פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 119
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שני, ח' באלול התשפ"ה (01 בספטמבר 2025), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> סיור הוועדה בבית ספר "דרור" בירוחם << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
קטי קטרין שטרית – היו"ר
משה אבוטבול
חברי הכנסת:
אושר שקלים
מוזמנים:
יוחאי שניר
–
מפקח מרכז קהילה, (מוגבלויות), מחוז באר שבע והדרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי
שני וולך
–
ראש צוות קהילה (מוגבלויות), מחוז באר שבע והדרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי
איריס סנדלר
–
מפקחת חינוך מיוחד, מחוז דרום, משרד החינוך
צורית אברהם
–
מפקחת יישובית חינוך מיוחד, מחוז דרום, משרד החינוך
איתי חיים
–
מנהל תחום קשרי ממשל וכנסת, משרד החינוך
נילי אהרון
–
ראש מועצת העיר ירוחם
כפיר דניאלי
–
מנכ"ל, מועצת ירוחם
אורית כהן
–
מנהלת בית ספר דרור, ירוחם
אלון אלרואי
–
יו"ר, ארגון אלאור
חלי וסרמן
–
עוזרת ליו"ר, ארגון אלאור
מנהלת הוועדה:
תמי ברנע
רישום פרלמנטרי:
מעיין שבתאי, איטייפ
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> סיור הוועדה בבית ספר "דרור" בירוחם << נושא >>
(1. התכנסות וקביעת מזוזה בבית ספר דרור)
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
נילי, תמשיכי לעשות חיל. הגעתי לבית הספר הזה, ומייד הסתכלתי אם יש אפשרות לבנייה, קומה שנייה. חשבתי על מה שיהיה בעוד כמה שנים, צריך להתחיל מעכשיו את התהליך. הנושא של ילדים עם צרכים מיוחדים רחב מאוד כמו שהרצף נושא רחב מאוד. לכל אחד יש את הדיסציפלינה שלו וצריך לחשוב מעכשיו על להפוך את זה למשהו של ילדים ולמענם, הם כולם הילדים שלנו, צריך לזכור זאת "כולם היו בניי".
כך צריך להתייחס לנושא ואיתנו פה שני חברי כנסת שאכפת להם מאוד הנושא החברתי. חבל שיש מצלמות אבל אגיד את זה. בכנסת מי שמפורסם הוא מי שצורח וצועק. אנחנו אלה שעושים, שאוהבים לעשות ולפתור את הבעיות החברתיות של עם ישראל, של מדינת ישראל וכך צריך להיות. לכן כשאני מגיעה לכאן, אגלה לכם סוד קטן. הייתי מורה בתפקידים רבים במערכת החינוך, כשהגעתי ועברתי את הקשת הזאת פשוט הצטמררתי כי זה מחזיר אותי אחורה לימים היפים ביותר.
אין דבר טוב מלהיות עם ילדים ולחנך אותם. תקשיבי אימא יקרה, אין דבר טוב מזה. אני בטוחה שיש פה צוות מקסים שיטפל בילדים. אחד הילדים בא וחיבק אותי, כמה זה חסר לי, חסר לי מאוד. יש ילדים בכנסת, רק הגובה שלהם שונה. אני רואה פה לא רק מקום יפה, אלא גם מקום חם ואוהב. רואים את זה, הקירות מדברים. רואים כמה שפה תהיה תשומת לב הדוקה מאוד לילדים, שתהיי רגועה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הבן שלי לא נמצא פה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אבל את עשית את המהפכה הזו.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הבן שלי לא נמצא פה. כשהיה אוהל מול המועצה והיה פה מאבק במשך תקופה ארוכה מאוד נילי הייתה לצידנו מהרגע שפניתי אליה, היא נרתמה לזה ב-100%. אמרתי ולכל מי ששאל אותי כולל אורית, אני לא יודעת אם היא זוכרת את זה, אמרתי לכולם, פה יקום בית ספר וכל מה ששמעתי כל הזמן זה שאין מספיק ילדים.
אמרתי להם, פה יקום בית ספר. די לעמוד ב-07:00 בכניסה לירוחם ולראות את כמות הרכבים שיוצאים מפה לבתי הספר מדימונה ועד נתיבות. לחשוב שילד נוסע שעה וחצי בבוקר הלוך לבית הספר ושעה וחצי חזור. כל אחד מכם כאיש מבוגר אם היה צריך לשבת במקומו, זה לא נכון. נכון שהבן שלי הוא לא חלק מבית הספר כי הוא התחיל בבית ספר אחר.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
כבר שנה רביעית שם?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
שלישית. מי שמכיר ילדים על הרצף, לא בריא להם לשבור שגרה. לכן ויתרתי. אמרתי לנילי, שגם אם הילד שלי לא יהיה בבית הספר הזה, העובדה שאף ילד אחר לא יצטרך לעבור את מה שהבן שלי עבר זה מבחינתי הישג שלי.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
כל הכבוד.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
אנחנו כארגון אלאור פועלים בכל הארץ, יש לנו עשרות מסגרות. אין ראש עיר כמו נילי שנלחמת למען התושבים שלה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
חברי כנסת.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
תכף, נגיע אליהם. היכולת של נילי היא לגייס את כולם לטובת המטרה, את כל עובדי הרשות, משרד חינוך. נילי יודעת לגייס, מי שבטוב, בטוב. מי שקצת פחות בטוב, מגויס פחות בטוב אבל בסוף הוא יגויס וכל זה לא היה קורה בלי הצוות.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
זה שהיא הציבה עובדה למשרד החינוך, זה הפתרון.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
אני הייתי עד לשיחה הזו. נגמרה השיחה הזו, אמרתי טוב אני עם נילי לא מתכסח.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אלון היה מתעצבן, מתקשר ושואל אם זה יקרה או שלא יקרה.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
כיף לבוא לפה. כפיר והעבודה של הצוות שלו.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
פרח.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
הכול-יכולה. אנחנו רק מכירים מהזום ועכשיו גם פרונטלית. זו הזדמנות להגיד מילה טובה לאורית שהגיעה יחסית באיחור, היא נכנסה עם הלב והנשמה. אתמול דיברנו ב-20:30, ב-21:00 היא יצאה מפה. היא נותנת ועובדת ואני רואה את האכפתיות, את הרצון שלה להתמקצע ואני בטוח שיש לה בית ספר לתפארת. אנחנו מצידנו נעשה הכול.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
רק לראות את החיוך שלה, כבר אתה מקבל תודה.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
אנחנו מצדנו נעשה הכול.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
חדר סנוזלן שהזמנת מגרמניה.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
חדר סנוזלן, מטבח טיפולי.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
וגינה טיפולית.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
מילה טובה לקטי שטרית. יש לנו היכרות רבת שנים. הלב שלה נמצא במקום הנכון, בעזרת השם בממשלה הבאה תהיי במקום הנכון.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
אני נרגש מאוד, כי מה שאת עושה כראש עיר, אנחנו זכינו. כשאני הייתי ראש עיר בבית שמש, לעשות דבר דומה. היה מצע קשה מאוד של - - - נוסעים עד "שלווה" בירושלים. נוסעים ל"מגן הלב", נוסעים ל"שיח סוד" ול"עלי שיח". כל השמות האלה, לקחתי אז כפרויקט, בעשר השנים שהייתי שם ראש עיר, לפעול להביא כמה שיותר מוסדות שיהיו בתוך העיר שלנו, בית שמש. תפיסת העולם שלי הייתה זהה למה שאמרת. מספיק שהם סובלים פעם אחת, לא צריך לתת להם לסבול מלהגיע לפה.
גם בהסעות הם מגיעים מותשים. מה הם יכולים כבר ללמוד כשהם מגיעים הביתה אחרי הצוהריים סחוטים ומפוררים לגמרי. זו הייתה תפיסת העולם שלנו בבית שמש. אני שמח שיש לנו זכויות רבות בתוך העיר. כשהציעו לי להיות חבר בוועדה בראשותה של חברת הכנסת קטי שטרית, שמחתי פעמיים.
ראשית, כי אני מכיר אותה יותר מ-30 שנים. אנחנו ידידים, היא הייתה בבית שמש, מורה מוערכת, מחנכת, כל התפקידים בנושא וגם - - - אלינו כי גם אני באתי מרקע של עולם החינוך. הייתי מורה, מנהל, מחנך. זה נתן לי להיות במקום הנכון. שנית, אני יודע שברגע שזה עם קטי, אנחנו יכולים להיות רגועים שהילדים נמצאים בידיים טובות. אנחנו נעשה הכול, כל מה שנדרש על ידי הוועדה והעומדת בראשה, לתת כתף לאותם ילדים שלא שפר עליהם גורלם.
לפעמים הם לא מקבלים כמה זכויות ובגלל זה אנחנו פה, לעזור לכם לקבל מיצוי זכויות בכל דבר ודבר. בנושא הזה אם יש דברים, תביאו לוועדה בראשותה של קטי, אנחנו נעזור בכול. אני בטוח שעם הרצון הטוב של ההורים האלה, רק כך מובילים את הדברים. לך ראשת העיר אני אומר, אני יודע כמה העבודה הזו קשה. גם קטי יודעת את זה מהזווית שלה.
בעזרת השם גם נגשים את זה, נעשה יחד למען ילדינו, ראשי תיבות ניל"י. כולנו עם המנכ"ל נבנה, והמנהלת היקרה וכל הצוות שעוטף את ראש העיר ואת הצוותים כאן. אתם הזרועות הנפלאות, אנחנו חייבים לכם תודה רבה. לא תמיד יש הזדמנויות להודות ואנחנו פה מודים לראשת העיר, ליושב-ראש הוועדה. תמיד למקומות - - - אנחנו פה בשבילכם. תודה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
אני מתרגש. ראשת העיר יודעת השורשים שלי כאן. בשנת 1959 אימא שלי עלתה מאיראן. העמיסו אותם במשאיות והביאו אותם לכאן, לירוחם. זה היה ב-22:00. אמרו, פה באר שבע. הם קמו בבוקר וראו מדבר, לא ראו שום דבר. אימא שלי גדלה והתחנכה כאן בבית ספר לאומנויות בן-צבי, בית ספר הנשיא. סיפרתי לה שאני היום מגיע לירוחם, אמרה "אני רוצה לבוא איתך". אמרתי לה שקטי לא תרשה, סתם אני צוחק. היה כבר מאוחר מדי.
אני גם מתרגש מאוד מהעניין הזה. גם כשנכנסנו, הייתי פה לפני בערך 25-20 שנים, הסתובבנו פה בעיר ואמרנו, שהמקום נתקע בשנות השישים או השבעים, שלא קרה בו שום דבר. בתקופה האחרונה יצא לי להסתובב פה כמה פעמים ואני רואה שינוי יפה. ראינו בכניסה את הפיתוח ושבונים בתים צמודי קרקע. זה מחמם את הלב, יודעים לנצל את הפוטנציאל שיש כאן. יש פה עוד פוטנציאל רב.
מן הסתם נהיה רתומים לעניין הזה. יישר כוח על העשייה, לכם וגם לצוות. מחמם מאוד את הלב. אני מעמיד את עצמי לרשותכם בעניין הזה. מילה אחת לקטי. אני כבר לא חבר בוועדה לשלום הילד. אופיר כץ העביר אותי לוועדת חוקה. בכל זאת היה חשוב לי להגיע לכאן.
מבחינתי בעניין הזה קטי היא סוג של מורת דרך. אנחנו יושבים יחד במליאה, פעמים רבות אני נעזר בקטי, מה - - - עכשיו, מה זה ומה זה. היא עשתה לי חניכה מסוימת כך שהיצר המורתי שלה עדיין נשאר. יישר כוח. בעניין הזה אנחנו לרשותכם. מבחינתי יש לי פה מטען רגשי, תנצלו את זה, אשמח מאוד.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
זה יום מרגש מאוד. שמי איריס סנדלר, אני מפקחת מתאמת חינוך מיוחד במחוז דרום. יש פה את צורית, היא מפקחת בית הספר, היא מלווה את בית הספר. נפגשנו ביום חמישי.
<< דובר >> צורית אברהם: << דובר >>
על מה נפגשנו?
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
נגיע לזה. נפגשנו בזום.
<< דובר >> צורית אברהם: << דובר >>
נאבקים על כיתה נוספת.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
פעם ראשונה פגשתי את נילי בזום. היא לא הרגישה טוב, הייתה עם מצלמה כבויה, לא ידעתי איך היא נראית. נילי אמרה, יקום בית ספר בירוחם. אמרנו בואו נראה אם יש מספיק תלמידים שנוכל לפתוח כיתות. הלכנו יחד איתם גם מחוץ לקופסה ופתחנו פה בית ספר עם 70 מוגבלויות. אמרתי, יקום פה בית ספר ואנחנו נתמוך. נילי השבוע אמרה רגע, אני רוצה לפתוח פה כיתה נוספת, איך אני מגיעה לכאן? הגעתי ופתחו פה גם כיתה נוספת.
<< דובר >> צורית אברהם: << דובר >>
זו הבשורה.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
אנחנו קודם נדאג שיהיו צוותים ואנחנו יחד עם עמותת אלאור.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
יש לכם כללים לעשות, להתמודד, ונעשה את זה ביחד.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
זה מרגש מאוד. אני 25 שנים גרתי במצפה רמון, בפריפריה של הפריפריה, אני יודעת מה המשמעות של להסיע תלמידים. מעבר להסיע, הם נמצאים בסביבה טבעית שלהם, זה הדבר החשוב. אמרתי לה, יש את צורית פה ונמשיך ללוות. אנחנו מאמינים שתלמיד, בוודאי תלמיד שזקוק להתבוננות נוספת, צריך לתת לו את הקרקע הכי טובה לצמוח. תודה, ממש מרגש.
<< דובר >> צורית אברהם: << דובר >>
תודה על זה שזה נותן מענה לא רק לאנשי ירוחם, יש פה תלמידים שלנו שמגיעים גם מערד ומהסביבה. זו הזדמנות נהדרת, כל שאנחנו היינו צריכים למצוא תלמידי ירוחם, כל פעם יחד עם מענים. כעת בית הספר נותן מענים גם לתלמידים נוספים בצורה טובה והמיטבית ביותר, המפנקת. יש פה תחושה של פינוק טוב, ממקום טוב, מקום שרואה את התלמידים ואנחנו נמשיך בשיתופי הפעולה. תודה רבה לך נילי, גם לצוות שנמצא סביבך ומלווה את זה. כל אלה מאגף החינוך ולאלאור שמלווים איתנו. תודה.
<< דובר >> אורית כהן: << דובר >>
משפט אחד, בשם השם נעשה ונצליח. מר אבוטבול, תצטרף.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
ברשות כולם, ברשות נילי, המקום הזה מרגש מאוד. בבוקר במיוחד, נילי אמרה ואני חתמתי על כל מילה, שהדבר הכי מרגש, לפתוח שנת לימודים. יש לי ילדה שעולה עכשיו לכיתה א', זה מרגש. המקום הזה, אין ספק שהוא המקום הכי מרגש שיש. יש פסוק שאומר לנו שלמה המלך "חנוך לנער על פי דרכו". זה פסוק מוזר מאוד, מה זאת אומרת על פי דרכו? כל אחד יעשה מה שבא לו? זה יהיה משוגע, זה יהיה מעפן? לא כך הכוונה.
אנחנו מאמינים שכל אחד הוא טוב. עם ישראל, כל אחד הוא יהלום ענק. לפעמים צריך מעט ללטש את היהלום, להבריק אותו. לא צריך להוסיף, צריך רק לגלות את הטוב שיש בו. כולנו אנשים מיוחדים. יש אנשים שהם מיוחדים חיצונית, יש אנשים שהם מיוחדים פנימית. כל אחד מאיתנו נמצא במקום כזה או אחר. היה לנו ערב של הורים מיוחדים. אחת הבנות שלי לקוית שמיעה. אמרתי שם, שכל אחד מאיתנו נמצא ברצף כזה או אחר, כל אחד עם המתנות שנתן לו הקדוש ברוך הוא.
אם נדע ללטש את המתנות, אם נדע לראות את הטוב, להצמיח מלמטה, לתת את הכלים וזה הדבר הכי גדול. המועצה והמקום כאן מפרגנים, נותנים את הכלים, מאפשרים צמיחה. תפקידנו להאמין בילדים, הילדים הם הטוב ביותר שלנו. כתוב "יצר לב האדם רע מנעוריו", זה נכון. מתי זה נעוריו? כשהוא ננער, כשהוא מתנער מן הטוב, אבל הבסיס הוא טוב. "טוב ה' לכול". הקדוש ברוך הוא נטע בנו מידות טובות, נטע בילדים שלנו דברים טובים ותפקידנו להצמיח את הטוב הזה.
אנחנו רוצים לברך בעזרת השם, את אורית, את נילי, את כל הצוותים ואת כל העמותות, את כל מי שעבד כאן, שהמקום הזה יפרה ויצמח, יוכל לצמוח ולהצמיח. דעו לכם שדווקא שונות חברתית היא הכוח הגדול ביותר. היכולת הזו לחשוב מחוץ לקופסה, של כל אדם להביא את האני שלו, את הטוב שיש לו, את דרכו שלו. מתוך הדרך הזו נעלה כולנו. שהקדוש ברוך הוא ייתן ברכה והצלחה בכול מכל כול. מבורך הבית הזה, יבורך המקום הזה, אמן ואמן.
לא נברך ברכה שלמה על המזוזה, כיוון שכאן זה לא בית מגורים. אומנם המקום הזה יהיה כמו בית לילדים, הם יאכלו, ישתו וישמחו, ירגישו פה הכי בבית אבל שלא יירדמו, לא ילונו פה.
- - -
"ברוך אתה מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה".
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אמן.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
"זה השער לה', צדיקים יבואו בו".
(תקיעת שופר באולם)
על ירוחם נאמר, "והיה ראשיתך מצער קטן ואחריתך ישגה מאוד". בעזרת השם, שנקום כולנו, נתמלא בכוחות נתמלא בכלי אהבה, נתמלא בטוב.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
רוצים לחתוך סרט? כפיר בוא, מגיע לך. עבדת קשה בשביל זה.
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
חברים, נילי ראש העיר. הכול נילי.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
שיהיה לנו בעזרת השם בשעה טובה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
אמן.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
נילי תודה.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
תודה רבה לכולכם, לא מובן מאליו. - - -
(2. דיון בית הספר דרור)
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אנחנו מתחילים. שכל אחד יציג את עצמו.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
אנחנו מקדמים בברכה כאן בירוחם את הוועדה, בראשות קטי שטרית. אנחנו מברכים את הוועדה לשלום הילד בראשות קטי שטרית יושבת-ראש הוועדה, חברה אישית, אשת חינוך. חבר הכנסת משה אבוטבול, חבר הכנסת אושר שקלים וכל הצוות המקצועי של הוועדה שהגיע לירוחם. נמצאים איתנו כאן קודם בראש ובראשונה יושב-ראש ארגון אלאור, עמותה שמטפלת בכל הנושא של הילדים עם צרכים מיוחדים, צורית ואיריס המפקחות של משרד החינוך, מנהלת בית הספר שנמצאת כאן, כל הצוות המקצועי ומנכ"ל המועצה.
זו בשורה אמיתית שנפתח פה בית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים, בירוחם. כפי שאמרנו, הפריפריה סובלת מהיעדר בתשתיות חינוכיות. כאשר יש היעדר בתשתיות חינוכיות זה מייצר פערים משמעותיים. מי שגר במרכז יכול לאפשר לעצמו לבחור איזה בית ספר לצרכים מיוחדים הוא צריך ומנגד, מי שנמצא באזור כאן מוצא את עצמו בלית ברירה מסיע את הילד שלו מירוחם לנתיבות.
הייתה לנו הסעה מיניבוס שלם בשנה שעברה, של ילדים שיצאו בכיתה א', גיל שש, ילדים על הספקטרום האוטיסטי, נוסעים שעה ו-20 דקות , זה רק לנתיבות, מה עם הסיבוב בפנים? זה עוד סיבוב של לפחות רבע שעה, 20 דקות. הם מאבדים את הסבלנות. אפילו אנחנו כאנשים מבוגרים ומבינים, מאבדים את הסבלנות. היעדר תשתיות חינוכיות כלליות ובפרט התשתיות לחינוך המיוחד.
אמר חבר הכנסת אושר שקלים גם על הנושא של אנשי המקצוע. יש ראשי ערים ויש משרד החינוך שדוחפים, ויש עמותת אלאור שדוחפת, ותוך שלושה חודשים פתחנו בית ספר. לא היה דבר כזה באף מקום אחר אי-פעם. עשינו פה מרתון. הבעיה שלנו ופה אני מבקשת את העזרה של הוועדה, כל הנושא של גיוס כוח אדם מקצועי ואיכותי. אחת הבעיות שאנחנו נתקלנו בהן הוא הנושא שבן-אדם שעובד במשרד החינוך, לא יודעת מאיזו סיבה, הוא חושש לעזוב את משרד החינוך ולעבוד בעמותה.
יש אנשים מקצועיים מצוינים שרוצים לבוא לבית ספר כזה. כי מי שמפעיל את בית הספר זו עמותה, ואני חייבת לומר בפנייך יושבת-ראש הוועדה, את היית חלק ממערכת החינוך, את יודעת את זה, עמותות יודעות לקדם את זה מהר בהרבה. גם במשרד הרווחה עמותות מקדמות דברים מהר יותר. אלאור הוא האור שלנו כי אם היינו מחכים, עם כל הכבוד, איך אמרת גבירתי? יש בירוקרטיה רבה במשרדי הממשלה.
אם היינו מחכים שמשרדי הממשלה יקימו בית ספר לצרכים מיוחדים, אלה שמתחילים פה כיתה א' היו מסיימים י"ב, לכן יש עמותה. אנחנו מגיעים לבעיה, אנחנו רוצים מנהלת, מורים, מורים מקצועיים וכולם חוששים לעזוב את משרד החינוך כי יש תפיסה מעוותת שיש ותק. זו בעיה, עברה החולה של כל מערכת החינוך, שמשלמים על פי ותק.
היום העולם התעסוקתי משתנה מאוד, גם כשאנחנו רוצים להביא מורים מקצועיים הם לשנתיים-שלוש, הם לא יכולים להיות ליותר מזה אלא אם כן אלה אנשי חינוך שהולכים לדרך וגם אם יש להם מתווה שפעם היא מורה, אחר כך היא מנהלת, מפקחת וכו'. כשמשרד החינוך בעצמו ופה אתם הרגולטור, צריכים לעצור את התופעה הזו שמשלמים יותר על פי ותק. אתם לא פותחים את הדלת לחדשים.
מנהל בית ספר צעיר היום במשרד החינוך מקבל 13,000 שקלים ועובד כמו חמור. אנשים ותיקים בתוך המערכת אולי עובדים פחות קשה, אבל מקבלים סכומים גבוהים בהרבה. היום ב-1 בספטמבר עם פתיחת מערכת החינוך, אנחנו בחוסר של מורים. כשאנחנו מדברים על המורים המקצועיים בתוך החינוך המיוחד, יש עמותה.
העמותה משלמת סכום יפה מאוד. היא משלמת שכר יפה מאוד, מוציאה מהכיס שלה. משרד החינוך בא לפתחנו עם הנושא של הקביעות, ותק. מורה או מנהל שרוצה לעזוב את משרד החינוך, מפחד שלא יהיה לו לאן לחזור. המנגנון הזה מעוות, חסרים לנו פה כוחות פרה-רפואיים. אני פונה אליכם חברי הכנסת, לפתור את הסוגיה הזו, להחריג את הנושא של החינוך המיוחד ולהגדיר שאין דבר כזה עובדי משרד החינוך או עובדי העמותה בחינוך המיוחד. להגדיר שהם על-חינוכיים, לקרוא לזה באופן מסוים.
אנחנו צריכים לתמרץ את נושא הפרה-רפואי, זה מגיע ברגולציה של משרד החינוך. אם אתה עובד דרך משרד החינוך יש לך שעות מסוימות, אתה מוגבל, לא יכול, המדינה כובלת את ידינו. אנחנו ביום חגיגי פה אבל חייבים להגיד את הדברים האלה לדורות הבאים, לשנה הבאה. יגיד לך אלון, לילדים פה נותנים כלים בגילים הנמוכים, הם משתלבים בבית ספר תיכון רגיל ומתגייסים לצבא, מתחתנים, עובדים. איינשטיין היה על הרצף האוטיסטי. גם סטיב ג'ובס, מי עוד היה?
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
יש בכירים במדינה. אני אומר משהו אחר, כולנו על הרצף, אף אחד לא אבחן אותנו.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
כולנו על הרצף, לא מאבחנים אותנו, זו הבעיה. אנחנו צריכים לתת את המענה הזה להורים האלה. אני ממש מבקשת שנעשה מעקב. אנחנו נרצה לבוא אליכם לוועדה לירושלים, שתזמינו את אנשי החינוך, את מנכ"ל משרד החינוך, כל גורמי המקצוע, ונדבר שם אלון, אני, מנהלת בית הספר, נסביר את הקשיים האלה.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
אני מחזק דבר נוסף. מה שהיא אומרת, אני מוסיף על זה. - - - כן. הייתי מחזק את זה, בסכומים שמשרד החינוך נותן, רוב רובם של האנשים הפרה-מקצועיים מתחילים לעבוד אחר הצוהריים. הסכומים לא דומים אחד לשני. גם פסיכולוגים, קשה לגייס אנשים בסכומים שמשרד החינוך נותן, גם פי שניים. משרד החינוך מתקצב ב-75 שקלים כך שגם אם תוציאי 150 היום, כל המטפלים הפרטיים בבית הם מטפלים, זה מתחיל ב-400-300, תלוי באזורי הביקוש, לא רוצה להגיד שחלק אולי לא נרשם, כן נרשם. גמיש יותר להם בהרבה לעבוד אחרי הצוהריים, הם לא צריכים לבוא לעבוד בבוקר בשביל 75 שקלים לשעה. חייבים להתאים את סכומי התשלום.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אתה אומר אלון, שאנחנו נקיים דיון. תמי פה?
<< דובר >> תמי ברנע: << דובר >>
כן.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
תמי, היה דיון על הנושא הזה של - - -
<< דובר >> תמי ברנע: << דובר >>
כל הזמן עולה הנושא הזה. כל הנושא של השכר.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
של הפרה-רפואי.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
של המסגרת מול פרטית. פסיכולוגים, פרה-רפואי.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אנחנו נקיים - - - תקשורת, ליקוי, חיסור. אנחנו נקיים על זה דיון, על הפקטור הזה בבתי ספר עם צרכים מיוחדים.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
גם את האוצר צריך להביא. גם את הנציג משירות המדינה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
מגיעים כל המשרדים הממשלתיים.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
ולעשות יישור קו.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
בדיונים כאלה מגיעים כל משרדי הממשלה שתמי מזמינה.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
להחריג את החינוך המיוחד. אנחנו לא נתקן את המדינה.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
לעשות התערבות בחקיקה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
גם התערבות בחקיקה.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
להגדיר בחקיקה את החינוך המיוחד.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
לתת - - - עדיפות לאזורים מסוימים. - - - איסוף בתל-אביב או בירוחם, זה לא אותו סכום.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
מבחינת כוח אדם לפי מה שאני בוועדת חינוך, דיברנו על זה שדווקא בפריפריה יש יותר כוח אדם מאשר במרכז הארץ.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
יש בירוחם מרפאים בעיסוק רבים. פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת. לא משתלם להם לעבוד במשרד החינוך.
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
אספר לך על בית הספר שאימא שלו הייתה בו, הייתי שם אתמול, אין להם מורה לספורט. מנצלים רק חצי משרה, מבאר שבע לירוחם חצי משרה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
ארצה לשמוע את משרד החינוך בנושא הזה. התפיסה חייבת להשתנות. למה הכוונה? פעמים רבות התפיסה, לפחות בבתי ספר לילדים עם צרכים מיוחדים, שזה סוג של שמרטף. שמים אותם במסגרת עם מורה, ובזה סיימנו.
נילי צודקת, אפשר לקדם את הילדים האלה ולהפוך אותם ברבות הימים לשווים בין שווים, אין הבדל. את מכניסה ילד לבית ספר תיכון אחרי שנתת לו כל כך הרבה כלים במעון, בגן, בבית ספר יסודי שלו עד שהוא מגיע לחטיבת הביניים, הוא יכול לצמצם את הפערים האלה. הוא לא יעשה חמש יחידות במתמטיקה אבל הוא יכול לרכוש לו מקצוע ואחר כך גם לשרת בצבא וכדומה, לבנות את החיים שלו.
אני מודעת למה שאלון אומר כי אני רואה את זה גם בוועדת חינוך כשמדברים על מקצועות פרה-רפואיים. הבעיה לא שם אלא יותר במל"ג, אין מספיק מקומות. למשל פסיכולוג שעובר מבחן ונכשל בו, צריך לחכות שנה למבחן הבא.
בנוגע לחקיקה, אני מתכוונת לטפל בזה במושב הזה. זה לא ייאמן שצריך לחכות שנה, אפילו לעורכי דין יש כל חצי שנה. כמה יש לכם בשנה?
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
כל חצי שנה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
זה פחות או יותר נורמלי.
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
זה גם הרבה. למה צריך לחכות חצי שנה?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
נכון, אתה צודק.
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
את יודעת מה זה לשמור את החומר חצי שנה או שנה?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
במקום שהם יתעסקו בפוליטיקה, שיבדקו את המבחנים בלשכה. צריך להתייחס לדברים האלה בכובד ראש, כי בלי פיזיותרפיסט, בלי מרפאים בדיבור, בלי כל אלה, הילד נתקע. אנחנו לא צריכים בית ספר שיהפוך להיות שמרטף. אנחנו צריכים בית ספר שיטפל בילדים האלה ויביא אותם לחיי היום-יום.
בוועדות בדרך כלל נואמים. בוועדות שלי אעדיף לשמוע את הצד המקצועי כדי להיות אופרטיבית.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
אני מתחבר לדברים האלה. משה אבוטבול, חבר הוועדה. במציאות שלנו לצערנו הרשויות או משרדי הממשלה משלמים סכומים נמוכים מאשר בשוק החופשי. רבים עוזבים, היה את זה בעבר באגף הרווחה אצלנו, היה קושי גדול מאוד בבית שמש, להשיג עובדים סוציאליים כי ארגונים היו חוטפים אותם, משלמים יותר מהשכר הבסיסי הנמוך שהמדינה נותנת.
הדרישות הגבוהות שמבקשים, שיהיו גם בתארים גבוהים מדי וכו', זה חייב לבוא לידי בדיקה. למה? כאשר שימשתי סגן שר החקלאות, שם ידענו להחריג דברים שהיו נדרשים לנו. לדוגמה, רופאים וטרינרים, כל מיני דברים מהסוג הזה, שלא ללכת איתם עד הסוף. אם הם באו עם תארים מחוץ לארץ, להכשיר את זה כי היה מחסור ויש מחסור בנושא הזה.
גם כאן, היות שיש לנו מחסור גדול, לא מדבר על המחסור במורים ככלל, שיש לנו בעיה קשה מאוד, שמענו את זה בשבוע שעבר בחדשות, אלא בחינוך מיוחד, בחינוך לבעלי צרכים מיוחדים, הקושי הוא פי כמה וכמה. פה יצטרכו להוריד מעט את הרף הנדרש ולאפשר ליותר ויותר, אפילו צעירים שייכנסו לזה. פה צריכים אנשים שיש להם נשמה. אם יש לו נשמה וחסר לו פה משהו קטן בהתמקצעות, הוא יעשה את זה תוך כדי תנועה, תוך כדי עשייה בנושא. המבוגרים ילמדו אותו את הדברים.
חבל לאבד כוחות צעירים בגלל רף גבוה שדורשים מהם. אלא דברים, יושבת-ראש הוועדה, צריך לתת עליהם את הדעת באחד הדיונים, לראות איך אנחנו מקדמים יותר ויותר אנשים כאלה שלא ייבהלו להיכנס אפילו שזה אתגר גבוה מאוד, להיכנס לתוך המוסדות האלה ולחולל מהפכה. הילדים המתוקים האלה, אני לא יודע אם אתם יודעים, בספרים הקדושים כתוב שאלה הם נשמות גבוהות, נשמות יקרות, אנחנו חייבים להם את הכול.
הם לא יודעים מה זה חטאים, לא יודעים מה זה לשון הרע, את כל מה שאנחנו. אמרתי קודם לראש העיר שניל"י זה ראשי תיבות "נצח ישראל לא ישקר". הם לא יודעים לשקר הילדים האלה. הם צדיקים, לכן חובה עלינו לעזור להם, לקדם אותם. לכן אני לצידה של קטי, יושבת-ראש הוועדה, היא יודעת טוב מאוד שגם באמצע הלילה ואני מחריג את זה, יכול להיות שגם בשבת במקרה פיקוח נפש, צריך לשאול רב, חלק מהדברים אפשריים אפילו בשבת, פיקוח נפש, דוחה שבת.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
שנינו שומרים שבת, בוא נקווה שזה לא יהיה.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
אני רואה במשרד החינוך, גם בבריאות וגם ברווחה. משרד החינוך הוא הטוב שבמשרדים בהשוואה לאחרים. עם זאת אפשר לגלות גמישות בהמרה של תפקידים. משרד החינוך נוקשה. לדוגמה, יש בתקן עובד סוציאלי. אנחנו נביא לפה עובד סוציאלי מקריית גת, פסיכולוג, לא מכירים לי בו בתקן, זה אקסטרה. מה קרה? מה רע אם יבוא פסיכולוג במקום עובד סוציאלי לדוגמה? בדברים האלה, אנחנו נעשה המרות, קצת יותר גמישות. לקחת מורים בשנה השלישית שלהם שיעשו התמחות. אפשר לעשות כל מיני דברים שלא - - -
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
זה ברמה של החלטה של מחוז. זה לא אמור להיות ברמה של ועדה לזכויות הילד.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
זה דבר מדהים מה שאתה אומר.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
כל הפסיכולוגים שאנחנו רוצים שיבואו לפה, מעבר לתקן, בשביל משרד החינוך - - -
<< דובר >> תמי ברנע: << דובר >>
קטי, פה זה טיפול של אנשי משרד החינוך.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
תמי, אני בוועדה אחרת שנקראת ועדת בריאות. עכשיו יש תקן חדש לגמרי שהמציאו. אתם יודעים איזה תקן? עוזרי רופאים. שמעתם על זה? אנחנו מעבירים את זה עכשיו. עוזרי רופאים. זה מדהים.
<< דובר >> תמי ברנע: << דובר >>
אני יודעת. פה בישיבת משרד - - - זו לא החלטה של, צריך לדייק לפרוטוקול.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אגיד לך למה משרד החינוך נוקשה. החשש כל הזמן שמא תהיה פגיעה בסוג הזה של החינוך של הילדים. אין התחדשות.
<< דובר >> תמי ברנע: << דובר >>
עדיף שלא יהיה בכלל?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אגיד לכם סוד. החלום שלי היה להיות שרת החינוך.
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
עוד לא מאוחר, קטי, רק החולמים מגשימים.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
זה נכון. היחידה מבין חברי המפלגה שלי שבאה ממשרד החינוך זו אני. כל הזמן אני מדברת על זה, יעיד אושר, שאני כל הזמן מדברת על נושא החינוך. צאו מהקיבעון הזה. הכול מסגרתי מאוד, תבניתי. למשל כמו שאמרה נילי, מורים טובים לא רוצים לבוא למערכת. צאו לחוזים אישיים. חוזים אישיים יביאו אנשים מהיי-טק, מכל מיני מקומות. אני בעד זה והחברה הכי טובה שלי היא יפה בן דוד.
אני מתווכחת איתה על זה. אני אומרת לה די, את יודעת טוב מאוד שמורה משנות החמישים לחייו כבר לא יכול יותר, הוא שבע, קשה לו. אני 14 שנים הייתי מחנכת, זה קשה. אם אתה מחנך טוב, יהיה לך קשה. אם אתה מחנך שבא ומסמן וי, ויש כאלה במערכת, זה בעייתי מאוד. הסתכלתי על אורית המנהלת. זה יומה הראשון פה כמנהלת, אני מודיעה לכם, היא תהיה מנהלת מצוינת. אתה רואה את האווירה, את המוטיבציה, את החיוך על הפנים.
את נכנסת לפעמים למוסדות חינוך, את רואה את הפנים תשעה באב, הם מתים להיות במקום אחר והם נשארים במערכת כי לא מפרישים אותם והם נשארים במערכת כי אי אפשר. זה לא ייאמן. רואים בתפקידים אחרים, בגיל 45 הוא כבר בחוץ לקריירה השנייה שלו. מה המורה? הוא סוג של שק חבטות? אמרתי את זה באחת הוועדות, לקחו את המורה, הפכו אותו למחנך שזה בסדר, אבל גם למלצר כי יש גם ארוחות, הוא גם ממלצר, מגיש את הארוחה ואחר כך צריך לפנות אז הוא גם עובד ניקיון. אחר כך הוא גם אחות כי אם יש לו ילד עם אלרגיה הוא צריך להזריק לו את המזרק.
כמה אפשר להעמיס? אנשים הולכים לקריירות אחרות. אם הם יבואו עם מוטיבציה של חוזה אישי ושל משכורת מעט גבוהה יותר, יכול להיות שהם יישארו במערכת. אני מתכוונת לקחת את הנושא הזה של המקצועות הפרה-רפואיים כי אין טעם בבית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים בלי הצוות המקצועי הזה. זה הכרחי, זו חובה. זה הדבר החשוב ביותר כי המורה שנמצא הוא מורה לחינוך מיוחד שלמד הכשרה, הוא לא יכול לטפל בכול. הוא גם לא צריך.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
הוא גם לא צריך. בבתי הספר לחינוך מיוחד יש מורים שיאפשרו לחינוך המיוחד מחד ויש צוות פרה-רפואי מאידך.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אבל כשיש מחסור זו בעיה.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
ללא ספק. דיברתם על המל"ג. נכון, צריך להכשיר יותר, בהרבה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אני עכשיו במלחמת עולם איתם. יש בחור שמשרת בסבב רביעי, חמישי, והוא רוצה להתקבל ללימודים הפרה-רפואיים הללו והוא לא עומד בקריטריונים, לא הגיוני שמי שלא שירת יום אחד, נכנס. והוא, בזכותו אנחנו קיימים פה. הייתה מלחמת קיום למי שלא מבין מה קרה לנו בעוטף. זו הייתה מלחמת קיום כי אם כל החזיתות היו פורצות בבת אחת ולא היו מחכות עוד קצת, עוד חודש, עוד שבוע, אנחנו היינו נמצאים במצב אחר לגמרי.
צריך במל"ג לעשות שינויים. קשה מאוד לשנות שם, הבעיות מתחילות מהמל"ג חד-משמעית. אם ישנו שם את התפיסה אני בטוחה שנגיע להישגים גבוהים וטובים יותר. אנחנו מפה עוברים לאשל הנשיא, יש שם כיתות לילדים עם צרכים מיוחדים. יש ילדים שחוו גם את כל מה שקרה בעוטף, זו בעיה לא פשוטה. אני היום אומרת שזה לא רק מה שקרה בעוטף אלא זה קרה בכל המדינה. אחרי עם כלביא כל המדינה הייתה.
אנחנו הולכים לדבר שם על חוסן נפשי כי ביום רביעי הקרוב אנחנו מקיימים דיון בוועדה על הנושא של החוסן הנפשי. זה נושא שאנחנו לוקחים לתשומת ליבנו. הנושא של בית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים וחוסן נפשי הוא דבר שמחובר מאוד, כי ילד שאין לו ביטחון להיות כמו כל אחד אחר בגיל שלו צריך את החוסן הנפשי שמגיע מהמסגרת הלימודית, מהבית, גם מהפרה-רפואי, גם לבוא ולהקפיץ אותו לחיים נורמטיביים וזה התפקיד שלנו.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
אתייחס לנושא של השכר. שמי איריס סנדלר, אני מתאמת חינוך מיוחד במחוז דרום. בבתי ספר לחינוך מיוחד יש מורים לחינוך מיוחד, יש צוותים פרה-רפואיים. נושא השכר הוא לא בסמכותו של מחוז אלא כפוף לחוק ולממונה באוצר.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
מה השכר ביחס - - - שלהם?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
מישהו אמר, נמוך מאוד.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
גם חלקם עוזבים את משרד הבריאות ורבים מהם הולכים לעבודה פרטית. היתרון במשרד החינוך, שיש לנו את הצוותים שמוכשרים לחינוך המיוחד. פעמים רבות אנחנו פועלים בצורת מניפה, יש מי שמנחה את הצוותים ואפשר לתת מענים. הנושא של פרה-רפואי, השכר שהם מקבלים - - -
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אגיד לך משהו חשוב איריס. הייתי ראש מטה של שר החינוך שלוש שנים. לפעמים הפקידות לא באה להנהלה ואומרת לה את הצרכים החשובים והדחופים ביותר. מה, ניכנס עכשיו למערבולת הזו? לא נורא, מישהו אחר יעשה את זה. את צריכה להדהד, בעיקר כי את עוסקת בתחום החשוב הזה, שאין טעם רק להקים בתי ספר, מעונות או גני ילדים אם אין לתת את מה שצריך, כי זה הדבר החשוב.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
יתרה מכך, בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכמות הגידולים של הילדים שהם בסיכון לחינוך מיוחד.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
קיבלתי 40 פניות ביומיים. יושב פה הצוות שלי, ואתמול בשיחה כשנסענו, היינו אורחים של בני ביטון והגענו לדימונה. בדרך כשנסענו, הוא התלונן. הוא אמר קטי, אני מרגיש שאני משרד החינוך. אנחנו מקבלים עשרות פניות ודווקא בנושא הזה של האוטיזם, המספר של הילדים גדל.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
האבחונים.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
בגלל האבחונים. את זה הרשות עשתה. האבחונים זה לא המשרד.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
ברמה הארצית.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
איריס, האבחונים זה לא המשרד, האבחונים באים מהרשות. הרשות מקימה את התחנה להתפתחות הילד. יש דבר כזה, רשויות רבות. אם אין לך את זה, זה הצעד הבא.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
יש לנו.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
בחמש-שש שנים האחרונות, חלה עלייה של 30% בילדים שהם על הרצף.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
אנחנו מגמה עולמית.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
מי שהשתתף בזה, גם ביטוח לאומי, גם קרן שלם, ביטוח לאומי - - -
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
זה משהו ייחודי לארץ אני יזמתי דיון משותף לפני חצי שנה לוועדה הזו ולוועדת הבריאות, לא דנו בסיבות אלא איך אנחנו מתמודדים עם זה מבחינת אנשים שאפשר לבוא ולהכשיר אותם כקלינאי תקשורת, כמקצועות פרה-רפואיים ואיך אפשר לשלב כדי שיהיה להם נוח יותר. כמו שקטי אומרת, אחד מתעסק בדברים רבים כל כך.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
גם בעקבות 7 באוקטובר - - - קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק. תבדוק כמה משרד הביטחון משלם, כמה משלם הביטוח הלאומי, כמה משלם משרד הבריאות.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
כל מקצועות הבריאות, הרגולטור הוא משרד הבריאות.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
ברור, אין לי צל של ספק, לא חשבתי שהכול.
<< דובר >> יוחאי שניר: << דובר >>
החסך גם במשרד הרווחה, בקופות החולים, משרד הרווחה. הקושי של כל מקצועות הבריאות, - - - קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, חסר גם במסגרות שלנו, של החינוך, של קופות החולים. ההצעה של חבר הכנסת אבוטבול, אני פחות מאמץ אותה. ההורדה של הרף - - -
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
בדברים שוליים, לא בדבר מהותי, לא בדברי ליבה. נניח אם דרושים ניסיון עשר שנים, לרדת לשמונה שנים.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
מה שאתה אומר זה בדיוק התהליך שעברו במשרד הבריאות, הנושא הזה של עוזרי רופאים. איגודי הרופאים קמו על הרגליים.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
להוריד שנתיים מתוך עשר זה לא דבר איום ונורא, אפשרי לסבול את זה אם אנחנו יודעים שהוא נמצא במקום של לחזק אותו, שאותם מבוגרים ישיבו לו.
<< דובר >> אושר שקלים (הליכוד): << דובר >>
האויב של הטוב מאוד זה המצוין.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
אי אפשר כשאתה צריך לבוא להתחיל לעמוד ברף כזה גבוה. מתי עושים רף גבוה? כשיש לך שפע ויש לך מבחר רב והיצע. אם אין לך את זה, תתגמש קצת כל זמן שזה לא בליבה.
<< דובר >> יוחאי שניר: << דובר >>
מה שמנסה חברת הכנסת שטרית, זה כמו עוזר רופא ואצלנו יש תומך עו"ס, אולי אם יהיה עוזר של הפיזיותרפיסט. מי שלמד והוציא תואר, הוא זה שיהיה אחראי על הטיפול ויבנה את התוכנית. חלק מהטיפולים, מהתרגילים, יוכל - - -
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
מצוין. כשאתה עושה את התרגיל, אתה יכול לעבור לשני והעוזר בודק שהתרגיל מבוצע כמו שצריך כי זה כבר עניין של ניסיון.
<< דובר >> יוחאי שניר: << דובר >>
אתה לא נותן את כל הסמכות לאותו אדם שלא למד.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
יש לי הערה לגבי משרד הרווחה. התלונות שאני מקבלת פעמים רבות, שעושים אבחון ומוצאים שהילד לא על הרצף ופונים לאן? לביטוח הלאומי כי הוא לא יכול להתקבל לא למעון, לא לגן תקשורת אם אין לו תיק שנפתח בביטוח הלאומי. אני מכירה את הפרוצדורה הזו, לא הגיוני שיחכו חודש. אמרו לי שמחכים חודש ולפעמים חודשיים כדי לקבל את האישור. יש הרבה שמתלבטים נניח לפני פתיחת שנת הלימודים, האם להשאיר את הילד במעון עוד שנה או האם לקחת אותו לגן תקשורת? מה צריך לעשות? המעונות שאין שיח של סולם. קיבלתי את התלונה בבית שמש.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
את מכירה את כולם.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
כן, "סוד ושיח" לדוגמה. הילד לא יכול להיכנס לשם בלי תיק של הביטוח הלאומי. ההורים אומרים, נניח שאחרי זמן מסוים שאנחנו גם תומכים וגם משפרים, רוצים לסגור את התיק הזה. לא, התיק הזה יישאר כל החיים גם אחרי שילך לצבא וכו'. תעשו חשיבה מחודשת.
הביטוח הלאומי צריך גם לעשות את זה. אם הילד נכנס למסגרת רגילה והכול בסדר איתו, למה להמשיך לתת לו קצבה, תמיכה כספית, למה לתת לו תו נכה? כל הדברים האלה שיש להם - - -. לא הגיוני בעיניי, תראה כמה כסף אפשר לחסוך אם עושים סוג של חשיבה.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
עושים תחנות.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
מצוין, אמרת את המילה הנכונה. תחנות, ולבדוק כל פעם. אני ברמה האישית כתוצאה מהסרטון המזעזע, נקרעה לי הרשתית בעין. אמרו לי, את חייבת ללכת לביטוח הלאומי כי זה קרה לך בזמן עבודה. אני אומרת להם עברתי שני ניתוחים, זה לא משתפר. הניתוח השלישי, יכול להיות שישתפר, יכול להיות שלא ישתפר. ביקשתי טווח של זמן. זה לא עניין של סטיגמה כי אני לא רוצה לקבל מהמדינה שום דבר. אם ארגיש טוב יותר אחרי שינסו לי את הניתוח השלישי. אמרו לי לא, ברגע שנכנסת, הסתיים העניין.
<< דובר >> שני וולך: << דובר >>
שני ממשרד הרווחה. בביטוח לאומי אצל מבוגרים, אצל בוגרים מעל גיל 18 יש את הנכות הזמנית. אצל ילדים, ברגע שהוא מקבל הכרת ילד נכה, ממשיך איתו עד גיל 18. אני לא יודעת אם צריך כי אם נעשה תחנות - - -
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
הצעה מצוינת לעשות תחנות.
<< דובר >> שני וולך: << דובר >>
מצד שני זה יכול לגרום לעוד בירוקרטיה להורים. עוד הפעם יצטרכו ללכת לביטוח לאומי, לעשות את כל העניין הזה.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
זה לא מדויק שזה עד גיל 18, יש תחנות לביטוח לאומי. הילד שלי אובחן בגיל שנה וחצי, הגעתי לביטוח לאומי, קיבלתי אבחון. החזירו אותי בגיל שלוש עוד הפעם לוועדה לראות אם הילד לא הבריא מהאוטיזם. עוד הפעם בגיל שבע, השלב הבא בגיל 13. זה לא עד גיל 18 ושלום. ביטוח לאומי מביא אותך כל שלוש שנים לוודא שהילד שלך לא החלים פתאום. את מבינה שעכשיו בודקים את הילד שלי מחדש, את התלות בזולת הוא קיבל, יש לו 188% תלות בזולת עד 2035, אבל האוטיזם, אולי הוא החלים ממנו. אין היגיון.
<< דובר >> צורית אברהם: << דובר >>
צורית, ממשרד החינוך. ביטוח לאומי לא מאשר. אני מקבלת ממשרד הבריאות אישור ומבית ספר אישור שהבת שלי על הספקטרום וביטוח לאומי מעביר אותי ועדות כבר שבע שנים שהוא לא מקבל את זה כי אולי מה שאבחן רופא ופסיכולוג, פסיכיאטר, מגיל שלוש במשרד הבריאות, במשרד החינוך אני מאושרת. ביטוח לאומי לא מקבל.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אין לכם ועדות בין-משרדיות? איך אין ועדות בין-משרדיות?
<< דובר >> שני וולך: << דובר >>
אגיד משהו שבזכות הסיור בוועדה הכרנו את העמיתות שלנו במשרד - - - זו פעם ראשונה שאנחנו אומרים - - -
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
זה יעזור מאוד לבית הספר הזה.
<< דובר >> שני וולך: << דובר >>
לא רק לבית הספר הזה. יש לנו חוסר גדול מאוד במסגרות של חינוך מיוחד לילדי פנימיות. ילד מגיע אלינו כשצריך להוציא אותו מהבית. הפנימייה לא יכולה לקלוט את הילד אם אין בית ספר שיקלוט אותו. זה תהליך סבוך מאוד, לא תמיד מצליחים למצוא בית ספר במקום שיש פנימיות, פנימייה במקום שיש בית ספר. זה משהו שאנחנו חייבים לעבוד עליו.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
זו גם בעיה, שחסרים מדריכים.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
ואף על פי כן קיבלנו את ילדי הפנימיות, חשוב לציין. דיברנו על זה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
איך אתם מתגברים על הנושא של חוסר במדריכים?
<< דובר >> צורית אברהם: << דובר >>
צורית ממשרד החינוך, אתייחס לדברים שמקודם איריס התייחסה אליהם כשדיברנו על חוסר במקצועות הבריאות. רוב מודלי העבודה שלנו עובדים מתוך הנחת היסוד שלצערנו ברוב המקומות יש חוסר. אנחנו עובדים, כמו שהיא דיברה, על סוג של מניפה. יש לנו את אנשי מקצועות הבריאות, הם האוטוריטה כדי שהתלמידים יקבלו את המענה, והצוותים שלנו, צוותי החינוך, נותנים את המענה בהדרכתם בתוך הכיתות בצורה הטובה ביותר.
יש מודל כזה במשרד הרווחה שעובד בחלק ממעונות השיקום. כדי שתלמיד יקבל כמה שיותר זמן את המענה, אנחנו עובדים בסנכרון מלא מאוד. גם אם התלמיד לעיתים מקבל את המענה דרך קופות החולים, אנחנו מבקשים לעשות את הסנכרון כדי שתהיה את הראייה הכוללת של התלמיד, ההוליסטית. התפיסה היא שאנחנו רוצים לראות בוגרים שהם בוגרים עצמאיים.
כל אחד והחוזקות שלו, כמו שדיברת מקודם. אם חלקם לא יהיו בעלי השכלה גבוה בהקשרים האורייניים, הם יוכלו להיות מספיק עצמאיים כדי להצליח בחייהם. בד בבד דיברתם על העומס שלפתחנו במשרד החינוך. הדברים עומדים על השולחן מוועדת שפירא, אנחנו גם מצפים בכיליון עיניים ליישום.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
ליישום שלה. כולם מחכים ליישום. תמי, אנחנו צריכים לעשות סיכום? אחנו עומדים בלוחות הזמנים?
<< דובר >> תמי ברנע: << דובר >>
עשר דקות יש לנו פה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אם יש עוד מישהו שנמצא כאן ולא דיבר.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
הסיור הזה בונה אותנו לראות מקרוב את כל הדברים והצרכים ולא רק דרך המחשב, המזגן או דרך דרישות השם. באנו לפה ואנחנו נבוא לעוד מקומות רבים שיושבת-הראש תיקח אותנו כי אנחנו חייבים להרגיש את השטח. הרגשת השטח לא תיתכן בלי התחככות עם אותם בעלי אנשים שיש להם איתם קשיים או בעיות. אני בטוח שבעזרת השם, היות שאנחנו יודעים שיושבת-ראש הוועדה באה מרקע חינוכי, גם אני וגם חברי הוועדה, כולם באים עם רצון גדול לעזור.
גם אם לפעמים לוקח שהדברים מסתדרים באיטיות, הם כל הזמן בפעולה דינמית. אני בטוח שבעזרת השם יחד עם מנהלת הוועדה שתעזור לנו, תכוון אותנו נכונה עם הייעוץ המשפטי שלה. אנחנו אמורים להיות התריס שלכם בפני מי שלא נותן לכם את הזכויות לאותם ילדים, כי ילד הוא ילד, וילד צריך לקבל את הכול, והפוך, דווקא באותם ילדים אלה שאמרנו שצריכים לתת להם פי שניים, להם משפט הבכורה.
הם צריכים לעשות הכול כי לא שפר עליהם גורלם. כיוון שאנחנו פה עדיין באווירה של קביעת מזוזה, אציין שפרשת השבוע מדברת על אותם אלה. התורה אומרת לנו, "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם; ויסרו אותו, אביו ואימו ותפשו בו, ואמרו, בננו זה סורר ומורה איננו שומע, בקולנו; זולל, וסבא" וכולי שם התורה מסבירה.
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
אל תספר להם על הסוף, מוציאים אותו מחוץ למחנה ורוגמים אותו באבנים.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
בוא נבין את זה. חז"ל אומרים שבן סורר ומורה לא היה ולא נברא. למה? כי יש תנאים רבים כל כך למה הוא ייקרא בן סורר ומורה. לדוגמה, חז"ל אומרים בסקציה המדעית, אם אבא שלו או אימא שלו גידמים, אין להם יד, הוא לא נעשה בן סורר ומורה. למה? כתוב "ותפשו בו אביו ואימו", צריך ששני ההורים יתפשו בו. אם הוא לא קיבל חינוך מספיק טוב, אתה לא יכול להאשים את הילד הזה.
אם למשל איננו שומע בקולנו. אם האבא אילם או האימא אילמת, הוא לא נעשה בן סורר ומורה. למה? כי לא היו לו את הכלים לשמוע ולהתחנך. אנחנו מאשימים את הצד החסר בנושא הזה. בן סורר ומורה לא היה ולא נברא, יש אומרים כך בנושא הזה. אנחנו צריכים לתת כלים גם להורים שמתמודדים לא מעט עם ילד כזה שנמצא בבית. לפעמים הוא גוזל להם 90% מהזמן שהם צריכים להעניק גם לשאר הילדים בבית.
הילד עצמו גם כך סובל, לא מבין מה רוצים ממנו. לא מבין לפעמים, עומד נבוך. אנחנו חייבים להכניס אותם, לתת להם יחס של אהבה, את החיבוק הזה. ילדים רבים הצליחו לצאת מכל מיני מצבים בזכות החיבוק הזה. אני לא אשכח שחלק מהיוזמות אצלנו כאשר הייתי ראש העיר, נתנו לנו לקבל ילדים בחינוך מיוחד, לשלב אותם בעבודה בעירייה. איזה תענוג זה היה לראות ילד שהיה ממיין את כל המכתבים של חברי המועצה של העירייה ושם אותם בתוך התאים ומרגיש, אני חילקתי דואר, אני דוור. אפילו שהקול שלו היה קצת מפחיד בהתחלה.
הפקידות נבהלו, מה אתה מביא לנו? חברים, כך הוא ישתלב בחברה. חלק שלחנו להיות בתור מסדרי מוצרים על המדפים. כך הם השתפרו. היום אני מכיר אחד שנהיה חזן וכולם אוהבים לשמוע אותו, איזה יופי. הכנסת אותו לנורמטיביות. אני אומר לך ראשת העיר, לקחת פה יוזמה נפלאה כשעשית פה את בית הספר הזה.
מצד אחד את רוצה להתפלל שלא תצטרכי תלמידים כאלה. מצד שני שכל אלה שצריכים, שימצאו פה בית חם, עיניים, אוזניים. שיהיה פה כזה חום לאותם ילדים, ואם יצטרכו יוכלו לבוא ואת תוכלי לקבל עוד ועוד תלמידים. אנחנו נמשיך לשרת אתכם בנאמנות, כולל הנושא שדיברת איתי בצד. בעזרת השם אאסוף כוחות ונטפל בזה כי אלה ילדים שצריכים את העזרה. זה דבר שנעשה. לכל ילד יש ניגון במיתר משלו. תודה.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
החוק החדש מאפשר להורים לבחור מסגרת, ללכת למסגרת רגילה והילד מקבל סל אישי עם סייעת. פעמים רבות ההורים מעדיפים להכניס את הילד למסגרת רגילה עם הסייעת. הסייעת הזו ברוב המקרים ואני לא מגלה פה סודות, הופכת להיות כוח עזר למורה שלא מצליחה להשתלט על 30 ילדים. אין חוויות הצלחה לילדים האלה, הם מרגישים כל יום כישלון. על מהותם, על קיומם, על זה שהם לא מצליחים להניע דבר ממקום למקום.
איך אמר חבר הכנסת משה אבוטבול? אני אומרת לכם, יש פה אימא עם שתי בנות, סיפרתי את זה לאלון. האימא כל יום הייתה אצלנו במשרד בשנה שעברה. כל יום המנהל לא מצליח להתמודד, המורה לא מצליחה להתמודד, שמים את הילדים מחוץ לכיתה. הילדים לא חווים את חוויית ההצלחה. אם אין להם את חוויות ההצלחה האלה, הם לא יכולים להשתלב בחברה.
כמו שעשו את החוק, יכול להיות שהוא נכון וטוב, שחשבו שהוא מאפשר לילדים להשתלב בחברה מהר יותר ולנרמל את הדבר הזה. יש בזה מחשבה נכונה ועשו את זה כחקיקה. הוועדה הזו צריכה לצאת עם סיכום שאנחנו צריכים להחריג את החינוך המיוחד וכל מה שקשור למקצועות הטיפוליים ולאנשי החינוך, לאפשר חוק לחינוך מיוחד וכל הנושא של גיוס כוח אדם. יגידו לך את זה אנשי משרד החינוך, ראשי הערים לא ששים להקים בית ספר לצרכים מיוחדים בעיר שלהם.
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
פחיתות, לא נעים להם.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
לא, אלה משאבים רבים.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אתה מקבל גם מבחוץ , לא רק ילדים שלך.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
התעסקות רבה. כדי שגם לנו כראשי ערים וגם למערכת החינוך ובעיקר לילדים ולהורים האלה, תהיה הזדמנות להקים בית ספר – קירות תוך חודש אנחנו יכולים להקים וגם קומה שנייה, זה לא העניין. העניין הוא מה שאנחנו יוצקים בתוך בית הספר הזה. בשביל לצקת בתוך בית הספר הזה, היה לנו קושי גדול מאוד לגייס את אנשי המקצוע.
הוועדה חייבת לצאת עם החלטה להתכנס בעוד חודש אחרי החגים לדיון מקצועי, להציג קודם תמונת מצב איך אנחנו מביאים. אני אומרת שוב חברת הכנסת קטי, לא נשנה את כל מערכת החינוך, לא נביא מורים רבים למערכת החינוך, נתחיל עם החינוך המיוחד ונאפשר כניסה של צוותים חינוכיים לתוך החינוך המיוחד.
אין לי את הפתרון הנכון והשלם להציע. אבל אם עמותה פונה למנהל או סגן מנהל, למורה, שהמורים האלה ירצו לבוא ולא יחששו לאבד את הוותק שלהם, כל מה יש להם במשרד החינוך. אגב, מדברים כיום על כך שבעוד עשר שנים לא יהיה ביטוח לאומי, לא יהיו פנסיות. מי שבונה על פנסיות בגילי, לא תהיה פנסיה. בואו נבנה את היסודות לעתיד שלנו וראו את זה גם בתקציב האחרון.
כמעט 40% מהתקציב של משרד החינוך, תקנו אותי אם אני טועה, זה פורסם בדה מרקר, הולך לחינוך המיוחד. למה? מוציאים כל כך הרבה כסף אבל לא במקומות הנכונים ולא בדרך הנכונה, לא בונים את זה בצורה הנכונה. אתן לך דוגמה לכאורה קטנה. סייעת לילד עם צרכים מיוחדים בגן, סייעת מלווה אישית, עד השעה 14:00. מהשעה 14:00 הילד כבר לא אוטיסט? זה השעון, הוא עד השעה 14:00.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
התיקון לחוק החינוך המיוחד מאפשר להורים במשך שלוש שנות הזכאות לבחור את סוג המסגרת מחדש. הורה יכול לבחור להיות בכיתה רגילה והמשמעות שהמענה הוא עם סל אישי כשההורה עם צוות חינוכי, מפלח את הצרכים. זה לא מחייב שיהיה עם סייעת.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
יש כמה שעות נכון? נניח שנתנו ארבע שעות, שש שעות.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
זה תלוי בהיקף השעות שניתן על פי התפקוד של התלמיד, בתוך ועדת זכאות ואפיון, גם המוגבלות וגם התפקוד. - - -
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
זה מה שנילי אמרה, שזה לא הגיוני. - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
הכול יפה על הנייר. מה שקורה במציאות בפועל זה שמיים וארץ. - - -
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
בואו נדבר על איך זה הולך. יש תקציב של שעות. אני אקביל את זה למשהו אחר. זה כמו במשטרת התנועה, צריך כמות מסוימת של דוחות.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
נילי, זה לא מדויק.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
תנו לי לסיים את המשפט. ברור שאנחנו באים באמפתיה, גם לכם יש מסגרת. אתם לא יכולים לחרוג ממסגרת. הילד בגיל שלוש נכנס לגן, מקרה אמיתי, אני פוגשת את המקרים יום-יום, הילד צריך סל, הסל שניתן לו חמש שעות, ארבע שעות. בשעה 13:00 הולכת הסייעת.
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
יותר מזה, בשעה 13:00 או 14:00 הוא כבר איבד את עצמו עוד יותר.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
איבד את עצמו עוד יותר ומה קורה? שיבחרו את הסל האישי, ההורים יכולים לבחור מה שהם רוצים. לי יש פתרון אלטרנטיבי אחר, אני לא אומרת זה או זה. אני אומרת בואו נצא מחוץ לקופסה, נחשוב מחוץ לקופסה. אם אנחנו בונים בתי ספר כאלה עם חטיבה צעירה של גנים, מביאים כוח אדם איכותי, טוב. המטרה של בית ספר כזה ואמרתי את זה גם לאלון, היא לתת להם כלים להשתלב בתיכון, בחטיבת ביניים בצורה רגילה, בלי שום דבר. צריך להשקיע מהגן, לתת להם.
אספר משהו אישי. הבן שלי עבר חרם, ילד רגיל, חכם מאוד, עבר חרם מהגן, הוא עד היום בטיפולים רגשיים. הוא בכיתה ה'. חוויית הכישלונות שילד חווה, תחשבו אנחנו, מישהו מעליב אותנו ברחוב, אנחנו כל היום בדיכאון. תחשבו על ילד שחווה חוויית כישלון יום-יומית, במיוחד ילדים שהם מורכבים ואנחנו לא נותנים להם את הכלים ואת המענים הנדרשים, צריך לחשוב מחוץ לקופסה.
הוועדה לזכויות הילד חייבת לתת על כך את הדעת כי אני לא בטוחה שמוועדת - - - תצא הבשורה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
זה אחד הדגלים. יש לי חוק שנקרא חוק החרם. המוקד שפתחנו במשרד החינוך, סוג של פשרה. הגיע אלי שר החינוך ואמר לי שלא לעשות את זה באמצעות חוק, לעשות את זה בהסכמה. הקמנו מוקד ולשם הילדים יכולים להתקשר ולדבר עם אנשי מקצוע שמקשיבים להם עונים להם ומטפלים בפנייה שלהם.
הורים, חברים, שכנים, כל אחד יכול להתקשר למוקד הזה. כוכבית 6132 והוא קיים. החלק השני של החוק אומר שתהיה פונקציה בכל בית ספר. לא יועצת, פונקציה שתטפל אך ורק בנושא של החרמות כי זה לא מסתכם רק בחרמות. יש שיימינג ברשתות החברתיות. הוא לא יגיד לך שזה חרם אבל סוג של בריונות. יש סוגים רבים, דיסציפלינות רבות.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
תחשבי שילדים עם צרכים מיוחדים שנמצאים במסגרת רגילה חווים את זה פי כמה וכמה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
החלק השני של החוק שלי זו הפונקציה. אמר לי השר, שכרגע אין לו תקציב לזה. אני לא מרימה ידיים. אמרתי לו שנמצא למושב הבא. במושב הבא נעלה את זה. זה אחד הנושאים שיהיו לי בוועדה. כל חבר כנסת בא עם תוכנית שלו. הנושא הזה של חרמות דווקא מתוך זה שהייתי מורה. ילדים שאצלי בבית הספר כמחנכת היו עוברים חרמות, הם ילדים שהיו צריכים להיות העוזרים האישיים שלי. אני מלמדת בכיתה והם היו יושבים לידי.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
קטי, כשפתחנו את בית הספר אמרתי להורים, המערכת הרגילה לא יודעת להכיל ילדים עם צרכים מיוחדים.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
זו ועדת שפירא.
<< דובר >> צורית אברהם: << דובר >>
לפני שלושה שבועות החליט ראש הממשלה להקים ועדה ליישום הדברים. זה אירוע לאומי של כל המערכות יחד.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
זו חובה שלנו. הבאתי את הנושא הזה בוועדת חינוך כי לא הייתי חברה בהתחלה בוועדה שלנו. בוועדת חינוך הזמנתי משפיענים רבים מהרשת החברתית ומהעולם. הבאתי זמרים, שחקנים. אנשים שהצליחו מאוד בחיים ועברו בעצמם חרמות, הם באו והעבירו מסר. אנחנו עד היום מלווים. יש לנו מישהו שמלווה עבורנו, בחור שמתמחה אצלי שהוא גם מורה. הוא מלווה ילדים שעברו חרמות.
איזה דבר מדהים זה, הוא בעצמו מאושר, מרגיש שהוא מציל את הילדים האלה. שכחתי שלפני שלושה שבועות הבטחתי לילדה שעברה חרם, שאבוא ב-1 בספטמבר. קיבלתי את הוועדה יחסית חדשה ושכחתי מההבטחה הזו. האימא כתבה לי, את אמרת שתבואי. אמרתי לה את צודקת, אני אבוא. זה לא יהיה ב-1 בספטמבר אבל אגיע. מבטיחה לך שאגיע לבית הספר לילדה.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
את יודעת מאיפה הפתרון יגיע?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אני יודעת.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
הפתרון יגיע מהחיבור של כמו עמותת אלאור.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
נכון, אני בעד.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
אם אנחנו ניתן כלים, משרד הרווחה יודע לעשות את זה יפה, עשה את זה יפה מאוד עם עמותות. משרד החינוך צריך לאמץ את השותפות שיש עם עמותות. להקל יותר - - -
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
זה חד-משמעית קשור.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
אמרנו שמשרד החינוך זה פשוט יותר.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
איריס, זה גם קשור - - -
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
זו לא טענה אליכם.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
נילי מגיעה מעולם המשפט. היא כביכול שעברה עכשיו הכשרה בהוראה ומדברת מעומק ליבה. אני אומרת לך בכנות, נתקלתי במקרים רבים. אלון יעיד, הייתה לנו מלחמת עולם בראש העין, מה לא עברנו בראש העין? גם הזקתי לעצמי פוליטית כשהייתי שם בתמונה עם ראש העיר. מתברר שהחברים שלנו לא מתחברים אליו. - - -
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
איתי, ישבנו איתו ביחד.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אתה לא מבין מה היה לי עם זה. אמרתי לו, לא ידעתי שזה ראש העיר, הוא לא דיבר. אתה מסתכל על נילי, על ראשי ערים אחרים, הבדל שמיים וארץ.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
הוא לא עשה כלום.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
כי זו גישה נכונה של ראש רשות. גם משה, כשהוא היה ראש עיריית בית שמש, הנושא של החינוך היה מתוך-תוכו. הוא בא מתחום החינוך, היה אכפת לו מאוד. הילדים האלה זה עמוד התווך של החברה הישראלית. אוי ואבוי לנו אם אנחנו לא נתייחס אליהם ביראה. זו מתנה משמיים שקיבלנו לטפל בנושא הזה.
כשדיבר איתי ראש הממשלה ואמר לי בהצלחה לרגל המינוי שלי, אמרתי לו שהוא התאים לי את הדבר הכי חשוב לי בחיים. הנושא של ילדים זה דבר שמלווה אותי כל חיי, אני לא מתנתקת מזה.
אני מודה לאבא שלי, מרוקאי שהגיע בשנות השישים, חטף את המכה של החיים שלו מבחינה תרבותית. הוא הגיע ממעמד מסוים והיו כאלה במרוקו, אנשים שהגיעו ממעמד כלכלי, פתאום שמו אותם במעברה בצריף שדלף. הוא חשב זהו, אימא שלי חשבה שסוף העולם הגיע. הוא אמר, אתם תשיגו הכול רק באמצעות חינוך. אנחנו חמישה ילדים, כל החמישה אקדמאים מתואר שני ומעלה.
אני רוצה שתבין, הוא אמר את המשפט הכי נכון, האיש הזה שגדל במעברה וגידל שם ילדים, אמר לנו את המשפט הבא. "אל תחכו שהמדינה הזו תיתן לכם. אתם צריכים לתת כמה שיותר למדינה". לאחותי הוא אמר את לומדת אחיות ואחר כך תלמדי רפואה. את תלמדי הוראה. זה היה כך. הוא עשה בדיקה והלך לבית ברל. זו הייתה מכללה שגם נתנה תואר ראשון והוא בעצמו רשם אותי. "אני לא רוצה, אני רוצה ללכת עם כל החברות שלי לצבא". "את תלכי לצבא, אחרי שתסיימי עם תואר".
זה בדיוק מה שקרה. הגעתי לדימונה. שלוש שנים היפות בחיי היו בדימונה. קיבלתי שם חום ואהבה, אגב מצפה רמון, חום ואהבה ומה לא. למדתי שם להיות מורה והתאהבתי בנושא שנקרא הוראה. זה בדמי. כל עוד אני נמצאת בכנסת ישראל, נושא החינוך ובעיקר הילדים הללו יהיו בראש מעייניי.
מבחינה פוליטית זה לא סקסי. סקסי יותר לדבר על מערכת המשפט, על הפצ"רית, היועצת המשפטית. על זה אתה תקבל ראיונות בכל מקום. כשהדובר שלי מנסה היום להעביר לעיתונאים את השיחה של בית הספר הזה, לא כולם ירצו לראות את זה, אושר יגיד את זה. הוא ישאל, יש לכם משהו להגיד נגד השר? אולי תגידו משהו נגד השר ואנחנו נשים את זה בכותרת.
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
אלון מקושר בתקשורת, אל תדאגי.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אתם מבינים איך זה עובד? אני כל כך מבינה את ראש העיר שהיא רוצה עוד ועוד. אני לא משתמשת במילה ראשת, אין מילה כזו, אלה שטויות. זה ראש של העיר. שטויות עם כל הפרוגרס הדבילי הזה. אני מקווה שזה לא בפרוטוקול. למה אני אומרת את זה? כדי שיהיה מצב של רווח לכל הצדדים, צריך ראש עיר כזו. זו עיר שהוזנחה.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
אני חייבת לומר לך משהו קטי, זה אולי היה נשמע לא טוב. איריס וצורית, גורמי המקצוע במשרד, עושים את המרב תמיד ובשיתוף פעולה יוצא מהכלל. זה לא היה יוצא לפועל לולא גורמי המקצוע. הם כבולים בידיהם למסגרות.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
זה התפקיד שלנו, כחברי כנסת. לחוקק.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
כשצורית באה ונותנת לי רשימה של שמות של מורות מצוינות ואנחנו מרימות טלפון, מנסות לשכנע ואלון בעצמו מרים טלפון ואומרים לו, אנחנו מפחדים לעזוב את משרד החינוך. - - -
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
אני עבדתי וברוך השם יעיד גם היועץ שלי, עורך דין רם אשל, תותח-על, יעיד מה עשינו לגבי הממ"חים. הממח"ים לא קיבלו את הזכויות שלהם, עברו מרשת למשרד החינוך. כהכרה, לא הכירו להם בותק שלהם, לא בימי המחלה שלהם. אנשים שעובדים ברשת, משרד החינוך צריך לשפות אתכם, אין ברירה, זה המהלך הבא שאני הולכת לעשות.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
והמל"ג.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
ברור שהמל"ג.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
פרה-רפואי והסיפור של המורים המקצועיים.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
הטריח את עצמו יושב-ראש המל"ג לשבת איתי כי הוא אומר אני לא מפחד מאף אחד חוץ ממך.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
אני קולט היום מפרה-רפואי, שההכשרה שלהם מאוניברסיטת ג'נין.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
שאוניברסיטת ג'נין זה הפרה-רפואי שהוא קולט.
<< דובר >> אלון אלרואי: << דובר >>
יודעים משרד החינוך.
<< דובר >> איריס סנדלר: << דובר >>
אורנים לא?
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
החוק שלנו הולך לתקן את זה.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
בואו נהיה אופרטיביים. אנחנו צריכים להרים את הכפפה. אנחנו מבקשים - - -
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
יש חוק היום שהעברנו אותו, שאנשי הוראה לא יגיעו מהרשות הפלסטינית, זה יהיה השלב הבא. אגיד לך מה קורה במגזר הערבי בישראל ואני לא מדברת על ערבי שעובר ללמוד ברשות הפלסטינית והחרדי. מה חינכו אותם? חינכו אותם ללכת ללמוד הוראה. יש עומס אדיר גם בחברה הערבית של הוראה וגם בחברה החרדית של הוראה.
צריך לפתוח להם פה בארץ, ראש עיריית רהט אמר, שיש לו שבעה דונמים, הוא מוכן לפתוח פה בישראל, רק שייתנו לו אישור. אמרתי לו שאני אפעל. ישב שם אחמד טיבי, הם לא אמרו כלום. אמרתי להם "אני אפעל, אתם יכולים לשבת, אתם לא עושים כלום".
<< דובר >> כפיר דניאלי: << דובר >>
למה צריך ברהט? למה לא לחברים של המילואימניקים? להוריד את הרף, את התנאים. מה הוא אמר קודם? כל זה שטויות, יש את הפרקטיקה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
לא, לחברה הערבית. גם בחברה החרדית, שיעברו למכללות שמכשירות לפרה-רפואי, יש שם כוח אדם. רוב הנשים, 80% מהנשים, זה הנתון, לא אני. 80% מהנשים במגזר החרדי עובדות, אפשר להכשיר אותן. זו המלחמה שיש לי עם המל"ג.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
אני בשטח, יגיד חבר הכנסת משה אבוטבול. תואר אקוויוולנטי של בנות חרדיות לא מקובל. משרד הפנים לא מקבל.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
אני יודע שעשו חוק כזה, יכול להיות שהוא לא מוטמע. אני מבטיח לך שבנושא הזה, טיפל בזה שר הדתות בעבר.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
גם לימור סון הר מלך מטפלת בזה.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
אמרו שיש לזה תוקף. אני בעבר, במכרזים שקיבלנו.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
מה שהיה בוועדת חינוך זו שערורייה. מה מבקשות החרדיות? ללמוד בנפרד וזה בסדר. לא, מתעקשים במל"ג שהן ילמדו ביחד. זו הבורות התרבותית.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
הם עוצרים את הקידום.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
עזוב מה הם עוצרים, הנשים האלה עושות תואר אקוויוולנטי בחינוך, לא יכולות להיכנס. משרד הפנים לא מאשר. מי צריך לדבר עם המל"ג? המל"ג לא מעניין. שמשרד הפנים יאשר. - - -
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
אני וקטי נדבר עם ארבל, שר הפנים. - - -
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
תמי, אנחנו רוצים לדבר עם שר הפנים בנושא הזה. - - -
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
תרשמי בפנייך.
<< דובר >> נילי אהרון: << דובר >>
שתארים אקוויוולנטיים של החרדיות יעברו.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
שיעברו את כל מה שצריך.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
נביא אותו לוועדה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
שייתנו להן. גם אם צריך להוסיף עוד שנת לימודים.
<< דובר >> משה אבוטבול (ש"ס): << דובר >>
קטי, תזמיני אותו לוועדה.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
טוב, תמי, יש סיכום?
<< דובר >> תמי ברנע: << דובר >>
לא, אין משהו מיוחד.
<< יור >> היו"ר קטי קטרין שטרית: << יור >>
תודה רבה לכולכם.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:25. << סיום >>