פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 16
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה
לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
יום רביעי, י"ט באב התשפ"ה (13 באוגוסט 2025), שעה 13:36
סדר היום:
<< נושא >> סטטוס הסכם הסחר עם ארה"ב << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אלון שוסטר – היו"ר
חברי הכנסת:
יעל רון בן משה
מוזמנים:
יפעת אלון פרל
–
מנהלת, אגף בכיר מדיניות סחר והסכמים, משרד הכלכלה והתעשייה
גיל ארז
–
מנהל אגף מזון, משרד הכלכלה והתעשייה
יעקב פולג
–
סמנכ"ל סחר חוץ, משרד החקלאות וביטחון המזון
ארז אוסמן
–
מנהל אגף הכלכלה, משרד החקלאות וביטחון המזון
אורי דורמן
–
מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל
אילנה דרור
–
כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל
ישי פולק
–
מנכ"ל, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל
נדב שטילמן
–
סמנכ"ל כלכלה, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל
חיים חבלין
–
מנהל ענף חקלאות, התנועה הקיבוצית
לירון תמיר
–
כלכלן ראשי, מועצת החלב
עירם אמתי
–
מנכ"ל, מפעל סולבר
משתתפים באמצעים מקוונים:
אורי אלטמן
–
יועץ למנכ"ל, משרד האוצר
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> סטטוס הסכם הסחר עם ארה"ב << נושא >>
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
חברות וחברים, אנחנו פותחים את הישיבה של ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של החקלאות בנושא סטטוס הסכם הסחר עם ארצות הברית. אנחנו מכירים בחודשים האחרונים אירוע שאולי הדבר המטריד ביותר מבחינתי היה הקפיצה כמוצאי שלל רב של גורמים בממשל הישראלי שמאוד נהנו מהאפשרות שמלאכתם של צדיקים תיעשה בידי אחרים, והורדת המכסים, במקרה הזה ההיטלים, תיעשה בצו מגבוה.
דווקא בתור מי שאין לו התנגדות עקרונית להפיכת התמיכות העקיפות לתמיכות ישירות, רק מבקש דבר אחד, איך אומר הגשש? אבקש משחק הוגן. זאת אומרת, קודם כול להקדים מחשבה לעשייה, ולאחר מכן, אחרי שמגיעים להסכמות, לייצר תוכנית הגיונית עם קווי עצירה, ניטור, מה שקרה לנו בדרך, והסקת מסקנות.
הכול בהקשר לחקלאות, אנחנו עסוקים פה כרגע בהיבט של החקלאות. הכול בהקשר להחלטה אסטרטגית שקיבל משרד החקלאות וקיבלה ממשלת ישראל על בסיס אותה תוכנית לביטחון מזון שנעשתה בשיתוף פעולה מאוד יפה, מאוד ראוי בין משרדי הממשלה, כולל כלכלה ובריאות וסביבה, ואפילו נציגות מהאוצר, בהובלת משרד החקלאות. כל מהלך שהוא פוגע ביכולת הייצור של מדינת ישראל, הוא בוודאי צריך להרים דגל אדום.
עכשיו לגופו של עניין. המגבלות, כוכביות שיש לדיון הזה הן כאלו שהדוברים המרכזיים – גם יעקב ממשרד החקלאות, גם יפעת מהכלכלה – הם, איך נקרא לזה? חתומים על סודיות בהקשר למשאים ומתנים עם מעצמה זרה, ואני מכבד את זה לחלוטין. ויחד עם זה, אנחנו מבקשים לדעת כיצד אנחנו, פעם אחת שומרים על מערכת היחסים החיונית, האסטרטגית, עם המעצמה הגדולה בתבל, ופעם שנייה, לא מחלישים, לכל הפחות לא מחלישים, את יכולת הייצור של מדינת ישראל לנוכח אתגרי אקלים, וירוסים, מלחמות וצרות ידי אדם.
אני מבקש מכם להציג כמו שאתם מבינים את הסיטואציה לישיבת סטטוס שבה אולי אני אחדד עוד נקודה. הפחתת ההיטלים, ככל שהיא תצטרך ותגיע לוועדת הכספים, היא תהיה סוג של שער, של מעבר הכרחי, שבה, כמו שאני מכיר את הכנסת, היא תרצה לשאול את השאלות שאנחנו שואלים כאן, קרי, האם אנחנו ערוכים או מה המשמעויות, ומאוד לא נרצה להשיג הישג אסטרטגי במחיר בלתי נסבל.
חברים, בבקשה. מי מכם מתחיל? יפעת, בבקשה, תציגי את עצמך. אני רק אומר שהדיון הוא נורא חשוב, יש לנו 21 דקות.
<< אורח >> יפעת אלון פרל: << אורח >>
אני אהיה מאוד קצרה. תודה רבה ליושב ראש. יפעת אלון פרל, ראש צוות המשא ומתן מול האמריקאים, ממשרד הכלכלה. ישראל מצויה במשא ומתן, אפשר להגיד גדול, יותר מהנושא של החקלאות, מול האמריקאים, מאז חודש מאי, אז נפגשנו, ואתם הכרתם את זה, כמובן יחד עם משרד החקלאות. במסגרת המשא ומתן שעוד לא הסתיים, הוא נמצא עדיין במהלכו, אני גם לא יודעת להגיד מתי הוא יסתיים, אנחנו כבר הגענו לכמה הבנות עם האמריקאים, ביניהן הבנה לגבי נושא החקלאות.
יש לישראל, כחלק מהסכם הסחר החופשי עם ארצות הברית, יש לנו גם הסכם, אפשר להגיד תת-הסכם, או חלק של ההסכם שמתייחס לתחום החקלאות. חקלאות, הכוונה תוצרת טרייה וגם תוצרת מעובדת, זאת אומרת, גם חקלאות טרייה וגם מזון, תעשיית המזון.
במסגרת המשא ומתן, כאמור, הגענו להבנות בנושא הזה, של החקלאות ושל המזון. כפי שאמר היושב ראש, אנחנו לא יכולים עוד לפרט, מכיוון שאנחנו עוד לא חתמנו עם האמריקאים, אבל אנחנו בקשר הדוק, היינו כל הזמן, וגם עכשיו, עם הגורמים השונים, כמובן עם כל הגורמים שנוגעים לתחום החקלאות דרך משרד החקלאות, ויעקב פולג יוכל לפרט, ועם תעשיות המזון באופן ישיר דרך משרד הכלכלה, וכמובן הארגונים הרלוונטיים כמו התאחדות התעשיינים.
המשא ומתן מול האמריקאים אינו נוגע למה שייעשה בארץ בשביל לסייע לכל מי שההסכם הזה עלול לפגוע בו, ואנחנו מודעים לכך שהורדות מכסים, כמו שציין היושב ראש, נכון, הורדת היטלים במקרה הזה, אבל למעשה, כן, להדיוטות זה כמו מכס, ברור שמכס הוא הגנה, וברור שכשמורידים מכסים, מי שיותר רגיש עלול להיפגע. ובגלל זה כבר כמה חודשים יש כאן שיח פנימי בישראל, יעקב פולג ממשרד החקלאות יוכל לפרט על כך, בשביל לראות איך באמת דואגים למה שבאינטרס של מדינת ישראל לדאוג לו. פשוט חשוב לי להבהיר שזה באופן מנותק מהמשא ומתן עם האמריקאים. האמריקאים הם לא קשורים, המשא ומתן איתם לא קשור.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
יפעת, שאלה. האם את יכולה לומר, מה שאת יכולה לומר, שתוך כדי המשא ומתן, ברכיבים שהם לא קשורים לחקלאות, נעשים צעדים שהמשמעות שלהם היא פגיעה יותר קטנה או סיכון יותר קטן של הייצור המקומי?
<< אורח >> יפעת אלון פרל: << אורח >>
כן, אני יכולה לומר שאולי כל מי שנמצא פה בחדר שמע את הכרזת ראש הממשלה במסגרת פגישה שלו עם הנשיא האמריקאי, טראמפ. ראש הממשלה הודיע שישראל תסיר את כל המכסים שעוד נותרו בתחום החקלאות לייבוא מארצות הברית. אנחנו במסגרת המשא ומתן השגנו שיפור מבחינה זו שחלק מהמוצרים, מהמכסים, מההיטלים שמתנהגים כמו מכס, לא ירדו מייד, וזה אמור לתת שהות לחקלאים וגם לתעשייה להתארגן. חשוב מאוד שננצל את הזמן הזה באמת להתארגנות הנכונה.
אבל כמובן יהיו כאלה מוצרים שברגע שההסכם ייחתם, כמובן יש את הפרוצדורות שצריכות להיעשות כאן בארץ, והזכרת נכון, חבר הכנסת, את ועדת הכספים. תמיד כשאנחנו נוגעים בצו היטלי סחר זה עובר דרך ועדת כספים, כן, זו הפרוצדורה, אבל פחות או יותר אנחנו מתייחסים לזה כמיידי. ויהיו מוצרים שהם המוצרים, או השתדלנו להכניס, ברור שאין הצלחה של 100%, אבל את המוצרים הרגישים ביותר, שהם יקבלו תקופת זמן ארוכה יותר בשביל להתארגן.
אבל מדינת ישראל והגורמים הרלוונטיים במדינה צריכים להתארגן על מה שרוצים לתת לחקלאים, כמו שאנחנו רואים, אנחנו מכירים את זה ממדינות ה-OECD האחרות, זה לא שאנחנו הולכים לעשות כאן בישראל משהו שלא נהוג, על זה צריך לדבר כבר ומייד ולא לחכות אף רגע.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
ברור. תודה רבה.
<< אורח >> יעקב פולג: << אורח >>
יעקב פולג, סמנכ"ל סחר חוץ במשרד החקלאות וביטחון המזון. ראשית, תודה באמת ליפעת ולמשרד הכלכלה, הם מובילים את השיחות אלה בכל הסכמי הסחר, וכמובן גם בהסכם הנוכחי. אני מזכיר רק קצת רקע. מדובר על הסכם סחר שהוא הראשון שארצות הברית חותמת משנת 1985 שמדבר על פטור בסחר ההדדי ממכסים ומגבלות אחרות. במהלך השנים, משנת 1985 ועד היום, יש הבנות בין המדינות שיש צורך לשמור על רשימה של מוצרים רגישים לישראל בייבוא מארצות הברית, כשהייצוא שלנו אליהם אמור להיות פטור ממכסים. סעיף מסוים בהסכם משנת 1985, סעיף 6, שאנחנו נסמכים עליו, שאפשר לשמור על מגבלות מטעמים של מדיניות חקלאית בישראל, וכך גם עשינו.
אני מזכיר שטראמפ מצהיר, אם אני זוכר נכון, בסביבות אפריל, על מדיניות סחר חדשה שמטילה מכסים על ייבוא אליה. גם ישראל נכללת כמובן בעניין הזה, והתגובה של ישראל הראשונית הייתה ביטול כל המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית מארצות הברית, טרייה ומעובדת. אני מזכיר שהסחר הוא חופשי ממילא, וממילא יש הגנה בייבוא מארצות הברית רק על רשימה מצומצמת יחסית של מוצרים חקלאיים טריים ומעובדים, וכל שאר המוצרים פטורים. זאת אומרת, מראש אנחנו מתחילים הסכם סחר שהוא מאוד מקיף, מאוד רחב, ומאפשר לאמריקאים, לייבוא מארצות הברית, להיכנס לכאן בצורה חופשית יחסית.
ההצהרות של ישראל לפני התחלת המשא ומתן היו כאלה שישראל מוותרת על כל המכסים של אותם מוצרים רגישים שהזכרתי שנמצאים במגבלת כמות ובמגבלת היטלים, ומשם מתחיל המשא ומתן, בנקודת נחיתות יש לומר, שלנו. לא ניכנס לפרטים, כיוון שבאמת חתומים על הסכם סודיות, רק נאמר שהצלחנו לשנות את הגישה באופן זה שנשאיר רשימה יותר מצומצמת מההסכם המקורי של מוצרים רגישים שעליהם יישמרו ההיטלים לתקופה שהוסכמה בין המדינות, כולל מרכיבים נוספים שיש בהסכם שנותנים עדיפות לייבוא מארצות הברית על מדינות אחרות.
כמובן שברור לכולם שכשהמכסים או ההיטלים יוסרו לחלוטין לאחר התקופה שהוסכמה, יש צורך חיוני להיערך לקראת השינוי הגדול הזה. אנחנו לא נוכל לעמוד בפני ייבוא ללא היטל, ללא שום הגנה, מארצות הברית, במוצרים רגישים שאנחנו מייצרים. הזכרת, חבר הכנסת שוסטר, את הנושא של ביטחון המזון והתוכנית שהוכנה כאן בעמל רב, וכמובן שייבוא ללא שום הגנה, ללא שום תמיכה, ללא שום היערכות - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אולי תוכל לפרט? אנחנו נשמע אחר כך, אני מקווה שאורי אלטמן, יועץ למנכ"ל האוצר, נמצא איתנו בזום. איפה נמצא המשא ומתן? כי אני מבין שהסוגיה, היא מעניינת, זה דבר יוצא דופן, מצד אחד יש – כתוצאה מהתחייבות מוקדמת, אבל יש – משא ומתן על מהלכים פיננסיים שמשפיעים, על צד ג' נקרא לזה, ואז צד ג' צריך לעמוד עם צד ד' במשא ומתן על התמיכות. איפה אנחנו נמצאים פה?
<< אורח >> יעקב פולג: << אורח >>
המשרד שלנו הכין, עשה עבודה באמת, באמת מקיפה, לקח את כל רשימת אותם מוצרים שבסוף תקופת, נקרא לזה הגמישות, או התקופה שהוסכם עליה בין המדינות שהמכסים יישמרו, בסוף התקופה הזאת, כאמור, המוצרים האלה יהיו חשופים לייבוא ללא שום הגנה. המשרד שלנו לקח את המוצרים האלה, בדק אותם, ובכל מוצר כימת את התמיכה הנדרשת.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אתה יכול להגיד מה סדרי הגודל?
<< אורח >> יעקב פולג: << אורח >>
כן, ארז באמת יזכיר את סדרי הגודל. אני רוצה רק לומר, אין הסכמות. אגב, העבודה הזאת שתכף ארז יסביר עליה בכמה מילים הועברה לנציגי אגף התקציבים. אין עליה הסכמות, למעשה, יש חוסר הסכמה להתחיל ולדון בה מלכתחילה מהטענה שמשרד החקלאות או הגורמים שהיו במשא ומתן לא עירבו את אגף התקציבים במשא ומתן. אני רוצה להגיד לעניין הזה שלושה דברים: אחת, קודם כול, לא עירבו אותנו כשהחליטו - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אתם צד ג'.
<< אורח >> יעקב פולג: << אורח >>
אנחנו צד ג', בדיוק.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בסדר, ברור.
<< אורח >> יעקב פולג: << אורח >>
אנחנו מגיעים למשא ומתן כשהוחלט כבר על ידי מדינת ישראל שאין מכסים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אנחנו בלחץ, ממש שתי דקות, אם אתה יכול רק לתת הערכה של מה תג המחיר של ההחלטה שהתקבלה על ידי צד א' וצד ב'.
<< אורח >> ארז אוסמן: << אורח >>
כן. ארז אוסמן, מנהל אגף כלכלה, משרד החקלאות. בשורה התחתונה, אנחנו מדברים על סכום של בסביבות 1.5 מיליארד שקל על עשר שנים, כשמיליארד שקל ילכו לתמיכה בהשקעות, בענפים שצפויים להיחשף בעוד איקס שנים, ואנחנו גם יודעים שבתקופת הביניים יהיה גידול גם במכסות הפטורות, לא ניכנס כרגע למספרים, אבל זאת גם - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
מה רמת הגמישות בתוכנית כזאת לגבי הזמן? מכיוון שמדובר בחשיפה, אני מבין שבתוך שבועות, סדרי גודל של שבועות, המענה, אני מניח שלא חייב להיות מוכרע כרגע, רצוי שכן, ההיגיון אומר, אבל המעשה יכול לצורך העניין להיות בעוד מספר חודשים.
<< אורח >> ארז אוסמן: << אורח >>
נכון. זה תלוי, כמובן זה תלוי באילו ענפים. יש ענפים שאם המכסות יגדלו בהם בצורה מיידית, בטווח הקרוב, יצטרכו לתת להם איזושהי רשת ביטחון להתארגנות של הענף. אם אנחנו מדברים על מטעים, זה לעשות השקעות חדשות במטעים, או הסבות, אלה דברים שלוקחים לפחות ארבע שנים. אם נפרוס את זה על בערך עשור, אנחנו מגיעים למיליארד שקל. בענפים אחרים, כשאנחנו מדברים על ענפי תעשייה, פה עיקר הבעיה היא חוסר תחרותיות במקטע המפעלים, לאו דווקא במקטע החקלאי, ופה יותר מתאימה רשת ביטחון, שרשת ביטחון, אנחנו לא בטוחים בדיוק מה יקרה, יש מקומות שאנחנו יודעים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
רשת ביטחון למי?
<< אורח >> עירם אמתי: << אורח >>
לנו למשל – סולבר.
<< אורח >> ארז אוסמן: << אורח >>
גם לחקלאים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
זאת אומרת, לא לחקלאים.
<< אורח >> עירם אמתי: << אורח >>
אנחנו מאכילים את החקלאים. בלעדינו - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
לא, בסדר, אבל זה אומר שמשרד הכלכלה באגף אחר צריך להיות מעורב בעניין.
<< אורח >> עירם אמתי: << אורח >>
אנחנו נופלים בין הכיסאות.
<< אורח >> ארז אוסמן: << אורח >>
אנחנו צריכים לתת איזושהי תקופה למפעלים לנסות להתייעל, להתארגן, לתת להם השקעות, שזה משהו שמשרד הכלכלה צריך לטפל בו. בתקופת הביניים, כדי שהחקלאים יוכלו להמשיך לשווק את התוצרת שלהם, כי אנחנו מבינים שהורדות המחירים האלה יתגלגלו לחקלאים, צריך לתת רשת ביטחון של לפחות שלוש שנים לחקלאים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
טוב, אני רוצה לעצור כאן. אני רוצה לפנות לאורי אלטמן מהאוצר.
עידית, אולי תכתבי לו. מפה נמשיך, ברשותך, כדי לא להחמיץ דקה, בבקשה.
<< אורח >> עירם אמתי: << אורח >>
לי קוראים עירם אמתי, מנכ"ל חברת סולבר. אנחנו מייצרים 40% מהכוספא, מצריכת הכוספא לעופות.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
אני מתנצל שלא שמעו אותי מקודם, שומעים אותי?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כן, אבל חכה רגע, כבר התחיל החבר לדבר. ממש דקה בבקשה.
<< אורח >> עירם אמתי: << אורח >>
אנחנו קודם כול האלה שבקבוצה שנופלת בין הכיסאות, גם בין משרד החקלאות למשרד הכלכלה, גם אנחנו אלה שנפגעים מיידית. אין לנו זמן, לא עשר שנים. לנו מדברים על לקחת את מכס המגן מחר בבוקר, ואנחנו עדיין לא יודעים מה קורה איתנו, אף אחד לא מצליח להגיד, מגלגלים אותי פה בין משרד הכלכלה, משרד החקלאות, משרד האוצר, ואין לי מושג מה קורה. אנחנו מאבדים 6 מיליון דולר, שזה הופך אותנו להיות הפסדיים, ואי אפשר להישאר קיימים כשאתה מפסיד.
מזון העופות בסכנה, מגדלי העופות ישלמו ביוקר, ובסוף לא יהיה להם. אני עשיתי פה עבודת מחקר בעצמי שמראה שמדינות כמו נורבגיה, יפן, האיחוד האירופי, בריטניה, כולן מייצרות ייצור עצמי בין 30% אפילו ל-100%, נורבגיה עושה הכול לעצמה, הן לא מגדלות פולים כמונו, אנחנו 40%, ולכולן יש מכס מגן בשמן. יש להן 6%, 7%, 10%, 9%. לנו הורידו את ה-4% ל-0%.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
מה קורה אם מורידים? מה תג המחיר אצלכם?
<< אורח >> עירם אמתי: << אורח >>
הורידו כבר 6 מיליון דולר. אם לא יחזירו, כי כרגע יש לנו אפס על כוספא ואפס על שמן - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
כלומר, זה לא קשור להחלטה הנוכחית.
<< אורח >> עירם אמתי: << אורח >>
זה קשור. אני אסביר. היה כוספא מכס, לא היה שמן. עכשיו מורידים את הכוספא בגלל האמריקאים, לא מנסים להיאבק בזה, זה קרב אבוד מבחינתנו, את מכס השמן, שיחזירו. כמו שיש באיחוד האירופי, יש להם 9%, בבריטניה יש, בנורבגיה יש וביפן יש, למה לנו אין?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אני עוצר. שאלה מצוינת, זה חלק מהדיון שצריך להתקיים.
<< אורח >> עירם אמתי: << אורח >>
רק משפט אחרון, סליחה, משפט אחד. המדינות שיש להן אפס ייצור עצמי, ששם רוצים לשים אותנו, הן גואטמלה, ירדן, הונדורס, תימן, סרי לנקה, ניקרגואה, לוב, קמבודיה, אל סלוודור, בורמה, אזרבייג'ן, שם אני אהיה, טוב מאוד.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
תודה, השכלת להבהיר. אורי, במה מדובר? מדובר בעוד נושא שנמצא בין האוצר לבין, במקרה הזה, משרד החקלאות, ובהיבטים מסוימים שמענו אפילו בתעשייה הנלווית. החלטות שאם אני מבין נכון, אין אפילו הסכמה על כך שעצם הורדת ההיטלים, המכסים, בכלל מצריכה סיוע, כי אחרת, חזקה עליכם שהייתם מייד אומרים, בואו נראה מה צריך. אורי, איפה אתם עומדים? בשתי דקות.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
צוהריים טובים, אורי אלטמן, יועץ למנכ"ל משרד האוצר. אני מתנצל שאני לא נמצא פיזית, אני פשוט בתוך סבב מילואים ונמצא בחופשה עם הילדים בין לבין, לכן אני מתנצל שאני לא מגיע.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
יישר כוח.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
תודה רבה. נושא מאוד חשוב לכולנו, אני מתנצל שאני לא נמצא באופן פיזי. לגופו של עניין, משרד החקלאות הוביל את השיח מול החקלאים וקידם, גם בנושא החיטה וגם בנושאים אחרים, עמדה בניגוד לעמדת משרד האוצר, שזה כמובן לגיטימי. ולכן, לגבי כל נושא הפיצויים, הכתובת היא משרד החקלאות ולא משרד האוצר. זו העמדה - - -
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אבל מי הוביל את הפתיחה?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אורי, שנייה. זו מלחמת א' בא'.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אורי באורי.
<< אורח >> אורי אלטמן: << אורח >>
הדברים שאני אומר נעשו כמובן לאחר שיח עם האגפים המקצועיים בתוך המשרד, כשמשרד החקלאות קידם את העמדה שלו בניגוד לעמדת משרד האוצר, ולכן גם בנושא הפיצויים הכתובת היא משרד החקלאות.
אני אוסיף רק עוד משפט כללי בהקשרים היותר רחבים, שבכלל לגבי הנושאים האחרים של ההסכם, משרד האוצר גם נמצא בשיח עם המשרדים האחרים, גם עם מנהל סחר חוץ. שמעתי מקודם את יפעת, אנחנו נמצאים בשיח מקצועי וענייני בין המשרדים על מנת לגבש עמדה כמה שיותר טובה עבור מדינת ישראל בשיתוף פעולה עם שאר המשרדים הרלוונטיים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
טוב, תודה רבה. מכיוון שאנחנו ממש בקצה הזמן. אורי, אתה מוזמן להישאר. אורי דורמן, האיש שעומד בשער.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
תראו, דיון באמת מאוד נחמד, אקדמי כזה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
לא, ממש לא אקדמי, יש פה מלחמת עולם.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אבל יש פה, כמו שאני נוהג להגיד, מישהו תפס טרמפ על טראמפ. אף אחד לא ביקש את הדבר הזה, אף אחד לא הציע את הדבר מצד האמריקאים.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
בטח לא משרד החקלאות.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
ברור, ולא החקלאים הציעו את זה. מי הציע את זה? אלה הכהנים שרוצים לפתוח, להסיר מכסים, שיהיה ליברליזם חזירי, שהכול יהיה חופשי. ראינו את הפרומו הזה.
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
40 שניות, אורי.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
ראינו את הפרומו הזה ביום שני בישיבה של הוועדה של חברת הכנסת נעמה לזימי, שהיה פה פרופ' אבי שמחון. וזה הראש, כי הרי בסך הכול הייבוא, יחס הסחר בין ארצות הברית לישראל הוא שלילי.
<< אורח >> יעקב פולג: << אורח >>
בחקלאות.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
זאת אומרת, אנחנו מייבאים יותר מאשר מייצאים. בחקלאות. אז מה נפשך? מה זה מעניין את טראמפ? למה צריך את זה?
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
אורי, תודה רבה. אנחנו חייבים לעצור. אני ברשותכם אסכם את האירוע. יעל?
<< אורח >> יעקב פולג: << אורח >>
אם רק להגיב לדברי נציג האוצר, כי אנחנו לא הובלנו, אנחנו הוּבלנו. וב', משרד האוצר היה נציג בשולחן הדיונים כל הזמן, הוא אפילו עדכן חזרה. וברור גם שההובלה של הדיונים נעשתה על ידי פרופ' אבי שמחון שעמד בראש - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
משרד ראש הממשלה, כן.
<< אורח >> יפעת אלון פרל: << אורח >>
ההחלטה היא של ראש הממשלה.
<< אורח >> יעקב פולג: << אורח >>
כן, בהובלה של ראש הממשלה. זה ודאי לא אירוע שמשרד החקלאות הוביל.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אבל אתה צריך להזכיר שלפי כל הדיווחים - - -
<< יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >>
לא, אתה מפריע, אורי, עכשיו אתה מפריע. מקסימום האמפתיה שאני יכול להביע לעמדת משרד האוצר, כפי שהובעה על ידי חייל המילואים, החבר אלטמן, זה שהם הופתעו. אולי הם הופתעו, ואולי הם לא מעורבים עד הסוף, והנחיתו עליהם, אם הנחיתו עליהם את העניין, וזה לא נעשה בכוונת מכוון מטעם האוצר, הורדת היטלים, שהמשמעות שלה היא כבדה. גם ככה הם מתקשים לתת סיוע בסדרי גודל של מאות מיליונים והנה צריך להתחייב ל-1.5 מיליארד.
הוועדה מביעה חשש כבד מהורדת היטלים על ייבוא חקלאי מארצות הברית ללא מערך תמיכות מוסכם בייצור המקומי. הוועדה מצפה שהממשלה תעמוד לצד חקלאי ישראל והתעשייה הנלווית ככל שהדבר יידרש כתוצאה מהורדת המכס מארצות הברית. הוועדה תפנה לראש הממשלה בדרישה להנחות את האוצר לסייע בנפש חפצה ומקצועית לענפי החקלאות והתעשייה הנלווית שייפגעו, חס וחלילה, מהורדת ההיטלים.
אני מודה לכולכם, תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:01. << סיום >>