פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 408 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ט"ז באלול התשפ"ה (09 בספטמבר 2025), שעה 12:51 סדר היום: << נושא >> חסמים במימוש זכאות נכי צה"ל למכרזי רמ"י << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר מיכל מרים וולדיגר יוראי להב הרצנו יעל רון בן משה מוזמנים: אבי וויס – ר' חט' תגמולים והטבות, משרד הביטחון הילה מן רותם סימון – ע' ליועמ"ש שיקום נכים, משרד הביטחון אפרת בן יהודה – מנהלת תחום סיוע בדיור, משרד הבינוי והשיכון אריה פדורוב – אגף החשב הכללי, משרד האוצר אורי רוזנגרטן – אגף החשב הכללי, משרד האוצר דניאל סרגי – רפרנט רמ"י, אגף התקציבים, משרד האוצר עידן ורטהיים – מנהל אגף שיווק, רשות מקרקעי ישראל שרית דמרי דבוש – עו"ד, ראש תחום, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי דנה פנחסוב – יו"ר מחוז ירושלים, ארגון נכי צה"ל יוסי גינדי – יועץ כלכלי, אגף נפגעים, ארגון נכי צה"ל סרן אור אברג'יל – ראש מדור מיצוי זכויות נכי צה״ל, צה"ל שי גליק – מנכ"ל, בצלמו עמית פריד – חברה של משפחת אנגרסט שבנם מתן חטוף בעזה משתתפים באמצעים מקוונים: לידור לוי בונן – מנהל אגף בכיר שיווק, משרד הבינוי והשיכון ייעוץ משפטי: רעות בינג מנהלת הוועדה: לאה קריכלי ליאת סעדון – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> חסמים במימוש זכאות נכי צה"ל למכרזי רמ"י << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו רוצים להתחיל את הדיון. היום אנחנו ב-9 בספטמבר, ט"ז באלול, ביום ה-704 מפרוץ המלחמה, עם 47 חטופים ועוד חטופה שנמצאים עדיין בשבי ברצועת עזה. אתמול יום מאוד קשה, כשההודעות המשיכו גם הבוקר, עם ההותר לפרסום הרביעי של לוחם צה"ל שנהרג בצפון רצועת עזה, אחרי פיגוע מאוד קשה פה בירושלים של שישה נרצחים שעדיין מובאים למנוחות, ועוד שוטר שבמהלך לחימה מול ארגוני הפשיעה, ארגוני הטרור, סוחרי אמל"ח מאום אל-פחם, מוצא את מותו בעת מילוי תפקידו. יום קשה עבור כולנו. ואנחנו בדיון חשוב מאוד בנושא מימוש זכאות של נכי צה"ל במכרזים של רמ"י, בוודאי במלחמה קשה כמו שאנחנו נמצאים בה גם היום, שמחירים כבדים מאוד של פגיעות בגוף ופגיעות בנפש מהמלחמה הזו, ממלחמות קודמות. ולבקשתו של חבר הכנסת רון כץ שהציף אילו שהם חסמים שנמצאים בתווך בין היכולת לממש את הזכאות שמדינת ישראל יכול להעניק לאותם אלו שנפצעו במערכה, לשם כך כינסנו את הדיון היום. אבל לפני שאנחנו נתחיל בדיון שהוא מאוד חשוב ומאוד מחובר גם לענייני היום, אנחנו נרצה לשמוע את עמית, חברה של מתן אנגרסט, בבקשה. << אורח >> עמית פריד: << אורח >> שלום. כן, אני עמית, אני באתי לפה לא מעט פעמים. אני חברה מאוד קרובה של המשפחה של מתן. אני לא יודעת אם מה שאני אגיד היום ישנה משהו, אבל עדיין היה חשוב לי לבוא בשביל מתן וגם בשביל כולם, כל השאר. ענת אנגרסט, אימא של מתן, לפני כמה ימים קיבלה טלפון מגורם צה"לי, נציג צה"ל, שאמר לה שהמבצע שעושים עכשיו בעיר עזה לא מבטיח לה שלא ידפקו למתן כדור בראש. אני באתי לכאן גם כי הם לא יכולים היום להגיע ובשמם, ואני רוצה קצת לספר על מתן. ב-7 באוקטובר, למי שעוד לא מכיר, הוא יצא ממוצב נחל עוז, ברגע שהיו אזעקות הוא יצא עם הטנק שלו להילחם על כל האזרחים, על התצפיתניות ביניהם, והוא כבר מעל 700 ימים חטוף שם. ואתם, הממשלה, יש לכם כוח בידיים יותר ממה שלנו יש, לאזרחים. אני לא מבינה איך הוועדות עדיין לא מתעסקות רק בנושא החטופים. אני כל שבוע אומרת את אותן מילים, שזה כבר קצת נמאס. למה דונלד טראמפ, נשיא של מדינה אחרת, צריך להביא הצעות כאלה ואחרות ולא ראש הממשלה שלנו? בסוף, מה שיזכרו מהמורשת שלך, שלכם, אני לא כאן באה בהאשמות, אני מדברת מהלב, בסוף מה שיזכרו מהממשלה הזו זה לא מכרז כזה או אחר ונושאים כאלה ואחרים, אך ורק יזכרו את 7 באוקטובר ואת החטופים. ואם בחרתם לכבוש עוד שטח, להרוג עוד מחבל אחד או שניים, או אפילו 20,000 מחבלים, זה כמה חטופים הספקתם להציל, כמה נרצחו בשבי, ואם הצלחתם להחזיר אותם בחיים או מתים, ואם בכלל. אני באמת מבקשת, אני יודעת שהנושא של החטופים חשוב לך ולכולם, כולנו רוצים אותם בבית, אבל יש הבדל בין להגיד שרוצים אותם בבית לבין לעשות הכול בשביל להחזיר אותם. ואני מבקשת שתזכרו את מתן, תחשבו עליו כל יום וכל הזמן, כי הוא חייל צה"ל שנלחם עלינו והוא עדיין, בזמן הזה שאנחנו מדברים ואנחנו עושים פעולות יום-יומיות רגילות, הם עדיין שם. אני באמת אומרת שהמורשת היחידה שנזכור ושכל העם הזה יזכור, בין אם שמאל, ימין, זה לא משנה, אנחנו נזכור רק את החטופים, אם החזרתם אותם או לא. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, עמית. נעשה איזושהי הפסקה של דקה ואז נעבור לדיון. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:59 ונתחדשה בשעה 13:01.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. כפי שפתחתי ואמרתי, אנחנו נעבור לדיון ונבדוק ונוודא אם אכן יש אילו שהם חסמים במימוש זכאות של נכי צה"ל במכרזי רמ"י. באמת תודה רבה לכל האורחים המכובדים והנכבדים שהגיעו הנה. אנחנו נתחיל ישירות עם רמ"י, עם עידן, בבקשה. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> אני מבין שהשאלה היא בהתאם למכתב של חבר הכנסת רון כץ. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> במכתב הוא מדבר על מי שיש לו נכות זמנית שמנוע מלהשתתף במכרזי רמ"י. אולי אני אסביר. העניין של הקביעה של זכאויות - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם אתה יכול גם לציבור רגע לתת איזושהי הבנה ואיך מתבצע התהליך, ואז באמת מה הייחודיות של השוני בין הקביעה הזמנית לפני שהיא הופכת לקבועה ואז איך התהליך מתבצע. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> אני חושב שאת זה אגף השיקום צריך להגיד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את אגף השיקום גם נשאל את אותה שאלה אחר כך. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> אגף השיקום יסביר, אנחנו עובדים בהתאם לאישורים של אגף השיקום. זאת אומרת, אנחנו מוציאים מכרזים, אנחנו בהתאם להחלטות המועצה נותנים קדימויות לנכים. בוא נגיד שיש שני סוגי מכרזים, אני מדבר כרגע על מכרזי ההרשמה והגרלה שנערכים אצלנו. יש את מכרזי מחיר מטרה, שאנחנו משווקים את הקרקע, אבל ההגרלות של מי שזכאי, זה נעשה במשרד השיכון, זה נעשה אצלם. זאת אומרת, המכרז הוא לקבלנים, אחרי זה יש את ההגרלות, מי זכאי. זאת אומרת, זה מתנהל במשרד השיכון. במכרזי הרשמה והגרלה יש עדיפות, 10% ראשונים מהמגרשים מיועדים לנכים, כאשר נכי צה"ל הם בעדיפות ראשונה, קודם נכי צה"ל 100 פלוס, אחרי זה נכה צה"ל קשה. יש עדיפות למחוסר דיור ועדיפות למשפחות, לפי מה שמוגדר בהחלטות המועצה. אנחנו עובדים בהתאם למה שאגף השיקום ממציא אישורים. זאת אומרת, הם הסמכות לקביעת אחוזי הנכות ולהגדיר מי זכאי. כמו שהם הסבירו, בהתאם למה שהם ממציאים, האישורים שלהם, אלה אישורים לנכות קבועה. אני חושב שיש בזה גם היגיון, אבל זה אצלם, העולם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה אומר שאתה פועל באיזשהו סדר פעולות, אני בכוונה מתחיל עם גופי המקצוע, זה משהו שאני חושב שגם לציבור פחות ברור. זאת אומרת, אגף השיקום, משרד הביטחון, גם מי שלא עבר איזשהו תהליך כזה, אני חושב שיש שם איזשהו משהו בשכל הישר שפחות או יותר קל לציבור לקלוט. אני חושב שמה שיותר מורכב בהבנה זה באמת הגופים ברמ"י, משרד השיכון, לכן אני רוצה להתחיל קודם לשמוע אותם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אולי ניתן רק את הרקע של הסיפור, מה גרם לפנייה הזאת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, לפני שנגיע לפנייה הספציפית של חבר הכנסת כץ על הנושא של מכרזים של נכי צה"ל בתוך זה, סתם, עבור הציבור, שיבינו איך המכרזים עובדים ומה הכללים שעובדים על פיהם ברמ"י ובמשרד השיכון. נשמע אותם, ואז אני אעבור אליכם, לצה"ל ולאגף השיקום. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> כמו שאמרנו, מכרזי הרשמה והגרלה הם מכרזים שבהם לא מתחרים על ערך הקרקע, ערך הקרקע נקבע על ידי שמאי, הוא קבוע, ונרשמים למכרזים. אחרי שמסתיים מועד ההרשמה עושים הגרלה, בהתאם להגרלה בוחרים את יחידות הדיור, את המגרשים, מדובר על בנייה עצמית, כששמורים, בכל מכרז יש 10% מהמגרשים שקודם כול מיועדים לנכים, כשהעדיפות היא קודם כול לנכי צה"ל, כמו שאמרתי, 100 פלוס, 100, עם עדיפות למחוסר דיור ומשפחות. זה התהליך. כדי להירשם למכרזים צריך להמציא את האישור שאתה נכה, שאתה זכאי. יש הגדרה בדיוק, יש אישור מסוים שאגף שיקום מנפיק, והם צריכים לצרף את האישור הזה. הפנייה, כמו שאני מבין, היא לגבי כאלה שיש להם נכות זמנית ולכן הם לא מקבלים את האישור והם לא יכולים לגשת למכרזים. הפנייה באה עכשיו על רקע מנת שיווק גדולה שרמ"י עכשיו הוציאה, חלק ממהלך שיושב ראש הרשות מוביל, לשווק לחיילי מילואים מנה גדולה, כמעט את כל מה שיש, אין היום. המגרשים לבנייה נמוכה זה מוצר שהולך ונעלם, ועדות התכנון הן מוטות בנייה רוויה. אבל כל מיני שאריות שיש בכל מיני מקומות, בסביבות 4,000 יחידות, 4,000 מגרשים, פרסמנו אותם שאנחנו הולכים לשווק אותם, כבר 900 מפורסמים, פחות או יותר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפיזור שלהם הוא צפון-דרום? << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> כל הארץ, גם במרכז הארץ. אלה מגרשים ש-20 שנה לא שיווקו אותם, עכשיו אנחנו משווקים אותם. המועצה האחרונה קיבלה החלטה שבמרכז הארץ 100% רק למילואים, כשעוד פעם, 10% ראשונים הם לנכים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לנכים יש הפרדה, זאת אומרת, אתה אומר עדיפות לנכי צה"ל. נפגעי פעולות איבה הם באותה הקטגוריה? << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> כן, עכשיו צריך לתקן. זה לא מופיע בהחלטה, אבל בהתאם לחוק הם - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הם בתוך הקטגוריה של מילואים גם, נכי צה"ל? << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> עוד פעם, בכל שיווק, נגיד השיווקים במרכז הארץ, שהם שיווקים ייחודיים, בהתאם להחלטת המועצה האחרונה, התיקון האחרון, שהם ייחודיים למשרתי מילואים, גם בתוכם יש 10% לנכי צה"ל. שם אין נכים כלליים כי זה רק למילואים ולנכי צה"ל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה. אור. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> אור, ראש מדור נכי צה"ל. אני אגיד רק את הרקע. הגיעה אלינו פנייה ממג"ד לוחם, אני אסביר רגע על התהליך. ברגע שחייל נפצע בצבא, הוא מקבל הכרה עקרונית, ואז עדיין לא נקבעו לו אחוזי נכות, הוא עדיין לא עבר ועדה רפואית, אבל חשוב להגיד שמשרד הביטחון עדיין ייצר איזה מנגנון של הערכת אחוזים והוא מקדים לו את הזכאויות. אבל כשהוא בא להגיש מועמדות למכרז הזה, אם הוא לא מחוסר דיור, הוא צריך לחצות את ה-50%. ומה שקרה במקרה הזה זה שכרגע הוא לא עשה ועדה רפואית והוא לא יכל להוכיח שהוא חוצה את ה-50%, ולכן הוא לא עמד בזכאות, וזה פער שעלה. חשוב להגיד שזה רק פער אחד מיני הרבה פערים שעלו בנושא הזה. עוד משהו שחשוב להגיד זה שקיים שיח, שיח טוב בין משרד הביטחון, האוצר, רמ"י, וב-20 באוקטובר מתקיימת פגישה עם מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ראשת אגף שיקום נכים, נציגי צה"ל, נציגי האוצר, ושם מקדמים את כל הנושא הזה. אני אפרוט את הפערים הגדולים של מה שאנחנו זיהינו, וגם הוא התייחס לחלק. קודם כול זו הפומביות, נדרש לפרסם בצורה הרבה יותר רחבה והרבה יותר טובה. אתה טענת פה מספרים שאנחנו לא הכרנו, לא ראינו, אבל - - - << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> זה נמצא באתר, הכול נמצא באתר שלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הפרסום הוא רק ברמ"י, הוא לא דרך משרד הביטחון. זאת אומרת, אתם לא מתעסקים בפרסום. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> נכון. בסוף עולה פער, תמיד הפער שעולה עם פצועי צה"ל הוא הנגשת המידע בשביל שהם יוכלו למצות את הזכויות טוב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם אצלכם יש מערכת של דחיפת מידע. זאת אומרת, אם אתם יודעים שרמ"י, ואתם עובדים טוב ביחד, בשיתוף פעולה שהוא מבורך, ברגע שרמ"י מעלים את המכרזים, אם אתם באגף שיקום או במשרד הביטחון יודעים לדחוף כמו שלמשל דוחפים בהצדעה למילואים, לאנשי הקבע, דרך צינורות אחרים, האם יש מישהו? << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> אין לנו מנגנון שעובד ואנחנו מקבלים מהם את הרשימה, אנחנו ניזונים מהאתר בדיוק כמו כל אזרח במדינה, אולי שווה באמת לייעל את המנגנון, שתהיה לנו רשימה ואז נוכל להעביר את זה בדחיפה לפצועים. עוד פער שעלה, ובאמת נפגשנו עם הרבה פצועים ושמענו גם פצועים קשה שהם נמצאים בבתי החולים, זה שהאלטרנטיבות לא תמיד נותנות מענה. יש לנו פצוע מאוד מאוד מאוד קשה מהרצליה שעכשיו הביאו לו קרקע בדרום, בסוף זה לא נותן לו מענה, זה עוקר אותו מהמקום שהוא חי בו, גדל בו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה משהו שהוא, זאת אומרת, בהגדרה אצל רמ"י אתם יודעים אחר כך לסווג את זה? << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> אנחנו מזהים את זה כמשהו מגמתי. כן יש גם במרכז, אבל בסוף הכמות היותר גדולה היא בצפון או בדרום וזה לא נותן את המענה בכמות שהיינו רוצים לתת, במיוחד לפצועים קשה שהם מוגדרים בדרגת נכות מיוחדת, 100 פלוס, להם צריך לתת שם מיקוד יותר גדול בזה. גובה ההנחות. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> אני רוצה רגע לחדד את מה שאמרת, הקרקעות והזכייה במכרזים, למה חשוב שהיא תהיה בערי מרכז. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק שם ותפקיד. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> דנה פנחסוב, יו"ר מחוז ירושלים בארגון נכי צה"ל. ורק בנקודה הזאת אני אפריע לאור. הקרבה לערי מרכז חשובה - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> משמעותית, בוודאי, לשיקום, חד משמעית. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> - - במקרה של פצועים לשיקום, לטיפולים הפיזיים, הנפשיים, לכל המעטפת הזאת שקרובה יותר לערי המרכז. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, ברור. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> כן, כמו הנקודה שדנה אמרה, נקודה שהיא ברורה. עוד דבר שצריך להתייחס אליו הוא גובה ההנחות בפגישה המקצועית, גם אנחנו נעלה את זה שם, והגדרה למחוסר דיור. ההגדרה היא ההגדרה שמשרד השיכון, לדעתי הם אלה שמנפיקים את האישור, ויש בה גם מורכבות בשביל שנוכל לסייע לפצועים. אמרתי את זה שכרגע משרד הביטחון לא מצליח לבצע לכל הפצועים ועדות, לא משנה הסיבה, אבל בפועל, בשורה התחתונה, יש לנו המון המון פצועים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה זמן בערך לוקח מהמעבר לשיקום עד ההכרה? זאת אומרת, עד ההגדרה של כמה אחוזי הנכות לוועדה. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> זה יכול לקחת הרבה מאוד זמן. יש לי פצועים שנפצעו ב-7 באוקטובר ועדיין אין להם אחוז נכות אחד אפילו שהם פצועים קשה. לא כי המערכת לא בסדר, פשוט הם עדיין בתהליכים מאוד מורכבים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, בוודאי, יש חוסר של תקנים, מוכר, ויש לצערנו הרבה מאוד פצועים. << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> וגם צריך לחכות שהפציעה תתגבש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, בגלל זה שאלתי מהמעבר לשיקום ולא מרגע הפציעה. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> זה יכול לקחת שנתיים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, נכון. אבל אני אומר, הדבר השני הוא באמת, מה הפתרון לאתגר? זאת אומרת, בפגישה שתתקיים לכם ב-20, ההבנה מפה, מהשיחה, היא שיתנו אפשרות להיכנס למכרז. מה קורה אחר כך אם באמת הוא פחות מ-50%? << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> אגף שיקום מסוגל לבצע היום הערכת אחוזי נכות, כך או כך הם גם נותנים את הזכויות לנכים, בין אם זה דירה שכורה, רכב שכור. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכנסתי מאוחר, יש לי רגע שאלה. הכוונה היא פה למה יוכלו להיכנס? כי יש מכרזים שהם רק לנכי צה"ל? על זה אנחנו מדברים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ניתן לאור לסיים לדבר ואז אני אתן לך את הזמן. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> אני אתייחס גם לנקודה שדנה אמרה, אמרתי את זה בהתחלה. בפועל, משרד הביטחון נתן מענה לסוגיה הזאת שאין ועדות רפואיות, שפצוע מקבל הכרה עקרונית, הוא בלי אחוזי נכות. רק בשביל לסבר את האוזן - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לטיפול. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> בצה"ל רק 10% עברו ועדה רפואית מתוך כל הפצועים, בסדר? זה פחות או יותר הנתון. אבל צריך להגיד שהפצועים לא נפגעים ביום-יום בגלל זה, יש להם הקדמת זכאויות. אם מישהו צריך עכשיו רכב, רופא מסתכל על התיק הרפואי שלו, מעריך פחות או יותר מה סוג הפציעה, ודרך זה הוא מקדים לו את הזכאות. מה שאנחנו מבקשים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, אבל פה זה משהו הפיך, קרקע זה משהו קצת יותר מורכב. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> נכון, בדיוק, פה המורכבות. אחרי זה אבי והילה יוכלו להתייחס לזה יותר לעומק. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> כן, אבל גם יש מקרים מאוד ברורים, סליחה שאני מפריעה לך שוב, אור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל דנה, שנייה, יש לך הרבה דברים חשובים להגיד, ניתן לאור לסיים. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> אני אגיד שבמקרים הברורים, מה שדנה מתייחסת אליהם, קטועי רגליים והמקרים האלה, כן עוברים ועדות רפואיות ועברו, אלה הפצועים שכבר עברו, שם יותר קל לנו. אני אומר את זה, איפה שזה ברור, זה ברור, איפה שיש ספק, שם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ה-10%? << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> כן, אלה הפצועים היותר קשים, הקטועים, ה-100 פלוס. אלה, איפה שאפשר לקבוע, אנחנו מקדמים ועדות וקובעים. איפה שזה קצת יותר מורכב, כמו שהילה אמרה, שהנכות לא התגבשה, שהפציעה היא מאוד טרייה, שהוא עדיין בתהליך שיקום, שם זה קצת יותר מורכב. צריך להגיד שאנחנו לא מכירים את הטיוטות למכרז. שוב, השקיפות פה מאוד מאוד מאוד חשובה בשביל שאנחנו נוכל גם להתייחס וגם להנגיש את זה לנכים. וצריך להסתכל אל מול המנגנון של אנשי המילואים, אנחנו שומעים הרבה רעשי רקע על העניין שיש הבדל בין המכרז שעובד לאנשי מילואים והמכרז של נכי צה"ל, למרות שבסוף זה מכרז שהוא משותף, צריך להתייחס פה על זה. זהו, אלה הדברים בגדול. אם יוסי רוצה להרחיב, יוסי הוא איש מילואים שלנו בענף. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, לפני, כי שוב, הוא אומר פה שהמכרז של אנשי המילואים והנכים נפרד אבל משותף. כלומר, זה לא רק לנכים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כי הנכים, יש לו הגדרה כללית. זאת אומרת, בתוך הנכים נכנסים - - - ביטוח לאומי. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, ודאי, אבל השאלה שלי הייתה, האם אנחנו עוסקים כאן בחסמים במימוש זכאות נכי צה"ל למכרזי - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אחדד לך, ברשותך. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> האם זה רק שכל ה-100% הולך לנכי צה"ל, או שאנחנו מדברים גם על זה, אבל גם על מכרזים שלנכי צה"ל יש העדפה? אני מניחה שיש גם כאלה וגם כאלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש גם כאלה. הפנייה הספציפית של הדיון הייתה על מקרה שכרגע הנכות היא זמנית, זאת אומרת, ההגדרה היא זמנית, ואיפה המקום של זה בהגעה למכרזים של רמ"י. אבל אני אומר בלי קשר לזה, דחפנו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא אמר, רק 10%. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, רק 10%. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> שוב, אני כנראה לא מסבירה את עצמי איתך כמו שצריך. יש את העניין של להגדיר מיהו נכה, אני שמה שנייה בצד, יש את רמ"י שאומר, אוקיי, הפרויקט הזה הוא 100% רק לנכים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין דבר כזה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כולכם אמרתם כן ולא הבנתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, הוא אמר רק 10%. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בכל מכרז יש רק 10% שזכאים לנכים? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לנכים כללי, לא רק לנכי צה"ל. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, לנכים נקודה. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> אני אדייק רגע. במכרז הרשמה והגרלה רגיל, ה-10% הם לנכים. מעבר לזה, אמרנו שיש את המכרזים במרכז הארץ, בהתאם להחלטת המועצה החדשה, שזה 100% לחיילי מילואים, שם זה רק לנכי צה"ל. גם בהרשמה והגרלה שזה נכים, העדיפות היא - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, אלה שבמרכז הארץ, מה הם? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> פרויקט למילואים. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> יש מכרזי הרשמה והגרלה למילואים ששם יש רק נכי צה"ל. בהרשמה והגרלה הרגיל, לא במרכז הארץ, ה-10% זה עדיפות, הראשונים שהם מקבלים הם נכי צה"ל, גם, לפי הסדר, 100% פלוס, אחרי זה זה. מעבר לזה, יש לנו מכרזים שאנחנו מוציאים רק לנכים. במקומות שיש מספר לא גדול של מגרשים אנחנו לא עושים את כל ההליך, אנחנו נותנים 100% לנכים. יש לנו עכשיו מכרז גדול לנכים בדור, מכרז מאוד אטרקטיבי, 40 מגרשים, רק לנכים, רק לנכי צה"ל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק לחדד, עידן, נפגעי פעולות איבה? << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> לפי החוק, צריך לתקן את החלטת המועצה, בעיקרון, לפי החוק, הם אמורים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זאת אומרת, הם בתוך קבוצת ההעדפה. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> כרגע, במכרזים הייעודיים הם לא, אבל צריך להכניס אותם גם, יכניסו אותם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שמה זה? זה תיקון אצלכם ברמ"י או שכך מופיע החוק? << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> השאלה אם החוק או רמ"י, זה צריך להיות בהחלטת המועצה כנראה, לתקן את זה. זה עניין משפטי, איפה יתקנו את זה. כן, זה בדיונים, איך, אבל - - - << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> משהו אחרון. מה שאנחנו מבקשים כרגע, בגלל שבאמת יש שיח טוב והדברים מתקדמים והגופים נפגשים, אנחנו מבקשים רגע להמתין עם המכרזים עד שהדברים יוסדרו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לדחות אותם. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, צודק. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> וההגדרות יוגדרו בשביל שהנכים יוכלו לממש את זה בצורה טובה, ואז נוכל לצאת לדרך. כי כרגע אנחנו מרגישים שלא מצליחים למצות את זה בצורה שוויונית, בצורה שהיא טובה, ולכן - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כמה זמן אתה מעריך עבודת מטה כזו כדי ש - - - ? << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> יש פגישה ב-20 באוקטובר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ב-20 באוקטובר אתם מתחילים להיפגש? << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> לא, אנחנו בדו-שיח כבר כמה חודשים, גם עם רמ"י וגם עם משרד הביטחון, אנחנו כבר בדו-שיח עם החיילים, הייתה פגישה אפילו של אנשים ממשרד הפנים שהגיעו לפגישה בבתי חולים, לדעת מה הצרכים של נכים, מה הצורך של כיסא גלגלים, מה הצרכים של ילדים עם מוגבלות ללא רגליים, ומה - - - << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> הלומי קרב וכולי. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> ודאי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה המשמעות ברמ"י, הדחייה הזאת? << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> תבין את המכרז. המכרז מחייב את החיילים, את הילדים האלה, לחיות בבית הזה שבע שנים. ההסתכלות להבין שהילדים האלה נכנסים למכרז, להתחייבות לחיות שם לשבע שנים, זה לדעת מה הוא עושה, מה הוא עושה בשיקום עכשיו כשהמכרז בחוף דור והשיקום שלו בכלל בתל השומר. מה הוא עושה עם משפחה, מה הוא עושה עם מקום העבודה. חוף דור זה מקום לא מונגש לחלוטין, זה מקום יפה, נחמד, אבל לנכה 100% עם כיסא גלגלים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש הבדלה בין בנייה רוויה לצמודת קרקע? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, אבל אל תשכח שבין המכרז ועד שיהיה בית מוכן יעברו 10 שנים, במקרה הטוב. אני מקווה שתהיה גם הנגשה וגם הנכות תתגבש. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> א', את צודקת, אני הולך להגיד לך, המכרז בחוף דור מתחיל ב-3.5 מיליון שקל ל-4.5. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קרקע. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> קרקע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לפני בנייה. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> לא, לפני מע"מ. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק הקרקע. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> תוסיפו מע"מ, תוסיפו היטלים, הוצאות היטל, איך הוא קרא לזה? הוצאות פיתוח. אנחנו מגיעים כמעט בין 4.5 ל-5.5 מיליון שקל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם יש בכלל עניין להגיש מכרזים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> סליחה שאני אומרת, אפשר לדעת מי כבודו? << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> שמי יוסי גינדי, אני באגף נפגעים, אני משרת מילואים בצה"ל. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אתה ממשרד הביטחון? << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> לא, אני פעיל בצה"ל, אנחנו באגף שנקרא ממשיכים בחיים, אנחנו מטפלים בכל הפצועים קשה ואנוש בצה"ל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש אגף, הוא לא חדש, אבל הוא קיבל בוסט רציני. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> אנחנו מטפלים בכל הפצועים קשה ואנוש בצה"ל, אנחנו יחידה של מנטורים שמלווה בסופו של דבר את הפצועים, קשה ואנוש. ותבינו, המחיר של מה שאמרתי, פלוס המע"מ, שזה לא הגיוני, לא הבנתי למה מע"מ בכלל, ועוד הוצאות היטל, אנחנו מגיעים ל-5 מיליון שקל, 5.5, נגיד שיש עוד הנחה אם הוא מחוסר דיור או לא, איפה הבנייה? עוד 3-2 מיליון שקל. אנחנו מכניסים ילדים בני 20, 21, 22 ל-8 מיליון שקל. אני לא בטוח שיש פה הרבה אנשים שמסוגלים היום ללכת להוצאה שכזאת. זה לא הגיוני בכלל לשים את המכרזים האלה של הנכים בחוף דור, שזה לא אזור מונגש ולא במחירים האלה, וזה גם לא מתאים לכולם. וזה לא הזמן, הם עדיין לא סיימו שיקום. אני מבין שרמ"י רוצה לעמוד ביעדים שלו ולעזור לנכים, וכולנו רוצים, אבל בגלל שעידן אמר, אם זה מה שהוא אמר, שזה כל מה שיש, צריך לעצור, כי זה כל מה שיש. אם זה יינתן עכשיו לנכים קשה, לא יהיה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא יהיה. מה המשמעות מבחינת רמ"י, דחייה של מכרז כזה? << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> זה לא בידיים שלי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, מבחינתכם זה לא שווק עד היום, זה מה יש, זאת אומרת, יש פה טענה שהיא די הגיונית ועושה שכל, אבל מבחינתכם, מה יש פה? פער של שיקולים של הכנסות לקופת המדינה? קרקעות שעומדות באוויר? << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> לא, זה ממש לא, הכנסות זה לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה השיקול? << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> אנחנו עושים את זה בהרשמה והגרלה, זאת אומרת, זה לא מכרז לכל המרבה במחיר. אם היו פה שיקולים של כסף, זה היה מכרז לכל המרבה במחיר. אנחנו עושים את זה בהרשמה והגרלה כדי שחיילי מילואים יהנו מההנחות שיש להם. רק בהרשמה והגרלה, כשהמחיר הוא קבוע, אני יכול לתת לו את ההנחות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, אבל הוא אומר שמחיר הבסיס הוא גבוה מלכתחילה. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> האפשרות היא לא לשווק את זה, לשווק את זה באופן כללי לציבור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, בסדר גמור, אתה יודע, בסוף הנכס אצלך. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> או לפנות לשם, למשרד האוצר, ולהגיד להם, תקשיבו טוב, בוא נחזור חזרה למה שהיה לפני שנים ולא נותנים שווי קרקע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תעשו הצרכות. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> אין הצרכות. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> ל-100 פלוס לא צריך לתת שווי קרקע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם נכון, בסדר. המדינה דרך אגב יכולה לשווק בקרקעות היקרות לא בהכרח לנכי צה"ל ולמילואימניקים. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> מעולה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ולפזר את זה לאזורים שהם, אתה יודע - - - למדינה, לא משנה מאיזה כיס זה יוצא. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> אם הוא רוצה לתת 10% לנכי צה"ל, אפשר לעשות את זה ללא שווי, ללא מע"מ. שווי, מע"מ, הוצאות פלוס מע"מ. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ועל זה אתם הולכים לשבת ב-20 באוקטובר. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> אנחנו ביקשנו בסופו של דבר ישיבה, אנחנו בדו-שיח על הדברים האלה, אני משער שיצטרכו גם האוצר להגיע וכל השאר. אבל הנושא שהעלו פה, גם אור, כל האזורים כרגע ללא אזורים מונגשים. חוף דור לא מתאים לעשר השנים הקרובות לנכים 100 פלוס. נחמד שאנחנו רוצים לשים אותם ליד הים, אבל הם לא מבינים שזה לא ליד אזורי שיקום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שיהיה נוף יפה. אבי, אתה רוצה להתייחס? << אורח >> אבי וויס: << אורח >> שלום. אבי וויס, ראש חטיבת תגמולים והטבות באגף השיקום. רציתי רק להסביר מה זו הערכת אחוזי נכות. משרד הביטחון, אגף השיקום בתחילת המלחמה יצא בתוכנית של שיקום תחילה. זה אומר לוותר על כל תהליך הביורוקרטיה של ועדות ולתת לנכים, לפצועים, קודם כול כל מה שיכול לסייע לשיקום שלהם. אם אלה תגמולים, אם זה רכב שכור, אם זה שכר דירה, כל דבר שיכול להיות שיעזור להם, כמובן שטיפול רפואי. הערכת האחוזים שנקבעה היא רק לצורך פנימי, אין לה שום תוקף משפטי או שהוא יכול לעשות עם זה משהו כלפי חוץ. מה שאומר שלרמ"י אנחנו לא יכולים לתת המלצה, כמו שאי אפשר לקבל תו חניה ממשרד התחבורה, למרות שפתרנו את הנושא הזה עם משרד התחבורה, ודברים נוספים כמו הנחה במס רכישה, זה גם משהו שרק נכה צה"ל יכול לקבל. אנחנו לא יכולים לקבוע נכות בלי שהוא עבר ועדה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> איך זה נפתר מול משרד התחבורה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> רגע. רק שתדעו שבסופו של דבר, כל ההגרלות האלה הן רק לאחר שנכה צה"ל עבר ועדה, רק אז אנחנו יכולים לתת המלצה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> כן, הוא אמר את זה, זה נאמר. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לגבי משרד התחבורה, איך באמת זה נפתר בקשר ביניכם, זה שאין? << אורח >> אבי וויס: << אורח >> זה בעזרת משרד התחבורה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> במה הם מכירים? << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בטח תו זמני. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> תו זמני. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> מכירים בתו הזמני הזה. << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> עוה"ד הילה מן, ייעוץ משפטי למשרד הביטחון. אני רק רוצה לחדד שהשאלה הספציפית של מג"ד שעוד לא נקבעו לו אחוזי הנכות, עוד לא עבר ועדה רפואית, יש כמותו כאלה שכבר נקבעה להם נכות וגם הם מחכים לקרקעות, וזה לא שהוציאו עכשיו 20,000 קרקעות כמספר הפצועים החדשים, כן? אנחנו מדברים רק על החדשים, יש לנו קרוב ל-80,000 נכי צה"ל כרגע. הדברים עוברים באיזשהו תהליך שלוקח זמן. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, אבל לא כל ה-80,000 הם חסרי דיור, בואי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה המספרים מתוכם? הפוטנציאליים, מה שנקרא. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> חלקם הם בני 60 ו-70 אני מניחה, לא? מתוך ה-80,000. << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> המכרזים הם לא רק למחוסרי דיור, יש כל מיני סוגים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא רק למחוסרי דיור? אוקיי. << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> זאת עדיפות ואחר כך זה יורד, זה תלוי בכל מיני דברים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם ההגדרה של מחוסר דיור בעייתית. << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> נכון. על כל פנים, כרגע זיהינו שיש באמת איזשהו שיווק מסיבי של קרקעות, ביקשנו מרמ"י לעצור רגע כדי לבחון את הדבר הזה כדי שלא יצאו נפסדים, מי שעשוי ליהנות מהזכאות הזאת, וזה כרגע בעיון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> במשרד הביטחון מישהו בכלל מתחיל לעבוד על איזשהו נוהל? כלומר, כשאתם הולכים להגיע לשיח עם רמ"י, יש לכם איזשהו נוהל מעבר לבקשה לעצור סוסים רגע, כי כמו שנאמר, זה יחולק עכשיו, לא יהיה יותר? לעשות איזשהו נוהל, איפה הולכים לשווק, איפה יש קרקעות, מה העדיפות. אני אומר, יש נכים שלא חייבים להיות בקרבה של אזורי שיקום, יכולים להיות בהתאם לעדיפות לאומית בנגב וגליל, להתאים נגישות, לעשות איזשהו סדר בנוהל הקצאת קרקע, נקרא לזה ככה, לנכי צה"ל. יש מישהו שעוסק בזה? זאת אומרת, שמוביל איזשהו נוהל ולבוא לרמ"י להתחיל לעשות איתו איזושהי הסדרה בנושא הזה? << אורח >> אבי וויס: << אורח >> אני יכול להגיד משהו? << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> רגע, אני רק רוצה לענות כאגף שיקום. אגף שיקום לא מחליט איזה נכה יקבל קרקע. אגף השיקום מעביר שמות של זכאים להשתתף במכרז, וזה התפקיד שלו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אגף השיקום, בסדר, מה שנקרא, אתם מתעסקים בשיקום ובפרטים הטכניים, אבל אני אומר, במשרד הביטחון - - - << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> מי שמתעסק בנכים זה - - - << אורח >> אבי וויס: << אורח >> זה כבר מול רמ"י. כל נכה, איפה שהוא ירצה לגור, אנחנו לא יכולים לקבוע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, אבל לפעמים אתה אומר, אחלה לשים את הנכים בחוף דור, שהוא אזור, מה שנקרא בעדיפות כלכלית, אבל בסוף אתה אומר לילד בן 21, בוא תתחייב ל-8 מיליון, הוא לא יגש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולשבע שנים. << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> נכון, והוא עוד לא התחתן ועוד לא למד ועוד לא - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן אני אומר, יש למדינה קרקעות, לא חסרות למדינה קרקעות ויש רצון לפתח. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> חסר, אל תגזים לא חסר, חסר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש ברמת הגולן, בערבה, לא משנה, יש מקומות שאפשר לפתח אותם. אני אומר שלא בהכרח כל הנכים מחויבים להיות צמודים לתל השומר. יש נכים, לא משנה, נכי עבר כבר, או נכים שכבר נמצאים בשלב אחר של שיקום. אבל אני אומר, האם יש איזשהו נוהל שמישהו עצר רגע ואמר, בואו נעשה פה איזשהו סדר, איך אנחנו בכלל מפזרים את הקצאת הקרקע? << אורח >> אבי וויס: << אורח >> בדו-שיח שדיברנו איתם זה היה קודם כול לפי מקום מגורים ולפי מקום השיקום. לתת להם אפשרות או בקרקע או דירה, לא חייב קרקע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית, לא כולם צריכים קרקע, נכון. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> לא כולם צריכים קרקע. יכולים ללכת לדירה למחיר למשתכן ולקבל לפי אזור מגוריהם בהתאמה, לקבל את הנייר, כמו שאתה אומר, מאגף השיקום, ללכת לרמ"י, שיכול להיות שזה לא עכשיו, יכול להיות שזה יהיה בעוד שלושה חודשים או בעוד ארבעה חודשים, המכרזים הבאים, ולהגיד לו, תקשיב, תמתין. מה קורה כרגע? הרשת גועשת, כל הפייסבוק, אינסטגרם, כל הפצועים רצים עכשיו, זה החלום שלהם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כולם בלחץ, בסדר. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> הם לא מבינים אבל. הדיון שאמרתי עכשיו לבחור ששילם, תבינו טוב, גם להגיש את המכרז, הפרוצדורה הביורוקרטית להגיש מסועפת. חלקם אפילו, סליחה שאני אומר, נכים בלי ידיים. נכה בלי ידיים לקח עורך דין ושילם לו 20,000 שקל להגיש לו מכרז. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק להגיש אותו למכרז שהוא בכלל לא ידע לעמוד בו. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> שלא בטוח שהוא יעמוד בו, אני אמרתי לו שהוא לא יעמוד בו. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> סליחה, רק תרשו לי למחות. הגשת המכרזים היא באמת הליך פשוט, מקוון, אפשר לעשות את זה באתר של הרשות, להעלות את המסמכים. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> כן, אבל זה לא קל להם, אני מתנצל. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> מי שאין לו ידיים, יכול להיות שהוא לא יכול, אבל מבחינת הליך ההגשה, הוא מאוד פשוט. מספר המכרזים שאנחנו עושים הוא עצום, אנשים ניגשים וזוכים. אז לא - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אומר, הדיון פה הוא לא להתנגח ברמ"י ולא להתנגח באגף השיקום, ולא לנגח פה אף אחד. בסוף יש כאן רצון של כולנו להגיע לפתרון שיעשה שכל, שיעשה טוב. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> עידן, החיילים נמצאים כרגע בשיקום, הם אפילו לא יצאו מבית החולים. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> לתת 20,000 שקל לעורך דין להגיש - - - ? << אורח >> אבי וויס: << אורח >> אבל זה מה שקרה, כי הוא לא יודע לעשות את זה, הוא נמצא בשיקום. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> אולי כדאי לעשות דיון פה ולראות כמה עורכי דין לוקחים. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> אבל תבין, הפייסבוק והאינסטגרם דנים על זה, אנשים מפחדים, הוא לא רוצה לפספס, הוא ניגש לחוף דור, אבל הוא גר בהרצליה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, יוסי, אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה של הנגשה ומה שנקרא, בסוף אי הידיעה גורמת לאיזושהי התנהלות לא הגיונית. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אני חייבת רגע להעלות שאלה של תהייה. אני לא מבינה למה באמת צריך לתת בחוף דור לנכים. קודם כול, למדינת ישראל יש דרכים לתת הוקרה וכסף ותמיכה לנכים שהיא לאו דווקא קרקע, לצורך העניין. אפשר פה אפשר לפתוח שכל המכרזים, 10% יהיו של נכים, נכי צה"ל, לא צריך את החוק הספציפי, לא צריך מקום ספציפי, סוגרים את זה רק לנכים או רק לנכי צה"ל. אם אתה אומר את זה באופן רוחבי, ולא כולם יזכו, בסדר? בסוף לא כולם יזכו. המדינה באמת נותנת להם, מגיע להם כל כך הרבה, לנכים ולנכי צה"ל שנתנו מגופם בשביל כולנו, שנוכל לדבר פה ולהתווכח על האירוע. ועדיין, בסדר, גם חלק מהשיקום - - - << אורח >> אבי וויס: << אורח >> אבל הוא לא יכול לרכוש את זה. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> רגע. גם חלק מהשיקום זה בואו, יש כאן חיים, תתמודד עם החיים. אני לא אומרת, צריך להקל. << אורח >> אבי וויס: << אורח >> הוא לא יכול לרכוש קרקע ב-8 מיליון שקל. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> אבל גם אני לא יכולה לרכוש קרקע ב-8 מיליון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לכן אנחנו מוציאים את זה לנכים. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> לא, לכן אמרתי שזה לא יהיה דור. אם המנהל - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא משנה, זה לא יהיה משהו פרטני לדור. << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק, אבל לא בדור. אני אומרת, את כל המכרזים - - - << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> פרסמנו כ-70 ישובים. להיתפס בדור, שזה מקרה קיצון, היה אפשר לא לפרסם את זה לנכים, ואז לא לפרסם את זה בכלל, כי לא הייתה שם אפשרות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המטרה היא לפתוח את הכול. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> זה פורסם לפני שהייתה החלטת המועצה שהיה אפשר לשווק לחיילי מילואים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל לא יצאה טיוטה. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> היו שם קרקעות, אמרנו, ניתן את זה לנכים. זאת אומרת, לא חייבים לגשת, זה לא שחייבים. פרסמנו ב-70 יישובים, כל הארץ. זה איפה שכרגע היו לנו קרקעות שהיה אפשר להוציא אותן, היו שם מגרשים ש-20 שנה לא הצליחו לשווק אותם במרכז הארץ. הוצאנו את זה במהלך, קצת פוליטיקה, כי לחיילי מילואים, יש לנו עתירות של יישובים שהוצאנו להם על הראש מגרשים ובתי משפט איתנו ואומרים, לחיילי מילואים זו מטרה ראויה ואפשר לשווק את זה. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> עידן, אבל לא יצאו טיוטות ומחירים. עדיין לא יצאה טיוטת המכרז ולא מחיר. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> בסדר, בגלל זה אנחנו - - - << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> איך אתה מצפה שהם ידעו את זה אבל? אין טיוטות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, פה אנחנו מדברים על הנגשה ושקיפות של המידע החוצה מרמ"י. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> הוא אומר שהוא הוציא, אבל אין במכרז כלום, אין מידע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אם נכי צה"ל היו יודעים, היו רואים 70 מכרזים, הם לא היו נתפסים לדור, בסדר. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יכול להיות שיש איזשהו פלונטר שמה. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> אנחנו פרסמנו את המקומות שאנחנו הולכים לשווק בהם כדי שאנשים ידעו את הפריסה. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> אבל הוא לא יודע מחיר, הוא לא יודע כלום, מה גודל הקרקע. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> להוציא את המכרזים האלה, יש קרקעות שצריך לפדות אותן, יש הליך כדי להוציא מכרז. אנחנו עובדים, עושים הליך שלם שהוא מורכב, הוא מול אנשים שמחזיקים בקרקעות שאנחנו צריכים להחזיר את הקרקעות, יש הליכים שלמים. יש מקומות שהיו יותר מוכנים ולכן כבר הוצאנו אותם, יש מקומות שייקח קצת יותר זמן להוציא אותם. אבל אנחנו פרסמנו את 70 המקומות כדי שאנשים ידעו, שבאמת מי שנמצא בדרום לא ירוץ להציע בדור רק כי שם זה המקום היחיד, שידע שהולך לצאת בעוד. גם פרסמנו את מספרי המגרשים, כדי שאנשים ידעו, להנגיש כמה שיותר, שידעו מה הכיוון, ואנחנו עושים את כל המאמצים כדי להוציא את זה. לא ביומיים יצאו כל המכרזים. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> אנחנו יודעים, עידן, אנחנו איתכם, אנחנו מאוד רוצים בסופו של דבר שהמכרזים האלה יצאו, רק אנחנו אומרים שהדרך עכשיו ונקודת הזמן הזאת היא פחות טובה. כי מה שאתה אומר עכשיו, הוצאת 70, כולם רצים ל-70 האלה. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> הוצאנו 70, אבל אני אומר, פרסמנו 70 - - - << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> אבל כרגע טיוטת המכרז - - - << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> יצאו כרגע כ-800 מגרשים. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> אבל אין עדיין את הטיוטה של המכרז. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> יש. לכמעט 700 או 600 יש את המכרזים באתר. פרסמנו בסביבות 4,000 שהם עדיין לא, הם רק טיוטות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, תכף ניגע בזה, יוסי. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> אבל המודעות הן חשובות כדי שלא תהיה הבהלה הזאת שכרגע רק בדור פורסם, אלא תדעו, עכשיו בכל המקומות שיש לנו מגרשים פרסמנו אותם, אנחנו הולכים לפרסם את זה בהרשמה והגרלה בעדיפות לחיילי מילואים, בעדיפות לנכים, שתדעו מה המקומות כדי שבאמת נכה יוכל לכלכל את צעדיו ולא סתם לגשת למקום שהוא עוד לא מתאים לו כלכלית או לא מתאים לו המקום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אתה רוצה? << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> כן. אריה, רפרנט מקרקעין, החשב הכללי, משרד האוצר. אני אשמח להתייחס גם לנושא שלשמו התכנסנו, לעניין מי הנכה שזכאי, אבל לפני זה אני אשמח להתייחס לסוגיות שעלו פה במהלך הדיון, וקודם כול לסוגיית המיקום והמחיר. לעניין המיקום, כמו שאמר פה הנציג של רמ"י, וכמו שגם אמרה פה מקודם חברת הכנסת שלצערי יצאה מהדיון, רמ"י משווקים בכל הארץ. כמו שאמר פה נציג רמ"י, הם יכולים לבחור לא לשווק. צריך לעשות פה סדר וזה חשוב, יכול להיות שלא כל המשתתפים מכירים איך עובד מכרז ברמ"י. לרמ"י יש שני שלבים, השלב הראשון הוא כשמפרסמים מודעה, זו הצהרה כוונות. אם אומרים פה שרמ"י לא פרסמו מכרז, חוברת מכרז, לא מדובר עדיין במכרז, מדובר על מודעה, רמ"י מצהירים שהם מתכוונים לעשות א', ב', ג', זה נותן איזושהי אפשרות לייצר איזושהי ציפייה קדימה. השלב הבא אחרי שפורסמה מודעה, מפורסמת חוברת מכרז. בחוברת מכרז כבר יש את כל הפרטים: איפה המגרש, מה הגודל שלו, מה יהיה המחיר שלו ושאר הסוגיות. צריך להפריד בין המודעה, שהיא הצהרת הכוונות. מה שאמר פה הנציג מרמ"י זה שכבר ל-600 מהמגרשים עלו גם החוברות עצמן ולא רק המודעה. בשאר השיווקים, יכול להיות שזה קרה בימים האחרונים, אני לא יודע, אני לא רמ"י, אני החשב הכללי, רק חשוב רגע לעשות פה סדר. עכשיו לעניין הטענות לגבי המיקום והמחיר. חשוב להדגיש שבסוף יש ביקוש מאוד גבוה לקרקע צמודה בישראל, ואנחנו מדברים פה על בנייה צמודה, לא על בנייה רוויה. יש לזה ביקוש גדול, כל מי שרוצה לא יצליח לקבל את הקרקע הצמודה. לא משנה מה נעשה, אין מספיק קרקע, בטח לא באזורי הביקוש, בטח לא במרכז. נאמר פה שהם צריכים פתרונות במרכז הארץ, אין מספיק עתודות קרקע במרכז הארץ כדי שכל מי שרוצה יקבל קרקע צמודה. רמ"י באים ואומרים, אנחנו משווקים קרקע בכל הארץ. שוב, נאמר פה, נכה קיבל קרקע בדרום. רמ"י לא לוקחת שם ומצמידה לו קרקע. המנגנון של רמ"י הוא שהיא מפרסמת מכרז, בן אדם אומר, אני רוצה קרקע באזור הזה, נרשם, ואז נערכת הגרלה ספציפית עבור היישוב זה. לא יכול להיות שבן אדם נרשם עבור הגרלה שקורית במרכז ופתאום רמ"י החליטה על דעת עצמה לשווק לו קרקע בדרום. אם הוא קיבל הקצאה של קרקע בדרום, הוא נרשם למכרז בדרום. רמ"י משווקת בכל הארץ. יכול להיות שב-90% מהמקרים, 90% מהנכים, לא יתאים להם חוף דור, אבל יכול להיות שיש נכים שלא יודע מה, יכולים בחוף דור. שוב, כמו שנאמר פה, חוף דור זה מקרה אנקדוטלי, אבל למה לא לשווק את חוף דור? למה להתמקד בחוף דור? אם מישהו יזכה, מעולה. אם אף אחד, כולם יחשבו שזה יקר מדי ואף נכה לא יוכל להרשות לעצמו את חוף דור, המכרז ייכשל, לא יהיו זוכים, והוא ייצא בשיווק שוק פתוח. היום רמ"י עשתה תיעדוף ועושה דגש גדול לשחרר את הקרקעות שיש לה, את העתודות שיש לה, למילואימניקים ולנכים. אם יש מכרזים שהם לא רלוונטיים לנכים, נכים לא ייגשו אליהם, לא יזכו בהם, הקרקעות ישתחררו ליתר הציבור, אבל קודם כול רמ"י מתעדפת את הקבוצות האלה, ואני לא חושב שיש פה בעיה בזה שהיא מתעדפת. עכשיו לעניין סוגיית המחיר. כמו שכבר אמרנו, כל הנכים לא יצליחו לקבל את הקרקע. גם אם אנחנו נחליט שמעכשיו כל הבנייה הרוויה תלך רק לנכי צה"ל, הם לא יזכו בקרקעות האלה. אם אנחנו ניתן קרקע בחינם, המשמעות של זה תהיה שיהיו פה נכי צה"ל שיקבלו הטבה בשווי של מיליוני שקלים ויהיו פה נכים אחרים שפשוט מסוגיית מזל, בגלל שהם לא היו בהגרלה, לא הצליחו לזכות, לא קיבלו את ההטבה הזאת. בסופו של דבר, בגלל שיש פה ביקוש מאוד גבוה, הקרקע הזאת גם עולה הרבה, כי אנשים רוצים לחיות שם. ופה אומרים, זאת אומרת, השאלה, עוד לפני שאלת המחיר, לפני השאלה האם אני יכול לקבל את זה, הבעיה של מרבית האוכלוסייה בישראל היא שגם אם הם רוצים בית צמוד קרקע מחוץ לערים, אין להם בכלל סיכוי לקבל את הקרקע. זאת אומרת, המחיר הוא הסוגיה השניונית. לרוב האנשים שרוצים בנייה צמודת קרקע, אין להם בכלל אפשרות לקבל קרקע שבה הם יכולים, גם אם הם יהיו מוכנים לשלם 100 מיליון שקל, הם לא יקבלו את זה. פה אנחנו אומרים, אנחנו מתעדפים את הנכים, הם יקבלו את הקרקע, עכשיו כמה הם ישלמו? הם יקבלו הנחה גם על הקרקע הזאת, הם יידרשו לשלם משהו כדי שההנחה הזאת לא תהיה לגמרי בפער מאוד משמעותי ולא סביר בין נכים לבין נכים. כי אז נכה שיזכה בחוף דור יקבל תיעדוף מאוד משמעותי ביחס לנכה צה"ל אחר שלא יקבל את אותו תיעדוף בחוף דור. ולמה הרבה יותר מכרזים יוצאים בדרום או בצפון? מקודם נאמר פה, יש לנו עתודות קרקע. כי בצפון ובדרום יש הרבה יותר עתודות קרקע פנויות לשיווקים שהם צמודי קרקע. בסופו של דבר, במרכז הארץ, מרבית הקרקע שניתן לשחרר לבנייה, לבנייה צמודת קרקע במרכז הארץ, במושבים, לא בערים, כבר מומשה. מה שרמ"י היום משחררים זו העתודה הכי אחרונה והיא מתועדפת לנכים. יקר מדי? אף אחד מהנכים לא ירכוש את זה? ישתחרר לציבור החופשי. זה לעניין הסוגיות של המחיר ושל המיקום. סוגיה אחרונה לגבי ההגדרה של מחוסר דיור. ההגדרה של מחוסר דיור היא לא הגדרה ייעודית שמדברת רק על נכי צה"ל. זו הגדרה שעבדו עליה הרבה מאוד, היא משפיעה קודם כול על מכרזי מחיר מטרה, זו הגדרה רוחבית שמשפיעה על כל מי שמתמודד במכרזי מקרקעין שיש בהם איזשהו תיעדוף לגבי מחוסר דיור. זו הגדרה שהושקע בה הרבה מאוד עבודת מטה, יכול להיות שיש צורך לבחון אותה מחדש ולעדכן אותה. לגבי מחוסר דיור, זאת לא הגדרה שנשלפה מהמותן, זאת לא הגדרה שאפשר לתקן רק לגבי נכי צה"ל. יכול להיות שיש פה טענות מוצדקות וצריך לבחון את ההגדרה הזאת מחדש, אבל צריך לבחון אותה באופן רוחבי לגבי כל המשמעויות שלה. יכול להיות שלנכים יש איזשהו קושי ספציפי לגבי מחוסר דיור וצריך לבחון שם משהו, אבל הטענה שיש פה איזושהי הגדרה שהיא תלושה מהמציאות זו הגדרה לא נכונה, זו הגדרה שעובדים איתה כבר הרבה שנים בכל מכרזי המקרקעין של מדינת ישראל. ולסוגיה שלשמה התכנסנו, לגבי אילו נכים זכאים. הנושא הוא לא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה אומר שהשווי מוצדק? << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אני אומר שהשווי משקף שווי שוק עם הנחה, ואין אפשרות שכל הנכים יקבלו את ההנחה הזאת. אם אנחנו ניתן להם קרקע בחינם, יהיו נכים שיקבלו הנחה שהשווי שלה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מבין שאתה מדבר על ילדים בני 20, 21, 22, 23? << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אז אף נכה לא יזכה בקרקע הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה מביא את זה עבורם. לא הבנתי מה שאתם עושים. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אבל אם אני אקצה את זה בחינם, יהיה פה בחור רנדומלי, ישראל ישראלי אחד שיקבל את הקרקע הזאת, וישראל ישראלי שתיים שפשוט לא היה לו מזל בהגרלה, לא יקבל את ההטבה הזאת במיליונים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אריה, אני רוצה ללכת רוורס, אחורה. הרי בסוף יש כאן הטבה שברגע שאתה, כמו שאתה אומר, ברגע שהיא יוצאת בהגרלה, יהיה, כמו שאתה אומר, נכה אחד שיזכה בהטבה של מיליונים ואחד לא יקבל. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים לתת הטבה, אם מדינת ישראל אמרה לאותו לוחם, לאותה לוחמת, לא משנה, לאותו חייל או חיילת, אתה נפגעת בגוף או בנפש עבור מדינת ישראל, אני רוצה לתת לך הטבה, כמו הטבת רכב, רוצה לתת לך הטבה במגורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מה שאנחנו רוצים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> במגורים, לשם אנחנו מכוונים. אל תגיד. ולכן כשאתה אומר, בכל מכרז שאתה פותח, 10% יהיו בהקצאה לנכים, אתה מייצר כאן את האיפה ואיפה או את המכרז שלא תהיה מסוגלות לאותו ילד בן 20 שאין לו מושג איך הוא לומד להסתדר עם כיסא גלגלים, עכשיו אתה אומר לו, בוא תתחייב לאיזשהו מגרש, לא משנה איפה. אני אומר, האם החשיבה צריכה להיות ברוורס? ברגע שאתה הוגדרת על ידי אגף השיקום, משרד הביטחון כנכה, כנפגע, אתה מקבל את התעודה, ואז זה יכול לבוא אליך ברמ"י ואתה תשווק את מה שאתה רוצה איך שאתה רוצה, אבל הוא עם התעודה הזאת יוכל לדעת שיש לו הבטחה לסיוע ממדינת ישראל במגורים. הוא יוכל להיכנס בעדיפות למכרז בקרקע, הוא יוכל להיכנס בעדיפות למכרז בבנייה רווייה, הוא יוכל להחליט שהוא לא רוצה להשתמש בזה כרגע כי הוא כרגע גר אצל ההורים והוא צריך להיות ליד מרכז שיקום, ועוד שש שנים הוא יקח את זה וילך לגור בבאר שבע או ברמת הגולן. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> זו בדיוק הסוגייה שאני רוצה להתייחס אליה, זו הסוגייה שהשארתי לסוף כי היא הכי מורכבת, אבל זאת הסוגיה שלשמה התכנסנו פה, זאת הסוגיה שהייתה במכתב וממש אליה עכשיו אני רוצה להתייחס. עד עכשיו התייחסתי לנקודות שעלו פה מצד הנציגים במהלך הדיון, אני רוצה להתייחס גם לסוגיה הזאת. שוב פעם, אני לא משרד השיכון והבינוי, אני לא רמ"י, אני לא קובע את תנאי הזכאות, אני פה מייצג את החשב הכללי ובסופו של דבר מה שחשוב לנו זה המנהל התקין. אני רק רוצה להעיר כמה הערות ולהציג מה הדרך הנכונה בעינינו אם משנים את הגדרות הזכאות, איך נכון לקדם את זה בעיני החשב הכללי, שבסופו של דבר אנחנו נהיה מעורבים גם ביתר התהליכים. קודם כול, חשוב להגיד שניתנו פה דוגמאות על זה שיש משרדי ממשלה שמכירים על סמך איזושהי הצהרה שיוצאת ממערכת הביטחון. יש פה הבדל נורא חשוב בין הטבה שהיא זמנית לבין הטבה שהיא קבועה. זה עלה גם מצידך, זה עלה פה גם מצד חברת הכנסת שהשתתפה מקודם בדיון, שבמצבים שבהם זה זמני זה הרבה יותר קל, כי אנחנו נותנים פה הטבה שהיא זמנית, קל לתת אותה על סמך תעודה זמנית. על סמך תעודה קבועה זה יותר מורכב. אני לא אומר שזה לא אפשרי, אני רק אומר שצריך לבחון את התהליך, שזה לא תהליך אוטומטי. והנושא היותר מרכזי הוא - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה? << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> כי ברגע שנתתי לו על סמך הטבה זמנית הטבה קבועה במקרקעין, אם בסוף הוא - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, הפוך. נכה צה"ל קבוע מקבל הטבה קבועה, למה זה בעייתי? << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> זה ברור, אבל ההצעה שעלתה פה היא על סמך תעודות זמניות. הרי הדיון התכנס, לפני שדיברנו על המחיר ועל המיקום, הדיון התכנס בגלל הסוגיה שיש פה נכים שלא מצליחים לקבל את תעודת הזכאות בזמן, שיש פה עומס נורא גדול על צה"ל והם לא מצליחים לתת את התעודות בזמן, והשאלה היא איך אנחנו פותרים את סוגיית הזכאות בזמן. יש בעיה על סמך תעודה זמנית לתת הנחה קבועה, כי אז אנחנו נרע את מצבו של הנכה, כי אם בסוף יתברר שהוא לא זכאי, הוא יצטרך להשיב, יהיו פה עלויות כלכליות. אבל אני אפילו לא מתמקד בזה, כי זה כבר באמת דיון שלדעתי לא, כלומר, אפשר לנהל אותו פה, אבל זה דיון שצריך לנהל בין גורמי מקצוע ולראות איך אנחנו לא מרעים את המצב הזה אם אנחנו מתקדמים לשם. השאלה היא איך בכלל נכון לבחון את הדבר הזה. ומה שאני בא להגיד פה זה שרמ"י, וגם משרד השיכון והבינוי, הם לא המציאו איזושהי הגדרה ייעודית לנכי צה"ל לצורך ניהול המקרקעין, וזה גם עלה פה, שזה פוגש אותם בעוד משרדי ממשלה. אם אנחנו נסתכל לצורך העניין ברמ"י, בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, זה הקודקס שלפיו רמ"י פועלת, אנחנו נראה שבפרק משנה 4.2.17 רמ"י מפנה לתקנות הנכים תשכ"ו של שר הביטחון שמאושרות גם על ידי ועדת העבודה והרווחה, והתקנות האלה מבוססות על חוק הנכים. פעמיים הגיע המחוקק, וגם אם נפתור את הבעיה הזאת נקודתית עבור רמ"י ונמצא איזשהו מודל שלא בטוח איך נעמוד מאחוריו מקצועית, בסוף זה לא יפתור את הבעיה עבור כל שאר משרדי הממשלה. ובעינינו, בשם החשב הכללי אני יכול להגיד שאם רוצים לפתור פה את הבעיה הזאת, הדרך הנכונה היא ששר הביטחון יגיש בחזרה תיקון לתקנות, ידייק את זה, יעשה להן הוראת שעה, ייתן איזשהו פתרון, שייתן מענה לצורך הזה, זה ייתן גם פתרון רוחבי כלפי כל משרדי הממשלה, זה יאפשר לגבש איזשהו מודל שייתן מענה בין הזמניות לבין ההטבה הקבועה. לבוא פה בטענות לרמ"י ולהגיד שרמ"י לא מקצה את הקרקע, זה - - - << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> אנחנו לא באנו בטענות לרמ"י. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אוקיי. בסופו של דבר, לבקש מרמ"י שתתאים אילו שהן תקנות ייעודיות, זה מטיל הרבה מאוד אחריות על רמ"י. כי בסופו של דבר היה פה מחוקק שקבע מה התנאים ומה המצב הזה, מבקשים פה מרמ"י לייצר איזשהו יצור כלאיים שלא הוגדר בשום מקום. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> לא, אנחנו באנו להעיר בסופו של דבר שהמחיר בסופו של דבר שאתם רוצים, שווי קרקע, אינו מתאים בסופו של דבר לילדים האלה. לקנות בית וקרקע פלוס בית ב-8-7 מיליון שקל, לשים ילדים בני 20-21 בתוך דבר כזה לא נראה דבר הגיוני, לא בטוח כמה אנשים מסוגלים לעשות את זה. והשווי הזה, שווי הקרקע שאתם רוצים, מע"מ, כל הדברים האלה, אלה כן דברים שאתה יכול לפתור אותם, אלה דברים שבסופו של דבר משרדי הממשלה כן צריכים לפתור אותם. וכן, אם יש פה בעיית שווי ללכת בסופו של דבר לכל הנכות המוגבלת בהגדרות, כן ניתן בסופו של דבר לפתור אותה, זה לא דבר שלא נפתר. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אני אגיד רק במילה. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> יש לי שאלה שעידן צריך אולי לענות עליה, עידן יודע. לפני שנים, עד לפני שנים, לא היו נותנים לנכה מוגבל 100 פלוס לפי שווי, לא היה לפי שווי. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> לא הבנתי מה אמרת, סליחה. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> עד לפני זמן מה, אני לא יודע מה הזמן, בגלל זה אני שואל, כי אתה יותר ותיק, אני שנתיים בתוך המלחמה הזאת ואני ממילואים, אנחנו יודעים שהיו נותנים לו את מחיר הקרקע לא לפי שווי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אלא לפי זכאות של - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היו נותנים הנחה. הייתה הנחה, נדמה לי על ה-2 מיליון הראשונים. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> ל-100 פלוס יש הנחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היה משהו נוסף. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> לנכים קשה מאוד יש הנחה. קודם כול, זה מאוד רוחבי. << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> הוא לא שואל על זה, הוא שואל על משהו שהיה בעבר לנכים בכלל, שהיו שתי מדרגות. אבל זה לא היה פיקסד פרייס, זו פשוט הייתה הנחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בהתאם למה? לאחוזי הנכות? << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> על המיליון הראשון היו 30% הנחה, ומעל היה - - - << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> יש הנחה ל-100 פלוס. << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> זה משהו אחר. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> יש הנחה שהוא משלם רק 31% עד ה-2 מיליון הראשונים, כלומר, של - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה רק למחוסר דיור. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> ברור. קודם כול, אולי לעניין הנחות יש נציגים באוצר שיותר רלוונטיים לגבי זה. בעיקרון, רמ"י לא אמורים לתת הנחות, לתקצב את כל העניין של הנכים, זו הממשלה, המדינה אמורה לתקצב את הנכים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה לתקצב? יש מדיניות קרקעות, הקרקעות לא של רמ"י, הן של המדינה. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> רק שנייה, אני אסביר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומי שקובע את המחיר זה האוצר. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> עוד פעם רגע, אולי אגף תקציבים, זה שאמור להסביר את זה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא פשוט תרוויח פחות. ויש דרכים, רמ"י רשאית לקבוע את המדיניות וגם לתת הנחות או לקבוע תנאים שיאפשרו הנחות משמעותיות, כמו למשל שלא תהיה תקרה להנחה, או דברים כאלה. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> מועצת מקרקעי ישראל מקבלת - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אגב, הסטטוס של מחוסר דיור מחייב אותך שנים קדימה. אפשר לבטל את - - - << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> עשר שנים. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> זה שהייתה לו דירה בבאר שבע, או חצי דירה - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא דירה, חצי דירה. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> חצי דירה. ועכשיו הוא נכה, כיסא גלגלים, הילד לא יכול לקבל כלום, כלום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב, שוב, הייעוץ המשפטי צריך להגיד האם זה בסמכות רמ"י לקבוע את ההנחיות. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> זה מופיע במכרז, הם יכולים להוריד את זה מהמכרז. שיורידו את זה מהמכרז. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> זה לא בסמכות רמ"י. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא בסמכות רמ"י? << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> לא. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> זה במכרז של רמ"י, הם יכולים להוריד את זה, שזה לא יהיה מחוסר דיור. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> זה לא בסמכות רמ"י. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסמכות מי? << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> מועצת מקרקעי ישראל קובעת את המדיניות הקרקעית. כל החלטה של מועצת מקרקעי ישראל שיש בה הפחתה בהכנסות המדינה, היא חייבת אישור של שר האוצר. מועצת מקרקעי ישראל לא יכולה להפחית - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גיבשתם מדיניות והגשתם אותה לאוצר? מה שר האוצר חשב? האם גובשה מדיניות - - - << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> חברים, עוד לפני שר האוצר יש פה מורכבויות יותר גדולות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש המון מורכבויות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> - - - בהתייחסות איך אתה יכול לנצל את ההטבה ואיך היא מחולקת באופן שווה והגיוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל השאלה היא האם הגשתם מדיניות שאושרה או לא אושרה על ידי משרד האוצר. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> דניאל סרגי, אגף תקציבים באוצר. אני יכול רק לעניין המועצה. בסוף, מי שאחראית על מדיניות הקצאת הקרקע במדינה, כמו דירקטוריון רמ"י אפשר להגיד, זו מועצת מקרקעי ישראל. צריך להבין שלקרקע במדינה יש שווי, אני לא מחדש פה לאף אחד, כל מכרז זה מכרז, נקבע באמצעות שומות, נכון, דרך השמאי הממשלתי הראשי, תהליך שנעשה בצורה מסודרת וממנו גוזרים את ההנחות. צריך לציין, הנחות בקרקע, אני לא אומר מה נכון ומה לא, אני רק מציף בפני הוועדה, זה משהו שתמיד צריך לציין, לקרקע יש ערך, הקרקע היא משאב של הציבור. מה הכוונה? כשאני לוקח קרקע עכשיו שלצורך העניין היא בנתיבות, היום היא של כולנו, היא חלק מהנכסים ששייכים למדינת ישראל. ברגע שאני מוציא אותה לשוק, זה מהלך מדיניות, כמובן אנחנו רוצים לעשות את זה, אנחנו רוצים להגדיל היצע, אבל יש לזה משמעות. המדינה מאבדת נכס, היא מקבלת כסף בתמורה מהיזם. כשאני מחיל הנחות, כמובן שהתמורה למדינה יורדת. שוב, אני לא אומר אם זה נכון או לא, אבל צריך גם להציף את זה, שזה גם יהיה לנו לנגד העיניים. עם זאת, אני אומר, צריך לראות שהיום ההנחות, במיוחד באזורי עדיפות לאומית, כי בסוף המדיניות של הממשלה היא לקדם התיישבות באזורים האלה, הן מרחיקות לכת. אנחנו מדברים על עשרות אחוזים ואנחנו מדברים על העלאה של תקרת ההנחה פי שניים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עד למיליון שקל. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> רגע, חבר הכנסת, אני רק אסיים. נכון, אבל אתה מדבר על התקרה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> נכון, תקרת ההנחה, אותו מיליון שאתה מדבר, זה טיפה פחות, אני יכול לפתוח, זה 900, נכון? 900-950? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, אפילו פחות. << אורח >> דניאל סרגי: << אורח >> היא הוכפלה רק בשנה האחרונה. כלומר, אנחנו מדברים על פי שניים. כמובן שאפשר לבוא ולהגיד, למה לא להעלות עוד את תקרות ההנחה. אני אומר, אין פה בהכרח נכון או לא נכון, אבל לי חשוב להגיד כאוצר, כאגף תקציבים, חשוב שזה גם יהיה לנו מול העיניים. הגדלנו מאוד את שיעור ההנחות בשנה האחרונה, או בכלל מאז פרוץ המלחמה, גם את שיעור ההנחות, גם את עניין המכרזים, 100% למשרתי מילואים, כל הדברים האלה הם דברים שהתחילו ממש בשנתיים האחרונות. צריך להגיד מהצד השני שבסוף אנחנו כן סבורים מקצועית שתקרת הנחה צריכה להיות, במיוחד במקומות שערך הקרקע בהם הוא מאוד מאוד גבוה, בסוף אתה צריך גם איפה שהוא להגביל את ההנחה, כי צריך להבין שהיא באה על חשבון יתר הציבור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כל מה שאתה אומר ברור לי. כל ששאלתי את הנציג של רמ"י שלידך, האם מועצת מקרקעי ישראל ישבה וקבעה מהם הקריטריונים בנוסף לעידוד ההתיישבות בנגב ובגליל, שזה מה שדיברת עליו, האם היא ישבה וייצרה פרופיל של למה זכאים נכי צה"ל על גבי ההטבות הקיימות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חבר הכנסת הרצנו, שם נגענו בהתחלה, שאין, ופה אתה צודק, לפחות לא מה שעלה ממה ששאלתי, אין נוהל סדור בהקצאת קרקע, כי זה לא עוזר שמכל מכרז יוקצו 10% לנכי צה"ל, כי אז אתה מייצר כאן איזשהו פער מאוד מובנה. לכן הנכה צריך לקבל תעודה, יש לו זכאות, הוא יכול בשקט להתעסק בשיקום שלו עצמו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת השאלה שלי, האם מועצת מקרקעי ישראל ישבו ואמרו, ברגע שמגיע אליי נכה צה"ל, מה זה מקנה לו, על גבי ההקצו? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, הם הקצו מכל מכרז איקס אחוזים. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> יוראי, נכה צה"ל, השיקום שלו הוא במרכז, ליד בתי חולים, לא בצפון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני ממשרד האוצר, זה קצת בלוף, אני אגיד לך גם למה זה קצת בלוף. כי על גבי ההחלטה שמעודדת התיישבות בגליל לדוגמה, מה שרמ"י עשו זה הכפילו את עלות השומה, ואז עד 900,000 שקל יש לך הנחות מפליגות, אבל על גבי זה יש לך עוד מיליון שקל שצריך לשלם, שזה נקי לכולם. ולכן זה סוג של בלוף שלא מעודד התיישבות בגליל, לא צעירים וודאי שלא נכי צה"ל, לא מעודד אף אחד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לנו על זה דיון שבוע הבא דרך אגב, לא קשור לנכי צה"ל, אלא למשחק בין השמאי לבין רמ"י. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולכן אני אומר שאני מאוד מסכים עם מה שהיושב ראש אמר, שצריך לייצר פה איזשהו מנגנון או סל הטבות ייחודי לנכי צה"ל. זה משהו שבסמכות מועצת מקרקעי ישראל לבצע, ואם לא, אני אשמח לשמוע מהיועצת המשפטית מה המגבלות. אף אחד לא צריך להנחות אתכם לעשות את זה, אני חושב שאתם גוף ציוני שאמור לעשות את זה, שאמור ליזום את הדיון הזה ולהביא את זה לפתחי המשרד הממשלתי. כן, כסף זה עניין של מדיניות ופה צריך להגיד חד וחלק שצריך לתת יותר לנכי צה"ל, אלו שהלכו להילחם בקרב וחזרו פצועים כדי שכולנו נוכל לקיים את הדיון הזה עכשיו. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> אני רוצה להעיר הערה חשובה בשביל הרקע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אור, אחריך דנה. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> אין בעיה, הכול טוב. בשביל לתת רקע, אנחנו מדברים פה על שתי קבוצות מרכזיות, הפצועים קשה, שזה ה-100 פלוס. בשביל לסבר את האוזן, מכמעט 80,000 הפצועים יש לנו בערך 600 שהם 100 פלוס מכל מערכות ישראל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מכל מערכות ישראל. חצי מהם מחרבות ברזל עכשיו. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> לא, ובחרבות ברזל יש לנו בערך 60 כאלה. 60, זה המספר. לטיעון שלו יהיו נכים שמקבלים הטבה כזאת והטבה כזאת, אם אנחנו מסתכלים על הקבוצה הזאת, ש-100 פלוס אלה נכים שבדרך כלל הם או קטועי שתי רגליים, פציעת ראש מאוד מאוד קשה, שם צריך לתת מיקוד יותר טוב, וגם אני חושב שהמדינה יכולה לתת מענה למספר כל כך מצומצם, כי זו דרגה מיוחדת. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> באזור המרכז, כי השיקום שלו בתל השומר. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> באזור המרכז, שם לתת דגש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, לכן בהתאם לתעודה אתה תדע איפה אתה יכול לממש את ההטבה הזאת. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> תחשוב שאם בחוף דור זה 5 מיליון שקל, מה הולך להיות במרכז. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חד משמעית. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> אני רגע רוצה להגיד עוד משהו חשוב. זה לגבי זה שזו אוכלוסייה מאוד מאוד קטנה, שם אפשר לתת מענה יותר טוב ויותר ממוקד. האוכלוסייה השנייה, שהיא הקבוצה היותר גדולה, שהיא נכים קשים מעל 50%, שם זה קצת יותר מורכב, שם גם לא נקבעו אחוזי הנכות. לרוב, ב-100 פלוס, שהפציעה היא ברורה, כבר נקבעו, מה עוד הייתי רוצה שתעמיקו, יו"ר הוועדה? זה בסוף מה הנכה מקבל היום, מה מביא אותו לדירה. מה שאני רוצה שתעמיקו בו זה מה הנכה מקבל היום, מה ההנחה שהם נותנים, שרמ"י נותנים, מה משרד הביטחון נותן ומה מביא אותו לדירה, ושם נוכל לראות את הפער ואם הוא קיים ונוכל לסייע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש לנו בזום את לידור. דנה, אחריו את תהיי, כדי שנוכל לשמוע אותו, ממשרד הבינוי והשיכון. << אורח >> לידור לוי בונן: << אורח >> לא, אבל אין לי מה להוסיף על מה שנאמר. יש גם את נציגת המשרד שיושבת בוועדה. אין לנו הרבה מה להוסיף, אנחנו כמובן מיישמים את מדיניות המועצה בנושא של ההקצאה. ולעניין הזכאות, נציגת המשרד שם תוסיף על הדברים שאנחנו מוצאים לנכון להתייחס. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בבקשה, אפרת. << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> אפרת בן יהודה, מנהלת תחום תוכניות סיוע במשרד. אני רוצה להתייחס לסוגיה מתוך הפנייה שלדעתי רלוונטית לדיון הזה, שרלוונטית אלינו, לתוכנית דירה בהנחה, וזו הסוגיה של לצמיתות או לא לצמיתות, של הזמניות של הזכאות. כמו שאמר אריה, קודם כול, זו לא סוגיה שהגיעה לפתחנו, ואנחנו בקשר טוב עם אגף השיקום, אני מכירה ואנחנו מדברים. זו לא סוגיה שהגיעה לפתחנו, אנחנו יודעים לדבר, אנחנו נשמח לדבר. תוכנית דירה בהנחה מציעה פתרון דיור קבע, ולכן אנחנו מתייחסים כמובן לאחוזים לצמיתות. קשה לנו לתת פתרונות קבע לאחוזים זמניים. אבל כמובן למקרים של ה-100 פלוס, אנחנו שומעים עליהם, אנחנו מכירים אותם, אפשר לפתוח ערוץ של שיח ולמצוא פתרונות. זה מה שיש לנו לומר. בכיף, זה יותר מקצועי בעיניי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה הפתרון שאפשר למצוא נגיד? << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> אנחנו נשב ונחשוב איך אפשר לאתר, לדייק ולראות איך אפשר כן לבוא לקראתם. שוב, אנחנו נותנים זכאות לנכות לצמיתות לכל הנכים לצמיתות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אור, הם חלק מהפגישה אתכם? << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> אנחנו תוכנית דירה בהנחה, אצלנו זו בנייה רוויה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, זה לא משנה, אבל למה אין נציג משרד שיכון לדוגמה? << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> אני נציגת משרד השיכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חייב להיות רלוונטי. עם משרד השיכון אבל, להם יש דיון עם רמ"י ב-20, שיהיה עוד נציג שם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש שם. היינו בטוחים שזה באותה מחלקה, אבל - - - << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> גם הפנייה, היא לא עסקה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מי מוביל את הפגישה הזאת? מי יוזם אותה. << אורח >> אור אברג'יל: << אורח >> זה אצל ראשת אגף שיקום נכים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תבחינו בין רמ"י, שזה קרקעות, לבין - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לבין משרד השיכון, כן, הדירות. אני רוצה לשמוע את דנה, בבקשה. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> אני רציתי כמה דברים, גם בנושא דירה בהנחה, גם בנושא מחיר למשתכן, בטח כשאנחנו מדברים על מחוסרי דיור כשרבים מהפצועים שלנו הם אנשי מילואים שגם אם הייתה בבעלותם דירה והם זקוקים היום להתאמה בדירה, יש להם מורכבות גדולה מאוד בלהוכיח את מחוסרות הדיור הזאת, כי היא מחוסרות דיור שהיא קיימת ולא קיימת, וצריך להבין את המורכבות של הדבר. זה אחת. << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> אני רוצה לדייק את מה שאמרת. את מדבר על ההתאמה או על עובדת היותם מחוסרי דיור? אלה שתי סוגיות שונות. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> אני אומרת שאולי לפני שהם נפצעו הם גרו בדירה בקומה שלישית בלי מעלית, והיום הם צריכים לקנות בית אחר, והם רוצים לגשת למכרז במחיר למשתכן או במחיר מטרה או בדירה בהנחה, אבל הם לא מחוסרי דיור בעיניכם, כך שהם לא זוכים לשום עדיפות. << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> משפרי דיור מבחינתנו. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> כאילו, אבל הם שילמו מחיר כבד מאוד על העובדה שהם לא מחוסרי דיור. לגבי הקצאת הקרקעות, אני רוצה להתייחס לזה שיש בג"צ בנושא של שיקום נכים בתחנות דלק שמחייב את רמ"י לאתר קרקעות לתחנות דלק לצורך שיקום של נכי צה"ל, ובאיתור הקרקעות הזה, כשאנחנו מדברים על זכייה במכרזים שהם מרוחקים ממקום מגורים, יכול להיות נכה בחיפה שזוכה במכרז לקרקע לתחנת דלק בדרום הרחוק. לא קרוב לו, לא קרוב לבני משפחתו, והוא לא יכול לממש. ויש אנשים ששילמו כסף רב לרמ"י. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> לא הבנתי מה הוא צריך לממש. מה הוא צריך לממש? הוא חותם הסכם עם חברת הדלק וזהו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל יש איזושהי התייחסות בין מגורים של הנכה ל - - - << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> לא קשור לתחנות דלק, אין שום קשר. זה פתרון שנועד בעבר. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> עדיין. הוא לא בעבר, הוא לא מקוים כבר הרבה מאוד שנים. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> חשבו שככה ישקמו נכים. בפועל כמעט ולא מקצים את זה היום. ההקצאות שקיימות, זה אומר שאתה נותן מיליונים לבן אדם אחד שחותם הסכם עם חברת הדלק ומקבל כל חודש מאות אלפי שקלים. כלומר, האם זה הגיוני? לא יודע. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> זה לא רלוונטי אם אתה חושב שזה הגיוני או לא אם בג"ץ קבע ש - - - << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> אין לזה קשר למקום מגורים, איפה הוא גר או לא גר. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> בטח ש - - - << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> כל נכה ישמח - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דנה, אנחנו סוטים מהנושא. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> לא, אבל היושב ראש, אני חושבת שזה שם זרקור על זה שלמועצת רמ"י יש את היכולת להחליט שלקבוצה מסוימת, אותה קבוצה שאנחנו דנים עליה, אפשר להחליט על חבילה של הטבות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל הוא אומר, בכל מקרה את תחנת הדלק הוא לא יפעיל באופן עצמאי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עזוב את תחנת הדלק. יש החלטת מועצת מקרקעי ישראל, יכול להיות שהיא טובה ויכול להיות שלא, זה לא הדיון, שנכה צה"ל, אולי זה כבר לא בתוקף, אני לא בקיאה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מקבל איזושהי הטבה מהמדינה ולא צריכים להתייחס למה הוא עושה איתה בהמשך. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מקבל הטבה, כן, על קרקע. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> אם אני לא טועה, זה מופיע בחקיקה, אבל זה לא רלוונטי. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תסביר. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> אם אני לא טועה, אני לא מתעסק בזה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל יכול להיות שיש פה איזשהו תקציב שאפשר להתלבש עליו. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> זה בא מכוח חקיקה, זה משהו מאוד בעייתי, זה מורכב. לדעתי האישית, זה גם לא שוויוני. כלומר, לתת למישהו אחד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, בכל מקרה, זה מה שמופיע ואלה ההגדרות, זה לא רלוונטי גם כרגע. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> קרקעות של תחנות דלק ניתנות לצורכי שיקום, אנחנו בסנריו אחר, זה ממש לא - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו לא נמצאים כרגע בנושא הזה. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> רק התייחסתי לעניין שזה לא רלוונטי למקום המגורים שלו, זה לא רלוונטי. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> ודבר אחרון, אני מקבלת את מה שאמרת, שכשנכה ניגש למכרז על קרקע הוא יודע בדיוק איפה נמצאת הקרקע לבנייה צמודת קרקע, אבל כשניגשים במחיר למשתכן, מחיר מטרה, אפשר לעבור לאזורים מאוד מרוחקים במדינה, וגם שם אני חושבת שצריך לתת עדיפות לפצועים שלנו לגור בערים מרכזיות, קרובות לבתי חולים, למרכזי שיקום, ולא - - - << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> ומה ההנחה. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> בוחרים כמה. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> לא, הוא בוחר איפה להירשם. << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> הוא בוחר איפה הוא ניגש, לאיזו עיר הוא רוצה לגשת. לעיר שהוא ניגש, שם יגרילו אותו. << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> יש לנו הגרלה באוויר עם לא מעט יישובים באזור המרכז. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> האם הוא יכול לגשת לכמה במקביל? << אורח >> עידן ורטהיים: << אורח >> הוא יכול לשלושה, כמו כולם. והוא יכול לבחור קרובים, הוא יכול לבחור רחוקים, מה שהוא רוצה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמו כולם, זה בדיוק העניין. הדיון הוא על לא להיות כמו כולם. << אורח >> דנה פנחסוב: << אורח >> אבל לא שיהיו כמו כולם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול את נציגת משרד השיכון, שהרי דרככם מקבלים את התעודה של מחוסר דיור או משפר דיור שנותנת באמת הנחות מפליגות, וטוב שכך. אתם פתוחים לרעיון שבמידה ויש לנכה צה"ל או ללוחם צה"ל שהלך לקרב ונפצע ויש לו חצי דירה או שליש דירה כתוצאה מהסכם גירושין, נגיד של הוריו, או שהוא קנה אותה, והוא נכון למכור אותה כדי להתאים את הצרכים העכשוויים שלו למצבו הגופני, להוריד ממנו את המשקולת הזאת שחלה עליו לעשר שנים? איפה זה עומד? << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> אני אעשה רגע הפרדה כדי שנבין כולנו. במכרזי רמ"י אתה נדרש להיות חסר דירה בעשר השנים האחרונות, חסר כל דירה או חלק בדירה בעשר השנים האלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מעל 25%. << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> 10 שנים חסר דירה לחלוטין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שליש דירה. << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> חברים, בהגרלות רמ"י, הרשמה והגרלה, אנחנו נותנים את האישור, צריך להיות חסר דירה. בהגרלות דירה בהנחה זה שלוש שנים, אתה צריך להיות חסר דירה שלוש שנים. אם עד שליש בדירה זה גם בסדר, שליש בפועל אפילו, שליש כולל. זה הגרלות דירה בהנחה. בואו רגע נבין את שני ההבדלים, בסדר? אלה שני אישורים אחרים. בהגרלות דירה בהנחה ההיצע הוא הרבה יותר גדול, אבל גם בהגרלות דירה בהנחה וגם בהגרלות הרשמה והגרלה של רמ"י אנחנו כפופים להחלטת מועצת מקרקעי ישראל. ההצעה הזו היא הצעה שצריכה לעלות למועצה. זה לא לדעתי - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הבאתם את זה לפתחיהם? << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> אני חושבת שהיוזם צריך להיות משרד הביטחון, כיוון שזו אוכלוסייה שהיא תחת הכובע שלו. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> הם לא חיילים של כולם. << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> לא, משרד הביטחון יודע לתת שיקום. משרד האוצר והמדינה צריכים להחליט. << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> ברור, אבל לכל אוכלוסייה יש כובע. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא יכול לעבור כיוזמה של המשרד שלכם? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה גם לחדד, כי זה לא נוגע רק לשני הסוגים שאת דיברת עליהם. גם במכרזים של רמ"י בצפון או בדרום תחת החלטת הממשלה האחרונה יש משמעות להיותך מחוסר דיור באשר לגובה ההנחות שאתה מקבל, ולכן זה קריטי, או לקרוס, לא רק לשני הנתונים שציינת. << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> אבל אני שוב אומרת, הנושא הזה של להכניס קבוצה ייחודית עם התנהלות ייחודית בתוך הגרלות רמ"י, הגרלות דירה בהנחה, זה בסמכות מועצת מקרקעי ישראל. ואני אגיד שוב, זה נורא פיקנטי, כן? הם שלנו, הם שלכם. הסמכות הדיורית של נכי צה"ל היא של משרד הביטחון, ולכן היוזמה צריכה, לאור השיח הזה אפשר לייצר יוזמה משותפת, כן? אבל ההחלטה צריכה להתקבל במועצת מקרקעי ישראל. בוודאי שאנחנו, משרד השיכון, נשמח לתת עדיפות לחיילים שלנו בכל מקום שאפשר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מעולה, הם תומכים, הנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכוונה שלאגף שיקום אין קרקעות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הם תומכים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, אבל השאלה אם זה משהו שקשה למשרד השיכון, מה שנקרא להעלות את זה לעצמו בנושא. משרד הביטחון יודע להוציא פנייה כזאת למשרד השיכון. << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> אני חושבת שמשרד הביטחון יודע - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לרמ"י. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לרמ"י, בסדר. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> זה לאישור, האישור זו היא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זו היא, זה משרד השיכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא אומרת שהיא רק מנפיקה אותו בהתאם לנתונים. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> אבל אין אישור, אתה לא יכול לקבל את האישור. היא האישור, הבעיה היא האישור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל הרשות במשרד השיכון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה שאני מבין זה שמועצת מקרקעי ישראל צריכה לקבל את ההחלטה, ומה שהיא תחליט. בהתאם להחלטות של המועצה. מה שהמועצה תקבל, היא תנפיק. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> אם לא יהיה, כמו שאתה אומר, חריגים למה שעכשיו אמרת, לא יהיה אישור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, אני חושב שמועצת מקרקעי ישראל, אני מבין שמשרד השיכון תומך על פניו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא מתנגד. << אורח >> אפרת בן יהודה: << אורח >> אנחנו בוודאי לא נתנגד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מעולה. שוב, זה לפתחי מועצת מקרקעי ישראל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תעלו את זה בישיבה ב-20 באוקטובר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה מופיע, זה אחד הסעיפים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מצוין. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עכשיו גם יהיה נציג של משרד השיכון ושל המועצה אצלכם בדיון. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> ביקשתם לכנס את הדיון הזה בנושא נורא ספציפי, ואנחנו פתחנו פה הרבה מאוד נושאים. אני בטוח שכל אחד מהנושאים, ויש בטוח מלא נושאים שכואבים לנכי צה"ל בהתנהלות מול גופי המדינה וגם בהתנהלות מול רשות מקרקעי ישראל שעוד לא נפתחו פה. כל נושא כזה שאנחנו פותחים הוא חשוב ואפשר לדון בו, אבל הוא פוגע בהתמקדות שלנו במי בכלל הנכה שיכול לקבל את הדבר הזה. יש המון סוגיות להגיד על עניין של מחירים, יש פה הרבה מאוד סוגיות, לא כל דבר גם נתון לפתחה של מועצת מקרקעי ישראל. מדיניות הממשלה לא יכולה להיות מיושמת באמצעות מועצת מקרקעי ישראל כי מועצת מקרקעי ישראל מנהלת משאב לאומי. כשהקרקעות האלה נמכרות הן מופרטות, הן יוצאות מידי המדינה לידיים פרטיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה בסדר גמור. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> רגע. יש ממש חוקים לאיך ניתן לרשום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שבאה מפה, ואכן הגענו להתכנס כאן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבין, משרד האוצר אומר שרמ"י היא לא כלי למימוש מדיניות ממשלת ישראל בתחום הדיור? << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> מועצת מקרקעי ישראל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה מה שאמרת עכשיו? << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> למועצת מקרקעי ישראל יש מגבלות לגבי האופן שבו היא יכולה לקבוע את המדיניות לניהול המקרקעין. חלק ממדיניות ניהול המקרקעין, בגלל שהמקרקעין הם משאב טבע שמופרט, יש לזה כללים רישומיים שמגבילים את היכולת להשתמש בכסף. כלומר, לא כל דבר שהמדינה רוצה לתמוך בו כלכלית יכול להינתן כלכלית כתמיכה כלכלית באמצעות הנחה בקרקע מבחינת רישומית. כלומר, לא כל דבר אנחנו יכולים לרשום כשחיקה בהוצאות קרקע. חלק מהדברים שהממשלה מחליטה שהיא רוצה לסייע בהם באמצעות הנחה בקרקע, היא נאלצת במקביל לממן בצעד תקציבי מהצד הנגדי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> אין בעיה, המשמעות של זה היא שאני לא יכול לקבוע שאני פשוט מוחק את השווי של הקרקע, נותן הנחות, מוותר על הכנסות ופשוט יש לי פחות כסף. יש לזה משמעויות גם תקציביות. כלומר, כל מה שאני אומר זה - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> מה זאת אומרת? קודם כול, כן, דבר אחד. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה לא? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> דבר שני, אף אחד לא אמר לך שתיתן את הדירה או את הקרקע בחינם. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> החקיקה, הכללים הרישומיים. << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> יש מגבלות חוקיות לדברים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה מזל שאנחנו חברי כנסת ואנחנו יכולים לפתור - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לכן התכנסנו בוועדת הפנים. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> מעבר למגבלות האלה, יש תוספות כלכליות מעבר להשפעה הישירה. זאת אומרת, החוקים האלה נקבעו כאמצעים לניהול כלכלי של המדינה, הם משליכים לא באופן פרטני על מועצת מקרקעי ישראל ולא רק על הקרקע, זו שאלה מהותית לאיך מנהלים נכס. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בשביל זה אנחנו נמצאים כאן בכנסת, עולות בעיות מהשטח. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שגם נוגעות בנכי צה"ל, ולכן אתה יושב פה מול מחוקקים. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שיחוקקו חוקים, והממשלה תיישם את המדיניות באמצעות הגופים שאתה יושב בהם. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> בהחלט נכון, כל מה שאני אומר זה שזו שאלה נפרדת לחלוטין מהשאלה. כמו שאתם רואים, אמרתי פה משפט והוא הקפיץ את כולם. זה דיון מאוד חשוב, סוגיית המחיר וסוגיית ההנחות היא נורא נפרדת מהסוגיה מי זכאי לגשת. אפשר להתמקד בכל אחד, אם אתם תבקשו, אין לי בעיה להתמקד ולדבר על הנושא הזה, אבל אנחנו לא נגיע ולא נצליח להתכנס בשאלה מי בכלל זכאי לגשת לקרקע הזאת. הקרקע הזאת תצא, היא תימכר, ומי שרצה להיות זכאי לא ייגש אליה ולא יהיה זכאי אליה. אפשר להסב את הדיון לסוגיית המחיר, אפשר להסב את הדיון לסוגיית המיקום, כמו שעלתה פה, סוגיית הגליל והנגב, יש דיון על זה בשבוע הבא אצלכם פה בוועדה. יש פה המון סוגיות, כל אחת מהן היא סוגיה חשובה, כל אחת היא סוגיה כואבת גם לאזרחים וגם לנכים, אבל כל אחת מהן היא סוגיה שאם נתמקד בה עכשיו, לא נתמקד בסוגיה שלשמה אתם ביקשתם שנתכנס פה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה על ההבהרה של הדברים בכל מקרה. יש כאן עוד מישהו שלא דיבר ורוצה לדייק, לחדד? << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> נשמח שהמכרזים האלה ייעצרו בינתיים עד הישיבה. עדיין קיים - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, אנחנו נגיע לסיכום הדיון. חברי הכנסת, אתם רוצים להוסיף? << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני קודם כול מתנצלת שנכנסתי באמצע, הייתי בדיון בוועדת חוץ וביטחון, סליחה, וכנראה פספסתי דברים חשובים, אני מתנצלת בפני כל מי שהגיע וחברי הכנסת ויו"ר הוועדה. אם אני מבינה נכון, אנחנו מדברים על קבוצה אחת גדולה שהיא כלל נכי צה"ל שלגביהם לרמ"י ומשרד הבינוי והשיכון אין הגדרות של עדיפות, ויכול להיות שצריכה להיות מדיניות כזו, וכנראה כן יש סמכות למועצת מקרקעי ישראל להחליט על עדיפות בהקצאת קרקעות לנכי צה"ל, ויכול להיות שצריך לשפר את זה בהתאם להערות שניתנו כאן על המיקום ועל כן שליש זכאות בדירה או לא, כי המצב השתנה. מדינת ישראל נמצאת במצב אחר. הקבוצה השנייה, שזה דיון נפרד, ואני גם הבנתי שזה הדיון שאנחנו מתכנסים אליו היום, זה מי שעוד לא קיבל את תעודת הזכאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי שעוד לא עבר ועדה רפואית. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את הצמיתות. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נכון, לצמיתות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רק לעניין של צמיתות, בכלל, אחוזי נכות עוד לא נקבעו. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אוקיי, ושזה יכול להיות תהליך מאוד ארוך. << אורח >> הילה מן רותם סימון: << אורח >> לא כזה ארוך. מתגבשת הפציעה, הוא מבקש ועדה, הוא עובר ועדה. << דובר >> יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> . שלום, נעים מאוד. יכול להיות שפספסתי את זה, אני מתנצלת, אני אשלים איתך אחר כך את החומר, אבל יכול להיות גם שבכלל לא נכנסנו לדיון הזה, ולדעתי, זו הסיבה שהתכנסנו היום. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> ולכן ביקשנו לעצור את זה. כי כמו שאת אומרת, אם כל כך הרבה חיילים לא עשו ועדה או עוד לא סיימו שיקום בשביל ללכת לוועדה, וכשאומרים רמ"י שאלה הקרקעות שהולכות לצאת, וכל הקרקעות באזור המרכז, הם לא יוכלו ליהנות מזה, כי אין להם את - - - << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> רמ"י נסמכת במקרה הזה, ואמרתי את זה גם מקודם, על מה שנקבע בחקיקה ובתקנות. רמ"י לא המציאה פה את הגלגל מחדש, היא נסמכת על התקנות לעניין נכים, והתקנות לנכים נסמכות על דרגת נכות לפי ועדה רפואית שמוגדרת בחוק הנכים. כל הדברים האלה הם באמת אצלכם, הם אצל המחוקק. כל מה שאנחנו אומרים זה שלמצוא פה, לייצר איזשהו יצור שהמחוקק לא הסמיך את רמ"י לייצר עבורו פתרון הוא לא נכון, והדרך - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> - - - לעכב. זה משהו אחר, זה גם יכול להיות. << אורח >> אריה פדורוב: << אורח >> זו שאלה לרמ"י, לא אליי. אני מתייחס ספציפית לעניין של המנגנון של איך נכון להכיר בקבוצות נוספות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האמת היא, חבר הכנסת קרויזר, הגעתי לפה בציפייה שהדיון יראה אחרת לגמרי, כלומר, שאנשי המקצוע מהמשרדים האחרים לא יסבירו לחברי הכנסת ולציבור עד כמה זה מורכב לסייע לנכי צה"ל להשיג דיור שמותאם לצרכים העכשוויים שלהם. כי בכל הדיונים, אני מרגיש כאילו בדז'ה וו, שבכל הדיונים שעוסקים בנכי צה"ל יש מורכבות אדירה לעזור להם. באמת, אין כבר כמעט חמש שנים סיוע משפטי לנכי צה"ל למול הוועדות הבלתי סופיות, כי זה מאוד מורכב לספק להם סיוע משפטי. וזה מאוד מורכב שרמ"י תציע לנכי צה"ל סיוע בהתאמות דיור, כי זה מאוד מאוד מורכב. אבל בגדול, אני מצפה, ציפיתי להגיע לדיון הזה ושנציגי הממשלה יסבירו לי מה צריך, מה החסמים במימוש הזכאות של נכי צה"ל למכרזים במקרקעי ישראל, שאתם תסבירו לי מה הבעיה. צריך לתקן חוק? צריך להעביר החלטת ממשלה? מה אתם צריכים ממני? מה החסמים שעומדים בפניכם כדי לעזור ללוחמים שלנו שהלכו להגן עלינו כדי שאנחנו נוכל לשבת פה ולעזור להם? וזה לא הדיון בכלל, אתם מסבירים לי שאי אפשר, אי אפשר, כאילו זה מדאורייתא, ושאלה לא 120 חברי כנסת שלוחצים על כפתור והכול אפשרי. ולכן אני לא כל כך יודע מה להגיד לך, אני מצפה ממועצת מקרקעי ישראל שתפסיק להסתכל דרך החור של הגרוש ותבין שצריך להתכנס. אתם תכנסו מיוזמתכם כדי לשנות את המדיניות ולעשות את מה שצריך יחד עם האוצר. וכן, אני מצפה שהמדינה לא תרוויח יותר כסף ושלנכי צה"ל יהיה איפה לגור במקום שתואם את הצרכים שלהם, ושמשרד השיכון לא יחכה למשרד הביטחון, ושיפנו הם עצמם לרמ"י או למועצת מקרקעי ישראל ויבקשו את שינוי המדיניות. כי הנכים הם לא של משרד אחד, הם של כל עם ישראל. ולכן אני יוצא מאוד מתוסכל ומאוד כועס, כמו שאני יוצא מכל דיון שעוסק בנכי צה"ל. כי אין מורכבות לשלוח אותם להילחם עבורנו, אבל יש מורכבות מאוד מאוד גדולה כשהם חוזרים פצועים. וזה בעיניי בלתי נסבל, ואני מאוד מקווה שאתה, אדוני היושב ראש, תתווה איזושהי מדיניות שכופה עליהם. אני חושב שאפשר, אם יש בעיה חוקית, בוא ננסח חוק, יחתמו עליו אני חושב שמעל ל-80 חברי כנסת, ונחוקק את מה שצריך בשביל להנחות אתכם לעשות את מה שאתם צריכים לעשות. אני באמת לא מצליח להבין. אנשים קטועי גפיים ולא צריך למצוא להם דיור מותאם או לסייע להם לרכוש דיור מותאם? << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> יוראי, יש דו-שיח, קודם כול, זה לא שאין דו-שיח. יכול להיות שמה שאתה אומר זה שצריך לעזור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני קצתי. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> עצור, תקשיב. יש דו-שיח, ודווקא דו-שיח פורה, גם מרמ"י, ורצון כולם לעזור. היינו בכל הישיבות האלה מספיק חודשים ויש פה מספיק אנשים שרוצים לבוא לעזור. יש פה נושאים שצריך, כמו שאתה אומר, שנייה אחת לסגור צוות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שוב, כשמדובר בלוחמים שלנו שחזרו פצועים אני מצפה שההירתמות - - - << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> אני גם, תאמין לי, זה מה שאני עושה שנתיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שהדו-שיח יהיה ב-1.5 במהירות שלו. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> זה מה שאני עושה שנתיים. צריך יותר מהר, אין ויכוח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. זו הציפייה שלי, ובאמת, כואב לי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נגיע לידי סיום. אני קודם כול רוצה כן להגיד משהו חיובי, ושמחתי מאוד שעדכנתם שכבר הולכת להתקיים פגישה ב-20 באוקטובר, זה דבר שהוא מבורך, וכן יש שיתופי פעולה. וגם פתחתי ואמרתי, אין פה דיון לערוף ראשים, לא לאגף שיקום, לא למשרד הביטחון, לא לרמ"י, לא לאוצר ולא לאף משרד. המפתח פה הוא שיתוף פעולה, עבודה נכונה. כולנו דואגים, כולנו רוצים שעבור אותם הפצועים והפצועות יהיה את המענה הנכון, המענה שראוי ומגיע להם ממדינת ישראל. אני כן אפתח ואבקש מרמ"י, לא בהכרח שאני חושב שזה הדבר הכי נכון או צודק, אלא בגלל שזה דבר חכם לעשות. אתה יודע, כמו בכביש, אם יש כאן איזשהו צורך שמגיע מהשטח, למרות הנכונות והרצון הטוב של רמ"י כן לתת עדיפות והקצאה בקרקעות לנכים ועדיפות בוודאי לנכי צה"ל, אבל יש כאן איזשהו בלבול וצורך רגע לעצור סוסים. אני אומר, לזה שאלתי בפתח, מה יקרה אם תדחו. הפגישה הזאת לא קורית עוד שנתיים, היא בסך הכול תתקיים בחודש הבא, אני חושב שאפשר רגע לעצור, לנשום שנייה, לעצור סוסים מה שנקרא, לראות, לבחון, ואז להגיע באמת כדי לדייק. אני כן רוצה, עדיין על זה לא קיבלתי תשובה, מי כן אמור לבנות איזשהו נוהל סדור. כי בסוף אנחנו מבינים שגם הקצאה בכל מכרז של 10%, 15%, לא משנה כמה אחוזים מתוך אותם המגרשים שמשווקים. בסופו של דבר, אם ניקח את מקרה הבוחן של דור, לא בהכרח שרק זה יצא, אלא בעניין של המיקום והעלות אחר כך לבנייה, זה דבר שהוא מבורך והוא יפה, אבל בסוף הוא לא יגיע לידי מימוש כי לאותו נכה צה"ל צעיר שכרגע עסוק בשיקום של עצמו, להתחייב גם לאיקס שנים ובוודאי לעלויות, ואני מניח שעד שהוא יגיע בכלל למצב שהוא הולך להביא את המיקרופייל לקדוח המחירים יעלו בעוד כמה מאות אלפי שקלים. לכן כן צריך לייצר כאן איזשהו מנגנון סדור שאותו נכה, ברגע שהוא עובר את הוועדה, הוא מקבל ואוצ'ר, הוא יודע שיש לו זכאות ממדינת ישראל, כמו לרכב, כמו לסיוע נפשי ופיזי, אחרים, יש לו זכאות ממדינת ישראל לא באיזושהי הטבה של איקס אחוז בתוך מכרז, אלא יש לו ואוצ'ר למימוש מקום מגורים. אני חושב שזאת הטבה ראויה שמגיעה לאותם אלו שנפגעו. בוודאי ששם אנחנו צריכים להסתכל על הקטגוריות, אם הוא ב-50%, ב-30%, ב-100%, בהתאם לדרישות שלו. 100%, אני מכיר גם מקרים שלוקח הרבה מאוד שנים עד שאפשר לנתק את אותו פצוע מבית לוינשטיין ולהעביר אותו בהתאמות לבית של ההורים, וגם שם לפעמים אחר כך נדרש לשפץ ולהכין את הבית לקראת הגעה של מישהו על מיטה או על כיסא או מונשם. ולכן שם כן אחר כך צריך להיכנס לתוך ההגדרות איפה. וכמו שאתה אומר, הקרקע היא מצרך יקר, היא מצרך ציבורי, ולא כולם צריכים קרקע דרך אגב. יש נכים, לא משנה מה הנכות שלו, הוא יגיד לך, אני לא אוהב לגור בפריפריה, עזוב אותי, אני רוצה לגור ברמת גן, אחלה לי ברמת גן. ואחד יגיע ויגיד, גם עם המגבלה שלי אני רוצה לגור בגליל או ברמת הגולן, והוא צריך לדעת איפה הוואוצ'ר שלו ומה הוא יודע לעשות איתו. זאת אומרת, זה כבר מה שנקרא שקיפות והנגשת מידע, שזה אחר כך גם אצלכם, לדחוף את המידע. זה קורה לא רק לכם, זה קורה גם להרבה אוכלוסיות אחרות, שבסוף חוסר המידע גורם לזה שמתפרסם מכרז אחד מתוך כמה בחוף דור וכולם מסתערים עליו כי הם רוצים לממש איזושהי הטבה בלי בכלל להבין מה ההשלכות שלה, אלא רק כדי שיהיה להם איזה משהו ביד. ואז הנגשת המידע, בדחיפה דרך אגב, היא לא צריכה להגיע דרך זה שרמ"י יפרסמו, אלא אני חושב שזה משהו שגם אגף שיקום ומשרד הביטחון יודעים לדחוף מידע. זאת אומרת, אני קורא עכשיו עם המילואימניקים שאתם דוחפים להם בלי סוף מידע, אני מקבל כל שלושה ימים SMS לטלפון, לא ניצלת, לא מימשת, לך תבדוק, יש לך זכאות, ניצלת חלק, ניצלת. וזה מבורך, זאת אומרת, אני חושב שגם בנושא הזה אפשר לדחוף ולסייע למילואימניקים, בוודאי אחר כך גם לגעת במה שווי ההנחה, יכול להיות שזה בהתאם לנכות, בהתאם לצרכים של אותו נכה על ההנחה של הטבה של שווי הקרקע. אני כן אבקש ממי שיוזם את הפגישה שלכם שכן, ואם עולות פה אילו שהן בעיות של הנציגים, גם של המועצה וגם של משרד השיכון, אם יש עוד גופים פה של מי מהנוכחים שיודע שהוא יוכל לבוא ולהוכיל ולתרום בדיון שיתקיים, ואני אשמח אחר כך גם אם תוכלו לעדכן אותנו, את הוועדה, במה המסקנות ואיך אנחנו יכולים להמשיך לסייע. הדבר האחרון, גם בנושא שעלה כאן על ההגדרה של מחוסר דיור וכן לבוא לקראת נכי צה"ל. יוסי, אני יודע שאמרת שזה הולך לעלות בפגישה שלכם. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> זה אחד הסעיפים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אחד הסעיפים. << אורח >> יוסי גינדי: << אורח >> יש לנו יותר מדי בסופו של דבר שהם לא מחוסרי דיור, אבל עכשיו הוא נכה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, כמה סעיפים שיש. בסדר גמור, אני אומר, גם בנושא הזה. בכל מקרה, אני סמוך ובטוח שגם הוועדה, גם חברי הכנסת, אופוזיציה, קואליציה, אין פה איזשהו עניין פוליטי כזה או אחר, נגיע, ואם נידרש, נחוקק חוקים כדי שיהיה יותר קל אחר כך למשרדי הממשלה אולי להבין את המשימות שאותן הם צריכים לבצע עבור אותם נכי צה"ל. וגם עבורכם, תודה על מה שאתם עושים למען נכי צה"ל, גם מרמ"י, גם באוצר, גם שיכון, המשרדים השונים, אגף שיקום, משרד הביטחון וצה"ל. ואנחנו פה עבורכם לכל דבר שאתם עוד נתקלים פה בבירוקרטיה כזו או אחרת. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:18. << סיום >>