פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 9 מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני יום רביעי, י"ט באב התשפ"ה (13 באוגוסט 2025), שעה 10:08 סדר היום: << נושא >> התכנית לשיקום ופיתוח יישובי קו העימות הצפוני << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר חברי הכנסת: יעל רון בן משה מוזמנים: השר במשרד האוצר זאב אלקין נועה שוקרון – רכזת פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר חלי הולצמן – יועצת מקצועית, לשכת השר אלקין, משרד האוצר רוזלין שחאדה סלארייה – ראש אגף גליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ניצן קרסנטי – ראש אגף בכיר צמיחה וחדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה חגי שניר – מנהל שירות ההדרכה והמקצוע, במשרד החקלאות וביטחון המזון ולדימיר סימון – מנהל אגף בכיר פרויקטים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים עינב פרץ – רו"ח, ממונה מחוז צפון ומ"מ פרויקטורית הצפון, מנהלת תנופה, משרד ראש הממשלה איתן ברושי – חבר הכנסת לשעבר, יו"ר מים לישראל דוד צביאל – סמנכ"ל כלכלה, תקציב ובקרה, החטיבה להתיישבות ד"ר מרדכי דיין – חטיבת קהילה, שירותי בריאות כללית אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל ירון סולומון – מרכז, האיחוד החקלאי בתנועת המושבים, תנועת האיחוד החקלאי בקי כהן קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני שלומי כחלון – חשב, זוגלובק איציק סעידיאן – פורום לוחמים הלומי קרב משתתפים באמצעים מקוונים: בני בן מובחר – ראש מועצה אזורית מבואות חרמון יערה קדוש – מנכ"לית, מועצה אזורית גליל עליון מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> התכנית לשיקום ופיתוח יישובי קו העימות הצפוני << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום לכם, אנחנו נפתח את הישיבה של ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה ושל קו העימות הצפוני, אתמקד בקו העימות הצפוני. אני מברך את השר, את עינב פרץ, את הנוכחים, את חברת הכנסת, חברתי מהצפון, יעל רון בן משה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מהצפון סתם, מיישוב קו עימות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני אומר ככה, זה זמן, אדוני השר, לתוכנית כוללת לשיקום ופיתוח קו העימות הצפוני. עבר זמן, עברו כמעט שנתיים, אנחנו רואים בדרום תוכנית סדורה ופעולה קוהרנטית, לא פתורה משאלות וויכוחים, אבל בהחלט הקונסטרוקציה ברורה, התוכנית ברורה, סדר הדברים ידוע, קווי המתאר הטריטוריאליים, התקציביים בהירים, וצריך להגיע לזה בהקדם האפשרי בצפון מכל הסיבות הידועות. בצפון הוגדרו גבולות הגזרה הרלוונטיים, ואני מברך על כך, בתיאום עם הרשויות, עם היישובים, עם המשרדים, משרד ראש הממשלה, האוצר. ראוי לסיים את התוכנית, תוכנית שתהיה מתואמת עם הרשויות המקומיות ועם המשרדים, במקומות מסוימים אפילו ברמת היישובים, חשוב לוודא. זאת הזדמנות לברך גם את הפעולה העצמאית של הג'וינט וגם את החבירה ואת היכולת לעבוד בצוותא יחד עם המשרדים ועם המנהלת, חשוב מאוד. אנחנו נשמע כרגע סקירה מהשר על כלל היבטי השיקום והפיתוח, ונתמקד מתוקף היותנו שלוחה של ועדת הכלכלה בערוצים הכלכליים התשתיתיים, אבל בהחלט חשוב לשמוע בסקירה גם את ההיבטים האחרים. ונבקש להכיר את לוח הזמנים, את אבני הדרך להחלטות ואת התוכנית עצמה, לוודא שהרשויות והמשרדים שותפים ותומכים בהצעות, ואם יש חילוקי דעות, להכיר אותם, לבחון את הצורך בתמיכת הכנסת, אדוני השר, במהלך החיוני הזה. אם צריך סיוע, אנחנו פה בשבילכם, אני בטוח שכלל ועדות הבית. ואנחנו פה כדי לסייע ככל שצריך, אדוני השר, בתחום התקציב. מרחפות שמועות עקשניות על קיצוצים צפויים וזה מדיר מנוחה מאיתנו. תודה רבה, בבקשה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אתחיל בעל פה ואחר כך תעלו את המצגת. אני אתחיל מכמה קווים כלליים ואז נצלול גם למספרים. ואני גם בסקירה הזו אתרכז בעיקר בדברים שהתחדשו מאז הסקירה שנתתי כאן בוועדה, לא אחזור אחורה על החלטות ממשלה שעליהן כבר דיווחנו כאן בצורה מפורטת, אלא רק אזכיר אותן באופן כללי, ודווקא ארחיב על החלטות ממשלה שהתקבלו בחודשים האחרונים, או אמורות להתקבל בתקופה הקרובה. אני אפתח במשהו כללי, בהתייחס לדברי הפתיחה שלך, אדוני היושב ראש. כמובן, המצב האידיאלי היה אם הממשלה הייתה מאשרת תוכנית מסודרת לחמש שנים, נניח אם אנחנו מדברים פה רק על קו העימות, כי זה תחום האחריות שלי יותר בחלוקת האחריות ביני לבין שר האוצר מתוך סך התקציב לשיקום הצפון, אני אחראי על החלק של קו העימות, שהוא כ-80%, כ-12 מיליארד, לפי איזושהי מסורת בעל פה, היא לא מתוקפת בהחלטת ממשלה, אבל - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תסבר את האוזן לגבי המסורת, האגדה הזו. זו אגדה אורבנית ממשלתית? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אם אתה רוצה, אני אתאר לך בצורה מאוד פלסטית מה קיבלתי כשנכנסתי לתפקיד בתחילת חודש נובמבר. אני הייתי בטוח שאני נכנס לתפקיד ויש תוכנית מסודרת שאני צריך ליישם. התמונה שקיבלתי היא כזאת: יש 15 מיליארד שקל שהממשלה אישרה בליל אישור התקציב. אגב, צריכים להגיד ביושר מול משרד האוצר, 15 מיליארד שקל אמיתיים, זה לא דיווח מחודש על ההקצאות שתוכננו למשרדים וכולי, אלא חדש לגמרי מנוילן. כמובן כתוצאה משינוי סדרי עדיפויות, מקיצוצים במקומות אחרים. הכסף יש, הוא לחמש שנים, ולפי החלטת ממשלה, כדי להפעיל את הכסף הזה צריך החלטת ממשלה, ועל החלטת הממשלה הזאת, מי שצריכים להביא אותה לאישור ממשלה אלה ראש הממשלה ושר האוצר, ואני נכנסתי לנעליו של ראש הממשלה, זאת אומרת שמהרגע שהתמניתי, אני ושר האוצר. זאת אומרת שכדי להוציא, אם אני אקח את זה לקצה, אני בכוונה מקצין, אבל אם אני צריך לקנות עיפרון למנהלת תנופה, אני צריך הסכמה של שר האוצר והחלטת ממשלה. זה לא משרד ממשלתי ביצועי שיש לו כסף והוא יכול לקבל החלטות פנימיות איך הוא מפעיל את הכסף, אלא לכל דבר אנחנו הולכים להחלטת ממשלה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והחלוקה בין ה-12? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> קיבלתי יחד עם החלטת הממשלה הפורמלית כמה סוגיות כמסורת שבעל פה. המסורת שבעל פה אמרה, הייתה הסכמה על חלוקה של 80%-20%, 80% קו עימות, 20% כל השאר. מה זה כל השאר, אגב, מעולם לא הוגדר גיאוגרפית, כלומר, איפה זה נגמר, הצפון? נניח מתחיל בקו העימות, אבל איפה זה נגמר? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רק לאחרונה הוגדר איפה זה מתחיל. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בדיוק, רק לאחרונה הוגדר מה זה קו העימות, תכף אני אתייחס לזה. זו מסורת בעל פה אחת. אנחנו סיכמנו עם שר האוצר בינינו, זה כבר סיכום שאני הייתי מעורב בו, שבמסגרת האחריות של שנינו על כל התקציב, חלוקת העבודה היא שבתוך קו העימות אני מוביל והוא שותף. אני עדיין לא יכול לגשת לממשלה בלי הסכמה שלו, אבל אני מוביל את כל תהליך ההכנה וכמובן מתאם איתו בשלבים קריטיים, ובסוף הוא צריך לחתום על הצעת ההחלטה. ולעומת זאת, מה שמעבר לקו העימות הוא מוביל, אני שותף. זאת אומרת ששם זה עובד הפוך, הוא מוביל, ברגע שזה מבשיל הוא צריך להציג לי ויש את ההסכמה שלי. זו מסורת בעל פה אחת. (מוקרנת מצגת) מסורת בעל פה שנייה הייתה חלוקת הכסף בין השנים. זו הרי סוגיה מאוד חשובה. כשיש סכום, השאלה היא איך הוא מתחלק. פה החלוקה הייתה שמתוך ה-15 מיליארד, אגב, אני שוב מדייק, לא מתוך ה-12, אלא מתוך כל ה-15, 4 מיליארד שקל הוקדשו לשנה הזאת, שנת 2025, מתוכם 3 מיליארד במזומנים ומיליארד בהרשאות, וכל השאר, לא הייתה החלטה עוד על חלוקה על פני השנים הבאות. אלה נתוני הפתיחה שאיתם יצאתי לדרך. והדבר הכי חשוב, כמובן, שאלתי אם יש תוכנית, אמרו לי שאין תוכנית, כי הוכנה תוכנית ב-31 מיליארד שקל לממשלה לקו העימות בלבד, זאת אומרת פי שלושה בערך ממה שהממשלה הקצתה, ולכן התוכנית ההיא פחות רלוונטית, אפשר לקחת ממנה מרכיבים, אבל זה לא פער של 10%, זה פער של פי שלושה. ומה שהיה עוד יותר משמעותי, כדי למסגר את כולנו לסיטואציה, בערך שבוע-שבועיים אחרי שנכנסתי לתפקיד נחתם הסכם הפסקת אש בלבנון, והתאריך 1 במרץ סומן כתאריך יעד לחזרה על ידי הצבא מתחילת הדרך, כמובן בהרבה התניות, לא ידענו יקרה או לא יקרה. בסיטואציה הזאת היה לי ברור, ואני חושב שאמרתי את זה פה בוועדה, אבל אני אומר את זה שוב בעקבות דבריך, היה לי ברור שאם אני אמשיך את המגמה שהייתה בחודשים שקדמו לכניסתי לתפקיד, לעבוד על החלטת ממשלה כוללת שצריכה להתייחס בעיניי בספירה גסה לפחות ל-20 משרדי ממשלה שבאמת צריכים להיות בתוכנית, ועוד 15 משרדי ממשלה שחושבים שהם צריכים להיות בתוכנית ומגיע להם חלק מהכסף. ובהתחשב בזה שכל הדבר הזה צריך לעבור ממשלה, לוחות זמנים אמיתיים לתיאום עם כל השחקנים בממשלה, ומצד שני תיאום עם השטח, כי אני מאוד מאוד מאמין בזה, ואני מנסה את כל המהלכים שלי להוביל לאחר שיח מאוד מעמיק עם ראשי רשויות, ומי שמרכז את העבודה הזו בעיקר זה פורום ראשי רשויות של קו העימות, למרות שאני כמובן משוחח ונפגש ומסייר בכל הרשויות ומדבר עם כל ראש רשות, אבל הפורום ויו"ר הפורום, משה דוידוביץ', ראש מועצת מטה אשר, הוא עוסק בתכלול. אנחנו שקופים, לא תמיד מסכימים על הכול, בסוף אנחנו ממשלה עם שלטון מקומי, אבל אנחנו לא מפתיעים אחד את השני, ויש, אני חושב, 90%-95% הסכמות בדברים שאנחנו מקדמים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השר, אם אני מבין נכון, אתה אומר שזה לא מקרה, זה לא איזו ברירת מחדל. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זו החלטה ניהולית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה אומר שזו החלטה ניהולית שאומרת. זה חשוב מאוד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני שם את זה כאן בשולחן, אחריות עליי, אני לוקח על זה אחריות. אני ראיתי מול עיניי שתי אפשרויות: להמשיך לג'נגל מול 25 משרדי ממשלה, מול אגף תקציבים, לדלג על השלטון המקומי כי אין זמן, ולקוות שאולי תוך חמישה חודשים תהיה החלטת ממשלה, ובינתיים התושבים חוזרים ב-1 במרץ לכלום, כי שום דבר לא יקרה עד שאני עסוק בהחלטת מקרו. ובחרתי טקטיקה ניהולית אחרת, תיאמתי אותה עם שר האוצר, תיאמתי אותה עם ראשי רשויות, ויצאתי לדרך. הטקטיקה אמרה, א', יש ממילא מגבלה לשנה הזאת, אי אפשר לעבור מעבר ל-4 מיליארד, יש צרכים דחופים שהם ברורים, שקשורים לחזרת המפונים, צריכים להביא אליהם מענה מיידי, אי אפשר לחכות חודשים להשלמה של כל העבודות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה לחדד. לגבי השנה אני מבין את העניין, מה שנקרא, כי גם מאחוריי היו לגיונרים, יש גבולות גזרה מאוד צרים, זמן ומרחב וכסף ותיאום מסובך, אבל זה לא נותן מענה לכך שלשנים הבאות, זה לא אומר בהכרח שגם בשנים הבאות נמשיך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, זאת לא השיטה לשנים הבאות, אני תכף מסיים את תמונת המקרו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת, כל מה שאמרת עכשיו זה על 2025. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה, הסברתי לכם מה קרה ב-2025, תכף גם תראו את זה בכסף, מה ההשלכות. זה דווקא השקף הראשון, זה הכי פשוט. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה חשוב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בואו נעלה אותו, כן, בדיוק. לכן ההחלטה שהתקבלה אמרה, כל מה שמוכן נוסע, קודם כול מבחינת להכשיר כמה שיותר לחזרת המפונים, לתחילת חזרה במרץ, תהליך החזרה תוכנן, וזו גם הייתה החלטה ניהולית, שמנו על זה לא מעט כסף, הדרגתי ולא מיידי. לא כולם בכוח ב-1 במרץ, אלא נתנו זמן לאנשים עד הקיץ לסיים את שנת הלימודים, מי שרוצה, והשקענו בזה כסף. ואמרנו, כל מה שמוכן נוסע, ובמקביל אנחנו נעבוד על ההחלטה הגדולה ונביא אותה. איפה אנחנו נמצאים היום? וזו תמונת מצב שדווקא נוח לצלם אותה. קודם כול, כבר התקבלו החלטות ממשלה בהיקף של 4 מיליארד שקל. זאת אומרת שמבחינה מסוימת אפשר להגיד שפחות או יותר את המכסה השנתית שלי מיציתי. זה לא מדויק, כי חלק מסוים מהכסף הזה ייגרר גם ל-2026, ולכן יש לי שפיל בכספי 2025, אבל בגדול, אני חושב שזה באמת אחוז, זה עוד לא מימוש, כן? אבל חיוב, מה שנקרא, אם אני מדבר בשפה ממשלתית, אחוז חיוב מאוד מאוד גבוה. בדרך כלל משרד ממשלתי מגיע ל-100% ניצול של התקציב שנותנים לו לשנה מסוימת לקראת סוף השנה. אנחנו היום באמצע שנה, הממשלה כבר אישרה פעולות בהיקף של 4 מיליארד שקל לטובת הצפון. מהבחינה הזאת, בדיוק הייתה לי שיחה עם משה דוידוביץ' לאחרונה, והוא אמר שהוא לא האמין בשיטה הזו של החלוקה בהתחלה והוא חייב להודות שצדקתי, כי אחרת בוודאי ובוודאי לא היינו במצב ש-4 מיליארד שקל כבר היו בפעולה ובעבודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הוא לא פה כדי להגיב, אבל אני מניח שזה נכון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, אנחנו עובדים יד ביד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה רגע לשאול, מהניסיון שלך, שנלמד רגע, מה הסיבה שבדרום, בתקומה, אפשר היה לראות את התמונה, הפוך, טופ-דאון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אסביר ואני גם אגיד מה המחיר ומה בסוף הייתה ההשלכה שלו. כשהוקמה תקומה, היא הוקמה בנסיבות של משבר קולוסלי, שכולם נעמדו דום מול המשבר הזה, ופחות או יותר מה שהובא לממשלה, כולם הרימו ידיים. זאת אומרת שלא היו שם יותר מדי תופעות של משיכת חבל על ידי משרדי ממשלה, למה אני ככה ולמה הוא ככה, ואני צריך כך כסף ולא כך כסף, ואני צריך לפה ולא לשם. זה דבר אחד, צריכים להגיד את האמת. הטראומה הלאומית הייתה כל כך חזקה שאף אחד לא התעסק עם הטראומה. ובגדול, מנהלת תקומה, משה אדרי, אז יחד עם ראשי רשויות, קבעו מה הם מביאים לממשלה. הוויכוחים שהיו היו בין תקומה לרשויות, ברגע שהם סודרו ומסגרת תקציבית סודרה כמובן, בסוף אין כסף בלתי מוגבל, היה יחסית קל להעביר את זה בממשלה. זאת לא המציאות שלנו היום, כל החלטה שאנחנו מביאים זה תיאום ממשלתי מורכב, כי זה אחרת היום בסיפור של הצפון. כל משרד ממשלתי - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ומה החלק של הקונסטרוקציה? בכל זאת, מנהלת של הרבה אנשים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה דבר אחד שהוא שונה מהבחינה הזאת. דבר שני, כמות כסף שונה. צריכים להגיד את האמת, בסוף תקומה, זה היה 19 מיליארד, נשאר 18 מיליארד שקל לחבל ארץ של 7 קילומטר שנמצאים בתוכו כ-60,000 איש היום. אנחנו רוצים שבסוף הדרך יהיו 120,000, אנחנו בונים על צמיחה. לעומת זאת, בקו העימות אנחנו מדברים על סכום של 12 מיליארד שקל, פחות, שהוא מתפרס על בערך פי חמישה של האוכלוסייה. תלוי מה סופרים, איך סופרים, גולן, קצרין, לא נכנס כרגע, יש כל מיני הגדרות, אבל בין פי ארבעה לבין פי חמישה של האוכלוסייה. מה שמחייב אותנו להיות גם הרבה יותר מדויקים בניצול של הכסף, כי אי אפשר לנצל אותו לרוחב כמו שהיה בתקומה. כי פשוט כמות האנשים היא הרבה יותר גדולה, אני כבר לא מדבר על מרחקים גיאוגרפיים. ולכן זה הרבה יותר מורכב לבנות תוכנית מתאימה שתיתן מענה לכל האזור. עוד משהו שחשוב להגיד, שתקומה הוקמה תוך כדי תנועה, ולמעשה חלק גדול מההחלטות התקיימו כבר כשרוב התושבים חזרו. פה זה אחרת, פה היינו צריכים לקבל החלטות ממשלה כדי לאפשר בכלל את החזרה למשל. חלק גדול, אם תסתכלו על העוגה של 4 מיליארד שקל שכבר הוקצו בהחלטות השונות, אתם רואים ש-1.6 מיליארד זה מענקים אישיים ומלונות, גם ליכולת של אנשים להישאר בחוץ, וגם הכנסנו מענק שלא היה בדרום. אני גם מזכיר לך שזה היה מאבק משפטי קשה, מענק עזובה, בגלל שהייתה תקופת היעדרות ארוכה הרבה יותר ממה שהיה בדרום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עכברים ועשבים, כן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן. זה מענק ייחודי שהוכנס. היה שם כסף לשיקום בדרכים השונות, וגם היערכות לחזרה. סתם אני מביא דוגמאות. אנשים חוזרים במרץ, מה קורה במערכת החינוך? הרי חוזרים בהדרגה, הכיתות הן תת-תקניות. האם בפועל, הצעה אחת שעלתה, נחסוך כסף, אם יש פחות ילדים, נקים סוג של בתי ספר למפונים בתוך הערים שהם חוזרים אליהן. אני לא קיבלתי את התזה הזאת, כי זה למעשה להמשיך את הפינוי, אנחנו בעד חזרה לשגרה כמה שיותר מהר. ולכן אמרנו, המדינה תשים יד בכיס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה עולה יותר, כן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כדי שייפתחו מוסדות בתת-תקנון. גם גנים, גם בתי ספר והכול, כתפיסה. זה עלה כסף, והיינו צריכים להביא אותו מראש כדי שהמערכת תדע להתארגן, ועוד כהנה וכהנה. בתוך העולמות האלה, טוב, אני עוד אגיע לזה בהמשך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כלומר, מה שלא נגעת, ואולי זה לא משמעותי בעיניך, יכול להיות, הקונסטרוקציה הזאת, המנהלת, כמה היא חשובה אל מול המשרדים בעיקר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה גם אירוע שאני ביושר אחלוק אותו עם הכנסת. סך הכול תקומה היום, היות ואני אחראי על שתי מסגרות, אני יכול להשוות, אני מקווה שעינב לא תיפגע בשם אנשי תנופה. תקומה היום זה גוף שיש בו 70 עובדים, 70 תקנים, לא כולל עוד תקנים שהוקצו למשרד הביטחון שמשרתים תקומה, זה עוד 12, תלוי איך אתה סופר. זה גוף שיש לו יכולת ביצוע עצמית. אומנם לא הכול הוא עושה בעצמו, חלק גדול דרך משרדי ממשלה, אבל בערך שליש מהפעילות היא דרך קולות קוראים של תקומה עצמה, יש לה חשבות והכול. יש לו עצמאות ניהולית מאוד גדולה, גם דרך איוש תפקידים בכביש זריז שעוגן בהחלטות נציבות כשהיא הוקמה, ואחר כך אפילו בחקיקה פה, וסיכמנו עם הנציבות שאנחנו מחוקקים, כי היא עוד לא הייתה ערוכה להאריך, אם היא תאריך אנחנו נשנה את החקיקה, כי זו הייתה חקיקה מאוד חסרת תקדים, שהכנסת התערבה לנציבות. אבל אמרנו, כל עוד שאין פתרון נציבותי, אנחנו הולכים לפתרון חקיקתי, זאת הייתה העמדה של יו"ר הוועדה ותמכתי בה. זה מה שיש בדרום. מה שיש בצפון, כשנכנסתי לתפקיד, היה גוף, שתלוי איך לספור, אבל היו בו בין שמונה לעשרה עובדים, בלי חשבות, זאת אומרת שבלי יכולת ביצוע עצמי, אבל גם ברור שבכמות כזו של תקנים אין גם שום סיכוי לביצוע עצמי. והוא היה יותר מטה מתכלל שהמטרה שלו הייתה לעזור לבנות תוכנית ולהכין החלטת ממשלה. בהמשך נעשה צעד שהשיח עליו התחיל עוד לפני שנכנסתי לתפקיד, אבל מאוד תמכתי בו, וזה חיבור בין מנהלת תנופה לג'וינט אלכא כגוף שהוביל פעילות מול הרשויות בזמן המלחמה והיה מעורב בגיבוש תוכנית ראשונית, אותה תוכנית של 31 מיליארד שקל. ואמרנו, אם יש פה גוף שאחד שיש לו כבר נציגות ברשויות ושהוא עשה עבודת מטה עם רשויות במשך תקופה ארוכה, וגם יש לפחות איזשהו שלד של תוכנית שאפשר לקחת ממנה מרכיבים מסוימים, עדיף שדווקא ניעזר בגוף הזה ולא במישהו חדש. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם יורשה לי, החלטה מאוד נכונה שלך, שלכם, כל הכבוד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ולכן התקבלה פה החלטה ניהולית שאמרה שעושים איתם מיזם משותף והם נכנסים והם למעשה היום חלק אינטגרלי ממנהלת תנופה, והם נמצאים בכל דיון ותורמים תרומה מאוד מאוד חשובה. זה לא פתור מבעיות. למשל, אני בזמן האחרון מתחיל לקבל סימנים מהייעוץ המשפטי של משרד האוצר שבגלל שהם גוף חיצוני הם לא יכולים להיות בדיונים כאלה ולא יכולים לכתוב דברים כאלה וכאלה. אגב, אני חייב להגיד, נדהמתי למה, כי באוצר תמיד מספרים לי שמיקור חוץ זה הפתרון לתקנים ממשלתיים, ואז כשאני עושה מיקור חוץ פתאום מסבירים לי שאי אפשר לעבוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו תזה של אגף התקציבים, הייעוץ המשפטי אומר את האמירה השנייה אני מניח. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני בהקשר הזה מקווה שנצליח לפתור גם את הבעיה הזאת. זה מבחן דווקא טוב לטענה הרגילה של משרד האוצר שעדיף לעבור למיקור חוץ איפה שאפשר בשירות ממשלתי ולראות איך זה עובד, כי בינתיים רק מסבירים לי איך זה לא עובד מאז שהלכתי לכיוון הזה. אבל סך הכול זה הגורם המבצע. ברור, וגם אם כבר נגעת בזה אני אגיד על זה כמה מילים, ברור שזה לא יכול להימשך ככה. אפשר אולי כך להכין את החלטות הממשלה, אי אפשר ככה למצות אותן ולעקוב אחרי הביצוע, ולכן צריך פה גוף הרבה יותר משמעותי. אני בשיח כרגע עם משרד האוצר והנציבות על הסוגיה הזאת, אני מקווה שנצליח להגיע לפתרונות, כי בכל זאת חייבים כבר פתרון, כי כבר הרבה כסף יצא לשטח לביצוע ואנחנו בדרך, בשלב יחסית מתקדם אני מקווה, של החלטה גדולה, כך שכבר אי אפשר לעכב את ההכרעה בסוגיה הזו. נידונים כל מיני מודלים, אחד מהם זה כמובן לבנות תקומה ב' אבל רק לצפון. יש גם הצעות אחרות של נציבות ודרגי המקצוע של משרד האוצר, אנחנו דנים בהן. אבל כך או כך או כך, ברור שצריכים פה להקצות תקנים, אי אפשר בעשרה אנשים להחזיק את כל הפעילות הזאת, זה לא הגיוני, בהיקפים תקציביים זה יותר ממשרד ממשלתי ממוצע. אני לא מדבר על מאות תקנים כמו שבדרך כלל בנוי משרד ממשלתי ממוצע, אבל את המינימום הנדרש. אני מקווה שנסיים גם את המחלוקת הזו כמה שיותר מהר. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השר, לפני שאתה ממשיך, אתה מרשה לי לקטוע אותך? חברת הכנסת יעל רון בן משה, תושבת קו עימות בצפון. קודם כול, לברך אותך שכשהתמנית לתפקיד לא הייתי חברת כנסת, הייתי אזרחית, תושבת בצפון, ביישוב קו עימות, עם ילדים בבית, בלי בית ספר, עם בעל במילואים, ואני יודעת להגיד, גם ברמה האישית, אני יודעת שאנשים רבים נשמו לרווחה כשאתה התמנית. אנחנו יודעים שאתה מכיר את הממשלה, אתה מכיר את עבודת הממשלה היטב, את עבודת הכנסת, ובאמת נשמנו רגע לרווחה אחרי שנה וחודש שהרגשנו שאין כתובת. המינוי של עינב היה עוד בשורה מצוינת מבחינתנו, הממונה על המחוז, מכירה את הרשויות המקומיות, וזו הייתה בשורה טובה. כמובן העבודה של פורום קו עימות וראשי הרשויות, שהם הכתובת שלנו, אולי של כל אזרח, השלטון המקומי הוא הכתובת, אבל שמחנו לדעת שיש לנו כתובת גם במנהלת וגם בירושלים בממשלה. עד כאן הברכות. אנחנו באירוע לא טוב. אנחנו באירוע ארוך מדי שקורים בו דברים מאוחר מדי, מעט מדי. יכול להיות שאתם החלק הטוב של האירוע, אבל בכל זאת, אתה גם אמרת, אני אחראי על מה שקורה. ואני חושבת שאתה אומר כאן דברים מאוד מאוד חשובים, שאנחנו צריכים אולי לחשוב, אדוני היושב ראש, איך אנחנו נותנים פה איזשהו בוסט ככנסת, יחד עם חברי כנסת נוספים שחברים בוועדה הזו, כולל מהקואליציה, חלקם גם תושבים בקו עימות בצפון, להסדיר לפחות את המנגנון כעבור כמעט שנתיים. מי אחראי על מה? כמה תקנים יש? האם אלכא ג'וינט, יש להם מעמד עצמאי? מתי זה עובר ליישום של משרדי הממשלה? בסוף, בשורה התחתונה, יש יישובים שלא חוזרים לגור בהם. אני מכירה את הנתונים הרוחביים, את הסטטיסטיקות על הממוצע. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תכף נכנס אליהם, גם פרטני, לא רק רוחבי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי. יש יישובים שהמצב בהם הוא רע מאוד, וצריך להחליט אם מרימים ידיים או שעושים פעולה מהר, כאן ועכשיו, עם הרבה תקציבים, עם הרבה כוח אדם, כדי להרים אותם. יש בתי ספר שלא נפתחים ב-1 בספטמבר, שלושה בתי ספר יסודיים נסגרים. זו בשורה רעה לכל מדינת ישראל. גנים נסגרים בהרבה מאוד יישובים. מה זה נסגרים? לא נפתחים שנה שלישית ברציפות. גן שלא נפתח שלוש שנים זה גן שלא קיים, ילדים כבר לא חלק ממנו, צוות כבר לא חלק ממנו. לך עכשיו תבנה גן מחדש בשתולה כששנה שלישית הגן לא יעבוד, ואחר כך תגיד לאנשים שכבר גרים שנתיים מחוץ לבית לחזור. החוויה בשטח היא לא חוויה טובה, היא לא חוויה שהמדינה התכנסה לדבר הזה. יש פירות שאנחנו רואים אותם, וברכות, באמת, אני אומרת את זה מכל הלב, אבל בגדול החוויה היא של אירוע שהוא לא בסדר הגודל המתאים. אני מאוד מתחברת למה שאמרת, אנחנו טובים בטראומה גדולה, כמו שהייתה בדרום, ופה משום מה חושבים שהטראומה היא קטנה, והיא לא טראומה קטנה. היא לא מה שהיה בדרום, אני לא משווה, ושלא נדע, ושישובו כולם במהרה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אל תאבדי את התקווה, אם לא נעשה את הדברים הנכונים תהיה טראומה גדולה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חס וחלילה, לעולם לא. ובאמת, הדבר הראשון הוא השבת החטופים, זה שיח לגמרי נפרד. אבל הטראומה היא גדולה. אנשים שיצאו מהבית לפני שנתיים עם מזוודה ועוד לא חזרו, ילדים שהתחילו גן בגיל שלוש, ואת כיתה א' הם כבר התחילו בחדרה או בנתניה, ואיך ישוב נראה כשעומדים בו 90 בתים ריקים מתוך 100? אני חושבת שאתם כנראה מבינים את זה, אבל המדינה ומשרדי הממשלה, לתחושתי, עוד לא איתנו בדבר הזה. עכשיו אפשר לצלול לפרטים ולמספרים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני גם אתייחס למה שאמרת קצת בקווים כלליים ואז נצלול למספרים. קודם כול, אין ספק שהטראומה היא משמעותית, ועוד יותר מזה, אני חושב שהחשוב פה היא לא הטראומה, אלא החשוב עוד יותר זו ההזדמנות שאסור לפספס אותה. אני חושב שהצפון, בשונה אגב ממה שהיה בחבל תקומה, היה בדינמיקה שלילית עוד לפני המלחמה, כל אזור קו העימות, זו דינמיקה ארוכת טווח, ויש פה הזדמנות לשנות את הווקטור. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מודה לך על האמירה הזו, אני מאוד מאוד מסכימה איתך בדבר הזה, ואנחנו באמת עוסקים פה, אני חושבת, גם בשיקום וגם בפיתוח, ויש פה הזדמנות אדירה, אבל ההזדמנות הזו מוגבלת בזמן. יישובים שלא יתאוששו, להקים יישוב חדש יהיה מאוד מאוד מאוד קשה, אבל בהחלט יש הזדמנות. תודה על ההערה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו תכף נדבר על זה. אבל כעיקרון, הסיפור הזה של פיתוח בעיניי הוא קריטי, ואסור פה לדון אך ורק בסוגיה של שיקום, זה דבר אחד. הדבר השני, ללא ספק, את יודעת מה? אפילו אפשר לעשות את זה תוך כדי גלגול במצגת, כי זה בדיוק יביא אותנו לשני השקפים הבאים. אני לא אתעכב פה הרבה. קודם כול, אם מדברים בהיבט של השיקום של החזרה, זה כרגע, מה זה כרגע? נכון ללפני כמה ימים, שבוע, זה המצב שבו אנחנו נמצאים, קצת פחות מ-80%, עיגלנו טיפה, אני חושב שזה 79% נקודה משהו, אבל כן. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, זה בכל מקרה משקף מאוד רוחבי ומטעה לראות את זה ככה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> קצת פחות. תכף ניכנס לפרטים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי יש יישובים שהם ב-100%, וברכות לראש המועצה או ראש העיר או היישוב עצמו, או הקהילה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו תכף ניכנס לזה. התמונה הכוללת כרגע, כ-80% חזרו, כ-20% עדיין לא. נקודות הזמן המשמעותיות בעיניי, אחת, תחילת ספטמבר, כי יש תהליך חזרה שמתבצע לאורך כל הקיץ, יולי-אוגוסט עוד לא הסתיים, וגם יש תמיד פער בין החזרה לבין עד שהאינדיקטורים שלנו רואים את זה. אנחנו מקבלים נתונים מפיקוד צפון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בטח יהיה 85% לפחות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני לא יודע, אני לא רוצה להגיד במספרים, כי אני אגיד לך, אני רוצה 100%. מצד שני, אני בן אדם מציאותי, ברור לי שאם לקחת אנשים מאזורים שגם ככה סבלו מתת-השקעה ומאיזושהי תחושה של חוסר התפתחות ולהכניס אותם לשנתיים למציאות של מגורים באזורים במרכז הארץ, או בצפון אבל הרבה יותר - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> גילו עולם, כמו שאומרים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנשים משתקעים, אנשים מוצאים מקומות עבודה, אנשים מתחברים למערכת חינוך, אנשים מגלים עולם. אני אצטט לך אחד מהאנשים שאמר לי בביקור באחד מהקיבוצים, כשדיברתי איתם על הדבר הזה, הוא אמר: לפני המלחמה היינו בטוחים שמערכת החינוך הקיבוצית שלנו הכי טובה במדינת ישראל, ואז פתאום גילינו שיש ריאלי בחיפה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הרסו להם את החלום. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> וזה אירוע. סתם, אם אני מחפש פן אנקדוטלי, אנשים סיפרו לי, לא ידענו מה זה לגור בעיר שיש בה קולנוע, ועוד ועוד ועוד ועוד. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו לא אנקדוטה, זה הסיפור. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זו לא אנקדוטה, זו האמת. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה הסיפור. עכשיו מדינת ישראל צריכה להחליט אם היא רוצה שאנשים יגורו בסמוך לגבולות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> נכון, תכף נדבר על זה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא רוצים שתהיה תל אביב בחניתה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יעל, תכף נדבר על זה, ברור. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אנחנו רוצים שאפשר יהיה לחיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בואו אלינו, אין קולנוע פה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יושבים על הדשא, כמו שצריך, זה בסדר, אבל שירותי בריאות, שירותי תחבורה, בוודאי שתעסוקה, בוודאי שחינוך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הכול נכון. ולכן, בסופו של דבר, ברור לי שלא נגיע ל-100%, זה קודם כול, צריכים להיות מציאותיים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוודאי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> והפתרון מול זה, אנחנו נחזיר מקסימום שאפשר, בהרבה מאוד מאמצים שאנחנו עושים, אבל הפתרון האסטרטגי לטווח ארוך, יש הרבה אוכלוסיות שרוצות לבוא, וצריכים לייצר לזה תנאים. ולכן אני מאמין שבסופו של דבר האזור הזה יגדל. אנחנו גם שמנו לעצמנו מטרה להגדיל, אם כבר, אני מקדים את המאוחר על התוכנית הגדולה, להגיע לתוספת של עוד 100,000 תושבים לקו עימות תוך עשור. זו הגדרה מאוד יומרנית, כי אני מכיר את התוכניות שיש. אתה יודע שבית שמאכלסים אותו בעוד עשור, פחות או יותר עכשיו צריך לסיים לתכנן אותו או לפחות להיות בשלב מתקדם של תכנון, אחרת לא יהיה מה לאכלס בעוד עשור. זה הקצב של ההתקדמות במדינת ישראל. 100,000 תושבים תוספת חדשים זה יעד מאוד מאוד מרחיק לכת ושאפתני, אבל אנחנו מכוונים אליו את התוכנית. כמה יהיו בפועל אחוזי חזרה? אני אומר, אנחנו נדע בספטמבר תמונה כבר די מיוצבת, ויכול להיות שאחרי החגים נדע תמונה סופית, כי יש משפחות שמכוונות את זה לחגים ולאו דווקא לתחילת שנת הלימודים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אל תעצור את נשימתך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, לא עוצר. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הגל הגדול כבר מאחורינו. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, אנחנו עדיין בתוכו עד סוף אוגוסט. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסדר, יכול להיות שבאינדיקטורים לא רואים, אנשים מתכוננים לשנת הלימודים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן, ברור. זה הממוצע. הנה, הטבלה השנייה, לא יודע אם אתם מצליחים לראות מרחוק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מרפאת הכנסת עושה לנו בדיקות אופטומטריסטיות. זה לא רק אני, נכון? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא רק אתה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אגיד לכם איך הטבלה הזאת בנויה. הטבלה הזאת בנויה, חילקנו לעצמנו יישובים לשלוש קטגוריות. אם הממוצע הוא 80%, לקחנו מ-70% עד 85%, זה כאילו יישובי האמצע. 69% ומטה אלה יישובים שהם פחות מהממוצע וצריכים טיפול נקודתי, בהמשך למה שאת אומרת, מיקדנו אותם כאן. כמובן כל אחד מהם בדרגתו הוא. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קריית שמונה זה אירוע ענק. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה נכון. א', יש פערי גודל, ושתיים, יש גם פערים של פערים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ברור. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זאת אומרת שאם קריית שמונה, קריית שמונה היום קרובה ל-70%, היא עוד לא הגיעה ל-70%, אבל היא קרובה ל-70%, היא נניח די בקצה המתקדם של הרשימה הזו. לעומת זאת, שתולה במצב על הפנים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל 30% בעיר כמו קריית שמונה זה אירוע. אבל אתה צודק, כל אחד מהיישובים שם זה סיפור. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כל אחד פה זה אירוע בסדר גודל אחר וגם סיפור שונה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והפתרונות יהיו אחרים, והיצירתיות שצריך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> והפתרונות יהיו אחרים. ויש יישובים שכאמור, כמו שגם את ציינת, שמכל מיני סיבות, הרבה פעמים אגב זו הנהגה, הגורם האנושי מאוד מאוד משפיע פה, הנהגה מקומית, יישובית, מועצתית, היא יכולה לשנות מאוד. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חוסן, ובמהלך השהייה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> סתם, אני אביא לכם דוגמה, אני תמיד מביא אותה, היא דוגמה למופת, שלומי. זה יישוב צמוד גדר ממש, יושב על הגבול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היינו שם השבוע, מקסים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש שם בית ספר שממנו מתחיל הגבול. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הכי קרוב בארץ לגבול, חיזבאללה בצד השני, ממש ככה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> חיזבאללה בצד השני. ואחוזי החזרה בשלומי 100%. איך קרה הנס הזה? וזה גם לא יישוב קטן. אחרי קריית שמונה שלומי הוא היישוב השני בגודלו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנהגה מקומית. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הנהגה מקומית, ראש המועצה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וזה גם לא פתרון קסם, זה לאורך כל המלחמה, ההנהגה שם הייתה משמעותית, וההחלטה על פינוי למרכזי פינוי והקמת בתי ספר עורפיים, ולא התפזרו ל-100 בתי מלון ו-100 בתי ספר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> וגם תהליך החזרה נוהל. בקיצור, זו דוגמה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, כל הכבוד, אפשר ללמוד מהם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ובאמת יש הרבה מה שאפשר ללמוד מזה. אותי משמח שיש יחסית הרבה יישובים, אלה שתי העמודות האחרונות, שהם מעל 86%, זאת אומרת שהם הרבה מעל הממוצע. ויחד עם זה, אותי מאוד מטרידה העמודה הראשונה, שאלה היישובים שהם מתחת ל-70% והם צריכים טיפול נקודתי, כל אחד בדרכים משלו והנטיות משלו. ואם אני כבר עובר לסוגיה הזאת של טיפול נקודתי, הדבר ששמנו לב אליו, וזה מביא אותנו כבר לשלוש החלטות הממשלה שהתקבלו מאז הביקור האחרון שלי כאן בוועדה, ונתחיל בזאת. דבר שמאוד מאוד בלט, איפה הבעיה שלנו? איפה היישובים שהם מתחת לממוצע? וזה נכון היום, וזה גם היה נכון לפני חודשיים ושלושה. אלה יישובים צמודי גדר. כי החזרה אליהם יותר קשה, גם פסיכולוגית, מבחינת תחושת הביטחון, גם חזרה יותר קשה כי הם בדרך כלל הכי מרוחקים והיו פחות שירותים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צמודי אפס שתיים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אפס שתיים, זו ההגדרה פורמלית של מדינת ישראל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה יש כאלו? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש 23 צמודי גדר. לא כל צמודי הגדר הם בבעיית חזרה, יש יישובים צמודי גדר, הבאתי דוגמה שלומי, 100%, ויש יישובים גם כפריים של 100%. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> קריית שמונה בתוך זה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן, קריית שמונה היא גם בתוך ה-2 קילומטר. אבל כל הבעייתיים פחות או יותר הם מתוך צמודי הגדר. ולכן הבנו, גם מהשיח, גם עם התושבים וכולי, הבנו שצריכים פה טיפול נקודתי שהוא בתווך בין השיקום לפיתוח ביישובים צמודי גדר. וצריכים אותו עכשיו, לא לחכות לתוכנית הגדולה, גם להביא פתרונות אמיתיים, וגם לא פחות מזה, להביא תחושה אחרת, שמדינת ישראל החליטה שיישובים צמודי גדר זה סדר העדיפויות שלה. זה ישפיע על חזרת התושבים וזה ישפיע גם על התושבים החדשים שאמורים להיחשף. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מניח שלא, אבל הייתה אפשרות לבצע דיפרנציאציה לטובת מי שמתקשה יותר, ואז "לדפוק" את מי שהוא חזק? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אי אפשר לעשות את זה. א', לא הוגן. אם יש ביישוב הנהגה טובה שהצליחה להחזיר את כולו, אבל הקשיים שהוא מתמודד הם בדיוק אותם קשיים שמתמודד היישוב שליד, זה לא נכון לדפוק את המצטיינים, כי אז אתה מייצר למעשה תמריץ לא להיות מצטיין, זה דבר אחד. הדבר השני, גם משפטית, אני לא יודע להפריד. בסוף אנחנו מדינה מסודרת, פועלים רוחבית, זה מה שניסיתי. אתם יודעים איך נולדה ההחלטה על צמודי גדר? היה לי שיח עם ראש מושב מרגליות, סיפרתי את זה במקום אחד, אמיתי, הוא היה מאוד מאוד מאוכזב ומתוסכל, גם דמות בולטת באזור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ססגונית גם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בהחלט. ואגב, דמות מנהיגותית, הוא היה שם כל המלחמה, איתן דוד, צריכים לתת לו את כל הקרדיט. והוא אמר לי: אני רוצה החלטת ממשלה על מרגליות. מה זה הדבר הזה? אתם מתעסקים בהכול, והנה, אנחנו יישוב שסבל כך. ובצדק, עמד פה בקו, הכול הרוס, חטף הרבה. רוצה החלטת ממשלה על מרגליות. ואמרתי לו שם, בסוף הדיון הזה היה דיון מאוד עם הרבה רגשות בחוץ, אבל בסוף הדיון הזה אמרתי לו: תשמע, אני לא רוצה לשקר אותך, לא תהיה החלטת ממשלה על מרגליות, כי אני לא יודע לעשות את זה משפטית. כי אני יכול לספר לך את אותו סיפור על מרגליות על עוד שורה של יישובים, ואז נתחיל להתווכח איפה שיש יותר הרס או פחות הרס. אבל יש דבר אחד ששכנעת אותי, שצריך טיפול נקודתי ביישובים צמודי גדר. ואני הולך מפה, מהדיון שלנו, לנסות ליזום ולבדוק משפטית אופציה לעשות החלטת ממשלה ייעודית על צמודי גדר. ככה זה התחיל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה עבר מההחלטה הזאת שלך עד שזה עבר? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> שאלה מעולה. השיחה הזאת הייתה לפני פסח, אחרי פסח, בערך באזור יום העצמאות אני חושב שרוב ההחלטה הייתה מוכנה, כולל גם ההיבטים התקציביים ומה צריך, והיא עברה בסוף יולי, בין יום העצמאות ליולי. זה היה חודשיים בעיקר בוויכוחים משפטיים, מה אפשר להגדיר, האם אפשר להגדיר צמודי גדר רק מגבול לבנון כקבוצה נפרדת של צמודי גדר בכל הארץ, האם ההשקעות בכפרי, אי אפשר אותו דבר לעשות בכפרי ובעירוני, נכון? הרי כולנו מבינים שצריך כלים שונים. למה אלה מקבלים זה, ולמה אלה מקבלים זה, ואיך זה משפטית עומד בכללי השוויון. היינו צריכים לעבוד קשה, אני מודה. בסוף פתרנו את כל הבעיה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חודשיים אני חותמת, השר. הלוואי ויהיו עוד החלטות שתצליח תוך חודשיים. ועוד חגים, ואתה אומר פסח. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ובסטנדרטים שלי, ארוך מדי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוא נעשה דברים אחרים מהר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש הרבה החלטות שהעברנו יותר מהר, זו הייתה אחת מהלידות הכי קשות בינתיים, הסיפור הזה של צמודי גדר. אבל עכשיו בואו נגיד מה התוצאה. התוצאה היא החלטת ממשלה במיליארד שקל. מעולם, לדעתי, כמה שאני מכיר, מדינת ישראל לא השקיעה מיליארד שקל ביישובים צמודי גדר בקו הזה של הגבול. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש החלטת ממשלה על שלומי, מטולה, אבל אני לא יודעת לקריית שמונה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, אבל לא בכאלה היקפיים, זה לא מתקרב. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא יודעת, אולי כן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני מכיר אותה, שמתי שם כסף כשר להגנת הסביבה בזמנו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין שם מיליארד? זה על שלושה יישובים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, זה לא מתקרב בכלל להשקעה בכזה סדר גודל. ממה זה בנוי? זה בנוי ככה, המרכיבים העיקריים: הראשון, למעשה הרוב מכוון לאותו נושא, צמיחה דמוגרפית, אבל הראשון משרת את זה באופן ישיר. מה הוא עושה? יש משפחות שרוצות לבוא, יחד עם המשפחות שלא רוצות לחזור יש משפחות שרוצות לבוא, ולא מעט, כאיזשהו גל ציוני שיש היום. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חדשות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> חדשות. יש גל ציוני היום של הזדהות עם הצפון. מאוד חשוב לא לפספס את הגל הזה. אם נגיד למשפחה כזאת, חכו עד שייבנה בית בהרחבה ועד שפה ועד ששם, היא כבר לא תהיה שם. גם אנשים לא כל כך מהר נכנסים לבניית בית לפני שניסו לגור, ראו את האזור, בטח כשאלה משפחות ממרכז הארץ. זה טוב לבוא בהתלהבות, אבל בסוף צריכים לראות שאתה יודע לחיות באזורים האלה ויודע לשלם את המחירים. יש הרבה מה שאתה מרוויח, אבל יש גם דברים שאתה מוותר עליהם כשאתה הולך לכזה מקום, והמשפחות גם רוצות לבדוק את עצמן. ולכן, אחרי התייעצות עם ראשי רשויות, הלכנו לשיטה, יש גם קו דומה בדרום, להביא מבנים זמניים, יבילים, ולייסד שכונות צמיחה שבשלב הראשון ייתנו מענה למשפחות כאלה, ובשלב השני יישארו ביישובים לטובת קליטה של חברים חדשים גם בהמשך. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה מזה קרה? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, עכשיו, מתחיל. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> עכשיו, בסוף יולי, הוקצה הכסף. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שאני רוצה להגיד, שכמו שאמרת, משפחות שרוצות לעבור, צריך לתפוס אותן, ואם זה לא יהיה בתחילת שנת הלימודים, זה יהיה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש התעניינות רבה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני יודעת שיש התעניינות, בגלל זה אני אומרת, דברים שלא קורים עכשיו, זה אולי בקיץ הבא. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לכן אני רציתי את ההחלטה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני עוד זוכרת את מדינת ישראל, גם בגילי, בשנת 1982 כשהחליטה על תוכנית המצפים בגליל. בכלום זמן, הוצבו פשוט קרוואנים בכל - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> היה לכם שיעור אקטואליה בגן? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק. פתאום היו לנו שכנים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יכול להיות שאני אפתיע אותך. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו כמעט שנתיים באירוע, אני צריכה לחגוג שיש עשרה קרוואנים במנרה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> א', תתפלאי, למצוא היום מבנים יבילים - - - << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מתפלאת, השר, אני מתפלאת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> - - - מכל מיני סיבות, גם בגלל שבדרום היה צורך גדול, שהשתמשו בהם. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבינה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אגב, את יודעת איך נפתרו בעיות? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבינה, זה לא מקל את התסכול. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אגלה לך סוד, איך בכלל נמצאו כל כך הרבה מבנים יבילים לטובת הדרום. הרי הקימו שם סוג של יישובים מקבילים, אלון מכיר את זה היטב. את יודעת למה? כשהייתי שר שיכון הייתה תקופה שהיו דיבורים על גל עלייה גדול מאוקראינה ורוסיה אחרי תחילת המלחמה והיה חשש שלא יספיקו דירות. ואז הלך מנכ"ל משרד השיכון ואמר, בואו ניערך, שכמו ב-1992 נהיה ערוכים עם מכרזים פתוחים לאספקת קרוואנים. ואמרו לו, מה, אתה משוגע? בשביל מה? הם עוד לא הגיעו. הוא אמר, שיהיה מכרז פתוח, לא עולה לנו כסף, נגמור עם כל הביורוקרטיה ויהיו חברות שחייבות לספק. ופתחו מכרזים, עשו את זה. לא הגיע גל עלייה גדול, אבל לצערנו הגיע 7 באוקטובר די צמוד אחרי זה, ואז הלכו למכרזים של החטיבה להתיישבות, ומשם משכו את הקרווילות לטובת - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מכרז מדף. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה גם עניין של "מזל", נורא, אבל יש פה גם כנראה עניין של יצירתיות ופריצת גבולות. ואני אומרת, כמו שאתם אומרים, יש פה הזדמנות, אנשים רוצים לבוא. שנת הלימודים נפתחת, זה כבר לא יהיה בשנת הלימודים הקרובה, את זה אנחנו מבינים, אבל בואו נעשה שזה יהיה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בקיצור, יש לזה כסף, מפה זו החלטה של כל יישוב, הוא יכול להחליט האם הוא משתמש בזה או לא, האם הוא רוצה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, אבל בלי סוף קשיים תכנוניים ובירוקרטיים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> עכשיו נתנו ליישוב, הוא יכול לבחור האם הוא לוקח ושם שכונה של מבנים זמניים או שהוא לוקח כסף ומשפץ כל מיני מבנים שלו, שהוא יתאים אותם למגורים לטובת שכונה כזאת. הרוב הולכים על מבנים יבילים דווקא להפתעתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שאלה אדמיניסטרטיבית. בגלל גודל המנהלת, אתם עומדים בקשר עם היישובים ישירות או דרך המועצות האזוריות? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ביישובים הכפריים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מכמה סיבות. גם בגלל גודל המנהלת, גם בגלל שמדובר פה על כמות אוכלוסייה, עוד פעם, אנחנו כרגע מדברים על אפס שתיים, אבל אם אני מדבר על כל קו העימות, היא הרבה יותר גדולה ממה שבדרום, וגם בגלל שהטראומה פה היא שונה ולכן השיקום צריך להיות שונה. מדינה בדרך כלל עובדת דרך מועצות. עבודה דרך יישובים בדרום היא מאוד חריגה. יש לה יתרונות בשיקום אחרי טראומה מהסוג שהם חוו, כי הם מעורבים בשיקום של עצמם, יש גם מחירים, כי בסוף כשיישובים שהם לא מתורגלים בכזה סדר גודל של פרויקטים לוקחים את זה על עצמם - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מתרסקים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> - - הרבה פעמים הם לא עומדים בלוחות זמנים, זה מייצר קשיים, ואין עם מי לדבר, כי בסוף מועצה מול מדינה, יש המון מערכות יחסים, יש עם מי לדבר, יישוב מול מדינה זה מה שיש, אין מנוף עליו. הוא למשל לוקח כסף, לא עומד בלוחות זמנים, מה אתה עושה? מה הכלים? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש מנוף למדינה, כן. << אורח >> עינב פרץ: << אורח >> השר, אני רק אציין דבר נוסף, שכחלק מהפעילות עם הג'וינט אלכא יש לנו פרויקטורים בתוך הרשויות שנמצאים שם ועובדים בתוך הרשות והם הקשר שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השטח מאוד מרוצה מהם, מאוד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו מגיעים ליישוב, אני מגיע לסיורים ביישובים, אני לא מסתפק בסיור בבניין מועצה כשאני מגיע לשטח. הפרויקטורים מגיעים, המנהלת מגיעה, אבל העבודה הפורמלית היא מול הרשות המקומית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, עוד שאלה. ברמה הארצית יש את התנועות המיישבות, המושביות, הקיבוצים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בהחלט, יחד איתם. כל ההחלטה הזאת נבנתה יחד איתם, היה כנס הסברה כבר על ההחלטה ועל השימוש בה השבוע, ביום ראשון. ביום ראשון היה כנס בצפון, במבואות חרמון, היו שם ראשי התנועות המיישבות, היו שם ראשי מועצות, ראשי יישובים, כל היישובים באזור של צמודי גדר על הסיפור הזה של שכונות צמיחה, איך זה עובד, מה עובד, מה התנאים, וכולי וכולי. המרכיב השני, מאוד חשוב, סבסוד פיתוח. אגב, גם הראשון זה הרבה כסף, זה מאות מיליוני שקלים, צריך לדעת, וגם השני זה מאות מיליוני שקלים. אבל באנו ואמרנו, זה לא הגיוני שעד ההחלטה הזאת מי שהלך לבנות בית באזור צמוד גדר שילם יותר ממה שעל הפיתוח בגלל שזה אזור הררי לרוב מאשר מישהו שהיה דרומה יותר באזור יותר בטוח, במישורי. זה לא הגיוני, מדינת ישראל, אם היא רוצה לראות אנשים בקו הגבול עם לבנון, היא צריכה לתעדף אותם, ולא להפך, לגרום להם לשלם יותר. אומנם הנוף הוא משגע, אבל בסוף יש - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תשתיות, כן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש תשתיות ויש עלויות. ולכן קיבלנו פה החלטה שבאזור הזה הקרקעות יהיו מפותחות ב-100,000 שקל למתיישב רגיל, 50,000 שקל למילואים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה המחיר פיקסד, זו העלות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מחיר פיקס. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ויש כפל מבצעים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הנמוך מהשניים, או איך זה עובד? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, אם אתה מילואימניק זה 50,000, אם אתה לא מילואימניק פעיל, זה 100,000 שקל. ההגדרות מה זה מילואימניק פעיל, יש היום כבר ברמ"י, זה משהו מסודר כבר, יודעים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וזה למחוסרי דיור, זה לא למי שיש כבר בית, בסדר גמור. אלה החלטות טובות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זאת ההחלטה, אלה הן עלויות הקרקע. אגב, אני לא בטוח שאת צודקת במקרה הזה, אני פשוט מפחד להעיר לך. את צודקת, ברמ"י בהקשר למשתכן זה כן, פה, בסיפור הזה של היכולת לבוא ולבנות בית, לא בטוח שזה למחוסר דיור. אם מישהו מוכר בית ועובר לגור בצפון, לדעתי הוא גם נכנס לקטגוריה הזאת ויכולת להנות מזה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קדימה, בואו לגור בצפון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה מאוד מאוד חשוב, אני מאמין שזה יחלץ, אנשים התחילו לברוח מהרחבות, מי שלא השקיע יותר מדי כסף התחיל לצאת, אנשים שהיו רשומים להרחבות, ואני מקווה מאוד שזה יעצור את זה. אני גם אגיד פה משהו, זו הזדמנות טובה להפנות את תשומת ליבם של האנשים, זה לא בלתי מוגבל בזמן. לנו כמדינה אין אינטרס שאנשים ישכיבו קרקע, ירשמו על עצמם קרקע ויגידו מתישהו אולי נבנה, ב-50,000 שקל מה אכפת לנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמו הסכם פיתוח, תוך כמה שנים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה מותנה, אחת, ההטבה הזו היא רק עד סוף 2026, ולכן מי שלא ילך עכשיו, אלא יגיד בוא נראה קודם שהצפון משתקם ורק אז אני אחליט, הוא יצטרך לשלם מחירים אחרים. ושתיים, מי שלוקח את זה חייב לבנות בלוח זמנים מסוים, אחרת הוא לא יקבל את ההטבה, זו נקודה חשובה. בנוסף לזה, ההחלטה הזו כוללת עוד משהו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש איזושהי התחייבות של הישארות או לאו דווקא? אם הוא מתחלף, זה לא נורא, יבוא מישהו אחר? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יבוא מישהו אחר, אני לא נכנס כבר לפרטים של הקצאת קרקע ביישובים, יש כל מיני כללים לפעמים. אין איזושהי מדיניות מיוחדת בהקשר הזה. מעטפת שתשרת את היישובים האלה, למשל דיברת על גנים שלא נפתחים וכולי. ההחלטה הזו מאפשרת בתוך הקו הזה לפתוח גנים, מעונות, אפילו משפחתונים מתחת לרף המינימום הכלכלי. זאת אומרת שכמו ששמנו כסף בתהליך חזרה לתת-תקנון, אנחנו פה קיבענו את זה לכמה שנים קדימה באזור הזה של צמודי גדר. למה? כי זה מעגל סגור, כמו שאת אומרת. יישוב שאין בו גן או מעון, משפחת צעירה לא יכולה לבוא, משפחת צעירה לא מגיעה, אין ילדים, אין ילדים, אין גן ומעון. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> כמה זה המינימום ילדים לגן כזה, אלקין? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תלוי למה. יש לגנים סטנדרט אחד, למעון סטנדרט אחר, למשפחתון סטנדרט שלישי. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> זה משמעותי, עסקתי בזה פעם. זו החלטה מאוד חשובה ומשמעותית. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אז אנחנו פה למעשה אמרנו ליישובים. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השר, ההחלטה היא חשובה, אבל בשורה התחתונה, אתה ודאי מכיר את המקרים האלה שבסוף לא נפתח גן ביישוב שהיה בו גן לפני המלחמה, יישוב לא קטן. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> זה לא רק עניין כלכלי, זה קודם כול עניין חינוכי. מה הקבוצה המינימלית שפותחת מעון או גן? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבינה, אני מבינה שזה לא רק כסף. אני רק אומרת, בסוף יש יישובים שבהם היו גנים ולא יהיו גנים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר'ה, אני רוצה לעצור, צריך להתקדם. בואו נתקדם, כי זו רק התוכנית האחת ויש עוד תוכניות ואת העתיד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אבל זה, אולי חשובה יותר, אני אחסוך - - - << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> זה קריטי לקליטה של אוכלוסייה צעירה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומרת, יכול להיות שכל ההחלטות הן נכונות והן מרחיבות והן חיוביות וכל הכבוד, אבל אם בשורה התחתונה גן לא ייפתח, אנחנו צריכים לבחון את עצמנו. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יעל, עוד פעם, ההחלטה היא ניהולית של היישוב ושל הרשות ושל ההורים. יש מינימום מסוים, כמו שאומר איתן בצדק, שאף אחד לא יפתח, אף אחד לא יפתח גן לשני ילדים, כי חינוכית זה גם לא נכון, ההורים לא ירצו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני מבינה את כל - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הזכרת למשל בתי ספר שנסגרו. שתדעי שאין בית ספר אחד שנסגר בגלל שיקול כלכלי, כי נתנו כסף כבר גם לשנה הבאה להחזיק בתי ספר בתת-תקנון. כל שלושת בתי הספר שנסגרו נסגרו לפי בקשה של ראש הרשות, שהוא קיבל החלטה או לסגירה סופית מתוך איזושהי ראייה אסטרטגית שהוא אמר, חבל להשקיע מאמץ, להחיות, אין סיכוי, אני רוצה להשקיע מאמץ במקום אחר, או לחילופין, וזה מקרה אחד של מטולה, אחד מהשלושה, שזו החלטה לשנה, החלטה זמנית, מכל מיני שיקולים ומצבים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ולא חוזרים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא רוצה להרחיב על זה כאן כרגע, אבל לא היה מצב שנסגר בית ספר שלא בהסכמה, או בדרך כלל אפילו ביוזמה של ראש הרשות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השר, אני מברכת על שיתופי הפעולה וההסכמות, אני רק רוצה שגם נגיד כאן שאין עוד שיקום בחלק מהמקומות, אנחנו בוודאי לא יכולים לדבר על פיתוח. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ברור. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> והעניין של בתי הספר והגנים זה איזשהו נייר לקמוס, זה לא הנושא. יש מקומות שהם רחוקים משיקום, וככל שחולף הזמן הם מתרחקים משיקום, כי עוד שנה ללא בית ספר וגן זה אירוע גדול. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ברור, לא יהיו משפחות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ויכול להיות שהכול בהסכמה ובשיתוף פעולה וכי אנשים לא באים, אבל זה המצב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בסוף יש ניסים שאנחנו לא יודעים לחולל. אם הורים בצדק לא - - - << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי, זאת אומרת שאנחנו כמדינת ישראל נכשלנו. אין כבר מלחמה, המצב הביטחוני משופר, והאוכלוסייה לא חוזרת, עד כדי כך. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אם יש יישוב מסוים ששם משיקול כזה או אחר, יכול להיות מנהיגותי, יכול להיות ניהולי, המשפחות לא חוזרות, יש אירוע. אגב, אני כל הזמן מחפש סיבות למה, כלומר, כשאני מסתכל, שני יישובים, נמצאים באותו מרחק מהגבול, חטפו אותו דבר. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם תזהה את ה'למה', אתה כבר בחצי הדרך לפתרון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אחת למה זיהיתי, זה מאוד מעניין. שוכרים. יש יישובים שהתבססו על אוכלוסיית שוכרים ויש יישובים שהתבססו על אוכלוסיית בעלים. איפה שהיו שוכרים, הבעיה הרבה יותר גדולה, מכמה סיבות: אחת, יותר קל לבן אדם לקבל החלטה, שתיים, השוכרים חוזרים לאזור, אבל לאו דווקא ליישוב הזה, אלא ליישובים אחרים, ושלוש, אם היו יישובים שמשכו את תהליך החזרה בכל מיני טענות שהם עוד לא ערוכים וכולי וכולי, הם לא לקחו בחשבון מה יקרה לשוכרים שלהם. השוכרים שלהם אמרו, אוקיי, אם אתם עוד לא מוכנים, אנחנו נלך למקום שמוכן, מה אכפת לנו? אנחנו שוכרים, אנחנו צריכים רק את האזור, ואז הם נשארו בלי שוכרים, ולמצוא שוכרים חדשים קשה. זו חלק מהבעיה. אם את שואלת אותי, יש פה כמה יישובים שזו הבעיה שלהם. לא כולם, יש בעיות אחרות, חלק זה פיזי, למשל מנרה, יש בעיות פיזיות שלוקח זמן להתגבר עליהן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול. המעטפת הקהילתית ליכולת לגדול באופן אורגני, מותאם, אני ככלל חושב שמה שחשוב זה לחזק את הלוקאל פטריוטיות הזו, התחושה שטוב לגור במקום, והמספרים יבואו בהמשך. האם מעטפת קהילתית או סעיפים אחרים נותנים מענה לתהליך הצמיחה הדמוגרפית? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש פה כלים. נותנים מענה, אתה יודע, אין גבול, כי היא יכולה להיות גם יותר רחבה, זו בסוף שאלה של תיעדוף תקציבי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא, אני מתכוון בצד התהליכי, איזשהו ייעוץ ארגוני או דברים כאלה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> יש, יש פה כלים לזה. אני מקווה שהם יספיקו. עוד פעם, זה הכול בסוף תיעדוף. כי כמו שאמרתי, כשיצאתי לדרך חשבתי שאני מכין החלטה לכמה מאות מיליוני שקלים, זה נגמר במיליארד, זה סכום עצום, אפילו יחסית לכל התוכנית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל לכמה זמן זה? לשנתיים? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תלוי, יש פה כלים שהם לכמה שנים קדימה, יש פה כלים שבכוונה מוגבלים לשנתיים, לזרז אנשים לקבל החלטות ולבוא עכשיו. אבל סך הכול זו החלטה שנותנת, יש פה פרק חקלאות, לא נכנסנו לפרטים שלו, אבל אחד התחומים המאוד חשובים לאזור הזה זה חקלאות, וצריכים לחזק אותו. יש פה התייחסות לנושא של המים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> הסכום נמוך, סכום קטן מאוד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> למים? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> לא למים, לחקלאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה 70 מיליון, משהו כזה? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> 80 מיליון. זה 2% מ-4 מיליארד, ככה לימדו אותי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אבל מה קשור 4 מיליארד? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ההחלטה הזאת היא מיליארד. << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> רק להציג שם בבקשה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ההחלטה היא מיליארד, לא 4 מיליארד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה 8%. בוא נגיד ככה, הייתי רוצה שתקציב משרד החקלאות יהיה 8% מהתקציב השנתי, אבל בסדר, נדבר בהמשך על הצרכים הכוללים של רכיבים כמו חקלאות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כמובן אגב, שלא נובן לא נכון, זה לא אומר שבזה תם סיפור החקלאות בתוך התוכנית הגדולה, בוודאי שלא, אבל יש פה כבר אמירה לכיוון הזה. יש פה השקעות משמעותיות במבני ציבור ותשתיות, גם בכפרי וגם בעירוני, יש פה פתרון של היחידות הטקטיות לקריית שמונה ושלומי, דמוי מודל שדרות שפועל כבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טקטיות ביטחוניות. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כן, זו יחידה פנימית ביטחונית של הרשות לצורך תגובה מהירה למקרה שמתפתח משהו. זה תחליף לכיתת כוננות שיש ביישוב כפרי, אבל שיודעת להגיב מהר ובהיקף של עיר שלמה לצורך העניין. זאת ההחלטה. בואו נעבור לדבר שני. מבני ציבור אמרתי, שזה הרבה כסף. ההחלטה השנייה שעברה, גם היא בסוף יולי, זו החלטה על סיוע לעסקים. להחלטה הזאת - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה עבר פה, את זה הכרנו אני חושב. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא. הכרתם שבתכנון, עוד לפני שזה אושר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי את התכנון, צודק. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בהחלטה הזאת חשוב, זה גם הכלים שניתנו, זו החלטה על 600 מיליון שקל, אבל לא פחות חשוב מהכלים, והכלים, באמת תיארתי בביקור הקודם שלי פה, כשהיא הייתה בתכנון, אלא הגדרה של קו העימות. ופה זה אירוע אסטרטגי, כי אנחנו סוף-סוף הצלחנו להגדיר את קו העימות. זה היה קריעת ים סוף, זה מה שעיכב את ההחלטה הזאת. היא הייתה מוכנה כבר בפסח, ומה שעיכב אותה עד סוף יולי זה האירוע הזה, זה השיח בין הצבא לבין גורמים משפטיים שונים מה זה קו העימות ואיך הוא מוגדר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לזכות ההערכה שלך אני יכול לומר שבמאי אמרת לי שזה מה שייקח כנראה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אלה גופים שדיברו בשפות שונות הרבה פעמים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ראית את הנולד בקושי, בייסורים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני הייתי צריך לשמש כמתורגמן בין הגופים האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה השתנה לעומת ההחלטה של 9 קילומטר? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כי זה לא בדיוק הלך על 9 קילומטר, מה שקרה שם זה אירוע אחר. מה שקרה זה כך, בהתחלה זה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קו עימות זו הגדרה ביטחונית, ולתוך זה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בהתחלה היה לא ברור מה זה, ואז בא הצבא וחידד ואמר, זה מי שבאחריות פיקוד צפון, שזה לאו דווקא קו 9 קילומטר, זה חלק מיישובים יותר מ-9 ולא כל ה-9 בפנים. ואז באו יישובים שהם פחות מ-9, שבתוך 9, ואמרו, למה אנחנו בחוץ? ואז הצבא היה צריך לתת תשובות, והוא התלבט, ובסוף הוא נתן המלצה להכניס את שתי הקבוצות, כל מי שבתוך 9 וגם מי שבאחריות פיקוד צפון והוא מעבר ל-9. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שיש לו גבול ימי נגיד. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ובסוף הוגדרה הקבוצה הזאת. זה נטו בסוף משרד הביטחון, לנו אין סיי בדבר הזה, לא לכאן ולא לכאן, רק היינו צריכים, זה לא רק להגיד מי, זה להגיד למה, ועל הלמה הזה הלך עיקר הזמן, כי בסוף הצבא היה צריך לנמק מה הנימוקים, ולמערכת המשפטית היו דרישות, מה הסטנדרט ומה רמת הפירוט וכן הלאה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סוף טוב, הכול טוב. נתקדם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> עברנו את זה. לכן זה היה שלב קריטי בשבילנו, כי עכשיו זה אומר שאפשר להביא גם החלטות אחרות וגם ההחלטה הגדולה על קו העימות, כי סוף-סוף אמרנו מה זה, ולכן זה היה יום חג חשוב, אישור ההחלטה הזאת, לא רק בגלל החשיבות שלה לעסקים, אלא גם בגלל העניין העקרוני, קביעת הגיאוגרפיה. אני חייב להגיד, ופה, יעל, אני מתחבר למה שאת אומרת, אני חושב שההחלטה הזאת, היינו צריכים להעביר אותה באזור פסח, היא הייתה קריטית לעסקים בצפון. וזה שזה התעכב, זה לא טוב, יש לזה מחירים, חד משמעית. אני נלחמתי פה כל הזמן. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הצבא אשם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, זה לא נכון. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני אומרת את זה בציניות כמובן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה היה שיח של שתי מערכות שלא הבינו אחת את השנייה והייתי צריך לשמש כמתורגמן. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> להכול יש הסבר. בואו נראה איך את הדברים הבאים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ההחלטה השלישית שעברה ממש עכשיו היא השלמת השיקום, או כפי שקראנו לו, שיקום שלב ג', כי הקודמת הייתה בשני שלבים, א' וב'. הדבר הראשון שעשינו כשיצאנו לדרך, הקצבנו 200 מיליון שקל לרשויות לטובת שיקום מבני ציבור ותשתיות, כשהמוקד הראשוני היה על מבני חינוך, שהם יהיו מוכנים לחזרת התושבים. עשינו את זה כאומדן. גם אמרתי פה בוועדה, לא היה לי שום מושג כמה צריך, עשינו איזשהו אומדן ראשוני, וגם איך לחלק באופן שוויוני, לפי איזו נוסחה בין הרשויות, ואמרנו כבר אז לרשויות: במקביל לכסף שאנחנו רוצים להזרים מהר כדי שתתחילו לעבוד, אנחנו נעשה יחד איתכם עבודת מטה מדויקת, מה צריך לשיקום, ונביא את ההשלמה. צריך להבין שזה טיפה טריקי, כי מה זה שיקום? יש חוק מס רכוש במדינת ישראל, לכאורה מה שדורש שיקום בעקבות מלחמה מגיע מכוח החוק, לא צריך תקציבים שלנו. אבל האמת היא הרבה יותר מורכבת, כי יש דברים שמס רכוש לא משלם, יש דברים שמס רכוש מקפיד להחזיר לך מה שהיה לך. לצורך העניין, היה לך אצטדיון ישן, הם לא ייתנו לך עלות אצטדיון חדש, הם יגידו: האצטדיון שהיה לך, לצורך העניין, אם היית מוכרת אותו, היה עולה כך וכך. את לא יודעת לקנות אצטדיון ישן כשצריך לשקם אותו, את יודעת לבנות רק חדש. מאיפה הכסף? ונזקי עזובה שמס רכוש לא משיב אותם, ועוד ועוד ועוד ועוד. וזה השיקום שלנו, כאן בדיוק אנחנו נכנסים. מצד אחד זה צריך להיות קשור למלחמה, אם יש עזובה של המון שנים באזור הצפון, משהו שלא קשור למלחמה, נטפל בזה, אבל לא מתוך תקציבי שיקום. אבל מצד שני, כן ביד נדיבה. כלומר, הסטנדרט היה לא לחזור למה שהיה, אלא ליותר טוב. כך זה היה בבתי ספר, כך זה היה בגנים, וכך זה יהיה במבני ציבור אחרים. ולפי זה עשינו עבודת מטה, הגענו לאיזשהו סכום שהוא מבחינתנו סוף תביעות, רוב מוחלט של הרשויות גם הסכימו שזה נכון, יש פה ושם ויכוחים, אבל בסוף משרדי ממשלה מקצועיים עשו פה עבודת מטה מקצועית, משרד ההתיישבות היה אחראי על הכפרי ומשרד נגב וגליל על העירוני, והלכנו לפי הערכות שלהם, הקצנו את הכסף, והכסף הזה עכשיו מוזרם לשטח להשלמת השיקום. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וזה גם עובד ורואים את זה, וכל הכבוד לכל מי שהיה במעורב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה לשאול רק שאלה מהסיור בשטח, עשינו ביחד עם יעל, שני נושאים במגזר הכפרי והערה מהעירוני. בכפרי, בעצם זה נכון לכל המרחב, סוגיית עידוד השקעות הון. זאת אומרת, הטענה היא שעידוד השקעות הון, זה משרד הכלכלה מן הסתם, נותן עדיפות זהה למי שבונה בעמק יזרעאל, אצל חבר הכנסת לשעבר ואצל חברת הכנסת בהווה, וכמובן שיש היגיון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה הכול זמני. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא נכון, לשעבר זה נשאר קבוע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה, אהבנו. הטבות מס, הכפרי טוען להפחתה, זאת אומרת, יש איזה 12%-13% אל מול יישוב עירוני שנמצא צמוד. ויישוב עירוני טען בעניין התשתיות שעלות הקרקע, נגיד הבית צמוד הקרקע הוא יותר גבוה מאשר ביישובים הכפריים הסמוכים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הטענה השלישית קשורה דווקא להחלטה על צמודי גדר, לכן אני אתייחס אליה עכשיו, שתי הטענות אחרות רלוונטיות לתוכנית הגדולה, אני אתייחס אליהן כשאגיע לשם בשקף. לגבי הטענה השלישית, התלבטנו כשאמרנו שאנחנו הולכים לסבסד בהרבה מאוד כסף קרקע ביישובים כפריים בפיתוח האם להכניס גם את היישובים העירוניים. ובסוף ההחלטה כרגע היא שלא, אני אסביר למה. רוב מוחלט של הבנייה ביישובים עירוניים היא לא בנייה פרטית, אלא היא בנייה של קבלנים. בסוף, לסבסד פיתוח זה לסבסד קבלן, כי הוא ימכור את הדירות האלה במחיר שוק, בכמה שיקנו ממנו. ואומנם יש גם ערך בלסבסד קבלן באזור שמורכב לבנות, אבל בינתיים אנחנו לא רואים שיש בעיה של ביקושים, ולכן אנחנו לא חושבים שזה נכון, כי זה המון כסף לשים, זה יהיה יותר אפילו מהכפרי, לשים כסף לסבסוד פיתוח בעירוני, כי רוב הבנייה היא בעירוני. וזה לא יעזור לקונה, אני מכיר את זה גם כשר השיכון לשעבר ממקומות אחרים. בסוף רוב סבסודי הפיתוח האלה עוזרים לקבלן לסגור נוסחה כלכלית לצורך הבנייה. אבל עד המלחמה לא הייתה בעיה של ביקושים באזורים האלה, המלחמה יצרה קושי שאני מאמין שהוא ייפתר עכשיו, כי בסוף ביקושים לדיור במדינת ישראל הם בשמיים, ולכן הם יהיו פה גם באזור הזה להערכתנו. מה גם שאנחנו מביאים הרבה כלים אחרים לעודד את הביקושים האלה. ולכן החלטנו שזה לא נכון יהיה להשקיע גם בעירוני את הכסף לזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל אני מניח שבמהלך - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו רוצים להשקיע במשהו אחר. לדוגמה, השקענו בביטחון, היחידות הטקטיות זה רק בעירוני, אין את זה בכפרי, אנחנו הולכים להשקיע בהתחדשות עירונית סכומים משמעותיים כדי שהיישובים האלה ישתנו. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> אבל במחיר הקרקע יש הבדל? הקרקע בשלומי היא שונה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, הקרקע זה אותו דבר. זה הפיתוח. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> אבל זה העיקר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הוויכוח הוא על פיתוח. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ממש חשוב. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> אני יודע. מחיר קרקע אפס - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איתן, שנייה, רגע. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אבל הוויכוח הוא על פיתוח. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> אני יודע, הבנתי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה שחשוב זה לראות בשנים הקרובות, נגיד בעוד שנה-שנתיים, לראות שבאמת האסטרטגיה הזאת עובדת ואנשים באים גם לעירוני. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אם אנחנו נראה שהמכרזים לא נסגרים והקבלנים לא ניגשים והנוסחה הכלכלית לא עובדת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> צריך לשמור איזו רזרבה לעניין הזה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו נשקול גם את זה, אבל כרגע זו לא התמונה שאני רואה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מצוין. בואו נתקדם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לכן אנחנו בשיח עם ראשי הרשויות על זה, יש חילוקי דעות, אבל זה העיקרון המארגן, זאת הסיבה שככה החלטנו. שתי החלטות שהן בדרך כרגע, אנחנו עובדים עליהן חוץ מההחלטה הגדולה, במקביל לעבודה על ההחלטה הגדולה, אחת היא על מערכת החינוך. לשיטתנו, מערכת החינוך לא יכולה לחכות, כי יש לה שנת לימודים כבר ב-1 בספטמבר. אומנם את חלק מהמענים שרלוונטיים ל-1 בספטמבר כבר נתנו כי היו תקציבים שנתנו בתחילת שנת התקציב הזו שהם מספיקים למערכת גם לשנת הלימודים הבאה, למשל כל הסיפור של הכיתות הקטנות, אפשרנו אותו עוד שנה, ומשרד החינוך עשה הערכה כמה כסף הוא צריך ואפשרנו להם מכסף שלא נוצל בחצי השנה הקודמת לתת עכשיו, לשנת לימודים הזאת כדי לא לסגור כיתות ולא לסגור מוסדות וגנים וכולי. זו החלטת ממשלה שכבר עברה. אבל החלטת ממשלה משמעותית על השקעה בחינוך בהרבה מאוד כיוונים, גם תקציבים לבתי ספר ולרשויות, מה שנקרא במסגרת הגפ"ן, גם דברים חדשניים כדי להביא כוח הוראה איכותי, גם להקים בתי ספר למחוננים ומרכזים למצטיינים, ועוד ועוד ועוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, כולל המכללות, האוניברסיטאות? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זו החלטה נפרדת שהיא כרגע חלק מההחלטה הגדולה. יכול להיות שנפריד אותה ונריץ כי היא כמעט מוכנה כבר. אנחנו הולכים להשקיע תקציב דרמטי של מאות מיליוני שקלים כדי לזרז את בניית האוניברסיטה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בתל חי, קריית שמונה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הפיכה של מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה והגליל. זה תקציב חסר תקדים בהיקף שלו בהשכלה הגבוהה. כרגע לוח הזמנים המתוכנן הוא לוח זמנים שגיוס הסטודנטים לשנת הלימודים הבאה, לא הקרובה, אלא אחת אחריה, יהיה כבר לאוניברסיטה. זאת אומרת שאנחנו רוצים להשלים עד ינואר הקרוב את כל ההליכים הפורמליים והתקציביים, וזו כמובן בשורה ענקית, בטח לכל הגליל, אבל בראש ובראשונה לגליל המזרחי, זה גיים צ'יינג'ר, זה אירוע משנה מציאות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ולא לשכוח את מכללות ההנדסאים שיש. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, לא שכחנו אותן. מכללת ההנדסאים בתל חי קיבלה בהחלטה של צמודי גדר כבר מנת סיוע שנייה אחרי הראשונה שהיא קיבלה, ומה"ט מעלות, שהוא על התווך, כי הוא לא פונה, אבל חלק מהסטודנטים שלו פונו, ולכן גם הוא נקלע לקשיים, גם הוא מקבל סיוע מהחלטה אחת שהעברנו, ויש עכשיו שינוי שאנחנו מכינים כדי לתת לו גם סיוע מסוים, עוד מנה שנייה לקראת שנת הלימודים הבאה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתמול בכספים עברה החלטה חשובה לגבי זה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> התוכניות שמנית במערכת החינוך הפורמלית, זה רלוונטי כבר לשנת הלימודים הקרובה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו רוצים להספיק לאשר החלטת ממשלה עד 1 בספטמבר, מאוד מקווה שנעמוד בזה. זו החלטה שיש לה חבלי לידה קשים, כי היא כבר לחמש שנים, כך שהיא כבר קובעת סופית כמה כסף יש לחינוך, לאן זה הולך. יש ויכוחים עדיין, היום יש דיון. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני אומרת, גם אחרי זה יהיה צריך לגייס את הצוות המתאים, בית ספר למחוננים, דברים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> היום יש דיון, יש ויכוחים בין משרד החינוך לאג"ת לבינינו, לראשי רשויות, מה סדרי העדיפויות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בתוך התחום. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> הרי מה קורה? כשאת מקבלת החלטה מיידית, כולם אומרים, טוב, את המלחמות הגדולות נעשה אחר כך. כשאת מקבלת החלטה סופית, כולם מבינים שלא יהיה אחר כך. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה קרב אחרון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה קרב אחרון. כל אחד על קו מאז'ינו משלו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אגב, חינוך בלתי פורמלי, חינוך חברתי כולל בתוך זה, מצוין. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> קיים בתוך זה. העברנו בזמנו החלטת ממשלה על חינוך בלתי פורמלי ב-100 מיליון שקל למפונות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> חצי מזה בא מקרן העושר וחצי מהתקציב שלנו. ואנחנו, גם בהחלטה הגדולה עכשיו, מכינים עוד מנה לחינוך בלתי פורמלי, כבר לכל קו העימות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> העתידית, לא זאת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זאת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת, אוקיי, הבנתי, הגדולה הזאת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> פרק על חינוך בלתי פורמלי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ועוד שאלה, אלקין. העניין של התזרים. זאת אומרת, אמרנו, מיצינו את ה-4 מיליארד, אמרת שיש עודפים לא מנוצלים. האפשרות ל-1 בספטמבר להשתמש בזה קיימת. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> קיימת. יש, אבל אג"ת כבר לחוץ. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נועה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> נועה כבר אמרה לי שאני מתקרב לקווים האדומים, הם עוקבים אחריי בדאגה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> 10% שפיל מ-4 מיליארד, בסדר? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה בסדר, אנחנו מסתדרים. בינתיים עוד לא היה מצב שהם עצרו אותי בגלל כסף, אבל יכול להיות שאנחנו מתקרבים לזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מקווה שלא יעצרו אותך בכלל. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זו ההחלטה על חינוך, היום יש דיון אצלי על זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מה הסיכוי, לוח זמנים? מה אתה מעריך? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם 1 בספטמבר, אולי אחרי החגים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו מאוד רוצים לסיים עד 1 בספטמבר. מצד שני, אנחנו לא רוצים לדרוס, כי אנחנו רוצים בכל זאת להגיע להסכמות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> להסכמות, כן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ויש גם גורמים שאנחנו לא יודעים לדרוס. אני לא יודע להעביר החלטת ממשלה שמשרד חינוך מתנגד לה, אני חייב בסוף ללכת איתו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ברור. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> חייבים פה להביא את כולם לאיזושהי הסכמה משותפת, וזו עבודה. זה רק מראה לכם כמה זה קשה לעשות את זה ב-20 משרדים בו זמנית, כמה זה לוקח מול משרד אחד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, והשנייה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ההחלטה השנייה זה הסיפור של קצרין ורמת הגולן. פה הסיפור הוא כזה: יש קו, או יותר נכון פלטפורמה משפטית קיימת, החלטת הממשלה לפיתוח דמוגרפי של קצרין ורמת הגולן אושרה בממשלה הקודמת בהיקף אז של כמיליארד שקל, חלקית בוצעה, חלקית הכסף לא נוצל כי באה מלחמה ועצרה את תנופת הפיתוח שהייתה וחלק מהכסף הולך לצמיחה וכולי. אנחנו עובדים עכשיו יחד עם ראשי רשויות על תיקון להחלטה ההיא, באמצעות גם כסף שלא נוצל מההחלטה המקורית וגם כסף שיבוא לשיקום הצפון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה נשאר ב-86? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תלוי, זה עוד לא - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמה עשרות מיליונים נגיד? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא, יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יותר? אבל התוכנית הזאת, מה-12 מיליארד, הם חלק מתנופה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני אומר, חלק מהכסף לתיקון הזה יבוא מכספים של תנופה וחלק ממה שעדיין לא נוצל שם, ותיבנה סוג של מעטפת חדשה לרמת הגולן וקצרין על בסיס הפלטפורמה המשפטית שכבר קיימת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> והתיאום עם ראשי הרשויות? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ברור, הם אלה שמובילים בכלל את תהליך ההכנה. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> ומה יהיה הגבול, 9 קילומטר או יותר? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מה זה יותר? רמת הגולן וקצרין, ההחלטה מתייחסת אליהם כיחידה גיאוגרפית. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> אני יודע, אבל בהחלטות שפעם היו הם היו חצויים. ההתייחסות לסיוע לקצרין ורמת הגולן, היא תהיה על גבול קו העימות? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איתן, הם חלק מה-9 קילומטר מלבנון, חלק קטן. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא? << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> יש פה בעיה, שוסטר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא רלוונטי, אין בעיה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הדרוזים? << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> מה פתאום? זה שטח השיפוט של מועצה אזורית גולן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מורדות הגולן זה לא אותו דבר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אני יודע על מה איתן דיבר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, מה לך ולגולן? << דובר >> עידית חנוכה: << דובר >> מי שלא מציג את עצמו לא יודעים מיהו בפרוטוקול. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> לי קוראים איתן ברושי ובאתי לכאן כיושב ראש - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לדיון הבא. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> וגם יש זיקה גדולה לדיון הזה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> שורה תחתונה, השאלה שלך נכונה, ואם לא הייתה פלטפורמה משפטית קיימת לטובת רמת הגולן וקצרין בכל השטח, הייתה לי בעיה. בגלל שיש לי פלטפורמה משפטית קיימת, אני רק צריך להזרים לשם כסף, יש לזה פתרון. אנחנו בהסכמה עם פורום ראשי רשויות של קו העימות קובעים כמה כסף מתוך הקופה הכוללת של הצפון הולך לרמת הגולן וקצרין, ואז, עם הכסף הזה וכסף שנשאר מההחלטה הקודמת, יחד עם ראשי רשויות, בונים החלטת ממשלה ייעודית על רמת הגולן וקצרין שמתבססת על תיקון להחלטת ממשלה שכבר קיימת. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> מתי היא תיכנס לתוקף? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> היא עוד לא אושרה בממשלה. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> לכן אני שואל. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו עובדים עליה עכשיו, ראשי רשויות מובילים דווקא את העבודה. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> ההחלטות הקיימות מסתיימות עוד מעט. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> נכון. אנחנו מודעים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, נעקוב. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כבוד השר, אני רק רוצה להעיר, אם אפשר, לגבי רמת הגולן, שיש גם את הכפרים הדרוזיים. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> דווקא פה זה יותר קל, כי החלטת ממשלה חדשה על הכפרים הדרוזיים התקבלה לפני חודשיים-שלושה. כשעברה החלטת ממשלה גדולה על הדרוזים, תוכנית חומש, עברה גם החלטת ממשלה חדשה על החומש ליישובים הדרוזיים ברמת הגולן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ולכן תנופה פחות תתמקד בהם? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ולכן פחות יש בזה צורך. יש החלטת ממשלה ייעודית לכפרים הדרוזיים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל יש יישובים - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אם יתברר שיש לה חסרים ונצטרך להשלים, נשלים. אבל בגדול יש כלי קיים. מפה אנחנו מגיעים לסוף, והסוף הוא החלטת ממשלה, בזה התחלת את הדיון, החלטת ממשלה חמש-שנתית על כל שאר התחומים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עם כמה אנחנו נשארים בכסף אחרי זה? << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מבחינה כספית, אנחנו כרגע על 8 מיליארד גרוסו מודו מ-12 שהיו, אני עוד לא יודע להגיד לך סופית מה סדר הגודל של גולן ומה סדר הגודל של חינוך, כי זה עדיין בדיונים, אבל 6 מיליארד פלוס מינוס, זה מה שיישאר, אולי יותר קצת, 6.5 מיליארד. בין 6 ל-6.5 מיליארד זה מה שיישאר לכל ההחלטה כרגע. כמה מילים עליה, ובזה סיימתי. אתם רואים פה את התכלית האסטרטגית של ההחלטה, וזה מפורט לשלושה תחומים: אחד זה יעדים דמוגרפיים, כבר הזכרתי אותם, זה 100,000 תושבים תוספת תוך עשור, כמובן עם דגש על האוכלוסיות הצעירות ועם דגש על אוכלוסיות גם חזקות שיבואו וכולי וכולי, זה דבר אחד. כמובן אחר כך זה מתורגם בצורה מאוד פרטנית, כמה אפשר בעירוני, כמה בכפרי, ומה לוחות הזמנים וכן הלאה. יעדי צמיחה כלכלית, כי הנושא הכלכלי הוא מאוד משמעותי לפיתוח הצפון, עם איזשהו מדד כוללני של לצמצם משמעותית את הפער בשכר הממוצע באזור הצפון מול אזור המרכז. וזה כמובן מתורגם להמון פעולות מחקלאות ותיירות וכלכלה ועוד ועוד ועוד. והתחום השלישי הוא תחום שהוא שירותים. בסוף אנשים לא יעברו לגור במקום, מה שדיברנו בתחילת הדיון שלנו, אם השירותים לא יהיו מספקים. ולכן כל הסוגיות של השקעה משמעותית בבריאות, ועל חינוך כבר דיברנו, ורווחה, ועוד ועוד ועוד, כל התחומים, השירותים, וגם מבני ציבור לרשויות שחסרים, כלומר, הצרכים הכי בסיסיים שחסרים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פה תוכל להתייחס לנושא של השקעות הון ולהטבות המס. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ופה ייכנסו גם נושאים, גם על זה אנחנו בדיון כבר עם רשות המיסים, על שתי סוגיות, על סוגיה של הטבות מס וסוגיה של חוק עידוד השקעות הון. בהטבות המס אני מקווה שנתקדם, אני אגיד מה הקושי, הקושי הוא כזה. קריית שמונה ושלומי מקבלים הטבת מס כמעט הכי גדולה שיש במדינת ישראל. בגודל ההטבה היא הכי גדולה, בתקרה זה כמעט, הפער בינם לבין שדרות שהיא הכי גדולה הוא איזה 9,000 שקל תקרה, משהו לא הכי משמעותי. אי אפשר לעלות מעל זה, כלומר, יש התנגדות מוחלטת של רשות המסים לעלות מעל ה-20% שיש. מצד שני, היישובים הכפריים באמת מקבלים הטבת מס לא מספקת בעיניי כשאני משווה את זה למקומות אחרים בתוך הארץ, בטח יישובים כפריים צמודי גדר. ואנחנו מדברים על אופציה להעלות להם קצת. מצד שני, אנחנו לא יכולים להשוות אותם לעירוני, כי אז מה שיקרה, תהיה זרימה מהעיר לכפר. ואנחנו לא רוצים קניבליזציה, אנחנו רוצים שיבואו תושבים חדשים גם לכפר וגם לעיר. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> זה היה גם בין נהריה לעכו, זה לא רק בין עיר לכפר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> פעם הייתה תוכנית ממשלתית, בשנות ה-50, מן העיר אל הכפר. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו לא רוצים לרוקן את קריית שמונה דווקא מאוכלוסייה חזקה שמרוויחה יותר ומחפשת מקום עם הטבת מס, שהיא תצא לכפר. זאת לא המטרה שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, איזשהו מקום באמצע צריך למצוא. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אנחנו מחפשים פתרון, מצד אחד להעלות ביישובים צמודי גדר, ומצד שני לא לקרב את זה יותר מדי לעירוני, לשמור את הפער. לגבי חוק עידוד השקעות הון, יש גם על זה דיון מרשות המיסים. זה מורכב, כי זה אומר לשנות את כל המפה, זה אומר לא רק לתת יותר במקום אחד, אלא לקחת ממקום אחר. דווקא שר האוצר בעד זה, אבל בביצוע זה לא פשוט, וזה יהיה אפשרי רק בתנאי אחד, ואני דווקא אומר את זה פה, אגב, אותו דבר גם על הטבות מס. התנאי הבסיסי של משרד האוצר למוכנות בכלל לדון בנושא הזה של הטבות מס, וגם חוק עידוד השקעות הון, ולהביא את זה לכנסת, זה לדעת שזה לא מתברדק בכנסת. זאת אומרת שבסוף, אתה יודע, הרבה פעמים בכנסת, בהזדמנות חגיגית זאת, אם כבר נוגעים, מפעילים לחצים ורוצים לגעת ובזה ובזה ובזה ובזה, ובסוף לא יהיה כלום. ולכן אני אומר, יש ויכוח. משרד האוצר מאוד לא אוהב את הרעיון לגעת בנושאים האלה, כי יש להם ניסיון רע עם הכנסת, שזה בסוף יוצא מהגבולות. ולכן אני נלחם שזה יהיה בפנים, בתוך התוכנית. אנחנו עוד לא גמרנו את האירוע הזה, אבל צריך לדעת שאם נצליח להכניס את זה לתוך התוכנית זה יחייב משמעת פה, כי זה מקרה קלאסי שהמצוין יהיה האויב של הטוב, כולם ירצו כולם ירצו לשפר, ובסוף זה - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> מילה ממך, ואולי נועה תרצה להתייחס בנושא השמועות על קיצוץ רוחבי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> מבחינתי אלה שמועות, אף אחד לא דיבר איתי רשמית כרגע. הנה, נועה כאן, אתם יכולים לשאול אותה, אבל אני לא קיבלתי ממנה שום אמירה או הודעה שיש קיצוץ, ואפילו הצעה לשבת לשולחן משא ומתן סביב קיצוץ. לכן אני מקווה שזה רק בגדר שמועות. גם משר האוצר לא קיבלתי אינדיקציה שיש קיצוץ כזה, לא מכיר. מאוד מקווה שזה באמת יישאר ברמה של שמועות, כי ברור לי שאסור לגעת בתקציב הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתכונן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה לשר אלקין על עצם קבלת המשימה, על העבודה המשותפת הנכונה בתנאים לא פשוטים ועל ההישגים עד כה. אני אישית מקבל את ההסבר, הייתי אומר הטקטי, של איך להתנהל, אבל בהחלט אחרי שתי ההחלטות הבאות, חשוב, אני מקווה שנשאר בסדרי גודל של 6.5 מיליארד, נקבל החלטה מושכלת. אגב, הצעתי, אם איזשהו בלתי צפוי, לשמור בצד לניהוג של המנהלת בעתיד, כי יכולות להיות הפתעות. חברים, אנחנו פותחים את הדיון, יש לנו חצי שעה, הדיבור יהיה קצר, בבקשה. אבל לפני כן, נועה, תשכילי אותנו, אם תוכלי להתייחס. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> בוקר טוב. נועה שוקרון, רכזת פנים ושלטון מקומי באגף תקציבים במשרד האוצר. כידוע לכולנו, הוצאות המלחמה גדלות מעבר לתכנון המקורי בשנת 2025. הדבר הזה מצריך היערכות מחדש של מסגרות התקציב. הנושא הזה כרגע בדיונים לגבי איך מממנים את הוצאות המלחמה, זה יכול להגיע בכל מיני דרכים. טרם התקבלה ההחלטה. בכל מקרה, כל החלטה שתתקבל תצטרך לעבור כמובן את אישור הממשלה לטובת הדבר הזה. וברגע שהיו לנו יותר פרטים לגבי החלטות המדיניות של הממשלה לגבי איך היא רוצה לממן את אותן עלויות תוספתיות אנחנו כמובן נעדכן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> טוב, אני רק מציין אולי את המובן מאליו לשבחו של ראש הוועדה הזו, נקרא לזה הבוס שלי בוועדת הכלכלה, אנחנו כמובן נעשה את הכול, כמו שעשינו בדרום, כדי לשמר את מסגרת התקציב. במקרה הזה צריך לקדש את הקווים האולי אקראיים שנוצרו, אבל אנחנו נשתדל לעשות כל מה שאפשר כדי לא לרדת בקודש, אלא אם כבר, רק לעלות. תודה על המידע, איך נגיד? ההגון. אורי, בבקשה, תציג את עצמך. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תושב הגולן. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> תושב הצפון במקרה, הגולן. קודם כול, אני רוצה לברך על התוכנית. אני לא אחראי על הכול, אבל היא נראית תוכנית רצינית ושיש בה הרבה חזון, והמטרות והיעדים נכונים. המבחן אחרי כל ההחלטות והכספים הגדולים יהיה מבחן היישום, כמו בכל דבר. אנחנו מכירים את האירוע הזה שמקציבים כסף ובסוף לא לוקחים אותו. לעניין עצמו, אזור הצפון הוא אזור חקלאי, וזה מקור פרנסה מרכזי בצפון. החקלאות בצפון עברה טראומה. החקלאות היא המקור העיקרי של פירות, אסם הפירות של מדינת ישראל, וככה צריך להתייחס, וגם אסם הביצים וגם מייצרים הרבה בשר פטם. אני לא נכנס לפרטים, לסכומים, אבל ההשקעות בצמיחה של החקלאות באזור הזה אחרי מה שהיא עברה, יש לזה חשיבות מאוד מאוד גדולה, גם בהקשר לכל הדברים שהשר אמר מבחינה דמוגרפית וכל זה. זה הבסיס, זה המנוע של כל האזור הזה. ונכון שיש גם את ההחלטה של משרד הכלכלה, שהיא גם נראית החלטה טובה, אני תכף אתייחס אליה, זה הנושא של השקעות בתומכי חקלאות. וכשאני אומר תומכי חקלאות, זה בעיקר עניין בתי האריזה, שכבוד היושב ראש, התייחסת לעניינים שנוגעים להשקעות הון בחקלאות, ויודע אדוני היושב ראש את הבעיה שקיימת בבתי האריזה, ואני מאוד מקווה שלא יעשו הצרחה בין חוק עידוד השקעות הון לבין הנושא של בתי אריזה, כי בחוק עידוד השקעות הון בתעשייה בתי אריזה ובתי קירור מוחרגים. ואני מאוד מבקש לשים לב שלא ניקלע לעניין הזה, כי זה מעכב פיתוח, ויש תוכניות פיתוח גדולות של בתי אריזה, אם זה במילואות, אם זה בגליל עליון, אבוקדו גל, בגולן יש את בראשית, ויש עוד בתי אריזה קטנים במרחב הזה שהם משרתים את החקלאות. וכמובן בסוף אני לא יכול שלא להתייחס לעניין המים. האזור הזה עובר בצורת קשה מאוד, מחסור גדול מאוד במים. אני יודע שאדוני השר נחשף לנושא הזה, מקיים דיונים בנושא הזה. אנחנו לאור המציאות הקשה שקיימת והתחזית שאנשי המקצוע חוזים לנו, לעוד שנתיים קשות מאוד בתחום הזה, צריך את הנושא הזה של פתרונות המים, ואלה לא פתרונות קסם, אין פה פתרונות קסם, זה הרבה כסף, אבל צריך לראות מה אפשר לעשות במהירות, בזריזות כדי להקטין את הבעיה, להקטין את הנזק כולל, בדגש, אני רוצה להדגיש פה, כולל פתרון הבעיה של הכפרים הדרוזיים בגולן. זהו, ותודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מיערה קדוש, מנכ"לית מועצה אזורית גליל עליון שנמצאת בזום להביא את דבר הרשות. << אורח >> יערה קדוש: << אורח >> צוהריים טובים לכל המשתתפים. אני רוצה קודם כול לפתוח בתודה לשר ולעינב פרץ על הזמינות והנגישות, ולציין גם את משרד ההתיישבות שבתקשורת מאוד שוטפת איתנו, וזה באמת משהו נדיר שהוא לא סטנדרטי, צריך להגיד את זה כשזה קורה. אני מסכימה עם השר שזו הזדמנות שאסור לנו לפספס, ויש כמה נקודות שאני חושבת שעדיין לא נתנו עליהן את הדעת, בחלק מהן נגעתם, זה חוק עידוד השקעות הון שעדיין לא מתעדף את הגליל, בטח שלא את הגליל המזרחי שגם לא נמצא 10 דקות או רבע שעה מרכבת בדומה לגליל המערבי, ולדעתי ולדעתנו מחייב התייחסות ספציפית. אנחנו חושבים שצריך להתייחס לסוגיית התעסוקה, כי הקושי העיקרי של אנשים לעבור לפה הוא בתחום התעסוקה, ואם אנחנו רוצים שיגיעו לפה 300 משפחות בשנה כמו שהציגו לנו בכנס השבוע ביישובים צמודי גדר, אנחנו חייבים לספק להם שירותים ותעסוקה לפני הכול. אני מבקשת שיתייחסו לעובדה שחלק מיישובי הגדר הם קיבוצים שיתופיים שיתקשו לעמוד בהוראות ובתקנות שנקבעו בהצעה האחרונה לגידול אוכלוסייה ביישובי גדר. זה עדיין לא נפתר ויש לנו שני קיבוצים כאלה שמצריכים התייחסות. וסוגיה נוספת, אנחנו נמצאים ב-13 - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> את יכולה להסביר, יערה? כי את הנקודה האחרונה לא הבנתי. << אורח >> יערה קדוש: << אורח >> כן. אני מניחה שאתה מכיר את הנושא של קיבוץ ברעם, קיבוץ צמוד גדר. כדי ליהנות מהכספים האלה הם צריכים גם לקלוט אוכלוסייה מבחוץ, והדרך שלהם לעשות את זה היא מורכבת בגלל שהם קיבוץ שיתופי. הקליטה אצלם היא לא קליטה כמו בכל אחד מהקיבוצים האחרים שלנו, שגם שם אנחנו יודעים שיש קשיים בחלק מהקיבוצים, גם אם הם מופרטים. בסוף, כמו שאמרת, יש קיבוצים שקולטים, והאוכלוסייה בהם חזרה באחוזים גבוהים. אנחנו רואים כבר היום רשימות של 30 משפחות לקיבוץ יפתח, שהוא על הגבול. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יערה, תמשיכי, אני חושב שהדברים יהיו בהירים אולי בשיחה פרטית, אני אולי אוסיף דברים לשר. << אורח >> יערה קדוש: << אורח >> עוד דבר בהקשר הזה, זה חשוב מאוד, וזה נאמר בכנס ביום ראשון, אבל התייחסות של רמ"י לסוגיית התוכניות. כדי שנוכל לעמוד ביעדים האלה אנחנו חייבים גישה חיובית ופתיחת חסמים גם ברמ"י וגם במשב"ש. אמירה אחת על נושא החינוך. אנחנו נמצאים ב-13 באוגוסט, ההחלטה על החינוך עדיין לא התקבלה. זה אומר שכל בתי הספר שלנו פועלים על סמך תקציב רגיל. הם כן קיבלו תוספת של שעות מהסל של מנהלת המחוז, אבל כל התוכניות התוספתיות למענים רגשיים ולצמצום פערים עדיין לא התקבלו והמנהלות לא יודעות עדיין לבנות את תוכנית העבודה שלהן על סמך תקציב חלקי. ואנחנו ניתקל בהמשך שוב במחסור בכוח אדם בהוראה בגלל שהן ויתרו על תקנים שהיו להם שנה שעברה כתוצאה מכספי תנופה והשנה עדיין לא ידוע אם יהיו וכמה יהיו. אנחנו נשמח מאוד שחלק מהתקציבים של החינוך יגיעו גם לחינוך הבלתי פורמלי, גם זה נאמר פה. וחשוב לנו מאוד לציין גם פה בכנסת שממה שאנחנו מבינים, ההחלטה לא הולכת לכלול תקציב לבינוי חינוך. אנחנו מבקשים שיהיה - - - << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> זה לא נכון. << אורח >> יערה קדוש: << אורח >> אם זה לא נכון, אני מאוד שמחה, השר. אני יודעת שראש המועצה אסף דיבר איתך על זה ארוכות. חשוב לנו מאוד שיהיה בינוי לבתי ספר ביישובי גדר. זה מאוד מאוד מאוד ממוקד וזה מאוד מצומצם ואפשר להתייחס לזה נקודתית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יערה, תחתרי לסיום. << אורח >> יערה קדוש: << אורח >> דבר אחרון. יש התייחסות בתמיכה בשכר עובדים בהחלטה על הכלכלה, היא לא כוללת התייחסות לתוספות שכר למועסקים ברשויות מקומיות. אנחנו מאוד רוצים להתקדם בקצב ונתקלים בקושי אדיר לגייס עובדים, בעיקר בתחום ההנדסה, פיקוח, מנהלי פרויקטים. אנחנו לא יכולים לעמוד בדרישות השוק שהשתנה. המשכורות שהרשויות יכולות לשלם לעובדים מקצועיים הן מאוד נמוכות. ממש יש לנו פה היום עשרות משרות פתוחות שמחכות לאיוש ואין לנו כוח אדם, גם כי חסרה פה הרבה מאוד אוכלוסייה שעדיין לא חזרה, גם כי אין סטודנטים לכל המקצועות הזמניים, אבל גם מקצועות שהם מקצועות איכותיים בשכר שהוא יחסית לרשויות שכר טוב, אנחנו לא עומדים בתנאי השוק. ונשמח שהשר ישקול מתן תקופה זמנית, לשלוש שנים, שהרשויות יוכלו לשלם שכר גבוה יותר ממה שהן יכולות באופן שוטף, בעיקר בתחומי ההנדסה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> ומה יקרה בעוד שלוש שנים? << אורח >> יערה קדוש: << אורח >> בעוד שלוש שנים אני מקווה שנהיה אחרי התקציב והפרויקטים שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> את מתכוונת שאז הם יתאהבו ברשות וירצו להישאר? << אורח >> יערה קדוש: << אורח >> יכול להיות. אנחנו צריכים היום תוספת כוח אדם כדי להתמודד עם כל הפרויקטים האדירים שיש פה. אותם אנשים שטיפלו בפרויקטים בסדר גודל של 20 מיליון שקל בשנה מתעסקים היום ב-500 מיליון שקל בשנה. וזה חשוב לנו שיתנו מענה לנקודה הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה לך, לכם. חבר הכנסת לשעבר איתן ברושי, בתמצות. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> קודם כול, אני רוצה להודות לשר אלקין ולעינב פרץ, שהיא גם מנהלת המחוז שלנו במשרד הפנים מעמק יזרעאל, ולך, היושב ראש, אלון, שאתה בא בעצמך מאזור עימות. אני רוצה להגיד שניים-שלושה משפטים. אחת, השר אלקין, לא הגעתי בהתחלה, אבל לא שמעתי שהתייחסת לכל נושא המיגון ומרכיבי הביטחון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הלאה, נקודה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> לא במקרה, כי אני לא אחראי עליו, זה משרד הביטחון. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> הכנסת אחראית על הכול, ומייצגים פה תושבים, שזה מרכיב חשוב. שתיים, מה שראינו כשהייתי בתפקידים גם בעוטף עזה, ההטבות גוברות על החששות, ויש מרכיב גדול להטבות ביכולת להביא אנשים לאזורים קשים. ופה אני אומר, חוק עידוד השקעות הון הוא לא הפתרון לתעסוקה שחסרה בצפון, אי אפשר עם חקלאות ותיירות להכפיל את האוכלוסייה בצפון, שאני מאוד מחשיב את התחומים האלה. לפי דעתי, השר אלקין, תלך על מודל אינטל שבנו בזמנו בקריית גת. הממשלה צריכה לקבל החלטה עם תקציב מיוחד, גדול, ולהביא עוגן תעסוקתי גדול לצפון. הוא לא צריך להיות ממוקם דווקא על הגדר, אבל הוא צריך לתת תנופה גדולה לכל הצפון. את חוק עידוד השקעות הון עם פקידי האוצר של היום, לא תצליח להביא את המפנה שאתה מחפש. ודבר נוסף, אני רוצה להוסיף שיש השקעות שהן השקעות רוחב. כדי להגיע למטולה ולמנרה צריך לנסוע על כבישים, צריך לקבל את התנאים, כולל המים ומה שנאמר פה על ידי חברי אורי דורמן. זאת אומרת שהקו של קו העימות הוא קו חשוב, אבל כדי לתת לקו העימות, צריך שיהיה לו עורף, והעורף הוא יותר גדול מקו העימות, ולכן התוכנית כפי שמוצגת היא חשובה, אבל היא לא מספיק טובה למציאות העכשווית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. אני מבקש מבני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות חרמון בזום. גם אתה וגם חמך המופלא משתתפים איתנו. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> גם חמי ישב במשכן הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון, רענן נעים. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> אני רוצה לפתוח במשהו שהוא לא קשור בדיוק לדיון בכלכלה, ולאחל לשר אלקין ולגדעון סער היום בשעה 17:00 שהם יתקבלו ברוב קולות להצטרף למפלגה שהם רוצים להיות בה. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> תודה, בני, אבל לא רלוונטי לדיון הזה. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> אני אמרתי שזה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בכנסת אומרים הרבה דברים לא רלוונטיים. הלאה. בני, בקצרה בבקשה, יש לנו רבע שעה להכול. << אורח >> בני בן מובחר: << אורח >> תיירות חקלאית, אתמול היה פה שר החקלאות, אנחנו מדברים על תיירות משולבת עם חקלאות, ואנחנו אתמול הבנו שאם השר אלקין לא ייכנס לתוך הפירמידה הזאת של שר החקלאות, שר התיירות והשר לפיתוח הנגב והגליל, לא נוכל להביא את הבשורה הזאת. אני רוצה לדבר ולברך על התוכנית של אפס עד שתיים. התוכנית של אפס עד שתיים תביא כוח צעיר ומשפחות צעירות לצפון. אני רוצה לדבר על החינוך. דיברה יערה חברתי מגליל עליון. אנחנו הולכים להקמה, וכבר קיבלנו החלטה, לבית ספר חדש וחדשני. התושבים שלנו אחרי המלחמה, שחלקם לא חזרו, לא חזרו בגלל שהם מצאו מערכות חינוך טובות יותר, יעילות יותר, מתקדמות יותר ממה שיש כאן בגליל. זו לא בושה, אנחנו יודעים להביא חינוך טוב יותר, אנחנו צריכים לקבל את התמיכה. בית חולים זיו: בית חולים זיו הוא מעבר לאפס עד תשע, השר אלקין יודע. צריך לדעת שמי שמטפל בחיילים בלבנון, בסוריה, בתושבי מטולה, בתושבי קריית שמונה, זה זיו צפת. זיו צפת לא נמצא באפס עד תשע. צריך לדחוף את זה ולהביא רופאים חדשים, רופאים צעירים שלא יתביישו להגיע לכאן וגם רופאים ותיקים שהצעירים יוכלו להתמחות צד לצד. ועדת הכלכלה, מתפקידה, ואני בטוח שיכולים לעשות את זה. חבל לי שאין הרבה משתתפים, אבל זה מעיד שמי שמשתתף אכפת לו. חינוך, בריאות, עסקים יביאו את הבשורה לחבל הארץ היפה ביותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה, בני, תודה לך. אני מבקש משלומי כחלון שהגיע אלינו משלומי, חשב מפעל זוגלובק. בדקה בבקשה. << אורח >> שלומי כחלון: << אורח >> נכון מאוד. כל הברכות על כל מה שאמרתם קודם, זה מדהים. גם כמפונה, אשתי הייתה בבית חולים בנהריה כל השבוע. ברמה האישית, אנחנו היינו בירושלים, היינו פה, עשינו עוד סיור, בפעם הקודמת שהייתי פה זה היה בסיור עם הילדים, זה מרגש לחזור לפה. לכובע אחר, בעבודה. כל התוכניות שהצעתם, אפס עד שתיים זה מבורך, אבל בסוף אנחנו מתמודדים, החברה מתמודדת עם תוכנית להשקעות, ואין לנו שום מענה, לא במשרד הכלכלה, כי מחריגים אותנו מכל מיני סיבות, אם זה מעובדים, מגבלת עובדים או אם זו מגבלת מחזור, שלא ניכנס פה לפרטים, אבל כל פעם יש איזושהי הגבלה או איזושהי בירוקרטיה שאנחנו לא נקבל פשוט את המענקים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתם גדולים מדי נגיד? << אורח >> שלומי כחלון: << אורח >> במרכאות. בסוף אתה מתמודד, התמודדנו עם - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> לא מייצאים, אוקיי. << אורח >> שלומי כחלון: << אורח >> כן, אנחנו גם לא מייצאים בחוק עידוד השקעות הון, כך שאנחנו לא זכאים בכלל. ורגולציה, כי אנחנו מייצרים בשר, זה פעם אחת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בקיצור, קיבלתם את כל הנקניק. << אורח >> שלומי כחלון: << אורח >> לגמרי. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> לא, הקריטריון צריך להיות העסקת עובדים ולא רק ייצוא. דיברנו על זה בעבר. << אורח >> שלומי כחלון: << אורח >> למעשה, אנחנו מתמודדים עם כל הקושי של המלחמה. אם יש תמונה שמתארת את השריפה שבהר, כשהייתם בשלומי, שנמצאת מטר מהמפעל, או את הנפילות של הטילים במפעל עצמו, אין לתאר את זה, בסדר? זה פשוט - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלומי, אני עוצר אותך רק כדי להגיד שיש לנו בקופה – אלא אם כן נועה תגיד לנו אחרת – 6.5 מיליארד שקל, וזה מקצה שיפורים, בתוכו אפשר לעשות כל מיני דברים. לא מאוחר, ואת זה השר שומע. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> אבל פה חשוב גם שדרגי המקצוע של משרד הכלכלה, לשבת איתם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, ימליצו, בוודאי. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> בסוף אנחנו עובדים דרך משרדי הממשלה ויש להם כלים קיימים, אנחנו לא יכולים להמציא כלים. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> הכלים הקיימים זאת המציאות העגומה של עכשיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. שלומי, אני חייב להמשיך. << אורח >> שלומי כחלון: << אורח >> האפס עד שתיים הוא פתרון ללא חסמים. הוא פתרון ללא חסמים, כי בסוף כל חסם של מגבלה כזו או אחרת מוציאה אותנו מתוך - - - << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה אומר להגדיר את האפס עד שתיים גם לגבי תעשייה? << אורח >> שלומי כחלון: << אורח >> גם לגבי תעשייה, מסורתית. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> לא, להוסיף קריטריונים. להעסיק מאות עובדים בשלומי זה לא פחות חשוב מ-25% ייצוא, שאף מפעל חדש לא יכול להגיע לזה בכלל. << אורח >> שלומי כחלון: << אורח >> חד משמעית. עוד לא דיברנו בכלל על להביא עובדים למפעל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלומי משלומי, תודה. << אורח >> איתן ברושי: << אורח >> תשמעי טוב מה שהוא אומר לכם. הוא לא מעסיק עובדים כי אין לו מענקים מכם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איתן, תודה. אחרונת הדוברות תהיה בקי קשת מהפורום למאבק בעוני. בתמצות, בבקשה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> שלושה משפטים בלבד. תודה. התוכניות לצפון הן קריטיות, כי באמת זו אוכלוסייה, מהרבה סיבות, בין היתר, כמו שכולנו מסכימים, זו אוכלוסייה שהייתה פריפריאלית ולא קיבלה מענים מספקים גם לפני כן. בדרך כלל אנחנו בפורום למאבק בעוני לא עוסקים בעסקים ואנשי עסקים בכלל. לצערי הרב, בצפון פתאום יש לי מה לדבר עם בעלי עסקים קטנים. הם פתאום מגיעים אליי, פורום המאבק בעוני. אני רוצה לפנות ישירות אליך, כבוד השר. יש מענים, אבל איכשהו יש הרבה חסמים וזה לא מגיע לשטח, מטפטף לאנשים קטנים שחזרו, והם נאחזים בשיניים, כי הם מאוד רוצים לגור בקריית שמונה והם לא עונים על הגדרה כזו והגדרה אחרת, והם שילמו את זה בתשלומים, את הזה, כל מיני פרטים קטנים, והם לא זכאים ולא מקבלים את הדברים שלכאורה הם אמורים לקבל. אני פונה אליך בבקשה שיהיה לך מענה לפתרון חסמים, לפתרון כדי שיגיע עד השטח, עד איש העסקים הקטן שמחזיק את חנות הפלאפל בשטח שם. כי נכון, אנחנו רוצים אנשים חדשים, אבל הקיימים שהם שם ונאחזים שם, קריטי בבקשה לתת להם יד ולהקים להם פתרון נקודתי שימפה מה הצרכים ולמה הם לא מקבלים את המענים. תודה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רון בן משה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כבוד השר, בעניין הבריאות שהעלה ראש המועצה בן מובחר, אם אפשר להתייחס בצורה קצת יותר רחבה גם לשאלה של ראש המועצה על בית החולים זיו, אבל האם יש בתוכנית השקעה בשירותי הבריאות שהיו בצפון בשחיקה גמורה עוד לפני המלחמה, ובוודאי שעכשיו זקוקים לתגבור משמעותי? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> השר יסכם. << אורח >> מרדכי דיין: << אורח >> האם אני יכול? שמי ד"ר דיין מרדכי מהכללית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, בתמצות חולני. << אורח >> מרדכי דיין: << אורח >> בתמצות. אנחנו החזרנו את כל השירותים לצפון, אבל אנחנו מאוד רוצים לפתח ולהרחיב שירותים. זאת אומרת, החזרנו את מה שיש, קצת הוספנו כוח אדם, אבל יש לנו רצון ותוכניות לפיתוח של עוד שירותים קרוב לבית. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם יש תוכניות קונקרטיות להקמת מרפאות או שירותים חדשים שזקוקים לסיוע? << אורח >> מרדכי דיין: << אורח >> כן, יש לנו תוכניות, ואולי עם עינב אני אשב קצת יותר ואפרט יותר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה מה שתעשה. השר, בבקשה, מילים אחרונות, ואני אסכם. << דובר >> השר במשרד האוצר זאב אלקין: << דובר >> כמה התייחסויות. קודם כול, עוד פעם, אני לא יודע להחליף מקצועית את משרד הכלכלה, הוא זה שצריך לתת תשובה לסוגיה הזאת, כי אני יודע להביא תקציבים, אני לא יודע לבנות במקומם כלים, אבל כעיקרון, בהחלטה שאושרה היה כסף גם למענקים לתעשייה לא יצואנית וגם היה כסף למסלול הפריון. לקחנו בחשבון שחלק גדול מאוד מהתעשייה שיש היא לא תעשייה של ייצוא, או אחרי מלחמה לא יודעת לעמוד ב-25% של ייצוא, ולכן יש שם מסלולים מקבילים. מעבר לזה, האם צריך עוד להוסיף או לשנות במסלולים הקיימים ולמה המסלולים האלה כן נותנים או לא נותנים פתרון ספציפי לזוגלובק, אני לא יודע להיכנס, לזה כבר צריך אנשי מקצוע של משרד הכלכלה. לגבי בתי אריזה, דווקא זה כן הופיע שם בהחלטה כסעיף נפרד, גם לזה ניתן מענה. לגבי בריאות, ללא ספק בריאות בתחום הזה של שיפור שירותים הוא חלק מהתחומים החשובים ביותר, וזה מתחלק לשניים, יותר משניים, אבל שני מרכיבים מרכזיים. מרכיב אחד הוא הגברת השירותים והגברת הנגישות לשירותים של הבריאות ורפואה בקהילה, וזה קשור לפעילות של קופות חולים. עשינו את זה בדרום ואנחנו רוצים לעשות את זה גם בצפון. אבל אני מראש אומר, וזה נושא שלא דאגו לו בדרום, זה היה עוד לפני שנכנסתי לתפקיד, וזה הלקח שלי מהדרום, ואני הולך להתעקש על זה בצפון. אני תמיד, כל דבר שאנחנו מכניסים לתוכנית החמש-שנתית, שואל את עצמי מה יקרה בעוד חמש שנים. יש דברים שאתה אומר, לא יקרה. עכשיו צריך בוסט, ואחר כך אין צורך. יש דברים שאני יודע שיחזיקו את עצמם, כמו אוניברסיטה ועוד דברים אחרים. אבל יש דברים שאני חושב שזה לא נכון לעשות אם תהיה אחר כך נסיגה. זאת אומרת, שכמות האוכלוסייה תגדל ופתאום מול זה השירותים יקטנו. ולכן התנאי שאני הולך להתעקש עליו בסיוע לקופות חולים להרחיב את השירותים, שכשתיגמר התוכנית, קופות החולים ידעו להחזיק אותם בעצמם. זאת נקודה מאוד מאוד משמעותית, ואני אומר את זה פה לנציג של כללית, ואמרתי את זה גם לנציגי קופות חולים אחרות, שזה מבחינתנו אירוע מאוד מאוד משמעותי. לגבי בתי חולים - - - << דובר >> איציק סעידיאן: << דובר >> חבר'ה, סליחה על ההפרעה. אנחנו לא עוד איזו מחאה פה, אנחנו לוחמים שיצאו מעזה. זה השותף שלי, אלירן מזרחי, שהתאבד לפני שנה, ומאז יש לנו 57 לוחמים שהתאבדו. זה אלירן שירה לו שני כדורים בראש אחרי מה שראינו בעזה. עכשיו אני רוצה להבין דבר פשוט, איך אף אחד מכם פה – שאנחנו יושבים בחוץ בשביל לעצור את המתאבד הבא – לא יוצא אלינו? אפשר להבין? נלחמנו מלחמה שלא הייתה פה, ואתה יכול לבדוק את השם שלי בכל דבר, תראו מה עברנו. לא תצאו ותחבקו אותנו? הבן שלך, שלכם, של כולם זה המתאבד הבא. בעזה לא היה שמאל וימין, היינו כולם אחד. למה אתם לא יוצאים אלינו? לא מזיז לכם שיש מתאבדים? אחרי זה תספרו סיפורים שלא ידעתם? אתם לא שומעים שיש בשנה האחרונה 39 מתאבדים? זה לא מזיז לאף אחד פה במדינה הזאת? אני באמת רוצה לדעת, לאף אחד פה לא מזיז? אתם יושבים, מבלבלים את המוח, כשאנשים מתאבדים כל יום, לוחמים שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וממשיכים להתנהג הכול רגיל, מנהלים שיחות על איך להעביר כספים או לא יודע מה, מה זו הוועדה הזאת. << דובר_המשך >> איציק סעידיאן: << דובר_המשך >> תדברו איתי מה יהיה לסדירניקים שהיו שנתיים וחצי בעזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתעסקים בכספים. << דובר_המשך >> איציק סעידיאן: << דובר_המשך >> ילדים בגילאי 20 שהרימו את חברים שלהם קרועים. איך הם יצאו החוצה? בואו תספרו לי, כי אני רוצה לדעת. כי אני בינתיים בבית שלי - - - אף אחד לא מדבר אף פעם, אני יושב בשקט עם הטיפולים שלי, אבל כשאני רואה מה קורה במדינה אחרי השותף שלי וכולכם סותמים את הפה, תתחילו להתעורר. אני לא יודע מה יש לכם, כל אחד פה בשוק כאילו מה. ילדים מתאבדים, הורים, הכול, על מה ולמה? כי נלחמנו שתמשיכו את החיים שלכם. למה החיים שלי נעצרו, ושלכם הכול ממשיך ולא מזיז לכם? למה? למה אתם לא נותנים פה איזו הורדת סכום אסטרונומי מה עושים עם הלומי הקרב? איך אתם לא עוצרים רגע את המדינה, איך מטפלים בלוחמים, שזו האליטה של האליטה של מדינת ישראל? איך? שוטרים מתאבדים, שב"סניקים, מג"בניקים, לוחמים, כולם. איך אתם לא עוצרים את המדינה? אני באמת רוצה להבין את זה. אני לא בא פה לעוד איזה חרטא, סיפורים, אימא של זה התגרשה, אבא של ההוא התאבד, סבתא שלו. אלה לוחמים מכל הכיוונים. בואו תגידו לי מה תעשו עוד חצי שנה עם כל הסדירניקים שנלחמו, אני באמת רוצה להבין. הרי אתם לא יכולים לזרוק אותי לתוך איזו קהילה פעם בשבוע, פעמיים בשבוע, ואתם לא עושים הפרדות בפוסט-טראומה כי כולם זה פוסט-טראומה, אבל אחד שנפצע מאיזו נפילה או שנבהל מפיצוץ בבסיס, הוא לא יכול לשבת איתי כי זה קרה לנו, והוא רואה סרטונים איך אנחנו דורסים מחבלים ומקבלים נ"טים וחיילים שקרועים. אתה יודע מה קורה לבן אדם, הוא רוצה להתאבד אחרי מה שהוא ראה, ואתם לא מפרידים את זה אפילו. תתחילו להוריד פה פצצה של סכום אסטרונומי, לא יודע מאיפה תמציאו אותו, שתשנו לנו את החיים פה, לכולם. אל תשתיקו אותנו בדברים קטנים, כי תעשו פה משהו שלא היה. תקימו אגף חדש, הלומי קרב, נעים מאוד, חרבות ברזל, מה עושים איתנו מעכשיו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> איך קוראים לך? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתם לא מקימים - - - ? למה אתם לא - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אפשר לשאול אתכם שאלה? חבר'ה, אם אתם רוצים לצעוק, לא שומעים אתכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אולי תתנו לי שנייה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו העבודה שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המשפחות שלנו התפרקו ואתם יושבים פה ולא עושים כלום. כלום אתם לא עושים פה. << דובר_המשך >> איציק סעידיאן: << דובר_המשך >> אני שבוע ב-45 מעלות בחוץ, לא יצאתם לחבק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר'ה, אני רוצה מילה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פעם אחת לא הגעתם לשבת איתנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם בסך הכול אומרים, למה ב-46 מעלות אנחנו נמצאים שם - - - והשאלה הזאת נשאלת פה, זה הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סגן שר האוצר שמעביר כספים וחושב על זה ולא חושב איך - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר'ה, תנו לי מילה להגיד לכם, מילה אחת. שמי אלון שוסטר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תן ללוחמים, בזכותם יש לך את התקציב הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר, תן לי שנייה מילה לומר לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם יושבים פה ומחוקקים ומעבירים דיונים, לא בזכות זה יש לנו מדינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רוצה מילה לומר לכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צאו מהסרט הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שמי אלון שוסטר. אתם הייתם בעזה או הייתם לוחמים במקום אחר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תן לי שנייה לומר לך מילה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המלחמה פה יותר קשה. שמה טוב לנו, פה קשה לנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר'ה, אני רוצה לומר לכם מילה. שמי אלון שוסטר, אני תושב קיבוץ מפלסים כל השנים. אתם הגנתם עליי, על משפחתי, על חבריי, ואני מצדיע לכם, מרכין ראש בפני כל האזרחים והחיילים, ואני מוקיר עד כל ימיי את מה שאתם עשיתם, ואני מבין לחלוטין את התחושות שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז איך זה יכול להיות שהאינטרסים הפוליטיים - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רגע, אני מציע רק, תקשיבו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך יכול להיות שסדר העדיפויות שלכם לקוי? אם אתה אומר את זה, אני אעצור אותך, סליחה שאני עוצר אותך, אבל איך אתה בכלל יכול להגיד את זה? איפה אתם? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני קודם כול מודה לכם שבאתם הנה. חברים, הבית הזה שומע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו נמצאים בשלב שאנחנו חייבים לטפל בדבר הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עכשיו, אבל עכשיו, עכשיו, לא עוד חודש, לא עוד יומיים, עכשיו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא רוצים להיות הבאים בתור שמתאבדים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - עולות בקצב מסחרר ואתם אפילו לא מדווחים על זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר'ה, תודה על הזעקה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - שאני נלחם כל יום לקום בבוקר. לא מגיע לי להיות הבא בתור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תעזרו לנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חבר'ה, אני קודם כול מודה לכם שבאתם והשמעתם את הכאב העצום הזה, שהוא לא רק נחלתכם, נחלת המגויסים ובני המשפחות, רבבות של אנשים שמשלמים מחירים מסוגים שונים על מלחמה מוצדקת. ואני מבטיח לכם בשם יעל רון בן משה, הח"כית שפה, והשר אלקין, שאין ימין ואין שמאל בגישה הזו של חובתנו להעניק לכם את מה שאתם זקוקים לו, ואנחנו נעשה את מה שאנחנו יכולים לטובתכם. ותודה שהשמעתם את הקריאה שלכם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוציאו קריאה של כל חברי הכנסת - - - ודנים על זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תהיה, תהיה כזאת, מאה אחוז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו לא צריכים לעשות את זה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, והיא תהיה, אנחנו נסייע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולא רק דיבורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מכל אחד, מכולם פה, הלוחמים האלה, כולם. כדאי לכם להתחיל להיות איתנו, באמת אני אומר, כדאי לכולם. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה לכם, תודה על כל מה שעשיתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> השאלה מי יגן על המדינה אם כולם מתאבדים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה, חברים, תודה רבה. אני ברשותכם באמת רוצה להודות, או להודות בכך שכאב גדול, רק דוגמה אחת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דקה, אני לא רוצה להפריע לכם. בתור אישה של אחד מההלומים, אני אשמח מאוד אם תיתנו לי דקה בסוף בפרטיות מאחורה, בסדר? << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן, אנחנו נדבר. אני מבקש לסכם את הישיבה החשובה הזאת, להודות לשר ולצוות מנהלת תנופה והמשרדים. הוועדה מברכת את העושים במלאכה, את מלאכת הכנת התוכניות של השיקום והפיתוח. אנחנו מצרים על הזמן הרב שעבר מבלי שסוכמו התוכניות הכוללות לשיקום ופיתוח קו העימות. הוועדה תעקוב אחר חיזוק ראוי של מנהלת תנופה להכנת תוכניות ההמשך ומעקב אחר הביצוע של החלטות שתתקבלנה במהרה. הוועדה רואה חשיבות בהגעה מהירה להבשלת ולקבלת התוכניות הבאות שהצגתם בנושא החינוך ולגולן ולקצרין, בתיאום עם ראשי הרשויות. הוועדה מצפה להחלטה כוללנית בהקדם על בסיס התקציב הנותר, כ-6.5 מיליארד. הוועדה תסייע ככל יכולתה, יחד עם ועדות הכנסת, בשמירת מסגרת התקציב המקורי, 15 מיליארד לשיקום הצפון. הוועדה מצפה לשיפור סוגיות מיסוי שיסייעו בהגדלה דמוגרפית מבלי ליצור קושי בין יישובי הצפון. זאת הסוגיה שדיברנו עליה, שלא תהיה קניבליזציה פנימית. הוועדה מצפה להקצאת תקציב ראוי עבור משרד החקלאות לחיזוק ופיתוח ענף החקלאות במרחב ומבקשת להקצות משאבים ייחודיים למאבק בפשיעת גביית דמי החסות במרחב הצפוני. לא הערנו את זה, אבל בעיניי אחת הרעות החולות בכל הארץ, ובפרט האזור הזה צריך להיות נקי מהפשיעה הקשה הזו. הוועדה מבקשת את ההתאמות המנהליות כדי להתאים את ההחלטות על הצמיחה הדמוגרפית לקיבוצים השיתופיים והתייחסות לתמרוץ עובדים חיוניים ברשויות המקומיות. אני מודה לכם על העשייה שלכם ומברך אתכם להמשך. אנחנו נהיה לצידכם. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:06. << סיום >>