פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 456
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"א בתמוז התשפ"ה (7 ביולי 2025), שעה 11:30
סדר היום:
<< הלסי >> 1. הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "החרמת תפילין מתלמיד בבית הספר - פגיעה חמורה בזהות היהודית" << הלסי >>
<< הלסי >> 2. הצעה רגילה לסדר היום בנושא: "שוב התגוללות על דוכן תפילין שהקימו תלמידים והפעם בבית הספר דרור בלב-השרון" << הלסי >>
נכחו:
חברי הוועדה:
יוסף טייב – היו"ר
רון כץ
חברי הכנסת:
אברהם בצלאל
גלעד קריב
אושר שקלים
מוזמנים:
שר המורשת, עמיחי אליהו
ד"ר איל בן זקן
–
המשנה למנכ"ל משרד החינחוך
ד"ר יפעת סולל
–
סמנכ"ל ויועצת משפטית, חדו"ש, לחופש דת ושוויון
אורלי ארז לחובסקי
–
עו"ד, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה
איילת קציר
–
יו"ר תנועת מובילי חינוך בישראל
איתמר קרמר
–
מנהל משמר החינוך, התנועה לקידום החינוך בישראל
איילת סמוליאר
–
רכזת חינוך, הפורום החילוני
אפרת לופו
–
רכזת קשרי ממשל, חותם, יהדות על סדר היום
ד"ר חנה קטן
–
יושבת-ראש נשות תקומה
אבירם דוויק
–
עו"ד" הורה לתלמידים בבית ספר דרור
שירה קטרי
–
בוגרת בית ספר דרור
רות שטרן קטרי
–
אימא של שירה ולחייל קרבי
ד"ר רויטל סלע
–
רופאת ילדים, אם לילדים בבית ספר דרור
אוראל מאליק סטרול
–
הנער שהושעה והוחרמו התפילין שלו
רפי ליין אושרוב
–
אזרח מעורב
ראובן טויטו
–
תקשורת
אמיר השכל
–
תא"ל בדימוס, משפחות החטופים
מעין חג'אג'
–
מועצה לחינוך ממלכתי-עברי
רועי פרלשטיין דביר
–
מועצה לחינוך ממלכתי-עברי
צבי יעקובזון
–
מנהל סיעת ש"ס
ישראל שור
–
משפחה שכולה
קס אביהו עזריה
ייעוץ משפטי:
נירה לאמעי רכלבסקי
מנהלת הוועדה:
אתי דנן
רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "החרמת תפילין מתלמיד בבית הספר - פגיעה חמורה בזהות היהודית", של ח"כ אושר שקלים, אברהם בצלאל, לימור סון הר מלך (מס' 405). << נושא >>
<< נושא >> הצעה רגילה לסדר היום בנושא: "שוב התגוללות על דוכן תפילין שהקימו תלמידים והפעם בבית הספר דרור בלב-השרון", של ח"כ סימון מושיאשוילי (מס' 5268). << נושא >>
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת עדת החינוך, התרבות והספורט, היום י"א בתמוז התשפ"ה, 7 ביולי 2025, בנושא הצעה דחופה לסדר היום בנושא "החרמת תפילין מתלמיד בבית הספר – פגיעה חמורה בזהות היהודית" והצעה רגילה לסדר היום בנושא "שוב התגוללות על דוכן תפילין שהקימו תלמידים והפעם בבית הספר דרור בלב השרון", הצעה דחופה של חבר הכנסת אושר שקלים וחבר הכנסת אברהם בצלאל והצעה רגילה של חבר הנסת סימון מושיאשוילי שנמצא בוועדה אחרת ויצטרף אלינו בהמשך.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת שנמצאים כאן - ואני רואה שנמצאים חברים מהרבה סיעות הבית - וכמובן כל האורחים החשובים שנמצאים כאן.
אדוני היושב-ראש, לפני מספר ימים הייתה שריפה ומישהו שרף בית כנסת באוסטרליה. כל העולם רעש וגעש וזה היה בכותרות. אנחנו במדינת ישראל, מצד אחד בימים הכי קשים ומצד שני אתה רואה את הציבור האמוני, איך שהוא מתקרב עוד ועוד ואנשים מחפשים לעשות עוד מצוות ועוד קרבה לקדוש ברוך הוא. אתה שומע את זה מאנשים ששבו, מאנשים שנמצאים כאן, ממשפחות החטופים שמתפללות לשובם של כל החטופים שיגיעו. מרגישים את החיבור הזה, אם זה בנושא השבת ואם זה בנושאים אחרים.
בנושא התפילין שהוא הסמל היהודי שלנו - אנחנו נמצאים במדינה יהודית ואליה אנחנו קמים כל בוקר וכאן אנחנו חיים. לבוא ולשמוע פעם אחר פעם שמגיעים מנהלי מוסדות כאלה ואחרים ומונעים את הדבר הבסיסי. לא ביקשנו לכפות על מישהו להניח תפילין ואף אחד לא עושה זאת אבל כאשר מגיע ילד, מגיע נער והוא רוצה להניח תפילין ומסיבות כאלה ואחרות לא מנהל או מנהלת בית ספר מוצאת סיבה להכות בדבר הזה פעם אחר פעם, אני חושב שזו פגיעה גדולה בזהות היהודית שלנו, זו פגיעה גדולה בערכים במדינה בה אנחנו חיים ואני אומר שהזעקה שקרתה לפני כמה ימים בנושא הזה של שריפת בית כנסת כאשר כל העולם רעש וגעש בגין זה, לא פחות צריך להיות על הנושא הזה של התפילין.
העלינו את הנושא הזה כמה וכמה פעמים ואני חשבתי כבר פג ולא אצלנו, בפרט אחרי התקופה האחרונה שעברנו ושראינו ושמענו מאנשים שחזרו מהשבי שמה שעניין אותם ומה שהחזיק אותם היה דווקא הקידוש הקטן שהם עשו עם המים שנותרו להם. אנשים שכל הזמן הרגישו שהקדוש ברוך הוא מחזיק אותם. אנחנו נמצאים במדינה יהודית וזאת הזהות שלנו, זה חלק מהזהות של העם היהודי, לבוא ולפגוע בדבר הזה, אני חושב אדוני היושב-ראש שחייבים כאן ולתמיד לעצור את הדבר הזה כך שלא יהיה עליו שיח ולא יהיו הדיבורים שאנחנו צריכים לדבר או לחשוב עליהם או לקיים דיונים עליהם. למה במדינה יהודית צריך לעשות דיון על נושא התפילין?
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
לא צריך. או למשל על דיון לצבא.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
לכן אדוני היושב-ראש הדיון הזה הוא דיון חשוב ואני מקווה שמכאן ישמעו וכאן ילמדו שכל יהודי באשר הוא שרוצה לבוא ולהניח תפילין, צריך לתת לו לקיים את המצווה החשובה הזאת. תודה רבה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
תודה רבה אדוני היושב-ראש, תודה רבה לחברי הכנסת שהצטרפו, כבוד שר המורשת שגם הוא נמצא כאן. כאשר אני ראיתי את הסרטון שיצא ברשת בו מנהל בא ומחרים לתלמיד ואומר שכאן אתה לא תניח תפילין וכאן לא מניחים תפילין, זה משהו שמאוד מאוד קומם. אני לא חושב שזה משהו שקשור לעניין מגזרי, דתי, חרדי, כיפות סרוגות, חילונים וכולי. אני אישית לא שומר שבת כהלכתה, אני בא מבית מסורתי, אני יכול להגיד שאני אישית מניח תפילין מדי יום כבר עשרות שנים ועשיתי את זה על דעת עצמי כי אני חושב שזה איזשהו קשר ישיר ביני לבין בורא עולם כשאני מתעורר ומניח את התפילין. כך אני רוצה לשמר את המסורת של אלפי שנים, מסורת של אבות אבותינו וכך אני גם רוצה להנחיל לילדים שלי.
אני חושב שהנחת תפילין זה משהו שאנחנו צריכים לשמר אותו כל הזמן ולהנחיל ולחנך את הדורות שלנו. אם בבית ספר שהוא מוסד חינוכי באים ומחרימים תפילין, זה משהו שהוא מאוד מאוד מקומם.
אני לא חושב שזה משהו שצריך להיעשות כהתרסה. דרך אגב, גם לא מצד מי שמניח. אני חושב שזה צריך להיות דבר שהוא מאוד טבעי. כמו שאנחנו אוכלים, שותים, מישהו בא ומניח תפילין, זה דבר שהוא הכי טבעי בעולם. לכן לא צריך להתריס כנגד זה. מי שמניח, שיעשה את זה לעצמו גם חלילה לא להכעיס, אבל מי גם מי שבא ומנסה למנוע את זה, שיבין שזה לא נגדו אלא זה בסך הכול לקיים את המסורת שלנו. אלה השורשים שלנו וזה המבחן שלנו, איך אנחנו מנחילים את זה להמשך הדורות.
לכן אני מבקש גם ממשרד החינוך, אני רוצה לבדוק איך אנחנו יכולים לפתור את העניינים האלה כדי שמצד אחד זה לא יחזור על עצמו כי בסופו של דבר זה מאוד מאוד מקומם אבל אני רוצה למנוע את זה ואולי אפשר יהיה להציע שיהיו עמדות מסוימות כך שילדים יוכלו להניח תפילין מבלי שזה יפריע למישהו ומבלי שזה יגרום לאנשים להתקומם נגד זה. לעשות את זה בצורה הסובלנית ביותר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מכבד אותנו בנוכחותו שר המורשת.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
שר החינוך שלח את התייחסותו?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כן.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
היה בירור ואולי כדאי שקודם נשמע את העובדות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נשמע גם את העובדות.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
היה בירור במשרד החינוך ובוא נשמע את העובדות, האם אסרו עליכם להניח תפילין בבית ספר. יש כאן הצעה אחת על בית ספר ברמת גן והשנייה לגבי בית ספר דרור. בואו נשמע האם באמת מנעו שם מתלמידים להניח תפילין.
<< דובר >> שר המורשת עמיחי אליהו: << דובר >>
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי, הנוער הטוב שיש לנו בארץ הזאת. אני מחזיק בידיים שלי תפילין של סבא גדליה. סבא גדליה הוא לא סבא שלי, הוא סבא של בתי. אלה לא היו התפילין המקוריות שלו אלא אלה תפילין שאחרי שהתפילין שהוא קיבל בבר מצווה נלקחו ממנו על ידי הגרמנים, ניגש אליו בגטו יהודי אחר ואמר לו שיש לו הרבה מאוד כעס כלפי ריבונו של עולם, קשה לו להניח תפילין והוא מבקש ממנו – הוא יודע שלו תפילין חשובות - שהוא יניח את התפילין האלה. התפילין הללו שרדו את השואה. התפילין הללו הונחו כל יום לא על ידי אדם אחד אלא על ידי חבורה של תפילין שהם הקימו בגטו נגד הגרמנים ונגד כל מי שניסה למחוק את העם היהודי.
כשאני מחזיק את התפילין האלה ביד, אני לא מבין איך יש מי שמעז לפגוע בסממן המובהק הזה של העם היהודי. אין לי מושג איך אותם אנשים שהיו פתוחים כלפי מרצחים נתעבים ודיברו שלום עם ערפאת לא מסוגלים להכיל בתוכנו את המסורת, את התרבות, את היהדות, את המורשת.
כשאני שומע על כך, באמת הדמעות עומדות בזווית של העין כי איך אפשר? השתגענו? מה זה הדבר הזה? אנחנו כל כך זקוקים אחד לשני, כל כך זקוקים למסורת שלנו, כל כך זקוקים למורשת שלנו שתחזק אותנו מול כל הרוחות של מי שמנסה למחוק את הזהות היהודית, את המורשת היהודית ואת העם היהודי, אנחנו במדינת ישראל, שחזרנו לכאן אחרי 2,000 שנות רדיפה, אנחנו צריכים להתנצל על זה שאנחנו מניחים תפילין? איפה נשמע דבר כזה?
תסתכלו מה קורה. התלמידים במדינת ישראל הולכים נגד הכפייה הזאת. רוב גדול של התלמידים בתיכוניים הממלכתיים הכלליים רוצים להניח תפילין. הם לא מוכנים לתת למי שמנסה למחוק להם את הזהות ואת המורשת לקבוע עובדות בשטח. אני מאמין בהם. אני מאמין בעם הזה, אני מאמין בדור הזה. תסתכלו גם על ההבדל בין החיילים הפשוטים לבין כל אותם קצינים בכירים בוגרי קרן וקסלר. אלה הולכים עם ציצית גם אם הם לא שומרי תורה ומצוות כמו שהזכיר חבר הכנסת, קשורים למסורת וקשורים ליהדות. מעליהם יש מי שמנסה לחנך אותם מחדש. כל מה שאני מבקש זה משהו פשוט. חברים, בואו נכבד. בואו נעשה את זה לא בשנאה אלא באהבה כמו הרבה מאוד דוכנים אחרים שעושים שם, כמו הרבה מאוד מצעדים אחרים שמבקשים כלפיהם פתיחות. יש לנו במה להתגרות. יש לנו מורשת מפוארת ותרבות מפוארת
בן גוריון בספרים שלו אומר שקול אלוהי מדבר אלינו עכשיו כאשר דיבר לעם ישראל לפני 3,000 שנים. כך הוא כותב. הקול הזה, יש אומרים שהוא מגיע מבחוץ ויש אומרים שהוא מגיע מבפנים. משנה הקול. לא משנה הוויכוח על מקום הימצאו. אם אתה דברים האלה כתב ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל שרצה שנחנך על המורשת, שרצה שנחנך על התנ"ך, שרצה שנחנך על היסודות של המורשת, מי אנחנו שנפעל הפוך מהדברים האלה
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אני מבין שאתה מקבל את דבריו של בן גוריון בכל תחום. אני אתן לך עוד כמה אמירות של בן גוריון על חובת השירות בצה"ל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אמיר השכל, בבקשה.
<< אורח >> אמיר השכל: << אורח >>
תודה רבה. אגב, אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב וראוי אלא שצריך לזכור שאנחנו ביום קריטי שבו ראש הממשלה נפגש עם נשיא ארצות הברית בנוגע לחטופים שלנו.
50 חטופים, בין 20 ל-22 כנראה בחיים והיתר לצערנו חללים, נמצאים כבר 642 ימים. מה מצבם, שמענו מפדויי השבי, ושמענו את חוות דעת הרופאים. אגב, הוזכר כאן גטו, ואני רוצה לומר שהתיאורים של פדויי השבי לא רחוקים מהתיאורים של אנשים שישבו בגטו. יש לנו עסקה בפתח שלפחות לפי הפרסומים מדברת על שחרור של 10 חטופים חיים ואני מבקש לשאול את מי ישחררו, את גלי ברמן או את זיו ברמן? את מי ישחררו, את דוד קוניו או את אריאל קוניו? את מי ישחררו מארבעת החטופים שיש להם שיש להם ילדים, את עמרי מירן בן 48 או את כל היתר שהם בשנות ה-30 לחייהם? את מי ישחררו, יש לנו שלושה חיילים בשבי – מתן אנגרסט שראיתם איך חילצו אותו מהטנק ואיזה לינץ' הוא עבר. המציאות הזאת היא מטורפת. אנחנו לא יכולים לאפשר אותה.
אני חוזר ופונה אליך. יש לכם את היכולת לשנות את המציאות המטורפת הזאת. יש לכם את הכוח הפוליטי לומר לראש הממשלה די, מספיק, צריך לסיים עם המלחמה הזאת ולשחרר את כולם בעסקה אחת. תודה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אדוני, צוהריים טובים. אמיר, תודה על הדברים שלך שמזכירים את גדולתה וחשיבותה של מצוות פדיון שבויים. שמענו את דבריו הנלהבים של שר המורשת בזכות מצוות התפילין, מצווה חשובה. אני אזכיר שמדובר בשר שהצביע פעם אחר פעם בממשלת ישראל נגד עסקאות לשחרור חטופים. אם כן, כל המצוות חביבות וכל המצוות חשובות אבל דבר חכמינו ידעו לתת דגש - - -
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אנחנו יושבים כאן שבויים ושומעים דברים שקשה לנו לשמוע. חבל ששרים משמיעים את הדברים ויוצאים ולא באים לשמוע אותי שהילדים שלי גדלו בחינוך הממלכתי, וחבל.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
את כאן יומיים? כל המטרה הייתה לקבל תמונה וזה מה שהוא קיבל ויצא.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אנחנו דיבור מודאג.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
מודאג בצדק.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
ומותר לנו להגיד את זה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כשתהיו בזכות דיבור, כל אחד יגיד את אשר על ליבו. למה צריך את רוח הסערה הזאת?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אני אחזור ואומר שלא מפתיע אותי שהשר יצא ברגע שהתחלתי לדבר על כך. כל המצוות חביבות, אבל המסורת היהודית ידעה לתת דגשים למצוות מסוימות, לא בהכרח מבחינה דתית יותר חשובות מאחרות אבל כי יש להן מעמד מיוחד. לשמוע דברים נלהבים של השר אליהו, שר המורשת, על המסורת היהודית בשעה שהאדם הזה ושותפיו למפלגה מצביעים פעם אחר פעם נגד עסקאות להחזרת אחינו החטופים – באמת, לא מאדם כזה ולא ממפלגה כזאת ראוי ללמוד על חשיבותן של מצוות. ברגע הזה המצווה החובה ביותר שאין בה ספק פיקוח נפש אלא זה פיקוח נפש ודאי, היא להחזיר כמה שיותר מהר את אחינו החטופים.
עם כל הכבוד לתפילין ולחשיבותן, פדיון שבויים. אם אני צריך לבחור על איזה חלקים במסורת היהודית שלי יתחנכו, ואני שולח את ילדיי לבית הספר, לאחד משני בתי הספר שעמדו כאן במוקד המחלוקת, בית ספר אוהל שם ברמת גן, אז אני רוצה שקודם כל הם יתחנכו על גדולה מצוות פדיון שבויים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
למה זה סותר?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
זה לא סותר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אתה יודע מה עמדתי בנושא פדיון שבויים ואתה יודע מה עמדת מפלגתי, השרים ומי שעומד בראשה אבל זה לא סותר.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
עמדה זה לא מספיק.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גם במעשים.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אני אומר לך למה זה סותר. כאשר שר נכנס לכאן ומדבר על חשיבותה של מסורת ישראל - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אתה מדבר על הטפל במקום לדבר על העיקר.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
לא. אני מדבר על העיקר מכיוון שבסופו של דבר אנחנו צריכים להחליט מה הם העוגנים המרכזיים של הזהות היהודית שהיא מכנה משותף לכולנו. כאשר שר מצביע פעם אחר פעם במשך כבר למעלה משנה וחצי נגד שחרור חטופים – אז כן, זה לא האדם שממנו אני מוכן לשמוע הטפות על מה הדגשים של מסורת ישראל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גם אתה לפעמים אומר הרבה דברים ואנחנו לא מסכימים עליהם. יש דברים שאתה אומר שהם נכונים ואני לוקח אותם לתשומת לבי.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
מה למשל?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הוא יודע.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אני רוצה להציע לחברי תנועת ש"ס – גם לחבר הכנסת שקלים - לא לרתום את עצמם לקמפיין מתוכנן ומאורגן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אתה לוקח את זה למקום הלא נכון. תעסוק בעיקר.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
תן לי שתי דקות ותבין למה זה העיקר. לצערי הרב אתם רותמים את עצמכם לקמפיין פוליטי ומפלגתי ציני.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
ממש לא.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
שמאורגן על ידי מפלגת עצמה יהודית. זה קמפיין פוליטי פר אקסלנס.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אתה מדבר על הנחת תפילין?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
לא. ממש לא. אני אסביר לך בדיוק מה הקמפיין. יש כאן מהלך מאורגן ומתוכנן היטב של מפלגת עוצמה יהודית ליצור כביכול חיכוכים בתוך בתי ספר ממלכתיים במקום שאין חיכוכים אמיתיים וזאת על מנת לקדם כאן קמפיין כאילו מרחב בתי הספר הממלכתיים במדינת ישראל רודף תלמידים שמבקשים לקיים מצוות.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אני לא קשור לעוצמה יהודית. אני הגשתי את ההצעה לסדר. מה קשור כאן עוצמה יהודית?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אתה לא קשור לעוצמה יהודית.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
גלעד קריב רואה כליות ולב והוא מבין שבתוכך הסיבה שעשית את זה הייתה - - -
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
לצערי גם חבר הכנסת שקלים וגם חבר הכנסת בצלאל, בצד הערכתי הגדולה אליהם, אכלו כאן לוקש שבושל היטב על ידי מפלגה עוצמה יהודית במסגרת קמפיין. המפלגה הזאת הפכה את הנחת התפילין לקרדום להסתה פוליטית בבי יספר ממלכתיים.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
מישהו מפעל אותי?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אני מבין שזה קשה לשמוע אבל מדובר בלוקש מחומם מסיבה מאוד פשוטה: כי עד לרגע זה משרד החינוך לא פרסם מסקנות של תהליך בדיקה שביצעו מנהלי המחוזות או השר שמראות שבאמת היה בסיס לכל המהומה הציבורית. שר החינוך – ודרך אגב, גם בנו לומד בבית הספר ברמת גן – כאשר התפוצצה הפרשה הורה על בדיקת העניין, גם ביחס לבית הספר האחר. אני מציע שנשמע את הממצאים העובדתיים מהתחקיר של משרד החינוך כי אנחנו כבר כמה חודשים אחרי האירועים. כאשר יישמעו פרטי התחקיר, יתברר שאף אחד לא מונע מתלמידים בבתי ספר במדינת ישראל באחת מן הכיתות להניח תפילין או להתפלל תפילה שהם לא התפללו בבוקר בבית או בבית הכנסת. שום שומר או שומרת לא ניצבים בכניסה לבית ספר ממלכתי בישראל ואומרים לתלמיד אל תיכנס לכאן עם ציציות שמונחות מחוץ לבגד. הכול קמפיין. אין בית ספר במדינת ישראל שמונע מתלמיד לבוא עם תפילין בתיק שלו. הוא לא הספיק להניח תפילין בבוקר בבית, לא קם למניין, והוא רוצה לעשות את זה בהפסקה בין השיעור הראשון לשיעור השני. זה פשוט לא קיים.
הקמפיין הזה הוא קמפיין מתוזמן.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
מעניין מה הקמפיין שגלעד קריב עושה עכשיו. הוא לא יורד לעומקם של דברים. תמיד טענתי את זה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אל תתנו לי שריון ברשימת ש"ס. אף אחד לא מונע מתלמידים לקיים מצוות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
משפט סיכום בבקשה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אתה לא תצליח לטשטש את העובדות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני לא מטשטש עובדות. נתתי לך לדבר. בינתיים הפכת את זה לדמגוגיה אחת גדולה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
נשמע מה קרה באוהל שם. אני אומר לך עוד דבר ובזה אני אסיים. יש הבדל בין זכותם של תלמידים לקיים כל מצווה שהם מבקשים, בין השאר בחלל בית הספר, כל עוד זה לא בא על חשבון תלמיד אחר ובוודאי בהנחת תפילין בהפסקה וכולי, זה לא בא על חשבון אף אדם. יש הבדל בין הנחת תפילין בבית הספר לבין ניהול קמפיין בתוך מסדרונות בית הספר לטובת הנחת תפילין. חוק חינוך ממלכתי קובע בצורה מפורשת שבתי ספר דתיים אלה בתי ספר שחלק מסדר יומם החינוכי הוא לחנך לשמירת תורה ומצוות וזה כתוב בחוק, ולעומת זאת בתי ספר ממלכתיים שהם אינם דתיים לא מכוונים לחינוך לשמירת תורה ומצוות ולכן יש הבדל מאוד מהותי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הם גם לא מכוונים לאי שמירה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
נכון. לכן אין שום מניעה מאף תלמיד לקיים מצוות ומסורות דתיות. יש בהחלט מקום לומר שהמרחב הבית ספרי הוא לא מרחב שבו מתנהלים קמפיינים לקיום מצוות או קמפיינים להימנעות מקיום מצוות. זאת ההבחנה שצריך לעשות. כל תלמיד שיבוא עם תלונה שמישהו מנע ממנו לקיים מצווה, הדבר ראוי להתברר. כל ניסיון לנצל את מסדרונות בתי הספר הממלכתיים לניהול קמפיינים פוליטיים בשם מצוות ביהדות – זה בהחלט צריך להיחסם.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תודה רבה. תלמיד בית הספר אוראל מאליק.
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
אתה דיברת על כך שצריך לבדוק את הדברים. אז הנה, אני מציג לך את כל הדברים מסודרים כמו שהם.
אחרי ה-7 באוקטובר, אחרי מה קרה לעם ישראל, אני חושב שכולם ללא יוצא מן הכלל הזדעזעו, החילונים, הדתיים, המסורתיים. אני וחברים שלי במשך חודשיים לא למדנו. הייתי בכיתה י"א. אמרתי שאי אפשר לחזור כך ללמוד. אחרי חודשיים חוזרים ללמוד כרגיל בזמן שחטופים בעזה? בזמן שחיילים שלנו נלחמים בכל הגזרות, בלבנון ובעזה? לא מזמן גם באיראן. החלטתי שצריך לעשות משהו כדי לעזור להם. אנחנו אמנם נוער, הייתי בכיתה י"א, ואנחנו עדיין בשליטת ההורים אבל בוא נגיד שאני כבר בן 17, עוד שנתיים אני מתגייס – זה היה מצבי לפני שנה – ואני מרגיש שכבר יש לי את היכולת לעשות משהו ואני לא צריך לחכות עד לרגע שאני אתגייס.
אמרתי לחברים שלי בשכבה, הצעתי להם כחברים, לא מאיזו תנועה מסוימת, לא מאיזו עמותה מיסיונרית, אני בעצמי תלמיד בן 17 בבית הספר אוהל שם ברמת גן. הצעתי לחברים שלי שנעשה משהו. מה אתם מציעים? להביא תפילין לבית הספר. דרך אגב, אני חושב שזה משהו כל כך עוצמתי. זה בין המצוות היחידות שמחברות גם פיזי וגם רוחני. זה לא כמו לשמור שבת או ללכת לבית הכנסת. זה משהו פיזי, זה עליך, זה משהו ש-3,000 שנים אותו קלף בתוך אותן תפילין. בקיצור, הצעתי להם את הרעיון הזה. לא היה תלמיד אחד בשכבה שלי – שכבר שמונה כמעט כ-400 ילדים – שסירב לזה. אחד לא היה. לא רק שלא סירבו לזה אלא גם תרמו לי כסף.
ברוך השם הצלחנו להשיג תפילין אני וחברים שלי. שמתי את זה בפרוזדור בבית הספר. כן, בפרוזדור. לא צריך להתחבא מתפילין. אנחנו לא צריכים להחביא את זה באיזה חדר צדדי. מה שקורה באוניברסיטאות בארצות הברית, נגיד את זה בהערת שוליים, מישהו שם הולך עם מגן דוד, תראו מה עושים לו. לינץ'. אם יהיו תפילין בכל בית ספר, איזו הגנה זה יעשה לסטודנטים באוניברסיטאות בחוץ לארץ שאומרים שאם בישראל יש תפילין, אז לא כל כך רחוק מההיגיון שגם כאן נניח תפילין.
בקיצור, אני לא חושב שצריך להחביא תפילין. אחרי ששמתי את התפילין, שמתי גם מודעות שיבואו להניח תפילין. תלשו את המודעות. אחרי שנה היה עוד אירוע עם התפילין. היו כמה אירועים עם אותם תפילין. הגענו למצב שהתפילין הוחרמו על ידי המנהל. המנהל שלחשרת שייקח את התפילין מהשולחן. לא הייתי מוכן. הזדעזעתי לראות דבר כזה. אמרתי לא שלא ייקח. השרת אמר שאין לו מה לעשות, זאת הוראה מהמנהל והוא לקח את זה עד לחדר המנהל. אני עקבתי אחריו עם הסרטון שכולכם בטח ראיתם ומכירים אותו. המנהל אמר לי שאין יותר אישור להניח תפילין בבית הספר. אתה אמרת שלא החרימו לאף תלמיד תפילין? הנה, באותו היום אף תלמיד לא היה יכול להניח תפילין כי התפילין שלי הוחרמו ואלה תפילין שאני וכל השכבה קנינו. גם אח שלי עזר בזה. התפילין הוחרמו.
לטענות של חבר כנסת גלעד קריב, אני יכול להראות שכולן לא מבוססות ולא נכונות.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
הוא החזיר לך את התפילין?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
האם היה דוכן שעבד שבעה חודשים בבית הספר שאתה פתחת בלי רשות?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גלעד, אתה לא בזכות דיבור. דיברת מספיק במשך 10 דקות. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
כן או לא?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אוראל, אתה לא חייב לענות.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
פשוט הוצאת דיבה של מנהל.
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
כל השולחנות מלאים בדפים ובמחשבים. כמו שאת רואים וכמו שאתם רואים אני באתי בלי כלום כי אני באתי עם בורא עולם שאני צינור דרכו להגיד לכם את זה. הוא זה שמכניס לי מילים לפה. אתם רואים כמה מה שאני אומר זה נכון ואמיתי. עד היום יש ניצולי שואה, אמנם מעט אבל יש. דמיינו לכם מה זה עושה לניצול שואה שהוא זוכה לשמוע זיכרונות של אבא שלו מתקופת השואה שמתחבא כדי להניח תפילין. דמיינו מה זה עושה לניצול השואה שיושב בבית שלו ורואה בטלוויזיה שהחרימו תפילין לתלמיד.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
תספר מתי הוא החזיר לך את התפילין ובאיזה נסיבות.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
לפני כן יש לי שאלה. אני רואה שאתה מתחזק שזה דבר סופר חיובי. למה אתה לא מבקש לעבור לבית ספר ממלכתי דתי?
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
אני אגיד לך למה. כי אני חושב שלא צריך להיות דתי כדי להיות בבית ספר ממלכתי. כמו שאתה רואה, אני גם בלי כיפה.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
אתה עדיין מניח תפילין?
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
בוודאי. ברוך השם.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
אתה יוצא מבית הספר כדי להניח?
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
אני לא חושב שבבית ספר ממלכתי אי אפשר להניח תפילין. רק בבית ספר דתי אפשר להניח תפילין? אם זה כך, תגיד שרק בבית ספר דתי אפשר.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אני התחנכתי בבית ספר חילוני והנחתי תפילין.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
גם אני.
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
כל הכבוד. אז הנה, גם הדור שלנו רוצה לעשות את זה. תאפשרו גם לדור שלנו לעשות את זה.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אתה יודע שיש לי מגן דוד על הצוואר ויש רחובות במדינה הזאת שאני לא יכולה לעבור בלי שרוולים? בוא נדבר על זה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מה הקשר?
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
כן, מה הקשר? כל אחד עכשיו יגיד מה הבעיה שלו?
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
אותו ניצול שואה שרואה בחדשות, אני לא יכול לדמיין מה זה עושה לו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תתמקד בעובדות.
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
התפילין שהוחרמו לא הוחזרו לי עד היום. הם אבדו. הם רכשו לי תפילין חדשות כי הם איבדו לי את התפילין. לא צריך ללכת לשואה, אפשר ללכת למה שקורה בצרפת.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
כשאתה בא למנהל ואמרתי לו שאתה מבקש שיחזיר לך את התפילין, הוא אמר שהן אבדו?
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
לא. באותו יום הוא אמר לי שהתפילין לא חוזרות אלי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תעצרו. אני אתחיל להוציא אנשים אחד-אחד. מספיק. כך אי אפשר לנהל דיון.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
בושה. ילד שסבל כל כך הרבה, עשו עליו שיימינג, אתם לא מתביישים להפריע לו גם עכשיו?
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
אחרי אותו יום שהמנהל החרים את התפילין, הוא לא היה מוכן להחזיר לי אותן באותו יום. יום אחרי, הרי הייתה מחאה גדולה, כל עם ישראל הגיע כי הזדעזעו מכך, הוא נאלץ להחזיר לי את התפילין והתפילין פשוט אבדו. זה מה שהבנתי ממנו. לא ראיתי את התפילין. הן אבדו. רק אחרי כחודש הייתי בוועדת חינוך ברמת גן, בקרן ביאליק יש משהו של החינוך, פעם ראשונה אמרה לי יושבת-ראש ועדת החינוך של עיריית רמת גן שהיא שמעה שהתפילין עדיין לא הוחזרו. הייתי שם עם אימא שלי שגם היא עזרה לי. אמרתי לה שאלה תפילין שלנו שקנינו אותם, היא אמרה שאין ברירה, הם יקנו לי תפילין חדשות ברוך השם ואכן קנו תפילין חדשות.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אתה אומר שבפועל התפילין לא הוחזרו.
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
לא מוצאים אותן. הם נאלצו לקנות תפילין חדשות.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
אני חייב לומר לכם באופן אישי שהדיון הזה מאוד מבאס אותי ואני גם אומר לכם למה. אני הייתי תלמיד בבית ספר ממלכתי חילוני רגיל ואף פעם לא היו לנו הבעיות האלה כי לא הקצינו את הדברים האלה, כי לא חיפשו את המריבות, כי לא חיפשו איך לעשות את היהדות כעוד משהו לריב עליו. מי שרצה להניח תפילין, ידענו איפה זה נמצא. היה משרד קטן, סוף המסדרון, סמוך למשרד של סגן המנהל. אני גם יכול להגיד לך איך קוראים למרות שזה היה לפני שנים. מבאס אותי שבכלל יש דיון כזה.
אני רוצה לומר יותר מזה. יש פתרונות. פתרונות קלים. לא צריך סרטוני טיק טוק, לא צריך אנשים שישבו לידך ויגידו לך מה לומר ולא צריך חברי כנסת שייזמו דיונים שאין בהם שום צורך. היית מרים טלפון למנהל בית הספר והיית פותר את זה באותו רגע. היית מדבר עם המורים, היית פותר את זה באותו רגע.
אני רוצה להמשיך את שרשרת החיים.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
ניסינו.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
תאמין לי שלא ניסיתם מספיק. בפעם הבאה תפנה אלי. אני הייתי ראש מינהל חינוך בפתח תקווה, עיר גדולה עם 240,000 תושבים, 67,000 תלמידים ברוך השם. מעולם לא נתקלתי בבעיה כזאת. מעולם לא היה תלמיד אחד שהרים לי טלפון ואמר לי שהוא מרגיש שבבית הספר שלו מונעים ממנו את הזכות להניח תפילין. לא קרה. למה זה לא קרה? כי לא עשינו מזה עניין. רק עכשיו עברנו את הפרשה של קורח. דיברנו על התרסה, דיברנו על האנשים האלה שכל הזמן מנסים לחמם וכל פעם מנסים להתריס וראינו איך זה נגמר. אני רוצה לומר לכם מכאן שאני באופן אישי כנציג של סיעת יש עתיד בכנסת, אני באופן אישי מתחייב שאם יש בית ספר במדינת ישראל שמסרב לייחד מקום בהפסקה להניח תפילין בזמן שלא מפריע לתלמידים ולא מתריס - אני בא איתכם ומניח לידכם. גם אני מניח כל יום.
אם תעשו מזה עכשיו הצגה בוועדות חינוך בזמן שיש לנו חטופים שלא יודעים מה יקרה איתם, 50 משפחות לא ישנות בלילה, יש עסקים שלא יודעים מה יקרה ומה קורה איתם כי משרד האוצר לא עובד, יש תלמידים שלא למדו חודשים – זה התחיל בקורונה והמשיך עד המלחמה באירן - הגיל הרך קורס, לא יודעים איך תיפתח שנת הלימודים ב-1 בספטמבר אבל תעשו פסטיגל שלם מסרטון טיק טוק – זה מבאס אותי להיות חבר כנסת בכנסת הזאת וזה מבאס אותי שהגענו למצב שצריך לקיים ישיבה שלמה בוועדת החינוך שהזמן שלה כל כך יקר – יוצאים מכאן חוקים יקרים מפז - אבל נעשה עכשיו סיבוב שלם על סרטון בטיק טוק.
אוראל, אני אומר לך שאם יש לך בעיה להניח תפילין, אני בא איתך.
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
יש לי בעיה.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
אני אמצא לך מקום בבית ספר שלך יחד עם המנהל שלך שלא יפריע לאף אחד.
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
לא להסתיר.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
לא להסתיר. ללכת איתן בגאון.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
במשך שבעה חודשים היה דוכן תפילין.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
יוסי, אני קורא לך. עשית את הדיון המהיר, סימנת וי, שמעת את הדברים. שמע את משרד החינוך ותן הנחיה שיהיה מקום ספציפי בבית הספר בשעה של הפסקה וכל הקרקס הזה ייגמר. אל תיתן ליהדות להפוך לכלי של עוד מריבות בציבור במדינת ישראל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תודה רבה. משרד החינוך, ד"ר איל בן זקן, בבקשה.
<< אורח >> איל בן זקן: << אורח >>
צוהריים טובים. תודה. אנחנו לא נפרט כאן את תוצאות הבירור שנעשה כי אנחנו לא מציגים כאן את הפרטים כשלעצמם. אנחנו כאן כמקום של מדיניות.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
מדוע לא תפרטו?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
למה לא?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אנחנו מבקשים לקבל את עובדות האירוע. אתם לא מחליטים מה משרד ממשלתי מציג כאן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גלעד, אני לא צריך עזרה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אפשר לקבל את עובדות האירוע?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
בדרך כלל אנחנו בחילוקי דעות אבל הפעם אני מסכים. אמרתי לך, כשאתה מדבר דברי טעם, אני מסכים איתך. אם הוועדה מבקשת את התוצאות, למה היא לא מקבלת?
<< אורח >> איל בן זקן: << אורח >>
לא באנו לכאן להציג את התוצאות. לא הבאנו את התוצאות של הבירור הספציפי הזה אלא בהתאם להנחיית השר על חוזר המנכ"ל.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
המשרד מתבקש להעביר לוועדה את סיכום התוצאות ומכאן את המוזמן להסביר לנו.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אנחנו מקיימים דיון על אירוע והמשרד האחראי לא רוצה לומר מה היה באירוע? השר שלח אתכם רק לדבר על חוזר מנכ"ל? מה היה באירוע באוהל שם? עבריין פרץ לתוך משרד של מנהל, עבריין מורשע פרץ לתוך משרד למנהל ואיים עליו.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
מי זה?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
מרדכי דוד.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
מי זה מרדכי דוד?
<< אורח >> איל בן זקן: << אורח >>
אני לא מכיר את העובדות.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אתה בא לכאן לדיון על הצעה לסדר על שני אירועים ואתה לא יודע את העובדות של האירועים? להבדיל מחברי הכנסת האחרים, גם ראיתי את הסרטונים אבל גם דיברתי עם המנהל, גם עם סגנית המנהל וגם עם ראשת מחלקת חינוך ברמת גן ושמעתי את הפרטים. אם אתה חושב שאלה לא הפרטים, אין בעיה. אדוני יש כאן שתי הצעות לסדר על שני אירועים ספציפיים ומשרד החינוך לא רוצה לומר מה קרה שם? השר לא רוצה לומר שהיה שם - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
איך תמיד אתה מגיע לשר?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
כי אני רוצה לדעת. אתם שופכים דם של מנהל בית ספר.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
המדיניות של השר היא להסתיר.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אתה לא רוצה לומר מה קרה שם. פחדנים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
גלעד, אני קורא לך לסדר פעם שנייה. אני לא רוצה להוציא אותך.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
לא יכול להיות שהמדיניות היא הפקרה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
את לא בזכות דיבור. חבר כנסת מתפרצים, אז גם אתם מתפרצים?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
הם פתחו דוכן שני בלי תפילין.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
כל מה שאמרת, יכולת לומר בשני משפטים אבל אתה מחליט כל פעם לחזור על המנטרה. אני מחזק את האמירה שלך שאנחנו מבקשים מהמשרד להעביר לוועדה את מסקנות הבדיקה שלהם.
אני מבקש מהנציג שהגיע לכאן, ד"ר איל בן זקן, לומר לנו מה מדיניות המשרד.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
רק בגלל שגלעד בקריאה שנייה ולא נעים לו, אני אמשיך אותו. לא יכול להיות שיהיה לך דיון מהיר והצעה לסדר בלי שנדע על המקרה הספציפי הזה כי הצהעה לסדר היא על המקרה.
<< דובר >> יגלעד קריב (העבודה): << דובר >>
שיתקשר למנהלת מחוז תל אביב ויביא את הפרטים.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
אחלה מנהלת מחוז. נדירה. שתדעו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
נכון. רויטל. אחלה.
<< אורח >> איל בן זקן: << אורח >>
בכל מקרה, חוזר המנכ"ל, כפי שאתם יודעים, יש לו משמעות ואנחנו במשרד החינוך בתהליך של הכנת חוזר המנכ"ל. יהיה שיתוף של הציבור ואני מתחבר מאוד לדברי של חבר הכנסת כץ. המטרה כאן היא למצוא הסדרה ופתרונות בהתאם למדיניות וזה מה שיהיה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
עברו מספר חודשים. מה נעשה?
<< אורח >> איל בן זקן: << אורח >>
מאז שהשר הורה על עבודה על חוזר המנכ"ל עברו מספר שבועות בודדים כאשר באמצע הייתה המלחמה, ושם אנחנו נמצאים.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אפשר לשאול שאלות?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
רגע. יש כאן חבר כנסת שהוא אחד הדוברים ועדיין לא דיבר.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
היועצת המשפטית רוצה לשאול שאלה.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
יש כאן טענה שיש לה השלכות גם על הפרת חוק, האם המנהל באמת נהג בסדר או שהופרה כאן זכותו של תלמיד ואנחנו מבינים שכנראה אלה לא בדיוק הנסיבות. אחר כך אני אומר את הסקירה שלי, איך שאני רואה אותה מבחינה משפטית. אם כן, יש כאן מקום למשרד החינוך להבהיר האם הזכות הופרה בניגוד לחוק זכויות התלמיד, לאמנה לזכויות הילד שהחוק מפנה אליה ולחוקים נוספים. האם אכן הופרה כאן זכות של תלמיד, כן או לא. לפחות לומר את זה לגבי המקרה כי יש כאן הצעה לסדר יום שהתבססה על הפרת זכות.
<< אורח >> איל בן זקן: << אורח >>
נפלה כנראה טעות בהבנה של הדיון.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
איך אפשר לטעות בזה? זאת הבנת הנקרא בייסיק.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
השר לא רוצה להתייחס לזה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
דוכן תפילין שקיימו תלמידים והפעם בבית הספר דרור בלב השרון.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אנחנו מדברים על עוד בית ספר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה לא משנה.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
דע לך שמכל הדיונים הביזיוניים בכנסת הזאת, אם יש דיון שצריך להפסיק אותו עכשיו ולומר שנצא להפסקה ונחזור עם תשובות, זה הזמן.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
כאילו אין דברים לדון בהם באמת כמו מצוינות.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
יוסי, לא קיבלת תשובות. על מה אתה עושה דיון?
<< דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>
היושב-ראש, תודה. שמעתי כמעט את כולם. אני חושב שהדבר הכי חשוב כפי שחבריי כאן ציינו זה להשיב חטופים. זה הדבר שהוא באמת החשוב ביותר.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
גם ראש הממשלה צריך להגיד את זה.
<< דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>
הדבר השני הכי חשוב זה ילד שצועד בבוקר לבית הספר, שיהיה לי סנדוויץ', המלחמה ביוקר המחיה.
יחד עם זאת, לא מעט אנשים במדינת ישראל וגם בחוץ לארץ, עבורם תפלין היא אות בינם לבין בורא עולם וגם את זה צריך לכבד. בסופו של יום אנחנו במדינת היהודים. אימא שלי עלתה לכאן לפני 55-50 שנים והיא מספרת שסבא - וגם סבא סיפר את זה – שלח אותם לבית ספר ובבית הספר למדו יחד יהודים ושאינם יהודים. היו ימים שלא שלחו אותה לבית הספר כי אותו יום היה חג בברית המועצות. הם חייבו את כולם להגיע ואימא שלי הייתה צריכה להמציא סיבה כמו זאת שהיא חולה כי רושמים באותו היום.
כולנו כאן באותה סירה. יש לנו רק מדינה אחת וכל פעם מזכירים את זה. פעם זה אחרי איראן או באמצע איראן, פעם זה עם סוריה או באמצע סוריה, פעם זה לפני עזה או אחרי עזה. די. אני ראיתי את ההודעה של השר קיש ואני מברך על כך. הוא הודיע שיהיה חוזר מנכ"ל ייעודי שיסדיר את הנחת התפילין בבתי הספר. מצוין. אני מקווה שלפני תחילת שנת הלימודים תשפ"ו זה אכן יהיה והרבה לפני כי שלנו מספיק זמן עד תשפ"ו. עוד חודשיים עד ה-1 בספטמבר.
הדבר היחידי שאני מבקש הוא שילד שרוצה להניח תפילין, שאף אחד לא ימנע בעדו.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >> << אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אף אחד לא מונע.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
לא מנעו ולא ימנעו.
<< דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>
ראיתי. אני לא מדבר על טיק טוק. לא ראיתי פעם אחת את מה שאתה אומר וחוזר עליו ואומר 30 פעמים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
למה באת לכאן?
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
אין לך טיק טוק?
<< דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>
אין לי.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אדוני, אתה לא תדבר אלי כך. יוסי, תעצור את זה עכשיו.
<< דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>
גלעד, להערכתי הדיון כאן הוא לא לכפות להניח תפילין אלא מי שרוצה להניח תפילין, שלא ימנעו ממנו.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
למה המנהל לא בא להגיד את זה?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
מנעו מהמנהל לעלות לתקשורת. המנהל ביקש אישור לומר בתקשורת.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה שאתה צועק, אתה חושב שזה עושה אותך צודק? גלעד, מספיק.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
הוא צועק את העוולות.
<< דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>
למדתי בבתי ספר ממלכתיים שהם לא דתיים. לא חרדי. אני יודע בדיוק מה קורה בבתי הספר החילוניים, גם לפני 35 שנים אז למדתי וגם היום. כל מי שמבקש להניח תפילין, שיאפשרו לו את זה. זה הדבר הפשוט. לא צריך להתפלסף, לא להגיע לאינסטגרם ולא לטיק טוק. הוא רוצה להניח תפילין, שאף אחד לא ימנע בעדו. בואו לא נלך על העבר אלא נלך אל העתיד אפשר לסיים אתה דיון בקריאה כזאת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מדובר כאן בריבוי מקרים ולא רק באותו בית ספר עליו אתה מדבר. לאור ריבוי המקרים החלטתי לכנס את הוועדה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
כמה מקרים?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לפחות שני מקרים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ארבעה מקרים ועל זה מתבססות ההצעות לסדר והצעה דחופה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
גם כאן בירושלים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני הייתי מצפה ממשרד החינוך להביא את העובדות כדי שהוועדה תוכל לדון לגופם של דברים. משרד החינוך לא הביא את המסקנות שלו על אותן עובדות. לכן אני חושב שלא נכון להמשיך להתחרבש בדיון הזה ולדבר על דברים שהם באוויר. יחד עם זאת, ברור לכולם שהיו מקרים, לא בדיוק כמו שתואר, אולי טיפה אחרת אבל היו מקרים שהחרימו תפילין ולא נתנו לתלמידים בצורה כזאת או אחרת, לא ניתנה להם האפשרות להניח תפילין. אני כרגע לא נכנס האם אותו מנהל או מנהל אחר או מורה עבר על החוק או לא עבר על החוק כי כרגע אין לי את העובדות.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אם כן, אנא אל תאמר שהיו מקרים. לא היו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני אומר שהיו מקרים ואני כוועדה מחכה לקבל את הסקירה של משרד החינוך.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
אבל אין לך אותה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לכל מקרה ומקרה כדי להתייחס לגופם של דברים במקרים הספציפיים שהועלו על שולחן הוועדה.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
אם כן, מה יש להמשיך את הדיון?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הרובד השני שהוועדה רוצה להתעסק בו הוא מדיניות המשרד. אותם המקרים שהיו או לא היו, עברו על החוק או לא עברו על החוק, רלוונטי לרובד הראשון. לרובד השני זה לא רלוונטי כי אני כוועדה – ואני חושב שכלל חברי הכנסת, גם האופוזיציה, טוענים שתלמיד, לא משנה אם הוא בממלכתי או בממלכתי דתי או חרדי, רוצה להניח תפילין, תינתן לו הזכות להניח תפילין.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
נכון, אבל הם עובדים על הנוהל עכשיו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
לכן אני רוצה לדעת מה הנוהל של משרד החינוך ומה המדיניות שהמשרד מנחה את מנהלי בתי הספר מכל החוגים כלפי תלמידים שרוצים להניח תפילין. מה הכלל. מחר אוראל רוצה להניח תפילין בבית הספר – איפה הוא יכול, באיזו צורה הוא יכול, איך הוא יכול, האם יכול או לא יכול. אני רוצה לשמוע סקירה מהמשרד.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
יש לך זמן לתיאוריות האלה?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני אגיד לך מה אני שומע כרגע מהמשרד. אני שומע שאין התייחסות לגופם של אותם מקרים. שנית, שיש מדיניות עקרונית שהשר אומר שלא יהיה תלמיד בישראל שרוצה להניח תפילין ולא יוכל לעשות זאת, אבל מה המדיניות של המשרד, איפה זה מופיע בחוזר המנכ"ל, איפה הנהלים.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
תן להם להגיש את זה לוועדה.
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
אני מציע גם יהיה חוזר מנכ"ל אם התלמיד יכול לברך לפני שהוא אוכל את הסנדוויץ' ברכת הנהנים.
<< דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>
די. למה אתה לוקח את זה לשם?
<< דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>
מכיוון שזה לא רציני. לא מנעו מאף תלמיד בישראל להניח תפילין.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
יוסי, אני יוצא אבל אני רוצה לומר לך שאני מאוד מעריך את העבודה ואני חושב שאתה עושה עבודה מאוד מאוד רצינית ואתה גם עובד מאוד קשה על דברים חשובים. הוועדה הזאת היא באמת ועדה קריטית למדינת ישראל רגע לפני פתיחת שנת הלימודים. אני שוב מציע לך, מפציר בך, אומר לך אל תקבל את ההתנהלות הביזיונית של משרד החינוך שלא ענה לך תשובות לגבי נושאים של הדיון המהיר. זה זלזול בוועדה. אל תשחית את זמנך לפני דברים סופר חשובים שעוד יש לך על השולחן. אין טעם בדיון הזה וכולם מסכימים על כך. צריך שתהיה אפשרות להניח תפילין במדינת ישראל בכל מקום, בתיאום עם המנהל באיזשהו מקום.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
בכל מקום.
<< דובר >> רון כץ (יש עתיד): << דובר >>
עזוב אותך מהשטויות האלה ומסרטוני טיק טוק. אני מקווה שכולם קיבלו את הסרטון שלהם. תודה רבה.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
כבוד היושב-ראש, שאלה רצינית. עשיתם לי חשק לקנות תפילין. זה תמיד מגיע עם דוכן? אני עכשיו רוצה לצאת מהכנסת ולקנות כאן בירושלים תפילין. זה תמיד מגיע עם דוכן?
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
לטובת גדרי הדיון אני רוצה להבהיר את המצב החוקי. לתלמידים יש זכויות במדינת ישראל אבל אני רוצה להסביר את ההקשר שלהן. יש לנו את חוק זכויות התלמיד משנת 2000 ומטרת החוק היא לקבוע עקרונות של זכויות התלמיד תוך שמירה על כבוד התלמיד, על כבוד עובד ההוראה וצוות המוסד החינוכי ועל ייחודם, זה מתוך סעיף המטרה, של מוסדות החינוך לסוגיהם השונים כמוגדר בחוק לימוד חובה, בחוק חינוך ממלכתי, בחוק חינוך מיוחד ולעודד יצירת אקלים של כבוד הדדי.
החוק הזה מייבא לחוק הישראלי את עקרונות האמנה לזכויות הילד שהמדינה אשררה כחלק מחוקיה. אכן בסעיף 14 נקבע שהמדינות יכבדו את זכות הילד לחופש מחשבה, מצפון ודת.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
גם חופש מדת.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
הזכות הזאת מוגדרת כזכות היא כפופה. היא אמנם קיימת אבל היא כפופה למגבלות שנקבעות בחוק ושדרושות לשמירה על סדר, על זכויות יסוד וחרויות של הזולת. כלומר, אי אפשר לתת לילד חופש פולחן בבית ספר באופן מוחלט אלא הדבר הזה מוגבל.
במקביל לזה, אנחנו כבר מבינים שבתוך בית הספר יש עקרונות של שמירה על סדר מסוים שחייבים להישמר לצד הזכות לתת לילד לבטא את הפולחן הדתי שלו, במקביל לזה בחוק חינוך ממלכתי יש לנו הגדרות ייחודיות לגבי זרמי חינוך שונים. יש לנו את החינוך הממלכתי המשלב שמשלב לימודי יהדות מוגדרים עם דגש על זהות יהודית, יש לנו חינוך ממלכתי דתי – ואגב, אני גדלתי בו מכיתה א' עוד כיתה י"ב - שמוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם וכדומה, ויש לנו את החינוך הממלכתי. כמו כן נקבע בפסיקה שלהורים יש זכות לבחור את החינוך של הילדים שלהם. במובן הזה מכלל הן אתה שומע איזשהו לאו. כלומר, חוק חינוך ממלכתי מצא לנכון להפריד בין הזרמים השונים ובמקביל לתת להורים לבחור את הזרם אליו הם שולחים את ילדיהם.
אני מנסה לומר כאן - ואני בפירוש לא הולכת לתת כאן סקירה משפטית עמוקה כי אני חושבת שהכיוון של הדיון הזה כרגע לא הולך לשם - שעם כל הזכויות שניתנות לילדים בתחום הזה, אני חושבת הייתה כאן הסכמה שהן קיימות, יש לנו גדרים שונים שבאים יחד עם העניין הזה. בכל מה שקשור לשמירה על סדר בתוך בית הספר, מן הסתם אנחנו עוברים כבר למסגרת אחרת של דיון. האם הדבר הזה צריך להינתן בכל עת? מה שיקול הדעת של המנהל לקבוע מתי זה מפריע לסדר של בית הספר ומתי לא? היכן ניתן לעשות את זה? האם זה באמת צריך להגיע עם איזשהו עידוד – או יותר מזה, לחץ על תלמידים אחרים – להצטרף לדבר הזה או לא. כאן אנחנו כבר מגיעים לאיפון של הזרמים החינוכיים.
אני באה מבית דתי, התחתנתי עם חילוני, הסיכום ביני לבין בן זוגי היה שהילד מקבל ברמה האישית המשפחתית בבית ואצל המשפחה שלי את החינוך הדתי ונשלח לבית ספר לא דתי. זאת דוגמה לאיזון שאולי נעשה אצל אנשים רבים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
סימון אמר שלפני 35 שנים הוא היה בבית ספר לא דתי.
<< דובר >> נירה לאמעי רכלבסקי: << דובר >>
חייבים להבין שלכל הדברים האלה יש גוונים. השאלה היא לא אם נתנו או לא נתנו להניח תפילין או האם קיימו את הזכות לפולחן או לא, אלא מה הגדרים של הזכות הזאת בתוך מוסדות בית הספר. משרד החינוך, בוודאי, אני בטוחה, בחוזר המנכ"ל יידרש לגדרים האלה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
משרד החינוך, יש לנו צפי לגבי אותו חוזר מנכ"ל?
<< אורח >> איל בן זקן: << אורח >>
השבוע יתקיים דיון. המלחמה שיבשה לנו קצת את לוח הזמנים. כמו שאמרתי, זאת עבודת מטה מסודרת כולל ייעוץ משפטי ואני מקווה שזה יהיה במהרה. אני כמובן לא יכול להתחייב על זמן.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
הוועדה מבקשת התחייבות של זמן. תחשבו כמה זמן אתם רוצים. אני פתוח לשמוע. אני לא רוצה להשאיר את זה פתוח.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
חבל ששר המורשת לא קיים את ההבטחה שלו ולא חזר לשמוע אותי כי הוא דיבר על כמה חשוב הביחד והלכידות בעם ישראל.
אני מתנועת מובילי חינוך ומפקחת לשעבר במשרד החינוך. באמת חבל לי כי יושבים כאן בחדר נציגים של ציבורים שהם אלה שמקימים כל יום את החומות בין חלקי העם. כל יום מחדש מגביהים את החומות יותר ויותר עד כדי שאנחנו כבר לא מכירים. חבל שהוא לא נמצא כאן.
באמת שאלתי קודם האם ערכת תפילין מגיעה תמיד עם דוכן. האם בעצם הרצון של תלמיד - ואני מאמינה לבחור הצעיר שדיבר כאן, הוא נשמע רהוט ובהחלט נשמע ילד נבון - שבא ואומר שהוא רוצה לקיים את הפולחן הזה, את הפולחן הדתי, החיבור ביני לבין האלוהים, ביני לבין היהדות. האם צריך לייצר את המקום הזה שכבר הופך למה שנקרא הילולה בתוך הפסקה גדולה שבכלל ההגדרות שלה הן שונות ועוד בבית ספר ממלכתי.
בתוך היהדות – ואני חילונית למהדרין - למשל בתלמוד הבבלי כתוב שכל המצוות צריכות כוונה. במשנה ברכות ד' כתוב אל תעשה את תפילתך קבע אלא תחנונים. במשנה סוטה ג', מצוותיו, חבילות-חבילות, הרי זה מגונה. כמו שמצווה בספר דברים ועשית הישר והטוב בעיני ה' ויש עוד אין ספור דוגמאות מתוך המקורות שבאות ומדגישות כמה חשובות המצוות, כמה חשובה הכוונה, כמה חשובה ההתכוונות, כמה חשוב מה שנקרא טוהר הגוף.
אני לא יודעת איך אפשר בתוך הפסקה גדולה שצריך לאכול, רוצים להחליף מילה עם חבר או שניים, אולי אפילו שיחקו בכדור, מזיעים ורוצים לקיים את התפילות האלה.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
לא הבנתי איפה הבעיה.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
הבעיה היא שאתם מבקשים לקיים מצוות שהן כל חשובות כאשר בעצם לא המקום, לא הכוונה, לא מתאימים ובטח לא לפי מה שנקרא כמו הונחינו בדאורייתא.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
זה מעניין.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אני אגיד לך למה אני מעניינת, כי אני לא מנסה להגיע לחצר הבית שלך ולנסות לחייל אותך. אני לא מגיעה לחצר בית הספר של הילדים שלך כדי לחלן אותך.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
יצא המרצע מן השק.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
זה לא מפחיד אותי אלא שאני לא רוצה את זה בחיים שלי. אני יהודייה חילונית למהדרין.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
אבל את לא תגידי לאנשים מה לעשות.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אני מקיימת מצוות של בן אדם למקום, בן אדם לחבר, נוטלת ידיים להגיד תודה ואתה לא יותר יהודי ממני.
תרים את הקול כמה שאתה רוצה.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
אני ארים כמה שאני רוצה ואיך שאני רוצה.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אתה לא יהודי יותר ממני. תפסיק להתבריין עלי. אתה לא יהודי יותר ממני. חבר כנסת. זה בנית העם, זה לא המקום שלך לא להקשיב למה שלי כחילונית למהדרין יש להגיד.
כבוד היושב-ראש, אני רוצה לשאול שאלה קטנה. אם יגיעו נציגי חב"ד לבית ספר חרדי של אחד ממוסדות החינוך של תנועת ש"ס ויציעו לילדים שלך כבוד היושב-ראש להניח תפילין של רבנו תם. אתה תסכים?
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
למה לא.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
לא יודעת. אני שואלת.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
מה זה חבילות-חבילות. אמרת מצוות חבילות-חבילות.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אתה עכשיו עושה לי מבחן?
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
היא הוציאה מהתלמוד ובזה היא מסבירה אם הציבור יניח תפילין או לא יניח תפילות. היא חושבת שבהפסקה זה דבר בעייתי, זה זמן שצריכים לאכול ולבר עם חברים. זה מה שהיא אמרה. פשוט לא ייאמן.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
רוצה אדם להניח תפילין, שיקום לתפילת שחרית או יקום מוקדם יותר בבוקר. תפילין בבית ספר לא חייבים להגיע עם דוכן ולא מוזיקה ולא פעילים של עוצמה יהודית ולא פיצות.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מה זה מפריע לך?
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
זה מפריע לי.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
את יהודייה.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
זה מפריע לי. למה לא מפריע לך שאסור לי ללכת ברחובות במדינת ישראל?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
מישהו אמר לך מילה?
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
כן. אתם יודעים רק להרים חומות.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
את יודעת מה קורה. ילדים יוצאים לעשן במקום שאף אחד לא רואה.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אתם יודעים להרים חומות בין עם ישראל.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
תדברי על החומות. תקשיבי טוב טוב למה שאמרת.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תעצרו. בואו נרגיע את השיח. איילת, את מכירה אותי ולא מהיום. אני האחרון שמרים חומות ואני האחרון שלא מקשיב ואחרון שבא להטיף כלפי השני. אני חושב שהנושא הזה של תפילין, לצערי לקחתם – לא את באופן אישי אלא השיח סביב הנושא ובפרט בוועדה היום – את הנושא הזה כאילו הוא נושא של דתיים וחילוניים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה ממש לא כך.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני בא ממשפחה מסורתית שרובה חילונים ודודים שלי ובני דודים שלי, משפחה רחוקה, מניחים תפילין. חלקם אפילו לא נשואים ליהודיות אבל תפילין מניחים. לכן אני חושב שהנושא הזה של תפילין, להפוך את זה לנושא של דתי או לא דתי, מבצע מצוות, עושה מצוות או לא עושה מצוות, הופך את זה לסוג של אני בא לחייב עכשיו תלמיד להניח תפילין, דוכן או לא דוכן, לא. אם היוזמה באה מבחוץ, בעייתי. אני מסכים איתך. אם בא עכשיו ארגון, לא משנה איך קוראים, הוא גם לא אמור להיכנס לבית הספר ללא אישור המנהל ואישור ההורים.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
הם נכנסים באמצעות תלמידים.
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
אני לא באתי עם אף ארגון. באתי בעצמי.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אתה חבר עוצמה יהודית?
<< אורח >> אוראל מאליק סטרול: << אורח >>
קרוב ל-ש"ס.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אם זו יוזמה שקמה מתוך התלמידים והתלמידים עצמם אומרים שאחרי הפסקת 10:00 אחרי שאכלנו את הסנדוויץ' נניח תפילין. זאת יוזמה ורצון של תלמיד לעשות פעולה. זאת לא פעולה שהיא בעייתית. אנחנו מדברים בסך הכול על הנחת תפילין.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
זה לא סך הכול. זה בדיוק העניין.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
זה בדיוק העניין. אף אחד לא אומר לו בוא תשמור שבת ואף אחד לא אומר לילדה בבית הספר שממחר תבואי עם שרוולים ארוכים או שרוולים קצרים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
ועוד איך אומרים.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
מי אומר? בבית ספר ממלכתי?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
כן.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
בהחלט אומרים את זה. אני אעשה ניסיון. אני אבקש את חב"ד שיניחו מה שנקרא תפילין של רבנו תם. ברור לי שזה לא קשור ביהדות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני אגלה לך סקופ. קניתי לבן שלי בבר מצווה שלו גם תפילין של רב תם ואני לא חב"דניק.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
כל הרבנים שלנו מניחים תפילין של רבנו תם. גם אשי וגם רבנו תם.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
ממש בקצרה. עצוב היה לי לשמוע את הדוברת האחרונה. זה רק מלמד שאנשי משרד החינוך צריכים לתגבר את לימודי היהדות. היא פשוט לא יודעת. זה עצוב. היא חושבת שרבנו תם זה איזה דבר שחלק מהחרדים הם נגד. את פשוט מנותקת, מנוטרלת.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
חבילות-חבילות.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
וגם חבילות-חבילות. את הרי אפילו לא יודעת מה זה. אני שואל אותך מה זה חבילות-חבילות ואין לך תשובה. אם את היית בכירה במשרד החינוך, זה עצוב מאוד. אני יכול להבין למה קרו כאן פשעים נגד החרדים ונגד הדתיים בשנים קודמות.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אתה יהודי שמתנשא? לא הבנתי. אתה עכשיו מתנשא עלי ביהדות?
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
אם את היית בכירה במשרד החינוך, זה כתם.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אתה מתנשא עלי ביהדות?
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
זאת עננה שחורה. מה זה חבילות-חבילות? תעני לנו.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אני לא יודעת מי זה.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
מה זה משנה מי זה? זה יהודי שכואב לו על מה שנאמר כאן.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
לא שמעתי אותך מתבטא על זה שלא מקבלים בנות למסגרות לימודים.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
יופי. מה עוד? איזה עוד כאב בטן יש לך?
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
יש הרבה דברים ש-ש"ס לא מתבטאים כמו שצריך.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
בבוקר הנהג התייחס אליך יפה? הכול היה בסדר הבוקר בחנות שקנית?
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אתם לקחתם את זה רחוק.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
את חולמת את הדבר הזה. יש כאן דיון רציני מאוד וסליחה גברתי היקרה, אמרת כאן דברים לא הגיוניים.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אם אתה לא מסוגל לראות את המקום של יהודי אחר שהוא לא דומה לך.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה פשוט הזוי.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
זה הזוי, כי אתם נבחרי ציבור ואתם לא רגישים לעם.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אנחנו מאוד מאוד רגישים לעם.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
סליחה, מה תפקידך?
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
מנהל סיעת ש"ס. נעים מאוד. אני שמח לראות אותך. את מוזמנת אלינו לחדר לכוס קפה, בסיעת ש"ס. אגב, זה לא יפה איך שהיא דיברה. היא פגעה בנו, היא פגעה ברגשות שלנו.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
לא מתנצלת בכלום.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
אל תעני לי. היא אמרה שלא יכפו עליה להניח תפילין. מישהו כפה על מישהו להניח תפילין? סתם כך להפריח מילים? מי כפה דבר כזה?
אני רוצה לומר דבר אחד. שמעתי כאן כל כך הרבה דברי הבל. חבר הכנסת שישב כאן אמר שאתם נגררתם לקמפיין של עוצמה יהודית. אני מתחייב כאן ועכשיו שחברי הכנסת סימון מושיאשוילי וחבר הכנסת הרב אברהם בצלאל לא יודעים מאומה על קמפיין של עוצמה יהודית. מי שיודע פוליטיקה, אנחנו לא כל כך מחוברים לעוצמה יהודית. פשוט למדתי עכשיו כאן איך מפריחים האשמות בלי שום אחריות ובלי ביסוס. מה זה עוצמה יהודית? אני מודיע לכם שאני לא יודע על כלום. אני אעשה משהו בגלל עוצמה יהודית? אני צריך את העזרה שלהם? שקר וכזב.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
כנראה יהדות היא מיסיון.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
אני יודע שכאשר יש צרה ליעקב, אנחנו מחפשים זכויות. יכולים להאמין בזה או לא להאמין בזה. אני לא אומר מילה לאדם שלא מאמין בקדוש ברוך הוא. עצוב לי אבל זאת זכותו. אנחנו מאמינים. אף אחד כאן לא כופה דבר על השני, אף אחד לא כופה על השני להניח תפילין או לתת צדקה או להניח רבנו תם. כל מה שאנחנו אומרים זה לא למנע וזה מקומם את חלק מהגברות כאן. אני לא מבין את זה. ריבונו של עולם מה מקומם אתכם שהוא מניח תפילין? לא מצליח להבין את זה.
היו שני יהודים. לאחד היה חמור. שמעון היה בעל החמור. ביקשו משמעון את החמור לכמה שעות לסחוב משאות. אמר לו שאתמול החמור שבק חיים לכל חי. מת. פתאום שומעים את החמור נוער מהאורווה. שמעון מעמיד פני נעלב ושואל, למי אתה מאמין, לי או לחמור?
שמענו את הנעירה רבותיי. יושב כאן בן אדם וצווח וצורח כל הזמן שמאף אחד לא מנעו להניח תפילין. הוא חוזר על זה 30 פעמים. יושב כאן ילד ואומר שמנעו ממנו. אני לא מבין. הוא לא לומד בבית הספר והילד כן לומד בבית ספר. אומר הבחור הזה שממנו מנעו.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
לא הבנתי. גלעד קריב הוא החמור?
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
אפילו בדיחה את לא מבינה. לא רק גמרא את לא מבינה אלא גם בדיחה את לא מבינה.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
זאת לא בדיחה. זה לא מצחיק.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
אני מודה לכבודו. כל בקשתנו היא שמהדיון הזה יצא שאסור למנוע מיהודי להניח תפילין.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
כמובן לא על חשבון מקומות, בזמנים שאפשר ולא תשב לי כאן אחת, שלא יודע איך קוראים לה ולא מכיר אותה, והיא תחליט עבורנו מה לעשות בהפסקה, האם הילד עכשיו מזיע ויש לו בעיה להניח תפילין או שעכשיו הוא צריך לאכול. זה מה שהיא אמרה. אני אשמח שיפתח ואת הפרוטוקול וישמעו מה היא אמרה והיא מפקחת לשעבר במשרד החינוך ומבינה גדולה בחינוך.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
אבל לא מבינה משהו ביהדות ומדברת.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אני מבינה שיש לך זמן קצר ואתה רוצה מהר, מהר, מהר כדי לסיים את המצווה ולהספיק להיכנס לשיעור כדי לא להפריע למהלך שיעורים, אז זה לא לעניין גם לא מבחינה הלכתית. שאלת אותי מה זה חבילות-חבילות.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
ואין עושים מצוות חבילות-חבילות.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
לשמחתי דבריך לא נשמעו.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
חבילות-חבילות זה לא מהר מהר. את פשוט לא יודעת.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אני יודעת. תאמין לי שאני יודעת.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
ה-גוגל שלך בלבל אתך. חבילות-חבילות זה ביחד.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אולי נפטר את הרב המקומי שלנו.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תודה רבה. שירה.
<< אורח >> שירה קטרי: << אורח >>
אני בוגרת כיתה י"ב בבית הספר דרור. חשוב לי להגיד שהדבר החשוב ביותר הוא החזרת החטופים והחטופה.
לענייננו. אני רוצה לומר שאני לא מתנגדת להנחת תפילין. אני בעצמי עליתי לתורה והייתי שמחה להניח תפילין. מדברים כאן הרבה על בית הספר שסיימתי השנה אבל בלי לדעת מה קרה שם בשום צורה ולכן חשוב לי לדייק את מה שקרה בבית הספר וזה שונה מהותית ממה שהוצג בבקשה לדיון.
נתחיל בכך שבית הספר לא התנגד לעמדות תפילין. בבית הספר כבר הרבה זמן יש לנו שתי עמדות תפילין, אחת בתיכון ואחת בחטיבה.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
איזה בית ספר?
<< אורח >> שירה קטרי: << אורח >>
בדרור.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אחרי שזה עלה לערוץ 14.
<< אורח >> שירה קטרי: << אורח >>
לא נכון. כך זה כבר יותר משנה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
זה עלה לתוכנית הפטריוטים. את זה אתם מפמפמים כל הזמן. המנהל בעיריית רמת גן, ואתם שקרנים ועשיתם על התלמיד הזה שיימינג.
<< אורח >> שירה קטרי: << אורח >>
זה לא אותו בית ספר.
אתה אמרת קודם שזה לא בסדר שהפריעו לו ולמה אתה מפריע לי?
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אני מבקש לא לעשות שיימינג על תלמיד.
<< אורח >> שירה קטרי: << אורח >>
אני לא מאותו בית ספר.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אני מדבר על אוהל שם, רמת גן.
<< אורח >> שירה קטרי: << אורח >>
אני מדברת על משהו אחר.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
אני מבקשת שירה לא לציין שמות.
<< אורח >> שירה קטרי: << אורח >>
כבר הרבה זמן, לדעתי כבר יותר משנתיים, יש לנו שתי עמדות תפילין בבית ספר, אחת בתיכון ואחת בחטיבה.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
יש גם רבנו תם?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אין מקום לזלזול הזה. אין מקום להתבטא כך. עם כל הכבוד שאדוני גבר, עם כל הכבוד שהוא לא בן 18, תן לה לדבר.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
מה אמרתי? שאלתי אם יש רבנו תם.
<< אורח >> שירה קטרי: << אורח >>
הדבר היחיד שבית הספר התנגד לו היה הנחת תפילין המונית שהגיעה כהתנגדות לכך שבית הספר תלה שלט שקשור לקהילה הגאה. למרות ההתנגדות של בית הספר חבורה של תלמידים החליטו לעשות את זה בכל זאת ואפילו תלו שהיה כתוב עליו: אני מניח תפילין לא כי אני דתי אלא כי אני יהודי.
אני חושבת שדבר כזה לא סביר בשום צורה שיקרה בבית ספר ממלכתי.
<< אורח >> צבי יעקובזון: << אורח >>
למה?
<< אורח >> שירה קטרי: << אורח >>
בית הספר הוא לא בית ספר דתי ולכן אין שום צורה שתהיה בבית הספר הנחת תפילין המונית. הנחת תפילין היא פרקטיקה דתית שאמורה להתקיים בין אדם לבוראו ולא כאקט פוליטי. אומרים שלא כופים על אף אחד להניח תפילין אבל כאשר תלמידים עוברים בבית הספר ותלמידים אחרים צועקים עליהם שהם צריכים להניח תפילין ואם הם לא עושים את זה, הם לא יהודים – זאת כן כפייה כי למה הם יכולים להחליט מי יותר יהודי? מי הם שיגידו את זה? אני עמדתי שם וראיתי תלמידים צועקים על תלמידים אחרים שהם צריכים לבוא ולהניח תפילין וכשהם אמרו שהם לא רוצים, הם צעקו עליהם שהם לא יהודים. מי הם שיגידו את זה?
בנוסף לכך עמדת התפילין הראשונה שהייתה בבית הספר, התחילו מכך שבחודש הגאווה בבית הספר, בית הספר תלה דגל גאווה ותלמידים החליטו לתלוש אותו ולפתוח שם דוכן תפילין במקומו.
אם כן, אני לא מאמינה שיש לזה מקום בבית הספר כי זה לא מגיע ממקום של אמונה או שהם ממש מרגישים שהם חייבים מקום להניח תפילין בבית הספר. זה שוב ושוב מגיע ממקום של התנגדות לכל אחד ששונה מהם, במיוחד מהקהילה. לא צריך להיות לזה שום קשר. הנחת תפילין בבית הספר מזמן הפכה להיות משהו יותר פוליטי מאשר אמוני. אגב, אם מישהו שילם מחיר על האירועים האלימים האלה, זאת אני שסירבתי לשתוק והבעתי דעתי. על זה חטפתי גם מהנהלת בית הספר שלי.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תודה. שאלה לי אליך. דגל גאווה כן ודוכן תפילין לא?
<< אורח >> שירה קטרי: << אורח >>
אני לא אמרתי. זה לא צריך להיות קשור אחד לשני בשום צורה. העובדה שקישרו את זה, זאת הבעיה. זה לא צריך להיות קשור אחד לשני בשום צורה. הקהילה הגאה זה משהו אחד והנחת תפילין זה משהו אחר. העובדה היא שקישרו ביניהם ושבבית הספר זה הפך להיות משהו יחד, זה לא בסדר.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
את מסכימה שיכול להיות דוכן תפילין כמו שיכול להיות דגל גאווה?
<< אורח >> שירה קטרי: << אורח >>
אם זה לא מגיע מ - - -
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה זה מאיפה זה מגיע? אני לא חוקר כליות ולב. מגיע מחר תלמיד ואומר הוא רוצה כאן דוכן תפילין.
<< אורח >> שירה קטרי: << אורח >>
דוכן התפילין בבית הספר היה איזושהי התרסה כנגד הקהילה וכנגד כל דבר ששונה מהם. לא היה דוכן תפילין בבית הספר לפני שתלו דגל ותלמידים החליטו לתלוש אותו ולשים שם דוכן תפילין, כי אז פתאום היה להם נורא חשוב להניח תפילין בבית הספר.
<< דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>
גם זה מותר.
<< אורח >> שירה קטרי: << אורח >>
לי אישית יש חברים שמניחים תפילין והם לא מניחים בבית הספר. הם יודעים לקום קצת יותר מוקדם בבוקר, להניח תפילין לפני שהם יוצאים כי זה חשוב להם ולהגיע לבית הספר.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
בגרמניה זה כך. באירופה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא. כך זה בארץ.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
תודה רבה. אני חייב לסיים את הדיון. אתם יכולים להגיד לא עד מחר אבל יש לי כ-3 אימאמים שהגיעו מכלל אירופה שמחכים לי לדיון על הנושא של עסקת החטופים.
<< אורח >> חנה קטן: << אורח >>
באתי במיוחד ואני מבקשת שלוש דקות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אני לא יכול. אין לי דקה. אני מתנצל. זה יגמר כמו שאני אחליט שזה ייגמר.
הוועדה משתתפת בצערם העמוק של המשפחות השכולות. הוועדה מתפללת להשבתם של החטופים, להצלחת הלוחמים ורפואה לפצועים.
הנחת התפילין היא חלק מזהות העם היהודי. הוועדה רואה חשיבות בהנחלת כבוד, מורשת וזהות יהודית בקרב תלמידים בבתי הספר.
<< אורח >> איילת קציר: << אורח >>
ופלורליזם.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אתה אומר שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
מה לעשות, אני יושב-ראש הוועדה. כשתהיי יושב-ראש הוועדה תקראי את המסקנות.
הוועדה קוראת לאפשר לכל תלמיד לבטא את אמונתו בדרך שיבחר.
הוועדה קוראת למשרד החינוך לאפשר בכל בית ספר הקצאת מקום ייחודי להנחת תפילין.
הוועדה דורשת לקבל ממשרד החינוך את תשובתו האם הופרה זכות של תלמיד על פי חוק זכויות התלמיד.
הוועדה דורשת ממשרד החינוך להעביר אליה את תוצאות הבדיקה בנושאים הנ"ל שעליהם הוועדה דנה.
הוועדה מבקשת לקבל ממשרד החינוך את מדיניות המשרד והנחייתו את מנהלי בתי ספר כלפי תלמידים שמבקשים להניח תפילין.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
תלמידות. גם תלמידות.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
אמרתי, כשתהיי יושב-ראש הוועדה תוכלי להגיד את המסקנות.
הוועדה מבקשת לקבל ממשרד החינוך תאריך פרסום חוזר מנכ"ל בסוגיית הנחת התפילין.
הוועדה תחזור לדון בנושא לאחר קבלת מסקנות מבדיקת הסוגיות ממשרד החינוך.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
הדיון הזה הוא דיון של הקוזק הנגזל.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
יש כאן ילדים חילוניים שהותקפו במשך שנים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
כל מה שנעשה כאן זה לחץ פוליטי. הם מפחדים.
<< יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>
ברשותכם, אני נועל את הדיון.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:10. << סיום >>