פרוטוקול ועדה

DOC 87,207 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 120 מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד יום שני, ח' באלול התשפ"ה (01 בספטמבר 2025), שעה 12:30 סדר היום: << נושא >> סיור הוועדה בכפר הנוער "אשל הנשיא" << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: קטי קטרין שטרית – היו"ר משה אבוטבול פנינה תמנו שטה לימור סון הר מלך דבי ביטון חברי הכנסת: אושר שקלים אלון שוסטר מוזמנים: קובי בלייך – מנהל אגף בכיר, אגף חקלאות ישראלית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר איתי חיים מנהל תחום, קשרי ממשל וכנסת, משרד החינוך מירב רחבי – ממונה ייעוץ, המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער, משרד החינוך גלית אביטבול – יועצת בכירה, המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער, משרד החינוך צביקה קלוש – מפקח, תחום פסיכו-סוציאלי ורפואי, מחוז דרום, המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער אורלי מילוא אלוני – מפקחת בית הספר, המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער, משרד החינוך יוחאי שניר – מפקח מרכז קהילה, מחוז באר שבע והדרום, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי שני וולך – מפקחת מרכז קהילה וראש צוות, מחוז באר שבע והדרום, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי לימור כרמלי – מרכז השלטון המקומי ד"ר עוזי תפוח – מנהל, כפר הנוער אשל הנשיא הילה כהן חרש – מנהלת תחום טיפול, כפר הנוער אשל עומר עמנואל – מנהל, פנימיית אשל הנשיא בת חן פלד כהן – מנהלת, בית ספר אשל הנשיא טלי מסיקה – מנהלת, חטיבת ביניים, בית ספר אשל הנשיא מרסל דניאלי – מנהלת, בית הספר רוטמן אשל הנשיא יוגב ארזי – מנהל משק חקלאי, כפר הנוער אשל הנשיא מנהלת הוועדה: תמי ברנע רישום פרלמנטרי: איה פרידמן, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סיור הוועדה בכפר הנוער "אשל הנשיא" << נושא >> (1. סיור בבית הספר רוטמן) << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> יש לנו כאן שלוש חטיבות מרכזיות, חטיבת הביניים אלה כיתות ז' עד ט', עוד חטיבה של כיתות י' עד י"ב וחטיבה של מסגרת המשך, 21-18 שנמצאת מאחורי המבנים האלה. בשנה שעברה פתחנו חטיבה נוספת של תפקוד נמוך ובינוני-נמוך ואלו כיתות רב-גיליות שנמצאות באזור שם. אני רוצה לדבר על הקשר בין תפיסה פדגוגית למרחב גאוגרפי. כמו שאתם רואים, זה בית ספר לחינוך מיוחד שאין בו גדר, אין שומר וילדים בעצם יכולים להיכנס ולצאת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה הם? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> הנה הם. פה הם מחכים להסעות, זו חטיבת הביניים והחטיבה העליונה נמצאים שם למעלה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא להגיד להם שלום? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> בוודאי אבל אתם צריכים להציג את עצמכם. אני רק אומר משהו אחד, אין בעיה ואתם יכולים להסתובב ולדבר. אנשים על הרצף האוטיסטי אומרים את כל האמת ורק את האמת. דבר ראשון, זה נורא מוזר להם שבאים לכאן אנשים ויושבים כאן. צריך להכין אותם ולהגיד להם מי אתם, מה אתם רוצים ולמה באתם. מעבר לכך, זה היום הראשון ללימודים ויש 30% מהתלמידים שהם חדשים כאן, זה היום הראשון שלהם והם אפילו לא מכירים את הילדים שיושבים לידם, את אנשי הצוות, בטח ובטח אנשים שמגיעים מבחוץ. אני מצטערת אבל הם חשובים לי יותר מאיתנו ואני רוצה לשמור על הזכות שלהם לפרטיות ועל הזכות שלהם להיות אוטיסטים שקשה להם במעברים, בשינויים ועם אנשים שהם לא מכירים בלי שהם יצטרכו להצטדק. ההסעות שלהם זה עניין של דקה או שתיים. אם הייתם פה לפחות לחצי שעה, לא הייתה בעיה, היינו נותנים להם מרחב להכין אותם. - - - את יכולה לגשת, אם את מתכוונת להישאר כמה דקות ארוכות כי אם את מתכוונת רק לגשת ולשאול שאלה, התשובה לא נשלטת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> זו גם שאלה אם הם מוכנים לכמה דקות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בדיוק. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> אם הם בכלל מוכנים לדבר איתך כי הם לא מתרגשים מאיתנו וזה המרחב שלהם. אני רוצה לומר משהו על המבנה של התפיסה של בית ספר בתוך קריית חינוך גדולה מאוד. התחלתי את השנה השביעית שלי השנה בניהול של בית הספר. בית הספר קיים תשע שנים כאשר הוא הוקם עם ארבעה תלמידים. אני הגעתי לפה כשהיו 11 תלמידים. אני באתי מ-23 שנים בשער הנגב ואמרתי "למה הבאתם אותי למועדון בני עקיבא?", זה לא היה נראה לי בית ספר אלא איזשהו קרוון קטן ואומרים " בואו ותעשו חינוך". איך מייצרים מודל של חיים משותפים ואיך מייצרים פה שלושה גופים שהם בעצם שלושה מוסדות חינוך, פנימייתי שמגיעים אליו משכבות סוציו-אקונומיות בינונית ומטה מהפריפריה, בית ספר שמגיעים אליו מאוכלוסייה סוציו-אקונומית גבוהה מאוד של להבים ושל חצרים ומגיעים לכאן גם נוער עם אוטיזם שמגיע מ-22 רשויות אזוריות, מדימונה, יוטבתה, עין יהב, ירוחם, מצפה רמון ועד אשדוד ושפיר. אין כמעט מועצה אזורית פה במרחב שלא מגיעים אלינו ממנה. אנחנו מהווים פה איזשהו מיקרו קוסמוס קטן של מדינת ישראל כי יש לנו פה יהודים, ערבים, ימנים, שמאלנים, חילוניים, דתיים, מושבניקים, קיבוצניקים, עיירות פיתוח והכול מהכול ואגב, גם הצוות שלנו הוא כזה. אני גם דוגלת בכך שהצוות שלנו ישלב גם אנשים שהם על הרצף האוטיסטי. יש לנו אנשי צוות שהם אנשים על הרצף האוטיסטי והם דוגמה והשראה הכי גבוהה לילדים שלנו לכך שבעזרת מוטיבציה, השכלה ועבודה אפשר באמת להצליח. לא סתם הדגשתי שאין פה גדר, אין פה שומר ושכמעט מכל שביל אפשרי אפשר להיכנס ולצאת אלינו. האלמנט של הבחירה משמעותי מאוד, הילדים בוחרים להיות פה ואם הם לא רוצים להיות פה, הם פשוט יברחו וילכו. תהליך הקליטה שלנו משמעותי ואנחנו מדברים על הזהות האוטיסטית. אתה לא יכול לבוא לכאן מבלי לדעת שאתה אוטיסט. אי-אפשר לקרוא לזה במכבסת שמות. אנחנו לא מסתירים את האוטיזם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל יש ילדים שלא מקבלים את זה ולוקח להם זמן? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> אנחנו עושים איתם תהליך. כלומר, אתה לא מגיע לבית ספר - - - כי כל מי שמגיע אלינו חווה את מערכת החינוך הרגילה. הם היו משולבים בבתי ספר רגילים או בכיתות תקשורת בבתי ספר רגילים וזה עוד יותר הדגיש את השונות שלהם. בבית ספר רגיל, הם מסתכלים ימינה ושמאלה ורואים אנשים טיפוסיים, רגילים וכשהם מגיעים לכאן הם רואים את כל מופעי האוטיזם. כשניצבת מולך מראה כל כך גדולה של האוטיזם, זה מאיים עליך כי "אם הוא איתי במסגרת, מה זה אומר עליי?" או "מי אני?". לכן, בחטיבת הביניים אנחנו בעיקר נותנים את הדגש לזהות האוטיסטית ולזהות האישית ובחטיבה העליונה זה יותר על אוטונומיה ועצמאות. יש גם קשר ישיר עם נטיות מיניות, מגדר ואוטיזם. אנחנו רואים שבחטיבה העליונה נכנס יותר ויותר הנושא של הזהות המינית. מי אני? האם הזהות המינית שלי היא הטרוסקסואלית? מה אם אני לא רוצה להגדיר את עצמי בזהות מינית? אצל אוטיסטים זה אפילו עוד יותר כי העניין של הזהות הוא עניין משמעותי והשאלה של מי אני ומה החלק שלי. מבחינת השייכות למקום, אנחנו נמצאים בלב הכפר מבחינה גאוגרפית ואני חושבת שהמקום הזה נבחר לא בכדי. הוא נמצא פה כאיזשהו לב שמקשר בין הפנימייה שנמצאת ממול, בין בית הספר התיכון הרגיל שנמצא כאן מימין והמשק שנמצא שם מאחורינו. אנחנו בעצם מייצרים כאן מרחב שבו מי שרוצה, יכול להצטרף אלינו ומי שרוצה יכול לצאת מאיתנו. אנחנו מנסים לייצר כאן איזשהו דגם של חברה מכילה יותר. אני לא סובלת מהיעדר של כוח אדם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את מפרקת מחיצות עם הזמן. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> אני מפרקת מחיצות. אני גם אומר שאני לא סובלת מהיעדר כוח אדם, יש לי 14 אנשי טיפול פרה-רפואיים, יש לי ארבע קלינאיות תקשורת, שתי מרפאות בעיסוק, שש מטפלות רגשיות, ביבליותרפיה, פסיכו-דרמה, באומנות, בקולנוע ובדרמה ופסיכולוגיות. באמת לא חסר לי שום דבר, גם לא כוח אדם. יש לי כוח אדם החל ממורה לחמש יחידות פיזיקה ומתמטיקה וכלה במורה לנגרות ומורה לחדר כושר. אנחנו עושים את זה בזכות גאוות יחידה גדולה. כשאני מראיינת עובדים, זה לא מעניין אותי שהוא מורה ואיפה הוא למד להיות מורה אלא מה הוא יודע לעשות חוץ מזה שהוא מורה, כי מורה יש בכל מקום. אם הוא אומר לי שהוא היה בנבחרת כדורסל אני מבקשת ממנו שיקים נבחרת כדורסל ועל הדרך גם ילמד את הספרות או את האנגלית. אם אני מזהה מורה על הדוושה, אני מציעה לממן לו לימודי הדרכת רכיבת אופניים. אנחנו בית ספר רוכב, כל בית הספר רוכב על אופניים. אם אני מזהה מורה שיש לה נטייה אומנותית טובה מאוד, אני אומרת לה "לכי תלמדי תואר שני של טיפול באומנות ותחזרי אלינו". גם הסייעות אצלנו התחילו כבנות שירות לאומי, התאהבו בעניין ונהיו סייעות. הרבה סייעות הולכות ללמוד אחר כך חינוך מיוחד והופכות להיות מורות. אני מגייסת את האנשים להיות בעלי תפקידים על פי הכישורים שלהם ולאו דווקא על פי ההשכלה הפורמלית שלהם, שאותה הם רוכשים מהר מאוד. יש פה גם שיטה של חבר מביא חבר ומצב שכל הצדדים מרוויחים ממנו. אני חושבת שכמעט אין בארץ מסגרת לחינוך מיוחד לתפקודים גבוהים – בטח שלא לאוטיזם – הם בדרך כלל נטמעים בתוך בתי הספר הרגילים. ניקח למשל, קלינאי תקשורת. איריס היא מרפאה בעיסוק אצלנו והיא מרכז את התחום הפרה-רפואי שלנו. היא מרפאה בעיסוק מוכשרת מאוד והיא מדריכה בסדר גודל ארצי ומחוזי, למה לה לבוא לפה? אבל בדרך כלל אנשי הטיפול האלה עובדים בגיל הרך, במסגרות של גן ובתי-ספר יסודיים אין להם היכרות עם מתבגרים ובוגרים על הרצף האוטיסטי. הם מרוויחים הכשרה בפרופסיה שלהם עם רובד של אוכלוסייה שהם לא פוגשים בקליניקה הטיפולית. בדרך כלל מערכת הבריאות ומערכת הרווחה נותנות את המערכת הטיפולית לגיל הרך, לבית ספר יסודי ואיכשהו, זה נגמר בתיכון. אנשי הטיפול האלו באים ורוצים ללמוד את הנתח הזה של האוכלוסייה. הם מרוויחים פרופסיה בגיל הבגרות, אני מרוויחה אנשי מקצוע עם אש ועם תשוקה לעשות משהו ואחר כך הם הופכים להיות השגרירים שלנו. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אם היה לנו תלמיד שיש לו - - - והוא מגיע לפה, איך נוצר החיבור? מה הוא עושה פה? הוא בא לתת עזרה בשיעורי בית? מה הוא בא לעשות? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> כמנהלת של בית הספר המקביל אליי, בת חן יודעת שאני לא מסכימה שבני נוער יבואו להתנדב פה. אני לא אוהבת את הגישה הפטרונית הזאת. נער לא בא להתנדב עם נער אחר, נער בא להיות חבר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> מה כן היית עושה? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> אם למשל, נער בכיתה י"א רוצה לבוא לכאן לבית ספר בחלק של המעורבות החברתית. זה הכי נוח לו, יש לו כאן בית ספר לאוטיסטים שיחתימו לו כמה שעות. "באתי לאיזה אוטיסט מחמד, ביליתי איתו שעה ויש לי שעות של מעורבות חברתית". אין דבר כזה, אני לא מסכימה. אין לי בעיה שהוא יבוא לפה יחד עם תלמיד בכיתה י"א שלי ואתם תקימו פרויקט משותף לשכבת י"א שלי ולשכבת י"א של אשל הנשיא עם תוכנית עבודה ואתם תעשו משהו עם איזושהי שגרירות לחברה מכילה יותר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תספרי לנו על השילוב בין שני בתי הספר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> זה מה שהיא עכשיו סיפרה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לתשומת לב החברים פה, ביקשתי מעוזי שישלח לנו סיכום. הוא יישלח לנו סיכום עם הדרישות שהוא מבקש ואנחנו נשלח את זה גם לחברי הכנסת שנכחו בסיור כדי לחוות דעת וכמובן, יש לנו תוכנית עבודה. יש פה דברים רבים שאפשר לעשות ונשלב חלק מזה בוועדת חינוך. בנוגע לכל הפרה-רפואי בוועדת בריאות – אנחנו נפזר את זה, אין לנו ברירה – כולל לקיים את הדיונים גם בוועדה שלנו. אנחנו נעשה כפל ועדות בנושא הזה כי חייבים לדבר ולהציף את הבעיות שעלו כאן וכולל גם מה ששמענו בירוחם. גם שם יש בעיות לא פשוטות. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> אם כבר שאלת אותי על מודל החיים המשותפים, יש עוד בעיה שלא הועלתה. אני חושבת שבתפיסה, ברמה הרעיונית אנחנו שם אבל ברמה הפרקטית אנחנו רחוקים שנות אור. אנחנו לא חיים במודל של חיים משותפים, אנחנו חיים בחיי קהילה, בית ספר ליד בית ספר, לצערי. למה? משום שהמטרות של מוסד של חינוך מיוחד לא באות בהלימה עם מוסד של בית ספר עם חברה אליטיסטית גבוהה מאוד. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> הם רוצים מצוינות. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> מצוינות עם בגרות גבוהה מאוד. גם אצלי הם עושים בגרויות אבל הבגרות היא לא מטרה, היא כלי. אם ילד רוצה בגרות מלאה, הוא ניגש למסלול של בגרות מלאה או חלקית. ילד יכול להחליט שהוא מצטיין. למשל, היום הגיע אלוף עולם בשחייה. יש לי פה בארץ אלוף עולם בשחייה, יש לי אלופי עולם בג'ודו, יש לי זוכת פרס חידון תנ"ך ארצי במקום הרביעי. יש לי אלופי עולם בתחומים רבים מאוד ומגוונים של מוסיקה. כלומר, אתה יכול להצטיין במה שאתה רוצה, לא מה שהחברה מכתיבה לך. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בשבוע שעבר הייתה כתבה גדולה בחדשות על בית ספר – אני לא זוכר באיזו עיר – שאין בו בחינות בגרות, רק דברים אחרים. חוץ מבגרות, יש להם הכול. את זוכרת את הכתבה הזאת משבוע שעבר? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> הם לא חייבים לעשות בגרות. הם חייבים ללמוד את החומר כידע והשכלה אבל הם לא חייבים להיבחן. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> הם מלמדים אותם הכול ואומרים "מתוך עיקרון, אנחנו לא רוצים". זה סימן שגם הילדים האלה, אם הם רוצים דברים אחרים וטוב להם עם זה צריכים לאפשר להם. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> נכון. אם אני לוקחת בית ספר רגיל שבו שעות החינוך או שעות החברה שלו הן בקושי שעת מחנך אחת וכל השעות הן שעות של דיסציפלינות של מקצועות ליבה. אצלי שליש מהמערכת זה שיעורי חינוך מיני, חינוך תעבורתי, חינוך פיננסי, טיפולים עם קלינאיות תקשורת ועולם העבודה. הם חייבים לעבוד. כולם פה עובדים ארבע שעות בשבוע מכיתה ז' ועד לגיל 21. יש פה דירת הכשרה של מתנ"סים. לאוטיסטים שמגיעים מ-22 הרשויות האזוריות אין חיי חברה אחר הצוהריים, אנחנו מביאים את הלא-פורמלי לתוך הפורמלי. יש פה 25 קורסים לבחירה וכל מחצית הם בוחרים. זה יכול להיות כלבנות, ג'אגלינג, זה יכול להיות עיצוב גרפי, זה יכול להיות רובוטיקה, קפוארה, סייבר או מבוכים ודרקונים. זה כל מה שעולה בדעתם והם מחליפים כל מחצית. איפה הבעיה שלנו? אם אתה נער בתיכון אשל הנשיא או בפנימייה ואתה רוצה לבוא ולהצטרף לקבוצת השחמט שלנו, אתה לא יוצא משיעור שחמט אלא אתה יוצא משיעור חמש יחידות מתמטיקה, חקלאות, ספרות או תנ"ך ואין מי שישלים לך את זה. אם ילד עומד בפני דילמה של משהו שהוא אוהב או אפילו משהו ערכי חברתי אל מול הדרישה שלו מעצמו, הדרישה של ההורים שלו ממנו והדרישה של החברה ממנו למצוינות אקדמית, הוא לא יפסיד שעת ספרות בשביל לבוא לשחק פה שחמט והוא גם לא יפסיד שעת חינוך גופני. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אולי אפשר לעשות את זה בימים ובשעות שיותאמו מראש וזה יהיה היום של החיבור והאינטגרציה בין האוכלוסיות ונדע שאת היום הזה אנחנו מעניקים למען החיבור הנפלא הזה? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> משרד החינוך מקדש את האקדמיזציה. הוא טוב בדיבורים יפים על ערכים ומה עושים איתם אבל הוא מקדיש לזה אולי שעת חינוך אחת בבתי ספר רגילים ואי אפשר לעשות תהליכים חברתיים ותהליכים של חיבורים כשזה נופל על מקצועות של ידע והשכלה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> זה כבר ברור ואת צודקת אבל - - - << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> לכן זה צריך לבוא מהרמה של מקבלי ההחלטות כשנותנים ערוץ של שעות שהוא לחלקים הערכיים והחברתיים. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> זה שעות ששני הצדדים לא מפסידים. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> נכון. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אולי ימי שישי? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> הם לא לומדים, רק אנחנו לומדים. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> מי לא לומד? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> חינוך התיישבותי. חינוך רגיל לא לומד ביום שישי. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> החינוך הרגיל לא לומד, טוב. יגיע הרגע שיימצא היום המתאים והנכון לזה. יישר כוח. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> יש שאלות? חם ובטח כבר היה לכם יום ארוך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, אנחנו פשוט מתפעלים. זהו, אין לנו מילים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לימור, את לא מבינה איך קינאנו במי שהיה בכפר בן שמן. זה כאילו היה להגיע לשוויץ. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה לא שלחו אותך לשוויץ? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא רצו. אבא שלי היה כזה שרצה אותנו לידו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בית שמש. איך אפשר? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, אני לא גרתי שם. אני מלוד במקור. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את מלוד במקור? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור. מה זה היה בן שמן? זה לחצות כביש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון, זה מעבר לכביש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לגור בעיר, לחיות בכפר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נהנינו מאוד, תודה רבה. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> תודה לכם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם מי שהיה בירוחם, נהנינו מאוד משני הסיורים ונשאר לנו טעם של עוד. אפילו הצעתי להזמין את ועדת חינוך גם להגיע לכאן כדי לראות בעיקר את השילוב - - - << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> הייתה פה ועדת חינוך, היינו מועמדים לפרס. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, זו ועדת חינוך של הכנסת, של חברי הכנסת. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> זהו, כי זכינו בפרס חינוך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא של השר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה שונה. מצא חן בעיניי השילוב במודל הזה של בית ספר לילדים אוטיסטים ובית ספר רגיל כי הדבר שהכי מפריע לי בנושא של אוטיסטים זה שהם כאילו מחוץ לתחום. אני לא אוהבת כמו לשים אותם בבידוד, אני רוצה שהם תמיד יישארו בקהילה כי אנחנו צריכים להכשיר אותם לחיים האמיתיים וכשהם בבידוד זה סוג של חממה. - - - כאן אפשר לשבור את תקרת הזכוכית והמעברים - - - << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> יחד עם זאת, זה גם לא נורא להיות בתוך קבוצה הומוגנית אם זה יותר מותאם לצרכים. הם לא ילכו להיות מדריכי נוער בפנימייה, הם יהיו אנשי סייבר או היי-טק מול מחשב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון אבל אסור לנתק אותם. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> שיטת פוירשטיין שאומרת אמירה ברורה בנושא. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> נכון. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, נכון. << דובר >> גלית אביטבול: << דובר >> אגב, הפעלנו בכל כפרי הנוער העשרה אינסטרומנטלית של פוירשטיין. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן? יפה. יש כמובן גם דוח שפירא שצריך להסיק ממנו את המסקנות. תמי, באחריותו של עוזי להעביר אלינו גם הסיכום וגם את הדרישות. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> המטרה שלנו פה זה להציג גם פניות ובקשות למשרדים הממשלתיים. בקיצור, תודה רבה. באמת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה לך, קטי. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אני רוצה להודות לכם ולהזמין אתכם שוב לביקורים באשל הנשיא. ראיתם וטעמתם ממש קצת. תבואו. אני גאה במה שיש פה, גאה באנשים שעושים את זה וגאה בילדים שיש לנו את הזכות לחנך אותם. כולנו מקווים שמפה יצא מה שיתרום לעתיד טוב יותר. (2. ביקור באשל הנשיא) << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שלום לכולם. בבקשה תפתח ותציג את עצמך. לפרוטוקול כי אנחנו חייבים בפרוטוקול בכל דיוני הוועדה. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> צוהריים טובים. לי קוראים ד"ר עוזי תפוחי, אני מנהל הכפר ואני נמצא בתפקיד 13 וחצי שנים ועדיין מרגיש יוסף בעל החלומות בעשייה פה. אני חושב שאתם לאט-לאט תכירו את הכפר ואנחנו ננסה לתת לכם טעימה. אני דיברתי מקודם עם אלון ואמרתי לו שזה ביקור של טאפאס כי אתם רק טועמים ומבחינתי, זו בהחלט הזדמנות להזמין אתכם פעם נוספת כדי להבין מה יש פה ומה שיש פה הוא משמעותי מאוד. אני חושב שבתור מי שיושבים בוועדות משפיעות, אתם יכולים בין היתר גם להביא את המודל שאנחנו מפתחים פה ולקדם אותו כי בסוף, אנחנו רואים פה את החברה הישראלית. בסיכומו של דבר, שואלים אותי מה אני עושה ושואלים את האנשים שלי מה הם עושים. אתם מכירים שהתשובה שלי זה לא להיות מנכ"ל, התשובה שלי זה להיות מגדל החברה הישראלית, זה התפקיד של כולנו פה ואנחנו עושים את זה בדרך החינוך ובדרך התיקון. נציג חלקים מתוך העשייה שלנו ואדגיש שאלה רק חלקים מתוך העשייה. סדר היום שלנו מתחיל מעט באיחור אבל אנחנו נתחיל עם הצגת הכפר. קודם כול נעשה איזושהי היכרות אישית כדי שנכיר את האנשים ואת הצוות שלי. אנחנו נציג את הכפר, נציג את הטיפול בילד ומפה אנחנו לארוחת צוהריים. פרט לאכילה מטרת ארוחת הצוהריים היא לראות את הקונסטלציה בתוך חדר האוכל. כי חדר האוכל מאכלס בתוכו ילדי פנימייה, ילדים על הרצף האוטיסטי מבית ספר רוטמן ועובדים. הוא משקף תהליך שמראה את כור ההיתוך בצורה לא רשמית וזה חשוב מאוד, בעיניי. אפשר לבוא מיני הצגות שונות אבל בסוף, רואים רגע של מציאות שמשקפת את המהות של הדברים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה הכי חשוב. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> מפה אנחנו נצא לסיור בפנימייה ואני רוצה שאתם תיפגשו עם תלמידים. השיח עם התלמידים הוא שיח פתוח ואתם יכולים לשאול מה שעולה על דעתכם בתוך התהליך הזה. בעיניי, הביקור הזה גם מלמד אותנו בתוך התהליך ונותן גם לנו פידבקים אבל חשוב מאוד שבביקור באמת יהיה גורם בלתי רשמי, לא פורמלי והשיח עם התלמידים מאפשר את זה. לבסוף נבקר בבית ספר רוטמן אשל נשיא, זה בית ספר לילדים על הרצף האוטיסטי. נלמד על מודל החיים ונחזור שוב לפה לסיכום. יש פה עוד לא מעט מערכות שחשוב שתכירו אבל זה לא יכול להיות במסגרת הזמנים שניתנה לי לביקור הזה, יש משק חקלאי על כל שירותיו, יש בית ספר עם מגמות מיוחדות מאוד. זו בהחלט הזדמנות להזמין אתכם אף לביקור חוזר, תבקרו, תתרשמו עוד ושיצא מזה רק טוב. אני הצגתי את עצמי, אתם רוצים שנעשה סבב היכרות? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> בבקשה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> חברת הכנסת, לימור סון הר מלך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> סגנית יושב-ראש הכנסת. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> סגנית יושב-ראש הכנסת, חברה בוועדת חינוך וחברה בוועדה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ויושבת ראש סיעת כחול לבן. גם אלון שוסטר פה, חבר מהמפלגה. אני חברה בוועדה וזו הוועדה היחידה שאני בוחרת להיות חברה בה מאז 2013 פעם אחר פעם כי היא כל כך חשובה. קטי, בהזדמנות הזאת אני גם רוצה לברך אותך שתהיה לך הצלחה רבה, אני בטוחה שאת תביאי עשייה מרובה לתפקיד המשמעותי בוועדה לזכויות הילד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מצטרפת בהסכמה מוחלטת. << דובר >> קובי בלייך: << דובר >> קובי בלייך, ראש אגף חקלאות ישראלית במשרד החקלאות. << דובר >> אורלי מילוא אלוני: << דובר >> אורלי מילוא אלוני, מפקחת בית הספר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מטעם מי? משרד החינוך? << דובר >> אורלי מילוא אלוני: << דובר >> המינהל לחינוך התיישבותי. << דובר >> עומר עמנואל: << דובר >> אני עומר עמנואל, מנהל הפנימייה. << דובר >> גלית אביטבול: << דובר >> שמי גלית אביטבול ואני היועצת הבכירה מטעם המשרד, מינהל לחינוך התיישבותי. << דובר >> מירב רחבי: << דובר >> מירב רחבי, מפקחת על הייעוץ במינהל לחינוך התיישבותי. << דובר >> צביקה קלוש: << דובר >> צביקה קלוש, מפקח על התחום הפסיכו-סוציאלי והרפואי במחוז דרום, מינהל לחינוך התיישבותי. << דובר >> יוחאי שניר: << דובר >> יוחאי שניר, מפקח במשרד הרווחה, מינהל מוגבלויות. << דובר >> שני וולך: << דובר >> שני וולך, גם במשרד הרווחה, מינהל מוגבלויות. אני ראש צוות בדרום והייתי תלמידה של מר שוסטר היקר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשהייתי החבר. << דובר >> שני וולך: << דובר >> כשהיית החבר שוסטר, נכון. המורה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> דבי ביטון, חברת כנסת, יש עתיד, חברה בוועדה, חברה בוועדת העבודה והרווחה לצמצום פערים ותושבת שדרות. המקום הזה קרוב לליבי ואני מצטרפת לברכות של פנינה. אין לי ספק שאת תכירי ילדים ויש לנו עבודה רבה מאוד. - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלון שוסטר. אני לא חבר הוועדה נדמה לי, נכון? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל חבר עקיף. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה על ההזמנה. אני שכן ממפרשים, שער הנגב. זה יום חשוב, עצוב ושמח. אנחנו מתמקדים במעט אופטימיות כרגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלון, אתה חבר כנסת? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני כן, בזמן האחרון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בזמנו הפנוי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בזמנים האחרונים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אלון היה הראש - - - << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אלון היה המורה של אשתי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המחנך. מחנך בכיתות י"א-י"ב. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> מחנך, חד-משמעית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> וראש מועצת שער הנגב. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> היא זוכרת אותך. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מחנך בכיתות י"א וי"ב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא המורה של כולנו, גם בפוליטיקה הוא מורה שלי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אושר? << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> אושר שקלים, חבר כנסת. אני כבר לא חבר בוועדה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> תבינו, אני נכנסתי במקומו. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> העבירו אותי לוועדה אחרת, ועדת חוקה אבל אני גם חבר של קטי. << דובר >> תמי ברנע: << דובר >> אני תמי ברנע, מנהלת הוועדה. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> אני בת חן פלד כהן, מנהלת בית הספר השש-שנתי. התחלתי את שנתי העשירית כאן, שנה 13 בניהול והיום נוסף לי תואר, אני גם מחנכת כיתה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> את גם מחנכת כיתה? << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> מחנכת כיתה, כן. לקחתי גם חינוך כיתה בנוסף לניהול בית הספר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איזו כיתה רוצה שהמנהלת תחנך אותה? << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה מצוין. היא לא יכולה לשלוח אותה למנהלת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ממש, זה אחלה טריק. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> את היית צריכה לראות את החיוך שלהם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ופנימיסטית גאה לשעבר. ואת? << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> אני הילה כהן חרש, מנהלת השירות הטיפולי בכפר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שמי קטי פרץ שטרית. הנה, כבר מצאנו דברים משותפים – כן, אני פרץ לשעבר, שטרית – אני יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, חברה בוועדת חינוך, חברה בוועדת בריאות, חברה במעמד האישה, חברה בוועדה לצמצום פערים ויש עוד כמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל מה שחשוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בגלל זה אין לי זמן לפוליטיקה. אנחנו נבחרים בפריימריז, זו בעיה אבל זה בגלל שהנושאים האלה קרובים לליבי. אני מחברי הכנסת החברתיים וחשוב לי כל מה שקשור לתוכן החברתי של ילדי ישראל. זה ממש חשוב לי כי אני באה מתחום החינוך. אני עסקתי בחינוך שנים רבות, עשיתי את כל התפקידים האפשריים כולל מרצה בבר-אילן, עד שהגעתי לכנסת במקרה - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אין מקרה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון, אין באמת מקרה. כיהנתי כראש מטה שר החינוך ושר החינוך דאז אמר לי "אני לא מבין אותך, את עושה את הכול, למה שלא תהיי חברת כנסת?" ואמרתי "נראה לך שאני אסתובב בכל המקומות האלה? זה לא בשבילי. תיתן לי לעבוד, אני לא טקסית". אתם לא תמצאו אותי בשום משלחת לחו"ל ולא תמצאו אותי בשום טקס כזה, אני לא שם אבל תנו לי לטפל בילדים במדינת ישראל ותנו לי לטפל בשקופים. באנו עכשיו מירוחם וראינו שם בית ספר שנפתח. בסך הכול 24 ילדים בבית הספר וכל ילד הוא כיתה משל עצמו אבל עם צרכים כה רבים ועם בעיות כה רבות. אני מקווה שכתוצאה מהסיור ההוא נצא עם עשייה מרובה מאוד בוועדה כדי לסייע לילדים האלה. עדיין לא שמענו מה צריך פה אבל אני בטוחה שגם מפה נצא כך. זו פעם ראשונה שהוועדה בראשותי יוצאת לסיור, נכון? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשאת יושבת-הראש, כן. - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני רוצה שתבינו דבר אחד. הוועדה הזו מטפלת בילדים גם בתחום הרווחה, גם בתחום הבריאות, גם בתחום החינוך וגם בתחום הביטחון. ביום רביעי הקרוב נערוך דיון בוועדה בנושא חוסן נפשי. בת חן, אולי שכחנו אבל לא סיימנו את שנת הלימודים. היה מבצע עם כלביא והילדים קפצו מייד למצב של חופש מאולץ, המורים לא נפרדו מהם, ההנהלה לא נפרדה מהם והחברים לא נפרדו זה מזה. יש לכך השלכות וכמו שביקשתי גם משר החינוך, גם בוועדה הזו אנחנו נציין שהיה צריך לתת לילדים איזשהו פתיח אחר לגמרי ממה שעושים בכל שנה ב-1 בספטמבר ולתת לילדים לדבר על מה שקרה. הם לא יגידו "יש לי בעיה בחוסן הנפשי שלי" אבל הם כן יבואו ויגידו "לא ראיתי את החברים", "זה היה חסר לי", "הרגשתי בודד" ודברים כאלה. צריך לתת לילדים להתבטא ככל האפשר וזה מה שנעשה ביום רביעי בוועדה הקרובה, בעזרת השם. אני מציינת שחשוב לנו מאוד, גם בסיור הזה, שתראו לנו את החוסן הנפשי של הילדים ואחרי שנדבר איתם, חשוב גם לשמוע מה אתם מתכוונים לעשות בנושא הזה וכיצד. לידיעת חברי הוועדה, זה בית ספר שלומדים בו גם ילדים מהעוטף, מנתיבות ומהמקומות הללו. הם חוו את האסון הכבד משבעה באוקטובר 2023. מה שבית הספר צריך, נעזור לכם במסגרות הקיימות. יש פה חברי כנסת שכל אחד ואחד מהם הוא תותח. לא בכדי נמצאים פה חברי הכנסת הללו, באמת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ניקח את הטלפונים של כולם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> דבי ביטון שעוסקת רבות בכל מה שנעשה בעוטף אבל לא רק בעוטף, היא הגיעה אפילו לסורוקה בבאר שבע כדי לבקש ולדרוש את מה שצריך. חבר הכנסת אלון שוסטר עובד ימים ולילות בנושא של כל מה שקשור לאזרחי מדינת ישראל, לא רק בעוטף אבל בעיקר בעוטף. הוא עוסק בזה רבות. חבר הכנסת אושר שקלים שעושה רבות גם למען העסקים שנפגעו ואף אחד אפילו לא מקשיב להם ולא שומע. נסגרות מסגרות רבות כאלו וגם בכל מה שקשור לבריאות וחינוך, אפשר למצוא את אושר עובד. יש לי פה באמת חברים אהובים. חברת הכנסת לימור סון המלך עושה רבות בכל מה שקשור למסגרת החינוכית במדינת ישראל ולחוסן של הילדים גם מבחינה חברתית, גם מבחינה כלכלית, גם מבחינה ביטחונית וזה דבר חשוב. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בתים מאזנים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור, אנחנו עוסקים רבות בבריאות הנפש. אני גם יושבת-ראש השדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות ואפילו להלומי הקרב כבר הגענו. כבר הגענו למצב של טיפול בהלומי הקרב. מי שלא יודע, פנינה תמנו עוסקת בנושא של ילדי פנימיות, הנושא של מערכת החינוך התומכת והמשלבת ולכל מה שקשור למעמד האישה ולנערות בסיכון. זה חשוב מאוד במדינת ישראל כי יש פה בעיות רבות מאוד ובעיקר מה שקשור להטרדות מיניות, לאינוס, לגילוי עריות ולדברים שלא תמיד מטפלים בהם. אתם יכולים לראות בדיונים של פנינה כמה הדברים האלה הם בדמה ובנפשה. לכן זה לא במקרה. יושבים פה חברים רבים ומגוונים. בשבעה באוקטובר קרה אסון במדינת ישראל וכל המדינה הייתה באנדרלמוסיה גדולה, בעיקר המשרדים הממשלתיים. זה לא שהם לא רצו אבל הם לא היו יכולים להכיל כזה אסון. פנינה, לימור, דבי, אלון, אושר ואני, עם עוד 100 חברי כנסת, הקמנו חמ"ל שנקרא חמ"ל חברי הכנסת. חילקנו את זה לדיסציפלינות וכל קבוצה של חברי כנסת טיפלה במשהו - - - משבעה באוקטובר ובמשך החודשים שאחריו, הייתה ההסברה הטובה שאי-פעם הייתה במדינת ישראל. כי חברי הכנסת פשוט דבררו, כל אחד בשפת האם שלו, אם זה בספרדית, אם זה בצרפתית ואם זה באנגלית. בכל השפות פשוט כבשנו, אנסנו את כל הרשתות של כל העולם ופשוט דבררנו את מה שקורה. טיפלנו בכיתות כוננות, טיפלנו בצרכים אישיים עד לרמה של מטרנה וטיטולים וטיפלנו במפונים. בהתחלה אף אחד לא ידע מי מפונה ומי לא. טיפלנו בכולם עד שכל אחד מהמשרדים הממשלתיים הקים חמ"ל משלו ופשוט היינו כבר מיותרים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עד שהם התעשתו על עצמם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, זה לקח זמן רב מאוד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> הם עדיין לא טובים כמונו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לנו הייתה יועצת משפטית של הכנסת שהייתה משכמה ומעלה ותוך 24 שעות היא הוציאה מתווה של מה מותר ומה אסור כי אנחנו לא יכולים להתרים, אנחנו לא יכולים לתרום, אנחנו לא יכולים לעסוק בדברים רבים אבל היא הוציאה לנו כזה מתווה שהתרמנו קהילות שלמות בחוץ לארץ והגענו למצב שהבאנו אפודים, קסדות, בגדים תרמיים, מזרנים ואוהלים. הבאנו כל כך הרבה דברים ומילאנו את החסר וזה מה שנקרא - - - דווקא נמצאים פה האנשים הדומיננטיים שהיו בחמ"ל ועבדו, הם, הצוות שלהם, העוזרים והיועצים שלהם שמלווים אותנו. כל אחד מחברי הכנסת פה עם היועצים שלו ואני אומרת לך שאלו יועצים שעושים עבודת קודש במחירים זעומים. יצאנו מירוחם עם דרישה קשה מאוד. אין היום פרה-רפואי כי למי שלמד פרה-רפואי, עדיף ללכת למגזר הפרטי כי הוא מרוויח שם פי שלושה או פי ארבעה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה רק מי שנשאר עם הנשמה ואומר "לא נורא המצב הכספי, אני מוכן לבוא". אתה עוסק בזה במשרד, נכון? << דובר >> צביקה קלוש: << דובר >> כולנו עוסקים בזה, יש פה כמה אנשים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, כשהצגת את עצמך - - - << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> יש פה הרבה עובדים סוציאליים, מנחות חינוכיות, מנהל פנימייה. << דובר >> צביקה קלוש: << דובר >> יש עוזר פסיכו-סוציאלי ויש יועצות. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, עובדים בטירוף. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ראש עיריית ירוחם אמר שם משפט חכם מאוד, משפט שמכיל הכול. היא אמרה שילד שמגיע בגיל מוקדם מאוד למסגרת וכל צרכיו בנושא הפרה-רפואי שלו מסופקים לו, בשלבים מאוחרים יותר הוא יהיה נורמטיבי ורגיל כמו כל ילד. הוא יוכל ללכת לצבא, לאקדמיה, הוא יוכל להשלים את כל מה שהוא צריך כמה שיותר מוקדם. ככל שנשקיע, כך יהיה. אנחנו פתוחים. באנו לפה לסייע לכם בכל דבר ועניין שאתם צריכים, אנחנו החיילים שלכם. אנחנו הרגולטור, למי שלא מבין מה התפקיד של חברי כנסת מלבד חקיקה, אנחנו הרגולטורים של המשרדים הממשלתיים ואם יש משהו שלא מתפקד או משהו שלא עובד, אנחנו פה לרשותכם. אם נצטרך לעשות עוד סיור או עוד דיון, הוועדה פתוחה לכל דבר ועניין, תודה רבה לך ונמשיך הלאה. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> תודה לכם. אני רק רוצה לסיים את הסבב, יושבת פה טלי שהיא מנהלת חטיבת ביניים. << דובר >> טלי מסיקה: << דובר >> אני טלי ואני מנהלת חטיבת ביניים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> סליחה, דילגנו עלייך. << דובר >> טלי מסיקה: << דובר >> אני גאה להיות תלמידת פנימייה, התחנכתי פה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> איזה יופי. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> גם יוגב איתנו. << דובר >> יוגב ארזי: << דובר >> אני ארזי יוגב, אני מנהל את המשק החקלאי פה בכפר. - - - << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> גם עומר פה, הצגת את עצמך? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, כן. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> או-קיי זו מרסל. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> אני מרסל, אני מנהלת את בית הספר רוטמן אשל הנשיא, בית ספר לחינוך מיוחד לאוטיסטים מגיל 12 ועד לגיל 21. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מאיפה מגיעים? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> מ-22 רשויות אזוריות, מעל 50 יישובים. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> מעל 50 יישובים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה תלמידים? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> 104 תלמידים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם נשארים לישון כאן? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, הבנתי. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אבל זה יום לימודים ארוך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> הם לא ישנים כאן? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> לא, משרד החינוך לא נותן מענה לילדים אוטיסטים במערך הפנימייתי אלא אם כן הם פוסט-טיפוליים או שייכים לרווחה ואז הם בפנימיות טיפוליות. אם ילד עם אוטיזם רוצה להשתלב בפנימייה רגילה, הוא לא יכול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה? מה? את אומרת שלא התקדמנו מספיק. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> לא. אני גם הייתי פנימיסטית. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איתי בכרמית. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> נכון. ב-1986. - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, בת חן רוצה להגיד משהו. בת חן, זה לפרוטוקול. << דובר >> תמי סלע: << דובר >> אתה שומע אותה? << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> שומעים אותי, יש לי קול של מורה. אני מוקסמת לשמוע על כל מה שאתם עושים. לצערי, ההיכרות שלנו פעמים רבות היא רק מהתקשורת. יודעים עליכם כל כך מעט דברים שהם חשובים מאוד, לטעמי. אתם מתעקשים ואתם עושים. ניסיתי להספיק ולכתוב שכל מה שאתם עושים זה בנושאים שמחממים את הלב בלי קשר למקום שבאתם ממנו ומאיזו מפלגה אתם ואלו הדברים שגם צריכים להגיע לתקשורת ולציבור. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם לא יגיעו, לצערי הרב. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> התקשורת מחפשת תמיד את ההתנגדויות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יושב פה הדובר שלי וגם הדוברת של שאר חברי הכנסת פה ואני רוצה להגיד לכם שאם אני אבוא ואציג בפני העיתונאים את הסיור פה, הם לא ירצו לשמוע אבל אם אנחנו נגיד שזה בית ספר שבו מתעללים בילדים, את זה הם ירצו להציג, לצערנו הרב. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> נרשום להם שמתעללים ותגידו להם "סתם". << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא נורא, אנחנו מציגים ברשתות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו עושים את זה כי זו המהות של התפקיד שלנו ואנחנו נהנים מאוד לעשות את הסיורים הללו, ללמוד, להחכים ולהמשיך הלאה. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אני רוצה להציג אותך לאנשים שלי כי הפרלמנטרים ודאי מכירים אותך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, בעיקר שהוא היה סגן שר החקלאות והוא עוד יחזור לזה. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> סגן שר החקלאות, מר משה אבוטבול. אנחנו נפתח בסרטון תדמית רק כדי להכניס אתכם קצת לתוך האווירה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. (הקרנת סרטון) << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 1,167? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה לא הנתונים? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה ירד. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> זה נתונים שאני צריך לעדכן עכשיו. זה עלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עלה? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> זה עלה, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מטורף. (הצגת מצגת) << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> טוב, תעביר שקף. אנחנו נתחיל להכיר מעט את הבית ספר. הוא התחיל כבית ספר מקיף אשל הנשיא וב-1952 הוא הוסב. הוא נוצר במגמה לתת מענה לגלי העלייה שהיו במרחב. אני מזכיר שאנחנו מדברים על מושבים ולא על מרחב כמו היום, הוא היה מנותק ומבודד הרבה יותר. בהמשך הוא הפך להיות כפר נוער, כבר באותה שנה. כיום אשל הנשיא נמצא בשטח המוניציפלי של מרחבים אבל אני קורא לו "קריית ותיקן" כי כל השטח הזה הוא שטח ממשלתי ששייך לנכסי הדיור הממשלתיים. למעשה, אנחנו כפר נוער ממשלתי-חינוכי ולכל אחת מהמילים האלה יש משמעות. ממשלתי זה אומר שהפיקוח והבעלות הם של משרד החינוך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא אבל גם כפרי נוער שאינם בבעלות ממשלתית הם בפיקוח משרד החינוך. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> לא, רגע. נעשה סדר, יש כפרים בעלותיים ויש כפרים של חברות ממשלתיות והם כפרים שהבעלות היא מסוג אחד והפיקוח הוא תמיד של משרד החינוך. פה, הבעלות היא של משרד החינוך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה של משרד החינוך, זה מה שרציתי להגיד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כמו בן שמן, למשל, שזה קרן רש"י. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, יש את נעמ"ת, קרן רש"י. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש את ויצ"ו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם ויצ"ו. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> עמותת יסודות, ויצ"ו. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> משען יצאו מהתמונה? מזמן. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> את משען אני לא מכיר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כרמית היו שם. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> העמותה לקידום החינוך, היום זה בכרמית. כפרים ממשלתיים יש שניים וחצי כפרים ממשלתיים. מכיוון שיש שתי נושאות דגל, אשל הנשיא בדרום וכדורי בצפון, הם הכפרים הגדולים; ועין כרם שאני קורא לו חצי, כי הפנימייה היא פנימייה בעלותית, היא לא פנימייה ממשלתית וכל יתר הכפר הוא ממשלתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מעין כרמית? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> יש כפרים גדולים וכפרים קטנים, יש מודלים שונים לכפרי נוער. המודל שמתקיים באשל הנשיא הוא גם דומה לכדורי, זה מודל של בית ספר גדול ופנימייה שבגודל שלה, היא קטנה ביחס לבית הספר. יש כפרים שבהם בית הספר והכפר זה הרוב, החלק הארי בתוך התהליך הזה ואנחנו במודל הזה. דבר נוסף שכדאי לדעת זה שהכפר הזה הוא מפלצת. הכפר הזה 5,500 דונם. אני אתן לכם קצת קנה מידה לעניין, עין כרם זה 150 דונם ואם אנחנו ניקח את אורד - - - << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> כמה כדורי? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> כדורי הוא 4,300-4,200. אם ניקח את - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ימין אורד. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> ימין אורד הוא באזור של 300 דונם. תבינו שבגדלים אנחנו מדברים פה על משהו שהוא באמת גדול. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החלק הגדול הוא שטחי החקלאות. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> כן, עכשיו נחלק את זה. גם היחס של שטח המחנה לשטח החקלאות, שטח המחנה פה הוא גדול מאוד, זה 1,200 דונם. 1,200 דונם זה הרבה מאוד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה ממש הרבה מאוד. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> יש פה מערכת גדולה של תחזוק וטיפול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, הצטרף אלינו גם איתי ממשרד החינוך. << דובר >> איתי חיים: << דובר >> אהלן. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> שלום איתי. << דובר >> איתי חיים: << דובר >> איתי חיים. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> מעט על האני מאמין שלנו. אנחנו מדברים על כפר שהוא בית שני. להקנות תחושת שייכות, ביטחון, אהבה ואכפתיות זה חלק חשוב ובפרט, כשאנחנו מדברים פה גם על המודל הפנימייתי וגם על מודל אקסטרני. מיצוי הפוטנציאל, אנחנו רוצים להגיע גם לחלק ההשכלתי וההישגי, גם לחלק התרבותי של אינטגרציות וגם לחלק של ערכים. תכף אתייחס לזה כי אינטגרציה זו מילה שמייצרת משמעותיות חיוביות רבות. חוויה יום-יומית וחינוך מבוסס על קשר אישי ומכבד, זה גם כל הזמן נמצא באיזושהי בדיקה שלנו בשאלוני אקלים וכדומה. מבחינת תהליך חינוכי, אנחנו רואים תהליך חינוכי שש-שנתי אבל יותר מכך, בסופו של יום - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> מה זאת אומרת? איך אתם מייצרים את הרצף? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> של מה, של שש השנים? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, מאוחר יותר. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אני אסביר. קודם כול, במסגרת הפנימייתית, יש קשר עם בוגרים, יש רכז בוגרים ויותר מזה, בעבר היו לנו גם דירות בוגרים לילדים שמתקשים כי אנחנו מבינים שילדים במסגרת הפנימייתית - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם חסרי עורף משפחתי, כן. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> בדיוק, יש להם בעיה לצאת החוצה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פתאום בגיל 18 אין מי - - - << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> פתאום כל המעטפת מתפרקת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה נורא. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תשמע, זה אירוע שמצד אחד מדינת ישראל מתחילה להכיר בו אבל זה לא מספיק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הרווחה מכירה בזה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא מספיק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה קורה אם ילד - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הסיפור של ילד בגיל 18 עד 25 - - - << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> זה לא סיפור רווחתי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה לא סיפור רווחתי? אין לו לאן ללכת בגיל 18. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אני אסביר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אין ועדיין אין. אנחנו יכולים לעבוד על זה. זה פחות קשור לנושא אבל אני חושבת שזה חשוב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה חשוב מאוד. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> זה לא סיפור רווחתי. אצלנו זה לא כל כך רווחתי, אצלנו הפסיכו-סוציאלי - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> צרכים מיוחדים? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גם רגיל? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ילדים חסרי עורף משפחתי שאין להם לאן לחזור כשנגמרת הפנימייה. זה כאב לב, יש כאלה שאין להם לאן ללכת ואז או שהם מקדימים את הגיוס - - - << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> אציין שבמסגרות רווחה יש מחסות לעצמאות, אבל זה לא אצלנו. במסגרות רווחה יש פרויקט מחסות לעצמאות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> למה לכם אין את זה? << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> כי אנחנו לא תחת משרד הרווחה, אנחנו תחת משרד החינוך. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כל תלמיד פה יוצא עם - - - << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> תלמידי פנימייה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כל תלמיד פנימייה יוצא מפה עם תוכנית המשך? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> לא, כל תלמיד - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, רק לחסרי העורף יש בית ונותנים להם לחזור לישון פה. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> כל תלמיד יוצא לחיים הבוגרים, במסגרת של החיים הבוגרים בדרך כלל התחנות הן תחנות של צבא וכדומה. בצבא יש קשר רציף איתם כדי לראות מה קורה ואם יש בעיות, מלווים אותם בבעיות, מתווכים להם את המערכת הצבאית ושומרים על קשר כדי באמת להקטין את תהליכי ההסתגלות במערכת החדשה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כאלה שמגיעים ועושים משהו קדם-צבאי? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> בטח. << דובר >> גלית אביטבול: << דובר >> עוזי, נזכיר שבמינהל לחינוך התיישבותי יש יחידת בוגרים ברשותה של ד"ר שלומית כהן. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> נכון. << דובר >> גלית אביטבול: << דובר >> ילד שגומר את הפנימייה נשאר של המינהל לחינוך התיישבותי גם אחרי הצבא, עד גיל 25. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד גיל 25. << דובר >> גלית אביטבול: << דובר >> נכון מאוד, עד גיל 25. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עד גיל 25? << דובר >> גלית אביטבול: << דובר >> כן. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> עד גיל 25 כולל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל איפה הוא נשאר? פיזית בפנימייה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא באמת פתרונות עם לינה. << דובר >> גלית אביטבול: << דובר >> יש. << דובר >> מירב רחבי: << דובר >> יש בתוך כפרי הנוער. << דובר >> גלית אביטבול: << דובר >> יש בתוך כפרי הנוער. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש פתרונות לינה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא לכולם. << דובר >> מירב רחבי: << דובר >> למשל, בבן שמן. << דובר >> גלית אביטבול: << דובר >> באמית פתח תקווה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להגיד לכם שזה לא לכולם. אנחנו פוגשים רבים מאוד במציאות ורבים מאוד מקדימים גיוס, מתגייסים והופכים לחיילים בודדים, כמו שאמר אבוטבול אבל גם שם אנחנו רואים בעיות ותקלות רבות, כי אין תוכנית לאומית שמכירה בצעירים האלה, שאין להם עורף משפחתי, בין אם ההורים במצב קשה ובין אם הם יתומים אפילו. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, זה נכון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זאת בעיה. צריך תוכנית שנותנת להם מעטפת. << דובר >> מירב רחבי: << דובר >> אבל במינהל מנסים לייצר את המענה הזה. << דובר >> גלית אביטבול: << דובר >> כן, כמענה מקומי. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> פנינה, היום אתה גם לא צריך להיות בהכרח יתום. מספיק שהמשפחה שלך מתפרקת וההורים לא מצליחים לתפקד בסיטואציה, זה מייצר את הצורך לגונן על הילד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון. מה שכן, אנחנו עם מופלא וכל כפר נוער בדרך כלל מחזיר אותם, הוא נותן כמה בתים ואומר להם "אתם יכולים לחזור, אתם יכולים לישון פה ואתם יכולים להיות פה" אבל זה לא משהו מוסדר עם עוגנים רציניים. << דובר >> עומר עמנואל: << דובר >> רק הסתייגות. בבית בוגרים כשאתה משאיר פה בוגרים זה יכול לגרום לפעמים לנזקים כי בסוף, אתה צריך להכין אותם לעולם הגדול ולעצמאות והמעטפת היא לפעמים - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר שהם נמצאים בחממה והם לא פורצים את - - - << דובר >> עומר עמנואל: << דובר >> כן, בדיוק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל מספיק שגם יש להם פה עוד לאן לחזור - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, זה טיעון חלש, אדוני מנהל הפנימייה ואני אסביר למה. אני הייתי בפנימייה והיו לי כמה חברים כאלה. קודם כול, תיתן להם את האלטרנטיבה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה שאתה חושב שחלילה, זה יפגע בכישורי החיים שלהם זה פחות חשוב מאשר שהוא ידע שיש לו כרית, מיטה וקורת גג. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> עצם העובדה שיש להם לאן לחזור, גם אם הם לא ירצו. << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> אנחנו משלבים בוגרים ומי שנמצא פה בבית בוגרים יכול להיות חייל והוא יכול לצאת ללמידה. אנחנו חותרים למקומות של לפתח את הכישורים והמיומנויות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לכם חיילים בודדים שחוזרים לישון פה? << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> יש לנו - - - << דובר >> עומר עמנואל: << דובר >> זה פר מקרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היו לנו. << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> כן אגיד שאנחנו מסיעים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אם יש, יש לכם איפה לשכן אותם? << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> יש בית בוגרים. << דובר >> עומר עמנואל: << דובר >> אם יהיו, נמצא פתרונות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את מבינה? זה כאילו - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תופרים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, זה לא פתרון. << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> בהיעדר תוכנית לאומית, אנחנו מייצרים את התוכנית. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה לא פתרון הוליסטי. זה לא פתרון הוליסטי לכל הילדים. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אני מסכים עם פנינה שיש - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, פנינה צודקת. היא העלתה נקודה חשובה שצריך להתייחס אליה. - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה גם באמת לא לפה, זו פשוט בעיה של כל - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל זה טוב לי לשמוע. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אבל אני אגיד משהו אחר, אני חושב שהמינהל לחינוך התיישבותי מעודד מאוד את תחום הבוגרים. צריך להוקיר את המינהל לחינוך התיישבותי ולהכיר לו תודה בתחום הזה. אני חושב שכן נכון שתהיה פה איזושהי תוכנית לאומית לנושא. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מזל שיש את החינוך ההתיישבותי. זה מזל של ילד או ילדה, בני נוער שלומדים בפנימייה או בכפר נוער. אני רואה ילדים שאין להם עורך משפחתי שחיים בבית והם שוכרים דירה. אני מכירה עכשיו מישהי שהיא בת 16 ושוכרת דירה. אתם הפתרון המושלם, יחסית לילדים האלה. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבל זה יכול להיות מודל או פיילוט שייעשה לגבי כולם. - - - כשהייתי ראש מטה של שר החינוך בשנים 2013-2010, דובר על לסגור את המינהל. זאת הייתה מלחמת עולם ואני הייתי בין אלא שנלחמו. << דובר >> מירב רחבי: << דובר >> בכל שנה זה עולה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כל שנה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני הייתי בין אלה שנלחמו שלא יקרה דבר כזה. גרתי בלוד, ממולי היה בן שמן ומי היה מתקבל לבן שמן? זה היה כאילו שמגיעים הטופ של הטופ. עד היום נשאר בי הרושם הזה וחקוק בליבי שמדובר במוסדות שחייבים להשאיר אותם וחייבים להשאיר את המינהל. לא סגרו את המינהל עד עצם היום הזה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גם לא יסגרו אותו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו נלחמים על זה. משרד האוצר כל הזמן אומר שאין כבר רלוונטיות ואין כבר פנימיות וזה לא נכון בחשיבה ובתפיסה כי זה לא רק עניין של פנימיות, זה גם עניין של מועצות אזוריות שהן תמיד הבנים החורגים של הערים כי בערים זה מינהל השלטון המקומי וזה משהו מגובש, הם אף פעם לא שמים לב שהבן החורג, המועצות האזוריות, לא מקבל את מה שהוא זקוק לו. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> ככל שהעידן הופך למורכב יותר, כך הצורך בפנימיות יגדל. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה נכון, אני מסכימה איתך. << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> ברשותכם עוד משפט על המקום של הצעירים. זה אומנם לא פתרון אבל אנחנו מסייעים לצעירים בכיתות י"א וי"ב במסגרת תהליכי צו ראשון לקבל הכרה כחיילים בודדים. זאת אומרת, אנחנו מגישים דוחות ומדברים עם מי שצריך כדי שמי שיש לו צורך, כן יוכר כחייל בודד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה באמת לא לפה כי זה כבר נושא שאנחנו יכולים לקחת - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, גם דבי שהיא חברה בוועדה לעבודה ורווחה - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גם בעולם החיילים הבודדים - - - אני הייתי שרת העלייה והקליטה ולדעתי, טיפלתי במחצית מהחיילים הבודדים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רבים מאוד. << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> כן, זה לא מספיק. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוודאי שלא. כולנו יודעים שאם היום אנחנו פותחים פוסטים אז רואים "חסר לי מקרר" ו-"חסר לי זה". פעם באתי לצבא ואמרתי שזה לא יכול להיות שאין מחסן שהם יכלים לגשת אליו ולקחת ממנו. לא יודעת, צריך להמציא משהו אבל זה לא יכול להיות שחיילים אפילו לא מקבלים מענה לריהוט. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בסוף לאן אנחנו פונים? לאלה מפתחון לב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תחשבו על זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> פנינה, אנחנו פונים לאלי מפתחון לב. אנחנו פונים לעמותות. המצב הוא כזה וזה חשוב שגם תעבירו את המסר. במשרד הרווחה יש עלייה גדולה מאוד במספר הילדים האוטיסטים במדינת ישראל – אני חושבת שבכל העולם כולו עם כל התיעוש והאוכל המתועש אני לא יודעת מה הסיבה אבל זה קורה – ואני שמה לב שאין מסגרות פנימייתיות לילדים האלה אלא רק כשהם מגיעים לגיל בוגר ואז מתחילים לסגור אותם בהוסטלים וכל מיני מקומות כאלה. אני חושבת שההתפתחות שלהם הייתה יכולה להיות טובה מאוד במסגרות הללו גם מגיל יסודי וגיל תיכון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זו בדיוק הזעקה שלי בוועדת עבודה ורווחה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם היו יכולים לקבל את כל הכלים הרצויים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כל מה שנחסוך כשהם קטנים, אנחנו נשלם פי ארבעה בהמשך. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו משלמים כפול ומכופל, נכון. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ואנחנו גם לא נקבל אותם כשהם עוד ילדים כדי שנוכל לשלב אותם בחברה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון ואנחנו צריכים להדהד את המסר הזה, דבי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. אלו דברים שאני זועקת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אנחנו חייבים להדהד את המסר הזה כדי שגם ילדים עם צרכים מיוחדים יהיו יכולים לקבל - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ברור, זה יקרה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא צריך לחכות לפיגור או למשהו קיצוני, יש גם ביניים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תראי, האבסורד הוא שאנחנו יושבים עכשיו עם החוק למוגבלויות, מוציאים אותם עכשיו מהוסטלים לשילוב. אומנם, זה רק מי שיתאים אבל עוד פעם, מדובר במינונים קטנים וזו צרה שבגיל 21 הפסיקו לחשוב על הילדים האלה כאילו בן לילה בגיל 21 הם הפכו להיות בריאים וההורים יכולים לחגוג. << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> חד-משמעית, נכון. << דובר >> שני וולך: << דובר >> זה לא מדויק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, חשוב מאוד לשמוע אתכם. << דובר >> שני וולך: << דובר >> זה לא מדויק כי מינהל מוגבלויות כן מפתח מגוון של תוכניות לשלבי הביניים של החברים על הרצף שמסיימים בגיל 18, לא כולם מסיימים בגיל 21. יש לנו תוכניות של השכלה לפני הצבא, יש לנו שירות צבאי מותאם עם ליווי וגם מסגרות דיור. אנחנו מתחילים מסגרות דיור מגיל שמונה בגלל חוק האומנה. מגיל שמונה אנחנו יכולים לעשות השמות במסגרות דיור אבל באמת מדובר בילדים שמגיעים מרקע ביתי מורכב ואין מסגרות נורמטיביות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן אבל אין מסגרות. מרסל, אם הייתה לך עכשיו אפשרות לפנימייה לילדים הללו, את היית ממליצה על זה? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה ילדים? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> היא מנהלת בית הספר לילדים על הרצף האוטיסטי. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> אני מחזיקה בדיסוננס מורכב בין הצורך לאפשר - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רק בתפקוד גבוה. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> לאפשר לילדים לשמור על הזהות האוטיסטית שלהם והייחודית שלהם בסביבה שהיא מותאמת אליהם לבין הצורך של החברה הטיפוסית יותר להרגיש איזושהי תחושה שהיא אולי אפילו פטרונית, לשלב אותם בתוכה אבל בתנאי שהם יתאימו לצורכי הסביבה. כשאני מדברת על פנימייה למשל, יש לי כמה תלמידים שהם כבר גדולים והם עושים יום בשבוע בצבא במסלול והם גם יוצאים לתעסוקה פרטית יחד עם אלווין, יש לנו הרבה מערכות גם בתחום השגרה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את אומרת שמה שלקוי זה שאנחנו צריכים שהם יתאימו את עצמם אלינו במקום שאנחנו נתאים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בדיוק. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בדיוק, זה אבסורד. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> אצלי בשבעה באוקטובר, 35 תלמידים שלי חוו - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם היו? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> גם אצלי היו תלמידים שנרצחו ומורים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אוי ואבוי. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> וגם המשפחות שלהם הושמדו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אוי ואבוי. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> זה משפחה קרובה ורחבה ומצאתי את עצמי עם ילדים שרצו לעבור לפנימייה כדי לא לעבור ללמוד באילת, במעלה שחרות או בתל-אביב ומשרד החינוך לא היה ערוך לקלוט ילדים אוטיסטים בפנימיות רגילות משום שהוא לא יכול לתת להם את סל ההתאמות במערכת הפנימייתית. משרד החינוך יכול לתת להם את זה במערכת החינוך הפורמלית על ידי צוות פרה-רפואי ועל ידי שעות מותאמות אבל לא במערך הפנימייתי וככה הם מצאו את עצמם בלי אפשרות לגור בפנימיות. הם היו צריכים להעתיק את המקום שלהם עם כולם או שמשפחות נפרדו והורה אחד עבר לגור - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני חושבת שהמשרדים עוד לא - - - << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> למשל היום, אחרי שנתיים קיבלתי שני תלמידים מרעים שחזרו רק השבוע לרעים וגם לא לבית שלהם כי לא נשאר ממנו כלום, אלא לבית אחר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לכי תדעי מה היה. איפה הם היו בשנתיים האלה? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> הם נדדו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם נדדו, זה נורא ואיום. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> פינו אותם לאילת ואחר כך לתל-אביב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> עבור ילד כזה זה סיפור. << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> נכון. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> יותר מזה. כשבית הספר נבנה, הוא נבנה על 80 ילדים והתכנון לא היה תכנון מלא בתוך התהליך. מה זה תכנון מלא? אני מדבר על מעבדות, אני מדבר על דירת המשך וכדומה. רוטמן הוא חלק מהכפר, בסדר? << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> הוא בלתי נפרד. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> הוא חלק בלתי נפרד מהכפר אז למשל, הכפר מצא דירה טובה שמכינה לחיים עצמאיים אבל בשנה הזאת, בית ספר רוטמן גדל ל-104 תלמידים. איך פותרים את הבעיה? אתה מביא - - - זה לא פתרון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לא, חד-משמעית לא. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> את יודעת מה? אנחנו לא יכולים לבקר אבל אם תראו את מגרש החנייה, אני נלחם פה עליו ועברתי ארבעה שרי תחבורה ושיחות אין-סופיות עם ראש המועצה סביב הנושא של הקמת מגרש חנייה סדור או מפרץ שבו האוטובוסים יורידו את התלמידים בפתח בית הספר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, המרחקים פה הם גדולים. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> המקום הוא סיכון בטיחותי. מצד אחד, אתה אומר שזה בית ספר חשוב מאוד, אתה שם אותו במרכז הכפר אבל חייבים להיות מאופסים כדי שזה יעבוד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד-משמעית. משה? << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> ראשית, יישר כוח על הביקור המשמעותי שנהיה בו במהלך הזמן הקרוב. אני דווקא רוצה לחזק אתכם, הנהלת המקום כאן. אני יודע כמה חשיבות יש לנקודה של לקיים את המקום פה גם מבחינת זה שיש כאן תלמידים שמקבלים מעטפת פנימיות שזה דבר חשוב ביותר. ברקע שלי אני בא מהרקע החינוכי וגם ניהלתי פנימיות בצעירותי, אני יודע כמה זה תורם לאותו תלמיד שיש לו גם כן את החיים שלאחר בית הספר. אני גם גדלתי פה, נולדתי בסורוקה בשכונה ד' של באר שבע וכשההורים חיפשו מקום עבורי, שלחו אותי לפנימייה בירושלים בגאולה ושם למדתי. אני רוצה להגיד לך שגם החברים שלי בכיתה שהיו כאן בבית ספר צאלים - - - הכרת את זה? לפני חודשיים המנהל שם נפטר, לצערנו. הוא אבא של קצין הכנסת, יובל חן והוא היה המנהל שלי בבית ספר היסודי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא נפטר עכשיו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אבא שלו נפטר. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אני הייתי בשבעה. בלוויה הייתי בחו"ל אבל הוא הזכיר אותי בהספד, לכן אני אומר שאנחנו באמת יודעים מקרוב כמה פנימייה תורמת לכל תלמיד ותלמיד. אסור לנו, כוועדה לזכויות הילד, להתעלם מאותם ילדים שמקבלים פה מעטפת וצריכים לתמוך בה מכל הכיוונים, גם בנושאים ממשלתיים וגם בנושאים ציבוריים. באותה הזדמנות רציתי להתעניין אם יש לכם איזשהו היתר או אפשרות לפעול גם דרך פילנתרופיה? מגיעים לפה תורמים או שנאסר עליכם? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> לא, אנחנו ממשלתיים. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אולי כדאי לשחרר את זה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם ממשלתיים, הוא תיאר את זה לפני כמה דקות. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אנחנו ממשלתיים, אנחנו הולכים על פי החשכ"ל ומשרד האוצר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה טוב או רע? תסביר לנו עכשיו את זה. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> אני חושבת שזה טוב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו שאלת השאלות. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> זו שאלת מיליון הדולר. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> אני חושבת שזה מצוין ואני תכף אגיד למה בהתייחסויות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כי מצד אחד, נראה לי שזה מגביל - - - << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> פנינה, רק אשלים את דבריי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, סליחה. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> צריך לבדוק את זה ולבחון את הדברים אבל אני חושב שאם יאפשרו לתת פילנתרופיה או תרומה מסוימת כמו שהביאו עכשיו לבילינסון וגם הוא ממשלתי. דאגו לתרומה, היה ריב וסורוקה שאלו למה לא הביאו את אליהם כלומר, זה דבר שמצליח. גם אני, כשהייתי ראש העיר בית שמש, קיבלנו תרומה מכל מיני ערים בעולם תרומה. את זוכרת שם - - - כשהביאו את גן הילדים מול כיבוי האש? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> זה היה כזה מרנין והפוך, זה גם יצר לנו שותפות וחברות כזאת. אני לא חושב שבעידן הזה היום שבו גם לממשלה אין כספים מיותרים - - - למה לא לאפשר להקים קרן ידידות של אותו מוסד שיוכל לעשות את זה וייתן לכם לירה לבנה ליום שחור? בימים שאין תקציבים או דברים מהסוג הזה, אני חושב שזה לבד ראוי בדיקה של יושב-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, בהחלט. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עם תיקון, נעזור לך לעשות תיקון אולי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> נכון, אפשר לעשות תיקון. זה לא - - - << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אגב, גם במשרד החקלאות - - - נמצא פה מי שהיה פעם שר החקלאות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מערכת הבריאות כולה בנויה בצורה כזאת. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> היה פה את שר החקלאות לשעבר. יש את מה שנקרא מכון וולקני שנסמך הרבה על תקציבים של הממשלה. << דובר >> יוגב ארזי: << דובר >> אנחנו עובדים איתם כחוקרים במשק. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> בעוד שבוע אני בעצמי מביא להם סוג של תורם כי יש מדיניות כזאת של פרופסור בני חפץ שהוא המנכ"ל הנוכחי. כי מבינים שצריכים גם לקבל תרומות מיהדות העולם או מסתם אנשים שמעניין אותם הנושא של המחקר החקלאי. אסור שיהיה דבר כזה שאסור לבן אדם - - - זה גם נותן מוטיבציה למנהלים להכיר כל מיני ראשים וארגונים כדי לבוא ולעשות את זה. תדעו לכם שגם בעבר בבית שמש היה לנו תורם גדול שפתח לנו בית ספר וגם במקומות רבים, ברנקו וייס. זה בא מכספים אישיים ואני אירחתי אותו כראש עיר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> סגן השר היה ראש עיריית בית שמש. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אני אירחתי אותו וזה היה ממש מחזה מרנין. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> גם רוטמן זה מתרומות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> על שם מי זה? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> בנימין רוטמן. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> צריך להביא לפה כמה שיותר, זה ייתן לך קופה נוספת כדי להגדיל את החלומות. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אני אתייחס לשאלה של פנינה, שאלת מיליון הדולר. האם עדיף בעלותי או ממשלתי? תראי, אני חושב שהסיפור הממשלתי מצד אחד, מייצר ביטחון רב. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> נכון. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> ביטחון רב ותקציבים רבים מאוד מוסטים היום במינהל לחינוך התיישבותי לטובת הכפר הזה ולטובת כפרים ממשלתיים, זה לא רק אלינו. לתוך המינהל נכנסה רוח חדשה ששינתה את ההבנה בתוכו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מי זה היום? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> היום זה ד"ר סער הראל. << דובר >> גלית אביטבול: << דובר >> ד"ר סער הראל. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> היא שינתה לחלוטין את ההבנה של צורך להשקיע בתוך הכפרים הממשלתיים שהם הבנים הביולוגיים של המינהל. הבנים הביולוגיים של המינהל זה כפרים ממשלתיים. בסוף, זה בבעלות - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדיוק באתי להגיד, הבנות או הבנים. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> או הבנות, זה לא משנה לצורך העניין. << דובר >> גלית אביטבול: << דובר >> חד-משמעית, בנות. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> כפר זה בלשון זכר, זה לא ברמה המגדרית. << דובר >> גלית אביטבול: << דובר >> הן פשוט מוצלחות. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אני אומר שזה שינוי חשיבה. אם היית שואלת אותי את השאלה הזאת בימים אחרים שהם לא רחוקים, התשובה שלי הייתה אחרת אבל אני אגיד לך מה חסר לי כמנהל בתפיסה הזאת. אני חושב שזה נורא תלוי באופי המנהל כי אם האופי שלך הוא יזמי, הממשלתי מגביל אותך בחלקים מסוימים של יוזמות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אם הוא חינוכי? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> לא, אם הוא בעלותי, אתה יכול לשחק עם זה. אני אתן לך דוגמה לצורך העניין. הכפר הירוק הוא עם הרבה מאוד יזמויות פנים שהוא עושה אבל הוא חברה ממשלתית, הוא לא ממשלה. זה נורא תלוי כי יש גם מנהלים שנוח להם עם הסיטואציה הזאת. בראייה שלי, אני רואה את הכפר ומאוד מדגדג לי לעשות פה דברים. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> אני רוצה להגיד משהו על בעלותי או בית ספרי. תמיד יש לי את יכולת ההשוואה כי ניהלתי בקריית גת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בית ספר תיכון? << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> בית ספר שכבתי, כן. כשבאתי לכאן עוד בימים שהיו שנים יחסית שחורות כאן, עם כל התקצוב זה היה פי 80 ממה שקורה ברשות ולי כמנהלת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברשות קריית גת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, זה מה שהיא אומרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא בטוח שאותו דבר קורה בתל-אביב. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> אבל תל-אביב היא לא מדגם מייצג. יש את עירית תל-אביב אבל בואו נדבר על הרשויות הרגילות והממוצעות, אני מדברת עם הרבה מנהלים. אני מנהלת בת מזל. העובדה שאני שייכת לחינוך ההתיישבותי ואני בית ספר ממשלתי, נותנת לי עוגנים שמאפשרים לי לחלום, לעשות ולתת לתלמידים שלי הרבה יותר ממקומות אחרים. העובדה שבית הספר הוא ממשלתי ואני לא תלויה בראש מועצה אלא יש לי את המפקחת שלי שהיא ראש המינהל, יש לי את העוגן שלי - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה נותן לך עצמאות. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> לא רק יועצות אלא גם את הגיבוי התקציבי ואת הגיבוי של הפעולות הפדגוגיות ופעולות החוסן. אומרים לי "תעופי" ועוזרים לי להשיג את התקציבים בתוך בית הספר. דברים שתכף אספר לכם שקורים פה, ולא בטוח שיכולים לקרות בכל מקום אחר. בכל בוקר אני מברכת על מזלי הטוב שיש לי את הגב הזה. זה נכון שבתהליך הרכש קשה לי יותר ואני לא כמו מנהל אחר שיש לו כרטיס אשראי אלא אני צריכה לעבור ועדות רכש מעצבנות כאלה ואחרות אבל אני מוכנה לשלם את המחיר הזה כי אני יודעת שבסופו של יום, העוגן שיש לי של המינהל לחינוך התיישבותי, לא משתווה לשום עוגן. אני יודעת מה קורה במחוז דרום ואני יודעת מה קורה במחוז מרכז. מנהלים מתקשרים להתייעץ איתי השכם וערב על איך לעשות את הדברים בתוך המערכת הזאת, הם מספרים ושואלים איך אני עושה את זה ואז אני שומעת שהם לא יכולים לעשות את הדברים האלה. אם אתה לא שייך לרשות שהיא מאוד עשירה שמזרימה לך תקציבים, מאוד קשה לנהל בית ספר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חד-משמעית. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אני רוצה לתת לאלון שביקש לדבר. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני ביקשתי - - - זה חשוב שנקשיב ונסייע. אם נתחיל לספר כמה טוב פה בדיונים כלליים ומה כל אחד עושה - - - לא, בואו נגיע לשקף של מה שאתם צריכים מאיתנו ונתחיל לעבוד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שוסטר, אתה צודק שאתה רוצה לכנס אותנו אבל יש לי שתי נקודות שחשובות לי כפנימיסטית לשעבר. הדבר הראשון זה שאני חושבת שאם אנחנו רוצים לעזור באמת, אנחנו יכולים להצטרף לעוד אנשים שנמצאים חזק בלובי למען כפרי הנוער והפנימיות. למרות שזה דבר שהולך להיסגר, אנחנו צריכים להפעיל לחץ על הסיפור של השכר של המדריכים שהוא פשוט על הפנים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה עלה לדיון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני מקיימת דיון בנושא. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני אעדכן אותך. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חייבת לומר שהמדריכים הם כמו אבא ואמא לילדים מבוקר לבוקר, לילות כימים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם הכי חשובים בתהליך, נכון. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין להם שעות והעובדה שהשכר שלהם הוא לא הולם זה בלתי נתפס. דבר נוסף הוא שכשהייתי בקרן העושר, הייתי עם השר בסיור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> זה גם התנאים שלהם, לא רק השכר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן, תנאי העסקה והכול. דבר נוסף זה המבנים. הרבה מאוד מהפנימיות וכפרי הנוער – צריך לזכור, אני נותנת דגש לילדים שישנים פה – הם מבנים ישנים מאוד וצריך להמשיך לשים תקציב על שיפוץ. הבת שלי, תהל, בחרה ללכת לכפר נוער. תהל השובבה אוהבת לחיות עם ילדים, היא אמרה "אני הולכת לכפר נוער" ולא נעים לי להגיד לכם מה היא אמרה כשהיא הסתכלה על המבנה כשבאנו בפעם הראשונה. היא בכפר הנוער עיינות והיא אמרה לי "מה זה? זה נראה כמו בית יתומים. בואי נחזור הביתה". אמרתי לה "למה ככה?". אבל היא אמרה," מה זה? הכול עובש. לא אכפת לכם, אתם והמדינה הזאת? מה זה צריך להיות"? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את הביקורת הכי קשה אנחנו מקבלים מהילדים שלנו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> גם בה"ד 1 נראה ככה, כולו אפור. כשהבת שלי הגיעה לבה"ד 1 היא ישר התקשרה אליי ואמרה "אמא, אני לא יכולה, הכול אפור". אמרתי לה "נכון, אתם הצבע. זה קשה". << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אני אומרת לכם שאנחנו נצא מפה כשאנחנו מסוגלים לעשות את הדברים האלה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> עיינות זה דוגמה לכפר נוער שלא בנו בו - - - << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אלון אמר "בואו ואני גם רוצה כי צוות המטבח מחכה לנו כבר למעלה מחצי שעה. אני רוצה לעבור רגע על כמה נושאים שמאוד מטרידים אותנו וניכנס לפערים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מצוין. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> דבר ראשון זה שאין לנו שירותי פסיכיאטר זמינים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> למרות שאתם נמצאים בעוטף? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אין לנו שירותים פסיכיאטריים זמינים. קודם כול, אתם צריכים להבין שהקונסטלציה הזאת היא קונסטלציה שהיא בכלל בעייתית היום, בסדר? אין לנו היום פסיכיאטר במינהל ששייך למינהל לחינוך התיישבותי שמותר שנותן לנו את המענה הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> פערים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין אף אחד בכלל בחינוך ההתיישבותי? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אין שום פסיכיאטר שמגיע לפה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> המטה יציג לנו. << דובר >> צביקה קלוש: << דובר >> יש אחד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אחד? << דובר >> צביקה קלוש: << דובר >> בכל הארץ יש אחד. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זו בושה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אחד להכול? << דובר >> צביקה קלוש: << דובר >> כן. יש פה שתי בעיות, בעיה אחת היא תקציבית והבעיה השנייה היא שיש בעיה ארצית עם פסיכיאטרים לנוער ובאזור הפריפריה היא עוד יותר קשה, זה משתלב עם שתי הבעיות האלה, זה גם תקציבי וגם קושי לגייס את האנשים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> בשדרות המחוזקת יש 300 פסיכיאטרים על 36 אלף תושבים, אנחנו בדיוק דיברנו על זה. << דובר >> צביקה קלוש: << דובר >> זה מצב טוב. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 300 בסך הכול. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> 300? זה הרבה מאוד. אין סיכוי ש-300. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה הרבה מאוד. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זאת סביבה קשה ואנשים עובדים באופן פרטי. << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> אבל יש הבדל גם בין פסיכיאטר לפסיכיאטר נוער וילדים וזה גם שונה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין מצב, לדעתי בכל מדינת ישראל יש 300. << דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >> אין בכל ישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פנינה, מדובר על פסיכיאטר לילד ולמתבגר, צריך לדייק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שנייה, היועץ שלי ירשום, אני רוצה להוציא מכתב למשרד הבריאות בנושא של פסיכיאטרים לנוער ועל זה שאין פה וכל חברי הכנסת שנמצאים פה יהיו חתומים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק שאין פה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר להוציא מזה את השאלה הזאת לדיון. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> ברור. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> קטי, זה לא רק שאין פה אלא שאני התראתי בפני הוועדות של ביטוח לאומי שפסיכיאטרים של בוגרים בוחנים ובודקים ילדים. השבוע הגיעו אלי שני מקרים מזעזעים שבהם אין שום הבנה. הסיפור הזה רק הולך ונהיה קשה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה לא ייתכן. אפשר להפנות את המכתב גם לתקומה, בסדר? זה קשור גם אליהם. יש להם מיליארדים, שיעבירו גם לפה. << דובר >> צביקה קלוש: << דובר >> אני רוצה להגיד איזה מענה יש. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> אני רוצה להוסיף סוגריים על פרה-רפואיים ופסיכיאטרים, אפשר? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. חברים תקשיבו, יש פרוטוקול ואנחנו מקליטים. זה נורא חשוב כי השלב הכי חשוב בדיון הזה. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> ברשותכם, אני רוצה לפתוח סוגריים על הנושא של פסיכיאטריים בקהילה ובכלל על גורמים פרה-רפואיים בקהילה. ברגע שמגיעים נער או נערה אוטיסטים כדי לקבל את השירותים בקהילה – נניח שמערכת החינוך לא הצליחה לגייס את הגורם הטיפולי בתוך המוסד החינוכי – הם שומעים את המילה "אוטיזם" והם נבהלים ואומרים "אנחנו לא יודעים לטפל באוטיסטים". גם בבתי חולים במיון פסיכיאטרי עם התקפי זעם ועם ניסיונות אובדנות, כשהם שומעים את המילה "אוטיזם" הם לא נותנים מענה טיפולי אלא מחזירים לקהילה. אם במוסד החינוכי אין מענה, בקהילה הקרובה אין מענה ואנחנו מדברים על פריפריה, המשפחות לא יכולות לנסוע מעל כשעה לטיפולים, הם במצוקה אף גדולה מאנשים ללא מוגבלות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן. << דובר >> צביקה קלוש: << דובר >> אני רק רוצה לתאר בשני משפטים מה כן יש כדי שתבינו מה מוצע. התחנות הפסיכו-סוציאליות והרפואיות נותנות גם מענה רפואי. יש רופאה ראשית ויש אחיות לכל הפנימיות לחלק הרפואי. יש בתחנות פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים קליניים שנותנים שירותים של הערכה ואבחון וגם של הכשרת עו"סים בפנימיות בשביל לעשות הערכה ואבחון. אגב, זה גם בדגש חזק על אובדנות. עבדנו עם התוכנית לימוד של ה-ITP על איך לאבחן אובדנות ואיך צריך לעבוד. עובדים עם מה שיש ומה שיש בקהילה. אין ספק שצריך יותר ושוב, יש פה גם בעיה של היצע של פסיכיאטרים לבני נוער. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> הסיפור הוא בסוף של ביקוש והיצע. היום במציאות הנוכחית, אנחנו מדברים על צורך בפסיכולוגים קליניים, יש לנו בעיה של זמינות, יש לנו בעיה עם מטפלים בשיטות נוספות של בעלי חיים ואומנות כי לא הכול מתאים לכול ואנחנו מנסים לתפור את החליפה הטיפולית המתאימה לילד וגם פה יש עניין עם הזמינות של מטפלים. בקיצור, כל התחום הטיפולי. << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> זה גם מתחבר לעניין של המקום שלנו כממשלתיים כי אנחנו בעצם מוגבלים בתשלום שלי למטפלים חיצוניים על פי כללי התקשי"ר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אתם אמורים לשלם? הם לא מחייבים את זה למשרד? << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> אנחנו משלמים. לא, אנחנו אמורים לשלם ויש לי הגבלה. הסכום שאני יכולה לשלם הוא נמוך מאוד ואף אחד לא מוכן לעבוד בסכומים האלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הבנתי. אתם מקבלים איזשהו תקציב מתקומה או שלא? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כלום? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> לא, יש מתקומה במסגרת הבית ספרית. << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> כן, זה אחרת. זה בבית ספרית ולא בפנימייה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רק במבנה? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> לא, לא. יש גם לטיפולים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> כן, יש גם לטיפולים מתקומה. תכף, פשוט רצנו קדימה. << דובר >> מירב רחבי: << דובר >> אני רוצה להדגיש את החיבור של בית ספר פנימייה בתוך כפר נוער כי בסופו של דבר, יש חלק מאוד קטן יחסית של תלמידים שלומדים בתוך הכפר שהם ילדי פנימייה והחלק הגדול הוא ילדי בית ספר ולהם אין את השירותים של הפסיכו-סוציאלי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן, אין מענה. << דובר >> מירב רחבי: << דובר >> יש את השירותים של שפ"י שנותן שעות תוספתיות בייעוץ, הם אומנם לא תחת סל תקומה אבל אנחנו מנסים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> שפ"י זה ישירות דרך המשרד או שזה דרך המועצה? << דובר >> מירב רחבי: << דובר >> זה דרך המשרד. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> תלכי רגע לבית ספר, תראי מחסור של הדברים. עשינו לכם מצגת רחבה כדי שתיראו מה יש אבל גם שם, אנחנו נתקלים בחוסר במתן מענים. שירותי השפ"ח היחידים שאנחנו - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עוזי, אני רוצה לחדד. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אשכול. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש תקציב לא קטן שהועבר עכשיו לרשויות של העוטף של העוטף ואלו בדיוק הרשויות הרלוונטיות אפשר לתבוע את ליטרת הנפש, לא הבשר במקרה הזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד-משמעית. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> ברשותכם, אני רוצה לחדד את הנושא של השפ"ח. כבית ספר אזורי שהוא כפר נוער, לא קיבלנו שירותי שפ"ח עד שתודה לאל בורא פרי הגפ"ן שהציל ואפשר לי לקנות שירותי פסיכולוג או פסיכולוגית לבית הספר. זאת יוזמה של משרד החינוך ואני מברכת עליה כי אף שפ"ח של מועצה אזורית – אנחנו בית ספר עם הרבה מועצות אזוריות – לא נתנה לנו שירותים כאלה. הדברים החמירו אחרי שבעה באוקטובר כשהצורך רק עלה. בגלל שאני מצליחה לקנות את השירות הזה, השירות ניתן פה בבית ספר לילדים ב-15 שעות שאני קונה. זה הרבה כסף אבל כשאני צריכה לשלוח את הילד לקהילה אין שם את המענים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כשאת אומרת "קהילה" את מתכוונת לקהילה פה באזור, לא לקהילה שלו? << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> הקהילה שלו, השפ"חים שם כאילו מנותקים. אם הילדים נשאר ים באשל נשיא, הם לא נותנים שירותים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה ספציפית לילדי אשל הנשיא? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אספר עוד משהו שקשור לזה, זה הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה לא ייאמן. - - - << דובר >> לימור כרמלי: << דובר >> הרשויות לא מכירות את - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לימור, הם נמצאים בעוטף. << דובר >> לימור כרמלי: << דובר >> בהקשר של הדברים שלה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> למה? כי הם טוענים שהם באזור 9-0? << דובר >> לימור כרמלי: << דובר >> לא, בכל הארץ. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> הם מצפים שבית הספר ייתן את המענים. אני לא נכנסת לסיבות, את זה צריך לשאול אותם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בגלל שזה כפר נוער. << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> כן, בגלל שזה כפר נוער. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הם לא מגיעים? << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> בגלל שהם יודעים שאנחנו נותנים פה את המענה, הם מנסים - - - << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה ככה בכל הארץ? << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> בכל כפרי הנוער, כן. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> בעניין הפסיכולוגים. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הרשות לא מכירה בכפר הנוער, זו בועה בתוך רשות. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> הם יודעים שאני קונה שעות, הם מסירים אחריות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אבסורד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> אדוני מנהל הכפר, אני רוצה להקשיב לכם. << דובר >> אורלי מילוא אלוני: << דובר >> תקציבי הגפ"ן מגיעים לרשות, תקציבי הגפ"ן הרשותי. סופרים את התלמידים שנמצאים במרחב הזה, זה מגיע לרשות והם לא מעבירים שקל לכפר. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מי נציג הרווחה פה? << דובר >> שני וולך: << דובר >> אנחנו. << דובר >> יוחאי שניר: << דובר >> אני ממינהל המוגבלויות. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רק אומר לך שזה אותו סיפור של הרשויות עם הרווחה, למשל – למרות שהוא במינהל מוגבלויות – עם חסות הנוער שמוצאים לפנימיות והרשויות המקומיות לא מכונות לקבל אותם לבתי הספר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הן מסירות אחריות. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל פנינה, יכול להיות שהן יקבלו את זה אחרת. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, לא. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא הצלחתי להבין האם הכפר מקבל את אותו כסף, את אותו שקל פר תלמיד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> הוא צודק. שוסטר צודק. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> השאלה היא אם אתם מקבלים על זה תקציב ייעודי וצבוע. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> מה זאת אומרת? << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> את אומרת שהרשויות לא מוכנות לתת את סיוע השפ"ח. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, היא מוציאה את זה מהגפ"ן. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> אני לא מקבלת שום תקציב. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא מוציאה את זה מהגפ"ן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> היא לא מקבלת. אין. << דובר >> בת חן פלד כהן: << דובר >> אני אסביר לך. בגלל שהמענים של הילדים חשובים לי, החלטתי לתת מהגפ"ן שירותי פסיכולוג לבית הספר. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה נכנס לתמונה אבל אני אגיד לך משהו וזה תופעה בזויה של רשויות מקומיות. גם עם הרווחה, כשהוצאו ילדים מהבית כי הם היו צריכים הגנה, הם הגיעו למוסד שהוא פנימייתי בעיר מסוימת והערים מסרבות לקבל את הילדים לבתי הספר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו חוקקנו, ישבנו על זה בוועדה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הילד לא אשם. נגיד שהוא נפגע מינית, הוא צריך ללכת לבית ספר ויש מאות - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל אנחנו טיפלנו בזה, פנינה. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא טופל. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אנחנו טיפלנו בזה בוועדת העבודה והרווחה יחד עם טור-פז - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומרת לך שזה לא טופל. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כדי לאפשר להורים האומנים שמקבלים את הילדים - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא מדברת על אומנה, אני מדברת על מוסדות מפוקחים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל גם בנושא המפוקח - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אומרת לך שזה לא מטופל. במקרה אחותי אחראית על ההשמות החוץ-ביתיות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תבדקי איתה כי לפני הפגרה אנחנו ישבנו עם טור-פז לאשר להם כדי להוציא אותם למסגרות הקרובות אליהם. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני אבדוק את זה אבל אני יודעת שזו בעיה מאוד גדולה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> תבדקי. << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה אותו דבר, הרשויות רואות אותם כנטע זר. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> רגע, חברים. יש לנו הרבה עבודה אבל שוסטר, ההערה שלך היא מאוד חשובה. יש תקציבים בתקומה ולא הגיוני שילדים שמגיעים מאשכול - - - << דובר >> מירב רחבי: << דובר >> לא, הילדים שמגיעים מאשכול מקבלים. << דובר >> אורלי מילוא אלוני: << דובר >> הם עטופים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> מה, יש חלק מהילדים שמקבלים וחלק לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, יש לנו ילדים עם מעטפת - - - << דובר >> אורלי מילוא אלוני: << דובר >> המשרד נותן. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בגלל שזו המועצה עצמה? זה לא משהו שהוא - - - << דובר >> טלי מסיקה: << דובר >> רגע. אשכול היא המועצה היחידה ששפ"ח מטפל בילדים מצוין. באשכול יש מודעות לאחריות לילדים שלהם, מעבר למה שהם מקבלים פה בבית הספר. אשכול מקבלים אצלנו. << דובר >> אורלי מילוא אלוני: << דובר >> גם יותר מזה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש לכם ילדים משער הנגב, ממרחבים. << דובר >> טלי מסיקה: << דובר >> יש לנו ילדים מנתיבות ומאופקים שספגו. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> גם הם מקבלים. שדות נגב, סליחה. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> חברים, אני רוצה לעצור רגע כי אנחנו חייבים להתקדם. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> כן אבל זה התכל'ס, בשביל זה באנו. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אבל אני רוצה להגיד עוד דבר אם כבר מדברים על תכלס וזה שת"פים עם רשויות. בסוף, ילד מגיע לפה ויש לנו אירוע שהוא קושי והוא קשור למערכת הרווחתית. יש רשויות מסוימות שזה לא מעניין אותן ואני צריך לרדוף אחריהן וגם אז זה לא מעניין אותן. בסוף, הילד - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> יש לך מישהו שהוא דמות ייעודית לעניין הזה? << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אתה מתעסק עם ילד ונוער ואתה מתעסק עם רווחה. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש לך פה מישהו שמבין - - - << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> כן, הפסיכו-סוציאלי, מה זאת אומרת? << דובר >> הילה כהן חרש: << דובר >> כן, אנחנו יוצרים קשרים עם המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות ופעמים רבות אנחנו נתקלים בקשיים, בין אם זה מול העו"ס לחוק ובין אם זה העו"ס נוער. אנחנו מודעים וכל מי שהוא מעבודה סוציאלית יודע, מכיר את העומסים ומבין את הקושי אבל עדיין יש פעמים רבות קיר שאנחנו נתקלים בו. ילדים שם לא מתאימים למסגרת כי זו מסגרת חינוכית ויש שם הרבה צרכים של מוגנות שאנחנו לא יכולים לספק אותם ומאוד קשה לעשות את החיבורים של מעבר למסגרות יותר מתאימות. אנחנו נתקלים בקושי מאוד גדול. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה הרי כל מה שצריך. << דובר >> עוזי תפוחי: << דובר >> אני כבר אגיד שאלה הילדים שהרבה פעמים הם יותר בקצה אצלנו, בתוך הקשת. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> אני רוצה להוסיף בקשה נוספת שקשורה בחיקוק של חוק, אם אפשר ואם כבר יושבים כאן אנשים שיש להם יכולת השפעה. מעבר לתחום הפרה-רפואי, יש את התחום של הסייעות בחינוך המיוחד. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> חד-משמעית, זה בכל הארץ. << דובר >> מרסל דניאלי: << דובר >> לא, רגע. יש לי רעיון. אני חושבת שיש לי פתרון. גם כשמגייסים סייעות שהן סבתות והן מאמות, יש ריחוק דורי מאוד גדול עם הילדים והן גם לא מסוגלות לתת לנו מענה ייעודי, אקדמי בהגשה לבגרויות ואני שמתי לב לכך שכאשר אני מגייסת סייעים וסייעות שרק השתחררו מהצבא והם דור צעיר, הם איזשהו דור ביניים בין הצוות החינוכי לבין הילדים והם מצליחים להגיע מצוין לאותם ילדים. אם היה אפשר לייצר חוק של עבודה מועדפת לחיילים משתחררים - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה החוק שלי. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לה הצעת חוק. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> יש לי הצעת חוק כזאת. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש, גם אני העליתי את זה. - - - << דובר >> שני וולך: << דובר >> במשרד הרווחה יש ואנחנו מצליחים לקלוט חיילים משוחררים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> לאן אנחנו שולחים אותם? זה או לבתי מלון או לתדלוק בתחנות דלק. זה הזוי, מי בכלל הולך? מי תדלק לאחרונה באמצעות מתדלק? כולנו מתדלקים בעצמנו, איפה הם נמצאים? ב-yellow, זה הזוי. << דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >> קטי, כשאתה עובד בזה, זה ביטוח לאומי. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> זה יהיה. אתם צריכים להבין משהו על חברי כנסת, יש לנו סדר וכשמגיע התור שלך, את יכולה להביא חוק. מי עוצר אותנו בדרך כלל? << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קטי, לא זכור לי שניצה עצרה אותך. זה לא זכור לי. - - - << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> דווקא לא האוצר. לא, אותי אף אחד לא יכול לעצור. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אבל יש את אותו החוק שאני הגשתי כבר לפני שנתיים. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> משרד המשפטים תמיד ממציא לי איזושהי סיבה למה לא צריך. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא, גם האוצר. גם לי יש חוק כזה וסמוטריץ' אמר לי "אני לא יכול לפתוח את זה לכולם", הוא רמז שלא כדאי. - - - << דובר >> פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> צריך רפורמה למען ילדי ישראל, זו האמת. << יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >> בואו נתקדם. חברים, אנחנו עוברים לארוחת צוהריים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>