החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2025-177145
סיכום דיון
מיום שלישי, י"א באבהתשפ"ה,
5.8.2025
בנושא:,
היערכותהמדינה לבצורת-
דוחשנתי69
א ודוחשנתי 2024
חה
"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה -
בשבוע שעבר חתם שר האוצר על הצו המכריז ששנת 2024
היא
שנת בצורת.
גורמי מקצוע מדווחים שזו
הבצורת הקשה ביותר ב-
100
שנים האחרונות. החקלאים
נאלצו להשמיד יבולי שדה על מנת לשמור על הפרדסים והמטעים.
שנת בצורת זה אירוע שיחזור
בתדירות גבוהה יותר בשניםהקרובות.
שנתבצורתאינ
הרקעניין שלגשםאומזגאוויר
,אלא סוגיהלאומית
שמשפיעהעלחקלאות,מים,
יוקר המחיה, ביטחון תזונתי, משק החשמל, הסביבה והחברה כולה. היא חושפת גם את רמת
ההיערכות של המדינה לשינויי אקלים, שיתוף הפעולה בין הגופים הא
חראיים ומדיניות הניהול
ארוךהטווח של משקהמים.
מבדיקות שנעשו לאחרונה עולים פערים מדאיגים בין ת
כניות ההיערכות לבין המצב בפוע
ל בשטח.
חקלאיםמדווחיםעלקריסהשליבולים,חוסרפיצויוסחבתבירוקרטית.ישוביםבפריפריה
נפגעים
יותרמהמרכז.קייםחוסרתיאוםביןמשרדהחקלאות,רשותהמים,רשותמקרקעיישראלומשרד
האוצר.
האזרחים לא תמיד מבינים את חומרתהמצב אואתההשלכות ארוכות הטווח.
המשמעות
של הכרזה על שנת בצורת זה מסר לחקלאים שהמדינה עומדת איתם ותומכת בהם.
מדובר על פיצוי של מאות מילוני שקלים. אך יחד עם זאת עול
ות השאלות:
האם מאחורי ההכרזה
יש כסף?ה
אם יש תקציב צבועלהעביר לחקלאים?
הוועדה מבקשת
לשמוע מה הצעדים המיידים שמשרד
האוצר נוקט עקב
ההכרזה של שר האוצר
והיהערכות של משקהמים לעתידלבוא.
משרד מבקר המדינה –
עו"ד צחי סעד-מנהל החטיבה הכלכלית –
שנה זו הוכרזה כשנת בצורת.
הפעריםשעלובדוחותהאחרוניםשעסקובנושאמים:*
אמנםישמתקניהתפלהשנמצאיםבהליכי
הקמה אך הם איטיים כתוצאה מבעיות תשתית של המדינה.
*
השבת מי קולחין –
מתקנים קיימים נמצאים ברמת ספיקה גבוהה מעבר לקיבולת והקמת
מתקנים חדשים מתמהמהת.
* חיבור אזורים מנותקים (רמת גולן,עמקים מזרחיים, מעלה כנרת) למערכתהמים הארצית
אינה
משביעת רצון.
האלה אבוחלה-מנהלת ביקורת–
מטרתהביקורת:
לבחוןאתפעולות רשות המים לתכנון, פיתוח
וניהול משקהמיםוהביוב נוכח משברמתמשך בונמצא משקהמים,זה יותר מארבעהעשורים.
אתגרים בפניהם ניצבמשק זה:עליה בתדירותוברצף שנים שחונות
גידול בביקוש למיםלמטרות
שונות;
איומים ביטחוניים ועוד.
תקופתהביקורת:
ביןהשנים2017
–
2024
פרסםמבקרהמדינה5
דוחותרלוונטייםלנושאהיערכות
המדינה לבצורת.
הנושאים העיקריים שנבדקו:
* קידום תכניות במשק המים -
ההכנה והאישור של תוכניות אב
ותוכניות פיתוח למשקהמים.
* שמירה על מקורות מים טבעיים -
תפקודה של רשות המים בשמירה על מקורות המים הטבעיים
נוכח משבר האקלים.
*תכנוןופיתוחמשקההתפלה-
פעולותרשותהמיםלקידוםהקמתמתקניהתפלהבהתאםליעדים
שקבעההממשלה.
*חיבור
אזורים מנותקים למערכתהארצית -
פעולות רשותהמיםלקידום חיבור אזורים מנותקים
-
רמת הגולן, מעלה כינרת, והעמקים המזרחייםלמערכתהמים הארצית.
1
* פיתוח כלים להפקת מים -
פעולות רשות המים לשימור כלי הפקה מקידוחים ופיתוח קידוחים
חדשים.
* תכנון ופיתוח משק הקולחים -
בחינת תכנון ארוך הטווח של משק הקולחים, פיתוח ותחזוקת
מתקני טיפול בשפכיםואיכותהטיפול בשפכים.
נתוני מפתח:
2.4
מיליארד מ"ק
כמות המים שסיפק משק המים הישראלי בשנת 2023
, באיכויות
שונות.35%
מהםסופקוממקורותטבעיים,24%
סופקוממיםמותפליםוהיתרסופקוממיקולחים
ואחרים.
שנתיים עיכוב בהפעלת מתקן התפלה שורק ב' בהיקף של 200
מלמ"ק. מתקן ההתפלה בגליל
המערבי בהיקף של 100
מלמ"ק אמור להתחיל לפעול ברבעון האחרון של 2025
, אולם קיימים
עיכובים בהקמתו.
0.7
-
מטררוםמפלסהכנרתנכוןליולי2025
ביחסלקוהירוק.נתוןזהמשקףמחסורשל111
מלמ"ק
ביחסלקו זה.
כ-
800
מלמ"ק כושר ייצור של מים מותפלים הקבוע בהסכמי הזיכיון של 6
מתקני ההתפלה
הגדולים.
47%
יחסכמותהגשםהמצטברבאזוריהמילויהחוזרעדחודשינואר2025
,לעומתהממוצעשעומד
78%
. יחס כמותהגשם באזורהכנרת היה 41%
, בגליל המערבי58%
, בחוף57%
ובירת"ן55%
.
42%
מהקולחים טוהרו במט"שים שהגיעו לספיקה מל
אה
(מעל100%
מיכולת הטיפול.)
ליקוייםוהמלצות:*
אישורתכניותאבלמשקהמים–
נכוןלינואר2018,שרהאנרגיהורשותהמים
לא קידמו תכניות חיוני
ות במשק המים, לרבות תכנית אב, תכנית לפיתוח המערכת הארצית,
ותוכנית אב למשק הביוב והקולחים. על רשות המים ועל שר האנרג
יה
להגיש לאישור הממשלה
תכנית אב כוללת ארוכת טווח מעודכנת, שתתווה אתהמדיניות במשק המיםלשנים הבאות.
*
שמירהעלמקורותהמיםהטבעיים–
רשותהמיםפעלהבניגודלצוהמיםואפשרהלמפלסהכינרת
לרדת מתחת לקו
האדום התחתון בשנים 2016
ו-
2017
.
נכון ליולי 2025
המפלס ירד באופן
משמעותי, ונמצא מתחת לקו הירוק.
כמו כן נכון לינואר 2018
, רשות המים לא קבעה קווי תפעול
לכל אחד ממאגרי המים הטבעי
ים של מדינת ישראל, למעט הכינרת,
דבר שגורם לפגיעה
באקוויפרים. מומלץ שרשות המים תקבע
קווי תפעול לכל אחד ממאגרי המים, לפעול לשיקומם,
להקפיד על תפעולם בגבולות הקווים המומלצים ולמנוע את ירידת מפלסיהם מתחת לקווים
האדומים.
מפלס הכנרת –
בשנת 2016-2018
היתה ירידה ומשנת 2019
היתה עליה, וכיום אנו נמצאים קצת
מתחתלקוהירוק.
*
שמירה על מקורות המים הטבעיים –
רשות המים נקטה דפוס פעולה של תפעול משק המים
בראייה קצרת טווח, שהתבטאה בריקון מאגריהמים הטבעיים כל אימת שהתמלאו, מבלי שפעלה
לשומרם לטווח הארוך, ולעיתים מבלי לנצל את מלוא פוטנציאל ההתפלה הקיים. על רשות המים
לשמר את מקורות המים הטבעיים, ועליה לפעול לשיקום האקויפרים זאת על מנת לשמר את
מקורות המים הטבעיים שהם משאביםהחיוניים שלהמדינה.
*
תכנון משק ההתפלה –
רשות המים הציגה למועצת
ה
רשות
ביוני 2023
את צורכי הייצור במשק
ההתפלהעד שנת2050, אולםעד מועד סיום הביקורת (
2024
)
מועצת רשות המים טרםאישרה את
התוכנית האמורה. כמו כן רשות המים לא פיתחה בשנים 2013
–
2018
את מתקני התפלה במועד
ובהתאם לצורכי משק המים והלכה למעשה יעד כושר ההתפלה של שנת 2020
שקבעה הממשלה -
750
מלמ"ק, הושג רק בשנת 2025. מומלץ שהמועצה תפעל לאישור ת
כנית לפיתוח משק ההתפלה
לטווחארוךלפחותעדשנת2050
,בהתאםלמדיניותה,ותשקוללקבלהחלטותגםלגביאופקתכנון
רחוק יותר. על רשותהמים להתאים את קצבהקמת מתקני ה
התפלהלהתפתחות החזויה בביקוש
למים ולתחזיתהיצעהמים הטבעיים,ובהתחשב במשך הזמן להקמת מתקןהתפלה.
*
היערכותלתוםהזיכיוןשלמתקניהתפלה–
אףשמועד סיוםהזיכיוןשלמתקןההתפלהפלמחים
הוא שנת 2029
ועל אף מורכבות הנושא, עד דצמבר 2023
החשכ"ל ומינהלת ההתפלה עדיין לא
קיימו הליכים משמעותיים מול בעלי הקרקע ובעלי מתקן ההתפלה לגיבוש הסכמות בנושא סיום
הזיכיון של מתקן זה. על אגף החשכ"ל, רשות המים ומינהלת ההתפלה להיערך כבר כעת לסיום
הסכם הזיכיון ולקבל החלטות מבעוד מועד. בהעדר פתרון לתום תקופת הזיכיון, מומלץ כי אגף
התכנון ברשות המים יביא בחשבון את האפשרות שעלול להיווצר מחסור של 90
מלמ"ק מים
מותפליםהמופקים במתקן בפלמח"יםולהביא זאת בחשבון בתכנית הפיתוח של משקההתפלה.
*
חיבור אזורים מנותקים למערכת המים הארצית –
נכון לדצמבר 2019
אספקת המים לאזורים
המנותקים מהמערכת הארצי
ת, מבוססת על מקורות מים מקומיים
ונתקלת בקשיים הולכים
וגוברים עקב הידלדלות מקורות המים, ואי חיבור אזורים אלה למערכת הארצית.
במועד סיום
2
הביקורת, דצמבר 2019
, רשות המים לא החליטה כיצד ליישם את החלופה לחיבור מעלה כינרת
ורמת הגולן למערכת הארצית ולא קבעה לוח זמנים לפרויקט זה. נכון ליולי 2025
, חיבור העמקים
המזרחיים עוד לא הסתיים, ואין מועד צפוי לסיומו.
בשל הימשכות ההליכים להקמת מתקן
ההתפלה בגליל המערבי, ונוכח ההתדרדרות המואצת במצבם של מקורות המים באזורים אלה
בשנים האחרונות, היה על רשות המים לפעול בנחישות רבה יותר למציאה ולמימוש של פתרונות
חלופיים לאספקת המים בטווח הקצרובטווחוהארוך לאזוריםהמנותקים.
* פיתוח כלים להפקת מים –
רשות המים השתהתה עד ינואר 2018
בביצוע קידוחים חדשים
ובשיקום קידוחים ישנים לשם שימור יכולת ההפקה בהיקף הנדרש,
ובשנים 2018-2023
לא חל
שינוימשמעותיבכמותהרישיונותשניתנולקידוחיםחדשים.בנוסףרשותהמיםלאיזמהעדינואר
2018
ת
כניתכוללתלטיפולבקידוחיםהמזוהמיםבאמצעותקידוחיטיוב,והותירהאתהיוזמהלכך
בידיהמפיקיםהפרטייםותאגידיהמים.הלכהלמעשהמאזשנת2019
ועד2022
לאחלגידולבכמות
מתקני הטיוב ובכמות ההפקה. על רשות המים לבצע בהקדם קידוחים חדשים ולשקם קידוחים
קיימים בהיקף הנדרש
על מנת להבטיח את שימור יכולת ההפקה.
בנוסף
לאמץ מדיניות כוללת
שתעודדביצועטיובלקידוחיםהמזוהמיםבמקוםשבוטיובכזהנחוץ,ולקדםתכניתכזושתתבסס
על ראייה כוללת של צורכי משקהמים.
* פיתוח משק הקולחים -
בשנת 2023
כ-
42%
מהקולחים טוהרו ב-
16
מט"שים שמיצו את יכולת
הספיקה שלהם (יותר מ-
100%
.) על רשות המים להשלים גיבוש של ת
כנית מפורטת
בשיתוף גורמי
התכנון - רמ"יואג"ת אשר תכלולסדריעדיפויות, מתווהלהרחבתהמט"שים
במקומותהנדרשים
ולעקוב אחר יישומה. משנת 2016
קיימת מגמת עלייה בהיקף הקולחים והשפכים המסולקים
לסביבה. בשנת 2022
סולקו 119.5
מלמל"ק שפכים וקולחים, היקף הגבוה ב-
66%
ביחס ל-
2016
.
נכון לינואר 2018, רשות המיםלאפעלה למצואפתרון חלופי מלאלהזרמת הקולחים לנחלים. בכך
מנעה אספקת מים זוליםלחקלאים, שיכלולשמשחלופהלמים השפירים,ונמנעההגדלה שלהיצע
המים הזמינים השפירים במשק. נוכח הצפי לגידול בעודפי קולחים ובייצור שפכים, ונוכח היעדר
פתרונות לגבי שימוש במלוא כמות הקולחים, אשר עשויים להיות מסולקים לסביבה ולנחלים,
מומלץ כי רשות המים והמשרד להג"ס יבחנו יחד פתרונות להרחבת השימוש במי קולחים, כך
שהזרמת השפכיםוהקולחיםלנחליםולסביבה תצומצם.
הרשות הממשלתית למים וביוב – יחזקאל ליפשיץ-מנכ"ל הרשות ויו"ר המועצה –
הרוב המכריע
שלהליקויים טופלו ותוקנו, אולם יש עדיין מקוםלהשלמות.
מקו
ורתהמים:מישפירים, מליחים+שטפונות, שפד"ן+קולחיןוהתפלתמיים.ניתןלראותשהחל
משנת 1998
י
ש שימוש
במים שפירים ובמים מליחים+שטפונות על אף הגידול בשימוש מים.
החקלאותצורכת1.2
מיליארדקובמיםוהיאעוברתממיםשפיריםטבעייםלמקורותמיםנחותים
-
מי קולחין ומים מליחים.
החל משנת 2015
צריכת המים קבועה לנפש (90
קוב). הקמפיינים סייעו להורדת צריכת המים,
תרבותלסגירת המים בזמן שהםלא בשימושוהקמת תאגידי מים.
יש צניחה דרמטית בספיקות בנחלי הצפון. החורף הנוכחי התאפיין במיעוט של משקעים ופריסה
לא טובה.
הבצורת חריפה ולא נראתה זמן רב. המילוי החוזר
( כמות המים הנותרים בסוף החורף)
עומד השנה על 25%. המשמעות היא שמשק המים הרוויח רבע מהממוצע. התחזית לטווח הארוך
היא פחות משקעים ולתקופות קצרות יותר. 30
שנה ברצף לא היינו מעל הקווים הירוקים, ואילו
בחורף האחרון ירדנו בכל האקוופרים.
בכנרת ירדו
חצי מכמות הממוצע השנתי של הגשמים. אם
החורף הקרוב יהיה ממוצע, אנו נהיהעם כ-
500
מיליון קוב מתחת למפלס
הסף המומלץ.
בימיםאלהאנומשלימיםתכניתאבלמשקהמיםלשנת2075
,
והיאעברהאתהליךשיתוףהציבור.
ככלשהשרימצאשהתכניתראויה–
הואיביאאותהלאישורהממשלה.בתחילתהעשורהבאעתיד
לקום מתקןהתפלה8
.
יש 3
אזורים בארץ שמנותקים מהמערכת הארצית: רמת הגולן (שעתידה להתחבר בשנתיים
הקרו
בות), בקעת הירדן ומעלה כנרת. בטווח זמן בינוני כל הארץ תחובר למערכת המרכזית. גל
חום קיצוני מאתגר את מערכת המים הארצית מב
חינה תפעולית. בחורף הנוכחי נעשתה
חלוקת
מחסור בגליל העליון,
ובמקביל אגודות המים מקימות מאגרים שיתפסו את הזרימה בחורף ויוכלו
לשחרראתהנחליםבקיץ.ישרצוןלתתודאותלחקלאיםלקראתשנההבאה,ולכןככלהנראהיחל
קיצוץ של אספקת המים לחקלאים בשנת2026
.
אנו מבקשים לתמרץ את משק הישראלי ולהגדיל את ההשקעות במי קולחין. אושרה תכנית אב
לקולחיןשתביאלמצברצוישל0
קולחיןבנחל.מצבזהינקהאתהנחלים.לצורךכךעתידלהתקבל
תקציבמשמעותיממשרדהאוצרומקק"לבסך200
מיליוןש"ח,והחלקהראשון
כברהועבר
לרשות
3
המים מ
משרד האוצר.
משק המים הוא משק כספי סגור וכל העלויות הן על הציבור. משרד האוצר
תמך לאורך השנים בהפעלת מי קולחין. ההסכמים עם מתקני התפלה הם ארוכי טווח ל-
25
שנה,
והמחירים נקבעים מראש. ניתן לייצר עוד מים במתקני התפלה אולם זה הרבה יותר יקר הואיל
וחצימעלותהמים
היאעבור אנרגיה.60
מיליוןקובמיםנשפכיםלים,וכמויותאלהתלויותבגשם.
יש כיום 6
מתקני התפלה. מתקן ההתפלה שורק 2 נמצא בעיכוב של שנתיים וחסרים
400
מיליון
קובמים.העיכובבהקמתהמתקןנבעמהקורונהוהמלחמה.סיוםהשלמתעבודותימיותלקוהזנה
שני למתקן שורק 2
צפוי בחודש אוקטובר.
הזיכיון מסתיים בשנת 2029
ואנו נמצאים במו"מ
להרחיב אתהפעלת מתקני ההתפלה.
יש למצוא פתרון להיתר פליטה למתקן אשדוד כמו גם העמקת שיתוף פעולה עם משרד החינוך
במתןהדרכותלתלמידים.
נושאהקידוחים יקבל משמעותומתקדם, יש תכנית אב לקידוחיםיחדעם חב' מקורות.
רשותהמיםמתנהלתבצורהשקופה,גלויהוהוגנתבאמצעותשימועציבוריולעיתיםבטרוםשימוע.
יש כיום בית די
ן ייעודי לנושא המים ולרוב
הרשות
וזכה
בפסקי
הדין. תיקון 31
לחוק המים תרם
לנ
ו ולחקלאים. מקו באר שבע דרומה יש מדבר,
ולמרות זאת
האזור פורח
וזה נעשה בזכות ניהול
משק מים אחראי.
מיקי זיידה-מנהל אגף בכיר תכנון – רשות המים היא
הגוף היחיד שהטמיע בתכניותיו את סוגיית
שינוי אקלים. למיטב ידיעתי אין תרחיש ייחוס שמאושר ע"י ממשלה ועשינו זאת מתוך הבנת
המציאותעםשיתוףהשירותהמטאורולוגי.ישמשברמים
במדינ
ותאירופהואיננונמצאיםבמצבם
(איןלהםמי
םבברזים).מתקניההתפלהעבדובמיצוישל90%
ואיןאמינותשל100%
מיםשפירים
לחקלאים. אנו צופים עוד שנים קשות. מס' מתקני התפלה התעכבו ואם לא היו בעיות ביצוע
בשרשרת האספקה, לא היתה בעיה עבור החקלאים. תכנית
אב לא בוצעה, אלא תכנית התפלה
בעלות של
מיליארד 100
אלף ₪
עד שנת 2030
משק מים ערוך עם תכנית ארוכת טווח לקולחין,.
שפכים, מערכת מים ארצית וקידוחים. ראוילציין כי כל הקוויםהירוקים עודכנו.
משרד החקלאות וביטחון המזון –
יובל ליפקין-ראש מנהל בטחון המזון –
החקלאים בישראל
נמצאים במשבר עמוק שלא היו בו מעולם. יש ירידה משמעותית ביבולים וייבוש עשרות אלפי
דונמים (בעיקר בצפון), פחת במ
רעה דבורים שיפגע בגידולים, והשקיה חורפית (היה שימוש
בהקצאותבחודשיםינואר-
מרץ2025
במקוםבחודשיקיץ.)
המשרדמבקש
תקציביםנוספיםלרשות
המים לצורך תשתיות קולחיןוהשר עושה מאמצים אדיריםלפתרוןהבעיה.
התחזיות:
- ירידה של כ-
30%
בתוצרת החקלאית בשנת 2026
.
-עליית מחיר
ים משמעותית עקבייבוא מוגבר שיוביללפגיעה כלכלית.
-
ייבוש שטחים
יוביל
לנטישתחקלאיםוסגירת בתי אריזה.
- שינוי בדינמיקת השוקעקבחוזים חדשים
ארוכי טווח מול ספקים מחו"ל.
- אובדן תשתיותוידע יוביל לקושי משמעותי בהנעת ענפים שננטשו.
על מנת למזער את הנזקים הוצא צו בצורת והוא חל על גידולים שאינם מושקים. המשרד החל
ב
מהלך מש
מ
עותי כדי לבחון מה התמיכה הניתנת למ
ען מ
זעור הנזקים. יש חוסר יכולת לקבל
הסכמות ועל שר האוצר ושר החקלאות למצוא את המקור התקציבי. כתבנו הצעת מחליטים בסך
250
מיליון ₪ הויאנמצא
ת
בדיןודברים מולאג"ת.
נעשו מאמצים רבים מול משרד האוצר לגבי מי קולחין. ללא מוביל מים של הקולחין אין עתיד
לחקלאות הואיל ואזור הצפון מנותק. כ
כל שיעברו תקציבים יותר מהר, כך יקודם פיתוח תשתיות
של מי קולחין.הרחבת תשתיות מיםלחקלאות בגליל
תעשה
בהתאםלתכנית הפיתוחהאזורית.
היערכותלשנים2026-2028
:*הגדלתמקורותמיםבאמצעותהגדלתכושרהשאיבה,קידוחיבצורת
ורכשמקסימלי מהתפלה.
*הקצאת מים שפירים לחקלאות בהתאםלשימוש בפועל בשנת2025
.
*ת
עדוףפרויקטים הניתנים ל
מימוש וביצוע בטווח המיידיובטווח הארוך.
* תמריצים לת
עדוף גידולים וריסון הצריכה הביתית.
אין קמפיינים לחיסכון במים והנפגע היחיד
הואחקלאות וסביבה.
צעדים מיידים: * מזעור הנזק לשנת 2025
: הקמת מאגרי מים, ניוד מים בצפון, תמיכה בדרוזים
בגולן, מרעה בקרוצאן, מרעה דבורים ומילוי קופות קנ"טלביטוח חיטה.
*
תכנית לפיתוח הגליל המזרחי באחריות אגודת המים "מים בגליל" אושרה מחדש בשנת 2025
ברשותהמים לצורך בניית מאגריםושחרור מיםלתיירוץולטבע.
* חיבור אזורים מנותקים למערכתהארצית.
4
*תכניתלפיתוחמשקהקולחין-
עלות
בסך
3.5
מיליארד ש״ח.
*שיקוםמ
אגרידלתוןועינן באחריות מקורות.
אישור רשותהמיםלשיקוםכוללוהקצאתסכומים
נדרשים באופן מיידי.
החקלאות הישראלית מבוססת על 4
גורמי ייצור: קרקע, כ"א, מו"פ תשתיות וטכנולוגיות ומים.
מים הוא גורם הייצור החשוב ביותר בחקלאות הישראלית. כשיש חוסרים של מים, הם משפיעים
באופן ישיר על הייצור המקומי ואנו לקראת ירידה משמעותית בייצוא של החקלאות הישראלית.
לפנימס'ח
ודשיםשרהח
קלאותהעבירהחלטתממשלהלהגדלתהתוצרתהצמחית בשליש
עד שנת
2035
.
לא ניתן להגדיל את הייצור הצמחי ללא מים. אנו בעד ייבוא ומשקיעים משאבים רבים
בחקלאותהישראלית. אנו צריכיםלתת אתהכלים לחקלאים כדי שהמדפים יהיו מלאים.
מים לישראל אגודה שיתופית -
חכ"ל
איתן ברושי-יו"ר – המשבר אינו במשק המים אלא בניהול
משקהמים.
100
מיליוןקובקולחיןבשנהנשפכיםליםכיאיןמישיקחאותם.תיקון31
לחוקאינו
יוזמה של רשות המים, אלא יוזמה שמגיעה מלמטה. לא נעשה דבר נוכח הביקורות של מבקר
המדינה. ראוי שהיתה
קמה מועצת מים. 100
שנה לא היה מחסור כזה ומדובר באסון טבע, ללא
מיםאיןקיוםלחיולצומח.ראוישתקום
ועדתחקירהפרלמנטריתבנושאהמיםועלמבקרהמדינה
להכיןדוח מעקבכדילבדוק אילוליקויים תוקנו.במענק של70%
לאניתןלכסותאת כל
ההוצאות
ומי קולחין צריכים להיות במחיר מינימלי.
אין גורם ברשותהמים שמתעסק בחקלאות.
חה"כאלוןשוסטר–ישתכניתלביטחוןמזוןוהיארצהבמקביללתכניותממשלהואילוצים. השנה
היתה שחונה וכתוצאה מכך
גידולי שדה ברחבי הארץ לא קיבלו מענה,
ויש לתת לכך פתרון.
משמעותשלאיייצורמזוןמאסיבינוכחהמחסורבמיםבשניםהקרובותיובילבהכרחלייבואיותר
גדול.
משרדהאוצר–ליהיצלאל-רפרנטיתמיםוהגנ"סבאג"ת–איןל
משרד
נגיעהלענייןתקציבמקק"ל
לסוגיית הקולחין.
משק המים הוא משק סגור. לאורך שנים רבות הומלץ על סגירת המשק
ומבנה
רשותהמיםהקיים.ה
משמעותשלסגירתהמשקהיאשאינו
מתוקצב.ההמלצותיושמווכדילשמור
עלמשקמים איתן,ישלשמורעלהמבנה הנוכחי.
נחתםהסכם בעניין
היקף תקציב
הקולחין והפריסה.
צו הבצורת נחתם ע"י שר האוצר ואינו צו חלקי. הוא
מתייחס
למתן פיצויים לחקלאות בר שאינה
מושקת.
היקףהפגיעהבחקלאותבצפון–
הנושאנמצאבשיחבין משרדהאוצרלמשרדהחקלאות.התקציב
אושר בממשלה בשלהי הסתיו. ככל שיידרש תקציב למתן מענה לסוגיה, על הממשלה להצביע על
מקורתקציבי.
ככלשיהיהמחסורבתוצרתחקלאית,צפויהלהיותעלייתמחיריםולכןהפתרוןהוא
הגדלת הייבוא.
אם רשות
המים קובעת את המדיניות בעניין האספקה לחקלאות, היא צר
יכה לספק את דרכי
ההתמודדות ואת מנגנוני הפיצוי.
נחתםסיכום
עלסוגייתמיהקולחין.
הסמכותהחוקיתכיוםהיאשלרשותהמים.ניהולמשקהמים
באמצעות המועצה הביא אותו להיות משק איתן. האחריות החוקית בהתאם לסעיפים 111-112
לחוק המים היא של מועצת
רשותהמים.
המשרד להגנת הסביבה –
רמי עמיר-סמנכ"ל –
רשות המים לוקחת ברצינות ראויה את כל
ההמלצות של מבקר המדינה. כדי לבצע את התכניות, נדרשים תקציבים רבים אחרת התכניות
יישארובתוךהמגירה.הטבעוהסביבההםהנפגעיםהמיידיםבעקבות
משברהאקלים.הטבענמצא
בקטסטרופ
ה
ללא קשרלשנת הבצורת. בשנים2023-2024
מי הקולחין זרמו לנחלים בכמות של בין
90-100
מיליוןקוב. לצערנוהרבהמאוד ממי
הקולחיןאינםבאיכותטובה,וחשובלהשקיעבטיהור
השפכיםלרמה
טובה
יותר. בשבועותהאחרונים ס
יימנו לבנות קמפיין בדבר מניעת ז
ירקתמגבונים
לאסלות.
התאחדות חקלאי ישראל –
אורי דורמן-מנכ"ל –
יש 2 לקוחות למים: הלקוח הביתי והחקלאי.
החלקאות
עשתה שינוי גדול במעבר ממים שפירים למי קולחין. בשנת 1970
החלק
אות לקחה
מיליארד 200
קוב מים שפירים, ואילו היום מ
יליארד 270
קוב מים. כמו כן התמהיל השתנה
לחלוטין, כל המים השפירים שהח
קל
אות שחררה עברו לבית נוכח הגידול באוכלוסי
יה.
יזמנו את
תיקון 31
לחוק המים
כדי לקבל תקציב לפיתוח משק הקולחין. המדינה צריכה לתת את החלק
התקציבי שלה ללא קשר לקק"ל. החקלאות היא הנפגעת הראשית מנושא הבצורת,
ובפרט חקלאי
הצפון ואין מנגנון פיצוי עבור מי שנייד מים. ראוי לטפל בסוגיה
כמה שיותר מהר כדי שחקלאי
הצפון יוכלו להתקיים. איננו יכולים להחזיק את האלונקה לבד, על משרד האנרגיה להצטרף.
5
צריכהלהיותרשתביטחוןכאשראיןעמידותאספקה.איןסיבהשיהיהייבואשלחקלאותכילחלק
האריבמדינהישתחליףשל מיקולחין.ולכןישלעשות מבצעמהירשלאישורהפרויקטיםולהביא
אתהמים לחקלאים.
החברה להגנת הטבע – דנה טבצ'ניק-ראש תחום נחלים - מעלה כנרת הוא אזור מנותק, החלטת
ממשלה משנת 2018
קבעה שיש
לחבר אותו למערכת המים הארצית ועד היום זה לא
בוצע. נבקש
לדעתמההםלו
חותהזמניםשהחיבוריתבצע?ישלקבלהחלטהבאופןמיידיבמועצתרשותהמים.
הנחליםבצפוןהופכיםלהיותמדבריים,
ולכןישלהכניסאתהנושאבתעדוףברמההראשונה.
היטלי
הזרמה לנחל אינם קיימים כיום ועד היום הנחלים הם פתרון קצה לכל התקלות. לפי חוק המים
הנושא נמצא בסמכות רשות המים.
משרד הבריאות –
אמיר
יצחקי-ראשהמערך לבריאות הסביבה-
לקולחיןיש סיכונים בריאותיים,
וכ-
50%
מהמים לחקלאות הם מי קולחין בעוד שבמדינות אחרות הם עומדים על 2%
. הנושא
הקריטיהואהאיכות–ישלטפלבשפכיםכנדרשהואילו
חלקממיהקולחיןאינםבאיכותמתאימה.
מתקן
התפלה חדרה – דיו
יד מיולגאי-מנכ"ל –
הצד הנגדי של משק ההתפלה הוא משק האנרגיה.
אנו
צרכני
אנרגיהגבוהיםוצורכיםחשמלמחברתהחשמלכדילייצרמים.יש7
חודשיםבשנהשאני
מנוע מלהפעיל את המתקן במשך 6
שעות בכל יום מסיבה של אובדן כסף
. ראוי ל
חשוב מחוץ
לקופסא כדי
לשחררמים רבים.
משרד החקלאות וביטחון המזון - אורי צוק בר-
סמנכ"ל בכיר למחקר, כלכלה ואסטרטגיה –
היציבותבמחיריםובאספקהמתבססתעלייצורמקומי שלפירותוירקות.אםיחסרומיםוהםלא
יגיעו למערכות ההשקיה אלא לים ולנחלים, תהיה בעיה לעמוד ביעדים של ייצור מקומי. בהרבה
מקרים ייבוא אינו פתרון להוזלת מחיר, משום שעלולה להיות ירידה בהיצע הפירות ואין להם
זמינות ממקורות אחרים. השר והמשרד עושים
מאמצים לבסס את הייצור המקומי כדי
שהתקציבים של
תכנית האב
יגיעו והיא
תמומש. ברור כי
צריך להרחיב את ה
מאגרים, להוסיף
נקודות איגום ולעשות
חיבורים בין המתקנים הקיימים.
אנו רוצים שמי הקולחין ישמשו לייצור
מזון בכמות, באיכותובמיקוםהמתאים.
לביא
מלמן-יועץ מנכ"ל – מדיניות המשרד היא להגדיל בשליש את הייצוא המקומי בעשור הקרוב
באמצעותשחרורגורמיהייצור:קרקעות,עובדיםזריםומים. 3
שניםקדימההנזקיהיהיותרגדול
וישלתת תקציבעבור השקעותבמים.
הרשות הממשלתית למים וביוב - ד"ר יעקב ליב
שיץ-מנהל תחום הידרוגיאולוגיה –
ב- 5
שנים
האחרונות היינו מעל הקו הירוק בשל ניהול נכון
של משק המים והמ
הפכה של מי הקולחין. לא
מדוברבשניםברוכותשלגשמיםאלאבשניםממוצעות.השנההנוכחיתתשפיעגםעלהשנההבאה.
מקורות –
יוסי יעקבי-
סמנכ"ל הנדסה –
אנו נמצאים בתהליך מכרזי בנוגע לחיבור רמת הגולן.
התקבלה החלטה ע"י רשות המים לחבר את בקעת הירדן למערכת הארצית. אנו משקיעים הון
תועפותבקידוחיםבערבה,ובסופושליוםאנושומריםעלכמותהמיםהקיימת.
ההמלצההיא
לחבר
את הערבה למערכת הארצית ויהיו עודפי מים בעתיד לחקלאים.
מוצע
לא להמתין עם מעלה כנרת
ולהעביר את הטיפול בחיבור לחברת מקורות. תקציבי הפיתוח של מקורות יכולים לשאת את זה
והתוספתלתעריף תהיה זניחה.
רשותהמיםהעבירהאתהמערכתהבין-
אזוריתלמקורות.אנונכנסיםלתהליךארוך טווח
שיעמיס
פחות על
החקלאים ו
יועיל ברמה ההוליסטית לחלוקת מי הקולחין. נושא איכות המים הוא חשוב,
ולא יהיה מנוס משדרוג מי הקולחין בהתאם לדרישת הציבור והתקנים הבינלאומיים וזה יעלה
כסף.
חברות ההתפלהיכולותלעשותיותר בהיבט של החוזים והגמישותהתפעולית.
תקציב הפיתוח של מקורות השנה הוא 1.5
מיליארד ₪ וה
וא יעלה ל-
1.6
מיליארד .₪
אני מציע
לעלות אותול-
1.8
ימליארד .₪
ההשפעה על התעריף היא זניחה.
6
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מודהלכלהמשתתפים בדיון.
2.
הוועדה תקיים דיון על בקשה לכתיבת חוו"ד עפ"י סעיף 21
לחוק מבקר המדינה בנושא
קק"ל –
דוחות כספייםוקרקעותהמדינה.
3.
הוועדהמבקשת
מרשותהמים
לקבל דיווחהאם הועבר התקציבמקק"ל.
4.
הוועדה סבורה שמחסור במים לדרוזים באזור הגולן אינה בעיה חקלאית אלא בעיה
מ
דינית.
5.
הוועדה התרשמה שבמשך שנתיים לא היה פיתוח של
מי קולחין במשק המים בישראל.
המדינה ומשרד
האוצר
חייבים לקבל אחריות על פיתוח מי קולחין. הוועדה תשלח מכתב
למנכ"ל
י משרד
י האוצר
, החקלאות וביטחון המזון, והאנרגיה והתשתיות
לקיים דיון
משותףולקבלפתרון ארוך טווח בנוגעלפיתוח.
6.
הוועדה תקייםישיבת מעקב בעודמס' חודשים.
7