פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי פרוטוקול מס' 404 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, ט"ו באלול התשפ"ה (08 בספטמבר 2025), שעה 10:40 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36) (התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודיני מקרקעין), התשפ"ג-2022 << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק המקרקעין (תיקון - התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודייני מקרקעין), התשפ"ג-2022, של ח"כ בועז טופורובסקי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – מ"מ היו"ר מוזמנים: דוד שני – ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, משרד המשפטים אביעד אמרוסי – משנה לראש הרשות לרישום והסדר מקרקעין, משרד המשפטים ברק מימון – סגן ראש הרשות לרישום והסדר מקרקעין, משרד המשפטים מרגנית לוי – המחלקה למשפט ציבורי מינהלי, משרד המשפטים דוד פרוינד – פרקליט המחלקה למשפט אזרחי, משרד המשפטים שני שושני – עו"ד, משרד המשפטים נחום יהושע – ראש אגף תחבורה נקייה, משרד האנרגיה והתשתיות פלג יעקובוביץ – אגף תחבורה נקייה, משרד האנרגיה והתשתיות יעקב יאשי סער – מנהל אגף רישוי תקנות ומכונים, מינהל התכנון הילה בוסקילה – עו"ד, לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט חנן פויכטונגר – ראש תחום פיתוח חלוקה, חברת החשמל לימור בן יצחק – עו"ד, ממונה בכירה, מחלקה משפטית, רשות החשמל עידו שוואב – מנהל אגף תשתיות חלוקה, רשות החשמל איתן פרנס – מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל ניר משה – סמנכ"ל רגולציה ותחבורה, חברות מתקינות עמדות טעינה משתתפים באמצעים מקוונים: אביגיל פלג – אגף תקציבים, משרד האוצר ייעוץ משפטי: תומר רוזנר רעות בינג מנהלת הוועדה: ליאת סעדון – סגנית מנהלת הוועדה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36) (התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודיני מקרקעין), התשפ"ג-2022, מ/1585 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק המקרקעין (תיקון - התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף ודייני מקרקעין), התשפ"ג-2022, פ/469/25 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר לא כל כך טוב. לצערנו התבשרנו בדקות האחרונות על אירוע פיגוע קשה בירושלים. לא שיש לי פרטים יותר מדויקים, אבל ממה שזה נשמע, זה נשמע ממש לא טוב. אנחנו מכאן מתפללים לשלומם של הפצועים והחלמתם המהירה. כולנו תקווה שהדברים האלה לא ימשיכו ולא זה. רק מזכיר לנו כל הזמן שאנחנו, אין רגע דל פה באזור הזה. אנחנו באמת נישא תפילה להחלמתם ושנתבשר כמה שפחות בשורות קשות וכמה שיותר בשורות טובות. כידוע לכם, אני לא יושב-הראש הקבוע של הוועדה, אני נותן את ההצהרה. אני חבר ועדה ואני ממלא מקום כרגע בישיבה הזאת, כחלק מהדברים שטיפלתי וטיפלנו פה ביחד בוועדה. אחד הדברים שאני לקחתי לעצמי לנסות לסיים אותם זה הנושא הזה של כל החקיקה הזאת של חוק המקרקעין לגבי מה שקשור לטעינה. כי העולם עובר לטעינה. אנחנו חייבים לעבור איתו. בינתיים אנחנו משאירים שדה מופקר הייתי אומר, פרוץ, בין השכנים ובין הזה. ואין הגדרות. אני רוצה להזכיר, ובטח היועץ המשפטי יזכיר לי ממתי התחילה החקיקה של העניין הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> החקיקה הפורמלית התחילה ב-2022. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 2022, אני חושב שאפילו עוד לא הייתי בוועדה. אולי רק נכנסתי. והיו המון דיונים שזה התקדם ובאמת למצוא את הפענוח הנכון. מדובר פה על יחסי שכנים, מדובר פה על קניין. מדובר פה על אינטרס ציבורי ומדובר פה על אינטרס אישי. כל זה חודר ביחד לאותו בניין ואנחנו רוצים גם לתת את החקיקה שקובעת את הדברים ברורים. וגם לעשות את ההבניה בעצם של לתת את העדיפות. כי אנחנו בסופו של דבר היינו רוצים להגיע למצב שבו בכל בית בישראל יהיה את החיבור הציבורי ככל האפשר. כמובן שזו העדיפות הראשונה. אחר כך עדיפות שנייה זה הייעודי והעדיפות האחרונה זה חיבור פרטי, כשאין ברירה. אני חושב שהשקענו ויותר מזה השקיעו הצוות המשפטי מול משרדי הממשלה השונים שנמצאים כאן המון שעות של ישיבות. המון. אני חושב שהם ניסחו הרבה מאוד, עשרות שעות במצטבר. והגענו פחות או יותר ל-fine tuning האחרונים. יש לנו עוד כמה נקודות שהיה עליהן שיח ונדבר עליהן. אני רואה חשיבות גדולה להעביר את הנושא הזה ולתת סוף סוף הסדרה חוקית, מסודרת לעניין. לראות איך זה עובד קדימה וכמובן להפיק לקחים. אני תמיד אומר שגם חקיקה צריך לבחון אותה אחרי כמה שנים. אבל אם לא נתחיל אותה אז אנחנו ממשיכים הלאה שאיש הישר בעיניו יעשה. לכן אני רואה בזה חשיבות גדולה. בתוך הצעת החוק היה חלק נוסף שאני רואה בו גם חשיבות גדולה, שהוא בעצם הנושא של המעמד של המפקחים. המפקחים היום בעצם, בכלל עם השנים האחרונות חלה התפתחות מאוד גדולה בתחום הזה. זה פתר הרבה מאוד דברים שהביא אותם בעצם לפתחם של המפקחים או הפיקוח כמו שהוא נקרא. באה הצעת החוק, באה הממשלה בעצמה ולא רק מאיזה שהיא גחמה שרצו מה שנקרא לתת למישהו תואר יפה יותר ולקרוא לו, לתת לו מעמד של דיין, מיני שופט או לא יודע איך להגדיר את זה. אלה זה גם הגיע אחרי ועדה שהוקמה במשרד המשפטים על ידי שר המשפטים, לפני כמה שנים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> היא סיימה את עבודתה לפני שבע שנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא סיימה את עבודתה לפני שבע שנים. והמליצה המלצות על דעת נשיאת בית המשפט העליון. ועל דעת הקהל ועל דעת המקום ועל דעת הכול. והיו שם הרבה מאוד המלצות שנותנות בשר להגדרה הזאת של דיין או לתת את המעמד יותר אפקטיבי, מעין שיפוטי או שיפוטי בעצם, שיפוטי לחלוטין, למפקח. אני רואה בזה דבר נכון. אז אפשר להרחיב את זה. היו באמת הרבה מאוד דברים שעלו שצריך לעשות אותם. בישיבה האחרונה די הורדנו, השארנו כמה דברים שמבחינתנו לדעתנו הם חשובים לתת היום את הכוח. זה גם משרת את הציבור. למשל תביעות קטנות, שאדם יכול לבוא והוא לא צריך לקחת עורך דין, עד סכום מסוים לבוא ולתבוע ויהיה שיקול דעת של הדיין. ודברים נוספים. דבר כל כך נכון, ולצערי הרב בעניין הזה, אני מקווה שהיום בישיבה אולי נשמע את משרד המשפטים אחרת בעניין הזה. אבל אני לא מצליח להבין למה הם לא נרתמים לעניין ורוצים סך הכול רק דבר אחד: מה שכתוב בנוסח הכחול בעניין הזה. כל מה שכתוב בנוסח הכחול לגבי חוק המקרקעין, שאם הייתי מצביע עליו ככה כמעשה קוף מה שנקרא, אז לא רק שהיינו מסבכים יותר את העניין, אלא ההפקרות הייתה נהיית יותר גדולה, כי החוק לא היה מבושל, לא היה מוטיב, לא היה מסודר. היום ביחד אתכם הגענו למשהו מטויב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אי אפשר גם להכיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אומר היועץ המשפטי, אי אפשר להכיר את הנוסח הכחול אל מול הנוסח שפורסם כהצעת הוועדה, שכנראה גם הוא לא חף מטעויות, אבל בסדר. אנחנו לא מלאכים. אבל בחלק הזה של הגדרת מעמדו של זה, אומר משרד המשפטים ואני מקבל על זה טלפונים מהמשרד. אני לא מצליח להבין איך זה עובד ככה. מהחלק המינהלי של המשרד. אני חושב שאם נרד לרזולוציות לא צריכה להיות שום סיבה לדבר הזה. הם אומרים לא. רק כן, בואו אתם, תקריאי לי איך מופיע היום החלק הזה של הדיין בהצעת החוק הכחולה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק משנים את השם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משנים את השם. עד היום קוראים לו מפקח, מהיום הוא דיין. מזל טוב, ייקרא שמו בישראל דיין. לך הביתה, כי זה הנוסח הכחול. מה המשמעויות של זה? כלום לא. שום דבר. ובאה הוועדה, שזה תפקידה, זו כבר ועדה מספר ארבע או חמש. זה תפקידה, ואומרת תיצקו לזה תוכן. בואו נתווכח, תגידו זה לא, זה כן. זה יותר מידי הופך את זה לבית משפט וזה פחות מידי. בסדר. לא. חיים קלים. רק בואו נקרא לו דיין, נשים לו כתר על הראש וסע הביתה. לא יהיה. מבחינתי החוק הוא מקשה אחת. לא רוצים, תעשו מה שאתם רוצים. זאת הייתה ההקדמה המאוד קצרה שלי. כרגיל, אני בהקדמות קצרות. אנחנו נתחיל קודם כל בנושאים שקשורים לעמדות הטעינה. נעלה את הנקודות, היועץ המשפטי. ונשמע עוד הערות סופיות ואני מקווה שנוכל בחלק הזה לפחות להגיע לסגירה של העניין. לאחר מכן נדון בדברים הנוספים. כן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אומר שיושב-ראש הדיון אמר שהוועדה דנה בנושא של עמדות הטעינה מספר דיונים. לאחר אותם דיונים בעצם ריכזנו את אותן נקודות שעלו במהלך הדיונים כנקודות שצריך לחשוב עליהן שוב ולטייב את הנוסח בהתאם. בתיאום עם נציגי הממשלה בעצם מוצעים כרגע פתרונות למספר שאלות שעלו בדיונים. אני חושב שכדאי לדון בהן אחת לאחת שנוכל בעצם לסיים את ההסדר כולו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, הקראנו את זה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הקראנו, בוודאי. הקראנו הכול, עכשיו רק יכולים להקריא את השינויים. הנושא הראשון היה ההצעה שהייתה בפני הוועדה הבחינה בין בניין רב קומות לבניין שאינו רב קומות, לצורך השאלה מתי אפשר להתקין חיבור דירתי גם ללא הסכמה. בעצם בוועדה עלה שהקריטריון הנכון יותר הוא לא מספר הקומות, אלא מספר הדירות בבניין. מספר עמדות הטעינה הפוטנציאליות למעשה. לאחר שיח עם משרדי הממשלה בעצם התקבלה העמדה הזאת, שבעצם במקום הגדרה של בניין רב קומות יוגדר בניין רב דירות. רעות, את רוצה להציג את השינויים בנוסח? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז ההגדרה באמת תהיה בניין רב דירות "בית משותף שיש בו 25 דירות ומעלה". זה בעקבות התייחסות הממשלה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> והמשמעות הוא שבבניין שיש בו פחות דירות, כלומר עד 24 דירות, בעצם יהיה אפשר להתקין - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי המדד של קומות הוא פחות רלוונטי ויותר - - - << דובר >> רעות בינג: << דובר >> בהיבט של ההתלכדות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בהיבט של עמדות הטעינה מה שיותר נכון הוא מספר הדירות ולא מספר הקומות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות יש? לא. הנושא הבא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני קודם כל אגיד שכמובן התאמנו בתוך הנוסח את כל המקומות שבהם נדרש השינוי של בניין רב דירות ורב קומות. הנושא השני קשור להתקנה של חיבור חשמל דירתי בבניין שהוא רב דירות, כלומר לא המסלול הירוק בבניין שאינו רב דירות שמאפשר להתקין בלי הסכמה, אלא בבניין רב דירות יש איזה שהוא תהליך שצריך לעשות לפני שמתקינים חיבור דירתי. התהליך הזה כולל בעצם מיצוי האפשרויות של חיבור ציבורי וחיבור ייעודי. וכאן הדגשנו שהמיצוי של האפשרות של חיבור ייעודי בעצם אם אין בבניין חיבור חשמל ייעודי ולא התקבלה החלטת האספה הכללית כאמור בפסקה 2(ב)(2) על התקנת חיבור ייעודי, במקרה הזה אם אין גם חיבור ציבורי ומבקש ההתקנה עשה את כל התהליך וניסה לקדם חיבור ציבורי ולא הצליח – במקרה הזה הוא יוכל להתקין חיבור דירתי בלי הסכמה נוספת. אני כן אקריא ואני רוצה להגיד שהתיקון הנוסף שמתלווה לזה הוא בהמשך, כאשר קבענו שבעצם האספה יכולה להחליט על חיבור ציבורי או ייעודי ולקבוע כל מיני תנאים. וזה נועד באמת לתת את הגמישות. שגם אם האספה החליטה, לצורך העניין, על חיבור חשמל ייעודי היא תוכל לקבל החלטה שעד שיותקן החיבור הייעודי יהיה אפשר למשל להתקין חיבור דירתי. זה משלים לנקודה הראשונה שהעלינו. אני מקריאה את ב(1) בעמוד 3. (ב) בבניין רב דירות – כעמדת הטעינה תחובר לחיבור החשמל הדירתי ובלבד שהתקיימו שני אלה: (1) אין בבניין חיבור חשמל ייעודי ולא התקבלה החלטת אספת בעלי הדירות כאמור בפסקה (2)(ב)(2) על התקנת חיבור ייעודי; אם יש קריאת כיוון של האספה שהולכים להתקין חיבור ייעודי אז כמובן שאי אפשר להתקין חיבור דירתי בלי הסכמה או בלי התייחסות לזה. זה הנושא הראשון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התנאים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הסעיף של התנאים זה בעצם ככה: גם בפסקה (2)(א) ששם הבהרנו שהנציגות יכולה לתת הסכמה ולקבוע תנאים, זה גם משלים. בתנאים שהיא תקבע. וב-(ב)(2) הוספנו את "ניתנה הסכמת רוב בעלי הדירות שהתקבלה באספת בעלי הדירות" וכו', "והכול בתנאים שנקבעו בהחלטת האספה". זה בעצם העניין המשלים. אני אעבור אולי לעניין הבא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הערות, אתה לא רוצה לשמוע הערות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר'ה, עבודה מושלמת. הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הנושא הבא קשור להערה שעלתה בדיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ככה אני אוהב את העבודה. לא, אני לא אוהב את זה מההתחלה. אחרי שעובדים קשה אז מגיעים לישורת והעסק רץ. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אחת ההערות שנשמעו בדיון היא שיכול להיווצר מצב שבו כל מיני בעלי דירות מחוברים לחיבור הציבורי ואין עוד מקום. אז בעל הדירה הנוסף, המצטרף, ברגע שהוא התחבר לציבורי, כמו שאמריו הוא יכול אפילו בלי שום הסכמה, זה עלול להקריס את הציבורי ואנחנו כמובן לא רוצים שייווצר מצב כזה. לכן עלתה הערה שבה נתבקש לייצר איזה שהיא גמישות ולפתוח פתח נוסף לאפשרות לחבר לחיבור דירתי גם כאשר כבר מחוברים לחיבור הציבורי. אז הוספנו את סעיף קטן (ג) שאומר ככה: (ג) לעניין חיבור עמדת טעינה לחיבור חשמל דירתי בבניין רב דירות שיש בו חיבור חשמל ציבורי שאליו מחוברות עמדות טעינה – ניתנה הסכמת נציגות הבית המשותף ובעלי הדירות שעמדות הטעינה שלהם מחוברות לחיבור החשמל הציבורי. כלומר, במקרה הזה יהיה אפשר להתקין חיבור חשמל דירתי, למרות שיש חיבור חשמל ציבורי. אני מזכירה שהכלל הוא שברגע שיש חיבור חשמל ציבורי אין אפשרות בבניין רב דירות להתקין חיבור חשמל דירתי. אז כאן זה איזה שהוא חריג לכלל הזה וכן מייצר איזה שהיא אפשרות לגמישות. << אורח >> חנן פויכטונגר: << אורח >> חנן מחברת חשמל. לא ברור כל כך מה הקריטריון שבו יחליטו שזה מקריס. כאילו, ברגע שיש ניהול טעינה אני לא חושב שזה יכול לקרות. מי יחליט? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> א', לא בטוח שזה יקריס. אנחנו לא מתייחסים בחוק הזה לניהול טעינה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> וגם לא להקרסה. בעצם אני נתתי את ההסבר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה כן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לחיבור הציבורי. חיבור ציבורי לא חייב להיות עם ניהול טעינה. << אורח >> חנן פויכטונגר: << אורח >> לא, לא אמרתי. רק אמרתי שמי מחליט? איך מחליטים שזה יכול לגרום להקרסה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה לא תנאי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זה לא תנאי. אני הקדמתי ואמרתי שהתיקון שלנו נבע מההערה הזאת. והתיקון נועד לתת מענה גם למצבים כאלה. אבל הוא לא מחייב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא תנאי שמישהו יצטרך לתת את ההגדרה. יכול להיות שבחיים יבוא חשמלאי או מהנדס חשמל. יבואו חברת חשמל יגידו לא. אם לא, אז לא, אז גמרנו. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני גם אגיד יותר מזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא לא תנאי, לא הכנסנו אותו בחקיקה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> גם יכול להיות מצב שבו המתחבר הנוסף לא יקריס את המערכת ועדיין הנציגות וכל המחוברים האחרים יתנו לו אישור, הסכמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הערות? תודה. הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> התיקון הבא מתייחס להודעה מראש. בנוסח הקודם הייתה הוראה שמחייבת להודיע 30 ימים לפני ההתקנה על ההתקנה של החיבור הדירתי, הציבורי או הייעודי. ואז עלתה הערה שזה הרבה זמן וכאשר מדובר בחיבור ייעודי או ציבורי ממילא כבר זה עבר איזה שהוא הליך שבו בעלי הדירות קיבלו החלטה עקרונית אמנם, אבל קיבלו החלטה שמאפשרת להתקין את החיבורים. לכן לא צריך לתת 30 ימים לפני ההתקנה להודיע על ההתקנה עצמה. כי כבר נתנו את ההסכמה העקרונית. לכן בנוסח שבפניכם עשינו איזה שהיא הבחנה בין חיבור דירתי, שאז השארנו את ההוראה שמתייחסת להודעה מוקדמת של 30 ימים לפני. כי בחיבור דירתי בעצם אין, לא היה צריך לעבור "אספה" אלא זה ללא הסכמה. ובחיבור חשמל ציבורי או ייעודי קבענו בהתאם להצעת הממשלה. הממשלה הציעה שהעדכון יהיה יומיים לפני ההתקנה. עדכון של הנציגות בלבד. אני מזכירה שהעדכון או ההודעה על ההתקנה היא חשובה, כי בעצם בפרק הזמן הזה אפשר לפנות למפקח אם יש השגות על אופן ההתקנה, על המיקום, על כל משהו שהוא קשור להתקנה. וכמובן שזה הליך הוא חשוב שייעשה לפני שמתקינים. כי אמנם נתנו סמכות למפקח גם להסיר אחרי שמתקינים, אבל מן הסתם זה יהיה בנסיבות יותר חריגות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דיברנו על העניין הזה גם. יומיים זה לא לפה ולא לשם. או שלא נותנים בכלל או שאם כן, אז משהו יותר סביר. אני מציע שבועיים. כדי שאפשר יהיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 14 יום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דבר, מותר לך לדבר. תגיד שם ותפקיד ותציע הצעה יותר טובה. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> נחום יהושע, משרד האנרגיה. אני חושב שלצורך הרציפות והתחושה שאפשר להקים בלי יותר מידי בירוקרטיה הייתי מציע לצמצם את הימים. אולי לא יומיים, אבל שבועיים זה הרבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סתם, אז אני שואל רגע את המפקח. הממונה. אני בן אדם, אני רוצה עכשיו לתת את ההשגה שלי, שהיא השגה מאוד - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק ארחיב את השאלה. הדרך של מי שרוצה להסתייג מהודעה מהסוג הזה היא בעצם דרך של פנייה למפקח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שאלה. אם הוא פונה, נגיד שבוע יכול להספיק לדבר כזה? << אורח >> דוד שני: << אורח >> שבוע יכול להספיק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, ככה, אם אתה רואה שהפנייה היא מוצדקת, אז אתה מקבל החלטה ואז נעצר התהליך. נכון? << אורח >> דוד שני: << אורח >> נכון. להוציא צו שבעצם יקפיא את המצב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. אתה אומר לא שבועיים, שבוע. זה נראה סביר? << אורח >> דוד שני: << אורח >> סביר. ואפשר גם 10 ימים, לא פה ולא פה, אפשר גם 10 ימים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 10 ימים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 10 ימים. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> כן, כי צריך גם לתת זמן לאדם לייצר את הפנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר. בואו, חבר'ה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> 10 ימים זה סביר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך למה, זה מבחן גם לאדם עצמו. כי כל אדם יש לו תלונות, הוא אף פעם לא טוב לו. אם הוא ירוץ וייגש, כנראה זה משהו שמאוד כואב לו וטוב שזה ייבחן. 10 ימים. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> רגע, אבל זה במקרה שיש הסכמות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולל שבתות וחגים. זאת אומרת, זה לא ימי עבודה. כן? << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> סליחה אדוני, אנחנו מדברים על מקרה שבו יש הסדר בבית המשותף, שיש ספק שירותי טעינה או דרך אחרת להתחבר. יש החלטה של הנציגות ויש כללי משחק למעשה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא בטוח. לא בטוח שקבעו איפה תעמוד עמדת הטעינה, איך יעבירו את הכבלים. אם קבעו, סבבה, הכול טוב. אבל אם לא קבעו וצריך עכשיו להעביר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אם קבעו איך? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז הוא חייב לעמוד בזה. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אז אם קבעו למה צריך את הזמן הזה? זה מה שאני לא מבין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לראות שמה שהוא מציע עומד במה שקבעו. זה בדיוק העניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא מה שהוא מציע, מה שאני מתנגד. מדובר פה הפוך. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הוא עכשיו אומר אני רוצה להתחבר ומה שאני הולך לעשות זה כך וכך וכך. אני הולך להעביר את הכבל מהתקרה, להוריד אותו מהתקרה כאן ולשים את העמדה שלי כאן. זה מה שהוא צריך להגיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר לסייג את זה שאם זה בתוך ההסכמות אז אין זכות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תמיד יש זכות, בוא נגיד. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> זה בדיוק העניין. אם אין שום בעיה והנציגות מאשרת. אז לא צריך את השבוע הזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אתה לא מבקש אישור פוזיטיבי של הנציבות, זה בדיוק העניין. אם אתה מוציא אישור פוזיטיבי אני חושב שזה רע. אוקיי? << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אני מבדיל פה בין שני המקרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, כאן זה אוטומטית הוא צריף לחכות שבוע? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> צריך לחכות 10 ימים. הוא לא צריך אישור. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא מחכה 10 ימים. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אבל אם הוא כן קיבל אישור פוזיטיבי, אז הוא לא צריך לחכות את ה-10 ימים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר. אבל ההנחה היא שכאילו אישור פוזיטיבי צריך מכל בעלי הדירות. אתה רוצה שלא יהיה אישור פוזיטיבי מכל בעלי הדירות? << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> לא, אישור פוזיטיבי מהנציבות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם הוא קיבל אישור פוזיטיבי מכל בעלי הדירות ומהנציבות אז באמת הוא לא צריך לחכות. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> רק מהנציגות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם כמו שאמר ידידנו איתן, אם נגיד זה הוסדר. יש הסדר ויש זה, וכאשר זה מוסדר זה בדרך כלל מוסדר בצורה כזאת שכולם חותמים לאור החלטת הנציגות. או שלא חותמים. החלטת הנציגות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש החלטה של האספה איך עושים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה. עכשיו בא ואומר אם הוא פועל לפי זה ויש לו אישור פוזיטיבי של האספה, של הנציגות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> השאלה אם הוא באמת פועל לפי זה. זו בדיוק השאלה. למה נותנים את ה-10 ימים? אם עכשיו יש החלטה של האספה שהחיבור הציבורי הוא כזה, מי שרוצה להתחבר צריך לעשות א', ב', ג', ד', ה'. בסדר? אלה התנאים של האספה. עכשיו מודיע מישהו שזה מה שהוא רוצה לעשות. עכשיו צריך אישור. בא הדייר השני שלידו וחושב שהוא לא עושה מה שהאספה אמרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה משהו אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על זה אנחנו מדברים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> זה פותח את ההסדר מחדש. אם יש הסדר - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> א', לא בהכרח יש הסדר. ב', גם אם יש הסדר יכול אחד מבעלי הדירות האחרים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המפקח מה אומר? << אורח >> דוד שני: << אורח >> אני בעמדתו של תומר במובן הזה שאנחנו בעצם מאפשרים, אנחנו יוצרים פה ברירת מחדל. ברירת המחדל באה ואומרת אדם מעדכן. יכול להיות שיש תקנון ויכול להיות שאין תקנון שמתייחס לזה. יכול להיות שיש הסדר שמתייחס לזה ויכול להיות שלא. אבל גם אם יש הסדר שמתייחס לזה, ועדיין מישהו רוצה לתקוף אותו, זה גם לגיטימי. אנחנו במדינה שהכול שפיט. לכן אנחנו כן צריכים לאפשר לו הזדמנות לבוא ולטעון את טענותיו בפני הערכאה המוסמכת ולאפשר לו זמן להתארגן. מה שאתה מדבר עליו זה במסגרת השיקולים שעורך הדין יגיד לו תשמע, הסיכויים של בטענותיך הם כאלה וכאלה, תשקול אם אתה רוצה להגיש תביעה ולבזבז את כספך ולשלם לי שכר טרחה או לא. ואז אתה תעשה את הקלקולציה של עצמך ותחליט האם אתה מעונין או לא מעונין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב. אנחנו נלך, כן נשמע אותך. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> אני רק אומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה עכשיו מתווכח איתי בין שבעה ימים לעשרה ימים? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> לא. אני אומר שהאפשרות לקבל אישור מראש נגיד מהנציבות ואחר כך עדיין הזכות עומדת לאותו דייר שמתנגד להתנגד. ואם הוא מקבל אז הם יפרקו את העמדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נו, באמת. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> הם יפרקו את העמדה. זה לא איזה משהו בלתי הפיך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מה הבעיה פה ברציפות? אני לא מבין. רציפות אני יכול להבין במשהו שהוא טכני. הגיע כבר הטכנאי, הוא עשה כבר זה. עכשיו הוא לא יחכה עשרה ימים לזה. פה מדובר בהליכי האישור. אז אחרי האישור לקח להם להתווכח עם השכנים שבועיים אז ייקח שלושה שבועות. מה קרה? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> כי כאשר מתאמים עם טכנאי להביא את עמדת הטעינה וכבר קנית את הרכב והכול, זה כאילו, לפעמים אתה אומר אוקיי, עוד שלושה ימים, עוד ארבעה ימים. פתאום עכשיו רגע, אני צריך עוד שבוע או עשרה ימים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוי, נו, באמת. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אני אגיד לוועדה את הבעיה. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> זה מסבך, זה מסרבל. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אני אחדד את הבעיה. הבעיה היא כזו, הבעיה היא שברגע שיש זכות להתנגד יש סיכוי טוב שהיא תנוצל במקומות לא נכונים. ואז זה יעצור את ההתקנה. האפשרות השנייה היא שההתקנה תוקם ומי שעשה אותה לא בסדר או לא בהסכמה, יפרקו לו אותה ויישא בהוצאות ויפסיד את כל ההתקנה שהוא התקין. השאלה מה יותר נכון. האם יותר נכון לאפשר להתנגד ואז איזה שכן שלא אוהב את ההסדר הכללי למשל, שהתקבל בבית המשותף יוכל לנצל את ההזדמנות הזאת ולעצור את ההתקנה של שכנו שקנה רכב חדש או לא לאפשר את ההתנגדות הזאת. ואז אם זה הותקן בניגוד להסכמות אז זה יפורק ואותו אחד יהיה, בקיצור, האם לתלות את כולם מראש או לתלות את זה שעשה לא בסדר אחרי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני רק רוצה לתקן. כי עצם הפנייה להשגה, הפנייה למפקח היא לא מונעת את ההתקנה וזה כתוב בצורה מפורשת. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> מה יעשה המפקח תוך עשרה ימים? הוא לא יכול לדון בתיק, הוא ייתן צו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, למה שייתן צו? << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> למה שלא ייצא צו. כי פונים אליו, אומרים לו התעורר נושא, אנחנו לא יכולים לראות את מסכת הראיות כרגע. אני אם הייתי מפקח הייתי אומר רגע, עצור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כנראה שזה לא המצב. << אורח >> דוד שני: << אורח >> המפקחים דנים כמו ערכאה שיפוטית. יש את מאזן הנוחות, יש את הטיעונים שמציגים. וככל שהמפקח יתרשם בנסיבות המקרה צריך לתת צווים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שמענו את כולכם. לא השתכנעתי. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> זה אירוע הפיך, בואו נזכור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור שהוא אירוע הפיך. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> לכן אני אומר, חבל להפוך את האנשים לעבריינים. תנו להם לעשות את זה ושיידעו שיכול להיות שיפרקו לכם את העמדה אם לא עשיתם אותה כמו שצריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כבר מתחיל להיות עבריינות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק נקריא. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז החלופה הראשונה נשארת כמו שהיא, רק הדגשנו שמדובר על חיבור חשמל דירתי, זה ה-30 ימים. אני בעמוד 6, סעיף (ג)(1)(א) זה החיבור החשמל הדירתי. עכשיו אני אקריא את (ב). (ב) לעניין חיבור חשמל ציבורי וחיבור חשמל ייעודי, בעל הדירה המתקין או מי מטעמו יעדכן את נציגות הבית המשותף 10 ימים לפחות לפני ההתקנה בדבר מיקום תשתית הטעינה ועמדת הטעינה; << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק הנציגות, לא בעלי הדירות. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני חושבת שעד כאן השינויים בהיבט של עמדות הטעינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם אין בעיה שהוא יוכל להתקין את זה. גם אם ההוא פנה ואתה בטוח בעצמך והנציגות בטוחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואין צו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואין צו שמורה אחרת, אז זה בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להיפך, זה נאמר במפורש. אני חושב שזהו, לא? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> זהו בעמדות הטעינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. את החלק החשמלי סיימני. עכשיו בואו נעבור לחלק הדייני, משפטי. בבקשה, כן? << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> ברשותך כבוד יושב-הראש, יש לנו עוד משהו קטן שדיברתי כאן עם חבריי ממשרד האנרגיה. אני דוד פרוינד, המחלקה האזרחית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא רוצה שאני איצמד לנוסח הכחול בכול? << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> אני מדבר על עמדות טעינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עמדות טעינה לתקן ואת הטעויות האחרות נשאיר ככה. כן. << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> פרה פרה. יש את סעיף התקנות ששר המשפטי בהתייעצות עם שר האנרגיה, יש כמה חלופות שם. אחת האפשרויות, אפשרות ראשונה היא שאפשר לתת הוראות שונות. אני אקריא את זה למען הסדר הטוב, כדי שזה יהיה ברור. "שר המשפטים בהתייעצות שר האנרגיה והתשתיות רשאי לקבוע בתקנות: (1) הוראות שונות מהאמור בסעיף קטן (א)", שזה סעיף ההגדרות, "לעניין הגדרת בניין רב דירות". זה באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת כמובן. מלכתחילה אז כאשר דיברנו לפני התיקון עכשיו שקידמנו יד ביד עם הלשכה המשפטית אז דיברנו על רב קומות והייתה התלבטות, תשע קומות, למה, שרירותי, לא שרירותי. מה המשמעות שעומדת מאחורי זה. עכשיו כבר יש לנו חוות דעת מקצועית, יש לנו הסכמה גם ממשלתית שזה רב דירות, שזה 25. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה לשחרר את השר שלכם מהעניין? << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> אנחנו מציעים סעיף (1) אין צורך בזה, זו הוראה שבעצם הפכה להיות מיותרת. אני לא הספקתי לדבר על זה עם חבריי האחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא נראה לי שתהיה התנגדות נחרצת לעניין הזה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אז בעצם ההצעה היא למחוק את פסקה (1). << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> נכון, אין צורך בזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אגיד לגורמי המקצוע, להערה הזו אני רק רוצה לציין שייתן שבעתיד הטכנולוגיה תשתנה כך שמספר הדירות הנכון יהיה שונה. אבל אם אתם מוותרים על זה לנו אין התנגדות. יצטרכו לעשות תיקון חקיקה. << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> אם אין נזק להשאיר את זה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נזק בלהשאיר את זה אין שום נזק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מדובר כרגע, הוא הוריד רק את ההתייעצות עם שר המשפטים. לא? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. להוריד את כל הסמכות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, גם את ההסמכה שלכם כמשרד אנרגיה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> משרד המשפטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביחד עם מי? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לאחר התייעצות עם אנרגיה. << אורח >> חנן פויכטונגר: << אורח >> לא יודע, אני חושב שכן צריך שיהיה את האפשרות לשנות את זה. אנחנו כאשר המלצנו על המספר הזה זה היה איזה שהוא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> על סמך המצב הנוכחי. << אורח >> חנן פויכטונגר: << אורח >> על סמך המצב הנוכחי וזה לא שחור או לבן. מישהו יגיד לי עכשיו שזה לא 25, זה 26, אני לא יכול להתווכח איתו, זו האמת. אז זה איזה שהוא - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז מה עמדת הממשלה? << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> נושא ההתלכדות יכול להשתנות? << אורח >> חנן פויכטונגר: << אורח >> הכול יכול להשתנות. יכול להיות שהניהול טעינה ישפיע על השיקולים. אני לא יודע, להשאיר את זה פתוח. אני חושב שזה כן נכון. << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> זו הייתה הצעה תוך כדי תנועה. כשדיברתי פה עם חברים ממשרד האנרגיה. אם אין איזה הסכמה אין בעיה שזה יישאר ושבעתיד תהיה אפשרות. זה רק היה לייעל ולקצר את הנוסח הארוך ממילא. אם גורמי המקצוע כאן אומרים שגם הדבר הזה יתכן וישתנה ויש צורך באפשרות לשנות את זה בעתיד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אתה חוזר בך מההערה, בקיצור. << אורח >> דוד פרוינד: << אורח >> מההצעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיבו, אני לא יודע משרד המשפטים התייעצות עם זה וזה. אבל בהליך שתהיה את האפשרות כן לשנות את זה אם לא יודע מה, כן צריך להישאר. אז יכול להיות שמשרד האנרגיה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא משנה, המצב הוא שר המשפטים בהתייעצות עם זר האנרגיה. זו ההסכמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הם מבקשים להוריד את שר המשפטים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, הם ביקשו להוריד את הסמכות, בכלל לשנות. אבל עכשיו הם חזרו בהם מההערה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, חזרו מהכול? שלום. הלאה. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> הערה אחרונה אני מקווה, לנושא עמדות הטעינה. הנושא המרכזי שליווה את החקיקה הזו היו דאגה לצרכנים, ובצדק, ושהעלה אותה גם היועץ המשפטי של הוועדה, לגבי הסדרת פעילותם של ספקי שירותי הטעינה בבית המשותף. אנחנו חיינו בעולם שבו ידענו שרשות החשמל אמורה להסדיר את הכללים לפעילות הזאת, כי יש הרבה דברים חשובים שצריך לעסוק בהם כדי לעשות סדר בעולם הזה. התברר לנו שרשות החשמל למעשה מהסדרת רק את הרשתות הציבוריות, כלומר לא בתוך הבתים המשותפים. להבנתנו, משרד האנרגיה כן ייקח את התפקיד של הנושא הזה. אנחנו לא בטוחים. לכן אנחנו מבקשים מהוועדה לברר את הנקודה הזאת כאן ועכשיו כדי לדעת האם העולם הזה של טעינה בבתים משותפים הולך לקבל התייחסות בכללים מהסדרים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ובנושא נוסף שעלה גם בוועדה, קודם כל הנקודה הזאת מאוד חשובה. ונקודה נוספת שעלתה בוועדה היא הנושא של התאמת הכללים הקיימים לכל הנוגע להזמנת חיבור ייעודי במסגרת כללי אמות המידה להסדר שהחוק מציע. אני חושב שרשות החשמל צריכה להשיב לשאלות האלה. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> אני אתייחס לשאלה הראשונה ולשאלה השנייה באמת רשות החשמל תשיב. אני חושב שככל שיתעורר הצורך אנחנו במשרד האנרגיה או רשות החשמל או רשות התחרות, ככל שיהיה צורך בהיבט התחרותי, בהחלט כן נתייחס לעניין הזה. אם אתם חושבים שצריך מקום פה לתקנות או הסמכה מפורשת לצורך תקנות אנחנו נשמח שיוסף כזה סעיף. וזה פחות או יותר אני חושב שאנחנו כן לגמרי מרימים את הכפפה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בוודאי שלא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אנחנו לא מתכוונים להכניס הנחיות בחקיקה עצמה, אלא לקרוא לכם לעשות את זה. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> השאלה אם תהיה לנו סמכות לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם יכולים כבר לדעת היום אם יש צורך או אין צורך. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> אנחנו חושבים שיש צורך. אבל יכול להיות, לא, השאלה היא, אין לי סמכות כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוועדה קוראת למשרד האנרגיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> התיקון לא יכול להיות בחוק המקרקעין. חוק המקרקעין לא עוסק בהסדרת קבילות חוזיות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, אנחנו בחוק אחר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> - - - שעניינן אספקת שירותים כאלה או אחרים או בהתניית שירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תיזמו את זה, מי יבלום אותך בזה? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> בסדר. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, הסמכות המשפטית, סליחה, היא של רשות החשמל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע, הוא אמר גם רשות החשמל. עכשיו נשמע את רשות החשמל. על שתי השאלות. << אורח >> עידו שוואב: << אורח >> עידו שוואב, רשות החשמל. לעניין הרישיונות, אז כמו שנחום ציין, יש את התקנות שהם מקדמים וזה כבר פורסם להתייחסות הציבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זה מתקדם. << אורח >> עידו שוואב: << אורח >> בעניין של המידע. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה? איזה תקנות? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> יש תקנות שאנחנו פרסמנו מכוח חוק מקורות אנרגיה לעניין מידע ודיווחים של ספקי טעינה גם בהקשר של - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והסדרה? << אורח >> עידו שוואב: << אורח >> בשביל לעשות הסדרה צריך מידע, בשביל לעשות את זה חכם ומדויק. ברגע שיהיה מידע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אתה עקרונית, אתם כרשות החשמל, חושבים שזה נכון לעשות? << אורח >> עידו שוואב: << אורח >> לא. אני לא יודע. אנחנו צריכים לבחון את השוק. בגלל זה אנחנו קודם כל התחלנו ואמרנו מה שאנחנו חושבים ואנחנו יודעים שנכון ואנחנו רואים שקורה בעולם וזה עמדות טעינה ציבוריות. ופרסמנו הצעת החלטה או שימוע ציבורי והמלצה לשר האנרגיה. זה מסתיים בשבוע הבא קבלת התייחסויות הציבור. נעבד את הדברים ונקדם את העניין הזה שיהיו עמדות ציבוריות. אם היה לנו ברור אז היינו גם מקדמים את הנושא הזה. אבל כרגע זה לא נראה לנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה על השולחן. << אורח >> עידו שוואב: << אורח >> זה על השולחן. אמרתי גם פעם קודמת, זה על השולחן. אנחנו בוחנים, אנחנו עושים עבודה מקצועית על הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << אורח >> עידו שוואב: << אורח >> לעניין של החיבור הייעודי, אז כמובן אנחנו נתאים את עצמנו למה שייקבע פה בוועדה. כיום אמות המידה מתייחסות רק להזמנת החיבור. הן לא מתייחסות מה קורה מאחורי זה. כלומר, כל בעל זכויות במקרקעין יכול להזמין. אבל אם עכשיו ייקבע שהוא צריך להביא אישור של הנציגות אז נתאים את האמות מידה לזה שהוא צריך לנפק נציגות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> תוך כמה זמן תתקנו את הכללים? << אורח >> עידו שוואב: << אורח >> זה משהו שיכול להיות מהר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ברשות החשמל מהיר זה עניין מאוד יחסי. אתה יכול לתת? << אורח >> עידו שוואב: << אורח >> אני לא אתייחס להערה הזאת, אבל אנחנו נעשה את מה שאפשר בשביל שהדבר הזה יקרה מהר. אני מזכיר, אנחנו עשינו את האפשרות הזאת, הזמנת חיבור, בשביל לסייע לקידום של הרכב החשמלי עוד לפני שהייתה רגולציה בעניין. אבל הדבר הזה יקרה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם אתה תוכל לעשות את זה בתוך שלושה חודשים ממועד החוק? << אורח >> עידו שוואב: << אורח >> אני מאמין שכן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מצוין. << אורח >> עידו שוואב: << אורח >> כן. יש לנו בדרך כלל הצעת החלטה, שימוע ציבורי והחלטה. אני חושב שזה מה שקביל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. אנא דווח זאת לוועדה. עכשיו נעבור לחלק השני שכבר דיברתי עליו בהקדמה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו שיושב-בראש הציג בתחילת הדיון הצעת החוק הממשלתית כללה חלק נוסף שעניינו מה שהיום מוגדר כמפקח על מקרקעין, מר שני, נכון? מפקח על המקרקעין? << אורח >> דוד שני: << אורח >> מפקח על רישום המקרקעין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מפקח על רישום המקרקעין. מוסדר היום בחוק המקרקעין, הוסדר גם קודם בחוק הבתים המשותפים משנות ה-50 המוקדמות. כאשר בעצם למפקח היום יש שני כובעים, לפי החוק הקיים, יש לו שני כובעים: כובע מינהלי שבו הוא בעצם מנהל את רישום, בעיקר לפי החוק, את רישום הבתים המשותפים. יכול לבטל רישום של בית משותף, לתת את צו הרישום, לרשום את התקנונים בכל הנוגע לבתים המשותפים. הוא נמצא בתוך הרשות לרישום והסדר מקרקעין. נכון? אני חושב שכדאי לסיים את ההסדר פשוט ואז כבר אפשר יהיה להוריד. הכובע הזה הוא כובע מינהלי. כובע שיפוטי לכל דבר במסגרת פרק ו' ו-ו'1 לחוק המקרקעין שבו המפקח הוסמך בסמכויות של שופט בית משפט השלום, לכל דבר ועניין, בכל הנוגע לעניינים שניתנו בסמכותו הייחודית שהם הנושא של סכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף, סכסוכים עם הנציגות או סכסוכים עם המתחזק של הבית המשותף, כלומר חברת ניהול, ו/או בסמכות המקבילה שיש לו לטפל בנושא של השגת גבול במקרקעין, שהיא סמכות שהיא סמכות מקבילה לסמכותו של בית משפט השלום. כלומר, התובע במקרה הזה יכול לבחור לאן להגיש את תביעתו. הצעת החוק הממשלתית מבקשת ליצור את ההבחנה הברורה בין המפקח המינהלי. כפי שהבנו, ההבחנה הזאת נעשתה כבר בפועל במסגרת רשות לרישום והסדר, כאשר יש הבחנה בין מפקחים מינהליים שבעצם משמשים רק בסמכויות המינהליות של המפקח. משתמשים או מוסמכים רק בסמכויות המינהליות של המפקח. לבין מפקחים שסמכויותיהם הן סמכויות שיפוטיות. והם עוסקים בהכרעה בסכסוכים כתחליף או כסמכות מקבילה לבית משפט השלום בנושאים שניתנו לסמכותם. הממשלה הציעה במסגרת הצעת החוק לשנות את השם. להבחין בין המפקח המינהלי למפקח השיפוטי ולקרוא למפקח השיפוטי דיין. הא ותו לא. במסגרת הבדיקה המוקדמת שאנחנו ערכנו בנושא הזה ובעקבות התמיהה של יושב-ראש הוועדה בעניין שמה שיושב-הראש קרא פורים שפיל, בדקנו את העניין הזה והתברר שכבר לפני שבע שנים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לי ידע משפטי כזה גדול כמו לחברים שם. אבל לי זה נראה בידע המשפטי שלי זה נראה לי פורים שפיל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז כמו שיושב-הראש אמר, כבר לפני שבע שנים ניתנו המלצות של ועדה בראשות השופט טובי והן ניתנו על דעת שר המשפטים דאז ועל דעת נשיאת בית המשפט העליון דאז. ההמלצות עסקו בסמכויותיו של המפקח השיפוטי. אנחנו נקרא לו בדיון הזה המפקח השיפוטי או הדיין, יושב-הראש יחליט לצורך הדיון איך נקרא לאותו מפקח שיפוטי. כרגע הממשלה הציעה לקרוא לו דיין, אז אני אשתמש במינוח שהממשלה הציעה. הוועדה, כפי שאמרתי, עסקה בסמכויות הדיינים וקבעה שורה של המלצות בעניין הזה. בין היתר הסדרת הנושא של סמכות בתחום ביזיון בית משפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרי זה נעבור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו נעבור על הדברים בהמשך. וההמלצות האלה, כפי שאמרתי, ניתנו, היו בהסכמה גם של שר המשפטים וגם של נשיאת בית המשפט העליון דאז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כל המלצות הוועדה התקבלו. לאחר שניתנו, גם נשיאת בית המשפט העליון דאז וגם שר המשפטים דאז סמכו עליהם את ידיהם. למעשה לא ברור מדוע הממשלה לא יזמה הצעת חוק מפורטת בעניין הזה, למרות שכפי שאמרתי ההמלצות היו על דעת כל הגורמים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בטח היו כמה משפטים של היועצת המשפטית לממשלה למה לא מיישמים את ההחלטות האלה וכו'. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. זאת שאלה טובה שאולי הממשלה תיתן עליה תשובות, אני לא יודע. מכל מקום, במסגרת הכנת הצעת החוק הזו להכנה לקריאה שנייה ושלישית קיימנו מספר דיונים בנושא הזה, דיונים מקדימים עם נציגי הממשלה והנהלת בתי המשפט בעניין. והנחנו בפני הוועדה בדיון הקודם שורה של הצעות לתיקון. יושב-ראש שהיה בזמנו יושב-ראש הוועדה בעצם הנחה לגבי חלק מהדברים לא לקדם אותם, להמשך קידומים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היו דברים שהיה נראה על פניהם שיש עוד מה לדון בהם, כי אלה דברים שהם מאוד מערכתיים ומאוד מאוד, אז אמרתי בואו נלך לפחות על חבילה מצומצמת יותר של דברים, שיהיה יותר פרקטיים. בסוף יש פה גם אזרח בסוף. אני לא דואג פה עכשיו לא לכבודם ולא למעמדם של אף אחד, למרות שאני יכול לחבב חלק מהם לפחות. אני חושב שזה כל כך נכון, שאני כל פעם מחדש לא מצליח להבין. כמו שיש לי ויכוח עם משרד המשפטים למה הם נגד הסדרה של ייעוץ משכנתאות, שלא תהיה הסדרה חוקית. כמו שיש למתווכים, כמו שיש לשמאים. אז אני עדיין באמצע המלחמה הזאת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם נגד זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם נגד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ביקשו קודם גם להוריד איזה משהו שהמשפטים צריך פעם ב-20 שנה. לא יודע, משהו לא טוב קורה שם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מכל מקום, מטרת הדיון היום היא בעצם להניח בפני הוועדה נוסח למספר שינויים מוצעים במסגרת הצעת החוק ולאפשר הערות ראשוניות, כאשר הצעתנו לוועדה היא לאפשר זמן נוסף להערות פרטניות, ככל שיהיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> החלק הזה אני כבר אגיד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אוקיי. אבל כרגע בעצם המטרה היא להציג את הדברים ולשמוע הערות ראשוניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שאני רוצה עכשיו זה קודם כל להציג את הנקודות, לשמוע את ההתייחסות שלכם. התייחסויות ענייניות. לא מוכן לשמוע יש החלטה שאנחנו לא נוגעים בזה. דברים כאלה מבחינתי לא מקובלים בכלל. דברים ענייניים. אני לא נכנס למחטף, אני יודע לעשות מחטפים כשאני רוצה. אני לא הולך לעשות מחטף. אם שמתם לב, כאשר זימנתי את הוועדה לא כתוב "ייתכנו הצבעות". אני רוצה שבמהלך, אחרי שנדון בדברים היום, נשמע גם את הנהלת בתי המשפט וגם את משרד המשפטים, ויכול להיות שנשתכנע על דברים שצריך גם מבחינתנו להוריד אותם או לא לדבוק בהם. ולאחר מכן בכוונתי, אני אדבר גם עם יושב-ראש הוועדה, לנסות להעביר את החקיקה הזאת בתחילת המושב הבא. זאת אומרת, יש לנו עוד זמן לנסות להגיע לאיזה שהן הבנות. זה לא פשרה, כי אני לא מייצג פה צד אחד ואתם מייצגים צד שני. אנחנו מייצגים את אותו ציבור. ואנחנו עושים מעשה טוב. אני הייתי יושב-ראש ועדת חוקה, ואני בניתי אם אני זוכר נכון, שאני לא אקח לעצמי זרים שלא לי, אבל אפשר לבדוק את זה אצל גור בליי, את כל הנושא של הסמכויות של בתי משפט כלכליים. שהיום זה אחד הדברים שהם מאוד מאוד חשובים ומצליחים. ועשינו את זה כדי לתת להם את הסמכויות. כדי להוריד את זה מהתור הרגיל של הזה. היו עוד בעיות מאיפה יבואו השופטים והאם יקבלו שופטים אחרים או לא. אבל כיושב-ראש ועדת חוקה, כאן בחדר הזה לפני ארבע או חמש שנים חוקקנו את זה. ואז רק דברים טובים יצא מהעניין הזה. אז למה לברוח מזה? אפשר להגיד יש דברים כבדים שאותם אנחנו צריכים עוד לחשוב עליהם עוד פעם. בסדר, אז נעשה את זה בהדרגתיות. אני לא בא ואומר ייקוב הדין את ההר. אבל לא יכול להיות שקובעים למישהו שם, שיש לזה משמעות. זה מוזיל את זה. זה גם מוזיל אתכם, את המעמד שלכם. יותר ברגש להגיד את זה אני לא יודע. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אבל אני כן אשמח, אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוודאי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> עו"ד מרגנית לוי, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. כפי שגם היועץ המשפטי לוועדה וגם אדוני יושב-הראש אמרו דברים כלליים בהקשר הזה, אני אשמח מאוד להגיד את עמדתנו הכללית. כי זה מאוד חשוב לפני שנכנסים לפרטים, ברשותך. תודה רבה על זכות הדיבור. בעצם אני אציג כרגע כמובן מה שאני מציגה זה עמדת הממשלה. אני לא ארחיב יותר מידי, כי כבר דנתם והצעתם. אני אתייחס רק לנקודות שלא התייחסתם אליהן, שנורא חשוב לנו שתשמעו. ושתקשיבו גם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה אם לא כדאי קודם כל שנגיד את הנקודות ולאחר מכן תגידי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> משהו כללי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, משהו כללי. אוקיי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כן, אני אשמח. אז ככה: כמו שאמרתם, אמרת גם אתה אדוני וגם היועץ המשפטי לוועדה, אמרתם שבהקשר הזה הצעת החוק הממשלתית מדברת על שינוי השם. זה מה שהממשלה הסכימה לו ולגבי זה נעשתה עבודת המטה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ספרי לנו מה עבודת המטה שנעשתה לגבי העניין הזה, של שינוי השם. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> גילוי נאות, אני לא הייתי אז במשרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גילוי נאות, לא היה כלום. עבודת מטה זה מטה קסם שכאשר רוצים לעצור משהו אומרים לא הייתה עבודת מטה. כשרוצים זה אז הייתה עבודת מטה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני יכולה לספר לוועדה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני כבר עם זקן לבן, אז אני מכיר את זה קצת. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> במחילה מכבודך, אני בכל זאת ארצה להתייחס. וגם אני רק אעיר שלא צריך לכעוס עלינו. אנחנו מייצגים עמדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נורא מכעיס. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אבל אפשר לא להסכים לה. גם אותנו חלק מהרכיבים המוצעים מכעיסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> העבודה האחרונה שהייתה לי - - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו נוטים לא להביע את הכעס לפני הוועדה, אז אנחנו מאוד נשמח אם הכעס לא יופנה כלפינו. אנחנו מייצגים עמדה שהיא עמדה ממשלתית ואנחנו נשמח לקיים דיון ענייני באירוע. אני יכולה לספר לוועדה שישנה הצעת חוק דומה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רק רוצה לשאול בקטע הזה, הערה נכונה, האם הערות של הוועדה הובאו בפני הממשלה לדיון? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הם הובאו בפני הגורמים המקצועיים ובפני שר המשפטים לדיון, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זה לא עמדת הממשלה כבר. הממשלה הרחבה איננה יודעת אפילו - - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני מייצגת את עמדת הממשלה בהקשר להצעת החוק הממשלתית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. תאמיני לי שאני יודע מה את אומרת. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני יודעת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני גם יודע מה אני אומר. הפרוטוקול יודע מה שנינו אומרים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני גם זוכרת אותך מימיך כיושב-ראש ועדת החוקה, אם אתה זוכר, אני הייתי אז יועצת של אבי ניסנקורן, עשינו יחד תיקונים. עשית עבודה נפלאה בהקשרים שונים ואני מסכימה עם זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפילו בסד"א הצלחתי להזיז אותו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אפילו בתקסד"א. אבל בכל זאת, אני אשמח להגיד את העמדה. אני כן יכולה לספר לוועדה בהקשר של עבודת מטה לשינוי השם שיש הצעת חוק ממשלתית שאני מניחה שאדוני מכיר. אני בטוחה שגם הייעוץ המשפטי לוועדה מכיר, כי דיברנו איתם גם עליה. לגבי שינוי שמם של רשמי ההוצאה לפועל לדייני הוצאה לפועל. ושם אני כן הייתי במשרד באותה תקופה כאשר גובשה הצעת החוק, זה בכנסת הנוכחית. ואכן נעשתה עבודת מטה. נבחנו חלופות שונות לשמות של רשמי ההוצאה לפועל, על היבטים שונים. ואם תרצה הוועדה אנחנו נתעמק בזה בהמשך. אז כן נעשתה עבודת מטה, לפחות בהקשר ההוא. ואני בטוחה שנעשתה עבודת מטה גם בהקשר הזה, אם כי אני לא הייתי במשרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את אומרת לא היית במשרד, אבל את אומרת לדעתי נעשתה עבודת מטה והוחלט שלא צריך כלום. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא. והוחלט שצריך לשנות את השם. ובאשר לדוח טובי ולהמלצות שלו, לא הוחלט, אגב הצעת החוק - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הוחלט או הוחלט שלא צריך? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא הוחלט שלא צריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. אז הנה, בואי נפתור את כל הבעיה בהכי קצר. אני פונה אליכם, דקה, אני אתן לך לסיים. תאמיני לי, אצלי מדברים הכול, אף אחד לא יוצא עם כאב בטן. אבל אני מציע הצעה: אני מבקש בואי ניתן לכם חודשיים, אני אהיה לארג', שלושה חודשים גג, אוקיי? לעבודת מטה, לחזור עם תשובות מה לא ומה כן ואם הכול לא לבוא ולהסביר למה לא. ולא להגיד שעבודת מטה הייתה. את יודעת מה זה עבודת מטה להגיד להישאר לפי הנוסח הכחול? זה טלפון למזכירה. תשאירי נוסח כחול וזה הכול. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אמרתי עלייך. אני לא משמיץ אותך, חלילה. אני בא ואומר, כל מה שאני מבקש, אגב, יכולתם לעשות את עבודת המטה הזאת כבר בחודשיים האלה שאנחנו רק זה, ובמקום לשלוח טלפונים ולהתקשר ליושב-ראש הוועדה ולהתקשר אליי וכו'. אני לא מבין. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אם יורשה לי להסביר, אולי אני אצליח לנסות להסביר. לא בטוח שתשתכנעו, אבל אולי, אני אנסה. התיקונים שהועברו אלינו לבחינה הם במצרפיות שלהם ובמכלול שלהם בהקשר של מפקחי המקרקעין משנים את פניה של הצעת החוק הממשלתית. זה לא תיקון אחד או קטן או אגבי או נלווה להצעת החוק. כפי שכולנו יודעים, בטח אתה אדוני יושב-הראש, שיש לו ניסיון הרבה יותר מאשר לי בחקיקה, אבל גם אני יודעת, שהרבה פעמים מוסיפים תיקון כזה, תיקון אחר. אדוני התייחס לכך גם בהקשרים של עמדות הטעינה וההסדרה שנעשתה שם. אבל התיקונים שמבוקשים כאן הופכים את המושג של המפקחים לרישום מקרקעין כפי שהוא היום, לפי המצב המשפטי היום, הלכה למעשה לבית משפט בתוך הרשות המבצעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גברתי, זה המצב היום. מה כתוב בחוק? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אבל אני אשמח, היועץ המשפטי לוועדה, לסיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, גברתי, גברתי, לא, לא, לא. ממש לא. הופכים אותם לבית משפט בסעיף 73 לחוק המקרקעין שקובע למפקח תהא סמכות של שופט בית משפט שלום לכל דבר ועניין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק לא מגדירים את זה בחוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, מגדירים בחוק, זה מה שהחוק אומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לו את כל הסמכויות. ועכשיו את באה ומסבירה לי את זה. התמיהה שלי איך יצא נוסח כחול רק עם שם? זה דבר שאין לו שום היגיון. זה נראה כאילו היה איזה לחץ בואו ניתן להם שם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הוא היום לדעת גברתי? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אבל היועץ המשפטי לוועדה, אני ממש מבקשת, אני הקשבתי בקשב רב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני שואל אותך. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אין בעיה, אני אשמח לענות על כל שאלה, אבל אני גם אשמח לסיים את דבריי הכלליים שהם על דעת שני משנים ליועץ המשפטי לממשלה ועל דעת הנהלת המשרד, כולל שר המשפטים. ואני אשמח אם תוכלו בבקשה עוד כמה דקות לכבד ולתת לי לטעון. גם אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משפט ציבורי חוקתי וגם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, גיל לימון, ציבורי מינהלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אז אני מבקש שבישיבה הבאה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יבואו שניהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שבישיבה הבאה, דקה ברשותך. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> גם על דעת כרמית יוליס, למיטב ידיעתי. אך יושב כאן נציגה וככל שאני טועה אז הוא יוכל לדייק אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז גם כרמית יוליס. אבל אני מבקש לישיבה, אני מבקש, אנחנו נסכם בסוף את הדיון כולו ואנחנו נאמר אותם. אני מבקש, יש פה, זה נקרא ועדה ציבורית שיש לה, פתוחה לאור השמש. אני חושב שזה דבר לא נכון בחקיקה, לא נכונה בצורה הזאת. היא גם לא תהיה, מבחינתי אני לא אקדם אותה לפחות. כנראה, לא יודע כמה זה מעניין אתכם הטעינה או לא טעינה. אותי מעניין הטעינה, אבל אותי מעניין גם שהדברים האלה ייעשו בצורה הנכונה. לכן אני בא ואומר, לישיבה הבאה, לתקופת הזמן הזאת שתעשו עבודת מטה, מה שאתם רוצים, איך שתקראו לזה, כל שמות הקסם האלה. אני בישיבה שאני ארצה את התשובות, ולכן אני מייתר את הנאום שלך. כי אני לא ביקשתי ממך עכשיו, אני לא הולך להצביע. אני רק בא ואומר דבר אחד, כבר על פתיחת הדברים שלך, לא מקובל עליי התשובה לא נוגעים בכלום. זה לא מקובל עליי. תסבירי את זה באלף הסברים. אם את צריכה להגיד את זה לפרוטוקול תכתבי מכתב ואנחנו נצרף אותו בפרוטוקול. אין לי זמן לשמוע את זה. לא רוצה לשמוע את זה, כי אין לזה שום היגיון. אני בא ואומר, יש שישה או שבעה נושאים שנותרו. נכון רעות? שישה או שבעה נושאים שנותרו מכל הדברים שדיברנו עליהם בהתחלה שהיו הרבה יותר גדולים. על השישה האלה עכשיו יבוא משרד המשפטים, תבוא המשנה ליועצת המשפטית והמשנה בעצמו גם כן והמשנה השלישית ויבואו ויגידו תקשיבו, זה קצת חריג מידי, זה עושה לנו כרגע זה. וחבל, כי אנחנו לא מדברים על הנקודות. את באה לי פה עם נאום חצי פוליטי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא, זה לא נאום. לא, ממש לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה טוב ללפני חמש שנים, לא לעכשיו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> מחילה מכבודך, זה ממש לא נאום פוליטי. אלה דברים מקצועיים לחלוטין. אפשר לא להסכים איתם. אבל כשאנחנו אומרים מה שאתם קוראים לו, מחילה שאני אומרת כך, סיסמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואי תתקדמי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני מתכנסת. כשאומרים, מחילה מכבודך, סיסמה של עבודת מטה, זה לא ככה לפתור את זה כלאחר יד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את השתמשת במילה עבודת מטה, שנאמרה על כך שלא צריך יותר משם. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> עוד פעם אני אבקש שהוועדה לא תכעס עליי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מנסה לראות, תקשיבי, אנחנו לא כועסים על אף אחד, גם אם אנחנו מדברים ככה. אבל את השתמשת במילה עבודת מטה, על מה? על כך שהייתה עבודת מטה והוחלט בעבודת המטה, ואני רוצה לראות את העבודה, את חומר הגלם שלה, שלא נוגעים בכלום, רק בשם. עבודת מטה כזאת, תאמיני לי, שווה כותרת ראשית בעיתונות משפטית. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> טוב. אני כן אגיד בכל זאת שכאשר אנחנו מדברים על עבודת מטה יש דרכים לקדם בדיקה ממשלתית. זה קבוע גם בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה וגם בתקנון הממשלה. וזה כולל גם פרסום להערות ציבור. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו עכשיו מפרסמים להערות ציבור. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בטח בחקיקה כזאת שיש בה היבטים משטריים שנוגעת בהפרדת הרשויות בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת, שיש לה השלכות רוחב מאוד משמעותיות לגבי גופים אחרים בתוך הרשות המבצעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כמו למשל? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> תומר, אמרנו גם בישיבה המקדימה, סליחה, היועץ המשפטי לוועדה, גם בישיבה המקדימה, לגבי בתי דין מינהליים שיש להם סמכות שפיטה בעיקרון לתלות מוגדרים, למשל. אבל את הסמכויות שאתם מבקשים להחיל על המפקחים על המקרקעין אין להם. ואתם יוצרים כאן פתח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> איזה סמכות? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> למשל סעיף 104 לחוק בתי המשפט, שכולל סמכויות רבות ומגוונות, ואתה יודע את זה. למשל פקודת ביזיון בית המשפט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כתוב בחוק. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> וכן הלאה וכן הלאה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה כתוב בחוק. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא כתוב שזה חל על בתי דין מינהליים ואתם פותחים פה פתח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כתוב שזה חל על המפקחים, מה לעשות? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אתם פותחים פה פתח להשלכות רוחב מאוד גדולות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל את לא עונה לו. זה כתוב בחוק שזה חל על המפקחים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> 104 לא חל על המפקחים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. הסעיף של ביזיון בית משפט. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא, זה לא מה שכתוב. זה לא מה שכתוב. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל את יודעת שבתי המשפט חושבים שזה מה שכתוב? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> חלקם, לא כולם. יש על זה מחלוקת בפסיקה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן. אבל יש שופטים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור שכיוונתי לכמה שופטים לפחות. גם זה טוב. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> גם אנחנו כיוונו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> והם לא חשבו שזה - - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אדוני יושב-הראש, במחילה. כשאומרים שיש מחלקות זה אומר שיש כך ויש כך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן. אבל אנחנו רוצים להכריע במחלוקת. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אין בעיה, בסדר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בשביל זה יש מחוקק שצריך להכריע. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> דעת הממשלה היא שזה לא צריך להיעשות אגב הצעת החוק הזאת, אלא בעבודת מטה מסודרת שתבחן את כל ההיבטים המשטריים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שמעתי את שר המשפטים עשר פעמים מדבר על ההגדרה הזאת. שר המשפטים דהיום, של עבודת מטה מסודרת, כשאמרו לו על כל מיני דברים אחרים שזה. לא שמעתי שהוא הסכים עם זה. משפט אחרון, ברשותך, כי אני רוצה להגיע לנקודות עצמן. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אין בעיה. המשפט האחרון הוא שגם דוח טובי שמשתמשים בו כאן חדשות לבקרים לא כולל את כל התיקונים המבוקשים. וגם דוח טובי, למיטב ידיעתי, ונציגת הנהלת בתי המשפט תדייק אותי בהקשר הזה, הוא לא התקבל על כלל גורמי המקצוע לצורך יישום. זאת ועדה שהוקמה על ידי הנהלת בתי המשפט והמליצה המלצות כאלה או אחרות. וגם הנהלת בתי המשפט, ועוד פעם תדייק אותי נציגת הנהלת בתי המשפט במידת הצורך, מסכימה שזה צריך לעבור בחינה של כלל גורמי המקצוע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנהלת בתי המשפט הייתה צריכה כבר לעשות את זה אתכם ביחד לפני שבע שנים. או לבוא ולהגיד בחנו את הכול וטובי הזה לא שווה כלום. אני מקצין בכוונה. אתם פשוט לא עושים כלום ומשום מה החלטתם כן לעשות משהו מאוד קטן שקראתי לו פורים שפיל מהיום, וזהו. לא מקובל. אנחנו ועדה שמפקחת על עבודת הממשלה, להזכיר לך. אנחנו ועדה שצריכה להוציא תחת ידה חוקים מטוייבים, לא חצאים, לא רבעים. אנחנו גם ועדה שהיינו צריכים שיהיו לנו סמכויות על מה קורה להנהלת בית משפט או לכל גוף אחר, אגב, לאו דווקא הגוף הזה, שלא יזם משהו לגמור את הנושא הזה של טובי. לכאן או לכאן. לקחת שלוש המלצות שלו, שתי המלצות שלו, ארבע המלצות ולא לשכב ככה כאבן שאין לה הופכין עוד 20 שנה. גברתי יודעת את זה. אז זה תפקידנו. זה לא התפקיד הכי חביב, נכון, אבל זה תפקידנו. ואת התפקיד הזה אני מאוד אוהב. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כרגע אני גם חשה שהתפקיד שלי הוא לא מאוד חביב, אז אנחנו שותפים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יודעת מה? אני יכול לנסות לראות אם יש לנו מקום עוד בייעוץ המשפטי. אני אנסה. אני אבקש מהייעוץ המשפטי לעבור על הנקודות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עם הקראה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עם הקראה ותשובות שלהם. אני אומר מראש את הסיכום: אנחנו נחכה חודשיים לתשובות ואחר כך נחליט מה אנחנו עושים. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אדוני, אני יכולה להתייחס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק לגופם של דברים אם אפשר. כי את הדברים הכלליים אמרתם בישיבה הקודמת לדעתי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, גם שלחו מכתב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם שלחתם מכתב. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> לא הייתה ישיבה קודמת, זו ישיבה ראשונה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, ממש לא. הייתה ישיבה קודמת. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> לא, סליחה, בתיקונים הספציפיים הללו אני לא הייתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז בואי, הספציפיים עכשיו אנחנו מעלים ועל כל נושא תעירו את ההערות שלכם, אין בעיה. כן, בבקשה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני אתחיל בהקראה בסעיף 1, כי בעצם אנחנו מקריאים עכשיו את כל התיקונים שמתייחסים לשינוי ממפקח לדיין, אז חלק מהם הם ממש טכניים וחלק פחות. בעמוד 1, תיקון סעיף 1. תיקון סעיף 1 1. בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 - (1) לפני ההגדרה "חוק התכנון והבנייה" יבוא: "דיין מקרקעין" – דיין שהתמנה לפי סעיף 117(ג), ושבאזור סמכותו נמצאים המקרקעין הנדונים;"; (2) בהגדרה "מפקח", במקום "סעיף 117" יבוא "סעיף 117(א)". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נושא אחד? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, זה בעצם ההגדרות. ההבחנה בין הדיין לבין המפקח המינהלי מה שנקרא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הערות? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שהיום, גב' לוי, חד הם. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אתה יכול לקרוא לי מרגנית, זה בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כשהיום, גב' לוי, חד הם. יכול אדם לשמש כשופט, מפקח שופט, זה החוק הקיים, משנת 1952. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני מוכרחה רק לומר דבר, העובדה שסעיף 74 לחוק המקרקעין קובע שמפקח יהיו סמכויות מקבילות לשופט בית משפט שלום לא אומרת, אי אפשר להסיק מזה שמוקמת מערכת בתי משפט מקבילה ברשות המבצעת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> חד משמעית. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> זאת עמדתך, אבל זו לא עמדתנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, חד משמעית שאת צודקת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד משמעית שאת צודקת. גם אני אומר חד משמעית שאת צודקת. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> כאשר מרגנית התייחסה מקודם לעובדה שההצעה מקימה הלכה למעשה מערכת שיפוט, מערכת משפט מקבילה לבתי המשפט, ברשות השופטת. אז אתה הפנית לסעיף 74 כדי לומר שממילא זאת התפיסה. אז אני רק רוצה להבהיר שזו לא התפיסה ויש קושי עם הקמה של מערכת שיפוט מקבילה ברשות השופטת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ואתם תתנו לנו את עמדתכם מהם הדיינים? מהם? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני לא נדרשת להתייחס לשאלות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את נדרשת להתייחס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את נדרשת. כשאת נשאלת, את נדרשת. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> לא, אני לא. מה זאת אומרת? אני כרגע התייחסתי להצעה כפי שהיא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אני אומר, את מעירה הערה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מגיעה לוועדה, את צריכה להתייחס לשאלות שלנו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אין פה הקמה של מערכת שיפוט מקבילה בתוך הרשות המבצעת, חד משמעית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתם התבלבלתם לגמרי. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אדוני, אני סך הכול, כמו שמרגנית אמרה, אני מציגה עמדה. אני לא באופן אישי - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא באופן אישי. אנחנו רוצים להבין את עמדת הנהלת בתי המשפט מהם הדיינים? מהם? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> בוודאי לא בית משפט. הם לא בית משפט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו מסכימים שהם לא בית משפט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הם כן? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אתם מכפיפים אותם לבית משפט בתיקונים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה כן? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם הם צריכים לקיים דיון בפומבי? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> האם הם צריכים לקיים דיון בפומבי? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אלו שאלות שהן - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם יש להם סמכות לסגור דלתיים? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני שוב אומרת, אלו שאלות שאני לא דנתי בהן. דוח טובי לא דן בהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז עכשיו כדאי שתתחילו לדון. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> ואין לי שום יכולת לשלוף מהמותן תשובות לשאלות שהן כל כך רעיונות מהסדרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מהמותן. הייתה פה ישיבה והיו ישיבות גם - - - << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אז אני לא זומנתי לישיבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> סליחה? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> לדיון בנושא הזה ספציפית? << דובר >> רעות בינג: << דובר >> את ביקשת לא, טוב, לא נפתח את זה פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, כן נפתח את זה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא, לא, אני לא רוצה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני לא הייתי בישיבה כזאת, אני מצטערת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא היית כי ביקשת לא להיות. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אבל זה לא היה הנושא לדיון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז למה מר לייזר שלח מכתב לפני הדיון? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> כי פה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז היה נושא לדיון או לא היה נושא לדיון? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אדוני, זה נשלח, הדיון הקודם התבטל. לכן שלחנו מכתב. הדיון הקודם התבטל, מרגנית, לא? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הדיון הקודם התבטל בעקבות ההתפטרות של יושב-הראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לפני כן היה דיון אחד קודם. והיה גם שיח כל הזמן. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כן, אבל בשלב הזה אין לנו מנדט להתייחס לכל רכיב ורכיב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, הבנתי את השלב הזה. תתייחסו מה שאתם יכולים להתייחס. ואני מבקש שהפעם הפרוטוקול ייצא מדויק, כי אנחנו נצטרך ללמוד איך עושים חקיקה במדינת ישראל. עם המשרד שאחראי על החקיקה במדינת ישראל. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אז אני יכולה, אתם רוצים שאני אתייחס? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, כשנגיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על כל נושא, זה בסדר. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אז אני אומר, אדוני יושב-הראש, אין לנו מנדט כרגע להתייחס לכל רכיב ורכיב. אני יכולה לתת דוגמאות לבעיות המשטריות למשל שעולות מהרכיבים המוצעים. אפשר למשל להקריא את כל הרכיבים ואני אתייחס לחלקם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, זה מה שנעשה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא, אבל אני אומר, אני לא אתייחס לכל רכיב ורכיב. למשל פומביות הדיון שהעלה היועץ המשפטי לוועדה ודלתיים סגורות אלה לא דברים שכרגע אני יכולה להתייחס אליהם מבחינה מקצועית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. כי לא נעשתה על זה עבודת מטה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למרות שהנושא עלה בפניכם. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בסדר, אדוני היועץ המשפטי לוועדה, אבל זאת העמדה, בסדר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא משנה. אבל בואו נאמר שעד הישיבה הבאה לא תוכלו להגיד שזה לא עלה. היום אנחנו מעלים את הכול. בישיבה הבאה אני רוצה תשובות על הכול. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו נעביר את המסר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואמרתי לך גם בנוכחות מי אני רוצה את הישיבה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו נעביר את המסר הלאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מסר, את ההודעה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> את ההודעה, כמובן. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> עמוד 9, אני ממשיכה בסעיף 3. תיקון סעיפים 59, 59א, 59ו, 59ז, 72, 73, 76 ו-77 3. בסעיפים 59(ב), 59א(ב), 59ו(ד)(1) ו-(2), 5(ז(ז), 72, 73, 76 ו-77 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "המפקח" יבוא "דיין מקרקעין". תיקון סעיף 59ג 4. בסעיף 59ג לחוק העיקרי - (1) סעיף קטן (ד), במקום "המפקח" יבוא "דיין מקרקעין"; (2) בסעיף קטן (ה), במקום "למפקח" יבוא "לדיין מקרקעין" ובכל מקום, במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין". תיקון סעיף 59ט 5. בסעיף 59ט לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (ד), במקום "למפקח" יבוא "לדיין המקרקעין"; (2) בסעיף קטן (ה) - (1) בפסקה (1), במקום "למפקח" יבוא "לדיין המקרקעין"; (2) בפסקה (2), במקום "מצא המפקח" יבוא "מצא דיין המקרקעין" ובמקום "המפקח ייתן" יבוא "דיין המקרקעין ייתן". תיקון סעיף 59י 6. בסעיף 59י לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (ד), בכל מקום, במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין"; (2) בסעיף קטן (ה), במקום "המפקח" יבוא "דיין מקרקעין". תיקון סעיף 60 7. בסעיף 60 לחוק העיקרי - (1) בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ד), בכל מקום, במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין"; (2) בסעיף קטן (ה), במקום "למפקח" יבוא "לדיין המקרקעין", במקום "למפני המפקח" יבוא "לפניו". תיקון סעיף 71ג 8. בסעיף 71ג לחוק העיקרי - (1) בכותרת השוליים ובסעיף קטן (א), במקום "למפקח" יבוא "לדיין המקרקעין"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין"; (3) בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין"; (4) בסעיף קטן (ה), במקום "למפקח" יבוא "לדיין המקרקעין" ובמקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין". תיקון סעיף 72 9. בסעיף 72 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), במקום "עד 59י" יבוא "עד 59יא" ובמקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד כאן זה לפי הנוסח הכחול. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא. כן, אני רק אומר, זה שינוי השם. ובסעיף 72 בעצם נותנים את הסמכות לדיין לטפל בנושא של עמדות הטעינה. הסעיף שמופיע, הנוסף שמופיע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש הערות עד עכשיו? משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, יש הערות? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אם זה הכחול - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא להתייחס את ההתייחסות הכללית. לסעיפים האלה יש הערה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> ככל שזה הצעת החוק הממשלתית אין לנו הערות. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> את יודעת או לא? אני מניח שהתכוננתם לדיון. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> יש כאן את המרכז הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי תעשו שיעורי בית לפני? טוב, הלאה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, יכריע בו דיין המקרקעין ורשאי הוא לקבוע פיצוי כספי בגין נזק ממון שנגרם כתוצאה מהסגת הגבול, ולקבוע דמי שימוש ראויים." << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה התיקון למצב הקיים בעקבות המלצות ועדת טובי. המצב הקיים הוא שלדיין המקרקעין יש סמכות לטפל בהסגת גבול כסמכות מקבילה לסמכות בית משפט השלום, קרי לתובע הטוען להסגת גבול יש ברירה לבחור אם לפנות לבית משפט השלום או לדיין. השינוי המוצע, בעקבות המלצות ועדת טובי בעניין הזה הוא לייחד את הסמכות לדיין המקרקעין וגם לאפשר לו לקבוע פיצוי על הנזק הממון שנגרם עקב הסגת הגבול ודמי שימוש ראויים על התקופה שבה השתמשו שלא כדין במקרקעין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התייחסות לסעיף הזה בבקשה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> דוח טובי אמנם דיבר על האפשרות בעצם להסמיך את המפקחים לדון בתביעות שנוגעות להסגת גבול בצורה ייחודית, בשונה ממה שקיים היום שיש סמכות מקבילה לשלום למפקח. דוח טובי לא התייחס לדברים נוספים שנוגעים לתביעות פיצוי, תביעות קטנות, כל מיני דברים כאלה. הוא אפילו דן באפשרות הזאת וקבע שאין מקום להסמיך את המפקחים לדון בכל מה שנוגע לתביעות קטנות. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כמו שאמרנו מקודם, זה לא דוח טובי אחד לאחד. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה ברור, אנחנו לא אמרנו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אבל זה השתמע ככה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גברתי, אני רוצה לשמוע הערות, כולל כאלה. אני יודע להשתכנע גם כן, אני לא אדם שהולך ראש בקיר. אבל כאשר אומרים לי לא רוצים לדבר על כלום אז אני - - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> זה לא מה שאמרנו ואני מבקשת לדייק. מה שאמרנו שיש כאן, אחד, זה לא עולה מדוח טובי אחד לאחד. דוח טובי הוא הרבה יותר צר מזה. שתיים, מה שמוצע כאן זה להפוך את המפקחים לרישום מקרקעין לבית משפט בתוך הרשות המבצעת וזה מעורר שאלות משטריות של הפרדת רשויות פלוס השלכות רוחב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה ההגדרה של דיין? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה הם היום? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הגדרה של דיין למשל בבתי הדין - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא בבתי הדין. הדיין הזה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני אסביר, בבתי הדין המינהליים למשל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא שאלתי על בתי דין מינהליים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הולכים לקרוא להם דיין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם לדיין היום, המפקח בכינויו היום, יש סמכות שפיטה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> יש לו סמכות להכריע בהתאם למה שקבוע בחוק המקרקעין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מהי סמכות שפיטה? להכריע בסכסוך בין צדדים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אתה צודק, היועץ המשפטי לוועדה. זה עדיין לא הופך אותו לשופט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני מסכים שהוא לא שופט. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אוקיי. אבל התיקונים שאתה הצעת או הייעוץ המשפטי לוועדה הציע, הופכים אותו לשופט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, חלילה לא. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אז אנחנו טוענים שכן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם רשם בית המשפט השלום הוא שופט? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> רשם בית משפט השלום הוא פועל בתוך הרשות השופטת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם הוא שופט? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> וסעיף 104 מסמיך אותו כמו שופט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם הוא שופט? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לחוק בתי המשפט. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> ויש לו סמכות מוגבלת, הוא לא יכול לדון בכל תביעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם הוא שופט? הוא לא שופט. הוא לא שופט. הוא רשם. הוא עובד המדינה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בתביעות גם שופטים הם עובדי מדינה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, הם לא עובדי מדינה. ממש לא. שופטים אינם עובדי המדינה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא צריך לצעוק אבל, אני שומעת גם בלי שאתם צועקים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הנהלת בתי המשפט, האם שופטים - - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> רשם - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שנייה גברתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. היא אמרה לה שלא, היא אמרה לא שלא. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> היא אמרה שלא, ואני גם טועה לפעמים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יופי, אז כדאי לברר לפני שאומרים דברים. לעומת זאת, רשמים הם עובדי המדינה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> תשמע, אני יכולה גם לטעון את הטענה כזאת כנגדכם, כי כנראה לא בדקתם אחד לאחד את דוח טובי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, לא. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> עובדה שאמרת שאתה לא זוכר. כולנו טועים. אדוני היועץ המשפטי לוועדה, כולנו טועים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, תני לי לתת לך סקופ, בדיוק לקחת לי את הסקופ. אנחנו גם טועים לפעמים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נכון, גם אנחנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לכן אני מבקש שבמקום לבוא ולנסות כל הזמן להדוף כי לזה נשלחת. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו לא מנסים להדוף, זה לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וזה מה שמרגיז אותי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא נכון, לא נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר דבר אחד. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו מנסים להסביר. אתם לא מקשיבים אבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את באת ואמרת אנחנו נבדוק האם המלצות טובי לא היה לגבי תביעות קטנות. עכשיו תסבירו לי, כי אני גם לא התחתנתי עם טובי. אני שואל שאלה אחרת, למה לא לתת תביעות קטנות? אין דבר יותר קל ונכון לאזרחים שנגדיר את זה בהגדרות כדי שיהיה להם סמכויות בדבר כזה עד סכומים מסוימים. למה לא? כי זה יפגע בכבודם של מי שיש להם כאלה סמכויות? אני לא מבין. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> לא, לא, זה לא הרעיון. הרעיון הוא שסכסוכים בין אזרחים מתבררים בפני בית המשפט, גם אם הם על 1,000 שקלים, גם אם הם על 500 שקלים. הם מתבררים בבתי המשפט. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל יש סמכות. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> שנייה, אני רק רוצה לסיים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, שנייה. גברתי מכירה את חוק המקרקעין. אם לי יש סכסוך עם ועד הבית, על דמי ועד הבית. לאן אני הולך? הסכסוך הוא כספי על 1,000 שקלים. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אדוני, אבל אפשר לטעון את זה לגבי כל פוזיציה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני שואל מה המצב המשפטי הקיים? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אז אני שוב אומרת, אפשר לטעון לגבי כל פוזיציה אם אנחנו מסתכלים בפריזמה מאוד צרה, למה לא לתת להם רק את זה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, אני שאלתי. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אז גם פה אפשר לטעון את הטענה הזאת. אבל בסוף יש רעיונות מהסדרים גדולים יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אבל אני שואל עכשיו על המצב המשפטי היום. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אוקיי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש סכסוך בין אזרחים. נציגות הבית המשותף היא תאגיד, לעומת בעל בית, דירה בבית משותף, שהוא אזרח, אדם פרטי. יש סכסוך ביניהם, סכסוך כספי על דמי ועד הבית. היא טוענת הנציגות שהוא לא שילם, הוא טוען שהוא שילם. יש סכסוך על 1,000 שקלים. איפה, מי מברר אותו וכיצד? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אדוני, אני לא מומחית לסמכויות המפקח. אולי עו"ד דוד שני רוצה להשיב על זה? אני לא. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז שישיב עו"ד שני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> להלן הדיין. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ישיב עו"ד שני. << אורח >> דוד שני: << אורח >> אני מודה שבחלק הזה אני מעדיף לשתוק. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, לא, תשיב על השאלה ששאלתי. היא ביקשה שתשיב. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני? לא. אני פשוט שאלת אותי שאלה שנוגעת לסמכויות המפקח, אז אני אומרת שאני לא מומחית לסמכויות המפקח. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז אני שואל את עו"ד שני, סכסוך כפי שהצגתי בין נציגות הבית המשותף, התאגיד המכונה נציגות הבית המשותף, לבין בעל דירה לגבי תשלום או אי תשלום דמי ועד הבית או מה שנקרא ההשתתפות בהוצאות אחזקת הרכוש המשותף. << אורח >> דוד שני: << אורח >> הוא נדון על ידי המפקח. גם סכסוכים כבדים יותר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם המפקח יכול להוציא פסק דין המחייב אדם לשלם סכום א' לאדם ב'? << אורח >> דוד שני: << אורח >> נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם פסק הדין ניתן להוצאה לפועל כפסק דין של בית משפט? << אורח >> דוד שני: << אורח >> ניתן. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> היועץ המשפטי, אבל אני שנייה שואלת, מדובר בנושאים שנוגעים לניהול הרכוש המשותף. האם נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאנחנו מדברים פה. התביעות הקטנות זה רק על רכוש משותף. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> רק על מה שהיום יש לו סמכות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על מה שיש לו סמכות. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אני מבינה, רגע. אבל אני רק רציתי להבין את הסמכויות עצמן, כי אני חשבתי שאנחנו מדברים על תביעות כספיות באופן כללי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם פשוט לא למדו את החומר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם לא למדו. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אדוני, אני למדתי את החומר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, לא את. אמרתי למדו, לא התכוונתי אלייך. נו? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אוקיי, לא, בסדר, נמשיך מה שיהיה לגופם של דברים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז לגבי נושא הסגת גבול, כמו שגברתי יודעת אני מניח, יש סמכות מקבילה למפקח. יש את הוטענה להשגת גבול. טענה מול אזרח ב'. יש לי קרקע, אני בעל דירה בבית משותף ויש לי טענה ששכני הסיג את גבולי או הסיג את גבולו של הרכוש המשותף. השתלט על שטח ברכוש המשותף. עו"ד שני, האם אני יכול להפנות לדיין המקרקעין בתביעה על הסגת גבול? << אורח >> דוד שני: << אורח >> כן. סעיף 72(ב) לחוק המקרקעין מקנה סמכות מקבילה לדיין ובית משפט השלום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה לקצר את הדיון הזה. אני לא חושב שאנחנו, זה הכול צפוי מראש. אני אשאל אתכם ספוילר, יש משהו מהנוסח שהופץ מהוועדה שכן מקובל עליכם? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אדוני, כמו שאנחנו כתבנו במכתב, את הדברים שנכתבו בדוח טובי אנחנו תמכנו ועדיין תומכים בהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לשנות עכשיו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> למשל הסמכות הייחודית בנושא הסגת גבול? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אנחנו ממש כתבנו את זה, זה ממש כתוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, דקה, יכול להיות שהייתה פה טעות. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אבל שנייה, זה מה שכתוב במכתב. << אורח >> קריאה: << אורח >> זאת עמדת הנהלת בתי המשפט, כן? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> של היועץ המשפטי שלנו. אבל אנחנו כן כתבנו פה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת מה שכן, דקה, אנחנו מצמצמים את המחלוקות בינינו. זאת אומרת שהעמדה שלכם היא שמה שהוחלט בזמנו בוועדת טובי, זאת אומרת אותן נקודות שנמצאות כרגע על השולחן אתם מוכנים שזה ייכנס לחקיקה. עמדת הנהלת בתי המשפט. כן או לא? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אנחנו כתבנו את זה במכתב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אנחנו תומכים בהמלצות דוח טובי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אז כבר התקדמנו. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> סליחה, זה מה שכתבנו כבר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז טעות, טעות. איך אמרת? טועים, אנחנו גם טועים. במקרה הזה אני לוקח אחריות כיושב-ראש. עמדת משרד המשפטים. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני חושבת שמשרד האוצר רוצה רגע להתייחס. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אביגיל פלג מאגף תקציבים, רפרנטית משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט. רק התייחסות קטנה, ממה שהבנתי וזה באמת שאלה להפנות לעו"ד דוד שני, עניין העלות התקציבית של הנוסח המוצע כעת מבחינת ההשלכה של זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, משרד האוצר. דברים כאלה אתם צריכים לברר לפני הדיון לא עכשיו במהלך הדיון. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, אז אני ביררתי. אני ביררתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אז תגידי את עמדתך. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני ביררתי וממה שאני מכירה אין בעיה. אנחנו נגיד שממה שאנחנו יודעים העלות היא כשני מיליון שקלים עלות ישירה כדי להשוות את השכר לשכר השופטים. ובגלל שהעלות הזאת לא הוצגה בנוסח שעבר לוועדת השרים אז ככל ותרצו להתקדם עם הנוסח הנוכחי יידרש להחזיר את זה לוועדת השרים לטובת מציאת מקור תקציבי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה עבודה מסונכרנת של משרדי הממשלה. עבודת מטה. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> לא הבנתי, הנוסח הכחול? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הכחול. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> הנוסח עכשיו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הנוסח המוצע שכולל את כל התיקונים, כולל סעיף 104 לחוק בתי המשפט, שמאפשר להם, יאפשר להם ככל שיוכל דיונים בדלתיים סגורות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני לא דיברתי על - - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נדרשים כאן אולמות. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני אשמח רגע לחדד למה בדיוק אני מתייחסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי דיונים בדלתיים סגורות עולים כסף? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא רק. אני מציעה שהוועדה תדון גם בתוחלת חיי תיק היום כדי להבין כמה תקני שופטים נצטרך להוסיף לנוכח הוספת הסמכויות המוצעות. למשל תביעות קטנות שביקשתם להוסיף, אז בואו נראה כמה היום לוקח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל את גורעת את זה אחר כך מבתי המשפט שקורסים גם ככה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא, אני מסבירה חלק מה זה אומר מתיבת המילים עבודת מטה. זה חלק מהדברים שנבחנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעשו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בסדר. אבל אם אתם מציעים להוסיף את זה ככה, אז אני אומרת, קחו בחשבון שכנראה שיצטרכו להוסיף כאן תקנים. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כבר ביררת את זה עם הממונה על המרשם? הממונה על המרשם לא חושב כך לדעתי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> יש גם מנהל כללי מעל הממונה על המרשם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן. אבל מבחינה מקצועית אם צריך להוסיף תקנים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המנהל הכללי גם לא מבצע את - - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> למיטב הבנתי זו החלטה של המנהל הכללי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> החלטה כן, אבל השאלה אם יש צורך. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני אגיד עוד פעם שלמיטב הבנתי זו החלטה של המנהל. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אדוני היו"ר, אני אשמח רק להשלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני שמח לשמוע שיש מנהל כללי ושיש לו מעמד במשרד. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו מאוד מכבדים, מעריכים ומוקירים ומקשיבים למנהל הכללי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מקשיבים ועושים זה. כן. כן, משרד האוצר? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אני רק אשלים את התייחסות במשפט. לעניין העלות התקציבית הישירה שכרוכה ושמוכרת גם לעו"ד דוד שני, וגם ככה אנחנו בנינו את ההערכה עכשיו לקראת הדיון בשיח מולו. המשמעות כרגע, היישום שלה, העלות הישירה מעבר להשערות על השלכות רוחב כאלה ואחרות. לכן יידרש לעבור ועדת שרים לטובת מציאת מקור תקציבי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לוועדת שרים? << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> כי בוועדת שרים כאשר זה עלה ואושר לא הוצגה שתהיה לזה השלכה תקציבית, כי לא היה את כל התוספות האלה שעכשיו נוספו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה עבודת מטה, ככה עושים עבודת מטה. טוב. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, זה לא, זה לא עניין של עבודת מטה מה שעכשיו התייחסתי אליו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק רוצה להדגיש בפני גברתי. הצעת החוק והתיקונים שמוצעים בה אין בהם שום התייחסות לנושא השוואת שכר הדיינים לשכר השופטים. אני מניח שזו בקשה של הממונה על המרשם או של גורמים שונים במשרד המשפטים שאינה קשורה להצעת החוק, או שהיא באה נלווית להצעת החוק. היא לא מתחייבת מהצעת החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. גם לא בנוסח שלנו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אבל היבטים אחרים שנמצאים כאן כן מעלים שאלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אולי נשמע את משרד האוצר. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בבקשה. כן, סליחה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> רק לגבי זה, אם אפשר רגע להפנות את השאלה לעו"ד דוד שני ולשאול אותו האם מבחינתו יש אפשרות ליישם את הצעת החוק בנוסח הנוכחי בלי שזה, ללא השינוי בשכר של מפקחי המקרקעין. כי אני הבנתי שלא. אז זה כן רגע חשוב להבין אם יש אופציה כזאת ליישום. כדי שנבין רגע על מה אנחנו מדברים, אם יש אפשרות שההצעה הזאת לא תהיה תקציבית. אני רגע אפילו לא מדברת על דברים, נטו העלות הישירה שלה. << אורח >> דוד שני: << אורח >> לשאלה הזאת אני אשיב שכפי שציינה חברתי יש לנו מנכ"ל ויש לנו שר והם ידונו וישקלו את ההצעות האלו, ככל שהם יחשבו לנכון. לא אני הגורם שאענה לאוצר על שאלות תקציביות. אין זה בסמכותי. אני רק אזכיר לאדוני שגם אדוני שלח עוד בחודש מאי 2023 למנכ"ל משרד האוצר מכתב בנושא כדי שהדיון יהיה דיון מלא. השאלות האלה, בכל הכבוד, לא בסמכותי. לא לי. יש לי מנכ"ל, יש לי שר, אני כפוף אליהם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה שיחליטו. << אורח >> דוד שני: << אורח >> מה שיחליטו, יחליטו. אני גורם שכפוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שיחליטו לקבל סמכויות מסוימות שיהיו ללא עלות. << אורח >> דוד שני: << אורח >> כפי שאדוני הציע, נתן זמן, בלב פתוח, נפש חפצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בלי לשנות את השכר, אלה החלטות מינהליות של המשרד. אין פה הסכם. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אנחנו פשוט מסבירים מה זה אומר עבודת מטה שכל כך לגלגלתם לנו על החלק הזה, זהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מלגלג על זה שאתם לא עושים את עבודת המטה הזאת כבר שבע שנים. ושישה חודשים מהיום שהתחלנו לדון פה. על זה אני מלגלג. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אדוני היו"ר, רק משפט אחרון, לסיום ההתייחסות הזאת. אני אומר בהתייחס לתשובה של עו"ד דוד שני, אנחנו בסופו של דבר עשינו בחינה. השאלה אם יש לזה עלות תקציבית ישירה. כאשר עשינו את הבחינה מול דוד שני הבנו שהתשובה החד משמעית היא שכן. אז עכשיו הדברים הוצגו קצת בצורה אחרת, אז כן רגע חשוב לשים את זה בפני הוועדה. << אורח >> דוד שני: << אורח >> אני רק אומר, אדוני. אני מרגיש פה שאני עומד פה מול כיתת יורים, מכל הכיוונים. היה פה תהליך ארוך, סדור, מסודר, במשך שנים. אדוני שלח מכתבים למי שאדוני שלח. לא אני מנהל את אדוני, אדוני מנהל אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון, נכון. << אורח >> דוד שני: << אורח >> ואני מרגיש פה שנעשה לי עוול, באופן אישי, שלא בכפי. אני על לא עוול בכפי. אני בימים אלה כבר נוהג לפשפש במעשיי. אני לא רק השנה האחרונה, אני נדרש כבר לפשפש גם שנים אחורה. אז אני מקווה שאני אצא זכאי מבית דין של מעלה וגם בית דין של מטה. אבל השאלות שמופנות אליי כך בצורה כזאת וכאילו משל אני עומד פה לדיון. לא אני עומד לדיון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממש לא. << אורח >> דוד שני: << אורח >> אני בוחר להבהיר, חשוב להבהיר, יש לי שר ויש לי מנכ"ל, אני כפוף אליהם, להחלטות שלהם. אין בכוונתי לעשות משהו אפילו צל צילו של משהו בניגוד להחלטה שלהם. ושאלות אני מבקש שיופנו אליי על ידי הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני הולך לסגור את הדיון הזה. זה לא דיון מבחינתי בצורה הזאת ואני תכף אגיד את המלצתי. אני אומר דבר אחד: מה לעשות, אני יושב-ראש ועדה שמתעמק בחומר שמגיע אליו ורוצה להוציא דבר מטויב תחת ידו. מה לעשות? והרבה פעמים הרבה חוקים נפלו בגלל שלא הייתה עבודה של הוועדה, לא קוראים לה עבודת מטה, אין לה את השם המקודש הזה, אבל לא הייתה עבודה של הוועדה. התפקיד שלי הוא ללמוד את הנושא ולא לבוא רק להצביע, כי השר ביקש הוא חייב להעביר את זה. בגלל זה הוצאנו תחת ידינו חוק מטויב בחוק מקרקעין, עם המון פרטים שאי אפשר להכיר אותו מהחוק הקודם. לכן זה לגיטימי מבחינתי גם לבוא ולומר שאם משנים הגדרה במדינת ישראל, ההגדרה הזאת צריכה לבוא עם תוכן. תוכן כזה, תוכן כזה או תוכן כזה. משום מה אליכם זה לא מדבר בכלל, לא בגלל שאין עבודת מטה. אתם גם לא רוצים לעשות עבודה. אם היית מספרת לי אנחנו באמצע לעבוד על זה בעקבות הישיבות שהיה לנו עם הצוות הנהדר שלך, העלינו את הנושאים. היועצת המשפטית לממשלה הנחתה את משניה לעבוד במשנה תוקף כדי להגיע לאיזה שהן הסדרות ולו חלקיות בלבד. ואולי הדרגתי בעתיד בעבודה יותר רצינית. לא שמעתי מילה אחת כזאת, אני אשמח לשמוע את זה. לכן אני בא ואומר, זה לא דוד ולא זה. גם אם הוא היה בא אליי ומתחנן בפניי תוריד את זה מסדר היום, לא היה עוזר לא לו ולא לכם וגם לא לאף אחד. אני רוצה להזכיר לממשלה. הממשלה יכולה למשוך חוק. תמשכו את החוק, תעשו מה שאתם רוצים. אני את החוק הזה מעביר עם הכול, מה שנגיע, עוד פעם, לא כזה ראה וקדש. אני מוכן להשתכנע בדברים מסוימים שהם לא היו בוועדת טובי למשל ואין להם גם היגיון ויש להם סכנה כזו או סכנה אחרת. אז בוא נגיד, אתה יודע מה, לא תביעות קטנות כמו שרגילים היום בבתי משפט בסכום X, זה יהיה משהו, תביעות קטנטנות. לא קטנות, קטנטנות. כל מיני הבנות כאלה שנוכל להגיע אליהן. אבל לא לברוח מלהגיע אליהן. אני אתן לך להגיב על זה ואז אני אציע הצעה לסיכום הדיון. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אוקיי. אני רק רוצה להגיד שלא באמת ניתן לי להגיד את כל מה שרציתי לומר בתחילת הדיון. ואני מבינה מדוע העמדה שבאתי להציג מכעיסה את חלק מיושבי הישיבה. אני אגיד עוד פעם שזו לא העמדה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היא צריכה להכעיס את אזרחי מדינת ישראל. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אוקיי. אני אגיד עוד פעם שזו לא העמדה שלי, האישית שלי, או לפחות לא רק. ובכל אופן, אני כן אגיד, משרד המשפטים לא מתנגד לקדם את הבחינה של הדברים, כולל דברים שהוצעו על ידי הוועדה, על ידי הייעוץ המשפטי לוועדה או על ידי אדוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. נהדר. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> רגע, רגע. שגם דברים שלא כלולים בדוח טובי. ואני אומרת שדוח טובי זה לא מה שהונח כאן לדיון. בסדר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, נכון, נכון. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נכון. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> למיטב הבנתי ובאמירה מאוד גסה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא תפסת אותנו בשקר. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> רגע, אבל אני ביקשתי, ביקשתי. באמירה גסה דוח טובי זה ככה ומה שהונח כאן זה ככה. זה באמירה גסה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו מה עושים כשיש ככה וככה? מרימים קצת את ככה פה, מורידים את ככה פה. ומגיעים למשהו נורמלי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני כן אגיד שהעמדה הממשלתית היא כפי שהצגתי אותה גם ואני אבקש לדייק. היא שאגב הצעת החוק הזאת לא צריך לקדם את התיקונים האלה. זה לא אומר שבנפרד לא תקודם הצעת חוק ממשלתית ומתקיימים על זה דיונים אצלנו ויוכלו להעיד על כך חבריי שזו גם הייתה העמדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא מעניין אותי מה חברייך יעידו על זה. אני אומר לך, ואני גם חברך, אוקיי? אני אומר לך כנבחר ציבור במדינת ישראל, וכממלא מקום זמני לרגע זה לישיבה הזאת, אני אומר לך, להעביר את החקיקה הזאת עם השם הבומבסטי הזה בלי לתת לזה, לצקת לזה שום תוכן, שום תוכן, כלום – זה ביזיון לבית הזה. זה ביזיון למשרד המשפטים, חד משמעית. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני רק אעיר הערה אחרונה. גם היועץ המשפטי לוועדה אמר בראשית הדיון וגם במהלכו שכבר היום למפקחים על המקרקעין יש מעמד וסמכויות. ולכן להגיד שלקרוא להם דיין ללא שום תוכן זו אינה אמירה מדויקת בעיניי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וזה בדיוק התיקון. אבל זה בדיוק. אם זה היה סתם איזה משהו שמישהו שרבט בשביל שהם יהיו מבסוטים שיקראו להם דיינים זה משהו אחר. אבל אנחנו הולכים לקרוא להם דיינים. החוק היום כבר נותן להם סמכויות שיפוטיות כאלה ואחרות. עכשיו אנחנו באים ואומרים בואו נרחיב את זה לדברים שהם יכולים לשרת אותם ואת הציבור. הרי על מה מדובר כאן? לא מדובר כאן על דברים, מה, מישהו בא פה בכוונה? תכניסו אותי תכף לסיפור של ההפיכה המשטרית. אותי זה לא מעניין השטויות האלה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אבל אתה יודע למשל שבין הדברים שמוצעים כאן מתחבא סעיף שמסמיך אותם לדון, יסמיך אותם, ככל שזה יתקבל, לדון בתקיפה עקיפה גם בחקיקה של הכנסת. אתם מבינים את המשמעות של החלת הדברים כאן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקיפה עקיפה, מה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כן. תקיפה עקיפה זה אומר שאם יבוא מישהו ויטען בפניהם במסגרת סכסוך שהחוק שאדוני קידם והכניס בו כל כך הרבה תיקונים הוא חוק לא טוב, כי רכיב בו אומר ככה וככה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נו, אז מה הוא יוכל לעשות? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הוא יוכל להכריע בזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הוא יכול היום גם להכריע בזה, גברתי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הוא לא. אין לו סמכות לדון בתקיפה עקיפה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מאיפה, מאיפה גברתי מבינה את זה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> סעיף 76 לא חל עליו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מאיפה היא מבינה את זה? << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני אומרת. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> יש לו סמכות של בית משפט, גברתי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> סעיף 73 של חוק בתי המשפט לא חל עליו. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> גברתי, את מסכימה איתי שמי שפסל את הנושא של יועצי מס, את העניין של יועצי מס היה בית משפט השלום נכון? שופט שלום עשה זאת לפני מספר שנים. אוקיי? חוק המקרקעין כותב שלמפקח יש סמכות של שופט שלום. זה מה שכתוב. הסמכות, לא כתוב רק בעניין ישיר. לא כתוב. כל סמכות של שופט שלום יש בידיו של המפקח. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> רק בכל הסמכויות שניתנו לו באופן מפורד. ובחוק המקרקעין לא ניתנה לו סמכות לדון בתקיפה עקיפה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא לא גברתי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> יש גם בתי דין מינהליים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יכול להיות שתשכנעי אותי שזה לא יהיה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני מנסה, אבל אני מרגישה שהודפים את טיעוני - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, בדיוק הפוך. אני רוצה את הדיון הזה - - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> כנראה שהתחושה של ההדיפה היא הדדית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. אני רוצה שאת הדיון הזה שאתם עושים עכשיו אני הייתי ממליץ, מאחר ויש נוסח, הנוסח הוא לא כזה ראש וקדש. אני לא אדם שהולך עם הנוסח הזה - - - << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אבל אדוני אמר בתחילת הישיבה שאתה הולך להעביר אותו as is. את כולו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אמרת מבחינתי זה החוק, כמו שהוא, כולל הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אמרתי את זה. אני מבקש להוציא את הפרוטוקולים, לא אמרתי את זה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> יכול להיות שאני הבנתי לא טוב והבעיה היא בהבנת הנשמע שלי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גברתי, אולי בעברך עבדה פעם במקומות שלא מדייקים כל כך. היום את עובדת במקום שחייבים לדייק בו. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> נכון, אני מסכימה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אמרתי. אני בחיים לא מוציא מפי דבר כזה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אוקיי, אז סליחה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גם בוועדה, יכירו כל האנשים שיושבים לצידי, כולל מנהלת הוועדה שנמצאת כאן. אין דבר כזה ראה וקדש אצלי. אין דבר כזה. הפוך. אני מתרעם על כזה ראה וקדש ההפוך. לכן מה שאני מבקש לסיכום הדיון, אני מבקש שתחזרו איש איש לשולחיו מה שנקרא והסיכום שלי הוא כזה: אתם תיפגשו, אני ממליץ פעם או פעמיים לפחות, עם הצוות המשפטי של הוועדה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> שייפגשו ביניהם. קודם כל ביניהם, תכינו את עצמם. לצורך ישיבה עם הצוות המקצועי, ואני מבקש שזה יהיה בשלושת השבועות הקרובים. החודש הקרוב, חגים וזה, בסדר. תתמרנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרתי בחודש הזה. לא ביקשתי ישיבת ועדה. לשבת ולנסות להגיע לעמדות ולחילוקי הדעות בעמדות. אני כן רוצה לצקת תוכן. לא מלא מבחינתי, לא במיליון אחוז, אבל לתת דברים שבסוף מכוונים לא לכבודם של אף אחד מהדיינים האלה, אלא פשוט לשירות במדינת ישראל. כי בסוף אנשים שבאים היום לזה מוכרעים שם דברים שהם באמת דברים. טאבו לא טאבו, אם יש, מה, זה דברים של מיליוני שקלים מוכרעים אצל הדיינים האלה. אז על מה אנחנו מתווכחים פה? תבואו ותגידי תקשיבו, אחת, שתיים, שלוש, ארבע – הסכמנו. חמש, שש – אנחנו מתווכחים. ננסה לזה. אני יודע להתפשר גם כן. תשאלי את החבר'ה שלכם, אני יודע. מי שלא יודע להתפשר לפעמים זה חלק לפחות אצלכם, לא כולם. יש חלק שמבינים. בואו נלך אבל בהיגיון. אל תלכו עם סיסמאות. גם אני לא רוצה ללכת עם סיסמאות. אני יש לי רק סיסמה אחת שעוברת ומאחוריה אני עומד, שאם יהיה כתוב רק המילה דיין זה פורים שפיל. זה להקדים את חודש אדר לחודש תשרי. וזה לא טוב. לא נעשה את זה. זו בקשה שלי. הבקשה הזאת לקראת דיון שאני מודיע שיהיה בתחילת המושב הבא, אני אתאם את זה כמובן עם יושב-הראש לתחילת המושב. בדיון הזה, אם נגיע לנוסח מוסכם, מצוין. ותאמיני לי, אני אתרום לכך שגם נגיע לנוסח מוסכם וגם הצוות המשפטי שלי אלו בלהגיע לנוסחים מוסכמים. כאשר היגיון והשכל עומד מאחורי הדברים האלה. וגם לפעמים תבוא הממשלה תגיד זה אנחנו לא רוצים לגעת כי יש לנו איזה. בסדר, אנחנו יודעים. אנחנו יודעים מה כן ומה לא. יודעים, בדרך כלל. יכול להיות שלא. אבל אם לא נגיע לנוסח מוסכם, אז אני מבקש שהישיבה הבאה שתהיה בתחילת המושב הבא תהיה בשבועיים הראשונים של המושב הבא, שוב, בכפוף לאישורו של יושב-הראש, היא תהיה או על נוסח מוסכם שיבוא ואולי איזה שאלות פה או fine tuning כאלה ואחרים. או, שוב, על למה אתם לא מסכימים או מה. ולישיבה הזאת אני מבקש את שני המשנים שאת הזכרת, שהם הורו לך את הדעה הזאת ואותם את מייצגת בגאון, אפשר לומר, ואפילו באומץ. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> וגם הנהלת המשרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וגם הנהלת המשרד. מנכ"ל המשרד גם, בוודאי. אני הייתי שמח שהשר יבוא גם כן. אני מכיר את השר. אני לא בטוח שהוא מודע לכל מה. מודע, בסדר. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני רק אוסיף עוד דבר. אנחנו גם נפרסם את הנוסח הזה באתר הוועדה במטרה לאפשר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> גמרנו להקריא אותו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא, מה פתאום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז נקריא אותו עכשיו? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> נמשיך להקריא ולהסביר. אבל רק בגלל שאדוני סיכם בעניין הזה אני רק אומר שכדי לאפשר לציבור את שלב הערות הציבור המוקדם, כמו שנהוג בתזכירים רשותיים אנחנו נפרסם באתר הוועדה. משרד המשפטים אם הוא סבור שצריך לפרסם בפרסום נוסף יכול לעשות זאת. אבל בכל מקרה, הנוסח יהיה באתר הוועדה כך שיאפשר לציבור להעיר את הערותיו במהלך החודש הקרוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. הערה נכונה. תמשיכו להקריא בבקשה. כרגע בלי דיון. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> הוספת סעיף 73א 9א. אחרי סעיף 73 יבוא: "סכסוך המהווה תביעה קטנה 73א. דיין מקרקעין ידון בתובענה שהגיד יחיד כתביעה קטנה לפי סעיף 60(א)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ותביעתו תתברר כתביעה קטנה לפי סימן ה' בפרק ב' לחוק האמור, בשינויים המחויבים, באחד מאלה: (א) בסכסוך בין הצדדים המצוי בסמכות דיין המקרקעין כאמור בסעיף 72; (ב) בסכסוך בין צדדים בשל נזק מון שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכוך כאמור בפסקה (1); << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למשל אני אתן לך דוגמה. אוקיי? מותר לי לחשוף את השיחות שלנו? אני גם בבוקר כשאני נוסע אני עושה חזרות קצת כדי שאני, אני אמנם מאוד מוכשר, אבל לא עד כדי כך. ואחד מהדברים שעלו זה בדיוק הסעיף הזה שיבוא בן אדם ויגיד לא שהקיר שלו הלך בגלל הנזילה או זה, אלא משהו אגבי. הלך לו הפסנתר, הכלב שלו נכנס לטראומה, הוא לא יכול היה ללכת לעבודה. ואמרתי את דעתי לייעוץ המשפטי ואני אומר לכם את זה רק כדי לבוא ולא רק שאני מגיע בידיים נקיות. אמרתי דבר כזה: יכול להיות שאני אשתכנע שזה באמת צריך להשאיר לבית משפט, כי זה כבר לא הנזק עצמו. זה לא המקרקעין עצמם וכו'. זה לא אומר שאני חושב את זה במאה אחוז. שקלנו את זה ביחד. דיברנו על זה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> יש כאן ללא ספק הרחבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע, הנה, את כבר באה, "טראח". << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> אני לא באטרף. כשאני באטרף זה נשמע אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא אטרף. אמרתי "טראח", לא אמרתי באטרף. תשתדלי לא לאיים עליי על אטרף, כי הלב שלי חלש. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא, חס וחלילה, אני לא מאיימת על אף אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הלב שלי חלש בגילי המתקדם. אבל אני אומר, הפוך. אני רק מראה לך שבדיונים האלו אמרתי תומר, נצטרך עוד לדבר על זה, כי יכול להיות שפה אני כן חושב שזה עלול לפתוח משהו שאנחנו לא רוצים. אני, לבד, בבוקר, בטלפון. לא האזנת לי, נכון? הלאה. תיקון סעיף 74. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> תיקון סעיף 74 10. בסעיף 74 לחוק העיקרי - (1) בכותרת השוליים, במקום "המפקח" יבוא "דיין מקרקעין"; (2) במקום "למפקח" יבוא "לדיין מקרקעין". הוספת סעיפים 74א ו-74ב 10. אחרי סעיף 74 לחוק העיקרי יבוא - "אי תלות 74א. בענייני שפיטה אין מרות על דיין מקרקעין, זולת מרותו של הדין. תחולת הוראות מחוק בתי המשפט 74ב. הוראות סעיף 104 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 יחולו על דיין מקרקעין ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים." תיקון סעיף 75 11. בסעיף 75 לחוק העיקרי - (1) בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בכל מקום, במקום "מפקח" יבוא "דיין מקרקעין"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין. תיקון סעיף 76 11א. בסעיף 76 לחוק העיקרי, בסופו יבוא "לעניין זה יהיו נתונות לדיין המקרקעין כל הסמכויות שיש לשופט בית משפט שלום הדן בתביעה אזרחית, למעט הסמכות להטיל מאסר." תיקון סעיף 77 11ב. בסעיף 77 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) פסק דין של דיין המקרקעין ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי על ידי כל צד לסכסוך הרואה עצמו נפגע מפסק הדין. (א1) החלטה אחרת של דיין המקרקעין ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי על ידי כל צד לסכסוך הרואה עצמו נפגע מההחלטה, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי; רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה. (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א1), שרד המשפטים רשאי לקבוע בצו, באישור ודעת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת סוגי החלטות שבהן לא תינתן רשות ערעור; כל עוד לא קבע כאמור, יחולו לעניין זה ההוראות שנקבעו לפי חוק בי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, בשינויים המחויבים. (א3) אין באמור בסעיף קטן (א2) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של צד לסכסוך לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין. תיקון סעיף 117 12. בסעיף 117 לחוק העיקרי - (1) בכותרת השוליים, אחרי "מפקחים" יבוא "ודיינים מקרקעין"; (2) בסעיף קטן (א), אחרי "אזור סמכותם" יבוא "ורשאי הוא להסמיך אדם הכשיר כאמור בסמכויות של מפקח, כולן או מקצתן"; (3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) שר המשפטים ימנה אנשים הכשירים להיות שופטי בית משפט שלום לדייני מקרקעין, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, ובכלל זה הסמכות להכריע בסכסוכים לפי סימן ד' לפרק ו', ויקבע את אזור סמכותם; אזור סמכותו של דיין מקרקעין יכול שיהיה שטח המדינה כולו או חלק או חלקים ממנו." תיקון סעיף 118 13. בסעיף 118(ב) לחוק העיקרי, במקום "למפקח או לרשם" יבוא "למפקח, לדיין מקרקעין או לרשם". תיקון סעיף 119 14. בסעיף 119 לחוק העיקרי, אחרי "מפקח" יבוא "או דיין מקרקעין". תיקון סעיף 121 15. בסעיף 121(א) לחוק העיקרי, המילים "לעט החלטת מפקח לפי סימן פרק ו'" – יימחקו. תיקון סעיף 168 16. בסעיף 168(7) לחוק העיקרי, אחרי "של מפקחים" יבוא "של דייני מקרקעין". תיקון חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) 17. בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008: (1) בסעיף 1 - (א) לפני ההגדרה "החלטה לאשר בקשה להיתר בתנאים" יבוא: "דיין מקרקעין" – כהגדרתו בחוק המקרקעין;"; (ב) ההגדרה "מפקח" – תימחק; (2) בסעיף 5 - (א) בסעיפים קטנים (א), (ב1) ו-(ג), במקום "המפקח" יבוא "דיין מקרקעין"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "אישר המפקח" יבוא "אישר דיין מקרקעין" ובמקום "רשאי המפקח" יבוא "רשאי דיין המקרקעין" ובמקום "להוראות המפקח" יבוא "להוראות דיין המקרקעין"; (3) בסעיף 5א(א), במקום "רשאי המפקח" יבוא "רשאי דיין מקרקעין" ובמקום "ישקול המפקח" יבוא "ישקול דיין המקרקעין"; (4) בסעיפים 5ג ו-6, בכל מקום, במקום "למפקח" יבוא "לדיין המקרקעין"; (5) בסעיף 6א(א), במקום "מפקח" יבוא "דיין מקרקעין". תיקון חוק התקשור (בזק ושידורים) 18. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 - (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "בעל רישיון לשידורים" יבוא: "דיין מקרקעין" – כהגדרתו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;"; (2) בסעיף 6ס - (א) בסעיף קטן (א) - (1) ברישה, במקום "המפקח" יבוא "דיין מקרקעין"; (2) בפסקה (2), במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין"; (ג) בסעיף קטן (ג), במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין" ובמקום "למפקח" יבוא "אליו"; (ד) בסעיף קטן (ד), במקום "המפקח" יבוא "דיין מקרקעין"; (3) בסעיף 17א, ההגדרה "מפקח" – תימחק; (4) בסעיף 21ב - (א) בסעיף קטן (ב1) - (1) בפסקה (3)(ב), במקום "המפקח" יבוא "דיין מקרקעין"; (2) בפסקה (4), במקום "למפקח" יבוא "לדיין מקרקעין"; (3) בפסקה (6), בכל מקום, במקום "המפקח" יבוא "דיין מקרקעין"; (ב) בסעיף קטן (ב2) - (1) בפסקאות (2)(ג)(ג4) ו-(ד), (3) ו-(5), במקום "למפקח" יבוא "לדיין מקרקעין"; (2) בפסקה (4), במקום "למפקח" יבוא "כאמור"; (3) בסעיף קטן (ב3), במקום "למפקח" יבוא "לדיין מקרקעין" ובמקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין"; (4) בסעיף קטן (ג), במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין"; (5) בסעיף 21ג(ב), במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין"; (6) בסעיף 27ג - (א) בסעיף קטן (א) - (1) ברישה, במקום "המפקח" יבוא "רשם המקרקעין"; (2) בפסקה (2), במקום "המפקח" יבוא "רשם המקרקעין"; (ב) בסעיף קטן (ב) (1) בפסקה (1), במקום "למפקח" יבוא "לדיין המקרקעין" ובמקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין"; (2) בפסקה (2), במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין"; (ג) בסעיף קטן (ג), במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין" ובמקום "המפקח" יבוא "אליו"; (ד) בסעיף קטן (ד), במקום "מפקח" יבוא "דיין המקרקעין"; (7) בסעיף 27ד(א)(3)(ד) בפסקת משנה (ד), המובאת בו, במקום "המפקח" יבוא "דיין המקרקעין"; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אני אגיד לך, יש פה יותר פעמים דיין המקרקעין ממה שכתוב "המן" במגילה. אוקיי? כל הפורים שפיל הזה זה רק בשביל לקרוא להם דיין מקרקעין, ואין ליד זה כלום, חוץ מאשר מה שהחוק הקנה להם עוד קודם. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> הצעת חוק שלמה ניסתה לעשות את זה לגבי רשמי הוצאה לפועל, אני אזכיר שוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע, זה לא היה בתקופה שלי. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> בוודאי שכן, בכנסת הנוכחית, בוועדת חוקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, גברתי, יש קיר שמפריד כרגע. את מכירה ועדת חוקה אחרת. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> למיטב ידיעתי גם הסיעה שלך התנגדה לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע, הסיעה שלי. היום אני חבר, חזרתי, מאחר ופרשתי כיושב-ראש וחבר ועדת חוקה. אין לי בעיה. כן. אני חבר שם. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> לא, אני רק אומרת שיש הצעת חוק ממשלתית שלמה רק על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל עכשיו אני רוצה להמליץ לכם, גם לך וכמובן הנהלת בתי המשפט שמייעצת לכם או לעצמה. אני הייתי מצפה בסעיף, במקום סעיף 117 שהיא הקריאה מקודם, סעיף 3, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא, כאן כתוב שר המשפטים ימנה אנשים. אני קורא משלכם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ממשלתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בית משפט שלום שנתונים להם סמכויות לפי חוק זהו, ובכלל זה הסמכות להכריע בזה, יקבע את אזור סמכותם, חס ושלום שלא יהיה. אזור סמכותו יכול להיות שטח המדינה כולו או חלקים – זה בסדר. אבל בסעיף הזה היה צריך לבוא גם איזה עוד סמכויות השר, לא הוועדה, אני לא מחפש את הקרדיט שהוועדה עשתה את זה. מה השר חושב שכאשר הוא קורא להם ככה. זה צריך להביא אנשים ראויים שראויים להיות שופטי בית משפט שלום. להפוך אותם לדיין ולתת לו כובע כזה גדול וגלימה כזאת. מה עוד הוא נותן לטובת העבודה של אותו דיין שהוא מינה כרגע שהוא ראוי ומה זה תורם להורדת רגולציה במדינת ישראל. כי יש המון רגולציה בעניין הזה. והרגולציה הזאת נתקעת גם בבתי משפט שגם ככה אתם קורסים. בלי ביקורת, אני אומר את זה. ותכף יאשימו אותי שזה בגלל החברים בסיעה שלי. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> ההצעה הזאת לא נובעת מהפחתת עומסים על בתי המשפט. זה לא חלק מדברים ההסבר, זה לא חלק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא דברי הסבר שפה. אני אומר לך את דברי ההסבר שלי. אני מייצג את האזרחים. גם אתם אמורים לעשות את זה, ואני בטוח שאתם עושים את זה בדברים שאתם זה, מנסים לפחות. אז אני גם מנסה וגם זה הגול של השליחות שלי. זה השפיץ מה שנקרא. לכן אני אומר, אני הייתי מציע, ותעבירו את הדברים האלה. אל תעבירי רק את הפיקנטריה. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> אל תדאג, אני אעביר הכול. הכול רשום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תעבירי, כי הם מכירים אותי היטב. גם בייעוץ וחקיקה וגם המשנים והיועצים, הם מכירים את הצוות שלי. אנחנו בסוף נוציא דבר מטויב תחת ידינו. אפשרי שזה ייעשה בהסכמה וזה טוב שזה יקרה בהסכמה. לא אמרתי מעולם, ותעברי על הפרוטוקול, שייקוב הדין את ההר על כל זה. הפוך. כזה ראה וקדש, לא אמרתי דבר כזה. זו לא דרכי אף פעם בכזה ראה וקדש. לכן אני מציע שבמקום שנבוא ונצטרך להתחיל לשמוע למה לא ולמה זה, אנחנו נשאל את כל השאלות הקשות הללו, לנסות עם הצוות המקצועי הנהדר של הוועדה ואתכם, יש לי הרבה מאוד הערכה לפועלכם, להגיע ביחד למשהו מוסכם שמלביש את הדיין עם כלי עבודה, לא בגדי מלכות. כלי עבודה. בגדי מלכות אתם נתתם לו, כלי עבודה לא נתתם לו. תודה רבה, הישיבה הסתיימה. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משרד האוצר, איחרתם. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> לא, לא, היינו פה. אם אפשר בבקשה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אז אני פותח את הישיבה מחדש, כי משרד האוצר רצה משהו לומר. פעם הבאה תסמסי. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> בסדר גמור, קיבלתי, תודה. רק לומר שככל בגלל שצפויה להתווסף כאן עבודה אז כן יוצא - - - כיצד זה לא כרוך בעלות תקציבית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את תדברי עם הנהלת משרד המשפטים, אחרי שהם יחליטו לאיזה דרך הם הולכים. וכאשר זה יגיע לפה אתם כבר תעשו את התיאומים ביניכם. ואז נראה אם זה תקציבי או לא תקציבי. אם צריך עוד פעם ועדת שרים או לא צריך ועדת שרים. זה פאול טכני קטן, לא מהותי. מישהו רצה לבנות עליו אולי מהות, אבל זה עוד דבר. << אורח >> אביגיל פלג: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה שאני אומר כל מה שאני מרגיש. תודה רבה. << אורח >> מרגנית לוי: << אורח >> שתהיה שנה שקטה ובטוחה, ואמן שיחזרו כל החטופים במהרה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמן ואמן. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:30. << סיום >>