30 פרויקטים עד 2029 כפישהוזכר. • מעורבות אזרחית ומודעות: עלייה במדדים כגון שיעור הציבור שמרגיש בנוח להשתמש בשירותי AI ( סקרים,) מספר הסטודנטים הלומדים קורסי AI כלל- אוניברסיטאיים, וכד.' בסופו של דבר, ההצלחה תימדד גם באופן איכותי: האם ישראל הצליחה לממש את הפוטנציאל הטמון בבינה מלאכותית לטובתהחברהוהכלכלה. סימנים לכךיהיולמשל:עלייהבפריוןהעבודה(תוצר עובד) בזכות אוטומציהחכמה; צמיחת חברותAI ישראליות מובילות גלובלית;שיפור ניכר בשירותים לאזרח(לדוגמה,זמני המתנה בבתי חולים יתקצרו בזכות מערכות חיזוי עומסים, החלטות מדיניות יתבססו יותר על ניתוח נתונים מתקדם, וכד)' ; ואף תרומה לביטחון - טכנולוגיות חדשות שיפותחו בארץ יחזקו את צה"ל ומערך הסייבר. ישראל תהפוך למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית תוך שימור ערכיה כחברה שוויונית, דמוקרטית ובטוחה. הבינההמלאכותית תשמש ככוח חיוביהמניע אתהצמיחההכלכלית, היעילותהממשלתית, והחוסן החברתי- לאומי. עמוד 70 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל 6. תמצית המפגשים - משלב הטעינה עד לשלב הסיכום 6.1 . רקע עם צאתה לדרך, הוועדה בנתה תכנית סדורה של טעינה, עיבוד ואינטגרציה על מנת לעמוד בלו"ז שהוצב בפניה, ולייצר תהליך בריא של טעינה וכניסה לתהליך. את הוועדה ליוו גורמים ממשרד רה"מ, על מנת להוות גשרלמידעולידעהקיים, לתהליכיםשבתנועהוליעדיםהרצוייםשלכלצד. הםסייעובהכנתהחומריםוהצגתם בשלב הטעינה בפני הוועדה. 6.2 . שלב טעינת הידע והעמקות בשלב טעינת המידע והלמידה קיימה הוועדה מאות שעות למידה, נערכו מפגשים עם כלל אנשי המקצוע הרלוונטיים שייצגו דיסציפלינות שונות ומשלימות, בדגש על נציגים מהמגזר הפרטי והציבורי, מהאקדמיה, מהתחום הטכנולוגי ומהעולם העסקי. בפני הצוות הוצגו בסיסי נתונים ומידע שנועדו להעניק תמונת מצב מעמיקה על תחום הבינה המלאכותית ועלשוקההייטקבכללותו, לצדמבטרחבעלהאתגריםהמרכזייםוהכיווניםהאסטרטגייםלעתיד. בנוסף, הוצגו מתודולוגיות מגוונות שנועדו לתמוך בתהליך קבלת ההחלטות, במטרה להבטיח הבנה מקיפה של ההקשרים שבהם פועלים הגורמים השונים, לרבות סוגיות כלכליות, עלויות והשקעות, אתיקה ורגולציה בארץ ובעולם. תהליךהטעינהיצרבסיסמסודרומבוססלקבלתההחלטותבהמשך, תוךשילובניתוחיםאסטרטגיםמעמיקים. שלב זה היווה אבן דרך משמעותיתוהניח יסודותיציביםלהליך קבלת ההחלטות, באופן שיבטיח תגובה יעילה לאתגרים הקיימיםוהכנה ממוקדתלהתמודדותעם אתגרי העתיד. 6.3 . סיכום הדיונים ועבודת כתיבת הדו"ח ביןאפריל2025 לאוגוסט2025 התקיימומעל40 מפגשימליאהופגישותפרטניותבהשתתפותחבריהוועדה. דיוניםאלוכללוהעמקהבחומריםשהוצגו, גיבושמסמכיםוטיוטות, ניתוחסוגיותמרכזיותוהצגתכיווניחשיבה והמלצות שנבחנו לאורך תהליך העבודה המקצועי של הוועדה. כמו כן, נדונו המתודולוגיות השונות וסדרי העדיפויות לדיון, תוך התחשבות בשינויים שהתרחשו במהלך עבודת הוועדה, והערכה של השפעותיהם על ההחלטות. עמוד 71 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל 6.4 . עיקרי ההצגות החיצוניות מס"ד נושא ההצגה מציגים 1 הצגת פעילות הממשלה סמנכ"לית ממשל וחברה במשרד רה"מ - לירון הנץ 2 תפיסת הAI תא"ל ארז אסקל 3 הצגה- החשכ"ל החשכ"ל - מר יהלי רוטנברג 4 הצגת עיקרי דוח מבקרהמדינה משרד מבקר המדינה- מר דניאל ג'ייקובס 5 המועצה הלאומית לכלכלה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה- מר אבי שמחון 6 תפיסת הAI באמ"ן אל"מ יואב ווילף 7 הצגת מערך הדיגיטל הלאומי מנכ"לית המערך ואנשיה 8 תפיסת הAI במפא"ת תא"ל יהודה אלמקייס , אל"ם ירון שריג 9 משרד החדשנות, מדע וטכנולוגיה השרה גילה גמליאל ואנשיה 10 מר מייקל אייזנברג 11 מר עילאי סולודוצ'ו 12 מיכה ברייקסטון וג'ונתן רוזנפלד 13 מר דניאל שרייבר 14 דה קארט' הסקטור הפרטי 15 מר אלן פלד 16 מר עידן בסיוק AIDOC 17 מר דובי פרנסס 18 פרופ' יואב שוהם 19 פרופ' אמנון שעשוע 20 11Stream 22 Nvidia ישראל מנכ"ל החברה בישראל- מר נתי אמסטרדם ואנשיו 23 GOOGLE ישראל מנכ"ל החברה בישראל- מר ברק רגב ואנשיו 24 AMAZON ישראל מנכ"ל החברה בישראל- מר הראל יפהר ואנשיו מנכ"ל החברה בישראל- מר אלון חיימוביץ' ואנשיו 25 MICROSOFT ישראל המדען הראשי של מרכז הפיתוח בישראל מר תומר סיימון 26 META ישראל תחום מדיניות וממשל 27 תחום הביטחון והסקטור הפרטי מר אלי דוד 28 משרד האנרגיה סמנכ"לית המשרד ואנשיה 29 לוטם אל"מ יאיר סלעואל"מ ברוך סגל 30 משרד המשפטים מר מאיר לוין 31 AI בארה"ב הגב' אן נויברגר 33 סקירת שר החינוך מר יואב קיש 34 ועד ראשי האוניברסיטאות יו"ר ור"ה - פרופ' דניאל חיימוביץ' וחברי הוועד 35 משרד האוצר מנכ"ל המשרד- מר אילן רום ואנשיו, אנשי אגף התקציבים 36 ות"ת סמנכ"ל אסטרטגיה- הגב' נעמי בק 37 רשות החדשנות מנכ"ל הרשות- מר דרור בין 38 קצא"א יו"ר הארגון- הגב' מיכל עבאדי בוינאנג'ו ואנשיה 39 סיור בדאטא סנטר serverfarm בני ציון 40 מל"ל מר יואב זקס 41 סקירת שר האוצר השר בצאלאל סמוטריץ' 42 מ"מ מנכ"ל משרד רה"מ הגב' דרורית שטיינמץ 43 נציבות שרות המדינה גב' חגית רשף עמוד 72 הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל