פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 472 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום רביעי, י"ט באב התשפ"ה (13 באוגוסט 2025), שעה 10:06 סדר היום: << נושא >> 1. היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ו – חינוך ממלכתי, חינוך מיוחד << נושא >> בהשתתפות שר החינוך יואב קיש << נושא >> 2. דרישה לפי סעיף 111 (ה) לכינוס הוועדה בנושא: "מנהלי ומנהלות בתי הספר במדינת ישראל כמנהיגי מערכת החינוך ומובילי דור העתיד" הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת: משה טור פז, יבגני סובה, סימון דוידסון, יסמין פרידמן ונעמה לזימי << הלסי >> 3. הצעה לסדר היום בנושא: "היערכות מערכת החינוך בצל המלחמה" של חה"כ משה טור פז, חה"כ אלון שוסטר, חה"כ יבגני סובה, חה"כ מנסור עבאס, חה"כ עאידה תומא סלימאן, חה"כ גלעד קריב << הלסי >> << נושא >> 4. תכנית הפל"ג (פדגוגיה לניהול גמיש) << נושא >> << נושא >> 5. הצגת מסקנות ועדת שפירא << נושא >> 6. תהליך ועדת זכאות ואפיון טרום עלייה לילדים בחינוך המיוחד – דיון מעקב נכחו: חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר סמיר בן סעיד ירון לוי יבגני סובה קטי קטרין שטרית מוזמנים: שר החינוך יואב קיש מאיר שמעוני – מנכ"ל משרד החינוך טירה אמרוסי גלינויר – מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך סא"ל במיל' אסף סנדרוביץ' – חבר ועד מנהל, העמותה למען משרתי המילואים ד"ר טלי יניב – יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך מירב זרביב – סמנכ"ל ומנהלת מינהל חדשנות וטכנולוגיה, משרד החינוך עליסה קולמן – מנהלת מחלקת קליטה, עיריית בית שמש אינה זלצמן – סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך עינב לוק – מנהלת אגף בכיר שירות פסיכולוגי ייעוצי, משרד החינוך תמי אומנסקי – מנהלת אגף א' חינוך מיוחד, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך שירין חאפי נטור – מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך הלית מרים טופז בורובסקי – ממונה ילדים מאושפזים בבתי חולים, חינוך מיוחד, משרד החינוך צינה יואלי – מפקחת חינוך מיוחד, משרד החינוך יואל לוין – ממונה יישום והטמעת חוק החינוך המיוחד, משרד החינוך גור רוזנבלט – סמנכ"ל ומנהל מינהל חברה ונוער, משרד החינוך אילן שי – עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי, משרד החינוך רוית גולדנר - להב – ממונה יישום הכלה והשתלבות, משרד החינוך מלכה הכהן – משרד העלייה והקליטה אסף יונוביץ – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, חוקתי, משרד המשפטים זוהר אורמן יחזקאל – מנהלת תחום תקציבי משטרה, המשרד לביטחון לאומי תמר דורסט – מנהלת תחום חיים בקהילה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מיכל מנקס – סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי עמוס תמם – יועץ בתחום החינוך המיוחד, מרכז השלטון המקומי ד"ר אושרית כהן קדושאי – יושבת ראש ועד ההורים, בית הספר רעים דרור כהן – יושב ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית רויטל לן כהן – עו"ד, מנהלת קשרי ממשל וחברה בצוות המנהל, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים דנה פרהמנד נגר – עו"ד, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים אמנון הרשושנים – חבר צוות, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים רותם אייזיק – עו"ד, מנהלת האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל, אלו"ט ליאל פלג – עו"ד, ראש תחום חינוך, אגף קידום זכויות וממשל, אלו"ט מור דקל – יו"ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך מירום שיף – יו"ר הנהגת ההורים הארצית תמר באום – עו"ד, מנהלת המחלקה המוניציפלית ופניות הציבור, התנועה למען איכות השלטון בישראל איתמר קרמר – מנהל משמר החינוך - התנועה לקידום החינוך בישראל אורית אמיתי – עו"ד, עמותת איל"ן חמדת קב – עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, עמותת "אותי" יפה בן דויד – מזכ"לית הסתדרות המורים רויטל גסט – עו"ד, תחום חינוך ומדיניות, פורום נשות המילואים ד"ר מרדכי בן חמו – חוקר אקדמאי, אוניברסיטת בן גוריון אורית גור כהן – יושבת-ראש שותפה, ארגון "מנהיגים" למנהלי בתי ספר אביגיל סאמין – יושבת-ראש שותפה, ארגון "מנהיגים" למנהלי בתי ספר, מנהלת, בית ספר תיכון מקיף "אריאל", אריאל קונסטנטין שוויביש – מנכ"ל איגום גני ילדים איילת קציר – יו"ר תנועת מובילי חינוך בישראל שלי קרן – יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות מיכאל קנדל – מתאם עלייה וקליטה של אנשים עם מוגבלויות, עמותת עליה מאיר אינדור – מייסד ויו"ר ארגון נפגעי טרור אלמגור אסתר בוכשטב – אימו של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה, פורום "הביתה", מנהלת הבריאות והרווחה בקיבוץ נירים נעם עידן בן עזרא – אחות של צחי עידן, שנחטף ונרצח בשבי חמאס והוחזר לקבורה בישראל משתתפים באמצעים מקוונים: דן פיקמן – רפרנט חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר עמוס שפירא – יו"ר ועדת שפירא אסתר קרמר – חברת ועד מנהל, עמותת לשמ"ה מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ו- חינוך ממלכתי, חינוך מיוחד  << נושא >>   << נושא >> דרישה לפי סעיף 111 (ה) לכינוס הוועדה בנושא: "אפליית נערות ספרדיות בסמינרים בירושלים" הדרישה הוגשה על ידי חברי הכנסת: נעמה לזימי, משה טור פז, יבגני סובה, יסמין פרידמן, סימון דוידסון << נושא >> << נושא >> הצעה לסדר היום בנושא: "היערכות מערכת החינוך בצל המלחמה" של חה"כ משה טו פז, חה"כ אלון שוסטר, חה"כ יבגני סובה, חה"כ מנסור עבאס, חה"כ עאידה תומא סלימאן, חה"כ גלעד קריב (מס' 293). << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא היערכות לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ו, בהשתתפות שר החינוך. כמה דקות הוא יהיה פה באולם. המנכ"ל, מאיר היקר. בפתיחת הדברים, נושאים רבים עומדים בפני מערכת החינוך בכלל וחינוך המיוחד בפרט. משרד החינוך עומד עם אתגרים לא פשוטים מאז הקורונה, כמובן אחרי זה המלחמה מחרבות ברזל ואחרי זה עם כלביא. אנשי המילואים, באמת, אתגרים לא פשוטים מאוד. אני רוצה לומר שהמשרד עשה צעדי ענק בטיפול של הדברים. אין מאה אחוז הצלחה, אבל אנחנו פה בשביל לראות שלפחות בפתיחת שנת הלימודים וההיערכות לשנת הלימודים הדברים מתקדמים. כמובן כל מי שמשתתף פה בחדר, סמנכ"לית משרד החינוך גם נמצאת פה. אינה, לא ראיתי אותך, סליחה. כמובן אנחנו נטפל. כל נושא אנחנו נקבל סקירה, גם מהשר וגם מהמנכ"ל. חברי הכנסת כמובן שמשתתפים פה, ברכות לחה"כ קטי שטרית שהתמנתה להיות יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד והתעקשה להמשיך להיות חברה בוועדת החינוך ולא לעזוב. אז עכשיו יהיה שילוב מנצח. ועדות משותפות כשנצטרך כמובן הנושאים יעלו ביחד. אני כאן אגיד, יעלו בטח נושאים טעונים מאוד ולכן אנחנו מחלקים את הוועדה לשני נושאים עיקריים: אחד ההיערכות הכללית, כמובן על פי הנקודות שהמנכ"ל יפרוש בפנינו והשר. ב-12:30 נעבור לכל מה שקשור לחינוך המיוחד, מוועדת שפירא וכל השאר. אני כן מבקש לתת איזה שהוא רצף ושטף דיבור גם למנכ"ל וגם לשר בנושאים. אם יש שאלות מסוימות לרשום אותן בקצרה. אנחנו כמובן ניתן, נשתדל לתת לכל אחד ואחת שנמצאים פה בחדר בנושאים שעלו על ידם. אנחנו הגענו להסכמה בינינו על איזה נושאים אנחנו מתמקדים עליהם. לא נצליח לגעת בכל הנושאים של פתיחת שנת הלימודים ושל מערכת החינוך בכלל. נגענו בנקודות העיקריות, לפחות לטעמי, שהיו חייבים להעלות היום. כמובן ועדת החינוך ממשיכה להתנהל גם במשך הפגרה וגם במשך השנה. וגם בספטמבר, אוקטובר, עוד לפני החזרה מהפגרה נעלה את הנושאים שלא הצלחנו להעלות אותם היום והיה חשוב לי לשים את זה פה על השולחן. עד שהשר יגיע ניתן למנכ"ל להתחיל. כמובן משפחות החטופים, אני ביקשתי שהשר יגיע ושתוכלו לדבר בנוכחותו. אז מספר דקות כמובן שהשר יגיע אנחנו נעבור מיד למשפחות החטופים, ניתן להם את הזמן שהם צריכים להעלות את הנושא החשוב הזה שלא יורד מסדר היום. אני חושב שהוא גם חלק אינטגרלי של היערכות לשנת הלימודים. איך אנחנו ומערכת החינוך בסוף מעבירים את המסר הזה גם לתלמידי ישראל, גם לצוות החינוכי. אנחנו צריכים להחזיר את כלל חטופינו הביתה, החיים ושאינם לצערנו. ולעשות הכול זה אומר לעשות הכול. אנחנו לא מוותרים על אף אחד ואחת וחשוב גם שהשר ישמע את זה ולכן כשהוא ייכנס אני אתן למשפחות החטופים להביע אשר על ליבם, ליבנו, בנושא הזה. מאיר, בבקשה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> בוקר טוב לכולם, חה"כ יושב-הראש טייב וכל חברי הכנסת, כל המשתתפים. אני שמח לפתוח את כיצד משרד החינוך נערך לשנת הלימודים תשפ"ו. הייתי פה לתשפ"ד, תשפ"ה ואני מקווה שאני אהיה יותר לתשפ"ו. עם כל האתגרים וכל מה שהצגת, גם קורונה, מלחמות תוך כדי, פיצויים, תנופה, תקומה ועוד. מילואים, חינוך מיוחד ועוד. אז באמת נמצאים פה גם הסמנכ"לים ומנהלי האגפים הרלוונטיים, אז אם יהיו שאלות יותר מקצועיות אז אנחנו גם נפנה את זה בהתאם. (הצגת מצגת) קודם כל, מערכת החינוך, מה מטרת העל. המטרה זה למעשה ביסוס של תפיסה שרואה את התלמיד השלם. השלם בהיבט מלידה על י"ב ולאורך השנים, שמצטייד עם ארגז כלים בשני היבטי: אחד – נושא ערכי, חברתי קהילתי. שתיים – הנושא הלימודי. אלה שני העוגנים המרכזיים שאנחנו רוצים לראות את הבוגר של מערכת החינוך מבחינת מטרת העל, בשגרה ובחירום. סיפור החירום עולה פה, כי אנחנו למדנו בטח במלחמות שמה שטוב בשגרה טוב בחירום, בכל ההיבטים. קצת נתונים מספריים. יש לנו מעל ל-2,500,000 תלמידים, כולל תלמידי המעונות, ילדי המעונות. מעל 27,000 מוסדות חינוך, 88,000 כיתות בפועל. שנה שעברה זה היה בערך 80,000. כדי להבין את הגידול שיש פה, הגידול הטבעי שיש פה במספרי הכיתות וגם כמובן התלמידים. מ-א' עד י"ב, אם אנחנו מפלחים, אז יש מעל שני מיליון תלמידים מכיתה א' עד י"ב, מתוכם 390 בוועדות, מה שנקרא, ילדים שזכאים לשירותי חינוך מיוחד לצורך העניין. המעונות, הפעוטות זה בערך כ-264,000 פעוטות, ממה שאנחנו מכירים, במוסדות המוכרים, המפוקחים. יש מעל 5,700 מוסדות מוכרים. אני מזכיר לכולם שנושא המעונות עבר למשרד החינוך לפני שנתיים, עם כל ההשתמעות, גם הארגונית, גם הפדגוגית, גם מינהלית, בינוי, ביטחון, בטיחות וכו'. זה אתגר לא פשוט. נושא כוח אדם, מטפלות, תפיסה חינוכית במעון וכו', טיפולית חינוכית וכו'. אתגר לא קטן. אבל אני חושב שהוא חשוב מאוד למערכת בהיבט של ראיית הילד הפעוט מלידה עד י"ב ובכלל. קצת על הגפ"ן והפל"ג. מערכת הגפן, כמו שאנחנו יודעים, לפני כשלוש שנים נכנסה למערכת מתוך כוונה ומטרה להכניס ולאפשר למנהלי בתי הספר במיוחד גמישות ניהולית פדגוגית על מנת שינהלו גם את התוכניות וגם יבחרו את הפעולות, את התוכניות וגם את התקציבים בצורה כזו או אחרת עם איזה שהיא, מצד אחד גמישות מקסימלית ומצד שני, וזה למדנו בלקח מהשנתיים לקראות תשפ"ו, שיש דברים שאנחנו על מנת לשמור על ערכי הליבה שלנו, של המשרד, שלנו כחברה, שלא נאבד את עצמנו לדעת מכל מיני כיוונים כאלה ואחרים. שנגלה פתאום שבשם האוטונומיה או הגמישות המלאה מנהלים בוחרים דברים שהם אולי לא משרתים את הליבה של המערכת. לכן שמנו כל מיני מוקדים בעניין הזה ואני אפרט את זה תכף בהמשך. זה לא אומר שמה שלא צבוע השנה הוא לא יקרה. מנהל בית ספר יכול לבחור הכול. זה אומר שאתה חייב לבחור, אם אני לוקח למשל את ה-STEM שזה נושא שנפרט עליו בהמשך, אז מנהל בית ספר מחויב 4% מהתקציב לבחור תוכניות ופעולות שקשורות ל-STEM וכו'. הוא יכול לקחת יותר אבל הוא לא יכול לקחת פחות. זו למשל דוגמה. בגדול, אנחנו מדברים בערך מעל 80% גמישות למנהל ויש לו בערך 20%, קצת יותר נגדיר את זה קשיח יותר, לאור מה שהצגתי קודם. אבל עדיין, בטח ביחס לעבור, אלה דברים שלא היו. הפלטפורמה הזאת מאפשרת גמישות למנהלים על מנת לדעת לקבל החלטות. ומנהל בית ספר של היום הוא לא מנהל בית ספר שהיה בעבר, בפרופיל שלו. הוא צריך לדעת להתמודד עם בעיות פדגוגיות, בעיות של גשרים, פדגוגיה, משא ומתן, קשר עם הורים, קשר עם קהילה ועוד ועוד. והוא צריך לדעת לנהל תקציב. איך מנהלים תקציב, איך בוחרים תוכניות, איך מפעילים. אלה דברים שמנהלי בתי הספר לא היו רגילים ועדיין לא רגילים. ואנחנו בסיפור הזה, כולל בהכשרות, כולל באבני ראשה, כולל תוך כדי מה שנקרא וכו' על מנת - - -. בתוך זה הכנסנו לפי המדיניות של השר את החינוך המיוחד לתוך הגפן, זה נקרא פל"ג. אבל זה הגפ"ן של החינוך המיוחד. זה עשה שינוי, זה התחיל השנה ועשה שינוי גדול בתפיסת המנהל של החינוך במיוחד במערכת. וזה דבר שהוא מאוד גדול. הוא מאפשר גם למנהלים בחינוך המיוחד לבחור תוכניות או פעולות שהם רוצים. מה חדש בזה? אנחנו מכניסים כרטיסי אשראי, מרחיבים את זה טיפה. עם בקרה וכו'. עדכנו את כל נושא סלי הגפ"ן לפי המדיניות שהשר הגדיר: אחד נושא ה-STEM שזה מיקוד, שתיים הזהות היהודית שזה בערך 4%. לחברה הערבית, דרך אגב, אנחנו מאפשרים את ה-4% על פי בקשה של מנהלי בתי הספר וכו' זה תוכניות למניעת אלימות והתמודדות עם אתגרים שיש לבתי הספר גם בין קהילות ואלימות כזאת או אחרת וכו'. זה מה שאפשרנו למנהלי בתי הספר במגזר הערבי. אני אעצור כאן, השר נכנס. אחר כך אני אמשיך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. ברוך הבא לשר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני ביקשתי ממשפחות החטופים להמתין להגעתך, אני חושב שהיה חשוב. אסתר, בבקשה. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> בוקר טוב. בוקר של 677 יום. אני עד ה-7 באוקטובר הייתי מורה לחינוך מיוחד. אם הייתי מגיעה לוועדה הזאת היה לי הרבה מה להגיד כמורה לחינוך מיוחד הרבה מאוד שנים, כמעט 40 שנה. אבל מאז ה-7 באוקטובר התפקיד שלי השתנה. אני הפכתי להיות אמא של יגב בוכשטב, חטוף שנחטף חי מקיבוץ נירים, יחד עם אשתו רימון. אשתו רימון חזרה בהסכם הראשון ביום ה-53, חזרה בחיים. חזרה לשיקום. שיקום ארוך. כל מי שחזר חוזר לשיקום, אף אחד לא חוזר בצורה טובה. הבן שלי נשאר שם, נשאר במנהרות החמאס. בעקבות הפגזות צה"ל מחבלי החמאס הוציאו אותם להורג. הוציאו שישה חטופים להורג. אחרי חצי שנה קיבלנו את ההודעה ויגב הובא לקבורה בקיבוץ נירים, בבית שלו, בבית שלנו. אני פה אחרי שנה כמעט, אנחנו מתקרבים לשנה מאז שהוא חזר. ואנחנו הבנו שאנחנו במאבק הזה של החטופים לא יכולים להפסיק כי המאבק הוא לא שלנו כמשפחה רק, המאבק הוא על דמותה של המדינה. המאבק הוא על כל חטוף שעדיין שם. היום יש 50 חטופים שנמצאים שם, חיים וחללים. וצריך לעשות הכול כדי להחזיר אותם. אני מבקשת מכל אחד מכם שנמצא פה שכל אחד שיש לו יכולת וסמכות לעשות מעשה, שיעשה מעשה כדי להחזיר אותם. לחטופים אין זמן. אני פה מרגישה שכל אחד מכם יכול להבין ששיקום המדינה, שיקום החברה, שיקום מערכת החינוך, תלוי בהחזרת החטופים. ערכי היסוד שלנו נשענים על קדושת החיים וכל עוד חטופים נמצאים בעזה אי אפשר להמשיך כרגיל, צריך לעשות הכול כדי להחזיר אותם. תודה. << אורח >> נעם עידן בן עזרא: << אורח >> 677 לכולם. קוראים לי נעם עידן בן עזרא, אני אחותו של צחי עידן, שנחטף, נרצח והושב לקבורה. אני פה, אם אסתר אמרה שהיא מורה לחינוך מיוחד 40 שנה, אז אני גם מתוך המערכת, אני רכזת בגרויות. מה-7 באוקטובר אני כבר לא רכזת בגרויות כי יש לי תפקיד, היה לי תפקיד להחזיר את צחי. אבל אני רוצה רגע להתייחס ולהוקיר תודה על מה שאנחנו מקבלים ממשרד החינוך עד היום, כמשפחות חטופים. יש לנו צוות שמלווה אותנו. ואני רוצה להוסיף לזה שמשפחות החטופים נמצאות במעין לימבו מטורף, בגלגל ענק שעולה ויורד. והיום אנחנו בסדר ומחר אנחנו לא. ואין שום דבר שיכול להכין אותנו לטריגר הזה. ללא מעט מאתנו יש ילדים. ובתוך משפחות החטופים ישנם ילדים מתתי קבוצות: חלק שהיו חטופים, חלק שבני משפחתם חטופים עדיין שם, ויש כאלה שחזרו ועדיין המצב הביתי הוא לא כזה שמאפשר שגרה. ומערכת החינוך היא סוג של שגרה. אז אני פה כדי לבקש את עזרתכם היום, שתעזרו לנו למצוא את הדרך לשקם את הבתים שלנו. שהחינוך של הילדים שלנו לא ייפגע. אני אגיד שנתנו פה, יש דף עמדה של המטה, שישבנו עליו, שקדנו עליו וכתבנו אותו. אני לא אכנס לכל הנקודות. אבל אני חושבת שהנקודה היא שאף אחד לא יכול לצפות האם הילד שלי יגיע מחר למסגרת או לא יגיע מחר למסגרת. ואני אתן רק דוגמה קטנה, שכאשר הייתה פה העסקה של פברואר, שצחי היה צריך לחזור, שלא ידענו אם צחי עדיין בין החיים או לא. וכאשר הילדים שלי נמצאים במערכת החינוך באותם רגעים אין מי שיגן עליהם. כי לילדים היום יש טלגרם ויש פייסבוק ויש ווטסאפ ובשלוש שניות הדברים מגיעים בצורה לא צורה לילדים שלי או לכל ילד אחר. המצב הוא שאין כלים וצריך לשבת ולחשוב עם אילו כלים אנחנו יכולים להתמודד. המצב שלנו של השכול העמום, של האובדן, של האבל, הוא בלתי נסבל. והוא לא מוכר וצריך לבדוק איך אנחנו כן יכולים בתוך הסיטואציה הזאת להקל על משפחות החטופים ועל הילדים של משפחות החטופים. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה נעם. השר, בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כן. קודם כל מילה תודה לנעם ואסתר על הדברים. אני רוצה להגיד מילה כי זה ממשיך ללוות אותנו. ראשית, אני רוצה להגיד תודה לאינה ולעינב לוק, נמצאות פה, מרכזות את כל הטיפול. ואנחנו ממשיכים לטפל בילדים ובשבים. ואת צודקת במאה אחוז. אני אתן לך דוגמה, בלי לנקוב בשמות. בת של משפחה שקיבלה סייעת רפואית, משרד הבריאות החליט אחרי שנתיים להפסיק לתת. אנחנו התעקשנו לתת, אז אנחנו כמשרד החינוך נותנים מענה. אז בוודאי לתלמידים שלנו במערכת החינוך וכל מי שנמצא וגם למשפחות של עובדי ההוראה שנמצאות בתוך משפחות השכול והחטופים. אנחנו שם לעשות ולהיות קשובים. ותודה למנכ"ל שמוביל את זה. וזו הנחיה שלי מאוד ברורה לכל הנהלת המשרד הבכירה. אנחנו נמשיך לגבות ולעזור בכל מה שצריך. אני קודם כל מודה על ההזדמנות להיות פה ולהעביר רגע מסרים בצורה ישירה, מסרים מדויקים. כי חשוב לי רגע להתייחס, לצערי, לפייקים בתקשורת שפשוט שקרים מתועבים, שאין לי שום מושג מאיפה הם הגיעו. רק אתמול שני מקרים, פוש בעיתון דה מרקר, אני קורא לו כבר דה שקר מרוב שאני לא מאמין לשום מילה שלו, על מה שלא היה ולא נברא מעולם. אני לא יודע אם מנסים לפגוע בי או במנכ"ל, אין לי מושג. אני רוצה להגיד פה לך מאיר, תודה רבה על כל העשייה שלך. אני מאוד מעריך את העשייה שלך. מה שפורסם לא היה לו שום קשר למציאות. לא היה ולא נברא. ורק תבינו כמה שקרים יש בתקשורת, זה דבר אחד. וגם בערב, יעל אודם בערוך 12 מפרסמת כאילו אני מתנגד למסקנות ועדת שפירא. השר היחידי שאימץ ודוחף והביא לממשלה ומנסה לגבש את כל התמיכה בעניין הזה, זה יוצא. בקיצור, אם אני יכול להגיד לכם דבר אחד, התקשורת הפכה להיות אינטרסנטית, מאוד ברור כל אחד מאיפה הוא בא ומה הוא רוצה. ותקשיבו טוב טוב ותעשו פילטרינג כי אתם לא מקבלים מהם את האמת. זה דבר אחד לפתיחה ותודה שפה יש לנו הזדמנות גם לדבר, גם להקשיב ולומר את הדברים. (הצגת מצגת) יש פה באמת את כל צמרת המשרד, שבאמת מובילה את המשרד בתקופה מאוד מורכבת ויענו על שאלות. אני פה לשעה ואחרי זה אני הולך ואז ימשיכו המנכ"ל ואחרים. גם הבנתי שיש עוד סשן אחרי המליאה הזאת, הכוונה כמובן לסקור את כל הנושאים. מי שהספיק לראות הספיק ואם לא זה גם מחולק, אז זה לא סוד. קצת על מה שהיה בתשפ"ה, מה האתגרים שלנו בפתיחת שנת הלימודים. כשאני מדבר על האתגרים זה תמיד אתגר לפתוח שנה, עוד כשבועיים, חלק מהסיבה שאנחנו יושבים פה. איך השנה הזאת תיראה. החלטתי הפעם, יושב-הראש, כיוון שאנחנו לא עושים את זה לפני פתיחת שנת הלימודים בהשכלה גבוהה, להגיד כמה מילים גם על השכלה גבוהה. פחות רלוונטי לאנשי המשרד אבל כן חשוב לוועדה כמובן. שני השקפים הבאים לקחתי אותם מהמצגת שהצגתי פה שנה שעברה. פשוט בשביל לעבור ולראות מה היה ומה עשינו, זה חלק שאני חושב שנזכור. יש פה ארבעה מהלכים שמלווים אותנו גם השנה הזאת. זאת אומרת, ברמת הקוביות הגדולות שאנחנו מסתכלים רגע אחד להבין מה האתגרים ואיפה אנחנו מתמקדים אז אנחנו עדיין עמוק, דיברתי על זה גם בפתיחה, בתוך תהליך השיקום והחוסן, עם מורכבות ואתגרים מאוד גדולים. אנחנו באמצע מלחמה וכל נושא ההנצחה והגבורה וכל מה שקשור ל-7 באוקטובר מאוד במרכז מערכת הלימודים. כמובן החטופים והאתגרים הגדולים שיש עוד למדינת ישראל. לכידות חברתית, שמערכת החינוך נמצאת תמיד בעין הסערה בעניין. הרגל האחרונה, המהלך המשמעותי זה קראנו לזה חדשנות. אבל תחתיו באמת יש גם כמובן את כל הבינה המלאכותית, גם את כל ה-STEM, גם את כל המיומנויות. בעצם הידע והקניית הידע עצמו שגם כמובן מאוד בולט. גם זה שקף שהוצג, הוא לקח את כל המהלכים ונכנס רגע אחד לבפנים ואני אגיד כמה מילים פשוט שנראה. למשל בשיקום וחוסן, אז היה לנו את שכר הפסיכולוגים. היה מהלך מאוד משמעותי שאפשר לנו לקבל יותר שעות של פסיכולוגים במגזר הציבורי. יש לנו את תקומה ותנופה, שאנחנו כל הזמן פעילים עם זה וזה נותן לנו מענים לקו העימות צפון והעוטף. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד, נושא מרכזי, כמו שאמרתי לכל אורך הדרך. הנצחה וגבורה, באמת עברנו שנה למלחמה ואנחנו עדיין במלחמה ואנחנו גם בזה עסוקים מאוד גם בשנה הקרובה. בחיזוק הזהות היהודית ישראלית. אנחנו השקנו את תוכנית "שורשים", נדבר עליה בהרחבה. גם המנכ"ל מן הסתם יעמיק בה. אבל תוכנית שתפקידה המרכזי זה מה שלא נעשה במערכת החינוך הרבה שנים, לקחת ולחבר בצורה ברורה. אנחנו לא מסתתרים מאחורי כל מיני סיסמאות. את הזהות היהודית, ישראלית, משיעורי התנ"ך, שיעורי המולדת. יש לנו גם השקעות ייעודיות בגפן. נעבור על זה בהמשך. זה מהלך מאוד מרכזי שילווה אותנו גם בשנה שלאחר מכן. בחדשנות, בעצם סמסטר ראשון כבר בתיכון שיצא לדרך אז כמעין שנה ראשונה, מתבסס, הוכיח את עצמו, הצלחה גדולה. גם על זה המנכ"ל ירחיב. אנחנו במהלך מאוד משמעותי בתשפ"ו, לדעתי מעל 30,000 כבר שנרשמו. אנחנו בשילוב של המוסדות להשכלה גבוהה, כולל מבחני אנגלית ועברית. עברית לדוברי ערבית ואנגלית לכולם. וגם זה מהלך שהוא win win win כזה במערכת. אז שתכירו שזה מהלך מאוד משמעותי ומוצלח. היה לנו את חודש הבינה המלאכותית. גם חודש שהיה מאוד משמעותי, עם דחיפה של עשרות אלפי מורים שנגעו בבינה המלאכותית. מאות אלפי ילדים. אנחנו נמשיך וניכנס ונחזק את זה בהרבה מאוד אספקטים. בנושא החברתי, השקנו לחברה היהודית את ההיכרות עם החברה הדרוזית. ראינו כמה הנושא הזה, כולל כל האתגר הגדול שיש לדרוזים היום בסוריה ומהווה חלק מאוד משמעותי מהחיבור לעם בישראל וזה היום נכנס לכל החברה היהודית. דגש מאוד משמעותי על החינוך הבלתי פורמלי. נמצא פה גור, אנחנו משקיעים הרבה מאוד תקציבים תוספתיים בעניין הזה, מתוך תפיסה והבנה שזה המקום להצטיינות וחיזוק הנוער. וזה גם בא כמובן לידי ביטוי בטיולים ובמסעות. אופק חדש לא קורה. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. במהלך הזה כשלנו. אני לא יודע להגיד, אני מדבר כמובן בחברה החרדית. הרבה מאוד קשיים שהעלתה היועצת המשפטית לממשלה. אני אומר פה את עמדתי האישית, בעיניי חלקם הגדול נובעים מתפיסת עולם אופוזיציונרית לממשלה ובניסיון להכשיל את החברה החרדית. בעיניי טעות קשה. אני חושב שהייתה פה הזדמנות גדולה להרים קדימה את כל החינוך בחברה החרדית והיא מונעת את זה מאתנו. ועדת שפירא, שאז נתנה מסקנות ביניים סיימה את תפקידה. יש לה מסקנות, אני אעבור על זה בהמשך. היינו לפני הסכם העסקה עם ארגון המורים ש-"עלה לנו" בשביתה של תשעה ימים ולאחריו הושג הסכם גם עם ארגון המורים. מה בוצע? זה בדיוק מה שאמרתי. הסכם ארגון המורים הושלם. אתגרי מלחמת עם כלביא, אני רוצה רגע להזכיר לנו, סיום השנה ממש המלחמה תפסה אותנו לקראת סיום השנה וזה היה שונה. זה לא אותם אתגרים שליוו אותנו בחרבות ברזל. קודם כל, זה החזיק את כל המדינה. כל המדינה הייתה באותו צבע אדום, לצורך העניין, וזה היה מהלך אחד שונה. לפני זה האתגרים היו סביב העוטף, מדרום או בצפון לאחר מכן. היה אפשר להתייחס דיפרנציאלית. פה לא היה שום דיפרנציאל ואנחנו די פעלנו במקום הזה בכל המדינה ביחד. עוד דבר שהיה מאוד שונה, זה גם תפס אותנו בסוף השנה. ואז המשמעות היא שהמחיר הפדגוגי, נקרא לו, היה פחות משמעותי. היה, אבל פחות. והדבר היותר מרכזי שהיה זה באמת הנושא של בחינות הבגרות, שבסוף הצלחנו במהלך משולב גם עם המורים, שהמגנים הופקדו ועוד לפני שהייתה החלטה. זה היה חשוב. ראינו שממוצע המגנים מול ממוצע מגנים בעבר, בשנים עברו, אינו שונה. לא דרמטית, בוודאות. לכן בהחלטה משותפת לקחנו את ההחלטה לאפשר לתלמידים לבחור, להשתמש במגנים. אני חושב שזה היה מאוד נכון וחשוב. בסוף אני רוצה לומר רגע מילה לנוער, והם נמצאים, אנחנו מבינים מה עבר הנוער מאז הקורונה. קורונה עברו בכל העולם ופה במדינת ישראל עברו לאחר מכן שנים מאוד מורכבות. ההחלטה לאפשר, וזה ברור שזה מקל להשתמש במגן, כדי לתת למי שתכנן לצאת למחנות ומי שרצה לנסוע לחו"ל עם המשפחה. ומי שאמר אני כבר לא יכול עוד פעם להיכנס ללמידה אינטנסיבית אחרי שהתנתקתי ועברתי מלחמה. אז אמרנו אנחנו מכירים בזה ואנחנו עוזרים. אז אני חושב שזו הייתה החלטה נכונה. ואני אומר עוד פעם, יחד עם זה שהמגנים הראו לנו, זה אפשר לנו גם להביא את המוסדות להשכלה גבוהה לתמוך במתווה הזה. למעשה בעניין הזה יצאנו לדרך בצורה טובה. משרד החינוך עשה תחקיר מלא של מלחמת חרבות ברזל, כולל הפקת לקחים. הוקם צוות בבעלות המשנה למנכ"ל. הוא לא פה, אייל בן זקן. אני מציע, אנחנו נציג אותו למבקר המדינה לדעתי שבוע הבא אנחנו מוסרים אותו למבקר. אני מציע שתקבע דיון בתחילת השנה ונבוא נציג את כל הלקחים. חלק מהלקחים, דרך אגב, אנחנו היינו ממש בסיום התחקיר והתחילה מלחמת עם כלביא. יכולנו, ממש השתמשנו בלקחים. זאת אומרת, זה מהלך שהוכיח את עצמו ואני חושב שחשוב שישוקף גם הוא בצורה מלאה לציבור. ועדת שפירא סיימה את מסקנותיה. אני חושב שהיא עשתה עבודה מצוינת. היא משפיעה כמובן על החינוך בכללותו. היא מתייחסת לעתיד של חינוך שהופך להיות חינוך יותר מכיל ומשלב ולא רק החינוך בהפרדה של הצרכים המיוחדים והחינוך הרגיל. לא, זה יהיה שינוי. היא דורשת השקעה של מיליארדים רבים. אני אומר את זה בצורה ברורה. 15 מיליארד זה מה שהוועדה דיברה. בסוף אבל בעלות תועלת הוא בא לעשות עלות גדולה מאוד למערכת. לא סתם הנהגת ההורים הארצית תומכת. אני שמח שאתם תומכים. לא סתם כל ארגוני החברה של הארגונים של הילדים עם הצרכים המיוחדים תומכים. ואני חושב שהדבר המרכזי שעשתה הוועדה זה באמת להביא את הקונצנזוס הזה בצורה ברורה. דרך אגב, גם השלטון המקומי, מנקס פה איתנו. גם אתם, אני יודע, תומכים. וגם כמובן משרד החינוך. והנה, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה, כדי שיפסיקו. כי אמרתי את זה כמה פעמים בצורה ברורה, אבל כל פעם יש ספינים. אנחנו תומכים ואנחנו מקדמים. אנחנו בחנו את המורכבות של המהלך הזה. תבינו, זה לא מהלך שאפשר ככה לצאת אליו לדרך במשרד החינוך. יושבת פה מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד. זה מהלך שילך רק ביחד עם המורים. זה לא מהלך שילך על הראש של אף אחד. לא של האוצר ולא של מישהו אחר. לא של השלטון המקומי. עם כל הגופים שנמצאים פה מסביב לאוצר. ואני לא יודע אם האוצר פה. בזום. אז האוצר בזום שומעים. בלי שהאוצר, ואני אומר לכם יותר מזה, בלי שראש הממשלה יאמץ את התוכנית הזאת כתוכנית לאומית ונצא לדרך כמהלך מרכזי לאומי, שאני מאמין שזה צריך להיות. ואני הבאתי את זה, הצגתי את זה בממשלה. ודרשתי ובקשתי התקבלה להקמת צוות בין משרדי בראשות המנכ"ל, שיבחן את היישום ואת המסקנות ויביא המלצות לממשלה. וזו הדרך. כל מי שחושב ששר החינוך יכול לבד, ואולי פה הפער, לקחת כזה דבר ולהגיד עושה, רוצה אני וזה יוצא לדרך, לא מבין את האתגרים, את המציאות ואת המורכבות של המימוש של הדבר הזה. אז אולי זה הפער, אז אני רגע אחד מיישר את זה. אנחנו עושים הכול, מובילים. הצגנו בממשלה והדרך שאני רואה, זה לא יכול לקרות בתקופה הקרובה בתשפ"ו. אני מאמין שבתשפ"ז זו הזדמנות גדולה לצאת לדרך בכוח מלא. בדרך יש לנו גם הסכם עם יפה, שהוא חלק לדעתי מהעניין הזה. וצריך להביא את הכסף, צריך לסגור עם האוצר, צריך לסגור עם ראש הממשלה. בעיניי זה הכרח, אנחנו חייבים ללכת לשם. אני מאוד מקווה שנעמוד במשימה הזאת. אני עושה את כל המאמצים בשביל שזה יקרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> השר, הכסף הוא חשוב ואם אין קמח אין תורה, זה ברור. אבל האם המשרד התחיל לעבוד על איזה שהיא תוכנית של אימוץ מסקנות ועדת שפירא? עוד לפני שאנחנו מדברים על הכסף. זאת אומרת, שהמשרד יכין איזה תוכנית, יפרוש אותה בפני הוועדה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא, אז אני אגיד רגע מה הכסף. הכסף הוא בעיקר לבינוי, להקטנת המסגרות. וזה נחמד להגיד תוכנית. אבל כל עוד אין, צריך לבנות תוכנית של יישום. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אבל אולי באמת כדאי שאנחנו נשב על הנושא הזה של ועדת שפירא. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> צריך לעשות על זה דיון. המנכ"ל, דרך אגב, עבד בראש צוות פנימי והוא יציג, הוא ידבר על זה, ירחיב. המסקנה הייתה שאנחנו חייבים לצאת לזה באירוע בין משרדי, בגיבוי ראש הממשלה. זה לא אירוע קטן. זה לא אירוע אפילו בינוני, זה מגה מגה אירוע. והוא מחייב את המהלך הכולל שאני דוחף אותו ואני בעדו. אני אומר, אלה היינו רק בדיבורים. עשינו צוות פנימי, עבדנו, חשבנו, ראינו. הגשנו מסקנות, יצאנו לדרך בבניית הצוות הבין משרדי. קיבלנו אישור בהחלטת ראש ממשלה בעניין הזה. אנחנו עובדים. מילה נוספת לגבי תוכנית שלא דיברתי עליה עדיין, אני חושב שבהמשך אתייחס אליה. זו תוכנית "ישראלית ריאלית". אני ארחיב עליה בהמשך, אבל רק שתדעו שהמועצה הלאומית לחינוך, ל-STEM ובינה מלאכותית יצאה לדרך. בחרנו יושב-ראש ועכשיו יחד איתו מרכיבים את חברי המועצה. וגם זה מהלך מאוד משמעותי וחשוב. תוכנית "ישראל ריאלית" אני אתייחס אליה בהמשך. לקראת פתיחת שנת הלימודים: איפה אנחנו בבעיה? אני רוצה לומר את זה בצורה מאוד ברורה. אני רוצה לומר את גם לפרוטוקול, אמרתי את זה גם בישיבת הממשלה. אמרתי את זה גם לשרים סמוטריץ' ולשר בן גביר. בלי אבטחת מוסדות חינוך אני לא אפתח את שנת הלימודים. אני אומר את זה פה הכי ברור שיש. לא יהיה. מי שעושה את האבטחה זה שיתוף פעולה של המשרד לביטחון לאומי והשלטון המקומי, התקצוב הוא כמובן אמור להיסגר בין האוצר לבינם. הייתה שם בעיה. לא תוקצב הרבעון הראשון של השנה. המשמעות, אומר לי השר בן גביר, אין לי את התקציב לטובת אבטחת המוסדות. אמרתי לו אז השנה לא תיפתח. הקריאה הזו נאמרה בצורה ברורה. אני אומר לכם, האחריות לכך אני רואה אותה אצל שר האוצר שצריך להביא את התקציב הנדרש לדבר הזה. אם יש לו בעיות עם השר בן גביר שילבן אותן. שבוע שלא נעבוד בגלל אבטחת מוסדות אני חושב שאולי אפילו יום אחד זה אפילו יותר מכל התקציב הנדרש. אז אני מציע לשרים, קראתי להם ואמרתי להם. אני לא יודע להגיד מה מערכת היחסים ביניהם, אבל זה לא יכול לפגוע בסוף בפתיחת שנת הלימודים. עירבתי, גם שתכירו, את ראש הממשלה, את מזכיר ראש הממשלה כמובן מטפל בזה. לא יודע, אני מכיר את הדינמיקה של הדברים האלה. לפעמים זה נסגר בלילה שלפני. אבל זה יהיה טיפשי ומיותר. צריך לסגור את זה כמה שיותר מהר והאחריות היא בידי משרד האוצר והמשרד לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק אגיד, אני לא אישרתי למשרד האוצר להשתתף בזום. יש עוד לאוצר זמן לשלוח מישהו פיזית. אני רוצה כן לקבל תשובות, גם על האבטחה של מוסדות החינוך וגם נושא של תקצוב ועדת שפירא. הוועדה לא תמשיך להתנהל כל עוד לא יהיה פה נציג האוצר פיזית. בבקשה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> יש בעיה שמלווה אותנו תקופה ארוכה בנושא חוסרי מורים. אנחנו עכשיו בדיוק בשלב שהמנהלים חוזרים מהחופש שלהם והם עכשיו עושים מה שנקרא מצאי מלאי והם רואים איפה הם מגייסים ואיפה הפערים ואיפה החוסרים. אנחנו לא רואים היום מצב, בוא נגיד ככה, יותר קשה ממה שהיה שנה שעברה. המצב הוא תמיד מורכב. תמיד יש בעיות. דרך אגב, הן לא אחידות, חשוב לי גם לומר את זה. חוסרי מורים שמדברים פה ככה באיזה סלוגן, מי שקצת מעמיק מבין כמה דברים: אין חוסרי מורים בחברה הערבית. אין חוסרי מורים בפריפריה, ככל שאתה מתרחק. ככל שאתה מתקרב פנימה למרכז חוסרי מורים יותר משמעותיים. אפשר להבין את זה, כי בסוף השכר של המורה, דרך אגב, מדברים איתי מורים. השכר של המורה קבוע ממשתנים שונים: ותק, השכלה, ניסיון, כל התפקידים שהוא עושה. לא משנה אם הוא מלמד כיתה בשיכון ל' בצפון תל אביב, או גננת לצורך העניין, או שהוא בבית שאן או באום אל פאחם או בנהריה או באופקים. מחיר המחיה של מי שגר במרכז הוא לאין ערוך הרבה יותר יקר. השכירויות, המורכבות של התנועה בבוקר והפקקים, החניה. לכן באופן טבעי, אני אומר לכם, יש לא מעט, נגיד אפילו משפחה של זוג מורים ביחד יכולים באמת למצוא מקום ברווחה כלכלית בפריפריה. וכאשר זה נכנס למרכז זה הופך להיות אתגר גדול. אז האירוע של חוסרי המורים, אני אומר עוד פעם, אני ממקד אותו, מחוז מרכז, מחוז תל אביב, אפילו עם דגש יותר גדול על מחוז תל אביב. זו דוגמה אחת. יש לנו מהלך מאוד משמעותי שנעשה במל"ג לגבי כל נושא הכשרת המורים, נושא המכללות להוראה, נושא תעודות הוראה. היית שם בוועדה, דיברת איתם או שעוד לא? הם מדברים עם הרבה מאוד נציגים, אני מופתע שעוד לא דיברו איתך, כי הם גם צריכים מן הסתם לדבר איתך. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> הם הזמינו אותי. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> הזמינו. אז מדברים כל הגורמים וצריכים להוציא מסקנות לגבי איך נכון להתנהל לגבי האתגר הזה של חוסרי מורים. גם אנחנו במשרד החינוך עושים פעילות מאוד משמעותית. גם על זה המנכ"ל ירחיב. בין השאר הסבות שאנחנו מאוד מאמינים בהם, הסבות אקדמאים. יש נושא שעכשיו נדון על נושא בהתאם להסכם התעסוקה, חוזים אישיים. גם זה אנחנו יוצאים עם זה לדרך. בסדר, אנחנו מדברים על זה. אני אומר, אני אופטימי שעם יפה אני בסוף מצליח להגיע להסכמות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אחרת יש לך אותי. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> הבעיה היא לא איתך, הבעיה תמיד עם האוצר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אז אנחנו עושים מה שטוב לילדים ומה שטוב למורים ומה שטוב למנהלים. אנחנו מקפידים. אבל אני אומר, זה אתגר. אני לא חושב שיש פה היום השנה איזה אתגר שלא הכרנו ולא התמודדנו. אני מאמין שיכול להיות שבסוף יהיו פערים נקודתיים כאלה או אחרים, אולי של גננות במקום מסוים, אולי של מחנכות. אבל ברמה הארצית אני חושב שאנחנו נדע לעבור את הקושי הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתה יכול לתת מילה לגבי הגיל הרך? בנושא של החוסרים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> מה, של גננות, מעונות? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ממעונות ועד גנים. חברים, לא סתם שאלתי. אני יודע, אני הרגשתי מתיחות בחדר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני אגיד רגע כמה דברים. ראשית, בנושא מעונות היום, ואם אני מתייחס ללידה עד שלוש, אני חושב שצריך להתקדם. ואני פה לך יושב-ראש הוועדה, לקדם את הצעת החקיקה שנמצאת על שולחנך. זה יכול להביא למענה מאוד משמעותי. לתגבר ולחזק את משרד החינוך בהרבה מאוד דברים שחסרים לנו היום כמענים. אני חושב, אתם חושבים הבנתי על רשות נפרדת. ההמלצה שלנו זה על מינהל בתוך משרד החינוך. אבל בכל מקרה זה משהו שצריך להיות יותר מתוגבר. זה מבחינת היכולת שלנו, אנחנו באמת מתמודדים עם אתגר שכל הזמן שיפור, אבל עדיין אנחנו מרגישים שאין לנו את המענה מספיק בשטח. יש את האתגר גם של המעונות וכל מה שקשור למשרד העבודה. אני לא נכנס לזה, אבל גם שם יש לא מעט אתגרים. בסוף כשאני מסתכל על המעונות עצמם הדבר המרכזי שצריך לטפל בו זה מענקי המטפלות והפער שנוצר בין הסייעות בגנים לבין המטפלות וזליגה כל הזמן של הדבר הזה. כי יש בסוף עבודה, אולי אפילו אתה יכול להגיד יותר קלה בגנים. אני לא נכנס כרגע להשוות. אבל עבודה שהיא בגדול אותו סגמנט של כוח אדם שמוצא את עצמו עובר ובעצם מייצר אתגר מאוד גדול למעונות היום בשימור כוח האשם. אז אם אתה שואל אותי איפה זה, זה המקום שהייתי רגע אחד מתמקד בו. זה לגבי לידה עד שלוש. לגבי הגנים, גם פה עשינו לא מעט שינויים. חלק שנכנסו בחקיקה, גם עם הרבה מאוד ויכוחים. אנחנו עומדים מול מגבלות של קיצוץ בהכשרות תקציביות של האוצר. אנחנו היינו רוצים להוסיף עוד הכשרות, אבל זה אירוע תקציבי. אני אומר לכם, אנחנו בשנים תקציביות קשות. הלוואי והייתי יכול לקבל עוד תקציבים. אנחנו כן הולכים לנושא של היפוך הפירמידה. חלק מבחינתי בהיפוך הפירמידה זה הנושא של הקמת המינהל לגיל הרך. ואנחנו ניתן שם תשומות שהיום אנחנו לא יכולים לקבל. לכן אני רואה בחקיקה הזאת איזה שהוא מנוף ואני אומר בכנות, האתגר בגיל הרך הוא אתגר גדול. גם שם אני חושב המנכ"ל ירחיב, אבל זה גם אירוע תקציבי מאוד משמעותי שבלי שיתוף פעולה, איך אמרת, האוצר בזום? שבלי שיתוף פעולה של האוצר יהיה קשה מאוד להתגבר עליו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הייתה דרישה תקציבית של המשרד לאוצר על נושא ההכשרות? תוספת תקציבית? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> מה זה היה? אנחנו דורשים, אתה יודע, אנחנו באים ובולמים קיצוצים. אמרו לי תקצץ 400 מיליון ממשרד החינוך. אז אני יכול לדרוש תביא לי עכשיו 200 מיליון להכשרות, בסדר. אבל זה לא ריאלי. אז לכן כל עוד אנחנו בתקופה של קיצוצים ולא בתקופה של דרישה תקציבית אז אני יכול, זה כאילו, אני במקום אחר. אני רוצה לעבור רגע על תשפ"ו ואני רוצה להשאיר זמן לשאלות. דיברתי על המורים. ישראל ריאלית. התוכנית הזאת נבנתה כדי לתת מענה עם אתגר מאוד ברור: מדינת ישראל צריכה לחזור להוביל את הרמה הגבוהה במבחני TIMSS וכל מה שקשור למדעים, למתמטיקה. זה משתלב עם הרבה מאוד האתגרים שהכרנו קודם. לתת לעולם ההיי-טק את הבסיס של הנוער שמסיים עם היכולות והידע כדי שיוכל להתפתח ולתמוך בעולם ההיי-טק. זה מתכתב עם כיתות אמ"ת והייטק. הרבה מאוד מהלכים שעשינו. ויש פה מהלך מאוד משמעותי ששם פוקוס ונכנס מרמת המשרד, עברנו שינוי ארגוני פנימי בשביל לאפשר את זה, לשטח. ועם דינמיות מאוד גדולה. אני מאוד מאמין בו. הוא מוביל אותי לכנס שאנחנו עושים בפברואר, כנס בין לאומי לבינה מלאכותית בחינוך כמובן. יגיעו מכל העולם, שרי חינוך. גם על זה אפשר להרחיב, תהיה פה התערוכה הכי גדולה אני חושב שהייתה אי פעם לחינוך ובינה מלאכותית בבנייני האומה. מהלך מאוד משמעותי. הוויז'ן של משרד החינוך שנקרא 720 שזו הסתכלות הוליסטית, 360 מסביב לתלמיד ו-360 מסביב למורה זה ויז'ן שאנחנו פורצים בו דרך ושותפים לנו מה שנקרא הגורילות של עולם ההיי-טק הגדולות, בין אם זה גוגל, מייקרוסופט ואחרים. אנחנו הולכים ובונים פה פלטפורמה שיכול להיות שמפה תקודם גם למקומות רבים אחרים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק אגיד שהוועדה התכנסה לפני בערך חודשיים וביקשה לקבל איזה שהוא דוח התקדמות של התוכנית הזאת. אז אנחנו כן נשמח שהמשרד יעביר אלינו. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> של הבינה המלאכותית? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. של ישראל ריאלית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה הכנס, דיברתי על הכנס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> וכמובן שהוועדה גם ביקשה שתוך 120 יום אנחנו נקבל איזה שהיא תוכנית רב שנתית. אז אם המשרד בכיוון אני מברך על כך. אבל חשוב בסוף, אין לי ספק שיש רצונות גדולים למשרד ואמרתי בתחילת הדיון כשלא היית שהמשרד עשה צעדי ענק בהרבה אתגרים והרבה תחומים שהמשרד עוסק בו. אבל אנחנו בוועדה בסוף אנחנו צריכים לקבל דברים קונקרטיים. אני חושב שעל המשרד יש אחריות גדולה. גם בסוף בשביל להביא שיתוף פעולה וגם מול האוצר ולהביא את התקציבים כשאתה מביא תוכנית פעולה זה - - - << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אין שום בעיה, נציג. על שורשים דיברתי. אני רוצה להגיד מילה מקבילה. מה שקורה בחברה היהודית זה תוכנית שורשים ומה שקורה בחברה הערבית זה החוסן ומצוינות חברתית. זו הזדמנות להגיד תודה רבה גם לשירין שנמצאת פה, שהיא מרכזת ומתכללת את כל המהלכים בחברה הערבית. ואני רוצה להגיד דבר אחד שהוא מאוד חשוב בעיניי, אנחנו פועלים ביחד עם החברה הערבית. זאת אומרת אנחנו קשובים. החוסן והמצוינות החברתית לא קבע משרד החינוך, אני אומר את זה בצורה הכי ברורה. זה נקבע על ידי עבודה משותפת של שירין עם המנהיגים בחברה הערבית, הקשבה לרצון של השטח ובעצם זה מה שהשטח ביקש. יש לנו עוד מספר מהלכים שאנחנו עושים ביחד. כך אנחנו עובדים. ודרך אגב, גם עם השלטון המקומי, גם עם ההורים, גם עם התלמידים. ובסוף כמובן אנחנו מרכזים ומתכללים בהתאם למדיניות. אבל מאוד חשוב האינטראקציה הזאת. ושם, במקום התוכנית של שורשים יש את התוכנית של חוסן ומצוינות חברתית. דיברתי על ההיערכות שלנו למימוש רפורמות החינוך המכיל, המשלב, של באמת מסקנות ועדת שפירא. מילה על השכלה גבוהה. אמרתי, אני אגיד אבל אני רוצה גם לומר מילה כי לא הזכרתי את זה קודם, אנחנו גם הובלנו מהלכים נקודתיים לתמיכה במשפחות המילואימניקים במערכת החינוך. כולל בסוף חלוקת תעודות, מהלך שנתנו תעודות הוקרה גם לילדי המילואים ביום חלוקת התעודות. אינה פה הובילה את זה, אז תודה רבה אינה על המהלך הזה. ובכלל, אם תרצו אפשר גם להעמיק בזה כי נעשו לא מעט פעולות לטובת משפחות המילואים במערכת החינוך. בהשכלה גבוהה, לפני שאני נכנס רגע למה זה, אני רוצה להגיד רגע מה עשינו. פתחנו שלוש פקולטות לרפואה, מה שלא היה מעולם במדינת ישראל. מול כל הקשיים, והיו הרבה קשיים אני חייב לומר. זה יעד לאומי כמה שיותר רופאים במדינת ישראל. דבר נוסף שנעשה בוועדה הזו, אני רוצה להגיד תודה לכל חברי הוועדה וליו"ר הוועדה, שינוי החקיקה שהוביל לראשונה את האפשרות למוסדות ההשכלה הגבוהים יתקבלו בתיעדוף לוחמים ואנשי מילואים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> חוק שלי. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> זה היה חוק שלך קטי? עשית שינוי בחיים של מאות לוחמים ומילואימניקים שהתקבלו לתארים הכי מבוקשים, מרפואה והנדסת מחשבים, הכי מבוקשים שבלי זה לא היו נכנסים. הישג עצום נעשה. בניגוד לייעוץ המשפטי שהתנגדו לצערי לכל מה שבסוף אנחנו דרשנו, כולל ייעוץ משפטי לממשלה. אני אומר לכם, הם גם פה על הראש בצורה ברורה - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה יודע, אחת הטענות המצחיקות ביותר שהועלו על ידי משרד המשפטים לדוגמה זה על חוסר שוויוניות. אמרתי מה זאת אומרת חוסר שוויוניות? האם יש מגזרים במדינת ישראל שלא מקבלים את ההעדפה הזאת? קיימים. הם לא תורמים יום אחד לחברה הישראלית. להם יש העדפה. יש להם התאמות, יש להם מלגות. מי שלא יודע במזרח ירושלים סטודנטים מקבלים גם מלגות וגם התאמות להתקבל ללימודים גבוהים. שמענו הרבה דברים נורא הזויים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> המהלך לתעדף לוחמים ומילואימניקים הוא הכרחי בכל מה שקשור. עושים את זה היום באוצר. אנחנו עשינו את זה בחינוך ובהשכלה הגבוהה והוא מהלך אסטרטגי משמעותי. ובאמת תודה רבה קטי על החקיקה. הובלנו אותה פה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש לי עוד שותפים, עוד חברי כנסת. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כל מי שהיה במהלך הזה. וכמובן לך, חה"כ יוסי טייב, יושב-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רק בשביל להתחבר למה שאמרת עכשיו ממש בסוגריים, ניהלנו דיון עם קמל"ר ושאר השותפים בשבוע שעבר. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> על זה אני עכשיו מדבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ולצערי, אני אומר את זה פה, אמנם ור"מ קיבל, אני מדבר איתך עכשיו כיו"ר מל"ג. קיבל את מתווה קמל"ר. לצערי ור"ה לא מוכן לקבל את המתווה ואני הצהרתי ואנחנו מתחילים כבר לעבוד עם הייעוץ המשפטי של הוועדה על חקיקה. לצערי אנחנו נצטרך ללכת שוב על הראש, כמו שהלכנו על הלוחמים ושאר נושאים וגם בתשפ"ה שהבאנו את המתווה זה היה אחרי לחצים גדולים ואיומים של חקיקה. אני חוזר ואומר, ובאמת אני מצפה ממך כרגע כיו"ר מל"ג לתת גיבוי מלא למהלך הזה. אנחנו לא ניתן לפגוע באנשי המילואים שבאים ותורמים מזמנם, מנפשם, ממשפחתם, שלא יהיה איזה שהוא מתווה הגון וראוי לאותם סטודנטים במילואים. ואם ור"ה לא יקבל את מתווה קמל"ר אנחנו נוציא בחקיקה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> ואדוני יושב-הראש, מדובר אפילו על מספר, יש סטודנטים עם שתי נקודות, שלוש, ארבע. אפילו לא מגיעים ל-10 נקודות הפרש בין. וזה פשוט הזוי. אגב, כל פעם כשאנחנו מגיעים לוועדה אז הם באים עם נפש חפצה ואומרים לנו לא צריך חוק, הכול יהיה בסדר, הדברים ישתנו, הכול. בתכלס אנחנו מקבלים עוד ועוד מקרים של סטודנטים מילואימניקים עם סבב ראשון, שני ושלישי, שלא מתקבלים להשכלה הגבוהה. ועל נקודות בודדות. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> תודה. אני רק אגיד לגבי זה שאני עובד צמוד עם קמל"ר. בסוף אנחנו נדאג לסטודנטים במילואים ולבנות זוגם. ואנחנו נדאג לזה או בחקיקה או בהחלטת מל"ג. אני חייב לומר לך שבסוף כאשר זה מגיע להחלטת מל"ג אז אתה יודע, לאוניברסיטאות יש גם כל מיני נציגים, אז הנושא הופך להיות מורכב. אבל אני מאמין בחברי מל"ג, ברמה האישית שישימו את האינטרס הלאומי מעבר לאינטרס המוסדי ויצביעו גם שם. לכן בין אם אתם תעבירו בחקיקה או זה, אנחנו, אמרתי לקמל"ר שיש לו גיבוי מלא ממני. אני בעניין הזה שאני נותן לו להוביל את השיח, כי נכון שכך יהיה. הוא מייצג את המילואימניקים, הוא, כמו שהיה בעבר. דרך אגב, בעבר זה הצליח. נכון, היו צריכים גם את הוועדה. באמת בעניין הזה אם צריך נלך לחקיקה. לא יודע אם ממשלתית. דרך אגב, גם החוק של קידום הלוחמים היה ממשלתי שצירפנו. לא משנה, לא מחפש פה את זה. אלה נושאים שעבדנו ביחד והשגנו אותם. ואני פה בצורה הברורה לסטודנטים במילואים, גם בשנה הזאת תקבלו את כל התמיכה, כמו שאמרנו, גם מוועדת החינוך, גם מיו"ר המל"ג, גם ממני כיו"ר המל"ג. אנחנו נעשה את הכול כדי לתמוך בכם באתגר של השנה הקרובה. יש לנו לאור המשך הלחימה והמתקפה התקשורתית כנגד מדינת ישראל של חמאס עם כל הפייקים והרעב וכל מה שהם מנסים לייצר, הם משפיעים ובסוף יש מחיר בזירה הבין לאומית שמתבטא בשני דברים: אחד זה חרם שקט. חרם שקט זה משהו שקצת יותר קשה להילחם בו כי פחות מזמינים את המרצים שלנו לכנסים, פחות לדברים, פחות מחקרים שותפים. זה אירוע שהוא יותר, שהוא מן הסתם אירוע שיצטרכו, הזמן ירפא אותו. מצד שני, יש את המהלכים המדיניים בין לאומיים, כמו שהיה ניסיון להוציא את מדינת ישראל מהסכם Horizon , שם אני אומר לכם, גם משרד החוץ מעורב, גם אני. אנחנו עושים עבודה מאוד משמעותית. ובאמת במקום הזה זה ברמה הבין לאומית מדינית, זה עבודה של משרד החוץ וצריך להגיד להם תודה על כל העשייה בעניין הזה. אנחנו מובילים ואני מרכז ומוביל את נושא התשתית בינה מלאכותית להשכלה גבוהה. צריך שיהיה לנו מרכז מחשוב לבינה מלאכותית לטובת ההשכלה הגבוהה. בעיקר לטובת מחקר, דרך אגב. זה צורך לאומי. הוא עלה גם בוועדת נגל שהוצגה ואנחנו בעצם באנו וביקשנו אותו. התקבל בוועדת נגל וזה אירוע שאנחנו נצא איתו לדרך ואנחנו מחויבים. אוניברסיטת קריית שמונה בגליל גם היא קורמת עור וגידים. אני מאוד מתעקש, וזה בעיניי הדבר המרכזי, שזה יהפוך להיות עוגן מרכזי בשיקום העיר קריית שמונה. לא עוד איזה מכללת נישה, אלא ליבת העיר תשותף בתוך העניין הזה, גם מבחינה פיזית, גם מבחינת הון אנושי, גם מעורבות חברתית של הסגל בתוך העיר. אנחנו מכוונים לדבר הזה ואני מאמין שבאמת בחודשים הקרובים אנחנו נצא לדרך, כולל הבטחה תקציבית. לדעתי זה יהיה מעל חצי מיליארד שקלים שיבטיחו את הקמתה של האוניברסיטה. יש לנו במל"ג ות"ת בעלי תפקידים חדשים. נכנס כבר לתפקידו, אני מברך אותו בהרבה הצלחה, פרופ' רמי מויאל, יו"ר ות"ת. ואנחנו מחכים לאישור פורמלי של ועדת המינויים, אבל למעשה סאגת המנכ"לית מאחורינו ותיכנס לתפקידה המנכ"לית מאיה בן חמו לוגסי. אני חייב לומר שהתעקשתי על מנכ"לית. היו לי מועמדים, גברים ונשים. התעקשתי, גם המועמדת הקודמת, היה סבב ראשון הגיעו שלושה מועמדים עם אישה, בחרתי את האישה. הפעם הגיעו שתי נשים וגבר. היה יותר קל לבחור את האישה. וכן, אני ראיתי בזה חשיבות והיא שם מצוינת. היא לא נבחרה בגלל שהיא אישה, היא נבחרה בגלל שהיא הכי טובה ואני שמח שהגיעה אישה. אני רציתי אישה ועבדנו קשה שנשים טובות יגיעו וירצו את התפקיד הזה. אני שמח שזה קורה ואני רואה בזה חשיבות. מלחמת עם כלביא, יש לנו פגיעות בהשכלה גבוהה, קשות, במבנים. גם מכון ויצמן, גם אוניברסיטת בן גוריון בנגב. זה במאות מיליונים. אז אתם מכירים את זה ואנחנו מטפלים בזה וגם פה כנראה נצטרך החלטה ייעודית לדבר הזה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> יש גם בית ספר בבני ברק שנפגע. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כן. במערכת החינוך יש לנו לא מעט מסגרות שנפגעו, שופצו. בבני ברק יש שני מבנים: אחד זה בית ספר שנסגר, אי אפשר יהיה לפתוח אותו, הוא ממש בהרס מוחלט. יש את על"ה ששם זה בית ספר, זה מוסד פרטי. בדיוק דיברתי על זה עם תמיר בן משה על מה אפשר לעזור לעל"ה, כי בסוף הם עושים שם שליחות קודש. ובסוף מס רכוש, שהוא מפצה, איפה הפערים? הם צריכים לקנות חדש. מס רכוש מפצה אחרי פחת. נוצר פערים. לפעמים זה בעשרות מיליונים ובסוף מי שנפגעים זה הילדים. אנחנו איפה שנוכל לעזור נעזור. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אבל יש מענה לכל מסגרת, כולל לאותם בתי ספר שנפגעו. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> נכון. פתיחת שנה, בגלל זה לא ציינתי את זה. המענים למסגרות ישנם. זאת אומרת, טיפול באתגרי המלחמה מבחינת מסגרות פיזיות בוצע והושלם. זהו. אני פה אומר עוד פעם, מודה ליו"ר הוועדה, לחברי הוועדה, על שיתוף פעולה לאורך כל השנה. רואה חשיבות מאוד גדולה בקידום החקיקה לגיל הרך. בעיניי זה מהלך שצריך להשלים אותו בפתיחת המושב הבא. אנחנו נמשיך כמובן לעבוד ביחד בשיתוף פעולה. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. נתחיל סבב קצר. רק אם אפשר בשתי דקות לנסות לתמצת. מועצת תלמידים והנוער, בואו בבקשה. << אורח >> דרור כהן: << אורח >> שלום לכולם, תודה רבה. קודם כל, נעים מאוד, אני דרור כהן, אני בן 17 מפתח תקווה. אני יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> החדש. << אורח >> דרור כהן: << אורח >> חדש, נכון. נכנסתי לפני שבועיים, החלפתי את רוני. תודה רבה לכולם. באמת המציאות הקשה שכולנו חיים בה משפיע על החיים שלנו ועל מערכת החינוך במיוחד. ברור שבני הנוער צריכים מענים בהתאם וגם שיח שהוא נכון יותר והוא מותאם יותר. אבל יותר מכל ההתנדבות זה אחד העקרונות שיותר חשובים לנו. השנה הובלנו ביחד עם מינהל חברה ונוער תוכנית מדהימה לשיקום הצפון. השתתפו בה 15,000 תיכוניסטים. חשוב לנו לפתח אותה שהיא תהיה גם בחטיבות. שזה יהיה עוגן משמעותי במערכת החינוך, שהתנדבות תהיה שגרה במסגרת כל האירועים. עם הבגרויות ועם כל הדברים. זאת הנקודה הראשונה. בהמשך למציאות המורכבת שאנחנו חיים בה, השנה מספר מקרי הקיצון והתאבדויות בקרב בני הנוער הרקיעה שחקים. לפי הנתונים של משרד הבריאות כ-20%, למעשה אחד מכל חמישה בני נוער התמודדו וחוו מחשבות אובדניות. זה רק קצה התופעה. כמעט כל בן נוער חווה קושי שהוא רגשי והוא נפשי. ולא פעם חסרים הכלים להתמודדות. המדינה כולה, כולנו כאן, כל מי שיושב בחדר הזה, צריך להירתם למאבק הזה. יש היום מחסור אמיתי ביועצות ובפסיכולוגיות בבתי הספר וחשוב מאוד לתת על זה את הדעת. בנוסף אני אגיד שמועצות התלמידים והנוער מקדמות את בריאות הנפש כנושא שנתי, באמת במטרה לתת לבני הנוער שלא פונים למבוגרים את הכלים להתמודד עם המצבים האלה בעצמנו. שאני כבן נוער אדע לעזור לחבר שלי איך לפנות ומה לעשות. אז אני באמת קורא לכם להצטרף אלינו למאמץ הזה ולתת מענים חדשים נוספים לבני הנוער. חשוב שנזכור בנוסף שיש הרבה בני נוער שפונו מהבתים שלהם והם לא צריכים לדרוש מענים והתאמות. אנחנו מצפים ממשרד החינוך להוציא כבר עכשיו מתווה מסודר לתלמידים המפונים שיהיה מותאם לרצף הלמידה וגם בבחינות בהיוועצות גם עם התלמידים, לשמוע אותם. מתווה דומה, אגב, חשוב שיגיע לילדים של מילואימניקים שמחזיקים משק בית בנוסף לזה שהם תלמידים במערכת החינוך. בדבר החינוך המיוחד אני רק אגיד שוועדת שפירא שרואה את המערכת כולה, אגב, הצליחה להביא תוכנית עם פוטנציאל לשינוי משמעותי. אנחנו מאוד מאמינים בה. אנחנו קוראים ליישום שלה בהקדם האפשרי. וגם כאן חשוב שהנוער ירגיש את השינויים עוד השנה. אם לא השנה אז בשנה הבאה, אבל באמת שנרגיש את זה בכיתות וזה יגיע אלינו לשטח. עוד נספר שהנוער הוא הראשון לראות בשילוב של בני נוער זכאים ושאינם זכאים לשירותי חינוך מיוחדים. כנפיים של קרמבו, צמיד, אלה רק דוגמאות לתוכניות נוספות. בהמשך תמי אומנסקי, המנהלת לאגף חינוך מיוחד תשתף בהרחבה על כנס שקיימנו להרחיב ייצוג של תלמידים שזכאים לשירותי חינוך מיוחד במועצות התלמידים והנוער. אז שתדעו שזה גם מהלך שקורה. המערכת, כמו העולם כולו, מתפתחת ואנחנו חייבים להמשיך להתקדם ולהתפתח איתה. נפגשנו לאחרונה עם מינהל חדשנות וטכנולוגיה. אנחנו מברכים על התוכניות החדשות, על 720. אנחנו ממש מקווים שהשינוי יפגוש את כל תלמידי ישראל בכיתות כמה שיותר מהר. בהזדמנות הזאת, ואני ככה אסכם, אני אהדהד את הקריאה המוסרית והערכית של כל בני הנוער, כל התלמידים והנוער במדינת ישראל, להשבתם של כל החטופים הביתה במהרה. שאחינו ואחיותינו וכל החיילים ישובו אלינו בבטחה. מועצות התלמידים והנוער ימשיכו גם השנה לייצג את הנוער בבית הספר ועד למטה ברמה הארצית. חשוב שכל היושבים בוועדה יראו מחויבות לכך, לשמוע את התלמידים, לשמוע את הנוער בכל דיון שהוא, כך שבשנה הקרובה נפעל ביחד בשביל ליצור מציאות אחרת. תודה רבה לכולם ושתהיה שנת לימודים מוצלחת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה דרור. אנחנו בהחלט קשובים, בגלל זה קיבלת זכות דיבור ראשון. הנהגת ההורים הארצית, מירום שיף, בבקשה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> כבוד השר, כבוד יושב-ראש הוועדה, חברי כנסת, מכובדיי. אי אפשר לעבור לסדר היום נוכח גל ההתאבדויות הכואב בקרב בני נוער בתקופה האחרונה. וכל מקרה כזה הוא קריאת מצוקה שנשארה ללא מענה בזמן. מוגנות אינה רק אלימות פיזית, היא מחויבות עמוקה לדאוג לחוסן הרגיש, ליצירת סביבה בטוחה בה כל ילד יודע שיש לו למי לפנות ושיקשיבו לו באמת. מערכת החינוך יחד עם ההורים, הרווחה, הקהילה כולה, חייבת לפעול באופן יזום לזהות סימני מצוקה מוקדמים, לבנות מערך תמיכה נגיש מהיר ומקצועי. חיי הילדים שלנו אינם נתונים למבחן, הם החובה המוסרית והחוקית שלנו. אני קורא לך השר, המנכ"ל, הוועדה ולכולנו, שכבר כעת להקדיש את השבוע הראשון בפתיחת שנת הלימודים להקצות משאבים מיידיים והטמעת נהלי חירום ארציים לזיהוי מצוקה ותגובה מהירה וליווי מקצועי לנוער בסיכון פה. אסור לנו להמתין למקרה הבא, כי כל מקרה הוא אסון עצום וגדול. והתפקיד שלנו להוביל את הדבר הזה בצורה הטובה ביותר ולתת הכשרות הן להורים, הן לתלמידים, הן לצוותים, הן לכולם. ואני בכוונה מתחיל בדבר הזה, כי בעיניי כל מקרה כזה הוא אסון עצום והדבר החשוב ביותר. כבוד השר, אני רוצה להגיד לך למה כולנו מבקשים ממך שוב ושוב להקים ועדה ציבורית, שאנחנו שותפים בה, ליישום ההמלצות. המלצות ועדת שפירא הן המלצות לכלל מערכת החינוך. אני יודע שאתה תומך אותם, שמעתי אותך אומר את זה לפני מספר דקות. שמעתי אותך במספר מקומות שאתה אומר שאתה תומך בדבר הזה. וכבר במאי 2024 אמרת שאתה מקבל את המלצות הוועדה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> הביניים. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> הביניים. וגם בסוף אמרת שאתה מקבל אותן עוד פעם. אבל צריך להבין, המחסור במורים זה לא גזרת גורל. סגירת פערים חברתיים זה לא חלום רחוק. מתן מענה אישי לכל ילד זה דבר אפשרי במערכת החינוך. אבל לבצע זאת בכיתה של 34 ו-35 זה פשוט לא אפשרי. במקום עוד פלסטר ועוד טלאי הגיע הזמן לטיפול עומק, כמו שאמרת קודם. והיפוך הפירמידה, השקעה בגיל הרך תחסוך משאבים ותניב תוצאות טובות. הכשרה של צוותי החינוך זה צו השעה, זה קריטי. ואני גם יודע, ואני לא מדבר לעולם בשם יפה, אבל שמעתי אותה אומרת שהיא לא מתנגדת. יש לה את הדברים שהיא דורשת שם כדי שהם לא ייפגעו. אבל בלי תוכנית אופרטיבית שכולנו מבינים מה השלבים בה, מה אורך הזמן שלה, מדידה, ברורה, עם יכולת בקרה והסתכלות. אני לא יודע מה איתך, אבל אני בטוח לא אהיה פה עוד כמה שנים, כי זה החיים פשוט. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני אהיה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> וטוב שתהיה פה רויטל. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני מקווה שאני אהיה פה לעוד כמה שנים. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אמן. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> בתפקיד הזה, אני לא מתכוון פה בבית. פה בתפקיד הזה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אני, מה לעשות, אני בתפקיד שלי כנראה כבר לא אהיה בעוד כמה שנים. זה החיים. אבל ועדה של 180 אנשים מומחים, אנשי משרד, כל הגורמים במדינה, קבעה. בואו נבצע את זה. זה לא קשור לכסף. אי אפשר, ולמה לא להתחיל את ההכשרות אתמול? קראתי פה סעיף שאמרת בתוך הדבר הזה, איך זה היה, תעזרי לי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> ההכשרות של עובדי ההוראה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> לא, מה שאמרנו תכלול. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> יעד 12, יעד ההכלה, נקבע כבר ב-2013. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> 2013. אז מה, נמתין 12 שנים עד שהמשרד יעשה את זה? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יעד הכלה זה עולם אחר מההמלצות של זה. זה עולם אחר, זה רפורמה ענקית על מה שמדובר. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, זה עולם אחר ממסקנות ועדת שפירא. אבל הדיבור על הנושא הזה של הכלה הוא כבר בן 12 שנה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אז אנחנו מבקשים כבוד השר שקיפות מלאה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> לא נעים להגיד, אבל יעד 12 שהיה ב-2012-2013 הוא היה פלסטר לשיטתך. אז בואו, אנחנו מדברים על משהו יותר גדול, רחב, שאמור לשנות את כלל מערכת החינוך הכללי, בדגש על ילדים מאתגרים כאלה ואחרים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אדוני, אנחנו מסכימים. לכן אנחנו מחזקים את זה, שכבר היו דיבורים. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אז תדאגו שנציג האוצר, כמו שאומר פה, לא יישב בזום. תדאגו ששר האוצר יהיה מחויב. ותכוונו את האנרגיה החשובה הזו למקומות הרלוונטיים. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> כבוד השר, אנחנו לא יודעים להביא את נציג האוצר. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> שינוי הכשרת המורים במל"ג זה אתה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, את לא בזכות דיבור. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אתה שר החינוך, הנציג של מערכת החינוך בממשלת ישראל. ואני מבקש ממך ודורש ממך, תייצג את כולנו בקונצנזוס כזה רחב להוביל ועדת יישום שקופה, עם מדדים והכול, שאתה מוביל אותה. כמו שאנחנו מבינים שרק אתה יכול להוביל את מערכת החינוך. ולא מעניין אותנו מהאוצר. אני אומר לך את האמת, הוא חייב להביא את הכסף ואנחנו נצא נגדו. אבל אתה, מאמינים שרק אתה מוביל את מערכת החינוך ולא אף אחד אחר. כי אתה תפקידך הוא שר החינוך ולא שר האוצר, עם כל הכבוד לה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אתה האבא והאימא של הדבר הזה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אני מצטרף לקריאה שלך לגבי השומרים ותקציב השמירה במערכת החינוך. אנחנו, הנהגת ההורים הארצית, נקרא לכל ההורים לא לפתוח את מערכת החינוך ונצטרף לדבר הזה ולא נאפשר שהיא תיפתח. לא שמירה זה פשוט לא יקרה הדבר הזה. ואני בטוח שכל כלל הארגונים, ואני שמעתי את השלטון המקומי שכבר אמר את זה. ואני מקווה גם שיפה תצטרף אלינו וגם תאמר את הדבר הזה. כי לא יעלה על הדעת שבתקופה כזאת במצב ביטחוני כזה לא תהיה שמירה במערכת החינוך. וזה פשוט ביזיון הדבר הזה. באמת פה אין לי שום טענה למשרד החינוך. אני חושב שבאמת הגיע הזמן שמשרד האוצר יתעורר. וזה שהוא יושב בזום זה באמת בושה וחרפה. לגבי המצב שלנו במדינה, משפחות המילואימניקים ובכלל כוחות הביטחון. רבים מאתנו משרתים במילואים הרבה מאוד שעות נמצאים, כוחות הביטחון והצבא, הרבה מעבר למצב הנורמלי. יש הרבה מאוד תוכניות שעשה הצבא, שעשה משרד החינוך, שהן תוכניות ראויות. אבל לצערנו הן לא מגיעות לשטח. הן לא מגיעות תמיד להורה הבודד. הגיע הזמן שתקימו רכז בנושא הזה במערכת החינוך הבית ספרי. כשאני קראתי, אם אני לא טועה, את ההסכם שנעשה בזמנו עם הסתדרות המורים, אפשר להקים לכל מיני דברים רכזים ולתת להם את האפשרות הזאת. זה קיים בהסכם אם אני לא טועה, בזמנו. תנו תפקיד אמיתי, מישהו שיכול לתת מענה אמיתי. תשלמו על הדבר הזה, תעשו את זה בצורה נכונה, שיגיע לכל אחד ואחד. ותדאגו שהדבר הזה יקרה. זה חשוב, יש תוכניות טובות. אני לא אומר שאין תוכניות. אבל הן לא מגיעות לאדם הבודד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מירום, ברשותך, יש עומס של אנשים ואני רוצה שכולם ידברו. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אני מסיים. אנחנו יצאנו בקריאה שהיום הראשון לשנה ילווה, שכל אדם ואדם שמגיע למערכת החינוך יגיע עם סימן צהוב להחזרת החטופים, לאו דווקא חולצה צהובה כמו שנה שעברה, אלא כל סימן שמזכיר את החטופים. אני קורא לכולם להצטרף אלינו למען שובם של החטופים במהרה בימינו עכשיו אלינו. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני ברשותך רוצה להתייחס לכמה דברים. קודם כל, ההצעה שלך בנוגע לרכז מילואים בית ספרי, הנושא ייבחן. אני לא מכיר, לא יודע. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> רק אין לי את זה באיזה שהוא הסכם, אני לא יודעת. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> ההסכם אומר שאפשר למנות רכזים והם יתוגמלו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, תודה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אם הם יקבלו כסף יפה תגיד בסדר. עזוב, אנחנו נסתדר. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> ברור. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אני לא מבקש שהמורים יעבדו בחינם. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני אומר עוד פעם, אנחנו נבחן את זה ונבחן את המשמעויות. אני רוצה להגיב לשני דברים שהתייחסת אליהם. אחד לגבי נושא אובדנות בקרב הנוער. מסכים לחלוטין עם המשפט שכל מקרה הוא אסון עצום וגדול. אנחנו עושים את הכול כדי שלא חס וחלילה יקרו מקרים כאלה. שולל לחלוטין את האמירה שלך שמדובר בגל התאבדויות. היא לא מבוססת על שום דבר והיא פשוט לא נכונה. אז בוא נפריד בין זה שהיה לנו אסון שאנחנו יודעים עליו ומטפלים בו ויש לו מורכבות גם, אני לא יודע עד כמה אתה מכיר את הפרטים. אני לא אכנס לזה גם מבחינת צנעת הפרט. לבין לבוא ולהתחיל להגיד יש גל התאבדויות. אין גל התאבדויות. כל מקרה הוא אסון עצום וגדול ואנחנו עושים עבודה משמעותית בנושא הזה. דבר אחרון אני רוצה להתייחס עוד פעם, כנראה, כי גם שמעתי עוד איזה קריאה מאחורה. אני רוצה להסביר בנוגע לוועדת שפירא. הדרך ליישם את המסקנות שכן, אני שר החינוך, אני רוצה, הנה אני אומר לך, אני רוצה להיות שר החינוך בקדנציה הבאה, שאנחנו נהיה בקואליציה. אני אהיה שר החינוך ואני אקח את הרפורמה הזאת ואוציא אותה לדרך. אבל צריך להבין שכדי שזה יקרה, אי אפשר לבוא להגיד אתה שר חינוך אז תביא 15 מיליארד שקלים, תבנה כיתות, תעשה הסכם שכר עם יפה בלי שהאוצר, ועוד פעם אני אומר לכם, מסתכל לכם בעיניים, אתם לא צריכים, אני שם על מלא. תפסיקו לעסוק במו"צ, זה ביטוי מחיל האוויר. יש לך מטרה, זה להביא את האוצר. זה מה שאני עושה. הבאתי את ראש הממשלה, הצגתי לממשלה את זה. אמרתי מה אני רוצה. מקימים צוות בראשות המנכ"ל שלי, מנכ"ל האוצר, ראש אגף תקציבים, מדע וטכנולוגיה, נציב שוויון זכויות. כולם שם בשביל לבדוק בדיוק את זה. אבל ככה עובדים בממשלה. אתה רוצה להיות כמו, סליחה על ההשוואה, טוב אני לא אעשה את השוואה, שלא יגידו שעשיתי השוואה כזאת. טוב, נעשה את ההשוואה, אחרת לא ידעו. שהיה לי ילד קטן, הילדים שלי גדלו ברוך השם, אבל הילד הקטן בא ואין לך שום יכולת לעזור לו כי זה לא בידיים שלך. תבינו, האוצר גורם מרכזי. אם השר סמוטריץ' מנחה את ראש אגף תקציבים, שגם הוא מתנגד, שניהם, בואו, עושים את זה – זה קורה. הנה אני אומר לך. אז תעסקו במה שצריך. הכי קל להיות פופוליזם, שר החינוך, שר החינוך. אני האבא והאימא של החינוך, אבל אני לא אבא ואימא של תקציב מדינת ישראל. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד השר, הדוגמה לא טובה מאחר ואתה לא ילד קטן, אתה חבר בממשלה ואתה שר החינוך. ואני חושב, פה משמאלך. לא למפה הפוליטית, בשולחן. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אתה לימני במפה הפוליטית? << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא מאוד ימני. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא יודע, כל אחד יגדיר אותי איך שהוא רוצה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כן? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני ישראלי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אוהב את המדינה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כמו שאמרתי, הדוגמה לא טובה מאחר ואתה לא ילד קטן. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא, בגלל זה, לא. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה זה שצריך לתפוס את סמוטריץ', אם צריך מהצוואר ולהביא אותו. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אבל אני מסביר לך. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא ארגון המורים, לא מועצת התלמידים והנוער. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא, אבל מה הם עושים? << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה התפקיד שלך. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> מה הם עושים? א', אני עושה את זה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אתה מסיר את האחריות. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני עושה את זה. אבל הם, מאיפה מגיע כתבה של - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מסכים איתך, האחריות שלך, כבוד השר. עוד פעם, אני מאוד מכבד ומעריך את כל מה שמשרד החינוך עושה. אבל לבוא ולהגיד להם אתם תדאגו למשרד האוצר? מי הם? אנחנו מקבלים את המשכורת כדי שהם ישבו בשולחן, כדי שהילדים שלנו יקבלו את החינוך. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא, זה לא מה שאמרתי. חה"כ ירון, תקשיב למה שאני אומר. לא אמרתי להם תביאו את האוצר. אמרתי אני עושה את זה. אני עכשיו הלכתי, הבאתי את ראש הממשלה, הקמתי צוות. אני אביא את האוצר, זה אני. אבל מה אני אומר להם? תפסיקו לעסוק בדברים שלא צריך. לבוא ולהגיד לי תיישם – אני מיישם. אני עושה. אני עובד על זה. תבואו תעזרו. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> כבוד השר, ביקשנו ועדת יישום. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל אלה הכאבים של ההורים, אלה הכאבים של הילדים. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> מה שאתה יכול, בתוכניות ההכשרה לשים את זה. להתחיל לטפל בגנים. לא צריך כסף. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הדברים נשמעו. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא, הם לא יביאו. אבל שיכוונו את המאמץ שלהם. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> שנהיה שם. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני שם. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אז למה לא להקים את הצוות הזה? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> חברים, תראו, תראו. << אורח >> קריאה: << אורח >> יואב, לעמוד עם מגפון ליד משרד האוצר? מה צריך לעשות? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> שנייה. מאחר והייתי בכל התהליכים, כולל בוועדת שפירא בתת ועדה כמנהל מחוז, אז אני קצת מכיר את הסיפור. לא הרבה, קצת. אז תנו קרדיט, אוקיי? המלצות של ועדת שפירא אמורות לייצר פה שינוי מערכתי ענק בכלל מערכת החינוך. קודם כל הרגילה. זה לא החינוך המיוחד. החינוך המיוחד זה פנינה, זו עבודת קודש שעושים שם שצריך ללמוד משם מה עושים ואיך עושים וכו'. שתיים, מירום, תוכניות יש. אני מוניתי על ידי השר לפני שנה להיות יו"ר ועדת יישום. דיברנו על זה גם אצלך, יו"ר הוועדה. אני יכול להציג את התוכניות. אבל תוכניות לא ישימות אם אין גיבוי תקציבי. אם משרד האוצר לא איתי להפחית את מספר הכיתות, התלמידים, ל-19 ילדים. אם אני לא אקבל בינוי, אם אני לא אקבל תקציב לפיתוח מקצועי והכשרות מקצועיות. אם אני לא אקבל תקציב נוסף להיפוך הפירמידה ועוד ועוד אז כנראה לא יקרה כלום. לכן משרד האוצר הוא שחקן מרכזי שאי אפשר בלעדיו. דרך אגב, לא קשור לוועדת שפירא, בכלל. עכשיו איך מביאים, מה מביאים? אנחנו עושים את המיטב. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אנחנו עובדים על זה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> לכן הם גם בשולחן הדיונים. לא פשוט. אני מאמין שנגיע לשם ונעשה את זה ביחד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חה"כ קטי שטרית ולאחר מכן ירון. בבקשה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. אדוני השר, המנכ"ל, אדוני יושב-ראש הוועדה. אני קודם כל רוצה להודות באמת למשרד החינוך על הרוח החדשה, לפחות, שאנחנו רואים אותה מנשבת. וזה העניין של המורשת והזהות היהודית, שלצערנו הרב בתקופה האחרונה לפני הגעתך למשרד ראינו דווקא פחיתות והסרת הנושאים החשובים הללו. ראינו את זה במלחמה, ראינו את זה בהמון דברים, כמה הנושא הזה הוא חשוב. אני רוצה להצטרף לכל מי שדיבר כאן על הנושא של החוסן הנפשי והמענה הרגשי ולתת איזה שהיא סקירה כללית. תלמיד בכיתה א', השנה היא 2019-2020, הקורונה מגיעה. קורונה מגיעה, הוא נעדר מבית הספר. אחרי הקורונה אנחנו מקבלים את ה-7 באוקטובר. אחרי ה-7 באוקטובר עם כלביא. והוא מוצא את עצמו בכיתה ו'. עכשיו הוא בכיתה ו'. השאלה היא האם המענים של הילד הזה, האם אכן הוא קיבל אותם ממשרד החינוך. נלך על ילד בכיתה ו', עם כל השנתונים שציינתי כרגע הוא מגיע לכיתה י"א-י"ב, מה קורה איתו? זה מתחבר למה שאמר נציג מועצת התלמידים שדיבר על הנושא הזה של חוסן נפשי. כן, אני חושבת שברגע שלא נפרדו תלמידי בתי הספר מהחברים שלהם, מהמורים שלהם, מהמבנה, צריך להכריז, וזה המנכ"ל, שבימים הראשונים של פתיחת שנת הלימודים מדברים על זה. חייבים לדבר על זה. ואני מדברת כמורה. חייבים לדבר על ולציין בפני התלמידים את מה שהיה. אני אשמח מאוד לדעת אם אכן המשרד התייחס לנושא הזה או שהוא הכין איזה שהיא תוכנית להעניק מענה נפשי ורגשי לתלמידים שחזרו למסגרת הלימודים. כי דברים רבים התבטלו להם. אני חוששת מאוד, וצודק השר שאומר הנושא הזה של האובדנות הוא לא הגיע לממדים כאלה שאנחנו אומרים שיש כאן מגפה. אבל אם לא נדע לתת מענה אז כן אנחנו נהיה בפני צונאמי. ואני אומרת לכם את זה חד משמעית, כי בחברה הישראלית שלנו אחרי הקורונה כן היה צונאמי למבוגרים יותר. למבוגרים היה צונאמי של בעיות בריאות נפש ואובדנות. אנחנו בשדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות נתקלנו בנתונים מאוד קשים. ואני לא חושבת שזה ידלג על מערכת החינוך. אני יודעת שיש צוות נהדר שפועל בנושא הזה במשרד. צריך לתת לזה דגש ולא להגיע לצונאמי. וזה מתחבר לי כמובן עם מוקד החרם שמשרד החינוך פתח. שוב, אתה לא ציינת את זה, השר, אבל זה הישג אדיר. לא היה דבר כזה מעולם. לא היה. וזה צעד אחד מבין הקילומטר שאנחנו צריכים להגיע אליו. ואני אומרת בכוונה קילומטר, כי בוועדת חינוך החלטנו להעביר את הנושא הזה של חוק החרם שיזמתי עם עוד חברי כנסת נהדרים, כי הנושא הזה מאוד חשוב. אבל אנחנו רואים שתופעת החרם ממשיכה להתקיים בבתי הספר. אני יכולה להגיד לכם שבלשכתי יש לי קרוב ל-40 פניות מאוד קשות של ילדים שאנחנו מנסים לפתור. יש לנו בחור נהדר שהוא מורה, הוא מתנדב אצלנו כמתמחה, והוא פשוט מדבר עם הילדים הללו. זה דבר מאוד פשוט. הוא לא הוכשר לזה, לא כלום. אבל תשומת הלב שהוא נותן לאותם ילדים, זה עושה פלאים. מתוך ה-40 אפשר לומר שכמעט מחצית מהילדים האלה אנחנו מרגישים שיש להם התקדמות. וזאת יוזמה אישית שלנו. אז מה גם אני חושבת שהנושא הזה צריך לקבל ממדים אחרים. בחוק הזה שלי ציינתי שצריך להיות אדם שיושב בבית הספר, מוכשר לנושא. ולא להפיל את זה לא על היועצת של בית הספר, לא הנהלת בית הספר ולא המחנכת. הפכו את המחנכת שלנו, לצערי הרב, עם כל כך הרבה תפקידים, גם למי שאמורה ללמד, גם מי שאמורה לחנך, גם מי שאמורה למלצר, כי היא גם מגישה להם את האוכל למי שיש. ואחר כך היא צריכה לפנות את זה. ועוד ועוד תפקידים. אי אפשר להטיל את זה על המורה. די חבר'ה, רדו מהמורים, תנו להם ללמד. זה התפקיד שלהם. ומעבר לזה, צריך למצוא, וחבל באמת שנציג משרד האוצר לא נמצא פה. כי אם הפונקציה הזאת לא תיכנס לבתי הספר אנחנו נחדש את החוק. לא ניתן לחוק הזה ולא נוותר. יש כל מיני תפקידים, אין מי שאחראי על חרם. כשאני אומרת אחראי על החרם זה תפקיד. << אורח >> קריאה: << אורח >> - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אל תעירי לי בבקשה. לא עכשיו. << אורח >> קריאה: << אורח >> טוב. אבל זה קיים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אין דבר כזה. בואי, אל תגידי לי מה כי זה החוק שלי. אני יודעת בדיוק מה החוק הזה אומר, אז זה לא קיים. עוד נקודה חשובה שאני מבקשת לציין, אדוני השר. הקטע הזה של השכלה גבוהה. אני חייבת לציין שאני מרגישה, אתה יודע, יש מושג בחבר'ה שאומרים "עבדו עליי", עבדו עליי. כי אני חייבת לציין שהוועדה הזאת קיימה כל כך הרבה דיונים בנושא הזה של השכלה גבוהה. קיבלנו כל כך הרבה הבטחות. לא מהמשרד, אני מדברת מהמל"ג והות"ת שיטפלו בנושא הזה. הביאו לנו, אתה יודע, הביאו לנו אקמול. אמרו לנו אנחנו הגדלנו את כמות הסטודנטים בעוד 5%, בעוד 7%. בדקתי, מדובר בסטודנטים מילואימניקים שהתקבלו לא בזכות שום דבר, אלא בזכות הציונים שלהם. אני לא מדברת עליהם, אני מדברת על אלה שנשאר להם מספר נקודות קטן כדי להגיע ליעד הזה. אני רוצה להגיד לך שזה לא הגיוני בעיניי שיש סטודנטים במדינת ישראל שמתקבלים עם פסיכומטרי ותעודות בגרות הרבה יותר נמוכות מאותם חבר'ה שלנו שנמצאים עכשיו, אתה יודע מה? קח את נושא הרפואה לדוגמה. אם אנחנו לא נצליח להכניס סטודנטים מילואימניקים לנושא הרפואה במדינת ישראל, שחס וחלילה תהיה מלחמה נוספת, לא יהיו רופאים. לא יהיו רופאים שיגיעו למילואים. לא יהיו. כי אי אפשר לגייס אחרים, צריך לגייס את אותם חבר'ה שיכולים לעשות מילואים. ואני רוצה להגיע לנושא שאתה ציינת אותו, אדוני השר, ואני רוצה להרחיב בנושא הזה, הנושא של אופק חדש למגזר החרדי. לא הגיוני. אנחנו ב-2010 כשהתחלנו להחיל את נושא אופק חדש התחננו למגזר החרדי להצטרף. זה אפרופו הנושא הזה של אמון. לקח להם זמן וזה בסדר, מותר. כדי להבין שמשרד החינוך לא בא והופך להם את תוכניות הלימודים. לא בא ופוגע בהם, לא בא וחודר להם לתוך המערכת. הם הבינו שאפשר לבנות משהו מאוד חשוב כדי להביא את זה. לא יתכן שבמוסד אחד שנמצא ברחוב כאן, גננת מקבלת את השכר ופה מעבר לרחוב, ממש מרחק כמה מטרים, גננת מקבלת הרבה פחות. היא עושה את אותה עבודה. לא יתכן שהיועצת המשפטית וגם משרד האוצר לא יתנו על זה דגש. אם זה לא יקרה אנחנו נקיים גם אצלי בוועדה, אני לא יודעת אם אתה יודע אדוני יושב-הראש אבל אני מוניתי להיות יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד וזו זכות אלמנטרית לילד חרדי לקבל מה שילד בבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי מקבל. לא הגיוני בעיניי. אחר כך יש על זה השלכות גם על הגיוס ועוד הרבה מסגרות אחרות שאנחנו באים בטענות. כאשר יש רצון מונעים את זה מהם. למה? כי הנושא הוא תקציבי בלבד. מי שיבוא ויספר שהנושא הזה הוא אחר משקר. זה לא נכון, הנושא הוא תקציבי בלבד. לכן אדוני השר, אנחנו נעמוד לרשותך גם בוועדה הזו, שהיא ועדה שדנה בזה, וגם בוועדה שלי. למצות את הזכויות לאותם ילדים שלא מקבלים את מה שילדים אחרים מקבלים. אם אנחנו מדברים על שוויוניות יש פה חוסר שוויוניות מוחלט. אני רוצה להודות לך אדוני השר וגם למנכ"ל שלך, על האוזן הקשבת שקיימת במשרד שלך. דלתו פתוחה תמיד ויש לו אוזן קשבת. רואים את השינויים. אגב, אם אתה מופיע בתקשורת בכל מיני ערוצים כאלה ואחרים או בכל מיני הצהרות כאלה ואחרות, אז דע לך שאתה עושה את הדבר הנכון, אחרת לא היו מזכירים אותך. אתה מבין? ברגע שאתה מתחיל לגעת בכל מיני דברים שלא נגעו בהם שנים ופתאום מתחילים לדבר על זה ולוקחים את זה לפן הפוליטי סימן שאתה עושה את זה כמו שצריך. אז תודה לך ולכל הצוות שלך על העשייה. אני רוצה לברך גם את חברה שלי היקרה, יושבת-ראש הסתדרות המורים, יפה בן דויד, שדואגת. וזה הזמן להגיד לה תודה על כל העשייה שלה לדאוג לציבור המורים במדינה ולמנהלים במדינת ישראל. תודה רבה על כל העשייה. כל מי ששותף. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. מרכז השלטון המקומי, מיכל מנקס ומיד לאחר מכן ירון. בבקשה. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> תודה רבה. אני מתנצלת אם אני משביתה שמחות. אבל לא יכולה, לא יכולה עם השעה וחצי הזו של nice to have. אנחנו עומדים לפתוח שנת לימודים. "אנחנו" זה כולנו, כשיש בה שני אתגרים, כמו שציינת אדוני השר, באמת קריטיים. אבל יש עוד כמה אתגרים שמונעים מאיתנו פתיחת שנה מסודרת. וחוסרי המורים הם לא רק במרכז ולא רק מורים, אלא גם גננות ולא רק חינוך רגיל, אלא גם חינוך מיוחד. ולא רק זה, אלא גם סייעות וגם לבורנטיות וגם עובדים פרא רפואיים. והשנה תיפתח. עוד לא דיברתי בכלל על מבני חינוך. היא תיפתח כי יהיה אולי קרוואן מונצח ואולי איזה שהוא פתרון, כולנו שם. אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדות האלה. וסליחה רגע שאני אדבר על כסף. יש לנו כמה עניינים מאוד קריטיים: האחד הוא הסעות. הוצאות שאנחנו לא עומדים בהן, אנחנו זה השלטון המקומי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מיכל, האוצר יודע למה הוא לא הגיע לדיון. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> בוודאי שהוא יודע. ולכן אני עכשיו מרכזת את טענותיי לאוצר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אגב, אני מודיע, אם לא יהיה רפרנט אוצרי הדיון של ועדת שפירא, 12:30, לא יתקיים ואנחנו נקיים בתוך הפגרה. אנחנו נביא אותם. אם נצטרך לנסוע לאיפה שצריך לנסוע אנחנו נגיע אליהם. הנה אני מודיע לכם חגיגית. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אז רגע אני מנקזת באמת את טיעונינו התקציביים שמונעים מאיתנו לפתוח שנה כמו שצריך. סיפור ההסעות עלה פעמיים בוועדת הכספים. בפעם הראשונה בישיבה משותפת לוועדת החינוך ולוועדת הכספים ובפעם השנייה לפני ימים אחדים. יו"ר הוועדה ביקש לקבל את תגובת האוצר בנוגע להסעות. פג תוקף הזמן כבר, שלושה, זה כבר היום הרביעי. שום דבר, לא תגובה, אין יכולים או לא יכולים, צודקים לא צודקים. אני חושבת שזה זלזול בוטה בתלמידים. בואו נתחיל בתלמידים, לא על כבודי אני מלינה. יש לנו מצוקה גם עם עלויות הבינוי, גם עם מחסור בפועלים, גם עם הדלתא שהולכת וגדלה בשל היעדר ההצמדה למדדים. ואנחנו נעשה הכול. אבל זה לא יכול להיות שבסוף הכול מסתדר. יש תוכניות סדורות, יש אג'נדות. אני לא מדברת מילה ולא חצי מילה בכל הפן הפדגוגי. יש משרד, יש לו סמכות, יש לו מדיניות ואנחנו הולכים בעקבותיה. אבל בשביל שכל זה יוכל לקרות צריך את התשתית. את הקיום המשותף. ואנחנו לא מצליחים לקיים את מוסדות החינוך. אני אומר במאמר מוסגר רק עוד דבר, כי בסוף גם תהיה על זה כתבה, בוודאי. צהרונים לשנה הבאה לא יהיו. לא יהיו לא בגלל שאנחנו לא רוצים להפעיל. לא יהיו משום שעדיין לא קיבלנו קול קורא משום שהוא מעוכב ולא במשרד. אתם יודעים, צריך לצאת למכרזים. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> מיכל, מה את רוצה? גם את הקול קורא לבית ספר של החופש הגדול יצא אחרי שהתחיל החופש הגדול. זה הנורמלי שלנו. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> לא, לא, אני לא רוצה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> לא, אני איתך, את יודעת שאני איתך. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> מיכל, אמרנו לך אתמול, הקול קורא ייצא בקרוב. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> מאיר, לו היית אתה מחזיק אותו לא הייתי מעלה את זה. אבל כולנו מבינים למה הוא לא יוצא. זה חוזר לאותו מקום, לצערי. משרד החינוך עובד איתנו יד ביד, אין לי טענה אחת בנושא הזה. ואומר במאמר מוסגר על דבר שאנחנו מטפלים בו ואתמול גם עלה בפני המנכ"ל. נושא ההתחשבנות של צהרוני ניצנים. אני לא אפרט פה, אבל אני רק רוצה לומר. משרד האוצר שולח את ידו לכיסה הריק של הרשות המקומית בגין התייעלות של הרשות המקומית. רוצה לקחת כספי הורים שניתנו לילדיהם בקיזוזים של מיליוני שקלים. מיליוני שקלים. אז הודות לשר החינוך שפנה לשר האוצר יש לנו דחיית מה על ידי החשכ"ל ותודה לך אדוני השר. אבל לא תם ולא נשלם ואנחנו גם בזה מטפלים. סליחה שהשבתי שמחות. אני בטוחה בכל מקרה שתהיה לנו פתיחת שנה מוצלחת. ושכל יקירינו ישובו בשלום לארצם, אמן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק אגיד את סדרי הדיון. השר אמור לצאת בעיקרון. אני מבקש, ירון רוצה לדבר ומיד לאחר מכן יפה בן דויד. אני רק אגיד, כמובן שהדיון ממשיך עד 12:30, נגלוש אולי קצת. המנכ"ל נמצא איתנו, הוא ימשיך עם הפרישה, אנחנו פה בשביל לשמוע. גם חברי כנסת וגם כמובן כל מי שנמצא פה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> כבוד יושב-הראש, אני אשתדל לקצר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רק אם אפשר, לא נעים לי שאני אומר את זה. אנא מכם. בגלל העומס של הדוברים, אם אפשר להצטמצם באמת לשתי דקות. לגעת בנקודה, להיות מתומצת. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> לא נלך מסביב. אני רוצה לעבור על המצגת. הנושא הראשון שכבוד השר דיבר עליו הוא שיקום וחוסן. רציתי לדעת מה המשרד עושה, כמובן אפשר לקבל את זה בהמשך גם מהמנכ"ל. אנחנו יודעים שהצעד הראשון שעשיתם העלאת שכר הפסיכולוגים ביחד עם משרד הבריאות – צעד מבורך. השאלה מה השלב הבא? כי ברגע שאני העליתי את השכר של הפסיכולוגים ולא הגדלתי את מפתח התקינה מעל 35 שנים, זאת אומרת פסיכולוג אחד ל-1,000 תלמידים. ועם המחסור של 30% בתת איוש בפסיכולוגיה החינוכית, זאת אומרת ש-1,300 תלמידים על פסיכולוג אחד. זה נושא מאוד חשוב כי אנחנו גם שמענו את דרור ממועצת הנוער וגם את מירום נציג ההורים. אני חושב, עם כל הכבוד לבינה מלאכותית ולהתקדמות הטכנולוגית, אחרי ה-7 באוקטובר אנחנו רואים את דוח מבקר המדינה שיש אחוזים מאוד גבוהים של ילדים שמראים סימנים פסיכוסומטיים. החרדה עלתה. אני לא רוצה להיכנס למספרים כאן ולנתונים כי זה סתם מבלבל את המוח. אנחנו יודעים אבל שלמעלה מ-61% מההורים שהילדים שלהם דיווחו על סימנים כאלה ואחרים הם לא פנו למערכת, כי הם לא מכירים את השירותים שיש במערכת החינוך. אני רוצה להגיד לכם שיש שירות מצוין בשירות הפסיכולוגי חינוכי. אבל צריך לעבות אותו וצריך לחזק את הקיים וצריך לראות איך אנחנו מגדילים את כמות הפסיכולוגים. כי הגדלתם את השכר, אבל אין גורם מתכלל שבא ואומר בדימונה חסר לי שני תקנים או שיש לי תת איוש כזה או אחר בבת ים יש לי פול מלא של פסיכולוגים. אין גורם מתכלל שבא ואומר איך אני אקלוט את הפסיכולוגים? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> זה ממש לא נכון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני ישבתי עם משרד החינוך בישיבה האחרונה, דיברנו על הנושא הזה. אני אשמח לשמוע את התשובה. בנוסף לשיקום וחוסן יש את הנושא של היועצת, שבתקן פחות משעתיים היא מוגדרת לכיתה בבית ספר העל יסודי. האם אתם לא חושבים שגם בבית ספר יסודי צריך להגדיר תקן ליועצת לאור ה-7 באוקטובר? << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> אין תקן. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תקן, אני מדבר על תקן. אז רגע, אני אחדד יפה, בגלל שאת אוהבת דיוקים. להגדיל את התקן בחטיבה, בעל יסודי. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> לא, ביסודי קודם כל, בגן, אין כלום. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא אומר להגדיל בחטיבה ולהכניס תקן ביסודי. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני אתייחס לזה אחר כך. הערה נכונה, אני אתייחס לזה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> וכמובן יש את הקול לכולם. אבל אני חושב לפני הקול לכולם, יש מערכת טובה במשרד החינוך, שזה השירות הפסיכולוגי החינוכי. אני חוזר על זה. חסרים שם תקנים. המבנים שם לא מכבדים בחלק מהמקומות שאני ביקרתי לפחות, לא מכבדים את האנשים שמגיעים לשם. שווה שנשקיע שם. ומשפט אחרון, כבוד השר, שאלה אליך. דיברנו גם על החינוך הבלתי פורמלי. אנחנו אתמול התבשר לנו במהלך ועדה של קרן העושר שלשנות השירות כרגע חסר 20 מיליון שקלים ופחות משבוע או שבוע וקצת אמורים 2,450 בני ובנות נוער שדחו את השירות שלהם להתנדב למען החברה והקילה. הם לא יודעים מה הולך לקרות. אם יש תשובה של השר שהבטיח שלא תהיה בעיה בשאילתה שענית לי במליאה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אחרי יפה אני אתייחס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יפה, בבקשה. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> קודם כל, אני רוצה באמת להתחיל דווקא עם משפחות החטופים והמשפחות השכולות. אני חושבת שאין אחד, אין אזרח במדינה שלא מתפלל להשבת החטופים והחטופות. צריך לעשות את הכול כדי להחזיר אותם כמה שיותר מהר. לגבי הנושא של המשפחות השכולות, יש לנו קרוב ל-160 משפחות שכולות מקרב עובדי הוראה, שאיבדו את היקירים שלהם במלחמה. אני חייבת פה לציין שרבים מהם מאוד קשה להם לחזור לעבודה סדירה ולכן אני רוצה להגיד דווקא, נתחיל עם מילה טובה, יש אחר כך מילים אחרות, אבל דווקא עם משרד החינוך, על שיתוף הפעולה שיש בינינו, על ההתחשבות בהם. שלא פוגעים בהם, נותנים להם את הקצב לחזרה לעבודה מאוד הדרגתית. ובסופו של דבר מרביתם חוזרים לעבודה סדירה. זה המקום להודות לך, השר, על האוזן הקשבת. למנכ"ל מאיר שמעוני. מאיר, לפחות לך עשו פייק אחד, בוא תראה כמה עשו עלינו. וכמובן אינה וסוניה פרץ. ממה אני אתחיל? קודם כל, התהפכו היוצרות. פעם ראשונה שאני שומעת שהמשרד רוצה להשבית, אולי אני אוציא לכם צו מניעה? << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אנחנו ניפגש בבית משפט. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> לא כדאי לכם, תמיד אנחנו מצליחים שם. אני רוצה דווקא להתחיל עם משהו שדיברו פה בשיקום וחוסן. כל הזמן מדברים על שיקום וחוסן. אבל מי דואג לחוסן של עובדי ההוראה? מילת המפתח היא קודם כל, לפני כל הוועדות, לפני כל התוכניות, אני כמעט שמונה וחצי שנים מזכ"לית, עייפתי מלראות את כל התוכניות ולשמוע. מצגות יפות, צבעים יפים, אבל באמת שבעתי מתוכניות. אני חושבת שבראש ובראשונה וקודם כל צריך לדבר על מעמד המורה. ואנחנו רואים שבמשך השנים מעמד המורה נשחק. עובד ההוראה הוא בא לחנך, הוא בא להורות, הוא בא לתת את הכלים לתלמיד כדי שיהיה לו ארז כלים כדי שהוא יוכל להצליח גם בחיי האזרחות. אנחנו רואים שלצערנו הוא הופך להיות "כולבויניק". אם אנחנו לוקחים את המורים, אז המורים ביוח"א, שתכף נדבר גם על זה, על הצרה הצרורה הזאת, גם מחלקים אוכל, גם מפנים, גם מנקים, גם מלווים הסעות. חברים, מה עוד תבקשו מהם? יש רשויות שכבר אמרו להם תעלו גם לאוטובוס וגם תחגרו את הילדים. מה אתם רוצים? עוד מעט נשכיב את הילדים וגם נספר סיפורים לפני שינה. אם לא תחזקו את מעמד המורה ולא תחזקו את מעמד המנהל, זה לא עניין של חוסרים. אפשר לצמצם את החוסרים, השאלה איך אתה מצמצם את החוסרים, במה אתה מצמצם את החוסרים ואת האיכות שאתה מכניס. מנהל בית ספר, יש מנהלים שפורשים. אני רוצה להגיד לכם שבשנים האחרונות יש פרישה גדולה מאוד של מנהלים, שפשוט קמים, שמים מפתחות, אומרים חברים, נתנו את חלקנו, אנחנו קמים והולכים. מנהל הוא המנהיג החינוכי. אם לא יהיה מנהל איכותי, מקצועי, אין מי שיוביל את הצוות ויצעיד אותו קדימה. זה אחד. אבל פה אני שמחה שמירום שיף נמצא. אבל אחת הבעיות שבמערכת החינוך, תכף אני אדבר על נושא השכר, הוא חלק מהמעמד, אבל הוא לא כל המעמד. אם לא תטפלו בהתערבות הגסה של ההורים. יש הורים נפלאים, משתפים פעולה. אבל יש הורים שפשוט שוחקים גם את המנהל וגם את המורים. לא יעלה על הדעת - - - << אורח >> מירום שיף: << אורח >> כמו אנשי חינוך. יש גם אנשי חינוך ששוחקים אותנו. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> חברים, תפסיקו את הסיסמאות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, זה לא סיסמאות. כמו שיש כאלה, יש כאלה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אי אפשר כל פעם להגיד שההורים הם הבעיה. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> אני לא אתווכח. הם חלק מהבעיה. חברים, הם חלק מהבעיה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> בדיוק כמו חלק מאנשי החינוך, שאיך אומרים? לא ראויים להיות אנשי חינוך. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> מירום, אני לא הפרעתי לך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מירום. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> ויש מורים נהדרים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מירום, תודה. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> מירום, אני לא הפרעתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> גברתי, תודה רבה. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> לא הפרעתי לכם, אל תפריעו לי, גם אם אני אומרת דברים קשים. תקשיבו, גם אם לא תסכימו. לא צריך להסכים על כל דבר. לכן מה שצריך, חברים, אני רוצה להגיד לכם שיש מנהלים שמבלים בתחנות משטרה, יש מורים שמבלים בתחנות משטרה על כל מיני תלונות, באמת תלונות שווא. ואותו מנהל צריך שתהיה לו טביעת אצבע, שיצלמו אותו. תגידו לי, אחר כך רוצים שהמנהל יבוא וימשיך להוביל את המערכת וגם להיות עם ההורים. לכן צריכה להיות, אני אומרת את זה, חוזר מנכ"ל של ההורים. לא יכול להיות שיהיה חוזר מנכ"ל רק של עובדי הוראה, רק של המנהלים, תעשו ואל תעשו. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> יפה, גם אני ביקשתי את זה. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> עדיין לא סיימתי. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תסכימי ואז נוציא אותו. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> אני אסכים כשלא תהיה המילה הכלה. תקשיבו, נמאס לנו לשמוע את ההכלה. הכלה, הכלה, הכלה, מי יכיל את המורים, מי יכיל את המנהלים? צריכים להיות פה אסרטיביים. תראו, חינוך צריך להיות תעוזה - - - << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> בגלל זה 70% מהמורים - - - << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> אבל למה את מפריעה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, מספיק. את לא מפסיקה להתפרץ. לא מקובל. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> אני רגילה. מנהיגות חינוכית צריכה להיות תעוזה, צריך להיות אומץ, צריך להיות מקצועי, צריך להיות יושרה וצריכה להינתן להם אוטונומיה. אנחנו כל הזמן מדברים על אוטונומיה ואין אוטונומיה. יש אוטונומיה על הנייר. אין אוטונומיה למנהל, לא למחנך ולא לגננת. לכן תראו מה היה בקורונה. נתתם, לא נתתם, עשו כל מיני תוכניות שלא יצאו לפועל. המנהלים אלה שהובילו את התוכניות ותראו מה היה. המנהלים הם יצירתיים. המורים, צוותי החינוך הם יצירתיים. תנו להם. המשרד צריך להיות רגולטור. מה שהמשרד צריך לעשות צריך לקבוע יעדים. תנו להם להגיע ליעדים. לא יגיעו ליעדים, בואו תדריכו ותתנו את כל מה שצריך. תראו, אני לא רוצה לדבר כרגע על האוצר, אבל האוצר לא סופר אף אחד, בואו נדבר. אתם מזמינים אותם, הם אפילו לא באים. גם כשהם באים אני לא יודעת מה הם מועילים. אבל אני דווקא כן רוצה להתייחס על הדברים שכן האוצר מאוד לוקח את זה ורץ עם זה קדימה. אבל הוא לוקח מה שטוב לו, מה שהוא רואה דרך החור שבגרוש, מה שיביא לו חיסכון. הוא לא מסתכל על המערכת החינוך קדימה. מי שצריך לקבוע את הפדגוגיה וצריך להתוות את הדרך, זה משרד החינוך עם כל הכבוד. לא יעלה על הדעת שהאוצר ייכנס בנעלי משרד החינוך וירצה לנהל גם את כל החינוך במערכת החינוך. כולם מדברים על מעבר לחמישה ימים, למה את מתנגדת? קודם כל, לנו יש את התנאים של הנושא של מעבר לחמישה ימים. צריך לשנות מבנה שבוע עבודה. אי אפשר, תסתכלו מה קורה במדינות ה-OECD. הם מלמדים הרבה פחות. דרך אגב, יש להם יותר חופשים. אני לא מבקשת יותר חופשים, אבל אני מבקשת כן לשנות את מבנה שבוע העבודה. לא יעלה על הדעת שגם הסגן מלמד יותר, גם המורה מלמד יותר. והתלמידים, כמה אפשר להעמיס על הילדים האלה? עברו קורונה, עברו מלחמות, עברו את עם כלביא. איפה הנפש של הילדים? לכן מה שצריך לעשות, מבנה שבוע עבודה חייב להשתנות. צריך להפחית שעות פרונטליות. צריך לצמצם את מספר הילדים בכיתות ובגנים, אין ספק. חברים, התקן של היועצות. אני עברתי הרבה שרים. כולם אומרים כן, זה לב ליבה של המערכת, הם נותנים את השירות. אין תקן. אי אפשר. איך אומרים? סבתא שלי הייתה אומרת בספרדית "מילים חאווה". באוויר מדברים. זה לא יכול להיות דבר כזה. לכן התקן חייב להיות בתוך התקציב. גם כאשר אנחנו דיברנו בהסכם השכר אמרו צריך לעשות את זה בתקציב. עובר תקציב ואין את זה. חייבים להכניס את זה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> ושהיא תהיה רק יועצת. כי אם היא גם מורה שמחנכת וגם יועצת ילד לא ילך אליה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, אני אוציא אותך. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> אני רוצה להמשיך. לנושא, ואני חושבת שאפשר לעשות פה המון דברים. בחינוך אין פשרות. אסור להתפשר בחינוך. אם אתה מתפשר בחינוך אתה תקבל חינוך פחות טוב והמערכת תלך ותדרדר. אני רוצה לומר כך, נכון, חוסרי המורים בעיקר זה מטפלים, זה יועצות, זה כולל את הכול, וגם גנים, היא בעיקר במרכז ותל אביב. אבל יחד עם זאת, יש גם חוסרים גם במחוזות אחרים. נכון שזה במספרים פחותים, אבל יש חוסר. מנהלים מתפשרים. מנהל אומר אני במצב אחר לא הייתי מקבל את זה. לכן אנחנו צריכים גם להכניס איכות הוראה מעולה. אני רוצה לדבר על הנושא של יוח"א. תקשיבו, זה הכי חשוב. ופה אתה יכול גם לעשות את זה ולא צריך את האוצר. הנושא של יוח"א. תראו, יום לימודים ארוך, לפני אני חושבת איזה 40 שנה חוקקו את החוק הזה. החוק הזה בא ברעיון שלו, זה כמו החינוך המיוחד. הרציונל היה של הרפורמה של החינוך המיוחד, היא הייתה טובה, לשלב. אבל מה שעשו חבל על הזמן, חרבו דרבו. גם המערכת של החינוך המיוחד הרסו וגם הרסו את המערכת הרגילה. לכן שחקו גם את המורים. מדברים על הנושא של הכשרת מורים. יושבים פה אנשים שישבו גם בוועדת החינוך, גם מיכל ישבה בוועדת החינוך ועוד כמה אנשים פה, שישבו בוועדת חינוך 20 ישיבות עשו. רצו לקצר את זה יותר, נתנו להם, כדי שיבינו את המהות. מה עשו? המורים הראשונים שיוכשרו, עד היום אין מכללה אחת שמכשירה את המורים כדי לטפל בילדים המאתגרים והמורכבים שנכנסים לתוך המערכת. אי אפשר להכניס ילדים אם אין הכשרה. אז למה אתם מחכים? בואו תתחילו. הייתם צריכים להתחיל כבר אתמול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יפה, כן קיים איזה שהוא קורס. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> סליחה? תעשה לי טובה. הרב יוסי, תקשיבו, אני מתה על הוועדות. פעם מישהו חכם אמר כשאתה רוצה לקבור משהו תקים ועדה. אם אתה רוצה לקבור אותו יותר עמוק תקים ועדה. אם אתה רוצה לקבור את זה עמוק עמוק תקים ועדה על ועדה. עזבו ועדות. אני אומרת בסך הכול הייתה החלטה שכאשר היה מרגי יושב-ראש ועדת החינוך, ישבנו שם. הם אמרו ההכשרות הן הדבר הראשון שיעשו. אי אפשר לתת הכשרה של 10 שעות, 30 שעות, 40. חבר'ה, זה צחוק מעבודה. ולכן צריך להכניס את זה בתוך המכללות כבר עכשיו ולא להתפשר על מי שיכול, מי שרוצה דכפין יכול להיכנס עם חצי דופק ודופק ולהכניס אותו להוראה. כי זה מה שבסוף מקבלים ואחר כך רוצים תוצאות. איך אתם רוצים תוצאות עם מה שנכנס? הנושא של יוח"א. הרציונל היה נכון. הוא היה לבוא ובאמת לעזור לאוכלוסיות המוחלשות כדי שבאמת ההורים יוכלו לעבוד ויתנו להם מענה. אני רוצה להגיד לכם, המחקרים שמשרד החינוך עשה בעצמו קבעו חד משמעית, לא תורם, גורם לשחיקת המורים, לא מביא להישגים של הילדים כלל. ודווקא בתקופה הזאת, האלימות גם גוברת. הנושא של ההזנה. אל תיקחו את ההזנה, תשאירו את ההזנה. המורים, אני מודיעה בצורה חד משמעית. המורים בתשפ"ז, אנחנו מודיעים מעכשיו, לא יהיו ביוח"א. כל מורה, ואני רוצה להגיד לכם שאני מסיירת בבתי הספר. כל מקום שאני הולכת שיש בו יוח"א אומרים קחי את זה מאתנו. לא רוצים. פשוט אתם שוחקים את המורים. מה קורה? אזורים שיש בהם יוח"א מורים עוזבים לאזורים שאין בהם יוח"א. לכן מה שאני בגדול אומרת, חברים, קחו את זה. יש רשויות שהיו בסוציואקונומי 4, היום הם גדלו ל-8. תגידו לי, כפר ורדים צריך להיות ביוח"א? לב השרון צריך להיות ביוח"א? בא ראש הרשות אומר קח את זה ממני. צריך לתת את המענה להורים, אין ספק. תנו עד 13:30 בכל המערכת, אני מדברת כרגע על היסודי ועל הגנים. 13:30, תכניסו את קרב לא באמצע היום, אלא בסוף היום. זה מה שצריך לעשות. אסור לכם להכניס את קרב באמצע היום ולהשאיר את המורים בסוף היום. אז הלמידה היא לא אפקטיבית כלל וכלל. לכן זה צו שהשר צריך לעשות. יש חוק, אבל הצו, אתה יכול להביא את זה בוועדת החינוך ולהחליט שיש רשויות שהן צריכות לצאת. תאפשרו להם. הם באים ומתחננים, הולכים לבתי משפט. למה? כי הם רוצים לצאת ואתם לא נותנים להם. זה לא הגיוני. אי אפשר להשאיר דברים שלפני קום המדינה ולהמשיך איתם. חברים, אתם מדברים על קדמה, על מה? אבל אתם נשארים עם אותה שגרה, נשארים עם אותן תוכניות. הן לא יעילות. צריך פשוט, חברים, אתם עושים מחקרים. למה עושים מחקרים? עושים מחקרים כדי להסיק מסקנות וגם לפעול בצורה מושכלת, לראות מה עובד ומה לא עובד. אתם רואים דברים לא עובדים, ממשיכים איתם. למה? תשנו את הדברים. נושא של ועדת שפירא. מאחר ואני לא רוצה שאף אחד ידבר בשמי, חברים, ביום שאני אצטרך מישהו שידבר בשמי אני אסיים. ולכן, הנושא של ועדת שפירא, תקשיבו, אני מודיעה בצורה חד משמעית, לא אתן יד לזה שיגידו לי מתקדמים בתנועה. ואני אגיד לכם למה. כי אני ראיתי את כל הרפורמה של החינוך המיוחד, שאמרו לי אל תדאגו, זה יתקדם בתנועה. יתקדם בתנועה. לא רק שלא התקדם בתנועה, אלא החזיר את המערכת אחורה. לכן כדי שאתם תצמצמו את מספר הילדים בכיתות ובגנים, קודם כל תביאו מורים. אז קודם כל תביאו מורים, זה אחד. הדבר השני, תבנו. איפה ישימו את הילדים? אני בעד 19. אתה יודע מה? אני אפילו מוכנה להתפשר על 21 ילדים. איפה? מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס אומר לי שיש לו מחסור ברגיל של 50% פחות. אז איפה אתם רוצים לשים את הילדים? לכן כן צריך להשקיע גם בנושא של המבנים. כאשר אני אראה צמצום מספר הילדים בכיתות, כאשר אני אראה את המבנים, כי בלי מבנים אתם לא יכולים לעשות את זה, וכאשר אני אראה שינוי מבנה שבוע עבודה, אני אומרת לכם שאני הולכת, ואני אמרתי את זה גם לוועדת שפירא, אני אהיה אתכם בוועדת שפירא. אבל קודם כל לא נעשה ונשמע, אלא קודם כל אני רוצה לראות. איך אומרים, בעיניים, שאכן הדברים האלה מתבצעים ואז אנחנו נלך איתם. לנושא של החוזים האישיים, זה הדבר האחרון. תקשיב, כשאתם זורקים חוזים אישיים ואתם אומרים יפה כל הזמן. תכתבו מה שאתם רוצים, העיקר את שם המשפחה שלי תכתבו נכון, כי אני עם י' אחרי ה-ו'. בן דויד כותבים עם י'. אבל אני רוצה להגיד רגע על חוזים אישיים. תראו, היה הסכם. דרך אגב, אתם אמרתם על הנושא של הרכזים. רק שאתם צריכים להיות מעודכנים, בגלל שהמדינה השיתה על המגזר הציבורי, הממשלה, כל הנושא של ההתייעלות הכלכלית. לכן המורים, אנחנו נתנו חלק מהדברים כדי שלמורים יהיה רק 0.95% יירד מהשכר ולא 3.3% כמו כל המדינה. זה היה צעד, אני רוצה לומר שכל הגזרות הכלכליות, אי אפשר כל הזמן להשית על המגזר הציבורי. אבל לקטע של החוזים האישיים. יש הסכם, נחתם הסכם, נכון אני מודה. ההסכם נחתם בתקופה של ד"ר יפעת שאשא ביטון ודלית שטאובר. מה החוזים האישיים אומרים? חוזים אישיים אומרים שאתה יכול להביא טאלנטים, עוד לא ראיתי את הכוכבים, רק את הירח אני רואה. אבל להביא כוכבים. להביא אנשים שהם באמת מתמחים. יש להם מקצועות שהם יכולים להשביח את המערכת ולעזור למערכת. אבל אתם צריכים, האוצר צריך להביא את הכסף וצריך להביא את השעות. מה אמר האוצר? תראו, חסרים מורים. בואו ניקח את התקן של המורים הללו ונשים אותם ונשבץ. אני אמרתי לא יקום ולא יהיה. זה לא יקרה. לכן זה מה שמעכב. זה אחד הדברים שמעכבים, גם הנושא של השכר. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יפה, מחר אנחנו נפגשים ויש שינוי, נו. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> נכון, רק שנייה. ברור, כי אמרנו להם שלא ניתן יד לזה. אבל אני רוצה להוסיף עוד משהו וזה בכלל יהרוס את הישיבה מחר. לא אתן יד לחוזים אישיים גם אם תעשו את מה שאני כרגע אמרתי מסיבה אחת פשוטה. כי בהסכם רשום שהגננת העמיתה שהוספנו לה 10% או כחינוך צריך להכניס את זה לתוך הפנסיה. מ-2022. נכון, הייתה מלחמה, היה זה, התחשבנו. לא הכניסו. בא האוצר אומר אני רוצה חוזים אישיים. אמרתי לו אתה רוצה חוזים אישיים ואני רוצה עכשיו שתכניס את התקן. הוא אומר יש בעיות באגף תקציבים. חבר'ה, אותי לא מעניין, אוצר זה אוצר. זה לא מעניין אותי אגף תקציבים או לא אגף תקציבים. לכן אני מודיעה בצורה חד משמעית, ופה בטח ישמעו האוצר, בצורה חד משמעית. לא יהיה שום חוזה אישי, גם כפי שקבענו, ואתם הולכים לשנות את זה לפי מה שאנחנו כן אמרנו וגם עשיתם בדיקות לזה, עד שלא יהיה אישור של הנושא של הגמול גננת עמיתה לתוך הפנסיה. אי אפשר שהאוצר ייקח רק מה טוב לו ומה שהוא צריך לשים את הכסף יגיד לא, זה תחכו. לא מחכים. אני רוצה באמת, קודם כל שבאמת תיפתח שנת הלימודים עלינו לטובה. יש הרבה בעיות בשטח, המון בעיות בשטח. יש עדיין, ואני אומרת לכם, הבעיה האקוטית היא הנושא של התקן של היועצות. אני חושבת שעשינו דבר טוב וזה הזמן לברך גם את המנכ"ל וגם את השר וגם את האוצר. ניתן להם איזה מילה טובה לקראת הסוף, אולי ישתנו. בנושא של התקן של הגננות. למעלה מ-240 תקנים של מילואי מקום לגננות. אני אמרתי לאוצר שאת זה אני דורשת גם במערכת החינוך, גם לבתי הספר. לא יעלה על הדעת שבתוך בית ספר לא יהיה תקן למילוי מקום. לוקחים מורים ופשוט נותנים להם למלא מקום. בגלל זה גם שוחקים את המורים. שוב, נישא תפילה באמת לבורא עולם שיחזיר את החטופים והחטופות בשלום. את חיילי צה"ל בשלום. ושתיפתח באמת שנה טובה שתבוא עלינו לטובה. דעו לכם, יש עובדי הוראה מצוינים. פה אני אומרת לכם, במערכת החינוך יש מנהלים מצוינים. רק תעשו דבר אחד: תנו להם לעבוד. וצריך לשמור עליהם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. השר, בבקשה התייחסות. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> כן, אני אהיה קצר, כי אני כבר חייב לצאת. ראשית דווקא לשלטון המקומי. הם צודקים מאה אחוז. ההסעות לא משקפות עלויות, הבינוי לא משקף עלויות. תומך לחלוטין בדרישה שלכם. קידמנו ועדת מחירים ופשוט כמו שנאמר פה לא מעט, יש דברים שלא בידי משרד החינוך. יש דברים שכן. למשל התנהלות החשב שהייתה בקיזוז שציינת, אני התרעמתי על זה מאוד. לא הייתי מוכן לקבל את זה ואחרי התערבות שלי האירוע בואו נגיד נבלם וכמו שצריך להיות בדיון מקצועי, רציני ויימצא פתרון מוסכם, כמו שצריך לעבוד. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> קודם כל זה מוקפא, זה הוקפא. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> זה הוקפא, אני יודע. אני אומר בצורה ברורה, יש מקומות שאנחנו רלוונטיים ומובילים ויש מקומות שלצערי החלטה אוצרית על מלא. כמו למשל, ואני אתייחס רגע לדברים של יפה, שהאוצר שרוצה לעבור לשבוע עבודה של חמישה ימים רוצה את כל החיסכון המשקי מהעניין לקחת אליו. ואני אמרתי לו לא יהיה. הדרך היחידה שנעבור לחמישה ימים היא אך ורק דרך המימוש של הרפורמה בחינוך. כל הכסף שתרוויח אתה ברמה המשקית מהמעבר הזה ילך לחינוך. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה הרעיון. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא שלהם. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> של הוועדה. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא שלהם. וכשאני אמרתי את זה לאוצר אז כרגע אנחנו על זה מדברים. אז אני רוצה שתכירו. לגבי עוד דברים שהעלית, יפה. מעמד המורה משהו סופר אסטרטגי. חלק מרכזי משביעות הרצון והרצון שאנשים יבואו ואנשים טובים. ודרך אגב, באים אנשים מצוינים. יש לנו מורים מצוינים. באים האנשים הכי טובים. באמת, משליחות. התפקיד שלנו לדאוג שם לשלומות שלהם ואת יודעת שאנחנו שמים היום את השלומות היום בפוקוס, מה שלא היה בעבר. אני מודה שהאירוע שראינו פה בקטנה בין יפה להנהגת ההורים הארצית קורה לנו בחוזר מנכ"ל שאנחנו מנסים לייצר על יחסים שבין מורים להורים למערכת. וזה ייקח זמן ובסוף גם שם נגיע להסכמות. לגבי יוח"א. אני מתנגד, ומכיר את זה יושב-הראש, לעשות חקיקה בנושאי חינוך. אני ממש מתנגד. ויוח"א זה בדיוק הדוגמה למה אסור לעשות את זה. כי אתה חייב את הגמישות, כי דברים משתנים. אני היום מחויב לחוק של יוח"א, כי אני ממלא אחר החוק. ולצערי אני מסכים עם מה שאמרה יפה, יש מקומות שלא צריך וזה לא נכון. אבל יש חוק. וכל עוד יש חוק במדינת ישראל אני ממלא אחר החוק. גם במסגרת ועדת שפירא דיברו על ביטול יוח"א, לקחת את התקציבים. הכול בסדר. כרגע אני לא יכול לעשות שום שינוי שאינו בחקיקה. דבר אחרון, לך ירון. אנחנו בנושא החינוך הבלתי פורמלי עם חוסר של מעל 100 מיליון שקלים. לא רק בשנת השירות, גם בנושא הצופים, תנועות הנוער למיניהן. אני הצלחתי להעביר סכום של כ-10 מיליון שקלים כרגע במאמץ שלי. אבל להגיד לך שאני, ואתה מבלבל עם מה שאמרתי לך שנה שעברה. שנה שעברה היו לי תקציבים של לחימה ואמרתי אני יודע, כי צריכים לסגור את הפערים. השנה אני אמרתי ואני אומר לך, אני עושה את המקסימום. אני ממשיך לעשות. עכשיו הצלחתי להביא 10 מיליון. אני לא יודע לסגור פער של 100 מיליון. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדייק בדברים, יכול להיות שלא הבנת אותי נכון. כשאני הגשתי את חוק שנות השירות אתה אמרת לי שעדיף שזה לא יהיה בחוק. כי אם יהיו גזרות כלכליות זה יירד מהם. << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> לא, זה היה שיח על זה שאם זה יהיה בתקציב אז יש יתרון שזה בסיס תקציב. מצד אחד זה מובטח. מצד שני הוא חוטף את הפלטים כל הזמן. לא אמרתי לך זה. אמרתי לך שזה חוק אוצרי ובלי תמיכת האוצר לא תצליח לקדם אותו. ושם אני לא יודע מה היה בינך לבין - - - << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אז כרגע 2,450 שנות שירות אנחנו ב-1 בספטמבר אמורים להיכנס - - - << דובר >> שר החינוך יואב קיש: << דובר >> אני התייחסתי לזה שאמרת שאני הבטחתי שאני אסגור את הפער. אני אמרתי לך את זה שנה שעברה, כי אמרתי לך ששנה שעברה יש לי תקציבים נוספים תוספתיים למלחמה שאני יודע. השנה אני בפער. אני אנסה לעשות את הכול. אני אומר לך, ללא מעורבות אוצרית, שאני מקווה שתהיה, לא אצליח. אני אומר לך כבר עכשיו, 10 מיליון הצלחתי למצוא ואני מנסה לעזור בכל מקום שאני יכול. זה משהו סופר חשוב בעיניי, אני שם בזה הרבה מאוד משאבים. אבל פער כזה גדול שנוצר בגלל שזה כספים קואליציוניים שלא הגיעו, אני אומר לך, יהיה לי מאוד קשה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו מסכימים שזה מקומם וזה אבסורד שאנשים שמקדימים את הגיוס שלהם כדי לתרום לחברה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אדוני, רק אם אתה מודע לזה שיש מאות ילדים שלא יפתחו את שנת הלימודים, כמו כל שנה? מאות ילדים לא יפתחו את שנת הלימודים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, הדיון לא נגמר, אנחנו ממשיכים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל אני רוצה שהשר ישמע. לא יכול להיות שאין כסף - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, תודה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> רויטל, אני כאן ואת תקבלי תשובה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הוא ימשיך לשמוע את ההערות. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא יודע, מה, הוא על הירח? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הוא לא יודע. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> הוא לא יודע, הוא לא יודע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חה"כ יבגני סובה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> תראה, אני לא מבין, באמת שאני לא מבין. ישיבה לפני תחילת שנת הלימודים. אני אמרתי את זה גם שנה שעברה לשר. אני מאוד מכבד ומעריך את המנכ"ל ובאמת אתה יודע שאני מעריך אותך באופן אישי. אבל תפנה ארבע שעות ללו"ז שלך, אני לא מבין את זה כאילו. מתי עוד יש לשר הזדמנות לשמוע את הדברים, עם כל הארגונים, עם כל הנציגים. אני לא מבין את זה, באמת שאני לא מבין. אני ישבתי בשקט, שמעתי את כל הדברים. ואז כשבא התור שלי לדבר הוא יוצא. אז אני אגיד, מבחינתי גם תעבירו לו, מי שרוצה להעביר. השר מאחל לעצמו להיות עוד שנים קדימה שר החינוך. אני מאחל שתבוא ממשלה שתהיה ציונית אמיתית. כי יש פה פער ענק בין מה שאנחנו שומעים לבין מה שקורה בשטח. בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון מתקיים דיון בנושא של חוק הגיוס. אני חבר בוועדה, אני יושב שם, השתתפתי ברוב הדיונים. נושא החינוך עולה כמעט בכל דיון. בכל דיון. אז אם אתה אדוני שר החינוך, ואני פונה אליו, אני מקווה שיעבירו לו את זה. אם אתה מעדיף לתקוף את האקדמיה ולא לטפל בחינוך במגזרים כמו המגזר החרדי, מגזר ערבי, אז לא יהיו לך בעוד כמה שנים - - - << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אתה מרוצה מזה שחיילי מילואים - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא הפרעתי לך אפילו בדקה. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, אבל אתה מרוצה מזה שחיילי מילואים לא - - - << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקש לא להפריע לי חה"כ שטרית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קטי, קטי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא יכולים להיכנס למוסדות? << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הקשבתי בקשב רב ולא הפרעתי לך. ואני מבקש לא להתערב בדבריי. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> תתבייש. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מבקש לא להפריע לי. את בוועדת החינוך, אז תדעי גם לשמוע דברים שלא מתאימים לך. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> לא, לא, זה פופוליזם. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הפרעתי לך. אני מבקש לא להפריע לך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> קטי, הוא בזכות דיבור. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> זכות דיבור, תודה רבה. אני יושב בוועדת חוץ וביטחון ואני שומע דברים קשים מאוד. כאשר אותם אנשים שאנחנו גם תמכנו בחוק שלך, ולא רואה שלך בחוק שלך העדפה. אנשים מקבלים צו חמישי ושישי. אבל אנשים באותה מידה אומרים אם אתם לא תשנו את מערכת החינוך לא יהיו לנו חיילים. שר החינוך צריך לדאוג גם לזה. הוא צריך לדאוג גם להכניס תוכניות גם לציונות וגם לשירות צבאי. במערכות שאין עכשיו את הדבר הזה. אז אם הוא רוצה ומאחל לעצמו להיות שר חינוך שיתחיל להיות שר חינוך ציוני במדינת ישראל. ולא צריך להפריע לי, אני מבקש. דבר נוסף, אני חושב ששר החינוך לא מודע לבעיות שיש באקדמיה. אנחנו איתך אדוני יושב-הראש, קיימנו פה דיונים בנושא של החרם. ואני יודע את זה מה שנקרא מיד ראשונה. אם שר החינוך לא יתעורר לא יהיה שום כנס בספטמבר, גם לא תהיה אקדמיה. יש פה חרם ענק על האקדמיה הישראלית ואנחנו מתעסקים בכל מיני אנטישמים בעולם. יש פה בעיה קשה מאוד. במקום לתקוף את היועמ"שית ואת המשפטנים צריכים להתכנס ולכנס דיון דחוף ולבדוק כיצד אנחנו מסייעים לאקדמיה. כי אם לא יהיו לנו פה חוקרים שימשיכו לקבל את המלגות במוסדות בעולם וגם בארץ. אנשים לא באים לארץ. אנחנו תוך שנה-שנתיים נפסיד את המחקרים שמזניקים את המדע שלנו קדימה. אני מבקש, באמת רציתי להגיד לו את זה בפנים ואני אומר את זה גם כאן בשידור. כשאתה שומע, אדוני שר החינוך, התקפות נגד האקדמיה, התפקיד שלך זה להדוף את ההתקפות האלה. מתעסקים כאילו כל האקדמיה זה שמאל. מה זה השטויות האלה? מה זה השטויות האלה, באמת? אני כבר לא מדבר על השופרות שכל הזמן לועגים על פגיעה במכון ויצמן או פגיעה בפרופ' כזה או אחר. אני הראשון שאמרתי שאין מקום לפרופסור שתוקף את חיילי צה"ל וצריך להעיף אותם ממערכת החינוך להשכלה גבוהה. אבל יש הבדל בין התקפות כאלה לבין דיון רחב בנושא החרם העצום. כי בעקבות המלחמה ובעקבות מה שקורה יש חרם על האקדמיה הישראלית. דבר אחרון אדוני יושב-הראש, קיימנו דיון בנושא של הסטודנטים שלומדים בחו"ל. הקמנו שדולה בכנסת. אני מבקש משר החינוך ואולי גם מהמנכ"ל, למרות שזה יותר נוגע, לא יודע אם שר הכלכלה, שרת התחבורה, דיברו על דברים שקשורים לסטודנטים. סטודנטים שלומדים בחו"ל וחזרו לעשות שירות מילואים פעיל לא מוכרים כסטודנטים. פשוט לא מוכרים כסטודנטים. אז שר החינוך צריך לכנס דיון ולהגיד לא מעניין אותי חקיקה לא חקיקה, אני מבחינתי מתייחס לכל סטודנט שלומד, אם זה בליטא, בצ'כיה, באיטליה, שחזר לעשות שירות מילואים, מבחינתי הוא מוכר כסטודנט. תן לו את ההנחות, תן לו את ההטבה הזאת. אני לא אומר שצריך להחזיר את כל מי שלומד רפואה להחזיר ולהכניס אותם לפקולטה ברפואה בתל אביב, כי אין מקום. אנחנו יודעים את זה. קיימנו גם דיונים בנושא הזה. אבל לפחות אמירה ערכית צריכה להיות פה משר החינוך וכך לפחות נעזור. יש אלפי אם לא עשרות אלפים שהם לומדים בחו"ל ואני לא יודע כמה מהם, אבל אני יודע מהפניות עשרות חזרו לעשות שירות מילואים. יכול להיות שגם מאות. אז אני חושב שזה באפשרותו לעשות את זה. אני מאחל, באמת, אני רוצה לשבח את כל אחד מהעובדים של משרד החינוך. אנחנו גם יודעים כמה אתם עובדים קשה. החל מהמנכ"ל ואני משבח אותך באופן אישי. אתה יודע, אני חושב שאתה עושה עבודה טובה. ואתה מבצע מדיניות, אתה לא קובע מדיניות. וגם מנהלי מחוזות. אנחנו מקבלים הרבה פניות ואנחנו עובדים מול המנהלים של המחוזות. אני משבח גם את הארגונים השונים. אני מאוד מקווה ששנת הלימודים תיפתח. יפה, רמזת שלא תהיה שביתה. אבל ארגון המורים זה סיפור אחר. אז ארגון המורים אני חושב שיש עדיין איום שביתה. אני מקווה מאוד ששנת הלימודים תיפתח, כי יש לנו אתגרים רבים מאוד. האתגר הכי חשוב זה לחזור לשפיות, לציונות וכמובן להחזיר את החטופים ולסיים את המלחמה הזאת, זה גם יסייע לחזרה לשפיות לכולם. כי אנשים פה כבר עייפים. אנשים עייפים ממה שקורה במדינה. וזה גם מקרין על רמת החינוך. << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> חה"כ יבגני, אני רק רוצה לדייק בנושא של השביתה. יתכן שכן תהיה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> מה, נבהלת מההצהרה שלי? << אורח >> יפה בן דויד: << אורח >> אבל במועצות האזוריות בגלל הליווי של ההסעות, שמורים צריכים ללוות. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, זה אנחנו יודעים. << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אני רוצה הערה. לגבי ההשכלה הגבוהה. אותם מרצים שחותמים על עצומות כאלה ואחרות על רצח עם ועל רצח פה ועל רצח שם, אחר כך מצפים שבקהילה האקדמית בחוץ לארץ יקבלו אותם בזרועות פתוחות ובפרחים. זה פשוט חוזר כבומרנג. אז סוף מעשה במחשבה תחילה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק אגיד לגבי ההשכלה הגבוהה. אנחנו קבענו דיון בתחילת מושב החורף, לפני פתיחת שנת האקדמיה. כמובן הנושאים יעלו. חה"כ סמיר בן סעיד בבקשה. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קודם כל אדוני יושב-ראש ועדת החינוך, חברים וחברות ועדת החינוך, גם חברי וחברות הכנסת הנמצאים פה, יפה בן דויד וגם אבי קמינסקי, חבר שלי, מנהל שלי גם לשעבר במערכת החינוך, מנהל איגוד מנהלי מחלקות חינוך. קודם כל בוקר טוב לכולם, צהריים טובים. אני איש חינוך לשעבר ואני יודע וגם בעזרת השם לעתיד, אני רוצה ויודע גם שעל ההשקעות הנפלאות של משרד החינוך בכל החברות, בחברה הערבית, החברה היהודית, זה דבר מאוד מדהים. דרך מערכת גפן, דרך דוקטו, דרך כל הדברים האלה. אני יודע, כל ההשקעות הנפלאות. אבל גם אני רוצה שתשמעו אחד מהדברים. לא יתכן שהיום אנחנו בוועדת חינוך בהיערכות לשנת הלימודים ואין שום דיבור על החברה הערבית. אני מייצג את החברה הערבית וגם תופתעו, גם החברה החרדית. למה? אין שום דבר, אין שום דיון על פתיחת שנת הלימודים בחברה ההרבית וגם בחברה החרדית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סמיר, אני רק אחדד. אנחנו קבענו דיון נפרד גם לחברה הערבית וגם לחברה החרדית. אני לא פוסח על אף מגזר ועל אף זרם. ילד הוא ילד הוא ילד, ככה בתפיסתי וגם בתפיסת המנכ"ל והמשרד. ואנחנו נדאג, כל ילד במדינת ישראל מגיל לידה ועד כיתה י"ב שיקבל את המענה ההולם. << דובר >> סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני לא מופתע מהדברים שאתה אומר. אני יודע, הרצון והמצפון שלך. אני רוצה רק שתיתן לנו משהו מסוים. יש לי הצעה, אם אתה תאשר אדוני היו"ר. אני רוצה שהיערכות, לא יתכן שהיערכות תהיה אחרי פתיחת שנת הלימודים. אני רוצה שהיערכות לחברה הערבית שתהיה בתחילת שנת הלימודים. אם אתה תאשר, בסיור מסוים בדרום, זה יהיה מאוד מדהים. יש לנו בעיה אחת. אתה תופתע. אני דיברתי עם כל מנהלי מחלקות חינוך בדרום, כל ראשי הרשויות. כולם אמרו לי הכול אצלנו תקין. אני מברך על זה. אני שמח שאני שמעתי את זה. אבל יש לי דבר מאוד חריג שאני רוצה גם שכולכם תשמעו. יש לנו מחסור אדיר ויש לנו בעיה קיימת בגני הילדים. לילדים בגילאי בין שלוש לחמש שיש מחסור אדיר בגני הילדים בכפרים הבלתי מוכרים. אני רוצה בסיור הזה שאנחנו נקבע בשיתוף שאתה תשמע את הבעיה. אני יודע שאתה תרתום את כולם ואנחנו רוצים שנתקדם גם בזה. רק העניין המרכזי שלי שכל ילד וילד במדינת ישראל תהיה לו מסגרת מתאימה ויקבל את השירות. רק את זה. חוץ מזה אין לי שום בעיה. אתמול היה משהו מאוד מצחיק. הייתי בוועדת תכנון ובנייה המרכזית בירושלים. הדיון היה על הקמת כמה יישובים בציר 25. שם יש שמונה כפרים בלתי מוכרים. לא ראו שום כפר. הקימו, החליטו להקים שישה כפרים, חמישה מהם יהודים. אני לא רוצה, אנחנו אנשי החינוך, האנשים המרכזיים במדינה, שלא נראה את הילדים הקטנים אצלנו בארץ. אני רוצה שנהיה עקביים. אני רוצה שהסיור הזה יהיה מאוד מקצועי. אנחנו נשתף את כל אנשי המקצוע ונסגור את הבעיה. תודה לכם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. כן? << אורח >> מרדכי בן חמו: << אורח >> אוכל לדבר סוף-סוף? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, כולם רשומים. << אורח >> מרדכי בן חמו: << אורח >> כן, ד"ר בן חמו. אתה רשום לי. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תודה יושב-הראש. אני אנסה להמשיך את מה שרציתי להציג ולענות גם תוך כדי על חלק מהשאלות שעלו פה. אני אענה מה שנקרא בנפרד. אבל תוך כדי הצגה אני פשוט אתייחס לחלק מהדברים שעלו, אני מקווה שלא פספסתי. (הצגת מצגת) עברנו על הגפ"ן והפל"ג. נעשה רגע סוויץ'. אני אעשה את זה גם קצר, אני יודע שהזמן קצר וכו'. לגבי התוכנית האסטרטגית של משרד החינוך לתשפ"ו והלאה, לחמש שנים. התוכנית למעשה אם אני רוצה לבנות ולקחת את התוכנית, היא בנויה על שלוש רגליים. תוכנית אסטרטגית של המשרד. חיזוק ופיתוח ההון האנושי במערכת החינוך. זאת הרגל הכי חשובה, הכי מרכזית. שם אנחנו מתכוונים להשקיע, כי בסוף מחקרים מראים שמה שמשפיע על כל שיפור של מערכת, בטח החינוך, זה איכות המורים, איכות הגננות, איכות ההוראה וכו'. ועל זה אנחנו הולכים להשקיע את כל הוננו, מרצנו. וזו תהיה הרגל המרכזית. דרך אגב, כשאני אומר הון אנושי זה כלל האנשים במערכת החינוך. זה לא רק גננות, זה גם הסייעות והרכזות והמאבטחים והקב"סים וכו'. כלל האנשים שנמצאים במערכת החינוך. כל הנושא שעלה פה ואני רוצה להתייחס לזה, נושא רווחת המורים. ה-well being שלהם, השלומות שלהם, של המורים, המנהלים, הגננות וכו' – אמרה את זה יפה שיצאה, מי ייתן חוסן למורים, לגננות ולעובדי ההוראה? זה יהיה במוקד. בתוכניות של הגפ"ן יש תוכניות לפיתוח מקצועי והכשרות וחוסן למורים ופיתוח צוות והכשרות וכו'. הרגל השנייה היא כל נושא הלמידה. הלמידה שתהיה רלוונטית ללומדים בהיבט של ידע, מיומנויות וערכים. ותכף נפרט בהמשך, מכירים את זה. הרגל השלישית היא יותר ערכית או חיזוק הלכידות החברתית לחיים בישראל. עלה פה בצורה כזו או אחרת. זו רגל מאוד חשובה, מאוד משמעותית שכוללת בתוכה גם את ההיבטים החברתיים, גם ההיבטים הקהילתיים. כל נושא ההתנדבויות, כל נושא הפעילויות הבלתי פורמליות וכו'. מה היו המהלכים בתשפ"ה, השר הציג את זה אז אני אדלג. דברים בהיבט של תקומה, תנופה. אני אדלג כי דיברנו על זה לא מעט. בנושא עם כלביא, שזה יש פה שני דברים שאני רוצה להזכיר: אחד, כמו שהשר הזכיר, אנחנו בעקבות או תוך כדי המלחמה התחלנו ליישם לקחים שהיו בחרבות ברזל בעם כלביא, למרות שאלה שני אירועים אחרים. עם כלביא אירוע אחר, כל המדינה הייתה אדומה, אני מזכיר רק. בחרבות ברזל זה היה דיפרנציאלי, שונה, אזורי. היה ניתן לקבל החלטה כזו או אחרת. בעם כלביא אירוע אחר לגמרי, תפס אותנו אמנם בקיץ, אבל יש ילדים, יש נוער, יש הורים, יש מורים, יש מנהלים וצריך לדעת איך לנהל את זה. פתחנו, לא קיבלנו על זה תקציב, פתחנו 47 מרכזי יחד כמו בחרבות ברזל בבתי מלון לאלה שהתפנו מבתים הרוסים שנהרסו, בניינים. מבת ים, פתח תקווה, רמת גן וכו', לבתי מלון כאלה ואחרים. עם מורים ועם רכזים ועם אנשים בלתי פורמליים. את זה עשינו ביום למחרת, שזה דבר שהוא לא מובן מאליו. לקחנו יוזמה, כמובן לפי מדיניות של השר, צריך לקבל פה החלטה. יש לנו צוות, לשמחתי צוות מיומן. ועדיין יש ילדים, צריך לדעת את זה, יש עדיין ילדים שלא חזרו למסגרת, כי הבניינים הרוסים וייקח אולי קצת זמן עד שהם יחזרו. אנחנו דואגים לכל ילד וילד. ואני רוצה שתדע, יושב-הראש, לכל ילד וילד לכיסא, שולחן, מורה, כיתה, בית ספר, גן וכו'. ברמה הפרטנית, ברזולוציה. אני אישית עושה סטטוסים עם מנהלי מחוזות. לא עם אף אחד אחר, עם מנהלי מחוזות. כולל על החינוך המיוחד. אני מסתובב עם כל המטה בכל מחוז ומחוז בשבועיים האלה לראות היערכות. ואחד הדברים שאני ביקשתי להציג זה סטטוס שיבוץ תלמידי חינוך מיוחד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אדוני, כל עוד יש מאות ועדות שלא הסתיימו אז אין דיון בשיבוץ של מאות ילדים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> רויטל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש לנו דיון על החינוך המיוחד, אנחנו נדבר על זה. כולם פה, תמי פה, אנחנו נדבר על דברים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני רק יכול להגיד שמבחינתי, ואמרתי את זה למנהלי מחוזות, אחד המדדים להצגה, למדידה בפתיחת שנת לימודים זה אפס ילדים לא משובצים בחינוך המיוחד. זה מדד. בסדר? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא יקרה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> בסדר. אצלך כלום לא יקרה, אז לא יקרה. לא יקרה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אחרי 20 שנה - - - << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> רויטל, אי אפשר על כל דבר שאומרים יש לך מה להגיד. אז בואי, את יכולה גם כן לפעמים גם קצת להקשיב. לגבי משפחות המילואים, זה עלה פה, זה נמצא פה על סדר היום. אולי אינה, בגלל הרגישות אני אבקש ממך לתת בכמה משפטים על החשיבות, את או עינת בעניין הזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז אינה, אולי לפני כן תוכלי גם לענות. פשוט נמצא פה הנציג למען משפחות המילואים. << אורח >> אסף סנדרוביץ: << אורח >> אפשר? << אורח >> מרדכי בן חמו: << אורח >> אני אשמח באיזה שהוא שלב לדבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, אני לא מבין, אתם רוצים לבוא לנהל את הדיון? << אורח >> מרדכי בן חמו: << אורח >> לא, ביקשתם ממני לבוא. אתם ביקשתם, צלצלתם אליי שאני אבוא, ביטלתי יום עבודה. אתם ביקשתם שאני אבוא, לא התכוונתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ד"ר בן חמו, אתה רשום ואתה תדבר, עם כל הכבוד. כולם ביטלו פה יום עבודה וכולם באו. בבקשה אסף. << אורח >> אסף סנדרוביץ: << אורח >> תודה כבוד יושב-הראש. סגן אלוף אסף סנדרוביץ' מהעמותה למען משרתי המילואים. אני חושב שאם היינו שואלים את ילדי משרתי המילואים שנמצאים במערכת החינוך מה הציון שאתם נותנים למערכת החינוך בטיפול בכם מבחינה רגשית, חברתית ולימודית, הציון היה נכשל. נכשל בוהק. אני חושב שאתם, משרד החינוך, נמצאים ב-6 באוקטובר. ואני אדבר על שלושה נושאים עיקריים שתומכים בזה: הנושא הראשון זה חוזר מנכ"ל משרד החינוך. הנושא השני זה חוסר יישום של הסיכומים של ועדת החינוך והוועדה לזכויות הילד. הנושא השלישי זה כל הנושא של רשימות ילדי משרתי המילואים שלא עובד. אני אתחיל בחוזר מנכ"ל משרד החינוך. הגענו לפה בינואר 2024. אתם, משרד החינוך, הצגתם שיש 240,000 ילדי משרתי מילואים. אני קצת בספק על הנתון שעד עכשיו, שנה וחצי אחרי אנחנו ב-262, אני חושב שהנתון הזה לא מדויק. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> זה נתון שאנחנו מקבלים מהצבא, זה הכי מדויק שיש. אנחנו מקבלים אותו אחת לשבוע. << אורח >> אסף סנדרוביץ: << אורח >> אז בינואר הצגתם נתון לא נכון. חוזר מנכ"ל משרד החינוך שיצא בפברואר 2024 הוא חוזר שהוא לא מחייב. הוא חוזר שכל המילים בו זה "כדאי", "מומלץ", "אפשר", "אולי". בפועל, אם אנחנו בוחנים את זה בפרקטיקה, הוא לא מיושם. הוא לא מיושם כלל וכלל במערכת החינוך. הילדים הללו הם שקופים. הילדים הללו לא מקבלים שום מענה, לא רגשי, לא לימודי כי לא התייחסת בחוזר מנכ"ל משרד החינוך לשום פן לימודי בפברואר 2024 בחוזר המנכ"ל. והילדים הללו לא מקבלים את המענה. הילדים הללו נושרים ממערכת החינוך. הילדים הללו חווים בעיות מאוד קשות ואף אחד לא עוזר להם. החוזר הנוכחי הוא לא עדכני והנחה לפני כשבוע ב-4 באוגוסט יושב-ראש ועדת החינוך להוציא חוזר מעודכן. רק שהחוזר הזה, אני מבקש, שיהיה עם הנחיות ושיהיה ממש ידייק ויזקק מיהו רכז, מהו האופי של אותו רכז מילואים, שגם את זה סיכם יושב-הראש, בכל מוסד חינוכי. זה מוביל אותי לשאלה השנייה שלי. אנחנו דיברנו על יישום סיכום הוועדות השונות. חה"כ טייב, תראה, בינואר 2024 אתה סיכמת את הדבר הבא: "אני אבקש שמשרד החינוך יכין איזה שהיא תוכנית, כולל עלות תקציבית, ואנחנו פה בוועדה נגבה אתכם באלף אחוז. אם צריך לנהל את המלחמה הזאת מול האוצר אנחנו ננהל אותה, אופוזיציה וקואליציה, כדי שהמשרד יקבל את המענה. אנחנו צריכים תקציב מלחמה". משרד החינוך לא חזר אליך, מינואר 2024. הוא לא הציג שום תוכנית. חזרנו לפה אחרי שנה וחצי והגענו לפה ב-4 באוגוסט, שוב פעם ועדת החינוך, שוב פעם ילדי משרתי המילואים. אמרת בוועדה את הדבר הבא, בדקה 16: "האם משרד החינוך עשה עבודת מטה? כמה שעות ומה היה ראוי לתת לאותם ילדי משרתי מילואים? עזבו אתכם כסף. מה המשרד חושב שילדי משרתי המילואים אמורים לקבל בתוך כל הדברים: רגשי, תגבור לימודי, ליווי. מה הצרכים?". אתה יודע מה משרד החינוך ענה לו? "לא יודעים". ככה עניתם לו בוועדה ב-4 באוגוסט. "אנחנו נבדוק, אנחנו מבטיחים תשובה תוך מספר ימים". לא חזרתם עם תשובה. הוועדה לזכויות הילד סיכמה ב-15 ביולי, חה"כ רביבו סיכם: "בבקשה לקיים שולחן עגול תוך שבועיים. אני רוצה להיות בו. עם כל הארגונים: משרד המשפטים, משרד הביטחון". לא עשיתם את השולחן העגול. הערת על זה ב-4 באוגוסט. למה לא עשיתם שולחן עגול? הוא עדיין לא קרה. נשלח מכתב לשר החינוך מוועדת ביקורת המדינה על ידי משרתי המילואים במערכת החינוך. הוא לא ענה, שלושה חודשים. עכשיו מסרתי לו את זה במסירה אישית, אני מקווה שהוא יענה לנו על זה. הדבר האחרון זה רשימות ילדי משרתי המילואים. עד ספטמבר 2024 הרשימות האלה לא הגיעו לשום מוסד חינוכי, כי הם הטמיעו את זה. עד ספטמבר 2024. והחל מספטמבר 2024 הרשימות האלה הגיעו לא נגישות. לא היה ניתן לחלץ את הנתונים. שלחתם רשימה של כל הילדים. לא היה אפשר לעשות איתן שום דבר. תכניסו את האינדיקציה של ילדי משרתי המילואים לתוך המשוב. לתוך המערכות שהמורה פותח את המערכת, לוחץ, רואה אני ילד מגויס. זה לא קורה. הילדים האלה לא מקבלים שום תמיכה, כי הם לא יודעים מיהם ילדי משרתי המילואים. דבר אחרון, חוזר המנכ"ל מתייחס גם לילדי משרתי הקבע. איך אתם יודעים מיהם ילדי משרתי הקבע? אתם לא יודעים, כי אתם לא מקבלים את הרשימות הללו, אז בעצם זה לא מיושם. לסיכום, חוזר מנכ"ל משרד החינוך שיהיה יותר נוקשה ועם הנחיות. שתיים, תיישמו את ההנחיות שאנחנו מגיעים לפה. אני הטרחתי את עצמי מהבסיס, כל הזמן, אני מגיע לפה ואתה יודע מה כבוד המנכ"ל? כל דיון שאנחנו מתעסקים פה על ילדי משרתי המילואים אתם שולחים נציגים אחרים. פעם את המנהלת הזאת, פעם את המנהלת הזאת. תשלחו מישהו עקבי. שיהיה POC שיהיה רכז מטעם משרד החינוך. אין את זה. כי מי שאתם שולחים לא תמיד יודע לתת את התשובות. ועקביות זה יציבות. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תודה. אינה, בבקשה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אינה, בבקשה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני אתייחס ואם יהיה צורך אז עינב גם תוסיף. אבל אני חייבת להגיד פה כמה דברים. קודם כל, חוזר המנכ"ל שאתה אולי קצת מזלזל בו הוא חוזר מנכ"ל שיצא ממש בתחילת המלחמה והוא נכתב במשותף עם נשות המילואימניקים. זאת אומרת, זה משהו שעבדנו איתם צמוד יד ביד וכל משפט שם וכל אות שם, עשינו את זה במשותף יחד איתם על מנת שבאמת הילדים, ואנחנו פה לא חלוקים, יקבלו את המענים הנדרשים. מיד פנינו גם לצבא והיינו הראשונים בכלל שהיה לנו את הנתונים ברמה שבועית. יש לנו דשבורד שבועי שמנהל בית הספר קופץ לו כל שבוע הגענו עם הצבא לזה שאנחנו מקבלים את הנתונים ואנחנו יכולים לדעת בכל שבוע נתון. לכן הנתונים שלנו מדויקים, לפי מה שהצבא מעביר לנו, אין לנו דרך אחרת לדעת את זה. ואז כל מנהל בית ספר שאנחנו סומכים עליו, כי יש לנו מנהלים מצוינים, יכול לראות מי ההורה שכרגע נכנס למילואים. מי כבר כרגע נמצא לצערי 200 זה. חוזר המנכ"ל כהגדרתו חוזר מנכ"ל הוא חוזר מנכ"ל שמתווה דרך ונותן כיוון למערכת. הדרך מאוד הייתה ברורה לנו גם יחד עם נשות המילואימניקים שכתבו איתנו את החוזר הזה. מה שצריך לתת לתלמידים האלו זה מענים, כמובן יחס ודברים של לשאול לשלומם, זה ברור ומובן מאליו. ונתנו שם שורה של המלצות. למה המלצות? אני רוצה להסביר את הרציונל. כל ילד צריך למעשה איזה שהיא התייחסות אחרת. וזה גם מותאם גיל. אז יש כאלו שצריכים יותר מענים רגשיים ויש כאלו שצריכים יותר מענים בלימודים ויש כאלו. לכן היה שם אוסף של המלצות שכל מנהל בית ספר צריך להסתכל על התהליך של הילד הזה, של המשפחה הזאת, לפעמים יש כמה אחים בבית הספר, ולתת את המענים הנדרשים. ואכן, חוזר המנכ"ל נכתב בתחילת המלחמה. ואנחנו יחד עם חה"כ יוסי טייב, שהצגנו בוועדה, אמנם לא אני הייתי, אבל אני נמצאת מאחורי הקלעים, כתבנו תדריך שיוצג בעקבות הוועדה כדי לדייק אולי יותר את חוזר המנכ"ל וגם נפגשנו עם הארגונים ואנחנו נפגשים איתם כל הזמן על מנת לדייק את המענים שאנחנו נותנים. יחד עם זאת חשוב להגיד שאנחנו מעבר לחוזר המנכ"ל ממשיכים עם קו הסיוע הרגשי, ממשיכים לתת מענים אחרים שאולי אם יש לנו זמן, אז עינב. אין לנו זמן, המנכ"ל ביקש שאני אפסיק. אבל אני בהחלט יכולה להמשיך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אינה, רק אני אגיד, כי היו מספר דיונים ובזה אני אסכם את הנושא הזה, אלא אם כן רויטל גסט נמצאת פה. אם תוכלי להחליף את אסף שנייה ולנעול את הסיפור הזה. הבקשה בעצם של הארגונים היא שחוזר המנכ"ל, נכון, הוא נכתב, והמתווה והקווים המנחים ברורים לכולם. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לכן התדריך. התדריך בעקבות הבקשה שלך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון. אבל דה פקטו בשטח אנחנו רואים שקשה ליישום. לכן באים הארגונים ואומרים אנא מכם, תקנו את חוזר המנכ"ל. במקום שהוא יהיה עם המלצות שהוא יהיה יותר הנחיות ברורות. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אז בתדריך אנחנו נרד לפרקטיקות וזה בעקבות הבקשה פה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זו הנקודה הראשונה. נקודה שנייה לגבי הרשימות. חשוב שהרשימות יהיו חלק מהמשוב, שמורה שבא ופותח הוא מקבל סקירה מאוד ברורה. הנתונים נמצאים מולו, הוא יודע. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> הם נמצאים. כל בית ספר יכול לפתוח אותו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה המנהל מקבל. אבל המנהל הוא מקבל, מה לעשות, מקבל מתוך 1,000 תלמידים שיש לו בבית הספר, 300 תלמידים, הוא מקבל רשימה מאוד רחבה שחלקה בנויה ממי שמשרת במילואים וחלקה אולי מי שאיש קבע ונכנס בצורה כזו או אחרת. לכן השאלה היא טכנית בלבד. שתהיה אפשרות להכניס את הנתונים האלה לתוך המשוב שמורה יהיה חשוף לאותם נתונים. הוא יושב בכיתה, הוא יודע שיונתן ומשה אבא נמצא כבר 400 יום במילואים. ויש אחד שאבא שלו נמצא עכשיו 50 יום במילואים והמענה הוא צריך להיות שונה. זה מענה טכני בלבד. אין לי ספק שהמשרד ידע להתמודד עם זה, זאת הבקשה. אני חושב שבקשה חשובה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תודה אינה. << אורח >> רויטל גסט: << אורח >> אם יורשה לי ממש בקצרה. עו"ד רויטל גסט מפורום נשות המילואימניקים. אני לא אחזור על הדברים שאסף חברי פה אמר ובעצם שותף גם לעשייה שלנו כפורום נשות המילואימניקים. אני רוצה רק להתייחס לשני דברים, ברשותכם. אחד לחלוף הזמן. החוזר הזה יצא בפברואר 2024, חלפה שנה וחצי. לצערי המציאות בשטח היא שונה ממה שאתם מתארים. אני מודעת לעשייה ולעבודה שנעשית במשרדים השונים, אנחנו גם שותפות ונפגשות עם כל הגורמים הרלוונטיים. אני רוצה גם להגיד מילה טובה, תמיד בלב פתוח ונפש חפצה האנשים שאני פוגשת כל הזמן. העניין הוא שהשטח מצביע על פערים. והפערים הם בעיקר כי משהו לא תקין במיפוי המידע ואנחנו בכל ועדה מדגישים את זה. ולכן המלצנו על מינוי של רכז, רפרנט מילואים בית ספרי, כדי שהוא יעזור ויתכלל את כל הנושא של ילדי המילואים. משלב מיפוי המידע, כי יש איזה שהוא קושי ממש בשטח והמידע לא עובר כמו שצריך למורה וליועץ או למחנך. ואז מן הסתם אי אפשר לתת מענה לא לימודי למי שצריך, לא מענה רגשי ולא מענה חברתי. הדגש הנוסף באשר לחלוף הזמן, השנים חולפות. אנחנו בפתחה של שנת לימודים שלישית בצל המלחמה. הפערים הולכים ומעמיקים וגדלים ואנחנו לא שמים לב לילדים האלה. לא רואים את הילדים האלה. ילד שהתחיל בתחילת המלחמה כיתה א' ימשיך לסחוב את הפערים האלה והקשיים האלה על גבו. המשפחה בעומס תפקודי מאוד גבוה. רק השבוע אישרה הממשלה גיוס נוסף של 400,000 חיילי מילואים. בשנים הקרובות ימשיכו לשרת בין 70 ל-100 ימים בשנה. זה לא הולך להיעלם. גם כאשר תסתיים בעזרת השם המלחמה וישובו חטופינו בשלום וכל החיילים בשלום, אמן, אנחנו עדיין נסחוב את זה. הילדים יסחבו את זה על גבם. יש לנו הרבה עבודה לטווח הארוך. זה צריך להיות יותר ממתווה, זה צריך להיות הוראות ברורות. זה צריך לרדת לרמה של תרגום לפעולות. תוכנית אופרטיבית, כדי שאנחנו נוכל למדוד אותה ולראות תוצאות בשטח. אז העבודה היא מבורכת, אבל אנחנו צריכים בעיקר להתעסק ביישום. אני לא רוצה להשתמש במילים כמו אכיפה וכו', אבל יש אפשרות לבקרה ולפיקוח ולראות שיש תוצאות בשטח, כי אחרת הפערים האלה רק יעמיקו ואנחנו נפגוש את זה גם בגילאים היותר מאוחרים. נאמר פה על ידי דרור, יו"ר מועצת תלמידים, כיצד הנוער חווה את זה כבר היום. יש ילדים שיגדלו במערכת לתוך זה. משרת מילואים פעיל ומשרת מילואים שיצא להתרעננות ומשרת מילואים שנפצע ואחר כך חלילה לא עלינו יהיו גם השלכות של זה. המשפחה תמשיך לחוות את הקשיים האלה ומערכת החינוך היא המערכת היחידה שבעצם מספקת יציבות ורציפות לילדים. לכן זה כל כך חשוב שנניח יסודות יציבים ותשתית טובה וחזקה להמשך. אני מאוד מודה לכם על ההקשבה ותודה על זמן הדיבור. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> תודה לכם. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תודה. העצמת אנשי הצוות, גם דרך זה אני אענה לחלק מהאנשים. א', מה שלדעתי יפה הזכירה, אנחנו בעקבות המשבר הגדול שהיה עם הגננות, היעדרויות של גננות, הקצנו לכל מחוז מכסה של בין 50 ל-60, 40, תקנים של גננות, שהן יהוו את הכוח שיחליף את הגננת שהיא נעדרת. זו בשורה שחיכינו לה לא מעט שנים. עובדת בשדה, השנה הפעלנו את זה שנה ראשונה. בהחלט בשורה טובה. הסכם שכר של הפסיכולוגים ואני אתייחס גם לשאלות שעלו פה על נושא הפסיכולוגים. קודם כל, היה הסכם פורץ דרך בנושא הפסיכולוגים. הסכם שכר שחיכינו לו כמעט עשור. ביחד עם ההסתדרות, עם האוצר, עם הסתדרות עובדי המדינה וארגון הפסיכולוגים וכו'. הגענו להסכם שכר שמשפר את תנאי עבודתם ושכרם של הפסיכולוגים החינוכיים בישראל. שזה אירוע דרמטי, כי אם הוא לא היה קורה כנראה שהיינו במשבר עמוק יותר. רק הערה פה, אם מישהו העיר, לגבי הפסיכולוגים. אז רק לידיעה, מרגע שנחתם ההסכם, וזה היה לפני חצי שנה בערך, גייסנו, קלטנו קרוב ל-100 פסיכולוגים חדשים. שזה לא היה קורה בטח לפני שנה, שנתיים, שלוש. ואנחנו עדיין ממשיכים בעניין, בטח במקומות פריפריאליים. השירות הפסיכולוגי, השפ"חים, נדמה לי חה"כ ירון העלה את זה. אנחנו מחזקים את השפ"חים, אנחנו תומכים בשפ"חים בשלטון המקומי, במועצות האזוריות וברשויות המקומיות. הם חלק או אבן מאוד מקצועית להתוויה של כל מה שאנחנו מדברים: טיפול רגשי, חינוכי וכו'. אנחנו נמשיך לעקוב לאחר איוש של הפסיכולוגים בכל רשות ורשות. דיברו פה שאין תכלול. יש פסיכולוגית ראשית, יש מנהלי מחוזות, יש מנכ"ל. אני עושה סטטוסים ואיוש גם של פסיכולוגים ותכף אני אגע גם בנושא היועצות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק אגיד, בדיון האחרון שהיה עלה הנושא של הפסיכולוגים ואנחנו הבנו שהמשרד הוסיף כ-5,000 שעות מתוך 42,000. אבל הוא מענה לכלל התלמידים במדינת ישראל. אני מדבר על שעות טיפול, ייעוץ וטיפול. בסוף כשאתה מדבר על 260,000 ומשהו תלמידים שבאים ממשפחות שהאבא או האימא משרתים במילואים או ילדים שנפגעו בגלל הפינוי, בגלל המלחמה – זה לועג לרש. אני שם את זה על השולחן. 5,000 שעות לא נותן את המענה. אנחנו צריכים למצוא איזה שהוא רעיון אחר איך אנחנו בסוף נותנים לתלמידים האלה את המענה הרגשי והפסיכולוגי והייעוץ במסה אמיתית. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> היו"ר טייב, 5,000 זה 5,000 שעות ליועצות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה כלום אבל. זה לא נותן את המענה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> כל דבר הוא כלום, אבל זה הרבה יותר ממה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אומר, גם אם היית נותן את השעות האלה רק למשפחות אנשי המילואים, כשאתה מדבר על 260,000 תלמידים, תחלק, זה לא יוצא אפילו, אני לא יכול לנקוט אפילו במספר הדקות שילד מקבל. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני מדבר על תוספת וזה מעבר למשאבים שקיימים בתוך בית הספר. זה מעבר למשאבים שבית הספר מקבל ומעבר לגפ"ן שיש תוכניות, פעולות, תגבורים, סלים, שיש בגפ"ן על מנת לתגבר. זה מעבר למעבר למעבר. כנראה שזה עדיין לא מספיק ונמשיך להתעסק בזה. אבל צריך לדעת שבשטח יש ברוב המקומות לא מעט משאבים למימוש וניצול. המיקוד שלנו זה מה עושים עם השלבים ואיך משתמשים. זה כמו שנאמר פה על זה, בסוף צריך לראות בקצה שזה קורה, עם המחנך, עם הכיתה, עם הילד וכו'. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני ביקשתי בדיון האחרון, אני אשמח שתעמוד על כך, שנקבל על זה תשובה. בסוף אנחנו כוועדה, זה שהמשרד עושה דברים גדולים, ואמרתי שאתם צועדים בצעדי ענק ואתם עומדים מול אתגרים שלדעתי כמעט אף משרד לא מתמודד איתם. אתם פשוט מתעסקים בנפשות של תלמידים שהם דור העתיד שלנו. אבל כן אנחנו רוצים לדעת מתוך בקשות לטיפול כמה בפועל קיבלו. בואו נראה. יכול להיות שזה באמת נותן את המענה. יכול להיות שתלמידים והורים לא פונים ויכול להיות שפנו ולא מקבלים את המענה. ואם הם לא מקבלים את המענה, אז בואו נראה מה הכמות, מה התופעה, במה מדובר וננסה למצוא את הפתרון. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> טוב, אוקיי. אני בכל זאת, עם הפסיכולוגים, כי יש קצת חיבור עם היועצות ונתייחס גם לסוגיית היועצות. בפועל לצערי אין תקן ליועצת חינוכית בבית ספר יסודי. זו עובדה של שנים. 70 ומשהו שנה ובטוח שלא נמשיך עם זה. צריך לדעת את זה. יחד עם זאת, דה פקטו יש כמעט בכל בית ספר יועצת כזו או אחרת. למה? כי צריך לדאוג שזה יקרה. מה אני עושה, התחלנו לעשות עם זה. לצערי המלחמה, שוב, עצרה. אנחנו נמשיך את עבודת המטה בעניין הזה ונסיים אותה השנה. טיוטה של מתווה שבכל בית ספר יהיה תקן של יועצת בבית ספר יסודי. זה לא nice to have, זה must. בית ספר בלי יועצת, בטח היום, זה דבר שהוא הכרחי, הוא נדרש ולא נתון לחסדיו של מנהל בית ספר, שיש לו שעות, אין לו שעות. זה דבר שהוא נדרש. ואנחנו יושבים על זה. אני גם בודק את זה ברמה של כל מחוז, ברמה של כל בית ספר כשאני רואה את זה. אין מצב שיועצת צריכה איוש ויש בעיה של שעות. אין מצב כזה, מהגורן ומן היקב, אם יש מצב כזה אני אישית דואג לזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חשוב שזה יהיה גם במוכשר. תקן יועצות ביסודי הוא חייב להיות כולל גם במוכשר, לא רק בממלכתי. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> ברור. אמרנו כולם ילדי ישראל. אני מדבר בחברה היהודית, בחברה הערבית, בחברה הבדואית, הדרוזית, ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי כזה ואחר, רשתות, מוכר שאינו רשמי וכו'. יש לנו ברוך השם מלא זרמים, תתי זרמים, ואנחנו דואגים לכולם. הסכם שכר קב"סים אני אדלג, זה חלק מזה. מעונות היום זה עלה פה. אני רוצה שזה פשוט יעלה פה. אנחנו באמת מתמודדים עם אתגר גדול מאוד של מטפלות במעונות. גם בגלל, נדמה לי השר הציג את זה, יש פה ביקוש והיצע. ברגע ששיפרנו את ההסכם, והיה הסכם שכר לסייעות, היה ניוד של מטפלות לסייעות בגנים. אנחנו באתגר עכשיו גדול מול המטפלות ואנחנו חייבים, שוב, זה אמנם אוצרי, אבל אנחנו מובלים את זה, אני לא זורק את זה לאוצר. אבל זה אתגר, שתהיה מטפלת במעון זה אתגר. ומטפלת שתהיה מקצועית עם שכר הולם, עם כבוד מקצועי וכו', כמו שאנחנו מדברים על שאר אנשי המקצוע. חשוב לי לומר את זה, זה אתגר. אנחנו שם. למרות שיש פה היבטים של תקציב אנחנו נמשיך בסיפור הזה. פיתחנו אפליקציה לעובדי הוראה, אפרופו שלמות, מעמד המורה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נראה לי שדילגנו על תומכי החינוך. באדום, בגדול, הכשרות ופיתוח מקצועי לתומכי חינוך. זה נראה כאילו דילגנו על זה. עברת להכשרות. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> דיברנו על הכשרות ותומכות חינוך אני אגיד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> איזה תומכות חינוך? המשלבות? לא. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תומכות חינוך שהן חלקן מוכשרות סייעות, חלקן מוגדרות כשנייה ליד המחנכת וכו'. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל לא משלבות. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> גם משלבות, לא רק משלבות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, לא, הן לא קיבלו. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני מדבר עכשיו על כולם. הכשרנו השנה לראשונה 3,700 תומכות חינוך, כחלק ממערכת החינוך. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אנחנו לא מכירים כאלה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> קצת זרקור לכמה הישגים שעברו עלינו וכו'. אפשר, תכף נחזור גם לאתגרים. אבל קצת שנדע שבכל זאת קורה משהו במדינה ויש לנו נוער נפלא ותלמידים מצוינים וכו'. התלמידים באולימפיאדות הבין לאומיות ב-2025, זה עכשיו, זה לא לפני 10 שנים, זכו בשמונה מדליות זהב, תשע מדליות כסף ושתיים ארד. בכל נושא הפיזיקה, מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב וכו'. כל מקצועות ה-STEM. רוצה לומר שיש לנו אתגרים אבל יש לנו גם הישגים ברמה הלאומית. אני לא זוכר דבר כזה ואני קצת במערכת, לא זוכר שהיו לנו הישגים כאלה ברמה הלאומית. ונמשיך באתגרים. קצת מהלכים בתשפ"ו. אחד זה כל נושא השורשים. תוכנית שורשים שדיברו פה על הזהות היהודית, חיזוק התנ"ך וכו', תכף אני אפרט בעוד כמה מילים. כל נושא הכלה בחינוך או מה שנקרא, רויטל, זה הסיפור של ההכלה או היישום של ההמלצות וכו'. ישראל ריאלית זו התוכנית שהממשלה אישרה בנושא מקצועות ה-STEM. ישראל ריאלית, STEM. הייתה החלטת ממשלה בנושא קידום ישראל ריאלית בנושא של מקצועות ה-STEM. מירב זרביב, תני שתי דקות על העניין הזה. היא סמנכ"לית למינהל חדשנות וטכנולוגיה, מובילת המהלך הזה ביד רמה. שלוש דקות. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> אני אגיד שבהחלטת הממשלה היו שני צמתים. הצומת הראשון שאנחנו נכנסנו והצגנו לשר החינוך לשבוע שעבר. תוך 60 יום תוכנית לתשפ"ו. התוכנית נכתבה עם ועדת היגוי משרדית, עם שותפים רבים והוצגה למחוזות. אגמנו כאן תקציבים של מספר החלטות ממשלה. זאת אומרת, אם מדובר בהחלטת הממשלה על 100 מיליון שקלים, התקציב עכשיו עומד על 440 מיליון שקלים עם בנייה של תפיסת STEM חדשה שמותאמת למדינת ישראל, שרואה לא רק את הדיסציפלינה, אלא את הקשרים בין הדיסציפלינות. בניית מערכת דיגיטלית שתתמוך במורי המדעים והמתמטיקה ותסייע להם במעבר הזה. תקצוב של פיתוח מקצועי מותאם למורי המדעים והמתמטיקה, תקצוב להיבט של מחסור במורים, הסבות למורים למקצועות ה-STEM תוך מיפוי בכל המחוזות. מיקוד בחטיבות הביניים בהיבט הזה. מסלולי הייטק חדשים. יצירת טקסונומיה של כל ההיבט של מצוינות ב-STEM. קודם כל מצוינות STEM לכול. אז יש תוכנית ממש לכל התלמידים בחטיבות הביניים עם נגיעות בכיתות ו' ביסודי. בתי ספר מובילי STEM ביסודי, גנים מובילי STEM בגנים. ראייה של כל הרצף של ההיבט של מצוינות STEM מהגנים ועד התיכון. המועצה הלאומית ל-STEM תתכנס בסוף אוגוסט. נבחר היו"ר, אנחנו כרגע אל מול כל המועמדים עובדים בהיבט של ניגוד עניינים ואישור שלהם בהיבט המשפטי ואנחנו נתכנס בפעם הראשונה בסוף אוגוסט. אני אגיד שכל ההיבט של הבינה המלאכותית נכנס כחלק ממשימות ה-STEM בחטיבות הביניים. אבל מעבר לזה יש תוכנית מאוד גדולה שעוסקת בכל ההיבט של קידום הבינה המלאכותית עוד מעבר לתוכנית ישראל ריאלית. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נשמח אם תוכלו רק להציג לוועדה. גם את התוכנית הקצרה וגם את התוכנית לטווח הארוך. << אורח >> מירב זרביב: << אורח >> נשמח להציג. לגמרי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> סליחה שאני שוב מפריעה, אבל כאשר כותבים 100% אני יודעת שזה לא נכון, כי הילדים שזכאים לשירותי חינוך מיוחדים שלא יושבים בשכבות הרגילות, כי אנחנו הרי לא משלבים אותם באמת, הם רובם בחינוך המיוחד, הם לא פה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> זה ממש לא נכון. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אז זה לא 100%. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> רויטל כרגיל טועה, כמו תמיד. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> זה ממש לא נכון, רויטל. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> את טועה, כמו תמיד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אתה רוצה שאני אוכיח לך? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> לא, אל תוכיחי לי, את טועה כמו תמיד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל אתה לא רוצה שאני אראה לך אז לכן אתה חושב שאני טועה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> ברור. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אוקיי. כי ביסודי, בכיתות ו' ובכיתות ז' יש גם ילדים שלא נמצאים שם. הם לא עושים ארבע יחידות STEM. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> בחינוך המיוחד בנינו תוכנית לתפארת. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא אמרתי שלא בניתם. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> והיא גם ממומשת. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אל תכתבו 100%. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> רויטל, זה היעד שאני הצבתי וזכותי להציב את היעד שאני רוצה שיהיה. זה כמו שהייתה לי ביקורת לפני שנה וחצי מגורמי המקצוע, סליחה שאני אומר את זה, ואמרתי בינה מלאכותית לכול. כולם 100% בינה מלאכותית. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> 100% יעשו ארבע יחידות STEM? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> סליחה, תני לי רגע לדבר. תני לי רגע להגיב ולדבר. ו-100% יהיו בבינה מלאכותית. עובדים, מורים, מנהלים, גננות וכו'. וזה קרה. זה קרה. אם לא הייתי שם את הרף הזה, אז כנראה היינו במקום אחר בסוגיית הבינה. זה היעד בנושא ה-STEM. היישום זה כבר אתגר שלי. בעוד שנה אני אציג לך את הסטטוס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חד משמעית. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תכנון מול ביצוע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בא המנכ"ל, שם לעצמו יעד. את רוצה שהוא יציג - - - << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> את רוצה שאני אשים 70%? 70%, אוקיי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה מאיר. << אורח >> מרדכי בן חמו: << אורח >> כרגע שלוש שעות. אני רוצה להגיד - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ד"ר בן חמו, אנא ממך, תקשיב. << אורח >> מרדכי בן חמו: << אורח >> אתם מזמינים בן אדם עם צרכים מיוחדים. אני לא עלה תאנה, אני הצבתי תנאים להגעתי היום ואתם לא עומדים בתנאים. אתם מייבשים אותי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ד"ר בן חמו, אני אהיה חד וחלק, שלא ישתמע לשתי פנים. לא הזמנתי אף אחד, אתה ביקשת להצטרף. << אורח >> מרדכי בן חמו: << אורח >> הוזמנתי, לא ביקשתי. התקשרו אליי כדי להזמין אותי. לא רציתי לבוא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה אחד. שתיים, נרשמת לדיון של 12:30 הדיון המיוחד, דיון שטרם התחיל, תודה. בבקשה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> התוכנית הבאה, יש פה כמה תוכניות שהן חדשניות, חדשות, ממוקדות ואני ממש בבריף קצר. אחת, נושא ה-STEM, בינה מלאכותית שהוצג. זה ממש קצר ונציג באחת ההזדמנויות בוועדה כי זו תוכנית ענקית. התוכנית השנייה בהובלה של השר בעניין הזה, דיברו על זה גם חה"כ קטי שטרית וכו', כל נושא של חיזוק הזהות היהודית. אנחנו קוראים לזה תוכנית שורשים. זה למעשה בניין שבנוי מכמה קומות. קומה ראשונה זה כל נושא סל המורשת והזהות היהודית שצבענו אותה בגפן. נאמר פה, ולא צריך להתבלבל ולא צריך להתבייש בזה, על שולחן העבודה של המנהל יש תוכניות שהוא יבחר. לא אומר לו מה לבחור, הוא צריך לבחור. שבילי מורשת זה גם תוכנית, מקצוע חדש שאנחנו הכנסנו לתוך המערכת. טלי, תני שתי מילים על זה, כי זה מקצוע חדש. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> המקצוע שבילי מורשת נכנס בשנה הבאה לתוכנית הלימודים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תציגי את עצמך, יו"ר המזכירות הפדגוגית, ד"ר טלי יניב. << אורח >> טלי יניב: << אורח >> המקצוע שבילי מורשת נכנס בשנה הבאה בכיתות ב' עד ו'. מקצוע שעוסק בנושא של זהות יהודית ישראלית. בכיתה ב' אנחנו עוסקים בנושא של המשפחה. בכיתה ג' בנושא של העיר כחלק מהסיפור של המורשת. בכיתה ד' אנחנו עוסקים מחלום להגשמה בנושא של המדינה. כיתה ה' הנושא הוא קהילות יהודיות באגן הים התיכון והמורשת ההיסטורית שלהם. בכיתה ו' הנושא הוא ירושלים ואזורים בארץ. התוכנית היא תוכנית בין תחומית. היא מבוססת גם על התכנים של מולדת וגם על התכנים של עברית ושל מוזיקה ושל כישורי חיים. אנחנו גם עובדים כרגע על תוכנית נוספת בכיתות ז' עד ט' שתהיה גם כן תוכנית בנושא של זהות יהודית ישראלית והיא תתחיל לפעול החל מתשפ"ז. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תודה. לגבי נושא התנ"ך, מקצוע התנ"ך, לימודי התנ"ך, בדגש על החינוך הממלכתי. זה נמצא פה על סדר היום של המשרד. נאמר פה על התנ"ך. התנ"ך שייך לכולם ואנחנו צריכים לדעת מה המקורות שלנו וללמוד אותם. בדגש על החינוך הממלכתי שקרה משהו בשנים האחרונות, שפחות למדו, פחות מורים, פחות מיקוד וכו'. אז מקצוע התנ"ך יהפוך להיות מקצוע שאנחנו גם ניבחן עליו במבחני הראמ"ה, אדוני יושב-הראש, כמו שנבחנים בכל מקצוע אחר. גם זה שם יהיה. אנחנו נטפח את המורים ונפתח הכשרות מקצועיות למורי התנ"ך. אנחנו בארגון הלמידה, מה שקרה בשנים האחרונות היו שעתיים, אפרופו אוטונומיה, אז יש גם גבול לאוטונומיה. כשאתה נותן אוטונומיית יתר או אוטונומיה מוחלטת אתה גם עלול לאבד שליטה. ומה שקרה עם האוטונומיה אז נתנו אוטונומיה למנהלים לבחור ומסתבר שהרבה מקצועות, כולל התנ"ך, לא בחרו. כי נתנו לו אוטונומיה. אז יש דברים שאין אוטונומיה. למה? כי זה הלב. הלב. הערכים הבסיסיים. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> לא שלא בחרו, אולי לא היו מורים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> על ערכים בסיסיים אנחנו לא מוותרים ובמקרה הזה מקצוע התנ"ך. לכן בארגון הלמידה חייבים ללמד בכל שבוע לפחות שעה אחת תנ"ך. לא תנ"ך והיסטוריה ומולדת, אלא תנ"ך. שעה שנייה יכולה להיות בין תחומית, רב תחומית וכו'. ולא מסתובבים ובסוף בפועל ילדים לא לומדים תנ"ך. לא נוגעים בתנ"ך, לא נפגשים בסידור. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> מאיר, האוטונומיה שניתנה למנהלים הייתה איך לסדר את השעות. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> הנושא הבא - - - << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> לא לקבוע כמה שעות. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> לא הבנתי. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> אמרתי שהאוטונומיה שניתנה למנהלים במסגרת התנ"ך הייתה איך לסדר רק את השעות: שתיים, שתיים, שתיים, שלוש, שלוש, כל מיני כאלה. וכל המנהלים יישמו את זה. הכול כמובן תלוי מורים. דיברנו מקודם על מצוקת המורים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> קודם כל צריכה להיות מדיניות. מורים זה נגזרת של המדיניות וחלק מזה אמרתי, המיקוד שלנו זה פיתוח והכשרה מקצועית גם למורים בתנ"ך, שזה נראה טריוויאלי. מסתבר שלא. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> יש בתי ספר שגם לא לומדים מדעים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> מסתבר שלא. ולכן אנחנו לצד המדעים וה-STEM וכו', גם את נושא התנ"ך. הדבר האחרון ששייך לבניין של השורשים זה הנושא השנתי שהוגדר על ידי השר, שנקרא שורשי עמי. ממש בתשפ"ו. יכול להיות שזה גם יהיה בתשפ"ז, כל נושא עתיד, מורשת ויוזמות. אנחנו בונים עכשיו תוכניות לימודים עם הכשרות של מורים וכו' ואנחנו נתחיל עם זה בתשפ"ו וכנראה שגם בתשפ"ז. לגבי נושא של סמסטר ראשון בתיכון. נדמה לי גם השר דיבר על זה. תראו, אני אגיד רק מה הדברים החדשים. קודם כל הכמות. בתשפ"ו אנחנו כרגע יש לנו מעל 37,000 תלמידים, כאשר שנה קודמת היינו ב-10,000. זה היה היעד שלנו ועמדנו בזה. אמרנו בואו נראה פיילוט, נראה איך זה עובד. מסתבר שזה עובד ועובד טוב. ועובדה שלתשפ"ו נרשמו 370,000 תלמידים. יש 40 קורסים אקדמאים ב-35 תחומי דעת. מה היופי של הסיפור הזה? הרי יש מקומות שמלמדים קורסים באוניברסיטה, נותנים קרדיטציה. היופי בסיפור הזה שזה לא תלוי ילד, זה כיתה, בית ספר. ולא משנה מי אתה ומה אתה. איפה המיקוד? בפריפריה הגיאוגרפית, החברתית. במקומות שמן הסתם לא היו, לא שולחים, לא יכולים לשלוח מכל מיני סיבות כאלה ואחרות. ואנחנו כאן עושים להיות פרואקטיביים מול בתי הספר באמצעות מנהלי מחוזות. ומעל 90% מבתי הספר, בדגש על הסוציואקונומי, נמצאים שם. וזה אירוע. אם מדברים על שוויון הזדמנויות בחינוך זה חלק מהסיפור. לגבי קליטת עובדי הוראה, אני רק, תראו. תראו, הסיפור של המורים או כוח האדם הוא לא, זה לא משבר, הוא לא מחסור שקרה השנה, שנתיים, הוא קרה לאורך שנים. אלא שקרה קודם כל ברמה הלאומית, יש לנו בעיה של אנשים, יש בעיה של כוח אדם. יש בעיה של כוח אדם לאומי בהכול, בכל נושא: מלצרים, שוטרים, מורים, גננות, הכול. כל מה שאתה נוגע, תומכות, מטפלות. מחסור גדול מאוד. אנחנו בנינו א' לטווח קצר איזה מענים אנחנו נותנים לתשפ"ה שהצגנו את זה ולתשפ"ו ולתשפ"ז והלאה. זה לטווח הארוך. ואני רק אתן דברים שאנחנו עשינו עליהם פוקוס ולמדנו במהלך השנה. אחד, אפרופו יעילות, אפקטיביות. ראינו למשל שתוכנית המוסבים למיניהם, אנשים שבאים מהייטק, אנשים באים מכוחות הביטחון, אנשים באים מהצבא, מהשב"כ, מהמשטרה וכו'. רוצים להיות מורים ולהיות מנהלים. אנחנו הרחבנו, הגדלנו את כמות המוסבים, כי ראינו שהמוסבים ההתמדה שלהם בהוראה היא הרבה יותר גבוהה מכל סטודנט ממוצע אחר. לכן עשינו היפוך של הסיפור. ההקצאה תהיה יותר במוסבים והמיקוד - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> משכורת שנייה. זאת משכורת שנייה אצלם. << אורח >> קריאה: << אורח >> ובזכות זה שיש להם פנסיה גם. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יכול להיות שזה בזכות זה ויכול להיות בזכות הרבה דברים. גם יש אנשים שבאים עם שליחות. אני ראיתי אתמול, יושב-הראש שתדע, מעל 210 אנשים היו בוובינר שהתעניינו. אנשים מחיל האוויר, קצינים בכירים, שהתעניינו ורוצים, עדיין בשלב של התעניינות, הם באו לשמוע. רוצים להשפיע ולתרום למערכת החינוך, כנראה בעוד שנה וכו'. זה בטח לא למחר, אנשים היו על מדים. וכנראה אנשים חושבים. רוצה לומר שיש לנו פה שעת רצון ברמה הלאומית, עם כל האתגרים. אולי בגלל האתגרים, אולי בגלל המלחמה. כאשר אנשים רוצים להתגייס, לתרום, אנשים רוצים להיות משמעותיים ואנחנו צריכים למנף את זה. זה בא להייטק, זה בא להוראה כללית, זה בא להוראה לחינוך מיוחד. אנשים רוצים לתרום את חלקם בכל דבר. ואנחנו נרחיב את זה. אני אתן עוד דוגמה אחת ובזה אני אסיים, כי יש הרבה בנושא הזה. מורות חיילות. לכאורה מורה חיילת באה לצבא וכו'. אנחנו עשינו win win. ישבנו עם הצבא, לקחנו את המורות החיילות, אנחנו מכשירים אותן ותוך כדי תנועה הן יהיו בעוד שנה מורות לכל דבר ועניין. אז גם קבוצת איכות. דרך אגב, אותו דבר עם שירות לאומי. בנות שירות לאומי ומורות חיילות וכל האוכלוסייה המאוד ייחודית, אנחנו לוקחים אקטיבית ופשוט עובדים נקודתית על האוכלוסיות האלה. אלה המענים שאנחנו ניתן במקביל לסטודנטים הרגילים, ששם אנחנו גם עושים עבודה עם המכללות. מי זה המורה שייכנס, מה הוא ילמד, מה ההכשרה שלו, מה הסטנדרטים שהוא ייכנס, לצורך העניין. כי זה בסוף קובע את מעמד המורה. בסוף אתה רוצה לראות מי זאת המורה, מי זאת הגננת, מי זה המנהל. << אורח >> מור דקל: << אורח >> זה כולל גם לגיל הרך, גננות? זאת השאלה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> ברור, ברור. << אורח >> מור דקל: << אורח >> זה משהו שאנחנו לא יודעים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> ברור, גם הגיל הרך. אמרתי, גננות, מורים, מורות, מנהלים, רכזים וכו'. גם מפקחים לצורך העניין. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה כולל גם את הגיל הרך, מאיר? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> כן. << אורח >> מור דקל: << אורח >> גננות, לא מעונות. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> זה מה שהיא שאלה והתשובה היא כן. עכשיו, אם גננות, אני אתן לכם, דיברנו על למשל סייעות, בסדר? << אורח >> מור דקל: << אורח >> נכון. כי יש מחסור. אפשר להכיר בזה כעבודה מועדפת לדוגמה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> מה שעכשיו ואני אשתף פה, השלטון המקומי נמצא פה. יש את הסייעות. רצינו להכשיר סייעות לאקדמיה. אני אספר קצת את הצרות שלי לפעמים. אמרו לי בלתי אפשרי, הן סייעות, הן עובדות של השלטון המקומי. בלתי אפשרי. אמרתי מה זאת אומרת? אבל היא סייעת, היא עובדת. אבל זה בלתי אפשרי משפטי וכו'. בסוף מצאנו פתרון. נלך לשורה תחתונה ואנחנו הולכים להכשיר סייעות שאמנם הבעלות שלהן היא השלטון המקומי - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> יוזמה של השלטון המקומי. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> היוזמה של השלטון המקומי, בסדר? קרדיט לכול. היוזמה של השלטון המקומי. ואנחנו נכשיר את הסייעות שיהיו מומחות גם באקדמיה. וזה ייתן מענה גם לגננות, מי ששאל פה על הגננות. << אורח >> מור דקל: << אורח >> ואז מי יחליף את הסייעות? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> צריך לדאוג לעתודה של הסייעות. זה כמו המחנכות. << אורח >> מור דקל: << אורח >> המטפלות של המעונות, זאת בדיוק הבעיה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> זאת לא הבעיה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> תמיד נותנים פלסטר לצד אחד ולא דואגים לכל המערכת. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אפשר תמיד להסתכל על חצי הכוס הריקה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> האלטרנטיבה הייתה להשאיר את זה כך ולא לטפל בסייעות. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> בדיוק. << אורח >> מור דקל: << אורח >> לא, אנחנו שמחות על הפתרון הזה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אוקיי. << אורח >> מור דקל: << אורח >> אבל אנחנו אומרות שצריך לחשוב על זה עגול ורחב, כאשר אתה לא לוקח מיד אחת ונותן ליד אחרת. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> זה לא שיעמדו בתור כל כך הרבה סייעות להפוך להיות גננות, חברים. זה לא זה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> בסדר, לא משנה. כרגע אין לך לא את זה ולא את זה ולא את זה. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> למה? אופק תעסוקתי זה דבר מאוד מושך. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> רבותיי, שנייה. לפני שאנחנו מסיימים. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אפשר אדוני המנכ"ל רגע לחזק את דבריך? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני רוצה להגיד כמה מילים לסיום. אחד, אמרו פה לבטל שמחה וכו'. רבותיי, אף אחד לא אמר שהכול ורוד והכול נוצץ. יש הרבה אתגרים. בטח עכשיו, בטח בשנתיים שלוש האחרונות. יש מלא אתגרים, כולל עכשיו, כולל היום, כולל אתמול, כולל כנראה גם מחר ומוחרתיים. מה שחשוב זה לשלוט באתגרים, לטפל בהם אתמול במקום לעשות את זה מחר, ככל שניתן. ויש לא מעט, גם בבינוי, גם בצוותים, גם במורים, גם במנהלים ובעוד ועוד. הדבר שאני יכול להגיד, אדוני יושב-הראש, שמערכת החינוך, בעזרת השם, אלא אם כן ארגון כזה או אחר יחליט שהוא משבית, תיפתח בעזרת השם בצורה מיטבית ככל שניתן, בכל המגזרים, בכל התחומים. גם החרדי, גם הערבי, שהם פותחים בכלל ב-א' באלול. נלך לבקר שם. וכל השאר ב-1 בספטמבר כמו כולם ולא להשבית שמחה. אז קודם כל חשוב לי לומר שעדיין יש אתגרים, עדיין הדברים, אני מזכיר גם בסרגל הזמנים, המנהלים רק חוזרים ב-15 לחודש. << אורח >> קריאה: << אורח >> הם לא יצאו לחופש. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> בסדר, איגוד מנהיגים, שמעתי. אני שומע. לא צריך זה. המנהלים פורמלית חוזרים ב-15 לחודש. חלקם לא, חלקם עדיין בחופשה, חלקם עובדים עד היום לצורך העניין. פורמלית ב-15 לחודש הם חוזרים. מה שזה אומר מבחינת שעון הזמנים, וזה אני רוצה להגיד, שכל הדיוקים גם על נושא מורים וחוסרים וסייעות ומטפלות ושיבוצים וכו', מן הסתם אנחנו מתכנסים בשיא המרץ בשבועיים האלה. כי ברגע שהמנהלים חוזרים אז זה אחרת כשיש לך מנהל או אין לך מנהל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זאת אומרת כרגע אין לנו עדיין את המספר המדויק של חוסר במורים? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> המספר, אני מציע שנציג לך אותו בשבוע הבא. אני אתן לך תמונה יותר מדויקת. אני יכול להגיד מבדיקה פנימית שאני מסתובב עם המחוזות, אין, לא יהיה משהו דרמטי יותר ממה שהיה בשנה שעברה ואולי אפילו יותר טובה. בטח במקומות צפון, דרום וירושלים וכו'. המיקוד יהיה תל אביב, אולי גם קצת מרכז. וגם שם, בחלק מהרשויות זה לא מעבר לכך. הבעיה שלנו זה לא רק החוסרים, הבעיה זה גם האיכות. כי אם אנחנו רוצים להיות כנים אז אני יכול להשלים מורה כזה ואחר, מורה כזו או אחרת שהיא בשנה ג' ולא השלימה וכו'. אז אני מתפשר. אני מותח את זה עד הקצה, לצורך העניין. ואז צריכה להיות לי דילמה אני כמנהל האם אני קולט מורה שהוא שנה ב'-ג' או שאני משאיר כיתה פה בלי מחנך, בלי מורה, לצורך העניין. אלה דילמות של הדקה התשעים וכו' ואני מניח שנמצא את הפתרונות המתאימים גם לסוגייה הזאת. יועצות אני דיברתי. אני אגיד רק לסיכום, קודם כל אני רוצה להודות לכולם על היערכות, על ריכוז מאמץ. יש פה איגוד, גם שלטון מקומי, גם האיגודים המקצועיים שאני רואה, יפה לא נמצאת פה. גם הנהגת ההורים, גם מועצת תלמידים שנמצאת, גם כל האיגודים האחרים, הנוספים. הסמנכ"לים, המטה, גורמי המטה, המנהלים, גננות ואם פספסתי. להודות לכלל השותפים במגזרים השונים. יש לנו גם מגזרים. עלה פה הנושא של הבדואים. אז קודם כל יש לנו בשורה, כי יש לנו פרויקטור לבדואים בדרום שנקלט לפני כמה ימים, שיעשה עבודה ויטפל ממוקד בדרום, בבדואים בדרום. זה אחד. שתיים, אנחנו נמשיך לטפל במגזר החרדי, למרות שיהיה דיון בנפרד על זה, גם בהיבט של ההכשרה, הפיקוח, מקצועות הליבה ולמידה וכו'. על מנת שיהיו ככלל ילדים ישראל בכל ההיבטים: חינוך, פדגוגיה, תוכניות, לימודים, מורים, גננות. ואני אומר לכם שיש בשורה גם בעניין הזה וצריך רק זמן. הזמן הוא פקטור חשוב. יש זמן פה ויש זמן שם, בסוף הכול יגיע והכול יהיה. גם במגזר הזה. אני רוצה גם להודות לך, אדוני יושב-הראש ולכלל האנשים, גם על המקום, על המעמד ובאמת הרוח הגבית, למרות שיש לנו לא מעט גם חילוקי דעות כאלה ואחרים, אבל הכול לגיטימי. באמת, תודה רבה. ישר כוח ושתהיה לנו שנה מוצלחת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. תעלו את נציג האוצר בבקשה, את דן. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אדוני, בסוף לא התייחסת לילדים שלא פותחים את שנת הלימודים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש עוד דיון. אנחנו בדיון המשך. אמרתי שיש לנו דיון בחינוך המיוחד ושם אני אדון בילדי החינוך המיוחד שנמצאים במערכת הכללית. אני רוצה לקבל את הנתונים האם יש גם תלמידים כאלו. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> רויטל, אני אמרתי מאוד ברור. אני כמנכ"ל אישית יושב על שיבוצים של ילדים בתוך בתי הספר. וזה חלק מהמדד. התוצאה שמנהל צריך להציג לי. אני אישית יושב על זה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל אלה ילדים שאתה עוד לא יודע עליהם, כי יש מאות ועדות שלא הסתיימו. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> מה לעשות? מה לעשות שעדיין יש ועדות? לכן אמרתי שיש לנו עוד שבועיים. מה לעשות שיש ועדות? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הן לא יסתיימו גם בעוד שבועיים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אולי נעצור את הוועדות או נבטל אותן? אבל את לא יכולה לעצור. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, היה צריך להתייעל ואז לא היו כל כך הרבה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> לא, זה לא קשור להתייעל. זה קשור לזה שעל פי חוק אני חייב לקיים את הוועדות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נכון. ועל פי חוק היה צריך לוועדות השגה לעשות תוך 21 יום והורים מחכים כבר שלושה חודשים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, תודה. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> שלום לכולם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בבקשה דן. תראה, אני רוצה להגיד בפתח הדברים, דן. עם כל הכבוד, שר החינוך מוצא את הזמן להגיע לישיבה שהיא סופר חשובה, של היערכות לשנת הלימודים. המנכ"ל, הצוות הרחב של משרד החינוך, מהסמנכ"לית ועד מנהלת אגף חינוך מיוחד. עם כל הכבוד, אני רואה בזה, עזוב אותי באופן אישי שאתם מזלזלים בצורה, אתם מזלזלים בוועדה, במי שמגיע מרחוק להשתתף בוועדה. אתם מזלזלים באזרחי ישראל, עם כל הכבוד. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כבוד היו"ר. כבודו, לא הייתה שום כוונה לזלזל ואני מתנצל על אי ההבנה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עם כוונות אני לא הולך למכולת, דן. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה מה שאני יכול בשלב זה להציע לך. ואנחנו להבא נשפר את השיח בינינו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לצערי, דן, אני רק אגיד. אני לא פונה אליך באופן אישי. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אין שום כוונה לזלזל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל דה פקטו זה מה שקורה. שתיים, אי אפשר להתנהל בצורה כזאת. שלוש, בישיבת היערכות כל כך חשובה שהאוצר יש לו פה משקל עצום, אתם לא מוצאים לנכון להגיע לוועדה? מה, השתגעתם, תגידו לי? << אורח >> קריאה: << אורח >> הם גם מעבר לכביש, מה הבעיה שיבואו? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, הם לא מעבר לכביש. בוא תשמע, הם ביום עיון בשדרות. ולא מעדכנים אף אחד. << אורח >> קריאה: << אורח >> ברור, זה יותר חשוב. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני אין לי, מעבר למה שאמרתי לך, שלא הייתה פה שום כוונה לזלזל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, אולי תצליח להביא לי תשובות. בוא נהיה פרקטיים. אבטחת מוסדות חינוך, כסף ליישום ועדת שפירא, הכשרות, תוספת תקציבית ובנושא תוכנית רב שנתית חזרה לצפון איפה זה עומד? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בסדר גמור. אני אגיד, רשמתי גם את הנקודות האלה לאורך הדיון. אני אגיד קודם כל ברמה הרוחבית. כמות הדרישות התקציביות שעלו פה הן של מיליארדים רבים וגם אף אחד לא הסתיר את זה. גם לא השלטון המקומי לגבי הדברים שהוא העלה, גם לא לגבי היישום של מסקנות ועדת שפירא, שהשר קיש דיבר על 15 מיליארד שקלים. בנושא הזה יש פה סדר עדיפויות של ממשלת ישראל שצריך לבוא לידי ביטוי בנושא התקציב. זה לא משרד האוצר בלבד, היו"ר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש משהו יותר חשוב למדינת ישראל מאשר ילדי ישראל? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש סדר עדיפויות בתקציב. בשנים כל כך קשות שהצד הביטחוני הוא מאוד משמעותי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון, הוא כל כך משמעותי שצריך אבטחה בכניסה לבתי ספר, מה לעשות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אז על האבטחה אני עוד רגע אדבר. בכל מקרה, נדרש פה סדר עדיפויות של הממשלה במה היא מעוניינת ויכולה. ברמה הפיסקלית יש באמת אתגר משמעותי למדינת ישראל. לכן אנחנו במקרו של הדברים המצב הוא שאנחנו בתקציבים הקודמים וגם כאשר מסתכלים קדימה אנחנו לא בתקציב של תוספות אלא בתקציב שאין ברירה אלא לקצץ חלק מההוצאות. כמובן שזה לפי סדר עדיפויות של הממשלה. והעדיפות היא לא לקצץ בדברים בנושא החינוך הרצון הוא לקצץ כמה שפחות, כיוון שזה באמת תומך צמיחה ואנחנו כן רוצים שלא יהיו קיצוצים. ושאם יש משהו זה רק התייעלות ולא קיצוץ בשירות. בנוגע לטענות ספציפית. בנוגע לאבטחת מוסדות חינוך, יש דיונים כרגע מול המשטרה והמשרד לביטחון לאומי. הדברים טרם נסגרו. אני אישית לא נמצא בדיונים האלה, כי זה נושא מול המשטרה ולא מול משרד החינוך. אבל אני לא מכיר שהדברים האלה בינתיים נסגרו ואני מקווה שזה יגיע לפתרון בזמן הקרוב. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> סליחה, מוסדות חינוך, מה ההגדרה? גני ילדים, מעונות? מעונות מפוקחים? << אורח >> קריאה: << אורח >> הכול, הכול. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אף פעם זה לא הכול. << אורח >> קריאה: << אורח >> אם אתה רוצה אבטחה, תדבר עליה. חבל לעכב את התשובה של האוצר. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> כי זה באוצר, הוא צריך לדעת על מה הוא משלם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דן, אתה אומר לי שנושא אבטחת מוסדות חינוך הוא אירוע של משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי ולא אוצרי? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לא, אני אומר שיש כרגע דיונים של הנציגים ממשרד האוצר שעובדים מול המשטרה ומול ביטחון לאומי על הנושא הזה. הדברים טרם נסגרו. זו האמירה שאני יודע לתת על הנושא הזה. אני מקווה שהדברים ייפתרו בימים הקרובים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> האוצר שמע את התבטאות שר החינוך, נכון? שמוסדות חינוך לא ייפתחו ב-1 בספטמבר כל עוד הנושא הזה לא מטופל. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו מכירים את עמדת השר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מגבה את עמדת השר במאה אחוז ואני אביא ח"כים, אופוזיציה וקואליציה לגבות את ההחלטה הזאת. שאזרחי ישראל ישאירו את הילדים שלהם בבית כל עוד אין ביטחון לילדים שלהם. אנחנו אחרי ה-7 באוקטובר. מה, אתם לא חיים פה? איפה אתם חיים, בירח? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> בנוגע לנושא החינוך המיוחד. לא סתם הוקמה ועדת שפירא. הנושא כנושא דורש רפורמה. אין בזה שום ספק, יש בעיות של מחסור בכוח אדם מאוד משמעותי והגידול בחינוך המיוחד מגביר את המחסור בכוח האדם. יש לזה היבטים תקציביים משמעותיים מאוד. תקציב החינוך המיוחד גדל מעל שני מיליארד שקלים בשנה האחרונה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> וכדי שזה יפסיק צריך לעשות שפירא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, מספיק, אני אוציא אותך. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מהצד השני, יש במסקנות ועדת שפירא לצד כיוונים נכונים לפתרון, יש שם בעיות קשות ביישום מבחינתנו. זה נאמר לאורך הוועדה ואנחנו חושבים שחלקים מעבר לצד התקציבי שדיברתי עליו קודם במאקרו, חלק מההמלצות לא ניתנות ליישום בלי להגדיל באופן דרמטי את כמות כוח האדם הנדרשת. וזה לא המטרה של הוועדה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הם לא קראו את המסקנות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תתקצבו את ההכשרות, תדחפו, תנו את זה כעבודה מועדפת, בנות שירות, מורים חיילים, ספורטאים מצטיינים. תתחילו להכניס אותם למערכת, תתקצבו את זה. משרד החינוך פתוח. משרד החינוך, יושב פה המנכ"ל הוא אומר לך אני מוכן לקלוט, מוכן לתת את ההכשרות. תנו את הפוש. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני לא חושב שזה אירוע שיכול להיפתר עם הכשרות נקודתיות וזה לא אירוע שייפתר עם מורות חיילות. יש פה צורך ברפורמה מקיפה ולכן גם אנחנו בשיח מול משרד החינוך יש גם את הצוות שהוחלט עליו בממשלה. אנחנו גם בשיח מול משרד החינוך על איך אפשר לפתור את הדבר הזה. וכן ברור לנו שנדרשת פה רפורמה. הפרטים שלה צריכים להיסגר, הממשלה כמובן יחד עם כלל הגורמים המעורבים, שלטון מקומי וכלל הארגונים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע דן, לפני שאתה ממשיך אני רוצה להתייחס לנקודה הקודמת של אבטחת מוסדות חינוך. נמצאת איתנו זוהר אורמן יחזקאל, המשרד לביטחון לאומי. בבקשה גברתי. << אורח >> זוהר אורמן יחזקאל: << אורח >> כפי שכולם יודעים, קיים חוסר תקציב משמעותי בכל הנושא של אבטחת מוסדות חינוך. בעת הכנת התקציב, עוד כאשר השר המחליף כץ נוצר הפער. התקנה של מוסדות החינוך, התקנה התקציבית במשטרה היא תקנה סגורה. האוצר שם בה מחצית מהסכום הנדרש. הכסף הזה נגמר. אין יותר כסף לאבטחת מוסדות חינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא הבנתי, זה לא נלקח בחשבון כאשר נבנה התקציב? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אז הנה, אם נסגור את המשרד לא תהיה בעיה של מחסור במורים. << אורח >> זוהר אורמן יחזקאל: << אורח >> כל התקציב של המשטרה היום בשנת 2025 הוא תקציב קיומי. אין למשטרה כסף להתעצמות. אין לה גם מאיפה להשיג כסף לתקנה של מוסדות חינוך. << אורח >> קריאה: << אורח >> אז איפה כל הכסף? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> המשרד לא ידע שהוא אמור לתקצב מוסדות חינוך? חברים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אפשר להפסיק לאבטח אנשים במיאמי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, אני שנייה מלהוציא אותך. באמת, אני מתאפק. אני מנסה לצמצם כמה שאפשר בשביל לגעת בנקודות. יש פה נקודות חשובות שאני רוצה להביא את הפתרון. אני לא אומר שאני אהיה המושיע, אבל בואו נדחוף לשם. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> נכון. << אורח >> זוהר אורמן יחזקאל: << אורח >> המשרד היה מתוקצב עד יולי למוסדות חינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ולא נלקח בחשבון שמה לעשות, מוסדות חינוך לא עובדים קלנדרית אלא עובדים שנת לימודים? << אורח >> זוהר אורמן יחזקאל: << אורח >> היה צריך למצוא פתרון לזה ועכשיו אנחנו מנסים למצוא את הפתרון לזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לאחר מעשה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אתם יודעים שה-1 בספטמבר תמיד מגיע אחרי אוגוסט? זה תמיד קורה. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, זה הפתעה. << אורח >> זוהר אורמן יחזקאל: << אורח >> זה פעם ראשונה שזה קורה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אה, זה פעם ראשונה שקורה לכם שהוא מגיע אחרי אוגוסט? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> בואו חבר'ה, הייתה בעיה אובייקטיבית בתפר בין השרים. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> מאיר, זה לא בעיה אובייקטיבית. זו חוצפה שאין כדוגמתה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> מירום, מירום. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> בוא נגיד את האמת. מה זה בעיה? מי מוריד תקציב על כזה דבר? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> מירום, אני חושב שהדברים נאמרו בצורה ברורה. זה לא נכנס כרגע לתקציב מסיבות כאלה ואחרות וצריך לדאוג לזה, נקודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. דן, התוכנית הרב שנתית שהוצגה לוועדה לפני מספר שבועות או חודש, כבר לא זוכר. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> לצפון? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לצפון. אושר, לא אושר? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אנחנו בתהליכי גיבוש מתקדמים, יחד עם מטה היישום ועם משרד החינוך כמובן. זה אני מקווה מאוד שזה ממש בימים הקרובים יוכל להיסגר ואנחנו נביא באמת בשורה חשובה לצפון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בכמה מדובר? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מבחינת הסכומים? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. אני מדבר עם האוצר, אני מדבר בסכומים. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> מדובר, הסכום עוד לא סגור, אבל מדובר במעל למיליארד שקלים לחמש שנים. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> התוכנית שהוצגה היא 1.2 מיליארד, בהנחה ותקווה שזה יאושר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה יפורט בהחלטת הממשלה. והיא תהיה אני מקווה בשורה משמעותית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> התייחסות אחרונה שלך ואחרי זה נעשה הפסקה קצרה ונצא לחמש דקות להתרעננות ונתכנס לנושא הדיון של החינוך המיוחד. באיחור רב. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה לגבי מנהלי בתי הספר? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> דן, עלה פה גם הנושא של גמולי חינוך לגננות שעדיין לא הועבר אליהן, הגננות המשלימות. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני חושב שהנושא הזה הוא בשיח מול אגף השכר. אני חייב להודות שאני לא מכיר את הפרטים ולכן אני לא רוצה להתייחס בלי שאני מכיר את הפרטים לעומק. זה בשיח של הסתדרות המורים מול אגף שכר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> התייחסות שלך למה שעלה פה על ידי השלטון המקומי, נושא ההסעות. הייתם אמורים לתת תשובה גם לוועדת כספים, גם אלינו וגם הנושא של הבינוי. פערי בינוי. יש פערים בין האישור שניתן בפועל לבין העלות דה פקטו. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> שני הנושאים הם נושאים מאוד מורכבים, גם ברמה, והם דורשים עבודה מקצועית שנעשית בימים אלו. אבל כמובן שהכול כפוף לסדר עדיפויות של הממשלה ושל המשרד. כמו שאמרתי בתחילת דבריי רק מהדיון הזה סך הדרישות התקציביות 20 מיליארד שקלים ובסוף אנחנו במצב שזה לא משהו שאפשר, זה משהו שדורש סדר עדיפויות של הממשלה ובדיוני תקציב. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל השנה אמורה להיפתח לפני דיוני התקציב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני יכול להוסיף על האמירה של השר? אם אני הייתי שר החינוך לא פותח את שנת הלימודים. אין מוסדות חינוך, אין בינוי, אין הסעות, אין הכשרות לתלמידים, מזלזלים בגיל הרך, מזלזלים בחינוך מיוחד. תסגרו, לכו הביתה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל יש מועצה ל-AI, זה הכי חשוב. << אורח >> קריאה: << אורח >> בדיוק, יש כל כך הרבה כסף לכאלה פרויקטים ואין כלום למה שצריך בפועל. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> יש תקציב למשרד החינוך של מעל ל-90 מיליארד שקלים. להגיד שאין כלום זה גם אמירה לא נכונה. << אורח >> קריאה: << אורח >> יוסי, זה מזכיר לי את חוק הפיקוח שעבדנו עליו, אותה שיחה. אותו דבר. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> זה בסוף תוספות תקציביות ניתנות בדיוני תקציב בהתאם לסדר עדיפויות של הממשלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. זוהר, בבקשה. << אורח >> זוהר אורמן יחזקאל: << אורח >> אני רוצה לציין שאתמול התקיימה ועדת מוס"ח במשטרה בראשות רמ"ח מבצעים במשטרת ישראל. נציגי האוצר הוזמנו לדיון אך הם בחרו לא להשתתף. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> איזה הפתעה. << אורח >> זוהר אורמן יחזקאל: << אורח >> אתמול. השר שלנו, השר לביטחון לאומי פועל מול שר האוצר ומול הדרגים הבכירים במערכת כדי לנסות לפתור את הבעיה ולהביא את התקציב. וככל שהנושא התקציבי לא יוסדר מבחינתנו גם לא תתאפשר פתיחת שנת לימודים. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> מצוין, אנחנו אתכם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יפה מאוד. היערכות לפתיחת שנת הלימודים, בואו נודיע לאזרחי ישראל שכנראה שב-1 בספטמבר לא תהיה פתיחת שנת לימודים. כל עוד האוצר לא יביא את הכסף וידאג שהילדים שלנו יהיו במוסדות באופן שאנחנו דואגים לביטחון שלהם ולא משנה אם זה במגזר הערבי, במגזר החרדי, במגזר הכללי. אנחנו אחרי ה-7 באוקטובר, הנושא הראשון במעלה, קודם כל הביטחון של הילדים שלנו. אחרי זה הנושא הפדגוגי, נושא מעמד המנהלים. מעמד המורים, הכשרות. אבל בואו, חברים. זה א'-ב'. << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> אני לא רוצה להיכנס לשיח בתוך הממשלה כאן בדיון. אבל עמדת משרד האוצר היא שנכון לעכשיו המשרד לביטחון לאומי מחויב למצוא אלטרנטיבות למימון של הנושא הזה. אני לא מעונין להיכנס לשיח כמו שאמרתי קודם, של שיח שקיים כרגע בין דרגים מקצועיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דן, תגיד לי, גם אתמול הייתם ביום דיון בשדרות? << אורח >> דן פיקמן: << אורח >> כפי שאמרתי קודם, הנושא הזה מטופל על ידי גורמי המקצוע שעוסקים במשטרה ולא גורמי המקצוע שעוסקים במשרד החינוך שזה הצוות שלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע, אבל היה דיון היום בוועדת ביטחון פנים, נכון? << אורח >> זוהר אורמן יחזקאל: << אורח >> אתמול בוועדת מוס"ח במשטרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אבל היה פה דיון בביטחון פנים שעלה נושא אבטחת מוסדות החינוך. היום בבוקר, לא? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא רלוונטי. זה נאמר שזה בדיונים ועכשיו התשובה הייתה שזה המשרד לביטחון פנים צריך למצוא את הפתרון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, כן, ברור. אנחנו מכירים את הפינג-פונג הזה. << אורח >> זוהר אורמן יחזקאל: << אורח >> העמדה שלנו ברורה. << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> אורית גור כהן, יושבת ראש משותפת של "מנהיגים", ארגון מנהלי בתי הספר, ביחד עם אביגיל שותפתי. נדמה לי שכולם מבינים את גודל ההתמודדות שיש בפני מערכת החינוך וכמות האתגרים הולכת וגדלה משנה לשנה. ובשביל זה צריך את טובי הכוחות להוביל את המשימה הזאת. את מנהלי בתי הספר. אנחנו שמענו בחדשות על סבבי מינויים בצבא לקיץ 2026. אבל בבתי הספר היום באמצע אוגוסט עדיין לא הסתיימו מינויי מנהלי בתי ספר ועדיין בתי ספר רבים ללא מנהל. זה לא אומר שב-1 בספטמבר לא יהיו מנהלים, אבל כל אחד שמבין בחינוך טיפה מבין מה המשמעות כשאין מנהלי בתי ספר בשלב הזה. גם ברמת ההיערכות של בתי הספר וגם במי בסוף מגיע כאשר מגיעים למצב של דקה לפני ה-1 בספטמבר. עוד הפתעה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כמה מוסדות כאלה אתם מכירים שאין מנהל בית ספר? << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> עשרות. כרגע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אשמח לקבל את הרשימה. << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> אני אשמח להוציא אותה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> מספר תלת ספרתי כל שנה. << אורח >> מירום שיף: << אורח >> אנחנו עשינו סקר, אני אשלח לך גם. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני רק אגיד עובדות, בסדר? ביחס בטח לשנים עברו בשנה האחרונה רוב בתי הספר, למעט החדשים שאנחנו ממש בקליטה, מוסדות שמאוישים עם מנהלים. אני אישית חותם או לא חותם, מאשר או לא מאשר. יש מקומות מסוימים מסיבות כאלה ואחרות שטרם אושרו. שלא ניכנס לסיפור הזה. ויש גם מוסדות חדשים שקיבלו אישורים כאלה ואחרים בדקות, בימים האחרונים. << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> לא, אנחנו לא מדברים על חדשים, מאיר. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> מה לעשות? יש גם מקרים שמנהל פתאום זכה במכרז והודיע שהוא מסיר. אז יש - - - << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> רויטל, תשאירי לנו - - -. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> למה על כל דבר יש לך מה להגיד? אני לא מבין את זה. מדברת אורית, בואי, תני לה רגע לדבר. << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> כן, תודה. יש עדיין, אני לא מדברת רק על מוסדות חדשים, אני מדברת גם על ותיקים וכאלה שידענו קודם. ויש מחסור מאוד גדול. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> כל מוסדות החינוך האלה יאוישו במנהלים עד סוף הזה. << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> אנחנו כולנו מבינים את זה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני אמרתי, יש לנו עוד שבועיים, זה הרבה זמן ואת יודעת את זה. << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> מאיר, אני אמרתי, ב-1 בספטמבר תמיד יש מנהל בית ספר. השאלה מה המשמעויות כאשר הם מגיעים לרגעים האלה ומי מגיע בסוף ברגעים האלה. וצריך את זה לקחת בחשבון. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> שאלה, פרופורציות, מתוך 5,570 מנהלים יש אולי עוד 50 או 60 שעכשיו בשלבים זה, אז פרופורציות. תסתכלי מה היה לפני כן, זה תסתכלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן שאלתי אם יש רשימה כמה בתי ספר. << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> אנחנו יכולים לתת את הנתונים האלה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> זה כל יום עולה. << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> גם לגבי חופשת הקיץ. חשוב לציין שרוב המנהלים, למרות מה שנאמר פה שהם יחזרו ב-15 באוגוסט לעבודה, רובם הגדול לא יצא לחופשה, בטח לא לחופשה מלאה כמו שהם אמורים לצאת ולקבל אותה, בגלל גודל האתגרים. זה בסדר, אנחנו מבינים את זה. אנחנו יודעים את האחריות שיש למנהלי בתי הספר והם נמצאים בתוך המשימה הזאת. אני רק אומרת שיש דבר מאוד פשוט, שדרך אגב, גם לא קשור לאוצר לשם שינוי, שהוועדה הזאת יכולה לצאת ממנו. מנהלים שלא היו בחופשה אפשר להעניק להם את החופשה הזאת במהלך שנת הלימודים. לתת להם לצאת ולאסוף את הכוחות כדי להמשיך ולהנהיג את המערכת. זה לא עולה כסף, זה אפשרי. והם עשו את כל העבודה הזאת לאורך כל הקיץ כי צריך וזה חשוב וזה חלק מתפקידנו. אז אני פונה לוועדה ואומרת וואלה, הזדמנות. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני רק מזכיר שהמנהלים, שמגיע להם הרבה, קיבלו שכר גלובלי, כולל הכול מהכול. וכל אחד מנהל גם את הזמן שלו כמו שהוא מנהל. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> מאיר, זה שבהסכמי השכר ארגוני המורים שמתיימרים לייצג את המנהלים ולא אמרו שהמנהלים זה משהו כזה כולל הכול זה לא אומר שאין למנהלים חופשה. אנחנו בהחלט חושבים שמנהל הוא לא מורה ומנהל הוא פרופסיה נפרדת. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> מישהו עצר ממנהל בית ספר לא לצאת לחופשה? << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> המציאות, מה זאת אומרת? המציאות. המציאות. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני לא יודע. כל אחד שמנהל, מנהל טוב ומנהל גדול מנהל את הזמן שלו, כולל את החופשות. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> מאיר, מאיר. << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> אין בעיה, אז לא נפתח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> אם מנהל יוכל לארגן לעצמו חופשה ולהכין את בית הספר בקיץ ולצאת אחרי הקיץ לחופשה זה יהיה מצוין. אבל הפתעת ה-1 בספטמבר היא הפתעה שאני רוצה לדבר עליה ולשים כאן גם בוועדה כמה נושאים שאנחנו נשמח שיטופלו. כמובן אני אסגור את הנושא הזה שה-1 בספטמבר זה לא המפץ הגדול, פתאום בית ספר מוכן. אלא אנשים עבדו, מנהלים עבדו במהלך הקיץ, הכינו את זה. וחוץ מזה שמגיע להם על זה תגמול מגיע להם גם, וזה גם לא עולה כסף, מגיע להם לנוח אחר כך. אבל בואו נדבר על דברים שמנהל בית ספר במהלך הקיץ היה צריך לבנות ולהכין לקראת ה-1 בספטמבר ועדיין יש דברים לא מוכנים. אז בואו נראה מה קורה כאן. אני כבר לא מדברת על זה שתקני בתי הספר לא סגורים בשלב הזה. כמו שאתם יודעים זה לא דבר חדש. אז מנהל בית ספר עובד על בסיס הערכות. אבל חוץ מזה יש דברים שכן אפשר לסגור מראש. למשל לדוגמה יש נושא שהוועדה הזאת עוסקת בו כל שנה. לדוגמה נושא תשלומי ההורים שהוועדה החליטה שהיא רוצה לטפל בזה בצורה מאוד עמוקה וכל שנה אתה, כבוד יושב-הראש, מטפל בזה. אז הנושא הזה, ואני לא נכנסת להחלטה ולקו שאתה מוביל, אם אני מסכימה או לא מסכימה, לא משנה. הדבר הזה ראוי שיקרה במאי. כרגע מנהלי בתי הספר לא יודעים לא מה התקציבים שלהם באופן סופי, לא מה תשלומי ההורים, אם יש או אין באופן סופי. גם הסכומים של כל הדברים האלה לא קשורים לשום דבר. אתה יודע שכל מנהל בית ספר מוסיף עשרות אלפי שקלים למשל על כל טיול. אלה דברים שמנהלי בתי הספר מתמודדים איתם כי ה-1 בספטמבר מתחיל הפתעה, אף אחד לא יודע מזה. אני רוצה לומר שמנהלי בתי הספר היו אמורים להכין מערכות לבתי הספר, אבל יש הרבה מאוד סימני שאלה שמנהלי בתי הספר התמודדו איתם. הצפנו אותם גם למנכ"ל וניסיו לקבל תשובה. ועדיין, יש כמה סוגיות שלא ידוע למנהלי בתי הספר. למשל אם בתי הספר עובדים חמישה ימים בשבוע אז מה קורה מבחינת חמש שעות השהייה? כי ההנחיה של משרד החינוך היא שצריך לקיים אותן בתוך בית הספר. ארגוני המורים אומרים למורים לא, אתם מקבלים חמש שעות בבית. ובאמצע, בין הפטיש לסדן נמצאים מנהלי בתי הספר, כמו בכל עניין. והם אמורים כבר לסיים להכין את מערכות בתי הספר. איך הם אמורים לבנות ומי אמור בסופו של דבר לתת - - - << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> אני לא מבין למה את מבלבלת פה את כולם. יש החלטה מאוד ברורה. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> אני לא מבלבלת, אני אומרת את הדברים כמו שהם. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יש החלטה מאוד ברורה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בוא נשמע את ההחלטה. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> לא, אבל לא אומרים מבלבלת. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> תראי, את לא יכולה למשוך את הדברים מה שאת רוצה. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> לא, אני אומרת. אתה יכול לומר ואני מקשיבה. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> יש החלטה. את יכולה להתווכח על ההחלטה. יש החלטה מאוד ברורה. בתשפ"ב, תשפ"ג ניתן אישור למעבר לחמישה ימים בעל יסודי להמיר חלק משעות השהייה מבית הספר לבית. זה היה לתשפ"ב ותשפ"ג. בתשפ"ד, תשפ"ה ותשפ"ו זה נעצר. << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> אפשר לקבל את זה במסמך מסודר? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> זה לא התקיים. רגע, רגע. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> מצוין. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> זאת אומרת, זה נאמר לכולם ואת זה כולם יודעים כבר שלוש שנים. עכשיו רוצים לחדש את זה. אז אמר גם יו"ר ארגון המורים ואמרה את זה גם יפה שקיבלה חיזוק שהיא האיגוד המקצועי של חטיבות הביניים. אם לא יהיה מעבר נעבור לשישה ימים. אז מי שרוצה לחזור על המודל של שישה ימים יחזור לשישה ימים. אף אחד לא כופה למנהל בית ספר או לקהילה כזו או אחרת לעבוד בחמישה ימים. << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> לא, לא, מאיר, הסיכום לא היה כפייה, סליחה. הסיפור שהמשרד לא הוציא מסמך מבהיר. << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> המשרד אמר ברור ואחר הצוהריים יש לי פגישה עם רן ארז. המשרד אמר דברים ברורים שהם בחמישה ימים אין המרה של מעבר לחמישה ימים עם המרה של שעות שהייה מבית הספר הבית. נקודה. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> מאיר, אנחנו מבקשים שהמשרד - - - << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> מה לא ברור פה? את לא מקבלת את זה, כנראה שזה לא מתאים. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> אני לא מקבלת את זה? << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> לא, להיפך, אנחנו בעד זה. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> מאיר, למה סתם לומר דברים? למה סתם לומר דברים? << אורח >> מאיר שמעוני: << אורח >> לא, אז את אומרת. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> אני רוצה לומר, זה לא נכון. אנחנו במפורש ביקשנו הבהרה ברורה כדי שאנחנו מנהלי בתי הספר לא נצטרך לריב עם המורים שלנו ולעמוד מול מסמכים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה יותר ברור ממה שאמר המנכ"ל? << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> הנה, הוא אמר. בבקשה, מאה אחוז, יופי. אז אמר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בצורה ברורה שיש החלטה, נקודה. << אורח >> אביגיל סאמין: << אורח >> נהדר, זה מה שביקשנו כבר כמה חודשים. ולגבי הנושא של מחסור במורים שדיברו עליו כאן ואכן מדובר במצוקה מאוד גדולה, אני רוצה לומר משהו אחד קטן. יש באמת הרבה מאוד פתרונות שגם מאיר הזכיר אותם וגם אנחנו בתוך בית הספר מגדלים את הכוחות הצעירים שמגיעים אלינו לבית הספר ושולחים אותם כדי ללמוד ולהכשיר. אבל בינתיים יש לנו פתרונות ואנחנו מבקשים שתהיה הוראת שעה במסגרת חוק שעות עבודה ומנוחה. יש לבתי הספר מורים מקצועיים שיודעים נניח להגיש לבגרות, שיודעים לעשות את כל העבודה כמו שצריך. אנחנו רוצים והם מוכנים להעסיק אותם יותר ממה שמאפשר חוק שעות עבודה ומנוחה. ואנחנו מבקשים אישור. שתהיה הוראת שעה להעסיק אותם כמה שאפשר כשהם מסכימים. לא חס וחלילה שאני אכפה עליהם. שאנחנו המנהלים רוצים והם מוכנים, שנוכל להעסיק אותם. אבל בתי הספר מתמודדים עם מחסור. כשאנחנו מגיעים לסוניה ומבקשים לקבל את האישור מחזירים לנו, אומרים לנו את לא יכולה. אנחנו נאלצים לבטל שיעורים כשיש לנו מורה שאפשר לשלם לו. עם מורים פנויים. זאת אומרת שיש פה פתרונות. אנחנו המנהלים, אנשי השטח, יודעים מה הפתרונות. אנחנו מציעים ואנחנו באים לא עם בעיה, אנחנו באים גם עם פתרון. לגבי ועדת שפירא נתייחס בסבב הבא? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. ד"ר בן חמו, בבקשה. << אורח >> מרדכי בן חמו: << אורח >> שלום עליכם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מה צריך בכתב? המנכ"ל נמצא פה, אומר לפרוטוקול בצורה ברורה ביותר מה החלטת משרד החינוך. << אורח >> אורית גור כהן: << אורח >> יוסי, אני אגיד לך למה, כי מקבלים מכתבים עם איומים למנהלים. אני אעביר לך את המכתבים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, אני רק מבהיר. אנחנו לא קיבלנו אישור להמשיך את הדיון על זמן המליאה. זה אומר שבשעה 14:00 המליאה נפתחת. 14:00-14:00 אנחנו נסגור את הדיון ואנחנו נפגשים שוב בסוף המליאה בסביבות 15:30-16:00. ד"ר בן חמו, בבקשה. << אורח >> מרדכי בן חמו: << אורח >> שלום עליכם. אני אפתיע אתכם, יכול להיות שמזמינים אנשים עם צרכים מיוחדים ללא עניינים של אנשים עם צרכים מיוחדים. וכך מקדמים חברה. מתברר שבמהלך שנה שלמה הצטרפתי לוועדות הכנסת בענייני קידום לימודי מורשת ויהדות במשרד החינוך. לא היה קשור לענייני צרכים מיוחדים. שמעתי על התוכנית שורשים, שאני מברך את משרד החינוך על כך. ניסיתי גם לקדם את זה, אז אני מודה לעצמי. אבל אני נדהמתי לראות שכאשר מדובר במגזר הערבי אנחנו מוותרים על העניין של זהות. אתם תגידי מה, מרדכי, השתגעת? אתה רוצה ללמד חינוך יהודי ומורשת למגזר הערבי? כן. קודם כל, כן. אם אנחנו לא דואגים שערביי ישראל יזכרו שהם גם ישראלים אנחנו ניצור בעיה חמורה. כל המחקרים שאני מצליח לשים את ידי עליהם מעידים על כך שערביי ישראל מזדהים יותר עם ערבים מאשר עם ישראלים והופכים ליותר ויותר עוינים לנו. אז נכון, צריך לטפל בסוגיית האלימות במגזר, אבל גם כן לדאוג שיחוברו יותר ויותר לחברה הישראלית. זה דבר ראשון. באשר להכלה ושילוב. הכלה ושילוב בעיניי דבר נפלא שקורה ואנשי חינוך אנשים מדהימים. אבל יש בעיה, אנחנו שוכחים שלצד זכויות יש גם מחויבויות. ואנחנו מורעלים על ידי תפיסה פרוגרסיבית שמלמדת את תלמידינו וילדינו שכדי להצליח בחיים צריך להיות קורבן ומסכן. וכאשר מצד אחד משרד החינוך רוצה לשלב ולהכיל ומצד שני מלמדים לילד שהדרך היחידה להצליח בחיים זה להתמסכן על היותו עם צרכים מיוחדים או עם מגבלה כלשהי, אז אנחנו בבעיה אחת גדולה. זה נובע גם מכך שגם בתוכניות גפ"ן וגם בלימודי המשך של מורים במרכזי פסג"ה התפיסה הפרוגרסיבית מחלחלת, משתלטת על תכנים ומעבירה תכנים אנטי נורמה החברית. במקרה שלנו אנטי יהודיים, אנטי ציוניים וכן הלאה. ומקדמת שאם אתה בשוליים אתה צריך לרסק את הנורמות לטובת האג'נדה שלך. רואים את זה עם הטרנסג'נדרים, רואים את זה בתחום האוטיזם וסוגיות רפואיות למשל הופכות לסוגיות זהותיות ופוליטיות. מה שאני רוצה לומר בכך זה שצריך לצד כל ההצהרות והחוקים והרפורמות הנפלאות, ואני באמת מברך, בשיא הכנות ובתום לב מוחלט. צריך גם לדאוג שיהיה פיקוח בתכנים של גפן. בתכנים של לימודי המשך של מורים שהם גם קורבנות של השדלנות הפרוגרסיבית. המתנתי שלוש שעות כדי להגיד את הדברים האלה. סך הכול זה לא היה כזה הרבה זמן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. חברים, אנחנו יוצאים להפסקה של חמש דקות. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:43 ונתחדשה בשעה 14:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ממשיכים את הדיון הקודם, יש לנו עד 14:15, אז בבקשה להיות מצומצמים. איתמר קרמר, בבקשה. << אורח >> איתמר קרמר: << אורח >> תודה אדוני יושב-הראש, חברי וחברות הוועדה שלא איתנו לצערי, ובעיקר הנהלת המשרד. תודה, קודם כל שאתם פה. שמעתם פה דברים קשים ואני יודע שזה לא פשוט. << אורח >> קריאה: << אורח >> גם שמענו דברים טובים. << אורח >> איתמר קרמר: << אורח >> אבל מהדברים של השר זה נשמע כאילו שמערכת החינוך נמצאת במצב הטוב ביותר בתולדותינו. אני מניח שגם פה הבעיה זה לא הסברה אלא המהות. המערכת לא טובה וכולנו יודעים את זה. גם אני הייתי בבית ספר, גם אני הייתי מנהל בית ספר. וכל מי ששולח את הילדים שלו לבית הספר, שקצת חסרו לי פה, יודע שלמערכת יש המון בעיות. אני רוצה להעלות פה בעיה אחת שאני מאוד אשמח שהוועדה באמת תיקח עליה אחריות ותטפל בזה שזה הנושא של האלימות, הפחד והשיח הערכי בכיתות. אנחנו אחרי תקופה של הקצנה נוראית וקיטוב בתוך החברה הישראלית. אנחנו בתוך מלחמה. בתוך הדבר הזה זה לא עלה פעם אחת בדיון הוועדה, איך מורה מרגישה בכיתה שפתאום תלמיד בא וצועק עליה 'יא חתיכת שמאלנית' או 'יא חתיכת ימנית'. וזה קורה לנו כל הזמן. סקרנו את הדבר הזה וזה קורה. אנחנו לקראת שנת בחירות קלנדרית. אולי היו"ר פחות יאהב את זה, אבל בסוף יהיו בחירות. אולי השר פחות יאהב. אבל במקום לייצר שיח דמוקרטי, במקום לחנך לערכים דמוקרטיים, אנחנו רואים שהשר בעצמו פוגע במוגנות ובשלמות של עובדי הוראה. כאשר שר מגיע למנהלת בית ספר וחוקר אותה על מה היא עושה בתוך בית ספר. כאשר שר מדבר ומוציא הודעות לתקשורת על בסיס כתבות בערוץ 14 על התבטאויות של מורות ומורים, זה התפקיד שלכם, עובדות ועובדי המשרד, להגן עלינו, על אנשי החינוך, על המוגנות. זה הרסני. דור הניצחון הזה נבנה בזכות הערכים האלה, בזכות ערכים דמוקרטיים, בזכות האמונה והלכידות במדינה. אנחנו במשמר החינוך הממלכתי מציעים גם למשרד וגם לוועדה לקחת את תוכנית החירום למניעת הקצנה. אני אציג פה שני אלמנטים: אלמנט אחד זה חוזר מנכ"ל חדש שירענן את חוזר המנכ"ל משנת 2016 בעקבות פרשת ורטה על שיח משמעותי על נושאים קונפליקטואליים בכיתה. אי אפשר להוציא את האקטואליה ואת הפוליטיקה מהכיתות. צריך לשמור על המוגנות של המורים ושל המנהלים. זה מתחיל מתפילין, זה ממשיך מכניסה של אנשים שהיו תומכי טרור לתוך בתי ספר. אתם צריכים לאסור את זה. לאסור את זה ממש. גם אם האיש הזה הוא עכשיו שר בממשלת ישראל. זה ממשיך בשיח הפוגעני כלפי מנהלות ומורים שמביעים עמדה פוליטית. מותר למורים להביע עמדה פוליטית. בעיניי חובה עליהם גם. כל עוד זה נעשה מתוך הבנה שיש דעות שונות. זה הדבר הראשון, הייתי מאוד שמח לראות חוזר מנכ"ל כזה ואנחנו גם נשמח, ואני בטוח שאני לא הארגון היחיד, גם מימין וגם משמאל, ישמחו לעזור בניסוח חוזר מנכ"ל כדי להחזיר את ההסכמיות ואת האחידות, האחדות והלכידות למערכת החינוך. הדבר השני, ואת זה אני מציע גם ליו"ר הוועדה ובכלל. יש למערכת החינוך חוקה חינוכית. זה נקרא מטרות החינוך הממלכתי מ-1953. אני הייתי רוצה לראות, יושב-הראש, שבכל כיתה בישראל, גם בחינוך הממלכתי דתי, גם בחינוך החרדי, גם בזרמים, הדבר הזה תלוי, הוא תקף לכולם. זוהי החוקה החינוכית של מדינת ישראל. אנחנו התחלנו לארגן הורים בעשרות רשויות מקומיות שישימו שילוט כזה בכניסה לבתי הספר. אני הייתי מבקש גם ממשרד החינוך וגם מהגורמים שעובדים עם המשרד כמו מרכז שלטון מקומי. בואו נהיה ביחד, מחויבים למטרות החינוך הממלכתי לקראת השנה הזו. << אורח >> אני חושב בהחלט שלדבר על זהות ועל מורשת ישראל ועל תורת ישראל ועל שלום ועל דמוקרטיה - - - << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> לא, לא, עזוב. אני לא נכנסת לפרטים. אני חושבת שאמרת נכון, ב-1953 התחילו להירשם. הם התעדכנו לפני כמה שנים. אני חושבת שחלקן לא רלוונטיות. הייתי שמחה לתלות את מטרות החינוך בפתח כל בית ספר. << אורח >> איתמר קרמר: << אורח >> בואו נדבר על זה. הגיע הזמן שנדבר על זה. זה כרגע החוק. שנדבר על במה אנחנו מאמינים. במה מערכת החינוך מאמינה, במה המדינה הזאת מאמינה. בשביל זה יש חינוך. לא בשביל ציונים, בשביל שיהיו אנשים עם עמוד שדרה ערכי שמסוגלים גם לשמוע דעות הפוכות. לא להשתיק אחרים, לא לפגוע באחרים. בשביל זה אני שולח את הילדים ואת הילדות שלי לבית הספר. תודה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. איילת, בבקשה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> עכשיו, אחרי שחה"כ שטרית יצאה, רציתי לענות לה. איילת קציר, מובילי חינוך. דבר ראשון שאני רוצה להתייחס אליו זה באמת דברים שאמרה פה חברת הכנסת בעניין של שוויון. שוויון של ילדים ולא משנה לאיזה זרם חינוך הם משתייכים. אני חושבת שאין פה אדם אחד או אישה בתוך החדר הזה שמתנגדים לרעיון של שוויון. היא דיברה בעיקר על גמול אופק חדש למורים. אני רוצה להגיד, לא שמעתי את יפה מדברת על זה, לא שמעתי מישהו שענה על זה. אני רק זוכרת במעומעם, כי זה היה לפני שעה, שעתיים, שלוש. שדיברו על זה שהיועצת המשפטית עצרה את זה, גורמים משפטיים עצרו את זה. לא רוצים לתת. כולנו יוצאים אחד נגד השני. אני רוצה להגיד שכדי לקבל את גמול אופק חדש אני יצאתי לפחות פעם בשבוע להשתלמות אחר הצוהריים, השארתי שלושה ילדים בבית עם בייביסיטר כדי ללמוד, להתפתח, להשתלם ולהיות זכאית לתגמול הזה. אני חושבת שלהיפך, דרישה כזאת לתת גמול מראש לציבור שלא עומד בתנאים היא פגיעה בשוויון - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי קבע שהם לא עומדים בתנאים? << אורח >> איילת קציר: << אורח >> הם כרגע לא עומדים בתנאים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מאיפה את מביאה את זה? << אורח >> איילת קציר: << אורח >> מביאה את זה, כיוון שמרביתם אין להם אפילו את התואר הראשון. הרי כל הסיפור הזה של אופק חדש, כל הסיפור הזה של אופק חדש הגיע מתוך הרעיון של אקדמיזציה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מנסה להיות ממלכתי כיו"ר ועדה ולא להכניס דעות פוליטיות וזה. אבל בנושא הזה אני אומר לך, את מובילה את הוועדה שולל. ואני שוקל את המילים שלי. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אתה יכול לדבר, להגיד מה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מי שאמור לקבל את אופק חדש זה מי שעומד בתנאים, מי שעבר את ההכשרות, מי שמתכנן לעשות את ההכשרות כפי שהמשרד יקבע. זה נאמר. והייעוץ משפטי חוסם את זה. זו המציאות, מה לעשות? << אורח >> איילת קציר: << אורח >> הייעוץ המשפטי חוסם את זה למה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה לא רלוונטי למה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> כי לא עומדים בתנאים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> מורה היא מורה. אם היא עומדת בקריטריונים ועוברת את ההכשרה. מורה שמלמדת מתמטיקה ולא משנה מאיזה מגזר היא ובאיזה זרם היא מלמדת, צריכה לקבל את אותו שכר. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לעמוד בתנאים, אני מסכים. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> בזה גם אנחנו מסכימים, אבל כנראה שהם לא עומדים בתנאים האלה וזה פגיעה בשוויון. אז להיפך, אז מוליכים אותנו שולל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את שוב יוצאת באמירות לא מבוססות על שום דבר. מה לעשות? לצערי אני מונח בנושא כמו שצריך ונמצאת פה הסמנכ"לית, תוכל לענות לך. מדובר שמי שאמור לקבל אופק חדש הוא מי שעומד בתנאים ורק הוא והיא בלבד. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אז אני מוכנה אם צריך מה שנקרא לעמוד לימינכם או משמאל, כמו שמשייכים אותי, לעמוד ולתמוך בזה שמורים שזכאים יקבלו. אבל כנראה שזה לא לגמרי התמונה. ופה אי אפשר גם כל הזמן לצאת נגד גורמים מקצועיים. באמת, זה פגיעה גם בנו, האזרחים, בסופו של דבר. אנחנו נושאים עיניים לכנסת ואי אפשר כל הזמן לשמוע איך גורמים מקצועיים שבאמת הם שומרי סף מושמצים פעם אחר פעם. גם על ידי השר, גם על ידי אנשים אחרים כאן. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אבל איילת, השר אמר בדיוק מה שאומר חה"כ יו"ר הוועדה טייב. הוא אמר שמי שייכנס זה רק מי שעומד בקריטריונים. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> הלוואי, אנחנו נתמוך. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> חשוב מאוד להגיד את זה. השר אמר את זה לא פעם ולא פעמיים. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אז ארגוני החברה האזרחית יתמכו בזה. ובאמת, אני אומרת את זה בשיא הרצינות. אני רוצה להגיד שכאשת חינוך שעבדה 25 שנים במשרד החינוך וכל הזמן למדתי, כל הזמן השתלמתי. איך אמרתי למנהל הישיר שלי, שהיום הוא המנכ"ל, למאיר שמעוני: אני שמחה על זה שאני יכולה להתנדב, כי יש לי בעל שעובד בעבודה אמיתית. זה מה שקורה לרוב האנשים במשרד החינוך. למורות, לגננות, למנהלות. ואני בכוונה משתמשת בלשון נקבה, כי אנחנו הרוב במשרד החינוך, במערכת החינוך. אז אנחנו נצטרף. אני רוצה להתייחס רגע לתוכנית ישראל ריאלית, שהיא תוכנית מבורכת לאור ההישגים העגומים. אני מבינה שעושים שינוי במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך. מנסים מה שנקרא, לקחו את תחום המדעים ומנסים לבודד. דרך אגב, היה פעם מזמן, תחום המדעים היה שייך לאגף התקשוב במשרד החינוך. זאת אומרת, אנחנו איפה שהוא עוד פעם חוזרים אחורה למשהו שהוא לא כל כך צלח בעבר. אבל אני רוצה להגיד על זה משהו. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אבל שוב את לא מדייקת, כי מדובר על מינהל של חדשנות שבא באמת להביא את כל מה שדיברו עליו השר והמנכ"ל. לא רגרסיה אחורה, אלא דווקא עם הסתכלות קדימה. ואם גם תקראי, אז כל הנושא של הבינה המלאכותית שאנחנו כבר כמשרד למדנו אותו לפני כן, אנחנו מובילים בעולם בנושא הזה. כולל כנס בין לאומי שיהיה פה בארץ שיגיעו. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אינה, אני מכירה היטב את האנשים שפועלים בתוך משרד החינוך, אני יודעת כמה קשה לפתוח שנה. תראו, אפילו לבשתי חולצה לבנה חגיגית. אני יודעת כמה המעמד הזה - - - << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> גננת תמיד גננת. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> או מפקחת. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> או מפקחת על גננות. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> בדיוק. אבל אני יודעת כמה הרגע הזה הוא באמת תוצר של עבודה קשה, גם אם לא הכול נפתח ולא עומד כמו שאנחנו רוצים. אבל בסוף כשאנחנו שומעים על זה שלפחות 400 תלמידים לא יתחילו ללמוד לימודי כימיה, אני מדברת על תלמידי כיתה י', לא יתחילו ללמוד לימודי כימיה בגלל החוזה עם מכון דוידסון, שאין מה לעשות, גם הם צריכים בסופו של דבר לכסות את ההוצאות שלהם. ואנחנו מבינים שלימודי כימיה, שהם כל כך משמעותיים בטח לתפיסה של ישראל ריאלית ולעתיד האקדמי ריאלי במדינת ישראל, אני חושבת שצריך איפה שהוא לתת פה מחשבה מיוחדת ולא למנוע בטח מילדי פריפריה, שהם אלה שאמורים ללמוד בתוכנית הזאת של מכון דוידסון. וכרגע היא מוקפאת. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> את פשוט לא מדייקת כל הזמן. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> שמה? יתחילו ללמוד? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לא. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> יש הסכם עם מכון דוידסון? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אנחנו לא ננהל את זה כאן. אבל אני לא יודעת מי נותן לך את העובדות, אבל אולי כדאי שתדברי איתנו לפני שאת מציגה דברים שהם לא נכונים פה בוועדה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> יהיו לימודי כימיה לילדי פריפריה בתחילת השנה? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> הלוואי. אז אנחנו גם לזה מאוד נשמח. והשאלה באמת איך ילמדו ילדים בפריפריה כאשר חסרים מורים לכימיה וחסרים מורים למדעים. דבר נוסף שאני רוצה לדבר וזה גם על השוויון, כי דיברנו פה המון על הכשרת מורים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רק איילת, משפט סיכום, כי אנחנו לקראת סגירה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> בסדר. הכשרת מורים. אנחנו מכירים את האתגרים שזרמי החינוך השונים יוצרים לנו בתוך מערכת החינוך. באמת, מנסים כולם לייצר איזה שהוא שוויון, לייצר איזה שהיא מערכת חינוך שכל הילדים יכולים להגיע למצב של מוביליות חברתית עם השכלה נאותה, עם רוחב אופקים. אבל דבר אחד שאנחנו לא מתייחסים אליו בהכשרת נושאים, וזה משהו שאנחנו צריכים אולי לתת עליו את הדעת, שגם שם קיימת הפרדה לזרמים. וכמפקחת בחינוך הממלכתי, בממלכתי עברי, אף שהייתי גם מפקחת על יישובים ערביים, כי אין מה לעשות, יש לנו מועצות מעורבות. אני יכולה להעיד שכאשר חיפשתי גננות אז ראיינתי גם חרדיות וגם דתיות וגם ערביות. והיה קושי. היה קושי מאוד גדול, כיוון שהם למדו במוסדות הוראה על פי זרמים. ופה נוצר פער מאוד גדול וזה משהו שכדאי לקחת בחשבון כאשר מדברים על שינוי תוכנית. איך אנחנו בכל זאת יוצאים. כי אני לא רוצה למנוע כניסה של נשים דתיות, גם אסור דרך אגב, על פי חוק, אבל אין ספק שיש פער תרבותי. גם במטען התרבותי וגם במטען השפתי שלא מתאים לחינוך ממלכתי, כמו שאני לא יכולה כנראה ללמד בחינוך החרדי. לא משנה איזה שמלה ארוכה אני אלבש או איך אני - - - << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> סליחה, עובדות אצלי גם גננות חרדיות, גם גננות ערביות. אין שום פער תרבותי. ואני גם כן נחשב מגזרי או כמו שאומרת אחת מעובדות משרד החינוך, חינוך אתני, לא יודע מאיפה היא השיגה את ההגדרה הזאת. אבל עובדים אצלנו עם ילדים ממשפחות מברית המועצות לשעבר עובדות גם גננות חרדיות וגם גננות ערביות ואין שום פער תרבות. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> בסדר, לדעתך אין. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> זה לא דעתי, זו מציאות שאני מתמודד איתה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> יוסי, דבר נוסף, ילדי הצפון שחזרו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני לא יכול. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> יש תלונות שמגיעות אלינו מיישובים כמו סאסא ויישובים אחרים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ניהלנו את הדיונים פה בוועדה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> עדיין כיתות של 36-37 ילדים בסאסא, בגומא. דווקא בשנה שאנחנו צריכים, ואנחנו מדברים פה על כסף קטן. דווקא בשנה שהילדים האלה צריכים את הרווחה וצריכים את המרווח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן אנחנו מחכים שמשרד האוצר והממשלה יאשרו את התקציב של חזרה לצפון. מתוך התקציב של 1.2 מיליארד נוכל לתת פתרון גם לדברים האלה. << אורח >> איילת קציר: << אורח >> אני הפעם אשמע לשר החינוך קיש ואני מבטיחה להתייצב עם מגפון ליד משרד האוצר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. אני רק אגיד את זה בקצרה. אנחנו נצא להפסקה. אנחנו ניפגש שוב בנושא החינוך המיוחד מיד אחרי המליאה בסביבות 15:45, כנראה, משהו כזה. אני רק אגיד מבחינתי מה שאני שמעתי. קודם כל אני מברך את הצוות המקצועי של משרד החינוך, מהמנכ"ל, כולל הסמנכ"לית, מנהלי אגפים. באמת, אתם עומדים בפני אתגרים גדולים מאוד ונכון שאנחנו טעונים ויורים חצים, אבל אנחנו מוקירים ומעריכים את העבודה שלהם. גם ההורים, גם התלמידים, גם הוועדה. אין ספק שהעבודה שעושים ממנהלי בתי הספר, כולל המורים, גננות, סייעות, מטפלות, עושים עבודת קודש. ראינו את זה בקורונה, ראינו את זה במלחמה. ממשיכים לראות את זה מקווים לאחר המלחמה וכל האתגרים שעומדים בפניכם. אין ספק שמערכת החינוך הולכת להתמודד בשנים הבאות מול אתגרים מאוד קשים בנושא השפ"ח ולכן אני פונה גם לאוצר, חד משמעית, צריכים להשקיע פה משאבים גדולים מאוד. מדובר בדור העתיד שלנו. אם לא נטפל בזה עכשיו נצטרך לטפל בזה במערכות אחרות. ממערכות רווחה ועוד, מערכות בריאות ואני מקווה שכאן זה ייעצר. לכן כל שקל שאנחנו משקיעים במערכת החינוך במדינת ישראל הוא שקל שאנחנו משקיעים בו לדור העתיד שלנו, שיהיה טוב יותר, איכותי יותר, יציב יותר. בעיות נפשיות פחותות יותר, השכלה רחבה גדולה יותר, הצלחות גדולות. אבל זה צריך להשקיע כבר בגיל הרך. בהיפוך הפירמידה שמציעה ועדת שפירא, נכון שהיא התחילה בנושא של החינוך המיוחד והשילוב של מי שנמצא עם צרכים מיוחדים. אבל בסוף הוא נותן את הפתרון האמיתי להפוך את הפירמידה, להתחיל להשקיע בגיל הרך. מההכשרות, כולל גיוס של צוות. כולל התוכניות הפדגוגיות. לכן אני אומר בצורה ברורה ביותר, אני מבחינתי את התשובות שקיבלתי היום מהאוצר, האוצר בא ואומר קבל עם ועדה, משרד האוצר מודיע בזאת על השבתת מערכת החינוך. זה הסיכום של הדיון. אין אופציה אחרת, אי אפשר להסביר את זה בצורה אחרת. וכל עוד האוצר לא יתעורר על עצמו, נכון, זה הרבה כסף, אבל אנחנו מדברים על 15 מיליארד שקלים שצריך להשקיע כדי להפוך את הפירמידה ולהפוך את מערכת החינוך לשנים הבאות לאיכותית יותר, טובה יותר. הדבר הזה, המהלך הזה יכניס חיסכון למערכת החינוך של שלושה מיליארד בשנה. את הדברים האלה מערכת החינוך כבר הבינה. השר אמר בצורה מפורשת, כולל הגורמים המקצועיים, כולל המנכ"ל, כולל הוועדה. אנחנו קוראים לאמץ את מסקנות ועדת שפירא. לכנס ועדת יישום באופן מיידי, להביא את המסקנות האלה, להביא את הכסף מהאוצר. והכסף הזה יחזור לטובת מערכת החינוך. ואני מצטרף פה לשר, השלושה מיליארד האלה לא הולכים להיות חיסכון לקופת המדינה. אנחנו צריכים להשקיע בדור העתיד, אנחנו נחסוך שלושה מיליארד. נוכל להשקיע יותר גם בפסיכולוגים, גם ביועצים, גם בתוכניות הגפן, בכל מה שמערכת החינוך צריכה. והיא צריכה הרבה. אנחנו ניפגש מיד לאחר המליאה, אנחנו יוצאים להפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:19 ונתחדשה בשעה 15:50.) << הפסקה >> << נושא >> תהליך ועדת זכאות ואיפיון טרום עלייה לילדים בחינוך המיוחד << נושא >> << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לפני שאנחנו עוברים לחינוך המיוחד הייתה סוגייה אחת שאנחנו רוצים לסגור ומשם נתקדם. קיימנו דיון בנושא קליטת עלייה של תלמידים. דיברנו על זה שתהיה אפשרות לעשות ועדות טרום עלייה. כמובן נשמע גם מטירה מה כבר נעשה ונמצא איתנו קנדל. בבקשה. קח מקום סביב השולחן, נסיים את הסיפור של ועדות האפיון וטרום עלייה ומשם נעבור, זה גם בנושא חינוך מיוחד. תכף ניתן לעמוס כי הוא בחו"ל וצריך לתאם את הבדלי השעות. כן, בבקשה. << אורח >> מיכאל קנדל: << אורח >> תודה רבה כבוד יושב-הראש, לפני שלושה חודשים התכנסנו בוועדה על מנת לנסות לקדם תהליך של הכרת טרום עלייה לגבי זכאות לילדים עם מוגבלויות של עולים על מנת להקל עליהם לאחר שהיו מקרים רבים שהגיעו לארץ והתהליך היה ארוך מאוד והילדים כאלה נשארו חודשים בבית לפני שנמצא להם מקום. לכן פה הרעיון היה לעשות מאמץ, כפי שנעשה לגבי אנשים עם מוגבלויות מבוגרים במשרד הרווחה לפני שנתיים ולמצוא את ההליך על מנת שנוכל להביא להכרה ושהילדים יוכלו לקבל זכאות לפני העלייה. חשוב לי לציין שבמשרד הרווחה זה נעשה באופן מרכזי. זאת אומרת שיש גורם במשרד הרווחה שנותן זכאות ואחר כך עם הזכאות הם ניגשים לרשות המקומית ולכן לדעתי טוב יעשה, אני עוד לא, ניסיתי לקבל חומר מהמשרד לפני הוועדה. אני מבין שעוד לא מוכן. אני מקווה שיהיה מוכן בהקדם, כך הובטח לי. אבל הרעיון לדעתי אם זה עובד במשרד הרווחה למה שלא יעבוד במשרד החינוך, שיהיה מנגנון ועדת השמה טרום עלייה במרכז חינוך ארצי מה שנקרא ואחר כך העולים יוכלו לגשת עם הזכאות שלהם לרשות מקומית. זה כבר קורה במשרד הרווחה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זאת אומרת אתה מציע שתהיה ועדה עליונה שתקבל את כלל הפניות, תאשר אותן. ואז עולה טרם עלייתו לארץ הוא יכול לפנות לצורך העניין לרשות מקומית ולהגיד לו הנה, יש לי זכאות. סביר להניח, אני צופה שאני אבוא לגור, לצורך העניין, בירושלים, בתל אביב, באר שבע. אלה הצרכים של התלמיד. << אורח >> מיכאל קנדל: << אורח >> אני מציע את זה כי לא הוצע לי, בשלושה חודשים לא הוצע לי שום דבר, אז אני בא בהצעה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני אגיד לך יותר מזה. כי יכול להיות בסוף שאותו תלמיד או אותה משפחה תחליט לא להגיע לירושלים, כי ירושלים לא יודעת לתת לו את המענה לפי הסל ואת הזכאות שיש לו. << אורח >> מיכאל קנדל: << אורח >> נכון. אז הזכאות יכולה להיות זכאות כללית, כלל ארצית. ואחר כך ברגע שיחליט רשות מקומית תוכל לקבל את הזכאות הזאת. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רעיון טוב. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אדוני, אני יכולה להציע משהו, בבקשה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, בבקשה רויטל. הנה, את רואה, כשאת מבקשת יפה את מקבלת זכות דיבור. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> תודה. בכובע האחר שלי של case manager, שמלווה משפחות, הרבה פעמים פנו אליי משפחות של חוזרים. אז יש תעודת זהות ויכול להיות שאפילו יש להם בית שהם השכירו. אני פשוט הם נתנו לי ייפוי כוח ואני ייצגתי אותם בוועדה. אני חושבת שאם היו מאפשרים מנגנון דומה גם למי שאין עדיין מספר תעודת זהות ואין כתובת, שמישהו מפה יעשה עבורו את הוועדה, עם מסמכים קבילים. שנייה, לא לרדת לגופו של עניין - - - << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> לא, יש לנו כבר רעיון. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> או בזום אפילו, זה לא משנה. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> הכול בסדר, פתרנו את האירוע. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, אבל מה שאני מנסה להגיד שהבעיה היא תעודת הזהות. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> לא, פתרנו את האירוע. פתרנו את האירוע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז בואו נראה, תמי בבקשה. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> אני אגיד רגע שבאמת טירה שמקדמת את הנושא של עולים במלוא המרץ ואנחנו כאגף החינוך המיוחד, שאנחנו דואגים לכל האוכלוסיות שזקוקות למענים ילדים עם צרכים מיוחדים. היה לנו מאוד חשוב למצוא דרך לפתור את האירוע הזה. את אולי תוסיפי יחד עם משרד העלייה. אנחנו עשינו מספר ישיבות במשרד. אנחנו בונים עכשיו מנגנון שיאפשר ועדות זכאות ואפיון טרום עלייה, גם אם אין תעודת זהות אנחנו נדאג ליצור איזה שהוא מספר שיאפשר את זה. רק אני אגיד שאנחנו צריכים לוודא שמדובר במשפחה שיש לה כרטיס טיסה, שיש לה חוזה שכירות. כי אחרת אנחנו לא נדע אם בן האדם מגיע או לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אז זה לא, שנייה. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> עכשיו טירה תוסיף. אנחנו יצרנו מנגנון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נגעת בנקודה. בסוף החוזה שכירות ייעשה אחרי שהוא יידע מה הבן שלו, מה התלמיד זכאי. ואז הוא יפנה. יכול להיות שהוא יחליט לעשות חוזה בירושלים ולא בתל אביב. זה שאתם מגבילים את הביצוע רק מתי שיש חוזה, לא פתרנו את הבעיה אנחנו מגדילים אותה. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אני ארצה להתייחס ברשותך. קודם כל, זה ברור ויש לי לא מעט שיחות עם מיכאל והוא גם הציע לנו מתווה ואנחנו בקשר. אבל רגע לפני שאני אכנס לזה אני רוצה להגיד שכמו שהבטחנו בוועדה שכינסת, ואנחנו התחייבנו למפגש עבור רשויות מקומיות וארגוני עולים, אז אנחנו קיימנו אותו ב-18 ביוני והיה מפגש מהמם ומאוד משמעותי. עלו אליו, למרות שזה היה בזמן המבצע עם איראן עלו כמעט 130 אנשים לאורך כל המפגש, ביחד עם החינוך המיוחד ועם משרד העלייה והקליטה וענינו על כל השאלות. היה מפגש מאוד משמעותי ואנחנו עוד נעשה כאלה ככל שיעלה צורך. אני אגיד, עדיף בשביל המשפחה שקודם הם יידעו לאן, איפה הם הולכים להתגורר. זה גם בשיח עם השלטון המקומי. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> סליחה, סליחה. השלטון המקומי לא היה חלק מהעניין. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> סליחה, עמוס היה איתנו בישיבה. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> לא. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> אמאל'ה. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> את ואני דיברנו, לא הייתי בישיבה. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> זו הייתה אותה ישיבה. << אורח >> קריאה: << אורח >> בכל מקרה אני אשמח להתייחס. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> זאת הייתה אותה ישיבה, גם אילן היה איתנו. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> לפני יומיים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> נכון. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אבל את תיארת ישיבה שהייתה במלחמה. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא, לא. זה היה מפגש לארגונים. אגב, גם עמוס קיבל זימון למפגש הזה וגם רות קיבלו זימון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב, לא ננהל עכשיו נושא הזימונים. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> לא ניכנס לזה. כן. << אורח >> תמר באום: << אורח >> אתה יודע, זה אולי קצת, אני אומר, כי עם כל הכבוד שום דבר לא יקרה בלי השלטון המקומי. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> ברור. << אורח >> טירה אמרוסי גלינויר: << אורח >> ברור. << אורח >> תמר באום: << אורח >> אני אומרת את זה מפאת הכבוד שלי. לכן זימון זה נחמד. כאשר מישהו חשוב, מתאמים איתו. זה סתם. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רק הבהרה שנייה. מה שטירה דיברה על הכנס - - - << אורח >> תמר באום: << אורח >> הכול בסדר. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רגע. לפני מספר ימים ישבנו וגם דיברנו אנחנו כאגף חינוך מיוחד עם עמוס. דיברנו על איך אפשר לעשות את זה. טירה הייתה שותפה. והחלטנו ביחד שכאשר מדובר במשפחה, כן דיברנו על מצב שיש לה חוזה ושיש כרטיס טיסה לאפשר בזום את האפשרות. << אורח >> תמר באום: << אורח >> אבל חברים, יש פה בעיה אחרת. אני אגיד, אני אומרת את זה, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך. כשאתם נותנים זכאות למישהו והיא צריכה לבוא להתגורר אצלי אני צריכה לדאוג לה להמון דברים. זה לא אמירה בעלמה. זה שעות, זה פרא רפואי, זה סייעת. אם אני לא יודעת שהיא באמת עוברת לגור אצלי איך אני איערך לדבר הזה? << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> לכן עם השלטון המקומי זה הדברים שאתם הדגשתם. << אורח >> תמר באום: << אורח >> אני לא יכולה לתת משהו כללי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לכן מה שאומרת תמי שצריך שיהיה לו חוזה. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> חייב שיהיה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא. אנחנו צריכים קודם כל שתהיה ועדה עליונה, שהיא תיתן את הזכאות, לא קשור לכלום. אותו אדם, אותה תלמידה שיש לה צרכים מיוחדים תעבור את אותה ועדה. ועדה עליונה שתגיד הנה אדוני, זה האישור שלך. אלו השעות שאתה זכאי להם. אתה מתכבד ללכת עכשיו לחפש איפה אתה רוצה לגור. ואז אותו אדם יגיע לשלטון המקומי, לא משנה באיזה עיר, ויגיד לו תשמע אדוני, אני צופה בספטמבר הקרוב, באפריל הקרוב, להגיע לבאר שבע. זו הזכאות שלי. יש לך משהו להציע לי? יכול להיות שעיריית באר שבע תגיד תקשיבו חברים, אני לא יודע לתת לכם את המענה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> האופן שבו זה מתנהל זה גם בלי חוזה שכירות לא ידברו איתו מבאר שבע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני הבנתי. אני כרגע לא צריך שידברו איתו מבאר שבע. אני צריך קודם כל כשהוא מגיע לבאר שבע הוא מגיע עם משהו קונקרטי, הוא מגיע עם זכאות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני מבינה שהזכאות קונקרטית. אבל אם לא יהיה לו חוזה הם לא יתייחסו אליו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל החוזה יבוא בשלב ב', זה מה שאני מסביר. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני רק אומרת לך מה יקרה בפועל. סליחה רגע, זה עניין של החוק. זה כתוב בחוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בואו, אני רוצה לשאול, שלטון מקומי, מיכל. אם אני הולך על ועדה עליונה כזו או אחרת שתקבע את הזכאות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> תקנות הרישום, אדוני, זה בחוק. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אתם כרשות מקומית, אדם שיבוא אליכם עם הזכאות הזאת ביד? << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אני רוצה להגיד. אם הייתה לי כתובת והייתי יכולה להראות אותה לא היינו מדברים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> יופי. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> היינו מדברים כי אין תעודת זהות. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> לא היינו מדברים. הרי אנחנו מדברים פה על החריגות. ובואו רגע נחשוב שנייה. רגע, בואו נצא מהקופסה. אני ראשונה כרשם, אני הרשם מתוקף חוק, הראשונה שאבוא ואגיד לכם רבותיי זה לא חוקי מה שאתם מבקשים. אבל אני חושבת שאני אולי השנייה שאגיד לכם בואו נראה איך אפשר לסדר את זה. כאילו זה היה פשוט, זה היה פשוט. אז אני רוצה להיות רגע אותו עולה שבאפריל החליט שהוא עולה לישראל ועשה את כל ההליכים. ואני מניחה שמשרד העלייה והקליטה מלווה אותו, יודע לומר לו את זכויותיו. הוא יודע מראש מה זכויותיו. בואו נחשוב רגע שאילו לא היו ועדות זכאות, לו היינו הולכים לכיוון של ביטוח לאומי על סמך מסמכים נותן לך זכאות, בואו נעשה משהו דומה. ועדה עליונה כזו. ואני הבנתי שיש כזו במשרד הרווחה, אז מה הבעיה? אני מניחה שתהיה חריגה. אז ועדה של המשרד, אתם תקבעו. לא צריך אפילו שיהיה נציג רשות מבחינתי, אלא אם מישהו יחשוב אחרת. זו צריכה להיות ועדת מומחים שדנה קודם כל אם הילד זכאי או לא. נמצא זכאי, היא יודעת גם לומר את הסל שהוא יקבל. מפה אני חוזרת לכובע של מנהל אגף חינוך. אם יגיע אליי אדם, סתם כך, שהבת שלו, השכן שלו התקשר אליי מחו"ל ויגיד אני חושב שאני מגיע ל-, אני אגיד אדוני תציג לי בבקשה מסמכים וכו'. אבל אם יבוא אליי משרד החינוך ויגיד גברתי מנהלת אגף חינוך בעיריית נהריה, עתידה להגיע אלייך משפחה להתגורר אצלך. עוד אין לה כתובת, עוד אין לה כלום. בשיחות שקיימנו איתה היא אמרה שהיא רוצה לגור בנהריה. אנא שרייני, יש לה ילד שנמצא זכאי לחינוך מיוחד. אנא שרייני לספטמבר מקום. זה קשה, זה תופס מקום, בסוף הוא גם יתחרט אולי וילך לנתניה. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> אבל זה בעיה, שיבטיחו לי את התקן. אם אני התארגנתי לקראת תקן כזה ואז הוא נופל, בעיה. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> הכול בסדר, אבל אלה דברים שאפשר לסדר. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> הם לא מסדרים, הם מפילים לי תקנים אחר כך. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> ואני אתן דוגמאות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אדוני, אפילו עניין של גודל כיתה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חברים, אנחנו חוזרים לאותה סוגייה של פנימיות רווחה. בפנימיות רווחה גם מגיעים באמצע שנה. מה לעשות? והרשות יודעת לשבץ, ברוב המקרים כן. נכון, ישנם מקרים שהרשות לא יודעת לשבץ כי אין לה מקום. אז יהיו מקרים חריגים שיפלו בין הכיסאות, אבל המסה הגדולה - - - << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל לא על זה מדובר. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> לא, אבל בסוף כאשר נופל תקן זה עוד שישה ילדים שלא מקבלים את הכיתה הזאת כי אני הסתמכתי עליו שהוא יבוא אליי, כי אמרתם לי שהוא בא אליי. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> לכן אנחנו מבקשים חוזה. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> הנה, עכשיו את מבקשת חוזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, אבל יש הבדל בין הזכאות ליישום עצמו ולשיבוץ. אלה שני שלבים שונים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זכאות הוא יקבל. אני רוצה רגע להגיד משהו. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני יכולה להגיד רגע שנייה? אנחנו ישבנו בישיבה עם השלטון המקומי והייתה לנו תחושה שיש הבנות. עכשיו כיוון שגם שלי וגם מיכל מעלות פה עוד סוגיות, נשב איתן שוב ונלבן את זה ונחזור לוועדה. כי אנחנו כן קיימנו את הישיבה בעקבות הוועדה שהייתה כאן, ונדייק. ברור לכולנו שאנחנו רוצים להיטיב עם העולים, שהם יגיעו וירגישו בטוחים. אני באופן אישי הייתי לפני חצי שנה ביריד עולים והם באו ושאלו אותי, מה שהכי נגע לליבם זה לדעת אם הילד שלהם, שהוא זכאי לחינוך מיוחד שם יקבל את הזכאות שלו כאן. כולנו באותה מטרה, רק רוצים לוודא שהוא יקבל את הדברים הכי טובים. אז כיוון שכבר הייתה ישיבה אחת, נדייק עוד לאור הדברים האלה. אני לא חושבת שזה צריך להתקיים פה, בשיח הזה. ונחזור אליך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> רק להגיד שפשוט תעשו הפרדה בין הוועדה שנותנת את הזכאות, על כל מרכיביה. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> זה מה שעשינו. זכאות זה לא שיבוץ. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נכון. לוועדת שיבוץ הוא יצטרך להגיע עם חוזה. אדוני, כי אפילו תקן כיתה זה תלוי. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רויטל, ברור לנו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, ברור. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רויטל, זה ברור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה לחסוך לו את הזמן הזה. אם הוא מגיע עם הזכאות כבר ביד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נכון, שיהיה עם זכאות. זהו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נכון, זה מה שצריך. כן, בבקשה. << אורח >> עליסה קולמן: << אורח >> שלום, אני מנהלת מחלקת קליטה בבית שמש. כרגע מחכים 14 ילדים לעבור ועדת אפיון בבית שמש. או טרום עלייה או עכשיו שהם פה. כי פעם אחרונה שהיינו פה היו כוונות אולי לעשות ועדות טרום עלייה שזה לא קרה. אז יש חוזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> את היית בזום הזה שטירה דיברה עליו? << אורח >> עליסה קולמן: << אורח >> כן. הייתי בזום, הייתי פה. כל אחד קיבל אישור ממשרד החינוך לוועדת חריגים. כל אחד מחכה, לכל אחד יש כאילו מקום, אבל אי אפשר לשריין מקום. ואנחנו כבר באמצע אוגוסט וזה מלחיץ להורים שהם שולפים את כל המשפחה משם לפה. יש בעיה טכנית בעצם במשרד החינוך לילדים שאין תעודת זהות. זו הבעיה. הבעיה לא בכוונות, נראה לי כולם רוצים לעשות את זה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני רק מזכירה לכם שתצטרכו לעשות גם תיקון בתקנות הרישום. אחרת לא תוכלו, זה לא חוקי. << אורח >> צינה יואלי: << אורח >> רק לענות. אנחנו מכירים את הנושא ואנחנו מצאנו פתרון לסוגייה הזאת. דיברתי עם עמיתה שלך כרגע, לא זוכרת איך קוראים לה, ואנחנו נפתור את הסוגייה הזאת של תעודות הזהות. בסדר? אז תהיו איתנו בקשר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ניפגש בתחילת ספטמבר, נכנס על זה דיון. רויטל, זהו. << אורח >> צינה יואלי: << אורח >> רויטל, תאמיני לי שאנחנו יודעים לפתור את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> נושא ועדות הזכאות בטרום עלייה אנחנו מסיימים איתו. אנחנו בעזרת השם ניפגש בתחילת ספטמבר או בהמשך החודש ונקווה שעד אז יהיו לנו תשובות קונקרטיות. בהחלט צריך פה שיתוף פעולה מלא עם השלטון המקומי. צריכים להיות פה יצירתיים ולראות איך אנחנו פותרים את הבעיה הזאת. עמוס שפירא, בבקשה. סליחה על האיחור. << אורח >> עמוס שפירא: << אורח >> (הצגת מצגת) אני ברשותכם, אני יכול להגיד שרק בגלל החשיבות הרבה שאני מייחס לנושא הזה אני נגררתי עם הזמן, אבל אנחנו פה. אני רוצה לומר כמה דברים היות ושמעתי כל מיני דברים, כדי להתחיל מהסוף. אדוני יושב-הראש, אחד, קודם כל יש אנשים שמדברים על המלצות הוועדה בלי שהם קראו את המלצות הוועדה. פשוט ככה. שמעתי את נציג האוצר, בחור נחמד בשם דן פיקמן, שאני מכבד אותו מאוד והיה חבר בוועדה. אני רוצה לומר דבר אחד, לא היה איש בוועדה שלא קיבל הזדמנות להעלות את מה שהוא חושב, ויש מספיק אנשים חכמים בתוך הוועדה. לגבי האמירה שלו שלא ניתן ליישם חלק מההמלצות של הוועדה במסגרת כוח האדם הקיים, אדוני, נמצא פה גם אחד החברים בוועדה, אני לא יודע אם הוא עדיין נשאר עד השעה הזאת, בשם נחום בלס, חוקר כלכלן במכון למחקר חברתי, מכיר את המערכת היטב לפנים ולתוך. ומותר לי להגיד שגם אני מבין דבר או שניים, אחרי הקריירה שעשיתי במספרים. אני אומר לך באחריות, ההמלצות של הוועדה ניתנות ליישום במסגרת כוח האדם הקיים של משרד החינוך וכל מי שמוכר סיפורים לגבי שאי אפשר ליישם ושזה יעלה הרבה מיליארדים לא קרא את ההמלצות, לא מבין את ההמלצות. אני מוכן לעשות כל דיון פומבי, ככה גלוי. לא באמצעות אנשים שמדברים מאחורי הגב. כי זו המציאות שאנחנו נמצאים. שתיים, לגבי זה שזה עולה הרבה מיליארדים, אדוני כבוד יושב-הראש, אני אומר לך באחריות של מי שמבין, עוד פעם, דבר אחד. אם ההחלטות ייושמו בצורה מלאה ולא בטלאים ולא בשביל לקחת קצת מפה וקצת מפה, משרד החינוך, מערכת החינוך ומדינת ישראל יחסכו הרבה מיליארדים. הרבה יותר ממה שישקיעו. ולא בעוד הרבה מאוד שנים, אלא תוך כדי תהליך היישום. זה הסבר שהוא קצת מורכב, אני לא בטוח שיהיה לי את הזמן. וגם לגב' יפה בן דויד ששמעתי ונהניתי לשמוע. למה? כי כל מהלך העבודה של הוועדה, כל הזמן איימו יפה בן דויד לא תסכים. רן ארז לא יסכים. והיא הסכימה והיא מסכימה. רק דבר אחד, היא מאוד סקפטית לגבי הנכונות והנחישות של משרד החינוך ליישם את ההמלצות. וכאן אולי אני אתחיל ואני אגיד שההמלצות הוגשו לשר החינוך ואני חייב לומר מגיע לשר החינוך בוודאי פירגון על זה שהוא החליט להקים ועדה שתבחן את הנושא של שילוב תלמידים ולא עשה ישר עוד רפורמה כמקובל בפוליטיקה הישראלית. אז קודם כל שיהיה ברור, הקרדיט על הקמת הוועדה ועל זה שיש המלצות זה לשר החינוך הנוכחי. קודם כל, אני חוזר עוד פעם, לא צריך עוד מורים. זה ניתן ליישום במסגרת ההמלצות. חשוב לי לומר, להמלצות ועדת שפירא היו שותפים 180 איש כולל מומחים בפדגוגיה ותקציבים, כאלה מתוך משרד החינוך וגם מחוץ למשרד החינוך. אני לא טוען שכולם חושבים. בוודאי שהוועדה לא נגעה בכל הנושאים ולא כל חברי הוועדה שלמים עם כל משפט שנאמר. יחד עם זאת, יש הסכמה גורפת שסך הכול אם ייושמו ההמלצות של הוועדה מצב מערכת החינוך כולה, לא רק מערכת החינוך המיוחד, תהיה במצב הרבה יותר טוב מאשר היא נמצאת היום. שר החינוך אימץ את המלצות הוועדה ועל זה אמרתי מגיע לו הפירגון. אבל כרגע הוא אומר שהוא יישם את ההמלצות, אבל הוא אמר שהוא יישם את ההמלצות ב-2027 מסיבות שלא ברור למה. אני מבין שיש עניין עם משרד האוצר. דבר שני, עוד יותר מזה, יש בצדק דרישה מצד חברי הוועדה לשעבר ומצד גופים כמו הנהגת ההורים וכמו עמותות ועוד גופים כמו איגוד מנהלי החינוך, להיות שותפים בוועדת היישום. למה? כי באמת יש עניין של חוסר אמון. כן, זה קיים. לא באופן אישי כלפי מישהו. שיהיה ברור שכל מה שאני אומר אין לי מילה לא טובה להגיע על האנשים במערכת. יש עניין של תפקוד של המערכת כמערכת, אבל זה סיפור אחר, לא כרגע לדיון. אני אומר, יש דרישה ומשום מה משרד החינוך או ראשי משרד החינוך לא מוכנים להכניס לצוות היישום נציגים גם מחוץ למשרד. וככה לא בונים חומה. אני לא סתם, אני אומר, אני לא מומחה לחינוך, אבל אני בניתי את הוועדה בצורה כזאת שיהיו נציגים גם מתוך המשרד, מהשטח, מהמטה, מתוך המשרד, מחוץ למשרד. כדי שיהיו מגוון של דעות. לצערי זה לא נראה נכון לרגע זה משום מה, המשרד מתנגד להכניס לצוות היישום גם נציגים מחוץ למערכת. עכשיו אני רוצה לומר, וכאן יש נטייה של מערכות, לא רק מערכת החינוך, זה לעשות מה שנקרא פשרות בדרך. אני אומר, בהבנה שלי את מערכת החינוך, אני אומר חייבים ליישם את ההמלצות כמו שהן. כי את כל הפשרות עשינו כבר בדרך כדי למצוא את הדרך איך לעשות את המהלך הענק הזה במסגרת כוח האדם הקיים של המערכת. אני רוצה לומר כאן אולי אנלוגיה של משפט שאני משתמש בו הרבה פעמים. קיר של עשרה מטרים לא עוברים בעשר קפיצות של מטר. או שאתה עושה את הכול, ואני אמרתי את זה גם לשר, אני אלחם בכל כוחי מפני ניסיון להגיד רגע, לא, במקום הקטנת כיתות מ-30 ל-19 נקטין ל-24. וככל שלי יש משקל ציבורי. ועוד יגידו שאימצו את המלצות ועדת שפירא. המערכת הייתה הרבה פעמים, זוכרים את תיקון 11 שהיה אמור להביא לשילוב יותר תלמידים וזה לא קרה? למה? כי מכל סיבות שבסופו של דבר מה יישמו ומה לא יישמו ומה הייתה הכוונה ומה לא הייתה הכוונה. החזון כולו הוא לתת לכלל התלמידים בישראל ובכללם לתלמידים עם צרכים מיוחדים הזדמנות הוגנת להעצים את יכולותיהם ולהכשיר אותם לחיים האמיתיים וליצור סביבת עבודה שמאפשרת לגננות ולמורים וליתר צוותי החינוך הזדמנות הוגנת. אני טוען שלא רק בצבא ובמדינה הייתה קונספציה. גם בחינוך יש קונספציה שקיימת כבר לאורך הרבה מאוד שנים. איפה ההוכחה? שלאורך הרבה מאוד שנים ההישגים של תלמידי ישראל במבחנים בין לאומיים נמוכים. תסכול וחוסר שביעות רצון של צוותי החינוך, נטישת מורים וגננות וחוסר מועמדים מספיק. שיעור נמוך של שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים. ורבותיי, תכף אני אסביר, הסיפור של חוסר שילוב של תלמידים בישראל, 40% מהתלמידים עם צרכים מיוחדים לא משולבים. 40% זה מעל 40,000 תלמידים שלא משולבים, שחלקם הגדול נמצאים במערכות הנפרדות ללא שהייתה סיבה שזה יקרה. אלא שההורים בצר להם, כשהם רואים מה קורה בחולשה של מערכת החינוך הכללית הולכים בהיקף הולך וגדל ובוחרים בחינוך הנפרד. מה שגורם לכך שהחינוך המיוחד הנפרד, במקום שיעסוק באמת במוגבלויות ברמת התפקוד היותר נמוכות, מתעסק עם תלמידים ברמת תפקוד גבוהה שהיו יכולים עם שיפורים כאלה או אחרים היו יכולים ללמוד בבית הספר הרגיל. שזה היה לטובתו, זה היה לטובת התקציב, לטובת כל האנשים. הרבה פעמים יש חשדנות כאילו שהורים רוצים לנצל את המערכת וללכת דווקא לחינוך הנפרד. לא, ההורים באופן טבעי רוצים שהילד שלהם ילמד ליד הבית, עם החברים שלו לכיתה. והמערכת, בזה שהיא לא עושה את השיפור בעצם מאלצת אותם ללכת ולבחור יותר ויותר בחינוך המיוחד. אני רוצה להגיד רק משפט אחד, בשנה האחרונה תקציב החינוך המיוחד של 2025 לעומת 2023 גדל ב-20% והגיע כבר ל-20% מתקציב החינוך. ואם אתם תשאלו את התלמידים בחינוך המיוחד הם יגיעו לאן הלך הכסף? זה הלך על גידול שלא היה צריך לקרות בכלל. ולא ההורים אשמים, חס וחלילה. לא ההורים אשמים, אלא מערכת שבעצם לא מבינה שעד שאתה לא תשפר את יכולת המענה של החינוך הרגיל יותר ויותר הורים, ולא תהיה על זה יכולת שליטה, מי שחושב שבאמצעים בירוקרטיים הוא יסגור את הברז הוא טועה. טעה בתיקון 11, טעה בעבר ויטעה עוד פעם בעתיד. לכן אדוני יושב-ראש הוועדה, אם ימכרו לך סיפור כמו שמכרו בזמנו ב-2018 ליושב-ראש ועדת החינוך שכביכול יש נוסחת פלא עם ועדות הזכאות, לא יהיה. עד שלא יהיה שיפור אמיתית ביכולת המערכת של החינוך הכולל לא יעזור איזה החלטות בירוקרטיות של סגירת ברזים ושל ניסיון. לא, מה פתאום, ההורים מקבלים זכויות ויש להם אפשרות לבחור באיזה מערכת. מה פתאום ניקח להם את הזכות הזאת. בצורה כזאת. אין, בחיים זה לא יעזור. שום ברז לא יצליח להתגבר על לחץ של הורים שרוצים את הטובה של הילד שלהם. זה המסר אולי לך, אדוני יושב-הראש. שים עין שלא ימכרו לך סיפור שאפשר לעשות קיצורי דרך. ללא שיפור במערכת החינוך הרגילה, הכוללת, לא תצליח. והסחרחורת שאתה רואה במערכת החינוך עם כמות הולכת וגדלה, 20% גידול של תלמידים עם צרכים מיוחדים בשנה אחת. למה מה קרה לנו? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רק עמוס, ברשותך, אם אתה יכול להתמקד. העלית פה נקודה שהיא מאוד חשובה. אתה עומד על כך שהיום, במצב הקיים לא צריך כוח אדם נוסף ושאפשר להתחיל ליישם את מסקנות ועדת שפירא ללא תוספת כוח אדם. << אורח >> עמוס שפירא: << אורח >> אם יעשו את הדברים בצורה שאפשר לקרוא. כתוב במסמך. למשל אדוני יושב-הראש, רק בתור דוגמה. המערכת היום חיה בקונספציה שאפשר, נכון, המדינה מבינה שגודל כיתות הלימוד והגנים במדינת ישראל הוא כמעט הגדול ביותר ב-OECD. זה המספר. אין מדינה, חוץ נדמה לי מצ'ילה, שבה כמות הילדים בגן ילדים, צריך להיות, אני שואל אותך כבוד יושב-הראש, צריך להיות מומחה גדול לחינוך כדי להבין שגננת לא יכולה לתת טיפול לילד עם למעלה מ-30 ילד? לא צריך להיות גאון גדול בחינוך. נכון שגם צריך מורה כמו שצריך. מה עושים? אומרים היות ויש הרבה תלמידים בכיתה בואו ניתן הרבה שעות. כבוד יושב-הראש, אתה יודע שבמדינת ישראל התלמיד בישראל יושב על ישבנו הרבה יותר מהממוצע, הרבה שעות. מה לעשות? אבל ההישגים לא מצדיקים את זה. לכן אנחנו אומרים הפוך. אמרו פעם במערכון הפוך גוטה, הפוך. תן פחות שעות לשבוע ואת השעות, פחות השעות, תנצל אותם כדי להקטין את הכיתות. כי נכון, לכאורה אם אתה מקטין את הכיתות אתה צריך יותר כוח אדם. לא נכון, זה רק בחשיבה מרובעת זה נכון. אז שאלת, נתתי לך רק דוגמה של צורת עשייה. יותר מזה, אתה ידעת אדוני שאנשים פסיכולוגים שנמצאים במחסור ועובדים במרפאים בעיסוק אומרים שלמעלה מ-25% מהזמן שלהם הולך על הוועדות, על הבירוקרטיה של הוועדות. למה כמות הוועדות כל הזמן הולכת וגדלה? כי כמות יותר גדולה של הורים רוצים ללכת מהחינוך הרגיל לחינוך המיוחד. ולמה הם רוצים? כי במקום לטפל בשורש הבעיה, היכולת ולתת כלים לחינוך הרגיל, מנסים למצוא את הפתרון לסגור את הברז. זה לא יעבוד. עכשיו מה עושים? אם אתה רוצה לפתור, ואני אומר את זה לכולם. לא יהיה יותר מרפאים בעיסוק ולא יהיה יותר מקצועות בריאות ולא יהיה פסיכולוגים. המערכת צריכה רק למצוא את הזמן איך לנצל את שעות העבודה. ושעות עבודה שהולכות על כאלה ועדות של זכאות, זה בזבוז זמן שמתסכל את כל המערכת. הדרך היחידה, מניסיוני, אני חייב לתת לך אדוני יושב-הראש עוד דוגמה. מי שעושה שחייה לפעמים יודע שהרבה פעמים כשאתה מגיע למערבולת השחיין מנסה לשחות נגד הזרם ואז הוא מתעייף וטובע. הרבה פעמים צריך לעשות בדיוק ההיפך. לצלול לתוך המערבולת כדי לצאת מלמטה. זה מה שצריך לעשות. ועד שלא ישנו את הקונספציה זה ימשיך להיות. מה הטרגדיה של המערכת? שמי שהיום, אנשים גם במשרד האוצר וגם במשרד החינוך, חלקם, כן? אני חייב לומר, הרוב מבינים על מה אני מדבר, שבויים בקונספציה של מה שהיה עד היום. שאין, צריך מיליארדים, וצריך מורים, הרבה מורים ואין דרך אחרת. ואני אומר לך שיש דרך. ואני מוכן להתמודד עם כל מקום שאתה תביא, יחד עם נחום גלס ויחד עם עוד אנשים. ויש הרבה אנשים במערכת החינוך שמבינים והיו שותפים בוועדה ומבינים את העניין טוב מאוד. כמו שאמרתי, איך גורמים לזה לחיות? אחד, קודם כל היפוך הפירמידה. היפוך הפירמידה, אני חייב לתת לך את זה כדי שתבין איפה הקונספציה. כאשר הוועדה התחילה לעבוד, התחלנו לחשוב על גיל בית ספר יסודי. בכלל הגנים לא היו על השולחן. מה, אני מומחה לחינוך? לא שאלתי שאלות. ואז כבוד יושב-הראש, מישהו מהמנהלים הבכירים של משרד החינוך אמר לי 'עמוס, אתה לא יודע שאנחנו מייצרים תלמידים עם צרכים מיוחדים בגן הילדים?' אז אני אומר לו מה זאת אומרת? הוא אומר לי 'תראה, גננת עם 35 ילדים אין סיכוי שהיא תיתן מענה חינוכי כמו שצריך לילדים רגילים, על אחת כמה וכמה לילדים עם צרכים מיוחדים'. ואז מה שקורה שהמערכת בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים עושה מאמצים כדי לתקן את מה שלא הצליחו לעשות בגן הילדים. לא כי הגננות הן לא בסדר. והנה דוגמה, שאלת האם אפשר לעשות? כן. רק דבר אחד: אם תנסה לעשות את זה במערכת של הגיל הרך כמו שהיא היום זה לא יעבוד. אתה חייב לשנות ולהקטין את הגנים ולהפוך את הגננות, אתה ידעת את זה שלמשל ההתייחסות בכלל של המערכת לגיל הרך, כשהתחלתי אמרתי איך אפשר בכלל, לתת המלצות בלי הגיל הרך? אמרו לי עמוס, תעזוב את זה, זה מקרה מסובך. אמרתי אבל איך אפשר ללכת ולצאת עם המלצות כאשר לצורך העניין אנחנו מתחילים מהקומה השנייה ולא מהקומה הראשונה. אז זו רק עוד דוגמה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ברשותך עמוס. << אורח >> עמוס שפירא: << אורח >> יש שאלות, אגב? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן, ברשותך. בסוף אנחנו לא נשחזר פה את כל ועדת שפירא, הדברים נאמרו גם בסיכום הביניים שלך. אמרת דברים חשובים. אבל נמצאים פה עוד אנשים שרוצים בסוף - - - << אורח >> עמוס שפירא: << אורח >> אז אני רק רוצה לומר, שקף אחרון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, שנייה. אני עברתי על המצגת שלך. אני חושב שמה שחשוב שתעביר פה לוועדה בקצרה זה הנושא של אתגר היישום של המסקנות. << אורח >> עמוס שפירא: << אורח >> רגע. קלעתי לדעתך ובאמת זה. אם אתה שואל אותי מה אתגר היישום? אתגר היישום הוא קודם כל ליצור אמון עם הגורמים מסביב. יש היום בעיה של שנים. זה לא אי אמון אישי מול מישהו היום. יש אי אמון של הורים, יש אי המון גם אפילו, אחד הדברים שלי הכי היה קשה שאנשים בתוך משרד החינוך אמרו לי עמוס, תעזוב את זה. לא יישמו את זה. מה שהיה הוא שיהיה. אני אמרתי תראו, אנחנו חייבים להגיש את ההמלצות הכי טובות מתוך אמונה שיעשו את זה. אבל כדי להתמודד עם בעיית האמון, עם אתגר האמון, כבוד יושב-הראש, תפעיל את כל כובד משקלך כדי שבצוות היישום יהיו גם אנשים מחוץ למערכת. יש אנשים טובים. אני כשניהלתי ארגונים אף פעם לא הייתי מקבל מקור מידע וחשיבה רק מכיוון אחד. צריך לגרום לכך. זה פרויקט מורכב שהיישום של ההמלצות חייב להיות פרויקט לאומי שיארך כארבע עד שש שנים בגלל סיפור הבינוי. ומי שיגיד לך שצריך מיליארדים, 14-15 מיליארד, זה נכון. אבל זה לא 14-15 מיליארד, כי מדינה בדרך כלל מממנת דברים, יכולה לממן לא מהתקציב השוטף אלא לקחת, לעשות אגרות חוב. מדובר על קרן ריבית של 900 מיליון שקלים לשנה. זה כבר התייחסות אחרת. אני לא הסברתי כרגע על מה מדובר. אבל כן רק לדוגמה, למה נדמה ש-14 מיליארד, וואו, סכום אדיר, כאשר המדינה השקיעה 20 מיליארד בקו רכבת קלה בין בת ים לבין פתח תקווה. למה? ובעוד שכל כלכלן יגיד שההשקעה עם החזר ההשקעה הכי טוב כלכלית זה במערכת החינוך. עוד דבר אני רוצה לומר, שאני לא ממליץ לעשות פיילוט. פיילוט, מי שיודע, מי שמכיר את ההווי של משרד החינוך, בצדק, לפיילוט יש מילה גסה. למה? כי פיילוט במערכת חינוך זה לא דוכן פלאפל. עושים, מנסים, מוסיפים מלח ומיד רואים את התוצאה. מה לעשות? בפיילוט כדי לבדוק באמת האם זה מצליח או לא מצליח זה סיפור של חמש, שש, שבע שנים לפחות. ולכן התנאי ההכרחי להצלחה של הדבר הזה זה חזון. ויש להמלצות חזון. נחישות, ובלי לגמגם, ויכולת ביצוע. כן, זה תהליך מורכב שהביצוע שלו גם יהיה מורכב שצריך לרדת לראות ובשנה הראשונה כמעט ולא צריך כסף אפילו. למה? כי עיקר העבודה זה לא זה. הוועדה המליצה למשל על הקטנת כיתות. אבל הקטנת כיתות זה ממוצע. כולנו יודעים שבעיר תל אביב יש אזורים שבהם חסרות כיתות ויש אזורים שבהם יש עודף כיתות, כי האוכלוסייה זזה. יש ערים שיש להם עודף ויש כאלה של חוסר. אותו דבר גם בגנים. לכן המשימה לצוות היישום היא משימה עצומה. אבל הדבר הראשון זה קודם כל לא לגמגם ולהאמין. אחרת זה לא יקרה. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה עמוס. בבקשה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לפני שנעבור לסקירה של החינוך המיוחד באופן כללי אני רוצה רק להגיד משהו בנושא הזה. אני חושבת שגם השר, גם המנכ"ל וגם האנשים שפה באומץ רב אמרו שיש פה עבודה משמעותית שצריך לעשות. זה לא רק החינוך המיוחד, אלא מדובר על החינוך כולו. כי ההשלכות שדיברו עליהן, ואני לא אחזור מפאת קוצר הזמן, הן באמת השלכות שמשפיעות על כל מערכת החינוך במדינת ישראל. על כן המהלך של היישום הוא מהלך מורכב והוא לא יכול היה להתרחש ולא יכול להתרחש בין לילה. ולא בכדי גם לבקשת שר החינוך הנחה ראש הממשלה להקים צוות בין משרדי שיבחן את היישום. שנוכל כולנו ביחד להתאגד סביב מה שחשוב לכולנו שזה הילדים והחינוך שלהם. אז כדי שאנחנו לא נעשה פאטשינג, נלך על החלטה קטנה כזאת, אנחנו בעצם הולכים על חזון מאוד גדול למערכת החינוך. וזה אומץ ניהולי, ולא רק, של ראשי מערכת החינוך. וכל מי שיושב כאן והיה שותף למהלך הזה, יושבת פה מיכל שהייתה איתנו בוועדה ותמי ועוד רבים וטובים. מדברים על חזון למערכת החינוך. כאשר מדברים על חזון אנחנו צריכים את כל השותפים לשולחן ולא בכדי גם האוצר, אבל לא רק. ואנחנו כולנו נהיה במהלך הזה בתקווה שבאמת לשנת הלימודים בתשפ"ז אנחנו נוכל להתחיל ביישום. ההורים איתנו, מירום אחר כך ידבר על זה, ועוד רבים וטובים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אינה, זה נאמר בבוקר גם על ידי מירום. בסוף צריך שבצוות היישום או בניית תוכנית, חלק אינטגרלי שלה צריך להיות, אני לא אומר את ה-180 שותפים שהיו בוועדת שפירא, כי אם לא לא עשינו כלום. אבל לקחת את הגורמים המרכזיים שזה מספר עמותות שעוסקות בתחום, הנהגת ההורים הארצית, השלטון המקומי ומשרדי ממשלה רלוונטיים ולצאת לדרך. אבל בלי זה יהיה מאוד קשה, ובזה אני מחזק את עמוס, יהיה מאוד קשה לבנות את האמון ולהגיד אכן התוכנית היישומית שהמשרד יוצא איתה לדרך היא משקפת את מסקנות הוועדה כפי שראו אותה 180 אנשים. שוב, אני לא אומר שצריך להביא 180 אנשים חזרה לשולחן, אבל לקחת את הגורמים הכבדים ביותר והרלוונטיים ביותר: הנהגת ההורים, הזכרתי את חלקם. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ולכנס את ועדת היישום הזאת. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> לחלוטין. גם עם מירום אנחנו כבר שוחחנו לא מעט פעמים על האירוע הזה ובוודאי שהוא חלק. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> גם מעבר - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אמרתי, חלק מהעמותות. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> נכון. המנכ"ל הוא יו"ר הוועדה, אבל בהחלט יש פה חשיבה שהיא חשיבה פורצת דרך. אז נעבור לתמי כדי שתציג את החינוך המיוחד. תודה. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> תודה לכולם. קודם כל ולפני הכול, אחר הצוהריים טובים ותודה לכל מי שנשאר כאן. כי כל מי שנשאר כאן מערכת החינוך חשובה לו. לא רק החינוך המיוחד, מערכת החינוך על כלל צרכיה חשובה לו. ומהמקום הזה כולנו מבינים שכרגע אנחנו נמצאים בסיטואציה שהיא לא תקינה. הגידול בחינוך המיוחד הוא לא תקין. מהסיבה הזאת הוקמה ועדת שפירא. המסקנות ברורות. כל מה שאינה אמרה לשם הכיוון וזו הדרך. לכן גם כשאני אציג את החינוך המיוחד, ואתה מכירים, כמעט כל מי שנמצא פה נמצא איתנו בקשרים שוטפים יום יומיים. אנחנו לא צריכים את ועדת החינוך של הכנסת כדי לדבר או להביא את הדברים בפניכם. אנחנו כרגע מחזיקים מערכת מאוד מאתגרת. מאוד מאתגרת. ואנחנו לא רוצים לייצר פלסטרים. לא רוצים פתרונות של אוקיי, בואו תצמצמו ועדות וכאלה. לכן הפתרון הגדול זה ועדת שפירא. ובכל זאת אני רוצה להציג את איפה אנחנו נמצאים היום. אז אני אשמח שתשימו את המצגת שלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יכול להיות שבתשפ"ז המצגת של עמוס ושל המשרד יהיו תואמות. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> הלוואי, אמן. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> לא יצטרכו מצגת. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> (הצגת מצגת) אני רוצה להראות, ברשותכם. השר בבוקר הראה את הנתונים הכלליים, אני אצלול טיפה יותר לעומק כדי להבין את מה שקורה כרגע. נדבר על הנתונים, נדבר על הגידול. הייתה בקשה שנדבר על הפעלת החינוך המיוחד בחירום, אז אני ארוץ על זה. על הפל"ג, על התוכנית האסטרטגית חשוב לי כאן להגיד שנבנתה תוכנית אסטרטגית ייחודית לבינה מלאכותית בחינוך המיוחד. לראשונה הקמנו פורום תלמידים עם מוגבלות. נמצאת פה מועצת התלמידים הארצית, אז אני עוד מעט אדבר על זה בקצרה. הנהגת ההורים והחברה האזרחית, אנחנו עושים מספר מהלכים להנגשת מידע וידע להורים בשותפות הנהגת ההורים הארצית והחברה האזרחית. יש עוד המון מהלכים, אבל שמנו את הדברים המסוימים. כמו שאתם יכולים לראות תשפ"ה מדובר על 357,000 תלמידים זכאים לשירותי חינוך מיוחדים. הצפי הוא 390,000 תלמידים זכאים לשירותי חינוך מיוחדים. אתם יכולים לראות. זה צפי, אלה לא נתונים מדויקים. הנתונים בדרך כלל מתעדכנים בתחילת שנת הלימודים, אבל זה הצפי לגידול. אתם יכולים לראות התפלגות תלמידים לפי סוג תמיכה. כשאנחנו מדברים על גני חינוך מיוחד, על תלמידים בכיתות חינוך מיוחד. כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר לחינוך רגיל. על הסלים האישיים ועל הסלים המוסדיים, אתם יכולים לראות את הקפיצה גם בסל האישי וגם בכיתות החינוך המיוחד בחינוך הרגיל. ואתם יכולים לראות בצד אם מסתכלים על הצפי לתשפ"ו, אז כל הכחולים זה בעצם תלמידים שנמצאים בתוך החינוך הרגיל, גם כיתות חינוך מיוחד בתוך החינוך הרגיל, זה כל הכחולים. והסגולים זה החינוך הנפרד, הגנים של החינוך המיוחד ובתי הספר של החינוך המיוחד. זה הצפי לתשפ"ו. בפילוח של מוגבלויות עדיין אין לנו את תשפ"ו, אבל זה המצב בתשפ"ה. אתם יכולים לראות שכמעט 40% מהזכאים לשירותי חינוך מיוחדים, 37% אלה תלמידים לקויי למידה. אתם יכולים לראות את המוגבלות על הרצף, את ה-ASD, 15.7%. ואני לא אקריא את הנתונים, אפשר לראות אותם כאן. כשיהיו לנו עוד נתונים של תשפ"ו נציג גם אותם. אבל אתם מבינים את המשמעות של הגידול ואת הצורך לתת מענים לכל האוכלוסייה. זה רק כיתות, גם בחינוך הרגיל וגם בחינוך המיוחד. גני חינוך מיוחד יש עלייה בצפי של 8% וכיתות עלייה בבתי הספר, חינוך רגיל ומיוחד זה 13.8%. זה צפי העלייה של מספר הכיתות. התמודדות עם הגידול בחינוך המיוחד. קודם כל אני אגיד מה שכבר נאמר כאן. הדבר המשמעותי זה ללכת למהלך שאינה התייחסה אליו, של עמוס שפירא, של רפורמת החינוך המכיל. אני לא אחזור על דברים שנאמרו, אני עוברת על זה, זה הדבר המשמעותי. בנוסף לכל זה, כיוון שאנחנו יודעים שהגידול הכי משמעותי בכיתות הוא בכיתות התקשורת, אני חייבת להגיד שבאמת בקשר הדוק. יואל נמצא כאן, מוביל את המהלך הזה יחד עם אלו"ט, יחד עם "אותי", יחד עם החברה האזרחית, הנהגת ההורים צמודה לנו באירוע הזה. אנחנו יצאנו למהלך שאנחנו כרגע בודקים אותו ועושים לו גם הערכה, גם של צוותי החינוך וגם של ההורים. ובעצם פיתחנו שני מודלים נוספים. השלטון המקומי ואיגוד מנהלי מחלקות חינוך, אנחנו פה שותפים ככה, יד ביד לכל האירוע הזה. אתם יכולים לראות שבתשפ"ד 16% מהכיתות, היינו אחרי הבג"ץ, 16% מהכיתות בעצם קיצרו את יום הלימודים כי לא היו לנו מענים. בתשפ"ה יש לנו מענה שלם. לא שהוא לא מאתגר, אבל הוא שלם. אתם יכולים לראות את העלייה - - - << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> קיבלת את מה ששלחנו לך ממודיעין? << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> קיבלתי. זה אירוע נקודתי, מטופל. זה הסכמה של הנהגת ההורים. כן רויטל, לא נכנסת. רגע, אני לא נכנסת פה לדבר על מודיעין, אני נכנסת פה לדבר על מדינה. בתשפ"ה הגענו למצב שיחד עם החברה למתנ"סים כזרוע ביצוע ויחד עם הרשות המקומית נתנו מענה ל-284 מסגרות. בתשפ"ו אנחנו מכפילים את עצמנו עם החברה למתנ"סים והשלטון המקומי ל-484 מסגרות. המטרה היא לקיים יום לימודים מלא. זו המחויבות שלנו לתת מענה לכלל התלמידים עד השעה 16:45. כן יש, הסגול זה בקשות של הורים לקיצור יום הלימודים. יש הורים שזה מה שהם מבקשים. יש הנהגות הורים שזה מה שהן מבקשות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> יש מקומות שחייבו את ההורים לחתום על זה. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> לא חייבו שם. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> חייבו. יש מקומות שחייבו הורים לחתום. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רויטל, סליחה. אני לא נכנסת לזה. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> - - - תלונה במשטרה, רויטל, בואי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נו, בחייאת. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אל תגידי לי בחייאת. אבל רגע תמי, אם אפשר לחזור לשקף הקודם. רק חסר פה, זה מקסים להראות את המענים ואנחנו שמחים עליהם ואנחנו אפילו פעלנו שזה יהיה גם וגם. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> יחד, לגמרי. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> אבל בואו לא נתבלבל, זה נובע ממחסור בכוח אדם. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> בוודאי. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> זה פשוט לא כתוב פה. כתוב התמודדות עם הגידול. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> הגידול מביא למחסור. לא, לא, זה ברור. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> לא, למה חשוב? כי האוצר צריך להבין - - - << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> אז זה השיח של הבוקר. השר והמנכ"ל דיברו על המחסור. אנחנו תפקידנו למרות המחסור ולמרות הכול למצוא את הדרך לתת מענה. לכן מבחינתנו אנחנו שמים במרכז את התלמידים ואנחנו מוצאים מענים. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> אני אגיד, אנחנו מוצאים מענים. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> כולנו. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> אני אגיד, כשמגיע אישור לתקן הם גם יכולים להגיע אישור ל-25 תקנים. בסוף צריך את האנשים שיאיישו את התקנים האלה. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> נכון. כיוון שאנחנו יודעים שלא ניתן להשלים את הכול על ידי צוותי הוראה הכנסנו עוד גורם פה לתמונה שבאמת עושה מאמצים מרובים כדי לתת מענים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תמיד, סתם אני מציע הצעה. אני לא יודע אם זה בר ביצוע. אבל במקומות שיש את חוסר המענה בגלל חוסר תקנים, למה אתם לא מכניסים את זה דרך מערכת הפל"ג? שיוכלו להשתמש בזה וכן לתת שם את המענה? מערכת הפל"ג חסומה. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> לא, לא, היא לא חסומה. היא לא חסומה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> היא חסומה. היא לא יכולה לתת מענים במקומות שיש חוסר מענה בגלל חוסר כוח אדם. ויכול להיות שעד שאנחנו נפתור את בעיית כוח האדם צריך לתת את האפשרות לפתוח את פל"ג ולתת את האפשרות להוראת שעה לשנה אחת לראות מה קורה עם זה, לראות איך זה עובד, ולפי זה נתקדם. אבל לא לתת את המענה כי יש חוסר בכוח אדם זו טעות. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אנחנו נותנים מענה והצגנו את המענה. תמי תתייחס לזה. אבל המענה שניתן הוא מענה שהוא ראוי. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> אנחנו קודם כל רוצים לתת מענה בתקן, בצורה של יום לימודים. מערכת הגפ"ן, פל"ג היא חלק מהגפ"ן, אני עוד מעט אתייחס לזה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חד משמעית. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> עוד שנייה. אלה תוכניות שהן תוכניות חיצוניות, תוספתיות. אני עוד מעט אתייחס לזה. זה לא אותו דבר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבין לגמרי. אבל אני אומר, לפעמים כשאתה צריך למצוא פתרון אתה צריך לצאת מחוץ לקופסה. אני לא אומר, אם אתם תצליחו לתת את המענה של כוח אדם וטיפולים שהם אמורים לקבל בצורה אחרת, ברור שזה צריך להיות, זו דרך המלך. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> אז אני עוד מעט אתייחס. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אבל אם זה לא עובד, קחו את תוכנית הפל"ג כהוראת שעה. תעשו ניסיון, תלכו עם פיילוט. תגידו נכון שתוכניות הפל"ג הן תוכניות תוספתיות וברור שאנחנו מעדיפים להעשיר את התלמידים בתוכניות נוספות. אבל קודם כל הם צריכים לקבל את הבייסיק. אם את הבסיס הם לא מקבלים איזה תוכנית העשרה הם הולכים לקבל? << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> אני עוד שנייה אתייחס לפל"ג כי זה אירוע שצריך רגע להבין אותו בבסיס שלו. יש לזה השלכות מורכבות, אני עוד מעט אדבר על זה. סיפור כוח האדם תופס אותנו, כולם יודעים את זה, בנושא של גיוס ושימור מטפלים ממקצועות הבריאות וטיפול באמצעות אומנויות. כולנו יודעים שאנחנו לא הרגולטור של התחום הזה. משרד הבריאות הוא הרגולטור של הנושא הזה. איך שעמוס אמר, לא יהיו עוד מרפאים בעיסוק, לא ימציאו עוד אנשים כאלה. זה עניין של תקינה, לא של מערכת החינוך, אלא של הכשרה של צוותי מקצועות הבריאות והטיפול באומנויות. קודם כל, הפתרון הגדול זה סיפור ועדת שפירא. בסדר? אבל רגע, למרות הכול ועל אף, חשוב לי שאתם תדעו שכל שנה פלוס מינוס, אפילו פלוס, מצטרפים אלינו 500 מטפלים חדשים במערכת החינוך. מי שהיה בוועדות יחד עם משרדי ממשלה נוספים יודעים שהתנאים במשרד החינוך בסך הכול טובים מאוד, בהקשר הזה, למרות ועל אף. כי אנחנו נותנים הכשרה ייחודית בשנתיים הראשונות לכל מטפל שמגיע מהלימודים ואין לו שום קשר למערכת החינוך. שנתיים של טיפול במרחב החינוכי. אנחנו עובדים על ההכשרה הזאת בצורה כזאת שמטפל שנכנס לתוך המערכת יידע לתת מענה במרחב חינוכי. מערכת החינוך היא לא קליניקה, מערכת החינוך היא מרחב חינוכי וצריך להבין מה זה התמחות של טיפול במרחב חינוכי. מעבר לזה, אנחנו נותנים פיתוח מקצועי ומלווים אותם במימון המשרד, מה שלא בהכרח קורה במקומות אחרים. מעבר לזה בנינו מערך הדרכה מחוזי. בכל מחוז יש רפרנטים מחוזיים שמחזיקים את כל האירוע הזה של גיוס, ליווי ושימור מטפלים. לכן המטפלים אצלנו לא עוזבים אותנו וגם כל שנה מגיעים יותר. עדיין יש מחסור, אף אחד לא אומר שאין מחסור. << אורח >> קריאה: << אורח >> כמה חסרים? << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> אני עוד לא יודעת להגיד. אבל כל שנה, כל שנה אני אומרת את זה, קצת אנחנו בודקים, בדרך כלל זה 1,000 מטפלים כל שנה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כיום יש מחסור של יותר מ-8,000 מטפלים במקצועות הבריאות בשירות הציבורי, הרוב אצלכם. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> לא נכון, לא נכון. לא נכון ואנחנו בודקים את זה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> ברגע שילד לא מקבל בפילוח שלו את הזכאות לזה הם הפסיקו לספור אותו. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רויטל, לא סיימתי. אנחנו יושבים על הדבר הזה. אנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יודעים לעשות בתחום הזה, אוקיי? ושוב אני אומרת, אנחנו לא הרגולטור ואנחנו עושים המון מהלכים כדי שאנשים יישארו אצלנו ויגיעו אלינו והם מגיעים אלינו. גם היה שיפור בתנאי העסקה של מטפלים בשנת 2022 שהיה מאוד משמעותי ועשה הבדל גדול. הייתה קפיצה משנת 2022 בגיוס המטפלים למערכת החינוך. ועדיין יש פה אתגר של מחסור, בהחלט. אני עוברת שנייה לחירום ואני אגיע אחר כך לפל"ג. חשוב לי להגיד רגע משהו על הפעלת מערך החינוך המיוחד בחירום. אנחנו למודים ניסיון. אני חייבת להגיד שאנחנו כחינוך מיוחד ערוכים מהקורונה, אני מניחה שגם לפני, אני הגעתי אחרי. מהקורונה, חרבות ברזל, עם כלביא. אני חייבת להגיד שאחד הדברים שאנחנו הכי גאים בהם זה על האופן שתפקדנו בתחום החירום בחינוך המיוחד. אני אגיד למה. אחד, בנינו ארבעה צירי פעולה מרכזיים שלא משנה מה, כל חירום שיהיה, מראש, מיכל יודעת על מה אני מדברת, וגם מירום. תשתיות ארגוניות וסדירות קבועות. מטה מחוז, הנהגת הורים, שלטון מקומי ואיגוד, משרדי ממשלה שותפים ובחרבות ברזל גם היה לנו שולחן עבודה בין מגזרי שהתכוונו להרים אותו גם בעם כלביא, אבל זה היה מהר מידי. והנציבות. << אורח >> קריאה: << אורח >> כולל תרגול שלכם? << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> כולל תרגול, לחלוטין. פיתחנו מודלים להפעלת מסגרות החינוך המיוחד בחירום ש-once יש חירום, באותה שנייה אנחנו משחררים את המודל הזה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> למה לא אותו דבר במשולבים? למה כל הזמן צריך להתחנן? << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רגע, זה כולל. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא נכון. לא שלחתם את המשלבות לבתים. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רויטל, שלחנו. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא. לא. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רויטל, שלחנו. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, לא. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> טוב, נו, אין לי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, כאשר תהיי בזכות דיבור תוכלי להגיד. כן? << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רויטל, אני מצטערת. מבחינת המדיניות אני אגיד, המדיניות הייתה, התחלנו בלמידה וטיפול מרחוק. בהמשך הגעה של צוותי חינוך, טיפול וסיוע לבתים, עם השלטון המקומי. אפשרנו. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא נתתם את זה בכתב ולכן הרשויות המקומיות שלא התחשק להן לא הסכימו לשלוח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> ביקשתי ממך את זה בכתב כדי לצייד את ההורים ולא נתתם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, תודה רבה. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> אוקיי. יש לנו עוד שני מודלים שלמזלנו לא נאלצנו להפעיל אותם כמו המודל הרשותי, כי ברגע שפתחו את המדינה יכולנו להפעיל את כלל מערכת החינוך המיוחד ומאוד שמחנו שזה קרה ושזה קרה מהר. אני אגיד שבכלל התפיסה שלנו מתחילה מלהפעיל את מערך החינוך המיוחד במסגרות, קודם כל במקומות שהילדים שוהים בהם: בתי חולים, פנימיות, מקומות שהילדים נמצאים. וככל שמתאפשר הגעה אליהם ורק אחר כך להפעיל את המסגרות עצמן. כי כל סיפור החינוך המיוחד הוא הכי מאתגר מבחינת הסעות, מבחינת בטיחות, מבחינת פינוי, מבחינת כל מה שאתם מכירים. הדבר הנוסף שעשינו זה גיבשנו והפצנו כל הזמן אגרות, חומרי למידה, וובינרים וסיפור מינהלת מפונים ומרכזי יחד, אני עוד מעט אראה לכם שקף כדי שתבינו מה זה אומר. בנינו תפיסת הפעלה מסודרת מאוד למצב של מפונים במרכזי יחד. כל מרכז יחד היה לו נציג חינוך מיוחד. כל מרכז יחד היה לו ציוות גם של נציג מחוז, גם נציג מטה וגם של מתי"א מלווה. אני לא אכנס לכל הדבר הזה אבל אתם יכולים לראות כאן שידענו, יש לנו כאן שקף שמראה, זה אמנם מה-22 ביוני בעם כלביא, אבל ידענו בכל מחוז איפה כל ילד נמצא. זה משהו שלמדנו אחרי חרבות ברזל. הנתונים שלנו היו מדויקים, ידענו כל ילד איפה הוא נמצא, מה המוגבלות שלו ומה הוא צריך. ואתם יכולים לראות את זה, ממש ילד-ילד. זה כאן, זה בחירום. בנוסף, אני לא ארחיב, אבל יש מענים רגשיים במסגרת תנופה לצפון ובמסגרת תקומה לדרום. זה מענים של שפ"י והם כוללים את כל התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. כי נשאלנו, גם בתקומה וגם על תנופה, אז זה מופיע כאן, אני לא ארחיב על זה. אני מגיעה לנושא תוכנית פל"ג. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אלה כבר ביישום או שאנחנו מחכים לאישור האוצר? << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> לגבי שפ"י? זה ביישום. לגבי תוכנית פל"ג. רגע להגיד משהו בהבנה מה זה תוכנית פל"ג. תוכנית פל"ג היא לא שונה, היא לא משהו חיצוני לגפ"ן. התוכנית היא גפ"ן. בחינוך המיוחד קוראים לה פל"ג. זאת אותה תוכנית. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> למה? << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רגע. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> רגע, רק תסבירי את הלוגיקה למה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רגע רויטל, נו, מה? << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> אני אסביר לך את הלוגיקה ועוד מעט אני אתן להילית. שנייה, אני אסביר. אחת הבשורות הטובות, ובמקום לכעוס, אני ממש אומרת לעצמי וואלה, הייתה כאן בשורה ענקית לבתי הספר לחינוך מיוחד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני מזכירה לך שאני גיליתי לך שאין להם פל"ג. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> אבל יופי רויטל. ברגע שהבנו והשר והמנכ"ל ואינה התגייסו ומינהל כלכלה ותקציבים התגייסו לאירוע הזה בעצם הכנסנו את כל בתי הספר לחינוך מיוחד: מוכר ורשמי לפל"ג. למה קוראים לזה ככה? קוראים לזה ככה כי יש כאן בכל זאת תוכנית ייחודית. בחינוך הרגיל לא נכנסו כל בתי הספר, נכנסו ברשמי. בחינוך המיוחד נכנסו כולם, לכן היה צריך לקרוא לזה, שנייה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כי אתם לא מחייבים פתיחה. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רגע. היה צריך לקרוא לזה אחרת. אבל זו אותה מערכת, אותה פלטפורמה בדיוק. אותן תוכניות לחינוך הרגיל הן התוכניות לחינוך המיוחד. כל בית ספר לחינוך מיוחד יכול לרכוש בדיוק את מה שבית ספר לחינוך רגיל יכול. ברגע שהוא נמצא במערכת הגפ"ן בית ספר לחינוך מיוחד יכול לרכוש. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא נכון. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רויטל, כן נכון. אין לי דרך אחרת להגיד לך, כן נכון. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> - - - להסתכל על זה מהצד של הספק. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> קודם כל להגיד שזה תקציב תוספתי. זה נוסף על כל תקציבי החינוך המיוחד, זה לא במקום. ואנחנו שומרים מאוד חזק על העסקה של עובדי ההוראה והמטפלים בצורה שאנחנו מעסיקים, כי אלה מפוקחים מלווים ומקבלים הכשרה. אנחנו לא רוצים שילד יקבל טיפול בצורה לא מבוקרת, לא מוכשרת ולא מפוקחת. תוכנית הפל"ג, הגפ"ן לצורך העניין, יש שם מגוון תוכניות שהם נמצאים מטפלים, הכול בסדר. יכולה להגיע תוכנית עם כל מיני אנשים שפועלים בה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הבנתי. אז בחינוך הכללי ילד יכול לקבל מטפל שאת לא שמה עליו? זה בדיוק מה שכן. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> לא, לא. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל כן. סליחה, כן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, רגע. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> את רוצה להגיב, הילית? << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אנחנו לא מדברים פה על מטפלים. אנחנו מדברים על תוכניות שיכולות לתת אולי פן רגשי, חברתי וכדומה. לא מדברים על טיפול. התוכניות בגפ"ן הם לא מטפלים. הם יכולים לתת מענים כאלה ואחרים ויש סלים בגפ"ן. לכן כמו שיש, יקירתי, אני זאת שאמונה וכל מכרז המענים יושב תחתיי. אז אני במקרה קצת יותר, אז בואי. אני לא אכנס לזה, אבל כן, הרעיון של הפל"ג, ואני אחזור על מה שתמי אמרה ואנחנו נמשיך הלאה. הרעיון של הפל"ג היה לאפשר לבתי הספר של החינוך המיוחד את הגמישות שיש למנהלים בבית הספר הרגיל שבהתחלה לא היה. הגמישות הזאת באה ואומרת שאני רוצה לבחור או תוכנית כזאת או אחרת, אני רוצה להעשיר עוד יותר את הנושאים שיש בבית הספר, מעבר לתקציבים הקיימים. אני יכולה לקחת את כל מה שיש בתוכניות ולהכניס אליי. אם זה עוד מהלך של העשרה כזאת או אחרת, כדי שמנהל בית הספר בחינוך המיוחד יהיה זהה למה שמקבל מנהל בבית הספר בחינוך הרגיל. בזה נתקדם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רוצה לחדד משהו. אני רואה גם בשקף שפה מופיע שניתן לרכוש תוכניות ממאגר התוכניות של הגפ"ן גם בבתי הספר של חינוך מיוחד. נמצאת פה ספקית שאומרת שאם היא רשומה בגפ"ן היא לא יכולה להיכנס לבית ספר של חינוך מיוחד. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> זה לא נכון, אם יש לה תוכנית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מעלה, שנייה. והיא חייבת להירשם בתוכניות הפל"ג כדי - - - << אורח >> אושרית כהן קדושאי: << אורח >> יותר גרוע, אני חסומה במערכת. הם לא מאשרים בכלל לגייס אותי ואני אשמח להתייחס באופן כללי. אני פניתי, אני שלחתי מכתב, אני פה כאמא קודם כל ואני אשמח אם תינתן לי רשות הדיבור. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> הנה, קיבלת. << אורח >> אושרית כהן קדושאי: << אורח >> תודה רבה. קודם כל תודה רבה על רשות הדיבור וגם על האפשרות להגיע לוועדה הזאת. קודם כל שמי אושרית, אני קודם כל אמא לשלושה ילדים, שניים מהם הם ילדים שמקבלים סיוע בצרכים מיוחדים. הקטן ביניהם בחינוך המיוחד הכוללני, ילד עם צרכי תמיכה גבוהים. הגדול מה שנקרא צרכי תמיכה נמוכים, משולב. אני כן אגיד שאני במלחמה לא קיבלתי שום מענה, למעט שיחות טלפון ממחנכת, של הקטן דווקא. ובאופן כללי גם במהלך השנה אין שירותים. זה ביחס למה שאמרת קודם. אני מדברת על באר שבע ומועצה אזורית בני שמעון. אני פה קודם כל כאמא, אמא של שחר ובגינו בגדול יצאתי עם הפנייה הזאת יחד עם רויטל שהסכימה לעזור לי. בבית הספר אני יושבת-ראש ועד ההורים ואני גם מתנדבת בוועד המנהל של אלו"ט. שחר שלי הוא ילד בן 12, אובחן בגיל שנתיים, נמצא במערכת החינוך המיוחד מגיל שנתיים. ובערך מגיל שנתיים נאמר לנו אין מטפלים. תמיד יש חוסרים. וגם לצורך העניין, כשאני אומרת חוסרים, הבן שלי בחינוך מיוחד שנה שלישית בבית ספר יסודי. הוא מעולם לא קיבל טיפול פרטני משום סוג, גם כעת הוא לא מקבל. הדבר היחיד שהצליחו להביא לו זה כלבנות, זה דרך הפל"ג פה, תקציב אחר של העירייה. ואז אנחנו בישיבה של צוות והמנהלת אומרת לי תקשיבי אושרית, רציתי להביא מנתחת התנהגות דרך הפל"ג אמרו לי לא. שאלתי אותה למה? אז הם אמרו כי יש לך תקן. אמרתי מה זאת אומרת יש לך תקן? אבל התקן לא ממומש. אז היא אמרה לי אבל זה מה שאמרו, שהמערכת חסומה. אני אספר טיפ טיפה עליי, כדי שתבינו את האבסורד, כי זה אבסורד. קודם כל, מבחינת הרמה האישית שלי אני דוקטור בהשכלה שלי. אני עבדתי כמנהלת אגף בראמ"ה ואני פרשתי כדי לטפל בבן שלי. למה פרשתי כדי לטפל בבן שלי? כי רציתי מנתחת התנהגות לילד. לא היה במסגרת החינוכית ולא הצלחתי להביא פרטי לדרום. אז התפטרתי והלכתי ללמוד ניתוח התנהגות פה בירושלים. לאחר שסיימתי את הלימודים התחלתי אני לבנות לו תוכניות, כדי לעזור לילד שלי. כי מה אני אעשה? אם אני לא מקבלת מענה במערכת חינוכית. ואני מוכרחה להגיד שכך אני עושה מאז. זאת אומרת הוא לא קיבל מענה של קלינאית והייתי צריכה לתת לו תגבור, הלכתי למדתי ואני עובדת איתו באופן אישי על הגיה והיום גם על הקלדה, כדי לעזור לבן שלי. בשורה תחתונה אנחנו מגיעים לנושא של התמחות. הייתי במתי"א באר שבע. אחרי שנתיים של התמחות הם אמרו לי אין לנו תקנים. הבן שלי שהוא בבית ספר בבאר שבע אמרו להם מהמתי"א אין לנו אנשים שרוצים לעבוד. אז קודם כל, שתדעו שהמערכת עקומה. כי לא יכול להיות שיש אנשים שיכולים לתת מענים, שמנהלות רוצות את המענים הללו ואומרים להם שאין תקן. האבסורד שדיברתם עליו זה שאני אמא של שחר הלכתי ללמוד ניתוח התנהגות כדי לעזור לבן שלי שחר, שלא מקבל בכלל מענים בבית הספר שלו. מנהלת בית הספר שלו שניסתה לגייס מנתחי התנהגות דרך הפל"ג סורבה. ואת יודעת תמי, אני משערת שאני פניתי אליכם לאגף באופן אישי בהתחלה, אחר כך דרך חדשות ערוץ 13 ואחר כך דרך יהיה בסדר, כי אני מאמינה שאם אומרים לי 'לא' אז אני אמצא את הדרך. כי זה לא הגיוני שיש מטפלים וילדים לא מקבלים מענה כל כך הרבה שנים. אני אספר שאני מנתחת התנהגות דרך הגפ"ן בעוטף עזה אצל ילדים שהם נמצאים בתפר הזה שבין החינוך המיוחד לחינוך הרגיל. ילדים שלא עונים להגדרות אבל נורא מורכב איתם. אז זה מה שאני עושה כחלק מהתפקיד שלי. אני גם עובדת באוניברסיטה, אני מרצה שם במחלקה לפסיכולוגיה. בסופו של דבר נראה שהזכאות היא תיאורטית. כל הזמן מכתבים שקיבלתי בחזרה כתגובות "יש תקן". ואני אומרת יש תקן תיאורטי, הוא לא ממומש. לצורך העניין, בבאר שבע מדובר על כ-30% מימוש תקן. ואני שלחתי במכתב את הנתונים הספציפיים של בית הספר שבו בני לומד. ובבדיקה עירונית שעשינו, למרות שמשרד החינוך לא כל כך רצה לתת נתונים, אבל יושב-הראש העירוני מאוד סייע לי בזה. זה מה שקורה בבאר שבע ואנחנו משערים שזה דומה בדרום ובצפון, לפחות, וגם במרכז זה לא משהו, אבל טיפה יותר גבוה. כי יש אקסיומה – אין מטפלים. ואני אומרת ככה, זו החלטה שרירותית בסופו של דבר להגיד זה לא אנשי מקצוע. אני יכולה לספר כמה תעודות ביקשו ממני כדי להיות בגפ"ן ואני חלק משלוש תוכניות. הם ביקשו תעודות מקצועיות, הם ביקשו ניסיון רלוונטי, הם ביקשו השכלה רלוונטית. ואני אומרת יש אופציה לא לתת כלום או אופציה לתת משהו שאולי אתם לא מעסיקים, ודרך אגב, חלק מהסיבה שאתם לא מעסיקים כי במתי"א אומרים שאין תקנים כי זאת הייתה החוויה שלי. אני משערת שאני לא דוגמה פרטית של אין תקנים במתי"א. עשיתי שם התמחות שנתיים כי הרי התמחות זה בהתנדבות. ובין איזה החלטה שרירותית למנוע באופן גורף טיפולים ממי שיכול לתת אותם, ובמיוחד לילדים שהכי זקוקים להם. אני מבחינתי להגיד את המושג תקן תיאורטי זה סוג של מחדל, כך אני רואה את הדברים ואפשר לא להסכים איתי. אני הגעתי לפה לוועדה הזאת כדי לעצור את זה ולתת מענים. כי באמת, כשאתה אומר אני אעבוד עם מה שיש וגם אם הוא לא חבר שלנו, מגויס שלנו. דרך אגב, כמו שהבנתי הם לא רוצים גם. זאת אומרת במקרה שלי לפחות, אני משערת שאני סתם דוגמה שמשקפת איזה שהיא תופעה. ולהמשיך ולדון על זה, כי לא יתכן שיש מטפלים שרוצים לעבוד ומנהלות רוצות לגייס ואומרים להם יש לכם גמישות, אבל עד פה. אם אנחנו לא ננהל את זה, כמו שעכשיו אמרה הגב' אומנסקי ואני מאוד מעריכה אותה, אז אנחנו לא ניתן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני יכול להבין גם איפה זה מגיע מצד המשרד. אני הצעתי לפני מספר דקות שבואו ניקח איפה שיש חוסר בתקנים ואין בסוף ביצוע להעביר את זה דרך הפל"ג. מצד שני, בלי לדבר עם המשרד, אני כן יש לי חשש שאם אנחנו נעשה את זה אז בעצם אני ארוקן את כל מערכת החינוך הפורמלית מהמטפלים שלה ומהתקנים ואני אעביר את זה לפרטי. << אורח >> אושרית כהן קדושאי: << אורח >> אני אסביר לך למה זה לא יקרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה מה שקרה עם הפסיכולוגיה. והנה, אין לנו אותם. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא יכול להיות שאת המחיר של המשחקים עם האוצר על כמה משלמים ואיזה תנאים נותנים כדי שיהיו עובדי ציבור במדינה, כי מי שרוקן את המדינה מעובדי ציבור, ייבש את המשרדים החברתיים, זה המדינה בעצמה. ולא יכול להיות שבזמן שמנהלים את הוויכוח הזה הילדים שלנו ילכו אחורה בהתפתחות שלהם. לא יכול להיות שאני עזבתי ב-2007 את העבודה שלי, היא עזבה לפני כמה שנים את העבודה שלה. והמזל של הילדים שלנו זה שיש להם אימהות שמסוגלות לעזוב את הכול וללכת לעשות כל מה שאפשר כדי שהילד שלה יתקדם. מי שהפסיד מזה זה לא הילד הפרטי שלי. הפסידה מזה כלכלת המדינה שהפסקתי לתרום לתל"ג של המדינה, הפסקתי לשלם מיסים, הפסקתי לשלם ביטוח לאומי. הפסקתי לשלם הכול. במקום זה הבאתי לכם ילדים בובה שיכולים לשרת את המדינה גם בצבא, עם האוטיזם שלהם, יוכלו לעבוד אחר כך. מה קורה כשהילדים האלה הם לא הילדים שלי או של אושרית? אז אי אפשר להגיד לנו עד שאתם מסדרים את העניינים שלכם שצריך להיזהר לא לרוקן. זה יתרוקן כי לעולם יהיו אימהות כמונו ולילדים שלנו יהיה טיפול. אז זה לא שאנחנו מרוקנים, זה שאנחנו משאירים ילדים שיש להם כי להורים שלהם יש לתת וילדים שאין להם, כי להורים שלהם אין לתת. ואז הם ילדים ואחר כך בוגרים שחיים על חשבון המדינה. לא מממשים את עצמם. שיחיו על חשבון המדינה, זה בעיה כאילו של המדינה. אבל העובדה שילד כזה לא מצליח לממש את עצמו בתור מבוגר, זאת תקלה שהמחיר המוסרי שלה בלתי ניתן לכימות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבקש שנכנס דיון על הנושא הזה של הפל"ג. ואני מבין שהבעיה הספציפית במקרה שלך זה לא, זה שאת רשומה בגפ"ן לא נותן לך את האופציה להיכנס לחינוך מיוחד. << אורח >> אושרית כהן קדושאי: << אורח >> לא, לא, אישית אני לא יכולה לתת מענה בכלל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> במקרה הספציפי זה בגלל שיש, אמור להיות תקן אז לא מוכנים לתת את הטיפול בדרך אחרת. << אורח >> אושרית כהן קדושאי: << אורח >> כן. הם אומרים ככה: יש תקן, התקן לא מאויש, ועדיין אנחנו לא ניתן את המענה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מבין. אבל שזה לא שיש בעיה שמי שרשום בגפ"ן לא יכול לפעול בחינוך מיוחד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הוא לא יכול. כשאתה נכנס כספק אתה מסמן אם אתה רוצה לתת את זה בגפ"ן או בפל"ג. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, אני לא צריך עזרה, אני מבין מהר. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אם היא תסמן פל"ג היא לא תוכל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, אני מבין מהר. היא יכולה, רק במקרה הספציפי שלה. << אורח >> אושרית כהן קדושאי: << אורח >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> במקרים של טיפול, לצורך העניין, שאותו תלמיד היה אמור לקבל דרך התקן, הפל"ג הוא לא הפתרון למלא את המחסור של התקן. << אורח >> אושרית כהן קדושאי: << אורח >> צריך פתרון למחסור, זה לא הפתרון. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> על זה ננהל דיון, בסדר? על זה ננהל דיון. אבל אני רוצה לחזור אל האמירה הראשונה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני מסכימה איתך שלא יכול להיות ששירות בסיסי יינתן כשירות תוספתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כשאתם בזכות דיבור אני משתדל לשמור לכם על זכות הדיבור, אני רוצה לסיים משפט. רויטל. << אורח >> אושרית כהן קדושאי: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, חשוב לי - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מנסה אבל לסיים משפט. אז אמרתי, ננהל דיון על הנושא הזה של למלא מחסור של תקנים או של טיפול דרך מערכות חיצוניות. נעשה על זה דיון נפרד. אני יכול להבין, אמרתי, בלי לדבר עם המשרד, אני יכול להבין מה עומד מאחורי זה. אני מבין גם את העמדה שלכם. ננהל על זה דיון, ננסה למצוא פתרון. הנושא השני, בכללי, אני חוזר לאמירה של תמי ולכן אני חושב שתמי כן צודקת במה שהיא אומרת. מי שרשום בגפ"ן, מנהל חינוך מיוחד יכול להזמין את התוכניות של הגפ"ן? << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> יכול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> חד משמעי. אלא אם מדובר בטיפול שהיה צריך להתקבל על ידי המשרד או על ידי גוף מדיני כזה או אחר שהיה אמור לעבור בתקן. המשרד אומר אני לא מוכן לתת את המענה דרך תוכנית חיצונית. לכן בבעיה הנקודתית הזאת אנחנו ננהל דיון נפרד. אבל חשוב לבוא ולומר, שלא יהיה בלבול, כל מי שרשום בגפ"ן מנהל חינוך מיוחד יכול להזמין. בסדר? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל לצורך העניין, גם ילד בבית ספר כללי שהמנהלת מבינה שהיא צריכה עזרה שם לא יכול להיות שהיא לא יכולה לקבל את העזרה הזאת מהמתי"א והיא נאלצת להזמין אותו כשירות תוספתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אנחנו חוזרים לאותה נקודה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> גם זה לא בסדר. << אורח >> אושרית כהן קדושאי: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, חשוב לי שיצוין בצורה ברורה בפרוטוקול. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> בואו נתקדם. << אורח >> אושרית כהן קדושאי: << אורח >> אבל זה מאוד חשוב לי שיצוין - - - << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> אנחנו יודעים. << אורח >> אושרית כהן קדושאי: << אורח >> שיש ילדים שלא מקבלים מענים טיפוליים כל השנים שלהם במערכת החינוך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה נאמר. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> זה נאמר. המחסור ידוע. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זה נרשם ואמרתי שננהל על זה דיון. << אורח >> אמנון הרשושנים: << אורח >> כן, אבל עלה כאן בין השורות, אדוני. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, לא, אני לא פותח את זה עכשיו. אמרתי, הסוגייה עלתה. טוב שהיא עלתה. << אורח >> אמנון הרשושנים: << אורח >> אבל בין השורות הנושא של הגיוסים דרך המתי"א וכשאני שומע את אושרית, שאני מכיר אותה לא מהיום, פתאום נחת לי בדיוק סיפור של אמא מיוחדת מראשון לציון, מטפלת CBT שהתחילה בדיוק עם אותו סיפור עם המתי"א בראשון, לגבי גיוס שלה כמטפלת והילדים שלה שלא מקבלים שמצד אחד אומרים לה שאין לנו מטפלים, אבל מצד שני אומרים לה אנחנו לא מגייסים. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> זה נבדוק פרטני. אין דבר כזה. אבל אם יש נקודתי אנחנו נבדוק. << אורח >> אמנון הרשושנים: << אורח >> יש לכם את ראשון, יש לכם את אושרית. נעביר לכם מקרים פרטניים. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> אני רוצה ברשותכם רגע בכל זאת לעבור. כן חשוב לי להראות לכם, בתפיסה של המשרד כל תוכנית, כל תוכנית שנכנסת למשרד כתוכנית אסטרטגית תיכנס עבור כלל התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. היה לנו חשוב, ואני חייבת להגיד כאן המון תודה לאינה שזה בדחיפה שלה. אוקיי? של המינהל הפדגוגי, להבין שתלמידים זכאים לשירותי חינוך מיוחדים שותפים לכל התוכניות. אפרופו מה שנאמר בבוקר בתחילת הדרך. סביב הבינה המלאכותית, אנחנו יודעים את המשמעות של בינה מלאכותית וכמה בינה מלאכותית יכולה לסייע לתלמידים עם צרכים מיוחדים. זה קטן, אני אגיד ממש בקיצור. נבנתה תוכנית ייחודית בחינוך המיוחד לצוותים ולתלמידים, שהיא מותאמת למוגבלויות ולרמות התפקוד השונות. אתם יכולים לראות פה 16,000 איש נחשפו לתוכנית דרך הפורטל והתוכנית הוטמעה במחוזות. התקיימו וובינרים, סדנאות יישומיות, חשיפות. 7,000 השתתפו. בנינו קהילה ייחודית בחינוך המיוחד של מובילי חדשנות, של צוותים מובילי חדשנות. ואנחנו מקדמים עכשיו מהלך לקידום הוגנות במודלים של בינה מלאכותית ומניעת הטעיות. הבינה המלאכותית מאוד מוטית כלפי אנשים עם מוגבלות וצריך לעבוד על הבינה המלאכותית כדי שהיא לא תייצר הטעיות. אז אנחנו יחד עם הג'וינט הולכים להרים מהלך כזה שהוא פורץ דרך בעולם. בנוסף להגיד שנכנסנו לניסוי של יוזמות חדשניות. 12 מוסדות חינוך מיוחד שבתוכם נבחנה אפשרות לתוכנית לימודים אישית מבוססת בינה מלאכותית. וגם את הנושא הזה אנחנו מתכוונים לעשות חשיבה על איך לפתח אותו ולהרים אותו. זה בקצה, אתם יכולים לראות בצד, זה אחד המיזמים המדהימים. הוא פורסם בתקשורת, אני לא אדבר עליו, אבל המון דברים מרגשים ויפים קרו בזכות הבינה המלאכותית. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אפשר להגיד משהו בעניין הזה? << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> על הבינה? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כן. אדוני, אפשר רגע משהו לגבי הבינה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כן. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אחד מהדברים שאנחנו פנינו כבר מזמן, ביקשנו שתיפגשו מישהי לפחות מתוך הקואליציה שעוסקת בנושא הזה. יש אפשרות לעשות הנגשה של חומרי הלימוד באמצעות הבינה. אבל אם אנחנו לא נדאג שמורים יקבלו הדרכה איך לעשות את זה. אז השאלה שלי והבקשה שלי והתחינה שלי, זה לא רק לדאוג שכל מורה במדינת ישראל, כי זה בעיקר התלמידים המשולבים צריכים את זה. לא רק שכל מורה במדינת ישראל יידע לעשות את זה, כל מורה במדינת ישראל צריך עוד שעה-שעתיים שנותנים לו עליהם תשלום, שהוא מסוגל לשבת בבית ולבנות את התוכניות האישיות. כי אין היום מורה בישראל שאין לו לפחות שניים, שלושה, ארבעה, חמישה ילדים בכיתה שצריכים חומרי לימוד מונגשים. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> תודה רויטל. תאמיני לי שזה אחד, אנחנו על זה. אנחנו על זה, כמה שאנחנו יכולים. אנחנו רואים בזה באמת חדשנות ומענה. אני רוצה לציין עוד שלושה דברים עיקריים: בתפיסת העולם שלנו במשרד אנחנו עובדים בצמידות, גם עם התלמידים וגם עם ההורים ואחים, לא עלינו, בלעדינו. אני ממש מתרגשת. אמנם נאמר כבר, אבל אני אומרת את זה שוב, עשינו לדעתי היסטוריה. פעם ראשונה במדינה הקמנו כנס, אתם כולכם מכירים את אוראל, מי שמכיר אותו, שהיה איתנו, הוא דחף את זה יחד איתי ויחד עם מינהל חברה ונוער. הקמנו כנס שקראנו לו בונים מציאות מיוחדת. תלמידים זכאים לשירותי חינוך מיוחדים עם מוגבלויות שבאו והביעו את דעתם. כתוצאה מהכנס הזה יוקם עכשיו פורום והפורום הזה יהיה שותף לנו גם בחשיבה, גם לכל מיני נושאים שאנחנו רוצים לעשות איתם תהליכים. היו"ר החדש שנמצא איתנו בצמידות, המון תודה לכם, זו אחת הבשורות לדעתי היפות והחשובות. בנוסף לזה, להגיד שנמצא לידי פה מירום, צופית ואיתי. מובילים יחד עם האגף לחינוך מיוחד זאת השנה השלישית, הכשרה ייחודית לנציגי הורים יישוביים. נציגי הורי חינוך מיוחד יישוביים. המטרה היא, אנחנו מכשירים אותם ביחד, הנהגת ההורים מובילה. אנחנו שותפים למהלך הזה. אנחנו נותנים לזה את כל המשאבים שלנו, כי חשוב שההורים היישוביים גם יכירו, גם יידעו וגם יידעו לתווך נכון להורים מידע וידע. הדבר הנוסף, צינה שיושבת מולי ומובילה את פורטל הורים, יחד עם הרבה שותפים פה של החברה האזרחית. אנחנו עובדים חזק על לעדכן את פורטל ההורים, כדי שהוא יהיה מונגש מבחינת מידע וידע להורים בצורה טובה ונכונה. הוא לא היה מספיק טוב. ורויטל גם מאוד עוזרת לנו באירוע הזה ותודה. אז קורים גם דברים טובים, למרות האתגרים ולמרות המורכבות. אז זה החלק שלי. מילה אחרונה. אנחנו בהיערכות לפתיחת שנת הלימודים. אנחנו כבר התחלנו. כל שנה בשלב הזה של השנה האתגר הכי גדול זה שיבוץ התלמידים. והמנכ"ל אמר פה שהמטרה היא להגיע ל-100% שיבוץ תלמידים. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> ושיבוץ הסעות. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> מה שלי חשוב לעדכן אתכם ואחר כך נפתח, תגידו מה שאתם התכוונתם להגיד בכל מקרה. אנחנו נכנסים כל שנה למהלך של סטטוס יומי, יום יום עם המחוזות, כדי לבדוק את נושא השיבוץ. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> הבעיה היא המבנה של האופן שבו אתם - - - את זה. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> רגע, אני יודעת. אנחנו יודעים. אנחנו יודעים את האתגר. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> ברור לי, אתם על הדברים כל הזמן. אבל האופן שבו זה מתנהל, אתם כל שנה נמשיך להיות בזה. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> אוקיי. אז בכל מקרה להגיד. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני לא זוכרת שפנית אליי עם משהו שלא טיפלנו. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> לא, אני רגע אדבר על המנגנון. טיפלתם בכל דבר, אתם על כל דבר - - - << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> אז שלי, אנחנו נדבר על כל מה שצריך. עם המציאות המורכבת ועם הגידול המטורף. וברור לכם שגידול כזה הוא אתגר ענק בשיבוץ. והוא לא הגיוני הגידול הזה. ולמרות הכול אנחנו בסטטוסים יום יומיים. המטרה היא שכל ילד ישובץ. המנכ"ל מקבל את הסטטוס היומי. אנחנו מתחילים לקראת ממש עוד שנייה, יום יום כדי להגיע בסוף ל-100% שיבוץ. אנחנו בקשר עם מנהלי המחוזות, מאוד מהודקים עם כל הגורמים ועם הרשויות ועם השלטון המקומי, כדי שהמשימה הזאת תצלח והיא מורכבת ומאתגרת. אז עד כאן הדברים שלי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לפני שאנחנו עוברים, אני אעשה סבב, כולם ידברו. בנתונים שהצגת לנו, תמי, יש לנו 8% גני חינוך מיוחד בתוך המערכת. מור, יש שאלות לגבי החינוך המיוחד? גני החינוך המיוחד שצריך לדבר עליהם? << אורח >> מור דקל: << אורח >> לא, אני מבחינתי קיבלתי את התשובות ואם יש לי אני שואלת ישירות. אני רק אגיד שכן משהו שאנחנו מקבלות ממש בחודשיים האחרונים זה בעיקר על הנושא של שיבוצים של מקומות, שזה באמת בעיות עיקריות. וזה שבועיים וחצי לפני פתיחת הלימודים והורים ברשויות מקומיות ללא מענה. די דיברו על זה כאן. אני אשמח אבל יותר שהשלטון המקומי ידבר על זה. כי זה בעצם הבעיה היחידה שבעיקר לעמותה אנחנו מקבלות. על גני ילדים. מעונות זה אירוע אחד, לגבי סייעות שאין מענה ודברים כאלה. אבל באמת הנושא זה שהשיבוצים. מה קורה כאשר אין שיבוץ מותאם לבעיה של הילד באזור המגורים שלו וגם לצאת מחוץ לעיר לפעמים. זה בעיקר. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> נתאר רגע את המצב. כל מה שאנחנו עוסקים בתקופה הזאת זה שיבוץ ילדי חינוך מיוחד, יש להגיד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הם לא ילדי חינוך מיוחד, הם הילדים של ההורים שלהם. הם תלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים שההורים שלהם בחרו חינוך מיוחד. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> רגע, רויטל. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא רוצה שתקראו להם ילדי חינוך מיוחד. לא רוצה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, תודה. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> רויטל, אני איתך, אנחנו רוצים למצוא פתרונות. אני אגיד ככה: קודם כל, מיכל ישבה לידי. יש לי גן ילדים, הודיעה עכשיו אמא אחת שהיא לא תשלח את הילד שלה לגן, כי הגננת פחות מתאימה לה ולכן היא בוחרת בסל אישי, עכשיו באמצע אוגוסט. מה אני אומרת לשבעה הילדים האחרים? הלך הגן. עכשיו אני צריכה לשבץ עוד שבעה ילדים ולפזר אותם. ירד התקן. חבר'ה, ירד התקן. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> שלי, דברי איתנו. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> לא משנה, שנייה. אני מדברת באופן כללי. ברגע שהורים יכולים כל הזמן לשנות את דעתם ויכולים כל הזמן לעשות, כמעט כל הזמן אני אגיד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> היא יכולה עד 25 ביוני, היא לא הודיעה, בעיה שלה. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> נכון. ואז היא לא תבוא ואז מה? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> שלא תבוא. יש קצין ביקור סדיר. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> בסדר, נכון. אז אני אגיד שיש כל הזמן שינויים ואנחנו כל הזמן סביב הזה. נושא נוסף הסיפור של השיבוץ הנפרד, בין שיבוץ לבין הסעות. אנחנו עובדים קשה מאוד על שיבוצים. אני אגיד, בעיקר רשויות שאין להם את המענה בתוך הרשות, שנאלצים ללכת לרשויות אחרות ולבקש מענים. אנחנו עובדים מאוד קשה. אנחנו מחכים ומחכים שהרשויות שיש להם את המענים ישבצו את הילדים שלהם. אנחנו הבאים בתור. אני אגיד שבמקרים מסוימים, אחרי שמשבצים את הילדים שלהם הם משבצים את הילדים של המחוז שלהם ואחרי זה הם משבצים את הילדים, למשל במועצות אזוריות, שאנחנו מחוז התיישבותי, בכלל לא מסתכלים עלינו. אז אותנו מגיעים לשבץ ברמה שלישית. אחרי שסיימנו את כל הסבב הזה אז מודיעים לנו שאולי זה לא בדיוק הכי קרוב, אז גם לא יתנו לנו הסעה. אז עכשיו אנחנו מתחילים את כל הסאגה מחדש. לא יכול להיות שיבוץ ללא הסעה. ולא יכול להיות ששיבוצים והסעות נמצאים בשני מקומות שונים וכל התהליך הזה לא קורה ביחד. יש לנו תהליך שלם של שיבוצים ואחרי זה תהליך שלם של הסעות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> ובכלל לא יכול להיות שההסעה היא זו שקובעת את השיבוץ ולא מה שהכי טוב לילד. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> הדבר הנוסף זה בדיוק הסיפור הזה של שיבוצים בין רשויות. ואני אגיד שגם בין מפקחות. אם אתה שומע עכשיו שיחות טלפון בין רשויות מה קורה שם ובין מפקחות 'תשמרי לי, אשמור לך. אני אתן לך את זה תני לי את זה', 'זה יפתח תקן, זה לא יפתח תקן'. אתה מכיר את זה. זה באמת, באמת כואב הלב. זה לא השיח שאנחנו רוצים סביב הילדים שלנו. חייבים לפתור את העניין הזה. אלה שלושת הדברים: השיבוץ הנפרד להסעות, הבעיה שאנחנו בונים תקן והוא יכול ליפול לנו ברגע. והדבר הנוסף זה הסיפור של השיבוץ בין רשויות, בין מפקחות, בין מחוזות. שאני עד ה-31 באוגוסט יכולה להילחם ולחכות שפה ייפתח ואני אתן לה את זה. לפעמים אנשים מחזיקים, אתם לא מבינים, פשוט מחזיקים את התקנים, מחכים שישבצו להם את כל הילדים ואז הם אומרים אוקיי, עכשיו יש לך מקום. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הוועדות לא נגמרו, אז מחכים. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> אני לא אשתמש במילה הזאת, אבל כולם מכירים את המילה של מה שקורה עכשיו. זו מילה שקשה לי להגיד אותה, בטח בפני ההורים. אבל מה שקורה עכשיו זו מילה מאוד קשה. וזה לא בגלל, אין דבר בעולם, תמי, שאתם לא נותנים בו מענה. אין כזה דבר. אני יכולה להתקשר אליכם 24 שעות ואני בטוחה שהרבה אנשים פה. זה לא תלוי בזה. זה תלוי במנגנון הזה. באופן שבו הוא בנוי. זה לא קשור בכלל באמת לנפש החפצה וללב שלכם וליצירתיות שלכם. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אם המנגנון היה, לא היה צריך את כל הפרטני הזה. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> זה בנוי לא נכון. זה בנוי לא טוב. זה מייצר קושי לכל האנשים שיושבים מסביב לשולחן הזה. לנו קשה, לנו כואב. באמת, אני אומרת את זה. ולא לכל רשות יש את כל הפתרונות. והעובדה שזה מחולק רשותית וזה הסעות, זה פשוט ויה דולורוזה שבאמת אנחנו עוברים כל שנה וכולל עוד המון דברים שבטח עמוס יוכל להרחיב יותר, כי הוא בעל ניסיון רחב יותר ממני בהקשרים האלה. אבל זה פשוט בנוי לא נכון. פשוט בנוי לא נכון. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> כן. אבל כשיש לך ועדות חריגות בקנה, בכל עיר, אז קודם כל יחכו לראות מה קורה עם הוועדה החריגה כדי לשבץ. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> וכשיש השגות אז מחכים גם להשגות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> בסדר. אז כל עיר - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, כל מי שמדבר כל מילה יש לך משהו להגיד. תמתיני רגע, תני לו לסיים את הדברים שלו. אם יש לך הערה כשהוא מסיים אין בעיה. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> כולם מחכים בגלל זה. בגלל זה גם אני לא יכולה לתת שיבוץ לא לזאת ולא לזאת ולא לזאת. לא יכולה לתת שיבוץ. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> זה נכון. ניסינו גם בתיקון לחוק ה-11 לשנות את העניין של התאריכים. לסיים יותר מוקדם את הוועדות, להתחיל אותן יותר מוקדם, לסיים אותן יותר מוקדם וגם להגביל את העניין של ועדות חריגות. ואי אפשר להגביל. לכן ברשות מקומית שיש ילדים שמחכים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> איך אתה יכול להגביל ועדה חריגה? << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> לא, אמרתי אי אפשר להגביל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, אבל הרצון שלך הוא להגביל. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> לא, לא. להקדים את התאריכים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הם מתחילים בנובמבר, שנה שמתחילה בפועל אחרי החגים. בחייאת, כמה נקדים? אולי נעשה אותה שנה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> אבל העובדה, רויטל, שב-15 במאי לא מסיימים את הוועדות, זאת עובדה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> העובדה היא שעד ימים אלה יש הורים שלא יודעים איפה הילדים שלהם מתחילים ב-1 בספטמבר. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הבעיה היא לא הוועדות. << אורח >> מור דקל: << אורח >> ילדים היום, יש לנו פנייה של אמא של ילדה שעולה לבית ספר ואין לה עדיין שיבוץ. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש הרבה כאלה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> זו הבעיה. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> הרצון ללכת עם ההורים ולתת להם את המועדים המאוחרים ביותר לוועדות חריגים, כי לא באשמתם, עד שהגיע האבחון ועד ועד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> ועדות חריגים אין מועדים - - - << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> נכון. זאת הסיבה ש-99% מהילדים כמעט מעוכבים בתשובות. והם הראשונים שצריכים לדעת איפה הם לומדים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני מסכימה איתך. - - - בגלל זה למנוע ועדת חריגים. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> לא אמרתי את זה. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> לא את הוועדה, אבל השיבוץ מתעכב. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> בדיוק. אז אנחנו אומרים עלייה וקוץ בה. אנחנו רוצים ללכת עם ההורים, הם הראשונים שצריכים לדעת. אז הלכנו עם ההורים ועכשיו זה חוזר אלינו. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> מעכבים לכולם את השיבוצים. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> לכולם. אין לי פתרון כרגע. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל אם המנגנון לא היה דפוק לא היינו במקום הזה בכלל. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. אילן, בבקשה. << אורח >> אילן שי: << אורח >> אני רוצה קצת לחזור צעד אחורה לגבי למה בכלל הגענו למצב של ועדות חריגים. הצורך בוועדות חריגים, אני חושב שאתם לא מדברים על אותם מצבים שבאמת מגיע באוקטובר או בנובמבר, מקרים מאוד חריגים. זה לא הטפטוף הזה. זאת המסה שיש ביוני, יולי, אוגוסט. והסיבה שיש את המסה הזאת היא שאי אפשר כרגע להימנע ממנה היא שתהליך האבחון, אין איזה שהיא חפיפה בין כמו שהיינו רוצים שתהיה, בין המועדים שנקבעו לוועדות זכאות ואפיון לבין הקצב שבו מצליחים בעיקר בקופות החולים, במערכת שעוסקת באבחונים של תלמידים עם צרכים מיוחדים, הם לא מצליחים לעשות את האבחונים כך שהם יהיו עד מאי יהיה לכולם את כל האבחונים שהם צריכים כדי לעשות את ועדות אבחון ואפיון. לכן יש איזה שהיא כמות די גדולה של תלמידים שמגיעה עם האבחונים קצת יותר מאוחר. יש איזה הנחיה שניתנה על ידי מנהלת האגף לשעבר, רחלי אברמזון, שיהיה אפשר גם כן לעשות ועדות שהן לא יוגדרו כחריגים מבחינה פורמלית למי שיודע על כך שהוא נמצא בתהליך אבחון. אבל עדיין במצב הזה גם אם זה לא יוגדר כוועדה חריגה עדיין זאת תהיה ועדה שינהלו אותה ביוני-יולי, מה שיכניס את מערכת השיבוץ ללחץ. כי לשבץ כמות כזאת גדולה של תלמידים רגע לפני שמתחילה שנה יוצר קושי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> יש לזה פתרון, אתם פשוט לא מוכנים ללכת עם הפתרון. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> מה הפתרון? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני אגיד לך בדיוק מה הפתרון. אני אתן רגע דוגמה ממקום אחר ואז תבין מה הפתרון. בילדים עם מוגבלות שכלית למשל נתנו את הפתרון ששנה אחת אתה יכול להיות בלי אבחון, עם חשד ל-. ואז אתה לא חייב את המסמך. אם בא לך בית ספר ואומר יש פה ילד שאני רואה שיש בעיה, ייקח זמן האבחון שלו. ילד מורכב, כי אני לא יודעת מה, כי אין מאבחנים זמינים. אבל בשנה הקרובה תנו לו זכאות זמנית. << אורח >> אילן שי: << אורח >> אבל הדוגמה שלך לא טובה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> היא דוגמה נהדרת, כי הילד הזה צריך משאבים ולא משנה מאיזה סיבה. << אורח >> אילן שי: << אורח >> יש אבחון. בחשד יש אבחון, אין עדיין החלטה של משרד הרווחה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אם הוא מפוצץ את השיעור אתה תצטרך לתת לו איזה שהוא סוג של מענה. לפעמים לוקח זמן להבין מה יש. << אורח >> אילן שי: << אורח >> ההצעה שיהיה תלמידים ילמדו במערכת החינוך המיוחד בלי אבחונים בכלל היא הצעה שאני שומע בפעם הראשונה ואני חושב שהיא מרחיקת לכת. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה לא מה שאני אמרתי, אתה לקחת את זה לקצה. זה לא מה שאני אמרתי. הוא לא חייב ללכת ללמוד במערכת החינוך המיוחד, אני מדברת על לתת לו משאבי תמיכה. אם היית נותן לו משאבי תמיכה יכול להיות שבעוד שנתיים הוא לא היה במצב כל כך חמור שתצטרך למצוא לו שיבוץ בבית ספר נפרד. ויכול להיות שהוא היה רואה שאם הוא מקבל את התמיכה בקהילה, גם אם יהיה לו אבחון ההורים שלו לא בהכרח יבקשו את בית הספר הנפרד. אבל אם אתם מתעקשים על מסמכים קבילים ועד אז הוא לא יכול לקבל אפילו טיפ טיפ טיפה של סיוע שהוא צריך – אז יש לכם גידול בחינוך המיוחד ויש לכם ועדות כל השנה. כי אתם לא גמישים ואתם לא רואים את הילדים. אתם רואים רק מסמכים קבילים. כל עוד זה המצב, כך זה ייראה. אז תמשיכו. << אורח >> שלי קרן: << אורח >> אני רק מזכירה שזה לא הבעיה היחידה הוועדות. כמו שתיארתי, יש פה עוד כמה בעיות במבנה. << אורח >> מור דקל: << אורח >> אני רק רוצה רגע להוסיף, כי מה לעשות קצת יצאתי מהריכוז, מ-10:00 חיכיתי. למרות שיגידו לי פה חבריי כנראה שזה לא באחריותם ולא בסמכותם, ברגע שאנחנו כל הזמן מדברים על הרצף החינוכי ועל האיתור המוקדם וגם אתן מסכימות איתי על האירוע הזה, למרות שגיל הרך לידה עד שלוש עדיין לא נמצא בשיבוצים וכוח האדם תחתיכן, יש לזה משמעות. כי האיתורים של הילדים בגילאי שנה ושנתיים וכאשר יש הורים שרואים שיש משהו אבל אין להם מעון. לא כולם ישר מיועדים למעונות השיקום. יש ילדים שמשתלבים במעונות רגילים ואין להם את המענה. ואין שם את כוח האדם שיכול לאבחן אותם. אז מגיעים הילדים הללו לטרום טרום חובה ולטרום חובה. ואז מתחילים הפערים ואז מתחילים האיתורים. והכול מתחיל הרבה יותר מאוחר עם פער הרבה יותר גדול. אז כל הדבר הזה שאנחנו מדברות עליו כל השנים האלה של להסתכל על הילד מגיל לידה, יש לזה משמעות. ויש פה גם אינטרס של משרד החינוך בסוף לקבל את הילדים הללו ולא להתחיל לחפש מענים או להיקלע לתוך כדור השלג הזה. אם הדברים האלה היו בשיתוף פעולה, ואולי פה צריך לחשוב קצת מחוץ לקופסה, של שיתוף פעולה של משרד הבריאות, הרווחה, טיפות החלב ומשרד החינוך ביחד, היה אפשר לתת מענה יותר הוליסטי שהילדים האלה יגיעו למערכת הפורמלית כבר מאובחנים, כבר עם מענים מסוימים. שיהיה הרבה יותר קל לשבץ אותם ואולי גם לייצר צמצום פערים בדברים הללו. אני אומרת את זה לפרוטוקול. ברור לי שממשרד החינוך כאן לא יהיה מענה, כי זה לא בסמכותכם. אבל זה משהו שאני חושבת שהוועדה צריכה להמשיך לשים את זה על השולחן ובקול רם. כי אתה יודע, זה סיסמה שאומרים אותה שנים: ילד לא נולד בגיל שלוש. אבל הנה, אלה בדיוק הפערים הללו שאנחנו מדברים על זה. כאשר ילד רק מאובחן מגיע לטרום טרום חובה, לשנה אחת עם גננת. עד שהיא מתחילה לשים לב הוא כבר עולה לטרום חובה. שם פוגשת אותו גננת אחרת. עד שמתחילים, עד שקובעים תורים, עד שהורים משתכנעים, עד שיש בכלל תורים במערכת, שזה לא בעיה שלכם. אני יכולה לספר לכם על כמעט עשרה חודשים שמחכים היום לאבחונים. ואז הילד כבר עולה לכיתה א' והפער כבר גדל וגדל. לכן יש משמעות של אלף ואחד הימים הראשונים. ואת זה אני מבקשת שזה גם יירשם לפרוטוקול, גם ייכנס למסקנות יו"ר הוועדה, ושמשרד החינוך יחשוב ביחד איך אולי הוא יכול לצאת מהקופסה בשיתוף פעולה ולעשות פה איזה משהו אחר. זה ייעל את המערכת גם למשרד החינוך. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני רק רוצה להרחיב שנייה רגע בעניין הזה. במקור לפני, באמת, 20 שנה, כאשר עוד דיברנו במושגים של דיפרנציאלי וסטטיסטי. הסל הסטטיסטי שהיה במסגרות החינוך הוא לא היה אמור להיות לילדים שיש להם זכאות איזה שהיא או שיש להם אבחון. הוא היה אמור להיות בדיוק לילדים האלה שהצוות מזהה שיש שם קושי. והם צריכים לתת לו משהו תוספתי, אבל הוא לא מקבל את המשהו התוספתי הזה בדרך אחרת. לכן קראו לזה סטטיסטי ודיפרנציאלי. כי אמרו אנחנו יודעים שסטטיסטית יהיה X ילדים כאלה. במשך הזמן גם הסטטיסטי הפך להיות עם מסמך. אם אתה לא מגיע עם משהו, טכנית אתה לא יכול לקבל. כי הישתנו על הסל הפצפון הזה כמות ילדים עם מסמכים שחייבים לתת להם יותר גדולה מהסל. אז הילדים שאין להם שום נייר לתת לא מקבלים כלום. אלה הילדים שמפוצצים את הכיתות, אלה הילדים שבנשירה סמויה וגלויה. לכן אני אומרת עוד פעם, אם ניתן לילד שמראה קושי, עכשיו, כי הוא מראה את הקושי עכשיו. לא בשנה הבאה, לא כאשר יהיה לו מסמך. עכשיו. עכשיו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> אבל זה קיים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא. לא. << אורח >> אמנון הרשושנים: << אורח >> לא, עמוס. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא, לא, צר לי, לא. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. << אורח >> אמנון הרשושנים: << אורח >> רק כדי לחדד את זה. נזכיר שגם מי שמקבל סל אישי באותן מוגבלויות שמשרד החינוך מגדיר בשכיחות גבוהה, זה לא סל אישי. הוא יוצא מתוך אותו סל מוסדי בסופו של דבר. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> אבל אי אפשר ככה. את מוציאה אותי מריכוז כל הזמן. אז אולי את תקשיבי, גם אם אני מדבר שטויות, תני לשטויות שלי. היה את ה-5.6, 5.4, העלו אותו אחר כך ל-7.7. נכון שגם עשו איזה שהוא גניבה כזאת שגם ועדות אפיון וזכאות יכולות להורות למנהל בית ספר לתת מהסל הזה לילדים מסוימים. אבל עדיין, יש מסמך של מירי נבון שיצא בזמנו שגם ללא מסמכים מנהל בית ספר יכול לתת מענה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נכון. אבל לא נשאר בסל המוסדי, לא נשארת בסל המוסדי אפילו רבע שעה. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> אבל זה מנהל בית הספר יקבע. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הוא לא יכול להמציא, ללדת שעות שאין לו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, תודה. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> ממה שיש לו. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אין, נגמר. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> אבל זה סותר את מה שאמרת. יש למנהל בית ספר אפשרות לתת. << אורח >> אמנון הרשושנים: << אורח >> לא. הוא חייב לעבוד לפי התעדוף בחוזר מנכ"ל. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זאת אפשרות תיאורטית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה. << אורח >> אמנון הרשושנים: << אורח >> ואז לא נשאר לו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> זהו, תודה. האם יש מישהו בחדר שנרשם ועדיין לא דיבר? בבקשה. לא, זהו רויטל. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> בנושאים שונים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר, בנושאים שונים. את התבטאת בכל הנושאים. איבדת בזה את זכות הדיבור. בבקשה גברתי, רק שם לפרוטוקול. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> שלום רב, לי קוראים דנה, אני גם חברה בקואליציה להורים לילדים עם צרכים מיוחדים. אני כאן לא כדי לדבר על ילדים שהם "פרופר" חינוך מיוחד, אלא ילדים משולבים בכיתות החינוך הכללי. אני חייבת לציין, הייתי כאן מ-10:30, היו כאן המון דברים במהלך הדיון שגם כאמא, חוץ מהבן שלי שהוא על הספקטרום האוטיסטי, גם אמא לשתי בנות שאחת עולה לכיתה ג' ואחת עולה לטרום חובה, שפשוט הפריעו לי. כי הרגשתי שיש כאן איזה שהוא ניתוק מהשטח, שאני פשוט לא מצליחה להבין אותו. אני חלילה לא מתיימרת שאני יותר חכמה פה, יותר מבינה מהאנשים שיושבים כאן. להיפך, לאורך כל היום ראיתי כאן קבוצה של נשים שכל מטרתה וכל רצונה היא אך ורק להיטיב עם הילדים במדינה שלנו. אבל ברגע שאני מסתכלת על הספרה אצלי, ברגע שאני מסתכלת על מה שאני חשופה אליו, אני מבינה שאולי יש פה איזה שהוא ניתוק שאני לא מצליחה להבין אותו כל כך. א', דיברו כאן, אני מתנצלת שאני חוזרת גם אחורה, כי זה משהו שפשוט בוער בי. בעלי בן 45 הוא עדיין מתנדב למילואים כלוחם. לא מזמן הוא חזר מהסבב החמישי שלו. הבת הקטנה שלי, בת הארבע, שעולה לטרום חובה, ממש לפני ה-7 באוקטובר הייתה כמעט גמולה לגמרי. היום היא לא גמולה בכלל, לא בוקר ולא לילה. הבת שלי שעולה לכיתה ג' למרות שהיא ילדה נהדרת, אבל היא סופר רגישה, המורות שלה לא ידעו בכלל שאבא יוצא למילואים אם אני לא אמרתי את זה. ואני אמרתי את זה בריש גלי, פעם אחר פעם, אבל לא היו רישומים מסודרים בתוך בית הספר שהציגו את זה שאבא שלהם יוצא למילואים. גם לא היה שום יחס whatsoever לילדה שלי. הילדה שלי היום עולה לכיתה ג', היא לא יודעת לקרוא. היא לא יודעת לקרוא. אני צריכה עכשיו לשבת איתה, בתוך העובדה שאני מנהלת עסק עצמאי, בתוך העבודה שבעלי נמצא/לא נמצא, יש לי ילד על הספקטרום ויש לי עוד ילדה קטנה שמאוד צריכה את אמא שלה. ואני גם צריכה ללמד אותה לקרוא או לקחת סיוע חיצוני. כי אין לי עזרה בנושא הזה. מחר, כשאנחנו נלך לבית הספר, דרך אגב, הבן שלי אובחן לפני שנה וחודשיים. הוא אובחן יחסית מאוחר, הוא בן 12. למה? כי עשיתי מגוון אחר של אבחונים. כולם אמרו לי את חולת נפש, אין לילד כלום. בסופו של דבר הילד מאובחן על הספקטרום האוטיסטי. הוא פשוט צריך תמיכות נמוכות יותר. אני מאוד אוהבת את ההגדרות האלה. בפועל מה שקורה זה שהיום מוגדר לו סל. אני מהרגע שהבנתי שזה המצב הגעתי לבית הספר, התחלתי לעבוד מול בית הספר כדי להבין מה הבן שלי יכול לקבל. הבנתי שיש בעיה מאוד מהותית. א', יש יועצת בבית הספר שאין לה שמץ של מושג על מה היא מדברת. אפילו שהיא אישה מקסימה. מקסימה. אבל יש מנהלת שיודעת טוב מאוד את העבודה, אבל אין לה את כוח האדם המספיק כדי לעשות את זה. ואמרתי לה בואי, אני מתנדבת. אני אהיה רפרנטית לילדים אוכלוסיות מיוחדות בבית הספר. מה שתצטרכי אני ארוץ ואני אביא לך. מה שתרצי. במהלך כל השנה האחרונה ישבתי לפחות לחמש או שש פגישות עם מנהלת בית הספר כדי להבין איזה פערים משמעותיים יש היום בשטח אצלה. כדי להבין איך זה מתבטא בפועל בכל העיר. אז יש את החוסר של המטפלים שדיברנו עליו ויש לנו את הפערים בכל מה שקשור באמת לטיפול, הסל המוסדי שמדברים עליו כאן, שבעצם רוצים להעניק לילדים שאין להם סל אישי מתוך הסל המוסדי. המנהלת יושבת ואומרת לי אני לא אוכל להעניק לילדים האחרים. זה בהתייחס למה שעמוס אמר כאן. אני לא אוכל להעניק לילדים מהסל המוסדי, כי לא יהיה לי ממה להעניק. אין לי את האנשים או אין לי מספיק תקצוב מתאים כדי לתת להם את זה. אין לה. היא ישבה והיא אמרה לי את זה פנים מול פנים, אני יכולה לתת לכם את הרשימות שלי. ואז אני באה, אני אומרת אוקיי, נניח שנייה את הדברים האלה בצד. הילד שלי קיבל סייעת. לסייעת אין מושג מה היא עושה. בחורה מקסימה עם המון רצון לעשות, אבל אין לה שום הכשרה whatsoever לנושא. ההכשרה היחידה שהיא מקבלת זה כשאני מעבירה לה סרטונים של מנתחות התנהגות ושל מטפלות למיניהן או הדרכה ישירה ממדריכת ההורים שלי כדי לדעת איך להעניק סיוע לבן שלי. המחנכת של הבן שלי היום 30 שנה במקצוע. אין ספק שהיא אחת מהמחנכות הנהדרות בבית הספר. חד משמעית. אבל זו פעם ראשונה היא פוגשת ילד אוטיסט. אין לה מושג איך להתמודד עם המקרים שיש לו מלדאון, שיש לו שאוטדאון. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני ממש קשה לי לשמוע את מה שאת אומרת. אני מתאפקת. אבל יש, סליחה, סליחה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אבל זה המצב. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> אני יכולה להגיד משפט? משפט. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> שנייה, אינה, תני לי דקה. אני חיכיתי יום שלם. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> טוב. אבל אחר כך אני אגיב. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> יום שלם. אין שום בעיה. כי הדברים האלה, ובשביל זה באתי לכאן היום. אוקיי? אני לא רוצה, אני לא מנסה להציג איזה שהוא מצג שווא. להיפך, אני חושבת שיש אנשי חינוך נהדרים במדינת ישראל ואני חושבת שיש כאן משרד באמת מנסה. אבל אני אומרת, בואו לעיר שלנו. בואו תשמעו איזה מענים במהלך הקיץ, במחזור השני של הקייטנות, הפסיקו את הסייעות לילדים על הרצף וילדים שיש להם צרכים רפואיים. לא נתנו להם סייעות לקייטנות. למה? ככה. << אורח >> קריאה: << אורח >> מי לא נתן? << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> הרשות המקומית. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כי היא צריכה לתת. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> כי היא צריכה לתת. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כי הסייעות מתוקצבות 365 יום והחופש שלהם זה רק בימי החופש. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ויטל, אני אצטרך להוציא אותך בסוף הדיון. חבל, אני התאפקתי יום שלם. די. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> כי ברגע שיש תקציב מאוד ברור שמגיע לאנשים האלה, ואנחנו הגענו גם למשרד החינוך, לראש אגף התקציבים ודיברנו איתו על הנושא הזה. ואז בסופו של דבר אומרים סוגרים לכם את השלטר. לא, יש פה משהו שהוא לא בסדר. וגם אם כן, את יודעת מה? גם אם כן סוגרים את השלטר למחזור השני, המורים לא אמורים לדעת את זה בהודעת ווטסאפ שאיזה סייעת שולחת ובזה נגמר הסיפור. צריך להיות פה איזה שהוא תהליך שקצת עוזר להם להיערך לקראת התקופה הזאת שיש להם מה-22 ביולי ללא סייעת לילד שלהם. הם צריכים לדעת לקבל את ההחלטות כדי להיערך לזה. עכשיו אני אומרת שוב, היום המתי"א אצלנו ספציפית בעיר, וחולון זאת עיר שאני יכולה להגיד חד משמעית, אנחנו משלמים יפה מאוד ארנונה. יש תהליך חדש, יש ראש עיר חדש שמנסה, אני לא יודעת, מניחה שמנסה להוביל איזה שהוא שינוי. אבל בפועל מה שקורה זה שיש לנו מורות ויש לנו סייעות. האנשים הראשונים שאמורים לטפל בילדים שלנו אין להם שמץ של מושג איך לגשת אליהם. בכיתה של הבת שלי יש חמישה תלמידים עם סייעות. המחנכת צריכה להתמודד מעבר לזה שיש לה תלמידים לא פשוטים בכיתה, יש לה חמש סייעות שהיא צריכה לעבוד איתן. כשאין להן הכשרה לבנות האלה. << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> אנחנו מסכימים לחלק את הסייעות בצורה אחרת. << אורח >> קריאה: << אורח >> מדברים על סייעת בגין ילד ולא צמוד ילד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> לא מתקנים עוול בעוול. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עד כאן. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> שנייה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עמוס, אנחנו לא מנהלים פה אבל דו שיח. מספיק עם זה. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> בואו, אני מבינה את הנושא של - - - << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> אבל רק רגע, רק שנייה. היא מדברת על ילדים - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עמוס. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> דקה, דקה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עד כאן. משפט סיכום בבקשה. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> יש לי שני דברים להגיד לסיכום. א', ישבתי אתמול וקראתי את כל דוח ועדת שפירא. משהו שחלק מהאנשים שנכחו כאן לא עשו. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל למה להגיד את זה? << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> למה? כי האדון, הנציג ממשרד האוצר שישב פה לא קרא מילה. כי אם הוא היה קורא שתי מילים מתוך הדוח הזה ההתנהלות שלו הייתה אחרת לגמרי. זה היה ממש לא מכובד. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> - - - הוא היה חבר בוועדה. את מדברת על אנשים - - - << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> גם אני, סליחה, זה שהוא היה חבר ועדה זה לא אומר שהוא - - - << אורח >> עמוס תמם: << אורח >> מאיפה את יודעת שהוא לא קרא? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> למה אנחנו מתעסקים בתפל? מה את רוצה להגיד? קדימה, בבקשה. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> אני אגיד לכם מה אני רוצה להגיד. זה ממש לא מכובד לדעתי האופן שבו כולם מתנפלים פה, אבל יאללה, בסדר. שני דברים: דבר ראשון, הדוח היה, כמו שאמרתם פה, היה נהדר. בפועל אין שום תוכנית יישומית או איזה שהם תאריכים שבהם נוכל באמת לראות תוצאות. מעבר לזה, היום אני חושבת שאחת הבעיות מעבר לבעיות שיש בפעול מול תלמידים זה שיש אנשים שהם מבחינת הפיתוח המקצועי שלהם, אולי לא בכל הערים, אולי אני מסתכלת רק על איזה שהיא ספרה מסוימת. אבל אני מקבלת כל הזמן הצפה של פניות של הורים מהעיר אצלנו, על אנשי מקצוע שעובדים עם הילדים שלהם שבפועל הם לא מצליחים. אין להם את הכלים להתמודד עם הילדים. שוב, אני ישבתי וקראתי את כל 100 העמודים של הדוח. אני חושבת שיש כאן מקום לחשוב לעומק על הצבת מועדים ותוכנית אופרטיבית מאוד ברורה. אני חושבת שיש כאן מקום לקום וטיפה להקדים חלק מהתהליכים שמדברים עליהם בדוח ולא לחכות לשנת 2027. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> את רואה, אם היית קוראת את הדוח היית מבינה שאחת ההמלצות הראשונות זה שהכול צריך לקרות ביחד. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> נכון. אני יודעת שהכול צריך לקרות ביחד. אבל אם אנחנו נחכה לשנת 2027 - - - << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> לא, לא. רויטל אמרה לא מתקנים עוול בעוול. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> נכון. אבל אפשר עדיין להתחיל את ההדרכות אצל המורים. << אורח >> מיכל מנקס: << אורח >> לא. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> לא? אי אפשר להתחיל הדרכות אצל המורים? אה, הם התחילו? אני ממש ממש ממליצה - - - << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> דנה, תודה רבה. עד כאן. אני רק אגיד, אני חושב שהמשרד היה ברור. עמוס שפירא היה ברור וגם אני הייתי ברור. זו הייתה דרישה גם של מירום ושאר השותפים. והמשרד כבר מינה את מנכ"ל המשרד לעמוד כיו"ר הוועדה שתביא את היישום, את התוכנית היישומית. אני ביקשתי שמתוך הוועדה היישומית הזאת יצטרפו האנשים מהעמותות. אמרתי שוב, לא יהיו 180 איש כי זה לא בר ביצוע. אבל האנשים העיקריים, כולל השלטון המקומי והנהגת ההורים הארצית, אם האנשים העיקריים שיוכלו להביא לפחות את העמדה שלהם שישקף את מה שהיה בוועדת שפירא בתוך ועדה יישומית. אני ביקשתי מהמשרד. אני מאמין שהמשרד קשוב לזה, המשרד ילך לכיוון הזה ואני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר. יחד עם זאת, שמענו את עמוס שאומר בעצמו אני לא אסכים, ואני אעשה את כל מה שאני יכול, ואני תומך בו באמירה הזאת. אסור ללכת בחלקים חלקים, ללכת רובד ראשון ורובד שני. אם הולכים על שינוי הולכים על שינוי כללי. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> צודק. מסכימה איתך. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> עם תקציבים בנויים ועם החלטות. אנחנו פה לא באים עכשיו לעשות רפורמה בכיתה או בבית ספר. אנחנו מדברים פה ברפורמה ענקית בתוך משרד החינוך. ומי שמכיר את המשרד זה רפורמה שהיא לא תהיה פשוטה גם למשרד והמשרד אומר אני מבין את האתגר. אני מבין שאני הולך לעמוד פה מול אתגרים ענקיים. ולמרות כל זאת אני מאמין במסקנות האלה ואני רוצה ללכת לשם. אז אי אפשר לבוא להגיד המשרד, המשרד, המשרד. המשרד היה שותף להקמת הוועדה. המשרד והשר בראשה הקים את הוועדה. קנה את ההמלצות, אומר רוצה אני. אני הולך לשם. נלחמים יחד, עם הוועדה ועם חברי כנסת. אנחנו נלחץ על האוצר להביא את הכספים האלה ואני מתחבר למה שאמר עמוס ואני אומר את זה גם למשרד. אל תלכו בטיפין טיפין. זה לא ייתן כלום. אנחנו נלך לתיקון 11 לחוק החינוך המיוחד, נחזור על אותה טעות. אם הולכים על שינוי הולכים על שינוי דרסטי. וגם אם השינוי צריך לחכות עוד שמונה חודשים, אבל בסוף אני יודע שייקרה שינוי אמיתי, שכל המערכת מסתובבת, אז עדיף ללכת לשם. אבל לבוא ולהתחיל עכשיו להגיד לי לא, בואו נתחיל עכשיו שנייה בהכשרות ואחרי זה נעשה גיוס כוח אדם. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> לא, לא, זה לא מה שאמרתי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה לא מה שהיא אמרה. זה לא מה שהיא אמרה אבל, אדוני. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> ואחרי זה נביא את הבינוי. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה לא מה שהיא אמרה אבל, אדוני. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> לא. אדוני היו"ר, זה לא מה שאמרתי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז אני אומר, אז לא הבנתי אותך נכון. אבל אנחנו כן צריכים כמה שיותר שהוועדה היישומית תוציא את המסקנות שלה. תביא תוכנית פעולה לפועל ויחד עם זאת נתחבר בתנועת מלקחיים עם משרד האוצר, להביא את התקציבים. כך אני הבנתי את העמדה של השר וגם בשיחות שלי איתו. ואז להגיע לתשפ"ז עם תוכנית אופרטיבית אמיתית, עם תקציב. ולהגיד חברים, אנחנו הולכים יחד, כולם ביחד, על הרפורמה הגדולה הזאת. אבל לבוא ולהתחיל לעשות עכשיו חלטורות - - - << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> זה לא מה שהיא אמרה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אסור לנו להגיע לשם. << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> ברגע שיש לך מנהלים מהשטח, מלמטה, שאומרים שיש להם פתרונות קונקרטיים שיכולים לספק לך מענה לפרק הזמן הזה שנדרש למשרד להיערך לשנת 2027 אני חושבת שצריך לפתוח את האוזניים ולהקשיב לזה. כי בזמן הזה לא, הם לא יכולים לעשות בגלל שלא נותנים להם אישור לעשות את זה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז אני אגיד. אני לא מכיר את המקרים הספציפיים, כנראה שאנחנו מדברים על מקרים ספציפיים של תופעה של מנגנון מאוד גדול, אני מסכים. אבל אני חושב שבמקרים הספציפיים האלו, לפחות מה שאני נתקלתי, ואם זה לא עבד אז בשמחה רבה אני מוכן לקבל את המקרים האלה. פניתי לתמי, פניתי לצוות המקצועי של המשרד. המקרים טופלו. לפעמים גם בדרכים לא קונבנציונליות, אבל טופלו. אבל אי אפשר לבוא ולהגיד עכשיו לא, כדי לפתור את הבעיה בואו נפתח את הכול וניתן אישורים זמניים ואלה באב אללה. כל מי שחושב שצריך - - - << אורח >> דנה פרהמנד נגר: << אורח >> לא, זה לא מה שנאמר. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> - - - בואו ניתן לו מענה. רויטל, אבל זה פחות או יותר, לפחות ככה נשמע מהדברים שלך. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אנחנו מעולם לא ביקשנו דברים כאלה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אז אני אומר, אסור לנו להגיע לשם. אנחנו חייבים ללכת - - - << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אדוני, כבר אמרתי לך, אני שמאלנית גאה, מאמינה בשירות ציבורי. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> כולנו, כולנו. בלי להיות שמאלני אני מאמין. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אפשר שני דברים שחשובים למקום שאנחנו שאנחנו נמצאים בו עכשיו? אבל דברים שלא נאמרו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> רויטל, את רואה, אני לא מצליח לעצור אותך. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הם לא נאמרו. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> יש פה אנשים שנמצאים פה, גם "אותי" וגם אלו"ט שלא דיברו. אני חושב שמן הראוי לתת להם מספר דקות לדבר ולהביא את המסקנות של הדיון וללכת. פשוט אני כן רוצה להודות למשרד, למרות החריגה המטורפת שהייתה פה בדיון בזמן, גם אינה וגם שאר אנשי המשרד ביטלו, ואני יודע מה הם ביטלו, דברים חשובים. אנחנו בהיערכות לשנת לימודים. והחליטו להישאר לוועדה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> ושיהיה ברור שגם אנחנו מעריכים את זה מאוד. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> בסדר. אז אני אומר, יחד עם זאת, מה לעשות, יש פה גם עובדי כנסת, אמורים לצאת לפגרה. אני אמשיך לעבוד, אבל לתת להם קצת נשימה. אנחנו מחזיקים אותם ימים ולילות. הראוי לתת להם לסיים את זה כראוי. כן, בבקשה. << אורח >> רותם אייזיק: << אורח >> שלום, תודה רבה. אני רותם אייזיק, אני מנהלת האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל באלו"ט. בגלל שכבר באמת 17:50 אני אקצר ואני אגע בשני דברים: קודם כל, לפני כחודש הגשנו לוועדה בקשה לקיים דיון נפרד בנושא ההיערכות בחינוך המיוחד. נכון, הדיון הזה מתקיים עכשיו, אבל הוא מתקיים אחרי כמעט שמונה שעות שאנחנו נמצאים פה. אף אחד מחברי הכנסת כבר לא כאן. השר והמנכ"ל בוודאי שהלכו מזמן. אין לי מושג אם נציג האוצר אולי עוד איפה שהוא בזום, כנראה שלא. יש חשיבות גם לכל הדברים שנאמרו לפני, אבל גם מה שנאמר פה בשעתיים האחרונות, יש חשיבות שיהיו פה אנשים, שיהיה לזה תשומת הלב הראויה. ואני מאוד מעריכה את המשרד שנשאר פה שמונה שעות. ואני בטוחה שהיו דברים אחרים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> סמנכ"לית המשרד נמצאת פה. << אורח >> רותם אייזיק: << אורח >> אני אומרת, אני מעריכה את מי שנשאר. אבל כן יש גם משמעות למשל אם יתייחס להצגה של הדברים של עמוס שפירא, בסופו של דבר וכמו שנאמר, כל האנשים שיושבים פה מסביב לשולחן אלה אנשים שהנושא הזה מה שנקרא טבוע בהם הרבה מאוד זמן והם כולם כנראה מכירים את המסקנות בצורה די טובה. << אורח >> אינה זלצמן: << אורח >> גם השר מכיר אותן טוב. << אורח >> רותם אייזיק: << אורח >> אני בטוחה שגם השר, אני לא דיברתי רק על השר. דיברתי גם על העובדה שחברי כנסת, של יכולת קשב של עוד אנשים ועוד גורמים. היה פה אולם מלא ובסופו של דבר בערך חצי מהאנשים נמצאים פה עכשיו. שוב, על נושאים שהם לא פחות חשובים. ובגלל זה כן לדעתנו יש חשיבות. גם שנה שעברה אחרי ארבע שעות עוד לא הגענו בכלל לנושא של חינוך מיוחד וכן יש חשיבות גם להתייחס לזה ולתת לזה את תשומת הלב הראויה. יש עוד הרבה סוגיות שעלו בצורה כזאת או אחרת, אני כן אתמקד רק בנושא אחד של עלה פה רק בהקשר של השיבוצים, אבל יש צורך לדון בזה בצורה יותר רחבה וזה הנושא של ההסעות. שאנחנו כבר שנים דנים בזה ויושב-ראש הוועדה, אתה הקדשת לזה לא מעט דיונים גם בשנה האחרונה. ומרגישים שאין עם זה התקדמות. אני אגיד, דיברתם על יום מלא ותמי הציגה את הנתונים וגם דיברה על שיתוף הפעולה שנעשה עם הארגונים. << אורח >> תמי אומנסקי: << אורח >> המדהים אתכם. << אורח >> רותם אייזיק: << אורח >> אני באמת אומרת, שיתוף הפעולה הזה אפשרי. וגם ליואל תמיד אנחנו אומרים את זה בדיונים. וגם נאמר שרויטל עזרה בנושא של הפורטל הורים. המשרד יודע לעשות את שיתופי הפעולה עם הארגונים ויודע להיעזר בנו ואנחנו רוצים לעזור ולסייע לקדם. הנושא של ההסעות תקוע והוא פוגע בתלמידים, גם בהיבט הבטיחותי, גם בנושא של ליווי בהסעה. גם הנושא של איפה בעצם יהיה השיבוץ, כי פתאום ההסעה הופכת בעצם ומשנה את כל התנאים שהילד זכאי להם. אז אני כן מבקשת מיו"ר הוועדה שנכנס בהקדם דיון בנושא הזה כדי שנוכל באמת להתקדם וזה כבר תקוע יותר מידי זמן. גם אני פונה, מנצלת את ההזדמנות שנמצאת פה גם תמי וגם כולם, כדי שנעשה איזה שהוא דיון משותף. דיברנו גם בוועדות על שולחן עגול בנושא הזה ונראה לי שזאת ההזדמנות אחרי כל כך הרבה זמן לעלות שלב. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> טוב. עמותת "אותי", בבקשה. << אורח >> חמדת קב: << אורח >> עו"ד חמדת קב, עמותת "אותי", עמותה ישראלית לאוטיזם. אנחנו באמת חלק מהמטה הציבורי ליישום ועדת שפירא. שמחים על שיתוף הפעולה שנאמר פה. תמי, את הזכרת את זה. ואני מחזקת גם את כבוד היו"ר, את דבריך שאנחנו עמותה ללא כוונת רווח שמגיעה מהשטח, בהחלט צריכים להיות חלק מהוועדה שהמנכ"ל הקים כדי להביא את המבט שלנו מהשטח. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני רק אגיד, אני לא אמרתי מי צריך להשתתף. << אורח >> חמדת קב: << אורח >> לא, לא. אתה אמרת עמותות. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> שלא יישמע שאני ממליץ על עמותה אחת ולא אחרת, למרות שאני מאוד אוהב את "אותי", אבל אני אוהב את כל העמותות. << אורח >> חמדת קב: << אורח >> יותר מזה אני אגיד שגם אלו"ט חברינו לשולחן, אנחנו שותפים באותו מטה ואנחנו משתפים פעולה יד ביד כבר שנים, חד משמעית. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> אני מתבדח, כן. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> הנה, שתי עמותות דיברו, אני יכולה להגיד שני דברים קטנים בבקשה? חשובים מאוד, לא עלו פה בינתיים. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תעלו את אסתר קרמר בבקשה. << אורח >> אסתר קרמר: << אורח >> שלום וברכה. תודה שאתם מעלים אותי. אני מאוד רציתי להגיע, פשוט נשבר לי כיסא הגלגלים, אז אני במעצר בית לא רצוי. אז תודה באמת על היכולת לדבר. אני אגיד שאני רוצה לדבר על הנושא של חינוך מיוחד חרדי. הוועדה שהייתה אמורה להיות על חינוך חרדי התבטלה. זה אומר שמבינים שחינוך חרדי הוא משהו בנפרד. באותה מידה מה שקורה שגם החינוך המיוחד החרדי יש כל המענים הם אחרים, הם שונים, הם בכלל לא אותו דבר. ואין בכלל שיח על זה. גם בתוך ועדת שפירא לא היה מספיק התייחסות לדבר הזה. נגיד שבנים חרדים שלומדים בתלמודי תורה לא מקבלים בכלל תיקון מספר 11 כי הם לא יכולים לקבל וזה מוסד פטור. ואין להם את המענים, הם צריכים להגיע כולם לחינוך מיוחד. בשנתיים האחרונות כן נכנסו הישיבות, אבל עדיין בתלמודי תורה עוד לא. אני כל השנים שילמתי באופן פרטי את הסייעת של הבן שלי, כי לא יכולנו לקבל את הסייעת. אפשר לקבל באיזה שהוא סיפור, אבל כל שאר הדברים לא. אני אגיד שגם אצל הבנות אין אופק חדש בבתי ספר. אז אין בתוך בתי הספר את כל השעות הנוספות שמקבלים מתוך הסל של אופק. גם יש בעיות של שיבוץ. הרבה פעמים השיבוץ הוא נגיד בית ספר מסוים יכול לא לקבל תלמיד או שתלמיד לא ימצא לעצמו את השיבוץ. אז הוא גם לא יקבל הסעה. למשל אם תלמיד עכשיו, אני אקח את הבן שלי, שהבן שלי לא הצלחנו, הישיבה בשכונה לא הסכימה לקבל אותו והיינו חייבים לשלוח אותו. אז הוא לא היה זכאי להסעה. אפילו שהוא אוטיסט הוא לא היה זכאי להסעה בגלל שיש ישיבה יותר קרובה לבית. זה שהישיבה לא הסכימו לקבל אותו זה לא מעניין אף אחד במשרד. שזה מאוד חשוב. אני חושבת שצריך או לעשות ישיבה נפרדת או שצריך לתת הרבה יותר מענה משמעותי לחינוך המיוחד החרדי, גם בתוך הישיבה שתייצר את יישום ועדות שפירא. גם אני אגדל על גודל הכיתות אפילו. הבנות שלי לומדות בכיתות של 50 בנות. זה לא דבר שמקובל בחינוך הכללי. ואני חושבת שכן חייב להיות מענה בתוך הדבר הזה, גם בתוך היישום וגם באופן כללי. תודה רבה. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אדוני, אפשר בבקשה? << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, לא, זהו. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> דבר אחד קטן. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> לא, רויטל, אני לא יכול. זה לא שאני לא רוצה. תאמיני לי, אני הארכתי ומשכתי את החבל יותר מידי. הסברתי למה. אין לי בעיה להישאר, אבל יש עוד אנשים. הוועדה שולחת תנחומים למשפחות הנופלים. הוועדה מקווה ומתפללת לשיבתם לשלום במהרה של כל החטופים והחיילים. פתיחה תקינה ובטוחה של שנת לימודים היא אבן דרך להצלחת השנה. הוועדה מאחלת לכל תלמידי ישראל ולצוות החינוכי שנת לימודים פורייה ובטוחה. משרד החינוך הקים צוות להפקת לקחים נוכח אתגרי המלחמה ואני מברך על כך. כפי שהתבקש על ידי השר, הוועדה תקיים ישיבה בתחילת כנס החורף כדי לקבל את המסקנות. הוועדה מצטרפת לקריאת שר החינוך בנושא אבטחת מוסדות החינוך בפתיחת שנת הלימודים. אנחנו מצטרפים לקריאת השר שללא אבטחה אסור שתיפתח שנת הלימודים. הוועדה קוראת למשרד החינוך להמשיך ולבנות מערך תמיכה מהיר, נגיש, מקצועי, לטיפול במקרים של נוער במצוקה, חיזוק החוסן הנפשי ומניעת אובדנות. הוועדה קוראת להגדיל את התקנים ליועצות החינוכיות בחטיבות הביניים ולדאוג לתקן אמיתי בבתי הספר היסודיים. יועצת בכל בית ספר זהו תפקיד חיוני מאוד. הוועדה חוזרת ודורשת ממשרד החינוך לתקן את חוזר המנכ"ל בנוגע למענים רגשיים ולימודיים לילדי משרתי המילואים שיהיה שם מחייב ולא רק בגדר המלצות. אני מבין שהמשרד התחיל לעשות את הנייר ואנחנו מברכים על כך. הוועדה חוזרת על דרישתה מהישיבה הקודמת למנות רכז מילואים בכל בית ספר. על המשרד למצוא את הדרך הנכונה כדי שאכן הדבר הזה יקרה. חשוב שתהיה כתובת שבא ממשפחה של משרתי המילואים, אבא או אמא או שניהם, לצרכיהם הייחודיים. הוועדה מברכת את משרד החינוך על מינוי פרויקטור לנושא הבדואים בדרום. הוועדה רשמה לפניה את הבטחת משרד החינוך לבחון את הבקשה לקיים ועדת אפיון והשמה לטרום עלייה, לקבל זכאות כלל ארצית. הוועדה תעקוב אחר התקדמות הנושא. כמובן בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי. הוועדה מאמצת את מסקנות ועדת שפירא וקוראת יישום מסקנותיה. אנחנו מצטרפים לאמירה של השר ואנחנו דורשים מהאוצר לבוא ולתת את הכספים כמה שיותר מהר כדי שוועדה יישומית של המשרד תוכל להביא דברים קונקרטיים ולצאת באמת לרפורמה אמיתית. לא רק לחינוך המיוחד. ברור שבסוף הוא ייתן את המענה לחינוך המיוחד, אבל הוא ייטיב עם כלל מערכת החינוך מגיל לידה ועד כיתה י"ב. הוועדה קוראת למשרד החינוך להכין תוכנית ליישום מסקנות ועדת שפירא. להציג כמובן בפני הוועדה בהמשך. אני קורא למשרד לשתף את הגורמים הציבוריים, עמותות, שלטון מקומי, הנהגת ההורים הארצית כמובן. הוועדה תקיים דיון נפרד בנושא תוכנית הפל"ג. יותר נכון בנושא של לקבל מענים דרך הפל"ג בדברים שהיו אמורים לעבור דרך המשרד בדרך המלך. הוועדה רואה בחומרה את התנהלות משרד האוצר בדבר הקצאת תקציבים להכשרות לאבטחת מוסדות החינוך, יישום מסקנות ועדת שפירא, הסעות, בינוי ועוד. אני אמרתי את זה בתחילת הדיון, אבל אני אגיד את זה גם עכשיו. לא מקובל, ואני מתכוון לפנות ליו"ר הכנסת בנושא. לא יתכן שבוועדות כאלו חשובות לא יהיה נציג פרונטלי של משרד האוצר בתוך הוועדה. בעוד שבדרך כלל עוד מבקשים אישור חריג. לפעמים אני מסכים, לפעמים לא מאשר. אבל בוודאי בישיבה כזו חשובה. אני חושב שמשרד האוצר צריך היה להיות נוכח ואני רואה זאת בחומרה. הוועדה קוראת למשרד החינוך לבחון את סוגיית ועדות החריגים בשיבוץ התלמידים זכאי חינוך מיוחד. אני מבין את המורכבות, אבל יחד עם זאת אנחנו מבינים שהתעכבות של ועדת חריגים, אישור מוועדת אפיון בסוף דוחה ומעכב גם את השיבוצים ולכן אנחנו צריכים יחד למצוא את הדרך לעקוף את הבעיה הזאת כדי שבאמת לא נגיע למצב שב-15 באוגוסט ישנם הורים שלא יודעים איפה הולכים לשבץ את הילדים שלהם ב-1 בספטמבר. נרשם בפנינו הרצון של הוועדה, גם של תמי, גם של השר, גם של המנכ"ל, שיהיה 100% שיבוץ של החינוך המיוחד. יעד מבורך. אבל יחד עם זאת, אם אנחנו לא נמצא מנגנון אמיתי שיפתור את הבעיה של השיבוצים סביר להניח שלא נצליח להגיע ב-1 בספטמבר כאשר כלל התלמידים משובצים. אני מברך על כך שמשרד החינוך שם את זה כמטרה עליונה. קודם כל שהתלמידים יהיו משובצים. יחד עם זאת, לעבוד עם הסייעות, עם המטפלות, שיקבל את המענה הרחב. אבל קודם כל השיבוץ. לא יתכן שיהיה ילד שיגיע ב-15 באוגוסט, ב-29 באוגוסט ולא יידע אם מחר בבוקר הוא הולך לבית הספר, לא הולך לבית הספר. לאיזה בית ספר הוא הולך, איזה מענה הוא מקבל. אני מבין את המורכבות. יש פה אתגר. אתגר לא פשוט. אבל אני חושב שאנחנו נחזור לתחילת הדיון. אם אנחנו נאמץ את ודעת שפירא, את המסקנות שלה, ונלך באמת על שינוי רוחבי אמיתי, עם תוכנית יישומית כוללת, אני סמוך ובטוח שגם הבעיות האלה אנחנו נמצא את הפתרון דרך אימוץ של ועדת שפירא. אני רוצה באמת להודות לכל מי שהשתתף בדיון. כל מי שטרח והגיע, כל מי שנשאר מהבוקר. גם מהעמותות, גם אנשים אחרים, שלטון מקומי, הנהגת הורים ארצית וכמובן לעובדי המשרד. לא פשוט. אנחנו עוד אנשים פוליטיים, בסדר, סופגים את הביקורת, אוהבים אותה, לא אוהבים אותה. אני באמת רוצה לומר לכם כאנשים מקצועיים במשרד. אתם עושים עבודת קודש, עבודה נהדרת. אמרתי את זה בבוקר, מהמטפלות, הסייעות, מנהלי בית ספר, מורים, מדריכים. כולם הוכיחו, באמת, במשך השנים האחרונות, מאז הקורונה, הביאו על שולחן הוועדה וגם בשיח הציבורי. כולם מבינים היום את עבודת הקודש שעושים אותם אנשים. זה היה ברור ומובן מאליו, גם לפני כן אבל אני חושב שהמצב והאתגרים שעמדו בפני המערכת ובפני אנשי הצוות הוכיחו פעם אחר פעם את המסירות שלהם ואת המטרה למה הם נמצאים בתוך המערכת. אז באמת אני רוצה לברך אתכם על כך. לברך אותך, אינה ואת שאר הצוות, אחד ואחת. אנחנו פוגשים אתכם במשך כל השנה. אנחנו יודעים שעומדים בפניכם אתגרים לא פשוטים. לפעמים גם בוועדה אנחנו מרשים לעצמנו להשתלח בצורה כזו או אחרת. וקודם כל אנחנו מתנצלים מראש, לפעמים הדרך שבה אנחנו באים ומעבירים את הדברים היא אולי לא הדרך הנכונה. אבל כוונתנו בוודאי ראויה. אין ספק שכל מי שנמצא פה בוועדה הרצון שלו היחיד הוא שכל תלמיד במדינת ישראל יקבל את המענה ההולם ולשם אנחנו חותרים. אמנם זה לא הנושא של היערכות לשנת הלימודים, אבל יש פה איזה סוגייה שעלתה לגבי הסיפור של החופש וילדים ותלמידים שמסתובבים ומגיעים לטבע והגנים. הטבע והגנים. << אורח >> מאיר אינדור: << אורח >> תודה רבה. שמי מאיר אינדור, אני סגן אלוף במילואים. וישבתי פה שעתיים בהקשבה, בהערצה, לתוכן, לסגנון - - - שבמדינת ישראל יש מערכות שעוסקות בדברים שבחוץ לארץ, בפולניה, איפה שההורים שלי היו, מי היה בכלל מתעסק בדברים כאלה? ברוך השם, זה כינוס של מצווה מה שאתם עשיתם פה. אגב, גם בתוך המשפחה הגדולה יש לנו דברים כאלה. אני רוצה, פניתי לוועדה, אני רואה שהח"כים לא נמצאים פה. אבל אני אנצל את העובדה שגם אתם, מורים והורים ואנשי חינוך, נמצאים פה להציג את העניין. אבל לפני כן, אני שמעתי אותך עם הבעל שנמצא במילואים כל כך הרבה זמן. ויש לי בתוך המשפחה אותם סיפורים. וסיפרת על המעורבות שלך. מאז אותה טעות מה שהייתה פה בתחילת המלחמה השתנתה לי התפיסה. הייתי תמיד מאוד מסתכל למעלה. הייתי בדרגת ביניים, על הקודקודים וכו'. התהפך לי הדבר. מי שעשה את הדבר הגדול זה למטה, הבסיס, הציבור. ואני הולך אחורה למלחמת יום הכיפורים, זה גם היה אותו דבר. אז בעצם המעורבות שלכם היא חיונית ולא התנגדות עם המערכת, אלא זה אחד מסייע לשני. כך צריכה להסתכל על המערכת. אתם יודעים מי הסתכל על זה ככה? רפול. אני באתי לרפול עם כל מיני דברים, הוא לא זרק אותי. הוא אמר לך תעשה את זה ונתן לי את הכוח. הקמתי את שראל, הקמתי את קרן ליבי עם אבי פרחאן. לך תעשה. אבל לקחנו אחריות. אני לוקח אחריות על הסיפור. לפני 30 שנה חבר שלי, אתם מכירים את דאום, העיתונאי, החותן שלו, הרב יהודה חזלי. גאון, מ"פ חילוץ, הלך עם הבן שלו אישי בנחל אוג. בשביל מסומן. אף אחד לא לקח בחשבון שהאדמה שם כורסמה בחורף הטוב שהיה. הוא דרך על אבן ונפל כ-20 מטר ונהרג. אנחנו באנו לחלץ אותו בבוקר. 10 שנים אחרי כן בנו הלך עם חברו ומשפחתו באותו אזור ונפל אל מותו. כל משפחתי ציירים וזה. ואני מסתכל ואני רואה את השבילים האלה שמסומנים על ידי רשות שמורות הטבע, אבל זה היה לתהומות. ואז אני שואל את עצמי ואת כולם ואתכם, האם הייתם עולים לגג של 100 מטר ולוקחים את הילדים ועומדים על קצה בלי שיש מעקה? לא. נכנסה פה תרבות. ואני פונה לוועדה ללכת לעשות דיון על הסוגייה הזאת. שהתרבות הזאת שהולכים על שבילים במדבר יהודה או למטה באזור אילת ומביאים תלמידים עד לקצה של התהום שם באזור מערבית מהערבה. איזה אחריות? אז למדנו, בתורה כתוב ועשית מעקה לגגך. אחרי מותו של זאביק שאלתי את הרב בן נון מה ההיתר לעלות למעלה? הוא אמר שכתוב תעשה מעקה לגגך, אבל לא כתוב אל תעלה לגג. אבל אמרתי זה הסברה - - -. שמע, אתה לא יכול לחנך דורות של לוחמים רק ברגע האחרון. אז הם צריכים ללכת. אמרתי ומה ההיתר אחרי כן? נעלם. פה הוא נעצר. אני חושב שצריך לעשות, וזה אני פונה לוועדה, שיקול מחודש. אגב, הוא אמר שהמשנה דנה בעניין לגבי גודדי התמרים, האם מותר להם לטפס על התמרים הגבוהים? אז הוא אומר בשביל פרנסה כן מותר להסתכן. ואני שואל שאלה. הרי שטיולים, חקו רגע. מה זה הסיפור על הסנפלינג? כל המשפחה מטיילת, אתה מגיע לרמת הגולן. יורדים לסנפלינג. איזה שני חבר'ה הקימו מפעל. בדקתם מה, מי? ונשמרתם לנפשותיכם. אני חושב שצריך שני דברים: אחד, לקיים מסע הסברה בזהירות. זה קיים בנושא תאונות הדרכים, גם זה לא מספיק. אבל זה שאתה מסתובב עם בני המשפחה והם רצים והילדים עוקפים אותך, על 100 מטר גובה לפעמים. וזה תקין? זה קורה גם בתוך המשפחות הכי - - -. אלוף גרשון הכהן, הוא שפיץ ברשות שמורות הטבע, הבן שלו נהרג באזור תקוע. אנחנו צריכים לעצור עם הדבר הזה, מה שנקרא בחופש הנוכחי, ולעשות דיון מחודש. וגם אם נמשיך לטייל, אבל יוצאים לפני כן עם המשפחה, יש תדריך. ונצמדים. הדבר השני, אני פונה באמצעותכם לרשות שמורות הטבע ולמועצות האזוריות לגדר בשבילים שהם מאוד פופולריים. אותם לפחות לגדר עם סוג של גדרות, מבצע ארצי, ולמנוע את הדבר הזה. תודה רבה שהקשבתם. << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >> תודה רבה. אנחנו בהחלט נפנה גם לרשות הטבע והגנים ואם נצטרך נעשה גם דיון בנושא. אין ספק שחדר המצב של משרד החינוך או לפחות במה שקשור בטיולים שהמשרד יוצא יודע להעביר את ההסברה ויודע לקחת מדריכים שכמובן יש להם את ההכשרה המתאימה. ברשותכם, אני נועל את הדיון. ומאחל לתלמידי ישראל ולצוות החינוכי, מגיל לידה ועד כיתה י"ב כמובן קודם כל תהנו מהחופש, תאגרו כוחות. אבל כמובן ניפגש ב-1 בספטמבר לשנת לימודים פורייה. אני נועל את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 18:14. << סיום >>