פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 447 מישיבת ועדת החוץ והביטחון יום שלישי, י"ח באב התשפ"ה (12 באוגוסט 2025), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 (מ/1502) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר ינון אזולאי קארין אלהרר יעקב אשר רם בן ברק טלי גוטליב עמית הלוי משה טור פז חילי טרופר מאיר כהן שרון ניר יואב סגלוביץ' יבגני סובה צבי ידידיה סוכות אלעזר שטרן חברי הכנסת: דן אילוז מירב כהן אורי מקלב אורית פרקש-הכהן מוזמנים: מזכיר הממשלה יוסי פוקס יעקב בליטשטיין – המשנה למנכ"ל משרד הביטחון אודי דרור – ראש החטיבה לגיוס מסלולים ייחודיים ותורניים, משרד הביטחון שי טייב – רח"ט תומכ"א, משרד הביטחון נטע בר זיו – רכזת תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר דרור גרנית – רפרנט ביטחון, משרד המשפטים עמוס צייאדה – מנהל אגף בכיר מוסדות תורניים, משרד החינוך ראובן פינסקי – מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי תומר וינר – ראש תחום מילואים, העמותה למען משרתי המילואים עידית שפרן גיטלמן – חוקרת בכירה, המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS דן הראל – ס' רמטכ"ל לשעבר, ארגון פורשי צה"ל שאול עבדיאל – רכז ליווי רוחני ותורני בגדוד נצח יהודה שירה אמסילי – חברת הצוות המנהל, שותפות לשירות טלי הרן בן נון – חברה בארגון 'אמא ערה' גבי ויטלה – חברה בארגון 'אמא ערה' לילך חיים אידלברג – תנועת 'אל הדגל' חנה קטן – חברה בארגון 'אימהות ללוחמים' שפרה שחר – מנכ"לית בית חם לכל חייל מעין אבנברג – נציגה, אחים ואחיות לנשק ניר יששכר – ראש תחום מילואימניקים, הרבעון הרביעי גבריאל פרנק – מ"מ במילואים, תנועת המילואימניקים אברהם סלומה – מנהל עמותת 'אנשים' שלומית רביצקי טור-פז – מנהלת מרכז חברה משותפת, המכון הישראלי לדמוקרטיה אפרת לופו – אשת לוחם, מייצגת משפחות של לוחמי שומרי תורה ומצוות נעמה שואקה – בת דודתו של אביתר דוד, משפחות החטופים עופרי ביבס – אחות של ירדן ביבס, משפחות החטופים יוכבד ליפשיץ – חטופה ששבה, משפחות החטופים דניאל ליפשיץ – נכדם של עודד ז"ל ויוכבד ליפשיץ, משפחות החטופים יותם כהן – אחיו של נמרוד כהן, משפחות החטופים חנה כהן – דודתה של ענבר הימן, משפחות החטופים מיכאל אדם – ניצול שואה חיה אדם – ניצולת שואה טומי שחם – ניצול שואה חנה גופרית – ניצולת שואה נפתלי פירסט – ניצול שואה ייעוץ משפטי: מירי פרנקל-שור מנהלת הוועדה: אסף פרידמן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022, מ/1502 << נושא >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שלום לכולם. הדיון שאנחנו נקיים היום, צריך להוסיף את המילה מן הסתם, אתם יודעים את חשיבותו, יש דבר שהוא חשוב לא פחות וזה לשמוע את משפחות החטופים, משפחות הפצועים ומשפחות החללים. בוועדות שלי, ולא רק בוועדת חוץ וביטחון שאני כעת יושב ראש שלה, אלא בכל ועדה שהייתי גם קודם, הזמן היה תמיד בלתי מוגבל, אתם יודעים את זה היטב. יובל פנה אליי וביקש, דיברנו קודם לכן, זה דבר שאני לא נוהג לעשות, אבל בגלל הדיון שלנו היום והזמן שהוקצב לדיון אנחנו נקציב עכשיו חצי שעה למשפחות. אתם יודעים שבעתיד כמובן שאני לא מאלה שמקציבים זמן, זה בתיאום עם יובל. << אורח >> נעמה שואקה: << אורח >> שלום, אני נעמה, אני בת דודה של אביתר דוד שמעונה ומורעב בשבי החמאס כבר 676 ימים. אנחנו הגענו לפה היום כדי להשמיע את הקול של האנשים והנשים היקרים והיקרות האלה, שורדי ושורדות שואה. אני אבקש בקשה לא שגרתית מיושבי החדר, לנסות כשמדברים להוריד לרגע את המחסומים, לכבות את הרעש בראש ולהקשיב להם באמת. אני חושבת שאם אנחנו כעם ואתם כנבחרי ציבור לא נקשיב בחרדת קודש ונלמד מהדברים שיש לאנשים האלה להגיד לנו אנחנו לא שווים כלום. אנחנו נשתדל לתת כמה שיותר זמן להם לדבר כי זה המקום שלהם להשמיע את הקול. מיכאל. << אורח >> מיכאל אדם: << אורח >> בוקר טוב. שמי מיכאל אדם. לפני שאקרא בפניכם שיר שחיברתי למען החטופים אני רוצה לספר סיפור קצר. לפני 80 שנה בצרפת הכבושה הנשים ושותפיהם, המשטרה, המליציה של פטן, החליטו לקיים מעצר של יהודי צפון צרפת, שהייתי אחד מקורבנותיו, עם אחותי אוולין. מה שאני רוצה להגיד שלהיות חטוף במשך כמעט שנה במחנה דראנסי על קש טחוב עם נשים וילדים שאתה לא מכיר, בלי אמא ובלי אבא ובלי אוולין אחותי, זה דבר נורא. בשחרור שנה לאחר מכן שקלתי כמשקל השלד, בערך כמו התמונה שראיתם בטלוויזיה לא מזמן. עוד דבר אני רוצה להגיד, במקום שלכולם נגמר הסיוט התחיל בשבילי ובשביל כל החטופים האחרים. הפוסט טראומה שרודפת אותנו כל החיים היא לא רק שלי ושל הבנים שלי, זה גם דור שלישי. תשאלו פסיכולוגים ופסיכיאטרים, הם יגידו לכם. אני אקרא את השיר, מיומנו של חטוף בן 4. לפני 80 שנה בהיותי זאטוט בן 4 נחטפתי בידי אנשים במדים ובידם נשק. הם פרצו לביתי שבכפר והמעמד הזה בי נטבע. גם את אוולין חטפו בלי שאוכל אותה לנשק. לפני חודשים מספר, בהיותו זאטוט בן 4, נחטף אריאל בידי אנשים במדים ובידם נשק. הם פרצו לביתו שבכפר והמעמד הזה בו נטבע. גם את חבריו חטפו בלי שיוכל אותם לנשק. את אוולין, אריאל ואותי חטפו כי יהודים אנחנו בלי שנכמרו רחמיהם, מאמא אותנו הפרידו ובן רגע חרב עלינו עולמנו על כל אשר אהבנו, לא ילדים, אלא בני ערובה שתקוותיהם אבדו. התליינים הגרמנים ומחבלי החמאס אותנו כלאו במקום חשוך ולח ממנו לא רואים אור, לא רואים את אור השמש. ימי האושר, המשחקים והצחוק עבורנו לתמיד כלו, סיוטו של איוב עבור ילדים חטופים אכן התממש לאריאל בן ה-4 שנרצח יחד עם כפיר התינוק ולאוולין שנפלו קורבן לרוע בהתגלמותו. אני חולם שבמהרה ישוחררו כל בני הערובה וייצאו מהצינוק ומי ייתן שסוף סוף הילדים יזכו לעתיד הולם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. << אורח >> חיה אדם: << אורח >> אני אשתו של מיכאל. נולדתי בפריז, בצרפת, לשני הורים שברחו מפולין, לפני המלחמה למזלם שפרצה ב-1 בספטמבר 1939. אני נולדתי ב-8 בספטמבר 1939, כלומר עוד מעט אני אהיה בת 86. אמא שלי מאוד התרגשה מהכרזת המלחמה וכנראה ילדה אותי קצת מוקדם מדי ועשו לה ניתוח קיסרי והיא נפטרה שלושה ימים אחרי לידתי. מה שאני אומרת שאני תמיד רואה את אבא שלי עם תינוקת ביד ומלחמת עולם. אני הרבה לא יודעת על התקופה הזו, כי אבא שלי לא היה מסוגל לדבר על כך ופעם אחת שאלתי אותו למה אין לי סבא וסבתא כמו כל הילדים והוא אמר לי: הם מתו מקור ומרעב, שזה יכול להזכיר לנו גם את המצב היום. חשבתי שהם מתו בגטו בוורשה, כי כל המשפחה של אבא שלי הייתה בוורשה, ואכן כך נודע לי לפני לא כל כך הרבה זמן. כעת עולות שוב חרדות העבר ומדירות שינה ממני. כניצולת שואה אני מבקשת להביע את הכאב והזעזוע שאני חשה בימים אלה, האלימות המשתוללת, הזלזול בחיי אדם, אי ציות לחוקים והשתלטות הרוע. למען הדורות הבאים קודם כל מתי נצליח לבלום את מעגל התופת של מלחמה, הפוגה, מלחמה חדשה ושוב מלחמה ושוב הפוגה. מתי נפסיק להרוג אחד את השני? אבל כמובן אני פה בעיקר כדי לקרוא לשחרור החטופים ולחזק את משפחות החטופים העוברות גיהינום. הלוואי שהחטופים כולם יחזרו ללא דיחוי הביתה ונשוב במהרה להיות מדינה שפויה. הלוואי. תודה על ההקשבה ואני מקווה שזה לא נופל על אוזניים ערלות. << אורח >> עופרי ביבס: << אורח >> אני עופרי ביבס, אחות של ירדן, גיסתה של שירי ודודה של אריאל וכפיר. אני בדרך כלל לא כותבת אבל ידעתי שהמעמד היום מיוחד ומרגש במיוחד. עבור מיכאל, חיה ושאר שורדי השבי שפה ובני המשפחות שלהם לא הייתה מדינה, עבורם לא היה מי שיזעקו להציל אותם. הטרגדיה שלהם, הטרגדיה של עם ישראל, היא הסיבה שהוקמה המדינה. אריאל וכפיר נולדו למדינה הזו, אבל ב-7 באוקטובר, גם עבורם, עבור שירי, עבור אחי ירדן, לא הייתה מדינה. אתם לא הייתם שם כדי להציל אותם והם שרדו את ה-7 באוקטובר, הם שרדו את הירי לממ"ד, שרדו את הפרידה מירדן אחרי שהמחבלים לקחו אותו לנגד עיניהם, הם שרדו בשבי והמדינה עדיין לא הייתה שם להציל אותם, הם נרצחו באכזריות. בשבוע שעבר אריאל היה אמור לחגוג יום הולדת שש, בעוד שבועיים הוא היה אמור לעלות לכיתה א', 676 ימים והמדינה עדיין לא לוקחת אחריות, עדיין לא ממלאת את המחויבות שלה, המחויבות שלשמה הוקמה, כדי שלא עוד. לא הייתם שם עבור המשפחה שלי, אל תגידו שהם חזרו, להיחטף חי ולחזור בארון זה לא לחזור. נכשלתם, אתם בוחרים שלא להציל וגרוע מזה, בוחרים להמשיך ולהקריב את דוד ואריאל קוניו, את אלקנה, את אלון ואחרים. אתם בוחרים להמשיך ולהפקיר את ענבר ואת תמיר ושאר החללים שכל מה שמשפחתם מבקשת זה קבורה עבורם בארצם. אנשים רבים כל כך שתקו אל מול זוועות השואה, אנחנו לא נשתוק. איך ניתן בכם אמון? אתם משקרים למשפחות, אתם משקרים לחיילים, אתם משקרים לעם שלם. שנתיים בהן מיטב בנינו נתנו את חייהם, נפצעו בגוף ובנפש עבור מלחמה שאתם בוחרים שלא לסיים. מלחמות מסתיימות בהסכמים, בסירובכם לסיים את המלחמה אתם מסרבים לקחת אחריות, מסרבים להציל, מסרבים להשיב לקבורה. בטענה למיטוט חמאס אתם ממוטטים אותנו. ויש מי מכם שמבקשים מאיתנו לשתוק. אנחנו לא נשתוק. אני יושבת פה עכשיו לצד מיכאל וחיה כי אנחנו בזה ביחד, אנחנו זה העם שמבקש את החטופים והחטופה בבית עכשיו, אנחנו העם שמבקש לא לנטוש את הערכים עליהם הוקמה המדינה, עליהם נלחמו מיכאל וחיה ובני ובנות דורם, עליהם כולנו נמשיך להילחם עד שכולם יהיו בבית. תפקידכם, אחריותכם, עכשיו. די לתירוצים, די לספינים, די לשקרים, תחזירו את כולם עכשיו, סיימו את המלחמה ותחזירו את כולם, תודה. << אורח >> טומי שחם: << אורח >> שמי טומי שחם, אני בן 92. הופעתי כאן בכנסת לפני כמה חודשים וחשבתי שאולי יופי, פעם אחרונה כנראה הזמינו אותי ולפני שבוע ימים התקשרו ואמרו: אנחנו הולכים עוד פעם לכנסת כדי לדבר על 50 השבויים שעדיין נמצאים בעזה. אני הייתי באושוויץ בגיל עשר וחצי, חזרתי הביתה אחרי שאבא ושני האחים שלי לא חזרו ואני בחרתי בחיים. בגיל 12 החלטתי, אני כניצול שואה אשתדל, במקרה הייתי שחקן כדורעף בהפועל תל אביב והמשכתי לשחק כדורעף, הייתי אפילו בנבחרת ישראל שנסעה לחוץ לארץ, אני אמנם לא נסעתי אבל בכל אופן אני החלטתי לתרום את כל יכולתי, מה שאני יכול לעשות. הייתי בכפר הנוער הדסים 43 שנים, הייתי שם מורה להתעמלות ואחרי זה הייתי סגן מנהל בית ספר. למרות שלא הייתה לי תעודת בגרות משרד החינוך הסכים שאני אהיה סגן מנהל בית ספר על 1,400 תלמידים. אני ממש אחרי שבוע ימים שהתקשרו אליי ואמרו לי תבוא, אנחנו מנסים לשחרר את ה-50 השבויים המסכנים האלה. אני ראיתי את הסרט של הבחור הזה, ראיתי את הסרט לפני שלושה-ארבעה ימים והחלטתי אני בא. אני בטוח במאת אחוזים שאחרי שאתם תסכימו לשחרר קודם כל את ה-50 האלה תמיד אפשר לחזור למלחמה. אין בעיה, תמיד אפשר לחזור, אבל קודם כל תשחררו את המסכנים האלה כי יש שם כאלה שלא יחזיקו מעמד יותר משבוע-שבועיים. הם נמצאים בתת תזונה נוראית, כאלה ראיתי רק באושוויץ ואני מקווה מאוד שבאמת היה כדאי לבוא לכאן ושאתם תשמעו את קולנו ותשחררו את ה-50 האלה לפני הכול. תודה. << אורח >> חנה גופרית: << אורח >> שמי חנה גופרית, אני שורדת ומנצחת את השואה. אני באה לספר לכם בקיצור סיפור, קודם כל איך ניצלתי. ילדה בת שש וחצי, משפחה פולנית חסידי אומות העולם, הקתולים, האנטישמיים, הפולנים, הצילו אותי. חסידי אומות העולם. אני שואלת אתכם, ילדה בת שש וחצי, אתם הייתם מצילים? אין תשובה, תחשבו על זה. חוויתי חוויות לא פשוטות, בור עם חזירים, מתחבאת, מתחבאת בארון, כמעט קופצת מהחלון, מאבדת את החיים שלי, אבל אני פה, זכיתי להגיע למדינת ישראל, ילדה יהודייה גאה. בניתי את החיים שלי, אני אחות במקצועי, יש לי משפחה, יש לי בן, יש לי נכדים, יש לי אפילו נינים, אבל יש לי עוד דברים, יש לי סיוטים, כי תבינו, מי שעבר מה שאני עברתי בתור ילדה קטנה הוא יכול לשחק שהוא גיבור, אבל בלילה, רבותיי, יש סיוטים. חשבתי בליבי שגמרתי עם הסיוטים, ככה, פחות, פעם בחודש, פעם בחודשיים, וב-7 באוקטובר הממשלה הזאת הוסיפה לי עוד סיוט, סיוט שהוא איום ונורא, שבמדינה שלי לא מחזירים את החטופים. יש כל מיני חשבונות, יש כל מיני סיפורים, אני לא יודעת, אני חנה, אני לא פוליטיקאית בכלל, אבל למה, תסבירו לי למה לא מחזירים ומספרים שקרים? אפילו אני, אישה בת 90, מבינה שזה שקרים. תחזירו אותם בבקשה, תחזירו אותם בהקדם כל עוד שאפשר, כי זה יהיה בנפשותיכם. הסיוטים שיש לי מה-7 באוקטובר, אתם גם תסבלו מהם, כי אין דבר כזה, זה לא עובר אצל יהודים ככה מעל האוזן. זה יהיה בתוך הלבבות שלכם, בנשמה שלכם, אם לא תחזירו אותם. ועוד דבר אני אומר לכם, עכשיו דבר טוב אני אומר, כשיחזרו כל החטופים, רבותיי, כולנו נוכל להתאחד, להיות כמו שהיינו. ואני חולמת על הרגע הזה, ערבים אחד לשני, חברים טובים, חושבים על הזולת, עוזרים. יהודים רחמנים, מה קרה לכם? תתעוררו, תחזירו את כולם הביתה כי לא נוכל לעולם להיות ביחד כמו שהיינו. אני מתגעגעת לרגע הזה שהסיוט של ה-7 באוקטובר יעזוב אותי בלילות ושיחזרו האנשים האומללים, המסכנים. אל תגידו שזאת לא שואה, זאת שואה אבל שואה כואבת כי היא קרתה כאן במדינה שלי ואת זה אני לא יכולה להבין, כי הפולנים הצילו אותי. אני מבקשת, מתחננת, אל תתעללו במשפחות האלה כי הגורל הוא מגלגל, בסופו של דבר זה באיזה שהיא צורה יתנקם בכם אם לא תחזירו אותם. תודה רבה, תחשבו על הדברים שאני אמרתי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, גברתי. << אורח >> נפתלי פירסט: << אורח >> שמי נפתלי פירסט, אני בן 93. בגיל 12 השתחררתי ממחנה בוכנוואלד, זאת התמונה שהולכת בכל העולם, אני בעיגול הצהוב, הייתי בן 12 וזה אחרי שהייתי באושוויץ, בצעדת המוות, בבוכנוואלד. רציתי לשאול אתכם האם שתיתם היום כוס מים, האם התרחצתם, הייתם רעבים? אבל החברים האלה לא שתו מים ולא אכלו כלום. אתם צריכים להיות בני אדם, עם רגש, לא חברי כנסת. חברי כנסת היו ויהיו עוד הרבה שנים, אבל חטופים, אם אנחנו לא נעשה צעד משמעותי היום אז הם ימותו. אני גססתי בבוכנוואלד ואני ידעתי שאם אני לא אישאר ער אני אמות. ופה אין מי שיציל אותם, בבוכנוואלד היו אסירים אחרים שהצילו אותי. אני חושב שכל המדינה הזאת קיבלה מחלה אימונית, אנחנו כולנו חולים, השמאלנים, הימניים, הליכוד, הדתיים, כולנו חולים, כולנו סובלים, גם מי שבשלטון לפי דעתי סובל. אנחנו צריכים להפסיק את הסבל הזה, אנחנו צריכים להתעורר כמו שפעם היה, כמו שהגברת אמרה, לחיות כמו שהיינו פעם, ערבות הדדית, עזרה אחד לשני, היינו מרוצים. באנו לבנות את המדינה הזאת. הנכדה שלי והנין שלי מכפר עזה, חוויתי את השואה השנייה של ישראל כביכול. למרות שאני אומר שזאת לא ממש שואה, באושוויץ רצחו כל יום מינימום אלף איש, היו ימים שרצחו 4,000 איש. כשהגיע הטרנספורט מהונגריה 10,000 איש רצחו. אמנם זה נורא ואיום, אבל אי אפשר להשוות את זה לשואה עולמית, זה נורא וכל המשפחות האומללות האלה שסובלות פה יום יום שעה שעה. בלילה כשאני קם והולך לשתות כוס מים, אני חושב עליהם. אני מבקש מכם, תתייחסו כמו בני אדם, לא אני שייך לליכוד או אני שייך למפלגות אחרות, תתייחסו כבני אדם, תרגישו אותם, תרגישו את המסכנים האלה. תודה רבה. << אורח >> טומי שחם: << אורח >> דרך אגב שנינו היינו ביחד באושוויץ, נפגשנו כאן במקרה היום, לפי המספר שעל היד. אנחנו זכינו להיפגש עוד פעם היום כאן אצלכם. << אורח >> יוכבד ליפשיץ: << אורח >> אני יוכבד ליפשיץ, נחטפתי מקיבוץ ניר עוז שהיה גיהינום, קיבוץ שהופקר באופן מוחלט על ידי הממשלה הזאת ועל ידי הצבא, השאירו אותנו שעות על גבי שעות, את כל החמאסניקים, הם התעללו, הם שחטו, הם אכלו את ארוחת הבוקר שחברים השאירו לעצמם לאכול, ואני שואלת פה את הממשלה הזאת, עד מתי? אתם יודעים שאני כל יומיים איבדתי קילו, עכשיו תחשבו על אלה שהם 676 ימים שם. הם הרי בקושי נראים, הם שקופים, ואתם דנים בכל דבר אחר מלבד להחזיר אותם הביתה. יש לידי תמונות של שני ילדים שגדלו בביתי והייתי מורה שלהם, אלה האחים קוניו. הייתי גם מורה של משפחת ביבס, של שירי, ראיתי את הילדים המתוקים האלה. הם אינם. היום כשאני נוסעת לניר עוז אחד הדברים שהכי קשה לי זה לראות קיבוץ שהוא שרוף 85% ואחד מכל ארבעה או נרצח או נחטף. היום יש לי ארבעה חיים ועוד חמישה מתים. זה קיבוץ שהכי הרבה חטפו, וביבי נזכר אחרי שנה ועשרה חודשים לבוא לבקר. הוא הבטיח הרים וגבעות וברגע שהוא חצה את הגדר הוא שכח מאיתנו והוא שכח מהחטופים. מה שאני מבקשת מכם, תפקחו עיניים, תתעוררו, לב, אם יש לכם קוצב או אין לכם קוצב, תפתחו אותו שיחזירו את כולם הביתה ותפסיקו עם המלחמות האכזריות האלה. תסתכלו גם מה קורה בצד השני, זה החורבן שלנו, אותנו מציגים כרוצחים, במקום שהם יהיו הרוצחים היום אנחנו הפכנו. אין שום דבר שיכול לעזור לנו מלבד השחרור ולפנות את השטח. תודה. << אורח >> דניאל ליפשיץ: << אורח >> אני דני ליפשיץ, הנכד של יוכק'ה ועודד ליפשיץ שחזר בארון אחרי 503 ימים יחד עם משפחת ביבס. כבר התנצלתי קודם, אבל אני רוצה להתנצל בשמי ואני מקווה שהמדינה תדע לעשות את זה, לכל שורדי השואה שנמצאים כאן שהיו צריכים לחוות שוב פעם משהו שמעולם הם לא חשבו שיחוו, ואני בטוח שהטראומה עלתה להם, כמו שהם אומרים, ואני ממש מצטער שאתם פה ומודה לכם על המילים. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אני אומר זאת בצורה הכי ברורה, הקרבה מודעת של חטופים היא לא אילוץ ביטחוני, זו הקרבה של הערכים שלנו, של הזהות שלנו, של הדנ"א המוסרי שעליו הוקמה מדינת ישראל. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אף אחד לא מקריב חטופים. << אורח >> דניאל ליפשיץ: << אורח >> אנחנו כאן במדינה שלנו כי נשבענו - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא, אף אחד לא מקריב חטופים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> טלי, לא, את לא חייבת. את לא חייבת כל הזמן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא מקריבים חטופים, אני לא מסכימה למילה הזאת. << אורח >> דניאל ליפשיץ: << אורח >> טלי, תקשיבי לי עד הסוף. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אף אחד לא הקריב, אני לא מוכנה לשמוע את המילה הזאת כשיש לנו לוחמים בשדה הקרב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מה, אין יו"ר? << אורח >> דניאל ליפשיץ: << אורח >> אנחנו כאן במדינה שלנו כי נשבענו שדבר כזה לא יקרה שוב, שלא נוותר על יהודים למען אידיאולוגיה, שלא נגיד זה המחיר. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה בשואה, אז לא הייתה לנו מדינה, היום יש לנו והעובדות הן קשות. מספר הנרצחים בשבי חמאס בלתי נתפס, מספר ההרוגים מירי כוחותינו קשה לעיכול וכל חטוף שחזר, כל אחד ואחת, סיפרו שהיו בסכנת מוות מוחשית מאש צה"ל. אז אל תספרו לי ששומרים עליהם ואל תשתמשו בזה כתירוץ לכישלון האסטרטגי מול חמאס, זה לא הם, זו האסטרטגיה. את חמאס לא מנצחים בהקרבת אזרחי ישראל, מנצחים אותו בחיסול ממוקד של ההנהגה, בעצירת צינורות הכסף ובחיסול תעשיית התרומות לחמאס, תעשייה שמוזנת בסיפורים שוברי לב ברשתות החברתיות. בזמן שאנחנו יושבים כאן אביתר דוד שוכב, בקושי שורד בשבי, רזה עד העצמות, מותש, מנותק מהעולם. כל יום, כל שעה הוא נלחם לשרוד. ואנחנו, משפחות החטופים, עובדים 24/7 מול התקשורת הבין-לאומית, מול מנהיגי העולם, כדי להחזיר אותו ואת כולם. מי שחושב שהמשך המלחמה הזאת מקרב אותנו לניצחון טועה, היא מקרבת אותנו להקמת מדינה פלסטינית. הצונאמי הגדול המדיני שכבר התחיל הוא רק ההתחלה. ואל תגידו לי שחררנו 200 חטופים, את שמריז לא שחררו, רצחו, את הרש לא שחררו, סיכנו, והביאו למותו. אל תהפכו טרגדיות למספרים יפים בדוח הישגים. החובה שלנו, חוב מוסרי, יהודי, אנושי היא להחזיר את כולם הביתה, חיים עכשיו ואת החללים לקבורה כי המשפחות שלהם חטופות עד שהם לא פה גם כן, כי ברגע שאנחנו מוותרים על אחד ויתרנו על כולנו. אז אל תעמדו מנגד, כי יש כאן אחריות היסטורית והאחריות ההיסטורית היא עליכם. תודה. << אורח >> יותם כהן: << אורח >> אני יותם, אני אחיו של נמרוד כהן, חייל שריונר חטוף, כבר כמעט שנתיים בשבי החמאס. אחי היה הצבא שלא היה מחוץ לניר עוז כי לקחו ארבעה חבר'ה בני 19 וזרקו אותם עם טנק תקול וציפו שהם יגנו על יישוב של כמה מאות אנשים. בגלל שהטנק היה תקול אז גם לא הגנו על האנשים וגם לא הצליחו להגן על עצמם ולכן אח שלי נחטף באותו יום מהטנק. אח שלי מוחזק כבר כמעט שנתיים והוא נראה כמו אביתר והוא נראה כמו רום והוא נראה כמו נפתלי בתמונה שלו מלפני כמעט 100 שנה בשואה הראשונה שחוו היהודים, ועכשיו אח שלי הוא בשואה השנייה, רק שכרגע אין לנו סרטון שלו. אחי נאבק בלשון עבר ובלשון הווה לשרוד בשבי החמאס אחרי שהוא נחטף על ידי הנוח'בות ב-7 באוקטובר, אחרי שהמדינה שלו, מדינה שאתם חברי הכנסת מייצגים, ואחרי שהצבא שלו, שיש פה נציג אחד מהצבא, שלח אותו עם טנק תקול ועם ציוד תקול, בלי הכנה מודיעינית ובלי גיבוי באותו יום. השבוע שמעתי את ראש הממשלה אומר שאנחנו לקראת סיום המלחמה ומה שנשאר לנו זה רק, הוא קרא לזה הפעם בשם אחר, אבל אמר שהמעוז האחרון זה העיר עזה ומחנות המרכז, שזה מאוד מפתיע, כי אני שמעתי לפני יותר משנה שהמעוז האחרון של החמאס הוא רפיח וכשנכריע את רפיח נסיים את המלחמה ונכריע את החמאס. אבל יותר הפתיע אותי הדיבור על העיר עזה כי ממה שאני זוכר, ויכול להיות שיתקנו אותי פה, העיר עזה הייתה בין המקומות הראשונים ובתוכם בית חולים שיפא שצה"ל היה בהם, אז איך יכול להיות שזה מעוז חמאס האחרון? איך אני יודע שזיכרוני לא בוגד בי, שהעיר הזה הייתה במקומות הראשונים שצה"ל היה בו? כי אני הייתי שם. אני הייתי שם בתחילת נובמבר 2023 כסגן מפקד פלוגת טנקים סדירה בבית החולים שיפא ובתוך העיר עזה, לפני כמעט שנה ותשעה חודשים, אחרי החודש הראשון. איך יכול להיות שאחרי שאנחנו היינו שם, אנחנו כחיילי צה"ל, ואני הייתי חייל צה"ל בקבע ואיבדנו שם חיילים בעיר עזה, שנה ועשרה חודשים ואתם מסבירים לנו שזה המעוז האחרון שנשאר לחמאס ורק אחרי שנמוטט אותו נוכל לסיים את המלחמה בהקדם? זה במקרה הטוב מניפולציה, במקרה הרע זה שקר. זה לא יכול להיות, אני הייתי שם, אני הייתי בעיר המקוללת הזאת, במקום המקולל הזה, ואני ראיתי בעיניים שלי את מה שהיה שם אז. אז או שניהלתם את המלחמה בצורה כושלת, לכל הדעות, אתם כחברי ועדת חוץ וביטחון, כחברי הקואליציה, קשה לי להאמין שכן, אני מסרב להאמין לזה, או שאתם משקרים לנו. כשאומרים חברי כנסת מהקואליציה ואומרים שמחיר החטופים זה מחיר שצריך לשלם או שאפשר לשלם זה אומר הקרבה, גם אם לא תרצו. ואתם כחברי הקואליציה, גם אלה שמדברים פה וגם אלה שלא מדברים פה, אל תשכחו לשנייה, חברי וחברות הקואליציה, שזה קרה במשמרת שלכם. לא משנה כמה תצעקו, לא משנה כמה תגידו לנו להיות בשקט, זה קרה במשמרת שלכם. אחי נראה ניצול שואה, נראה כמו ניצול אושוויץ, הוא עוד לא ניצול, הוא עדיין שם. אדוני היושב ראש, זו ועדה ראשונה שאנחנו מדברים פה מולך, היה יושב ראש קודם, עכשיו התיק הזה עבר אליך. כיושב ראש ועדת חוץ וביטחון, אחי כחייל שנכנס לפני שבוע ויום לקבע, אחרי ששירת 300 יום בסדיר ועוד 670 יום כחייל סדיר בשבי החמאס הוא עכשיו חייל בקבע בשבי החמאס. הוא צריך לחזור הביתה ולהיות כמו האנשים המדהימים האלה שחוו שואה ראשונה והצליחו לשקם ולהקים בתים לתפארת ולתרום למדינה הזאת ומצאו את הכוחות הנפשיים, שאני מעריץ אתכם שהצלחתם לבוא לפה ולדבר בשביל שאח שלי יחזור הביתה בחיים, אבל הוא יכול גם לא לחזור. וכמו שהוא יכול לא לחזור יש כאלה שכבר לא יחזרו בחיים ואלה שלא חזרו בחיים לא צריכים לסיים את חייהם זרוקים תחת הריסות בעזה או בקברי אחים בעזה, הם צריכים להיקבר בישראל. אני מזכיר לכם ואני אזכיר לכם את זה כל שבוע שתהיו פה, זה עליכם. בערך הוויקיפדיה של ה-7 באוקטובר כבר רשום שה-7 באוקטובר קרה במשמרת שלכם, זה לא ישתנה. חטופים, נרצחים, זה עליכם, החותמת היא עליכם, אבל העתיד עוד לא כתוב, וכשתדברו על מספר החטופים שחזרו בחיים זה יכול עוד לעלות כי הם יכולים לחזור בחיים אלה שבחיים, וגם זה עליכם. אני אומר לכם, אנחנו לא שוכחים, אנחנו מבקשים מכם, חיים של כל אחד מהם, כל אחד מה-20 זה עולם ומלואו, זה 20 עולמות, וכל ה-30 חללים זה 30 עולמות של המשפחות שלהם, תעשו את המוטל עליכם ותחזירו אותם. תודה. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> זאת ענבר האחיינית שלי, כולם מכירים אותה כי הפכתי להיות פה הטפט שבקיר. ענבר הופקרה ב-7 באוקטובר, היא סך הכול הלכה להתנדב במסיבה והיא ברחה במשך שלוש שעות כשלא היה אף אחד להגן עליה שם, לא היה אף שוטר, לא היה אף חייל להגן עליה. היא הסתתרה בהרבה מקומות עד שנתפסה על ידי הנאצים שירו בה וחטפו אותה. אנחנו ראינו סרטון של ענבר, אני רק התחלתי לראות אותו, אבל בסרטון מראים את ענבר כשהיא מובלת ידיים רגליים, כשכל הגוף שלה ירוי, כשהראש שלה שמוט לאחור והידיים של המחבלים מדממות את הדם שלה. זה מה שהורים צריכים לעבור. ענבר היא דור שלישי לשואת רומניה. סבא שלה היה ילד בשואה, סבא רבא שלה, ישראל גולדנברג, קבור בעיר יאשה בקבר אחים. מה אתם חושבים שעובר הסבא שלה היום כשהוא רואה את הילדה שלו וכשהוא יודע מה עבר על הילדה שלו ושהיא קבורה בעזה ושהוא פוחד שהשואה הזאת לא תחזור למשפחה שלו שוב כשלא ימצאו אפילו את הגופה שלה להחזיר אותה לקבורה? סבא שלה מיוסר, ההורים שלה גוססים נפשית. אתם פה יושבים וממשיכים ודנים בכל מיני נושאים, אבל אנחנו עצרנו את החיים שלנו ב-7 באוקטובר. עצרנו אותם, אין לנו חיים. ענבר קבורה שם והמשפחה שלי קבורה כאן. סבא של ענבר עלה לפה והחליט להקים פה את המשפחה שלו כי הוא חשב שפה בארץ ישראל זו הארץ הבטוחה לגדל את הצאצאים שלו. אני יכולה להגיד לכם שהוא מכה על חטא, כי דווקא היום כשיש לנו מדינה, אז לא הייתה מדינה, לא היה מי שיגן עליהם, אבל דווקא היום כשיש מדינה שאמורה הייתה להגן עליהם, שהייתה אמורה להגן על ענבר שרצה שלוש שעות, שהייתה אמורה להגן על האזרחים בקיבוצים, במסיבת הנובה, דווקא עכשיו פרצה שואה שנייה כשיש לנו מדינה שלא הגנה עלינו והיום שנתיים אחרי אני לא יודעת מה נשאר מהילדה היפה הזאת. אני לא יודעת, אבל מה שנשאר מהילדה הזו אתם מחויבים להחזיר לנו. אני חושבת שאחרי שנתיים מגיע למשפחה שלי להתחיל להתאבל על ענבר, מה שהם לא עשו עד היום. אני חושבת שזו זכותה של ענבר להיקבר פה באדמה שהיא כל כך אהבה, באדמה שהיא אהבה לטייל בה ולא באדמה הטמאה רוויית הדם של עזה והטומאה. תפסיקו להעביר את המשפחה שלי שואה שנייה, זה כבר גובל באכזריות, זה כבר אכזרי מדי מה שאתם עושים כלפי המשפחה שלי וכלפי 49 משפחות. אני חושבת שהגיע הזמן אחרי שנתיים להחזיר לנו את כולם סוף סוף ולתת למשפחה שלי להתחיל להתאבל. << אורח >> נעמה שואקה: << אורח >> אני רוצה לסיים בדרישה משותפת שלנו, של משפחות החטופים ושל שורדי ושורדות השואה שהגיעו לכאן היום, דרישה משותפת שלנו מכם, נבחרי הציבור, להציל את אחים שלנו שנשארו שם, להחזיר את החללים לקבורה ולעשות את זה לפני שיהיה מאוחר מדי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך ותודה לכולם. ושוב, אני חוזר על מה שאמרתי קודם, אני לא נוהג להגביל ולהקציב, פשוט ראיתם את האנשים שמחכים בחוץ. הוועדה הזו תמיד פתוחה בפניכם וכמובן שדלת החדר שלי. תודה רבה. אנחנו נקיים חמש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:58 ונתחדשה בשעה 13:14.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שלום לכולם. מרגע כניסתי לתפקיד יושב ראש ועדת חוץ וביטחון בשבוע שעבר קיימתי עשרות פגישות, לא זוכר כמה, כל הזמן, כל מי שפנה עשינו מאמץ לתאם ולשמוע מתוך רצון אמיתי להקשיב לכל הקולות בחברה הישראלית ולנהל את הדיונים כאן בשיתוף פעולה, ביחד. עד עכשיו אני חייב להודות, ואתם יודעים שאני חבר ועדת חוץ וביטחון מהיום הראשון של הכנסת הזאת, בעיקר שמעתי בדיונים האלה, ובכלל בשיח, גם בשיח התקשורתי, מה לא. כל הזמן על מה אנחנו לא מסכימים, למה לא יהיה חוק, למה זה לא טוב, למה זה לא רוצה, למה זה לא ריאלי. הגיע הזמן שקצת נדבר פה על מה כן, כי יש גם הסכמות. יש הסכמות בחברה הישראלית וצריך להשמיע אותן כאן בוועדה. אני רוצה בוועדה הזו, בוועדה שלי, שלכם, שלנו, שנדבר גם על מה כן, כך נתקדם, נבנה את האקלים הנכון, כי כולנו פה בעד חוק גיוס, כי כן, מה לעשות, א', הצבא צריך חיילים ו-ב' לשרת בצבא, כמו שאני אומר תמיד, נכון שזה חובה, אבל בדיוק כמו בהלכה היהודית יש חובות שהן זכות או שהן זכויות. הזכות שבחובה. כך צריך להתייחס לחוק הגיוס. על דבר אחד אני כמובן יודע שאנחנו מסכימים, ואני אמרתי את זה עכשיו, וזה שמעתי בכל הפגישות ולא משנה מאיזה ציבור הייתי, שאנחנו רוצים חוק גיוס, ואמרתי כאן בוועדה כחבר ועדה, ישבתי היכן שיושב האדון בחולצה הכחולה ואמרתי שהלוואי שרבים היו אומרים לי בקול רם את מה שהם אומרים לי בשקט, בשני הצדדים. וכשאני אומר שני הצדדים זה כבר דבר פסול, אין שני צדדים בחוק הגיוס, יש צד אחד, יש מדינה אחת. הגורמים המקצועיים שיהיו כאן יספקו תשובות, זאת אומרת שכבר לא יהיו פערים ולא יהיו פרשנויות לא מדויקות וכל אחד ייקח את האמירות למקום שלו, אנחנו נחפש פה את מה שמחבר אותנו. ועוד דבר שאני הייתי מאוד רוצה, ועוד פעם, אנחנו חיים בדמוקרטיה וכל אחד יכול להגיד את מה שהוא רוצה, כמובן עד גבול מסוים, עד שהוא פוגע בצבא שלנו או באחיי החרדים, כי פה בוועדה הזו מכבדים, בוועדה הזו לא מתריסים ומשמיעים, אלוהים ישמור, לגבי אחיי החרדים. כולנו ראינו את התמונות מלפני יום-יומיים בקנדה, את אותו חרדי שמותקף ליד הבת שלו. זה קורה שם, לא קורה כאן ובטח לא בוועדה שלי. מצד שני האח החרדי מבין כמה הצבא נחוץ, כי אין לאן ללכת, עדיף להישאר כאן והצבא שומר עליו כאן במקום הזה. התמונה הזו היא כל כך חזקה לשני הכיוונים לשני הצדדים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אולי תגנה, אדוני היושב ראש, את התקיפה של שני אנשי המילואים ביום חמישי האחרון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אסיים, כל אחד כאן ידבר וביקשתי בוועדה הזו - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, שתקפו זוג אנשי מילואים שעשו 500 ימי מילואים. אולי נתחיל מזה. השתיקה שלכם היא רועמת. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> וביקשתי בוועדה הזו סגנון אחר, בדיוק זה מחזיק 34 שניות וחבל, בואו ננסה שוב, נעשה ריסטרט וננסה לנהוג בכבוד הדדי לפחות כאשר היושב ראש מציג את האני מאמין שלו. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה שתקתם אל מול התקיפה המכוערת? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבריי מהקואליציה ומהאופוזיציה, חלקכם מכירים אותי יותר, חלקכם מכירים אותי פחות. אתם מכירים את החיים האישיים שלי, שאני לא מספר סיפורי אלף לילה ולילה, אתם יודעים בדיוק היכן הבת שלי נמצאת ואתם יודעים בדיוק את היחס שלי לצבא וכמה אני גאה בה, כמה אני גאה בכומתה האדומה שלה, כמה אני גאה בכל הלוחמים והחיילים והגיבורים שלנו. יש כל כך הרבה, איך נקרא לזה בצורה יפה? דיסאינפורמציה. הרי כדי להכפיש, כל מי שרוצה לעשות משהו ומאחר שהכול הוא מתוך פוזיציה, אז אני כמובן לא מסתכל יותר כי זו הדרך הטובה ביותר לעשות דברים בארץ היום, זה לא להתייחס לרעשי הרקע, אבל הבנתי שאצלי בבית, בגלל שיש לי את השילוב המנצח של בת עם כומתה אדומה ובן, כן, מה לעשות, עם כיפה וציצית כי הוא בחר ללכת לישיבה, אז מיד הבן שלך משתמט. יש רק בעיה אחת, הוא אפילו עוד לא עשה בר מצווה, איך הוא יכול להשתמט? והוא יילך לצבא. ואם היו קצת בודקים בישיבה שלו, היו גיבורים שלצערנו כבר לא איתנו כי הם הקריבו את חייהם למען המולדת. עכשיו גם לחסוך ממני את הטיעון, כי אני יודע שאני אשמע את זה יותר מפעם אחת, כי אני בוועדה הזו ושמעתי את זה כל כך הרבה פעמים, יש חוק גיוס, לא צריך חוק. נזכיר, גם בכנסת הקודמת הציגו כאן חוק גיוס, ואגב, נכון, היה 7 באוקטובר ודברים השתנו ומספרים השתנו, אבל אתם זוכרים בדיוק מה היה בכנסת שעברה, בכנסת הקודמת, ופה אנחנו רוצים להתקדם, גם לעשות היסטוריה אבל גם חוק גיוס משמעותי, לא לסמן סתם וי. באנו לפה לעשות חוק רציני וכאן אני מוקף באנשים מקצוענים, מקצועיים ואנשים איכותיים שאני בטוח שיעזרו ליושב ראש הוועדה להגיע ליעד. זה היעד, חוק גיוס אמיתי ונכון. יושב מולי איש מילואים שבא אליי לחדר וישב איתי וריגש אותי ולא אכפת לי מה הוא מצביע. מה אכפת לי אם הוא אוהב אותי או לא אוהב אותי, יכול להיות שגם צייצת נגדי, אבל אתה יקר לי ואתה חשוב לי ואני רוצה שהצבא יהיה חזק והצבא חזק ושהצבא ינצח והצבא ינצח וחוק הגיוס תורם לזה. ואפרופו דברים שנאמרים על החיילים שלנו, אנחנו גם רוצים חוק גיוס כאשר כל אחד שיתנדב לצבא הזה, כל אחד שילבש את המדים האלה, ולא משנה איזה חיל, וואו, איזה מדים הוא לובש, של איזה צבא, של איזה צבא ערכי, של איזה צבא חשוב, של צבא מנצח. אנחנו נעשה את זה באופן היעיל ביותר, בשיתוף פעולה, מרוכזים במטרה. ואני באמת מבקש מכולם כאן, קודם כל, חוק הגיוס, אני היושב ראש, הגורל פה הושיב אותי כאן להעביר חוק גיוס, אבל החוק הזה יהיה של כל אחד ואחת מאיתנו, אופוזיציה וקואליציה, ואתם יכולים עד מחר - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> - - - היינו יכולים לבחור - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני יכול להגיד לך דבר אחד, אבל זו דמוקרטיה וזה הבוחר. כדי לשבת כאן נבחרתי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אנחנו שמחים מאוד, נבחר ואנחנו מאוד שמחים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גם בפריימריז, גם בבחירות וגם בסיעה שלי. אבל אני רוצה דבר אחד, עם כל הכבוד, אני אולי יושב פה, אבל כל מי שיושב כאן החוק הזה יהיה חתום על שמו, בטח ובטח גם חבריי לוועדה. אנחנו קצת יותר משבוע אחרי תשעה באב, אנחנו עם שרץ למרחקים ארוכים, עם הנצח רץ למרחקים ארוכים, אנחנו גם יודעים מה זה תהליכים, אנחנו עם של תהליכים, יש לנו תהליכים לעתים ארוכים יותר, אין לנו את הלוקסוס לתהליך ארוך. שוב אני מסתכל על חברי המילואימניק, אין לנו את הזמן והלוקסוס ולכן אנא מכם, בואו נעבוד יחד, נעבוד היטב, אבל שנעביר חוק גיוס כי עם כל הכבוד החיילים, הלוחמים, הגיבורים, הצבא, המדינה צריכה את החוק הזה. תודה רבה. יש לי פה את הרשימה. נתחיל עם חברי הכנסת, בלי כל קשר לעובדה שהוא ישב על הכיסא הזה, חבר הכנסת רם בן ברק. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. גם אני יכול לקרוא לך ידידי, אבל אני הולך להגיד דברים לא פשוטים, גם בהתייחס למה שאמרת שפגשת את כולם ואתה מדבר עם כולם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני דיברתי ופגשתי את כל מי שמכבד את הצבא ואת הגיוס. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן? גם את המפלגות החרדיות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל מי שקורא לסרבנות מכל צד - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, כשאומרים אל תלכו להתגייס זה לא מכבד. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני מאוד הופתעתי ואף כתבתי לך לגבי המכתב שהוצאת לארגון אחים לנשק. ארגון אחים לנשק שברגע האמת החליף את הממשלה שאתה חלק מהקואליציה שמרכיבה אותה, נכנס לוואקום שהממשלה הזאת יצרה, כמעט אין מקום ואין נושא שאחים לנשק לא נכנסו אליו, פעלו בו והביאו פתרונות לאנשים שעולמם חרב עליהם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הביאו אותנו לעברי פי פחת. << דובר >> קריאה: << דובר >> כאב שכול אני רוצה לומר לך, קרה ה-7 באוקטובר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> קריאה: << דובר >> כאב שכול שהבן שלו נפל ב-7 באוקטובר אחרי יום שלם של קרב בגלל הסרבנות של אחים לנשק, היא גרמה שלא יהיה חיל אוויר כל היום. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אני מאוד מכבד אותך, אתה אב שכול ואני אח שכול ויש כאן הרבה מאוד אנשים ששילמו מחירים מאוד מאוד גבוהים ועם כל הכבוד, אני לא מסכים למילה ממה שאמרת עכשיו. כל זאת מעבר לעובדה שרוב חברי הארגון, כל מי שכשיר, ב-7 באוקטובר התגייס וחלקם גם שילמו בחייהם בהגנה על יושבי העוטף ובמלחמה שבאה אחריה. צר לי מאוד, אדוני היושב ראש, שאתה לוקח חלק בקמפיין שעושה להם דה לגיטימציה ומנסה להפיל את האשמה על אותה חברה פטריוטית. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא פטריוטית, הם פגעו אנושות - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> טלי, אל תפריעי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> יותר מזה, אתה כיושב ראש הוועדה החשובה ביותר בכנסת שמעולם, לא משנה מי עמד בראשה, מעולם היא לא הייתה עם נטייה פוליטית. כשאני הייתי בתפקידך ישבו כאן אנשים שאני ידעתי שהם עומדים מאחורי מעשים איומים ונוראיים, פשיסטים, והם ישבו כאן במקום שאני יושב עכשיו ונתתי להם להגיד את מה שהיה להם להגיד כי כיבדתי אותם למרות שלא הסכמתי לשום דבר ממה הם אמרו וחשבתי שהם גורמים נזק מטורף למדינת ישראל. עצם ההחרמה שלך וההשתתפות שלך בקמפיין פוליטי הוא חמור מאוד ובעיקר לנוכח העובדה שבאותו זמן שאתה מחרים את האחים והאחיות לנשק, באותו זמן ממש, אתה מנהל שיחות רשמיות יותר ורשמיות פחות עם גורמים שקוראים לסרבנות בריש גלי, וחלילה וחס אל תתרמו ובשלטון הכופרים אנחנו לא מאמינים ונמות ולא נתגייס. האיפה והאיפה הזאת שאתה נוהג על פי נטייה פוליטית היא חמורה מאין כמוה ממי שמתיימר להיות יושב ראש ועדת כנסת בישראל ואמור לנהל דיון על נושאים שמשפיעים ישירות על כל אזרחי ישראל. על מנת שנוכל לנהל כאן שיחות ענייניות אני חושב, אדוני, שאתה צריך לחזור בך מהאמירה הזאת ולהזמין את האחים לנשק לכאן כדי שנשמע אותם כמו שנשמע ארגונים, אני מניח, אחרים ושונים מאוד אידיאולוגית. תודה רבה לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת רם בן ברק. אני רק רוצה להזכיר לך, תקרא את הנוסח של המכתב שלי. קודם כל אני לא חוזר בי, לא רק שאני לא חוזר בי, אני חותם על כל מילה והייתי כותב את המכתב הזה עוד אלף פעם. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> דמוקרטיה בשיאה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עם כל הכבוד לדמוקרטיה, אף אחד לא יקרא במדינה הזאת לסרבנות, לא משנה איפה הוא נמצא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> באמת? ולהשתמטות מה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> עם כל הכבוד, אתם לא מכתיבים פה, אתם לא קובעים פה - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אה, אתה קובע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> - - מה מוסרי ומה ערכי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה קובע מי פטריוט ומי לא פטריוט? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לקבוע? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> האחים לנשק הביאו לחורבן המדינה בתופת אוקטובר. איפה הם? הם אמרו שביום פקודה הם לא יתייצבו. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאתם גרמתם לחורבן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הם פגעו בכשירות הצה"לית קשות והם ידעו שהם עושים את זה, בכוונת מכוון. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שנערי הגבעות גורמים לחורבן, אני לא נותן להם לדבר כאן? זה בושה וחרפה. << דובר >> קריאה: << דובר >> רבותיי, אני נציג האחים לנשק ואתם מדברים עליי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אתה לא תקבל זכות דיבור, אתה לא חבר כנסת, לי מותר להתפרץ. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> סליחה, מה זה הדבר הזה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה לא בזכות דיבור. גם כאשר הייתי זמני כאן לא תקבל זכות דיבור. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בועז, מה זה הדבר הזה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה ההבדל בין חברי כנסת, לנו יש זכות להעיר הערות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב, את בזכות דיבור, בבקשה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היו"ר. קודם כל תודה רבה לך, אדוני, שהסכמת לקחת על עצמך את תפקיד יו"ר ועדת חוץ וביטחון. בתור מי שהייתה פה בוועדה לאורך כל השנים שאנחנו שנינו ביחד, כמעט שלוש שנים אנחנו כאן יחד בכנסת ובתוך ועדת חוץ וביטחון, כל אחד יהיה מספיק הגון לומר פה שהעובדה שהיית גם דיפלומט וגם שגריר וגם סיקרת מלחמות, ועל כל מה שאתה, מגיל 15 עם תעודת בגרות מצטיין מכאן ועד מחר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> הוא כבר נבחר, הכול בסדר. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אל תפריעי לי. יש לך את שיטת ההערות הביניים המיותרות שלך, ואיך אני אגיד לך? גם לא רציניות שלך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, את רצינית. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה להזכיר מי זה יו"ר הוועדה ולמה תמכתי בו. בתור מי שנמצאת כאן בוועדה אני אמרתי ליולי אדלשטיין בפנים לא פעם ולא פעמיים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה יהיה הדיון עכשיו, על מי יושב ראש הוועדה, למה תמכת ולמה התנגדנו? אין לי בעיה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה רגע. מותר לי לומר, זכות דיבור, אני חברת כנסת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז, אני בעד הדיון הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, זה דווקא אחלה דיון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אדוני, אני חייבת לומר שאני פעלתי ואמרתי שיולי אדלשטיין חותר תחת הממשלה ותחת ראש הממשלה ועושה ככל שהוא יכול להכשיל את הממשלה כמעט בכל אופן אפשרי, שלא לדבר על לעג ואמירות מאוד משונות במהלך הדיונים. ואני אמרתי לו פה בפנים, לא פעם ולא פעמיים, שהוא עושה שימוש לרעה בכוח שלו והוא לא צריך להיות יו"ר הוועדה. פניתי בהקשר הזה גם לחברינו מהסיעה ולראש הממשלה. בהקשר של חוק הגיוס, אני חייבת לומר לכם, עשרות ישיבות התנהלו כאן על כלום, שעמום של כלום, כשבמהלך הישיבות הללו, עשרות ישיבות, הוא לועג לאינטליגנציה של כולנו - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בואו נכבד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה, עם כל הכבוד, לא כיבדו אותי כחברת כנסת. אני חייבת לומר פה, ואני פונה פה לכולם, במשך עשרות ישיבות שומעים את כל הקולות, אף חבר כנסת לא קיבל זכות לדברי פתיחה, כולם מדברים, כולם משתמשים בכותרת התורנית של, תסלחו לי, פגיעה קשה בחרדים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה לא נכון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תיעוב לחרדים, הפיכת החרדים לרעה חולה של החברה. אני לא שותפה של הדבר הזה, אבל לא כל החוכמה נמצאת בידיים שלי, חוק הגיוס ככזה מה אומר? שכולם מתגייסים ויש שיקול דעת לפוקד. הייתה החלטת ממשלה דאז שנתנה אפשרות לתת פטור לחרדים שתורתם אמנותם, ההחלטה הזו פקעה. אני סברתי שאפשר לתת החלטה שתשקף את היערכות צה"ל לגיוס חרדים. דעתי לא נשמעה ולכן צריך לחוקק את זה בחוק. יולי אדלשטיין, ככל שהוא רצה או ככל שאתם רציתם, לקדם את גיוסם של החרדים צריך היה להביא נוסח, ואז אני מבינה למה אין נוסח ולמה עד הרגע של העברת יולי מתפקידו רק אז פורסם הנוסח. מה זה הנוסח הזה? מה זה הסנקציות המחרידות שהעליתם על דעתכם? הייתם מטילים סנקציות כאלה על ערבי מיפו? הייתם מטילים סנקציה כזו על חילוני מתל אביב? שהוא לא יוכל לקבל הנחה בארנונה, רישיון נהיגה, מה לא? מכאן עד מחר, וששלוש פעמים ביום צריך לעשות אישור ביומטרי שתלמיד הישיבה לומד בישיבה. ובכן בכל הכבוד לכם אנחנו, דווקא לאחר שהתקיימו פה עשרות ישיבות, ואגב יאשר פה חברי ינון אזולאי, אני הצעתי לך בזמן אמת שאני אקח על עצמי את הנוסח, שאני אביא בפניכם נוסח לחוק הגיוס הקיים שיקבע את גיוסם של החרדים בהתאם להצעת הצבא. הרי הצבא דיבר, מתוך מחזור של כ-13,000 חרדים בשנה הצבא ערוך לגיוס בשנה הראשונה של כ-5,000, השנה השנייה 6,000, אני מדברת מתוך מחזור של 13,000, אני לא מדברת על הפול הקיים של מגיל 18 עד גיל 26. לא, אני רוצה פתרון, אני רוצה חיילים חרדים בגאווה הולכים עם מדים. בעיניי אין קידוש ה' יותר מזה, אבל אני לא מזלזלת בערכים ובעולם שלם של העולם החרדי ובגלל שהחוק הזה לא מכנס אל תוכו את המערך ההתנדבותי של החרדים, את זק"א, את כל מערך גמילות החסד, אנחנו עוד נגיע לזה בחקיקה עתידית יותר שצריכה לקחת בחשבון מתן שיקול דעת לפוקד להתחשב בהשמתם של חרדים או אזרחים בשירות לאומי בהתאם לצורכי הצבא, מקום שבו צורך הצבא, מה שנקרא יש בו וי, אז אפשר לאפשר לדוגמה את שילובם של החרדים ולראות בזה שירות צבאי, בין אם זה נעשה במסגרות של גמילות חסד כאלה ואחרות. אגב לכל אדם, משטרה, איפה לא? אבל בגלל שהחוק הזה צריך להסדיר באופן דחוף גם לתפיסתי את גיוסם של החרדים ובגלל שבעיניי בכל תקופת המלחמה אנחנו כל פעם חווים כנציגי הקואליציה כותרת פומפוזית חדשה כדי להשחיר את הממשלה, וזה בסדר, זה כוחה של פוליטיקה, אופוזיציה צריכה לעשות את זה, תנחומיי לה שהיא אופוזיציה, אבל אנחנו קואליציה וחובתנו לפעול נכון עבור כל מגוון הערכים שאנחנו צריכים לדאוג להם. וגיוסם של חרדים, סוף כל סוף, יושב לידי ינון אזולאי, ישבנו פה גם עם חברי הכנסת החרדים, יש הסכמה לגיוס, זה לא איזה משהו שאין הסכמה. שלא תתבלבלו, זה לא שאם לא הייתה לדוגמה הסכמה לא היינו צריכים לחוקק את החוק, היינו מחוקקים אותו, אבל האלמנט של ההסכמה של גיוסם של חרדים מוביל לשינוי חברתי אדיר. החוק הזה התחיל בחוק של גנץ שהחלנו עליו דין רציפות, שם דובר על כ-1,800 מתגייסים, החלנו עליו דין רציפות כדי שתהיה לנו פלטפורמה להכין חוק להצעה שנייה ושלישית עם תיקונים מהותיים מאוד, עם שינוי מספרי מאוד מאוד גדול, כשנקודת הפתיחה היא יכולת היערכות צה"ל לקליטת חרדים. ולפני ששמענו פה, באמת בישיבות רבות, על כן צריך להתאים את זה לחרדים, לא צריך להתאים את זה לחרדים, סליחה, כן, צריך להתאים את זה לחרדים, לפחות כהתחלה. אני חושבת אגב שהסנטר של החרדים מספיק חזק, כמו שאני רואה את זה אצל הציוניים הדתיים שאני מגיעה מהם, הסנטר מספיק חזק וההתערבבות לא מסכנת את הדת, להיפך, היא מהדקת את סולם הערכים בצורה מיטבית, אבל לא אני קובעת, אני לא לבד פה ולא אתם לבד פה. אם אתם הייתם רוצים חוק גיוס, אז ממילא היה חוק גיוס, כי הנה החוק שאנחנו מתכוונים להביא. החוק יהיה בדיוק כמו המספרים שהצגתי, 5,000, 6,000, 7,000, באופן שמביא לשינוי אדיר, אבל אני סבורה שהחוק עצמו קובע כבר את הנורמה. הרי החוק קובע שמי שלא מקבל פטור ולא מתגייס אז הוא עריק ומי שאמון על ביצוע החוק הזה זה הצבא. בהתאם למה שכתוב בנוסח של החוק המוצע ואיתו אנחנו נמשיך, ראשי הישיבות שלא נמצאים ברשימות שלהם אותם חרדים הצבא צריך לגייס אותם. מי שלא מתגייס ולא נמצא ברשימות הללו אז הוא עריק לכל דבר ועניין והצבא יודע לטפל בעריקים. אני לא מצליחה להבין איך כולכם הלכתם לרעיון הזה של סנקציות אישיות. עם כל הכבוד, יש לי חוק. אם החוק קובע גיוס חרדים ואם החוק קובע מכסה שהיא בהתאם להיערכות צה"ל, ואם אני סומכת על הרבנים שמעבירים לי רשימה סדורה של מי תלמיד ישיבה, אז מי שלא נמצא ברשימה הוא בר פוטנציאל גיוס ומי שלא מתגייס הוא עריק ועריק זאת עבירה פלילית שיש לה כל מיני סנקציות. לא, הצבא לא מתמודד עם כל העריקים, ממש לא, זה לא משהו שבאמת מגיע לכדי מימוש, אז או שיש סנקציות לכל העריקים באשר הם, חרדים או חילוניים, שאז הסנקציות צריכות להיות מידתיות, הגיוניות, ברות הרשעה, ברות ענישה סבירה, אבל לא עם סנקציות שאי אפשר לתפוס אותן ובטח ובטח לא עם סנקציות משפילות, כי אנחנו לא נמצאים פה עדיין בגרמניה. תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> וואו, גרמניה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לכן לסיום, מנסים לומר פה, אדוני היו"ר, יש פה כל מיני רעשים מקטינים, קודם כל אותך, אז אני מבקשת לחזק את ידך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, הכול טוב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני יודעת, אבל בכל זאת, אני רוצה רגע לומר, לא קל להיות בפוזיציות האלה ולא קל להיות במקום הזה של לנהל את הוועדה החשובה הזו. אני יכולה לומר שבהתייחס לחקיקה בכלל של הוועדה הזו ספציפית הקואליציה ככזו, מדברים פה אם אנחנו עושי דברם של הממשלה או לא ממשלה, בשיטת המשטר הנוהגת במקומותינו הממשלה נשענת גם על מפלגות צד ובסופו של דבר ביחד אנחנו מחוקקים חוקים כשאנחנו חברי הכנסת כאן בקואליציה לא פעם ולא פעמיים הקשינו על חקיקה של ממשלה, לא קידמנו חקיקה של ממשלה, תפקידנו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> סליחה, מה זה מופע היחיד הזה? יש פה עוד הרבה אנשים. אני אמא ללוחם בקרבי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה, מה זה? תצאי החוצה. את לא חברת כנסת ואת לא תפריעי לי. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה זה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה, גברתי. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה זה, מופע יחיד? באנו למופע יחיד? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי את שאת מדברת בלי רשות דיבור? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה את בכלל מפריעה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה, גברתי, היא חברת כנסת, אני לא קוטע חברי כנסת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה את מפריעה לחברי כנסת לדבר? << דובר >> קריאה: << דובר >> מה זה הדברים האלה? את מדברת על השפלה? אנחנו שאנחנו נושאים בנטל פה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> צריך להוציא אותה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, את מוזמנת לצאת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> צאי החוצה, אל תפריעי לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, לא להפריע לחברי כנסת. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה זה? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תיבחרי לכנסת ו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> מופע יחיד, התפקיד שלך לוודא שלאנשים יהיה זמן סביר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> גברתי, את מוזמנת לצאת. << דובר >> קריאה: << דובר >> אני אצא בשמחה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הנה לדוגמה. אני מסיימת, אדוני היו"ר. אני מבינה שהם התרגלו בוועדה הזו לקולות מאוד מסוימים. הקול שלי לא פחות חשוב מקול של אף חבר כנסת אחר, לכן אני אחזק אותך בהקשר הזה ואנחנו נוביל לגיוסם של חרדים. << דובר >> קריאה: << דובר >> מופע יחיד. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> צאי החוצה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> די, טלי, אני מבקש. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> טלי - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה זה, אני אתן שמישהו יעיר לך ככה? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> בסדר, היו"ר הוציא אותה. בעלה מאות ימים במילואים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה זה משנה ומה קרה? זה נותן לה זכות לצעוק? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא נותן לה, לפחות תכבדי אותה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברי הכנסת רם בן ברק וטלי גוטליב, אני מבקש. זה גם לכל מי שנמצא כאן. עם כל הכבוד, מה ביקשתי לפני רבע שעה בסך הכול? יש לי נטייה לתת לחברי כנסת לדבר, אני לא רוצה לקטוע, בטח בדיון היום, כשאני רוצה לשמוע. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אבל אתה לא רוצה לשמוע את כולם, אדוני, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> רם, אל תקטע אותי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אתה לא רוצה לשמוע את כולם, אתה רוצה לשמוע את מי שנוח לך לשמוע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה לא קובע פה את הדרך שאני מנהל את הוועדה. רם, אתה ניהלת את הוועדה הזו, לא חוקקת, לא היה חוק גיוס בתקופה שלך, בתקופה שלי בעזרת ה' יהיה. אז אל תפריע לי. אני מבקש לא להפריע לחברי כנסת, כמו שהם לא יפריעו אחרי זה כאשר לאורחים, כל אחד ידבר וישמיע את מה שיש לו להגיד. חבר הכנסת אלעזר שטרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, רק לפני זה יש לי שאלה לרח"ט תומכ"א. שי, הנתונים הצגתם כאן עד עכשיו, הצגתם ככה, אנחנו מסוגלים בשנה הראשונה, שהסתיימה דרך אגב, להכשיר כ-4,800, בשנה השנייה כ-5,600, 5,700, בהתחלה הצגתם לעלות אחר כך ל-7,000 ואחר כך אמרתם כאן שאין מגבלה מבחינת יכולת ההכשרה של הצבא. זה נכון? << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן, הדברים לא השתנו. 4,800, חלפה השנה הזאת ולמעשה אנחנו הולכים עכשיו ל-5,760, ואמרנו, אני חוזר על מה שאמר ראש אכ"א פה בוועדה, ברגע שתינתן ההתראה ויגידו את המספר גם נהיה ערוכים לקלוט מה שצריך לקלוט. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רק להשלים, כמה בפועל אל מול ה-4,800? << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 2,700. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ההצגה תיעשה בצורה מסודרת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, כיוון שהמספרים האלה, מה שעכשיו אמר רח"ט תומכ"א, לי הוא לא חידש כלום, אני רק רוצה להגיד שהמספרים האלה שנקבו בהם, גם אתה נקבת בהם כמה פעמים, הם מספרים שהיו נכונים והם נקבעו כאן לא בגלל צורכי הצבא, אלא אך ורק בגלל היכולת של הצבא להכשיר והצבא עדכן את עמדתו לאורך הדיונים שהיו והעמיד את המספרים על כמה שהתגייסו. הדבר השני שאני רוצה להגיד לך, אדוני היושב ראש, היה לי מאוד קשה לשמוע את הסופרלטיבים ואת הרעיונות שלך ומכלל הן אתה שומע לאו, על כאילו איך הדיונים התנהלו כאן עד עכשיו. אני רוצה להגיד כמי שנכח ב-13 דיונים מתוך 40 אני הייתי שומר קצת יותר על כבודו של יושב ראש הוועדה הקודם שנכח ב-38. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> התבלבלת, התכוונתי אליך, לא התכוונתי ליושב ראש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אז הדברים נכונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה להתקדם ומה שאתה עושה עכשיו זה בדיוק אתה ממשיך – מי דיבר על היושב ראש? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מבקש שלא תפריע לי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אני כן אפריע לך, קודם כל - - - ב' אתה מסלף דברים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אז אם דיברת אליי אז אני אדבר עליי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אל תסלף דברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה תדבר קצת יותר ב - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ינון, אל תעזור לי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם יש לך את זה יותר בשחצנות תעשה את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חבר כנסת מדבר ברשות דיבור. אתה רוצה לתת לו לדבר על שחצנים? על משתמטים? תן לו לדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, עליך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני ברשות דיבור שלך, מה אתה נותן לו לדבר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עליך אני רוצה לדבר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תשתוק, משתמט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא כדאי לך שנדבר עליך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תשתוק, משתמט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כדאי לך שאני לא אדבר עליך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תדבר עליי. כדאי לי שתדבר עליי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוא נבדוק אותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אם אתה רוצה שאני אדבר תיתן לי לדבר. אם אתה רוצה שהוא יגיד לי משתחצן - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, אתה שחצן. אתה מכחיש את זה? זאת ההתנהגות שלך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> טוב שאתה אומר לי. אני מבקש שתדברו עם העובדות, תתמודדו עם העובדות, העובדות הן שהיו פה 40 דיונים, אני נכחתי ב-38. עכשיו אני מדבר רק עליי, אתה נכחת ב-13. לצערי ולדעתי - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> - - - מול 13. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה לדבר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אבל הסילופים שלך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה לא סילופים. אני אתן לך, עשיתי עבודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שים לב כמה אתה ח"כ הכי לא קונסטרוקטיבי. נזכיר לך רק דבר אחד, שאולי היו 40 או 44 דיונים, אבל אין חוק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה מה שהוא רוצה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא צריך להזכיר לי את זה. אולי בגלל שלא היית. אולי אם היית נוכח פה עשרה דיונים, 20 דיונים, היה חוק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אולי אותך לא יכולתי לשמוע יותר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> קח את הרשימות. הנה, יש את הרשימות, אני אתן לך. הכנתי לך עותק של כל הדוברים, ההורים השכולים, ראשי הישיבות, כשלא היית כאן - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא גם היה יועץ של היושב ראש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא מפריע לי, הדבר הזה. תגיד, כל משתמט אתה שם להפריע לי? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הדבר הזה, קרא לי משתמט, נו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה, הדבר הזה? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הדבר הזה, כן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה שומע איך אתה מדבר? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כך הוא דיבר גם על ההסדר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה שקרן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני שקרן? תפתח גוגל. עכשיו, תפתח ליד כולם. תכתוב אלעזר שטרן ישיבות ההסדר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הדבר הזה? אתה לא מתבייש? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רק אותי אתה מלמד פה? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא הבנתי למה אתם מחלקים ציונים אחד לשני. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> פופוליסט זול. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר? אל תדבר איתו. אתה מנהל, אתה רוצה להיות ממלכתי. הנה תראה איך הוא אומר ואיך הוא מדבר. אני רוצה להמשיך, אני התכוננתי לדיון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בינתיים זה לא נראה ככה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה תשפוט אותי אחר כך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> היו"ר, אני לא מבינה, למה אתה מחלק ציונים? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הנה התכוננתי, יש פה את כל רשימת הדוברים של הישיבות שלא היית בהן ושהיועצת המשפטית של הכנסת אמרה שתצטרך להשלים. אני אתן לך פה שמות של נציגי ממשלה, של ראשי ישיבות, של הורים שכולים. אני יכול לתת לך עכשיו את כל הרשימה לפי תאריך ואתה תגיד לי שלא התכוננתי אפילו לדיון הזה? הנה התכוננתי. לא רק שהתכוננתי, גם חידדתי את מה שרח"ט תומכ"א, אתם כאילו מעלים את שמו של צה"ל לשווא, כאילו זה מה שהצבא צריך. אני אגיד לך מה הצבא צריך, אלה שמעבירים פה חוקים שישמרו על הילדים שלהם מטלפונים כשרים, אנחנו מתעסקים בלשמור על החיים של הילדים שלנו. אתה אמרת שיש לך בת, כל הכבוד לך, אתה יודע כמה ילדים לי יש בעזה? ויש לי כבוד למי שנושא כומתה אדומה, לא פחות ממך ולא פחות ממנו, אבל אתה תלמד אותי בגלל שיש לך בת? יש לי הרבה כבוד אליה, היא מדריכת חי"ר, אבל אתה בגלל זה חושב שמותר לך לנהל ככה ועדה? לתת להם להגיד שחצן ולזה שקרן ואתה תעיר להם? פעם אחת לא הערת להם עד עכשיו. ואני אומר לך שגם מה שטלי חברתי עשתה כאן ליולי אדלשטיין, אתה היית צריך להפסיק אותה, בגלל שמה שנעשה פה על כמה הוא אוהב חרדים וכמה לא, היא רק המשיכה - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> המעשים שלו מדברים בעד עצמם. הוא בכוונה לא חוקק את החוק הזה, הוא לא רצה לחוקק, הוא רצה למוטט את הממשלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יש לי מה להגיד על זה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> הוא רצה למוטט את הממשלה משיקולים פוליטיים ואתה יודע את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק שאלתי אם יש לך את זה בשחצנות יותר, אתה כבר לקחת את זה שאתה שחצן, זה משהו אחר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים שיבואו לשרת ליד הילדים שלנו. זה מה שאנחנו רוצים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ינון, אתה תשקיע את הזמן בלהעביר לילד שלך טלפון כשר ואני אשקיע את הזמן לשמור על החיים של הילד שלי, לא שלא יהיה לו טלפון כשר שהוא לא יודע כמה נהרגו בנצח יהודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשוב לי גם החינוך וגם הצבא וכולם חשובים לי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כן, בטח, וגם החיים. טוב שאמרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע את זה טוב מאוד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> החינוך והטלפון ולא החיים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרי חוץ מכותרות אין לך שום דבר להציע, אתה יודע את זה טוב מאוד. אתה יודע שגם צורכי הצבא אני יודע יותר טוב ממך מה צריך, אתה יודע שאני נמצא במקומות יותר ממה שאתה נמצא בהם. אז כשאני מדבר אני מדבר עם אחריות יותר כבדה ויותר גדולה מאשר אתה, תתבייש לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה שנתקדם. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה רק להגיד דבר אחד, כיוון שאתה מבקש רק ממני - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה מה שאתה עושה תמיד. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ככה נותנים רשות דיבור פה? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, סליחה, זה מה שאתה יודע לעשות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> למה אתה לא נותן לו לדבר? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שזה קשה לך, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה עכשיו מטרפד חוק גיוס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 20 ישיבות היו כאלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה מה שאתה עושה כל ישיבה. זה מה שאתה עושה תמיד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> 20 ישיבות היו רק כאלה וזה בכוונת מכוון, של כל מי שבא לעניין הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בועז, יו"ר ועדה לא אמור למשטר? מה יגיד חבר כנסת? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את לא תחלקי לי ציונים ואת לא תלמדי אותי, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כנראה שאתה צריך עזרה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בטח לא ממך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תדע לך שכן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, תמשיך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אולי אם היה לך קצת ניסיון היית מבין, אתה לא אומר לחברי כנסת מה להגיד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי מציע לך לקרוא ליושב ראש הקודם ולשאול אותו איך הייתה לו הסבלנות שלך אין לשמוע איך מנהלים ישיבה. תלמד איך נותנים כבוד גם לכאלה שחולקים על הדברים שלך. איך מתנהגים לחברי הכנסת באופן שוויוני. אז אני מציע לך, למרות שאתה חושב שאתה יודע הכול וכבר שמעתי שאתה שלוש שנים בכנסת, אני כבר 12 שנים בכנסת, אני אף פעם לא נפנפתי בזה, ואתה מאשר לעצמך משלוש השנים, שאמרתי לך שגם בוועדה הזאת, יכול להיות שאתה יודע יותר וינון יודע יותר ויש לכם כל מיני דברים, הלילות שלנו, אני רוצה שתבין משהו - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הכול אישי. הוא אדם מאוד רגשן, שטרן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סיימת, אלעזר? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא. בכלל לא. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא אדם מלא רגש. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין? הוא מדבר על רגש, אני אגלה לך, הילדים שלי יצאו מעזה, האחרון לפני שבוע. הלילות שלי עכשיו נראים יותר טוב. << דובר >> קריאה: << דובר >> שלי לא. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, הנה בבקשה תשמע. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הנה המנחה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא תבין את זה. ינון, אין סיכוי שהוא יבין את זה, יעקב אשר - - - << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה הוא אומר את זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השחצנות מנצחת אותו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אין סיכוי - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא חושב שאנחנו לא נמצאים במקום הזה, שאין לנו בני משפחה. אבל עזוב, נו זה בסדר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו רוצים חוק גיוס, בוא נתקדם. בבקשה, תמשיך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הלוואי שזו הייתה שחצנות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אתה פשוט חוזר על עצמך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הלוואי שהייתי יכול להרשות לעצמי להיות שחצן. אני חושב שגם אם הדברים האלה קשים אז כדאי שיישמעו. אני אמרתי לך פה משהו שלא שומעים אחרים, שאולי אחרים לא יגידו, שבאותו זמן שהילדים שלכם, שלנו, מילואימניקים נמצאים שם, הילדים שלהם, הנכדים שלנו, הנשים שלהם חיים אחרת. ינון אזולאי יכול להשתתף בכמה ישיבות שהוא רוצה, הוא לא יבין את זה. אין סיכוי שהוא יבין את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מסית ומדיח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך את זה בשנאה יותר? אתה כל פעם מעלה בעוד איזה משהו. תאמין לי שהלב לי לא פחות - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עזוב, ינון, אל תענה לו. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אם אתה אומר אז אני רק אזכיר, בואו ניתלה בדברי נביאים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דבר אם יש לך משהו לעניין החוק אולי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> כשאתה העברת בעיצומה של המלחמה את החוק על הטלפונים הכשרים עלית על הדוכן אחרי קריאה שלישית, זה ששומר על הילדים שלך שלא יידעו שבנח"ל החרדי נהרגו ארבעה לוחמים, עלית ואמרת מזמור לתודה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אנחנו מדברים עכשיו על חוק הגיוס. תכבד פה את האורחים ו - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני ממשיך. תן לי להגיד לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ותגיד איך אתה מקדם חוק גיוס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שנה וחצי ככה. דן, שנה וחצי ככה. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> חבר הכנסת אלעזר שטרן, אני חושב שכל הדעות מאוד ברורות וכולם יודעים את זה, אבל איך זה עוזר למילואימניקים מה שאתה עושה עכשיו? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להמשיך? << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> איך זה עוזר? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להמשיך? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה פורץ לו טבעי. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> פוליטיקה על גב הלוחמים, זה מה שאתה עושה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שתי דקות וסיימת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> האהבה שלו פורצת טבעי. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תשאל את הלוחמים אם הם חושבים שאלעזר עושה פוליטיקה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אולי אני אפתיע אותך, אני אתן לך תרומה לסעיף שאין בחוק של יולי. אני נגד זה שמשטרה צבאית תעצור עריקים חרדים, אני חושב שצריך להוציא את זה מהחוק. אחת, אני לא נהנה ממעצרים בכלל, ושתיים, אם צריך לעשות את זה צריכה לעשות את זה משטרה אזרחית ולא משטרה צבאית. אני חושב, ויושב פה גם מזכיר הממשלה, שכל הנושא של לשפוט עכשיו מישהו בגיל 18 ושהחוק יתעסק רק איתו הוא נושא מוטעה. אני חושב שאם המדינה מתעסקת עם מישהו עריק בגיל 17, הוא בא או לא בא, ובגיל 18, ואחרי זה להגיד לרח"ט תומכ"א זאת המשימה שלך, כשהמדינה נותנת מאות מיליונים למוסדות שמחנכים אותם לא להתגייס, זה לא נכון פעמיים. אחת, להתחיל בגיל הזה, ושתיים, להגיד לצבא: זאת בעיה שלך. מי שצריך להתעסק עם זה, גם באיך מכשירים, ודרך אגב זה נכון לכל החברה הישראלית, גם באיך יוצרים מוטיבציה וגם באיך יוצרים סרבנות זה מדינת ישראל. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> איך המוטיבציה בבתי הספר של המגזר הערבי? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תשתוק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני שואל אותך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תשתוק. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אמרת מוטיבציה, דבר אחד שאני יכול להתחבר אליך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה תשתוק? תשתוק זה שחצנות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> קודם כל אתה סיימת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סיימת. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא רואה שאני באמצע משפט? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני שאלתי שאלה על מוטיבציה בבתי ספר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני החלטתי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> שקרן מותר להגיד פה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה אמרת לו שקרן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה תבחר את המילים של - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא יגידו לך תשתוק ואתה לא תגיד. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל לא אמרת לו וגם לא אמרת לו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שמעתי את זה עכשיו, אין תשתוק בוועדה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זו המילה שהכי מפריעה לך? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הוא אוהב חרדים, הוא לא אוהב חילונים. ביסמוט אוהב רק חרדים, הוא לא אוהב חילונים, אתה לא יודע? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להשלים את הטיעון הזה על הסעיף. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה זה תשתוק? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יודע מה זה? מזל שרק את המילה הזאת אתה לא יודע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת שרון ניר. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> רציתי להגיד לך משהו, אני חושב שהסעיף הזה, כדאי לשים בתוכו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שמעתי. אל תנסה אותי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איזה ממלכתי אתה. איזה יושב ראש. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבנתי שאתה נהיית - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> עוד לא היה לנו כזה יושב ראש ועדת חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> נו ברור הזלזול הזה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נכון, אני מזלזל בך. תדע את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יפה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תדע, אני מזלזל, במיוחד בדרך שאיך הגעת לכאן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא מזלזל ואין בו שחצנות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הכול טוב, אני בסדר. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני חושבת שהדבר המרכזי שצריך לתת לו היום מקום בדיון הזה, ובכלל בדיונים על חוק הגיוס, זה קודם כל למאות אלפי אימהות שלא ישנות בלילה. עצם העובדה שהוציאו מכאן אמא של לוחם זה כבר מראה את הלך הרוח של הדיון. מדובר במאות אלפי אימהות, לצערי אני נמנית עימהן, שכבר שנתיים לא ישנות, שמוציאים צווי גיוס לילדים שלהם חָזוֹר וְשָׁנֹה ל-100 ימים, ל-200 ימים, ל-300 ימים. חלקן נמצאות פה, בוכות, זועקות ואומרות שהילדים שלהם צריכים חילוף. למרבה הצער מדובר רק בחצי העם. דיברת פה על זה שאנחנו מדינה אחת, עם אחד, אז מה יותר ברור מכך שצריך גיוס אחד? אין דבר יותר ברור מזה. לצערי, אדוני היושב ראש, אני מרגישה, ואני אומרת לך את זה בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים, שמדובר פה במשחק מכור. אני ממש מרגישה את זה, אני זועקת את זה, לא ממקום פוליטי, אלא כאמא, כאמא לקצין לוחם שרק השתחרר משירות סדיר וקבע ומחזיק כבר צו לספטמבר-אוקטובר. כי אין מי שיעשה, אז מי שעשה עושה עוד פעם. לכן אני אומרת לך, לא ייתכן שאתם תיתנו פה מקום לעסקנות סביב החוק הזה. מאוד מאוד נחמץ ליבי אתמול כשראיתי אותך עומד עם בבצ'יק ביקב, יועץ נתניהו לענייני השתמטות. זה האנשים שאתה מתייעץ איתם לפני שאתה מגיע ערב הדיון הזה? תתייעץ איתנו, תתייעץ איתי, אני הייתי בכל 44 הדיונים, יש לי הרבה מאוד דברים להגיד לגבי הדיונים האלה. אני רוצה להגיד לך שצריך חוק גיוס אחד מלא ואמיתי שיכלול את כולם, כי אין ברירה, כי אלה האיומים שמונחים לפתחה של מדינת ישראל ועם ישראל, אלה האיומים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> את יודעת כמה תמונות יש לבבצ'יק עם ליברמן? יש לו הרבה תמונות עם ליברמן. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> מצופה מהממשלה, והנה יושב פה מזכיר הממשלה ויושב פה עוזר שר הביטחון ואתה יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, לא ייתכן שהממשלה הזו תפקיר את המשרתים ותשלח להם עוד צו ועוד צו ותתגמל את המשתמטים. זה בלתי מתקבל על הדעת בשום צורה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני לא נוהג להגיב לכל מיני הטחות וכאלה, אז קודם כל היקב, זה חתונה של בת של חבר לסיעה, הייתה חתונה אתמול, ואת בבצ'יק עד כמה שאני יודע לא פסול לפגוש. אני חושב שגם אתם, כל אחד נפגש עם, אבל כמה יפה מול המצלמות לסלף. אז קודם כל חתונה, ו-ב', אדם שאורח יחד איתי. אבל מאחר שאני נפגש עם כולם, כפי שאמרתי, אז גם נפגשתי לא רק עם בבצ'יק, גם נפגשתי עם ניר - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> חוץ מאחים לנשק. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> וניר נמצא כאן מולי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב גלנט בחתונה של הבן או הבת של בבצ'יק חיכה במדרגות. לא דיברתם על זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא משנה. גם איתך נפגשתי, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אז מה קורה? אתה בכוונה לא נותן לי לדבר? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני אתן לך, כולם מדברים. בבקשה, ניר, אתה בזכות דיבור. << אורח >> ניר יששכר: << אורח >> אנחנו יושבים פה כבר שעתיים. קודם כל קשה לי לדבר כי באנו לדיון על חוק הגיוס, לא נאמרה פה מילה על חוק הגיוס. אני עם צו פתוח ל-14 בספטמבר. אחרי 260 ימים יש לי צו לעוד 70 ימים, אני משאיר אישה עם שני ילדים קטנים בבית ונאמר לנו שאנחנו באים לדבר על איך מגייסים עוד חיילים לצה"ל. אני פונה פה גם לחברי הכנסת מכל הסיעות ושואל אותם, מה אתם עושים בשעה ההיסטורית הזאת? אני יצאתי מהש"ג של כפר עזה ב-7 באוקטובר, וראיתי שם אגב חרדים שעושים את העבודה הכי קשה שיכולה להיות של לטפל בגופות ולאסוף אותן והייתה הרגשה שמשהו הולך להשתנות. אנחנו כמעט שנתיים אחרי והמצב רק נהיה יותר גרוע. במקום לבוא ולשאול איך אני יכול להיכנס ולשרת בשעה הכי היסטורית של עם ישראל, לתת כתף, לומר אני כאן איתכם, אנחנו מקבלים כתף קרה מהמשכן הזה, אנחנו מקבלים כתף קרה מהאחים שלנו שאנחנו אומרים להם שאנחנו צריכים חילוף, אנחנו עייפים, אנחנו מותשים, המשפחות שלנו מתפרקות. ומה אנחנו אומרים? אנחנו אומרים את מה שצה"ל אומר, חסר 12,000 לוחמים. אני רוצה לשאול את הוועדה הזאת, מה לוח הזמנים, מתי מגיעים עוד לוחמים, איך הדבר הזה הולך לקרות. יש פה 20 ארגוני מילואימניקים, ארגוני משרתים, אגב מכל קצוות הקשת הפוליטית שיושבים ביחד, כתבו מתווה, מתווה המשרתים. בגדול מה שאנחנו אומרים זה מי שמשרת יקבל ומי שלא משרת לא יקבל. מי שרוצה להיות חלק מהשעה ההיסטורית הזאת ולתת כתף הוא יקבל את מה שמגיע לו עכשיו. מי שלא, צריך לשאול איך עושים את זה. אתם מדברים פה על כן סנקציות אישיות, לא סנקציות אישיות. אני חי חיים של סנקציות אישיות. אני קם בבוקר לסנקציה של שירות למען עם ישראל. אני גאה בזה, אני שמחה בזה, אף אחד אגב לא שואל אותי, יש לי חברים שנפצעו קשה פעמיים, יש לי שני חברים מהצוות שנהרגו, אחד בעזה ואחד בלבנון. אני יושב פה, אני שומע אתכם מדברים שעתיים, למה אתם לא מדברים עלינו? למה אתם לא שואלים איך מגיעים עוד לוחמים לצה"ל? אני מבקש, אני באמת מתחנן, חבר הכנסת ביסמוט, אמרת לנו לפני שבוע שאתה רוצה להעביר חוק גיוס אמיתי, אמרת את זה גם כאן בפתח דבריך. אנחנו יצאנו מהישיבה איתך, אמרו לנו: אתם תמימים, אתם נאיביים, כל זה זה רק משחק. אני יושב פה, אני מרגיש שאני במשחק. אני רוצה שתבטיח לנו שזה לא משחק על הגב שלנו, אני רוצה שתבטיח לנו שהולך לעבור חוק גיוס אמיתי, אני רוצה שתבטיח לנו שיהיו לוחמים שישרתו איתנו, זה הכול. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ניר, קודם כל תודה על הדברים, ו-ב' אני מסתכל עליך ואני אומר לך את מה שאמרתי לך אצלי לפני שבוע בכנסת, ברור שיהיה חוק גיוס, אנחנו צריכים חוק גיוס, חובה חוק גיוס, ולכן גם אני מתחבר למה שאמרת קודם, יושבים פה, במקום לדבר על חוק גיוס שהצבא צריך, שהמילואימניקים צריכים, האומה צריכה, מדברים על אופיו של יושב ראש זה או אחר, או על מזגו או לא משנה מה. עם כל הכבוד, אני מאוד שמח על הדברים שאמרת ואני מודה לך על כך. חברת הכנסת קארין אלהרר, אני לא פוסח, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב הראש. אני רוצה להתחיל מדברים שאמר דווקא הרמטכ"ל לשעבר, אמר את זה גם ראש אכ"א, חסרים 12,000 לוחמים. באו ואמרו שנה ראשונה 4,800, כמה מהם גויסו? חצי. וכל הזמן אומרים כן, יהיה גיוס חרדים, ואז אני שומעת - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה חצי בכלל, זה לא חצי ללוחמים שהוא דיבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כן, ואז אני שומעת את יו"ר ש"ס בישיבה אומר: חבר'ה, אם מישהו מכם חשב חלילה לתת כתף, לא לא לא, אל תעשו את זה. אתה היו"ר מדבר כאן באמת דברים של אחדות, עם רצון טוב, איך זה יקרה? עם מי? גם המתווה שבעיניי הוא רע, שהביא אדלשטיין, גם על זה הם אמרו בחיים לא יקרה. זה המינימום לא פוגש את המקסימום. ויש צורך, יש צורך אמיתי ואני רואה שאין רוח המפקד. שאלו את ראש הממשלה מה אתה אומר על הדברים של דרעי? לא ידעתי, לא שמעתי. כרגיל, רחמים לא ידע. ואני באמת אומרת לך, באיזה סצנריו אתה מביא להסכמה בדבר הזה? אין שום סיכוי שאנשים שאפילו לא באים ואומרים אוקיי, מי שלא לומד שיתגייס. תגידו את זה, גם את זה הם לא אומרים. שלא לדבר על אלה שלומדים, שאפשר גם וגם. אני כל יום שומעת על אחד ברדיו, יש פרסום כזה, של ספרא וסייפא שהוא גם וגם, שהוא גם לומד והוא גם בצבא, וזה אפשרי. ושמענו כאן על מקרים, זה לא בלתי אפשרי, אבל צריך רצון. אני אומרת לך, אם ככה נמשיך בהתבצרות הזאת של לא נבוא ובשלטון הכופרים אין אנו מאמינים, ובשבוע שעבר ממש עשו לינץ' בשני לוחמים, בני זוג, מישהו אמר משהו? שמעתי מישהו? לא, כי למה? זה לא טוב לנו לציבור. ככה אתם רוצים אחדות? ככה אתה רוצה להגיע להסכמות? איפה נשמע הדבר הזה? ודבר אחרון, אדוני היושב ראש, כיו"ר ועדה ברור לי שאתה לא מסכים עם כולם וזה בסדר גמור, אבל לבוא ולהגיד אני לא אשב, לסתום את הפה לאדם כי הוא חבר בארגון? תשמע, זה לא דמוקרטי. אני מבינה שככה זה עובד בממשלה, כל מי שלא מסכימים איתו הופ מדיחים אותו, אבל אתה? אתה יו"ר ועדה, כאן זה כנסת, זה בית העם, העם כולל גם את אחים לנשק. זה מאוד מצער אותי, לא רק שלא פגשת אותם, היום אתה אומר שאתה גם לא תעשה את זה, אתה לא מצטער על זה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> טלי, את לא יו"ר הוועדה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רק אומרת 'נכון', למדתי ממך לעשות קולות רקע, נכון, נכון, נכון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אה, למדת ממני? טוב, אולי בסוף תתקדמי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> למה את אומרת את זה? נכון, לא נכון. ככה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טלי. בואו נתקדם, חבל. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> טלי, אני מבינה, את רוצה להיות יו"ר הוועדה בפועל. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שמעתם מה אמר עכשיו ניר, הוא בא לפה כדי לראות אותנו מתקדמים, לא כדי לראות אותנו מתקוטטים. שמעתם, לא אני אומר את זה, אמר את זה כאן ניר. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל גם אני באתי לפה ואתה לא נותן לי לדבר. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם אני רוצה לדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אדוני היו"ר, אפילו בתחושה, אתה לא יכול גם להגיד אני רוצה אחדות – שומע אותי? היי, בועז. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני שומע, אני גם יכול ל - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, זה רק נשים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אז אני אימצתי את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תהיה איתי. תהיה איתי רגע, בועז. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מבקש ממך, הגישה הזו, כל הגישה הזו - - - << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תהיה איתי רגע. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> מה זה תקשיב לי, תעשה. קודם כל לא בגישה הזאת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מה זה תהיה איתי? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> טלי, למה את מתערבת? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> כמוך, למדתי ממך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני לא אוהב את הגישה הזו. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא חייב לאהוב, זה בדיוק מה שאמרתי לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא יהיה. את לא המורה שלי ואני היושב ראש שלך. עם כל הכבוד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה, אתה מחנך פה אנשים? תן להם לדבר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק העניין, מה שאני מנסה להבהיר לך שאתה לא חייב - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> או שתדברי איך אנחנו מתקדמים, איך עושים חוק גיוס. לא סדנת חינוך יש כאן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, תקשיב לי טוב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה 'תקשיב לי טוב'. איזה שפה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תקשיב לי טוב רגע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> תשים הצעה לחוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אין לתאר את האירוע הזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבל על הזמן. בבקשה, סיימת? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, הייתי באמצע משפט. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סיימי את המשפט, בבקשה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה לא יכול לתת זכות דיבור וגם להכתיב מה יהיה בזכות הדיבור. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אבל את יכולה לחנך. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ובאיזה אינטונציה אני אדבר ומה אני אגיד. ויותר מזה, אם אתה רוצה להיות דמוקרט, אתה לא יכול להגיד: אני לא אדבר עם מי שלא בדעה שלי. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, תודה רבה על הדברים. אליעזר שוורץ, עמותת נצח יהודה. << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> אני מנצח יהודה. אנחנו זוכים כבר 25 שנה להיות הגוף המרכזי שמסייע בשילוב של חרדים בצה"ל, גם אחר כך בתעסוקה. אנחנו יכולים להגיד מהניסיון שלנו ב-25 השנה האחרונות שישנם מסלולים מותאמים המאפשרים לחרדים להיכנס לצה"ל ולשרת על פי אורחות חייהם ולשמר את זהותם. הם עוד לא מושלמים, יש עוד מה לעשות, יש עוד מה לתקן, כמו כל דבר בחיים, אבל ישנם מסלולים וזה אפשרי. אבל חשוב לנו לומר שני דברים, אחת, גיוס בכפייה לא יילך. חשוב שיידעו את זה, גיוס בכפייה לא יילך. אני סגרתי שבת עם המשפחה שלי במש"א ארז והייתי עם פלוגה מבצעית של גדוד נצח יהודה, ממש השבת האחרונה, יש שם לוחמים שנפצעו, שאיבדו חברים, אף אחד לא יכול להסתער בבית חאנון כי לקחו אותו באזיקים לבקו"ם, זה צריך לבוא ממקום אחר, זה צריך לבוא ממקום של חינוך. לכן יש צורך שבבסיס החוק תהיה התייחסות גם לחינוך - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> סליחה, אף אחד לא שאל אותנו אם להתגייס. כשאנחנו ביקשנו הרחבה של השורות אני רק נכנסתי להיריון עם אסיף שפה, היא עוד רגע בת שנה, מה קורה? אף אחד לא שאל אותנו. הוא תיכף הולך לעוד שלושה חודשים, אף אחד לא שואל אותי אם זה מותאם לאורחות חיי, אף אחד לא שואל אותי אם זה מותאם למה שאני רוצה לעשות, אף אחד לא שואל אותי אם זה מותאם לתוכניות שיש לי עם הילדים שלי. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חשוב מאוד. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה זה הדבר הזה? עם מי פה דיברו לפני שגייסו אותו? תצביעו, עם מי דיברו לפני שגייסו אותו? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יפה מאוד. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> כבוד היושב ראש, אני אשמח גם להגיד משהו. << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> אני אסיים את הדברים. אני נמצא 660 יום במילואים, אז אני יכול להבין את המורכבות ואני חייב להגיד, דווקא מהניסיון, דווקא מהידיעה שאנחנו הצלחנו לעשות את הדברים בצורה טובה יותר עוד לפני שהתחילו התעסקויות וכפייה ובחוק, אפשר להסתכל על הנתונים של השנים עברו על עלייה בגיוס - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> - - - דור שלם והמספרים לא גדלו. וגם חצי מהאנשים שלכם הם לא בדיוק חרדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בבקשה, גברתי, תנו לו לסיים. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא להטעות את הציבור בנתונים לא נכונים. << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> אם אני יכול להסתכל בשנים עברו על תמיכה שקטה של רבנים, מצאנו את עצמנו, הזכירו פה את 'בשלטון הכופרים', זה המנון שהוא לא של הציבור החרדי, הוא מעולם לא היה, הוא שייך לפלג מאוד קטן של סאטמר והפך כבדיחה בהתחלה להיות איזה שהוא המנון, כי הגענו למקום לא טוב. צריך לייצר חוק, צריך לייצר חוק טוב, צריך לייצר חוק שהוא יהיה חכם, הוא לא תמיד יהיה שוויוני, הוא יהיה חכם. לילדים שלי אני מספר שאם יש מישהו עם סמיטריילר שנכנס וחוסם לך את הנתיב, גם אם זכות הקדימה היא שלך, אם אתה תמשיך עם הקיה פיקנטו אתה תתרסק. אז חבל, בואו נהיה חכמים, וזה צריך לעשות על ידי חינוך, תמיכה, בבסיס החוק צריך להתייחס למכינות, לישיבות הסדר, לעובדי נוער, לדברים שיצליחו להביא אנשים. אני קניתי אתמול חליפה חדשה בבני ברק, שאלתי את המוכר מתי הוא מתגייס לנצח יהודה, אם מישהו לא ייקח אותו ויביא אותו באופן טבעי הוא לא יבוא, יש צורך להתייחס לדברים האלה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איך ייקחו אותו? אמרת לא לקחת. << אורח >> שאול עבדיאל: << אורח >> יביאו אותו. אם אני לוקח את משרד החינוך, הרווחה, הכלכלה, משרד הביטחון, אני מייצר תוכנית, איפה התוכנית הזאת? היא לא נבנתה עד היום. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה על הדברים. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני א', מאחל לך הצלחה. אני באמת מאחל לך הצלחה, ובתנאי. ולא באנו להתנצח ולתת ציונים ליו"ר הקודם או לפגוע באנשים המופלאים האלה, שנקראים האחים לנשק, שאני מציע לכולכם לפני שאתם משמיצים, תיסעו לכפר עזה, הייתי שם בשבת, ותראו את שכונת הצעירים השרופה שמחודשת על ידי האחים לנשק. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לפחות הם מכפרים במשהו על עידוד הסרבנות. << דובר >> קריאה: << דובר >> יש גבול כמה אפשר לשמוע את זה. אני באמת אומר, יש גבול כמה אפשר לשמוע את זה. אני שתקתי בפעם הראשונה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אפשר לצאת החוצה. אדוני, אתה מוזמן לצאת החוצה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חברת הכנסת, טלי - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> אני יכול לצאת החוצה, אבל יש גבול לשקרים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> את מסיתה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טלי, טלי, טלי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני אומר מה שאני רוצה לומר, אני אומר, אחים לנשק הביאו אותנו לעברי פי פחת, מה לעשות? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> את הבאת אותנו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> את הבאת אותנו לעברי פי פחת. את והקיצוניות שלך, הטרפתם מדינה שלמה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> את ותיאוריית הקונספירציה שלך. זה מה שעשית. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תקשיבו לחקירות של מחבלי הנוח'בות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> את ותיאוריית הקונספירציה שלך - - - את, טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> מחבלי הנוח'בות - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> את מפיצה שקרים על בגידה מבפנים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> - - - התיאוריה של הבוגד, לא? היה בוגד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> טלי גוטליב הביאה אותנו לאן שהביאה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רוצה לשמוע כעת רק את חבר הכנסת מאיר כהן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אני לא רוצה ללמד אותך איך לנהל, אני מציע שכל אמירה שנאמרת מכל צד ומאשימה מישהו בבגידה, אתה תוקיע אותה ואל תרשה שהיא תהיה כאן. די לנו. כל מי שלא חושב כמו הצעד השני הופך להיות לבוגד. תפסיקו עם זה. טלי, אני מבקש ממך, באמת אני מבקש ממך. אמרתי, הצלחתך והצלחתנו תהיה בתנאים הבאים, וצריכים לחזור על הדברים הברורים מאליהם ולא להסתתר אחרי כל מיני מניירות. אחת, אסור להפלות בין דם לדם. לא יעבור כאן חוק שמפלה בין דם לדם. שתיים, גיוס לכולם. מי שלא מתגייס לא יקבל דבר מהמדינה, בין אם האנשים מתגרדים באי נוחות או לא. על זה יהיה הוויכוח פה, על זה אנחנו נעמוד כאופוזיציה, אני מקווה שעוד אנשים מהקואליציה יצטרפו לכך. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אם זה יהיה המצב - - - << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אפשר לא להפריע? לא הפרעתי לאף אחד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> דן, אתה אחרי זה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> הדבר השלישי, אסור שיעבור כאן חוק שאין בו סנקציות מהיום הראשון. כמו שהבן שלי, כמו שהבן שלו ושלך ושל כולם, אין כאן שני עמים. יש עם אחד, אין כאן בן כזה ובן כזה. לכן זה מה שהכנסת צריכה להעביר בלי שום היבט פוליטי. אחרי ה-7 באוקטובר זה מה שצריך לעשות. והדבר הרביעי והחשוב, אנחנו צריכים להחליט, אופוזיציה וקואליציה, וגם אתה, אדוני היושב ראש, האם אנחנו נהיה אלה שנבחר או נהיה אלה שיהיה עלינו אות קלון, על הוועדה הזאת, על המצח שלנו, האם אנחנו נקריב את ביטחון המדינה למען אינטרסים פוליטיים או האם אנחנו כאן כולנו, הורים ואחים לנשק וקואליציה ואופוזיציה, ואימהות בוודאי, האם אנחנו נבחר בעקרונות שעומדים לצד לוחמי המדינה הזו? הילדים האלה הגיבורים הגדולים, שעכשיו נלחמים בצפון ונלחמים בדרום, ואם אתם חושבים שבצפון זהו, לא, אנחנו עדיין מול אויבים רעים ואכזרים ומרים ושום דבר לא קרה עדיין, אדוני היושב ראש, עדיין המשימות הן גדולות מנשוא. אני לא מאמין לג'ולאני, לא מאמין, אני לא מאמין שהחיזבאללה קיפלו את הדגלים שלהם, אני מאמין רק ללוחמים וללוחמות שלנו ולצרכים שלהם ולצרכים של המדינה הזאת. לכן, אדוני, הצלחתך והצלחתנו תהיה שאם יגיע לכאן חוק הוא יהיה חוק ברור, חוק שלא משרת אינטרסים פוליטיים. אסור שזה יהיה, זו תהיה בכייה לדורות. 75% ובתוכם אנשי ליכוד וכמובן הציונות הדתית ואנשים מהימין ומהימין העוד יותר קיצוני, 75% מהם אומרים צריך במדינה הזו לגייס את כולם. תודה רבה, שיהיה בהצלחה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך, חבר הכנסת כהן. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> סליחה, אני יכולה לבקש לדבר? אני עמדתי המון זמן. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> את הבאה בתור. << אורח >> חנה קטן: << אורח >> תודה רבה ליושב ראש ולכולם. אני רוצה להגיד כמה מילים. אני עליתי ארצה לפני 51 שנה, באנו לפה עם שמונה ילדים, אבא שלי לא לקח סל קליטה. זה היה במלחמת יום כיפור, הוא היה מובטל, הוא אמר: אני מהמדינה הזאת לא לוקח כלום, אני רק נותן, אני נמצא פה כדי לתת. אנחנו עם שמונה ילדים שרדנו תקופה מסוימת בגלל שלמדינה הזאת אנחנו נותנים. זו זכות להיות במדינה הזאת. ברוך ה' זכיתי כבר 45 שנה ללוות את צה"ל. אני אמנם לא התגייסתי, הייתי בשירות לאומי, בעלי היה בצבא, הוא היה מפקד טנק, היה לו הרבה מאוד מילואים, הוא היה בשלוש מלחמות, גם כשהיו לי שמונה ילדים הוא שירת בצבא, אחר כך הבנים התחילו להתגייס. כבר 25 שנה אני נמצאת עם בנים מגויסים. מתחילת המלחמה הזאת היו לי סך הכול שמונה לוחמים, לא היה לי יום אחד שבן אחד לא מגויס, שום שמחה משפחתית שאפשר לראות את כולם ביחד, אין בין הזמנים, אין הכנות לפסח, אין חגים ביחד, יש לי שתי בנות עם עשרה ילדים, כשהבעל יצא שבועיים אחרי הלידה בסיבוב השישי. אחד בשריון בצפון, אחד היה בעזה ועוד כמה וכמה ואני לא לבד בדבר הזה. אני רוצה לומר משהו שקשור לתורה, הילדים שלי והציבור שאני מייצגת יוצאים מתוך התורה, רק בגלל התורה, לא בגלל שום דבר אחר, בגלל שהתורה מצווה, במלחמת מצווה כולם יוצאים, חתן מחופתו וכלה מחופתה, ולפי כל הגדרה שהיא זאת מלחמת מצווה ויש פה המון מצוות שהן קיומיות, אהבת לרעך כמוך ולהגן מיד צר ולא תעמוד על דם רעך, ויש מצוות שבהיררכיה של המצוות הן מצוות חשובות. יש אמנם בעיות שקשורות לשירות קרבי, בעיות שבפירוש מטרידות גם את הציבור שלי, לגבי קדושת המחנה וצריך לטפל בזה, אבל הציבור שלי לא אומר שבגלל הדבר הזה אנחנו מוותרים על המצוות הגדולות האלה ואנחנו מתנתקים מעם ישראל ואנחנו עומדים בצד ואנחנו הציבור שבכלל לא יודע לכאוב את הכאב של העם שלו. לא, אנחנו נמצאים עם העם שלנו ויש לנו אילוצים הלכתיים לא פחותים מאשר הציבור החרדי. גם אנחנו מעוניינים שתהיה קדושת המחנה ואנחנו רוצים לעמוד על זה, וככל שיותר לוחמים, דווקא לוחמים, לא אנשים שיגידו אני הייתי בהצלה, אני עובד באכ"א. החתן שלי גם נהג אמבולנס, גם תרם כליה, גם יש לו עשרה ילדים והוא גם שריונר. אפשר לעשות הרבה מצוות, אנחנו חמדני מצוות, אנחנו רוצים לעשות כמה שיותר ולא כמה שפחות. אז אני שוב רוצה לומר, הלוחמים דווקא, ככל שיהיו יותר לוחמים, סליחה שאני מתרגשת, אני פשוט מאוד דרוכה, אני לא ישנה טוב בלילות, לא בגלל שאני לא שמחה שהבנים שלי נמצאים שם, אני מתרגשת מהזכות הזאת, מתרגשת מהמדים שלהם, אני מכבסת את המדים ואני כמעט בוכה מרוב זכות, אבל מצד שני, זו מעמסה מאוד גדולה וזה חילול ה' מאוד גדול שבשם התורה נמנעים מלתת כתף במלחמת מצווה. לכן דווקא זאת הנקודה שאני רוצה לחדד, בגלל שכל כך אני אוהבת ומעריכה את הציבור החרדי, אני קרובה אליו, אני רואה בו הרבה מאוד פוטנציאל, אני קוראת לו להיות חלק מהמצווה החשובה הזאת. אני מצפה שהוא יהיה זכאי להיות חלק מהזכות הזאת ואני חושבת שמגיע לו להיות חלק מהזכות הזאת. אז הלוואי שהוועדה הזאת באמת תצליח, ולא משנה איך, להגיע למצב שבאמת ככה יהיה, תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה לך על הדברים. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' ואחריו חבר הכנסת דן אילוז. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> המקום הזה, אנחנו מדברים גבוה גבוה, הוא מקום פוליטי שמתקבלות החלטות פוליטיות ופוליטיקה זה סדרי עדיפויות וגם ערכים. אז לפני שאנחנו מדברים גבוה גבוה אני מסתכל נמוך נמוך. הנמוך נמוך אומר שבשנה האחרונה לא קרה שום דבר חיובי לגבי גיוס חרדים, למרות הכול. הדבר הבא שקרה, וצריך להגיד את זה בקול רם, הציבור החרדי ומנהיגיו הרוחניים אומרים אל תתגייסו. הם אומרים את זה בקול רם, הם אומרים את זה לראש הממשלה, שהוא איש פוליטי, והאיש הפוליטי הזה הזיז יושב ראש ועדת חוץ וביטחון בגלל שהוא לא הביא לו סחורה פוליטית. אני פונה לחבריי פה מארגוני המילואים, אני לא אדם ציני, אבל אני ריאלי. הצבא עשה מאמצים ואחרי הרבה זמן הוא גם אמר שהוא מסוגל לקלוט את כולם. אף אחד לא יגיע אם לא יהיה פה מהלך מסודר שחלקו כפייה. לא שואלים אף אחד אם לציית לחוק או לא לציית לחוק. כפייה צריכה להיות חכמה, היא צריכה ללכת קודם כל על הצעירים בני 18 עד 22, לא על 27 או 28. ואני מציע שאם נתחיל להתעסק עם החוק נתעסק עם אותם אנשים צעירים שצריכים להתגייס ולהיות לוחמים. יש נתונים, אפשר לזלזל כמה שרוצים, 40 דיונים היו פה, הונח, בצורה כזו, בצורה אחרת, חוק שאני ראיתי אותו ברגע האחרון, מה שאתם קוראים להם אחיי החרדים ראו את זה הרבה קודם לפני שאני ראיתי את זה ואמרו לא ופרשו. אמרו לא ופרשו על דבר שאני לא מסכים איתו, הם פרשו על פחות מזה. זאת המציאות. אי אפשר להפוך את המציאות. ישב פה יעקב אשר, עכשיו הוא לא פה, או ינון אזולאי, המנהיגות שלהם, כשלוקחים אותם לישיבות סיעה, הרבנים אומרים להם לא. אתה רוצה שזה כן יקרה, אדוני היושב ראש? קחו ותשתמשו בפוליטיקה, כי בסוף הפוליטיקה תכריע. הם אמרו לנתניהו אם לא תביא את זה עד סיום הפגרה אין לך ממשלה, מה יעשה נתניהו? מה שעושה פוליטיקאי. מחר אצלך בוועדה, אדוני היושב ראש, אתה תעשה פה כינוס על הצבעה על צווי 8 במספרים מטורפים. הרי הם קיבלו החלטה, שאני נגדה, כי היא החלטה מופרעת ולא נכונה מבצעית ואחרת, החטופים היו פה, שמענו מה הם אמרו על התחושה הכוללת, בשביל לכבוש, לא משנה, כל אחד עם הניואנסים שינתח אותם פרשנית, אני לא פרשן, בניגוד לעמדות לא רק של הרמטכ"ל, של כל אדם שיש לו שכל ישר, שאם עושים את אותו דבר – היינו כבר בעזה. אבל אחרי הדבר הזה יבואו לפה ומי יביאו להצבעה פה על צוותי 8? את חברי הכנסת החרדים, וזה עולם הפוך. בעולם ההפוך הזה הדרך היחידה היא לקחת, ואני יודע שזה מסע ארוך, אבל אם רוצים לדבר, אז אני פונה אליך, אדוני היושב ראש, אתה איש פוליטי, אתה יושב ראש פוליטי, מינו אותך בגלל פוליטיקה הרי, לא בגלל שאתה הכי מתאים בעולם ובחרו את היחידי שאפשר, כי יולי אדלשטיין לא סיפק סחורה. אתה לא יכול לספק את הסחורה שאולי רוצה ממך נתניהו כי אחיך החרדים שיושבים פה אומרים לא על הכול כי הם מושכים זמן. אני אומר לכם, בכל הכבוד הראוי, אם צריך לייצר מהלך זה להוריד את הפסאדה הזאת, חוק גיוס יהיה רק בדרך אחת, שבסוף אנשים יגידו שזה לא משתלם לא להתגייס ויגידו להתגייס. ככה זה קורה תמיד, מדיניות שמחייבת את האנשים. וכן, זה דרך סנקציות. חבל, הוא איננו פה, הוא דיבר על חינוך. תקציב המדינה כמות שהוא היום מעודד השתמטות בהגדרה ואתם בקואליציה חתומים עליו. אתם נותנים לישיבות שאומרות אל תתגייסו כסף. איך אתם רוצים להניע מהלכים? הוא מדבר פה על חינוך ויביאו אנשים ומלומדים וכולם יספרו דברי כיבושין, אבל אנחנו שומעים את הדברים והקשקושים האלה כבר תקופה ארוכה ולכן צריך לקחת את החוק שהונח פה ולעשות דיון על מה שיש פה. ויש לי עוד רעיונות מה להוסיף, איזה דברים נוספים שלא עלו על ידי יולי אדלשטיין, שיגרמו לאנשים לרצות להתגייס. ואנחנו נשאל גם את הצבא, כי אני רוצה לסגור במשפט אחד, אולי זה לא תשובה באמת עבורך מי מחליף אותך מחר, אין מי שיחליף אותך מחר, המדינה הזו צריכה לראות גם את זה כחלק מדיוני ועדת חוץ וביטחון. צריכים גם את זה לשים על השולחן, כי יש פה משמעות לעניין הזה, לא רק מהזווית של מי יחליף אותך, אלא האם צריך אותך, האם זה נכון מה שעושים פה, וגם בזה ועדת חוץ וביטחון בממשלה הזו נכשלת כי ועדת חוץ וביטחון זה לא ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, אלא ממשלה שיש לה ועדת חוץ וביטחון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ממש ככה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> היה דיון על ההחלטה של הממשלה להיכנס לזה, רם? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> עוד לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> עוד לא. על זה לא היה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה יהיה בוועדת משנה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> על זה לא היה. אז את הצווים יוציאו מחר, על תוכנית מצ'וקמקת שאני נגדה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חוק הגיוס, אתה מגיע לחוק הגיוס? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה קשור לחוק הגיוס, כי אתה מחר בוועדה תצביע, אני לא יודע על כמה, 250,000 צווים, 300,000 צווים, זה אתה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל זה מה שהיה עד עכשיו, זה חתימת מסגרת. למה אתה מדבר על זה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה חוק הגיוס. אז אל תבלבלו את המוח על חוק גיוס. יש פה ראש ממשלה מושחת, יש פה ממשלה עבריינית. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הבנו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כן, זה הסיפור. כי חלק מהסיפור כאילו הורי החטופים לא היו פה לפני זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> טוב, תודה רבה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> דברי כיבושין לא יביאו חוק, הפוליטיקה תביא חוק אם תהיה פוליטיקה שרוצה את מדינת ישראל טובה יותר, לא לאיפה שאתם מובילים אותנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת סגלוביץ'. רק בהערה קטנה, לא נעים לי בשבילך, כי הואשמתי בלהיות פוליטיקאי, פוליטי, ואני לתומי חשבתי שאתה ואני חולקים את אותו מקצוע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, אל תיעלב, אני פוליטיקאי שאילחם על זה שפוליטיקאים כמוך לא ינהלו לנו את המדינה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא נתחיל עכשיו פה לעשות תיק תקשורת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל אתה עכשיו לא יכול לפתוח נגיד תיקים לאנשים, כי אתה כבר לא במשטרה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת דן אילוז ואחרי זה אני גם רוצה לשמוע את אנשי המקצוע. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> טלי, את עדיין דואגת שאני אפתח לך תיק על משהו? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ממש לא. לצערי אני לא אשכנזי שהלכת להודיע לו שהולכים לחקור אותו, ואני גם לא פואד שסגרת לו את התיק למרות ראיית זהב. מה לעשות? אני פשוט חשפתי את בן זוגה של מובילת המרי האזרחי בכוונת מכוון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> למה את מפיצה - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> למה היא מפיצה שקרים? כי היא שקרנית. יש מילה. מי שמפיץ שקרים לאורך זמן הוא שקרן. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> איזה שקר אני מפיצה? אשכנזי בהודאה שלו אמר שאתה הגעת אליו. אשכנזי אמר. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> טלי, במה זה תורם? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אשכנזי, לא אני. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בושה לך. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, בושה זה הדרך הפוגענית והמתנשאת שלכם. זה בושה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, בושה לכם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בושה מה שאני אומרת, בושה לסגור תיק לפואד עם ראיית זהב. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> בושה לכם, אחרי זה תדברו על אחדות, יחד ננצח. איזה מבישים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חבר הכנסת דן אילוז. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב ראש, וזו הפעם הראשונה שאני אומר לך. דווקא פעם שנייה, כי הייתי צריך לחזור על זה, אבל זו פעם ראשונה שאני אומר לך אדוני היושב ראש וזו אולי הזדמנות להגיד בצורה מאוד גלויה וברורה שזה לא סוד שאני הסתייגתי מההחלפה של היושב ראש הקודם, אבל בכל זאת אני אומר לך ברכות. סגלוביץ' אמר איזה מילה בחצי משפט, אני כן חושב שאתה האדם הראוי ביותר להיות בתפקיד. מי שמכיר את הרקע הדיפלומטי והעיתונאי שלך יודע שאתה אדם ראוי. אגב התפקיד הוא לא רק תפקיד שנוגע לחוק הגיוס, אלא תפקיד ביטחוני ומדיני חשוב, ויש לך את כל הכלים כדי להצליח בו, אז ברכות. אני כן אגיד שכמו שאמרתי לך בארבע עיניים מתוך חברות, כי אנחנו באמת חברים טובים, גם את זה אפשר להגיד בצורה גלויה, שבנושא הגיוס אם אני אצטרך להתעקש מולך אז אני אתעקש מולך, אני מקווה שזה לא יגיע למצב הזה, ואני אתעקש דווקא כאיש ימין שמבין שאנחנו כאנשי ימין מאמינים במהלכים שדורשים הרבה מאוד חיילים. אם אנחנו רוצים להמשיך את המלחמה בעזה אז אנחנו צריכים חיילים, אם אנחנו רוצים נוכחות צבאית מאסיבית במקומות מסוימים אז אנחנו צריכים חיילים, ואם אנחנו רוצים לנצח בכל הזירות, כולל אגב ביהודה ושומרון שהטיפול בזה זו שיחה בפני עצמה, אז אנחנו צריכים הרבה מאוד חיילים. לכן הנושא הזה של חוק הגיוס, ואני אגב מצטרף למה שאמרת שאנחנו צריכים חוק גיוס מהר ומהר, הוא דחוף. המצב הקיים הוא מצב שהוא רע לכולם. הוא רע קודם כל למילואימניקים כי אין חילוף, הוא רע לביטחון מדינת ישראל, כי המילואימניקים והלוחמים שכן מגיעים יש בהם שחיקה. יש להם מוטיבציה מטורפת, אבל יש להם גם שחיקה, אין מה לעשות, הזמן עושה את שלו. והוא רע גם לחרדים, צריך להגיד, המעצרים זה משהו שהוא רע לחרדים. אגב אני חושב שהוא גם לא תורם, אני נגד הדברים האלה. אמרתי את זה, אני לא חושב שזו הדרך שתביא לגיוס, אבל זה רע לאוכלוסייה החרדית. המצב הקיים רע לכולם. אני רוצה לבקש מכל מי שמגיע לדיונים האלה לשים בצד את הכותרות, סרטונים לטיקטוק אפשר לעשות גם מהמשרד ולהגיע לפה ולדבר עניינית. פה אני רוצה לבקש גם מהאופוזיציה וגם מהפוליטיקאים החרדים, אולי תגידו פעם אחת מה אתם רוצים, למה אתם מוכנים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אמרנו, אנחנו רוצים חוק גיוס לכולם. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> לא אמרתם באמת, אמרתם סיסמאות. למה הייתם מצביעים בעד? << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת דן, מה זה סיסמה? כשאתה אומר שיש חוק גיוס לכולם, עכשיו בוא נדבר על מכסת לומדים. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני שמעתי על שני פוליטיקאים מיש עתיד שאמרו שהם דורשים חוק גיוס שיש בו התניית הטבות, קוראים לזה סנקציות אישיות, וכשנגיע לדיון עצמו אני גם חושב שזה צריך להיות הכיוון. אם יגיע חוק כזה אתם תהיו פוליטיקאים ותגידו רגע, חסר את הסנקציה הספציפית הזאת שאתם הורדתם ולכן אנחנו נצביע נגד, או שתסתכלו בעיניים של המילואימניקים ותגידו להם: זה חוק שיביא לכם חילוף ולכן אני מצביע בעד. אני לא מאמין שאתם תצביעו בעד. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך, אני לא אצביע על שום חוק גיוס כי יש חוק גיוס. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> זו עמדה, בסדר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> לא תביא חייל אחד חדש. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אני מוכן לקיים דיון רציני מאוד על מכסת לומדים נדיבה, אבל עצם זה שאנחנו מדברים על מכסת מתגייסים ולא על מכסת לומדים זאת הבעיה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זו הייתה עמדת טלי בתחילת הדיונים, אני מזכיר לכם. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> וטלי גוטליב אמרה בדיוק את זה כשהתחיל הדיון הראשון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> נכון, אבל עמדתי לא התקבלה. העמדה שלי הייתה לא צריך חוק, צריך החלטת ממשלה. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> תילחמי על העמדה שלך. תצביעי בעדה ויהיה כאן חוק גיוס. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מסכימה איתך, העמדה שלי הייתה שלא צריך חוק, שהחלטת ממשלה די בה כדי להוביל לגיוס חרדים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> לא, את אמרת שיש חוק גיוס והוא מחייב את כולם. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אבל כדי לאפשר גיוס חרדים לא צריך חוק, אמרתי את זה במפורש. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני לא מסכים, אבל לפחות יש דיון סוף סוף. אנשים לא מדברים על העמדות שלהם, הם סתם מדברים בסיסמאות. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אמרנו את זה מהתחלה, דן. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון. אגב אני שומע גם מיושב ראש המפלגה שלך שלפני כמה זמן הוא אמר שמה שצריך לעשות זה חוק שאומר מניעת הטבות. ברגע שאנחנו התחלנו לדבר על מניעת הטבות זה כבר לא היה טוב מספיק. אז די עם הפוליטיקה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל, דן, זה לא מה שהוא אמר. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> הוא אמר את זה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה עושה לו פרשנות, זה לא מה שהוא אמר. << דובר >> דן אילוז (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לסיים במשפט. אני חושב שהדרך הנכונה היא דרך שמדברת על מניעת הטבות למי שלא מתגייס, אגב בכל המגזרים. אסור שזה יהיה רק למגזר החרדי, כי זה גם סוג של גזענות ואנחנו לא צריכים לעשות את הדבר הזה, זה צריך להיות לכל המגזרים. בתוך כך יכול להיות שכהוראת מעבר אנחנו צריכים לדבר על יעדים שייתנו איזה שהוא תמריץ קהילתי לחברה החרדית לגייס את החברים בה ולהגיד אם אנחנו מגיעים ליעדים האלה אז אנחנו פוטרים את כל המגזר מסנקציות ומניעת הטבות. ובתוך המסגרת הזאת אני גם מוכן לשקול יעדים כאלה גם לאוכלוסיות אחרות, גם לאוכלוסייה הערבית ולאוכלוסיות אחרות. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מכובד. אבל מכסת פטור, לא מכסת לומדים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. הסתכלתי לימיני על רח"ט תומכ"א שהזמנתי ואני מסתכל גם על השעון. ברשותך, חבר הכנסת עמית הלוי ולאחר מכן אני רוצה לשמוע את ההצגה שלך. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. אני מבקש להתייחס למרכיב אחד, בהמשך הדיונים אני אתייחס לעוד מרכיבים, לסנקציות ולדברים אחרים שעלו כאן ועלו בטיוטת החוק, זאת שפורסמה, ודברים שעלו פה בדיונים לפני כן. קודם כל שתי הערות, גם לניר ולחיילים, הערה כללית, היא לא קשורה לעיקר מה שאני רוצה לומר כאן על החוק. לצה"ל בשביל לנצח ברצועת עזה, גם אם יהיו 2 מיליון חיילים זה לא יועיל. אני אומר את זה לא בגלל שלא צריך להגדיל את החיילים, צריך להגדיל, אבל לא להשלות אתכם, מה שדרוש זה שינוי בחשיבה הצבאית, בתוכניות הצבאיות, וצודק חבר הכנסת סגלוביץ' שצריך לעשות דיון על זה, ואני מעודד אותך, היושב ראש, לעשות דיון על התוכניות החדשות. צריך בהחלט לעקוב אחריהן שהן ייושמו בצורה הכי טובה. אני אומר את זה רק כדי לשים בפרופורציה ואני בעד צבא גדול, אבל איך שהוא תמיד יצא מהקטן והחכם שנשארנו רק עם הרישה ולא עם הסיפה. אז לפי לדעתי שם צריך להשקיע. דבר שני, אני מצטרף לדברים של ד"ר קטן, אין מה לדבר בכלל, מצווה גדולה לשרת בצבא מכל הבחינות, אלא שכמו שאמר כאן נציג נצח יהודה, אנחנו באירוע של 70 שנה, הוא לא אירוע של השתמטות כלכלית, ניר, הוא לא אירוע של איזה פציפיזם של אדם מסוים, הוא אירוע תרבותי דתי והוא אירוע שדורש תהליך, לא פותרים 70 שנה ביום אחד. צריך לעשות את המיטב דווקא כדי להגיע למה שאתה אומר, כדי שיהיו חיילים. אם יש כפתור פה שאפשר ללחוץ, אולי הוא היה נלחץ, אני לא מכיר כפתור כזה, אני מכיר תהליך ולכן אני רוצה בעיקר להדגיש פה שני פרקים שלפי דעתי צריכים להיות בחוק הזה. פרק ראשון הוא פרק חיובי. אני נאבקתי פה שבועות ארוכים בשביל התקנה של ישיבות ההסדר החרדיות. אני חושב שצריך להיות פרק שלם, כדי לייצר את תשובת המשקל ואיזון למצב הנוכחי היום, לאפשר הקמת ישיבות הסדר בהיקף הרבה יותר גדול. יש לזה משמעות כי זה גם ההיבט העקרוני, ישיבת הסדר לא נותנת רק חיילים. יש היום 1,000 בחורים חרדים בישיבות הסדר. אני לא מדבר על נשואים, אני מדבר על רווקים בני 17 עד 19 שמתגייסים לצה"ל. אמר פה הרב כרמי גרוס, הוא יכול להגיע ל-4,000. הוא נאבק על פרוטות. זה דבר אחד. אותו דבר המכינות הקדם צבאיות. אני אומר לך, היושב ראש, ואני אומר את זה גם למזכיר הממשלה, צריך לייצר שהמכינות הקדם הצבאיות כהוראת שעה לא יצטרכו את השנתיים ניסיון, שיהיה להם ליווי של חשכ"ל או משהו כזה, לייצר סידור מיוחד. אני אומר את זה גם לדרור ממשרד המשפטים. צריך לייצר את הפורמט האפשרי, יש במכינות קדם צבאיות חרדיות היום 130-120 אנשים. במהירות, אמר פה מג"ד נצח יהודה, יוסי לוי, אפשר להגיע למאות בשנה, רק לעבוד. זה עניין חינוכי. אותו דבר מרכזי הכוון. מרכזי הכוון הולכים היום לכל מיני כיוונים, אני מכיר את זה פה מירושלים, לא, צריך מרכזי הכוון ייעודיים לצבא להשקיע בזה. זה צריך להיות בתקציב ושבחוק יופיע תקציב. בהוראת שעה, שלוש שנים, חמש שנים, לייצר בוסט גדול. אותו דבר לגבי מסלולים מקצועיים. אני אומר את זה לתת אלוף טייב. אני יודע שיש עכשיו אצלך היום, נדמה לי, ישיבה על נהגים, קבוצה ראשונה, 45, אבל זה צריך להיות בכל המקצועות, לפתוח את זה. זה נכון לחובשים, אני הצעתי בזמנו, יש אלפי חובשים שהם חרדים, אפשר לעשות להם הסבה מהירה. המטרה היא לעבור את השלב ששירות בצבא הוא לא רק לגיטימי, אלא הוא גם ראוי, הוא בעל ערך. אותו דבר לגבי שלב ב'. אני יודע שהיו"ר הקודם התנגד לזה, אני חושב גם שלב ב' במסה גדולה לטובת חיר"ג, לטובת מה שנקרא בצה"ל חיל רגלים גבולות, כמו קרקל ואחרים. אפשר לעשות ולהכניס את זה. אז אולי לא כולם ייחשבו למכסה, אבל חלקם. כל הפרק החיובי הזה אני ממליץ לכבודו שייכנס, נדמה לי שגם הייעוץ המשפטי של הכנסת, אסור לי להסתבך שוב עם מירי, אבל נדמה לי שאמרו שאם לא תעשה שינוי אז הפגם ייפול בדיוק על שורש ההליך. הפגם, יש ביטוי כזה, צריך לעשות שינויים בחוק. אז הנה שינוי אחד שאני מציע, לעשות פרק חיובי והוא חשוב מאוד והוא ייתן לא רק אלפי חיילים, אלא הוא גם ייתן – ודבר אחרון, אני חושב שאסור לצאת בחוק הזה, אני יודע שמזכירות הממשלה ואחרים אמרו שזה לא מסגרת החוק, אבל אסור לצאת בחוק הזה שהמילה שוויון לא תהיה בו מילה ריקה, ולכן צריך לחייב בחוק הזה צו, הפוקד, במונחים של החוק הזה, שגם אם יש כאלה שלא מתגייסים מטעמים שהצבא לא מאפשר להם להתגייס, ויש ציבורים כאלה, אבל בסופו של דבר מי שלא יתגייס הסנקציות לסוגיהן יוחלו גם עליו. אם כבר אנחנו באירוע שיש בו שוויון, ובצדק, אז הוא צריך להיות מוחל לא רק לגבי הציבור החרדי, אלא לגבי כולם. זה אפשרי. צצו פה התנגדויות. היום הוא לא מוחל, אם ניקח דוגמה מהציבור הערבי ולא מגייסים אותו, לא מגייסים אותו אלא בגלל - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> לא שלחו לו צו. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> מכיוון שלא שלחו לו צו אז הוא לא בטווח של הסנקציות בכלל, ולהיפך, לא רק שהוא לא בטווח של הסנקציות, הוא מקבל את אותן מלגות במיליונים וכדומה. << דובר >> קריאה: << דובר >> הצבא לא רוצה אותם. << דובר >> עמית הלוי (הליכוד): << דובר >> נכון, הוא לא רוצה אותם מסיבות כאלה ואחרות, הוא יכול גם לאפשר להם שירות לאומי. בהיעדר שירות לאומי אזרחי, אם אנחנו בפרק של שוויון, לא רק בפרק של צרכים, אז בפרק של השוויון ראוי להוסיף גם את זה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת עמית הלוי. רח"ט תומכ"א. << אורח >> שי טייב: << אורח >> צוהריים טובים. אני אגיד את הדברים הבאים, קודם כל פירטנו פה לא מעט על הדברים, על הצרכים ועל השורש שלהם ועל האתגר הביטחוני הבאמת באמת משמעותי ומתמשך. אני גם מסכים, כמו שנאמר פה על ידי הרבה אנשים, מצד אחד יש מוטיבציה מאוד מאוד גבוהה של המשרתים, ומצד שני יש שחיקה מאוד מאוד גדולה, בוודאי במערך המילואים ובמערך הסדיר, זה לצד זה כתף אל כתף יחד, והדברים ברורים והמשימות הן עדיין גדולות. אני רוצה להגיד דבר חשוב, אגב עדכונים, היושב ראש, שאנחנו נכנסנו לעניין הזה כבר מתחילת 2024, בעצם מצרף של חוקים, החוק הזה שהוועדה עוסקת בו, העניין של משך שירות החובה והעניין של חוק מילואים שלא הגיע לוועדה הזאת עדיין. אני רק רוצה להגיד את זה אגב עדכונים כי אנחנו נמצאים כבר במצב שבו שירות החובה עומד על 30 חודשים, ולא על 32 חודשים. בלי לפרט יותר מדי, כי זה לא מרכז הדיון פה, יש לדבר הזה משמעות מאוד גדולה גם על היקף האנשים שמשרתים וגם על האופן שבו כל מי שמתמצא בזה קצת מבין איך צבא פועל, כמה הוא מגייס, מה הם משכי ההכשרות, מה הם קצבי ההכשרה וכן הלאה. לדבר הזה יש משמעות מאוד גדולה והחוק הזה נמצא כאן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מיד אחרי שהם מסיימים שירות אתם לוקחים אותם למילואים, אז לא הבנתי. << אורח >> שי טייב: << אורח >> קודם כל אני מניח שהתעדכנתם בהחלטת הרמטכ"ל בעניין הזה שהחל מנובמבר הדבר הזה שנקרא מעבר מחובה למילואים - - - << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> צו 77. << אורח >> שי טייב: << אורח >> קוד 77 זה המונח המקצועי הפרטני של זה, אבל זו המתודה שהפעלנו מתחילת המלחמה, של עוד ארבעה חודשים, היא מופסקת, אנחנו מפסיקים להפעיל אותה באופן גורף החל מנובמבר ואנשים ישתחררו. הלכה למעשה בינואר 2027 יתחילו להשתחרר חיילים אחרי 30 חודשים בלבד. יש לדבר הזה גם משמעות על גודל הסד"כ ויש לדבר הזה משמעות על האופן שבו צה"ל עובד. אני אומר את זה פה כדי לשים את הקונטקסט ולהגיד שהחוק הזה חונה פה גם. יחד עם החוק שאנחנו מדברים עליו הוא חונה, הוא עבר קריאה ראשונה, אני לא המחוקק, והוא חונה פה ויש לו משמעות מאוד מאוד גדולה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> איזה חוק? אם אתה יכול לחדד. << אורח >> שי טייב: << אורח >> בוודאי החל מגיוס יולי 2024 כל הגברים שגויסו ונשים, על פי סעיף 16א דין אישה כדין גבר, לוחמות ולא רק, גויסו ל-30 חודשים. בניגוד למה שהיה לפני, 32 חודשים. כיוון שלדבר הזה יש משמעות על כמות הגיוסים אל מול כמות השחרורים, יש לזה חשיבות מאוד גדולה גם כמותית וגם מבחינת השינוי המבני שצריך לעשות כדי להחיל דבר מהסוג הזה. הדבר הזה נמצא פה, גם הוא מאמצע 2024, והוא דבר שנשאר כרגע ללא פתרון. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל אני שואל עוד פעם, שי, מה החוק שאתה מדבר עליו שנמצא על השולחן? << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש הצעת חוק שמחזירה את השירות לשירות של 32 חודשים ובהוראת שעה להאריך ל-36 חודשים. זאת הצעת החוק שמונחת, היא עברה בממשלה ועברה בקריאה ראשונה. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> זה שני דברים אחרים, הארכת השירות ל-36 חודשים - - - << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לכן ביקשתי, אני מכיר את שני הדברים. יש 32-30, יש 36-32. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> איך זה יקל על העומס? << אורח >> דרור גרנית: << אורח >> זה באותה הצעה, אבל בהוראת שעה ההארכה מ-32 ל-36 חודשי שירות היא רכיב שהוא הוראת שעה בתוך אותה אכסנייה של הצעת חוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי איך זה מקל. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אסביר, אני רוצה לענות על השאלה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני רק רציתי לציין מה מתעדכן. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> יצא מצע לדיון. זה אירוע קצת אחר, אנחנו מכירים את זה, גם מ-30 ל-32 וגם מ-32 ל-30, זה אירוע שנמשך כבר מחוק ההסדרים לדעתי של 2016. אני מציעה לעזוב את האירוע הזה, אנחנו מכירים את זה, זה לא הדיון. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל אני רוצה להבין. << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >> אבל זה לא הדיון. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הדיון הזה בא גם בהקשרים של גודל סד"כ ולכן זו בעיניי אמירה חשובה ביותר בהיבט של גודל הסד"כ ואני אגיד אותה כי היא לא נמצאת פה מ-2016, היא נמצאת פה מ-2024 והיא ממתינה. לא יודע חוק ההסדרים, אני יודע מה יש בהצעת החוק. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> תת אלוף טייב, בבקשה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני עונה ועובר לסעיף הבא. יש לדבר הזה שתי משמעויות, אחת, זה בוודאי לא יגרע מהסד"כ כי לעבור מ-32 חודשים ל-30 חודשים זה גורע מהסד"כ וכל ההצעה שהייתה לעבור ל-36 חודשי שירות הייתה מתוך הרצון להקים סד"כ נוסף שיקל בסוף על המשרתים בסדיר ובמילואים. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל זה לא קורה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אז אני מסביר שוב, שזאת הייתה אחת מהמטרות של הצעות החוק, לכן אני מציין את זה, כי זה חלק ממצרף של חקיקה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> היושב ראש, אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב שצריך להיות בפני עצמו. אני רוצה להגיד עוד משהו, הוא הסתמך על ניסיון של ההגדלה והקיצור על הדמוגרפיה, שהדמוגרפיה לא השתנתה בהיבטים של איך אנחנו הולכים לגדול. מהצד השני אנחנו נגרענו במה שהדמוגרפיה מפצה אותנו בפצועים שיצאו וכמובן חללים. לכן אני חושב שהדיון הזה, שראוי לעשות אותו, הוא דיון בפני עצמו. << אורח >> שי טייב: << אורח >> בסדר גמור. אני רוצה להגיד עוד דבר, גם בשביל לחבר למשפט הבא, שכל מה שאנחנו עושים פה בעניין של גיוס ושילוב חרדים וכן הלאה הוא קודם כל מתחיל מהצורך הביטחוני. הצורך הביטחוני קשור גם למה שאמרתי קודם. זה בשביל הפתיחה ובשביל להסביר את החשיבות של הדברים וכדי שאנחנו נגיע גם למועד ולא נמצא את עצמנו במשהו שלא טיפלנו בו והוא משהו מהותי, כמו שאמר חבר הכנסת שטרן. הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו, צה"ל פועל פה בשני מאמצים מרכזיים, מאמץ אחד זה מאמץ הרתימה ומאמץ שני זה מאמץ האכיפה. זה הולך זה בצד זה, גם כי צה"ל פועל על פי חוק ועושה גם את מה שהוא מחויב לו ואת מה שכתוב בחוק וכן הלאה. כמובן באופן כזה שהוא מלווה ומאושר גם כדי שנעשה דברים באופן חוקי, אבל אני דווקא רוצה להתחיל בעניין הרתימה. בעניין הרתימה אנחנו עשינו פה דברים מאוד מאוד מרכזיים שהייתי מחלק אותם או מניח אותם בארבעה אדנים מרכזיים בפעולה של צה"ל. אני אמרתי את כל הדברים בוועדות, אבל כיוון שאנחנו לכאורה מתחילים מחדש אז אני מדגיש אותם עוד פעם. זו סוגיה של שער כניסה אחר לתוך הצבא, מהעניין הזה של השירות המגדרי בלשכות דרך עניין של מבחנים מותאמים, גם דפ"ר, גם ריאיונות, גם שירות רפואי שהוא שירות מגדרי, עובר דרך בסיסי הכשרה, הכשרות מגדריות וכן הלאה. כל הדבר הזה נקרא שער הכניסה לצבא. הדבר השני זה הקמה של יחידות חדשות ומסלולים חדשים גדולים ומשמעותיים שיכולים לקלוט סד"כ מאוד מאוד משמעותי וגדול. הדוגמה אולי המפורסמת ביותר, ואני חושב שהיא גם מקבלת הד חיובי מאוד כי היא עומדת בסטנדרט מאוד מאוד גבוה, זה החשמונאים. אבל זה לא רק חשמונאים, אנחנו הקמנו מסגרת במג"ב והקמנו דת"ק חרדי, יש לנו גדוד שיקום ואחזקה בג'וליס ואנחנו עושים עוד פעולות, תיכף אני אדבר גם על סגנון אחר של מסלולים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מסלולים ומספרים, אם אפשר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> מספרים במה, של כמה אפשר במסלולים או כמה התגייסו? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> כמה צווים וכמה התגייסו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> תתחיל בכמה אפשר היום, מה שאתם מוכנים היום. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כל התוכנית שהייתה ל-4,800 מתגייסים ב-2024 ויש גם תוכנית ל-2025, אנחנו כבר נמצאים בתוכה, של 5,760, היא תוכנית בהתאם ליכולות של צה"ל. זאת אומרת שאם עכשיו כתבתי 5,760, עשיתי את עבודת המטה שאומרת כמה מתוך הקבוצה שיגיעו אני מעריך שיילכו למסלולים שהם מסלולים רגילים, יש גם כאלה שהם הולכים ליחידות שהן לא יחידות חרדיות, וכל היתר, מי יילך למסלולים שהם מסלול לחימה, מי יילך למסלולים תעסוקתיים. אם תרצו אני אפרט סדרה ארוכה של דוגמאות בעניין הזה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להגיד מספרים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני רגע אומר מה בתוכנית. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> לא, כמה הגיעו בסוף. << אורח >> שי טייב: << אורח >> תנו לי, אני אוביל את הדבר הזה, אני אגיד כמה הגיעו, לפחות לפי הערכה שלי. אני רק מזכיר פה דברים כי היו הרבה ישיבות וגם הדברים נאמרו. התוכנית שלנו הייתה כזאת שבכל שנת גיוס שמנו לעצמנו יעד אליו להתארגן, שכשאני שם בצד את מי שהולך למסלולים רגילים, כ-35% מהאנשים אמורים להגיע ללחימה. אמרתי את זה פה הרבה פעמים ובהתאם לזה המספרים בכל שנה. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא באחוזים, במספרים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> לחימה ותומך לחימה ביחד או בנפרד? << אורח >> שי טייב: << אורח >> לחימה. אבל זה משתנה בגלל שהיעד גדל לכן קבעתי באחוזים. הדבר השלישי זה שאנחנו פתחנו פה לא מעט מסלולים שהם מסלולים משולבים. חבר הכנסת הלוי דיבר פה על ישיבות הסדר, אני מסכים מאוד, מסלול מאוד מאוד חשוב, אגב כמו בציבור הציוני דתי, הוא מאפשר להרבה אנשים גם להיכנס למסלול שמשלב לימוד תורה וגם שירות משמעותי. יש מסלולים של חסידויות, אני מניח שחלק ראיתם, שבאים בקבוצות, עם מדים, בלי מדים, קודקוד וכן הלאה, כל הדברים האלה. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה זה בלי מדים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש מסלולים בצבא שהם מסלולים שמשרתים בלי מדים, משרתים בהם בבגדים אזרחיים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל אמרתם שהמטרה שלכם זה לנרמל את המדים בציבור החרדי אז למה שהם יהיו בלי מדים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> המטרה שלנו זה להרחיב את היקף המשרתים וחלק מהציבור בעניין הזה הדבר הזה עומד לו לרועץ ואנחנו עושים התאמות ורואים שזה נשאר במספרים נכונים, באנשים מתאימים ומגודר. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אבל כמה לוחמים יש? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אבל נשאלתי על המדים, נכון? << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> בסדר, אבל אנחנו שנתיים בתוך האירוע. אנחנו לא בכיוון. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא אמרתי שאנחנו בכיוון. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אז תגיד את זה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אמרתי שהמספר 4,800, כמו שנאמר פה, הוא רחוק מהצורך של הצבא. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> גייסת 4,800 כבר? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אבל חייבים לתת לו לדבר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא היה דיון אחד פה שלא עניתי על השאלות שנשאלתי. אחרי שאני אענה על השאלות הרי תיקחו ותעשו מזה מטעמים, זה בסדר, אבל אני אענה על השאלות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני ארגיע אותך, אנחנו לא מתחילים מחדש. אתה מתחיל מחדש ואתה פה מבהיל את כולם, אנחנו לא מתחילים מחדש. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני לא מבהיל אף אחד, אני מנסה להגיד את הדברים. שאלתם אותי מה התחדש אז אני מסביר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני רק מחדד אותך. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אדוני היושב ראש, הילדים שלנו שנתיים במלחמה, אנחנו מבזבזים פה חצאי ימים ולא זוכים לדבר ואנחנו שומעים את הצבא עוד פעם ועוד פעם. אני לא מזלזלת, אבל אנחנו שומעים את אותם נתונים שוב ושוב, וגם אתה שמעת אותם בדיונים הקודמים, אני לא חושבת שצריכים לחזור על זה. אני לא מזהה שבשנתיים של אירוע מלחמתי כזה קשה גייסנו אלפים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> חשוב לי מאוד לשמוע את רח"ט תומכ"א על מנת להתעדכן, לא להתחיל מחדש. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אנחנו יודעים על החשמונאים, אנחנו מברכים על זה, אבל מדובר בעוד כמה מאות, זה הכול. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> כבוד היושב ראש, כל המספרים האלה נמצאים בפרוטוקולים שכבר היו, בוא נגיד דברים שלא נאמרו פה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני ניהלתי את השיחות, אני ראיתי פערים, אני רוצה לשמוע, תנו לו להמשיך. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> הלוואי שרק בדיון הזה היו נאמרים דברים שלא נאמרו עד היום. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תנו לו להמשיך, בבקשה. מספיק עם זה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> שיביא מספרים, נתונים. למה מספיק? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> למה? כי אני רוצה חוק וככה לא נתקדם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> היא שאלה שאלה עניינית, באמת אין מספרים. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אדוני, אין לי שום עניין ש - - - << אורח >> מזכיר הממשלה יוסי פוקס: << אורח >> אבל תני לו, הוא עומד לקרוא את הנתונים. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא מצליח להבין מה קורה פה. אדוני היושב ראש, היא לא חברת כנסת, היא לא יכולה להתפרץ ככה. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אדוני, יש לי שני בנים במילואים שנתיים, אני חושבת שיש לי זכות לדבר, ולא בא לי שיקראו להם בסבב שישי ושביעי כי לא מגייסים פה אוכלוסיות שלמות. אז עם כל הכבוד לזה שאתה חבר כנסת, יש לי הרבה כבוד לחברי כנסת, אבל יש לי גם זכות לדבר. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> כשתהיה לך זכות דיבור תדברי, אבל אל תפריעי לכולם להקשיב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> רק נכנסת לתפקיד ואתה אשם ששנה וחצי אין חוק. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא הבנתי מי אשם שאין חוק. מי אשם שאין חוק? אדון אשר, מי אשם שאין חוק? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אלה שלא רוצים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אלה שלא רוצים? מי מחוקק? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה אתה צריך חוק? לך להתגייס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אלה שלא רוצים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל הבעיה היא חוק או לא חוק, הבעיה היא למה לא מתגייסים, מי אשם בזה שהם לא מתגייסים? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> ברור, זאת השאלה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אולי זה קשור למנהיגים שאומרים להם לא להתגייס. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> יעקב אשר קורא לכל הציבור החרדי להתגייס, גם בלי חוק. יאללה, נראה, קדימה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יאללה, בואו נעכב ואחרי זה נבכה שאין חוק וצריכים מילואימניקים, ואנחנו נעכב. בבקשה תמשיך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> הדבר האחרון, אני אגיד אותו רק בכותרת, זה חיזוק האמון שמאפשר להיכנס חרדי ולצאת חרדי. יש לזה הרבה סעיפים, אני לא מפרט מעבר לדבר הזה. אני רוצה להגיד מילה על המספרים כי אי אפשר בלי הדבר הזה. קודם כל כל מה שאני אגיד עכשיו על מספרים אני מסייג אותו, אין היום כלל בחוק - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אפשר שאלה קטנה, אדוני היושב ראש? לפני שהוא הולך למספרים. אתה דיברת על העיקרון של מי שנכנס חרדי וכו' ואת כל המסלולים שקיימים, שזה הקיבולת, חוץ מאלה שהולכים למסלולים אחרים שלא קשורים. האם כל הוראות המטכ"ל, היו דברים שלמים, היה נייר שלם של הנחיות מטכ"ל, לגבי פקודות, הדוח של שקדי, האם משהו מזה כבר נעשה בפועל? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מישהו אימץ את הדוח של שקדי? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כי בסוף אתה רוצה את בית הקיבול, אבל אם הוא לא מוכן עוד אז אתה לא יכול למלא. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> מתי היה אימוץ של דוח שקדי? << אורח >> שי טייב: << אורח >> הדוח של שקדי אומץ על ידי שר הביטחון הקודם והרמטכ"ל הקודם, היו בו 15 סעיפים - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הרצי וגלנט. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> זה לא אלה שפיטרתם? רק רציתי לדעת. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אז הוא אומץ ולשאלתו של חבר הכנסת אשר לגבי סוגיית מטכ"ל וגם קובי שהיינו פה גם בשבוע האחרון, הייתי גם אצל הרמטכ"ל על העניין הזה וגם אצל שר הביטחון כדי להציג לו את העקרונות, זה עומד בפני סיום. זה לא פשוט לכתוב פקודת מטכ"ל, לא בגלל שלא פשוט - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, רק רציתי לדעת איפה זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל תגיד אם כל התנאים מתקיימים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> מה זה כל התנאים? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> מה שיש אפילו בדוח ההוא, האם הכול מתקיים? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, כרגע לא. << אורח >> שי טייב: << אורח >> בדוח של שקדי היו המלצות שקשורות באיך פונים לאוכלוסייה החרדית ולעשות בסיסים ייעודיים. פקודת מטכ"ל היא לא סיכום דוח שקדי, פקודת מטכ"ל מסדירה את שירותם של בני המגזר החרדי במסלולים החרדיים בצה"ל, ויש שם 18 סעיפים כמדומני, כולל כאלה שמתירים מה מותר לעשות שונה למשל מפקודת השירות המשותף, שאתה מכיר אותה היטב, ואיך נכנסים למסלול חרדי ואיזה מסלולים חרדיים יש ואיזה התאמות ייחודיות יש בעניין ומי אחראי על האכיפה ומי אחראי על היישום של הפקודות. כל מה שאמרתי עכשיו זה סעיפים מתוך פקודת מטכ"ל, זה לא כל דוח שקדי. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני יודע, מה שאני אומר לך, כיוון שאני לא רוצה חס וחלילה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני רוצה לקבל תשובה, אני לא ביקשתי פירוש רש"י. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אני חס וחלילה לא רוצה לכפור בכוונות של מישהו ששואל את השאלות פה, אבל רק אני רוצה לדעת, אני הבנתי שאין עוד פקודת מטכ"ל, אבל כל הדרישות על שמירת אורח חיים חרדי שיש בתוך דוח שקדי על אותם מסלולים, האם הם כבר מתקיימים בשטח? << אורח >> שי טייב: << אורח >> מבחינתי כן. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> זה הכול, תודה. << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> אוה, זה החשוב. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה מצוי בפקודות מטכ"ל, אז עזוב. אם מבחינתך זה מתקיים אז הכול נהדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש יועץ רמטכ"ל לענייני חרדים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני אענה. קודם כל לא כל דבר צריך - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני שאלתי שאלה, ופה אני יכול להבין את השאלה של אלעזר שטרן, אבל אני חושב שהתשובה צריכה להיות תשובה אמיתית. כשאתה מדבר על מסלולים ואתה מדבר על הדברים האלה, זה לא רק איך לפנות לאנשים, זה סיפור שלם של מסלולים. הרי הכול גם דינמי, יש כאלה שבאמצע צריך להחליף אותם למסלול אחר בגלל כושר כזה או אחר או משהו. האם כל החבילה הזאת שאתם מדברים עליה כל הזמן בכותרות וכולם אומרים והיושב ראש מאמין בזה באמת, שהוא לא רוצה שיקרה מצב שמישהו נכנס X ויוצא Y, או נכנס Y ויוצא X, שני הצדדים, הכול אותו דבר, האם הדברים האלה מבחינה אופרטיבית מעשית, בפועל, שהם צריכים לבוא בהוראות מטכ"ל, הם צריכים לבוא עם משאבים, הם צריכים לבוא עם הרבה מאוד דברים, האם זה קיים כרגע? זה מה ששאלתי, תגיד לי כן או לא. << אורח >> שי טייב: << אורח >> חבר הכנסת אשר, זה תהליך בבנייה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> קיבלתי תשובה. << דובר >> חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חבר הכנסת אשר, לו זה יקרה אתה תקרא לחרדים להתגייס? << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> ברור. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל, חילי, זה קורה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> פופוליסטים. אתה? אתה? זה מתאים לו, לא לך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> זה לא פופוליזם, זה לב הסוגיה. מתי אתה תתמוך בגיוס חרדים? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> למה? כי אני שם לך מראה בפרצוף? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מי יהיה חמורו של משיח ומי יהיה המשיח, זה האירוע. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הצבא אומר שהוא מוכן. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל הוא לא יכול, אז תגיד את זה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> לא נכון, הצבא לא אמר את זה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כן נכון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אבל חילי שאל אותך את שאלת המפתח, מתי אתה תגיד אני בפנים? << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> לא, חבר הכנסת אשר, הוא לא אמר שהוא לא יכול. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> חייל חרדי היום שנכנס לצבא חרדי, אם הוא רוצה הוא יכול לצאת חרדי. זה הכול, זה מה שצריך להגיד פה. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> חבר הכנסת אשר, הפעולות האלה שאתה מדבר עליהן קרובות להשלמה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני קיבלתי כבר תשובה, תודה רבה לכולם. אני קיבלתי תשובה, והיא בסדר, אני לא בא בטענות. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא לא שואל, הוא בונה תירוצים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> והשאלה החשובה שאלו אותך, מתי אתה תשתף פעולה עם גיוס לצה"ל? << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הוא בונה תירוצים, הוא לא בונה מתגייסים. << אורח >> שי טייב: << אורח >> חייל חרדי שנכנס לשרת בצבא יכול למצוא את מקומו ולצאת חרדי, זה תלוי בו, יש לו את כל התנאים. כשבונים עבודת מטה מתחילים ממקום מסוים ומוסיפים עוד ועוד כדי לחזק את מה שצריך, מה שאנחנו חושבים שיהיה בו או מה שעלול להיות בו פרצות. אז אני אגיד ככה, כל הקונסטרוקציה שדיברתי עליה מפקודת מטכ"ל דרך להחליט שיש יועץ רמטכ"ל לענייני חרדים, וכן הוא לא מונה, זה לא פשוט, כי צריך לשים - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שי, אני אסביר למה שאלתי. אני אוחז פה דוח - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> אבל תנו לי להתקדם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו שאלה ששאלתי אותך כי זה לא נכון להגיד מצד אחד אנחנו מיישמים את דוח שקדי - - - << אורח >> שי טייב: << אורח >> אמרתי שדוח שקדי אומץ, הוא בתהליך יישום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומץ, הוא עדיין לא נמצא בכל היישום. << אורח >> שי טייב: << אורח >> שאלו אותי מתי דוח שקדי אומץ, אמרתי, דוח שקדי אומץ. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> אבל זה קרוב מאוד להשלמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בסדר גמור, אני לא אומר משהו אחר. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> אבל אתם לא מקשיבים לו, הוא אמר לכם, זה קרוב מאוד להשלמה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל מה הטענה, ינון? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה עבר אישור במטכ"ל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קובי, אני אמרתי שזה בתהליך. אני מסכים איתו, זה בתהליך. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> אבל מלחמת המצווה הזאת תחכה עד שיאמצו ועד שיישמו, כי הילד שלי לא יודע אם יש לו אוכל כשר כשהוא הולך למלחמה או לא ולא יודע אם יש לו מניין בבוקר. הוא עדיין קם להילחם יום יום כמעט שנתיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, זה גם לא באמת טענה כי צריך גם להתחיל את התהליך מול האוכלוסייה החרדית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא טענתי טענה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מי טען טענות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, על פניו זה נשמע כמו טענה שדוח שקדי לא יושם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני שאלתי שאלה. << דובר >> אורי מקלב: << דובר >> שי, דוח שקדי מדבר גם על חרדי שכרגע לא נמצא, צריך גם לתת לו את ההתאמה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה שיש. << דובר >> אורי מקלב: << דובר >> לא, שלא יישמע שיישום דוח שקדי הוא מיותר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אף אחד לא אמר את זה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אמרתי הפוך. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> נכון. קובי, אתה צריך לענות על זה. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> אני עונה על זה. אז אני אומר עוד פעם, דוח שקדי אומץ, אנחנו כרגע פועלים ליישום רוב הדברים שנמצאים שם. במסגרת זה אחד הדברים החשובים זה פקודת מטכ"ל, זה מה שהם עושים, הם ממש קרובים להשלמה של הדבר הזה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה מה ששאלתי, תודה רבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בשטח כל מה שצריך חייל חרדי כבר מיושם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כל אחד ששואל יקבל את ההנחיה שלו בבילד-אין כאילו מתנה? אני חרדי אמנם, אבל אני יודע לשאול לבד, תודה רבה. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אני גם יודע לענות לבד וגם אני יודע לשאול לבד. ואני הסברתי את השאלות למי שלא מבין ולכן הדגישו שגם אם עוד אין פקודת מטכ"ל כתובה לפרטיה, שזה תהליך שלוקח הרבה מאוד זמן, חייל חרדי, כמו שמומלץ בדוח שקדי, שרוצה לצאת מהצבא חרדי יש לו את כל התנאים בצבא. יעקב אשר לא רצה את התשובה הזאת. הוא רוצה תירוצים איך לא. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> זה ברור. בבקשה להמשיך. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אנחנו מייחסים חשיבות גדולה גם לסיפור של חיזוק האמון, זה אחד הדברים שנאמרו פה ואני לא אפרט מעבר. שנת הגיוס 2024 הסתיימה ב-30 ביוני. אני רוצה להגיד שתי הסתייגויות על עניין כמה חרדים התגייסו. הסתייגות ראשונה קשורה בזה שאנחנו סופרים לפי הכללים שהיו ב-ג'1 והם כבר פקעו, ולפי אותה שיטה ואותם דוחות וכן הלאה. ההסתייגות השנייה, שרק בשבועות האחרונים הסתיים האישור של התהליך של העברת מידע שאנחנו מקבלים ממשרד העבודה כדי לספור. לכן הספירה שאנחנו עשינו מבחינתי היא בגדר הערכה וסימולציה. בשורה התחתונה, הערכה שלנו זה שאנחנו נגיע לאזור כ-2,940 סדר גודל של חרדים שעומדים בכללים כמו שאנחנו מבינים והתגייסו. שוב, זו הסתייגות, זה לא נתון שאני יכול לחתום באופן מלא. מה אני רוצה להגיד על הנתון הזה? שהוא הרבה יותר מ-1,800 שאתם מכירים וממנו יצאנו בראשית החוק, שהוא רחוק מאוד מהיכולות שלנו, מה-4,800 - - - << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כמה מהם לוחמים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> תן לי רגע להשלים את המשפט עד הסוף. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הם לא יכולים. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> מה לא יכולים? אני שאלתי כמה מהם לוחמים, מה הבעיה בשאלה הזאת? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני חוזר, אמרתי, כ-2,900, אני יכול לפרט פחות או יותר את הגילאים מיד. בקיצור, כ-2,900 לוחמים. לא יודע, נקטע לי חוט המחשבה, לא יודע מה רציתי להגיד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לוחמים? הוא אמר לוחמים. << אורח >> יעקב בליטשטיין: << אורח >> תנו לו רגע להשלים את התמונה. << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני חוזר על מה שאמרתי קודם, ההערכה הזאת היא גבוהה ממה שהיה בשנים שלפני באופן משמעותי, היא רחוקה מאוד מהיעד שאנחנו שמנו לעצמנו, 4,800, והיא רחוקה עוד יותר מהצרכים של הצבא. זה שלוש המדרגות. אני מזכיר מה שאמרתי קודם, לא כל האנשים מגיעים למסלולים חרדיים, חלק הולכים למסלולים כלל צה"ליים, חלק מהם עדיין חרדים, חלק מהם לא חרדים, אבל הם עדיין בכללים. כ-1,300 באו למסלולים חרדיים וכ-1,600 באו למסלולים כלליים, בחור שהוא חרדי והוא מתגייס למסלול כללי. בתוך המסלולים החרדיים כ-400 באו ללחימה, זה כ-31% כמדומני, ובתוך המסלולים הלא חרדיים כ-650 הגיעו ללחימה. אלה המספרים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> מעל 40% ביחד. << אורח >> שי טייב: << אורח >> זה פחות או יותר תואם את מה שדיברתי. כיוון שאי אפשר לצאת מהדיון הזה בלי להגיד את המספרים, למרות שאני מסייג אותם, זה בהסתייגויות. כשנקבל סופית את הנתונים ממשרד החינוך וממשרד העבודה אנחנו - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> יהיה עוד 30. << אורח >> שי טייב: << אורח >> לא יודע אם יהיה עוד 30, אולי יהיה פחות 30, אני רק אמרתי כדי להסביר וכדי לסייג. זאת ההערכה, זאת השיטה שגם הצגנו הערכה כל השנה הקודמת ואני אומר את הדברים. כשנקבל את זה באופן פורמלי נוכל להגיד את המספר המדויק לפי הכללים שהיו נהוגים ב-ג'1 וכרגע אין לנו כלי יותר טוב כדי לבדוק את ההתקדמות מעבר. בגדול כל מי שהוא לא לוחם הוא תומך לחימה, אבל אפשר לפרק את זה למה זה תומך לחימה ביחידה קדמית או אחרת. למשל יכול להיות שעוד חלק מאלה שלא התגייסו ללחימה יגיעו ללחימה. נניח אנשים שהלכו לישיבות הסדר חרדיות, יכול להיות שאחרי שהם יסיימו, כמו בהסדר הציוני, את פרק השירות שלו יכול להיות שהוא כן הולך ללחימה. כרגע אני מודד אותו לחומרה בעניין הזה. אלה פחות או יותר המספרים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז 1,050 לוחמים, כמה בדרך כלל יש בשנה ממוצעת בשנים קודמות לוחמים? << אורח >> שי טייב: << אורח >> אני צריך לחזור אלייך עם זה, אני אמרתי שהסך הכול הכולל בשנים הקודמות, זה אותם מספרים שדיברנו, בארבע השנים שלפני 2023 שבו פסק היום היה כ-1,800 ועכשיו אנחנו מגיעים לאזור 2,900 וקצת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> והלוחמים מתוך זה אתה יודע לבודד? << אורח >> שי טייב: << אורח >> יש לי את זה, אין לי את זה פה, אני יכול בפעם הבאה להגיד את זה. הדבר האחרון שאני רוצה להתייחס אליו בקצרה זה הזרוע של מימוש בחוק. בעניין הזה את התוכנית שלנו בזימונים אתם מכירים, אני לא חוזר, אני רק רוצה לעדכן, לבקשתך, היושב ראש. את שנת 2024 מבחינת הזימונים סיימנו, זה אותם 24,000 זימונים למי שכבר היו במעמד – אני מזכיר, כל מי שהוא בן 16.5 מקבל זימונים כמו כל נער ונערה ישראליים, בין אם הוא חרדי ובין אם לא חרדי. זה בלי קשר לעיסוק באותה אוכלוסייה שמכונה הבריכה, אלה שהיה להם דיחויים בנפרד. היום כל אוכלוסיית הבריכה הזאת שעמדה בתחילת הדרך על כ-80,000 אנשים בעצם נמצאים באיזה שהוא תהליך בתוך השרשרת. ה-24,000 הראשונים מן הסתם בתהליכים מתקדמים יותר כולל צווי 12 ולצערי לא מעט גם כאלה שהגיעו לתהליך של השתמטות. כל היתר, ה-54,000 אנשים שנמצאים ביתרת הבריכה קיבלו זימונים החל מיולי 2025, זאת אומרת כל ה-80,000 מצויים בתוך התהליך הזה של הזימון. בנוסף לדבר הזה, כיוון, אני אומר לצערי, ששיעור אי שיתוף הפעולה בקרב האוכלוסייה מאוד מאוד גדול והוא מחייב גם תהליכים כדי שנוכל להתמודד איתם, אז אנחנו בנינו תהליך בשיתוף עם הייעוץ המשפטי של צה"ל וכמובן גם הצגנו את זה בייעוץ המשפטי לממשלה, שמאפשר לקיים את התהליך בקצב יותר גבוה שיותר מתאים לכמות שיש. זה בעיקר מעביר את האחריות על הוכחת מודעות לפרט ולא לצבא. בתהליכים של אכיפה בעבר הצבא היה צריך להוכיח מודעות, זאת אומרת שהבן אדם יודע ושהוא קיבל את הצו ודיברנו עם ההורים, עם האדם עצמו וכן הלאה, פה נטל ההוכחה עובר לצד השני. ומעבר לדבר הזה, ביחס לכל לא משתפי פעולה, עריקים, משתמטים, בסדיר ובמילואים ומלש"בים, אנחנו גם מרחיבים פעולות אכיפה. ואני רוצה להגיד עוד דבר אחרון, שאנחנו מחכים עדיין לאישור סופי על הדבר הזה, אבל לתת חלון זמנים לחלק מהאנשים לחזור מכל הציבורים ומה שנקרא להתחיל מחדש את השירות. אנחנו נעשה ימים מרוכזים שבהם יהיה אפשר להגיע ל'מיטב', להישפט, כמובן רק מי שרוצה להתגייס, לא מי שלא רוצה להתגייס, או לא מי שרוצה להוציא פטור במקום לשרת. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת מישהו שכבר פספס ונותנים לו הזדמנות מחדש. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן. כל פעולות האכיפה וכל הפעולות האלה הן פעולות על כלל האוכלוסייה. הוא יוכל לבוא, יש מנגנון כזה שמאפשר להיכנס לשירות ולהיות עם תנאי שבעצם אחרי זמן מסוים של שירות תקין, אני לא יודע אם הביטוי הוא נכון, הוא מתפוגג לצורך העניין. זה גם חלק מהעניין של אכיפה, אבל האכיפה תהיה אכיפה על תנאי שהקצה שלה יהיה קצה של שירות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע לומר כמה צווי 12 יש? << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן, אני יודע להגיד, אני רק רוצה להגיד על הדבר הזה, שכל מה שאני מתייחס לעניינים של זימונים ואכיפה וצווי 12 והשתמטות, אני מתייחס לאוכלוסייה מתוחמת ומגודרת בתוך הציבור החרדי, אני מתייחס רק לאנשים שבעבר הם באו והזדהו כחרדים, הם קיבלו מאיתנו מעמד כלשהו ועכשיו אני יכול לזמן. כל מה שאני אגיד עכשיו לא מתייחס למי שהוא בן 16.5 חרדי, קיבל ממני זימון, לא הגיע, אני לא יודע שהוא חרדי לצורך העניין, אני יכול להעריך לפי מקומות, יישובים וזה, אבל זו לא השיטה שזה עובד ולכן אני לא מתייחס אליו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז בעצם רק לבריכה של מי שהוכר בעבר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן, רק לבריכה, וכמו שאמרתי קודם, כמובן מה שאני אגיד מתייחס בעיקר ל-24,000 הראשונים כי עליהם כבר עבר זמן מספק כדי להגיע. אז אנחנו נמצאים כרגע ב-24,000. מתוך הפעימות, סדר גודל של 6,300 צווי 12 ועוד בערך כ-2,500 כאלה שכבר הגיעו לצערי למצב של השתמטות ויש עוד סדר גודל של 5,500 שנמצאים תחת פקודת מעצר. תיארתי פה את התהליך בעבר. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן לוקח עד שאתה אומר על מישהו שהוא עריק? << אורח >> שי טייב: << אורח >> הסברתי את זה בוועדות קודמות וזה גם התהליך שדיברתי עליו קודם. אגב זה קשור בהחלטות של פסיקה וכמה למהלך הזה יש עניין של שלילת חרויות. המהלך היה כזה שאם נניח מישהו לא שיתף איתי פעולה ולא ענה לי לטלפון לא הייתי יכול להוציא את פקודת המעצר או להכריז את ההשתמטות, לכן יש זמני מינימום לתהליך. זמן מינימום לתהליך אומר 14 יום בין זימון לזימון, יש שלושה זימונים, עוד 30 יום לפקודת המעצר ועוד 45 יום לזימון. זה תהליכי הנטו. התהליכים האלה נמשכו הרבה זמן בגלל חובת ההוכחה. מה שאנחנו עושים עכשיו, אמרתי את זה קודם, זה בעצם אומרים ברגע ששלחתי לך והוספתי לזה גם קריאה בצו רשום בצו 12, שזה תמיד היה, וגם קריאה אוטומטית טלפונית, חובת ההוכחה עליך כי אתה נמצא במדינת ישראל ואתה יודע שיש חובת גיוס והדברים הם לא נסתרים מעיניך, לכן זה אמור לעשות את אותו זמן שדיברתי עליו קודם, שזה סדר גודל של כמעט 100 יום, לא רוצה להגיד בדיוק 100 יום, אבל הוא יהיה הרבה יותר יעיל מהבחינה הזאת שאפשר להשלים את התהליך. בסוף מדובר פה בעשרות אלפי תהליכים שצריך להביא אותם - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> את זה עושים לכלל האוכלוסייה? << אורח >> שי טייב: << אורח >> שאלה מצוינת. כל מה שעושים שקשור בשינוי האכיפה, בקיצור זמנים, בחובת המודעות וכן הלאה, על כל האוכלוסייה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מתוך 24,000 צווים כמה התייצבו לצו ראשון? << אורח >> שי טייב: << אורח >> 2,007. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש לך פילוח של גילאים, נכון? כי מאוד עניין אותנו כאן בוועדה ההבדל בין 18 עד 21 לבין מבוגרים יותר. << אורח >> שי טייב: << אורח >> כן. אני מזכיר שהזימונים - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> כל הנתונים, כל זה אנחנו רוצים בכתב. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב ראש, אולי נעשה דיל עם החרדים, נפטור את ה-60,000 שכבר עברו את גיל 23, שילמדו, אבל נגייס את כל בני ה-18. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יש לי דיל אחר, ניתן לינון לענות עכשיו. זה אתה מסכים, אני מניח. << דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >> כן, כל מה שינון אומר אני מקשיב, אפילו לא מפריע לו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב ראש, שי, תודה רבה גם לך על הסקירה. אני רק רוצה לשים דברים על דיוקם, יש פה כל מיני כותרות, קודם כל הציבור החרדי רוצה חוק, מבקש חוק, פועל למען שיהיה חוק. << דובר >> קריאה: << דובר >> חוק הסדרת מעמד בני ישיבות. זה לא חוק גיוס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אני ישר מקפיץ את כולם? אני מדבר בנחת, כולם קופצים, מה קרה? << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> כי אנחנו זוכרים את פסקי ההלכה של הרב עוזיאל, הראשון לציון הראשון, ואותי זה מטריד, איפה ש"ס? איפה המסורת הספרדית המפוארת שאני גדלתי עליה בבית? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק להזכיר לך, אני בזכות דיבור. תודה. אנחנו עשינו ועושים הכול על מנת שיהיה פה חוק כי אנחנו חושבים ומרגישים שהמצב לא טוב לאף אחד, ליושבים פה בשולחן, לא טוב למילואימניקים, לא טוב למשרתי הסדיר, לא טוב לציבור החרדי, לא טוב לציבור הכללי ולא טוב לאף אחד. כשאין חוק שמסדיר גם את מעמדם של אותם אלה שיושבים ולומדים ומצד שני מסדיר את מי שלא יושב ולומד, ייתן לו את האפשרות להגיע לצבא ולחיות באמונתו, להיכנס חרדי, ותהיה לו את היכולת לצאת לחרדי, אז זה לא טוב לאף אחד. אנחנו פה בשביל לעשות הכול על מנת שיהיה יותר טוב להכול. אף אחד פה לא ייצא עם מלוא תאוותו בידו, כי כל אחד היה רוצה, צד רוצה שכולם, צד אחד לא רוצה. מעולם הציבור החרדי לא דרש פטור לכל מי שהוא חרדי, לא היה ולא נברא. הציבור החרדי כל השנים דרש דחיית שירות לאותו אחד שתורתו אמנותו. זה מה שהיה. 77 שנה של המדינה, אפשר להגיד שצה"ל לא בדיוק התאמץ בשביל להביא את החרדים, יכול להיות שלא היה צורך, כן היה צורך. יש עכשיו משהו אחר שהגענו אליו ויש אפשרות, כמו שאנחנו רואים, של ללכת ראש בקיר ולא יקבלו כלום. אז מה עשינו בזה? שיש יותר קיטוב בעם? << דובר >> קריאה: << דובר >> מה זה לא יקבלו כלום? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אסביר מה זה לא כלום. אם הולכים בכוח רואים שלא יוצא מזה כלום. מה יוצא מכוח? יושב פה שי טייב, הוא אומר שהנתונים עדיין רחוקים ממה שאנחנו רוצים להגיע אליהם. וכשאנחנו מדברים על אותם אלה שצריך להביא את היעדים, היעדים האלה לא מופרכים, סתם זורקים באוויר, הצבא רוצה משהו, יש ציבור שאומר יכולות, אמר פה גם שר הביטחון הקודם, שר הביטחון הנוכחי, אמר את זה הרמטכ"ל הקודם, ראש אכ"א הקודם והנוכחי, כולם אמרו שצריך להביא חוק שיהיה בהסכמה. זה הדבר הטוב לכולם, שיהיה בהסכמה. ללכת ראש בקיר, לא ייצא לנו כלום מזה. אנחנו רואים את זה. היום יש סנקציות, קיימות סנקציות, אי אפשר להגיד שאין סנקציות. אין תקציבים, אין מעונות, אין טיסות - - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז למה שנתיים אתם לא מגיעים להסכמה? המלחמה עוד מעט שנתיים, למה לא הגעתם להסכמה במשך שנתיים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק להגיד שבשנתיים האלה אנחנו הסכמנו, גם בחוק האחרון שנמצא על השולחן, גם תוך כדי הדיונים, מבחינתנו הבאנו ואמרנו שיש סנקציות שיחולו עלינו כציבור חרדי, והסכמנו גם לזה, אז להגיד שלא זה להסתכל ולחיות את הכותרות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הנה, אתם קואליציה, תגיעו להסכמה, מה מונע מכם? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא חי כותרות, אני חי את המציאות, אני חי את החוק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל אתם מנהלים קואליציה, תגיעו להסכמה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה לא חי את המציאות שלנו, המצב שלנו לא טוב, הוא גרוע מאוד. אולי בשביל הציבור שלך הוא לא טוב, שלנו גרוע מאוד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תנו לו לסיים, לא להפריע לו, בבקשה. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה לא חי את החיים שלנו, זה רחוק שנות אור מהחיים שלנו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> סליחה, אדוני, הוא ברשות דיבור, לא להפריע לו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק להגיד לאותם אלה שאומרים שאני לא חי את המציאות שלהם, אז גם אני כנציג ציבור של תנועת ש"ס יש בציבור שלי מצביעים שהם גם משרתים בצבא, חלק גדול מאוד. << דובר >> קריאה: << דובר >> כל הכבוד להם, מה הקשר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יכול להמשיך ולצעוק ולזרוק כותרות, זה בסדר, אתה רוצה לשמוע תשובות? אני יכול לא להתייחס ולא לענות ולהמשיך את הדברים שלי, אבל אני מכבד אותך, באמת שאני מכבד אותך, אז תקשיב כשאתה שואל משהו אני בשמחה גם עונה לך. בציבור שלנו קיימים מכל הגוונים, יש ציבור חרדי שיושב ולומד תורה, יש ציבור כללי, יש ציבור שהוא מסורתי, דתי לאומי, יש לנו הכול, וכשאני בא פה לייצג אני מייצג את כלל הציבור. אני נפגשתי גם עם מילואימניקים וגם במשפחה שלי, יש לי גם במשפחה עכשיו שנמצאים בסדיר, בעזה, בלבנון, יש לי גם מילואימניקים שנמצאים שם ויש לי במשפחה דוד שהוא נכה צה"ל, אני מכיר את הכול. ותאמינו לי, הלב שלי לא אבן, גם אנחנו כשאנחנו רואים חייל שחלילה נופל גם לנו כואב וגם אנחנו בוכים, תפסיקו לחשוב אחרת. אני אף פעם לא אגיד לאמא שהבן שלה ב-8200, תגידי את גם לא ישנה טוב כמו זו שבעזה? גם אני כשאני מתנדב באיחוד הצלה, שנים אני עושה את זה בלי שאף אחד יבקש ממני. רק לפני שבועיים, עשרה ימים, הייתי בניחום אבלים אצל חייל חרדי שהתאבד, שהוא ראה את כל המאורעות האלה, שלחו אותו ל'שורה', משהו שהוא לא ידוע, זה מה אשתו מספרת. מה אתם חושבים, שאצל החרדים אין אירועים כאלה? מה קורה עם כל אותם אלה שהיו ב-7 באוקטובר והגיעו ל'שורה', הגיעו לניר עוז, הגיעו לכל המקומות האלה? מה, הם לא חרדים? פתאום הם לא טובים? אז מספיק, תאמינו לי שהלב שלי נמצא באותו מקום ולא פחות משלכם, עם כל הכבוד. לכן אני אומר לכם, יש כאלה שלא רוצים את החוק והם סוחבים והם רוצים לעשות פיליבסטר ועוד קצת ועוד קצת. אנחנו אומרים פה בצורה הכי ברורה והכי פשוטה, אנחנו דורשים חוק, אנחנו רוצים חוק, חשוב לנו החוק כי אנחנו רוצים שהוא יסדיר את כל המצב שקיים כרגע. זה מה שאנחנו רוצים. אז יכול להיות שיגידו לי, ואני מכבד כל אחד, גם אחד שעשה יום אחד מילואים וגם אחד שעשה 400 ו-600 ימי מילואים ויותר, אני מכבד את כולם ומבין את כולם, אבל אתם צריכים להבין דבר אחד, אם נילחם פה אחד בשני בשביל לא להביא את החוק הזה וכל אחד ינסה לעשות עוד פיליבסטר ועוד פיליבסטר, יכול להיות שבסוף לא יהיה חוק. אנחנו חושבים שצריך להעביר את החוק והחוק צריך לעבור כמה שיותר בהסכמה וזה המאמץ שלנו לעשות את זה. קיבלנו על עצמנו, כשאמרו לנו שצריך סנקציות אמרנו אין בעיה. יש דברים שאני לא מסכים להם, אבל מכורח החוק אני אהיה מוכרח לעשות את זה ונעשה את זה. היום במצב של היום, מה עושים? כל אחד יושב פה ואומר, תשמע, אני ככה מתבצר בעמדה שלי וזה מתבצר בעמדה שלו, אנחנו פה בשביל להגיע להסכמות. כשהרבנים שלי שלחו אותי הם שלחו אותי כשהם יודעים שיש יעדים, הם יודעים שיש כאלה שיצטרכו להתגייס, הם יודעים את כל זה. 77 שנה לא היה חוק שמגייס את החרדים. עמית הלוי דיבר על המגזר הערבי. אף אחד פה לא אכפת לו מהם, שלא יתגייסו, שלא יהיו להם סנקציות, זה לא מעניין אותם. על זה אף אחד לא מדבר, זו צביעות לשמה, אבל בסדר. תודה רבה, אדוני היושב ראש. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אני מזכיר לך, ינון, שיש יותר ערבים מחרדים בצה"ל, יותר מוסלמים מחרדים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> וגם יותר משיעורם. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> אני מאריך את הדיון והבטחתי לכמה חברי כנסת, אבל אני אתן עכשיו לאימהות, שירה, שפרה ואפרת ולאחר מכן חברת הכנסת מירב כהן. << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> אנחנו נמצאים כאן בבית מאוד פוליטי ואני יודעת ואני מבינה שבדמוקרטיה פרלמנטרית אז מפלגת השלטון תלויה גם במפלגות קצה ואני מבינה שגם אחרי 77 שנים שהרבה מאוד ממשלות לא גייסו את החרדים או גייסו באופן מאוד מאוד לא נוכל לגייס את החרדים ביום אחד. אני רוצה גם להזכיר למגזר החרדי שכיוון שאני מושפעת משנות פעילותי מול חיילים, חיילים בודדים וחיילים מרקע חרדי, הרבה מאוד מהם עוזבים את המגזר החרדי ועוברים לגמרי להיות חילוניים, נקרא לזה ככה, אני לא אוהבת את הביטוי יציאה בשאלה כי זה עיוות של העברית, לשוב בתשובה זה גם המילה שיבה ולכן יציאה בשאלה זה לא המונח הנכון. בכל מקרה הם נהיים חילוניים הרבה לפני הגיוס שלהם לצה"ל ולכן להגיד שבגלל הגיוס לצה"ל, זה מה שהופך אותם לחילוניים זה סוג של דמגוגיה. אני גם רוצה להזכיר שמה שנקרא פעם הנח"ל החרדי והיום הוא נצח יהודה התחיל לפני דור שלם, 24 שנים, אם אני לא טועה, ולא ראינו את המספרים של החרדים המתגייסים הולכים וגדלים ב-24 שנים. וכאן אנחנו מדברים על שנתיים שאנחנו באירוע שאף אחד מאיתנו לא שיער לעצמו, גם לפני 24 שנים כשהוקם הגדוד החרדי, שדרך אגב אני מכירה בגדוד החרדי, לפחות ב-17 שנים האחרונות, כל חייל שם. חשוב לציין שגם שם וגם בחשמונאים, אבל במיוחד שם, הרבה מהציבור הוא איננו חרדי, אלא מתגייסים שם מהציבור. בקיצור אנחנו מדברים על כמה מאות. יש חבר'ה ואני מכירה אותם שהגיעו חרדים לצבא ויצאו חרדים מהצבא והם חיילים מצוינים והם לוחמים אבל אפשר לספור אותם על בערך כמה כפות ידיים ואנחנו מצליחים 24 שנים להביא את המסה הגדולה, וממה שאני שומעת פה, גם מרח"ט תומכ"א, מהנתונים, וגם ממה שנאמר כאן, בקצב הזה גם בעוד 24 שנה אנחנו נהיה בעוד כמה מאות וזה לא מה שצה"ל צריך. אני אמא לשני בנים, אלעזר שאל אותי אם אני ישנה יותר טוב בלילה כי הבן הצעיר שלי משרת עם חתניו, אמרתי לו לא, כי הבן הגדול שלי שהוא אבא לארבעה ילדים עדיין בצפון הרצועה מפוצץ מנהרות. הבנים שלנו בסבבים שלישי ורביעי, לא היו עם הילדים בבית בחגים, מחירים שקשה מאוד לתאר, אני לא באתי לבכות פה, אבל באמת זה הדבר היחיד שמביא אותי לדמעות, 17 שנה אני בכנסת, לא זוכרת שבכיתי, אבל זה הדבר היחיד שמביא אותי לדמעות. בתור סבתא לנכדים שלא רואים את האבות שלהם הרבה מאוד ימים, כבר שנתיים, זאת לא מציאות שאנחנו מוכנים להמשיך אותה. לכן אני אומרת לך, כבוד יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, אני שומעת שהמדינה הולכת כרגע לאיזה שהוא מהלך מלחמתי שהרמטכ"ל אפילו לא מגבה אותו, סליחה, עם מי? עם הבנים שלנו? בסבב שישי ושביעי, או חמישי ורביעי? המצב הזה שבו מגזר שלם לא מתגייס מפורר את החברה הישראלית. חברה מפוררת לא יכולה גם לנצח. אם אתם לא מסוגלים לגייס אותם תגידו שאתם לא מסוגלים לגייס אותם, אז בחרדת קודש אולי תגידו אולי נעצור את המלחמה, נחזיר את החטופים, נבנה צבא ובעוד שנתיים ניכנס לכבוש את עזה כי אין לנו עם מי לעשות את זה עכשיו, כי מה פתאום שתגייסו את הבנים שלי עוד פעם? אנחנו לא מסכימים לזה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה, שפרה. אני רוצה לשמוע עוד אנשים. << דובר >> קריאה: << דובר >> אנחנו אחים לנשק נצליח לדבר? << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אני אנסה לייצג גם את אחים לנשק, אני מקווה שלא בגלל זה יסגרו לי את המיקרופון. כבוד יושב ראש הוועדה, אני לא רוצה לחזור פה על דברים שנאמרו, אני חושבת שאני נכחתי בישיבות הוועדה יותר מאשר כל המועמדים להחלפת יולי אדלשטיין ביחד. אני יכולה להקריא את המשפטים במקום שי טייב. אני מנסה לא לטחון מים טחונים כי בחוץ יש לנו אנשים מאוד מאוד טחונים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ולכן נתקדם. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> לפני למעלה משנה פגשנו אותך בלשכה, חברותיי ואני, באנו לדבר על ליבך, לדבר בשם התורה, כמו שעשתה ד"ר חנה קטן כאן, דיברנו על העומס על המשרתים, כמו שדיברו פה המילואימניקים, ואתה בתגובה אמרת לנו: אני מאמין באבולוציה ולא ברבולוציה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בתהליכים. אמרתי את זה גם היום. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> נכון, אתה עקבי, אבל גם אני עקבית, כי מה שאמרתי לך אז ואני אומרת עכשיו כאן זה שאני לא מהפכנית וגם לא פוליטיקאית, אני ד"ר לביולוגיה ואני יודעת שאבולוציה מתרחשת מאוד לאט תחת תנאים נורמליים, אבל כשמגיעים לתנאי עקה, מצוקה, אז אבולוציה מואצת. ואני אמרתי לך אז בדמעות, לפני שנה, בדקתי ביומן, 13 חודש בדיוק, ב-8 ביולי 2024 אצלך בלשכה, אנחנו בתקופת עקה, אנחנו במצוקה, אנחנו במצב חמור וההנהגה החרדית לא מבינה את זה, ואם אנחנו לא נאיץ את התהליך האבולוציוני אז באבולוציה מי שלא מסתגל לתנאים החדשים לא שורד ואם אנחנו לא נשרוד אז גם עולם התורה המפואר שינון אזולאי ויעקב אשר מתיימרים לייצג פה, אבל אני בתור מי שהבן שלה לומד בישיבת ההסדר בירוחם, בתור מי שבעלה בן תורה, בתור מי שאחיה ר"מ בישיבת הסדר אבל כבר עשה 350 ימי מילואים ולא זוכה ללמד בישיבת הסדר אני מרשה לעצמי לומר שאני מייצגת את עולם התורה. גם עולם התורה ייפול אם מדינת ישראל תיפול. עברה שנה ואני מבקשת שתי נקודות התבוננות לכל מי שנמצא פה ולכל מי שמקשיב לנו ואני חושבת שאפשר לקחת אותן מכאן לדיונים הלאה. אני חוקרת במקצוע שלי, אז קודם כל בוא נראה מה קרה לתהליך ב-13 חודשים שעברו. שני דברים קרו, הציבור המשרת הגיע הרבה מעבר לקצה, ואני לא אפרט כי דיברו על זה פה הרבה, והדבר השני שקרה זה שההנהגה החרדית כולה עלתה על בריקדות. אני קראתי פה ליעקב אשר ולינון אזולאי להיות יהושע וכלב, ללכת לרבנים ולהגיד להם, לפני שיהיה מאוחר מדי, אל תהיו כמו רבני הונגריה שלא הבינו את גודל הסכנה עד שהיה מאוחר מדי ועולם התורה בהונגריה נחרב. כי אם לא תשנו דיסקט, אם לא תבינו שאנחנו עכשיו בקטסטרופה אבולוציונית אז לא יהיה פה עולם תורה, לא רק לא תהיה מדינת ישראל. אבל אף אחד לא מקשיב. מה שהיה ליעקב אשר להגיד לי זה שאני מנסה לחנך אותו. לא, אני לא מנסה לחנך אותו, אני מנסה להציל את מדינת ישראל מכיליון. כחוקרת, כמנהלת אבטחת איכות, בוא נסתכל על החוק שניסה להניח פה יולי אדלשטיין. ואני רוצה להגיד בסוגריים, אני מאוד מכבדת את הדיונים שהיו פה, זה שבעיני יעקב אשר הם היו בזבוז זמן, זה שינון אזולאי חושב שלא היה - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא אמרתי את זה. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> בסדר - - - << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל למה את מכניסה דברים לפינו? << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> בסדר, בבקשה תיתן לי את זכות הדיבור. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בבקשה, אבל לא את זכות הדיבור שלי. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> בסדר, אם בעיניכם זה היה בזבוז זמן זה כי כל הזעקות שלנו, זעקות השבר ואנחנו הולכים לקרוס, בעיניכם זה כצפצוף הזרזיר, זה לא רלוונטי מבחינתכם. אתם באתם לפה כדי לצפות איך מכשירים את מעמד בני הישיבות ולא כדי להכשיר אחד. ובואו נעשה התבוננות קצרצרה, שתי מילים, על החוק שניסה להניח פה יולי אדלשטיין בסופו של התהליך. לכאורה באמת, בניגוד למתווה המשרתים, מתווה חלומות לחרדים, מלבד אלפים בודדים אף אחד לא צריך לבוא וגם התקציבים יוחזרו והסנקציות רק אחרי שנה ורק אם לא יעמדו ביעדים. ישאל כל חוקר את עצמו למה הם דחו אותו? התשובה היא שתי נקודות, ואני רוצה שתתחיל משם במקום לחזור אחורה. שתי נקודות העלו את חמתם. האחת, הזיהוי הביומטרי, מה שמקובל בכל משרד ממשלתי וגם במגזר הציבורי. אני עשיתי זיהוי ביומטרי בחברת ביוטק כשעבדתי בה. לא הרגשתי אסירה, ככה מקובל לבדוק נוכחות. והנקודה השנייה זה שהסנקציות יהיו אישיות אם לא יעמדו ביעדים. שני הדברים האלה, כמו שאומרים לומדי הגמרא, הם גילוי מילתא, מודעא רבה לאורייתא. שהח"כים החרדים לא תכננו לגייס בחור אחד לשורות צה"ל, ולמה? אני אסביר בשתי מילים. << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >> הם עד עכשיו לא קראו להם להתגייס. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אני מבקשת באמת, בועז ביסמוט, אתה איש רציני, קח את זה כנקודת המוצא. שני הדברים האלה הם לא רצו שייחשפו, הם לא הסכימו לזיהוי ביומטרי כי זיהוי ביומטרי יחשוף כמה נמוך האחוז של הבחורים החרדים שבאמת יושבים 45 שעות כמו כל עובד מדינה ובאמת לומדים תורה. הנתונים שאנחנו שומעים מבפנים, מהחרדים שלא יכולים לדבר למיקרופון פן יבולע להם, מדברים על בין 10% ל-15% של אלה שמעל גיל 21. אז שלא ימכרו לכם אחוזים אחרים. נקודה שנייה, נקודה מאוד חשובה. הדבר השני זה שאם הם היו מתכננים לעמוד ביעדים, שמתוך ה-14,000 בנים שלהם, מתוך 110,000 שבבריכה, 5,000 יעמדו על מדים, מה אכפת להם שיש סנקציות? אבל המטרה שלהם הייתה רק להרוויח זמן, הם לא רוצים שילד אחד שלהם יעלה על מדים. לכן אני מתחננת בפניך, בועז ביסמוט. אמרת מה כן, לא רק מה לא. עד עכשיו הסברתי מה לא, שתי מילים על מה כן. מה כן זה החברות שלי שנמצאות עכשיו בגן סאקר ומעמידות דוכן ומדברות בשיח עם החברה החרדית עצמה. יש לנו פרויקט מדהים, חפשו ברשת, 'דברו על לב', פעילות שלנו יושבות, עושות שם חידון לילדים, נתונים על צה"ל, מה הם יודעים על לוחמים, כי יש דיסאינפורמציה מדהימה. הציבור החרדי הוא ציבור טוב, ערכי ומה שצריך זה לדבר איתו. ואתה יודע מה מדהים? אני מאמינה באבולוציה, האבולוציה מתרחשת, אתה יודע למה? היא מתרחשת עכשיו כי אין חוק. ואם ראית, ואם לא ראית חובת צפייה, בסרטון עם הרב הירש שבאים אליו רבני הישיבות לפני שבועיים ואומרים לו, מתגייסים לנו מכל הישיבות, הוא אומר לו: בטח לא סלובודקה, הוא אומר לו: לא, לא, מסלובודקה. הם אומרים משפט מדהים שם, גם אלה שלא מתגייסים שואלים שאלות קשות ואין לנו תשובות. זה הסדק, כל הגעוולד שאתם רואים ברחובות זה לא לאוזניים שלנו, הם מנסים להגביה שוב את החומות כדי שהילדים שלהם לא יילכו. ואני מתחננת בפניך, בועז ביסמוט, האבולוציה התחילה, אל תעצור אותה עם השתמטות. אמר לנו מישהו בכיר בקהילת סלובודקה לא למיקרופון, שלושת הדברים שגורמים לאבולוציה עכשיו להתרחש בצעדים קטנים אבל סופר חשובים, מלמטה, מהציבור, ולא מההנהגה האטומה והמנותקת של הציבור החרדי, הם שלושה דברים שפועלים ביחד, האיום בפלילים, כי רובם רוצים להיות אנשים שומרי חוק ולא רוצים למות ולא להתגייס ולא רוצים ללכת לכלא, הדבר השני זה הסנקציות הכלכליות והדבר השלישי, וזה לשבחו של שי טייב וחבריו באכ"א, הנגשה נכונה של מסלולי הגיוס. תמשיכו ככה, רק אל תעשו חקיקת פטור והם יבואו, נאום איש סלובודקה, באלפים עוד השנה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה על הדברים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> ניכרים דברי אמת. << אורח >> אפרת לופו: << אורח >> תודה ליו"ר. אני אשת לוחם, אני מייצגת מאות משפחות של לוחמים שומרי תורה ומצוות שדורשות שהצבא יתנהל לפי ערכים יהודיים, ביניהם ערך קדושת המחנה, ויאפשרו לבעלים שלנו להילחם בהפרדה בין המינים. לפני שמדברים על גיוס חרדים צריך לדבר על התעדוף של ההנהגה הבכירה בצה"ל. צה"ל, לפי המלצות ה-INSS, מתעדף גיוס נשים על פני גיוס גברים חרדים. מי שנפגעים מזה בפועל ומוכיחים שהצבא לא ערוך ולא רוצה לגייס חרדים הם חיילים שומרי תורה ומצוות שכבר משרתים בצה"ל, שההנהגה הבכירה כופה עליהם ערכים זרים שלא מונעים מתוך תפיסת ניצחון ולא מתוך תפיסה ערכית של צה"ל. אנחנו כביכול, דיברה כאן חברת הכנסת על הגם וגם, בעלי ברוך ה', אנחנו זוכים שהוא אברך מאז שהתחתנו והוא גם לוחם חוד החנית. אנחנו ההוכחה, אפשר גם וגם, הוא גם לוחם וגם אברך, ויש איתו בצוות לוחמים חרדים. הוא צנחן, כאלה שהיו חרדים בצנחנים, אבל מה? אני ההוכחה גם שמה שאתם מדברים זה רק דיבורים באוויר ולא קורה בשטח כי בסוף כולם מתמודדים בשטח עם בעיות מיותרות של עירוב לוחמות. אני מתייחסת רק לפן הערכי, אני לא מתייחסת לפן הפיזי ביולוגי, לכל הפגיעות שיש בלוחמות מתוך ההתעלמות מזה שהגוף הנשי לא מותאם ללחימה, מתוך ההתעלמות מהפציעות של נשים, אני כאן בדיון הזה מתמקדת רק בפן הערכי. במחנה צבאי יש נוכחות אלוקית מוגברת, יש השראת שכינה. אנחנו יכולים לראות את זה עם כל הניסים שקרו וקורים לחיילים שלנו. אני מודה לה', שבעלי בחיים, זה ברוך ה' רק מניסים. אני חושבת שכאן בוועדה אפשר לעשות דיונים שלמים רק על ניסים שקרו לחיילים שלנו. אתם יכולים לעשות אותם סגורים, אתם יכולים פתוחים, אבל זה רק ההשגחה האלוקית ואנחנו חייבים את ה' איתנו. בעלי עכשיו לפני עוד סבב, אני לא מוכנה לחשוש לחיים שלו רק בגלל ערכים זרים שכופים עליו. לכל אלה שחוששים שאנחנו לא סומכות על הבעלים שלנו, אנחנו סומכות עליהם, אנחנו יודעים שכולנו בידיים טובות כשהם בצבא וחשוב לנו לשמור על הקשר הרוחני שלנו. בין לוחמים בכל הצבאות, לאו דווקא בצבא שלנו, יש אחוות לוחמים, קשר רוחני ממש חזק והם עוברים חוויות ממש עוצמתיות ואנחנו לא מוכנות שנשים תיקחנה בהן חלק. הקשר הרוחני חשוב לנו ואנחנו לא רואות שהוא מספיק חשוב לצבא ואנחנו לא מוכנות שהוא ייפגע. אנחנו דורשות צבא יהודי לכלל הלוחמים, ערכים יהודיים קודמים לערכים זרים. גיוס גברים שומרי תורה ומצוות צריך להיות מתועדף יותר מגיוס נשים, וכמו שתת אלוף שי טייב הציג, כשהצבא יהיה מוכן וערוך לקבל חיילים שומרי תורה ומצוות, אנחנו רוצות גם לקבל את זה וגם שזה יחול על הבעלים שלנו. לכלל החיילים מגיעה מסגרת שתאפשר להם להילחם מתוך ערכים יהודיים ומתוך שמירה על כלל המצוות. תודה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו היינו פה בלמעלה מ-40 דיונים, למעלה מ-100 שעות, וכפי ששי טייב אמר, אנחנו מתחילים הכול מהתחלה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> ממש לא. הוא לא אמר את זה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בזמן הזה אנשים בשטח נופלים בין היתר בגלל השחיקה, בגלל העייפות, עייפות החומר אחרי כל כך הרבה זמן וגם כי הממשלה עוד לא נסגר מה היא רוצה לעשות אז הם כובשים שוב ושוב את אותם מקומות וכשהם עייפים ושחוקים, ממשלה מורחת את המלחמה וזה יוצר מציאות בלתי אפשרית. ככה אי אפשר לנצח מלחמה, גם למרוח זמנים מצד אחד וגם לא להביא עוד כוח אדם. אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לדברים של היועצת המשפטית לכנסת, עורכת הדין שגית אפיק, שאמרה שזה שאנחנו עכשיו בשלב כל כך מתקדם של הדיונים מחליפים את יושב ראש הוועדה פוגע ביכולת לסיים ולהתקדם עם החקיקה. היא כותבת: החלפת יושב ראש ועדה במהלך הדיונים בהצעת חוק, ודאי בשלב מתקדם, עלולה לפגוע פגיעה ממשית בהליך החקיקה, זאת בפרט במקרה בו הגיבוש הסופי של נוסח הצעת החוק וקידומה לקריאה שנייה ושלישית ייעשו על ידי יושב ראש שלא נכח ברוב מכריע של דיוני הוועדה בהצעת החוק טרם קידומה. אלה הדברים של היועצת המשפטית לכנסת שהיא בוודאי לא באה מטעמנו, היא לא פוליטיקאית, היא אשת מקצוע, ואני חושבת שכדי שנוריד את הדברים לפסים פרקטיים חשוב מאוד לשמוע את היועצת המשפטית של הוועדה, את עורכת הדין מירי פרנקל שליוותה את כל הדיונים, איך היא רואה את זה מתכנס בתהליך של חקיקת חוק שיהיה לזה תוקף, בלוחות זמנים סבירים. אני חושבת שמאוד חשוב לשמוע את המתווה הפרלמנטרי עכשיו של זה כדי שלא נתבדר ועוד פעם נסיים חודשים רבים ללא כל תוצאות. כפי שאמר שי טייב, אנחנו רחוקים מאוד מלעמוד ביעדים, אפילו הצנועים והלא קשורים למציאות של הצרכים של הצבא, אפילו ב-4,800 לא עמדנו. לא ברור לי עם מי רוצים להגיע להסכמות, להגיע להסכמות לאנשים שאומרים נמות ולא נתגייס זו לא תוכנית עבודה. גם אם לא נקבל את ברכת הדרך מהרבנים שעולים על בריקדות כרגע אנחנו צריכים לספק מענה לצרכים של מדינת ישראל שתחת איום קיומי, לא פחות מזה. והיועצת המשפטית לממשלה אמרה, האמת היא שאפשר להטיל סנקציות ולאכוף גם בהחלטת ממשלה, אין צורך אפילו בחקיקה. אם הייתם רוצים הייתם יכולים לעשות את זה מזמן, לא היה צורך להמתין. ועוד נקודה שכל מי שיושב פה צריך להבין, בזמן שאנחנו יושבים פה בחדר מקביל, בוועדת כספים, ממשיכים להעביר באוטוסטרדה כספים למוסדות של המפלגות החרדיות. זה בעצם מה שחשוב להם, לא כל כך אכפת להם אם הם יעמדו בחוק או לא יעמדו בחוק, הם כרגע לא מכבדים את החוק, לא מפריע להם להיות עבריינים, מפריע להם לא לקבל את הכסף הפוליטי שלהם ובזמן שאנחנו יושבים פה ועושים הצגות הם מקבלים בוועדת הכספים סכומים מאוד מאוד גדולים למוסדות חינוך שהם בשליטה מוחלטת שלהם וזה מה שחשוב להם. הדבר הנכון הוא לשנות את האוטונומיה הזו. העניין של הגיוס מתחיל מבתי הספר, כי שם מחנכים אותם לא ללכת לצבא ושם לא מגדלים אותם על האתוס הציוני שכולנו גדלנו עליו ואז באמת נראה אנשים שמגיעים ומתגייסים באמת. וכמובן שהנושא הכלכלי וחוק הגיוס שלובים זה בזה, ורק כשנעצור את מפעל הכסף של ההשתמטות רק אז נראה תוצאות. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. רק שאלה אחת, חברת הכנסת כהן, את רוצה חוק, נכון? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שיש כבר היום חוק, אני רוצה תוצאות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> הנה התשובה. << דובר >> קריאה: << דובר >> היא רוצה גיוס, היא לא רוצה חוק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו עושים הצגות. לי לא אכפת אם תביאו חוק חדש או תפעלו לפי החוק הקיים, אנחנו צריכים לראות תוצאות. זה שאנחנו כרגע בשיאו של תהליך עוד הפעם מתחילים מחדש, מביאים יושב ראש חדש, צריכים למצוא דרך שעכשיו תיתן תוקף להחלטות שמתקבלות כאן, ואני אשמח שהיועצת המשפטית של הוועדה תתייחס לשאלה שלי, שאני חושבת שהיא שאלה עניינית וחשובה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> בסדר גמור, קודם כל חבר הכנסת יעקב אשר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> היא תשיב בסוף, כבוד היושב ראש? << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היא לא עוזבת אותנו. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> נוכל לקבל היום דיון? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> יעקב אשר. היא תתייחס. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> קודם כל, ברשותך, חברת הכנסת, אני אקח שני משפטים שאמרת בסוף שאני יכול להבין אותם. את דיברת, ויכול להיות שזה גם עומד מאחורי העניין של הענישה ודברים מהסוג הזה, כי את אומרת מה הבעיה בציבור החרדי? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא בציבור, הבעיה היא רק בהנהגה. הציבור החרדי היה משתף פעולה מזמן, אתם מונעים ממנו בכלים כלכליים. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא להפריע לו, הוא לא הפריע לך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הוא רק ציטט אותי בצורה לא נכונה, זה לא מה שאמרתי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל את מציעה להכות בציבור, לא להכות בהנהגה. תעשי סנקציות על יעקב אשר, זה בסדר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מציעה להכות בהנהגה, לקחת את הכספים שמשמשים את ההנהגה לשלוט בציבור. איפה נשמע בתי ספר בידי מפלגות? שיילכו לבית ספר רגיל, כמו כל תלמיד. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> דמוקרטיה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, דמוקרטיה. בדמוקרטיה מפלגות לא מחזיקות בבתי ספר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> בדיוק, כשנותנים לשני לדבר כשיש לו זכות דיבור. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> רק לצטט אותי בצורה נכונה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עוד לא הספקתי אפילו לצטט אותך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ציטטת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עוד לא. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הספקת, בחור מוכשר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> עוד לא, רק התחלתי להגיד שאת אומרת ואת מדברת על זה, ופה אני מצטט, עד עכשיו לא ציטטתי, את אומרת: לא מחנכים אותם על האתוס הציוני ולא מחנכים אותם להתגייסות לצבא. עכשיו יכול מאוד להיות שעל דבר כזה צריכים להחליט מי שצריכים להחליט במדינה שצריך לתת ענישה כזאת או אחרת, קבוצתית, קולקטיבית, יכול להיות, אני לא נותן את דעתי עכשיו, אבל אני אומר את זה בלי קשר כרגע לחוקי, כי בחוק – אדוני היושב ראש, אני כן הייתי שמח שתשמע אותי. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> שומע, בעניין רב אפילו. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא, אם תגיד עניין רב הם יגידו שאתה שומע בעניין רב רק לחרדים ולחילוניים אתה לא שומע בעניין רב. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לא, אנחנו לא שם. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אתה תראה, יגידו את זה, זה עוד יום-יומיים, זה הכול. כבר ראו אותך בחתונה של ליכודניק, לא חרדי, אבל דיברת ה' ירחם עם אדם חרדי שקוראים לו בבצ'יק, מה לעשות? << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> הכול בסדר. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> כבר על זה היית צריך לתרץ היום בבוקר. אני אומר לך באמת, אנחנו יושבים פה ביחד בוועדות, ובואי נעזוב רגע את הפוליטיקה. את באה ואומרת שחיים במדינה הזו קבוצה או קבוצות שלא מחנכים את הילדים שלהם על האתוס הציוני ולא מחנכים אותם על התגייסות לצבא ויכול להיות שבגלל זה צריך להעניש אותם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא להעניש, לתקן. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> יעקב, אל תשאל שאלות, דבר. אתה שואל שאלה אז עונים לך. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל מה ההצעות של התיקון? סנקציות, דברים מהסוג הזה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, בתי ספר שלא יחזיקו בהם מפלגות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אני לא אמרתי כלום עוד, אין לך סבלנות לשמוע? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> שאלת אותי שאלה, עניתי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> לא שאלתי. אני אסמן לך כשאני ארצה תשובה, בסדר? אני אומר שזו תביעה לגיטימית, זה דבר שיכול להיות לגיטימי למתבונן. אבל אני אומר, יש עוד ציבורים בארץ, אני לא אומר את זה מבחינת החוק, עזבו את החוק עכשיו כי החוק מדבר על חייבי גיוס, אבל יש ציבורים שהם לא חייבי גיוס, למה הם לא חייבי גיוס? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> עוד פעם הערבים. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אין לך סבלנות אפילו לשמוע. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה, אבל זה מביך אותי שאתה לא רוצה להתגייס ואתה משווה את עצמך לערבי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> זה פשוט לא יאומן ה - - - << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> התורה לא מחייבת את הערבים לצאת למלחמת מצווה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> סליחה, תחנכי אותי בגן ה – איפה אמרת שיש ביתן? << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> גן סאקר, אני מזמינה את כל חברי הכנסת. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> שם תחנכי אותי. אני אדבר ליושב ראש, לא אליכם. היא אומרת, לא מחנכים על האתוס הציוני ולא מחנכים על התגייסות לצבא אז יכול להיות שמגיעה ענישה. יכול להיות, אבל יש עוד קבוצות כאלה שלפחות את זה עושים, הם לא חייבים, הם לא רשומים אצל שי טייב כי הם לא חייבים, אבל הסיבה היא אותה סיבה. אני רוצה לומר דבר אחד, אדוני נגע בזה, אני לא אתייחס לשאר הדברים, לאבולוציה, כי אמרו פה אופציה, אז מה האופציה השנייה של אבולוציה? פיצוץ גרעיני? זה יביא יותר מהר את האבולוציה. אני מוכרח להסכים איתך, קודם כל אני מעריך מאוד את ילדייך ואת בעלך מישיבת ירוחם, היה פה גם ראש ישיבת ירוחם, שדיבר קצת אחרת, גם בטונים וגם בדברים שאת דיברת בנושא הזה, אבל אני מעריך מאוד ובאמת - - - << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> פספסתי את ישיבת ירוחם? הוא לא הגיע לפה, זה במאה אחוז. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> היה פה ר"מ הישיבה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תמשיך לדבר, מה אתה מתרגש? << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אתה מתבלבל עם שדרות. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אבל אני מדבר. << אורח >> שירה אמסילי: << אורח >> אבל אתה טועה ומטעה לפרוטוקול אז תיקנתי. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> אז אמרתי לא ראש ישיבה, ר"מ, סליחה, תודה, אבל את לא צריכה להמשיך את זה כל כך הרבה, תיקנתי מיד. ודיברת על זה שהציבור המשרת נשחק ומתעייף, וזה נכון, ודיברת על השנה וחצי הזאת של ההנהגה החרדית שעלתה על בריקדות ועלתה להקצנה וכו' ועלולה להיות הקצנה, ואני אומר לך, אדוני היושב ראש, יש פה חלק גדול מהאנשים שרוצים שהציבור החרדי יהפוך כולו להקצנה אחת גדולה. יש אנשים, אני לא יודע מי אמר, הם רוצים להביא להקצנה, לקרע הזה, מה קורה בהקצנה? בהקצנה כולם מתלכדים תחת הקהילתיות, גם כאלה שאם היו להם מחשבות אחרות - - - << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> לכן נגיד מה כן יהיה. << דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >> יפה. יושבים פה אנשי מילואים שבאים מהכאב שלהם, וזה בסדר גמור, הם יושבים פה שנה וחצי ואנחנו מדברים גם תוך כדי, כרגע חלק מהם אני לא רואה, בשנה וחצי בתקופה הזאת אפשר היה להתקדם. יש כאלה שלא רוצים חוק, אז תגידו, תהיו אמיתיים, תגידו יש חוק אחד בארץ, זהו, לא צריך חוק, נקודה. כרגע יש חוק על השולחן וכולם יודעים שברגע שיהיה איזה שהיא פלטפורמה שתעבור ותקבל הבנות כאלה ואחרות יתחיל מהלך, תתחיל אבולוציה, יותר מתקדמת, פחות מתקדמת, היא תתחיל. מותר לכם לחשוב שלא היה צריך את החוק, אבל כרגע אתם נמצאים בהליך כזה ובדיונים כאלה, ואתם תמשכו את הזמן עוד יותר ואני לא אהיה זה שיעיר אתכם, למה אתם מושכים את הזמן, אבל אם מישהו מוכר לכם את הדברים האלה שאפשר לעשות אותם באבחת חרב ובכוחנות, מה זה עושה? הרי אני יודע שחלק מהאנשים שמדברים פה אומרים איך אתם חושבים, להבדיל מיליוני הבדלות, לחסל את החמאס אם תעשו ככה וככה וזה לא הולך? יש דברים שצריך לבנות תהליך וחוק הוא תהליך, הוא לא רק חוק. אני רוצה לומר לך, אדוני, אני אומר את זה לאוזניך ולאוזני הוועדה, בלי שום מילה אחת רעה על יושב ראש הוועדה הקודם. יש לי דברים על דברים שדובר עליהם, אבל לא קשור לא לתפקוד שלו ולא למאנצ'קייט שלו והכול, הוא בסדר גמור, הוא איש יקר שיש לו המון המון זכויות ועבדנו המון שנים ונעבוד עוד הרבה שנים בצורה כזו או אחרת, אבל בדיונים הקודמים ובדיונים הגדולים שהיו פה, שחלקם, אמרתי, שהם היו רק אופוזיציה שרצתה – אבל באותם חלקים שכן היה לא היה מספיק דיון על התהליך, איך התהליך. אמר את זה קודם שי טייב במילה אחת, איך קראת לזה? רתימה. רתימה זה תהליך. רתימה זה לא רתימה, זה לא גרזן, אני לא מכיר משהו שרותם – לא היה על זה מספיק דיון בוועדה. וכשאנחנו מדברים על התחדשות הדיונים אנחנו לא מדברים על להתחיל את הכול מהתחלה, אבל בהחלט צריך לדון בזה. אני כן מבקש ממך כיושב ראש וגם מהייעוץ המשפטי למקד. היו כאן עמדות, הגיע משרד האוצר ודיבר על מה הוא חושב שצריך להיות, הוא לא הביא את המומחיות שלו בתהליכים, אבל לא משנה, אמר את מה שאמר, לא היה פה דיון על תהליך. לא על מי צודק או לא צודק. אתם צודקים מבחינתכם ואנחנו צודקים מבחינתנו, לא זו השאלה, ומותר לכם לחשוב אחרת ממני לגמרי, מותר לכם, זה גם החובה שלכם, אבל מה אתם רוצים שייצא? בשביל לבוא כל יום לקטר למה לא מתקדמים? אז בואו נקטר יומיים ונפזר את ההפגנה ונגמר. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה, חבר הכנסת צבי סוכות. << דובר >> צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני. קודם כל אני אתחיל בזה ששלושה מבני המשפחה הכי קרובה שלי נמצאים כרגע במילואים, ביניהם אחי הקטן שבמילואים ממש מתחילת המלחמה בגלל התפקיד שלו, הוא נאלץ לסגור את העסק שלו, כולנו משלמים את המחירים הכבדים האלה ואנחנו חייבים להביא פתרון. אדוני יושב הראש, דיברו כאן הרבה גם היום וגם בכל הדיונים הקודמים, גם אתה וגם אני היינו, ואני חושב שהבשורה שאתה מביא פה לוועדה והרצון לחתוך את זה מהר, דיברו מספיק, צריך להגיע למעשים. אנחנו עומדים בפני אחד האתגרים הכי גדולים שיש מדינת ישראל, הוא אתגר קריטי וקיומי לנו כמדינה והוא אתגר בסוף שנוגע בעצבים הכי חשופים בחברה הישראלית. ואני מאמין מאוד ביכולות שלך, אדוני היושב ראש, אני חושב שהמשימה האדירה הזאת יכולה לצאת מהחדר הזה ואני קורא מכאן לחבריי בקואליציה ובאופוזיציה במיוחד, אנחנו ניבחן רק בהצלחה. כל מי שרוצה לבוא לכאן ולדבר ולתת נאומים, זה עשינו מספיק, אבל אם אנחנו נצליח להוציא מהחדר הזה תהליך אמיתי שבסוף אני אוכל להסתכל לאחי הקטן שנמצא במילואים מי יודע כמה זמן ולהגיד לו: הצלחנו להקל עליך. אם נוכל להסתכל על החיילים, אז אף אחד מאיתנו לא ייצא עם כל מה שהוא חולם ועם כל מה שהוא רוצה ועם כל האידיאלים הגדולים, אבל אם נצליח בסוף להביא משהו אמיתי שיקל בנטל הצלחנו. אם נצא בסוף עם משהו מפוצץ עוד פעם לא הצלחנו שום דבר. בזה אני מאמין, אדוני היושב ראש, תודה רבה. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה. אני חייב לסיים. << אורח >> לילך חיים אידלברג: << אורח >> אני ממובילי צוות המתווה של קואליציית המשרתים, אנחנו הנחנו על שולחן הכנסת בכנס פה את מתווה המשרתים, כולם מדברים על חוק, חברים, החוק לא יכול להיות רק לנושא חרדים, אנחנו רוצים חוק שמקיף את כל המגזרים בחברה הישראלית ונותן מענה מ-א' ועד ת' לכולם. אני חייבת להגיד את זה. אני אמא לשני חיילים, בוגרי ישיבות גבוהות שכל אחד מהם הלך ולמד על חשבון זמנו הפרטי, אפילו לא הסדר, כי הבנים שלי שיהיו בריאים הסדר זה קצר טווח, הם צריכים לעשות כמו כולם לפחות, אחד למד בשבי חברון, אחד במעלה אדומים, אחד התגייס לחמש שנים ואחד לעשר. אני את הילדים שלי הפקדתי בצבא באמונה שזה המקום הכי חשוב שהם צריכים ויכולים להיות בו ולא בבית מדרש, למרות שהקטן שלי סיים ש"ס גמרא בגיל 19 בפחות משנה. תלמוד תורה של הילדים של הילדים שלנו לא שווה פחות מתלמוד התורה של הציבור החרדי. והציבור החרדי, אנחנו לא נגדו, הם אחים שלנו, אנחנו מבקשים שהם ייכנסו איתנו מתחת לאלונקה וזה היה צריך לקרות לפני 20 חודש כי הבן שלי צריך חילוף, הוא כבר לא יכול לחכות עוד עשור שמישהו יכשיר מישהו כדי שיבוא להחליף אותו. אני חייבת להגיד עוד דבר אחד, אני חייבת להתייחס פה לאמירות הבאמת באמת לא הגיוניות ששמעתי פה בתחילת הדיון מחברת הדיון גוטליב. לומר שהדיונים בוועדה היו משעממים, לי לא היה משעמם כשהבן שלי טייל בכל גזרה אפשרית ואני לא ישנתי בלילות. אני הגעתי לכאן לדיונים בוועדה כשיש לי חברה לנהל בנהריה על חשבון זמני הפרטי. לא נשארו הרבה חברי כנסת בחדר, אבל חברי הכנסת במשכן, בבית הזה, צריכים לזכור שהם עובדים אצל עם ישראל, ואם הדיון משעמם תתמודדו. אתם עובדים אצל עם ישראל, אתם עובדים אצלנו ולא ההיפך. ואם מישהו במשכן הזה ישכח או שכח מה זה להיות משרת ציבור כי זה התפקיד שלכם, אז אנחנו נדאג להזכיר לו. << יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >> תודה רבה, לילך. זה מה שאנחנו עושים פה, משרתים אתכם כדי להביא חוק גיוס טוב. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:57. << סיום >>